פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 883 מישיבת ועדת הכספים יום חמישי, ט"ז באדר התשפ"ו (05 במרץ 2026), שעה 14:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי - מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק אלי דלל נעמה לזימי אורי מקלב חמד עמאר אורית פרקש הכהן נאור שירי מוזמנים: אוריאל שם טוב – רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר יואב הכט – רכז מאקרו באג"ת, משרד האוצר מוזמנים באמצעים דיגיטליים: עפרי אשל – רכזת פיננסים באג"ת, משרד האוצר דן פיקמן – אגף תקציבים, משרד האוצר צח בסול – אגף תקציבים, משרד האוצר רן צרויה – אגף תקציבים, משרד האוצר שלומי רוט – רפרנט שירותים מיוחדים באג"ת, משרד האוצר גירייס גהשאן – בית הנשיא דנה חימי – ראש אגף תקציבים, משרד ראש הממשלה ייעוץ משפטי: שלומית ארליך אמיתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו-2026, מ/1923 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלום רב, אני פותח את הישיבה. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026. הכנה לקריאה שנייה ושלישית. בבקשה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בגדול, חוק התקציב שמונח בפניכם מורכב משני חלקים עיקריים: חוק מילולי, שיש בו סעיפים, נדמה לי 9 סעיפים, שמשנה לשנה לא משתנים למעט המספרים שלהם. סעיפים קבועים. אחר כך יש כמה טבלאות שנקראות תוספות או ריכוז התוספות. תוספת ראשונה, תוספת שנייה, ריכוז תוספת ראשונה, ריכוז תוספת שנייה, שבהם מובאים המספרים שהם ליבת החוק למעשה. אנחנו יכולים להסביר בהתחלה את הסעיפים של החוק, או שיכולים להתחיל ישר מהסעיפים של התקציב עצמו, מה שהיו"ר יגיד. יש לנו כל הגורמים באגף תקציבים בזום, שיכולים להסביר על כל המספרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נתחיל במספרים ומשם אחר כך. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> לפניכם יש שני סוגים של טבלאות. סוג אחד מובא ברמת הסעיף, בחלוקה לאגרגטים, למקבצים של סוגי הוצאה. כמובן מתייחסת לכל עמודות התקציב, הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה, הרשאה להתחייב ושיאי כוח אדם, ולאחר מכן, יש טבלאות מסוג אחר שהן הרבה יותר מפורטות. הן מסתכלות לא רק ברמת הסעיף, אלא ברמת התוכניות, תחומי פעולה ובתוכניות שבכל סעיף וסעיף. דברי ההסבר של המספרים מובאים בסט של חוברות, שיש כאן דוגמה, אבל גם הוועדה קיבלה ודאי הרבה סטים כאלה. בכל מקרה, הכול נמצא באינטרנט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי תפסיקו עם החוברות? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> שאלו אותי את זה מהמדפיס הממשלתי לפני כמה שבועות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרוב אין בזה הצדקה. הרוב המוחלט, לצערי הרב, של החוברות האלה נזרק לזבל בלי שנפתח ולו פעם אחת. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> אתה שואל לגבי העותק הפיזי או לגבי עצם קיומם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> העותקים הפיזיים. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> אנחנו חושבים שאם יש ח"כים- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה צורם מאוד כי זה כמויות אדירות תמיד של ניירות. בסוף לדעתי אפשר, אם זה בשביל הח"כים, לעשות סוג של הרשמה מוקדמת, מי רוצה לקבל חוברת, יירשם, יקבל, והשאר לא. זה פשוט חבל. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> אני מניח שהדברים לא אמורים כהצעה לממשלה, אלא הכנסת, ככל שהכנסת תבקש להפחית את העותקים שהיא תקבל, אנחנו פה כדי להביא לכם מספר- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חשבתי שזה גם אתם, אני רגיל שהכל זה אתם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר את מבנה החוק במהותי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הסברתי את המבנה, כלומר, תשעה סעיפים מילוליים שלא משתנים. מה קורה בחוק התקציב, אני חשבתי שזה היה הדיון שהיה ביום שני. בגדול, חוק התקציב של 2026, 660 מיליארד ₪- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מערכת ההסתייגויות תיפתח בסוף הדיון הזה. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> אני בעמוד 526, הוא מסתכל על התקציב מלמעלה. העמוד הראשון של הטבלאות. מלמעלה, בתקציב יש 811 מיליארד ₪ ללא מפעלים עסקיים, שהם מחולקים בשני אופנים. קודם אני אחלק את זה למגבלת הוצאה ומחוץ למגבלת ההוצאה, כלומר, לא כלול במגבלת ההוצאה, ואז אני אחלק את זה בין תקציב רגיל לתקציב פיתוח ואני אסביר מה ההבדל בין הדברים. בתוך מגבלת ההוצאה יש 660 מיליארד, שזה מה שכפוף לסעיף 6א, מה שכפוף לחוק שהקראנו אותו בישיבה הקודמת, ומעבר לזה יש תשלום חובות, שזה למעט תשלום חובות למעט החזר חובות לביטוח לאומי, שהם, לפי חוק המסגרות, הם לא כלולים במגבלת ההוצאה. למה הם לא כלולים במגבלת ההוצאה - מדובר בהוצאה שהיא החזרת כספים שהשאלנו, שלווינו מהציבור, מחו"ל וכן הלאה, ואין עניין שזה יתקדם לפי נוסחה מסוימת, אלא כל שנה והפירעונות שלה, ולכן זה לא צריך להיות בתוצאה, מה גם שבמהות שלו זה לא הוצאה ממשלתית, אלא החזר חוב, קצת שונה. אבל ברור לנו שזה לא הדבר הרגיל שאנחנו מתייחסים אליו כשאנחנו מדברים על הוצאות הממשלה. בחלוקה השנייה, תקציב רגיל הוא תקציב- - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה ההבדל בין מה שהחזרנו בשנה שעברה למה שיש לנו והחובות? כמה היינו שנה שעברה? היום אנחנו 151.8. כמה היינו שנה שעברה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נבדוק את זה, מייד נשיב. לגבי השאלה של רגיל ותקציב פיתוח, החוק מבחין בין תקציב רגיל, שנועד עבור הפעילות השוטפת של הממשלה, לבין הוצאות פיתוח שמיועדים בעיקרן להשקעה, סיווג של השקעה. כמובן לא מדובר בהשקעה כמו שאנחנו מדברים ברחוב, אלא השקעה במובן שכלכלנים משתמשים בו, שזה הוצאות פיתוח, למשל תחבורה, למשל שיכון, כל הדברים האלה שן הוצאות פיתוח, ובתוך לצד הוצאות הפיתוח יש את חשבון ההון, שזה באמת החזר החובות, שגם כן כלול שם. יש עוד רקע שמישהו רוצה לשאול עוד משהו על הרקע של התקציב? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> החזר החובות, כמה היה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> עוד מעט אנחנו נבדוק. התקציב הרגיל הוא 581 מיליארד, ותקציב הפיתוח וחשבון ההון הוא 231 מיליארד. כמו שאמרתי, תקציב הפיתוח חשבון ההון זה הוצאות שבמהותן הן השקעה במובן הכלכלי של המילה והחזרי חובות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בתקציב פיתוח זה כולל החובות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> תקציב פיתוח כשלעצמו הוא לא כולל החזר החוב, אבל תקציב פיתוח וחשבון ההון הוא כן. זה באותו מונח. החוק מגדיר את זה ביחד. למה זה מקובץ ביחד, בגלל שבשני המקומות לא מדובר בהוצאה שוטפת של הממשלה, אלא בפעילות שמייצרת איזשהו נכס. תקציב פיתוח בסוף מייצר איזשהו נכס. לא בהכרח נכס בבעלות הממשלה. תקציב פיתוח זה 80 מיליארד, שכר כוח, אתה יכול לחשוב על זה ככה, אבל אין כזה מונח תקציב פיתוח כשלעצמו. זה תקציב פיתוח וחשבון ההון, זה הדבר, זה השם שלו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עם החזר חוב, כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> דנים על מספרים היום? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו עכשיו בהצעת חוק התקציב, סיימנו עם הצעת חוק הגירעון. הצעת חוק התקציב נחלקת לשני חלקים, החלק המילולי, שאותו אנחנו בדרך כלל מקריאים בסוף והחלק המספרי, שבו אנחנו עוברים סעיף סעיף ומתקיים ביחס לכל סעיף דיון. אז אנחנו נמצאים עכשיו, נתן יואב רקע תמציתי ביותר. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 136 מיליארד, זה הסכום המקביל שנה שעברה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין לכם מצגת יואב? יהיה לנו יותר קל להתרכז. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> היה לנו המצגת שהצגנו ביום שני. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל היא לא דיברה על חוק התקציב. על הגרעון, היא דיברה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> היא דיברה על התקציב מלמעלה. אין לנו מצגת על כל סעיף וסעיף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נתחיל ב-01, נשיא המדינה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עדיין לא החלטתם להוציא סעיפים לא רלוונטיים מחוק ההסדרים? ממשיכים לדון בזה כאילו כלום? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זה מטורף, אבל זה לא רלוונטי לדיון הזה, נדבר על זה במס רכוש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רק אשלים במילה, אז לגבי החלק המספרי, תיפתח היום המערכת הממוחשבת וההסתייגויות לחלק והמערכת הממוחשבת. לגבי החלק המילולי ההסתייגויות בעצם שאליו נגיע בסוף, כי הוא בעצם סוכם את כל הסעיפים התקציביים, ואליו מוגשות ההסתייגויות, בעצם בדומה להצעת חוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עד מתי ההסתייגויות מוגשות? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עד תום הדיונים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר, זה נפתח עכשיו ויש זמן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המערכת של המספרים נפתחת. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> קבענו את זה עד ה-18 בחודש. אם יצטרכו שינויים, אנחנו תמיד יודעים לשנות המועדים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ובמילולי עד ההצבעות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. המכתב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו אתמול הוצאנו מכתב גם לשר האוצר וגם לממונה על התקציבים של משרד האוצר, 4 חברי כנסת מהאופוזיציה, על התיקונים הנדרשים בתקציב 26' בעקבות מבצע שאגת הארי. אני לא אקריא את המכתב. אני אתן את 4 הנקודות שכתבנו ואני ארצה התייחסות אליהן. לפני כן בדיון הפחתת הגירעון אמרתם לנו שזה המקום לדון בזה, אז אני מבקשת. אחת, עדכון מסגרת התקציב ולהגיש לוועדה דפי מעבר רלוונטיים שמשקפים את השינויים התקציביים הנדרשים בעקבות המבצע, ובכלל תקציבי הביטחון המתוקן. שינויים נדרשים זה אפילו ברמה, שלומית, נגיד פיצויים לחיילי מילואים באקדמיה, כאילו זה ברמות, ברור שעכשיו צריך יותר ממה שהיה לפני כן, אז בכל פרמטר יש יותר, מרכזי החוסן כנראה תוקצבו יותר. גם במקומות האלה זה חייב לשקף איזה שהם דפי מעבר, שיתנו התכתבות עם הסיטואציה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הכוונה היא אני מניח לדפי ההחלפה שמובאים בפני הוועדה, נכון? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן. קיצוץ באופן מיידי וגורף בהקצאת הכספים הקואליציוניים ובהטבות המגזריות, הסטת תקציבים אלו לכיסוי עלויות המערכה וצמצום הגירעון. ואני גם אגיד שיפוי, כאילו מי שצריכים. חלק מהעלויות הללו, אפרופו הסעיף השני הזה, הן גם ככה, ככל הנראה, וזה מתכנס למכתב שכתבנו לעורך דין דודי קופל, היועץ המשפטי, ולעורכת דין שרית חייק שפיגלשטיין, היועצת המשפטית של משרד החינוך. אורית ואני שלחנו את זה שלשום. זה מתכנס לגידול לא סביר של כמעט 33% בתקציב הרשתות המפלגתיות החרדיות ללא ליבה, תוספת של קרוב ל-1 מיליארד ₪, שזה חינוך ללא ליבה, להשתמטות, וגידול שכנראה מצביע מעבר לטייס אוטומטי, הטמעה בבסיס תקציב של כספים קואליציוניים, שאגב, בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, בניגוד לעמדת המדינה כלפי בג"ץ, בניגוד לפסיקות שניתנו עד עכשיו, בניגוד לעתירה שלנו שעומדת כרגע וחיה, אז הסעיף השני מתייחס גם לזה בהקשר הזה, וזה המכתב ששלשום שלחנו אורית ואני. מייד אני אגיד גם עוד נקודה על זה. הנקודה השלישית, הגשת מתווה פיצויים לשכירים ולמעסיקים בגין נזקי המבצע שמוצמד למקור תקציבי מוגדר. היינו רוצים שזה יהיה. פה אני אומרת לך, יושב-ראש הוועדה, מה שקורה תמיד, מתווה הפיצויים תמיד מגיע כאילו מאפס, ואז אנחנו נלחמים פה על איזשהו בסיס - מתווה עם כלביא. הדבר הנכון הוא להכיל אותו, ואם כבר יהיו שיפורים שקשורים לפעמים למסגרות של חינוך מיוחד, דברים כאלה שהם- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היה פה אמיר דהן ואמר שהמתווה הולך להיות דומה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עם כלביא, ואז יבוא לכאן. יודעים מתי יבוא לכאן? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, זה כולם שואלים ולא ברור. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אז שיקוף גם של זה, והשמטה מחוק ההסדרים של סעיפים שאינם נוגעים ישירות לצרכים הקריטיים של המשק, שלא ניתן לדון בהם כראוי בסד הזמנים הקיים. אני אתן דוגמה של חוק אחד מחוק ההסדרים, למרות שהוא לא דן כאן, למשל החוק לתחרות בבנקים, שאני גם בעד תחרות בבנקים. נוכח הסיכון הבנקאי שיש להצמדה לחברות הביטוח, זה מאוד מסוכן בהקשר של חיסכון פנסיוני, אם אין אפשרות לדון בזה כמו שצריך בדבר שעלול לסכן את החוסכים, במתן אישור שהוא לא נעשה בדיונים כסדרם, הדבר הזה הוא ממש בעייתי ואני לא מדברת אפילו על רפורמות שונות במחלוקת שיש כאן, אלא אפילו על רפורמה כזאת שבוודאי ששיקול התחרות לא אמור לעמוד על הביטחון הפנסיוני של החוסכים, אז זה למשל דבר שצריך לדון בו, וגם, שלומית, האם אכן בגלל הגשה באיחור מטורף של לוחות הזמנים, גם של חוק הסדרים, אז אי החלה של חלק מהחוקים שאגב חלקם לא תקציביים, מה שכן תקציבי, איך הם מתמודדים עם זה? זה חשוב. אני הייתי מציעה לשר האוצר לא לעסוק במשלוחים מעלי אקספרס ולתת למשק טיפה לנשום מאשר כלכלת בחירות, אבל זה כבר עצה אחרת. אני אחדד רק מהמכתב של שלשום, שבעצם תיארתי רגע את העניין בקצרה, אבל אני רק אגיד מה שהיינו רוצים שיתייחסו אליו פרלמנטרית, פירוט כלל תקנות התקציב ברמת ה-8 ספרות. פירטנו גם איזה תקנות ביקשנו, הסבר אמפירי לגידול הריאלי של כ-724 מיליוני שקלים מעבר לגידול הטייס האוטומטי, הקרוב למיליארד, זה אם אנחנו לוקחים גידול נומינלי סביר, לרבות פירוט הנורמטיבי שביסודו. אני מזכירה שכאן בוועדה הזאת נתנו לנו מידע שקרי, שקרי במודע, דבר שהתגלה בבג"ץ, אז אי אפשר להקטין ראש בבקשה הזאת, כי הרשויות עצמן, שומרי הסף, משקרים לחברי הוועדה. נקודה שלישית, הבהרה מפורשת האם חלק מהגידול בסעיפים האמורים בהצעת תקציב 2026 נובע מהכנסת כספים קואליציוניים לבסיס תקציב. אם אכן זה כך, נבקש לדעת מהו הבסיס המשפטי לכך בהיעדר קריטריון הרציפות הנדרש לעמדת הייעוץ המשפטי. המכתב הזה נשלח שלומית שלשום, והמכתב שתיארתי לפני כן עם הבקשות על התקציב, זה נשלח אתמול. אני חושבת שנכון שקודם כל, לפני שנדון סעיף סעיף, ניתן רגע את התשובות על הדבר הזה. לא מקובל שבזמן מלחמה ינצלו מעין דוקטרינת הלם כזאת כדי לעשות דברים שהם לא חוקיים שאנחנו במאבק עליהם כבר שלוש שנים, ושהם ינצלו את האסון למהלכים האלה, אז אני הייתי רוצה גם שייתנו את חוות הדעת ואת הכל ולהבין אם אפשר לקבל גם את ניירות ההחלפה בהתאם. אני פירטתי על המכתב של אתמול, נאור, ועל המכתב שאורית ואני שלחנו שלשום על הגידול בתקציב החינוך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אשתדל באמת לקצר כי נעמה באמת פירטה את הדברים. אנחנו הוצאנו שני מכתבים, ואני חושבת שהמכתב על החינוך החרדי הוא עוד היה לפני. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלשום. היו לנו כמה מכתבים, אבל תיארתי את השניים האחרונים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה רק לתת את המסגרת שאם בדיון של תקציב רגיל עסקינן, שאנחנו מבקשים את התשובות האלה, אני הייתי רוצה לבקש מכם בשם הציבור שאנחנו יושבים פה בשמו, הפעם בתקציב הזה לפרט בצורה יותר מלאה מהרגיל., אני חושבת שבימים של מלחמה, שכמו שעכשיו רק בחוק היעד הגרעון הקודם, הבנו שאנחנו לא יודעים מה יהיה, אני מחזיקה גם כתבה מ-2.3 ששר האוצר במסיבת עיתונאים אומר: מסגרת הגירעון תיפרץ, אנחנו מקווים שזה לא יקרה, אבל יש הרבה חוסר ודאות. אני חושבת, שבדגש של התקציב הזה אנחנו נשמח קודם כל שיהיה פירוט מעל הרגיל על סעיפי הרזרבה. בתקופה של הממשלה הזאת, ואיזה תקציב רביעי כבר, אנחנו רואים שימוש שלא היה כמותו בסעיף שכותרתו רזרבה. אנחנו לא מכירים סכומים כאלה, 2 מיליארד שקל במשרד ראש הממשלה, אם אינני טועה, מעל ל-5 מיליארד שקל סעיף רזרבה במשרד החינוך. אני חושבת שבימים של מלחמה מגיעים לנו תשובות, מה זה הכסף הזה. בסוף זה 7 מיליארד ₪. אני גם אשמח פירוט מיוחד- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פה לא נכנסים כרגע לפירוט עדיין- - << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני אדבר על המכתבים שהוצאנו. פעם אחת על האבנים הגדולות מה שנקרא, היושב-ראש. כשאנחנו רואים גידול שהוא לא מוסבר בפעם הרביעית בחינוך החרדי, אני אשמח- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החינוך החרדי יהיה במסגרת הסעיף שיבוא. מה שנעמה דיברה קודם, היא דיברה על דברים כלליים. היא לא נכנסה לפרטי פרטים של סעיף ואמרה, מה שכתוב פה בסעיף הזה, יש פה יותר מדי כסף. לא. היא באה ודיברה על דברים מלמעלה. לפני שנכנסים לכל סעיף, אפשר לבוא ולדבר על דברים מלמעלה. אם כל הדברים, זה לבוא ולהגיד פה בספר זה דעתי זה אחר, אז יהיה - נדון בסעיף ואז תוכלי להגיד מה שאת רוצה והתייחסות, אבל לא עכשיו לנצל את זה בשביל לדבר- - << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל המכתב הוא עם אותן פניות ובסוף יש כאן שתי פניות. אחת, לבוא ולהסביר את הגידול המאוד חריג בכספים לחינוך החרדי, וגם לבקש שתתכוננו עם תשובות פרטניים, גם כן עם תשובות אחרות בסעיפי הרזרבה, גם כן עם תשובות אחרות מהרגיל בנושא המשרדים והזינוק הנוסף בתקציבים שלהם, וגם אני רוצה לחזור על המכתב שאמרנו בימים של מלחמה, הסבר לגידול הריאלי, הבהרה בעצם האם חלק מהסעיפים הקואליציוניים בעצם, מה הקריטריונים שלהם, ובאמת פירוט רב של הסעיפים הגדולים פה. אני אקבל את ההערה שלך. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נדון בהם בהרחבה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אקבל את ההערה שלך, אבל אני כן מבקשת, המסר שלי הוא שבימים כאלה אנחנו כן מבקשים שהבדיקה של הוועדה הזאת תהיה עם מסרקת ברזל יותר רגילה מהרגיל. כי בסוף אין ארוחות חינם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא חייב ברזל. בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלה שלומית אפריורי לגבי משרד החינוך בעקבות העתירה. אני מניח שמשרד האוצר עדיין לא השיב לכם למכתב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא שידוע לי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא גם לא השיב לנו. אני מנסה להבין את הסטטוס של איך אפשר לשים ככה תקציב. אם יש כספים שעברו בצורה כזו או אחרת, אנחנו צריכים כבר תשובות לגבי האירוע הזה, ובעיניי, באופן גם כללי אבל גם מאוד מאוד נקודתי, אם הכנסת פונה, לא נאור, אני רגיל שלי לא עונים וחלילה, לא אכפת לי כל כך כבר, אבל אם הכנסת פונה למשרד האוצר בנוגע להבהרה של הפרוצדורה, באיזה עולם אתם לא עונים חודשיים כבר? למעלה מחודשיים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> משהו כזה וגם יותר מפעם אחת גם תזכרנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא אני לא מבין כאילו איך זה עובד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי אחראי על זה אצלכם? אתה אחראי גם על הפניות, על התשובות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני חושב שהיועצת המשפטית של הכנסת פנתה ליועץ המשפטי של משרד האוצר, אבל אני אשמח להשיב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אגיד לך מה כי אנחנו לדעתי יהיה פה, כי אנחנו ניכנס עכשיו לאיזשהו זה שתבואו ותגידו שיהיו תשובות ואז התשובות לא יגיעו ועוד פעם תגידו שיהיו תשובות ועוד פעם התשובות לא יגיעו, ואז יבוא לפה אחד הסגנים ויגיד לא יכול להיות, זה תוך שעתיים יהיה ואז זה לא יגיע, זאת אומרת האירוע קצת מוכר, קצת מעייף, קצת מעצבן. ואפשר לשבור את הכלים. אני ממש ממש ממש לא רוצה לשבור את הכלים, ועד כמה שאני נחוש מצד אחד להשתדל כן להעביר מה שצריך ואפשר, אם נקבל פה את התחושה שאתם לא מתייחסים אלינו ככה ברצינות הראויה, בוא נגיד ככה, אז יש לנו כלים לגרום כן להתייחסות הראויה, ואני פשוט לא רוצה שנגיע לשם, ולכן כשחברי כנסת מבקשים התייחסות, לא יכול להיות שהם לא מקבלים התייחסות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע פעם ישב בקומה השלישית ישב חברך מרכז הקואליציה לשעבר אליהו רביבו, ואמר: אם זה לא יקרה, אין תקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וזה על קופסה של תקציב של פרלמנט. אבל זה לא לח"כים. זה ליועצת המשפטית של הכנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא האירוע שלי. אני האירוע של הח"כים. הייעוץ המשפטי יש לו הכלים שלו להתמודד. שם אני לא נכנס. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני חושב שלא להתייחס לשאלות של הח"כים, זה בוודאי לא דרכי ולא דרכו של האוצר. גם לכן אנחנו מתכוונים להשיב לכל השאלות, ואם יש שאלה שאנחנו חייבים חשבנו שענינו, אבל הוועדה תגיד שהיא רוצה את התשובה עוד פעם- - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, על ה-312 מיליון שקל להעברה תקציבית משנת 2024 של משרד לבט"פ שקיבלתם כולכם את הזה. סתם, אני יכול לתת לך עוד. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אז אנחנו נעשה את המאמצים ואנחנו נעמיק ונשיב שוב פעם בהשתדלות לתשובה שהיא יותר מובנת. אני לא חושב שאני נותן תחושה שאנחנו מקלים ראש בבקשות של חברי הוועדה, ודאי לא בייעוץ המשפטי של הכנסת. אנחנו גם נענה. לשאלות שנשאלו, קודם כל לגבי דפי החלפה. דפי החלפה זה תיקונים בחוק התקציב, במספרים שאנחנו מביאים לאור הדיונים, לאור דברים נוספים שהתבררו, והדוגמה הקלאסית לצורך בדף החלפה הוא המקרה הנוכחי עם משרד הביטחון וההוצאות בגין המלחמה, שמכיוון שהם לא היו מתוכננות וצפויות, אנחנו, ומצד שני, הן בוודאי התבררו כדחופות וחיוניות, אנחנו נצטרך ככל הנראה לתקן את חוק התקציב על מנת לשקף אותם. ברגע שנדע מה הם יהיו, אנחנו מיד נגיש דף החלפה. אם יש עוד מקומות כאלה, אנחנו גם נגיש בעוד מקומות. אני יכול לציין עוד מקרה אחד שאני יודע עליו ברמת ודאות מוחלטת למעשה, שזה תקציב ועדת הבחירות שנקבע על ידי הכנסת, והוא נקבע על ידי הכנסת בסכומים שהם שונים ממה שמונח פה לפניכם, ואנחנו מתכוונים להגיש לגבי הסעיף הזה דף החלפה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קיצצנו, זה דווקא טוב לכם. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> קיצצתם לעומת הבקשה שלהם, אבל לא לעומת הערכה שאנחנו הערכנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נתתם פחות? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> לא, אנחנו לא קיצצנו להם כלום. אנחנו גידול יותר מתון ממה שאושר. הדברים האלה הם- - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל כבר הצבענו בנושא. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בגלל שהצבעתם בנושא, זה דוגמה למקום שבו צריכים דפי החלפה ואנחנו עובדים על להגיש את דף ההחלפה הזה. אם היושב-ראש רוצה להעמיק בסעיף הזה, אז אפשר להעלות את הרפרנט שרלוונטי, אבל אפשר גם להגיע לזה כשנגיע לזה, ובינתיים אני אענה על- - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה דפי החלפה יהיו בערך? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> דיברתי על דפי ההחלפה שאני יודע אותם כרגע. אני מניח שבביטחון יהיה צורך, כמו שפתחנו את כל הדיונים בחוק הזה ובחוק הקודם, ובוועדת הבחירות בוודאי שצריך. שאלה נוספת שנשאלה, האם יש מקומות שבהם - השאלה נשאלה ספציפית לגבי רשתות החינוך על ידי חברת הכנסת לזימי, האם יש שם כסף קואליציוני שתוקצב שם במקורי, הוטמע באופן כזה או אחר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ולמה הגידול הלא סביר? זה לא טייס אוטומטי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אז לגבי השאלות הספציפיות לגבי התוכנית הזאתי, ברשות היושב-ראש, אני מציע שכשנגיע לסעיף הם יישאלו ואני רוצה להשיב רגע על המקרה הכללי. השנה הממשלה אישרה הקצאה של תקציבים שעד כה היו מוקצים מדי שנה כתקציב קואליציוני. מיעוט קטן מתוך התקציבים האלה מוטמע בתקציב שמונח לפניכם. מדובר ב-200 מיליון שקל מתוך סכום של כ-4 מיליארד סדר גודל, זה סדר הגודל הרגיל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק לגבי החינוך עכשיו אתה מדבר? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני לא מדבר על החינוך. בכוונה לא משיב לחינוך, אני נותן את התשובה הכללית. דווקא התשובה שלי עכשיו היא גם לא רלוונטית ספציפית למקרה הזה. היא כן רלוונטית לחינוך, אבל לא למקרה של הרשתות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אתה יכול לחזור למספרים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כן. השנה יש סכום מסוים של תקציב שבדרך כלל מוקצה באמצעות מסגרת של קואליציוני, והשנה הוא לא. מדובר ב-300 מיליון, שמשפטית נבחן ואותר לתקצב אותו במסלול רגיל ולא במסלול של קואליציוני, וזה כל מיני מקומות- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגיל אתה מתכוון בבסיס התקציב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 300 מיליון שקל מתוך סכום של בדרך כלל 4 עד 5 מיליארד בדרך כלל בשנה קואליציונית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לצרכים ספציפיים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לדברים מאוד מאוד ספציפיים שנבחנו על ידי גורמים משפטיים, גם באוצר, גם במשרדים הרלוונטיים וגם במשרד המשפטים. זה משהו שחשוב לשים על השולחן והוא מתקשר לשאלה ולכן אני מציג אותו עכשיו. זה לא נוגע בכלל- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא לפרט באיזה משרדים ובאיזה עניינים, שנדע איפה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני חושב שזה איזושהי טבלה עם סכומים די קטנים בכל סעיף. אם היועצת המשפטית תסכים אנחנו נעביר את החלטת הממשלה לוועדה. מדובר בהחלטת הממשלה 3560 מיום 4 בדצמבר, וכמובן שכולנו יכולים לראות את הקישור, יום אישור התקציב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר לקבל את זה ככה בטבלה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נשלח, ואם הוועדה תבקש מודפס, אנחנו גם נביא את זה מודפס. כרוך זה ייקח זמן, אז אני מציע שלא, אבל מי שרוצה כבר עכשיו לעיין, נעביר את המידע המשלים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יעבירו את החלטת הממשלה וגם טבלה שמפרטת את הסכומים והמשרדים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אין הבדל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> באופן גס, רוב הכסף, יש איזה עוגן מסוים שרוב הכסף הולך עליו? יחסית, מתוך 300 נגיד, שליש ומעלה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מתוכו לא מעט משרד החינוך, כי בכללי הרוב הקואליציוני, הרבה מהקואליציוני הוא שם, הרבה, אבל זה לא חינוך ככלל. זה דברים מאוד מאוד ספציפיים שנבחנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חינוך שאינו ממלכתי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> למעשה ההפך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תגבור פעולות בסמינרים לעובדי הוראה, מענק ירושלים, תוכנית מורה- - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כל מיני דברים ספציפיים. זה שמופיעים פה, זה בסכומים נמוכים. זה אמירה כללית שחשוב להגיד אותה והיא קשורה לשאלה של חברת הכנסת לזימי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נשמח לראות את זה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לגבי הסיפור של סוגיית הפיצויים, סוגיית הפיצויים לא מופיעה פה בחוק התקציב, מכיוון שהיא ממומנת בדרך כלל לפי כל התיקונים שנעשו עד כה במלחמה ועוד לפני זה בקורונה וכן הלאה, הסוגיה הזו ממומנת מתוך קרן מס רכוש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל לא בטוח שיש שם כסף. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש שם כסף. אני לא מתייחס דווקא למתווה החוקי, אלא בעיקר אני מתייחס להקשר התוצאתי, התקציבי. ככל שההוצאות יהיו דומות לעם כלביא, אז הסכומים שנמצאים בקרן מס רכוש וצפויים עוד להיכנס לקרן מס רכוש, יספיקו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה יש בקרן אם אפשר לדעת? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נכון לדצמבר 25' – 10 מיליארד ₪. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר אתם מניחים שהם יספיקו גם לנזקי הטילים וגם לפיצויים לעסקים ולשכירים? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כרגע הנזקים הם קטנים יותר בקטע של העסקים והפגיעות, זו האמת. סגירת המשק היא קצרה יותר כרגע. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בעם כלביא זה לא הגיע לסכומים האלה. << מנהל >> (היו"ר ינון אזולאי, 15:11) << מנהל >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בשבוע הראשון שזה תסתכלי מה קרה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אנחנו מאמינים שיספיק, אבל בכל מקרה זו סוגיה שהיא סוגיה תקציבית במהותה, ולכן אני חושב שהשאלה היא בוודאי במקומה ורלוונטית לדיון הנוכחי, אבל היא באמת לא מופיעה באף סעיף תקציב. אני מאמין שיהיה עוד הרבה זמן לדון בדבר הזה כשיגיעו התקנות, ומכיוון שלהערכתנו לא יהיה צורך לפרוץ את הקרן, אני לא חושב שצריך להעמיק בנושא בדיון הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל תזכיר לנו רק דקה מאיזה מס זה שתמיד מופרש ממנו? מס רכישה. כל מס הרכישה כמה אחוזים ממנו עוברים לקרן? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בדרך קבע 25% מכל מס רכישה. כמובן שיש שנים שבהם עושים הוראות שעה. היו שנים שזה גם גדל ל-100. לגבי חוק ההסדרים, אני חושב שאפשר להתייחס לזה גם בדיון הנוכחי. אני חושב שהוצאנו את כל מה שיש לנו להגיד על הנושא הזה בדיונים קודמים, אגב לא בוועדה הזאת, בוועדה אחרת, אבל אולי גם בוועדה כאן. יגידו היושב-ראש ויועץ המשפטי לוועדה - חוק התקציב, מספרים כשלעצמו, אין פה משהו ש - תגיד היועצת המשפטית לוועדה, איך נכון להתייחס לשאלה בהקשר של הדיון הנוכחי. בכללי אנחנו מאמינים שהרבה מהחקיקה יכולה גם להיכנס בסדר לצורך העניין לפי לוחות הזמנים שגם נעשו בעבר ב-21', 22', 23', 24'. נעשו יותר חוקים בזמן יותר קצר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל אם למשל בחלק מחוק ההסדרים, סתם דוגמה, יעבור למשל רק מדרגות המס, בלי מס רכוש, כן, מס רכוש. תצטרכו לעשות תיקונים, לא? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לפי דעתי שר האוצר אמר בצורה מאוד ברורה שמצב כזה לא יהיה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ואז מה יקרה? ימשוך את החוק הזה ספציפית. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני לא אתייחס לאיך עושים את זה טכנית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אגיד לך מה ששר האוצר כן אמר. בוא נגיד שמעבירים את מדרגות המס ומעבירים את מס רכוש, אבל הוא אמר: חקלאות לא תהיה. בתוך זה מחריגים אותה, אז זה בעצם כסף שהיה אמור להיכנס ולא ייכנס. הוא אמר מס רכוש, בהתחלה זה היה לכולם, אין הבדל. אחר כך כשהוא היה פה אמרו לו חקלאות, אז אמרו לא, חקלאות אנחנו מחריגים. זה לא משנה אם אפשר או אי אפשר, זה עוד עניין. אז אם אתה מחריג, אז כל דבר היה לך תכנון- - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל בכל מקרה זה לא מתקרב לסכומים של ריווח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל זה רק מתחיל בחקלאות. יבוא אז אמר על החשמל, אלה שיש להם גם את - בחברת חשמל באו ואמרו שגם להם יש שטחים מסוימים, תשתיות, אז כל זה כסף. אני באמת שואל, כשאתה עושה שינויים, הרי תצטרך להתאים את התקציב לזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ודרך אגב מה שאמר היושב-ראש והעלינו בנושא מס רכוש לא מוגבל לחברת חשמל. באותה מידה אפשר להעלות את הטענה כלפי מקורות, כלפי רכבת ישראל, כלפי חברות תשתית כמו קצאא. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא אתייחס למס רכוש. לגבי השאלה העקרונית, אני יכול קודם כל להצביע על מה שנעשה בפועל, שנה שעברה. שנה שעברה, לא כל צעדי ההתאמה אושרו בגלל בעיות שונות, חלקן בעיות שהעלו פה חברי הוועדה, ויש פה הרבה צעדים שעדיין נמצאים פה על שולחן הוועדה, מכיוון שהוועדה דרשה עוד זמן ללבן אותם או אמרה במצב הנוכחי זה לא יכול להתקדם, והממשלה בסופו של דבר קבעה צעדי התאמה והפחיתה הוצאות המשרדים בשל הפחתת ההכנסות שנבע מעיכוב או ביטול הצעדים שהוגשו, אז זה מה שהיה שנה שעברה, וזו התשובה העקרונית לשאלה. ספציפית לגבי מס רכוש, שר האוצר היה מאוד ברור. הוא אמר: אם אין מס רכוש, גם ריווח לא יהיה. לגבי סעיפי הרזרהה, הדגש של חברת הכנסת אורית, קודם כל נבחין רגע, יש סעיף רזרהה, סעיף 47 הוא סעיף הרזרהה הכללית, יש בו 0 בהוצאה. לא לזה חברת הכנסת אורית התייחסה. אני מניח שהתייחסת לתוכניות שנקראות תוכניות הרזרבה, שיש אותן- - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במשרד החינוך ובמשרד ראש הממשלה בעיקר. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> שיש אותן בחלק מהסעיפים. בכללי, רוב התקציב שמוגדר בתוכנית רזרבה הוא הפרשה סטנדרטית של רזרבה, של כמה אחוזים על פי החלטת הממשלה, שקורית רוחבית בכל המשרדים, ואין בה שום דבר מיוחד. זה לא רזרבה במובן של כסף פנוי. זה רזרבה במובן של כסף שאמור לחזור להוצאות המשרד, אלא אם יהיה איזשהו צורך אקוטי עוד יותר במקום אחר ואז יערכו התאמות בתקציב המשרד. אבל בגדול זה כסף- - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יואב, זה לא מה שחווינו בתקציבים הקודמים. אני רוצה להזכיר לך שקודם כל מדובר כאן בתקציבים בחלק מהמשרדים, בסעיפים בהיקף חריג. בממשלות קודמות סעיפי רזרבה לא היו כאלו מפלצתיים. דבר שני, אנחנו חווינו כאן בוועדה, שבעצם סעיפי הרזרבה הפכו לחניה לסעיפים פוליטיים שעוד לא עברו אישור משפטי, והעברנו את זה בטפטופים במהלך כל שלוש השנים האלה, אז זה לא מדויק. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אז הספקתי להגיד באמת רק את החצי הראשון של התשובה, שהוא מתייחס לרוב הסכומים, אבל לפי דעתי הוא לא מתייחס למה שהכי מטריד אותך. מה שמטריד אותך זה ככל נראה העובדה שמתוקצבים בתוכניות הרזרבה האלו סכומים שמיועדים עבור הוצאות ממשלה, שטרם נקבעו. הם טרם נקבעו, כי כרגע הממשלה קבעה מסגרת, שהמסגרת הזו נועדה עבור שימושים שנקראים קואליציוני. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה סכומים לכסף קואליציוני שטרם עברו. אישור משפטי. נקבעו, פוליטי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> עוד אפילו לא בשלב של לעבור ייעוץ משפטי. עוד לא הוגדרו השימושים. תהיה החלטת הממשלה שתגדיר את השימושים- - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה עוד יותר גרוע. בימים של מלחמה אנחנו שמים בצד כסף, ועכשיו בואו נחשוב מה זה פוליטי, אז תוותרו על זה עכשיו. סימן שאין פה צורך אמיתי כי אתה מספר לי משהו שהוא עוד יותר גרוע ממה שחשבתי. זה אפילו לא צורך. אמרו קחו את זה פוליטי, עכשיו בוא נחשוב מה נעשה עם זה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני לא מתייחס לסוגיה של הסכום, אני מתייחס לאופן שבו הוא מתוקצב. מכיוון שכרגע אין ייעוד ספציפי, ובוודאי שזה לא עבר אישור משפטי, ומכיוון שהיועץ המשפטי לממשלה מנחה אותנו שבמצב הזה כסף קואליציוני יתוקצב ברזרבה, אז במקומות הרלוונטיים זה מתוקצב בתוכניות הרזרבה וזה מאוד מאוד רלוונטי בשני הסעיפים שהזכרת, שבכל אחד מהם יש סכומים ניכרים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ברוה"מ ובחינוך. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז בעצם זאת הנחיה של משרד המשפטים שכספים כאלה בעצם שמים אותם בסעיפי רזרבה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> עד שיעברו אישור משפטי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה אומר לנו שיש כאן סעיפים שבעצם אפילו עוד לא שייכו אותם למשהו קואליציוני. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הממשלה הרבה פעמים כשהיא מאשרת תקציב, היא מייעדת מסגרת מסוימת עבור שימושים קואליציוניים, שהממשלה, יש שם אנשים שיודעים מה הם רוצים שיהיה שם, אלא שעוד לא יודעים איך זה מתכנס לתוך המסגרת, ואז בלג מסוים, לפני אישור התקציב בקריאה שנייה שלישית בדרך כלל, היא מקבלת החלטה לגבי לאן היא רוצה שהתקציב הזה יופנה, ואז אנחנו קוראים לזה שלב שבו הכסף מקבל ייעוד, אז כרגע אנחנו בשלב שיש רק מסגרת ללא ייעוד, מעבר לזה הייעוד הכללי של קואליציוני. תעבור החלטת ממשלה שמייעדת אותם עבור שימושים מסוימים, עדיין לא יהיה ניתן להקצות אותם עבור אותם מקומות. אז כרגע אנחנו תקצבנו לפי איפה שאנחנו מעריכים על סמך ניסיון העבר, שבסופו של דבר הממשלה תרצה לייעד לשם את הסכומים, כשהיא תקבל החלטת ממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם מנסים לחזות את רצונות הממשלה בהקשר לכספים הקואליציוניים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אין לנו ברירה אלא להניח הנחה לגבי איפה הממשלה תרצה לייעד את הכספים. וצריך להגיד שיש לנו על מה להתבסס בגלל שהרבה מהכספים האלה מוקצים מדי שנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מדובר על 5.2 בחינוך ו-2.1 ברוה"מ? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> רוב הסכום הזה הוא הסוג הראשון, הוא הרזרבה הרגילה שמופרשת לפי אחוז באופן- - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, ברוב המשרדים, אבל אמרת לי לגבי שני המשרדים שדיברת עליהם. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> במשרד ראש הממשלה זה 1.9 או משהו. 2.1 זה כולל הרזרבה הרגילה. ראש הממשלה זה 1.9 עבור קואליציוני, או הוצאות אחרות שטרם הוגדר להן ייעוד. בחינוך, מתוך ה-5.2 שהזכרת, 1.5 מיועד עבור שימושים שטרם מוגדר על ייעוד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל ייתכן שגם מהיתר - זה לא סותר יואב שעד ה-5.2 גם שם יש קואליציוני שכבר יש לו ייעוד. אין שום קואליציוני בין 1.2 עד ה-5.2 במשרד החינוך? אני פשוט רוצה להבין. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בגדול מכיוון שקואליציוני לא מתוקצב בתקציב המקורי שמוגש לכם, אנחנו גם לא מפרישים ממנו את הסכומים. הוא מלכתחילה און טופ התקציב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פשוט רזרבה גדולה, היא גדולה יחסית. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הסעיף הזה הוא סעיף גדול. אנחנו נגיע לדבר עליו, אבל הסעיף הזה, הגידול שלו הוא מאוד מטריד, של החינוך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה הוא מטריד? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הוא כמעט 100 מיליארד ₪. אני חושב שכל גידול שם, שאולי נראה גידול שנשמע סביר, במספרים זה הרבה מאוד, ואנחנו חיים את המספרים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מאחר שאמרת לנו כאן דברים חשובים, אני יכולה להבין שרק הבנתי, בסעיף החינוך, מתוך ה-5.2 מיליארד שקל רזרבה, 1.5 זה טרם, זה מה שנקרא השם קוד הזה, הקצאות שטרם הוגדר להם ייעוד. כל היתר עד 5.2 זה כספים שהם לא קואליציוניים, לא פוליטיים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נכון. תראי, כל הכספים במובן מסוים הם פוליטיים, זה תיעדוף השר והכל, אבל זה התקציב הרגיל של משרד החינוך, מתוכו מפרישים ככה וככה אחוזים, לפי מה שהממשלה קובעת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אם כך סכום כזה גדול בתוך הרזרבה? למה זה כבר לא בדפים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> סעיף מאוד מאוד גדול. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 5.2 היית כותב רזרבה 1.5, ואז כל היתר שאתה כבר יכול לפרוט אותו בתקציב כי למה הוא בכלל, למה הוא נח, למה הוא חונה בכלל בסעיף שנקרא רזרבה, אם הוא כבר הוקצה והכל בסדר? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני חושב שמובן מאליו למה הממשלה מקצה רזרבה בצד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה מובן מאליו? אני באמת שואלת. למה בהיקף כזה? אני מופתעת כי ה-5.2 נתת לי רק סכום מסוים שהוא קואליציוני. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בגלל שהסעיף הזה מאוד גדול, ברוה"מ הסכום שהוא עבור שימושים שטרם הוגדרו הוא גדול – 1.9 מתוך 2.1. למה זה סכום קטן היתרה? כי הסעיף בתקציבו הרגיל, הוא לא מאוד גדול. הוא מיליארדים בודדים. גדול, אבל בינוני, נקרא. חינוך לעומת זאת, זה 96, 97 מיליארד שקל. אז אותם אחוזים שאתה מפריש בכל משרד, פשוט יוצא הרבה מיליארדים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל עדיין, אנחנו נמצאים בממשלה עם סעיפי רזרבה חריגים בגובהם. אתה רוצה להגיד לי שב-10 השנים האחרונות ראית 5 מיליארד שקל ברזרבה של חינוך? כי זה מה שנאמר לי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני לא יודע כמה זה היה בשנים קודמות. אנחנו נגיע לדיון בסעיף ואז אפשר יהיה לשאול את השאלה הזאת. בי"ת, השיעור הוא לא חריג בכלל. הוא אותו שיעור שהיה לפחות מאז 21', וגם לפני זה השיעור היה אותו שיעור, רק פחות 1%. אז השיעורים הם לא חריגים, באמת גדלנו ב-660 מיליארד שקל במסגרת הוצאה, לעומת איפה שהיינו ב-21' עם 432. נקודה אחרונה הייתה של חבר הכנסת שירי לגבי החריגות ובקשת הכנסת להתייחסות בנושא. כמובן, המצב הוא באמת שעוד לא השבנו כמשרד למכתבה של היועצת המשפטית של הכנסת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הנקודה העיקרית היא שיש שם בקשות נתונים שאנחנו עדיין בודקים אם בכלל יש דרך היתכנות להשיב עליהם, בגלל האופן שבו הנתונים מובנים ונשמרים. שואל חבר הכנסת שירי, מדוע עוד לא השבנו למכתבה של היועצת המשפטית של הכנסת. אני עכשיו אומר את תשובתנו כמשרד, כי המענה הוא לא בהכרח דווקא, המענה בסופו של דבר יצטרך להיות בדרג משפטי, ואני לא דרג משפטי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התשובות הן מהדרג המקצועי. בסוף ינסח אותו הדרג המשפטי, אבל בסוף - אם אני טועה, תתקני אותי שלומית - הבקשה הייתה הוצאה ותאריך. הוצאה של כספים ותאריך אל מול הפרוצדורה בכנסת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ביקשנו לקבל את כל המידע המצוי ברשותם באשר לשימוש בפרקטיקה הזאת שאליה הם התייחסו תוך פירוט ספציפי לגבי פניות תקציביות שאושרו על ידי ועדת הכספים של הכנסת בדיעבד, לאחר שהכספים הועברו על ידי המשרדים כבר מראש, תוך התייחסות גם לשאלת העברת המידע בהקשר זה לכנסת, וזאת בחמש השנים האחרונות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז זה עוד מאז העתירה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המכתב נשלח ב-8 בינואר, ולאחר מכן נשלח מכתב תזכורת ב-21 בינואר. זה לא קיבלנו מענה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא משיבים לנו? אנחנו במרס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם אני הייתי יו"ר הוועדה, וגם בעיניי הכנסת הייתה צריכה להגיד למשרד האוצר על שלל הרפורמות: אתם לא עונים לכנסת, המשך יום נעים. אנא התכבדו לענות לנו ועד אז אתם לא באים לכנסת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מזל שאני לא צריך לעמוד בניסיון הזה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם פעם אחת נעשה את זה נראה לי שהפרקטיקה הזו תיפסק, אבל בסוף אם אני מרדד שנייה בבסיס, ההליכים של העברות הכספים אל מול ההוצאה של הכספים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא בדיוק. אני אגיד כזה דבר. ברור שהבקשה של היועצת המשפטי של הכנסת נמצאת על שולחננו ובראש הערימה שעל שולחננו. זה נכון שעכשיו ספציפית אנחנו עסוקים גם מאוד בסיפור של החירום, ותובעת הוועדה, בצדק, שנביא כמה שיותר מהר דפי החלפה, את ההערכות של הביטחון, ויש עוד הרבה עבודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תחשוב ששאלתי את השאלה לפני שבוע וחצי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה לא הסיבה העיקרית שאמרתי. אני לא טוען פה טיעוני לוז, אני אומר, הסיבה המהותית שבגללה אנחנו מתעכבים, היא לא חלילה מתוך איזשהו ביזוי של הכנסת, בוודאי לא של היועצת המשפטית או הייעוץ המשפטי של הכנסת, אלא מתוך קושי ממשי לגבש מענה על השאלה על בקשת הנתונים. האופן שבו הנתונים נשמרים אינו מאפשר את הניתוח כמו שאנחנו מבינים אותו, ולכן אנחנו מנסים לגבש איזשהו משהו שהוא הנקסט בסט או הכי טוב שאפשר לעשות. בנוסף, זה לא רק הדרך, אלא גם ממש הניתוח עצמו. התבקשנו לעשות את זה לגבי זמן- - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל נניח רק על השנה האחרונה, אני שנייה מנסה להבין את הקושי. נניח היה דיון העברת תקציבים בינואר, סתם עכשיו שם קוד, או בדצמבר, היה לנו סשן של עשרות אם לא יותר שעות על העברת התקציבים, אז אתה אומר שיש קושי לנקוב בתאריך ההצבעה שבו הצבענו בעד, חלק הצביעו בעד, חלק נגד, אל מול העברת הכסף דה פקטו במערכת העברת התשלומים. אני לא יודע, פייבוקס או מה שאתם משתמשים שם בזה, מרכבה, אין לי מושג, באוצר. זו הבעיה? בעברית פשוטה. אני לא חלילה בלי לפגוע ב- - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני אגיד את זה אולי במילים דומות למה שאמרתי כבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם לא שומרים העברות כספים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> העברות בוודאי שיש להן תאריך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא העברות בדיון. עכשיו משרד האוצר העביר 77 מיליון שקלים למשרד התחבורה בגין הפיצויים לקו בבר אילן. הכסף - הוא בענן? יש תאריך יציאה וכניסה, נכון? מישהו בקצה קיבל את הכסף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איפה הפער בדרך שבה נשמרים הנתונים? מה לא מאפשר לכם את העברת המידע? את גיבוש המידע. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> האופן שבו הנתונים נשמרים, מקשים מאוד על ניתוח של- - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא אומר בכנות שהם מתקשים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יהיה לנו הרבה יותר קל לתת מענה בסוגיה הזאת, אחרי שנגיש תשובה, כי אז גם לחברי הכנסת יהיה משהו קונקרטי מולם, וגם לנו תהיה יכולת להגיד, ככה עשינו את זה, בהינתן הקשיים ככה וככה וככה. כרגע אנחנו עדיין מנסים להתגבר על הקשיים. יכול להיות שבסופו של דבר נצליח לעשות משהו שהוא די עונה על הבקשה. כרגע אנחנו מתקשים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בוא ננסה רגע להבין מה הקשיים, כי אנחנו לא מצליחים להבין. אתה מדבר על אופן הניתוח. מה באופן הניתוח מקשה עליכם להעביר את המידע? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בעצם הם התבקשו להסביר לנו בחמש השנים האחרונות כמה פעמים קרתה התופעה הזו של העברת כסף לפני אישור ועדת כספים, בלי שידענו, נכון? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בכלל. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> היושב-ראש יגיד כמה זמן - יש הרבה מה להרחיב על זה, אני יכול גם להקדיש לזה דקות ארוכות ובשמחה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בוא נחזור לשאלה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש ציטוט במכתבה של היועצת המשפטית לכנסת, בפרקטיקה המקובלת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הממשלה ענתה את זה בדיון בבג"ץ. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הממשלה ענתה את זה ואני לא מאשים את היועצת המשפטית לכנסת. אין פה טענות כנגד היועצת המשפטית לכנסת. זו הייתה התבטאות לא מדויקת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התגובה נקטה במינוח שאמר פרקטיקה, קיומה של פרקטיקה נפסדת ומקובלת, שנוגעת לביצוע העברות כספיות מראש וביודעין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> החשב הכללי טען שזה שנים ככה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לכן זה קשה כרגע לשלוף את זה. אבל הבקשה הייתה ל-5 שנים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לי טענות לא לגבי הציטוט, וגם לא כלפי מי שאמרה את הדברים בבית המשפט בסופו של דבר. מדובר בתוצאה של התנגשות בין חוקים. זה לא משהו נפוץ, זה משהו די נדיר. אנחנו עדיין עובדים על גיבוש מסד הנתונים שיאפשר את הניתוח, ולאחר הניתוח גיבוש המענה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מתכוון למועדי תשלום שכר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> במקום שיש ניהול תקין אין התנגשות של החוקים, זו האמת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם אתה יכול בכל זאת להצביע על הקושי שבעצם של הניתוח של הנתונים של המידע שביקשנו, מה הקושי? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני לא איש של מערכות מחשוב. הקושי נובע ממערכות המחשוב. אני אגיד לך איפה אני נתקל בקושי, וככה אני אנסה לתווך לוועדה את המקום שאנחנו מרגישים קושי בו, ויכול להיות שאנחנו נצליח. הקושי שנתקלתי בו בניסיון לגבש את המענה, והוא זה שמעכב אותנו בצורה הכי משמעותית ועיקרית, זה שבסופו של דבר כשאתה רוצה לבחון מתי הייתה כניסה לגירעון של הסעיף, תוכנית, מה שלא יהיה, והאם זה נעשה כנגד העברה שהייתה על שולחן הוועדה או כבר קרתה, או האם יש פנייה שטרם הוגשה, אל"ף, זה לא מתנהל באותה מערכת. מתכתבות, אבל זה לא מתנהל באותה מערכת, אז צריך לגשר על הפער, ובי"ת, הן לא מדברות ברמת - לא כל הנתונים שם נשמרים באותם קצבי זמן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז על סמך מה החשב הכללי הטען את מה שהוא טען? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא אומר, עדיין התשובה לא מבושלת. אם אני אבוא ואגיד לכם עכשיו משהו אחד ואחר כך בתשובה תהיה משהו אחר, תגידו אבל אמרת משהו אחר, ואני אמרתי לכם זה לא מדויק, אז אני לא רוצה סתם להגיד, אז הוא אומר תעזבו. תקבל את התשובה המדויקת, לוועדה, יהיה מענה ישיר. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני כן מציע לוועדה שאחרי שיהיה פה מענה, אני חושב שגם לכם יהיה יותר קל לשאול שאלות קונקרטיות, לגבי האופן שבו עשינו את הניתוח וההשלכות שלו, וגם לנו יהיה יותר קל להשיב, כי בשלב הנוכחי אנחנו עוד לא יודעים להגיד שאנחנו הבנו איך נכון לעשות את הניתוח. זה שלב מאוד מוקדם. זה נכון שאנחנו כבר חודשיים לאחר, כמעט חודשיים לאחר שליחת המכתב, ואנחנו עדיין מתחבטים בשאלה הזאת, היא מעסיקה אותנו מאוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מתי תסיימו את זה, כשבית המשפט יפסיק להעריך את לדחות את הדיונים, ואז תצטרכו להגיע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם פניתם לכלל משרדי הממשלה, להרבה משרדי ממשלה בעצם לקבל נתונים, לא? תשלומי שכר. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה פחות שייך למשרדי הממשלה כי מי שמנהל את המערכות האלה - יש מקומות ספציפיים אגב, ספציפית במקרה ההוא שעליו העתירה, שבאמת מדובר במערכות של המשרדים, ואז מאוד מחריף את הקושי וזה תכל'ס היסוד ש העתירה למעשה, גם במהות וגם בתוצאות שלה. אני לא בטוח שאני הגרום הנכון להתבטא בנושא, אבל זו הערכתי. אבל בגדול השאלה של היועצת המשפטית של הכנסת נשאלה לגבי המערכות הכלליות, כלל ממשלתיות, ומערכות באחריותנו כאוצר, ולכן אני לא חושב שנעשו פניות. בוודאי שגורמים מהמשרדים שהיה להם מה להגיד, ברמה האנקדוטלית לפחות, יש תהליך חיוץ. אבל זה לא מה שמעכב בכל מקרה. אנחנו לא מחכים למשרדים אחרים. אנחנו על זה, יש פה קושי משמעותי ואנחנו מתעסקים בזה כל שבוע. לא כל יום. << מנהל >> (היו"ר חנוך דב מלביצקי, 15:34) << מנהל >> << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נשמח שרשות הדיבור תינתן בזום לשלומי רוט מאגף תקציבים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> שלום, עפרי אשל מאגף תקציבים. אני אציג במקומו של שלומי את סעיף 01, בית הנשיא. אז כמו שאמרתי, סעיף 01 עניינו התקצוב גם של בית הנשיא וגם של כל הפעולה של נשיא המדינה. הצעת התקציב בשנת 26' עומדת על 89.1 מיליוני ₪, בחלוקה להוצאה נטו כ-85.6 מיליון ₪ ועוד 1.8 של הוצאה מותנית, כאשר כל תקציב המשרד מרוכז בתוכנית אחת, שמתקצבת את כלל הפעילות של בית הנשיא, כלומר הוצאות השכר לנשיא, לצוות שלו, לעובדי בית הנשיא, והוצאות התפעול של בית הנשיא, שמורכב מאירוח של אירועים, כינוסים, אורחים מחו"ל, הטיסות של הנשיא והפמליה שלו לחו"ל, וגם תפעול ותחזוקה שוטפת של מוסד בית הנשיא. אלו עיקר הפרטים של הסעיף. אם יש לכם איזה שהן שאלות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה התנודות לעומת התקציב הקודם? << דובר_המשך >> עפרי אשל: << דובר_המשך >> התקציב גדל ב-7 מיליון. הגידול בתקציב מוסבר מכל מיני גידולים בהוצאות התפעול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה זה באחוזים? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> אבטחה של בית הנשיא, זה עיקר העלייה. אבטחת בית הנשיא נעשית בהתאם להנחיות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את יכולה לתת לנו קצת פילוח על מה שאמרת במספרים? כי אמרת שכר, אמרת טקסים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ולמה זה לא מפורט? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אנחנו לא יכולים לקבל את הפילוח הזה של המספרים? אני רוצה לדעת המותנה, מה הכוונה לכסף מותנה, ופילוח של הסעיפים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואם אני יכולה גם להוסיף לשאלות של הגידול, בסוף אני רוצה לראות את זה כמכלול של 3 שנות מלחמה ואני רואה שמ-23' 64 מיליון ₪, נשיא, התקציב שלו כרגע הוא 89 מיליון שקלים. משנת 22' בעצם, אבל זה לפני המלחמה, בעצם התקציב הזה קופץ מ-60 ל-89 ובעצם אם אנחנו מתחילים את שנות המלחמה, תקציב של הנשיא קופץ מ-64 מיליון שקלים ל-89 מיליון שקלים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> רק אגיד שזה לא גידול שהוא קיצוני ביחס לגידול הכללי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה, למה? יש פה גידול טבעי, נולדים ילדים, זה תקציב חינוך? למה התקציב הזה מתנפח? זאת ההוכחה, שהשאלות שלי הן ענייניות. איפה הידוק החגורה? ולכן אני באמת שואלת, כשתקציב עולה מ-60 לכמעט 90- - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא רמזתי שהשאלה היא לא עניינית. ההקשר הוא שתקציב המדינה גדל - לפני המלחמה היה על 450 ועכשיו הוא 660. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה לא אומר שכל גוף אמור להתנפח אוטומטית באותו שיעור. אתה אמור להגדיל את התקציב ואת רובו להעביר לביטחון לאן שצריך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל היא אמרה שזה הבטחה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה 50% הוא עולה, לא? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה לא אומר שהשאלה לא רלוונטית, אבל זה כן נותן הקשר חשוב לוועדה, כשאתם רואים גידול של אזור 40%, 50% לעומת 22% זה מה שנכון לגבי גם מגבלת ההוצאה גם, אז רק מן הסתם, יש מקומות שאמורים היו לגדול הרבה פחות ואולי אפילו להצטמצם. אבל זה עדיין נתון חשוב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי. בגלל שהאחוזים של ההוצאה בכלל התקציב גדלו באחוזים, אז באוטומטית אנחנו צריכים את הכסף הזה של המיסים שלנו להעביר אותו עוד יותר לכל אחד מהסעיפים ולנשיא? אני לא מבינה משהו. צריך ללכת לאן שצריך אותו, לביטחון, לא לעוד 30 מיליון שקלים לנשיא. אם הנשיא צריך אז תסבירו. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כמובן שהשאלה הרלוונטית לגבי כל סעיף, למה הוא גדל בצורה שהוא גדל ולמה הוא לא הצטמצם אפילו אם הוא לא גדל, אבל אני עדיין חושב שזה נתון שרלוונטי עבור החברים בוועדה, לזכור שכשמשווים לעומת 22', תקציב המדינה גדל באזור ה-40%, גרוסו מודו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מה זה קשור לתקציב הנשיא? השכר למשל, הוא גדל משנה לשנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הקפאנו את העלייה של השכר בשירות הציבורי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יודע, פה נאמר לנו אבל שיש עלייה בצורכי האבטחה שהיא בעצם עיקר עליית התקציב משנה שעברה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וגם השכר יואב, אנחנו הקפאנו את העליות האלה. עזוב את 22'. 23'. מ-64 לכמעט 90 מיליון ₪ בגלל שכר? שכר שהקפאנו פה בוועדת כספים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו כללי. אם זה היה רק לגבי הנושא הזה לא הייתי נכנס לדברים של הפרי. אמירה כללית. אם משווים ל-22', הגידולים האלה, זה הגידולים שצריך לצפות להם בממוצע. בממוצע, כי זה הגידול של המסגר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה משווים ל-22' ולא ל-25'? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חזרתי ל-23', מלחמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה? נשווה את זה לשנה שעברה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומרת שנות מלחמה, אז מה אם התקציב כולו התנפח בגלל המלחמה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו עכשיו ב-01, נשיא המדינה. עפרי נכבדה, אנא, עברי אתנו סעיף סעיף ותסבירי לנו את הצורך בגידול, למעט האבטחה, שהבנו שצריך ואת זה את לא יכולה לפרט למה צריך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה לוודא. בחוברת הזו, עפרי, אני לא יודע אם את רואה, מופיע לי 87.435 בהצעת תקציב ועוד הוצאה מותנית בהכנסה, 1.8, ובטאבלטים יש מספרים שונים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוא מסתכל על חוברת דברי ההסבר מול הצעת החוק. יכול להיות שיש שם איזושהי בעיה בדברי ההסבר, צריך לראות על מה בדיוק. חבר הכנסת שירי, בסוף מה שקובע זה הצעת החוק שמונחת, שבעצם קיימת בטאבלטים. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> לגבי הבקשה לראות את תקציבו של בית הנשיא, אז אני אציין שכ-50 מיליון ₪ מתקציב בית הנשיא, כאמור התקציב עומד על 89 - אני יכולה גם להפנות אתכם לאיפה זה מופיע, אני בעמ' 12. כמו שציינתי, מתוך התקציב מעל מחצית, 50 מיליון ₪ הם עבור כלל הוצאות השכר של כל עובדי בית הנשיא. זה כולל את העובדים בתקינה, כ-78 עובדים- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, מה שאני רוצה זה כזה דבר. מה שאני מבקש זה דבר מאוד מאוד פשוט, הוצאות שכר. אני לא צריך תקינה. אני צריך כמה היה הוצאות שכר ב-25', כמה יש הוצאות שכר פה, כמה זה כמה יש פה, ואם יש במקום שיש בו עלייה, למשל בהוצאות שכר, האם העלייה בהוצאות השכר הם תולדה של הצמדה, של הסכם קיבוצי, של איזושהי רגילה, או כי צריך עוד 4-5 תקנים? זה מה שאני מבקש לדעת, לא עכשיו הסבר היסטורי על מקורות תקציב בית הנשיא. סעיף - כמה היה ב-25' מה יש ב-26' ומה הסיבה, זה מה שאני מבקש, אוקיי? אפשר? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> אני מצטערת, כבוד היושב-ראש, אני נפלתי מהזום, אם תוכל לחזור על השאלה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש בדברי ההסבר פירוט נרחב מאוד לגבי סוגי ההוצאה השונים. מה שמופיע, אם אתה רוצה השוואה ל-25', הכי נוח לדבר ברמת התוכנית, ואפשר לשאול על זה כל דבר ובמקרה הנוכחי אין איזושהי תוכנית נפרדת לשכר. עפרי הציגה מה הדבר העיקרי שגרם לגידול משנה שעברה, שזה סוגיית האבטחה. אם אתה רוצה ספציפית שנבחן כמה היה תקציב השכר בבית הנשיא, אנחנו נבדוק את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, היא התחילה לדבר על שכר. בשביל זה דיברתי עכשיו על שכר. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> אין פה גידול בכמויות של האנשים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתוך ה-7 מיליון תוספת, ה-6. משהו, כמה מתוך זה, זה אבטחה? מתוך הגידול של ה-7 מיליון, כמה זה אבטחה? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> יש לנו כאן את תקציבן המשרד, אם תרצו, יוכל להתייחס בדיוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, אדוני התקציבן. << אורח >> גירייס גהשאן: << אורח >> צהריים טובים, בשורות טובות. גירייס מבית הנשיא. אני אחדד קצת כמה נקודות. בהמשך להשוואות שנעשו בין 25' ל-26', אני רוצה לחדד את הנושא הזה בבית הנשיא. אני משמש תקציבן בבית הנשיא מאז שנת 2014. תמיד לאורך השנים היה פער כמעט 30% בין בסיס התקציב לבין התקציב שאתם רואים בסוף השנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ממה זה נובע? << דובר_המשך >> גירייס גהשאן: << דובר_המשך >> כתוצאה מהעודפים שמתקבלים במהלך השנה, וכתוצאה מאל"שים, זאת אומרת, אם למשל יש איזה תכניות שלא נלקחו בחשבון כי היה איזה משהו דחוף שצריך לבצע באותה שנה. לכן אנחנו מגיש בקשות במהלך השנה. לגבי ההבדל בין שנת 2025 ל-2026 אני כרגע מדבר על בסיס התקציב. בבסיס התקציב, תקציב 2025 היה 81.7 מיליון שקל, ואילו בסיס התקציב לאשר עומד על 87.4 זאת אומרת, יש פער של 5.7 מיליון שקל, משהו כמו 6.8% בהשוואה לשנת 2025. אני אגיד לכם שמרכיב השכר מהתקציב הכולל של בית הנשיא לא השתנה. מרכיב השכר בשנת 2025 היווה כ-57% מבסיס התקציב, לא השתנה בשנת 2026. כנ"ל גם 57%. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אבל כמה היה ביצוע ב-2005? << אורח >> גירייס גהשאן: << אורח >> ב-25' בסיס התקציב אמנם היה 81 מיליון, אבל הביצוע ברמת מזומן עמד על 94.5 מיליון. זאת אומרת, יש פער של 14 מיליון שקל בין בסיס התקציב שניתן לנו בתחילת השנה לבין הביצוע המזומן. עכשיו אני אגיד, ולתשומת לבכם, זה קורה כל שנה מאז שנת 2004. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה גם כל שנה אומר לנו את זה. << אורח >> גירייס גהשאן: << אורח >> נכון, אין שום הפתעות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה פשר ה-7% אם זה לא שכר? << אורח >> גירייס גהשאן: << אורח >> השכר לא השתנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואם תוכל להתייחס לפער משנת 23' כי הוא גדול מאוד, מאז תחילת המלחמה. << אורח >> גירייס גהשאן: << אורח >> בשנת 25' תקציב השכר שניתן לנו היה 47 מיליון שקל, כאשר שולם בפועל לעובדים 48.6. זאת אומרת, יש פער של 1.4 מיליון שקל מול השכר ששולם בפועל, כי תקנות השכר לא תוקצבו בהתאם. כמו שאמר יושב-ראש הוועדה הנכבד, היו מרכיבים של כל מיני תוספות לשכר, כל מיני תשלומים בעקבות החלטות של הממונה על השכר, ששולמו במקרה הזה למאבטחים, ועל כן השכר האמור גם בשנת- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה שכר למאבטחים או שזה אמצעי אבטחה נוספים? << דובר_המשך >> גירייס גהשאן: << דובר_המשך >> העלייה של השכר, חלק ממנה, משהו כמו 75%, מוסבר על ידי כך שהיו תוספות למאבטחים, אם זה בשעות הנוכחות, אם זה בערך השעה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כרגע אני מבין שעיקר העלייה משנת 25', כפי שאמרה לנו עפרי, נעוץ, זאת אומרת ה-7 מיליון, רובם זה אבטחה, נכון? << דובר_המשך >> גירייס גהשאן: << דובר_המשך >> העלייה של 5.7 בהשוואה ל-2025 מחולקת לשני חלקים. תחלק את ה-4 מיליון שקל לשני חלקים. 2 מיליון שקל עלייה להוצאת השכר. עוד פעם אני אומר, אני לא יודע אם אני אשלם בשנת 2026 תקציב שכר- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מה שצפוי, כן. << דובר_המשך >> גירייס גהשאן: << דובר_המשך >> יכול להיות פחות גם, אבל כרגע זה מה שמתוקצב, ו-3 מיליון שקל מפנה אותם לסעיפי השוטף, שזה כמו תפעול, טיסות וביטחון. לא כל הגידול הוא על ביטחון, ממש לא. אבל יש אלמנטים שהם כן מופנים לסעיפי ביטחון, סעיפי תפעול שוטף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה שלא ביטחון, ממה נובע הגידול, חוץ משכר? << דובר_המשך >> גירייס גהשאן: << דובר_המשך >> הגידול כתוצאה ממכרזים שהיו בסוף השנה הקודמת. המכרזים שהיו בסוף השנה הקודמת בעצם הגדילו את ההיקפים מול השנה הקודמת כולה. אני מעריך שזה משהו כמו 2.5, 3 מיליון שקל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז זה בעצם האירוע פה. << דובר_המשך >> גירייס גהשאן: << דובר_המשך >> לא כל הגידול הוא בביטחון. עכשיו, אני רק אומר לתשומת לבכם, אם אתם מסתכלים על בסיס התקנה בשנת 2026 אתם רואים למשל שתקציב הטיסות הוא 5.3, כאשר בפועל בשנה קודמת עלות הטיסות הייתה כמעט 12 מיליון שקל. הפער הזה בין 5 מיליון שקל ל-12 מיליון שקל, זה אותו פער שאתם בעצם מדברים עליו, למה יש כזה גידול. אני מבחינתי, מה שמשקף יותר נכון את התקציב של בית הנשיא הוא מה שבעצם מבוצע ברמת המזומן, ואם אתם עושים גרף לאורך השנים ברמת המזומנים, אתם תראו שבעצם אין שינוי בין שנה לשנה, או השינוי הוא שינוי מינורי. לעומת זאת, אם אתם תשוו בין בסיס תקציב לאל"ש, אתם תראו גידול. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> אמשיך לענות על שאלות נוספות שנשאלו ועוד לא נתנו להן התייחסות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שנייה, רגע. אדוני החשב, כשאתם משתמשים בכנף ציון, למי אתם משלמים על זה או שלא משלמים על זה? << אורח >> גירייס גהשאן: << אורח >> מתוך ה-12 מיליון שהיו בשנת 2025 טיסות נשיא, קצת פחות מ-5 מיליון הועברו בגין כנף ציון, על שימוש בכנף ציון. אנחנו משתמשים בעצם במערכת שנקראת מערכת השתתפויות. אני בונה השתתפות, אני מקבל את האומדן שאני צריך להעביר למשרד ראש הממשלה, וככה זה מתבצע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> אני ארחיב לגבי ההוצאה המותנית בהכנסה. אחת מהפעילויות העיקריות של בית הנשיא זה הפקה ואירוח של אירועים בבית הנשיא. חלק מהאירועים האלה מבוצעים כשיתוף פעולה יחד עם גופים נוספים. במקרים האלה, אותם גופים לוקחים גם חלק במימון של אותם אירועים, ולכן ההשתתפות שלהם באותם אירועים נעשית באמצעות ההוצאה המותנית ביחד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך אתם יודעים מראש? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> לפי הערכה של האירועים שיבוצעו במהלך שנת 2026. בסוף ההתקשרות עצמה נעשית על ידי בית הנשיא יחד עם הספקים שלה, אם זה קייטרינג, אם זה ציוד, כל דבר נוסף. << אורח >> גירייס גהשאן: << אורח >> אנחנו לא חורגים מהמיליון ו-800 בכל שנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לתת דוגמה לארגונים שמשתתפים? << אורח >> גירייס גהשאן: << אורח >> יש מלא, למשל טקס השבעת שופטים, כל הנושא של הגבייה מתבצע על ידי מערכת בתי המשפט. לגבי שנת 2023 מי ששאל אם אתם רוצים תשובה או שקיבלתם תשובה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קיבלתי תשובה. מישהו יש לו פה עוד שאלות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. בעמוד 12 בחוברת הכחולה יש קניות בחו"ל. << אורח >> גירייס גהשאן: << אורח >> זה טיסות לחו"ל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה לא לכתוב טיסות לחו"ל? החלום שלי הוא לקחת את כל הדבר הזה ופשוט לעשות בו רפורמה, וזו מילה שאתם אמורים לאהוב, רפורמה. נגיד במקום קניות לכתוב טיסות. במקום כל מיני סעיפי גג, לפרט לנו. תאר לך כמה מלל זה יחסוך לנו בבית, כמה זמן וכספי ציבור. אגב התייעלות, יואב. אתם יכולים לחסוך. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אתה מתייחס לאיך שזה כתוב בדברי הסבר, נכון? אני אשמח להתייחס כי זו שאלה רוחבית. בדברי הסבר אנחנו מתייחסים לסוגי הוצאה לפי קטגוריות רוחביות. הקטגוריה הרוחבית בהקשר הזה זה טיסות, זה לא טיסות לחו"ל, אלא קניות בחו"ל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא קניות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בשפה של התקציב, קניות זה איזושהי פעילות רכש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא רוכש בארץ. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אז זה הרכש שהוא עושה בחו"ל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא רוכש בארץ, הוא משלם לכנף ציון. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הרכיב שמובא פה בתור קניות בחו"ל, הוא לא החלק שהוא משלם בארץ. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה חלק הוא לא משלם בארץ? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> למשל, אם הוא שילם ל- - -, לא משנה. הרכיב שמשלם בארץ הוא בוודאי לא הרכיב שנמצא פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא טס בכנף ציון. הוא משלם לשדה בחו"ל, אבטחה בחו"ל, למרות המאבטחים שלנו. הוא משלם הרבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וקניות בארץ זה טיסות בארץ? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא בהכרח, לא בהכרח. קניות זה מונח בשפה של התקציב שמתייחס לפעילות רכש. זה מיון, שאנחנו ממיינים לפיו את התקציב. עכשיו בתוך אותו- - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז למה לא לקרוא לזה רכש טוב? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אפשר היה לקרוא לזה רכש. זו השפה שהתקבעה ויכול להיות שנבחן בעקבות הערות הוועדה, יכול להיות שנבחן לשנות מחדש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לדבר עכשיו על שמות של משרדים שלא קיימים כבר 20 שנה ועדיין מופיעים בתקציב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בכל מקרה זו הייתה ההתייחסות הכללית ללמה כתוב קניות בחו"ל ולא טיסות לחו"ל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סתם בשביל האנקדוטה, במשרד הבל"מ, סעיף הקניות מקימים איתו תחנות משטרה, אז זה לא רק רכש, לא משנה. הניתוח המגדרי של הנשיא, אני רוצה לציין דווקא לחיוב, גם רוב נשי, גם רוב נשי במשרות הבכירות, וגם בשכר. עכשיו יש לי רק הערה בחלום שלי, זה לעשות, נגיד, אתה רואה, צבעים, שנוכל להבדיל מה זה גברים ונשים. אנחנו דנים גם בתקציב הכנסת? כי זה באותה תיקיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכשנסיים את 01. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> היועצת המשפטית של הוועדה תגיד איך היא רוצה שנתייחס לתקציב הכנסת. בדרך כלל דנים בו בצורה שונה מאשר הסעיפים האחרים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תקציב ועדת הכנסת בעצם מאושר בוועדה משותפת לוועדת הכספים וועדת הכנסת. תקריא את המספרים, אנחנו צריכים לוודא שזה באמת בהתאם למה שהוחלט. בעצם הדיון ביחס לתקציב הכנסת נעשה בוועדה משותפת לוועדת הכספים וועדת הכנסת. כך נעשה גם ביחס לתקציב 2026. רק תקריאו את המספרים, אנחנו מדלגים על זה כי הדיון יתקיים שם. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בסדר, מספרים אנחנו נקריא, מה שמצוי לנו בהצעת החוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה תואם את מה שהתקבל? צריך יהיה להתאים את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את זה אז אל תקרא בינתיים, מיותר. 03. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אין לנו 03. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה קרה ל-03? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> במהלך השנים התייתר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אתם משאירים אותו כאילו מיותר? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> אנחנו לא משאירים אותו, הוא לא מופיע בחוק. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> פעם היה סעיף שרי הממשלה. דברי ההסבר מתייחסים לכמה סעיפים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 04. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני יכולה לבקש, שלומית, כבר בפתח הדברים שהמשרד הזה יחולק ממש לפי המשרדים, כי בדרך כלל אנחנו- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהמשך לפנייתו של חבר הכנסת בליאק, בנוגע למשרד ראש הממשלה – אנחנו בסעיף 04, ביקש חבר הכנסת בליאק שיהיה פירוט לפי המשרדים. העבירו לנו אתמול אגף התקציבים פירוט שנעשה ביחס לכל משרד בטבלה, ביחס לכל משרד שנמצא תחת סעיף 04, ביחס להוצאות השכר שלו, קניות, העברות, העברות פנים תקציביות בסך הכל, הרשאה להתחייב וכוח אדם. אנחנו נפיץ את זה לוועדה. נעלה את זה לטאבלטים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשאול לפני כן שאלה מקדימה, לפני כל השאלות. אני ראיתי בתקשורת יש סעיף רזרבה בסעיף 04, משרד ראש הממשלה, שעומד על 1.4 מיליארד שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יותר גבוה, 2.1. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אשמח קודם כל לפני הכל לפרט על הקופה הקטנה של נתניהו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש מנכ"ל למשרד ראש הממשלה? אין ממלא מקום. נגמרה התקופה של מילוי מקום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לפני שמציגים, אם יש סכום כל כך מטורף ואסטרונומי בזמן מלחמה ש-2.1 מיליארד ₪ לשימוש מה שנקרא הבנק הפרטי של נתניהו, שזה נקרא תקציב מדינת ישראל, אני רוצה לדעת על מה ולמה, בטח נוכח הקיצוצים בשירותים החברתיים, ובכלל. אני רוצה להבין לפני הכל אם הדבר הזה, למה זה גם מוצדק ומה בפני הכל. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ברשות היושב-ראש, אוריאל ישיב על השאלה הזאת. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני חושב שהשאלה של חברת הכנסת לזימי בעצם ענינו עליה קודם לכן, שאלה את אותה שאלה חברת הכנסת פרקש. בעצם התוכנית רזרבה שם בסעיף 04, אני אחזור, בעצם יש כרגיל את ההפרשה שנקבעת בהחלטת ממשלה, 4% לרזרבה. זה נמצא בתוכנית הזו, ובנוסף יש שם כ-1.9 מיליארד שקלים, שזה הכסף הקואליציוני שעוד טרם נקבעו לו השימושים ולכן הוא יושב שם. לכשייקבעו השימושים- - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זאת אומרת כסף קואליציוני שטרם נקבעו לו שימושים? כי נגיד למשרד החינוך יש 1.2 מיליארד שקלים, זה הכסף הקואליציוני להכשרת השתמטות. מה עוד, אם אפשר להבין? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אז כפי שאמרנו קודם, נקבעה מסגרת לכסף הקואליציוני. הכסף הזה כרגע נמצא, כפי שאמרתם, בעיקר בסעיף 04 ובסעיף 20, בהיקפים שכבר אמרנו. המסגרת טרם נפרטה לרמת השימושים, וכשייקבעו השימושים ולאחר מכן תתקבל גם חוות דעת מקצועית וחוות דעת משפטית, יהיה ניתן להקצות את הכסף הזה, כמובן באמצעות פנייה קודם כל לוועדת הכספים שתאשר את ההעברה הזו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו קצת נרמלנו את האירוע, אבל זה באמת, זה בלתי נתפס, בטח למדינה ששנה אחרי שנה נמצאת פה בגירעון של 100 מיליארד שקלים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה כן דרג מקצועי, כי גם יש כללים לסיפור של כספים קואליציוניים שעוברים עליהם. יש פה גם מדינה שהיא אחרי מלחמה, בואכה במלחמה חדשה, ויש לך, אתה יודע בוודאות עכשיו, ולדימיר, שקיצצו על אוטומט בכספים במשרדים. כשמקצצים כחצי מיליארד במשרד החינוך, על מה ולמה מחזיקים להם 1.6 מיליארד? כסף לא ידוע, כסף לא ידוע. לא ברור על מה ולמה? איך הדבר הזה בכלל חוקי? לא באמת. עוד כסף קואליציוני שמובן מה ייעודו, גם אם הוא בזוי בעיניי- - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפילו לא קואליציוני. סתם שמים מיליארדי שקלים בצד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להבין את הדבר הזה. יש כסף קואליציוני שבעיניי יכול להיות בזוי לקומבינות, להשתמטות, מושחת, לא חוקי. לפחות אומרים לי מהו. פה אנחנו בכלל לא יודעים. ראש הממשלה שומר לעצמו כסף לשחד את השותפים שלו. לא, זה לא הגיוני כשיש קיצוצים. לא הגיוני גם בלי קיצוצים, אבל לא הגיוני עוד יותר עכשיו. אני מצטערת, אני רוצה לקבל חוות דעת על החוקיות של המהלך הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לשאול עובדתית, אם אפשר, יואב ואוריאל. הסביר יואב בהצגה הכללית של החוק, הוא נתן איזה סקירה על סעיפי הרזרבה וסיפר שבמשרד ראש הממשלה 1.9 מיליארד שקל מתוך ה-2.1 מיליארד שקל רזרבה הן הקצאות שטרם הוגדר להן ייעוד. עכשיו, בכל זאת, אם אפשר, אנחנו כבר בסעיף עצמו, אנחנו כבר במשרד ראש הממשלה, כמו שאמרת היו"ר. אנחנו כבר לא בדיון מלמעלה. זה משרד שפשוט יש בו הרבה מאוד משרדים. יש בו את סטרוק, את מורשת, את מסורת, תפוצות, מאי גולן, את כל המקומות הללו, כל הסעיפים הללו, ולכן הגענו למקום שבו אני מבקשת פירוט של הסעיף הזה, כלומר, קודם כל אנחנו כבר יודעים שבפנים, מה הוא בפנים? כי זה הרבה מאוד כסף, זה הרבה מאוד כסף, 2.1 מיליארד ₪, נכון? גם למשל איך זה נקרא, 300 מיליון שקלים עד ה-2.1, מהו? למה זה? אתה אומר, זה 4% של כל המשרדים, לפי חוק של סטיית פעולה. שתיים, מה זה ה-1.9 שהקצאות שטרם הוגדר להם ייעוד? האם זה כסף שבאמת הוא סתם כסף שחונה בקופסה, שיש סיכום פוליטי ועוד מעט יגידו לכם מה הייעודים שלו ואז זה יצטרך להתחיל לעבור את כל הפרוצדורה או שיש לכם מושג? זו שאלה מאוד חשובה בימים כאלה ששר האוצר יושב ועל פניו אמור לדון אתכם באיך עדיין לנסות ולעמוד ביעד הגירעון, כי אם זה כסף שהוא בגדר קופסה שעוד לא באו ואמרו לכם: תקשיבו, זה לפה, זה לשם. בכל מקרה אנחנו גם רוצים לדעת האם הכסף הזה שקראתם לו, הקצאות שטרם הוגדר להם ייעוד, הוא גם מחולק בפנים לפי משרדים? כלומר בתוך ה-1.9 הזה כמה מתוך זה לסטרוק, כמה מתוך זה לתפוצות, כמה מתוך זה לשוויון חברתי? זה חייב להיות מורכב מחלקי משרדים, כי יש מפלגות שונות, למה? כשאתה אומר לי במשרד רוה"מ 1.9, אם זה כסף פוליטי שטרם הוקצה לו ייעוד, אני בטוחה שנגיד סמוטריץ' אמר: אבל אני רוצה שיחנה פה לא יודעת מה, 500 מיליון לסטרוק. כמה מתוך זה למשרד של ההתיישבות וכמה מתוך זה, או אתם יודעים מה, ואם גם יש פוטנציאל, די, אנחנו פה, אנחנו שם. הדיון הזה הוא בשבילנו, כדי שתבואו אחרי זה ותגידו לנו, וואלה, לא הצלחנו לעמוד ביעד הגירעון, או אנחנו מגדילים את החוב של מדינת ישראל, אנחנו נגיד לכם: לא, אפשר לקחת מפה כסף. שאלה שנייה, אני עוד לא ראיתי את הפירוט, שלומית, אני אשמח לקבל את הפירוט, מדוע לא מקצצים פה בכספים. אני לא רוצה להעמיד אתכם אבל האם יש פה במשרדים השונים, הגידולים של כל משרד בפנים. ברשותך כשאני אקבל את הטבלה- - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה בקשר למה ששלחתם. קודם כל התקדמנו. זה כבר טוב. אתם חילקתם את זה לשכר, לקניות, העברות והעברות פנים תקציביות. למה בעצם לא להציג על כל משרד כפי שאתם מציגים בכל משרד אחר, בכל סעיף אחר, לפי הנושאים, ולא במונחים כלליים? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אז אנחנו פירטנו ברמה שחשבנו שהיא הכי מובנת, שזה כמו שאגב אנחנו עושים בחוברות- - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי אנחנו בסוף רוצים לדעת, כפי שנניח אני מסתכל, נניח על משרד הפנים לצורך העניין. יש פה מטה, יש פה בחירות מקומיות, יש פה כל מיני ועדות ורזרבות. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> מה שאתה רואה שמה זה תוכניות, אבל המשרדים האלה הם כבר ברמת תוכנית. לכן הפירוט שהיה חסר לך, לפחות ככה אנחנו הבנו את הבקשה- - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז מה הפירוט מתחת לתוכנית? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> הפירוט שהיה חסר לך הוא הפירוט של המיון הכלכלי, של מה הולך לשכר, מה הולך לפניות, וזה מה שפירטנו. כלומר אם יש נושא ספציפי או משהו שחבר הכנסת ירצה לדעת עליו לגביו, נשמח לתת לך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי אנחנו רוצים לדעת במה המשרדים האלה עוסקים, וכאן ברמת התוכניות אנחנו כן רואים את זה במשרדים אחרים ולא במשרדים תחת משרד ראש הממשלה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לדעתי את הפירוט על במה המשרדים האלה עוסקים, יש את זה בחוברות. אני די בטוח, אבל דקה אני אוודא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לי בעצם יש שאלות לגופם של המשרדים. אני רואה שהכנתי, שכחתי, לגבי המשרדים עצמם, אם אפשר. אני רק צריכה שתרשמו. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני בודק באיזה עמודים ניתן למצוא את הפירוט על כל היחידות של הפעילות שלהם, כדי לענות לבליאק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אחרי ששאלתי יואב את השאלה על הרזרבה, כי זה הזמן וזה המקום, שוב כרגיל, יש כאן משרד ההתיישבות, מורשת, ירושלים ומסורת, נגב וגליל. אנחנו יודעים שיש כאן התנפחות מזדחלת מאז שנת 22' של כל המשרדים האלה, וגם הפעם, כשאנחנו משווים את התקציב משנה שעברה של משרד ההתיישבות מבסיס של 390 לסופי 837, ואני מבינה שזה לא כולל הרשאה, אני עכשיו מדברת מהזיכרון. משרד המורשת מזנק מ-78 ל-141. משרד ירושלים עם 118. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ההרשאה מוצגת בפניכם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא רוצה להתעכב, גם העוזר שלי במילואים, אז חלק אני מדברת מהזיכרון לגבי ההרשאות וכולי. סליחה, אני לא דייקתי. ההתיישבות סיים ב-837. עכשיו יש לנו 426 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת קיצצו חצי? << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ההפך. הבסיס בשנה שעברה היה כמעט 400 ועם הטפטופים, כי זה בדיוק מה שעשינו, הזרמנו מסעיפי רזרבה. עכשיו הוא מתחיל ב-426 ותכף יגלה לנו יואב כמה מתוכה 1.2 ברזרבה מוקצה לסטרוק כי אין עולם שלא. אני אומרת לך, אין מצב שלא. אני רק ממש מקווה ומתפללת שבגלל שיש המבצע, שאני עוד טוענת שידעו שהוא יהיה, למה אי אפשר בפעם הרביעית, בתקציב רביעי של מלחמה, להיות פחות, קצת פחות גרידי ולהקל? זה בהצטברות הרבה כסף. משרד מורשת, משרד ירושלים, האם יש גידול, האם אין גידול? כל הדברים האלה, להשוות את זה לתקציב של השנתיים הקודמות, והמשרד לביטחון לאומי. ההשוואה לשנה שעברה- - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה לא בסעיף הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה. פיתוח נגב וגליל זה פה, אז אני רואה שגם יש עלייה מ-208 ל-332. אם אני טועה, תתקנו אותי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אין שם גידול. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בואו נעבור את הסעיפים האלו, ואני חושבת - גם לתת לי השוואה, אתה זוכר שעשיתם לי במשרד ההתיישבות לבקשתי טבלה, שגילינו שם דברים לא ייאמנו. בשנת 23' באמצע המלחמה, העברנו 700 מיליון ₪ למשרד של סטרוק, בשיא המלחמה אחרי ה-7 באוקטובר, ומעל ל-2 מיליארד שקלים עד לשנה זו המשרד הזה קיבל, אז בואו נראה כמה זה השנה, עולה, יורד בכל הסעיפים הללו ואת ההתייחסות לרזרבה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אתייחס בעיקר למשרדי הממשלה הקטנים כי שם הגידולים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אולי נתחיל מהצגת הסעיף? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בשמחה, רן צרויה באגף תקציבים הוא על הזום, הוא יכול להציג את הסעיף מלמעלה. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אציג את סעיף 04, משרד ראש הממשלה. בגדול כולל כמובן את משרד ראש הממשלה ויחידות נוספות שתחת המשרד. מערך הגיור, ארכיון המדינה ועוד, וכמו שאנחנו יודעים, הסעיף הזה גם מאגד תחתיו משרדים נוספים - משרד התפוצות, משרד לשוויון חברתי, משרד לשיתוף פעולה אזורי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מתודולוגית, מה הסיבה שהמשרדים האלה נמצאים תחת משרד ראש הממשלה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בגדול, בדרך כלל כשמשרדים שונים חוסים תחת אותו סעיף תקציבי, זה בגלל שאו גם עכשיו, או לפחות היסטורית, היה להם מטה משותף, וזה נכון בכל המשרדים האלה או ברוב מוחלט של המשרדים האלה. יש להם איזשהו גופי מטה שמשותפים להם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המשרדים האלה נולדו מתוך מטה משרד ראש הממשלה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כשהקימו את המשרדים האלה, בדרך כלל לא הקימו את כל המטה של המשרד מחדש, אלא הם נשענו על מטה של- - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז יש לי שאלת המשך בהקשר הזה. יש פה משרדים שקיימים כבר מעל עשור לפחות. למה לא להוציא אותם מתוך כיפת משרד ראש הממשלה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ככל שעדיין יש להם מטה משותף, הם יכולים גם להיות קיימים 20 שנה ויותר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, אין פה משרדים שאין להם מטה משותף למשרד ראש הממשלה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> דוגמה דווקא מסעיף אחר. סעיף 19 יש שם גם משרד התרבות והספורט וגם משרד המדע, הטכנולוגיה, וזה ככה שנים ארוכות, זה לא שהם פוצלו. הם פשוט פוצלו מתישהו. יש מטה משותף. ככל שאין יותר מטה משותף ואין שום דבר משותף, ההצדקה נעלמת. יכול להיות שעדיין מתוך כוח האינרציה וכדי שיהיה ברור, גם אגב בשביל הציבור, גם בשביל חברי הכנסת, וגם בשביל האנשים שעובדים במשרד וגם בשבילנו באוצר, נשאר באותו מקום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> סתם אני זורק, לא יודע, המשרד הראשון שעולה לי, משרד ההתיישבות. משרד התיישבות הוא אימפריה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הוא משרד לא כזה גדול. והרבה מהפעילות שלו היא לא קבועה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> משרד שהוא ראוי לסעיף נפרד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה משרדים מתחת למשרד ראש הממשלה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש לא מעט, אפשר למנות אותם. תפוצות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שישה משרדים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> דרך אגב, משרד המודיעין, איפה הוא נמצא? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כבר איננו, אבל הוא נמצא מופיע פה כתוכנית. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> מופיע כתוכנית אבל הוא לא מתוקצב, אין שם כלום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון כי זה היה השרה שעברה למשרד החדשנות. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני אציג את המספרים גם ברמת העל, סעיף משרד ראש הממשלה, בהוצאה נטו, 6 מיליון ו-217,000 שקלים, הוצאה מותנית בהכנסה. 113,570 אלפי ₪, הרשאה להתחייב. מיליון ו-547, 7,795 אלפי ₪ ושיא כוח אדם מ-99'. אפשר לעבור ברמת התחומים. כמו שאתם רואים בתחילת החוברת, אפשר גם לעבור ברמת התוכניות. אפשר לדבר על הגידולים ברמת הסעיף. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אז זו כבר שאלה של אורית ואני אשמח להשיב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה ברמת התחומים? זה משרדים שלמים. הסיפור הזה גם של 04 הוא גם בעיניי משהו שצריך להסדיר אותו. לברוח מפירוט תקציבי בגלל ששמו בתוך המשרד של ראש הממשלה משרדים מטורפים, עם תקציבים מטורפים, זה לא נתפס, אז זה לא תחומים, ואנחנו גם ביקשנו במכתב שלנו, אורית ואני, אמנם זה היה קשור - אמנם זה היה בהתחשב בתקציב החינוך, אבל כן אני רוצה לומר שאני חושבת שבטח במשרדים שהם - אני חושבת שבטח במשרדים שהם בתוך סעיף שלם, הדבר הנכון הוא כן לבקש גם את תקנות התקציב ברמת שמונה ספרות, ככל שניתן, כמה שיותר, ופירוט שהוא לא פירוט של שורה על משרד, אלא פירוט מכבד שמאפשר לנו להבין. המשרדים האלה גם לוקחים הרבה כספים קואליציוניים. אנחנו רוצים להבין מה השימוש בכספים האלה, והדבר הנכון הוא להביא את זה באופן מסודר עם נציג משרד, סעיף סעיף. זה גם לפי החוק. אני מזכירה, חבריי לאופוזיציה פה, שלפי החוק שנציג משרד מציג סעיף סעיף. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אשמח להשיב על השאלות שנשאלו, לרבות השאלות של חברת הכנסת לזימי, אבל לפי דעתי הן קצת מתלכדות. השאלה המהותית היא איפה הגידולים, במיוחד בהתייחס למשרדים השונים שחוסים תחת משרד ראש הממשלה. אז ראשית נציין, שבאמת במשרד הראשי, שהוא עיקר הכסף, אין שינוי כמעט בתקציב לעומת שנים קודמות, אחוז אולי, 2%. זה מיליון ו-280. איפה כן היו גידולים? למעט הגידול שאורית כבר הצביעה עליו כמה וכמה פעמים בתוכנית הרזרבה, הגידולים העיקריים במשרד התפוצות, במערך הדיגיטל ובמשרד נגב והגליל. אני מתקן קודם שאמרתי שהם לא גדלו, זה טעות. הם כן גדלו. שלושת המקומות האלה מאופיינים בכך שהם משרדים שעיקר הפעילות שלהם היא פעילות של התקשרויות רב שנתיות, כלומר הם יוצאים לאיזושהי פעילות בשנה מסוימת, והפעילות מתרחשת על פני כמה שנים. זאת לא פעילות שוטפת. הרבה פעמים זו פעילות שהיא אפילו במובן מסוים מתעצמת עם השנים. הכי קל להדגים את זה בנגב גליל, ששם כל הפעילות שלהם היא כמעט זה פעילות שהם מתקשרים בשנה אחת, אבל למעשה ההוצאה היא בשנה אחר כך ושנה שאחריה. בעצם מה המקור לגידולים שאנחנו רואים כרגע בעמודת ההוצאה? אנחנו רואים תוצאה של גידולים קודמים בשנים קודמות בעמודת ההרשאה להתחייב, כלומר הממשלה כשהיא קמה החליטה להגדיל את נפח הפעילות במשרד נגב והגליל, בגלל שזה משקף את סדר העדיפויות שלה, ואנחנו כיום פוגשים את הגידול ההוא שנעשה כבר מימי ראשית הממשלה, עכשיו אנחנו פוגשים את הגידול הזה בהוצאה ממש. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אז צריך את הפירוט. הגידול אמור להיות גם עם פירוט שנבין אותו. זה שאתה אומר לי בתחילת הממשלה, בהקשר הזה עדיין יש גידול שצריך לתת עליו פירוט וגם להגיד, אוקיי, תקצבנו בעקבות נגיד - הרי פרויקט שלוקח זמן לפתח אותו, גם אני מבינה, מתקצבים וגם לוקח את הכל. אז גם לתת לנו איזושהי רגע אינדיקציה, מה לקח המכרוז, האיוש, עכשיו הגידול אמור לשקף, איפה המימוש אמור להיות, אם אמור להיות. אחרת מה שיקרה פה זה שיהיה פה העברת עודפים בסוף השנה לכל מיני דברים. אני רוצה לדעת שאכן, גם בהקשר של הגידול, המימוש הוא מימוש ראוי. אני רוצה לקבל פירוט. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יואב, רק תפרט, אמרת תפוצות, דיגיטל, נגב, גידול. כמה הגידול? מכמה לכמה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בתפוצות הגידול הוא אזור ה-150. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מכמה לכמה? 150 זה המון. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה המון. מאזור 50 שנה שעברה ל-200. זה תוצאה של הרשאות להתחייב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מדברת בלי הרשאות להתחייב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אם מדברים על הרשאה להתחייב, הגידול הוא לא כזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא הציג את הסעיף הכללי של המשרד. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נכון, אבל בסעיף הכללי של המשרד, כשהוא יציג את הסעיף כולו ואז הוא יתייחס גם למשרד ראש הממשלה. התשובות לשאלות שלכם, שאלות של הגידול, אפשר לחזור חזרה אחורה, אבל כדי לענות על התשובות ששאלתם, אני צריך לדלג למשרדי הממשלה האחרים, ששם היו הגידולים בפועל. שם זה, כמו שאמרתי, משרד התפוצות, מערך הדיגיטל, נגב גליל, שבשלושת המקומות האלה זה תוצאה של גידול בנפח הפעילות שתוקצב כבר שנים קודמות ועכשיו הוא בא לידי ביטוי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל למה אנחנו לא הולכים לפי הסעיפים, לפי הסדר? מטה משרד מערך גיור, תמיכות, שיהיה לנו הכי פשוט. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא קפצתי לשום מקום. שאלת שאלה, איפה היו גידולים, עניתי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שאלתי על הרזרבה, שאם אתה יכול להסביר לי על ההקצאה שאין לה שימושים או משהו כזה. אם אנחנו כבר יודעים. אם זה בקופסאות לפי משרדים ההקצאה ללא שימושים או לא. זו השאלה, ואז אם אפשר שנעבור סעיף סעיף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני חושב שכדאי, כשיטה פשוט, לעבור סעיף סעיף. אז יהיה לכם יותר מדויק. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שרק יענו לי על הרזרבה, אני אגיד לך למה, כי לפני זה נגיע למשל למשרדים. ואז עם הרזרבה אני אדע כמה זה בסך הכול, אתה מבין, יואב? קודם תענה לי על הרזרבה ואז נגיד כשמגיעים לתפוצות, אם במקרה יש שם קובייה שצבועה לתפוצות, אני יודעת מה התקציב שלו באמת. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> בשלב הזה הכסף שמוקצה בתוכנית הרזרבה שאינו ה-4% הרוחבי, הוא לא צבוע למשרדים ספציפיים תחת רוה"מ, זה פשוט כסף שאנחנו עוד לא יודעים את השימושים שלו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש 1.9. לא ברור מהו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איך החליטו על הסכום הזה? יש לי שאלה באמת, למשל משרד ההתיישבות זה של בעל בית אחר מאשר משרד התפוצות. איך זרקו את המספר הזה? אתם מבינים את השאלה שלי? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> התקציב הזה הוא מסגרת כוללת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אמרת 4% שמתי בצד. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני מתייחס למסגרת שממנה גזרו 1.9, שזה המסגרת של הקואליציוני שהשנה היא 5 מיליארד. אין כנגדה שימושים. אנחנו עשינו כמיטב יכולתנו לנחש לאן זה יגיע. עשינו את זה על סמך העבר. אבל עשינו את זה ברמת הסעיפים, ושמנו את הרוב בסעיף ראש הממשלה, שיש בו המון משרדים, ובגלל ששמנו אותו בסעיף משרד ראש הממשלה, למעשה זה סוג של דרך התמודדות עם זה שאנחנו לא יודעים מי יקבל, אבל מכיוון שיש המון משרדים- - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ניסיון העבר מראה שהרבה פוליטי הלך לשם. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> קואליציוני. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר אתם החלטתם לשים את זה שם בעצם, למקם. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אנחנו עושים את זה לפי הערכה שלנו, בהיעדר החלטת ממשלה שקובעת מה הייעוד. שואלת חברת הכנסת, האם אנחנו יודעים יותר מזה, כמה מתוך זה הולך לתפוצות, התשובה היא אני לא יודע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה עוד לא יודע איך זה יחולק, עשית מין באפר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מתוך התקציב רזרבות שאתה לא יודע לאן יחולק בכל המשרדים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> המסגרת של הקואליציוני שנקבעה היא 5 מיליארד. מעבר לזה כמובן שיש עוד כספים מסוימים שנקבעו כמסגרת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל ה-5 מיליארד נמצאים בתוך הרזרבות? אני מדבר על משרד ראש הממשלה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 5 מיליארד בתוך הרזרבות מתוקף החלטה של ייעוץ משפטי לממשלה. לא ידוע הייעוד שלהם, כל ה-5 מיליארד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה שמת בחינוך שוב, יואב? אתה יכול לנחש שחלק נכבד ילך להתיישבות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בכל מקרה צריך להגיד, גם כשייקבע ייעוד על ידי הממשלה וגם כשיינתן אישור משפטי, הדברים יובאו לכאן, לאישור הוועדה. וזאת לא רק שהם יובאו לאישור הוועדה, אנחנו גם נדגיש ונציין גם בעל פה וגם בכתב, שמדובר בסכום מתוך הסכומים האלו של קואליציה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> וזה יבוא לפני אישור התקציב במליאה או אחרי? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> האם ההחלטה תבוא לפני אישור התקציב במליאה? בדרך כלל היא באה לפני. האם הפעם אם לא הספיקו בגלל המלחמה? ייתכן. יכול להיות שהם לא פנויים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוא נעבור סעיף סעיף, קדימה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יואב, שאלה אחרונה, בשנה שעברה זה לא היה ככה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> היה ככה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שאתה אומר זה שעד שנגיע להצביע נדע את התוספות? כי זה כאילו מה הוא אומר, זה יזוז אחרי זה בטפטופים, כמו בעבר. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הגדרת הייעודים בדרך כלל מתרחשת בכלל ממשלה שמתקבלת במהלך תהליך התקציב, לפני האישור בקריאה שנייה שלישית. ההקצאה בפועל מתרחשת על פני השנה- - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמו שהיה בשנה שעברה, אבל זה טשטוש, אתה מבין, שאנחנו לא מבינים באמת מה התקציב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> רמת פיקוח יותר גבוהה, כי היא באה אלייך שוב פעם. את לא רק מאשרת אותה עכשיו, את גם תאשרי אותה אחר כך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל עכשיו במועד הזה, אתה יכול, אם היית יודע שחצי מיליארד לסטרוק היית מנסה לקצץ אותו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, סעיף סעיף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש פה נציג משרד ראש הממשלה בזום? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הוגדר לנו להיות מעט אנשים בוועדה ואני באתי. לפי דעתי באזעקות כרגע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מישהו שיסביר לנו את התקציב של המשרד עצמו. לא גיור, לא כלום. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כל שאלה, אנחנו נשמח לענות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נציג משרד ראש הממשלה נמצא בזום? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם רוצים לעבור למשרד הבא בינתיים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כל נציג משרד אמור להציג את המשרד שלו. זה לא האוצר מציג, זה החוק. צריך נציגות משרד. זאת אומרת, נגב גליל, צריך נגב גליל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם רוצים ומתעקשים על זה לדבר עם נציג של המשרד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה החוק. בוודאי שצריך להיות עדכון משרדי בהצגת תקציב. אם גם את זה אתם לא יודעים, מה אני אגיד? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש נציג רוה"מ בזום. ממה שאני מבין, יש. << דובר >> דנה חימי: << דובר >> אנחנו במרחב מוגן. אני יכולה לענות גם במרחב המוגן, ככל שהנתונים יהיו בפניי. תשאלו ונענה לכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קדימה, תשאלו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מערך הגיור בסעיף 04101103 יורד ב-2 מיליון שקלים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זו שאלה שאגף תקציבים אולי יוכל לענות עליה גם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מדברים מהזום, מדברים מפה, לא שומעים כלום. מי אתם רוצים שיענה בבקשה? אתם רוצים שתענה הגברת ממשרד ראש הממשלה? רוצים שיענה מאגף תקציבים? אתם רציתם פה עכשיו שיהיה דחוף מישהו ממשרד ראש הממשלה, אז אני שואל. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הנהוג הוא שאנחנו משיבים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז תשיבו בבקשה. מי שיש לו שאלות, אני מבקש לשאול אותן. לא תבואו אחר כך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז אנחנו מדברים רק על משרד ראש הממשלה. אז אני אשמח גם ממך, ככל שניתן, אפשר לפירוט של החלוקה התקציבית של ה-1.9 מיליארד מהרזרבה, אני כן רוצה לשאול שאלה, שאני יודעת שהיא שאלה לא הכי רחבה, אבל היא חשובה לנו, אנחנו עושים את זה כל תקציב. << דובר >> דנה חימי: << דובר >> לגבי התקציב של 1.9 זה לא שאלה שאני יכולה לענות. אני מנהלת את אגף תקציבים, משרד רוה"מ הראשי, המטה הראשי. לגבי התקציב הקואליציוני, אגף תקציבים יודעים לענות על זה יותר טוב ממני. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הירידה במערך הגיור נובעת מזה שיש החלטות ממשלה רוחביות להפחתת התקציב, והן היו יחסית כבדות השנה, וזה הפחית את ההרצאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באיזה סעיף הפחיתו? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בכולם, רוחביות. באיזה סעיף במערך הגיור? בכל סעיף שאינו שכר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לקבל פירוט? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה הפירוט שאנחנו יודעים להגיד כרגע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אתם יודעים להגיד איפה הפחיתו. אני אשאל את זה גם לגבי כל דבר, גם בתמיכות בארגוני הנצחה. מעניין אותי לדעת במה מורידים. לא להגיד לי מורידים במערך- - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כמובן שלא פוגעים בשכר ולא פוגעים בהתקשרויות קיימות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בתקציבי פיתוח פוגעים? נגיד בית בן גוריון? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל למה אי אפשר לקבל פירוט? << דובר >> דנה חימי: << דובר >> ככל שיש פלאט ופלאט רוחבי, הפעילות מצטמצמת בהתאם לתקציב הקיים. אם שאלת לגבי בית בן גוריון, אנחנו דאגנו בדיוני התקציב לתת תוספת תקציבית לבסיס התקציב, ככה שגם אם יהיה פלאט רוחבי, כי ידענו שצפו להיות פלאט רוחבי, אז התקציב יישאר באותו סדר גודל, וזה מה שקרה. יש תוספת בית בן גוריון למכון, לבגין וגם לרבין, לכל התאגידים בצורה שווה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה שיאפשר את מימוש הפיתוח שנתקע תקופה? מה שאנחנו פנינו עליו כמה פעמים? << דובר >> דנה חימי: << דובר >> זה תוספת שאמורה להשאיר את התקציב זהה בשביל הפעילות השוטפת שלהם, השכר והתפעול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש את הפירוט, גם מערך הגיור, גם תמיכה בארגוני הנצחה, מה הקיצוץ? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> פלאט רוחבי הוא פלאט רוחבי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל פה אין פלאט רוחבי, זה תקציב 26'. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש פלאט רוחבי, בכל המשרדים, באופן רחב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה תמיד הפער בינינו, נכון? אז אני מבקש לגשר על הפער. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כשאתה שואל שאלה, מאיפה לוקחים את הפלאט הרוחבי, החלטת הממשלה מאוד ברורה. היא אומרת, לוקחים אותם מכל ההוצאות הרלוונטיות באופן שוויוני, אלא אם כן יימצא שיש איזשהו טעם מיוחד ובגללו יוחרג איזה משהו מסוים. אגב לא יוחרג אלא פשוט להסיט את ההפרטה שלו למקום אחר, למעט מקומות שבהם ההוצאה היא מאוד קשיחה. הדוגמה הקלאסית היא שכר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שואל את זה כל כך הרבה שנים. אני רק שואל מאיפה מורידים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בהקשר הזה התשובה של דנה היא תשובה נכונה, אבל לא מדויקת לגמרי. זה לא שאין שם הפחתה. יש שם גם הפחתות וגם תוספות, אז כן, ההפחתות נלקחו באופן רוחבי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במערך הסייבר ההפחתות לא נלקחו ברוחבי, יש שם תוספת של 50 מיליון שקל. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ודאי שנלקחו גם הפחתות במערך הסייבר, אלא שהגידולים שם יותר גדולים מאשר ההפחתות, למה? בגלל שמערך הסייבר, אל"ף, יש לו כל מיני גידולים ספציפיים שייעודיים לו, ובי"ת, הפעילות של - מערך הסייבר גדל ב-150 מיליון, יש לו הפעילות שהיא רב שנתית. כמו שאמרתי קודם, שאנחנו עכשיו פוגשים את הגידולים בהוצאה בשל גידולים בהרשאה להתחייב שניתנו בשנים קודמות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 50 מיליון, לא 150 מיליון. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני יכול לבדוק את עצמי, מאוד יכול להיות שאתה צודק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה פרויקטים והחלטות ומה קיצצו? אז הגידול במערך הסייבר זה לפעילות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא 150. 50. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הקיצוץ של פרויקטים בהחלטות, מה זה? החלטות ממשלה? << דובר >> דנה חימי: << דובר >> זה התחזוקה השוטפת של הכותל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ירד ב-10 מיליון שקלים? << דובר >> דן פיקמן: << דובר >> ההפחתה שם שאתם רואים היא נובעת מכך שבתקציב 25' במקורי היה בתוך התוכנית תקציב קואליציוני שהוקצה, וכרגע בהצעת התקציב הנוכחית הוא אינו נמצא שם, ומזה חלק גדול מההפחתה שאתם רואים. חלק נוסף הוא באמת הקיצוצים הרוחביים שחלים על כל הוצאות הממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מרכז ההסברה הוא מה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> היא לא מתוקצבת בגלל שזה שארית שפעם הייתה מתוקצבת כאן וכיום היא איננה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז הפרויקטים והחלטות אמרנו זה רק הכותל, נכון? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כן, השם המלא מתייחס לכותל. פשוט נחתך בגלל הרוחב המודע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סיימתי על המטה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה הסבר מה בגדול עושה המטה מבחינת תקציב די גדול. זה 786 מיליון שקלים עם עוד - סכום מאוד מאוד גדול, אז מה בעצם ההבדל? יש בנפרד את מטה המשרד וכל היתר, מערך גיור, תמיכות, ארכיון וכולי וכולי, אז אם אפשר לקבל מושג על הסכומים הגדולים, איפה נמצאים במטה המשרד, כלומר כמה לשכר, כמה תקנים יש במשרד, ובעצם איזה כסף משוחרר למטה ומה זה אומר? שאלה נוספת קשורה למטה הבינה המלאכותית שאומנם הוא כאילו למטה, אבל הוא בעצם גם תחת המטה הראשי, אם אני לא טועה, אז אם אפשר לקבל הסבר לפניו למה הוא נמצא כמשרד מפני עצמו. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא נמצא כמשרד מפני עצמו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה הוא נמצא תחת המשרדים ובעיקר מה שמפריע לי זה הסכום הדל שהוא קיבל, 40 מיליון שקלים. דרך אגב כשאתה מתייחס לזה יואב, תגיד, כי אני בוועדה שלי, אני יודעת שהחלטת הממשלה תמחרה ותקצבה רק את המטה האדמיניסטרטיבית, ומחכים לאישור של תוכנית לאומית לבינה מלאכותית, אבל למשל הייתי שמחה לראות מאות רבות של מיליונים בצד לתוכנית לאומית לבינה מלאכותית. כמה מיליארדים אפילו, גם בימים של מלחמה. זה הייתי רוצה לראות בסעיף רזרבה במקום כספים פוליטיים. אז השאלה אם יש משהו כזה. אז קודם כל רק הסבר כללי על המטה יואב של מישהו מהמשרד עצמו. << דובר >> צח בסול: << דובר >> המטה כרגע מתוקצב בהתאם להחלטת הממשלה, כפי שציינת חברת הכנסת, ומתקצב בעצם רק את פעילות השכר שלו והתפעול הבסיסי. על המטה הוטל באותה החלטת ממשלה להביא תוך 120 יום לאישור הממשלה תוכנית מפורטת ובהתאם לזה גם התקצוב שלו, היות שהוא כרגע עדיין לא הביא החלטת ממשלה לאישור הממשלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אין כסף לזה שהקציתם בסעיף הרזרבה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא, זה לא עניין שלא הוקצה לזה כסף ברזרבה. אמרנו תקציבים שעוד לא הוגדר להם ייעוד, האם יכול להיות שבכוונת הממשלה, מתוך הכספים שאין להם ייעוד להקצות כסף? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני מדברת על אלה שיש להם ייעוד, על 300 מיליון הרזרבה האלה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ה-300 מיליון האלה הם 4% שנגזרים מכל הפעילות. הם לא רזרבה במובן זה שצריך עוד להקצות אותם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לגבי המטה עצמו, מי יכול ממשרד רוה"מ עצמו? איך זה נראה הכסף הזה, ה-700 ומשהו מיליון ₪, זה לא מעט. כמה לשכר, כמה לכוח אדם, מה זה אומר? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני אתאר באופן כללי. אז תקציב השכר שכולל, שוב אמרנו, כל מיני יחידות גם קטנות בתוך זה, הוא סדר גודל של 130 מיליון שקלים. אני מדבר במספרים כלליים. חוץ מזה יש לנו הוצאות אבטחה שהמשרד מקיים, אבטחה גם של רוה"מ ואבטחת שרים שהמשרד מפעיל. יש לנו תקציב שזה כמה עשרות מיליוני ₪, יש לנו תקציב שמשמש כמובן לתפעול, כמו כל משרד, גם כמה עשרות מיליוני שקלים, מחשוב, כ-40 מיליון שקלים. ובנוסף לזה, תקציב פעולות, שהוא תקציב לכל מיני פעילויות של משרד ראש הממשלה. משרד רוה"מ גם פה יכול לפרט קצת יותר, אבל באופן כללי גם פעילויות להנצחה, להנצחה של האירועים האחרונים של 7.10. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש תמיכות בארגוני ההנצחה, 4 מיליון שקלים. לכן אני שואלת, מה זה ה-786 מיליון שקלים כשיש בנפרד? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זו הפעילות הכללית של המשרד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אני שואלת מה היחס, כמה כוח אדם, כמה בגין שכר, כמה עובדים? זה הרבה כסף. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 100 בגין שכר. זה מה שהוא התכוון לומר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה זה ה-640 מיליון? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הפעילות הכללית של המשרד, לרבות אבטחה, לרבות רכש, לרבות תפעול. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבטחה של המשרד 600 מיליון שקלים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא אמרתי 600. בתוך ה-600 ממומנת גם האבטחה. זה כולל את האבטחה גם של ראש הממשלה עצמו וגם של כל השרים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם של הבן שלו? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> גם של המשפחה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל לשכות שרים יש לך הוצאות בתוך המשרדים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מאבטחים של כל שרי הממשלה, נכון? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, רק של המשרדים תחת. מה זה קניות בחו"ל? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רכש בחו"ל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעמ' 15. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה כולל נסיעות חו"ל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה לגבי קניות בארץ מה זה, קניות בחו"ל מה זה, מוצרים ציבוריים ותמיכות לפי סעיף 3א. כנ"ל לגבי סובסידיה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אענה רגע קטגוריות, לא ספציפית דוגמאות כאן. בגדול סובסידיות זה העברות ישירות למשל למשקי בית וכן הלאה. 3א זה העברות ישירות למוסדות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה משקי בית? 113 זה אלף או מיליון? הוצאה 113. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 113,000. לגבי רכש קניות בחו"ל, בארץ זה כל פעילות הרכש שמתבצעת בארץ מוגדרת כקניות בארץ. כל רכש שמתבצע בחו"ל- - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה קונים בחו"ל? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> למשל נסיעות יש הוצאות – לשלם על המלון זה פעילות רכש שמתבצעת בחו"ל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה 17 מיליון או אלף? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 17 מיליון. הכול באלפי ₪. 113,000. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה הולך הסובסידיה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אברר, לא יודע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תמיכות לפי 3א? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה מבחני תמיכה לפי נוהל שר אוצר. אתה רואה שיש פה 341 מיליון שזה בעיקר – זה פעילות שבה אתה יוצא למבחן שניגשים גופים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תוכל לתת דוגמה ספציפית? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> במקרה שלנו זה בעיקר פעולות של המשרדים האחרים, לא של המטה. לדעתי בעיקר של משרדים כמו ההתיישבות- - << דובר >> דנה חימי: << דובר >> במטה יש מיליונים בודדים של תמיכות בעמותות להנצחה- - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אבל ה-300 מיליון מתייחס לכולם. 3א זה בחוק יסודות התקציב. למשל משרד ההתיישבות יוצא במבחן תמיכה כדי שגופים מסוימים יקבלו תמיכה ממשלתית על פעילות שהממשלה רוצה לממן ולעודד אז כך זה יופיע פה בלוח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל למה זה תמיכה? זה פעילות נטו. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הפעילות עצמה מבוצעת על ידי גוף שהוא לא ממשלתי אבל ממומן על ידי הממשלה. זה כספי תמיכה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה קניות בארץ? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה כל פעילות הרכש. למשל כל חוזה שיש למשרד ראש הממשלה התקשרות כלשהי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה בסעיף הזה הרזרבה גדולה מהסעיף עצמו, בקניות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה התשובה שענינו בהקשר של אורית. סכומים שאין להם ייעוד. זה האופן שבא לידי ביטוי בטבלה הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה הרזרבה בסעיף ההעברות ב-36 מיליון? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> רכיב מתוך אותו עניין. זה 4% שמופרש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש לך 2 מיליארד מופרש. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה 4% מתוך 900 מיליון. איך רואים את הטבלה הזו – אסביר לכל הוועדה – יש פה מיונים שמתייחסים לכל הסעיף. בתוכם יש המיונים הראשיים שזה בבולד שסוכמים תתי מיונים. קטגוריות. בולד זה סך הכול של תתי קטגורית. אז למשל בהעברות סך הכול במשרד רוה"מ הוא 903 מיליון – זה סכימה של מוצרים ציבוריים שזה העברות לרשויות, לתאגידים. יש לך תמיכות לפי 3א שזה העברות לעמותות בעיקר או לגופים שדומים להם. יש סובסידיה שפה זה סכום זניח שאמרנו שנברר מה זה. נראה מה זה מתוך משרד נגב גליל. בדרך כלל זה העברות ישירות למשקי בית והרזרבה שזה 4% שמופרש מתוך אותם 900, כי 36 זה 4% מ-900 אז ההפרשה של הרזרבה מתוך החלטת הממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלה אחרונה למטה, אני רוצה לקבל את רשימת העמותות, הסובסידיה תסביר לי, ולמה יש פה הכנסות מיועדות במינוס? תקציב רגיל. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הכנסות תמיד רשומות במינוס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ממה נובעות הכנסות? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> יש בלע"מ הכנסות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה נטו לע"מ. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הטבלה הזו מתייחסת לכל סעיף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 113 מיליון זה ההכנסות שלהם? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא בהכרח. זה מתייחס לכל הסעיף. << דובר >> דנה חימי: << דובר >> יש גם שירותי האבטחה. לגבי המטה הראשי יש לע"מ ומערך האבטחה שגובה את התקציב עבור משרדים אחרים כמו אבטחה צמודה של שר האוצר למשל. זה משהו שאנו גובים וזה חלק מההכנסה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כלומר משרד האוצר משלם למשרד רוה"מ בגין אבטחת שר האוצר? << דובר_המשך >> דנה חימי: << דובר_המשך >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה השתתפויות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בדוגמה הזו, באופן הפוך. השתתפות זה כשמשרד אחד שרוכש פעילות שהספק שלו- - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מכנף ציון יש הכנסות, נכון? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> למשל אם בית הנשיא רושם אצלו הוצאה- - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יפה אני רואה את זה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אבל כנף ציון נמצאת פה בסעיף. זה בפעילות הוצאת רכש בעיקר. << דובר >> דנה חימי: << דובר >> את ההוצאות של הנסיעות בכנף ציון של נשיא המדינה אנחנו מקבלים במערכת השתתפויות. זה נכנס ישר לתקנה של כנף ציון ומשם זה יוצא אל מול- - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אתה רואה את זה בשורות התחתונות של הטבלה, העברות תקציביות זה – זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כנף ציון זה במטה? << דובר >> דנה חימי: << דובר >> כן. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ההוצאות בארץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לקבל פירוט מה ההוצאות על כנף ציון? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נשמח להשיב לך. << דובר >> דנה חימי: << דובר >> ההוצאות על כנף ציון זה על הפעילות השוטפת כמובן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה? << דובר >> דנה חימי: << דובר >> זה הערכה של 50 מיליון בשנה. דיברנו על זה כמה פעמים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עשיתם תשעה תקציבים, נדבר על זה תשע פעמים. << דובר >> דנה חימי: << דובר >> הסכומים לא משתנים. זה 50 מיליון בשנה כאשר אנו מעבירים את התקציב למשרד הביטחון והוא זה שמוציא בפועל את התקציב מול התעשייה האווירית ושאר הגורמים. חלק מהתקציב הוא של כוח אדם, חלק אימונים, חלק תחזוקה שוטפת של כל המערך וחלק מההוצאות זה הנסיעות עצמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעצור פה. נמשיך בשבוע הבא. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:05. << סיום >>