חומר רקע - גורמים חיצוניים

PDF 8,948 תווים המסמך המקורי ↗
10 ,מרץ2026 כ "א אדר, תשפ"ו :הנדון הצעת חוק שמירת הניקיון ( פסולת בניין ), ה תשפ " ו - 2026 – עמדת התאחדות התעשיינים התאחדות התעשיינים תומכת ומברכת על קידום החוק ורואה בו צעד חיונ ו י מתבקש ,. יחד עם זאת ניתוח נוסח החוק המעודכן מעלה מספר סוגיות מהותיות שלא קיבלו מענה, ועלולות לפגוע ביישום החוק בפועל, ליצור צווארי בקבוק תפעוליים, ואף להביא לתוצאה הפוכה מזו שהחוק נועד להשיג. להלן פירוט התיקונים הנדרשים: 1. איסור בעלות בין אתר ל בין מובי ל (סעיף7 - 'כג, עמ23 ) הצעת החוק אוסר ת על אתר טיפול להיות בעל עניין במוביל פסולת ולהיפך . במקביל, היא מחזקת :את מערך הפיקוח והאכיפה מערכת איכון GPS רציפה על כלי הרכב , שטר מטען דיגיטלי עם מקור ויעד הפסולת ,דיווח בזמן אמת למערכת ממשלתית ,שמירת נתונים ל-3 שנים . במצב זה איסור על בעלות בין אתר טיפול למוביל אינו מוסיף פיקוח , הוא רק מפריד בכוח בין שני רבדים .של אותה שרשרת תפעולית כאשר אתר מפעיל גם מערך ה ,הובלה :יש לכך יתרונות מובהקים הוא יכול,לתכנן מראש את כמות הפסולת שהוא מסוגל לקבל להבטיח פינוי רציף ומהיר ולהגיב במהירות וביעילות לעומסים או שינוי ים תפעוליים/סטטוטוריים נוספים. כאשר החוק יאסור על כך האתר יהיה .תלוי לחלוטין במובילים חיצוניים, שאין להם אחריות כוללת על פעילות האתר ההפרדה תגרום ל,זמני פינוי ארוכים יותר פחות ודאות תפעולית ופחות יכולת של אתרים לפעול ביעילות מלאה , ו בהתאם, בסופו של דבר, פ חות פסולת תגיע לאתרים מורשים והיתרה לא תיעלם .אלא עלולה להיות מושלכת בשטחים הפתוחים אי לכך, נבקש לאפשר קשר בעלות, תוך שמירה על פיקוח, שקיפות ואיסור אפליה , אך ללא איסור גורף , שאינו נחוץ .במצב של פיקוח הדוק 2. העדר לוחות זמנים מוגדרים ל מתן אישור שימוש בחומרים ממוחזרים (סעיף 7 כד , עמ ' 25 ) הצעת החוק קובעת כי המנהל רשאי למנוע שימוש בתוצר ממוחזר , אך אינה כולל לוחות זמנים ( מחייביםSLA )ל מתן החלטה , ולפיכך עלולים להיווצר עיכובים בהוצאת חומר ,ים מאתרים מציאות שעלולה, לפגוע ביכולות התפעוליות של המתקנים .עד כדי מניעת המשך פעילות :אנו מציעים לתקן את הסעיף באופן הבא "המנהל ייתן החלטה בבקשה לאישור שימוש בתוצרי טיפול בתוך30 .ימים ".לא ניתנה החלטה בתוך התקופה, יראו את הבקשה כאילו אושרה 3. אין חובה להעברת תשלום בזמן במנגנון התשלומים המוצע (סעיפי7 'י,ז,כ,ה, עמ27-29 ) ,לפי הצעת החוק התשלום חייב לעבור דרך מנגנון מרכזי , אולם לא ה וגדר משך הזמן הנדרש להעברת התשלו.ם המשמעות היא פגיעה בתזרים, כאשר האת ר מקבל פסולת , משלם הוצאות תפעול, מיסוי וכ"א, אך בפועל אינו יודע מתי יקבל תשלום עבור השירות שנתן. מצב זה עלול לפגוע ביציבות ה כלכ ל ית של אתרי הטיפול, בראש ובראשונה קטנים ובינו נ.יים ולגרום לסגירתם נציע לעגן בחוק כי" מנגנון התשלומים יעביר תשלום בתוך7 ימי עסקים ממועד קבלת התשלום." -2 - 4. חובת התקשרות בתנאים שוויוניים (סעיף 7 'כד, עמ 25 ) חובה להעניק תנאים שוויוניים לכל לקוח מהווה פגיעה בחופש עסקי. הרי שלא :כל לקוח זהה יש נם לקוחות בעלי סיכון אשראי גבוה ויש עם סיכון נמוך יותר . הצעת החוק מונע ת התאמת תנאים,, למשל לפי ה .סיכון הדבר עלול לגרום להפליה, כאשר אתרי טיפול יימנעו מלקוחות מסוימים .וזה שוב עלול לגרום להשלכה לא סדורה של הפסולת :נבקש להוסיף חידוד כדלקמן "אין באמור כדי למנוע קביעת תנאים מסחריים שונים המבוססים ".על שיקולים עסקיים לגיטימיים 5. היעדר חובה להשתמש בחומרים ממוחזרים בפרויקטים ציבוריים הצעת החוק לא מגדירה חובה להשתמש בחומרים ממוחזרים בפרויקטים ציבוריים , קרי היא מתעלמת מנושא שנדרש אף לפי החלטת ממשלה2927 – יצירת תנאים שיאפשרו באופן טבעי .לפתח את שוק החומרים הממוחזרים ולעודד מיחזור עצמו במצב של שוק מוגבל גם יכולות מפעלי המיחזור מוגבלים, כשהם מתמלאים ללא יכולת להיפטר במהירות וביעילות מתוצרי המיחזור. ,בהתאם :נבקש להוסיף סעיף כלהלן "גופים ציבוריים יעשו שימוש בתוצרי טיפול בפסולת בניין בשיעור שלא יפחת מ- 20%, ככל שהדבר אפשרי טכנית/הנדסית ". 6. היעדר פרק זמן מחייב למתן החלטה בדבר בקשת רישוי לאתרים שהוגשה (סעיף7 'כב, עמ22- 23 ) סעיף7 ,כב להצעת החוק קובע את הדרישה לקבלת רישיון להפעלת אתר טיפול בפסולת בניין .ואת סמכות המנהל לאשר או לדחות בקשה לרישוי עם זאת, הסעיף אינו קובע פרק זמן מחייב למתן החלטה בבקשה לרישוי. יש להדגיש כי י כולת הטיפול בפסולת בניין תלויה בקיומם של אתרי טיפול פעילים ובהקמת אתרים חדשים בהתאם לצורך. ,כאשר מוגשת בקשה להקמת אתר חדש או להרחבת אתר קיים האתר אינו יכול להתחיל לפעול עד לקבלת רישיון. אם אין פרק זמן מחייב למתן החלטה הבקשה עלולה להישאר בטיפול ללא החלטה במשך זמן ממושך, האתר אינו יכול לפעול וקיבולת הטיפול הכוללת במשק אינה גדלה בהתאם לצורך. במקביל, היקף פעילות הבנייה ממשיך לגדול, וכמות הפסולת המיוצרת עולה. כאשר קיבולת הטיפול אינה מספיקה, הפסולת אינה נעלמת , אלא עלולה למצוא את עצמה מושלכת בשטחים פ .תוחים כלומר, היעדר לוחות זמנים לרישוי עלול ליצור מחסור בקיבולת טיפול , ולפגוע ישירות ביכולת להשיג את מטרות החוק. עוד נוסיף כי הקמת אתר טיפול בפסולת בניין כרוכה בהשקעות משמעותיות: רכישת קרקע , ציוד ייעודי ,תשתיות ,תכנון והיתרים .ללא פרק זמן מוגדר לקבלת החלטה, אין ודאות רגולטורית וזה מהווה סיכון עסקי משמעותי, ומרתיע השקעות בהקמת אתרים חדשים ובהרחבת אתרים קיימים. בתחומי רישוי רבים נקבעים לוחות זמנים למתן החלטה, על מנ ת להבטיח ודאות רגולטורית, למנוע עיכובים בלתי סבירים לאפשר תכנון תפעולי וכלכלי. היעדר הוראה כזו בהצעת החוק הנוכחית יוצר פער משמעותי. -3 - נבקש להוסיף בסעיף7 כב שלושה הסעי פים הבא :ים " (ד) המנהל ייתן החלטה בבקשה לרישיון בתוך90 ימים ממועד הגשת בקשה מלאה. (ה) מצא המנהל כי נדרש מידע נוסף, יודיע על כך למבקש בתוך30 ,ימים ממועד הגשת הבקשה וייתן החלטה בתוך60 ימים ממועד קבלת המידע הנוסף. (ו) לא ניתנה החלטה בתוך התקופות האמורות, ייתן המנהל למבקש הודעה מנומקת בכתב על הסיבות לעיכוב ועל המועד הצפוי למתן החלטה." 7. היעדר מנגנון עצמאי לבדיקת איכות חומרים ממוחזרים (סעיף7 'כד, עמ25 ) הצעת החוק מעניק ה למנהל סמכות לאשר או להגביל שימוש בתוצרי טיפול בפסולת בניין, אך אינו קובע מנגנון מקצועי עצמאי לבדיקת איכותם, ואינו מגדיר מסלול ברור, אובייקטיבי ומובנה לאישור השימוש בהם. בפועל, המשמעות היא שהמשרד להגנת הסביבה משמש בו- זמנית כגורם רגולטורי, כגורם קובע מדיניות, וגם כגורם המאשר בפועל את איכות החומרים. מצב זה יוצר מספר קשיים מהותיים: • צוואר בקבוק תפעולי – כאשר לא הוגדר גוף בודק מקצועי ייעודי, כל בקשה לאישור שימוש בתוצר ממוחזר תלויה בבחינה פרטנית של המשרד .להגנת הסביבה יש לומר כי במרבית תחומי הרגולציה, קיימת הפרדה ברורה בין )הרגולטור (הקובע את הכללים , לבין גוף מקצועי )מוסמך (הבודק עמידה בתקנים . כך למשל, מכון התקנים, מעבדות מוסמכות וגופי התעדה פועלים כגורמים מקצועיים בלתי תלויים . העדר הפרדה זו ,עלול להוביל לעיכובים ממושכים במיוחד כאשר היקף החומרים גדל י. כל התקופה ש החומר לא מקבל אישור שימוש הוא נשאר באתר והאתר מתמלא ויכולותיו לקלוט פסולת חדשה מצטמצמו ת ,. במילים אחרות ללא מנגנון אישור יעיל, המחזור עצמו .עלול להיפסק בשלב מסוים • חוסר ודאות תפעולית וכלכלית – אתרי ה טיפול ,משקיעים בשוטף בתפעול ציוד, כ .'"א וכד ללא מנגנון אישור מקצועי, ברור, צפוי ובלתי תלוי לא ניתן לדעת בו ודאות שניתן יהיה לשווק או להשתמש בתוצרים. מ צב זה פוגע באופן ישיר בכדאיות הכלכלית של המחזור ועלול להרתיע השקעות בענף. נציע להוסיף לאחר סעיף7כד(ד) את הסעי פים הב :אים" )(ה השר יקבע מנגנון מקצועי לבדיקת איכות תוצרי טיפול בפסולת בניין, לרבות באמצעות מכון התקנים, מעבדות מוסמכות או גופים מקצועיים בלתי תלויים. (ו) תוצר טיפול אשר נבדק ואושר על ידי גוף מוסמך כאמור, ייחשב כתוצר מאושר לשימוש בהתאם לתנאים שייקבעו." 8. היעדר התייחסות מספקת ליכולת האכיפה '(עמ20-35 ) הצעת החוק מטילה שורה רחבה של חובות חדשות על כלל השחקנים בענף, לרבות: חובת רישוי למובילים ולאתרי טיפול ,חובת שימוש במנגנון איכון ,חובת שימוש בשטר מטען דיגיטלי , חובת דיווח ושמירת נתונים ,איסור על פעילות ללא רישיון . יחד עם זאת, החוק אינו כולל התייחסות מספקת ליכולת האכיפה בפועל , ובפרט אינו קובע: מה היקף כוח האדם שיוקצה לאכיפה , מה המשאבים שיוקצו לפיקוח ,כיצד תתבצע האכיפה בשטח או כיצד תובטח אכיפה אפקטיבית כלפי גורמים בלתי מורשים . כך, נוצר עיוות בו קיימות חובות משמעותיות על גורמים הפועלים כחוק הנדרשים לשאת בעלויות בהתאם. כנד, גו רמים בלתי עלולים להמשיך לפעול ללא עלויות אלו , מה שדה-פאקטו מעניק יתרון כלכלי מובהק לגורמים הפועלים בניגוד לחוק. ללא אכיפה אפקטיבית, החוק יכביד על הגורמים הפועלים כחוק, אך לא ימנע פעילות בלתי חוקית. -4 - ,זאת ועוד הצעת החוק כולל ת דרישות מתקדמות, כגון GPS ושטר מטען דיגיטלי. אולם, מערכות אלו יעילות רק כאשר קיים גורם המנטר את הנתונים, מזהה חריגות, ומבצע פעולות אכיפה בפועל. ללא כוח אדם ומשאבים מתאימים: הנתונים ייאספו ,אך לא בהכרח ייבדקו ולא בהכרח תתבצע אכיפה . התוצאה הצפויה- פגיעה בכדאיות הכלכלית של פעילות חוקית , המשך פעילות בלתי חוקית ,פגיעה ביעילות החוק ו פגיעה בהשגת מטרותיו המרכזיות. אי לכך, אנו דורשים להוסיף שני סעי פים חדש ים בפרק האכיפה: " השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה, ובכלל זה: (1) מספר המפקחים הפועלים בתחום פסולת הבניין; (2) היקף פעולות האכיפה שבוצעו; (3) המשאבים שהוקצו לאכיפה; (4) והצעדים שננקטו לשיפור האכיפה." ,כמו כן" השר יפעל להבטחת הקצאת משאבים וכוח אדם בהיקף הנדרש לשם אכיפה אפקטיבית של הוראות חוק זה."