פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 894 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"א באדר התשפ"ו (10 במרץ 2026), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> פרק י' (עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי משה גפני אכרם חסון אורית פרקש הכהן נאור שירי חברי הכנסת: סמיר בן סעיד מיקי לוי מוזמנים: ראיה אנגל – רפרנטית תקשורת באג"ת, משרד האוצר מיכאל אסולין – המשנה לכלכלן הראשי, משרד האוצר נילי בן טובים – מנהלת תחום בכירה תכנון מדיניות, משרד האוצר רוני גנוד – יועמ"ש אגף כלכלן ראשי, משרד האוצר אביגיל ונקרט – רכזת השכלה גבוהה ותקשורת באג"ת, משרד האוצר לימור קפלן – מנהלת תחום עידוד השקעות הון תושבי חוץ ובתי מלון, רשות המסים אורי גרופל – אנליסט, רשות המסים ימית קוטובסקי – ממונה עידוד השקעות הון, רשות המסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים רותי לירז-שפירא – עוזרת ליועץ המשפטי, רשות המסים אביעד בק – מנהל אגף מסים, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית הילה ליפשיץ – מנהלת תחום מדיניות, פורום חברות הצמיחה שלומית דולה – חברת ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל האני נחאס – חבר ועדת מסים, לשכת רואי החשבון בישראל רולנד עם שלם – חבר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל עדי גרינבאום – לשכת רואי החשבון בישראל יעל מזוז הרפז – סמנכ"לית מדיניות, הרשות לחדשנות (המדען הראשי) אליהו ביבי – מנהל מסים, עמותת CFOS לקשרי ממשל ומשק דני פלדינגר – מנהל מסים, עמותת CFOS לקשרי ממשל ומשק מיכל שריג-כדורי – וויז נתנאל היימן – התאחדות התעשיינים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק י' (עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, מ/1924 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלום, בוקר טוב, בוקר רועש, יום שלישי, כ"א אדר התשפ"ו – 10 במרץ 2026, עידוד מו"פ. לאן הגעתם? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בישיבה אתמול הופץ נוסח שאנחנו רוצים להאמין שכולל את כל התיקונים הנדרשים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האירוע הזה שדיברנו, מה איתו? נסגר? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אנחנו ממש ברגעים אלה סוגרים אותו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רולנד, אנא תסגרו את האירוע הזה במהרה, בסדר? << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, אני מאוד מעריך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עצרנו בהגדרה של "נכסים יצרניים", אבל אולי נחזור אחורה לראות אם היו תיקונים נוספים ביחס לנוסח שהופץ. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> להקריא מחדש את הדברים השונים ממה שפורסם אתמול? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> "הוצאות מחקר ופיתוח מזכות" – (3) עד גובה ההוצאות של קבלן המשנה אשר היו מוכרות למפעל אילו המפעל היה מוציא את אותן הוצאות בעצמו; המטרה של התיקון זה להבהיר שבמצב שקבלן משנה הוא קרוב, מתייחסים להוצאות כאילו הן הוצאות שהוצאו על ידי המפעל עצמו. אתמול הקראנו את ההגדרה "הכנסה ממפעל טכנולוגי מועדף" ואת ההגדרה "הכנסה ממפעל מועדף". המילים "בניכוי הנחות שניתנו" בהגדרה "הכנסה ממפעל טכנולוגי מועדף" היו צריכות להיות משוכפלות גם להגדרה "הכנסה ממפעל מועדף", לכן בהגדרת "הכנסה ממפעל מועדף" נוסיף אחרי המילים "לפי העניין" את המילים "בניכוי הנחות שניתנו". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו חוזרים להגדרה "הוצאות מחקר ופיתוח מזכות", לפסקה (7), שמתחילה במילים "הוצאות מחקר ופיתוח שהוציא המפעל". את הרישא צריך לתקן. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נכון. הרישא היא מה שהקראנו אתמול. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היא נשמטה מהנוסח. תקרא את פסקה (7) כמו שהיא צריכה להיות. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> (7) הוצאות מחקר ופיתוח שהוציא המפעל בישראל שאינן הוצאות הדומות במהותן לסוגי ההוצאות הכלולים בפסקאות (1) עד (6) אף אם ההוצאות הדומות במהותן לא נכללו כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות במסגרת ההוצאות האמורות, ולמעט הוצאות לשכירות או פחת על בניינים, וזאת עד לתקרה בסכום השווה ל-20% מעלות השכר של עובדי המפעל המועסקים בפעילות מחקר ופיתוח בישראל כמשמעותה בסעיף 1, לרבות עלות השכר האמורה של קבלן המשנה הקרוב שראו את הוצאותיו כהוצאות של המפעל לפי פסקה 4. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המילים "או הוצאות מסוגים כאמור" גם צריכות לרדת? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן, זה נמצא ברישא. הסעיף הזה מדבר על תקורות, כשהתקרה לתקורות האלו זה 20% מעלות השכר. פה רצינו להבהיר, וזו התוספת בסוף, שזה כולל עלות שכר ששיקפנו לחברה מקבלן משנה קרוב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה המשמעות של המילים "הדומות במהותן"? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> היה לנו איזה שהוא אתגר לנסח פה משהו ברור מספיק שיבהיר שמה שלא רצינו שייכנס ב-(5) עד (6), לא יוכל להיכנס בתקורות. לדוגמה, פחת בניינים, או החלק ההוני של אופציות לעובדים. למה היינו צריכים להחריג את זה מ-(1) עד (6)? אמנם זה הוצאות שבמהות שלהן דומות להוצאות של (1) עד (6), אבל החלטת המדיניות הייתה לא לעודד את הסוג הזה של ההוצאות בסעיף התקורות. כשאומרים "הדומות במהותן", הכוונה שבמהות הן יכולות להיות (1) עד (6), באופן פוזיטיבי הן הוחרגו מ-(1) עד (6). אחרי ההגדרה "מענק" יש את הגדרת "מענק מו"פ". "מענק מו"פ – כמשמעותה בסעיף 4א(ב); אם חברה לא יכולה לקבל את הזיכוי כי לא הייתה לה חבות מס, היא תוכל אחרי ארבע שנים לקבל את הזיכוי כמענק. זה היה אמור להיות בתקנות, אבל העברנו את זה לחוק עצמו. היה צורך להגדיר את המענק הזה כמענק מו"פ, כי אנחנו משתמשים בו לאורך כל החוק. "קבוצה זכאית" – קבוצה שמתקיימים בה בשנת המס כל אלה: המילים "בשנת המס" הוספו כדי להבהיר שמדובר על תנאים בשנת מס מסוימת, לא איזה שהם תנאים כלליים שצריכים לחול על כל תקופה אחרת. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> הבחינה של התנאים היא פר כל שנת מס. יכול להיות שבשנה אחת עומדים בתנאים וזכאים, בשנה אחרת לא. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בסוף ההגדרה "קבוצה זכאית" התווסף המשפט שהקראנו אתמול, ושם יש את התוספת של המילה "כשירה". ובלבד שלעניין הגדרה זו לא ייכללו בהכנסות של חברה כשירה הכנסות שנתקבלו מחברה כשירה אחרת המשתייכת לקבוצה; בהגדרה "נכסים יצרניים" נמחקו המילים "נוסח חדש". "קבוצה" – הכוללת את כלל הישויות שיש להן את אותה ישות אם סופית בכל שנת המס ואת ישות האם הסופית עצמה; המטרה פה היא לקבוע שקבוצה זה מי שהייתה לו את אותה ישות אין סופית כל השנה. במצב שבו קבוצה נרכשה במלואה או בחלקה באמצע שנה, הקבוצה הנרכשת תיחשב עדיין כקבוצה ותקבל את הזיכוי או את המענק מכוח החוק הזה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אני רוצה לוודא שעצם זה שבקבוצה מסוימת יש שינוי בהרכב החברות במהלך השנה לא מוציא אותה מהגדרה של קבוצה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לא ברור למה אתה מתכוון. אם הקבוצה מוכרת וקונה חברות באמצע שנה, היא לא נחשבת קבוצה? זאת השאלה? << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> כן. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> החברות שנרכשו באמצע שנה לא נחשבות חלק מהקבוצה, אבל הקבוצה עצמה עדיין נחשבת קבוצה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> לגבי הקבוצה הכוללת את כלל הישויות שיש להן את אותה ישות אין סופית בכל שנת המס, האם יכול להתפרש שאם הקבוצה קנתה חברה במהלך השנה היא כבר לא עומדת בהגדרה של קבוצה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הישות שנרכשה לא עומדת בהגדרת קבוצה והיא לא תהיה חלק מהקבוצה. הקבוצה עצמה עדיין תהיה קבוצה. כלומר, כל פעם ייבדקו כל החברות שיש להן חברת אם אחת והן יהיו קבוצה לאורך כל השנה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אנחנו מתכוונים לאותו דבר, רק לא בטוח שהלשון בהגדרת "קבוצה" סופגת את הפרשנות שמוסכמת על ידי שנינו. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> היא סופגת את הפרשנות הזאת, לא פרשנויות אחרות. כשקבוצה רוכשת חברה באמצע שנה, הקבוצה עדיין תהיה קבוצה והחברה הנרכשת היא לא חלק מהקבוצה. אם קבוצה רוכשת קבוצה באמצע שנה, הקבוצה הנרכשת היא קבוצה בפני עצמה והקבוצה הרוכשת היא קבוצה בפני עצמה. בשנה אחרי הרכישה הן יהיו כל השנה עם אותה קבוצת אם, לכן הן יהיו קבוצה אחת שלא ניתן יהיה לפצל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה שהסברת עכשיו מבהיר את המילים "בכל שנת המס"? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן, אותה ישות אין סופית בכל שנת המס. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חבר הכנסת טייב ביקש לדעת מה ההשפעה של השתקעות בישראל אם מכניסים בניינים? אמרתם לו שתבחנו את הנושא הזה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אנחנו לא חושבים שתהיה לזה איזו שהיא השפעה על הנוכחות של החברות בישראל. החברות פועלות כאן לפי המודל הכלכלי שלהן, בין אם זה שכירת נכסים, בין אם זה בעלות על נכסים. אנחנו לא רואים בזה איזו שהיא משמעות, זו החלטה עסקית של החברה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> (1) הכנסותיהן הכוללות של כל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה בכל שנת המס, שהן הכנסה ממפעל מועדף או הכנסה ממפעל טכנולוגי מועדף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם המילים "הכנסותיהן הכוללות" הן בעקבות ההערה שהייתה לרולנד? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן. בסוף סעיף קטן (א) נוסף "ו-" כדי להבהיר שזה תנאים מצטברים, מה שאומר שצריך לעמוד גם בתנאי א' וגם בתנאי ב'. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ה-100 מיליון נשאר כפי שהוא וה-60% ירד ל-55%. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נכון. סעיף (ב) אומר כמה אחוזים מההכנסות של הקבוצה צריכות להיות מהסוג של הכנסות מוטבות. היה איזה שהוא חשש של החברות שתהיה איזו שהיא מוטיבציה של רשות המסים ופקידי השומה לרדת מהמדרגה הזאת של ה-60% - היא יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהגדרה של ההכנסות של הטכנולוגיות וגם באחוז - לכן ההסכמה הייתה שהאחוז ירד ל-55%, מה שעדיין מצביע במובהק שזאת קבוצה שרוצים לעודד אותה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> בתוך ה-55% ייכללו גם הכנסות מהנכס השיווקי וגם הכנסות אינטגרליות למפעל הטכנולוגי המועדף או למפעל המועדף. << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> כל מה שמלמעלה שנרשם כהכנסה ממפעל מועדף, כהכנסה מועדפת או כהכנסה טכנולוגית מועדפת, ייכנס פנימה לפני שאנחנו מחילים את כל הכללים של הפיצול. מה שייחשב כאינטגרלי ומה שזכאי להטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון ייכנס גם פה פנימה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> האם הכנסות מנכס שיווקי שלדעת הרשות אני לא זכאי בגינן להטבות הן עדיין חלק מה-55% לצורך הבחינה של התנאי הזה? << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> נכון, כי אנחנו מדברים פה על המחזור לפני שאנחנו מחילים עליו את כל הכללים וההוראות של תקנות טכנולוגיות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה ייכנס גם למונה וגם למכנה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הסיפה של ההגדרה הזאת: ובלבד שלעניין הגדרה זו לא ייכללו בהכנסות של חברה כשירה הכנסות שנתקבלו מחברה כשירה אחרת המשתייכת לקבוצה; זאת תוספת שהמטרה שלה היא למנוע ניפוח של מחזורים עם הכנסות מוטבות. בעצם מנטרלים את ההכנסות הבין קבוצתיות של חברות כשירות בתוך ישראל, וזה כדי למנוע מצב שחברות מעבירות הכנסה מאחת לשנייה רק כדי להגיע לרף הזה של ה-55% או ל-100 מיליון. (2) בחברות הכשירות המשתייכות לקבוצה בשנת המס מועסקים בסך הכל 200 עובדים או יותר במשרה מלאה בישראל בשנת המס או שהועסקו בממוצע, בשנת במס ובשתי שנות המס שלפניה, בסך הכל 200 עובדים או יותר במשרה מלאה בישראל ולא פחות מ-150 עובדים בכל אחת משנות המס האמורות; המטרה של התיקונים האלה היא להבהיר שיש פה שני תנאים חלופיים. אם לקבוצה יש 200 עובדים בשנת מס, אז היא עומדת בתנאי הזה ולא צריך לבדוק יותר, אבל אם לקבוצה אין 200 עובדים בשנת המס, בודקים את הממוצע של שלוש השנים האחרונות כדי לראות שהממוצע הוא 200 ושבכל אחת משנות המס אין פחות מ-150 עובדים. אם ניקח קבוצה שבשנה הראשונה יש לה 250 ובשנה השנייה יש לה 150 עובדים, אז היא עומדת בתנאים של הכלל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היו שאלות שנשאלו ביחס לסעיף 2(א). בפסקה (2), הנושא של אישור סיווג, דובר על זה שלא ברור מה הרשות מתבקשת לאשר. << אורח >> אביעד בק: << אורח >> עדיין לא הגענו לזה. יש בסעיף 4 הסבר מפורט מה בדיוק הסמכות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אולי תאמר במילה כדי שנבין. << אורח >> אביעד בק: << אורח >> רשות החדשנות תבחן שההוצאות הן אכן הוצאות מו"פ, כאשר מה שמוגדר כהוצאת מו"פ יקבל אישור, מה שלא מוגדר כהוצאת מו"פ לא יקבל אישור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם ניתן יהיה לערער על זה? << אורח >> אביעד בק: << אורח >> כן, יש ערעור פנימי בתוך הרשות, סוג של שלב ב' כמו שיש ברשות המסים, וכמובן יש אפשרות לערער לבית משפט. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בפסקה (2), ביחס לסיפה "הבקשה אושרה בידי הרשות לחדשנות כאמור בסעיף קטן (ב)", כמה זמן לוקח לאשר את הבקשה? זה הכל במסגרת ה-24 חודשים? << אורח >> אביעד בק: << אורח >> לא, ה-24 חודשים זה הזמן שיש לחברות כדי להגיש את הבקשה לרשות החדשנות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ותוך כמה זמן הרשות מאשרת את הבקשה? << אורח >> אביעד בק: << אורח >> 150 ימים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בפסקה (3) כתוב "החברה המייצגת הגישה לפקיד השומה דוח מרכז". מתי היא צריכה להגיש אותו? << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> הדוח המרכז יוגש יחד עם הבקשה במועדים שנקבעו. בסעיף 2(ג) יש שני מועדים. או שזה יוגש יחד עם הדוח השנתי, או שזה יוגש במועד תשלום המס המזערי, כשאתה בא לבקש קיזוז כנגד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הייתה גם שאלה – אני חושבת שרולנד שאל אותה – לגבי מה קורה במצב שבו חברה עוברת מקבוצה זכאית לקבוצה זכאית. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה בדיוק השינויים בהגדרות, אמרנו את זה ממש במפורש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הייתה טיוטת נוהל שהתבקשתם להעביר. << אורח >> אביעד בק: << אורח >> ביקשו נוהל ערעורים, אבל עדיין לא סיימנו את העבודה עליו. אנחנו מחכים שהחקיקה תסתיים כדי שאפשר יהיה לסיים את הנוהל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עוד שאלה אחת הייתה לגבי הגשה באמצעות חברה בודדת ולגבי תנאי ה-60%. רשות המסים אמרה שהיא תבחן בשיח יחד עם התעשייה. זוכרים את זה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה משהו שהגענו להסכמות עליו. יש חברה מרכזת, כאשר אפשר להקים חברה מיוחדת אם יש להם איזה שהוא חשש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כתוב "פרטי הקבוצה המבססים כי מדובר בקבוצה זכאית". מה זה אומר "מבססים"? << אורח >> אביעד בק: << אורח >> כדי שלא סתם יתחיל תהליך של בדיקה. לרשות החדשנות יש את הסמכות לבדוק את הוצאות המו"פ, לא את עצם העמידה בתנאי החוק. כדי שלא יגישו בקשות ונתחיל לעבוד כשהחברה רחוקה מרחק שנות אור מהתנאים, החברה תצטרך במסגרת הגשת הבקשה לרשום שהיא עומדת בתנאים הרלוונטיים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 2(3)(ד), לגבי המילים "אינה רשאית לחזור", אמרתם שתבחנו מה קורה אם פקיד שומה מזיז. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> גם בנושא הזה הגענו להסכמות ומה שכתוב זה מה שסוכם. היא לא יכולה לחזור בה. במקרה הכי גרוע או טוב - אני לא יודע איך אתם מגדירים את זה - אם ייוותר לה עודף זיכוי, היא תוכל לקבל אותו כמענק בהתאם לתנאים של החוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זאת אומרת, אי אפשר לחזור מהייחוס של הזיכוי לחברה מסוימת. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נכון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה מקובל מבחינת התעשייה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מקובל, זה מה שהם אמרו, חוץ מנושא אחד. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> (ב) אם החליטה לאשר כי ההוצאות שפורטו בבקשה מסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות, כולן או חלקן, או לדחות את הבקשה; התוספת הזאת מבהירה שלרשות החדשנות יש את הסמכות לקבל חלק או את כל ההוצאות כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות ובהתאם לדחות את הבקשה או לקבל את הבקשה. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> אם אני מסכמת את מה שאמרת, אז הסיווג וגם הכימות הם חלק מהדבר. לרשות החדשנות יש את היכולת להגיד מה כן ומה לא, וגם להגיד שזו הכמות וזה הסכום במסגרת ההחלטה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נכון. מכיוון שהייתה איזו שהיא דאגה מצד המייצגים שעצם זה שלרשות החדשנות יש אפשרות לדרוש השלמת מסמכים זה מה שיעצור את מרוץ 150 הימים, יש פה איזו שהיא פשרה שאומרת שאם המסמכים האלה הושלמו תוך עשרה ימים, בעשרה הימים האלה הזמן ימשיך לרוץ, ואם המסמכים הושלמו אחרי עשרה ימים, הזמן יעצור ביום שבו רשות החדשנות דרשה את המסמכים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש את התוספת "אלא אם כן המסמכים הושלמו בתוך 10 ימים". << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בהמשך לתוספת של סעיף 4א שמדברת על סיטואציה שבה אני יכול לקבל את הזיכוי אחרי ארבע שנים כמענק, נוספה פה הגבלה שאומרת שהחברה יכולה או לקבל את הזיכוי הזה ולהעביר אותו משנה לשנה עד המועד שבו היא יכולה לקבל אותו כמענק או שהוא ילך לאיבוד. הדבר הזה נדרש כדי לעמוד בהוראות של ה-OECD לגבי qualification, וגם כדי לאפשר מעקב יותר נוח אחרי הזיכוי הזה. כדי לבטא את הדבר הזה נוסף בסעיף (ד) המשפט: "עד לשנת המס הקודמת לשנה שבה ניתן להגיש הודעה על דרישת מענק מחקר ופיתוח לפי סעיף 4א(ב)". בניסוח הסופי נשנה את מספרי הסעיפים, אלא אם כן הנסחות תגיד לנו אחרת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ב-(ג) התעוררה השאלה אם מדובר בבקשה או בהצהרה. אתם רוצים להבהיר? << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> במועד שבו אתה מגיש את הבקשה יחד עם הדוח השנתי הזיכוי נבחן כחלק מיתר הרכיבים בדוח השנתי שמוגש מכוח סעיף 131 לפקודה, לכן אין מבחינתנו כל משמעות אם להגדיר את זה כבקשה או כהודעה כי זה מוגש יחד עם הטופס של הדוח השנתי. המועד הנוסף שאפשרנו זה מועד של תשלום מס מזערי, שזה מס חדש, חוק חדש. מכיוון שמוקמת איזו שהיא מערכת חדשה בתוך רשות המסים שאמורה להתמודד עם תשלום אותו מס, עם הדיווחים, נכון לקרוא לזה בקשה. . << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יכול להיות שנעשה איזה שהוא תיקון ניסוחי בסעיף. << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> יש הסכמה על העניין הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נבחן בהמשך אם לכתוב בקשה לזיכוי ממס תוגש על ידי חברה כשירה כאמור בסעיף קטן (א) בסכום זיכוי ממס שיוחס לה. מה לגבי הסיפה של סעיף קטן (ד), "ובלבד שלא יעשה שימוש בזיכוי"? זה נשאר כפי שהוא? לא מצאתם אותו מיותר? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן. אני עובר לפסקה (1)(א) בסעיף 3 - זו הפסקה שמדברת על השיעור שמקנה את הזיכוי בחוק הזה - שבה הגדלנו את השיעור מ-15% ל-25%. בפסקת משנה (2)(א) זה גדל משני אחוז לשלושה אחוז. בהגדרה "סך ההוצאות שמעל המדרגה", שזו המדרגה שמקבלים זיכוי של 30% או 4%, המדרגה הופחתה מ-1.2 מיליארד ל-1.05 מיליארד. בהגדרה "השיעור שמעל למדרגה" השינוי דומה, גם כן מ-1.2 ל-1.05. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר מה המשמעות של התיקון. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> חברה לפני התיקון הייתה צריכה כדי לקבל הטבה בגובה של 30% או 4% מהוצאות המו"פ שלה להגיע להוצאות מו"פ מזכות בגובה של 1.2 מיליארד. עכשיו יש הקלה, הדרישה היא רק 1.05 מיליארד. זה הגדיל את הוצאות המו"פ המזכות שיכולות לקבל את הזיכוי הגבוה יותר. בסעיף 4(א) יש תיקון נוסח. במקום להפנות לסעיף קטן (4), זה מפנה לסעיף קטן (3) שמדבר על האופן שבו מקוזז הזיכוי שאנחנו מדברים עליו. בסעיף קטן (ג) נמחקה המילה "שומת" והמילה "שבהם". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 4(א) זה צריך להיות לחברה המייצגת, לא המבקשת. המבקשת פה היא המייצגת, נכון? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן. אפשר לכתוב "החברה האמורה". בסעיף קטן (ה), במקום "תוקנה שומתה" יבוא "נעשתה שומה לחברה כשירה המשתייכת לקבוצה זכאית או שתוקנה שומתה". לא הייתה פה התייחסות למצב שבו יש שומה לחברה כשירה בקבוצה זכאית, לכן נוסף "שנעשתה שומה". סעיף 4א מדבר על מצב שבו חברה שלא משתמשת בזיכוי יכולה אחרי תקופה מסוימת לקבל את הזיכוי הזה כמענק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ולא בסמכות שניתנת לשר האוצר כמו שהיה במקור. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נכון. ברירת המחדל בחוק היא מענק, אבל בהמשך נראה שיש סמכות לשר האוצר, אם בתקנות או בצו, לקבוע שחלק מהזיכוי לא ניתן לקבל כמענק. ברירת המחדל השתנתה לבקשת החברות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> שר האוצר מסכים לשינוי הזה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא יצטרך להסכים איתו. כל החוק הזה הוא תולדה של הסכמה, אין פה שום דבר במחלוקת, עד כמה שאני יודע. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נכון. הכותרת של הסעיף זה "מענק מחקר ופיתוח" במקום "זיכוי". (א) חברה כשירה שזכאית לקבל זיכוי ממס לפי סעיף 2 ולא עשתה שימוש בזיכוי לגבי שנות המס המסתיימות בשנה השלישית לאחר שנת פעילות המחקר ופיתוח, זכאית לקבל את מלוא סכום הזיכוי שלא נעשה בו שימוש כתשלום במקום זיכוי מס (בחוק זה – מענק מחקר ופיתוח). מה שהסעיף הזה אומר זה שאם החברה לא יכלה לנצל את הזיכוי בשלוש השנים אחרי השנה שבה הוצאו הוצאות המו"פ, אז בשנה הרביעית היא תוכל להגיש בקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה אם היא לא ניצלה למרות שהיא יכולה הייתה לנצל? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אז אי אפשר. היא חייבת לנצל. אם היא לא ניצלה ולא יכלה לנצל, רק אז היא תיכנס לסעיף קטן (א). << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> מי יכול לקבוע אם היא יכלה או לא יכלה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> פקיד שומה. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> לפקיד שומה יש סמכות יותר משר, לא חשוב מי השר? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> יש את אותו כלל בהפסדים, שהפסדים אפשר להעביר רק אם היא לא יכולה לנצל. אני לא רואה סיטואציה שחברה שיכולה לנצל לא תנצל. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> נראה לי שהמילה "לגבי" ב-(א) מיותרת, היא לא במקום. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אנחנו חושבים שהיא לא מיותרת. המטרה של המילה הזאת היא להבהיר שצריך לעשות שימוש בזיכוי לגבי שלוש השנים. יכול להיות שהשימוש נעשה לגבי השנה הראשונה בדוח שמוגש בשנה השנייה. כדי להפיג את החשש שהשימוש נעשה בשנה השנייה כתובה המילה "לגבי". גם אם זה נעשה בשנה השנייה לגבי השנה הראשונה, השימוש הוא בשנה הראשונה. זה נוסח שאנחנו משתמשים בו הרבה פעמים בהקשר הזה. (ב) לצורך קבלת מענק מחקר ופיתוח כאמור בסעיף קטן (א), תגיש החברה הכשירה הודעה למנהל, בטופס שיקבע, במהלך השנה הרביעית לאחר שנת פעילות המחקר ופיתוח. זה המועד שבו צריך להגיש את ההודעה הזאת. כמו שדיברנו, זו הודעה שיוצרת זכות, אלא אם כן פקיד השומה החליט אחרת. (ג) הגישה חברה כשירה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), ישולם לה מענק מחקר ופיתוח בתוך 90 ימים מיום הגשת ההודעה (להלן – הודעת התשלום), ובלבד שאם הייתה החברה הכשירה חייבת בהגשת דוח לפי סעיף 131 או לפי סעיף 135 לפקודה, והמועד האחרון להגשת דוח כאמור היה קודם למועד התשלום, והדוח האמור לא הוגש עד למועד התשלום, רשאי המנהל לעכב את תשלום מענק המחקר והפיתוח לתקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום שיוגשו הדוחות האמורים. גם כאן יש חבות לפקיד השומה לשלם את המענק הזה תוך 90 יום ממועד ההודעה. אם החברה חייבת להגיש דוח ולא הגישה את הדוח הזה, אז לפקיד השומה אין על בסיס מה לבחון את המענק הזה. אם המנהל רוצה לבדוק עוד דברים ולבקש עוד בקשות, הבקשות האלו יוכלו לעכב את התשלום בתקופה שלא תעלה על 90 ימים מהיום שבו הוגשו הדוחות האמורים. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> חובת הגשת הדוח של החברה היא מכוח 131, לא מכוח 135, לכן ה-135 מיותר פה בסעיף. << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> סעיף 135 מרחיב את הסמכות של פקיד השומה לדרוש עוד דוחות ועוד מסמכים. היינו מעדיפים שזה יישאר בפנים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הנוסח הזה דומה מאוד לנוסח של החזר. כדי להיות קוהרנטיים רצינו לקחת את זה. (ד) מענק מחקר ופיתוח ישולם לחברה כשירה באמצעות רשות המסים בישראל על ידי זיכוי חשבון הבנק שלה שעליו הודיעה בהודעה לפי סעיף קטן (ב). כשהחברה מודיעה את ההודעה שלה, היא תכלול גם את חשבון הבנק שאליו יועבר התשלום. (ה) ביקש המנהל מהחברה הכשירה פרטים או מסמכים נוספים הנדרשים לו לצורך תשלום המענק, לא יובא במניין התקופה למתן התשלום כאמור בסעיף קטן (ג) פרק הזמן שבו החברה לא מסרה למנהל את הפרטים או המסמכים כאמור. מה שהסברתי קודם לגבי דוחות זה רלוונטי גם פה. במצב שבו המנהל רוצה לבקש מסמכים נוספים כדי לשלם את המענק, התקופה שבה הוא מבקש ולא מקבל תשובה לא תבוא במניין של ה-90 ימים. (ו) על אף האמור בסעיף 2(ג), הגישה חברה כשירה בקשה לקבלת הזיכוי ממס לפי אותו סעיף, רשאית היא, באותה בקשה, להודיע כי ברצונה לוותר על זכותה לניצול הזיכוי כנגד חבות מס הכנסה או מס מקומי משלים כאמור בסעיפים 2(ג) או (ד), וחלף זאת לקבל את מלוא סכום הזיכוי כמענק מחקר ופיתוח בדרך ובמועדים כאמור בסעיף זה, הגישה חברה כשירה הודעה כאמור בסעיף קטן זה, לא תהיה רשאית לחזור בה ממנה. במצב שבו החברה בוחרת מענק, היא תקבל אותו אחרי ארבע שנים כמו שאמרנו בסעיפים הקודמים. סעיף (ז) הוא סעיף המחלוקת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נותרה מחלוקת? הבנתי שלא נותרו יותר מחלוקות. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> תגידו את ההסכמה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> הסעיף מדבר על מצב שבו שולם כסף ביתר במסגרת המענק לקבוצה זכאית. בגלל שזה כסף שהוצא מהמדינה לקבוצה זכאית, לא כסף שהחברה שילמה ביתר, יצרנו מנגנון מאזן כדי להבטיח את יכולת הגבייה כך שלא נידרש לחכות עד לבית משפט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ראש רשות המסים קובע איזה שהוא סכום שנראה לו? << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> לא בדיוק. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> לא. הכוונה פה שהוא קובע ערובה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זו "ערובה"? האם ערובה זה מלוא סכום החוב, זה 50% מסכום החוב? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> פיקדון משועבד. המטרה פה היא להגיע להסכמה יחד עם פקיד שומה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> המדינה לא טובה במימוש נכסים. ברגע שאתה לוקח נכס ומשעבד אותו, המשמעות היא שאתה מוסיף לך כל מיני עלויות אחר כך. אם אתם לא רוצה לקבל את כל התשלום כי זה עדיין נתון לוויכוח, יחליט ראש רשות המסים איזה סכום מתאים לו. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> ולכן מדובר פה בערובה להנחת דעתו של מנהל רשות המסים. הערובה יכולה להיות ערבות בנקאית, כשפה אין שום בעיות מימוש, הכל מיידי ומהיר. זה מנגנון שקיים כבר בחוק עידוד השקעות הון לגבי בניינים להשכרה, מנגנון שמאפשר לפקיד השומה לדרוש ערובות להנחת דעתו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה קובע את הנחת דעתו של פקיד השומה? << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> מה שיקבע את הנחת דעתו זה מצב הקבוצה ומצב החברה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את זה אני מבין. האם יש הפניה בחקיקה, האם יש איזה שהן תקנות או נוהל פנימי של רשות המסים איך טוב להניח את דעתו של פקיד השומה, או שזה אינדיבידואלי לכל אחד איך שהוא קם בבוקר? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> זה בהתאם למצב הקבוצה, למצב השומות, למצב החשבון, למצב הפיננסי של הקבוצה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לי קצת חוסר נוחות מזה, כי ה-"Average Joe" לא זוכה ליחס כזה מרשות המסים. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אנחנו מדברים פה בסוף - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, מדברים פה בסוף על מגה חברות, כשכולנו רוצים לתרום להן, לזרום איתן, לוודא שהן יישארו פה, אבל אם יש חשד, חשש או קביעה ששולם כסף ביתר - - << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> פקיד השומה יוכל לבקש ערבות בנקאית על כל הסכום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז למה שלא יהיה כתוב שפקיד השומה יבקש ערבות בנקאית מלאה על כל הסכום? אם אתם לא רוצים את כל הסכום, אז 75% מהסכום, כמה שאתם חושבים שראוי ונכון. אם אדם רגיל חייב כסף לרשות המסים, רשות המסים לא באה ואומרת, "טוב, תביא לנו איזה משהו שיניח את דעתנו" ונותנת לו להתנהל שנתיים-שלוש. זה לא עובד ככה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> בשומה רגילה שיש לגביה מחלוקת הכסף יושב אצל הנישום עד שעוברת החלטה מינהלית סופית וחלוטה בבית משפט. פה אנחנו אומרים שאנחנו לא רוצים שהכסף ישב אצל הנישום בלי שום ערובה, לכן פקיד השומה מוסמך לקבוע ערובה כלשהי. המטרה היא לאפשר גמישות לפקיד השומה בהתאם - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם קיים נוהל שמנחה את פקיד השומה מה לדרוש ומתי? << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> כן, במחלקות הגבייה, כי כל העניין הזה הוא בסופו של דבר עניין גבייתי. זה מטופל באמצעות הגובה הראשי במשרדי שומה, כאשר שם יש נהלים לטובת העניין הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם הנהלים האלה קובעים שהערובה הזאת צריכה להיות בהתאם לגובה החוב, נניח איקס אחוזים מגובה החוב? << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> אני לא יודעת להגיד לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר לברר? מישהו יודע לתת לי תשובה על זה? << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> נבדוק את זה עכשיו מול הגבייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תנסו לבדוק. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אנחנו מדברים פה על קבוצה יחסית קטנה של מקרים. זה לא על כל שומה של זיכוי מכוח החוק, זה רק על שומה של זיכוי ששולם בדרך של מענק, וזה רק לחברות שאין להן רווחים או שבחרו לוותר על הזיכוי ולקבל אותו כמענק. זו קבוצה קטנה מאוד שהסעיף הזה אמור לגעת בה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אבל יחד עם זאת מדובר בכספי ציבור בסכומים לא מבוטלים, להערכתי, ולכן הייתי שמח לדעת שבמידה וקורה אחד המקרים המאוד מאוד לא סבירים ונדירים האלה, לא יהיה פה מצב... אתם מבינים מה אני אומר, כן? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> ברור, ולכן ערובה להנחת דעתו של פקיד השומה - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אבל מה לעשות שהנחת דעתו של פקיד השומה יכולה להיות מושפעת מכל מיני דברים. אני מנסה להבין אם יש קווים שמנחים את פקיד השומה ואם הקווים המנחים קובעים סכום מינימאלי שבו הערובה הזאת צריכה לעמוד מבחינת מימוש, כן או לא. אני חושב שזו שאלה סופר לגיטימית. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> שאלה לגיטימית מאוד. אם לא קיים נוהל אז אפשר לייצר נוהל כזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא רוצה עכשיו להתחיל לייצר נהלים, אני לא רוצה לעכב שום דבר, אבל אני כן רוצה לדעת שיש איזה שהוא משהו הגיוני כדי לא להשתמש במילה "סביר". << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני מדלג על סעיף קטן (ז). (ח)שולם לחברה הכשירה מענק מחקר ופיתוח אחרי המועד האמור בסעיף קטן (ג), תשלום מענק המחקר ופיתוח ייעשה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד האמור ועד ליום שבו שולם מענק המחקר ופיתוח בפועל. אם מאיזו שהיא סיבה פקיד השומה התמהמה ולא העביר את המענק בזמן, על הזמן שבו הוא התמהמה יחולו הפרשי הצמדה וריבית כמו בהחזר ודברים אחרים. בסעיף הערעור נוסף פקד השומה, כי בחוק הזה פקיד השומה מקבל החלטות וצריך לתת את הזכות לתת ערעור. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה "ניתן לערער לבית המשפט"? אם זה לא יהיה כתוב, אי אפשר יהיה לערער לבית המשפט? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אפשר לערער לבית משפט מינהלי על החלטות מינהליות כמעט תמיד. המטרה פה היא להפנות להליכים של פקודת מס הכנסה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה ערעור מסוים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה ערעור על ההחלטות של פקיד השומה, המנהל ורשות החדשנות. במסגרת החוק הזה הם מקבלים כל מיני החלטות שנוגעות למענקים, זיכויים, ערובות. על הדברים האלה אפשר לערער. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם לא יהיה כתוב אני לא אוכל לפנות? צריך לכתוב את זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כנראה שכן. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> צריך לכתוב את זה, כדי שזה יהיה הליך ספציפי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> המתווה הוא לפי אותה מערכת חוקים של רשות המסים, לא לפי דברים אחרים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נכון. סעיף 8 מבהיר שגם הזיכוי וגם המענק ייחשבו כהכנסה לצורך פקודת מס הכנסה, אבל החלק של הזיכוי ששר האוצר יקבע בתקנות ולא יכול להפוך למענק לא ייחשב כהכנסה לצורך הפקודה. זיכוי לעניין 8. יראו את סכום הזיכוי לפי סעיף 2 כמענק לעניין פקודת מס הכנסה, מס הכנסה ובלבד שהזיכוי האמור יכול היה, אם לא קוזז לפי סעיף קטן 2(ג), להתקבל כמענק מחקר ופיתוח לפי סעיף 4א; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה במצב הנתון? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כל הזיכוי. סעיף 9(ג) מאפשר לשר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להפוך חלק מהזיכוי לזיכוי שלא ניתן לקבלו כמענק. 9. שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, כי לא ניתן לקבל את סכום הזיכוי, כולו או חלקו, כמענק מחקר ופיתוח לפי הוראות סעיף 4א. לשר האוצר יש סמכות להגיד שכל הזיכוי או חלק מהזיכוי שהתקבל מאותו מועד לא ניתן יהיה לקבל כמענק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איזה דברים יכולים להביא למצב כזה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> המצב היחיד הוא ההתאמות למדיניות של ה-OECD. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא לכתוב את זה כסיבה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> החוק הזה לא קשור בצורה חד חד ערכית לחוק של ה-OECD וגם לא קשור לחוק המס המזערי, הוא לא מפצה עליו. החוק הזה נועד לשמור על התחרותיות של ישראל במצב החדש שהעולם נמצא בו. בגלל שהעולם הזה משתנה אנחנו רוצים לתת לשר האוצר את הסמכות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> באישור ועדת כספים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ברור. אנחנו רוצים לתת לוועדת הכספים את הגמישות, אם השר ירצה לתקן את התקנות, לאשר או לא לאשר את זה. מה שחשוב להבהיר זה שלגבי זיכוי שהייתה זכות לקבל לפני התיקון של התקנות, השר לא יכול לקבוע שחלק ממנו לא יהפוך להיות מענק לאחר ארבע שנים. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אני רוצה לוודא שבמידה ויש מחלוקת לגבי המענק או לגבי הזיכוי, המהלך יהיה של שומה רגיל בפני בית משפט. << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> נכון. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> סעיף 10 הוא תיקון עקיף לחוק עידוד תעשייה עתירת ידע. חוק עידוד תעשייה עתירת ידע מאפשר לחברות לרכוש חברות אחרות ולקבל ניכוי בתקופה של חמש שנים על עלות הרכישה של אותן חברות. בגלל המצב החדש שאנחנו חיים בו הניכוי הזה לא עומד בהוראות ה-OECD. כדי להעמיד אותו בקו אחד עם הוראות ה-OECD נקבע פה איזה שהוא הסדר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם ביררתם לגבי מה שביקשתי? << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> נכון לעכשיו לא קיים איזה שהוא נוהל גבייה כתוב במס הכנסה. ככל הנראה קיים איזה שהוא נוהל במע"מ, אבל יכול להיות שהוא פחות רלוונטי. אני יכולה להבטיח כאן שיהיה נוהל מסודר של רשות המסים שייצא מהמטה, מחטיבת הגבייה, מסמנכ"ל הגבייה. כל העניין של הערבויות יהיה בסמכות המטה, בסמכות המנהל, לא בסמכות פקידי השומה, כדי לשמור על האחידות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי יהיה הנוהל? << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> אני לא יכולה להתחייב פה על מועדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בערך. << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> זה לא אני, אבל בהקדם. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> האירוע הזה יהיה לראשונה ב-2030. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אולי אפשר להוסיף שהסמכות שלכם פה תהיה כפופה לנוהל. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני לא חושב שאפשר להכפיף חקיקה לנוהל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רוצה לדעת מתי אתם מביאים לי נוהל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם אתם יכולים תוך חודש להביא לפה נוהל, אם יש נוהל דומה במע"מ? << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> אני לא יודעת אם הוא רלוונטי. במס הכנסה אין נכון לעכשיו נוהל כתוב. הגובה הראשי בכל משרד שומה פועל לפי הפרקטיקה המקובלת במס הכנסה: מקבל החלטה על סמך מצב החברה או הנישום שעומד לפניו, בהתאם לגובה החוב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כמה זמן ייקח לכתוב? << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> מספר חודשים בודדים בשביל לעשות את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם אפשר להוסיף הוראה בחוק שאומרת שנוהל יובא לאישור ועדת הכספים עד מועד מסוים? << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> האם שלושה חודשים זה בסדר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מבחינתי זה בסדר. רשמנו את התחייבויותיכם לפרוטוקול. << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> עד סוף יוני? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עד סוף יוני 2026 יובא לוועדת הכספים נוהל מתאים, בסדר? << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> מאה אחוז. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? אנחנו צריכים לאשר את זה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז מה זה "יובא"? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שנדע. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הם הצהירו שהם יקבעו נוהל, שזה לא יהיה על פי ראייתו של הגובה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז בוא נאשר את זה כבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את מה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את הנוהל, ואז הם יהיו חייבים להביא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם יביאו את הנוהל, כאשר מי שלא נראה לו הנוהל יוכל לבקש דיון על זה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> 10. בחוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג-2023, בסעיף 7, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) (1) שר האוצר יקבע בתקנות, לגבי סכום ששילמה חברה רוכשת בעד רכישת אמצעי שליטה בחברה מזכה בשנת המס 2023 עד 2026, שחלף קבלת הניכוי לפי סעיף 5, תהיה החברה הרוכשת רשאית לבחור לקבל זיכוי ממס, וכן רשאי הוא לקבוע כללים לחישוב הזיכוי ממס, תנאים למתן הזיכוי ממס, תנאים לתשלום יתרת הזיכוי ממס שלא נוצלה, ומועדים לתשלום כאמור; והכל ובלבד שהתקנות יבטיחו שווי ערך כלכלי דומה בין הזיכוי ממס לבין הניכוי לפי סעיף 5. החוק נכנס לתוקף על רכישות מאוגוסט 2023, לכן זה בשנת המס 2023 לגבי רכישות שנעשו באוגוסט 2023. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה צריך להיות בשנת המס 2023 לגבי רכישות באוגוסט 2023 או בשנת המס 2024 עד 2026? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> או בשנות המס 2023 עד 2026 לגבי רכישות שבתחולת חוק זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נחשוב איך נעשה את זה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> רק שיהיה ברור שזה על רכישות שחל עליהן החוק הזה. בחוק עידוד תעשייה עתירת ידע יש את האפשרות לקבל ניכוי על עלות הרכישה של החברה. פסקה (1) מאפשרת לשר האוצר לקבוע תקנות כך שהחברה תקבל זיכוי בסכום שיבטיח שהשווי הכלכלי יהיה דומה לשווי הכלכלי שהיה ערב תיקון התקנות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זה אומר "יבטיחו שווי ערך כלכלי"? איך אפשר להבטיח שווי ערך כלכלי? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אם חברה קונה חברה אחרת ב-500 שקלים, אז כל שנה היא תקבל הוצאה של 100 שקלים וההוצאה תיתן לה מגן מס בגובה שיעור המס הרלוונטי. אם שיעור המס הרלוונטי הוא מס חברות, אז לחברה הספציפית הזאת יינתן מגן מס של 23 שקלים בכל אחת משנות המס. ההטבה שתינתן לחברה אחרי שהשר יפעיל את הסמכות שלו תהיה דומה ל-23 שקלים אך לא זהה. יכולות להיות סיטואציות בגלל חוקים אחרים כמו חוק מס מזערי שזה לא יהיה 23 שקלים, שזה יהיה סכום נמוך יותר או סכום גבוה יותר, תלוי בנסיבות של החברה, אך השווי הכלכלי שיבטיח זיכוי במקום ניכוי יהיה דומה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> ביקשתי שההתאמה לחוק האנג'לים, מה שקרוי חוק עידוד תעשייה עתירת ידע, תיעשה בתוך החוק הזה עכשיו. האוצר אמרו שאין זמן כרגע לשבת על המדוכה לגבי השווי הכלכלי והם הציעו שהשר יקבע תקנות. מכיוון שמדובר בחוק שהוא הוראת שעה ומסתיים בסוף השנה, בסוף 2026, אנחנו רוצים להבין מה המועדים שמתכוון השר בתוך הסעיף. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אנחנו חושבים שאפשר להתחייב עד סוף אפריל להביא תקנות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא לכתוב שתקנות ראשונות יובאו עד... ? זו סמכות חובה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> יכול להיות שזה משהו שאפשר לכתוב. לא כל כך רלוונטי הוראת השעה של החוק, כי החוק הזה מאפשר ניכוי לתקופה של חמש שנים. גם אחרי שהוראת השעה תפוג, שזה בסוף שנת 2026, עדיין חברות מסוימות יוכלו ליהנות מהחוק הזה. בגלל שזו הטבה פחות בעייתי לחוקק את זה רטרואקטיבי, אבל אנחנו לא נגיע למצב הזה. גם בשנת 2027 אפשר לתקן את התקנות האלו והן יהיו אפקטיביות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אין שום סיבה, יש לנו את כל 2026. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נכון, אני מסכים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישי, אתה יודע להתחייב לתקנות ראשונות? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו יכולים להתחייב שהן יפורסמו להערות הציבור עד סוף אפריל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בוא נכתוב את זה כתקנות ראשונות. אם יש פה סמכות חובה ממילא, למה לא לקבוע תקנות ראשונות? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תקנות ראשונות צריכות להיות חודש אחרי. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אפשר עד סוף יוני שתקנות ראשונות יובאו לוועדה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תביאו את זה יחד עם הנוהל ונוכל לבחון את הכל. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אין פה אישור ועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז נוסיף אישור אם צריך, אם זה יעזור. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו חושבים שזה לא יעזור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נביא את זה לפיקוח. אנחנו נעשה תיקון בנוסח כי אני לא בטוחה שצריך לכתוב "ובלבד שהתקנות יבטיחו" אלא שיובטח. נסדר את זה ונחזור חזרה לסעיף הזה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> (2)שולם לחברה זיכוי מס כתשלום בהתאם להוראות שנקבעו לפי פסקה (1), בסכום העולה על סכום הזיכוי שהיא זכאית לו לפי חוק זה, תחזיר החברה את ההפרש בין הסכומים האלה (בסעיף זה – סכום היתר), תוך 90 ימים מהיום שהמציא לה פקיד השומה דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר עד יום ההחזר. זה סעיף שמאפשר לפקיד השומה, אם הוא חושב שצריך החזר, לגבות אותו. (3)על סכום היתר על הפרשי הצמדה כאמור בסעיף קטן (ב) יחולו הוראות פקודת מסים (גבייה) כאילו היו מס, וכן יחול עליהם חוק הוראות קיזוז מסים, התש"ם – 1980 כאילו היו חוב מס. במצב שבו פקיד שומה הפעיל את הסמכות לפי סעיף (2) ולא משלמים לו את סכום היתר, הוא יכול להפעיל הוראות גבייה לפי פקודת המסים (גבייה). ההסדר הזה הוא הסדר שבא לתת מענה למה שסעיף קטן (ז) בא לתת מענה, לכן את שניהם נצטרך לעשות בצורה קוהרנטית ואחידה. המטרה של סעיף קטן (4) היא לתת את אותו מענה של סעיף 8, להבהיר שהזיכוי שניתן לפי התקנות הוא זיכוי שחייב במס לפי פקודת מס הכנסה כמו מענק. (4)יראו את הזיכוי ממס שניתן בתקנות מכוח סעיף קטן (א) כמענק לעניין פקודת מס הכנסה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה שניתן בתקנות? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אפשר זיכוי לפי סעיף זה, אבל המטרה זה שיהיה ברור שהזיכוי במס שנותנים פה חייב במס כמו מענק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לפי סעיף זה נראה לי מספיק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה היינו חושבים אם זה לא היה כתוב? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אם זה לא היה כתוב היו חושבים שהזיכוי הזה הוא כמו זיכוי מס רגיל, וזיכוי מס רגיל הוא פשוט הפחתה של חבות המס בלי שהיא חייבת במס. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> בסעיף קטן (1) דיברנו על הבטחת שווי הערך הכלכלי. כרגע סעיף (4) סותר את ההבטחה ההיא. אנחנו רוצים להבין מה גובר. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הוא לא יסתור. כשיקבעו את התקנות, המענק הזה שחייב במס זה משהו שיילקח בחשבון. כמו שאמרתי, דומה אך לא זהה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> השווי הכלכלי בסעיף (1) ייקח בחשבון גם את (4)? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כשהשר יתקן את התקנות כדי להגיע לשווי כלכלי, הוא ייקח בחשבון גם את (4), אבל לא בטוח שהתוצאה תהיה זהה לתוצאה שהייתה בשנת 2025. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אתם חושבים שזה יהיה כלפי מעלה, לאו דווקא כלפי מטה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני מניח שיהיו מצבים שזה יהיה כלפי מעלה ויהיו מצבים שזה לא יהיה כלפי מעלה. (ז) נקבע בעקבות שומה לפי סעיף 4 ששולם לחברה כשירה מענק מחקר ופיתוח בסכום העולה על הסכום שהיא זכאית לו לפי חוק זה, תחזיר החברה את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר), בתוך 90 ימים מיום שהמציא לה פקיד השומה דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר מיום תשלום מענק המחקר והפיתוח עד יום ההחזר; על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה) כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980, כאילו היו חוב מס. במצב שבו מענק ניתן ביתר, כלומר בסכום גבוה יותר ממה שהוא היה אמור להינתן, ההפרש בין מה שהיה אמור להינתן לבין מה שניתן בפועל זה סכום היתר. ברגע שפקיד השומה עשה שומה והגיע למסקנה שצריך להחזיר את הסכום ביתר, אז תוך 90 ימים מהרגע שפקיד השומה העביר דרישה להחזר צריך להחזיר את הסכום. אם לא מחזירים אפשר לעשות פעולות גבייה. (א) על אף האמור בסעיף קטן (ז), הוגשה השגה או ערעור, רשאית החברה שלא להחזיר את סכום היתר השנוי במחלוקת עד 30 יום לאחר החלטה בהשגה או פסק דין חלוט, לפי העניין, אם ניתנו ערובות להנחת דעתו של המנהל להבטחת החזרתו של סכום היתר השנוי במחלוקת. במצב שבו יצאה דרישה לפי סעיף קטן (ז) והחברה החליטה שהיא מגישה השגה או ערעור, היא רשאית לבקש שלא לשלם את הסכום ולחכות עד 30 יום לאחר ההשגה או לאחר פסק דין חלוט ורק אז לשלם. כדי להבטיח שהתשלום יגיע המנהל יכול לקבוע ערובה שתוחזר רק אחרי השגה, במידה ולא ממשיכים הליכים או במקרה של פסק דין חלוט שאז ברור שהסכום יוחזר. בהתאם למה שהקראתי עכשיו נעשו שינויים בסעיף 10. (2)נקבע בעקבות שומה ששולם לחברה הזיכוי ממס כתשלום בהתאם להוראות שנקבעו לפי פסקה (1) בסכום העולה על הסכום שהיא זכאית לו לפי חוק זה, תחזיר החברה את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לה פקיד השומה דרישה להחזר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר מיום התשלום כאמור עד יום ההחזר; על סכום היתר ועל הפרשי הצמדה כאמור יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה) כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980 כאילו היו חוב מס. פסקה (1) מאפשרת לשר האוצר לקבוע שבמקום ניכוי יתקבל החזר. ההחזר הזה, אם לא ניתן לנצל אותו, יכול להפוך לתשלום, למענק. סעיף (2) קובע שאם המענק הזה שולם ביתר, אז את סכום היתר תהיה חובה לשלם פלוס הצמדה וריבית תוך 90 יום. (3)על אף האמור בפסקה (2) הוגשה השגה או ערעור, רשאית החברה שלא להחזיר את סכום היתר השנוי במחלוקת עד 30 יום לאחר החלטה בהשגה או פסק דין חלוט, לפי העניין, אם ניתנו ערובות, להנחת דעתו של המנהל, להבטחת החזרתו של סכום היתר השנוי במחלוקת. אותו נוסח רק בשינוי של ההפניה לפסקה הנכונה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> וחוץ מזה אנחנו נכניס גם סעיף של תקנות ישנות. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ולראות אם צריך לעשות הבהרה על אוגוסט 2023. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> האם התוספת החדשה בסעיף 10 יושבת על אותו הליך שפקיד השומה מתחיל? בסעיף הקודם דיברנו שיצאה שומה ומכאן מתחיל כל ההליך. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> גם בסעיף 10 זה נקבע בעקבות שומה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בכל מקרה נפיץ נוסח חדש עם כל התיקונים לקראת הישיבה הבאה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בישיבה הבאה נצביע. תודה רבה לכולם, יישר כוח. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:50. << סיום >>