פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 422 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום ראשון, י"ט באדר התשפ"ו (08 במרץ 2026), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> ביטחון קהילות יהודיות בתפוצות בתקופת "שאגת הארי" << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר יבגני סובה אלעזר שטרן חברי הכנסת: עודד פורר מוזמנים: אלון שוהם – ראש נתיב – משרד ראש הממשלה ד"ר נתי קנטורוביץ' – ראש תחום מידע ומחקר, נתיב - משרד ראש הממשלה שולי דודוביץ' – ראש חטיבת תפוצות ודתות, משרד החוץ נתנאל לוי – סמנכ"ל אסטרטגיה, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ג'וש שוורץ – מזכ"ל הסוכנות היהודית, הסוכנות היהודית יניב ארד – רמ״ח לוט״ר ונושאים מיוחדים, המטה לביטחון לאומי מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: טלי רם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ביטחון קהילות יהודיות בתפוצות בתקופת "שאגת הארי" << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חברים וחברות, צוהריים טובים לכולם, תודה על ההצטרפות לדיון החשוב. אני מתנצל על העיכוב בפתיחת הדיון, סיימנו כרגע דיון ארוך בנושא המענים של משרדי הממשלה ורשויות הציבור לציבור העולים על רקע המערכה מול איראן והמערכה בצפון. אנחנו פותחים כרגע דיון נוסף בנושא ביטחון הקהילות היהודיות בתפוצות על רקע המערכה הנוכחית. מדובר בדיון נוסף ברצף של דיונים שאנחנו מקיימים בנושא הזה, גם בתקופות של מתיחות וגם בתקופות של שגרה, כאשר ברור לנו שבצד האיומים הגדולים על אזרחי ישראל ותושבי ישראל, לצערנו, גם מסכת האיומים על יהודים וקהילות יהודיות ברחבי העולם הולכת ומתגברת, ואחד מתפקידיה של מדינת ישראל הוא להרים את התרומה המקסימלית לביטחונם ולרווחתם של אחינו ואחיותינו בתפוצות. אנחנו פותחים את הדיון הזה עם הידיעה המטרידה מאוד שבשבת האחרונה, בסוף השבוע האחרון, היו עוד שני מקרי ירי לעבר בתי כנסת באזור העיר טורונטו. שני האירועים האלה מצטרפים לאירוע ירי אל עבר בית הכנסת קהילת עמנואל בטורונטו, בית כנסת שאני מכיר היטב באופן אישי, התארחתי בו הרבה מאוד פעמים, מכיר את הרבה שמובילה אותו, הרבה דברה לנדסברג ואת הנהגת הקהילה, והמציאות הזו שבעיר מרכזית בעולם המערבי בצפון אמריקה, תוך ימים אחדים שלושה אירועי ירי לעבר שלושה בתי כנסת שונים זו תזכורת מטלטלת בעבור כולנו שאנחנו והאחים והאחיות שלנו ברחבי העולם באמת נמצאים באותה הסירה. וכשאנחנו קוראים כיצד מתברר בימים האחרונים שרעייתו של ראש העיר שבה מצויה הקהילה היהודית הגדולה בעולם הביעה אחרי 7 באוקטובר ברשתות החברתיות סוג של תמיכה כזו או אחרת במה שאירע ב-7 באוקטובר, אנחנו מבינים מה עומק הבעיה ומה עומק האתגר. אל אתגר ביטחונם של היהודים בתפוצות מצטרף אתגר נוסף, והוא עניינם של רבבות ישראלים שנמצאים כרגע בחו"ל ולא יכולים לחזור לארץ. אני אומר מראש שהנושא הזה פחות מצוי בתחומי אחריותה של הוועדה – גם ועדת חוץ וביטחון, גם ועדת תחבורה בכל מה שקשור לנתיבי ההגעה המסחריים לישראל, אלה ועדות שצריכות לעסוק בנושא, ואני מקווה ובטוח שהן יעסקו בו, אבל בסופו של דבר אנחנו יושבים כאן עם גורמים שעוסקים בשגרה בשתי המשימות של ביטחונם של יהודים וקהילות יהודיות וגם בנושא ביטחונם של ישראלים שנמצאים בחו"ל, אז אני מניח שהנושא הזה יעלה גם בדיונים שלנו. רוב הזמן שלנו יוקדש לדיון חסוי בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות במערכת הביטחון, אבל חשבנו כתמיד שחשוב גם לתת איזשהו מקטע שהוא גלוי לציבור. אני רוצה להוסיף עוד אמירה אחת ואז ברשותכם, חברי הכנסת סובה ושטרן, אם תרצו להוסיף הערות פתיחה, נעשה סבב קצר של הגורמים שאיתנו ואז נעבור לדיון החסוי. אני כן רוצה להזכיר שבדיונים הגלויים הקודמים עמדנו על כך – ועוד פעם, רוב הפרטים הם לדיון החסוי – אבל עמדנו על כך שהגורמים הרלוונטיים בממשלת ישראל שקדו ביחד עם הסוכנות היהודית, ביחד עם עוד גורמים, על פיתוח הצעה, הייתי קורא לזה מעין טיוטה מבושלת היטב של תוכנית חומש שעוסקת במענה או בתרומה של מדינת ישראל למענים הנדרשים בנושא הזה. אני תמיד מזכיר שהאחריות על ביטחונם של יהודים שהם אזרחי מדינות זרות נופלת בראש ובראשונה על כתפי אותן מדינות שיש להן חובה חד משמעית להגן על האזרחים והתושבים היהודים, על הקהילות ועל המוסדות, ואנחנו מצפים מהם לעשות הכול, לא להסתפק בגינויים בתקשורת, אלא לעשות הכול כדי להבטיח את שלומם של האזרחים והתושבים היהודים ואת המאבק הנחרץ בגילויי האנטישמיות ושנאת ישראל, אבל גם למדינת ישראל יש כאן חובה ויכולת להרים תרומה. גובשה תוכנית חומש בהקשר הזה. תוכנית החומש הזו דורשת השקעת משאבים והתארגנות של משרדי הממשלה השונים. אני עוד לא רואה ביטוי לתוכנית הזו, בוודאי לא בהצעת התקציב שמונחת על שולחן הכנסת, אבל למיטב ידיעתי התוכנית הזאת גם לא הובאה לדיון ולאישור בממשלה, ואני מנצל את ההזדמנות הזאת – מבלי להיכנס לפרטים כי זה מתאים לדיון החסוי – על רקע המערכה ועל רקע התגברות האיומים הדרמטית על קהילות יהודיות בתפוצות, אני קורא לממשלת ישראל ואני אמשיך לבוא בנושא הזה בדין ודברים עם שר החוץ, עם מנכ"ל משרד החוץ, עם משרד התפוצות, עם כל הגורמים הרלוונטיים, אנחנו מצפים שממשלת ישראל באחת מישיבותיה הקרובות תדון בתוכנית הזו שהוכנה על ידי גורמים ממשלתיים, תאשר את התוכנית הזו ותיתן לה ביטוי תקציבי. אסור לנו לשקוט בנושא הזה על השמרים, ולהערכתי, גם במהלך ימי המערכה ובמיוחד אחרי שהיא תסתיים, רמת האיומים על הקהילות היהודיות בכל מה שנוגע לניסיונות של אותה חגורה או ברית ג'יהאדיסטית לנקום את נקמת המערכה הזו, האיומים רק ילכו ויגברו, ואנחנו מבקשים מממשלת ישראל למצות את המהלך שהיא התחילה בו ולאשר את תוכנית החומש בנושא הזה. הוועדה תמשיך לקיים, ובתדירות יותר גבוהה, דיוני מעקב על הנושא הספציפי הזה. חבר הכנסת שטרן, חבר הכנסת סובה, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אולי רק להוסיף דבר שהוא קצת בצד, אבל אני חושב שצריך לדון בו. כשעבר חוק הגיוס ב-2014, דיברנו והכנסנו לתוך זה את שלוחי חב"ד, למעט צפון אמריקה ומערב אירופה. למה אני אומר את זה כאן? כיוון שחלק מהדברים שהיו שם, דיברנו אז שאם נכיר בהם באיזושהי דרך אז אולי גם נעשה להם הכשרות, בין אם זה כישורים מסוימים באבטחה, בעזרה ראשונה, בעבודה מול משרד החוץ ועוד דברים כאלה. אני כמובן מצטרף לדברים שלך, היושב-ראש, גם על בית עמנואל בטורונטו וגם על שערי שמיים, שאלה קהילות גדולות ומוכרות שם. אני חושב שצריך לעשות סדר בכל הדברים האלה, באחריויות עכשיו, זה יהיה בטוח בדיון הסגור. יש גופים במדינה, בגופי הביטחון של המדינה, שפוקחים עין על הדברים האלה, ועדיין, אני חושב שיש מקום להרחיב את המשמעויות של הקשר, מעבר לברית הגורל דווקא אלא לשיתוף פעולה ממשי. תודה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בקצרה, לפני שנעבור לדיון החסוי, אני רוצה להגיד שאין ספק שהמלחמה מול איראן זו גם מלחמה של התפוצות. אין כמעט מקום בעולם שהתפוצות והקהילות היהודיות לא נפגעו מהמעשים של האיראנים – אם זה בארגנטינה, בבואנוס איירס, אם זה בהודו, אם זה בבולגריה, במדינות אירופה רבות – ולכן אני חושב שמשטר הטרור האיראני שנגדו אנחנו פועלים כמדינת ישראל, זו מלחמה גם על התפוצות וגם על הקהילות היהודיות, שבתקווה יחושו ביטחון רב אחרי שהמשטר הזה ייפול ולא יהיה מישהו שיממן את הזרועות הארוכות של המשטר הזה נגד הקהילות היהודיות בעולם. תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. מכובדיי, בואו נעשה סבב קצר ואז נעבור לדיון החסוי. נמצאים איתנו פה נציגי נתיב, נציגי משרד התפוצות ומשרד החוץ ונציג הסוכנות, חברנו ג'וש שוורץ, והמל"ל. ברשותכם, אני רוצה להתחיל עם משרד התפוצות, משרד החוץ, מל"ל, ואז נשמע את נתיב ואת הסוכנות. בבקשה. << אורח >> נתנאל לוי: << אורח >> בוקר טוב. נתנאל לוי, סמנכ"ל אסטרטגיה במשרד התפוצות וגם ממשיך להיות ממלא מקום ראש אגף בכיר למאבק באנטישמיות. אנחנו כמשרד ממשיכים לנטר באופן מתמיד את כל נושא האנטישמיות, אנחנו מחזקים את כל הפעילות שלנו בנושא הזה. בזמן האחרון פיתחנו אפיקים נוספים מול הצבא ומול יכולות נוספות שאנחנו מפתחים אותן בימים אלה ומול גופים ביטחוניים נוספים. אנחנו בקשר מתמיד מול ארגון הביטחון של חב"ד, CWA. הוצאנו פעילות בקרב כל הקהילות היהודיות שאנחנו בקשר איתן לגבי פרויקטים של מודעות ביטחונית. עשינו פרויקט מאוד גדול לקראת חג הפורים, ביטלנו לא מעט אירועים שהיו מתוכננים או שינינו את המקום שלהם בהתאם להנחיות גופי הביטחון במדינות היעד, ומעבר לזה נרחיב עוד קצת בדיון המסווג, מה שניתן להרחיב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> היה תגבור של שעות הפעילות של המערכת? << אורח >> נתנאל לוי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. משרד החוץ. << אורח >> שולי דודוביץ': << אורח >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, משרד החוץ ממשיך בקשר היומיומי עם כל הקהילות ברחבי העולם, הן באמצעות מטה משרד החוץ והן באמצעות הנציגויות שלנו על פני הגלובוס. כמובן, איפה שצריך אנחנו בקשר גם עם גורמים מדיניים ואחרים. כמו שאמרת, אדוני היושב-ראש, ביטחונן של הקהילות, כמובן בראש ובראשונה הוא באחריות המדינות שבהן הקהילות חיות, וזו הדרישה גם שלנו מהן. איפה שצריך, בשיחה או בדרך אחרת כמובן אנחנו נמצאים. כמו שעדכנתי את הפורום ואת הוועדה גם בעבר, שר החוץ הקים פורום התייעצות מיוחד עם כל הקהילות הגדולות, מעל 10,000 איש, נקרא J-50, וגם באמצעות הפורום המיוחד הזה באמת אנחנו בקשר עם הקהילות, השר גם מתדרך באופן קבוע והוא בעצמו גם מנהל שיחות עם ראשי קהילות ברחבי העולם, אלה שקרוב ואלה שרחוק יותר. הם חלק מאיתנו, כפי שהיושב-ראש ציין וגם חברי הכנסת, אנחנו מכירים את המחויבות הערכית שלנו אליהם ואנו נמצאים במה שאפשר, שוב, מתוך ידיעה שהאחריות, בראש ובראשונה לביטחון היומיומי, הביטחון הפיזי, מונחת אצל גם הממשלות וגם גורמי הביטחון באותן מדינות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם את יכולה לומר משהו לגבי הקשר עם הגורמים בקנדה, בטורונטו? << אורח >> שולי דודוביץ': << אורח >> כן, בוודאי. גם השגריר שלנו, גם הקונכ"לית שלנו בטורונטו, גם אנחנו מפה, מייד היינו בקשר עם הקהילות, כמובן השגריר שלנו, הקונכ"לית מהמטה כאן, גינינו, אבל כמו שציינת, זה לא מספיק. אנחנו תובעים מהרשויות הקנדיות, שלמעשה שחררו את הרסן, כמו שקרה גם באוסטרליה, לפעול באופן אקטיבי כדי שכל יהודי וכל יהודייה יוכלו להמשיך לממש את היותם אזרחים קנדים והיותם יהודים. לא יכול להיות מצב שבתי כנסת לא יכולים להיפתח וחברי הקהילה לא יכולים להיות יהודים קנדים גאים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> איפה אנחנו עומדים בסיפור הזה של תוכנית החומש? << אורח >> שולי דודוביץ': << אורח >> אנחנו נפרט גם בחלק החסוי. כמובן, מי שמוביל את הנושא זה משרד התפוצות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ההערה לגבי תוכנית החומש בדיונים הקודמים הייתה שזה נמצא באחריות משרד החוץ. << אורח >> שולי דודוביץ': << אורח >> נרחיב בחלק החסוי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. מל"ל. << אורח >> יניב ארד: << אורח >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, בוקר טוב חברי הכנסת, אנחנו נתייחס אך ורק בדיון החסוי. תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. לגבי השאלה האם הייתה היערכות מיוחדת של המל"ל בשבוע האחרון בנושא הזה אפשר לומר בגלוי, לא את פרטיה, אבל האם נדרשתם לנושא הזה? << אורח >> יניב ארד: << אורח >> אני מעדיף להתייחס בחסוי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ג'וש, נתיב ואז נעבור לחסוי. << אורח >> ג'וש שוורץ: << אורח >> אנחנו דואגים כמוך, אדוני היושב-ראש, המצב הכי גרוע לדעתנו מאז שנות השלושים בקהילות היהודיות. ברור לכולנו שב-7 באוקטובר נפתחה מלחמה גם בתפוצות נגד הקהילות היהודיות, וזו מלחמה שהיא לא רק כאן אלא בכל העולם. המעשים של הירי – אני, כמישהו שגדל בקנדה – זה בלתי נתפס. כמעט בלתי אפשרי להשיג נשק בקנדה, זה כמו אנגליה בעניין הזה, ולכן כשיש שלושה מקרים כאלה ברצף, זה מאוד מאוד מאוד מדאיג. המענה העיקרי שלנו כסוכנות היהודית זה קרן הביטחון של הסוכנות, שממשיכה לתת סיוע לקהילות יהודיות בכל העולם בתחום הביטחון. אנחנו הענקנו אשתקד בין 15 ל-20 מיליון שקל למאות קהילות בעולם סיוע ביטחוני, אנחנו נמשיך באותו קצב השנה, אני מעריך גם בין 15 ל-20 מיליון שקל יצא לקהילות. אנחנו גם נגביר את הסיוע לקנדה בעקבות מה שקרה ואנחנו נכנס את פורום היערכות למצבי חירום בקהילות יהודיות, שזה הפורום הממשלתי יחד עם המוסדות הלאומיים, ביום חמישי אחר הצוהריים, בהשתתפות כל הגופים כאן, עוד גופים ביטחוניים, ושם נדון גם על המצב בקהילות יהודיות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רק אציין פה – אנחנו נשמע יותר פרטים בחסוי – שלפחות מבחינת המידע שיש בידי הוועדה, התקציב שעומד היום לטובת קרן הביטחון לא מספק, הוא לא מספיק על מנת לתת מענה לכל הפניות שהייתם רוצים לתת, וההיקפים, הם לא היקפים דרמטיים מבחינת ההשקעה, ואני את זה כן אומר בגלוי. ההשקעה בקרן הביטחון שמנוהלת על ידי הסוכנות, השקעה ממשלתית, צריכה לגדול. האמירה אנחנו נשקיע השנה את אותו סכום שהשקענו בשנה המסתיימת, לא מתכתבת עם העלייה באיומים, אי אפשר לקבל את זה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, כשגם בשנה הקודמת דרשנו שיעלו. גם קודם זה לא הספיק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. אני אומר עוד פעם, אנחנו מצפים לראות הרחבה של ההשקעה הממשלתית בקרן הביטחון. מדובר בסופו של דבר לא במאות מיליוני שקלים, אלה דברים שניתן אפילו למצוא אותם בתוך מסגרות התקציב הקיימות, בעודפים ובסדרי עדיפויות. אני אומר עוד פעם, תכף נשמע את נתיב, אבל הסיכום של הדיון הגלוי הוא הציפייה שתהיה הרחבת חירום של ההשקעה הממשלתית, המדינתית, בקרן הביטחון של הסוכנות. אנחנו נמשיך לעסוק בזה גם בדיונים הגלויים, אני גם אדבר עם שר החוץ בנושא הזה. צריך לאפשר לקהילות לקבל מענה מורחב ברגע הזה, וזה לא יסתיים, האיום בתפוצות לא יסתיים עם סיום המערכה, להערכתי הוא יגדל. הוא יגדל ברגע שהמערכה תסתיים, על רקע רצון לנקמה שיותר קל לממש לפעמים בתפוצות מאשר פה בגבולות מדינת ישראל. לכן אני אומר עוד פעם, חייב להיות פה איזשהו מענה לא רק בגינויים ובהצהרות. מה שאנחנו דורשים מממשלות זרות, בואו נדרוש גם מעצמנו. לא יכול להיות שההשקעה הממשלתית בקרן הביטחון של הסוכנות ב-2026 דומה להשקעה ב-2025 ולזו ב-2024. חברינו בנתיב. << אורח >> אלון שוהם: << אורח >> תודה, אנחנו גם נשמור את מרבית הנתונים לחלק החסוי, אני רק אומר לחלק הזה – אנחנו בקשר בלתי אמצעי עם הקהילות בתור אלה שיש לנו גם את ה-Boots on the ground, אנחנו מקיימים איתם מגע כמעט יומיומי. השיחה האחרונה הייתה בכניסת סוף השבוע, עשינו כנס של כל ראשי הקהילות. כחוט השני עולה שם השיח של המיגון וההגנה והבקשה לסיוע. לגבי הנושאים האחרים והווקטורים שאנחנו מזהים בשטח, אנחנו נתייחס בחלק החסוי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. חבר הכנסת פורר, אתה רוצה לומר משהו בגלוי? אז אני שב ואומר כדי שנעבור לחסוי בעוד כמה דקות. שתי הבקשות של הוועדה, בצד כמובן המשך המאמץ של משרד החוץ לדרבן את הממשלות הזרות לעשות את מה שנדרש מהן. הבקשה אחת – ואני מבקש פה את משרד החוץ ואת משרד התפוצות לבדוק את העניין – האם יש דרך לבחון הגדלה די מיידית של ההשקעה בקרן הביטחון של הסוכנות. אני חושב שהמסר הזה שיוצא קול קורא לקהילות, על רקע מה שקורה עכשיו ואתם סוגרים את הפערים, זה מסר חשוב של אחריות. הדבר השני זה תוכנית החומש, ולפחות למיטב ידיעתי, האחריות על תוכנית החומש היא בידי משרד החוץ כי שר החוץ הוא יושב-ראש ועדת השרים לנושא הזה. אז נברר בדיון החסוי מי המשרד שאחראי – אולי זה המל"ל, בסדר, נשמע את זה בחסוי – אבל הגורם הממשלתי שאחראי על זה צריך לדאוג שהממשלה תאשר את התוכנית הזאת. ההיקפים שלה גם הם לא דרמטיים והם נפרסים על פני חמש שנים, אז אנחנו שבים ומבקשים את קידום הנושא הזה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>