החלטות ועדה
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2026-094697
סיכום דיון
מיום שלישי, ז' באדר
,התשפ"ו24.2.2026
:, בנושא
ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית, דוח מיוחד2024
- ישיבת מעקב
חה"כ אלון שוסטר- יו"ר הוועדה -
דוח מבקר המדינה
מ שנת2024
עוסק בתחום שנכנס לחיינו
,כבר לפני מספר שנים אך לאחרונה נראה שהוא עשה קפיצת מדרגה משמעותית וכיום אנחנו נעזרים
בו יותר ויותר. השינוי המשמעותי ביותר שהתרחש הוא הקמת גורם ממשלתי מתכלל האמון
על
הובלת התוכנית ברמה הלאומית -
.מנהלת הבינה המלאכותית במשרד ראש הממשלה
דו"ח המבקר
המליץ
כי משרד החדשנות בשיתוף משרד החינוך ישלבו את תחום החינוך בתוכנית
הלאומית לבינה מלאכותית באמצעות הבניית תכניות לקידום ולחיזוק אוריינות הנתונים כמקצוע
בתכניות הלימודים. עוד
ה
ומלץ כי לאחר השלמת עבודת ועדת המשנה,
שמונתה על יד מנכ"ל משרד
החינוך, לקידום תחום הבי נה המלאכותית, משרד החינוך יאסדר את הנושא באמצעות חוזר מנכ"ל
ויגבש
תוכנית רב-שנתית להטמעת התחום בת ,כנית הלימודים בכלל מוסדות החינוך. כמו כן
בהמשך להחלטת הוועדה מהישיבה הקודמת בספטמבר2024
,התקבל
ממשרד החינוך נייר עמדה
מפורט בדבר פעולותי
ו בתחום הבינה המלאכות .ית
המטה הלאומי לבינה מלאכותית -
תא"ל במיל' ארז אסקל- ראש המטה – המטה הוקם לפני כ-3
חודשים, ו
אנחנו מצויים בתהליך
.פתיחת מסלול פעילות, גיוס כ"א והתארגנות מקצועית
ה מטה
מצומצם
וימנה כ-
20
,עובדים אנשי מקצוע מובילים מתוך תפיסה שמדובר במשימה לאומית
מהמעלה הרא
שונה. העולם מודד מדינות לפי רמת ההשפעה ו
עוצמתן
בזירה הבינלאומית, ובכנס
בינלאומי גדול שהתקיים
בהודו הודגש מעמדה של ישראל כשותפה גלובלית משמעותית. במסגרת
הביקור נחתמו הסכמים בינלאומיים עם ארצות הברית ואזרבייג׳ן.
מטרת העל היא לקדם את מדינת ישראל למעמד מוביל ע
ולמית בתחום הבינה המלאכותית,
ולשם
כך הוגדרו שני יעדים מרכזיים: חיזוק הביטחון הלאומי באמצעות יישומי בינה מלאכותית,
ושיפור
איכות החיים של אזרחי ישראל בתחומים כמו: חינוך, בריאות, תחבורה ושירותים ציבוריים.
בהתאם להמלצות ועדת פרופ' נגל, מיקדנו את פעילות הגוף בשלושה תחומים מרכזיים: פיתוח
תשתיות, הון אנושי ואקדמיה, ורגולציה.
תשתיות -
תחום הבינה המלאכותית מחייב השקעות לאומיות משמעותיות בתשתיות מחשוב
ואנרגיה, שאינן יכולות להישען על השוק הפרטי בלבד. הממשלה פועלת לקידום הקמת מרכזי
נתונים (Data Centers)
לרבות החלטת
מ
משלה שמאפשרת קיצור הליכי תכנון ,אישור והקמה ש ל
עד עשר תשתיות משמעותיות בשנה (בדגש על פיתוח אזורי הצפון והדרום). עם זאת, השאיפה
היא
שהמדינה תשמש צרכן של התשתיות ולא תקים אותן בעצמה, מתוך רצון לעודד תחרות בשוק
הפרטי.
אנחנו מקדמים גם שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום, וכבר חתמנו על הסכמים עם מספר
מדינות, תוך בחינת הרחבתם למדינות נוספות, במטרה להביא השקעות ומשאבים בהיקפים
גדולים.
הון אנושי –
יש שת"פ בעניין עם המועצה להשכלה גבוהה והאוניברסיטאות. לאחרונה אושרו
ת
כניות לימוד חדשות לתואר ראשון ושני בבינה מלאכותית במספר
,אוניברסיטאות בישראל. בנוסף
אנו פועלים להשבת חוקרים ומומחים מחו"ל כדי שינחו דור חדש של חוקרים ודוקטורנטים בתחום.
יש
חשיבות רבה גם בהטמעת יכ
ולות בינה מלאכותית בתוך התעשייה
, ולכן מתקיים
שיח עם חברות
טכנולוגיה בינלאומיות במטרה להרחיב את קליטת העובדי
ם הצעירים בתחום
בהתאם למשאבים
העומדים לרשותנו.
אלפי בוגרי מדעי המחשב צעירים מתקשים כיום להשתלב בשוק העבודה, לכן
נדרשת התאמה
עמוקה יותר בין הכשרת כוח האדם לבין צורכי תחום הבינה המלאכותית, הכוללת גם הכשרה
אקדמית מתקדמת במתמטיקה ובמדעים מדויקים.
השפע ת הבינה המלאכותית
על שוק העבודה – יש מודעות
,לחשש מפני אבטלה
יחד עם זאת
קיים
גם .פוטנציאל משמעותי ליצירת מקומות עבודה חדשים
ההערכה היא ש
מדינת ישראל
תדע להסתגל
לשינויים טוב יותר ממדינות אחרות
מאחר והיא
מורגלת בהתמודדות עם מצבי אי-ודאות.
2
אחד היעדים המרכזיים הוא הובלת תהליך רח
ב של הכשרה מחדש לכ -
700
אלף עובדים במשק
במהלך חמש השנים הקרובות. הדגש הוא לא רק על מומחי בינה מלאכותית, אלא גם על מקצועות
כלליים, כגון:
הוראה, רפואה ושירותים ציבוריים. אנו מקדמים זאת בשיתוף משרדי הממשלה
הרלוונטיים, לרבות משרד העבודה ומשרד החינוך, ומשלבים ה
כשרות כבר בשלבי החינוך העל-
יסודי.
המטה
כולל צוות בכיר רב-
תחומי בתחומי הטכנולוגיה והרגולציה. במסגרת גיבוש התוכנית
האסטרטגית הלאומית, אנו מתכננים לבחור כ-
50
אתגרי חיים קונקרטיים שיטופלו באמצעות
פתרונות בינה מלאכותית. אני סבור שאין מקום בשלב זה ליצירת רגולצי .ה רחבה ומגבילה
מהניסיון הבינלאומי עולה כי רגולציה מוקדמת מדי עלולה לעכב חדשנות ולהרחיק חברות
טכנולוגיה. לכן, הגישה היא התאמת רגולציות קיימות, תוך שמירה קפדנית על ערכים,
כמו פרטיות
והגנת מידע, ובשיתוף הגורמים המוסמכים.
אחד מתחומי היתרון היחסי של ישראל הוא השילוב בין סייבר לבינה מלאכותית. אנו פועלים
לפיתוח תחום הגנת מערכות בינה מלאכותית, כולל מניעת פגיעה או מניפולציה במודלים. פעילות
זו מקודמת בשיתוף מערך הסייבר הלאומי והתעשייה הישראלית, מתוך שאיפה להוביל בתחום
בזירה הבינלאומית. בנוסף מתגבשת ת
כנית לאומית רב-ש ,נתית מחייבת בתחום הבינה המלאכותית
שתובא לאישור הממשלה ותספק יציבות תכנונית ארוכת טווח. מדובר במהלך אסטרטגי בעל
משמעות ארוכת שנים למדינת ישראל, הדומה בהיקף האחריות לפרויקטים לאומיים מכוננים
בעבר.
משרד החינוך -
מירב זרביב- סמנכ"לית ומנהלת מינהל חדשנות וטכנ
ולוגיה –
המשרד עוסק
בתחום ה
בינה מלאכותית במערכת החינוך מ
שנת
2017
ו
פועל
באופן שיטתי להבנת השפעות
הטכנולוגיה, כולל סר
יק.ת מגמות והקמת מעבדה ייעודית נוכח
קצב ההתפתחות המהיר לעומת
יכ
ולת המערכת הציבורית להסתגל,
המכון לבינה מלאכותית פועל במסגרת יחידת המו"פ של משרד
החינוך ומשולב בתהליכי קבלת ההחלטות, במטרה להוביל את מערכת החינוך לצמיחה פדגוגית
וארגונית,
ולהניע למידה מותאמת אישית שתשרת את התלמידים והצוות החינוכי בכל תחומי
החיים.
הת
כנית הלאומית לבינה מלאכות
ית בחינוך
:מתמקדת בארבעה מוקדים הון
,אנושי, תשתיות
.רגולציה וחדשנות
במוקד ההון האנושי נבנית כשירות AI
לכלל
מערכת החינוך: תלמידים, מורים ואנשי מנהל,
תוך
שילוב הכלים בתחומי הדעת והעמקת ההבנה כיצד מערכות בינה מלאכותית פועלות.
,במסגרת זו
ובשיתוף
רשות החדשנות
וגורמים ממשלתיים נוספים, הוקמה מגמת מדעני הבינה המלאכותית
לטיפוח
כ-
1500
תלמידים מצטיינים והיא תפעל'באופן מלא מכיתות י–י"ב .
קיימים שני סיכונים
עיקריים :בשילוב בינה מלאכותית בחינוך הראשון-
פער בין שימוש בטכנולוגיה לבין רכישת ידע
מעמיק, ולכן הבחינות במדעי הנתונים מתקיימות בשני שלבים(ללא
AIעם ו AI
לפתרון בעיות
מורכבות) .
והשני- היבטים רגשיים-
חברתיים, הכוללים תלות בכלים דיגיטליים והשפעות על רווחה
וקשרים חברתיים.
.לכן מושם דגש על איזון, ניהול שימוש במכשירים ושילוב אתיקה בשיעורים
מודל ההטמעה משלב מדיניות מרכזי ת ויוזמות מהשטח, עם התאמה לדרישות רגולציה והגנת
פ
רטיות, ושיתופי פעולה עם התעשייה. כ-
3,300
מנטורים מהתעשייה מלווים בתי ספר ומורים.
תשתיות - פיתחנו סביבת AI חינוכית מאובטחת לתלמידים, עם גישה לכלי AI
בחטיבות הביניים
והעל-יסודי. לפי דוח ה-
OECD
כ-
85%
מהמורים בישראל משתמשים
בבינה מלאכותית בהוראה
שמסייעת ב
הפחתת עומס א
דמיניסטרטיבי והכנת חומרי לימוד.
,האתגר המרכזי הוא למנוע העמקת פערים חברתיים וחינוכיים, במיוחד בחברה הערבית והחרדית
ולכן פותחה מערכת אינטגרטיבית לניהול למידה אחוד בכל בתי הספר, עם התאמה א ישית
לתלמידים, כלי סיוע למורים ותמונה מערכתית למנהלים. המהלך מיושם כפיילוט ארצי "פרויקט
720" ב-
26
בתי ספר ו-
15
,רשויות, בשיתוף הרשויות, בתי הספר, חברות טכנולוגיה ומשרד החינוך
לבחינת השפעות והתאמות תוך כדי יישו
ם המערכת.
משרד החינוך מפעיל מנגנון ניסויים
חינוכיים מחוץ לת כניות הלימודים הרגילות באמצעות ועדה
בין-תחומית הכוללת:
הורים, מורים, מנהלים וגורמי מקצוע. בפרויקטים החדשניים נבחנים
סיכונים, הזדמנויות ואתגרים, ול
אחר תקופת התנסות נאספים נתונים ,מבו
צעות התאמות, ו נקבעת
רגולציה מותאמת. שיטה זו מאפשרת קיצור תה ליכי רגולציה, הפחתת סיכונים והתקדמות מדורגת
תוך שמירה על חדשנות. אחד הדיונים המרכזיים נוגע לעתיד הוראת התכנות, במיוחד עם המעבר
משפות תכנות מסורתיות לניהול מערכות וסוכני בינה מלאכותית, אך בשנים הקרובות יישאר
ה
צורך בידע מקצועי לפיקוח על תוצרי הבינה המלאכותית.
3
משרד מבקר המדינה -
דניאל ג'יקובס- מנהל האגף לביקורת טכנו' דיגיטליות ומערכות מידע -
ב נובמבר2024
פרסם משרד מבקר המדינה דוח ביקורת מקיף על ההיערכות הלאומית של ישראל
בתחום הבינה המלאכותית, שציין פערים מרכזיים: חוסר גורם ממשלתי מתכלל, היעדר
אסטרטגיה לאומית סדורה, עיכובים
בפרויקטי
ם של תשתית ומחשו ב, קשיים בפרויקט עיבוד שפה
טבעי,
,מחסור בהון אנושי מקצועי ופיגור ביישום תוכניות ההטמעה. מאז נמשכות ביקורות עומק
כולל בדיקה
בינלאומית עם11
מדינות באירופה.
באוקטובר2025
הופץ שאלון ל-
80
גופים
ממשלתיים לצורך בחינת
יישום הבינה המלאכותית במשרדי הממשלה, וממצ אי הבדיקה נמצאים
.כעת בניתוח
מפרסום
הדוח חלו שינויים משמעותיים, בהם הקמת ועדה ציבורית, אימוץ
.המלצותיה והקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה כגורם תכלול לאומי
משרד מבקר המדינה ימשיך לעקוב אחר יישום התוכנ יות והתקדמות הממשלה, במטרה לצמצם
פערים ולחזק את מעמדה הטכנולוגי של ישראל.
רשות החדשנות -
צבי גולצמן- סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית -
אחד הנושאים
המרכזיים שנדונו ברשות הוא המחסור בתשתיות מחשוב מתקדמות לאימון מודלים של בינה
מלאכותית. בשנת2025
הוקמה תשתית מחשוב לאומית בשיתוף רשות החדשנות, והחלה חלוקת
משאבי GPU
לחברות וסטארטאפים ישראליים, במטרה לצמצם פערי נגישות ועלויות מול מתחרים
בינלאומיים. הקמת מחשב העל הלאומי, בהשקעה של כ־
150
,מיליון ש"ח לצד השקעה פרטית
כוללת אלפי יחידות GPU ומהווה מכפיל כוח
לפיתוח מקומי. התשתיות משתלבות במרכזי נתונים
לאומיים, וצפויה עלייה משמעותית נוספת עד2027. הקידום מתבצע בשיתוף פעולה בין-
משרדי
רחב הכולל את משרד האוצר, משרד האנרגיה, רשות החדשנות, חברת נגה וגורמים ממשלתיים
נוספים.
ישראל שיפרה את דירוגיה הבינלאומיים בתשתיו
ת בינה מלאכותית. הת כנית הלאומית שואפת
לצמצם פערי תשתית ולהבטיח משאבים מספקים למשק. לא כל התשתיות חייבות להיות פיזית
.בישראל, אך תחומים מסוימים, כגון זמן אמת ומערכות רגישות, דורשים תשתית מקומית
הת כנית
הלאומית לתשתיות מו"פ בבינה מלאכותית מתקיימת עם מימוש תקצ יבי של80%
–
85%
ושיפור
מדדי ישראל בעולם. הקמנו ארגז חול רגולטורי
ב-
AI
במסגרת ת כנית720
, שבו נבחרו ארבע חברות
אד-
טק לפיילוט בתקציב10
,מיליון ש"ח. המהלך בוחן פרטיות, הכשרת מורים ולמידה מתמשכת
ומלווה בוועדות בין-
משרדיות, תוך קידום חדשנות ושמירה על אחריות
ציבורית.
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה -
עו"ד יוסף גדליהו-
מנהל המרכז לרגולציה ומדיניותAI
-
מבנה הממשל בתחום הבינה המלאכותית מבוסס על תכלול ותיאום ולא על היררכיה, בדומה למודל
המדען הראשי שמרכז פורום מקצועי ללא סמכות ניהולית ישירה.
המטה הלאומי לבינה
מלאכותית
משמש
כ גוף מתכלל וגמיש לריכוז פעילות משרדי הממשלה. בעבר התיאום נעשה באמצעות פורום
תל״ם הוולונטרי, ובהמשך התקבלה החלטה להעביר את הסמכויות המרכזיות למטה ולהרחיב את
תפקידו כגורם אסטרטגי מוביל, תוך שמירה על האוטונומיה המקצועית של כל משרד.
משרד
החינוך ה
צטרף לת כנית הלאומית עם פרק ייעודי והוא אחראי להכשרת המורים, בעוד שהכשרת
מרצים באקדמיה נעשית באחריות מערכת ההשכלה הגבוהה.
חה"כ סימון
דוידסון - ה
כשרת המורים ,
שהם הגורם המרכזי בהטמעת הבינה המלאכותית בקרב
התלמידים, נמצאת באחריות משרד החינוך ולכן נדרש תיאום רחב
ומערכתי. המטה הלאומי לבינה
מלאכותית צריך לשמש כמטריית-
על מקצועית מתכללת, שתעבוד בשיתוף עם כלל הגורמים
ותבטיח הכשרה מדויקת ומתואמת בתחום רגיש זה.
משרד החינוך -
ד"ר
מאיה גורדין -
מנהלת אגף אstem, מינהל חינוך טכנולוגי - למשרד החינו ך
,מנגנוני בקרה סדורים
ושינוי ת כניות נעשה דרך ועדת מקצוע בראשות פרופסור מומחה. בשנים
האחרונות הוועדות הורחבו וכוללות
גם מומחים מהתעשייה כדי לחבר את החינוך למציאות
המקצועית. השינויים במדעי המחשב ובבינה מלאכותית בחטיבות הביניים נעשים בזהירות
מקצועית, תוך שמירה על מסלולים קיימים וה תאמות הדרגתיות, בליווי האקדמיה והתעשייה
ומעקב אחר התפתחויות בינלאומיות.
הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת )
-
דניאל מילבאוור- אסטרטגיה ובינלאומיות - הות"ת
פועלת
בתחום מ
שנת
2018
עם מרכזי מחקר ותמיכה תקציבית. בעבר נלמדה בינה מלאכותית בעיקר
בתארים מתקדמים בתחומי מדעי המחשב, הנדסת תוכנה והייטק. כעת נפתחו שבע תוכניות לתואר
ראשון ושתי תוכניות לתואר שני, המיועדות לאפשר למידה מעמיקה כבר מהתואר הראשון. בשנת
הלימודים הקרובה צפויים כ־
780
סטודנטים להצטרף ללמידה
, בפריסה ארצית רחבה.
מערך הדיגיטל הלאומי-
ניר ינובסקי- ראש יחידת חדשנות, דאטה ובינה מלאכותית - המערך
משמש כמנחה מקצועי
למשרדי הממשלה בתחומי דיגיטל, דאטה, פרטיות ואבטחת מידע, והמטה
הלאומי לבינה מלאכותית משמש כ"כוכב הצפון". היישו,ם מגיע גם לשירות לאזרח באמצעות ליווי
הכשרות ותמיכה מקצועית. לאחר פרסום דוח מבקר המדינה, המערך קידם פעולות
בארבעה
4
רבדים: פתיחת מאגרי מידע ממשלתיי,ם פיתוח אנליטיקה לקבלת החלטות ,
עבודה בסביבות
נתונים מבוזרות והנגשת כלי בינה מלאכותית לעובדי המדינה.
בנוסף מופעלים עשרות פרויקטים
במשרדי הממשלה באמצעות קולות קוראים עם המטה הלאומי ומשרד המדע.
איגוד הייטק הישראלי –
סיון נויפלד- מנהלת פיתוח עסקי -
הבינה המלאכותית משנה מקצועות
ותפקידים, ולכן יש להתאים מסלולי לימוד לצורכי התעשייה. האתגר המרכזי הוא הכשרת מורים
והטמעה מערכתית של הכלים, כדי למנוע פערים חברתיים. שיתופי פעולה עם התעשייה,
,ביקורים
למידה מעשית ומנטורים
מסייעים לכך, אך ההשקעה העיקרית נדרשת בהון האנושי עם חשיפה
והכשרה
החל ב
גילאי תיכון ואילך.
משרד החינוך -
נועה רוה- מנהלת אגף אקוסיסטם - הטמעת בינה מלאכו ,תית בחינוך דורשת זמן
'חשיפה הדרגתית והכשרת צוותים. בכיתות ד–ו' החשיפה מוגבלת ו יש
ל
יווי של
מורה באמצעות
כלים ייעודיים .ה דגש הוא על בטיחות, שיקולים רגשיים וחברתיים, ומעקב מתמיד לשמירה על
הגנה על התלמידים וניהול סיכונים.
לשכת המסחר ישראל - אמריקה -
אבנר גורן-
מוביל פורוםAI
בלשכה -
תחום הבינה המלאכותית
דורש השקעות תשתית כבדות, ואין לישראל אפשרות לתחרות ישירה בהיקפים מול המעצמות
.הגדולות. לכן יש להתמקד בתחומים שבהם לישראל יתרון יחסי וליצור מובילות עולמית ממוקדת
לצד חינוך, תשתיות ופיתוח הון אנושי, חשוב שהאסטרטגיה הלאומית תגדיר תחומי הת מחות
ברורים
למיקוד.
:בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
.הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון
2.
הוועדה מביעה הערכה גדולה על התקדמות משמעותית במערכת החינוך ובבניית תשתיות
פיזיות, כולל מרכזי דאטה סנטר
(Data Centers)
.
3.
הוועדה תקיים
בתוך כשנה
:דיון מעקב לבחינת מספר נושאים מרכזיים
א.
מבנה ארגוני היררכי שיאפשר שליטה מרכזית לאומית לצד תמרוץ יוזמה עצמאית.
ב.
פיתוח תשתיות דאטה וסנטרים.
ג.
,מציאת איזון בין חדשנות לאחריות חברתית ואנושית
ובין הטמעת הכלים
בדיסציפלינות השונות לבין השתתפות הדיסציפלינות בפיתוחם.
ד.
צ
מצום הפערים החברתיים והחינוכיים בין מערכות החינוך השונות בישראל.
ה.
העמקת ההפריה ושיתופי הפעולה בין מערכת החינוך לבין התעשייה הרלוונטית.
4.
הוועדה
רואה חשיבות
בהובלה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, תוך
מתן
דגש על
הצטיינות בתחומים נדרשים, ועמידה בפיתוח בהתאם לצרכים הלאומיים של ישראל.