חומר רקע

▪ אלול "התשפ ה ▪ ספטמבר 2025 ▪ 7 5 ג מ ב ק ר ה מ ד י נ ה הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל 2 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 * הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל מבוא תעשיית התיירות היא ענף משמעותי מאוד לכלכלה המקומית והעולמית, ובמאה ה- 21 גדלה צריכת התיירות בעולם בין היתר בעקבות התפתחות תרבות הפנאי והצריכה ו בעקבות התגברות התחרות בענף )התעופה בעולם (וגם בישראל1 . בשנת2023 הוערכה התרומה הכלכלית של תעשיית התיירות לתמ"ג העולמי בכ- 9.9 ( טריליון דולר4% פחות לעומת שנת2019 ,)ו שבשנת2024 גדלה התרומה לכ- 10.9 טריליון דולר בשל הגידול במספר התיירים העולמי שצפויה לנגיע לכ- 16.5 י טר ליון דולר2035 2. ,כמו כן תעשיית התיירות היא תחום רגיש המושפע מתנ ,ודות ומגמות עולמיות ומקומיות הקשורות להיבטים חברתיים כלכליים, פוליטיים, ביטחוניים, סביבתיים, בריאותיים וטכנולוגיים שמשפיעים על מגמות התיירות בעולם ועל הגעת תיירים למדינות3 . תעשיית התיירות בישראל תורמת לתוצר הלאומי, למאזן התשלומים ו לתדמיתה ולמעמדה של ישראל בעולם; והיא אחד ממנועי הצמיחה של המשק המסייע בהגדלת הכנסות המדינה מהתיירות הנכנסת ב אמצעות מטבע חוץ (מט"ח). לפי משרד התיירות, השפעתה הכלכלית והתעסוקתית הגדולה ביותר של תעשיית התיירות היא באזורי פריפריה, וחשיבותה היא ביצירת אפקט תעסוקתי נרחב שכן תעשיית התיירות בכלל, ובפרט ענף המלונאות, ,הם עתירי הון ועתירי כוח אדם ולהם מאפייני תעסוקה ייחודיים וב כלל זה העסקה בפריפריה שבה אפשרויות התעסוקה מוגבלות יותר , תחלופת ה עובדים גבוהה ו עובדים שחלקם מוגדר כ"בלתי מיומנים" 4. להלן התרומה הכלכלית של תעשיית התיירות לכלכלת ישראל בש נת 2019 . 1 כך למשל בישראל הנושא נבדק בעבודה של בנק ישראל בנושא "רפורמת 'שמיים פתוחים' והשפעתה על ענפי התיירות ועל הצרכן הישראלי באוקטובר2021; ולפיה במהלך הרפ ורמה שהייתה בישראל כחלק מקידום הסכם תעופה גלובלי אחיד בין מדינות האיחוד, הוגברה התחרות בתחום הטיסות שהובילה להוזלה במחירי הנסיעות לחו"ל, אשר הגדילו .את צריכת שירותי התיירות של ישראלים בחו"ל 2 :ראו Statista, Total contribution of travel and tourism to gross domestic product (GDP) worldwide in 2019 and 2024, with a forecast for 2025 and 2035(in trillion U.S. dollars). יוער כי כיוון שתעשיית התי ירות תורמת לתמ"ג של מדינות מסוימות במידה משמעותית, יש בעולם תחרות גדולה בין מדינות ואתרי נופש על הגעת תיירים אליהן. כך למשל, בשנת2023 שיעור התרומה של תעשיית התיירות לתמ"ג במספר מדינות באזור אגן הים התיכון היה :כמפורט להלן קרואטיה- 26% , יוון- 19.2%, פורט וגל- 19.6% , וספרד- % 14.5 :. ראו אתרStatista - Share of travel and tourism's total contribution to GDP in European Union member countries (EU-27) and the United Kingdom (UK) in 2019 and 2023. 3 ,מבקר המדינה דוח שנתי71ג ( 2021 '), "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי"; עמ 1288 - 1295 . 4 במשרד התיירות ה אגף להכשרה מקצועית בתיירות אחראי על טיפול בהון האנושי של תעשיית התיירות ומבצע הכשרות ב מטרה לפתח, לקדם ולהעשיר את מקצועות התיירות. 3 7 5 ג מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל תרשים1 :התרומה הכלכלית של תעשיית התיירות לכלכלת ישראל, 2019 המקור: דוח מבקר "המדינה בנושא "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה5. מהתרשים עולה כי כ- 62% מתרומת תעשיית התיירות לכלכלת ישראל בשנת2019 (כ- 26.8 מתוך כ- 43 מיליארד ש"ח, וכ- 83,000 מתוך כ- 140,000 מועסקים), מקורם בענפים העוסקים בתיירות בלבד, כדוגמת מתקני אירוח ולינה ומורי דרך; ועוד כ- 38% מתרומה זו (כ- 16.2 מתוך כ- 43 מיליארד ש"ח, וכ- 57,000 מתוך כ- 140,000 מועסקים) מקורם בעסקי תיירות של הענפים הרב-תחומיים אשר מספקים שירותים ומוצרים גם לפעילות כלכלית שאינה קשורה לתיירות באופן מובחן, ובהם שירותי תחבורה, א טרקציות ושירותי מזון ומשקאות. :ה ש פ ע ת מ צ ב י ח י ר ו ם ע ל ת ע ש י י ת ה ת י י ר ו ת במהלך השנים2020 עד2024 שררו בארץ :ובעולם מצבי חירום מורכבים וממושכים שהשפיעו על תעשיית התיירות באופן ניכר 5 ,מבקר המדינה( מקבץ דוחות מיוחדים2023 " ,)הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה", 'עמ234 . 4 7 5 ג מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל 1. בשנת2020 פרצה מגפת הקורונה, שגרמה למשבר חסר תקדים לתעשיית התיירות העולמית; היא נפגעה מיד ובצורה הקשה ביותר לעומת ענפים אחרים. במשך כשנתיים הטילו מדינות העולם ובכללן ישראל הגבלות שונות שכללו בין היתר סגירת גבולות לכניסת תיירים זרים וסגירה של אתרי נופש ואטרקציות תיירותיות. בתחילת שנת2022 הוסרו ההגבלות ברוב המדינות, ותעשיית התיירות העולמית החלה להתאושש; .הדבר ניכר בתנועת התיירים בעולם 2. בשנת2022, כשת עשיית התיירות העולמית והישראלית החל ה להתאושש ממגפת הקורונה, פרצה מלחמת רוסיה- אוקראינה שצמצמה באופן ניכר את התיירות הנכנסת ממדינות אלה לישראל, ועקב כך נפגעה במיוחד תיירות החורף לאילת6 . 3. באוקטובר2023 פרצה מלחמת חרבות ברזל, ושוב עמדה תעשיית התיירות בישראל ב .פני משבר התמשכות מצבי חירום אלו על פני פרקי זמן ארוכים וסמיכותם זה לזה השפיעו משמעותית על מגמות תיירות הפנים7 והתיירות הנכנסת8 ,לישראל, בין היתר בשל הפגיעה בתחושת הביטחון ו התגברות תחושת אי-הוודאות בנוגע לעתיד וביטול טיסות אל ישראל וממנה9 . להלן בתרשים2 נתוני כניסת התיירים הזרים לישראל בשנים2018 עד2024 )(מחצית השנה הראשונה10 : תרשים2 : ,נתוני כניסת תיירים זרים לישראל2018 - 2024 )(באלפים על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן- )הלמ"ס11 ., בעיבוד משרד מבקר המדינה 6 ה למ"ס (לוח4 ;) כניסות תיירים לפי ארץ ואזרחות לשנת2022 . 7 המושג תיירות פנים מתייחס לכלל פעילות הצריכה של תושב ישראל בעת טיול, חופשה או נופש בישראל, לפי סקר תיירות פנים לשנת2023 . 8 המושג תיירות נכנסת מתייחס לפעילות הצריכה של תושבי חוץ בעלי דרכון זר אשר מגיעים לארץ דרך הים, דרך היבשה והאוויר באופן חוקי ושוהים במדינה לפחות לי לה אחד, לפי סקר תיירות נכנסת לשנת2019 . 9 ,מבקר המדינה מקבץ דוחות מיוחדים ( 2023 ."), "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה 10 "הלמ ,ס הודעה לתקשורת, כניסות של מבקרים לישראל , 6.5.24 . 11 הלמ"ס, רבעון סטטיסטי לתיירות ולשירותי הארחה כרך53 '.מס2 , יולי2025 . 5 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל מהתרשים עולה כי בשנת2019 נרשם שיא בתעשיית התיירות הנכנסת: הגיעו לישראל כ- 4.5 מיליון תיירים זרים. לאחריה, בשנות מגפת הקורונה, התרחשה ירידה דרסטית במספרם, ובשנים2022 ו- 2023 חלה התאוששות, ומספר התיירים שנכנסו לישראל גדל באופן ניכר. התאוששות זו נבלמה עת פרצה מלחמת חרבות ברזל ב- 7.10.23, ובסיומ ה של שנה זו הסתכם מספר התיירים הזרים בכ- 3 מיליון בלבד - ירידה של כשליש לעומת שנת2019, ולפי משרד התיירות הפוטנציאל לכניסת תיירים בשנ ת2023 היה גדול אף יותר אלמלא המלחמה12 . בשנת2024 חלה ירידה גדולה במספר התיירים שעמד על כ- 961.3 אלף תיירים בלבד (ירידה של כ- 68% לעומת שנת2023 ,) נתונים אלה מלמדים על רגישות תעשיית התיירות בישראל ל .מצבי משבר ,למלחמת חרבות ברזל היו השפעות נרחבות על מדינת ישראל שכללו פגיעות רבות בגוף, בנפש וברכוש עקירה של מאות אלפי תושבים מבתיהם וסגירת עסקיהם והשפעות כלכליות ופיסקליות, ובכלל זה ה אטה חדה בפעילות המשק, גידול בהוצאות הממשלה, ירידה בהכנסות המדינה ממיסים וגידול צפוי בגירעון וביחס חוב-תוצר13 . נתונים אלה מלמדים כי המלחמה פגעה במגזרים רבים במשק, אך "ככלל, תעשיית התיירות רגישה יותר למצבי חירום ממגזרים אחרים במשק, כיוון שהיא מהתעשיות הראשונו ת להיפגע "ממצבי חירום ומהאחרונות לצאת מהם14 ,כך שתעשיית התיירות נפגעה באופן קשה גם הפעם במהלך ,מלחמת חרבות ברזל בדומה לתקופת מגפת הקורונה . ;בעקבות המלחמה חברות תעופה זרות עצרו או הפחיתו באופן ניכר את טיסותיהן לישראל לסירוגין התיירות הנכנסת הופסקה כמעט לחלוטין; בתי המלון בישראל, ובכלל זה בעיר אילת, קלטו עם פרוץ המלחמה עשרות אלפי מפונים משני חבלי ארץ- אוכלוסייה שכוח הקנייה שלה לא גבוה- לשהות ארוכת טווח (חלקם עד סוף שנת2024 ) באופן שצמצם משמעותית את יכולתם של בתי המלון לקלוט תיירות פנים ותיירות נכנסת; וע סקי תיירות רבים נסגרו באזורים שונים בישראל ובכלל זה בתחום הכנסים, האירועים והטיולים. להלן בתרשים3 ההשפעות המרכזיות של המלחמה על תעשיית התיירות בישראל לפי אומדן משרד התיירות15 : 12 ,משרד התיירות תוכנית העבודה לשנת2024 . 13 מרכז המחקר והמידע של הכנסת , "סקירה מקרו-כלכלית וההנחות המקרו- כלכליות בבסיס התקציב המעודכן לשנת 2024 ( " 11.2.24 .) 14 מבקר המדינה, מקבץ דוחות מיוחדים - מרץ2023 ', "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה" עמ209 , 223 . 15 ,משרד התיירות תוכנית העבודה לשנת2024 . 6 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל תרשים3 : ,ההשפעות העיקריות של מלחמת חרבות ברזל על תעשיית התיירות בישראל2024 * :המקור .משרד התיירות * הנתונים לשנת2024 .מתבססים על אומדני משרד התיירות ** על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן- הלמ"ס), בעיבוד משרד מבקר המדינה16 . 16 ,הלמ"ס רבעון סטטיסטי לתיירות ולשירותי הארחה . 7 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל :א י ל ת כ ע י ר ל י ב ה ת י י ר ו ת י ת לעיר אילת חשיבות אסטרטגית עבור מדינת ישראל שכן היא ממוקמת באזור אסטרטגי- השער הדרומי של ישראל, ומצויה בגשר יבשתי בין אפריקה ואסיה. יש לה נמל ימי המשמש מוצא לכיוון המזרח הרחוק ונמל תעופה בין- לאומי, הוקמו בה מוסדות אקדמיים ומרכזי מחקר ופיתוח, והיא בעלת נכסי תיירות, היוצרים יחד הזדמנויות כלכליות ועסקיות משמעותיות עבור .מדינת ישראל אילת היא הרשות המקומית הפריפריאלית ביותר במדינת ישראל- היא מרוחקת כ- 350 ,ק"מ ממרכז הארץ כלכלת העיר נשענת בעיקר על תעשיית התיירות שכן כ- 90% מהעסקים בה תלויים באופן ישיר ועקיף ,בתיירים ישראלים וזרים ש מהוו ים בממוצע כ- 30% מסך הש והים בעיר. בשנים האחרונות מתמודדת אילת עם תחרות הולכת וגוברת עם אתרי נופש במדינו ת סמוכות ובמדינות אחרות17 . הדבר יוצר קושי תעסוקתי ותלותיות כלכלית בתעשיית התיירות ב עת שגרה ,ומכיוון ש העיר אילת מוטת תיירות ואין לה מנועי צמיחה כלכליים חלופיים, היא מושפעת מאוד מ מצבי חירום שונים וממגמות כלכליות בארץ ובעולם . ולכן, בשנים האחרונות תעשיית התיירות ב עיר הושפעה ב אופן ניכר בתקופת מגפת הקורונה ושוב ב מהלך חודשי המלחמה הראשונים, לעומת ערי תיירות אחרות הן ברמה הכלכלית והן ברמת חיי התושבים (ראו פירוט )להלן. לצד זאת לאילת קשיים נוספים הקשורים בפריפריאליות של העיר ובבידודה, אשר מייקרים את עלויות הקיום של התושבים ואת עלויות התפעול המוניציפלי של העיר ושל העסקים בה וגורמים לעלויות שינוע גבוהות. כל אלה מהווים חסם בפני אוכלוסיית העיר לעבוד מחוץ לעיר ובפני עסקים בעיר לקלוט עובדים ממרכזים עירוניים אחרים, וכן מקשים גם לקלוט אוכלוסייה חדשה בעיר ולפתח תעסוקה בתחומים כלכליים אחרים18 .במהלך השנים נעשו ניסיונות להתמודד עם קשיים אלו באמצעות ת ו כניות ממשלתיות לחיזוק תעשיית התיירות ולפיתוח ענפים כלכליים נוספים בעיר, שהם נדבך חשוב בפיתוחה וחיזו קה החברתי והכלכלי של העיר, ובד בבד יכולים לחזק את חוסנה של העיר ולסייע לה בצליחת מצבי חירום המתרחשים בישראל. משרד מבקר המדינה התייחס לעניין זה ולפעולות הממשלתיות הנדרשות בדוח שפרסם בשנת2021 בנושא "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי " (להלן - )דוח קידום התיירות באילת19 . חשיבותה האסטרטגית של העיר באה לידי ביטוי גם במהלך מלחמת חרבות ברזל, עת נתנה העיר מענה נרחב ומתמשך לצרכים ביטחוניים ואזרחיים ובפרט במצבי חירום, כשקלטה בימים הראשונים של המלחמה עשרות אלפי מפונים20 , ,חלקם ללא רכוש שהגיעו ל עיר בן לילה והכפילו את מספר תושביה. במהלך חודשים רבים היא אירחה אותם ב בתי ה מלו ן שלה ובמתקני אכסון נוספים, ונדרשה לתת להם 17 כגון עקבה (ירדן), טאבה ושארם א-שייח (מצרים) השכנות, וכן עם יעדים במדינות אגן הים התיכון ובאירופה .שמושכים אליהם תיירים ישראלים וזרים 18 המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ועיריית אילת, תוכנית אסטרטגית כלכלית לגיוון תעסוקתי באילת, שנעשתה על ידי חברת סמקאי, אוקטובר2020 ו [ת כנית שהוכנה בעבור עירית אילת בשיתוף פעולה עם משרד הנגב, הגליל ,והחוסן הלאומי]; מבקר המדינה דוח שנתי71ג ( 2021 ), "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות 'לפיתוחה הכלכלי", עמ1393 . 19 ,מבקר המדינה דוח שנתי71ג ( 2021 '), "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי", עמ 1269 . 20 יוער כי חלק מהמפונים שהגיעו לאילת בימים הראשונים פונו בהמשך למתקני אכסון אחרים בערים א.חרות 8 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל מענה רווחתי ובריאותי, שהצריך פתיחה של עשרות מוקדי סיוע נפשי ובריאותי; מענה תזונתי שכלל יותר מ- 5,000 ארוחות ביום ועוד אלפי סלי מזון; מענ ה חינוכי עבור15,000 .תלמידים וסיוע כלכלי לצורך השלמת המענה למפונים העיר קלטה נציגים רבים של משרדי ממשלה, מתנדבים, הקימה חמ"לים21 .ושלושה מרכזים לוגיסטיים, ותוגברו בה צוותי המשטרה, הרווחה והרפואה בעיר כל זאת בעת התגברות של איומים ביטחוניים על העיר בשל שיגור )כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) וטל"שים (טילי שיוט אליה, ובכך היא הפכה גם לעיר חזית., זאת בזמן שיש בה פערי מיגון בדירות ובבתי המלון :כלכלת העיר אילת מתבססת בעיקרה על ענף התיירות, ללא מנועים כלכליים משמעותיים נוספים90% מ- 7,000 העסקים הפועלים בה מתבססים ב אופן ישיר ועקיף על תעשיית התיירות . כמו כן ריחוקה ,הגיאוגרפי אינו מאפשר לתושביה למצוא חלופות תעסוקה בערים שכנות בעת שגרה ובפרט במצבי חירום .דבר המהווה סיכון ואיום תמידי על יציבותה הכלכלית ועל פרנסת תושביה סיכון זה התממש במהלך תקופת מגפת הקורונה, ושב והתממש עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. בשני מצבי חירום אלה נפגעה תעשיית התיירות בישראל ובאופן משמעותי בעיר אילת לעומת ערי תיירות אחרות, כאשר במלחמת חרבות ברזל הפגיעה בתעשיית התיירות הוחמרה מפני שבחודשים אוקטובר2023 עד מרץ2024 קלטה אילת בבתי המלון שלה ובמתקני אכסון נוספים ע שרות אלפי מפונים, בתקופה בה לא הייתה כלל תיירות .נכנסת וירידה בתיירות הפנים כדי להתגבר על האתגרים שעימם התמודדה אילת בשנים האחרונות בתקופות חירום וביתר שאת עם פרוץ מלחמ ת חרבות ברזל ו כדי לחזק את ח וסנה של העיר בהיבט התיירותי והכלכלי לטווח הקצר והארוך הכירה הממשלה בצורך לתת לעיר מענה ממשלתי ייחודי שיסייע לתעשיית התיירות בה להתאושש .בראייה צופה פני עתיד פעולות הביקורת בחודשים דצמבר2023 עד ספטמבר2024 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת על ההיערכות והמענה של הממשלה למצב החירום שנוצר בשל השפעות מלחמת חרבות ברזל על העיר אילת להניע את התאוששות ה ושיקו מה ה כלכל.י במסגרת זו נערכה גם ביקורת מעקב על ממצאי דוח מבקר המדינה בנושא "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה" שפורסם בשנת2023 22 (להלן- דוח מבקר המדינה ב נושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה); ו נבחנו בביקורת גם כמה היבטים באופן היישום והמימוש של החלטות ממשלה מהשנים2019 ו- 2022 בעניין הפיתוח התיירותי והכלכלי של אילת וחבל אילות23 (להלן- אזור אילת), שחלקם נסקרו בדוח ביקורת קידום התיירות באילת שפורס ם בשנת2021 24 . 21 מוקד ניהול אירועים וקבלת החלטות, לרוב במצבי חירום, שבו מרוכזת מידע ומתבצעת מתן מענה לצרכים שונים. 22 ,מבקר המדינה מקבץ דוחות מיוחדים ( 2023 "), "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה, 'עמ256 - 263 . 23 החלט ת הממשלה 4662 , "תוכנית רב-שנתית לפיתו ח העיר אילת וחבל איל ו ת ותיקון החלטת ממשלה" ( 4.8.19 ;) החלטת הממשלה1442, "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין- לאומי לייצור מזון מן הים ומהמדבר לשנים2022 - 2026 "ותיקון החלטת ממשלה ( 15.5.22 .) 24 ,מבקר המדינה דוח שנתי71ג 2021 .", "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי 9 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל בחלק הראשון של הדוח נבחנו ההשפעות הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל על אילת בחודשים הראשונים של המלחמה כעיר מוטת תיירות, והמענה ה ממשלתי שניתן לעיר ולעסקים בה. נוסף על כך ,בח נ נו ב חלק זה היערכות משרד התיירות ל שעת חירום (ביקורת מעקב) והמענה של המשרד ופעולותיו לשיקום תעשיית התיירות באילת בעקבות פרוץ ה מלחמ ה .בחלק השני של הדוח נבח נו אופן יישום החלטות הממשלה מהשנים2019 ו- 2022 בעניין הפיתוח התיירותי והכלכלי באזור אילת ומידת השגת יעדיהן בתחומים ה אלה :ה פיתוח ו ה שדרוג של המ וצר התיירותי; יצירת ענפים כלכליים בני קיימה נוספים בעיר כגון בתחום החקלאות הימית בישראל; פיתוח מקורות תעסוקה מגוונ ים לתושבי העיר; שיפור ההסדרים התחבורתיים .אל העיר וממנה; ושיפור שירותי הבריאות הניתנים באזור אילת הביקורת נעשתה במשרדי התיירות, הכלכלה, התחבו רה והבטיחות בדרכים (להלן- ,)משרד התחבורה הבריאות , החקלאות וביטחון המזון (להלן- )משרד החקלאות , משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ובעיריית אילת. בירורי השלמה התקיימו במשרדי האוצר , ,האנרגייה העבודה, ה משרד להגנת הסביבה (להלן- )המשרד להג"ס, ב ,רשות המיסים ב רשות שדות התעופה בישראל (להלן- ,)רש"ת ב רשות מקרקעי ישראל (להלן- רמ"י), במכון לחקר ימים ואגמים לישראל (להלן- ,)חיא"ל ב חברה הממשלתית להגנות ים המלח (להלן- ,)חל"י ב( קרן קיימת לישראל להלן- )קק"ל, ב שירותי בריאות כללית (להלן- )הכללית . במהלך ה חודש ים ינואר עד מרץ 2025 בוצעה בדיק ת ה שלמה, ועודכנו כמה .היבטים שנבחנו בדוח חלק ראשון- המענה הממשלתי לאילת בחודשי המלחמה הראשונים העיר אילת היא עיר תיירות מרכזית בישראל והגדולה מבין שש הערים שמוגדרות על ידי משרד התיירות :ערי ליבה תיירותיות ירושלים, עכו, נצרת, טבריה, אילת ומצפה רמון ,שהן בעלות פוטנציאל תיירותי משמעותי (להלן- )ערי ליבה תיירותיות25 . בשנים2018 עד 2023 כ- 32% מהלינות של תיירים (ישראלים וזרים) בבתי מלון בישראל בממוצע היו באילת . חופשה ממוצעת של תייר זר השוהה בעיר הוערכה בהכנסות בש ווי של כ- 807 דולר; והאומדן הכולל של ההכנסות הרשמיות מתיירות (תיירות הפנים והתיירות )הנכנסת באילת בשנת2019 היה כ- 5.2 מיליארד ש"ח. להלן בתרשימים השוואה בין העיר אילת לערי ליבה תיירות יות :אחרות בישראל בכמה מדדים עיקריים 25 משרד התיירות, ח וזר מנכ"ל2/2023 , ""נוהל פיתוח תשתיות תיירות ציבוריות( 20.4.23 ) . בנוהל נקבע כי לפחות70% .'מתקציב הפיתוח וההשקעה בתשתיות תיירותיות ציבוריות יוקצו לפרויקטים ב'ערי ליבה 10 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל תרשי מים 4 עד7 : השוואה בין העיר אילת לערי תיירות אחרות בישראל- מדדים עיקריים תרשים4 : ,מספר הלינות באילת לעומת מספר הלינות בערי תיירות אחרות2022 )(באחוזים* :המקור .התאחדות בתי המלון תרשים5 : ,מספר חדרי המלון באילת לעומת ערים אחרות2022 )(באחוזים * על פי נתוני הלמ"ס, בעיבוד משרד מבקר המדינה26 . 11 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל תרשים6 : ,ממוצע תפוסות החדרים באילת לעומת ערי תיירות אחרות2022 )(באחוזים תרשים7 : ,מספר משרות השכיר באילת לעומת ערים אחרות2017 - 2022 )(באלפים על פי נתוני הלמ"ס, בעיבוד משרד מבקר המדינה27 . *נ תוני השוואה של שיעור הלינות באילת לעומת.שיעור הלינות בערי תיירות אחרות ולא מסך כלל הלינות בישראל 26 ,הלמ"ס רבעון סטטיסטי לתיירות ולשירותי הארחה . 27 ,הלמ"ס רבעון סטטיסטי לתיירות ולשירותי הארחה . 12 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל הנתונים שבתרשימים שלעיל מעידים על מרכזיות העיר אילת בענף התיירות בישראל ועל התרומה הכלכלית של תעשיית התיירות שבה עיר ל עצמה ולכלכלת מדינת ישראל. על כן, למצבי חירום ולמשברים הפוגעים בעיר אילת יש השפעו ת רחבות לא רק על תעשיית התיירות באילת אלא גם על תעשיית התיירות הישראלית כולה ועל הת ל"ג של ישראל28 . 1.1 . השפעת קליטת המפונים באילת על העיר 1. במהלך מלחמת חרבות ברזל קלטה אילת בבתי המלון שלה את מספר המפונים הגדול ביותר בפער ניכר .לעומת ערי תיירות אחרות להלן בתרשים 8 מספר המפונים ששהו באילת בחודשים אוקטובר2023 עד מרץ2024 לעומת מספרם בערי ליבה תיירות יות :אחרות 28 תוצר מקומי גולמי, או באנגליתGross Domestic Product (GDP) הוא מונח המבטא את הערך הכספי של כל המוצרים והשירותים שיוצרו בתוך גבולות המדינה בפרק זמן מסוים, המאפשר לעשות הערכה לגבי עוצמתה הכלכלית .של המדינה 13 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל תרשים8 : מספר המפונים ששהו באילת לעומת מספרם בערי תיירות ,מרכזיות אחרות אוקטובר2023 - ינואר2024 * ,"על פי נתוני מערכת "יחד מערך הדיגיטל הלאומי , בעיבוד.משרד מבקר המדינה * .מספר המפונים אינו מצטבר אלא משקף את תמונת המצב מדי חודש בחודשו לנוכח מספר י המפונים והמתפנים עצמאית הגדול ים שאילת קלטה ואירחה ו לנוכח הצורך במתן מענה לצורכיהם , שהוערך על ידי עיריית אילת ב כ- 3.1 מיליון ש"ח לשבוע , העבירו כמה משרדי ממשלה תקציבים לעיריית אילת אשר יועדו באופן ספציפי עבור מימון צורכי המפונים, כמפורט בלוח1 : 14 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל לוח1 : התקציבים העיקריים שהעבירו משרדי ממשלה לעיריית אילת עבור צורכי המפונים בחודשים אוקטובר2023 עד ינואר2024 :המקור .עיריית אילת ב פרוטוקול דיון שהתקיים בוועדת הכספים בכנסת בנובמבר2023 בנושא בחינת מתווה סיוע ייחודי לעיר אילת עקב מצב הלחימה המתמשכת והנזקים שנגרמו לעיר ,בחודשים הראשונים למלחמה נאמרו בין היתר הדברים האלה : "המנוע שמניע את אילת על80 אחוזי העסקים שקשורים בתיירות הוא ש- 300,000 אנ שים חדשים כל חודש מתחלפים שם. הם לא בנויים על שום דבר אחר אלא רק על הלקוחות ,האלה ועל התשתית של הלקוחות האלה שמגיעים. כל חודש300,000 כרטיסי אשראי חדשים- .אלה האנשים שמקיימים את התיירות ][נתוני60,000 ][מפונים שנוספו היום... הם מטעים. זאת לא הכלכלה של איל ת. השכירויות הגבוהות בקניון בנויות על כך שכל חודש הן מביאות300,000 .לקוחות חדשים"המנוע הזה כבה בימים האלה29 . משרד מבקר המדינה בחן את הפגיעה בעסקים באילת בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל בהשוואה לתקופות קודמות ובהשוואה ל ערי ליבה תיירותיות אחרות. בבחינ ה עלה ש הסיבות 29 'פרוטוקול ישיבה מס256 "בחינת מתווה סיוע ייחודי לעיר אילת עקב מצב הלחימה" ועדת הכספים, מ- 28 בנובמבר 2023 . 15 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל המרכזיות ל פגיעה הנרחבת בעסקים באילת- שרובם ככולם נשענים על תעשיית התיירות- נבעה מ השהות הממושכת של מפונים שלא הגיעו למטרות נופש; מהיעדר חלופות כלכליות אחרות בניגוד ;לערי ליבה תיירותיות אחרות שקלטו גם הן מפונים ומ התפוסה הגבוהה של בתי ה ן מלו במהלך חודשי המלחמה הראשונים ש לא א י פשרה ל הם לקלוט תיירות .פנים 2. להלן פירוט השפעות המלחמה ו ה קליט ה של מספר גדול של מפונים באילת ב חמישה תחומים כלכליים :עיקריים במהלך החודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל א. ה ש פ ע ה ע ל ל י נ ו ת:ת י י ר י ם ז ר י ם ו י ש ר א ל י ם בעקבות המלחמה נרשמו ירידות במספר הלינות של תיירים זרים וישראלים באילת. בתרשימים שלהלן מוצגת השוואה של מספר הלינות בין שתי תקופות זהות- אוקטובר2022 עד פברואר2023 ואוקטובר2023 עד פברואר2024 ; יוער כי מספרי הלינות של תיירים ישראלים וזרים בחודש אוקטובר2023 מתייחסים לתק ופת החגים שקדמה ל- 7.10.23 : תרשים9 : מספר הלינות של תיירים ישראלים באילת בהשוואה בין אוקטובר2022 עד פברואר 2023 לאוקטובר2023 עד פברואר2024 )(באלפים* לפי נתוני התאחדות בתי המלון באילת (אפריל2024 .) ומערך הדיגיטל הלאומי, בעיבוד משרד מבקר המדינה * .הנתונים אינם כוללים את מספר לינות המפונים 16 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל תרשים10 : מספר הלינות של תיירים זרים באילת בהשוואה בין אוקטובר2022 עד פברואר2023 לאוקטובר2023 עד פברואר2024 )(באלפים לפי נתוני התאחדות בתי המלון באילת (אפריל2024) ומערך הדיגיטל הלאומי, בעיבוד משרד מבקר המ.דינה מהתרשימים עולה כי מספר הלינות של תיירים ישראלים )(תיירות פנים ב מהלך מלחמת חרבות ברזל היה קטן משמעותית בחודשים נובמבר2023 עד ינואר2024 ( 371 )אלף לינות לעומת התקופה המקבילה אשתקד (נובמבר2022 עד ינואר2023 ) שבה היה מספר הלינות( של תיירים אלה כ- 1.3 מיליו )לינות- פי כ- 3.5; כמו כן בחודשים אוקטובר 2023 עד פברואר2024 - תוך כדי תקופת המלחמה- כמעט שלא הגיעה תיירות חוץ לישראל. ב. :נ ת ו נ י ת ע ס ו ק ה עוד לפני המלחמה דורגה אילת בתחתית דירוג היציבות הפיננסית30 השנתי של ערים בישראל- במקום ה- 37 מתוך41 31 . דירוג זה ,מושפע בין היתר מההכנסה הממוצעת לנפש שיעור הזכאים לתעודת בגרות, שיעור הסטודנטים, שיעור דורשי העבודה ויחס תלות ושיעור מקבלי גמלה להבטחת הכנסה; כך שנקודת המוצא של העיר בתחילת המלחמה כבר הייתה נמוכה .והשפיעה על השיעור הגדול של דורשי העבודה מלחמת חרבות ברזל ה גדילה משמעותית את שיעור דורשי העבודה בעיר, בין היתר מפני שאנשים רבים איבדו את פרנסתם שהייתה תלויה בתעשיית .התיירות בהיותה המעסיק הגדול אילת בעקבות זאת משפחות רבות נפגעו כלכלית, ובפרט במקרים שבהם שני בני הזוג עבדו בתעשיית התיירות. 30 לפי אתרBDI יציבות פיננסית מבטאת את החוסן הפיננסי של הרשויות, את מוסר התשלומים והיעילות, לצד סיכון .עסקי נמוך 31 רשימת העיריות היציבות מהבחינה הכלכלית לשנת2022 . 17 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל מדוחות שירות התעסוקה עולה כי במהלך מלחמת חרבות ברזל נרש ם בעיר אילת גידול ניכר ,במספר דורשי העבודה שלפי דוחות אלה הוא חריג ומחייב טיפול ממוקד בעי ר32 . להלן בתרשים 11 נתונים על מספר מבקשי העבודה מינואר2022 עד מרץ2024 : תרשים 11 : מספר דורשי העבודה באילת, ינואר2022 - מרץ2024 :המקור שירות התעסוקה- סטטיסטיקה חודשית33 . מהתרשים עולה כי בינואר2024 נרשמו3,529 דורשי עבודה בשירות התעסוקה בעיר, לעומת979 בספטמבר2023 - גידול של260% . כמו כן עולה כי חל גידול של פי3.5 במספר הממוצע של דורשי העבודה בעיר ב חודשים נובמבר 2023 עד ינואר2024 , לעומת התקופה המקבילה אשתקד (נובמבר 2022 עד ינואר2023 .) ג. נ ת ו נ י ם כ ל כ ל י י ם- פ ד י ו ן מ ר כ ז י ם מ ס ח ר י י ם ו נ ת ו נ י א ש ר א י (1) בדיקת נתוני הפדיון החודשי למ"ר34 בארבעת מרכזי הקניות המרכזיים הפועלים באילת בהשוואה לנתונים שנרשמו בתקופה המקבילה אשתקד, בתקופה שבה מספר המפונים בעיר היה בשיאו, העלתה את הנתונים המפורטים להלן בתרשים12 : 32 ,שירות התעסוקה נתוני ינואר2024 ( 8.2.2024 ,) 'עמ15 . 33 שירות התעסוקה, סטטיסטיקה חודשי, אתר שירות התעסוקה . 34 הפדיון החודשי הוא ההכנסה החוד.שית של עסק, לפני ניכוי העלויות שנדרשו לשם יצירת הכנסה זו 18 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל תרשים12 : השוואת הפדיון למ"ר בקרב המרכזים המסחריים באילת בחודשים נובמבר2023 עד ינואר 2024 לעומת התקופה המקבילה אשתקד )(בש"ח המקור: חברתRIS ,בעיבוד משרד מבקר המדינה. ניתן לראות בתרשימים את הירידות המשמעותיות ב פדיון למ"ר בארבעת המרכזים המסחריים הגדולים באילת, שנמשכו גם בינואר2024 , שלושה חודשים מפרוץ מלחמת חרבות ברזל: ירידה של59% ב ממוצע בפדיון למ"ר בנובמבר2023 , 37% בדצמבר2023 ו- 29% בינואר 2024, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ירידות אלה מעיד ות על ההשפעה הכלכלית .השלילית של המלחמה על העסקים באילת (2) בדיקת נתוני חברת שבא(Shva) - שירותי בנק אוטומטיים בע"מ35 - לגבי מגמת השינוי בהוצאות כרטיסי האשראי בערים שונות בישראל מהשבוע הראשון למלחמה (החל ב-8 )באוקטובר ואילך במשך17 שבועות מוצגת בתרשים 13 :שלהלן 35 ( שבאshva ) היא חברה ציבורית המספקת שירותים טכנולוגיים למערכת הפיננסית ולבתי עסק בישרא ל. החברה .מהווה צומת מרכזי ותשתית לאומית לסליקה בכרטיסי אשראי של כל חברות האשראי 19 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל תרשים13 : הירידה בשימוש בכרטיסי אשראי בערים שונות בישראל בשבועות 1 עד17 של מלחמת חרבות ברזל, בהשוואה לשבוע ממוצע בשנת2023 :המקור .חברת שבא מהתרשים עולה כי מהשבוע הראשון למלחמה ו במשך17 שבועות חלה ירידה של בין כ- 25% לכ- 45% בשימוש בכ רטיסי אשראי באילת בהשוואה לשבוע ממוצע בעיר במהלך שנת2023 , זאת כאשר ב ארבע ערי תיירות מרכזיות אחרות (למעט טבריה) חלה בתקופה זאת עלייה .בשימוש בהם ד. :פ ג י ע ה ב ע ס ק י ם בסקר שערכה עיריית אילת בקרב עסקים בעיר מתחילת המלחמה עד אמצע נובמבר2023 , דווח כי כמחצית מהעסקים בעיר חוו ירידה של75% בהכנסותיהם לעומת התקופה המקבילה אשתקד והתקשו לעמוד בהתחייבויותיהם הכספיות בשל הפגיעה הניכרת בהכנסותיהם. כמו כן הפגיעה בעסקים ניכרת גם בנתוני ה פתיחה ו ה סגיר ה של עסקים באילת: מ- 1.10.23 עד7.4.24 נסגרו באילת95 עסקים . בפברואר2024 מסרה ע יריית אילת למשרד מבקר המדינה כי בשל המלחמה בוטלו אירועי ספורט בין- לאומיים (כגון ה''גראנד פונדו36 והמרתון המדברי37 ), כנסים וועידות רבי- משתתפים, שמהווים בדרך כלל מוקדי משיכה עבור תיירים ישראלים וזרים, שהיו אמורים להתקיים בעונת החורף 2023 עד 2024 ., והדבר הביא לנזקים כלכליים נוספים לעסקים בעיר ולפגיעה בפרנסת עובדיהם 36 מרוץ אופני כביש בין-לאומי .שעושה סבב גם באילת 37 מרתון מדברי בין-לאומי .שמתרחש בתחילת החורף באילת ומושך רצים מכל העולם 20 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל ה. :ה ש פ ע ה ע ל ק ו פ ת ה ע י ר י י ה בשנים2020 עד2023 היה תקציב העירייה מצוי בעודף ממוצע של כ- 2.3 מיליון ש"ח ב כל שנה. תקופת המלחמה גררה הפסדי הכנסות והוצאות לקופת העירייה בין היתר בשל הצורך ,לתת מענה לצרכים שונים של אוכלוסיית המפונים שהגיעו לעיר כמפורט :להלן ביטול אירועי תרבות גדולים שמומנו על ידי העירייה, כגון פסטיבל הג'אז, פסטיבל אילת .למוזיקה קאמרית, תיאטרון רחוב • נגרמו לעיריית אילת הפסדים בסך של כ- 1.8 מיליון ש"ח, חלק ם .בגין פיצוי למפיקים עלויות הפעלת מרכזים לוגיסטיים גדולים שבהם העירייה ריכזה ציוד רב שחלקו נשלח .לאילת על ידי משרדי הממשלה וחלקו התקבל מתרומות • עלות הפעלת מרכזים אלה והעסקת העובדים בהם הוערכה בכ- 700,000 ש"ח38 . בחודשים אוקטובר עד דצמבר2023 .לא אכפה העירייה את הסדרי החניה בעיר • הכנסותיה מאגרות חניה פחתו בתקופה זו בכ- 1.5 מיליון ש"ח לעומת ה תקופה ה מקבילה ( אשתקד מכ- 5.6 מיליון ש''ח בשנת2022 לכ- 4.1 )מיליון ש"ח . ✰ תמונת המצב העולה מהנתונים ש לעיל משקפת את ההשפעות הכלכליות הקשות של המלחמה על העיר אילת אשר קלטה את מספר המפונים הגדול ביותר בחודשי המלחמה הראשונים לעומת ערי ליבה תיירותיות אחרות: בראש ובראשונה נפגעו עסקים בעיר בשל התלות הכמעט מוחלטת שלה ם בתעשיית התיירות (כ- 90% )מהעסקים ללא חלופות כלכליות ותעסוקתיות, וגם נגרמו הפסדים לקופת העירייה- שהעלו את הצורך בסיוע ממשלתי מיוחד לעיר אילת ולעירייה . נתונים אלה ממחישים את החשיבות בהיערכות מדינתית מוקדמת למצבי חירום המשפיעים על תעשיית התיירות; בהפעלתה בסמוך ככל האפשר לתחילתם; ובמענה ממשלתי כזה המותאם למאפי יניה של .העיר אילת ולחוסנה התיירותי וזאת בשל השפעתם המיידית והרחבה על כלכלת העיר 1.2 . המאפיינים והסיכונים שלהם הייתה חשופה העיר אילת ערב מלחמת חרבות ברזל ביולי2014 אישרה ממשלת ישראל צעדים לחיזוק העורף לנוכח הצרכים שנבעו ממבצע צוק איתן. במסגרת החלטה זו נקבע בין היתר כי בשל רגישותה המיוחדת של תעשיית התיירות ,למצבי חירום יוקם צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד התיירות שתפקידו לגבש פתרונות סיוע לתעשייה זו לצורך התמודדות עם האתגרים הקיימים במצבי חירום ,ולהציגם לפני מנכ"ל משרד ראש הממשלה. בדוח שהוגש למנכ"ל משרד ראש הממשלה באוגוסט2014 הודגש כי נכון למועד גיבושו, אין לממשלת ישראל "מנגנוני פיצוי או "ארגז כלים המותאמים לסיוע לתעשיות שונות במשק בשעת חירום. על רקע זאת אישרה הממשלה בספטמבר2014 במסגרת החלטה2026, שעניינה "סיוע לתעשיית התיירות בעקבות 38 ,כיוון שפעילות חלק מהמרכזים הלוגיסטיים בוצעה על ידי עובדי העירייה ומתוך מבנים של העירייה כמו מתנ"סים מדובר בהע .רכה של העירייה לגבי העלויות הנוספות שנגרמו בשל המלחמה לקופת העירייה 21 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל מבצע צוק איתן", הפעלה ש ל כמה מ נ גנוני סיוע לתעשיית התיירות והכירה בצורך לגבש מנגנוני סיוע לתעשיית התיירות לאחר אירועים גיאופוליטיים39 . 1. י י ע ו ד מ ש ר ד ה ת י י ר ו ת ב:מ צ ב י ח י ר ו ם ,כאמור תעשיית התיירות היא מהתעשיות הראשונות להיפגע ממצבי חירום ומהאחרונות לצאת מה ם40 . משרד התיירות הדגיש את היותה ת שתית לאומית חיונית ב מצבי חירום לאור פעילותה במלחמת חרבות ברזל בקליטת מפונים בבתי המלון41 . ייעוד משרד התיירות הוא להבטיח את היערכותו למצבי חירום לאומיים המשפיעים על תעשיית התיירות קודם התרחשותם, לצמצם את הפגיעה בתעשיית התיירות, ולקדם פעולות שיסייעו להתאוששו"תה "ביום שאחרי42; זאת כחלק מההיערכות הלאומית הכוללת- ובכך להבטיח את האינטרסים הכלכליים של המדינה לטווח הארוך (להלן גם- .)ייעוד המשרד במצב חירום 2 . מ א פ י י נ י א י ל ת כ ע י ר ל י ב ה ת י י ר ו ת י ת ו ה ת א מ ת ה מ ע נ ה ב מ צ ב י ח י ר ו ם: במצבי חירום הפגיעה בערי התיירות אינה אחידה, והשונות :ביניהן בעניין זה תלויה במאפייני העיר מיקומה הגיאוגרפי, היקף הפעילות התיירותית, מידת התלות הכלכלית של העיר בתעשיית התיירות, תנועת התיירות אל העיר בזמן מצב החירום, קיומם של ענפים כלכליים אחרים שיכולים למתן את הפגיעה הכלכלית בגין הפגיעה בתעשיית התיירות ושאל .ת התמשכות הפגיעה בעסקי התיירות ובמועסקים בהם הבדלים אלה משקפים את חוסנה של תעשיית התיירות באותה עיר. על פי מסמכי משרד התיירות וכעולה מהספרות המקצועית, יש חשיבות לכך שמשרד התיירות יתאים את המדיניות והמענה שלו למצבי חירום לכל עיר תיירות בהתאם לנסיבות וההשפע ות השונות של המשבר עליה ובהתאם .למאפייניה הספציפיים ולמידת חוסנה לאילת שני מאפיינים מרכזיים אשר משפיעים על חוסנה של תעשיית התיירות בה: (א) הריחוק הגיאוגרפי והתלות בתעשיית התיירות; (ב) תנודתיות תיירותית )(עונתיות במעבר בין עונת החורף לעונת הקיץ. להלן נתונ:ים בעניין זה א. :ה ר י ח ו ק ה ג י א ו ג ר פ י ו ה ת ל ו ת ב ת ע ש י י ת ה ת י י ר ו ת החלטת הממשלה1442 מפרטת את המאפיינים העיקריים של אילת כדלקמן43 : 39 החלטת הממשלה1897 ( "', "צעדים לחיזוק העורף כתוצאה מהצרכים הנובעים מ"מבצע צוק איתן14.7.14 ); החלטת הממשלה2026 ( "', "סיוע לתעשיית התיירות בעקבות מבצע 'צוק איתן23.9.14 ;) בהמשך הועברה גם החלטת ה ממשלה 333, "סיוע לתעשיית התיירות לאחר משברים גיאו- ( "פוליטיים2.8.15 .) ,ראו בעניין זה מבקר המדינה מקבץ דוחות מיוחדים ( 2023 '), "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה"; עמ256 - 259 , 269 . 40 ,מבקר המדינה מקבץ דוחות מיוחדים ( 2023 ) , "הסיוע הייחודי"לתעשיית התיירות במשבר הקורונה, ,שם 'עמ209 , 223 . 41 ,משרד התיירות תוכנית העבודה לשנת2024 ', עמ624 . 42 ,משרד התיירות תוכנית העבודה לשנת2024 ', עמ623 - 624 . 43 החלטת הממשלה1442, "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין- לאומי לייצור מזון מן הים ומה מדבר לשנים2022 - 2026 ("ותיקון החלטת ממשלה15.5.22 ). הנתונים לגבי אילת נכללו בהחלטת הממשלה עצמה על בסיס דוח שהוכן של חברת ייעוץ פרטית עבור משרד האוצר בשנת2016 . 22 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל תרשים14 :המאפיינים העיקריים של אילת לע פי נתוני הלמ "ס ו החלטת הממשלה4662, "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות ותיקון החלטת ( "ממשלה4.8.19 ) ,בעיבוד משרד מבקר המדינה. * הנתון מעודכן לשנת2022 על פי ה.למ"ס ** המדד משקלל נגישות פוטנציאלית, גודל אוכלוסייה וקרבה למחו ז תל אביב. מדד פריפריאליות1 משמעו כי אילת .)היא עיר מבודדת יחסית לערים אחרות בארץ והיא באשכול הנמוך ביותר (עם חבל אילות עולה מן התרשים כי אילת תלויה באופן ניכר בתעשיית התיירות - כ- 90% מעסקיה תלויים בתיירות; ובהחלטת הממשלה 4662 משנת2019 צוין כי ריחוקה הגיאוגרפי מביא גם לפגיעה ביכולת שלה לפתח ענפי תעסוקה משמעותיים בתחומים אחרים שאינם תיירות, אשר משפיעים .על חוסנה התיירותי של העיר להתמודדות עם משברים וליציאה מהם ב. ת נ ו ד ת י ו ת ( "ע ו נ ת י ו ת" ) :ת י י ר ו ת י ת אילת מאופיינת בתנודתיות תיירותית במעבר בין עו נת הקיץ לעונת החורף: ב חודשים אפריל עד ספטמבר יש גידול במספר הלינות ותפוסה גבוהה של בתי מלון בעיקר בידי תיירות הפנים (להלן- עונת הקיץ); ולעומת זאת, ב חודשים אוקטובר עד מרץ קיימת ירידה ניכרת בתיירות הפנים ו גידול במספר הלינות של התיירות הנכנסת (להלן- עונת הח)ורף44 , . בתרשים15 שלהלן מתוארת התנודתיות בתנועת התיירות באילת בעונות הקיץ :והחורף 44 מקובל לראות את חג הסוכות וחג הפסח כמסמלים את המעבר בין עונת הקיץ לעונת החורף, ובשל לוח השנה העברי עונות אלה יכולות להתחיל ולהסתיים במועדים שונים במהלך החודשים ספטמבר- אוקטובר שאז מתחילה באילת עונת החורף ובמהלך החודשים מרץ- .אפריל שאז מתחילה עונת הקיץ 23 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל תרשים15 : התנודתיות )(העונתיות התיירותית באילת בעונ ו ת הקיץ והחורף בשנים2018 עד2020 ו- 2022 עד2023 )(באלפים על פי נתוני התאחדות המלונות, בעיבוד משרד מבקר המדינה (לא כול ל תיירים הלנים ,באכסניות ב דירות אירוח ובמתקני אכסון דומים שמפורסמים באתרים כגוןAirbnb- .) הנתונים המוצגים בתרשים ממחישים את התנודתיות התיירותית המאפיינת את תעשיית התיירות באילת: בין עונת הקיץ לעונת החורף מתרחשת ירידה של כ- 40% בממוצע במספר הלינות של ,תיירים ישראלים, ואילו בעונת החורף מספר הלינות של התיירים הזרים מכפיל את עצמו. כלומר חוסן תעשיית התיירות בעיר אילת תלוי בין היתר בהגעת התיירים הזרים בעונת החורף אליה 24 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל שמסייעת כאמור לצמצם את הירידה הניכרת במספר הלינות של התיירים הישראלים, ובכך מקטינה את התנודתיות ואת הפגיעה הכלכלית בתעשיית התיירות בעיר בעונת החורף, . לפרוץ מלחמת חרבות ברזל בתחילת עונת החורף2023 - 2024 (בין אוקטובר2023 עד מרץ2024 ) היו השפעות מיידיות על תעשיית התיירות באילת, שאחת מהן היא החמרת התנודתיות בתיירות ( בעיר. בעקבותיה העיר כלל לא קלטה תיירות נכנסת בעונת חורף זו מגמה שנמשכה גם לתוך עונת הקיץ ש ל שנת2024 ,)דבר שהחמיר .את הפגיעה הכלכלית בעסקי התיירות בעיר ריחוקה הגיאוגרפי של העיר אילת, התלות הבולטת שלה בתעשיית התיירות ללא חלופות תעסוקתיות וכלכליות והתנודתיות של העיר במעבר מעונת הקיץ לעונת החורף מבחינת מספר ה לינות של ה ,תיירים הם ממאפייניה העיקרי ים של העיר אילת כעיר ליבה תיירותית ומחייבים התייחסות אליהם במסגרת ,מענה משרד התיירות למצבי חירום שיהיה יעיל ומותאם למאפייני העיר וצרכיה ויסייע לה בהתאוששות ו ב.יציאה מהירה מהמשבר דוח קידום התיירות באילת משנת2021 כבר הצביע על כך ש כלכלת העיר אילת מתבססת בעי קרה על תעשיית התיירות שמושפעת מתנודתיות (עונתיות) בעונות החורף ומצויה בתחרות עם אתרי נופש במדינות אחרות , זאת ,ללא מנועים כלכליים משמעותיים נוספים וריחוקה הגיאוגרפי אינו מאפשר .לתושביה למצוא חלופות תעסוקה בערים שכנות בדוח צוין כי מצבור נתונים אלו מהווה איום תמידי על יציבותה הכלכלית ועל פרנסת תושביה. ,בתקופת מגפת הקורונה איום זה התממש באופן משמעותי .והדבר גרם לשיעורי אבטלה גבוהים ולמשבר כלכלי קשה בעיר הדוח הקודם גם הצביע על כך שהניסיונות הממשלתיים בשנים האחרונות לקדם תוכניות כלכליות לפיתוח מנועי צמיחה כלכליים חדשים בעיר ועיסוקים מגוונים לתו ש ביה וכן פרויקטים פרטניים שישכללו את המוצר התיירותי באילת לא הבשילו, והעיר אילת נותרה חשופה לסיכונים הנובעים מתלותה ומתלות תושביה בענף עיקרי אחד - .ענף התיירות התאחדות בתי המלון באילת מסרה למשרד מבקר המדינה ביוני ובאוגוסט2024 כי נדרשת הגעתם של עשרות אלפי תיירים מחו"ל לאילת בתקופת החורף לצד תיירות הפנים כדי שזו תשמש מנוע כלכלי לכל העסקים הקטנים והבינוניים בעיר : המסעדות, האטרקציות והחנויות, לצד בתי המלון . עוד ציינה ההתאחדות כי תיירות החורף מאפשרת המשך פעילות עסקית רציפה בעיר ,לאורך כל חודשי השנה .מציאות החיונית להצלחת העסקים הקיימים ולפיתוח עסקים חדשים בעיר מלחמת חרבות ברזל הייתה אירוע חסר תקדים שבו העיר אילת קלטה במשך חודשים רבים אלפי מפונים בבתי המלון שלה, העירייה וגורמים רבים בעיר התגייסו לסיוע למפונים- במחיר כלכלי משמעות י. הועלה כי משרד התיירות אומנם לא השלים את היערכותו למצבי חירום קודם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אך במשך חודשים רבים התמודד עם האתגרים הכרוכים במשימה הלאומית של טיפול במפונים השוהים בבתי המלון בישראל לרבות באילת. מצבי החירום שעמם התמודד משרד התיירות בשנים האחרו נות, מחדדים את החשיבות בהשלמת היערכות המשרד למצבי חירום ובפיתוח .העיר אילת באופן שתוכל להתמודד טוב יותר עם האתגרים הכרוכים במצבי חירום 25 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל 1.3 . גיבוש תפיסת הניהול וההיערכות של משרד התיירות למצבי חירום והמענה להם - ביקורת מעקב בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה ( 2023 ) 1. ע ק ר ו נ ו ת ב ה ת מ ו ד ד ו ת ת ע ש י י ת ה ת י י ר ו ת ע ם מ צ ב י ח י ר ו ם: מצבי חירום וסכסוכים צבאיים גורמים למשברים מיידיים וממושכים ב תעשיית התיירות. הם גורמים לירידה ניכרת במספר .התיירים (פנים וחוץ), לנזק לתשתיות תיירותיות ולפגיעה בתדמית המוצר התיירותי כאמור , ייעוד משרד התיירות ב מצבי חירום כפי שהוגדר על ידו הוא להבטיח את היערכותו למצבי חירום קודם התרחשותם, לצמצם את הפגיעה בתעשיית התיירות ולקדם פעולות שיסייעו להתאוששותה . גם בספרות העולמית נדונו השפעות מצבי חירום ובפרט מצבי מלחמה על תעשיית התיירות במדינות שונ ות)(כגון באוקראינה ; ו פורטו המלצות על סמך עקרונותBuild Back Better 45 לפעולה ממשלתית בהיערכות למצבי חירום, במהל כם ולאחריהם- כדי ל מזער את הפגיעה בתעשיית התיירות המקומית במהלך המשברים ולהבטיח את התאוששותה המהירה ושיפור ה לעומת תקופת טרום המשבר, כמפורט בתרשים16 :שלהלן 45 סוכנות האו"ם להפחתת סיכוני( אסונותUNDRR ) הגדירה עקרונותBuild Back Better :כ "The use of the recovery, rehabilitation and reconstruction phases after a disaster to increase the resilience of nations and communities through integrating disaster risk reduction measures into the restoration of physical infrastructure and societal systems, and into the revitalization of livelihoods, economies and the environment". 26 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל תרשים16 :המלצות הספרות המקצועית ל היערכות ול סיוע לתעשיית התיירות במצבי חירום לפי גישת Build Back Better :המקור ספרות מקצועית, בעיבוד משרד מבקר המדינה46 . כמפורט בתרשים, על מדינות ל גבש ול אשר )מראש (בעת שגרה תוכני ות היערכות שיסייעו להן לתת מענה לתעשיית התיירות במהלך מצבי חירום, להפחית את ,השפעות המשבר לשקם אמון ביעדי התיירות בקרב תיירים מקומיים וזרים תוך שיקום הכלכלה המקומית ; זאת כדי לשמר רמה מסוימת של פעילות תיירותית תוך מקס ו ם המשאבים הזמינים ו מעורבות בעלי העניין בת עשיית התיירות - .לצורך התאוששות ויציאה מהירה מן המשבר 2. ד ו ח ק ו ד ם- ג י ב ו ש ת פ י ס ת ה נ י ה ו ל ב מ ש ר ד ה ת י י ר ו ת ל ה י ע ר כ ו ת ל מ צ ב י ח י ר ו ם ו ה מ ע נ ה ל ה ם: בדוח מבקר המדינה הקודם בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות 46 :ראו Ritchie, B. W . & Jiang, Y. (2019). A review of research on tourism risk, crisis and disaster management: Launching the annals of tourism research curated collection on tourism risk, crisis and disaster management. Annals of Tourism Research, 79, 102812; Tomej, K . Bilynets, I . & Koval, O. (2023). Tourism business resilience in the time of war: The first three months following Russia's invasion of Ukraine. Annals of Tourism Research, 99. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160738323000208; Saya, S . Hasan, T. M. Mimura, S . Okada, T . Roth, M . Kohler, S . Rector, I . Morgan, G . Griekspoor, A . Missal, R . Vasta, K. Takase, C. Erginthe, E . Manluta, J. I . Bhatt, M. R . Martin, N . Morgan, D . Brassard, C. Wilkinson, S. Coppola, D. (2017); Build Back Better: In recovery, rehabilitation and reconstruction. 27 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל במשבר הקורונה משנת2023 צוין כי מענה ממשלתי יעיל למצבי חירום מחייב גיבוש תפיסת ניהול למצבי חירום ו תפיסת היערכות שמסייע ו ת להפחית את אי- הוודאות המאפיינת מצבים אלה ומצמצמ ו ת את הסבירות לטעויות בתהליכי קבלת ההחלטות. מטרת תפיסת היערכות למצבי חירום היא להבטיח את הרציפות התפקודית של המשרד הממשלתי ושל הגופים והתחומים שעליהם הוא מופקד, ולשם כך יש לגבש מדיניות ניהול משברים בשעת חירום ולהסדיר מראש את המנגנונים שניתן ,יהיה להפעיל במהירות במצבים אלה ("תוכניות מגירה למענה", ארגז כלים שיאפשר סיוע מהיר )משאבים תקציביים, משאבי כוח אדם ועוד47 . תהליך גיבוש תפיסת הניהול וההיערכות למצבי חירום נדרש להתקיים בעת שגרה על בסיס קבוע, והוא כולל זיהוי מקדים של המשבר, היערכות לקראתו וקביעת מדיניות לניהולו כדי לצמצם את עוצמת פגיעתו והקטנת הצורך בהשקעת המשאבים הכרוכים בהתמודדות ע י מו וכדי להביא להתאוששות .מהירה ויציאה מן המשבר של התעשייה :ה ל י ק ו י עד תחילת משבר הקורונה בשנת2020 משרד התיירות גיבש שלושה מסמכים בשנים2018 עד2020 כדי להיערך למצבי חירום וכך לצמצם את השפעותיהם על תעשיית התיירות,. עם זאת עד מועד סיום הביקורת, בנובמבר2022 , לא נתן משרד התיירות מענה לפערים הקיימים בתפיסת ניהול מצבי ה חירום שלו שהעלה מנהל אגף הביטחון של המשרד בנובמבר2019 . מדובר בין היתר בפערים הנוגעים להערכות מצב בעת משבר; לבחינת המועילות והיעילות של מנגנוני סיוע שיופעלו; לשמירת החוסן של תעשיית התיירות במצבי חירום; ולהסדרת שיתופי פעולה עם גופי מדינה שפעילותם רלוונטית לתעשיית הת.יירות ועם נציגי הענפים השונים בתעשייה :ה ה מ ל צ ה מומלץ כי משרד התיירות יצמצם את הפערים הקיימים בתפיסתו בנוגע להיערכות למצבי חירום בתיירות ולניהולם. זאת, כחלק מההיערכות ומהמוכנות הממשלתית לסיוע לתעשיית התיירות במצבי חירום עתידיים ולשם הבטחת הרציפות התפקודית של תעשייה זו במצבי חירום; יעו ו דד ענפים ,בתעשייה לגבש תוכניות חוסן עסקי לנוכח המציאות הישראלית "המזמנת מצבי חירום בתעשיית "התיירות בתדירות גבוהה48 . :ת ג ו ב ת מ ש ר ד ה ת י י ר ו ת ע ל ה ד ו ח ה ק ו ד ם מנכ"ל המשרד קיים סדרת דיונים בראשות גורמי המקצוע במשרד כדי לבחון את המרת המ לצות טיוטת הדוח לתוכנית פעולה במסגרת תוכנית העבודה השנתית. בתוך כך הקים מנכ"ל המשרד צוות היגוי פנימי להתמודדות עם מצבי חירום שיסייע לתעשיית התיירות בבניית ארגז כלים לצורך כך והנחה את ראש אגף החירום, הביטחון, המידע והסייבר לגבש מסמך המלצות לאישור הנהלת המשר ד עם ארגז הכלים להיערכות ולמענה של המשרד .למשברים שפוקדים את תעשיית התיירות ולשיקומה בעקבותיהם ולהעבירו לפורום ההנהלה 47 ,מבקר המדינה מקבץ דוחות מיוחדים ( 2023 '), "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה", עמ256 . ראו :גם ,מבקר המדינה דוח ביקורת מיוחד - התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה ( 2021 ,) הפרק על ניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית- תהליכי קבלת החלטות ומימושן, עמ ' 50 . 48 ,מבקר המדינה מקבץ דוחות מיוחדים ( 2023 '), "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה", עמ263 . 28 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל ב י ק ו ר ת ה מ ע ק ב ביקורת המעקב העלתה כי מאז הדוח הקודם ב שנת2023 נקט משרד התיירות כמה פעולות לקידום :תפיסת הניהול של מצבי חירום וההיערכות המשרדית אליהם א. התקיימו כמה דיונים במשרד התיירות ובהם הועלה הצורך לתקף את תפיסת הניהול המשרדית בזמן חירום בעקבות המלצות דוח מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה , ובין היתר לעדכן ו לסיים את הכנתו של מסמך שהוכן במשרד התיירות בנובמבר2019 )שמפרט את דרכי הפעולה (ארגז כלים שאותן .ינקוט המשרד בעת חירום כסיוע לתעשיית התיירות ב. החלה עבודה לגיבוש תפיסת ניהול משרד התיירות להיערכות ו ל מענה למצבי חירום, אשר כוללת ריכוז של סדר הפעולות במשרד התייר ות במעבר ממצב שגרה למצב חירום ו לגיבוש תפיסת .השליטה המוצעת במשרד בעת קרות אירוע חירום ג. .החל תהליך הכנת תיק חירום אגפי מול כלל האגפים במשרד התיירות ב דוח מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה (משנת2023 )נמצא כי משרד התיירות לא השלים מענה לפערים בתפיסת ניהול מצבי חירום במשרד ובהיערכות אליהם . בביקורת המעקב נמצא כי ערב מלחמת חרבות ברזל, למשרד התיירות: עדיין לא הייתה תפיסת ניהול מצבי חירום מעודכנת ומאושרת, ולא הושלם מענה ה משרד לפערים הקיימים בתפיסת ניהול מצבי ה חירום שלו , כך שלא נוצלה התק ופה שלאחר משבר הקורונה ועד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל ;להשלמת תפיסת ההיערכות המשרדית כמו כן, לא הושלמו הפעולות הדרושות ל עדכון מסמך דרכי הפעולה ש אות ן ינקוט המשרד בעת חירום כסיוע לתעשיית התיירות )(ארגז הכלים, מנובמבר2019 והוא נשאר במתכונתו המקורית; ות יק החירום של אגפי ה משרד טרם תוקף,. במסגרת בירורי השלמה מינואר2025 הועלה כי משרד התיירות מצוי ב תהליך ל עדכון תפיסת ההיערכות שלו ל מצבי חירום, בין היתר בשל השפעות המלחמה על המשימות שהמשרד מונה לטפל ,בהן .ובעיקר משימת קליטת אוכלוסייה במתקני אכסון משרד התיירות מסר במא י2025 למשרד מבקר המדינה (להלן- תשובת משרד התיירות) כי הוא התקשר עם חברת ייעוץ הפועלת עם אגף חירום, ב י טחון, מידע וסייבר לעדכון ת ו כנית החירום המשרדית לגיבוש ותכנון מדיניות לשעת חירום במשרד וההיערכות אליה, הן בנוגע לתעשיית התיירות והן בנוגע לנושא .המפונים נמצא כי ב מהלך מלחמת חרבות ברזל החל משרד התיירות בתהליך לקידום תפיסת ניהול מצבי חירום והיערכות אליהם ו להשלמת פערים שנמצאו ב ד וח מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה , אולם עד מאי2025 ,, למעלה משנה וחצי מפרוץ המלחמה תפיסת ניהול מצבי חי רום עדיין לא גובשה במלואה והיערכות של המשרד למצבי חירום לא הושלמה. 29 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל על משרד התיירות להשלים בהקדם את התהליכים שבהם החל במהלך מלחמת חרבות ברזל לעדכון ולאישור של תפיסת ניהול החירום המשרדית וההיערכות למצבי חירום שעל ביצוען הומלץ ב דוח מבקר המדינה בנושא הסיוע ה ייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה , ולכלול בהם גם תובנות הנוגעות להתמודדותו עם ה ה שלכות וההשפעות של ה מלחמ ה .על תעשיית התיירות מידת תיקון הליקוי 3. ד ו ח ק ו ד ם - מ ע נ ה מ י י ד י ל ת ע ש י י ת ה ת י י ר ו ת ב א י ר ו ע י :ח י ר ו ם בשנים2014 עד 2015 התקבלו כמה החלטות ממשלה אשר התייחסו להשפעה המיוחדת של מצבי חירום על תעשיית התיירות. בהחלטת הממשלה333 משנת2015 נקבע כי בזמן משבר גיאופוליטי משרד התיירות יוביל צוות בין- משרדי שימליץ לממשלה על מנגנוני סיוע לתעשיית התיירות שניתן יהיה להפעילם בתוך14 יום מפרוץ מצב החירום (להלן- החלטת ה ממשלה333 ) 49 ; זאת לנוכח החשיבות הטמונה בגיבוש מנגנוני סיוע עתידיים שניתן יהיה להפעילם במהירות וביעילות כדי לספק מענה לצורכי הענפים השונים בתעשיית התיירות במצבי חירום "שיביאו להתאוששות מהירה בתיירות ובכך תימנע פגיעה אנושה ."בתעשייה דוח מבקר המדינה בנושא הסיו ע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה הצביע על "כך שהפעולות נדרשות כדי "לאפשר לתעשיית התיירות לשרוד את חודשי המשבר50 . :ה ל י ק ו י במועד סיום הביקורת (נובמבר2022 ) החלטת הממשלה333 בנושא "סיוע לתעשיית התיירות לאחר משברים גיאופוליטיים" שאמורה הייתה להוביל לגיב וש של מנגנונים לסיוע לתעשיית התיירות בעת משבר גיאופוליטי, לא בוצעה על ידי משרד התיירות- הגורם שהיה אמור לבצע את ההחלטה, אף שניתן היה לנצל לשם כך את תקופת השגשוג שחוותה תעשיית התיירות בשנים שחלפו ממועד קבלת ההחלטה ועד ערב משבר הקורונה. יישומה של החלטת הממש לה333 היה יכול להניח תשתית תפקודית שהייתה מסייעת לתעשיית התיירות להתמודד עם משבר הקורונה בשנים2020 ו- 2021 . עוד הועלה כי עד תחילת משבר הקורונה בשנת2020 לא השלים משרד התיירות את גיבושם של מנגנוני סיוע אלה, וכתוצאה מכך נותר על כנו מצב שבו יכולת הממשלה לסיי ע לענפים בתעשיית .התיירות במהירות וביעילות בעת משבר היא מוגבלת, וספק אם קיימת 49 החלטת הממשלה1897 ( ", "צעדים לחיזוק העורף כתוצאה מהצרכים הנובעים מ"מבצע צוק איתן14.7.14 ); החלטת הממשלה2026 ( ", "סיוע לתעשיית התיירות בעקבות מבצע צוק איתן23.9.14 ;) החלטת הממשלה333 , "סיוע לתעשיית התיי רות לאחר משברים גיאו- ( "פוליטיים2.8.15 .) 50 ,ראו בעניין זה מבקר המדינה מקבץ דוחות מיוחדים ( 2023 ;"), "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה 'עמ256 - 259 , 269 . 30 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל :ה ה מ ל צ ה על משרד התיירות לפעול ליישום החלטת הממשלה333 בנושא גיבוש מנגנונים לסיוע לתעשיית התיירות בעת משבר, ובהתחשב בין היתר בממצאי דוח ביקורת זה, שכן הצורך בגיבוש מענה סדור בתחו.ם זה עדיין קיים :ת ג ו ב ת מ ש ר ד ה ת י י ר ו ת ע ל ה ד ו ח ה ק ו ד ם מנכ"ל המשרד קיים סדרת דיונים בראשות גורמי המקצוע במשרד במטרה לבחון המרת המלצות טיוטת הדוח לתוכנית פעולה במסגרת תוכנית העבודה השנתית. בתוך כך, המנכ"ל הקים צוות היגוי פנימי להתמודדות עם מצבי חירום שיסייע בב ניית ארגז כלים לסיוע לתעשיית התיירות והנחה את ראש אגף החירום, הביטחון, המידע והסייבר במשרד לגבש ולמסור לו מסמך המלצות שיועבר לפורום ההנהלה המשרדי עם ארגז הכלים להיערכות .ושיקום תעשיית התיירות בעקבות משברים ב י ק ו ר ת ה מ ע ק ב ביקורת המעקב העלתה כי החלטת הממשל ה333 ולפיה משרד התיירות יוביל צוות בין- משרדי שימליץ לממשלה על מנגנוני סיוע לתעשיית התיירות שניתן יהיה להפעילם בתוך14 יום מפרוץ מצב החירום- לא יושמה על ידו, והמשרד לא הוביל גיבוש של תוכנית סיוע לתעשיית התיירות בכלל .ולאילת בפרט במענה למשרד מבקר המדינה מאפריל2024 מסר משרד התיירות כי הוא קיים "שיח מול משרד האוצר לשימור מומחים בענף התיירות הנכנסת ולשיקום בתי מלון שאירחו מפונים"; וכי הוא עתיד לפרסם נוהל ייעודי לתמיכה בפעולות שיווק אירועים בעיר אילת ובמצפה רמון, לרבות אירועים בעקבות החלטת ממשלה של שר האוצר בעניין (החלטה1702). נכון לסיום הביקורת (מרץ2025 ) נוהל ייעודי זה .לא פורסם על ידי המשרד יצוין כי תוכנית העבודה של משרד התיירות לשנת2024 (שפורסמה באפריל שנה זו בספר תוכניות )הממשלה התייחסה לעניין זה, ונכתב בה בין היתר כי המשרד נערך לפעולה יעילה ומהירה לה תאוששות תעשיית התיירות; וכי המשרד מתכוון להשקיע מאמץ ממוקד בעיר אילת "מתוך הכרה ובייחודיות "שלה ובתרומתה לתנועת תיירות הפנים בישראל51 . עוד העלתה ביקורת המעקב כי הגם שמשרד התיירות לא ביצע מרכיבים מסוימים בהחלטת ממשלה 333 ובהם גיבוש מנגנוני סיוע לתעשיית התיירות, הרי שכעבור תקופה קצרה מפרוץ מלחמת חרבות ברזל הוא נרתם לטיפול במשימה הלאומית לטיפול במפונים משני חבלי ארץ באופן שסייע לבתי מלון :רבים באילת בתאריך16.10.23 נחתם הסכם לאירוח מפונים בין מדינת ישראל להתאחדות המלונות בישראל, ולאחר תשעה ימים הועברה האחר יות על .הלנת המפונים למשרד התיירות במהלך מלחמת חרבות ברזל נתן משרד התיירות מענה לחלק מתעשיית התיירות בעיר אילת בכך שטיפל במשימה הלאומית של הלנת המפונים במרבית בתי המלון בעיר. לצד זאת נמצא כי גם במהלך תקופת מגפת הקורונה וגם במהלך מלחמת חרבות ברזל לא הוביל משרד התיירות צוות בין- משרדי 51 משרד התיירות, תוכנית העבודה לשנת2024 ', עמ624 . 31 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל שתפקידו להמליץ לממשלה על כלים ומנגנוני סיוע לתעשיית התיירות בכלל ובעיר אילת בפרט- כפי שנקבע בהחלטת הממשלה333 ; וגם לא קבע מדדים לפעולה שלו לסיוע לתעשיית התיירות כפי שציין בתוכנית העבודה שלו לשנת2024; כך ש נכון למרץ 2025 הוא עדי ין לא גיבש תוכנית פעולה אופרטיבית להתאוששות תעשיית התיירות ב עיר לשנים הקרובות. 4. :מ ג מ ו ת ב ת נ ו ע ת ה ת י י ר ו ת ל ע י ר א י ל ת ל א ו ר ך ח ו ד ש י ה מ ל ח מ ה ה ר א ש ו נ י ם בהיעדר נקיטת פעולה של משרד התיירות להובלת צוות בין- משרדי שימליץ לממשלה על מנגנוני סיוע בתוך14 יום מפרוץ המלחמה ו במה ,לך החודשים הראשונים של המלחמה ו על רקע המשבר הכלכלי בעיר ולמול השינוי בנתוני קליטת המפונים, יזמה עיריית אילת פעולה שיווקית תיירותית. כאמור, העיר אילת קלטה את מספר המפונים הגדול ביותר לעומת ערי ליבה תיירותיות אחרות בישראל. בנובמבר2023 שהו בה יותר מ- 18,000 מפונים, ובדצמבר2023 כ- 17,000 מפונים. אולם, כבר בינואר2024 הסתמנה נקודת מפנה בכל הנוגע לאפשרות תחילת ההתאוששות של תעשיית התיירות באילת, תוך כדי המלחמה. בחודש זה נרשמה ירידה ניכרת במספר המפונים ששהו בבתי המלון בעיר לעומת דצמבר2023 - מכ- 17,000 לכ- 12,000 , ומגמת עזיבת המפונים נמשכה גם בחודשים הבאים; כך למשל בחודש בפברואר2024 שהו בבתי המלון באילת כ- 8,000 מפונים בלבד. מגמה זו משתקפת בשינוי המגמות במספר הלינות בבתי המלון באילת, כפי שמופיע בתרשים17 :שלהלן תרשים17 :השינוי במספר לינות התיירים הישראלים והמפונים )בבתי המלון באילת (באלפים המקור: הלמ"ס, התאחדות בתי המלון ומערך הדיגיטל הלאומי, בעיבוד משרד מבקר המדינה 32 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל מהתרשים עולה כי לעומת דצמבר2023 , מינואר2024 חלה ירידה ניכרת במספר לינות המפונים בבתי המלון באילת ב- 31%, לצד גידול בלינות של תיירים ישראלים (ב- 12% ); בפברואר2024 נמשכה מגמת הירידה במספר לינות המפונים ב- 57% לעומת דצמבר2023, לצד גידול בלינות של תיירים ישראלים (ב- 119% .) בד בבד עם עזיבת המפונים פעלה עיריית אילת בתחילת שנת2024 כדי להניע את ההתאוששות של תעשיית התיירות בעיר. במהלך החודשים ינואר-פברוא ר2024 השיקה העירייה ומימנה ממקורותיה כמה מיזמים תיירותיים ובהם קמפיין עבור מיזם תיירות בשםEilat love back בעלות של כ- 1.3 מיליון ש"ח, ללא מעורבות משרד התיירות בפעולות אלה. הקמפיין כלל מכירת לינות מוזלות בעשרות בתי מלון בעיר והענקת שוברים למזמינים בסך של300 ש"ח (בהזמנת שני לילות) ללא תשלום נוסף למימוש בכ- 400 מסעדות, עסקים ואטרקציות בעיר. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי המיזם משך אל העיר אילת תנועה ערה ביותר של תיירים: במשך24 ימים במהלך פברואר2024 התארחו בה כ- 12,200 נופשים בכ- 4,500 חדרים, שמימשו כ- 12,300 שוברי לינה, הסעדה ואטרקציות. הצלחת הקמפיין התבטאה גם בנתוני האשראי של חודש זה באילת, לעומת הנתונים בחודשיים שקדמו לו, כמפורט :להלן תרשים18 : נתוני פעילות כרטיסי האשראי באילת בפברואר2024 לעומת דצמבר2023 וינואר2024 :המקור .חברת שבא מהתרשים עולה כי בתקופת הפעלת המיזם בחודש פברואר2024 חל זינוק בהוצאות כרטיסי האשראי באילת לעומת השבועות שקדמו לו . המשמעות היא ש פעילות האשראי בעיר חזרה כמעט לרמה של הוצאות כרטיסי אשראי בשבוע ממוצע בשנת2023 . 33 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל נתונים אלה מעידים כי ביצוע של פעולות שיווק באילת גם במהלך מצב ה חירום במטרה לקדם פעילות תיירותית בעיר ותמיכה בכלכלה המקומית, כפי שנקטה בעניין זה עיריית אילת, נשא פרי, דבר .המעיד על הפוטנציאל הקיים בתיירות פנים גם במצבי חירום 5. :ה פ ק ת ל ק ח י ם ב מ ש ר ד ה ת י י ר ו ת ב מ ה ל ך מ ל ח מ ת ח ר ב ו ת ב ר ז ל ב דוח מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה הצביע מבקר המדינה על הצורך בקיום תהליכי הפקת לקחים בידי משרד התיירות בעת ניהול משבר ולאחריו52 . הועלה כי משרד התיירות יישם המלצה זו במהלך מלחמת חרבות ברזל עת יזם המשרד תהליך ביצוע הפקת לקחים במהלך דצמבר2023 וינואר2024 , שבמסגרתו הוכן דוח ביקורת מיוחד פנימי בנושא התנהלות משרד התיירות בעת מצב החירום (מלחמת חרבות ברזל) וזאת בזיקה לטיפולו במפונים, והוא כלל שורה של ."המלצות. בדיון הנהלה של המשרד צוין כי יישום המלצות הדוח "יהווה בסיס לתכנית עבודה בחירום יש לציין לחיוב את פעולת משרד התיירות ליישום המלצת דוח מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי ( לתעשיית התיירות במשבר הקורונה2023 )ו לביצוע ביקורת פנימית והפקת לקחים בנוגע לתפקודו במהלך מלחמת חרבות ברזל כדי לייעל את התנהלותו בנושא. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התיירות להמשיך ולעקוב אחר יישום המלצות הב יקורת הפנימית כדי לשפר את היערכותו למשברים .ולמצבי חירום עתידיים 1.4 . הסיוע הממשלתי לעיר אילת במלחמת חרבות ברזל כאמור, ייעודו של משרד התיירות במצבי חירום הוא להקטין את השפעות מצב החירום על תעשיית התיירות תוך קידום פעולות לחיזוק החוסן התיירותי שלה, לעידוד תיי רות הפנים ועוד, וזאת כדי לשמר רמה מסוימת של פעילות תיירותית תוך תמיכה בכלכלה המקומית כדי למקסם את המשאבים הזמינים .שיסייעו ביציאה מהירה מן המשבר כחודש לאחר פרוץ המלחמה גיבשה הממשלה תוכנית סיוע לעסקים ברחבי הארץ, אשר עוגנה בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה- חרבות ברזל), התשפ"ד- 2023 53, שהתקבל בכנסת ב- 9.11.23 (להלן - )מתווה הסיוע הכללי54 . מ ת ו ו ה ס י ו ע י י ח ו ד י ל ב ע ל י ע ס ק י ם ב ע י ר א י ל ת: מתווה הסיוע הכלכלי חל גם על בעלי עסקים באילת בחודשים אוקטובר עד דצמבר2023 . בבדיקה הועלה כי בחודשים אלה הגישו3,718 בעלי עסקים הפועלים בעיר תביעה לרשות המיסים; מהן הסתיים הטיפול ב- 3,116 ( תביעות84% ,) 52 ,מבקר המדינה מקבץ דוחות מיוחדים ( 2023 '), "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה", עמ275 - 276 . 53 חוק התכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה- )חרבות ברזל התשפ "ד- 2023 . 54 במסגרת חוק הת ו כנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה- חרבות ברזל), התשפ"ד- 2023 . בחוק נקבעה זכאות עוסק בכל רחבי הארץ לפיצוי על נזק עקיף שאירע מ- 7.10.23 עד31.12.23 , אם מחזור עסקאותיו לשנת המס2022 עולה על12,000 ש"ח ואינו עולה על400,000,000 .ש"ח, והירידה במחזור עסקאותיו נובעת כתוצאה מאירועי מלחמת חרבות ברזל מתווה הסיוע הכללי כלל הקלות במתווה החל"ת (חופשה ללא תשלום) ובהן קיצור התקופה הנדרשת לשם זכאות לקבלת דמי אבטלה לשישה חודשים במקום18 .חודשים 34 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל ושולמו בגינן (נכון ליוני2024) כ- 99 ,מיליון ש"ח. כמו כן לפי נתונים שהתקבלו מרשות המיסים ביוני 2024 , הוגשו על ידי בעלי עסקים ותושבים בעיר אילת64 תביעות לפיצוי לפי מסלולי פיצוי אחרים הנובעים מחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א- 1961 55 , ושולמו בגינן1.68 .מיליון ש"ח לנוכח התגברות והתמשכות הקושי הכלכלי בקרב העסקים ב עיר שנבע בין היתר מקליטת אלפי מפונים בבתי המלון ומהיעדר אפשרות לארח תיירות פנים, פנתה עיריית אילת במהלך תקופת המלחמה לראש הממשל ,ה לכמה שרים ולכנסת (באמצעות ועדת הכספים ) לצורך קידום מתווה סיוע נוסף ייחודי שייתן מענה לעסקים בעיר, מלבד מתווה הסיוע הכללי, ולצו רך הגדרת העיר במעמד מיוחד56 . לנוכח השפעת המלחמה על העיר, גובש מתווה סיוע י י חודי על ידי משרד האוצר (ללא מעורבות משרד התיירות) ובתחילת ינואר2024 פירסמה דוברות משרד האוצר הודעה ולפיה סוכם מתווה סיוע ייחודי ...בין משרד האוצר לעיריית אילת "בהקשר לנזקי המלחמה שיסייע לעיר לתושבים ולבעלי העסקים שבה לצלוח את התקופה הזו ולהמשיך לפרוח ולפתח את העיר עוד שנים רבות קדימה" 57 . מנוסח ההודעה ומהדיונים שהתקיימו בוועדת הכספים בעניין עולה כי הכוונה הייתה ליישם את המתווה באופן מיידי לנוכח הנזקים שגרמה המלחמה לעיר אילת ולעסקיה ב ,חודשים הראשונים של המלחמה במהלך שנת2024 . המתווה עוגן בשתי החלטות ממשלה שהתקבלו בסוף מרץ ובאמצע אפריל2024 (להלן- המתווה :)הייחודי לסיוע לאילת א. ה ח ל ט ת ה מ מ ש ל ה1 6 3 7 : במרץ2024 התקבלה החלטת הממשלה1637 בנושא "מענק סיוע לעסקים ברשויות מקומיות מוטות תיירות- "חרבות ברזל58 . ההחלטה קבעה כי יוארך מתווה הסיוע הכללי לעסקים בערים אלה העומדים בתנאי ההחלטה גם לחודשים ינואר ו פברואר2024 59 . הארכת הסיוע נומקה בכך שמצב ענף התיירות ברשויות המקומיות האמורות טרם חזר לפעילות באופן שמשפיע על חלק ניכר מהעסקים ברשות. בתנאים שנקבעו בהחלטה זו עמדו העיר אילת .והמועצה האזורית תמר במסגרת יישום החלטת הממשלה1637 פתחה רשות המיסים באפריל2024 אפשרות לעסקים באילת להגיש בקשה למענק בגין הנזק העקיף שנגרם להם כתוצאה מהמלחמה עבור החודשים ינואר ופברואר2024 . נכון לאוגוסט2024 הוגשו879 תבי ,עות לרשות המיסים בגין החודשים הללו והמדינה שילמה להם פיצוי בגין נזקיהם בסך כולל של כ- 216 .מיליון ש"ח 55 חוק מס רכוש וקרן פיצויים, הת שכ"א- 1961 , מסדיר פיצוי על נזקים ישירים ועקיפים כתוצאה ממעשי איבה או פעולות מלחמתיות שונות. ראו פירוט באתר רשות המיסים בישראל. 56 פרוטוקול 'ישיבה מס256 של ועדת הכספים, הכנסת ה- 25 ( 28.11.20 ). 57 ,משרד האוצר, הודעת דוברות שר האוצר4.1.24 . 58 החלטת הממשלה37 16 , "מענק סיוע לעסקים ברשויות מקומיות מוטות תיירות- ( "''חרבות ברזל31.3.24 .) 59 להלן התנאים המצטברים: (א) שיעור חיוב הארנונה מנכסים שמסווגים כבית מלון, ביחס לסך חיובי הארנונה מנכסים שאינם מבני מגורים, בהתאם לדוח הכספי המבוקר האחרון, עולה על20% ; (ב) היקף האוכלוסייה המפונה מכוח החלטת הממשלה1193 מיום29.12.23 שנקלטה ברשות המקומית המזכה בחודשים ינואר ופברואר2024 , עלה על 20% מתושבי הרשות המקומית; (ג) הרשות המקומית המזכה מדורגת באשכול1 .במדד הפריפריאליות של הלמ"ס 35 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל ב. ה ח ל ט ת ה מ מ ש ל ה1 7 0 2 : באפריל2024 התקבלה החלטת הממשלה1702 " בנושא תמיכה בערים מרוחקות הנסמכות על ענף התיירות" (להלן- החלטת הממשלה1702 ) 60 . מטרת ההחלטה הייתה "לתמוך ביישובים הנסמכים על ענף התיירות ונמצאים באזורים פריפריאליים אשר מגבירים את התלות בפעילות הכלכלית שמקורה בענף זה ולאור הפגיעה המתמשכת בענף התיירות כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל". לפי דברי ההסבר להחלטה : "החל מחודש ינואר2024 , חזרה לשגרה הפעילות הכלכלית במר ...בית אזורי הארץ למעט באזורים שפונו אשר הינם יישובי ספר מלבד הישובים האמורים, ישנם ישובים נוספים אשר מסתמכים בעיקר על ענף התיירות אשר טרם חזר לפעילות מלאה ואוכלס בחודשים האחרונים בעיקר על ידי אוכלוסייה שפונתה לפי החלטות הממשלה". עוד צוין בדברי ההסבר כי "מ וצע לקבוע פיצוי עבור ישובים הנסמכים באופן ניכר על ענף התיירות מחד, ועבורם קיים מיעוט אפשרויות לאלטרנטיבות כלכליות ותעסוקתיות שנובעות ."מפעילות כלכלית שמקורה בענפים אחרים מאידך... במטרה לעודד את חזרת התיירות עוד נקבע בהחלטת הממשלה1702 שמשרד התיירות יקצה מ תקציבו25 מיליון ש"ח בשנת2024 לפעולות שיווק למשיכת תיירים ליישובים הזכאים, לרבות סיוע בקידום ובשיווק אירועים תיירותיים רבי-משתתפים שימשכו מבקרים; ו- 25 מיליון ש"ח נוספים מתקציבו בשנת2024 .לפיתוח תשתיות במרחב התיירותי ביישובים הזכאים,לפי ההחלטה ביצוע ההקצ אה בפועל ייעשה על פי נוהל פיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות של משרד התיירות (נוהל צת"פ) בוועדת הצת"פ (צוות תקציב פיתוח ) המשרדית61 . יוער כי לפי נוסח החלטת הממשלה1702 , לא ניתנה תוספת .תקציבית ליישום החלטת הממשלה ההחלטה קבעה כי יישוב יהיה זכאי לתמיכה ולסיוע י :יחודיים אם 1. הוא מוגדר כ"עיר ליבה בתחום התיירות", והפעילות התיירותית בו נפגעה בין היתר בשל .קליטת מפונים במהלך חודשי המלחמה הראשונים 2. הוא באשכול פריפריאליות1. 3. .הוא נעדר חלופות כלכליות ותעסוקתיות אחרות מלבד תחום התיירות העיר אילת והמועצה המקומית מצפה רמון הן היישובים היחידים שעמדו בתנאי החלטת הממשלה 1702, ומרבית התקציב לפי תנאי הזכאות יועד לאילת62 . בספטמבר2024 , בבדיקת משרד מבקר המדינה של יישום החלטת הממשלה1702 עלה כי כתשעה חודשים לאחר סיכום המתווה הייחודי לסיוע לאילת ופרסומו על ידי משרד האוצר ב תחילת ינואר 60 החלטת הממשלה1702 ( "בעניין "תמיכה בערים מרוחקות הנסמכות על ענף התיירות17.4.24 .) 61 לפי הנוהל המשרדי, שעוגן בחוזר מנכ"ל2/2023 , ועדת הצת"פ (צוות תקציב פיתוח) מופקדת על בחינת בקשות של רשויות מקומיות או תאגידים שהוקמו על פי חוק שהם בעלי זיקה מ הותית לענף התיירות לקבלת כספים מתקציב הפיתוח של המשרד כהשתתפות המדינה במימון מיזמים להקמת תשתיות תיירות. הוועדה קובעת את שיעור .ההשתתפות לפי אמות מידה שמופיעות בנוהל 62 לפי ההחלטה חלוקת התקציבים ביניהן תבוצע בהתאם לשיעור היחסי בין סך החדרים הקיימים בבתי מל ון הנמצאים באותו יישוב זכאי, מתוך סך החדרים הקיימים בבתי מלון בכלל היישובים הזכאים. בעיר אילת יש כ- 11,000 חדרי מלון לעומת כ- 300 ( חדרים במצפה רמון97.3% .)מהחדרים באילת 36 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל 2024 , וכחמישה חודשים לאחר החלטת ממשלה1702 בעניין, משרד התיירות טרם הקצה ליישובים הזכאים (אילת והמועצה המקומית מצפה רמון) סך כולל של50 מיליון ש"ח מתקציבו השנתי לשנת 2024 , כפי שנקבע בהחלטת הממשלה1702 : סך של25 מיליון ש"ח לפעולות שיווק של אירו עי תיירות ביישובים הזכאים; ו- 25 מיליון ש"ח לפיתוח תשתיות ציבוריות במרחב התיירותי בהם. עוד עלה כי משרד י התיירות והאוצר לא סיכמו מראש את אופן ביצוע החלטת הממשלה כדי לאפשר את יישומה ,של ההחלטה המהיר וכי ההחלטה לא גובשה על בסיס עבודת מטה משותפת מקדימה. עיריית אילת מסרה בספטמבר2024 למשרד מבקר המדינה כי פניותיה למשרדי האוצר והתיירות בעניין העברת תקציבים אליה לא הועילו והם לא נתנו לה מענה בעניין, וכי השיהוי במימוש ההחלטה פוגע בהתפתחות העיר וביישום הפרויקטים לסוגיהם שהיו אמורים להתממש באמצעות התקציב המוקצה .ולסייע בהתאוששות העיר בספטמבר 2024 הוקמה בכנסת ועדה מיוחדת לעניין טיפול המדינה ביישובים בגבול המזרחי, ש"תקיים דיוני פיקוח על פעילות רשויות המדינה ביישובים המצויים באזורים אלה: אילת, הערבה, ים המלח "ורמת הגולן בהיותם יעד אסטרטגי לאומי חשוב63 . הוועדה התכנס ה במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר2024 ודנה בהיבטים תיירותיים ותחבורתיים הנוגעים לאילת, לרבות מימוש החלטת הממשלה1702 64 . בדיוניה עלה כי החלטת הממשלה1702 , שיועדה למימוש מתקציב משרד התיירות בשנת2024, טרם עלתה על מתווה יישום בגין אי-הסכמות בין-משרדי האוצר והתי ירות בנוגע אליה, כשלפי משרד התיירות נוסח ההחלטה לא נכתב על ידו אלא על ידי משרד האוצר. תמונת המצב שעלתה בדיונים בוועדה היא שהתקציבים בסך כולל של50 מיליון ש"ח שיועדו לשיווק אירועים ולפיתוח תשתיות באילת בשנת2024 עדיין לא הוקצו. במהלך דיוני הוועדה הצביע יו"ר ,הוועדה הח"כ דאז זאב אלקין, על הקשיים באי- :מימוש ההחלטה "המצב הזה, שאנחנו נמצאים ב-1 ,באוקטובר ואין אפילו קצה חוט איך בדיוק הכסף יופעל 'הוא בלתי נסבל לחלוטין" (עמ9 'לפרוטוקול מס3 , 1.10.24 ;) "אני מאוד מוטרד מהתמונה שאני רואה... שאין אפילו הסכמה ברורה בין המשרדים על מה 'אנחנו מדברים ומה המנגנון שדרכו זה יעבור... אני לא יוצא מזה אופטימי" (עמ11 'לפרוטוקול מס3 , 1.10.24 ;) "זה באמת לא יעלה על הדעת שזה לוקח כל כך הרבה זמן, ההחלטה שהביאו אותה כהחלטת חירום כדי לעזור לעיר במצב חירום, ובסוף אתם [עיריית אילת] שמ תם את התקציב שלכם ורצתם קדימה, על דעת שהממשלה תביא את הכסף אחר כך ולמרות שאתם הוצאת][ם את 'הכסף הממשלה נעלמה לכם בדרך" (עמ3 'לפרוטוקול מס5 , 7.11.24 ;) "מתקבל פה הרושם שפועלים פה במכוון כדי לשרוף את הכסף הזה, על מנת שהוא לא יגיע למטרה ולא יגיע לאילת... פשו 'ט לשרוף תקציב שהמדינה הקצתה" (עמ14 'לפרוטוקול מס 5 , 7.11.24 .) 63 הוועדה הוקמה ב- 12.9.24 .על ידי הכנסת 64 'פרוטוקול ישיבה מס3 ( 1.10.24 '); פרוטוקול ישיבה מס5 ( 7.11.24 .) 37 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל בבדיקה משלימה שערך משרד מבקר המדינה בפברואר2025 הועלה כי רק בתחילת דצמבר2024 משרד התיירות כינס את ועדת הצת"פ המשרדית ואישר הקצאת תקציב בסך24.35 מיליון ש"ח לפיתוח תשתיות ציבוריות תיירותיות במרחב אילת, אשר עתיד להיות ממומש במהלך שנת2025 לטובת פיתוח ( של כמה תשתיות תיירותיות ציבוריות באילת24.35 מיליון ש"ח לאילת ו- 650,000 ש"ח למועצה מקומית מצפה רמון). עוד הועלה כי חלקו הנוסף של התקציב בסך של25 מיליון ש"ח שיועד לשיווק אירועים, לא הוקצה ליישובי ם הזכאים על ידי משרד התיירות עד סוף שנת2024, ו בשל כך לא ניתן לממשו במהלך שנת2025 בהעדר מקור תקציבי לכך, ועל כן הוא לא מומש לטובת שיווק אירועי תיירות שהעיר אילת הפיקה במהלך שנת2024 .כדי לקדם הגעת תיירות פנים לעיר ואת הפעילות הכלכלית שבה משרד התיירות מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר2025 כי כדי לאפשר את העברת התקציב שמיועד לשיווק אירועי תיירות ביישובים הזכאים הוא סיכם עם משרד האוצר שהחלטת הממשלה נכתבה על ידו, שיש לתקן את הנוסח המקורי של ההחלטה, כדי לאפשר את ביצועה בשנת 2025 , בכפוף להקצאת מקור תקציבי מתאים. ע וד מסר המשרד כי הוא מכין תוכנית שיווק ליום שאחרי, ליציאה מהמשבר שפקד את תעשיית התיירות, שאינה פרטנית לעיר אילת ותלויה במגבלת התקציב. עוד ציין המשרד כי בשנת2024 הוא אישר בוועדת הצת"פ סך של62.35 מיליון ש"ח לטובת פיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות, וביוזמתו נע רך עדכון לתמ"א13 באופן שמאפשר תוספת קומות לבתי המלון הקיימים באילת - .וזאת לאור הרצון לתמוך בחיזוק המרקם התיירותי של המלונות בחוף הצפוני באילת משרד האוצר מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר2025 כי במהלך שנת2024 , לאחר ההצבעה על החלטת הממשלה, התברר כי משרד התי ירות אינו יכול לממש את התקציב בהתאם לשימושים שנקבעו בהחלטה. על כן התקיימה בחינה עם משרדי ממשלה אחרים להעברת התקציב אליהם ממשרד התיירות כדי שימומש בשנת2024 , אולם בחינה זו העלתה כי לא ניתן לממש את תקציב סעיף זה גם במסגרת משרדים אחרים. עוד מסר משרד האוצר כי משעה שהתקציב הוקצה לעניין החלטת הממשלה לשנת 2024 ולא מומש, נדרש לאתר מקור תקציבי חלופי לעניין זה לשנת2025 לצד תיקון החלטת הממשלה 1702 . בהחלטת הממשלה1702 מאפריל2024 נקבע כי יש להקצות בשנת2024 תקציבי פיתוח ושיווק בסך כולל של50 מיליון ש"ח. הועלה כי בפוע ל, נכון למרץ 2025 , החלטת ממשלה זו בוצעה באופן חלקי בלבד ובשיהוי: התקציב שיועד לפיתוח תשתיות תיירותיות בעיר אילת אושר בוועדת הצת"פ שבמשרד התיירות רק בדצמבר2024, כ- 11 חודשים לאחר פרסום סיכום המתווה הייחודי לסיוע לעיר אילת בינואר2024 , והוא צפוי להיות ממומש רק בשנת2025; וה תקציב שיועד לשיווק אירועים בשנת 2024 ,)(רובו ככולו לעיר אילת לא הוקצה לפי החלטת הממשלה שכן משרדי התיירות והאוצר לא גיבשו מבעוד מועד מתווה למימוש,ה, כדי לאפשר את יישומה המהיר. זאת על אף שעל פי החלטת הממשלה תקציב זה אמור היה להוות מרכיב משמעו תי בשיקום תעשיית התיירות בעיר בשנת2024 .בעקבות השפעות מלחמת חרבות ברזל עקב אי- הקצאת התקציב בסך25 מיליון ש"ח לשיווק אירועים בשנת2024 כנקבע בהחלטת הממשלה 1702 , ביצוע התקציב יידחה לשנת2025 ., אלא אם כן תתוקן ההחלטה ויוקצה מקור תקציבי בהתאם כל עוד ההחלטה.לא שונתה, לא ניתן לקדם את מימוש התקציב כתוצאה מכך עד מועד סיום הביקורת 38 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל החלטת הממשלה שהתקבלה באפריל2024 לגבי תקציב זה שמיועד לשיווק- לא בוצעה, והדבר עיכב .את יכולתה של העיר להתאושש מהבחינה הכלכלית על משרדי האוצר והתיירות לפעול למימוש החלטת הממשלה1702 מאפריל2024 בעניין התמיכה בערים מרוחקות הנסמכות על ענף התיירות על שני מרכיביה. לנוכח חשיבות העברת התקציבים לערים אלה , מוצע כי משרדים אלה ימשיכו לדווח בנושא זה לוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי.בכנסת שקיימה דיוני פיקוח על פעילות רשויות המדינה בנושא זה ✰ העיר אילת היא עיר הליבה התיירותית הגדולה בישראל, ויש בה עשרות רבות של בתי מלון לצד אלפי עסקי תיירות בענפים רבים נוספים. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל נתנה העיר מענה נרחב ומשמעותי לצורכיהם של עשרות אלפי מפונים ,שנתן מענה לחלק מבתי המלון ועם זאת הפעילות התיירותית והכלכלית בה נפגעה במהלך חודשי המלחמה הראשונים כתוצאה מהיעדר חלופות כלכליות ותעסוקתיות אחרות ו בשל ,קליטת המפונים והיא הגיעה לכדי משבר כלכלי עמוק שבא לידי ביטוי בין היתר בנתונים האלה : גידול של פי שלושה וחצי במספר דורשי העבודה בעיר ב חודשים נובמבר2023 עד ינואר2024 , לעומת התקופה המקבילה אשתקד (נובמבר2022 עד ינואר2023 ) ;ירידות ניכרות בחודשים נובמבר2023 עד ינואר2024 ב פדיון למ"ר במרכזים המסחריים הגדולים באילת (שנעו בין29% ל- 59% ,) לעומת התקופה המקבילה בשנה שקדמה לה ; ו ירידה של בין כ- 25% לכ- 45% בשימ וש בכרטיסי אשראי באילת במהלך17 ,השבועות הראשונים של המלחמה בהשוואה לשבוע ממוצע בעיר במהלך שנת2023 . הועלה כי נדבכים בהיערכות משרד התיירות למצבי חירום ובמענה להם, שעליהם החליטה הממשלה ושעלי הם הצביע גם דוח מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במש בר הקורונה משנת2023 , ;לא מומשו כהלכה קודם מלחמת חרבות ברזל,זאת ועוד חלקים עיקריים בהחלטת הממשלה שה ת קבלה כמה חודשים מפרוץ המלחמה בנוגע למקטעי פעילות מרכזיים בשיקום ו ב התאוששות של תעשיית התיירות בעיר (שיווק תיירות ופיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות) לא יושמו .או יושמו בשיהוי רב .מציאות זו משקפת פעולה ממשלתית חסרה הן במישור ההיערכות והן במישור מתן מענה בזמן אמת להלן בתרשים19 ציר זמן המסכם את הפעולות ואת מהלכי הסיוע הכלכליים העיקריים שביצעה הממשלה מתחילת מלחמת חרבות ברזל ואופן מימושם עד פברואר2025 לרבות בעני:ין העיר אילת 39 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל תרשים19 : עיקרי פעולות הסיוע לערים ולעסקים שנפגעו בשל מלחמת חרבות ברזל בכלל הארץ ובדגש על העיר אילת, אוקטובר2023 - פברואר2025 * מפרוץ מלחמת חרבות ברזל קיבלה הממשלה שורה של החלטות בדבר סיוע לתושבים ועסקים ביישובים שנקבע לגביהם כי הם מצויים בטווח של סיכון ביטחוני, ובהם יישובי הדרום המצויים בטווח של0 עד7 ,ק"מ מגבול רצועת עזה, תושבי אשקלון מערב לכיש ומערב הנגב ותושבי יישובים בצפון הארץ בעיקר מאזור הגליל ומטבריה65 . ** החלטת הממשלה1637 ( 31.3.24 .) *** החלטת הממשלה1702 ( 17.4.24 .) 65 :החלטות הממשלה העיקריות950 ( 12.10.23 ,) 975 ( 18.10.23 ,) 978 ( 19.10.23 ,) 988 ( 23.10.23 ,) 1006 ( 29.10.23 ,) 1074 ( 21.11.23 ,) 1193 ( 29.12.23 ,) 1478 ( 29.2.24 ,) 1504 ( 7.3.24 ,) 1553 ( 20.3.24 ,) 1709 ( 17.4.24 ,) 1833 ( 5.6.24 .) 40 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל משרד מב קר המדינה מעיר למשרד התיירות כי עליו לנקוט את הפעולות הדרושות כדי שהחלטות הממשלה לסיוע במצבי חירום לערי תיירות מרכזיות שנסמכות באופן ניכר על תעשיית התיירות- כאילת - ו ימ .משו ויבוצעו בלוחות זמנים מהירים אשר יבטיחו את אפקטיביות הסיוע חלק שני- פעולות הממ שלה ויישום החלטותיה בשנים2019 ו- 2022 לפיתוחה הכלכלי והתיירותי של העיר אילת משנת2009 נעשו ניסיונות לקדם תוכניות ממשלתיות ואחרות, רב- תחומיות ומקיפות, במגוון תחומים לצורך פיתוח העיר אילת בראייה כוללת, יצירת מנועי צמיחה כלכליים חדשים, שדרוג התשתיות התיירות יות והתחבורתיות ושיפור שירותי הבריאות בעיר. ניסיונות אלו (להלן- היוזמות) נעשו בין היתר במסגרות האלה: (א) תוכנית ארוכת טווח שקידמה עיריית אילת משנת2009 לביסוסה של העיר אילת כעיר תיירות בין- לאומית בשנים2010 עד2031 ; (ב) תוכנית כלכלית לעיר מהשנים2011 עד2012 שבמסגרתה הוקם צוות שרים בראשות ראש הממשלה לקידום התוכנית; (ג) תוכנית אסטרטגית שגיבש משרד האוצר בשנים2015 עד2016 באמצעות חברת ייעוץ בין- לאומית מוכרת שערכה ניתוח עומק של מצב העיר אילת וכללה שורה של המלצות על צעדי מדיניות66 ; (ד) החלטת הממשלה4662 בנושא"תוכנית רב- שנתית "לפיתוח העיר אילת וחבל אילות67 (להלן- החלטת הממשלה4662); והחלטת ממשלה בנושא ה תוכנית הרב- שנתית לפיתוח אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין- לאומי לייצור מזון מן הים ומהמדבר (להלן- החלטת הממשלה1442 ) 68 . להלן בתרשים20 פירוט היוזמות המרכזיות בתחומים שונים שהועלו בנוגע לאילת משנת2009 . 66 ,מבקר המדינה דוח שנתי71ג ( 2021 '), "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי". עמ 1278 - 1300 . 67 החלטת הממשלה4662, "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות ותי( "קון החלטת ממשלה4.8.19 .) 68 החלטת הממשלה1442, "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין- לאומי לייצור מזון מן הים ומהמדבר לשנים2022 - 2026 ( "ותיקון החלטת ממשלה15.5.22 .) 41 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל תרשים20 : ,היוזמות המרכזיות שהועלו בנוגע לעיר אילת2009 - 2024 42 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל 43 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל משרד מבקר המדינה בחן את מידת היישום של כמה פעולות שהופיעו בהחלטות הממשלה שהתקבלו במהלך השנים2019 ו- 2022 לפיתוח העיר איל( ת החלטות הממשלה4662 ו- 1442 )בהתאמה69 להקטנת ,התלות הכלכלית של העיר בתעשיית התיירות ואת מידת יעילותן בהשגת מטרותיהן ,בתחומי התיירות ,הגיוון התעסוקתי הפיתוח הכלכלי, פיתוח ענף החקלאות הימית, קידום ההסדרים התחבורתיים לאילת וממנה ושיפור שירותי הבריאות הניתנים .לתושבי האזור השגת מטרות אלה נועדה לשרת את העיר בעת שגרה ולאפשר לה להתפתח ולשגשג, ויש להן חשיבות רבה גם במצבי חירום שכן כפי שאירע במלחמת חרבות ברזל, התלות הכמעט מוחלטת של אילת בתעשיית התיירות הביאה כאמור לכך ש הפגיעה במרבית .העסקים בעיר הייתה חמורה יותר לעומת ערים אחרות, וזמן ההתאוששות היה ארוך יותר להלן עיקרי :הממצאים 2.1 . יישום החלטת הממשלה4662 בהיבטי תיירות כאמור, אחת ממטרות החלטת הממשלה4662 משנת2019 הייתה מיצוי הפוטנציאל התיירותי של העיר וביסוס מעמדה של אילת כעיר תיירות בין- :לאומית מובילה באמצעות היעדים האלה תרשים21 : היעדים לקידום ולמיצוי הפוטנציאל התיירותי הבין- לאומי של אילת לפי החלטת הממשלה4662 לצורך יישום החלטת ממשלה זו הוטל על משרד התיירות בין היתר לקדם הפקת אירועי תיירות בין- לאומיים באילת ולשווקם:ולפתח את רצועת החוף שלה 69 מטרות החלטת הממשלה כוללות את העיר אילת ואת חבל אילות .. בדוח זה המיקוד הוא בעיר אילת בלבד 44 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל 1. קידום ושיווק של אירועי תיירות רבי-משתתפים בהחלטת הממשלה4662 משנת2019 צוין כי לצורך יצירת תוכן תיירותי וחוויה חיובית לתיירות הנכנסת שתעניק ערך מוסף לביקור באילת ובחבל אילות, יש לסייע בקידום ובשיווק של אירועי תיירות בין- לאומיים באילת שימשכו תיירים מחו"ל בעונת החורף (אוקטובר עד מרץ). לצורך יישום סעיף זה נקבע בהחלטה כי יוקצו30 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2021 עד2023 , ומתוכם משרד האוצר יקצה מתקציבו15 מיליון ש"ח להפקה בפועל; ומשרד התיירות יקצה מתקציבו15 מיליון ש"ח כאמור ב.פריסה שווה כמפורט לצורך שיווק האירועים בחו"ל במסגרת פעילויות השיווק של המשרד לנוכח התפרצות מגפת הקורונה, עת השמיים היו סגורים לתיירות נכנסת, תוקן הסעיף בהחלטת הממשלה70 , וניתנה תוספת בסך של5 מיליון ש"ח על ידי משרד האוצר לעניין הפקת האירועים בלבד כך שתקציב הפקת האירועים היה20 מיליון ש"ח71 . להלן הממצאים לעניין הפעולות להפקת האירועים :ושיווקם א. :ה פ ק ת א י ר ו ע י ם לצורך העברת התקציבים ממשרד האוצר לשם הפקת אירועים כנקבע ,בהחלטת הממשלה הוקמה בתחילת שנת2022 , ועדה משותפת למשרד התיירות, אגף התקציבים במשרד האוצר, עיריית אילת והמועצה אזורית חבל אילות (להלן- הוועדה). הוועדה התכנסה כמה פעמים בשנה ודנה בבקשות התקצוב של עיריית אילת ושל המועצה האזורית חבל אילות לגבי .אירועים שהן הפיקו באזור ממסמכי משרד התיירות נמצא( כי הוועדה העמידה את מלוא סכום ההתחייבות20 )מיליון ש"ח להפקת האירועים72 , ועיריית אילת והמועצה האזורית חבל אילות מימשו מסכום זה כ- 18.5 ( מיליון ש"ח93% ) לצורך הפקת32 אירועים תיירותיים, זאת על אף הקשיים שהציבה מגפת הקורונה בפני ענף התיירות העולמי בכלל ובאזו.ר אילת בפרט ב. :ש י ו ו ק ה א י ר ו ע י ם בהחלטת הממשלה4662 ובתיקון שנעשה בה נקבע כאמור שמשרד התיירות יתקצב את שיווקם של אירועים רבי- ,משתתפים באילת לתיירות הנכנסת ולתיירות פנים שיופקו על ידי עיריית אילת בתקציב בסך 15 .מיליון ש"ח בשנים2021 עד2023 ובהמשך להחלטת הממש לה פנתה עיריית אילת כמה פעמים למשרד התיירות לצורך מימון השיווק של אירועים רבי-משתתפים שהיא הפיקה ,אולם פניות אלה לא נענו בחיוב מאחר שלעמדת המשרד הוא "לא משקיע בשיווק בערים וברשויות מקומיות ולכן הפנייה למשרד 70 סעיף3 (ב) בהחלטה4662 . 71 יוער כי בשנים2020 עד2022 התחוללה מגפת הקורונה בעולם ובישראל ובשל כך החלטת הממשלה4662 בנושא התוכנית הרב- ,שנתית לסיוע ולפיתוח העיר אילת וחבל אילות תוקנה בכמה החלטות ממשלה כך שלפי התיקונים האירועים שיופקו באזור אילת ישווקו כאירועים רבי-משתתפים שימשכו מבקרים לאזור- לתיירות הנכנסת ולתיירות הפנים. ראו החלטות הממשלה105 ( 14.6.20 ,) 683 ( 28.12.20 )ו- 1204 ( 3.3.22 ( . 72 בתקופת מגפת הקורונה, עת השמים היו סגורים במשך כשנתיים לטיסות מחו"ל, העמידה הוועדה סכום גבוה יותר מזה שנקבע בהחלטת הממשלה כדי להגביר ככל הניתן את מספר האירועים שהופקו לציבור הרחב בתקופות שבהן .ניתן היה לערוך אירועים מושכי קהל 45 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל התיירות שישקיע בשיווק אירועים בעיר אילת- לא אפשר ית", והוא אינו נוהג להתערב בגיבוש .קמפיינים שיווקיים אזוריים באופן ישיר בביקורת עלה כי התקציב שנקבע בהחלטת הממשלה4662 משנת2019 בסך15 מיליון ש"ח לשיווק של אירועים תיירותיים רבי- משתתפים באזור אילת שהתקיימו בשנים2021 עד2023 , לא תוקצב על ידי משרד התיירות אף שעיריית אילת פנתה אליו כמה פעמים בעניין זה , ואף שהממשלה אישרה תקציב ייעודי לכך. באופן זה היעדר השיווק של האירועים התיירותיים .הקטין את הפוטנציאל למשיכת תיירות נכנסת ותיירות פנים לאילת משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התיירות כ י אם סבר שהחלטת הממשלה בעניין תקצוב השיווק של אירועים רבי- משתתפים אינה מתכתבת עם תפיסת השיווק שלו, היה עליו לפעול .לעדכונה. כל עוד החלטת הממשלה לא בוטלה, היה עליו לבצעה 2. )מרכז הכנסים באילת (פרק מעקב כנסים מקצועיים, מפגשים עסקיים וועידות הם בעלי פוטנציאל כלכלי רב למדינות בעולם, והם חלק מענף הולך ומתפתח של תיירות כנסים בין- לאומית(MICE- Meetings, Incentives, Conferences and Exhibitions) .ענף זה נחשב לאחד מסוגי התיירות הצומחים בעולם, והתועלת שבו מתבטאת ב גידול הכנסות המדינה ממיסים ובגידול במשרות ישירות ועקיפות73 . אחרי תקופת מגפת הקורונה, אשר שינתה את אופי הכנסים בעולם והביאה להעברתם למרחב הדיגיטלי, ניכרת מגמת התאוששות ברחבי העולם ורצון בולט להחזירם למרחב הפיזי(in-person) ; למשל, בשנת2022 התקיימו בעולם כ- 10,500 כנסים בין-לאומיים פיזיים (לעומת כ- 13,250 בשנת 2019 ) 74. בישראל מתקיימים כנסים, לרבות בין- לאומיים, בעיקר בשלושה מרכזי כנסים: בתל אביב (אקספו), בירושלים (בניני האומה) ובחיפה (מרכז הקונגרסים הבין- לאומי), שאליהם מגיעים גם תיירים מכל העולם (חלקם הגדול)במסגרת תיירות עסקית וממוסדת של חברות וארגונים מקצועיים75 . לפי משרד התיירות ,תייר המגיע לכנס בארץ מוציא במהלך שהייתו כ- 210 דולר ביום בממוצע, לעומת תייר רגיל שמוציא כ- 149 דולר בממוצע (נכון לשנת2023 .) לעיר אילת מאפיינים ייחודיים, והיא משלבת נופים מדבריים, י ם והרים. יש בה פוטנציאל רב לקיום כנסים, לרבות בין- לאומיים, שיביאו אליה תיירים רבים מישראל ומחו"ל, לגיוון המוצר התיירותי 73 :ראוt Study of A convention Center in Northern Hong Yen, Ph.D. (2021). An Economic Impac - Tsu California. 74 :ראוntry and city rankings, 2023; Pp. 3, 5 , 2022 Business Analytics, cou ICCA . 75 ,מבקר המדינה דוח שנתי71ג ( 2021 '),"פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי", עמ 1341 - 1348 ; יוער כי בשנת2022 דורגה ישראל במקום ה- 53 מתוך94 :מדינות המובילות בעולם באירוח כנסים. ראו ICCA, 2022 Business Analytics, country and city rankings, 2023; Pp 6; ICCA, 2019 Business Analytics, country and city rankings, 2022; Pp 6. 46 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל ולמשיכת קהלים חדשים76 . כדי למצות את הפוטנציאל הטמון בתיירות כנסים נדרשות תשתיות פיזיות ובמרכזן- מרכז כנסים ואירועים בסטנדרט בין-לאומי בע ל כמה אולמות אירוח ושטחי מסחר הכולל גישה נוחה וחניה, מרכז תקשורת וציוד אורקולי, שירותי הסעדה וקיבולת אירוח של אלפי מבקרים וכן נגישות לאפשרויות לינה באזור מרכז הכנסים בכמות מספקת. למשל, מרכז אקספו בתל אביב כולל20 ,אולמות כנסים8 ,ביתני תצוגה25,000 מ"ר של שטחי תצוגה וכ- 5,000 מקומות חניה סמוכים; והוא מארח כ-3 מיליון מבקרים בשנה, שיכולים להתאכסן בכ- 10,500 .חדרי מלון באזור תל אביב באילת יש יותר מ- 11,000 חדרי מלון, ובסמוך אליה נמצא נמל תעופה בין- לאומי, ומתקיימים בה כנסים המיועדים בעיקר לתיירות פנים ולארגונים מקצועיים בישראל. כנסים אלה מתקיימים באולמות של בתי המלון בעיר אשר מוגבלים במספר המקומות שיש בהם77 , ואינם מציעים את מכלול התנאים הנדרשים לקיום כנסים רבי-משתתפים ובכמה אולמות בו-זמנית. החלטת הממשלה4662 הטילה על משרד התיירות לתכנן ולהקים מרכז כנסים באילת, ונק בע בה כי "תינתן עדיפות להקמת מרכז ."הכנסים ה ד ו ח ה ק ו ד ם ב נ ו ש א ק י ד ו ם ה ת י י ר ו ת ב א י ל ת ה ל י ק ו י: בדוח קידום התיירות באילת צוין כי רעיון הקמתו של מרכז כנסים באילת (להלן- מרכז הכנסים) עלה בשנת2009 בתוכנית ארוכת טווח שגיבשה עיריית אילת. המרכז הוכר על ידי הגורמים ה ממשלתיים הנוגעים בדבר כפרויקט בעל חשיבות לעיר שיש לקדמו, והוועדה המחוזית אישרה את התוכנית שהוגשה להקמתו. בביקורת נמצא כי יותר מעשור מאז החלו הדיונים לגביו, ולמרות החלטת הממשלה4662 שקבעה כי יש לתכנן ולהקים מרכז כנסים באילת, פרויקט זה עודנו בתחילתו, והוא עד יין לא הגיע לשלבים ראשוניים של ביצוע, בעיקר משום שעניין היתכנותו הכלכלית לא הוכרע במשך .זמן רב ה ה מ ל צ ה: לאור עמדת הממשלה בהחלטה4662 בנושא הקמת מרכז כנסים, ולפיה מרכז כזה יכול לשמש מנוף צמיחה לעיר ולפיתוח תיירות כנסים בה- על כל הגורמים הממשלתיים והעירייה לפעול להשלמת תכנונו, תקצובו והקמתו של פרויקט זה בשלבים, ולשתף פעולה כדי לעשות כל שניתן כדי להוציא את הי.וזמה להקמתו ואת החלטותיהם בנושא מן הכוח אל הפועל ת ג ו ב ת מ ש ר ד ה ת י י ר ו ת ל ד ו ח ה ק ו ד ם78 : משרד התיירות רואה בעיר אילת יעד אסטרטגי ולכן הוא משקיע בעיר משאבים רבים ובכלל זאת תקציבי עתק לפיתוח תשתיות תיירות. נושא הקמת מרכז הכנסים נבחן במסגרת דיוני ועדת הצת"פ. בדיון של ועדת הצת"פ שהתקיים בנובמבר2020 : ניתן אישור לתכנון הקמת מרכז הכנסים עם התניה לקידום תכנון מפורט וביצוע ; ניתנה הרשאת תקציב בהזמנת עבודה מיום30.5.20 בסך2.44 מיליון ש"ח, ובהזמנה נוספת מיום11.4.21 לחל"י (החברה הממשלתית להגנות ים המלח) בסך12.6 מיליון ש"ח לקידום תכנון מרכז הכנסים. זאת, בכפוף לאישור 76 ,מבקר המדינה דוח שנתי71ג ( 2021 '),"פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי", עמ 1334 , 1341-1342 , 1345 . 77 ,מבקר המדינה דוח שנתי71ג ( 2021 ."),"פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי 78 ,משרד ראש הממשלה הערות ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה71ג ( 21 20 '), עמ355 . 47 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל .הפרוגרמה ומודל ההפעלה יודגש כי שאלת אופן ההפעלה של מרכז הכנסים מצויה גם היא בימים אלו .בדיון מול עיריית אילת יצוין כי בתשובת משרד התיירות שהוצגה ב ספר הערות רא ש הממשלה מחודש מאי 2021 " נכתב כי לוח הזמנים המתוכנן והמשוער ליציאה למכרז לקבלת הצעות להקמת מרכז הכנסים, הוא הרבעון השלישי של שנת2021 ." ב י ק ו ר ת ה מ ע ק ב לפני כ- 15 שנה הכירו גורמים ממשלתיים בכך שפרויקט הקמתו של מרכז הכנסים באילת הוא בעל חשיבות לעיר אילת ויש לקדמו; הממשלה עיגנה את קידום הפרויקט בהחלטתה בשנת2019 (החלטת הממשלה4662 :) וגורמים ממשלתיים נוספים ועיריית אילת קידמו אותו; כמפורט להלן א. בדיון שהתקיים ביולי2011 בוועדת שרים לענייני אילת בראשות ראש הממשלה צוין כי מרכז כנסים ואירועים בין- לאומיים הוא מרכיב מהותי במיצובה הבין- לאומי של העיר ומנוף משמעותי ."ביותר להשקעות מלונאיות ותיירותיות בעיר, וכי יש לקדמו ב"מימון המדינה ב. כאמור, בשנת2019 החליטה הממשלה בהחלטה4662 להטיל על משרד התיירות לתכנן ולפתח תשתיות תיירות באילת ובחבל אילות ובכלל זה בין היתר תכנון והקמ .ה של מרכז כנסים באילת "בהחלטה צוין כי "תינתן עדיפות להקמת מרכז הכנסים79 . ג. בשנת2021 כתבה שרת התיירות דאז לראש עיריית אילת כי משרדה אישר הקמת מרכז כנסים (לצד פרויקטים תיירותיים ציבוריים נוספים בעיר), וכי היא רואה בהם "פוטנציאל ממשי לקידום ...התיירות לישראל בימים של משבר כלכלי [יש] חשיבות בקידום פרויקטים שיביאו עמם בשורה ."של פיתוח כלכלי ודחיפה לעיר אילת ולאזור כולו ד. תהליך ההקמה של מרכז כנסים באילת, ובכלל זה התכנון שלו ואופן מימון הקמתו, קודם לאורך השנים על ידי עיריית אילת מתוך ראייה כי המרכז יהיה מרכיב מרכ זי במנועי הצמיחה העתידיים של העיר ,מתוך ראייה כי מרכז הכנסים יהיה מרכיב מרכזי במנועי צמיחה עתידיים של העיר וביולי2016 אישרה הוועדה המחוזית דרום תוכנית שמאפשרת הקמת מרכז כנסים ואירועים80 . בשנים2015 עד2020 נדון מרכז הכנסים במשרד התיירות במסגרת סמכותה של ועדת הצת"פ בהתאם לנוהל שעוגן בחוזר מנכ"ל81 (להלן- הנוהל). מטרת הנוהל - שהיה תקף בתקופת יישום החלטת 79 סעיף3 ..א להחלטת הממשלה4662 . 80 ,מבקר המדינה דוח שנתי71ג ( 2021 '),"פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי", עמ 1345 . מדובר בתוכנית 'מס77/114/03/02 , מבנים ומוסדות ציבור לתרבות ופנאי- מגרש201 .החוף הצפוני אילת 81 חוזר מנכ"ל משרד התיירות2/2023 , "פיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות", עודכן באפריל2023 . הוועדה מופקדת על בחינת בקשות של רשויות מקומיות או תאגידים שהוקמו על פי חוק שהם בעלי זיקה מהותית לענף התי ירות לקבלת כספים מתקציב הפיתוח של המשרד כהשתתפות המדינה במימון מיזמים להקמת תשתיות תיירות. הוועדה קובעת .את שיעור ההשתתפות לפי אמות מידה שמופיעות בנוהל 48 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל הממשלה4662 , היא להסדיר את התהליכים הכרוכים בהשתתפות המשרד בהקמה ובתחזוקה של פרויקטים תיירותיים תשתיתיים, ובכלל זאת קביעת אמות מידה)(ניקוד למיון ולדירוג של פרויקטים פוטנציאליים .לצורך הבחירה והתעדוף שלהם במסגרת התקציב הקיים על פי הנוהל, בסמכות ועדת הצת"פ )(צוות תקציב פיתוח לאשר תקצוב לפיתוח פרויקטים תיירותיים "ציבוריים אך גם: (א) "לדחות פרויקטים שאינם בשלים לביצוע, שחסר לגביהם מידע מהותי82 ); (ב ,"לאשר תקציב לתכנון בלבד של פרויקט במקרים בהם הצת"פ לא השתכנע כי הפרויקט מגובש דיו "כאשר קיימת אי ודאות באשר לעלות הקמת הפרויקט העשויה להתברר לאחר התכנון83 ; (ג) "במקרים בהם יחול שינוי מהותי באופי הפרויקט או שינוי משמעותי באומדן המצריך הגדלת השתתפות המ ,שרד הפרויקט ייבחן ב שנית על ידי הצת"פ", ואפשר שיבוטל84 .)(ההדגשה אינה במקור להלן בלוח2 הפעולות העיקריות שנעשו במשרד התיירות לרבות בוועדת הצת"פ בעניין מרכז הכנסים החל בשנת2015 : לוח2 : הפעולות העיקריות שנעשו במשרד התיירות בעניין מרכז הכנסים התאריך תיאור עיקרי הפעולה נובמבר 2015 ועדת צת"פ1 : • הוועדה החליטה לאשר את הקמתו של מרכז הכנסים באילת בעלות של19.3 מיליון ש"ח שמתוכם ישתתף משרד התיירות בסך של כ- 15.44 .מיליון ש"ח ספטמבר 2019 ועדת צת"פ2 : • .בדיון צוין כי מדובר ב"פרויקט הדחוף והחשוב ביותר" באילת • אושר תקציב לפעולות תכנון בסך כ של- 2.44 מיליון ש"ח שימומש ,על ידי חל"י עבור בדיקת היתכנות, גיבוש מודל מימון והקמה .קביעת מיקום שטח המרכז ותכנון ראשוני של מרכז הכנסים אוגוסט 2020 בדיקת היתכנות כלכלית שביצעה חל"י בהזמנת :משרד התיירות עיקרי :הממצאים שעלו בבדיקת ההיתכנות • הרוב המוחלט של מרכזי אירועים בארץ ובעולם מוקמים ומנוהלים בשליטה ובמימון ציבוריים מתוך ראייה מקרו- כלכלית, שבה הכדאיות הכלכלית מתבטאת ב ,תרומה לעיר .למדינה ולמשק • .אין כדאיות כלכלית בהקמת מרכז כנסים ביוזמה פרטית • אילת משוועת למרכז כנסים שישמש תשתית ציבורית לפיתוח .התיירות והכלכלה של העיר • תחזיות הביקושים והפוטנציאל להפוך את אילת ליעד אטרקטיבי לקיום כנסים לתיירות נכנסת עומדות בסטנדרטים בין- לאומיים ומצביעות על כך שהמרכז צפוי להיות מאוזן .)כלכלית (ללא מרכיב השקעה בהקמת המרכז נובמבר 2020 ועדת צת"פ3 : • הוועדה החליטה על הקצאת תקציב נוסף בסך12.6 ש"ח להקמת המרכז, ובסך הכול אישר משרד התיירות תקציב בסך 82 ,משרד התיירות נוהל צת"פ 2/2023 מאפריל2023 , סעיף10.5.1 .לנוהל 83 ,משרד התיירות נוהל צת"פ 2/2023 מאפריל2023 , סעיף10.5.7 .לנוהל 84 ,משרד התיירות נוהל צת"פ 2/2023 מאפריל2023 , סעיף12.2 . 49 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל התאריך תיאור עיקרי הפעולה 15,040,000 ש"ח עבור תכנון מפורט ועבודות לבניית כ- 5,000 מ"ר .ובהם המרכז, חניות ותשתיות מקדימות • נקבע כי כתנאי למעבר מתכנון ראשוני לתכנון ביצוע (התכנון המפורט) נדרש אישור צוות הצת"פ, והוא יקודם רק לאחר אישור .משרד התיירות לפרוגרמה הסופית והמפורטת שלו נובמבר 2021 פרסוםRFI בין- *לאומי • משרד התיירות מסר למשרד מבקר המדינה כי הפרסום "לא הניב ."תוצאות המתעניינות בפרויקט יולי 2022 אגף אסטרטגיה במשרד התיירות הכין ניתוח כלכלי ראשוני (להלן- הניתוח הכלכלי :)הראשוני • .צוין בו כי מדובר בניתוח כלכלי ראשוני • מטרתו- "לבצע ניתוח כלכלי של העבודות אשר נמסרו למשרד אודות אפשרות הקמת מרכז כנסים, של ההתכנות להפעלתו ושל ."המודלים השונים להפעלת המרכז • עו ד צוין בו כי "בהתאם להנחות היסוד שפורטו יהיה קושי להגיע לרווחיות , ובוודאי קושי להגיע לרווחיות מדי שנה. יש לגבש אם ."כך, תפיסת הפעלה שתהא כלכלית למפעיל ורצויה למדינה על פי .מסמכי משרד התיירות, בעיבוד משרד מבקר המדינה * RFI Request for Information) ) - תהליך פומבי שמטרתו לאסוף מידע מנותני שירות, קבלנים או ספקים במטרה .לבדוק את היתכנות הפרויקט בפועל משרד מבקר המדינה בחן את ההתפתחויות הנוגעות לקידום פרויקט מרכז הכנסים בהתאם להחלטת הממשלה משנת2019 : א. מסמך הניתוח הכלכלי הראשוני מיולי2022 , שהוכן על ידי אגף אסטרטגיה במשרד התיירות והועבר למנכ"ל המשרד, ניתח עבודות קודמות שבוצעו לרבות בהנחיית משרד התיירות, שבחנו את הכדאיות הכלכלית להקמת מרכז כנסים באילת. בניתוח זה עלה כי ייתכן שעלויות הקמת המרכז ועלויות השכר שפורטו בעבודות הקודמות הוערכו בחסר, וההכנסות הוערכ ו ביתר, ועל כן הוצע בין היתר לשקול לכלול בהקמתו של המרכז מרכזי רווח נוספים. במסקנות הניתוח צוין בין היתר כי "לא ברורה הכדאיות הכלכלית ליזם לבנות מרכז כנסים וקיים ספק גם לגבי הרווחיות התפעולית שלו"; וכי "מודל ההפעלה של מרכז הכנסים לא פוצח במלואו". על כן הומ לץ בניתוח להתקדם עם הפרויקט בשלבים "תוך שמירת האפשרות לבצע נקודות עצירה בהמשך, בהתאם לכדאיות הכלכלית, בהתאם לאבני הדרך המרכזיות שהוצגו בפתיחה, כלומר, המשך הליכי התכנון, לאחר מכן פרסום מכרז להפעלה- מציאת זוכה במכרז הפעלה שיאשר כי קיימת כדאיות כלכלית לבניית המתחם ולאחר מכן פרסום מכרז להקמה. באופן זה הזוכה במכרז הפעלה יוכל לסייע בהכנת מכרז ."ההקמה באופן שימקסם את התועלת הכלכלית מהפעלת המתחם עם זאת במסמך הניתוח הכלכלי הראשוני נכלל פירוט של תועלות כלכליות ולא כלכליות נוספות מהקמת מרכז הכנסים ובהן "הכנסות ,ישירות הנובעות מהוצאות לינה, אוכל ושתייה, תחבורה בידור וקניות... הכנסות לא ישירות הנובעות מרכישות שיבוצעו על ידי הגורמים מהם יבוצעו ההוצאות הישירות... כנסים יכולים לווסת את העונתיות בהזמנת חדרי מלון באילת היות וניתן 50 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל לתכנן את קיום הכנסים לתקופות שפל בתיירו ת המקומית"; עוד צוין במסמך זה כי מרכז כנסים באילת יסייע ב שיפור המוניטין של העיר ובקידום חדשנות ויזמות. לאחר פירוט השיקולים השונים והיתרונות שבהקמת מרכז הכנסים לצד העלאת ההסתייגות בהיבט של הכדאיות הכלכלית, הומלץ במסמך הניתוח הכלכלי הראשוני "לבצע בחינה מעמי ,קה .בשיתוף גורם מתמחה בינלאומי של הגודל האופטימלי למרכז הכנסים ושל תמהיל הבנייה שלו גודל אשר ישקף מחד את עלות ההקמה והתחזוקה מנגד את פוטנציאל ההכנסות הנגזר מגודל הכנסים. יש לנתח את הגורמים אשר מנבאים את הצלחת מרכז הכנסים, ולראות כיצד ניתן לשפר "סוגיות אלו ; וצוין בו כי "יובהר כי מדובר בניתוח כלכלי מקדים המתבסס על עבודות קיימות "ולצורך קבלת החלטה סופית יש לבצע ניתוח מעמיק אשר יכלול סקירה הנדסית ושיווקית ב. בדיון מעקב שהתקיים במשרד ראש הממשלה ביולי2023 במסגרת ועדת היגוי ליישום החלטת הממשלה4662 (להלן- ועדת ה)היגוי85 , מסר משרד התיירות כי הוא מצוי בתהליך של "בדיקה מקצועית וכלכלית בנושא הקמת מרכז הכנסים באילת". בסיכום הדיון הנחה משרד ראש הממשלה כי לאחר שמשרד התיירות יגבש המלצה סופית בנושא "יתקיים דיון בהשתתפות משרד ראש הממשלה, נציגי אגף החשב הכללי במשרד האוצר, מש."רד התיירות ועיריית אילת משרד התיירות כתב למשרד מבקר המדינה באוגוסט2024 ובפברואר2025 כי הוא עשה בדיקות נוספות בהיבט הכדאיות הכלכלית, ועל בסיסן הוצגו ל פני שר התיירות ו מנכ"ל המשרד באוגוסט 2023 מסמכים בעניין "הקמת מרכז כנסים באילת- סוגיות פתוחות והמלצות" של אגף אסטרטגיה במשרד. במסמכים הוצגו '"נקודות פתוחות להחלטה" המתייחסות להיבטים הכלכליים של מרכז הכנסים ובהם בחינת אפשרות לרשת ביטחון כלכלית מצד המדינה, שאלת גודל מרכז הכנסים הרצוי והאפשרות לשיתוף פעול ה עם ארנת הספורט המוקמת באילת. כמו כן כללו המסמכים כמה המלצות ובהן: התקשרות עם יועץ בעל מומחיות בהקמת מרכזי כנסים; בחינת מוקדי רווח נוספים; ואפשרות לפרסם מכרז להפעלת מרכז הכנסים כדי לבחון את כדאיותו. המשרד ציין כי הוצגה לפני השר והמנכ"ל גם עבודה כלכלית שנע שתה בשנת2020 שהמשרד הזמין מחל"י. יצוין כי עבודה כלכלית זו של חל"י תמכה בהקמתו של מרכז הכנסים במתכונת שנקבעה בהחלטת הממשלה4662 . בביקורת עלה כי בדיון האמור הוצגו בפני השר כמה נתיבי פעולה אפשריים בנושא: קידום המרכז באמצעות שילובו עם ארנת הספורט באילת, הפסק ת הפרויקט, או הקמתו במתווהBOT (Build, Operate, Transfer) שכולל אפשרות של מתן רשת ביטחון כלכלית והסכמות עם משרד האוצר על מימון ממשלתי. משרד התיירות מסר למשרד מבקר המדינה באוגוסט2024 כי בסיכום הדיון קבע 85 החלטת הממשלה4662 קבעה בסעיף12 כי תוקם ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה שתקיים מעקב רצוף אחר יישום החלטת ממשלה זו ותפעל להסרת חסמים במידת הצורך בהשתתפות מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל משרד התיירות, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון , מנכ"ל משרד הפנים, מנכ"ל משרד התרבות והספורט, מנכ"ל משרד האנרגיה, מנכ"ל משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי , מנכ"לית מנהל התכנון, ראש עיריית אילת (מ .)שקיף) וראש מועצת חבל אילות (משקיף 51 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל השר בעל פה כי "אין להמשיך לקדם את הקמת מרכז הכנסים בא ילת". יצוין כי לא נמצא במשרד .התיירות סיכום לדיון זה על אף חשיבות הנושא שנדון בו חל"י מסרה למשרד מבקר המדינה במאי2025 (להלן- תשובת חל"י) כי שאלת הכדאיות הכלכלית של מרכז הכנסים נבחנה על ידה במסגרת עבודה כלכלית שנעשתה בשנת2020 בהזמנת משרד ,התיירות והמסקנ ה הייתה שאין כדאיות כלכלית להקמה והפעלה של מרכז הכנסים ביוזמה .פרטית סמכותה ותפקידיה של ועדת הצת"פ הוגדרו בנוהל של משרד התיירות שקבע כי הוועדה תקבל החלטות בעניין בקשות לתקצוב פרויקטים תיירותיים ציבוריים או תדחה אותן כאשר ה פרויקטים אינם בשלים לביצוע . זאת ב התאם לאמות המידה שהוגדרו כאמור בנוהל המשרדי לקביעת ניקוד לפרויקטים, שלפיו ייקבע סדר העדיפות בהקצאת המימון מתקציב הפיתוח של המשרד. לפי הנוהל, במקרה שיחול שינוי באופי הפרויקט או שיחול שינוי משמעותי באומדן המצריך הגדלת השתתפות המשרד, הפרויקט ייבחן שנית על ידי הצת"פ, ואפשר שיבוטל . הועלה כי עמדת שר התיירות שלא להקים את מרכז הכנסים לא הובאה לדיון בוועדת צת"פ של משרד התיירות אשר משמשת כאמור לפי סמכותה בנוהל הצת"פ פורום מקצועי לבחינה של בקשות למימון פרויקטי ם בתחום התיירות. שיתוף הוועדה בבחינת הנושא נדרש אף לאחר שהי א תקצבה את הפרויקט מלכתחילה לביצוע במהלך השנים2015 עד2020 . משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התיירות כי לנוכח ההיבטים השונים שפורטו במסמך הניתוח הכלכלי הראשוני והחלופות וההמלצות שהוצגו בפני השר על ידי אגף אסטרטגיה במשרד התיירות באוגוסט2023 , נכון היה כי קודם החלטת השר בעניין, המשרד היה מכנס את ועדת הצת"פ ומציג בפניה את הניתוח הכלכלי שנערך על ידי אגף אסטר ט גיה במשרד, כדי שהיא תבחן מכוח סמכויותיה ותפקידיה על פי הנוהל את הפרויקט בשנית בדיון מקצועי ומתועד, ובמידת הצורך תזמין)מהאגף האחראי במשרד לבחינת כדאיות הקמת מרכז הכנסים (אגף אסטרטגיה ניתוח כלכלי מעמיק נוסף כך שלפני השר י עמוד מלוא המידע הרלוונטי הדרוש לקבלת החלטה בעניין משמעותי זה, משרד מבקר המדינה ממליץ לוועדת הצת"פ לפעול כך גם במקרים עתידיים . ג. בדיון מעקב שקיימה ועדת ההיגוי במשרד ראש הממשלה ביולי2024 דיווח משרד התיירות כי הוא בחן את היתכנות הקמת מרכז הכנסים באילת ומצא כ י הקמתו צפויה להיות ה פסד ית , וכי עלות ההקמה במתכונת המקורית שנקבעה בהחלטת הממשלה4662 ובמימון ממשלתי גבוהה משמעותית מהמשוער (הנתיב המקורי להקמת מרכז הכנסים); ולכן משרד התיירות המליץ לבחון ,הקמת ארנה משותפת בקריית הספורט "שתשמש להיכל רב תכליתי (אירועי ספורט כנסים ומופעים)". בסיכום הדיון הנחתה ועדת ההיגוי את משרד התיירות לבחון שני נדבכים מקבילים : הראשון- הקמת ארנה משותפת בקריית הספורט, שתשמש מרכז לקיום אירועי ספורט, כנסים וירידים; והשני- .קידום מרכז הכנסים בחוף הצפוני באמצעות עיריית אילת ורמ"י על ידי מכרז בדיון התקדמות נוסף שהתקיים בוועדת ההיגוי במשרד ראש הממשלה בדצמבר 2024 צוין כי לא חלה התקדמות בקידום הנושא: משרד התיירות חזר על דיווחו מיולי2024 כי" לאחר בחינה 52 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל מ עמיקה נמצא כי מרכז הכנסים במתכונת שהוצעה צפוי להיות הפסדי וכי עלות ההקמה גבוהה משמעותית מהמשוער . נבחנת הקמת ארנה משותפת בקריית הספורט , שתשמש כמרכז לקיום ."אירועי ספורט, כנסים וירידים, טרם התקבל אומדן עלויות של העירייה לעניין החלופה של הקמת מרכז הכנסים בחוף הצפוני, שב משרד התיירות על עמדתו כי נדרש לקדם את המכרז באמצעות רמ"י והציע שעיריית אילת תקדם בש יתוף רמ"י את הקמת המרכז בכפוף להקצאת קרקע ציבורית חלופית והקמת מרכז כנסים על ידי יזם פרטי. נכון ליוני2025 שני נתיבי הפעולה לא קודמו. עיריית אילת כתבה למשרד מבקר המדינה בספטמבר2024 כי הקמתו של מרכז כנסים באילת תגדיל את האטרקטיביות של העיר ותרחיב את קהל ה יעד שיגיע לעיר, דבר שיתרום לצמיחתה של תיירות כנסים, יצמצם את התנודתיות העונתית בתיירות המקומית ויגדיל את מספר המבקרים בעיר לאורך כל השנה. העירייה הוסיפה כי "מזה יותר מעשור, הנושא נמצא בדיונים ובתהליכים שונים במשרד התיירות ובממשלה. למרבה הצער, כל ממשלה דחתה ]את ההחלטות [בנושא ."לממשלה הבאה, ולמרות החלטות רבות של הממשלה, לא התקדם דבר בדוח הקודם צוין שבהמשך להחלטת הממשלה4662 משנת2019 ולפיה נדרש היה לקדם את הקמתו של מרכז כנסים באילת, פעל משרד התיירות לקידום העניין ובין היתר אישר את המשך ה תכנון במסגרת דיונים מקצועיים שהתקיימו בוועדת הצת"פ המשרדית שהקצתה תקציבים לקידום תכנון .מפורט של מרכז הכנסים אולם נמצא כי יותר מעשור מאז החלו הדיונים לגביו, ולמרות החלטת הממשלה4662 שקבעה כי יש לתכנן ולהקים מרכז כנסים באילת, פרויקט זה עודנו בתחילתו, והוא עדיין לא הגיע לשלבים ראשוניים של ביצוע, בעיקר משום שעניין היתכנותו הכלכלית לא הוכרע .במשך זמן רב ביקורת המעקב העלתה שבאוגוסט2023 החליט שר התיירות לעצור את הפרויקט במתכונת שגובשה בהמשך להחלטת הממשלה4662 בנימוק של אי- כדאיות כלכלית, זאת בלי שהעניין הוחזר לוועדת ה צת"פ המשרדית כדי שהיא תבחן מכוח סמכויותיה ותפקידיה לפי נוהל הצת"פ את הפרויקט בשנית בדיון מקצועי ומתועד, ובמידת הצורך תזמין ניתוח כלכלי מעמיק נוסף כך שלפני השר יעמוד מלוא המידע הרלוונטי הדרוש לקבלת החלטה בעניין משמעותי זה . נכון לפברואר2025 גם בחינת שתי החל ופות לאופן הקמת מרכז הכנסים באילת שנדונו בוועדת ההיגוי במשרד ראש הממשלה- לא קודמה, כך שהחלטת הממשלה בעניין הקמת מרכז כנסים לא יושמה .והעירייה בוחנת אפיקים נוספים לקידום הנושא אם עמדת ם של משרד התיירות ושר התיירות היא שאין מקום לקדם את הקמת מרכז הכנסים בא ילת במתכונת המקורית שהוצעה לנוכח אי- ,כדאיות כלכלית הרי ש אין די בהנחיה בעל פה של השר בעניין זה; וכי נדרש היה שוועדת הצת"פ במשרד התיירות תקיים דיון יסודי ומקצועי בעניין בהתאם לסמכויותיה על פי הנוהל ותגבש עמדה בעניין ותשקול במסגרת זו גם את הצורך בהעמקת הניתוח הכלכלי; אם יעלה כי אכן אין מקום לקדם את מרכז הכנסים במתכונתו המקורית ויש ליישם את ההחלטה במתכונת אחרת, על משרד התיירות ליזום הצעת מחליטים במטרה לשנות את החלטה הממשלה4662 משנת2019 אשר הטילה עליו לקדם את הקמת מרכז הכנסים במתכונת שנקבעה בהחלטה. 53 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל מידת תיקון הליקוי 3. )פיתוח רצועת חוף הים (הטיילת רצועת החוף באילת היא משאב תיירותי וסביבתי ייחודי, והיא נכס תיירותי מרכזי ואטרקטיבי המשפיע על מעמדה ודימויה של העיר כיעד תיירותי מבוקש. לפי משרד התיירות , מדובר בפרויקט לאומי שיש בו אינטרס ציבורי, סביבתי וכלכלי מ ן המדרגה הראשונה. פיתוח רצועת החוף עוגנה בהחלטת הממשלה4662 שהטילה על משרד התיירות "לתכנן ולפתח תשתיות תיירות באילת ובחבל ."אילות...שכוללות את פיתוח רצועת החוף", שיקודם לפי החלטת הממשלה בהתאם "לזמינות ביצוע בשנת 2019 הכינה ,חל"י בהנחיית משרד התיירות, ת וכ נית עבודה רב- שנתית לשנים2020 עד2029 לפיתוח רצועת החוף בתיאום עם העירייה ב חלוקה למקטעים, ב אומדן כולל של כ- 852 מיליון ש"ח86 . להלן בתרשים התוכנית הרב- :שנתית לפיתוח רצועת החוף בחלוקה למקטעים תרשים22 : פיתוח רצועת החוף באילת לפי המקטעים העיקריים :המקור חל"י. כדי לממש את החלטת הממשלה ולאפשר את קידום הפרויקט על בסיס זמינות הביצוע שלו כפי שנקבע בהחלטה, התקיים בספטמבר2019 ,דיון בוועדת הצת"פ במשרד התיירות עם עיריית אילת וחל"י ו שב ניתן אישור לקידום רב-שנתי של פרויקט רצועת החוף . בפרוטוקול הדיון נכתב כי "העיקרון ה מנחה 86 החלטת הממשלה3043 ( 26.9.17 ) הרחיבה את סמכויותיה של חל"י ונקבע בה כי היא תנהל פרויקטים תיירותיים .באזור אילת לרבות פיתוח התשתיות הרלוונטיות 54 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל "הוא העתקת מודל ים המלח [שאותו ביצעה חל"י] לפעילות באילת87 . הביטוי לכך אמור היה להיות תקציב מסגרת רב- שנתי עם טווח הקצאה שנתי לכלל מרכיבי הפרויקט שימומש לפי זמינות הביצוע בדומה למודל שיושם בעניין ים המלח; ובאופן זה לאפשר לחל"י להתקדם בביצוע העבודות במקט עים )על פי בשלותם לביצוע העבודות (בהתאם לטיפול בהיבטים ההנדסיים, התכנוניים והסטטוטוריים ; וגם לתת מענה למקרים שבהם ניתן להקדים ביצוע מקטעים שתוכננו לביצוע בשנים הבאות או כאשר יש צורך בשינויים או בהסטות עבודות שאושרו לגבי מקטע נתון. עקרונות אלה נועדו לאפשר ג מישות לחל"י כגורם ביצוע של משרד התיירות לקדם את התוכנית הרב- .שנתית עבודת ועדת הצת"פ מ ת בצעת בשלושה שלבים: הראשון- הגשת בקשה של רשות מקומית (במקרה זה עיריית אילת) בתיאום עם חל"י לאישור תקציב לביצוע עבודות במקטעים; השני- דיון בוועדת הצת"פ המשרדית לאישור עק רוני של התקציב לביצוע הפרויקט המבוקש; השלישי- מתן אישור בפועל של ועדת הצת"פ לביצוע עבודות בשטח על ידי חל"י- "שלב המוגדר כ"קבלת הזמנת עבודה88 . משרד מבקר המדינה בחן את יישום השלבים האמורים על ידי משרד התיירות (ועדת הצת"פ) תוך התמקדות בלוחות ,הזמנים למימושו:לפי הפירוט שלהלן לוח3 : ,לוחות הזמנים בוועדת הצת"פ במשרד התיירות2019 - 2023 שנת תקצוב מועדי הגשת הבקשה על י יד חל"י לתקציב לביצוע עבודות במקטעים מועדי תחילת ה דיו נים בוועדת הצת"פ במשרד התיירות מועדי קבלת הזמנת עבודה- אישור התחלת עבודות בשטח והעברת תקצי ב בפועל על ידי משרד התיירות תיאור פרויקטים עיקריים מספר החודשים שחלפו ממועד הגשת הבקשה ועד קבלת הזמנת עבודה 2019 מאי2019 ספטמבר2019 יוני2020 *פיתוח רצועת החוף 13 2020 יוני2020 נובמבר2020 מאי2021 אוקטובר2021 נובמבר2021 רחבת המרינה ,הקדמת עבודות חוף המשאבות תכנון רצועת החוף 11 16 17 2021 מאי2021 דצמבר2021 מרץ2022 המרינה, מבואות נחל שלמה 10 2022 מאי2022 נובמבר2022 דצמבר2022 המרינה, חוף קצא"א, חוף ,)דתיים (השלמת תקצוב הקדמת עבודות אום רשרש 7 2023 מאי2023 אוגוסט2023 מאי2024 מרינה (שלב ,ב'), טיילת צפונית תכנון מקטעים נוספים 12 .לפי נתוני חל"י * במקור ההזמנה יועדה לביצוע חוף המשאבות, ביצוע חלקי של חוף קצא"א, תכנון מקטעים ארוך טווח ותת"ל. בעקבות סערה שהתרחשה במרץ2020 .אושר ביצוע הסטה תקציבית לפרויקט הקדמת עבודות 87 פרויקט הגנות ים המלח הוא פרויקט ,ממשלתי שמבוצע על ידי חל"י, שפועלת כזרוע מבצעת של משרד התיירות במטרה לתכנן, ליישם ולהוביל פתרונות קצרי טווח וארוכי טווח לבעיית עליית מפלס המים בחוף המערבי של הבריכה התעשייתית באגן הדרומי של ים המלח. בעקבות החשש להצפת המלונות לאורך חופה של הבריכה, הכריזה ה ממשלה בקיץ2007 על פרויקט "הגנות ים המלח" כפרויקט בעל חשיבות לאומית, ובתוך כך העניקה לחל"י את המנדט לקידום ולביצוע של עבודות. 88 שלב "קבלת הזמנת עבודה" הוא האישור הסופי והחתום שניתן לחל"י על ידי ועדת הצת"פ שמאפשר לה להתקשר .בהסכם עבודות עם הקבלן בשטח 55 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל מהלוח עולה כי ועדת הצת"פ קיבלה בקשות לקידום מקטעים של רצועת החוף באילת באמצע שנת עבודה נתונה (שלב הגשת בקשות על ידי רשויות מקומיות), התכנסה לדיון על פי רוב במהלך הרבעון האחרון של אותה שנת עבודה וסיימה בפועל את תהליכי האישור של הבקשות בחודשים מאי עד דצמבר בשנת העבודה העוקבת. עולה כי בממוצע חולפת כשנה ממועד הגשת הבקשה של עיריית אילת לקדם מקטעים מרצועת החוף שחלה בשלות לביצועם בשטח (כאמור על בסיס זמינות הביצוע שלהם) ועד לאישור הבקשה ומתן התחייבות תקציבית )(שלב הזמנת עבודה- המועד הקובע שבו חל"י רשאית להתחיל בפועל בביצוע התקשרויות למימ וש הביצוע כפרסום מכרזים קבלניים באותם מקטעים זמינים .לביצוע במאי2024 מסרה חל"י למשרד מבקר המדינה כי דרך פעולה זו של ועדת הצת"פ הקשתה לקדם את הפרויקט ביעילות על ידה. עקב כך לא התאפשרה לה גמישות בביצוען של פעולות כנקבע בהחלטת הממשלה ובעקרונות שסוכמו בעניי ן זה בפרוטוקול הצת"פ משנת2019 על בסיס תקצוב שנתי ו "זמינות הביצוע" של קטעים בשלים לפיתוח(באותה שנת עבודה ). עקב כך חל"י נדרשה להמתין עד לקבלת האישור הרלוונטי ממשרד התיירות , זאת בניגוד להחלטת הממשלה בעניין ולעקרונות שסוכמו בפרוטוקול הצת"פ בשנת2019. לעמדת ח ל"י, מנגנון התקצוב הקיים במשרד התיירות אינ ו מאפשר לחל"י לבצע עבודות בשטח באותה שנת תקציב שלגביה מוגשת הבקשה לוועדת הצת"פ במשרד התיירות, באופן שמביא בפועל לאובדן שנת עבודה. ביוני2024 הוסיפה חל"י כי דרך פעולה זו הביאה להערכתה לעיכוב של כ שלוש שנים בביצוע העבודות במקטעים בחוף שהיו זמינים לביצוע ובמקטעים עתידיים , והיא מצויה בכ- 30% מימוש של הפרויקט והצפי לסיומו הוא שנת2032 . עוד כתבה חל"י למשרד מבקר המדינה כי דרך הפעולה של הצת"פ גם הקשתה לקדם את הפרויקט ביעילות שכן היא לא הייתה יכולה להקדים מימוש תקציבים עתי דיים למקטעים שהיו זמינים לפיתוח או לבצע פעולות פיתוח נוספות כל עוד לא ניתן האישור ממשרד התיירות; זאת גם במקרים שבהם הקבלן פעל בשטח באותו זמן ויכול היה לקדם עבודות פיתוח של מקטעים נוספים במסגרת אותה שנת עבודה, ובכך לקדם באופן יעיל את העבודות ולהקטין את הפגי עה בתנועת העוברים והשבים בסביבת .המקטעים שברצועת החוף ביוני2024 מסר משרד התיירות למשרד מבקר המדינה כי אכן לאישור תקציב כולל מראש לפיתוח רצועת החוף באילת או לחלק ניכר ממנה יש כמה יתרונות ובהם בין השאר מחויבות להמשכיות הפרויקט, צמצום התלות בוועדת הצת"פ שא ינה מתכנסת באופן תכוף וחיסכון בעלויות כיוון שבמתכונת זו חל"י (החברה המבצעת) יכולה לצאת למכרז אחד על כמה מקטעים (לפי זמינותם לביצוע ,ובשלותם). לצד זאת ציין משרד התיירות כי יש גם יתרון להתקדמות הדרגתית בקצב ביצוע הפרויקט המותאם ליכולת עיריית אילת לעמוד בביצו.ע כלל רצועת החוף מהבחינה התקציבית חל"י מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממאי2025 ב כי ניגוד ל דיון שקיימה ועדת הצת"פ בספטמבר2019 ,)(בהשתתפות חל"י ועיריית אילת שבו נקבע העיקרון המנחה לקידום הפרויקט על בסיס תוכנית רב- ,שנתית הרי שבפועל דרך הפעולה של ועדת הצת "פ לא יישמה עיקרון זה כך שחל"י נדרשה להגיש מדי שנה בקשת תקצוב פרטנית למקטע מסוים ולהמתין לאישור ועדת .הצת"פ זמן רב דרך פעולה זו שמטה את היתרונות והיעילות באישור תוכנית רב-שנתית ו ב חלוקה למקטעים על בסיס 56 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל זמינות הביצוע , כפי שסוכם בדיון בספטמבר2019 . עוד ציינה חל"י כי בפועל במהלך תקופת החלטת הממשלה, לא הייתה השתתפות תקציבית של עיריית אילת89 , ולכן במקרה זה ניתן היה לקדם את .הפרויקט בלי שלדבר יש השפעה על יכולתה התקציבית של העירייה באותה עת משרד התיירות מסר בתשובתו כי החלטת הממשלה4662 משנת2019 קבעה כי "יישום ההחלטה ייעשה על פי נהלי המשרד, במקרה זה על פי נוהל ועדת הצת"פ, וקבעה תקצוב של190 מיליון ש"ח בפריסה שווה לחמש שנים, ובהתאם לכך מקטעי רצועת החוף תוקצבו". עוד ציין המשרד כי הוא השקיע בשנים 2013 עד2024 תקציבים ר בים בפיתוח תשתיות תיירות בכלל המדינה בסך מצטבר של כ- 355 מיליון ש"ח, ומתוכו סך של247 ,מיליון ש"ח לפרויקטים באילת מכוח החלטת הממשלה האמורה158% יותר מסכום ההחלטה. אשר לתהליך העבודה של ועדת הצת"פ מסר המשרד כי הוא מובנה ונמשך כמה ( חודשים וכולל בדיקות מקדימות כמו תנאי סף, סטטוטוריקה, חוות דעת מקצועיות), ובמהלכו עוברת כחצי שנה עד להנפקת הזמנת העבודה, ולכן יש לבחון את המועדים ממועד אישור הפרוטוקול המסכם .ועד לביצוע בפועל החלטת הממשלה4662 משנת2019 בדבר קידום פרויקט רצועת החוף באילת, שנחשבת לעוגן תיירותי .מרכזי, קבעה כי הוא יבוצע על בסיס הזמינות לביצוע העבודות בשטח ועל פי בשלות מקטעי הפרויקט נמצא כי דרך הפעולה של ועדת הצת"פ במשרד התיירות מתווה העבודה הנהוג בו ו עדת הצת"פ לפיו היא מתכנסת אחת לשנה ומקיימ ת תהליך לאישור תקציב לביצוע עבודות במקטעים על פני פרקי זמן )ארוכים יחסית (שנת עבודה בממוצע - ם אינ תואמ ים את אופי הביצוע הנדרש של פרויקט פיתוח רצועת החוף באילת . פרויקט זה מצריך גמישות ויכולת קבלת החלטות יעילה בנוגע לבקשות של חל"י לקידום מקטעים על בסיס זמינו ,ת הביצוע ואינ ם מאפשר ים לחל"י- כזרוע המבצעת של משרד התיירות- לקדם באופן יעיל את התוכנית הרב-שנתית בנושא כפי שנקבע בהחלטת הממשלה ; כך שבפועל במקום לסיים את הפרויקט עד לשנת2029 כפי שתוכנן במקור על ידי חל"י, מועד סיומו יידחה בכשלוש שנים, עד לשנת2032 לפחות. על משרד התיירות להאיץ את הפעולות הנדרשות לצורך השלמת הביצוע של פרויקט לאומי רב- שנתי מרכזי זה של פיתוח רצועת החוף, כדי לאפשר את קידום ביצועו ביעילות בהתאם לזמינות הביצוע ולבשלות המקטעים לפיתוח; ובין היתר לבצע התאמות במנ גנון הקיים בוועדת הצת"פ המשרדית ש כן מדובר בפרויקט בהיקף מוערך של כ- 860 מיליון ש"ח. יש משנה חשיבות לקידום פרויקט משמעותי .זה ביעילות, כחלק מהפעולות לסיוע ולשיקום של תעשיית התיירות באילת, על פי החלטות הממשלה 89 יו ער כי על פי נוהל הצת"פ, רשות מקומית אשר מגישה בקשה לקידום פרויקט תיירות ציבורי, נדרשת על פי רוב להציג מימון תואם (מאצ'ינג) כדי לקבל תקציבים, אולם ניתן לפטור רשויות מקומיות מהצגת מימון תואם במיוחד כאשר מדובר ב'ערי ליבה'. במקרה זה בהחלטת הממשלה4662 בנושא תו כנית רב- שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות ותיקון החלטת ממשלה מאוגוסט2019 " , צוין כי משרד התיירות יהיה רשאי לפטור את עיריית אילת ביחס לפרויקטים האמורים מהשתתפות במאצ'ינג בגין פיתוח התשתיות האמורות "; ולכן בפועל העירייה לא נדרשה להשתתף תקציבית בפרויקט בתקופת.החלטת הממשלה 57 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל 4. פיתוח ושדרוג של אטרקציה תיירותית- פארק הצפרות אחת ממטרות החלטת הממשלה4662 היא כאמור מיצוי הפוטנציאל התיירותי הטמון באזור אילת וביסוס מעמדה כעיר תיירות בין- לאומית מובילה; הדבר ייתן מענה לפיתוח התיירותי המואץ ולתחרות עם המדינות השכנות על הגעת תיירים. לפי משרד התיירות יש חשיבות להתאים את פעילות תעשיית ה תיירות למגמות התיירות העולמיות, ובהן ביקוש לשירותי תיירות מקיימת תוך שימור הסביבה והמערכות האקולוגיות למען המגוון הביולוגי העולמי. משרד מבקר המדינה בחן את הפעולות שנקטו .בעניין מיצוי הפוטנציאל התיירותי בפרויקט מסוג זה גורמים ממשלתיים ועיריית אילת בשנים הא "חרונות התפתחה בארץ ובעולם "תיירות צפרותBird-watching Tourism) ) אשר משלבת בין ערכי טבע וקיימות לבין פנאי ומושכת אליה מיליוני אנשים; חלקם מבקרים במדינות שהן מוקדי נדידה כדי לצפות בציפורים בסביבתן הטבעית90. מדינת ישראל משמשת נתיב נדידה מרכזי של כ- 500 מיליון ציפורים הנודדות בסתיו )(מאוגוסט עד נובמבר מאירופה וממערב אסיה לאפריקה וחוזרות אליהן באביב )(מפברואר עד מאי , ובמהלך מסען הן חולפות באזור אילת; ועל כן בשטחן המוניציפלי של העיר אילת והמועצה האזורית חבל אילות הוקם בעשורים האחרונים פארק צפרות בשטח של כ- 520 דונם כסביבה אקולוגית טבעית עבור הציפורים והעופות הנודדים המשמש לחנייתן (להלן- פארק )הצפרות91 . בשנת1993 הגדירה עיריית אילת את האזור כפארק צפרות, זאת על בסיס תוכנית סטטוטורית משנת 1986 (להלן- :התוכנית הסטטוטורית הקיימת). להלן תמונת המבנה המרכזי של הפארק 90 מספרם של הצפרים בעולם מוערך בכ- 100 מיליון. למשל בארצות הברית חל גידול במספר הצפרים מכ- 11 מיליון בשנת2006 לכ- 15 מיליון בשנים2020 - 2021 בממוצע- אתרStatista ; נתונים על אודות מספר הצפרים בארצות הברית בשנים2006 - 2021 . 91 אתר עיריית אילת ;, אתר קק"ל., פארק הצפרות באילת 58 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל תמו נה 1 :פארק הצפרות .המקור: יובל דקס, פארק הצפרות אילת הפארק כולל אגם מים מתוקים, ונעשו בו פעולות לשימור היער והצמחייה שמשמשים מקור מזון ומנוחה עבור הציפורים והעופות הנודדים. בכך, הפארק מסייע גם לשימור המגוון הביולוגי העולמי ולקידום ערכי הקיימות. יצוין כי בשנת2021 הכיר האו"ם בפארק ובפעילותו כ"יוזמה יוצאת דופן "התורמת למגוון הביולוגי העולמי92 . הפארק משמש מרכז צפרות ומוקד תיירות עבור צפרים מכל העולם; בשנת2014 ביקרו בפארק כ- 25,000 מבקרים, ובשנת2023 גדל מספרם לכ- 130,000, מהם כ- 35,000 תיירים מחו"ל (מהם כ- 5,000 צפרים מקצועיים). יצוין כי פארק הצפרות משתלב עם אתרי צפרות נוספים המצויים בסביבתו, מה :שמגביר את פוטנציאל פלח תיירות זה, כמפורט במפה שלהלן 92 אתר עיריית אילת, אתר קק"ל ., פארק הצפרות באילת החברה להגנת הטבע , פארק הצפרות ב( אילת18.11.21 .) 59 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל מפה1 : אתרי צפרות נוספים באזור פארק הצפרות .המקור: פארק הצפרות אילת, בעיבוד משרד מבקר המדינה מ צ ב ה ת ש ת י ו ת ב פ א ר ק ה צ פ ר ו ת ו ת ח ז ו ק ת ן באפריל2012 החליטה הממשלה על הקמת רשת מוקדי צפרות ארצית ולצורך כך "להקים ולתכנן מרכזי צפרות חדשים" ו בכלל זאת לשדרג את מרכז הצפרות באילת במסגרת תוכנית חומש לשנים2012 עד 2016 , והוקצו לשם כך תקציבים בסך של37.2 מיליון ש"ח93 . האחריות על היישום ועל הביצוע של החלטת הממשלה הוטלה על משרד התיירות94 באמצעות החברה הממשלתית לתיירות בע"מ ( להלן- )חמ"ת . ממסמכי משרד התיירות ועיריית אילת עולה כי בהמשך להחלטה זו קידם משרד התיירות פעולות לשדרוג הפארק כמו פיתוח שבילים, הקמת גשרים ומתקני תצפית, בניית אגם ושתילת צמחייה בהשקעה כוללת של6 מיליון ש"ח שנועדו למשוך מבקרים לפארק ולהגדיל את האטרקטיביות שלו95 ,. 93 החלטת הממשלה4512 ( ", "הקמת רשת מוקדי צפרות ארצית1.4.12 (. 94 לפי ההחלטה ליישום תוכנית החומש יוקם צוות היגוי בראשות מנכ"ל משרד התיירות בהשתתפות נציגי משרד ראש הממשלה (תוכנית מורשת ,), המשרד לפיתוח הנגב והגליל, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד המדע והטכנולוגיה משרד החינוך, משרד החקלאות, החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת תל אביב, רשות הטבע והגנים, קק"ל, רשויות הניקוז והרשויות המקומיות שבתחומן נמצאים מרכזי הצפרות החדשים והמשודרגים. תפקידו של צוות ההיגוי יהיה .לפעול ליישום התוכנית ולמעקב אחר ביצוע ההחלטה 95 נוסף על התקציבים שהשקיע משרד התיירות בפארק, הקרן לשטחים פתוחים בקק"ל וחברת מקורות השקיעו כ-2 .מיליון ש"ח בפעולות פיתוח בפארק כמו שילוט 60 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל במאי2018, כשנתיים לאחר שפג תוקפה של תוכנית החומש לפי החלטת הממשלה, חתמו עיריית אילת, קק"ל והחברה להגנת הטבע על הסכם להפעלת מרכז בין-לאומי לצפרות באילת שיש ,מש אתר תיירותי מדעי ולימודי96 (להלן- הסכם השותפות להפעלת הפארק). לאחריו בוצעו בפארק באמצעות חמ"ת .פעולות בנייה ופיתוח, כגון מסתורי תצפית, גשרים, הצללות, הנגשה לבעלי מוגבלות ואגם מלאכותי כמו כן הוקצה תקציב לקידום תב"ע שתאפשר הסדרה ופיתוח עתידי של תשתיות הפ .ארק ,לפי ההסכם ניהול האתר יבוצע במשותף: עיריית אילת תהיה אחראית על הניהול השו ט ף, והחברה להגנת הטבע תהיה אחראית על הניהול המקצועי- מדעי בפארק (להלן- .)הנהלת הפארק בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי התשתיות שהוקמו בו בשנים הראשונות של פעילותו לאחר שהוגדר כפארק צפרות בשנת1993 (על בסיס התוכנית הסטטוטורית הקיימת משנת1986 ) בוצעו ללא ,תכנון מסודר, חלקן בבנייה עצמית על ידי עובדי הפארק, ולא הוסדרו כראוי תשתיות מרכזיות בפארק :כמפורט להלן א. ת ש ת י ת ת ח ב ו ר ת י ת- :ד ר ך ה ג י ש ה ל פ א ר ק בביקורת נמצא כי הדרך המובילה לפארק מכביש90 אינה סלולה והיא רצופת בורות, ולא הוסדרה בו חניית נכים- דבר שמקשה על מבקרים להגיע אליו. ביולי2024 מסרה הנהלת הפארק למשרד מבקר המדינה כי בשנים האחרונות ,היא פנתה כמה פעמים למועצה המקומית חבל אילות כדי להסדיר את דרך הגישה לפארק שניזוקה מאוד בשנים האחרונות בשל עבודות תשתית שבוצעו באזור ובשל תנאי מזג האוויר, אולם .הנושא לא טופל ב. ת ש ת י ת ת ח ב ו ר ת י ת- :ה ת ח ב ו ר ה ה צ י ב ו ר י ת א ל ה פ א ר ק משרד התחבורה הוא הגורם המוסמך לאשר תחנות אוטובוס חדשות בדרכים בין- עירוניות, בהתאם לפניות הרשויות המקומיות97 . בביקורת נמצא כי עיריית אילת פעלה בעניין זה כבר משנת2019 וביקשה לחבר את הפארק לרשת התחבורה הציבורית של אחת החברות הפועלות באזור, זאת באמצעות הארכת אחד הקווים הקיימים או באמצעות פתיחת קו חדש בתדירות קבועה; אולם הפארק טרם חובר לרשת התחבורה הציבורית. יוער כי גם בתלונות שהתקב לו ממבקרים באתר בשנת2023 הועלתה בעיית ,היעדר תחבורה ציבורית אל הפארק; וכי מבקרים המבקשים להגיע לפארק שלא ברכב פרטי נדרשים לעשות זאת במונית (שעלותה גבוהה) או בהליכה רגלית של כ- 25 דקות מתחנת האוטובוס הנמצאת על כביש90, וזאת תוך סיכון עצמי רב שכן ההליכה מתבצ .עת בשולי כביש מהיר זה 5. תשתיות פיזיות בבדיקת מבקר המדינה עלה כי ,לפארק חסרות תשתיות פיזיות חיוניות שישמשו את קהל המבקרים בו ובהן בעיקר מרכז מבקרים ממוזג שישמש שער כניסה אל האתר ויוכל להציע למבקרים מידע על אודות הפארק וייחודו האקולוגי, תשתיות אינטרנט, חשמ .ל וביוב לעמדת גורמי המקצוע בפארק, היעדרו של 96 בפארק מתנהלות פעילויות שונות הקשורות בניטור ומחקר של נדידת ציפורים, חינוך ותיירות בנושא טבע וסביבה וכן .ניתנים על ידו שירותים לחקלאים ולעיריית אילת בכל הקשור לקונפליקט בין הציפורים לאדם 97 ,משרד התחבורה, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית אישור תחנות אוטובוס חדשות , נוהל01.15.01.00 ( 8.1.20 .) 61 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל מרכז מבקרים פוגע באטרקטיביות של הפארק ומקשה להעביר מידע רלוונטי למבקרים בו; וניתן היה להסדיר את התשתיות הללו בהתאם לתוכנית הסטטוטורית הקיימת, למשל לחבר את השירותים לרשת הביוב, להניח תשתיות תקשורת ולשפר את רשת הח.שמל קק"ל כתבה למשרד מבקר המדינה באוגוסט2024 כי מכיוון שהתוכנית הסטטוטורית המעודכנת שחלה על שטחי הפארק מצויה עדיין בהליכי אישור במוסדות התכנון (ראו להלן בעניין זה), היא לא .קידמה מצידה פעולות בעניין הסדרת כביש הגישה לפארק ובניית מרכז מבקרים משרד התיירות מסר למשרד מבקר המדינה כי הוא רואה חשיבות בפיתוח פארק הצפרות, וכי הוא המליץ לעיריית אילת להגיש את הפרויקט לאישור בוועדת הצת"פ לשנת2024 ; וכי הפרויקט תוקצב .בהתאם במאי2025 מסרה עירי י ת אילת למשרד מבקר המדינה (להלן- תשובת עיריית אילת) כי בשנה החולפת משרד התיירות הקצה תקציבים נוספים בסך של8 מיליון ש"ח, באמצעות חמ"ת, והקרן לשטחים פתוחים של רמ"י הקצתה2.55 מיליון ש"ח נוספים עבור פעולות לשדרוג תשתיות, תוספת שבילים .ומסתורי תצפית ושיקום מערכת ההשקיה הממשלה בהחלטתה משנת2012 (החלטה4512 ) קבעה כי יש לשדרג את פארק הצפרות באילת כדי להביא לגידול במספר המבקרים בו. נמצא כי נכון ליוני 2025 ,טרם הוסדרה דרך הגישה אל הפארק ;והפארק עדיין אינו מחובר לקווי תחבורה ציבורית על אף שבוצעו בו פעולות ראשוניות לשדרוג תשתיות, עדיין תשתיות האינ טרנט והחשמל, הנדרשות לצורך פעילויות אינטראקטיביות שהפארק מבקש להציע למבקרים בו ולצפרים מקצועיים, אינן מספקות את צורכי המקום, ואין בפארק מרכז ,מבקרים ממוזג; ומתחם השירותים בפארק מצומצם מאוד ואינו מחובר לרשת הביוב העירונית דבר הדורש .הוצאות תקציביות על עיר יית אילת והמועצה האזורית חבל אילות, והגורמים הנוספים החתומים על הסכם השותפות בהפעלת הפארק- ,קק"ל והחברה להגנת הטבע לפעול מול משרד התחבורה, הגורם המוסמך לאשר תחנות אוטובוס חדשות בדרכים בין- עירוניות, להסדרת דרך הגישה אל הפארק ומתחם החניה, ובכלל זה בהיבט של תחבורה ציבורית זמינה; וכן לפעול לשדרוג התשתיות הפיזיות והחיוניות של הפארק - .חשמל, אינטרנט וביוב 6. התכנון הסטטוטורי לפיתוח הפארק בשנים האחרונות קידמה הנהלת הפארק תהליך לפיתוח ולשדרוג של הפארק ומתקניו. במסגרת זו מתקיים זה כשש שנים תהליך לשינוי התוכנית הסטט וטורית הקיימת שכן חלקה הגדול של תוכנית זו משנת1986 אינו רלוונטי עוד לפארק בשל שינויים פיזיים שבוצעו בו מאז, כך שחלק מהשטחים אינם מתאימים עוד לייעודם המקורי. במהלך הביקורת עלה כי תהליך העדכון וההתאמה של התוכנית הסטטוטורית הקיימת, שנועד לאפשר את פיתוחו העתי די של הפארק ושדרוגו, נוהל ארבע שנים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה אילת, ובשנתיים האחרונות הועבר הטיפול לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה 62 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל מחוז דרום, שכן שטח הפארק מצוי בשטחן המוניציפלי של שתי רשויות- עיריית אילת והמועצה .האזורית חבל אילות הועלה כי תהליך העדכון וההתאמה של התוכנית הסטטוטורית המסדירה תכנונית את שטח פארק הצפרות התקיים במשך ארבע שנים בערכאה הדיונית שאינה מוסמכת לעניין זה לנוכח מיקומו של פארק הצפרות. בשנת2022 הועבר הטיפול לערכאה המוסמכת- הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום. לאור האמור חל עיכוב נ יכר בהתאמת הייעוד של שטחים ב פארק הצפרות באופן שיהלמו את הפיתוח ואת השינויים הפיזיים שבוצעו בו מאז קביעת ייעודו המקורי בשנת1986 . התמשכות התהליך זמן כה רב פוגעת בפעולות הנדרשות לפיתוח ולשדרוג של תשתיות הפארק, ואינה מאפשרת לקדם לגביו תוכניות ארוכות טווח. הוע לה כי עד לפברואר2025 טרם הסתיים טיפול הוועדה המחוזית .בנושא קק"ל מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ביוני2025 (להלן- תשובת קק"ל) כי לא ניתן לקדם פעולות בעניין הסדרת כביש הגישה לפארק ובניית מרכז מבקרים עד השלמת ההסדרה הסטטוטורית ,של האתר ו בניית ת ו ,כנית ארוכת טווח לפיתוח מותאם ו לפיכך קק"ל פועלת עם הגורמים הרלוונטיים .לקידום התב"ע להסדרת כביש הגישה עיריית אילת מסרה בתשובתה כי ה עיכוב בקידום ו הת כנית הסטטוטורית של הפארק נבע מהערכה מוטעית שלפיה הסמכות לאישור הת ו כנית נמצאת בוועדה המקומית; מאז התוכנית הופ קדה בוועדה ,המחוזית ומולאו התנאים והנושא מצוי כעת בשלב אישור יציאה לשלב ההתנגדויות . עוד ציינה העירייה כי היא מקדמת תוכנית רב- שנתית לפיתוח הפארק שעתידה לאפשר קליטה של כחצי מיליון .מבקרים בשנה משרד התיירות מסר בתשובתו כי ה תהליך ה סטטוטורי מתנהל ב מוסדות התכנו ניים , והוא מצוי בשלבים ה סופיים של אישור הת ו .כנית התשתיות הקיימות בפארק הצפרות- תשתי ו ת תחבורתי ו ת, תשתיות ביוב ותשתיות תקשורת וחשמל - מצויות בחֶ סר, ופעולות הפיתוח והשדרוג של התשתיות הקיימות לא קודמו באופן מיטבי במהלך השנים. נוסף על כך, בשל התמשכות תהליך ה עדכון של התוכנית הסטטוטורית הקיימת (משנת 1986 ), הגורמים החתומים על הסכם השותפות להפעלת הפארק- עיריית אילת, קק"ל והחברה להגנת הטבע, לא יכלו לתקצב פעולות פיתוח ושדרוג של תשתיות בפארק ולהופכו למוקד תיירות .מרכזי ,על עיריית אילת והמועצה האזורית חבל אילות ,בשיתוף יתר השותפים בהפעלת פארק הצפרות לפעול בהקדם להשלמת עדכון התוכנית הסטטוטורית של הפארק ,לקדם פעולות לשדרוג הפארק על ,בסיס התוכנית הסטטוטורית הקיימת ו לקדם את הנגישות התחבורתית אל הפארק, כך שפארק .הצפרות יוכל לממש את הפוטנציאל התיירותי הטמון בו 1. מ ימ ו ן ה פ עי ל ות הש ו ט פת ש ל ה פ אר ק ו ה תק צ יב לש דר ו גו 63 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל :ה ת ק צ י ב י ם ל ש ד ר ו ג ה פ א ר ק בהסכם השותפות להפעלת הפארק, שנחתם בשנת2018 , צוין כי ניהול הפארק יתבצע על ידי תאגיד התיירות של אילת98 , ונציג מטעם החברה להגנת הטבע יהיה המנהל המקצועי והתפעולי של הפארק. בהסכם נקבע כי תוקם ועדת היגוי משותפת אשר תהיה הסמכות העליונה בהפעלת הפארק, שתכלול נציג אחד של כל אחד מהצדדים להסכם, ויו"ר הוועדה יהיה ראש עיריית אילת או נציג מטעמו; עוד נקבע בהסכם כי הפארק יהיה פתוח24 .)שעות ללא תשלום (למעט הדרכות נוסף על כך, כל צד בהסכם התחייב להעביר דמי השתת פות שנתיים בסכום שנקבע לצורך הפעלת הפארק .ולצורך תחזוקה שוטפת שלו, ונקבע כי סכום זה יעודכן מדי פעם בהתאם להחלטת ועדת ההיגוי המימון לפעילות הפארק מתקבל מהשותפים להסכם, מגורמים נוספים ומהכנסות עצמיות, ומנוהל כאמור ,על ידי תאגיד התיירות העירוני בעיריית אילת :כמפורט בלוח שלהלן לוח4 :מקורות המימון השנתיים לפעילות הפארק מאז שנת 2018 מקור המימון )סך המימון בשנה (ש"ח הכנסות עצמיות של הפארק 500,000 *עיריית אילת 280,000 **המועצה האזורית חבל אילות 75,000 החברה להגנת הטבע 200,000 ***קק"ל 200,000 רשות הטבע והגנים 30,000 סה"כ 1,285,000 .על פי נתוני הנהלת פארק הצפרות * עיריית אילת משלמת את השתתפותה השנתית בפארק בסך150,000 ש"ח ועוד130,000 ש"ח עבור עבודות שצוות הפארק מבצע עבורה. ** בשנת2023 .המועצה האזורית חבל אילות לא העבירה את חלקה במימון הפארק *** בחודש מאי2022 הגדילה קק"ל את חלקה מ- 150,000 ל- 200,000 .ש"ח לפי הנהלת הפארק, תקציבים אלה מאפשרים לפארק לקיים פעילות שוטפת ולבצע תחזוקה ועבודות מקומיות שונות, אולם הם אינם מאפשרים ביצוע של פעולות פיתוח ושדרוג משמעותיות, הנדרשות כאמור כדי להציע למבקרים בו, אתר ת .יירות ברמה גבוהה ולממש את הפוטנציאל התיירותי הטמון בו מתחילת שנת2022 העלתה הנהלת הפארק בפני השותפות להפעלת פארק הצפרות את הצורך לאישור :תקציב נוסף לפיתוח ולשדרוג של הפארק, באופן הזה פברואר 2022 סיכום סיור בפארק הצפרות- התייחסות הנהלת קק"ל 1. "מעורבות קק:ל קק"ל מעבירה לפארק הצפרות סך של200,000 ש"ח בשנה99 ; נושא הצפרות הוא נושא רחב בקק"ל, ויש לייצר תוכנית כוללת לאתרי הצפרות .בארץ ולבצעה בשלבים תוך המשך שיתוף הפעולה בין קק"ל לעירייה 98 ניהול פארק הצפרות הועבר לניהול תאגיד התיירות של עיריית אילת כבר בשנת2012 . 99 קק"ל החלה להעב יר סכום זה החל במאי2022 . 64 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל 2. :פיתוח ושדרוג תשתיות הפארק ;כביש הגישה לפארק משובש ודורש תיקון מתחם הכניסה טעון שיפור; מתוכננת הקמת מרכז מבקרים "צנוע" במתחם הכניסה; ויש פעולה לשינוי הסטטוס התכנוני של הפארק שיאפשר לקק"ל .גמישות רבה יותר בהשקעות בפיתוח הפארק יולי2022 סיכום ישיבה של עיריית אילת עם קק"ל 1. נציג העירייה ציין כי נדרש סכום של כ- 20 מיליון ש"ח לביצוע שדר וג הפארק .אך אין עדיין תוכנית סטטוטורית מעודכנת מאושרת 2. נציג קק"ל ציין כי הפארק בעל חשיבות עליונה מבחינת קק"ל; וכי קק"ל מכינה תוכנית שדרוג גדולה בעניין הפארק. יש להסדיר את התוכנית .הסטטוטורית בהקדם ולגבש הסכם שותפות חדש להפעלת הפארק אוגוסט 2023 סיכום ישיבה של הנהלת פארק הצפרות עם קק"ל 1. יוקם צוות תכנון חדש לפארק שיבחן את התוכניות הקיימות לשדרוגו ויגבש .תכנון מעודכן וכולל בעניין 2. האומדן הראשוני לעלות פעולות השדרוג הוא כ- 20 מיליון ש"ח שיכללו בין היתר הסדרת תשתיות- .דרך הגישה והחניה, הקמת מבואת מבקרים ועוד 3. )קק"ל תמתין לקבלת החלטת צוות התכנון והפיתוח במשרד התיירות (צת"פ ;)בעניין בקשת עיריית אילת לתקצוב הפעולות לשדרוג הפארק (ראו להלן אולם החלטת צת"פ אינה תנאי לפעולות אלה, והיא תבחן את סוגיית התקצוב .של פעולות שדרוג הפארק עד להחלטת הצת"פ בעניינו קק"ל כתבה למשרד מבקר המדינה באוגוסט2024 כי לשם שדרוג הפארק היא החליטה להקצות10 מיליון ש"ח, זאת בתנאי ששטח הפארק יעבור לניהולה המלא ובתנאי שהעירייה תעמיד מצידה תקציב מקביל )(מאצ'ינג בסכום זהה לשדרוג הפארק. עוד מסרה קק"ל כי היא ועיריית אילת מקדמות שינוי יי עוד של .הקרקע של פארק הצפרות לשטחי יער כדי שיהיו בניהולה המלא, וכי נדרש לקדם הסכם עתידי לגבי ניהולו הנהלת הפארק מסרה למשרד מבקר המדינה באוגוסט2024 כי העברת ניהול הפארק במלואו לקק"ל עלולה לפגוע בצביון הפארק שמשמש כיום אתר לשמירה על הטבע והמגוון הביולוגי ה עולמי, מקום לחינוך סביבתי ולמחקר ואתר תיירות ופנאי למבקרים וצפרים מקצועיים. הנהלת הפארק ציינה כי "סוד ההצלחה של פארק הצפרות הוא... פיתוחו כמשאב קהילתי, חינוכי ותיירותי... השותפות משקפת את האיזונים והבלמים בין שימור הטבע וקבלת הקהל באופן מיטבי"; כמו כן היא ציינה כי יש חשש שניהול הפארק ."באופן ריכוזי רק על ידי קק"ל "יקשה על הגמישות הרבה הנדרשת בהפעלת הפארק לאור מאפייניו עוד כתבה הנהלת הפארק כי בשל סיבות אלה שהוצגו על ידה לפני עיריית אילת, החליטה העירייה ביוני 2023 לדחות את דרישת קק"ל לניהול בלעדי של הפארק ע ל ידה ולשמר את המבנה הקיים של השותפות .בפארק ואת ניהולו על ידי תאגיד התיירות של העיר נמצא כי דרישת קק"ל לניהול הפארק באופן בלעדי עומדת בבסיס המחלוקת בין קק"ל לבין עיריית אילת והנהלת פארק הצפרות לעניין אופי ניהול הפארק. בשל מחלוקת זו קק"ל אינה מעבירה10 מ יליון ש"ח .לשדרוג הפארק, והדבר פוגע בהמשך קידום תוכניות ארוכות טווח עבורו 65 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל קק"ל מסרה בתשובתה כי נשקלת האפשרות לניהול משותף של הפארק ב אופן יש ביא לידי ביטוי את השקע תו יה ואת ניסיונה בהפעלת פארקים דומים ; וכי בכל מקרה, השקעות נוספות שלה בפארק יתבצעו ,בהתאם למדיניות זו והיא תעביר את סכום השתתפותה, בהתאם להסכמות ע תידיות ב נוגע .לניהול הפארק על עיריית אילת וקק"ל, בשיתוף השותפות הנוספות ובהן המועצה האזורית חבל אילות ו החברה להגנת ,הטבע ורשות הטבע והגנים להסדיר את המחלוקת בעניין אופן ניהול הפ ארק כדי שניתן יהיה להבטיח את ביצוע השדרוג הנדרש של הפארק ולמצות את הפוטנציאל התיירותי והכלכלי הטמון בו. אם המחלוקת ,בנושא לא תיושב מומלץ ש עיריית אילת תפנה לצורך כך למשרד התיירות ש הוטל על יו לקדם הקמת מרכזי צפרות בישראל לפי החלטת הממשלה משנת2012 . ✰ קיימת חשיבות רבה לגיוון המוצר התיירותי באילת ולהרחבתן של האטרקציות התיירותיות בעיר , שיביאו להגדלת תיירות הפנים והתיירות הנכנסת. לפארק הצפרות באילת יש פוטנציאל תיירותי וכלכלי משמעותי, שהחל להתממש כבר בשנת1993, לפני יותר מ- 30 שנה, והוא לא מוצה במלואו בשל מצב התשת יות בו והמחלוקות הנוגעות לניהולו. קידום יעיל של פרויקטים משמעותיים אלה היה יכול לשדרג אותו ולמצב אותו כאתר תיירות אטרקטיבי ואיכותי המציע מתקנים ושירות ברמה גבוהה, המושך לאילת .קהל תיירותי נוסף מומלץ כי כל הגורמים הקשורים בנושא- ,עיריית אילת והנהלת הפארק ,המועצה האזורית חבל אילות ,משרד התיירות, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, קק"ל ורמ"י יגדירו יחד ובהקדם את הדרכים ואת הפעולות הנדרשות לשיתוף פעולה משולב מצידם לצורך קידום ביצוע הפרויקטים לשדרוג הפארק תוך מיצוי ואיגום כלל המקורות התקציביים האפשריים לכך. ךכ הוא יוכל להציע למבקרים חוויית ביקור ראויה ולמצות את הפוטנציאל התיירותי והכלכלי הקיים בו עבור העיר אילת ועבור יישובי .הסביבה 7. מנגנון לבדיקת היעילות הכלכלית של פרויקטים תיירותיים ציבוריים בשנים2019 עד2022 השקיע משרד התיירות יותר מ- 200 מיליון ש"ח בתשתיות תיירותיות ציבוריות באילת. על פי נוהל צת"פ, מטרות ההשקעה בפיתוח תשתיות ציבוריות הן בין היתר הגדלה של מספר המבקרים באזור המפותח והגדלת הפעילות העסקית והכלכלית בו והעצמת איכות החוויה התיירותי ת בעת הביקור בו100 . משרד התיירות בודק ,את יעילותו של פרויקט תיירותי והשגת מטרות ההשקעה בו באמצעות כמה מדדים כגון הגידול במספר המבקרים , בדיקת יכולת התחזוקה של הפרויקט, עמידת הפרויקט במדיניות המשרד והממשלה, הימצאות פתרונות אכסון מלונאי ועוד. מינהל תכנון, פיתו ח ותשתיות במשרד התיירות העלה 100 ,משרד התיירות חוזר מנכ"ל2/2023 ( , פיתוח תשתיות תיירות ציבוריות20.4.23 .) 66 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל לפני הנהלת המשרד בקשה להעמיק את בדיקת היעילות הכלכלית של פרויקטים אלה כדי שאפשר יהיה באמצעותה לקבל מידע נוסף שנוגע לעסקים ולמועסקים שניתן לזקוף לזכות פרויקט נתון , לשינוי בהכנסות הרשות המקומית מארנונה בעקבות הפיתוח, להיקף ההשבחה .של נכסים בסביבת הפרויקט ועוד הועלה שמשרד התיירות אישר את בקשת מינהל תכנון, פיתוח ותשתיות וכלל בתוכנית העבודה המשרדית שלו לשנת2024 סעיף תקציבי לביצוע מחקר בהיקף של כ- 600,000 ש"ח שישמש כלי עבור משרד התיירות להערכת פרויקטים שבוצעו ולבדיקת התרומה הכלכלית של השקעות המשרד בפיתוח תשתיות תיירות ציבוריות בישראל. לצורך כך משרד התיירות פרסם במהלך הביקורת מכרז לשירותי ייעוץ לתכנון מדיניות ובחר בזוכה , ו באוגוסט2024 החל המשרד.בקידום הפעולות הדרושות לביצוע המחקר משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולת מינהל תכנון ,פיתוח ותשתיות במשרד התיירות לקדם לראשונה מודל רחב ומעמיק לבדיקת היעילות הכלכלית של פרויקטים תיירותיים ציבוריים, דבר שיסייע לקידום תהליכי קבלת החלטות מבוססי נתונים במשרד התיירות לגבי תקצוב הקמת פרויקטים אלה ויהיה כלי לבחינת יעילותם לאחר הקמתם, לרבות בעיר אי.לת על המשרד לפעול לשילוב המודל וממצאיו בתהליכי העבודה שלו בבחינת פרויקטים תיירותיים, דבר שיתרום בטווח הקצר והארוך להגדלת התועלת .מהשקעותיו בתשתיות תיירותיות ציבוריות ✰ בדוח קידום התיירות באילת (משנת2021 ) הומלץ כי משרד התיירות ימשיך לפעול לעדכון ולשיפור של המוצר התיירותי שהעיר תוכל להציע למבקרים בה, וימשיך להפיק לקחים מהניסיונות שנעשו בשנים האחרונות לקידום יוזמות ופרויקטים ממשלתיים בעיר אילת. בין היתר הומלץ בדוח לגבש מסגרות פרויקט אשר יכללו לוחות זמנים ואבני דרך למימושם; לשכלל את מנגנון הדיווח של גורמי הב יצוע לוועדת ההיגוי בדבר ,מצב התקדמות הפרויקטים ה ,עיכובים ה ,חוסרים ה חסמים לביצוע ו ה מחלוקות; ולבצע פיקוח ובקרה שוטפים על אופן ביצוע הפרויקטים כדי לעקוב אחר מידת ביצועה של התוכנית הרב- שנתית בהיבט הכמותי והאיכותי. ניכר מהביקורת הנוכחית כי המלצות דוח קידום התיי רות באילת יושמו במידה חלקית כך ש מרכיבים משמעותיים של פרויקטים באילת בתחומי התיירות שנבדקו לא מומשו או שחל בהם עיכוב ניכר באופן ה זה: תקציב שיועד לשיווק של אירועים רבי- משתתפים לא הועבר על ידי משרד התיירות; התוכנית הרב-שנתית של פיתוח רצועת החוף מצויה בעיכוב נ יכר של כשלוש שנים לעומת הת ו כנית המקורית, הקמת מרכז כנסים לעיר אילת לא קודמה, ומיצוי הפוטנציאל התיירותי הקיים בפארק הצפרות אינו ממומש כראוי- באופן שמקשה את השגת מטרות החלטת הממשלה לעניין ביסוס מעמדה של אילת כעיר תיירות בין- .לאומית מובילה ,על הגורמים הממשלתיים והציבוריים בראשם משרד התיירות עיריית אילת, המועצה האזורית חבל ,אילות, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, קק"ל ורמ"י לשתף פעולה בזירוז הטיפול ב פרויקטים האמורים ולפעול, כל אחד בתחומו, לקידו םמ .השלמת הפרויקטים תתרו ם משמעותית לפיתוח העיר , .התיירות בה וכלכלתה 67 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל 2.2 .פעולות הממשלה לקידום הסקטור הכלכלי- תעסוקתי אחת המטרות שהציבה הממשלה בהחלטה4662 היא "הגדלה וגיוון של מקורות התעסוקה באילת ובחבל אילות" מלבד תעשיית התיירות שכאמור כ- 90% מהעסקים בעיר תלויים בה. במסגרת פרק התעסוקה והפיתוח הכלכלי בה חלטת ממשלה זו הוטל על משרד הכלכלה והתעשייה (להלן- משרד הכלכלה) לעודד "פיתוח של מקורות תעסוקה נוספים בעיר שיביאו לגיוון תעסוקתי ו"[ל]יצירת משרות איכותיות באזור בתחומי ההנדסה, מדעי הטבע, ההיי-טק והשירותים בתחום ההיי- טק (להלן- תחומים טכנולוגיים), לצד הקידום .והחיזוק של המגזר העסקי בעיר לנוכח הקושי למשוך יזמים לאילת בין היתר עקב ריחוקה הגיאוגרפי, למרות קיומם של תמריצים ייעודיים במשרד הכלכלה כמו מענקי השקעה והטבות נוספות, גיבש משרד הכלכלה בשנת2019 תוכנית כלכלית לעיר שייעודה להביא לפיתוח כלכלי-חברתי בר קיימה ולקדם גיוון תעסוקתי (להלן- .)התוכנית הכלכלית היעד המרכזי בתוכנית הכלכלית היה יצירת500 משרות שאינן בתחום התיירות באילת כך שהתלות של .העיר בתחום התיירות כמנוע כמעט בלעדי תצטמצם החלטת הממשלה והתוכנית הכלכלית כוללות כמה פעולות שמשתלבות יחד למשיכת תעשייה ומ פעלים לאילת, בין היתר בתחומים הטכנולוגיים, ובהן: סיוע בהבאת חברות ובהקמת מבנה להשכרה עבור חברות היי-טק ומתן שירותים מרחוק לחברות היי-טק101 ; פיתוח שירותי לוגיסטיקה ואחסון; קידום עסקים קטנים ובינוניים לא רק בעסקים תומכי תיירות אלא בתחומים נוספים; משיכת השקעות זרות בדגש על תחומי הביולוגיה, הביוטכנולוגיה והחקלאות הימית; ועידוד ייצוא של חברות מאילת לשווקים בחו"ל102 . להלן פירוט המסלולים הייעודיים שנכללו במסגרת החלטת הממשלה4662 : 1. ת ו כ נ י ת ש כ ר ג ב ו ה ( מ ס ל ו ל4 . 1 8 ) 103 : תוכנית זו של משרד הכלכלה נועדה לסייע בקליטת עובדים נוספים בעסקים בישראל ולעודד השקעות במשק, תוך שימת דגש על העלאת שיעור הצמיחה באזורי עדיפות לאומית וירושלים ועל עידוד ליצירת משרות בשכר גבוה באזורים אלה. הסיוע יתבצע באמצעות הענקת תמריץ104 לתאגידים עסקיים המק ימים את המיזם שלהם באילת או מעתיקים אותו לתחומה ומעסיקים בו לפחות חמישה עובדים חדשים, במונחי משרה מלאה, בתמהיל שכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק, בתחומי התעשייה וההיי- .טק בהחלטה4662 נקבע כי משרד הכלכלה יתקן 'את חוזר המנכ"ל בעניין התוכנית כך שיינתן 'תיעדוף דיוני וקדימות לתאגידים מאילת ומחבל אילות העוסקים בפיתוח ובייצור בתחומי ההנדסה ומדעי הטבע שיגישו בקשות בעניין; וכי לצורך יישום 101 כגון ( בדיקת תוכנהQA .), חוות שרתים, מכירות, שירותי לקוחות והנהלת חשבונות 102 מרכיבי התוכנית הכלכלית התבססו בין היתר על הממצאים וההמלצות של עבודה אסטרטגית לעיר אילת ש נעשתה על ידי חברת ייעוץ בשנת2016 , על ניתוח של העיר אילת שנעשה על ידי אגף אסטרטגיה במשרד הכלכלה ועל בסיס עבודה אסטרטגית לעיר אילת שבוצעה על ידי יועץ והוגשה לעיריית אילת בשנת2020 . 103 ,משרד הכלכלה 'הוראת מנכ"ל מס4.18 - תו כנית לקליטת עובדים נוספים בעלות העסקה גבוהה באזורי עדיפו ת לאומית וירושלים (תאריך הפרסום23.03.2009, עודכן ב- 10.10.2024 .) 104 'על פי חוזר מס4.18 של מנכ"ל משרד הכלכלה, סכום הסיוע לתאגיד באשכול פריפריאלי1 הוא30% מעלות השכר הממוצעת של העובדים החדשים עד תקרת עלות שכר של30,000 ש"ח, לתקופה של24 חודשים- (סעיף5.4 - 5.6 .)לנוהל 68 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל התוכנית יקצה משרד הכלכלה10 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים2021 עד2024 , מתוכם משרד האוצר יקצה7 מיליון ש"ח, ומשרד הכלכלה יקצה3 מ .יליון ש"ח התקציב שנקבע בהחלטה חושב לפי ההנחה שלפיה חברה אחת תאושר באילת בכל אחת מהשנים שאליה מתייחסת כאמור החלטת .הממשלה בבדיקה של משרד מבקר המדינה נמצא כי תוכנית שכר גבוה לא יצרה ביקוש בקרב משקיעים וחברות פוטנציאלי ם להגיע לאילת. בפגישות שקיימו משרד הכלכ לה ועיריית אילת עם חברות במשק עלו כמה סיבות לכך, ואלו כמה מהן: אילת ממוקמת באזור מרוחק ממרכז הארץ, דבר שמייקר משמעותית את עלויות השינוע והלוגיסטיקה עבור החברות; אין באילת אקוסיסטם כלכלי מפותח שכולל חברות נוספות בתחומים שאינם תיירות; היצע העובדים בעלי המומח יות הנדרשת למפעל או לחברה נמוך במיוחד; וקיים קושי למצוא מבנים וקרקעות מותאמים עבור חברות אלו. עוד צוין בפגישות כי הסיוע המוצע במסגרת התוכנית אינו מכסה על הפערים והעלויות הנוספות הנובעים ממיקומה ומתנאיה של אילת, ועל כן אין כדאיות כלכלית להשקיע דווקא בה על א.ף הסיוע בתקופת מגפת הקורונה היה ניסיון של משרד הכלכלה ועיריית אילת להביא לשינוי בתנאי התוכנית הקיימת כדי למשוך אל העיר חברות מהמרכז. בין היתר משרד הכלכלה הציע את השינויים בקריטריונים האלה: אפשרות עבודה על בסיס מודל של העסקה מרחוק גם לחברות בעלות מחזור נמ וך ביחס לתנאי הסף בנוהל, עדכון רשימת הענפים וביטול דרישת מספר העובדים המינימלי במטרה לשלב עובדים מאילת במשרות איכותיות. ניסיון זה הוסבר על ידי המשרד ככזה שאין בו כדי להשית עלויות כספיות משמעותיות על חברות פוטנציאליות בהעסקת עובדים באילת ובכך הוא צפוי להגדי ל את .הביקוש. עם זאת פעולה זו לא הבשילה שכן משרד האוצר לא אישר את השינוי המוצע משרד הכלכלה מסר למשרד מבקר המדינה ביוני2025 (להלן- תשובת משרד הכלכלה) כי פעולתו בנושא נעשתה במסגרת הוראת מנכ"ל4.18 , וכי הוא נקט פעולות להנגשת המסלול ולקידומו לרבות פגישות ע בודה עם נציגי העירייה, קיום וובינרים וכנסים ופרסום מידע לציבור. לדבריו, גורמי המקצוע במשרד ניסו לקדם מסלולים מותאמים לאזור אילת, ונעשו התאמות בהוראת המנכ"ל האמורה כדי להגדיל את האפקטיביות שלה כמו החלת ההוראה רק על חברות בהקמה והקטנת מינימום היקף העובדים שח ברה מתחייבת להעסיק מ- 15 ל-5 . עוד מסר המשרד כי הוא קידם הצעות נוספות לביצוע התאמות במסלול הקיים, אך אלו נדחו על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר; וכי בפועל בשנת2024 אושרה במסגרת המסלול בקשה אחת בלבד, ואושר לה מענק בסך של כ- 706,000 ש"ח להעסקת7 עובדים חדשים. וכ י נכון ליוני2025 .מענק זה טרם שולם נמצא כי בחלוף כחמש שנים מהחלטת הממשלה4662 וייזום תוכנית שכר גבוה של משרד הכלכלה (מסלול4.18 ) שתוקצבה בסך10 מיליון ש"ח לשם הגדלה וגיוון של התעסוקה באילת- יעד זה לא הושג: בשנים2021 עד2024 רק ל חברה אחת אושר מענק בשנת2024 (שטרם שולם) בסך כ- 706,000 ש"ח להעסקת עובדים מאילת ב תוכנית בתחומי ההנדסה ומדעי הטבע כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, כך ש התקציב בסך10 מיליון ש"ח שהוקצב לכך במסגרת התוכנית לא נוצל. ניסיון לשינוי בתנאי התוכנית בנוגע לאילת שיזמו משרד הכלכלה ועיריי ת אילת בשנת2021 לאחר שזיהו כי יעדי .התוכנית אינם ממומשים, לא הבשיל עקב מחלוקת מול משרד האוצר זאת ועוד, עולה כי גם לאחר 69 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל ש משרד האוצר דחה את השינוי המוצע במתווה- לא קידמו משרדי האוצר והכלכלה פתרונות חלופיים כדי להבטיח את מימוש היעד כפי שנקבע בהחלטת הממשלה , וגם התאמות נוספות שביצע משרד הכלכלה לא הביאו לשינוי ולהשגת היעדים בעניין . על משרדי האוצר והכלכל ה לבחון במסגרת יישום החלטות ה ממשלה לפיתוח העיר אילת את מימוש ה תוכניות הנוגעות לתמרוץ חברות להקים בתחומה או להעתיק אליה מיז מים עסקי ,ים במיוחד בתחומי ההנדסה ומד עי הטבע כפי שנקבע ב מסלול ,שכר גבוה ולבדוק את מידת יישום התוכני ו ת ,באופן עיתי ואל מול הפערים שיימצאו לבצע התאמות. 2. :ת ו כ נ י ת מ ס ל ו ל כ ס ף ח כ ם "תוכנית של משרד הכלכלה לשם יצירת "משרות איכותיות באזור שבה ניתן סיוע לעסקים באזור אילת המשווקים שירותים או מוצרים לחו"ל או המעוניינים להתחיל לשווק שירותים או מוצרים לחו"ל , במטרה לסייע בהגדלת היקף המכירות של אותם עסקים בשוקי היעד ולשפר את הגיוון התעסוקתי בעיר . בהחלטת ה ממשלה4662 נקבע שמשרד הכלכלה יקצה2.5 מיליון ש"ח בפריסה שווה לשנים2020 עד2023 לטובת בקשות שיגישו עסקים הממ וקמים באילת ובחבל אילות במסגרת התוכנית. בנוהל התוכנית נקבעה עדיפות לטיפול בבקשות כאלה שיוגשו עד ,למועד שייקבע וזאת עד לגמר התקציב שהוקצה לכך בהחלטה4662 . לפי אמות המידה שנקבעו בנוהל התוכנית, מתן הסיוע במסגרתה נועד לקידום ו ל גיוון של ייצוא ה עסקים ו ה חברות ה בשלים לכך, כלומר שיש להן: מוצר או שירות עם מכירות; הוכחת היתכנות ייצוא לחו"ל ;התאמת מוצר בהיבטים של תחרותיות; ויכולות ייצור ושיווק. בפועל שלוש מתוך ארבע החברות מאילת שהגישו בקשה לתקצוב בתוכנית זו היו חברות קטנות שמצויות בשלבים התחלתיים של ייצוא, שהתוכנית א ינה מתאימה להן105 . הועלה כי מתחילת תוכנית מסלול כסף חכם, בשנים2020 עד2023 , רק תשע חברות פנו למשרד ,הכלכלה בנושא, מהן ארבע חברות מאילת ורק לאחת מארבע החברות מאילת - היחידה שעמדה בקריטריונים- אושר הסיוע ממשרד הכלכלה לפעולות שיווק בחו"ל. סך הסיוע לחברות אלה הסתכם ב- 1.229 מיליון ש"ח. משנוכח משרד הכלכלה כי קיים קושי במימוש ת ו כנית מסלול כסף חכם לגבי עסקים וחברות מאיל ,ת היה עליו לבצע הערכת מצב מחודשת ולקיים דיון על אודות ,מאפייני התעשייה הקיימים בעיר אילת וככל שנדרש לבחון את רלוונטיות המסלול לעיר וחלופות נוספות ,כדי לתת מענה לנסיבות הקיימות זאת כדי להבטיח התאמה בין המסלול שאושר לבין מאפייני התעשייה בעיר . בפועל משרד הכלכלה לא ביצע הערכה זו ב תקופת הת ו כנית ולא בחן חלופות לפעולה בעניין. בביקורת עלה כי אחד החסמים להבאת חברות פוטנציאליות לאילת ולהעסקה של תושבי אילת ב משרות איכותיות, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה4662 ובתוכנית הכלכלית של משרד הכלכלה, הוא מחסור בהון אנושי באילת .בעל הכשרה טכנולוגית רלוונטית 105 יוער כי לגבי חברות שנמצאות בשלבי טרום ייצוא וזקוקות להנחיה ו ל ליווי כדי להגיע לבשלות הגשה לתוכנית, יש .גופים אחרים במשרד הכלכלה, כגון הסוכנות לעסקים קטנים ומכון הייצוא שיוכלו להעניק להן הדרכה וסיוע 70 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל משרד הכלכלה, אשר מכיר בחסם האמור, מסר למשרד מבקר המדינה במאי2024 כי כדי לממש את החלטת הממשלה לעניין ה גיוון ה תעסוקתי וכדי לעודד באילת פעילות של מגוון עסקים ומיזמים בתחומי ההיי-טק ותומכי ההיי-טק, נדרש היה להקים באילת תשתית של הון אנושי המוכשר בתחומים הטכנולוגיים הרלוונטיים , ולצורך כך "לקיים תכנית הכשרות לצעירים ולעובדים פוטנציאלים ולעודד לימוד מקצועות טכנולוגיים וביצוע קו רסים של הסבה להיי- טק... כדי לעודד יזמים לפתוח חברות ."דווקא באילת ובמטרה ליצור להם תשתית פוטנציאלית של היצע עובדים צורך זה הועלה על ידי משרד הכלכלה בדיונים לפני קבלת החלטת הממשלה4662 . 3. במסמכי משרד העבודה הודגשה החשיבות בבניית תשתית כוח אדם מקצועי, טכנולו גי ,ומעודכן המותאם למשק ולתעשייה בישראל, ובכלל זה קידום הכשרות טכנולוגיות במיוחד בקרב העשירונים הנמוכים ובפריפריה; וזאת כדי "לשפר את המערכת כך שהיא תספק הכשרות מקצועיות וטכנולוגיות על תיכוניות איכותיות, כמנגנון מרכזי לשיפור הפריון והשכר של המועסקים ובמיוחד אלו בחציון "התחתון106 , . הועלה כי בשנים2022 עד2024 עיריית אילת העלתה את הצורך הזה, ומשרד העבודה (האגף להכשרות מקצועיות) קיים שיח בעניין זה עם העירייה, לאחר פניית העירייה אליו במאי2024 . בהמשך לכך עיריית אילת גיבשה באופן עצמאי תוכנית לביצוע הכשרות מקצועיות ב אילת ב תחומי ם עתירי ידע טכנולוגיים ותומכי טכנולוגיה ל הון אנושי, הכוללת הצעה להקמת מרכז הכשרה, אך נכון לפברואר2025 .התוכנית לא קודמה על ידי העירייה ולא הוקצו לה תקציבים משרד העבודה מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר2025 כי האגף להכשרה מקצועית במשרד תומך בקידו ם הכשרות טכנולוגיות ותומכות טכנולוגי ה .בכלל ובפרט באילת בחודש מאי2024 התקיימה פגישה של עיריית אילת עם משרד העבודה שבה הוצג לראשונה פרויקט של הקמת מרכז להכשרה מקצועית בעיר . האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה הבהיר לעירייה שאין ביכולתו לסייע תקציבית בפרויקט כזה, אך הוא בהחלט מעוניין לקדם זאת ו ל תמוך מקצועית בכל הדרוש . כמו כן הוא .הביע נכונות לייעץ לעירייה בקידום הנושא משרד העבודה מסר למשרד מבקר המדינה במאי2025 כי הת ו כנית להכשרות מקצועיות בתחומים טכנולוגיים עתירי ידע ותומכי טכנולוגיה להון ה אנושי יגש בשה עיריית אילת לא הוצגה לו. עוד כתב המשרד כי בהחלטת הממשלה4662 לא הוקצו למשרד העבודה תקציבים ייעודיים לקידום הכשרות מקצועיות באילת, אך ל אורך השנים מינהל הכשרה מקצועית במשרד תמך וסייע בקידום הכשרות מקצועיות בעיר אילת ; וכי בשנים2019 עד2023 נפתחו95 הכשרות מקצועיות שבהן למדו כ- 1,600 משתתפים במגוון תחומים, כגון תחבורה, רכב, הצלה, טבחות וקונדיטור יה ו כן תחומי ניהול, שיווק ופיננס י ם(הנהלת חשבונות, חשבי שכר ועוד). 4. יצוין כי בשנים האחרונות, ובמיוחד מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, עיריית אילת פנת ה ל עשרות חברות ,טכנולוגיות בישראל, ובהן גם חברות ממשלתיות וגם לגופי הכשרה בארץ בניסיון לקדם שיתו פי פעולה ל הכשרה טכנולוגית לעובדים מאילת ושילובם בחברות אלה; אולם גם פעולות אלה לא הבשילו לכדי 106 פורסם בדוח ה וועדה לקידום תחום התעסו קה לקראת שנת2030 - דוח מסכם (אוגוסט2020 '), עמ41 .ואילך 71 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל אפשרויות תעסוקה נוספות בתחומים טכנולוגיים עתירי ידע שיביאו לגיוון תעסוקתי וליצירת משרות .איכותיות באילת בדיקת היישום של שני מסלולים ייעודיים (שכר גבוה וכסף חכם) שגיבש משרד הכלכלה לצורך יישום החלטת הממשלה4662 לפיתוח מקורות תעסוק ה נוספים בעיר אילת העלתה תמונה דומה: החלטת הממשלה לקידום ולפיתוח כלכלי של אילת תקצבה תוכניות אלה ב- 12.5 מיליון ש"ח , אך הן לא הצליחו ,לממש את יעדי החלטת הממשלה כך שבפועל השקעות אלה לא השיגו את מטרותיהן בנוגע לחברות קיימות באילת ולא הוקמו בתחומה או ה ו עתק ו אל יה מיז מים עסקי ,ים זאת בין היתר בשל ה י עדר של הון אנושי באילת בעל ידע במקצועות טכנולוגיים עתירי ידע ו כן בשל היעדר תוכניות הכשר ה בתחומים אלה שיגדילו את האפשרויות לתעסוקה מגוונת. מציאות זו שבה רובם הגדול של העסקים בעיר (כ- 90% ) נשען על תעשיית התיירות והעדרם של עוגנים כלכליים חלופיים, הצריכה כאמור את הממשלה לגבש סיוע ייחודי לעסקים בעיר בחודשים ינואר- פברואר2024 בסך של216 .מיליון ש"ח על משרד הכלכלה, אשר עליו הטילה הממשלה בהחלטתה (החלטה4662 ) לפעול לקידום הגיוון התעסוקתי באילת, לאפיין ולפעול להסרת החסמים שהביאו ל ידי כך שכמעט ש לא היה ביקוש למסלולים הייעודיים שהוא קידם באילת, בין היתר בראי ההון האנושי הקיים בעיר; ,זאת במסגרת מסלולים ייעודיים קיימים או עתידיים שיסייעו לעיר אילת בהגדלת הגיוון התעסוקתי ובהרחבת תחומי העיסוק הקיימים בה , כך ש היא תוכל להתמודד טוב יותר עם מ שברים ו עם מצבי חירום עתידיים. בין היתר מומלץ לבחון דרכים להגדלת אפשרויות התעסוקה באילת והגיוון התעסוקתי בה , לרבות באמצעות חוק עידוד השקעות הון, התשי"ט- 1959 . משרד מבקר המדינה מציין את ה פעולות שנקטו האג פים לפיתוח כלכלי ולהכשרות מקצועיות בעיריית אילת בשנים ה ,אחרונות במיוחד ,במהלך תקופת מלחמת חרבות ברזל ב מאמץ רב ,ומתוך מחויבות לעיר מול עשרות רבות של גופים ויזמים כלכליים, במטרה להגדיל את הגיוון התעסוקתי בעיר ו י הב ל א משרות איכותיות בתחומים טכנולוגי י ם עתירי ידע שיאפשרו העסקת עובדים מאילת. מוצע כי במסגרת קידום תוכניות כלכליות לחיזוק העיר אילת ועסקיה, משרד הכלכלה ייוועץ באגפים לפיתוח כלכלי ולהכשרות מקצועיות בעיריית אילת לזיהוי, איפיון והסרת חסמים בתוכניות של המשרד לעיר אילת ובגיבוש .תוכניות עתידיות לעיר 2.3 .פעולות הממשלה לקידום ענף החקלאות הימית באילת החלטת הממשלה4662 משנת2019 כללה בין היתר הוראות שמטרתן ביסוס מעמדה של אילת כמרכז מחקרי ומחקרי-יישומי לאומי ובין- ,לאומי בתחומי ייצור מוצרים שמקורם בחומרי גלם מהים מ החקלאות הימית ו מ הביוטכנולוגיה הימית (להלן- חקלאות ימית), לשם פיתוח מנועי ,צמיחה בתחומים נוספים שיס יי .עו להגדלה ולגיוון של מקורות התעסוקה בעיר בשנת2022 התקבלה גם החלטת הממשלה1442 72 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל בעניין פיתוח העיר אילת וחבל אילות והפיכת האזור למוקד לאומי ובין- לאומי לייצור מזון מן הים ומהמדבר ב שנים2022 עד2026 107 . ,חקלאות ימית היא ענף חקלאי העוסק בגידול מבוקר של אורגניזמים ימיים כדגים ומאכלי ים אחרים אצות וצמחים במי ים, והיא חלק מחקלאות מים המתבצעת במים מתוקים ומליחים. החקלאות הימית מתמקדת במי ים ובניצול משאב לא מוגבל זה, שיכול להתבצע גם במתקנים יבשתיים במרוחק מהים- .במכלים בגידול סימביוטי של בעלי חיים ימיים ודגים החלטות הממשלה האמורות לקידום החקלאות הימית באילת התבססו על התחזית שצפוי גידול בביקוש העולמי למזון טרי מן החי ובפרט לדגים שהם מרכיב חיוני בתזונה בריאה. ישראל עומדת בחזית הידע המדעי והמקצועי בנושא החקלאות הימית , וקיימ ים בה תעשייה, ידע מקצועי, הון אנושי ומכוני מחקר ופיתוח (מו"פ) שחלקם מרוכזים באזור אילת- שמתאים להמשך פיתוח התחום. החלטות הממשלה כוללות שורה של פעולות לקידום אקוסיסטם בתחום החקלאות הימית באילת, ומשרד החקלאות גיבש תוכנית עבודה אופרטיבית ארוכת טו וח לקידום החקלאות הימית באזור אילת ולמימוש החלטות הממשלה בעניין בשיתוף משרדי ממשלה נוספים וגופים ציבוריים, כמפורט בתרשים23 :שלהלן 107 החלטת הממשלה1442, "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין-לאו מי לייצור מזון מן הים ומהמדבר לשנים2022 - 2026 ( "ותיקון החלטת ממשלה15.5.22 ). יוער כי קדמו להחלטה שתי החלטות ממשלה : בשנת2012 התקבלה החלטת הממשלה4848 , בנושא פיתוח כלכלי בר קיימה של תחום הביולוגיה והחקלאות הימית באילת על ידי הקמת ועדת היגוי שתבחן כלים לפי תוח כלכלי של תחומים אלה , והחלטת ממשלה4662 . 73 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל תרשים23 :הפעולות לקידום האקוסיסטם בתחום החקלאות הימית בישראל לפי החלטת ה ממשלה 1442 המקור: משרד החקלאות , בעיבוד משרד מבקר המדינה. משרד מבקר המדינה בדק את מידת היישום של כמה הוראות בהחלטת הממשלה4662 (משנת2019) ו- 1442 (משנת2022 :), ולהלן עיקרי הממצאים 74 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל 1. פיתוח אתרים בתחום החקלאות הימית א. ה: )פ ע ו ל ו ת ל ק י ד ו ם ה ת ה ל י כ י ם ה ת כ נ ו נ י י ם ( ש י נ ו י ת ב " ע החלטת ה ממשלה4662 משנת2019 קבעה כי על משרדי הכלכלה, החקלאות והאוצר לקדם את תחום החקלאות הימית ;באמצעות פארק יבשתי באזור עברונה לתעשיות מזון מן הים, חקלאות ימית וביוטכנולוגיה ימית והחלטת ה ממשלה1442 הנחתה את משרדי החקלאות הכלכלה והאוצר ואת משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי (להלן- משרד )הנגב והגליל להקים פארקי חקלאות נוספים באזורים נוספים- אתר המשתלות ואתר עמרם, כך שלפי החלטה זו אילת וחבל אילות יה פכו מוקד לאומי ובין- לאומי לייצור מזון מן הים והמדבר ב שנים2022 עד 2026 . :קידום התהליכים מתבצע בשני שלבים בשלב הראשון מבוצעת התאמת התב"ע הקיי מת בכל אתר בהתאם לפעילות החקלאות הימית המתוכננת בו; ובשלב השני מפותחת התשתית הנחוצ ה לפעילות זו . להל ן במפות פירוט האתרים המתוכננים לקום באזור אילת: 75 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל מפה 2 : אתרי החקלאות הימית המתוכננים לקום באזור אילת לפי החלטות ממשלה4662 ( 2019) ו- 1442 ( 2022 ) .המקור: משרד החקלאות משרד מבקר המדינה בדק את התקדמות ביצוע פיתוח הפארקים לחקלאות הימית בהתאם להחלטות הממשלה האמורות:כמפורט להלן 'א ת ר א- פ א ר ק ה מ ש ת ל ו ת: אתר פארק המשתלות מצוי בתחום השיפוט של אילת, וקרקעותיו מנוהלות בידי רמ"י; גודלו כ- 140 ,דונם והוא מחולק ל- 24 .מגרשים12 מהם מיועדים לשיווק על ידי רמ"י108; ו- 12 המגרשים הנותרים תפוסים - חלקם על ידי מקורות, חלקם בידי חברה 108 גודלו של כל מגרש כ-6 דונם ; החלוקה של המגרשים אושרה בתב"ע משנת1989 . 76 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל פרטית אחרת וחלקם משמשים לפעילות חקלאית אחרת-ו לכן אינם מיועדים ל שיווק לטובת פעילות חקלאית ימית. להלן מפת .המגרשים בחלוקה לחלקות מפה3 :מפות *החלקות בשטח האתר .המקור: משרד החקלאות *שמונה .החלקות המסומנות באדום שייכות לגורמים אחרים ואינן מיועדות לחקלאות ימית על שטח האתר חלה ת ו כנית סטטוטורית (תב"ע) שקובעת את ה שימושים לפעילות ה חקלאית ה יבשתית .ולתוצריה ולתעשייה חקלאית כדי ליישם את החלטת ה ממשלה1442 נדרש משרד החקלאות לפעול :כך בשלב הראשון )לשווק שטחים על פי התב"ע הקיימת (שמאפשרת גידול דגים ללא צורך בשינויה ; ו בשלב השני לבצע פעולות לפיתוח השטח והתשתיות החיוניות לטובת פעילות של חקלאות ימית באתר פארק המשתלות ולפעול ככל שיידרש ל שינוי התב"ע הקיימ.ת לצורך ביצוע פעולות אלו בהחלטת הממשלה 1442 נקבע כי לצורך סיוע במימון ביצוע עבודות לפיתוח השטח והתשתיות החיוניות לטובת פעילות של חקלאית ימית יקצה משרד האוצר למשרד החקלאות סך של6 מיליון ש"ח באופן ה זה : 2 מיליון ש"ח בשנת2022 ו-4 מיליון ש"ח בשנת2023 . כדי לקדם את התהליכים הכרוכים בשיווק השטחים ובפיתוח התשתיות הנחוצות במסגרת התב"ע הקיימת התקשר משרד החקלאות עם החברה הכלכלית לפיתוח אילת )(חכ"א אשר קיבלה הרשאה מעיריית אילת ומרמ"י לביצוע תכנון מפורט של השטח, פיתוחו והסדרת התשתיות ההנדסיות הנחוצות להפעלתו, פי תוח דרכי גישה וקווי מים, טיפול בשפכים ופיתוח קווים להספקת מי ים לאתר. במהלך שנת2023, במסגרת פעולות משרד החקלאות ל פיתוח התשתיות הנחוצות במסגרת התב"ע ,הקיימת :התברר כי נדרש גם להסדיר בשטח היבטים הנדסיים נוספים ומורכבים כמו הקמת תעלת 77 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל הגנה לטיפול במי נגר109 שמ גיעים ממערב לכביש90 ,, ופינוי של מתקני קידוח ותשתיות שונות (חשמל מים ובזק). עוד הועלה כי התב"ע הקיימת אינה מאפשרת הקמת מתקנים הנדסיים שעתידים לשמש את החלקות שישווקו ליזמים, וכי נדרשות פעולות נוספות לקידום התהליכים הסטטוטוריים. לצורך קידום התהליך התקשר משרד החקלאות ביוני2024 עם אדריכל שיסייע בקידום התהליכים הסטטוטוריים הנדרשים.לשינוי התב"ע הקיימת חכ"א מסרה למשרד מבקר המדינה ביוני2024 כי היא מבצעת תהליך לבחינת ה התאמות שנדרש לבצע בתב"ע ,הקיימת, שכן היא אינה עונה על כלל הצרכים ההנדסיים לפיתוח השטח לפעילות חקלאית וחסרים בה כמה מרכיבים110 .שמהווים חסמים לפיתוח האתר רמ"י מסרה למשרד מבקר המדינה ביוני2024 כי היא פעלה עם משרד החקלאות לשיווק המגרשים באתר, ובדצמבר2023 היא פרסמה באתר המרשתת שלה הודעה על כך שהיא מתכננת לפרסם מכרז להקמת מיזמי ביוטכנולוגיה וחקלאות ימית במתחם אתר המשתלות באילת111 . עוד מסרה רמ"י כי חל עיכוב בפרסום חוברת המכרז, וכי היא מתכננת לפרסם אותה בסוף יולי2024 , ומכיוון שיש נושאים תכנוניים שטרם סוכמו והובהרו מול משרד החקלאות, ועדי ין מתקיים על ידה הליך לפינוי חברה פרטית .הנמצאת בשטח האתר, ייתכן שיהיה עיכוב נוסף משרד החקלאות כתב בתשובתו למשרד מבקר המדינה במאי2025 (להלן- )תשובת משרד החקלאות כי הוא קידם לאחרונה מהלכים מול עיריית אילת כדי לפרסם מכרז לשיווק השטחים עוד במהלך שנת 2025 . עוד כתב המשרד בתשובתו כי עיקר העיכובים נובעים מהשלמת תיאומים בין החברה הכלכלית אילת(חכ"א )לוועדה המקומית בעיריית אילת; ושהוא פועל מול עיריית אילת לפתרון חסמים תכנוניים , וכי "בנושא ניקוז ומתקנים הנדסיים חלה התקדמות משמעותית , הצפויה להביא להשלמת ."ההכנות ולפרסום מכרז בקרוב עיריית אילת מסרה בתשובתה כי את מרבית השטחים בפארק המשתלות ניתן לשווק באופן חלקי ו אין מניעה סטטוטורית, וכי קיימים חסמים נקודתיים הנוגעים ל תכנו ה ן ניקוז ותוואי ה מים אשר מטופלים על ידי החברה הכלכלית של אילת באמצעות חבר ה פרטית העוסקת בניהול פרויקטים הנדסיים . ,לפי החלטות הממשלה לקידום החקלאות הימית באזור אילת נדרשו משרד החקלאות, רמ"י ומינהל התכנון לתכנן, לפתח ולשווק את החלקות בפארק המשתלות במהלך השנ ים2022 עד2026 . בביקורת עלה כי נכון ליוני 2025 טרם הושלם השלב הראשון של שיווק השטחים לפעילות של חקלאות ימית על בסיס התב"ע הקיימת ליזמים ;פוטנציאלים גם עבודות הפיתוח וההקמה של התשתיות החיוניות ,)לפעילות החקלאות הימית (השלב השני ליישום החלטת הממשלה שהתקציב עבור ן הוקצה למימוש לשנים2022 עד2023 מצויות עדיין בשלבי תכנון מאחר שטרם נפתרו חסמים תכנוניים בנושא הניקוז 109 .מֵ י נֶגֶר הם מים שזורמים על פני הקרקע. הזרימה מתרחשת כאשר האדמה ספוגה עד למקסימום יכולת הספיגה שלה כך, שהמים אינם יכולים לחלחל לתוך הקרקע .ונישאים על פניה 110 מרכיבים כמו היעדר סוללה של הגנה לטיפול במי נגר שמגיעים ממערב לכביש90 ו פתרון ל מתקן קידוח ותשתיות .בשטח התוכנית 111 מכרז בש324/2023 מיום5.12.23 . 78 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל .והקמת מתקנים הנדסיים באתר עיכובים אלה עלולים לפגוע במימוש החלטת ה ממשלה1442 אשר קבעה ת ו כנית רב- שנתית לביצוע המיזם בשנים2022 עד2026 . על רמ"י ,משר ד החקלאות ועיריית אילת לפעול יחד להשלמת הפעולות הסטטוטוריות והתכנוניות הדרושות לפיתוח השטח ול מציאת פתרונות ל צרכים ההנדסיים הדרושים כדי שתחול על האתר תב"ע מעודכנת כך ש ניתן יהיה ל שווק בהקדם את.האתר ליזמים 'א ת ר ב- :ע ב ר ו נ ה אתר עברונה נמצא בתחום השיפוט של המו עצה האזורית חבל אילות, וגודלו כ- 2,000 .דונם בלוח שלהלן מפורטות הפעולות שנקבעו ב החלטת הממשלה4662 לגביו: לוח 5 : הפעולות שנקבעו בהחלטת הממשלה4662 לגבי אתר עברונה ה שנים ה פעולה ה נדרשת ה תקציב משרדי הממשלה האחראים 2020 - 2021 (ה שלב ה)ראשון שינוי התב"ע 'הקיימת באתר (מס 180/02/12 ) מייעודה המקורי חקלאות לעירוב שימושים של תעשייה *וחקלאות 4 מיליון ש"ח ,משרדי האוצר החקלאות והכלכלה** 2022 - 2024 (ה שלב ה)שני פיתוח תשתיות להקמת השטח לרבות תשתיות להולכת מי ים 20 מיליון ש"ח משרדי האוצר והכלכלה * יוער כי חלק מהתהליכים התכנוניים לשינוי תב"ע כרוכים בשלב מקדים של הכנת תסקיר השפעה על הסביבה. ** התקציב לקידום שלב זה הוקצה למשרדי הכלכלה והאוצר בפריסה שווה לשנים2020 עד2021 . נמצא כי אף שבהחלטת הממשלה נקבע כי על משרדי החקלאות והכלכלה לקדם את שינוי התב"ע בשנים2020 עד 2021 , בפועל רק במאי2022 הם סיכמו עם המועצה המקומית חבל אילות על אופן ביצוע השינוי בתב"ע הקיימת, כך שיתאפשר עירוב שימושים בשטח זה באופן ה זה : כמחצית מהשטח (כ- 1,000 דונם) תשמש עבור שטחי תעשייה חקלאית, ומחציתו האחרת תוקצה לשימוש של חקלאות .ימית לאחר הסדרת החלוקה של השטח שכר משרד הכלכלה בשנת2021 את שירותיה של חברת ניהול פרטית לטובת קידום הפעולות הדרושות לשינוי התב"ע הקיימת בשטח . בין היתר משרד הכלכלה מקדם הכנת תסקיר השפעה על הסביבה שמהווה תנאי מקדים לתהליך ונמצא כי ישנה מחלוקת בין משרד הכלכלה ל משרד להג"ס.לעניין היקפו וההיבטים שאותם יכלול, ובשל כך אינו מתקדם משרד הכלכלה כתב בתשובתו כי מדובר בתהליך תכנוני מורכב, הקשור בגורמים רבים, הכולל אתגרים ייחודיים אשר אינם בשליטת המשרד בלבד; וכי קידום תב"ע בתוך שנתיים אינו ריאלי במוסדות התכנון, במיוחד ל נוכח אתגרי המרחב הספציפי. עוד ציין המשרד כי הוא פועל לקידום העניין בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים: רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות, המשרד להג "ס , לשכת התכנון [המחוזית] והרשויות המקומיות הרלוונטיות, וכי הוא החל בתהליך התכנוני כבר בשנת2021 באמצעות חברה פרטית ה מנהלת את התהליך מטעמו. עוד הוסיף המשרד כי אף שהחלטת הממשלה קבעה שיש לקדם שטח בהיקף של100 דונם לתעשיית החקלאות הימית, בפועל בפעילות מול מינהל התכנון 79 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל והגורמים האחרים הוחלט על קידום תכנון של1,000 דונם שמתוכ ם בין150 ל- 200 דונם ישמשו לתעשייה חקלאית, ויתר השט י ח י.ועד לטובת פעילות של חקלאות ימית משרד החקלאות כתב בתשובתו כי הוא הכין פרוגרמה שתאפשר למשרד הכלכלה להתמקד בשינוי התב"ע לצורכי תעשייה בלבד, בלי לשנות את התב"ע לפעילות חקלאית, וזאת כדי לקצר תהליכים ולמקד את תסקיר ההשפעה הסביבתי בלי להידרש להשלכות על מפרץ .אילת הועלה כי נכון לינואר2025 תהליך שינוי התב"ע באתר שאמור היה להתבצע בשנים2020 עד 2021 מצוי בעיכוב של כארבע שנים, והוא א מצ נ בשלב מקדמי של הכנת תסקיר השפעה על הסביבה שמהווה תנאי מקדים לתהליך ועדיין מצוי במחלוקת בין-משרדי הכלכלה לבין משרד להג"ס112 . משרד הכלכלה מסר למשרד מבקר המדינה במהלך הביקורת ביוני2024 כי הוא הגיש במרץ2024 השגות למשרד להג"ס על ההנחיות שהתקבלו שעיקרן נוגעות להיקף השטח שלגביו נדרש תסקיר סביבה ולדרישה לליווי של אקולוג ימי. לעמדת משרד הכלכלה היקף השטח שנקבע לביצוע תסקיר הסביבה הוא ר חב במידה שאינה נחוצה לצורך שינוי התב"ע, ותחום האקולוגיה הימית כבר נחקר במסגרת תסקירי סביבה אחרים שבוצעו באזור, ."ו"אין לתכנית כל נגיעה ישירה אל תחום הסביבה החופית עוד מסר משרד הכלכלה כי רק לאחר סיום הכנת התסקיר ואישורו בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז ד רום, ניתן יהיה לקדם את חלופות התכנון, לקבל החלטות לגבי אופן חלוקת השטחים לתעשייה החקלאית ולחקלאות הימית ולהכין תוכנית מפורטת- פעולות שצפויות להימשך עוד זמן רב. לפי משרד הכלכלה, המועד הצפוי לדיון בהפקדת התוכנית הוא אפריל2026 ,ו לפי הערכת חברת הניהול שנמסרה למשרד הכלכלה, רק באמצע שנת2027 יסתיים התהליך לשינוי תב"ע מול גופי התכנון השונים. משרד הכלכלה כתב בתשובתו כי בימים אלה צוות ו הת כנית עוסק בהכנת תסקיר סביבתי רחב ,ומעמיק הכולל בחינה של נושאים מורכבים ומפורטים בהיקף רחב מן הנדרש .במרחבי תכנון אחרים המשרד להג"ס מסר למשרד מבקר המדינה ביולי2025 (להלן- )תשובת המשרד להג"ס ב כי חודשים ץ מר ו אפריל2005 התקיימו ישיבות עם גורמי המקצוע במשרד החקלאות . במסגרת ישיבות אלו הציע המשרד "לקדם את התכניות ללא בחינת פתרון לטיפול בחנקן שבמי הפלט בשלב הכנת התכנית והתסקיר" לפי שתי הצעות אפשריות: הראשונה, לבצע תכנון מפורט ל חלק מהשטח ש מיועד לתעשייה חקלאית ו להקמת מ תקני תשתיות שאינם מזר י מים חנקן ולאפשר מתן היתרי בנ י יה עבור מתקני חקלאות מים ש אינם מהווים מקור להזרמת חנקן ; השנייה לתכנן את השטח ה מיועד ל פעילות של חקלאות ימית ברמת"תכ נון מתארי "כך שיתאפשר בעתיד לקדם ת ו כנית מפורטת ל פעילות של ה חקלאות הימית ול מתקני ,ם שישמשו אותה ולכלול בה תכנון של מתקן לטיפול בחנקן שייפלט . המשרד הוסיף כי הצעות אלה יכולות להוות "פתרון ישים מאוזן ומושכל, אשר יאפשרו את קידומה 112 על פי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965 ,, ותקנות התכנון והבניה (תזכירי השפעה על הסביבה התשס"ג- 2003 ) נדרש להכין תסקיר השפעה על הסביבה ולהגישו למוסדות התכנון השונים. הדבר יתבצע בעת ייזום של תוכניות פיתוח גדולות ומורכבות במטרה לבחון את ההשפעות הצפויות על הסביבה ותושביה בשל יישום תוכניות פיתוח אן בנייה באזור. התסקיר נועד למזער את הפגיעה האפשרית .של פעולות פיתוח במשאבי הסביבה 80 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל של חקלאות המים", תוך שמירה על המ ערכת האקולוגית הרגישה והייחודית של מפרץ אילת, אולם .לא חלה התקדמות בעניין אף שכבר בשנת2019 הנחתה הממשלה לקדם את החקלאות הימית באתר עברונה באילת (החלטת ה ממשלה4662 )וקבעה כי יוקצה תקציב ייעודי לביצוע לשינוי התב"ע הקיימת באתר ב שנים2020 עד 2021 )(השלב הראשון , הועלה כי בפועל רק בשנת2022 החל משרד הכלכלה לנקוט פעולות ממשיות לשינוי התב"ע, ונכון לינואר2025 התהליך מצוי עדיין בשלב ראשוני של הכנת תסקיר השפעה על הסביבה שתנאיו והיקפו מצויים במחלוקת בין-משרדי הכלכלה והג"ס . במצב דברים זה ממילא גם העב ודות לפיתוח התשתיות באתר (השלב השני) שלפי החלטת הממשלה יועדו לביצוע בשנים2022 עד 2024 , לא החלו; והתהליכים בעניין עתידים להימשך עוד כשנתיים לפחות (עד שנת 2027) באופן שאינו מתיישב עם לוח הזמנים שקבע ה הממשלה בהחלטתה . על משרד הכלכלה לנקוט בשיתוף משרדי החקלא ות והג"ס את הפעולות הדרושות שיסייעו להשלמת התהליך לשינוי התב"ע הקיימת באתר עברונה כדי .לאפשר את פיתוח התשתיות באתר בהקדם א ת ר 'ג-ע מ ר ם113 : האתר נמצא בתחום המוניציפלי של המועצה האזורית חבל אילות, בצמוד וממזרח לכביש90, וגודלו כ- 675 דונם. המועצה הגישה תוכנית ל רמ"י114 בנוגע לפיתוח של כ- 300 דונם .משטח זה לטובת חקלאות ימית ולייעוד יתר השטח לתשתיות במרץ2025 נמצא כי תוכנית זו טרם .קודמה על ידי רמ"י מחוז דרום ברמ"י מסר במרץ2025 למשרד מבקר המדינה כי הוא מקדם הגשה של תוכנית לגבי האתר מול הוועדה המחוזית דרום ועמידה בתנאי סף ובכלל זאת טיפול בדרישות של המשרד להג"ס לביצוע תסקיר השפעה על הסביבה בליווי לשכת התכנון, תוך שציין שעדיין לא נפתרה סוגיית הטיפול במי פלט (ראו להלן). נוסף על כך, ה מועצה האזורית חבל אילות מסרה גם היא במרץ2025 למשרד מבקר המדינה כי היא מקדמת את הפעולות הדרושות לקראת דיונים בוועדה המחוזית בנושא , ובכלל זאת באמצעות .ליווי של אדריכל ויועצים משרד החקלאות מסר בתשובתו כי העיכובים בהשלמת הכנת התב"ע והעברתה לדיון בהפקדה בוועד ה המחוזית נגרמים בשל דרישות מקדימות של המשרד להג"ס ממנו לטפל במי הפלט ולהכין תסקירי .השפעה סביבתיים רחבים המשרד להג"ס מסר בתשובתו כי משרד החקלאות ביקש שבשלב הכנת התכניות תידחה הדרישה לקיום תסקיר סביבה לשלב מאוחר יותר לשלב של היתר הבנ יה י; ו כאמור ,לעיל בישיבות שהתקיימו בין המשרדים בחודשים מרץ ואפריל2025 .הועלו הצעות שיאפשרו התקדמות, אולם הנושא טרם קודם רמ"י מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממאי2025 כי בינואר2022 התוכנית נידונה בוועדה מקומית, וב ו-זמנית נעשה טיפול בהעברתה לקליטה בוועדה המחוזית ועמידה בתנ אי סף" , וכי עיקר העיכוב באישור התכנית נוגע לסוגיות סביבתיות במסגרת תסקיר'מיקרו' השפעה על הסביבה בליווי 113 .האתר נקרא בעבר גם המט"ש הצפוני 114 תוכנית0929927 - 608 . 81 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל לשכת התכנון"; וכי הסוגיה הבעייתית הטעונה פתרון נוגעת להזרמת מי הפלט שעתידים להתקבל מהמפעלים החקלאיים ו ל.טיפולם לפני החזרתם לים נמצא כי נכון למאי 2025 ו הת כנית לפיתוח אתר עמרם לצורך חקלאות ימית מ קודמ ת על ידי המועצה האזורית חבל אילות ורמ"י ומצויה בשלבי הכנה ראשוניים לקראת דיון בוועדה המחוזית דרום. לנוכח העיכובים הנוגעים לאתרים הנוספים- אתרי פארק המשתלות ועברונה, שמצויים עדיין בשלבי תכנון שונים, מוצע כי ,קידום התכנון של אתר עמרם יואץ על ידי המועצה האזורית חבל אילות ורמ"י וזאת בלי להמתין להשלמת הפעולות באתרים הנוספים, כדי לקדם שיווק של חלקות ליזמים בתחום החקלאות הימית .במרחב זה ה ס ד ר ת ה ט י פ ו ל ב מ י ה:פ ל ט מי פלט הם תוצר של פעילות כלכלית, והם נחשבים לבעלי השפע ות סביבתיות שליליות על מי הים במפרץ אילת בשל ה ריכוז ה גבוה של חנקן שהם מכילים115 . בשל כך קבע המשרד להג "ס, בהסתמך על המלצות ועדה מדעית של המשרד ,הוועדה הבין- משרדית להיתרי הזרמה, לרבות טיפול בתוצרי לוואי (להלן- )הוועדה למתן היתרים116 , תקן לכמות החנקן שתוזרם במי הפלט למפרץ: עד 22 טונות בשנה , מכל המקורות באזור שמזרימים מי פלט לים. יצוין כי עיקר הכמות המוזרמת לים כיום נובעת מפעילות של מתקן התפלה של חברת מקורות (להלן- מתקן ה התפלה סבחה), הנמצא בסמוך לאתר המשתלות, שמספק כ- 15.5 מיליון קוב מי שתייה באזור. פיתוחו העתידי של האזור לטובת חקלאות ימית צפוי להגדיל את כמות מי הפלט המוזרמים למפרץ אילת ועשירים בחנקן שמהווים גורם סיכון סביבתי . לנוכח הצפי בגידול כמות פליטת מי הפלט קיבלה הממשלה שתי :החלטות בנושא (1) :מ ת ק ן ח ל ו ץ כדי להקטין את ריכוז החנקן במי הפלט שעתידים להיפלט מפעילות של חקלאות ימית הצפויה להתרחש ב)אתר המשתלות (אשר תוכנן כמקטע ראשון בפארק החקלאות הימית , החלטת הממשלה1442 קבעה כי יש לפתח מתקן חלוץ לטיפול במי הפלט. בשנת2022 הקצה לכך משרד האוצר תקציב בסך 2 מיליון ש"ח (להלן- .)הפיילוט משרד ה חקלאות מסר למשרד מבקר המדינה ביולי2024 כי הוא מקדם בשיתוף חברת מקורות ו רשות המים פיילוט לפתרון ידידותי לסביבה שיאפשר את הפחתת ריכוז החנקן במי הפלט הנפלטים ממי הרכז של מתקן התפלה סבחה באמצעות גידול אצות שיקלטו את החנקן הנוצר .שמצוי בשלבים ראשוניים 115 מי הפלט הם מים שנותרו בהם שאריות של חומרי הזנה ומזון מעוכל שהדגים מפרישים וחומרים אנאורגאניים. אחד החומרים הוא חנקן שהזרמתו למימי מפרץ אילת עלולה לפגוע באורגניזמים .החיים בים כמו אלמוגים 116 במשרד להג"ס פועלת ועדה בין- משרדית להטלת פסולות או להזרמת שפכים ממקור יבשתי לים, שהיא גוף סטטוטורי עצמאי הפועל מתוקף חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח- 1988 . 82 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל משרד ה ,חקלאות מסר בתשובתו כי הפיילוט האמור הושלם בהצלחה אך טרם יושם בהיקף מלא וכעת יש כוונה לעבור לשלב של תכנון מתקן בהיקף מלא של טיפול הפחתת החנקן באמצעות אצות117 . רשות המים מסרה למשרד מבקר המדינה במאי2025 (להלן- תשובת רשות המים) כי היא שותפה בפיילוט שמקודם ע ל ידי חברת מקורות, בשיתוף משרד החקלאות, להפחתת חנקן מרכז מי התפלה שמקורו במתקן סבחה. עוד מסרה רשות המים כי בפגישת סיכום שנערכה בנושא במרץ 2025 סוכם כי חברת מקורות תגיש תכנון כללי לשיפוט בוועדה מקצועית ברשות המים עבור שני 'שלבים: שלב א- עבור הרחקה של טונה חנקן; אם שלב א' יוכיח עצמו לאורך תקופת ההפעלה 'המינימלית שתיקבע, אז יוגש לאישור שלב ב- להרחבת הפרויקט ולהקמת מתקן להפחתת עד10 טונות חנקן. רשות המים ציינה כי היא תמשיך לעקוב אחר מימוש פעולות אלה ותרומתן להפחתת .ריכוזי החנקן הנפלטים למפרץ אילת המשרד להג"ס מסר למשרד מבקר המדינה ביולי2025 כי כבר כיום מוזרמים למפרץ אילת יותר מ22 טו נות חנקן בשנה, והשאיפה היא לצמצם את הכמות השנתית של חנקן, וכי מדובר ב"ערך סף" לכמות השנתית, שנקבע על ידי ועדת מומחים בשנת2016 ואומץ על ידי ועדת ההיתרים . המשרד הוסיף כי עד למציאת פתרון טכנולוגי מוכח לסילוק נדרש לקדם חלופה תכנונית שתביא להגבלת פליטת כמות ה חנקן(כגון גידול של אצות בכל תצורותיו .) (2) פ ע י ל ו ת ר ח ב ה:ל ט י פ ו ל ב מ י ה פ ל ט בהחלטת הממשלה1442 נקבע כי כדי להקטין את ריכוז החנקן במי הפלט שעתידים להיפלט מפעילות של חקלאות ימית הצפויה להתקיים ,באזור תתבצע בחינה על ידי הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן- רשות המים) של האפשרות לשלב במסגרת הפעילות המתוכננת, הקמה ותפעול של תשתיות הובלה ופינוי של מי ים וטיפול במי פלט ממתקני הגידול, במסגרת תקציב המיזם ותשלומי היצרנים החקלאיים המשתמשים במי הים ממפרץ אילת. עוד נקבע בהחלטה כי קידום תשתיות אלו יבוצע במסגרת היתרי הזרמה של הוועדה למתן היתרים118 . בדצמבר2023 הגישה חברת מקורות בקשה לוועדה למתן היתרים לפי חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח- 1988 , להגדיל את כמות החנקן המצויה במי הפלט המוזרמים למפרץ אילת ממתקן ה ה תפלה סבחה, זאת בשל הצורך בהתפלת כמות גדולה יותר של מים כדי לספק את הביקוש ההולך וגד ל של מים שפירים לשימושים ביתיים באזור ולצורכי חקלאות. במרץ 2024 דחתה ה וועדה למתן .היתרים את הבקשה מחשש לנזק סביבתי שייגרם לשונית האלמוגים 117 מדובר בהמשך הפיילוט שהשלים את השלב הראשון, שבו נעשה שי מוש בשטח של100 מ"ר, לעומת10 מ"ר בשלב .הראשון 118 יובהר כי במסגרת הפעילות החקלאית הימית המתוכננת, היזמים החקלאים משתמשים במי ים המגיעים ממפרץ אילת ולאחר שימוש בהם במסגרת הפעילות, הם משיבים אותם בחזרה כשהם מכילים את תוצרי הלוואי כגון ריכוז .גבוה של חנקן 83 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל חברת מקורות מסרה למשרד מבקר המדינה באוגוסט2024 כי אספקת מים איכותית לעיר אילת לרבות השקיה לצורכי חקלאות באזור היא צ ורך חיוני והכרחי; וכי במחצית הראשונה של שנת 2024 התברר לה כי צריכת המים באזור אילת עלתה ב- 5% ,לעומת התקופה המקבילה אשתקד ובשנים הקרובות צפוי גידול נוסף בביקוש למים באזור. עוד מסרה החברה כי באוגוסט2023 אישרה רשות המים ה קמה של מתקן סבחה 'ד שיספק20 מי ליון ק וב וזאת נוסף ע ל18 ימ ליון קוב הניתנים להפקה, דבר שיאפשר הקטנה של כמות החנקן המוזרמת למי הים , והיא הקימה צינור רכז יש וביל את מי הרכז שמתקבלים ממתקן ההתפלה סבחה לעומק הים; וכי ניטור שנערך במקום העלה כי ריכוז החנקן פוחת לאורך התעלה שמובילה את מי הפלט בחזרה למ פרץ אילת ; וכי .בנסיבות אלה פנתה החברה למשרד להג"ס בבקשה להגדלת כמות החנקן המותרת בהזרמה לים לעמדתה, אי- קבלת הבקשה עלולה להוביל לצמצום כמויות המים המסופקות לאזור באופן מיידי ולסכן את אספקת מי השתייה לעיר אילת בחודש ספטמב ר2024 . הועלה כי גם בקשה זו נדחתה על.ידי הוועדה למתן היתרים חברת מקורות הוסיפה כי ללא הגדלת כמות המים באמצעות התפלת מי ים לא יהיה ניתן לממש את החלטת הממשלה1442 ואת יעדיה, ובהם: ייצור מזון מהים ומהמדבר; פיתוחן של אילת והמועצה האזורית חבל אילות ליצירת שיפור ניכר באיכות החיים של תושבי האזור באמצעות מנועי צמיחה, חדשנות וביטחון המזון; והפיכת העיר והאזור למרכז לאומי ובין- לאומי למחקר ופיתוח בתחום החקלאות הימית. משרד החקלאות מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי הוא מסתייג מקביעת הו ו עדה המדעית של המשרד להג"ס בנוגע להחלטה על הגבלת כמות החנקן המוזרמת לים ל- 22 טונות, ולעמדתו קביעה זו נעשתה על סמך הערכה חלקית בלבד ולא הביאה בחשבון מודל כמותי וראי י ה כלל- .אזורית גורמי המקצוע במשרד החקלאות העלו חשש כי בהיעדר פתרונות לעניין מי הפלט, המשך פיתוח הת ו כנית הממשלתית לקידום החקלאות ה ימית באילת , כפי שהותנעה ,בהחלטת הממשלה עומד בסיכון עד כדי "עצירה מוחלטת של כל מאמצי הפיתוח שהמשרד השקיע ב- 10 שנים "האחרונות בפארק . לעניין זה משרד החקלאות כתב למשרד מבקר המדינה ביולי2024 כי להערכתו עד להסדרת נושא הטיפול במי הפלט ניתן להתקדם עם הפיתוח של אתר המשתלות באמצעות כניסתם של יזמים שאופי פעילותם ועיסוקם אינו דורש הזרמה של מי פלט עשירי חנקן למפרץ אילת, אף שהדבר יפגע באטרקטיביות של האתר אך יאפשר קידום הקמתו בד בבד עם .מציאת פתרונות לנושא רשות המים כתבה בתשובתה כי פיתוח העיר אילת מצריך הבטחת אספקת מים סדירה לתושבים ולענפי הת יירות והחקלאות; וכי מקורות המים לעיר הם ממתקני התפלה שמקורם בקידוחים ומי ים; וצינור הרכז להובלת מי ההתפלה ממתקן סבחה למפרץ אילת תוכנן כך שיוכל להכיל גם את .מי הפלט ממתקני הגידול החקלאיים הצפויים לקום באזור זה עוד כתבה רשות המים כי היא אישרה את הרחבת המתקן להתפלת מי ים לעוד כ- 20 מיליון קוב מים בשנה, וכך יתאפשר צמצום השימוש במתקן ההתפלה של מים מליחים, כך שעומס החנקן הצפוי להיפלט ממתקני ההתפלה יפחת מכ- 24 טונות בשנה כיום לכ- 17 .טונות 84 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל חברת מקורות מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה במאי2025 כי הפיילוט לסילוק חנקות ממי רכז של מתקן ההתפלה סבחה , אשר נערך ע ל ידה בהנחי ה ובאישור של רשות המים, נבחן רק עבור מי הרכז ולא בהכרח יתאים לטיפול חנקות של מים מחקלאות הימית בשל הרכב כימי שונה של .המים המשרד להג"ס מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הדרישה מחברת מקורות לביצוע פיילוט להפ חתת חנקן נקבעה על ידי הוועדה להיתרי הזרמה בהתבסס על תוכנית העבודה שהוצגה על ידי מקורות . עוד ציין המשרד כי על בסיס ממצאי הפיילוט מקורות הציגה תוכנית עבודה להפחתת חנקן של כ- 10 טונות חנקן בשנה שתימשך עד שנת2032 , אך לשיטתו ניתן לקצר באופן משמעותי את לוחות הזמ נים . נוסף על כך כתב המשרד כי הפחתת החנקן במי הרכז ממתקן ההתפלה באילת .באמצעות אצות צפוי להימשך זמן רב נכון ל ינואר2025 נמצא כי הפיילוט להפחתת רמת החנקן ב מי הפלט ממתקן ה ה,תפלה סבחה אשר התקציב לביצועו בסך של2 מיליון ש"ח הוקצה ל שנת2022 , מקודם על ידי משרד החקלאות ורשות המים באמצעות מקורות אך טרם יושם בהיקף מלא ; וכי טרם הוסדר נושא הזרמת מי הפלט מול הוועדה למתן היתרים במשרד להג"ס . משרד מבקר המדינה מדגיש כי הסדרת סוגיית מי הפלט בכללותה נחוצה לנוכח הסיכון הפוטנציאלי ב נוגע למימוש הפעילות של החקלאות הימית119 באתרים השונים ולתעשייה הנלווית לפעילות זו כפי שנקבע בהחלטות הממשלה, ו גם ב נוגע .ליכולת אספקת מי השתייה לאזור מומלץ כי משרד החקלאות ו רשות המים , האחראים ליישום החלטת ממשלה1442 ,יקדמו את הפתרונות האפשריים לטיפול במי הפלט ו ל צמצום השפעות יהם הסביבתיות ה ,שליליות בשיתוף הגורם המבצע- חברת מקורות ובשיתוף המשרד להג"ס . פתרונות אלה י אפשר ו את המשך ה פעילות חקלאית באזור בהתאם להחלטת ,הממשלה לכשיושלמו הפעולות התכנוניות והפרויקט יתקדם לשלב הביצוע, יו בטיח ו את אספקת מי השתייה לעיר אילת ולשאר הרשויות המקומיות באזור כסדרה ועל פי הצורך. לעניין זה מוצע כי משרד החקלאות יחיש את יישום הפיילוט באמצעות הקמת מתקן לטיפול בחנקן באמצעות אצות כדי .שממצאיו ישמשו כתשומה לפתרונות אפשריים הסדרת חסמים אלה בעניין החקלאות הימית .תתרום משמעותית לגיוון התעסוקתי הנדרש בעיר ולכלכלתה 2. הקמת צוות עבודה בין-משרדי לצורך מימוש החלטות הממשלה לקידום החקלאות הימית באילת, נקבע בהחלטת הממשלה1442 מחודש מאי2022 כי על משרד החקלאות להקים צוות עבודה בין- משרדי (להלן- צוות העבודה) שיהיה אחראי לקדם את תחום החקלאות הימית. על הצוות הוטל לגבש תוכנית עבודה א ,ופרטיבית הכוללת לוחות זמנים קידום תכנון לצורך פיתוח של התשתיות באתרי ם המיועדים לחקלאות ימית ,, לרבות פתרונות תקציביים פינוי מים ומתקני טיפול במי הפלט- כדי לעודד הקמת מתקנים חקלאיים ומפעלי ם לקידום ה תעשייה בתחום ייצור מוצרים שמקורם בחומרי גלם מהים או מהמדבר . צוות העבודה נדרש להגיש את המלצותיו 119 .לכשיסתיימו הליכי התכנון כאמור בפרק הקודם 85 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל לשרים במשרדים הרלוונטיים בממשלה בתוך90 יום מיום קבלת החלטת הממשלה- דהיינו עד אמצע אוגוסט2022 . בספטמבר2022 , חודש לאחר שהצוות נדרש להגיש את המלצותיו, הוקם צוות העבודה במשרד החקלאות בראשות משותפת למשרדי החקלאות והאוצר ובשיתוף נציגים מארבעה משרדי ממשלה וגופים ציבוריים נוספים- המשרד להג"ס, משרד הכלכלה, רמ"י ורשות המים. בינואר2023 התכנס הצוות לראשונה לפגישת התנעה, ללא נוכחות נציגי האוצר ורשות המים ובלי שהתקבלו בה החלטות אופרטיביות לביצוע. נכון למרץ 2025 לא התקיימו פגישו.ת נוספות של הצוות הועלה כי בחלוף יותר משנתיים ותשעה חודשים ממועד החלטת הממשלה 1442 , צוות העבודה לקידום החקלאות הימית בראשות משרדי החקלאות והאוצר ובשיתוף המשרד להג"ס, משרד הכלכלה, רמ"י ורשות המים, עדיין לא החל את פעילותו האופרטיבית , וממילא לא הגיש עד אוגוסט2022 את המלצותיו לקידום התחום כפי שנדרש לעשות על פי ההחלטה . זאת ועוד, עד ינואר2025 ,טרם גובשה תוכנית עבודה .ולא נקבעו הנחיות ולוחות זמנים לפיתוח התשתיות באתרי החקלאות הימית לרבות פתרונות תקציביים רשות המים מסרה בתשובתה כי היא מינתה נציגה לצוות העב ודה בראשות משרד החקלאות שעוסק בנושא, ש טרם החל את פעילותו האופרטיבית , ו ככל שהפעילות תתקדם, נציגת ו תיקח ב ו חלק לפי הנדרש. על משרד החקלאות לפעול בהקדם לכינוס צוות העבודה בהשתתפות כלל הנציגים שנקבעו בהחלטת הממשלה ו לקבוע לוח זמנים קצר לסיום עבודת הצוות ולהגשת המלצותיו,לשרים הרלוונטיים בממשלה וזאת כדי לאפשר את קידום תחום החקלאות הימית באזור אילת, שהוא כאמור מרכיב מרכזי בגיוון התעסוקתי בעיר ובפיתוחה הכלכלי. 3. תוכנית אסטרטגית לענף החקלאות הימית בישראל בהחלטת הממשלה1442 משנת2022 נקבע שעל שר החקלאות להכין בשיתוף נציגים מתשעה משרדי ממשלה (כמו משרדי האוצר, הכלכלה, האנרגייה והג"ס) וגופים ציבוריים נוספים תוכנית אסטרטגית לאומית לפיתוח ו ל הרחב ה של החקלאות והביוטכנולוגיה הימית בישראל120. עוד נקבע בהחלטה שהתוכנית האסטרטגית תכלול בין היתר פתרו נות תשתיתיים, קידום ופרסום מכרזי קרקע ושטחים ימיים והסרת .חסמים לרבות בנוגע לים התיכון, כדי להביא לחיזוק המעטפת והבסיס הכלכליים של ייצור מזון מהים בין היתר צוין כי מטרת התוכנית האסטרטגית היא להביא לכך שתוצאות המחקר והפיתוח שיפותחו באזור אילת ייושמו ברחבי י שראל ובים התיכון כמרחב יישומי עיקרי של הענף121 . בהחלטת הממשלה נקבע שהת ו כנית תושלם תוך שישה חודשים מיום קבלת ההחלטה, קרי עד.11.22 15 122 . 120 תכנון אסטרטגי או תכנון לטווח ארוך- מתייחס למגוון התוכניות והאמצעים שנועדו להשגת תוצר ארוך טווח או ( להשגת חזון, זאת באמצעות מערכת משימות ויעדים5 - 10 .יעדים) וסדרי עדיפויות לכמה שנים 121 צריכת דגי המאכל בישראל ע לתה בעשור האחרון בכ- 72% . 122 יצוין כי כבר בשנת2017 ,פרסם משרד החקלאות סקר היתכנות לתוכנית אסטרטגית לענף חקלאות המים בישראל .שכלל ניתוחים כלכליים לבדיקת העלות והתועלת של פעילות זו 86 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל כחלק מיישום החלטות הממשלה לקידום החקלאות הימית באילת, ולצורך יישום החלטת הממשלה1442 , פרסם משרד החקלאות במאי2022 מכרז לקבל ת שירותי ייעוץ וסיוע לצורך הקמת מינהלה123 , וביולי2023 התקשר המשרד בהסכם עם חברה פרטית לצורך זה. בפברואר2024 ביקש משרד החקלאות מהחברה הפרטית להסב את החוזה מולה (להקמת המינהלה) כך שפעילותה תתמקד בכתיבה של תוכנית אסטרטגית לפיתוח החקלאות הימית בישראל; ובמאי2024 פרסם המשרד קול קורא לשיתוף הציבור לקבלת מידע על .הצרכים והאתגרים הקיימים בענף משרד החקלאות מסר למשרד מבקר המדינה ביוני2024 כי קיימים עיכובים בהכנת התוכנית האסטרטגית בתחום שהוא אמון עלי ו ,, וכי היא נמצאת בשלב מתקדם של הכנה מקצועית הכולל תחשיבים כלכליים ולאחריו הוא יניע מחדש בשיתוף משרדי הממשלה המנויים בהחלטת הממשלה את העבודה הממשלתית .לקידום הכנת התוכנית האסטרטגית לענף החקלאות הימית בישראל משרד החקלאות מסר בתשובתו ממאי2025 כי הוא השלים את ה תהליך הפנים- משרדי לגיבוש ו הת כנית האסטרטגי ת שבאחריותו , והוא נמצא"לקראת תיאום עם שאר משרדי הממשלה ."הרלוונטיים יותר משלוש שנים לאחר קביעת החלטת הממשלה1442 ממאי2022 , שהטילה על משרד החקלאות להוביל הכנת תוכנית אסטרטגית לאומית לפיתוח והרחבה של החקלאות והביוטכנולוגיה הימית בישראל בתוך שישה חודשים (עד נובמבר2022 ,) נמצא כי נכון למאי2025 העבודה הממשלתית הדרושה להשלמת ה תהליך ל גיבוש התוכנית האסטרטגית ,הלאומית ש,על קידומה הופקד משרד החקלאות לא הושל מה תוך תיאום למול כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים, וכי בפ ועל אין ת ו כנית אסטרטגית מאושרת נכון למאי 2025 . על משרד החקלאות בשיתוף צוות ההיגוי הבין- משרדי והגופים הציבוריים המנויים בהחלטת הממשלה להאיץ את השלמת הכנת התוכנית האסטרטגית שבאחריותו ולפעול להסדרת ממשקי העבודה והסמכויות ביניהם, תוך יצירת מחויבותם לקידום ול תקצוב של הפעולות המפורטות בהחלטת הממשלה ושיידרשו על פי התוכנית האסטרטגית; זאת בראייה ארוכת טווח שתביא בחשבון את הצרכים ,הלאומיים את הסיכונים לקידום התחום ו את.הפוטנציאל הטמון בו 4. העברת המרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י) למשרד החקלאות האקוסיסטם בתחום החקלאות הימית באזור אילת מתבסס על מכוני מחקר ובהם המרכז הלאומי לחקלאות ימית (להלן- מלח"י). מלח"י פועל כיחידה ארגונית במסגרת חיא"ל- חברה ממשלתית לתועלת הציבור. חיא"ל נתונה לפיקוח רשות החברות הממשלתיות, ושר האנרגייה הוא השר האחראי לענייני 123 מטרות המינהלה כפי שנקבעו בהחלטת הממשלה כוללות בין היתר: ליווי ההקמה והניהול של אתרי פארק החקלאות הימית והאקו- סיסטם; ייזום ותכלול שיתופי פעולה כלכליים, מדעיים וחקלאיים; הקמת צוותי העבודה וההיגוי בתיאום עם משרדי הממשלה וגופי האסדרה הרלוונטיים; הפעלת מיזמים של עידוד והעצמ ה של סטודנטים בתחומי לימוד מזון מהים ומדבור; עידוד חברות ויזמים בהקמת חברות ומתחמי ניסוי ומו"פ והעתקתם לפארקי התעשייה באזור הרלוונטי להחלטה זו וסיוע בפיתוח תשתיות לקידום ענף החקלאות הימית והמדברי ת. 87 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל החברה לפי חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה- 1975 124 . מלח"י ממוקם בחוף הצפוני של אילת ועוסק בעיקר בפיתוח טכנולוגיות לגידול דגי ים ויצורים ימיים אחרים בעלי ערך כלכלי ובמחקרים שיוצרים תשתית לפיתוח חקלאות ימית בישראל כענף חקלאי חדשני המנצל מי ים ומים מליחים125 . הצוות המקצועי של מלח"י מורכב מכ- 40 עובדים שנותנים שירותים לחוקרים מהארץ ומהעולם, לסטודנטים ולמשרדי .ממשלה משנת2004 דנה הממשלה בנושא וקיבלה כמה החלטות126 , חלקן על בסיס המלצות ועדה ממשלתית משנת 2006 127, שעניינן הפרדת מלח"י מחיא"ל והעברתו אל משרד החקלאות, לכפיפות מינהל המחקר הח קלאי שבמשרד (להלן- מכון וולקני) כיחידה נפרדת והשארתו פיזית באילת (להלן- .)החלטות הממשלה לאורך השנים הוקמו ועדות משותפות למשרד החקלאות, משרד האוצר ונציבות שירות המדינה שדנו בהיבטים הנוגעים לקליטת עובדי מלח"י במכון וולקני ו ב תקציבים הדרושים למעבר. החלטת הממ שלה1442 קבעה בין היתר כי במסגרת המעבר של מלח"י למכון וולקני יקצה מכון וולקני סך של22 מיליון ש"ח בפריסה שווה בשנים2023 עד2026 לשדרוג מלח"י128 כך ש הוא ,יהיה מרכז מוביל מסוגו בעולם באמצעות שיפור יכולות המחקר שלו, שדרוג מתקני הרבייה והגידול של ה דגים שבו והסד רת מתחם הקמפוס שלו ובכלל זה .הקמת מרכז הדרכה ומרכז מבקרים משרד החקלאות פעל ליישום החלטות הממשלה האמורות, והוא פנה בעניין למשרד האנרגייה, לחיא"ל ולרשות החברות הממשלתיות. בפנייתו למשרד האנרגייה בספטמבר2023 ציין משרד החקלאות כי ב- 14 השנים האחרונות התקבלו ב נושא ארבע החלטות ממשלה, והוא פעל בשנים אלו כדי לקדם את המעבר של מלח"י תוך העמדת תקציבים, תקנים ומשאבים רבים, אך מהלכים אלו לא נשאו פרי. עוד הוא ציין בפנייה כי הנושא דחוף לביצוע כדי למנוע פגיעה בפעולות משרד החקלאות בנושא ביטחון המזון וקידום חדשנות טכנולוגית בענף החקלאות הימית בישראל. יצוין כי גם עיריית אילת פעלה בנושא זה וביקשה ממשרד .החקלאות לקדמו ללא דיחוי הועלה כי החלטות הממשלה שקבעו כי המרכז הלאומי לחקלאות ימית יוכפף לאחריותו ו ל ניהולו של מכון וולקני במשרד החקלאות לא בוצעו על ידי הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר- משרדי החקלאות והאנרגייה, חיא"ל ורשות החברות הממשלתיות , אף חל ש פו כ- 15 שנים מקבלת החלטת הממשלה 124 חיא"ל היא חלק ממערך המו"פ הממשלתי. ייעודה העיקרי הוא יצ ירת בסיס מדעי וטכנולוגי לניצול יעיל של משאבי החופים, הים והמים של מדינת ישראל באמצעות מו"פ בשלושה תחומים: אוקיאנוגרפיה, לימנולוגיה (חקר אגמים ;ומקווי מים יבשתיים) וחקלאות ימית. תחת חיא"ל פועלים שלושה מכונים: המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה בחיפה המעבדה לחקר הכי.נרת ע"ש יגאל אלון, והמרכז הלאומי לחקלאות ימים באילת 125 תחומי עיסוקו העיקריים הם מחקרים יישומיים ופיתוח שיטות לגידול אינטנסיבי והשבחה גנטית של דגים, פיתוח .מזונות, זיהוי, מניעה וריפוי של מחלות דגים ופיתוח מערכות לגידול משולב של דגים, רכיכות ואצות 126 החלטת ה ממשלה4494 ( 19.2.09 ) /; החלטה מס' חכ59 של ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי- )כלכלי מיום13.2.2017 שצורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום2.3.17 שמספרה 2461 ; החלטת ה ממשלה4462 ( 4.8.19 ) והחלט ת הממשלה 1442 ( 15.5.22 ). 127 ועדת ""טייכר- ועדה שהוקמה מתוקף החלטת הממשלה1795 /(מט12) מ- 13.4.04 , לבדיקה וחיזוק של מכוני המחקר .הממשלתיים ולמעקב אחריהם 128 יצוין כי במהלך שנת2022 משרד החקלאות החל לממש את החלטות הממשלה ובוצעו בין היתר הפעולות ה אלה( :א ) מכון וולקני קיבל ממשרד האוצר17 מילי( ;ון ש"ח לטובת קליטת מלח"י אליו ב ) מכון וולקני העביר לחיא"ל150,000 ש"ח לטובת י.יעוץ משפטי להכנת הסכם למעבר של מלח"י 88 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל הראשונה בעניין , וזאת בשל מחלוקת בין משרד החקלאות למשרד האנרגייה לגבי שאלת מימוש החלטות .הממשלה להעברת מלח"י למשרד החקלאות עמדת חיא"ל שנמסרה למשרד מבקר המדינה היא שאין להעביר את מלח"י לכפיפות מכון וולקני מהסיבות ה אלה: 1. העברת מלח"י למכון וולקני ת נתק את צינור הידע של מלח"י מחיא"ל ומשאר הגופים המחקריים של חיא"ל, ובכך תיגרם פגיעה ב מלח"י שתביא לניוונו וירידת ערכו המחקרי. 2. מכון וולק ני עוסק בשוליים בתחומי עיסוקו של מלח"י תחת תחום המדגה , תוך התמקדות בהיבט החקלאי של התחום, שמטרתו הבטחת יכולת האספקה של מוצרי עוף ודגים ולא .מחקר וקידום תחום החקלאות הימית 3. ב מכון וולקני אין את הרקע והידע המקצועי בתחומים הרלוונטיים למלח"י בכלל, ובתחום החקלאות הימית בפרט, והדבר עלול לפגוע בפעילות המתקיימת במלח"י ובשינוי סדרי .העדיפויות של המחקרים המתקיימים בו 4. החלטות הממשלה מתנות את המעבר של מלח"י למכון וולקני בהסכמים שיחתמו בנושא- אך אל ה לא נוסחו ולא קודמו עד כה. ללא חתימתן לא ניתן להעביר את מלח"י מחיא"ל .למכון וולקני 5. השארת מלח"י תחת חיא"ל תאפשר להרחיב את הפוטנציאל הקיים במלח"י לתחומי ידע ומחקר נוספים על ידי השקעות נוספות בו. העברתו למשרד החקלאות תגביל בהכרח את תחומי עיסוקו לתחומי חקלאות ואספקת מזון במקום להרחיב את המשאב המדינתי לתחומי ידע נוספים בעולמות.המחקר הימי משרד האנרגייה מסר למשרד מבקר המדינה ביוני2024 כי הוא סבור שיש להסדיר את המחלוקת בנושא זה , ו כי הוא מקבל את העמדה כי המצב הנוכחי שבו החלטות הממשלה בנושא זה אינן מקוימות אינו יכול להימשך עוד; על כן בכוונתו לבחון אפשרות לקדם הצעת מחליטים שתבטל א ת החלטות הממשלה הקודמות בעניין העברת מלח"י, וכי אנשי המקצוע במשרד הונחו לקיים עבודת מטה מסודרת תוך בחינת .היתרונות והחסרונות של העברת מלח"י למכון וולקני במשרד החקלאות משרד החקלאות מסר למשרד מבקר המדינה ביולי2024 כי במצב הקיים מלח"י אינו עובד בתיאום ובשיתוף איתו בהיותו המשרד האמון על הקידום והפיתוח של תוכניות בתחום החקלאות הימית. עוד ציין המשרד כי המשך פעילותו של מלח"י תחת חיא"ל ומשרד האנרגייה ללא תיאום איתו, בהיותו הגו ף המוביל את המדיניות הממשלתית בנושא, גורם "לחוסר תיאום, בזבוז משאבים וחוסר מינוף מהלכים ממשלתיים". עוד הוסיף משרד החקלאות כי החיבור של מלח"י למכון וולקני יביא למיקוד של תחומי המחקר והפיתוח ולאיגום משאבים ותיאום של כיווני המחקר בחקלאות המים בישראל ברמה הלאו .מית בהתייחס לטענה שהעברת מלח"י למכון וולקני תפגע ב'צינור הידע' המגיע מחיא"ל ציין המשרד כי לשיטתו מלח"י עוסק במחקרים של חקלאות ימית יישומית וגידול בעלי חיים ימיים, ואילו חיא"ל עוסקים במחקרים אוקיאנוגרפיים (חקר תהליכים כימיים, פיזיים, גיאולוגיים וביולוגיים המתרחשים בים התיכון .ובים המלח), וכי יש להימנע מהתפרסות מלח"י לעולמות מחקריים אחרים שאינם בליבת העיסוק שלו 89 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל ביולי2023 ובאוגוסט2024 פנה ראש עיריית אילת למנכ"ל משרד החקלאות ולממלא מקום מנכ"ל רשות החברות וכתב להם כי העובדה שהחלטת הממשלה להעברה של מלח"י לא ,מומשה "פוגעת פגיעה חמורה הן ברמה הלאומית והן ברמה האזורית, באחת החוליות החשובות ביותר... של [ה]אקוסיסטם בתחום החקלאות והביוטכנולוגיה הימית באזור אילת ואילות... לייצור צמיחה כלכלית וגיוון מקורות התעסוקה באילת- ."אילות בינואר2025 כתב ראש מינהל ביטחון המזו ן לשר החקלאות כי מלח"י סובל מחוסר משווע בתקציבים ][הדרושים לשדרוג תשתיות ומחקר, וכתוצאה מכך הוא פועל בכיוונים שאינם מותאמים למטרות- העל של ביטחון המזון שאות ן מוביל המשרד, ולכן אין היתכנות למעבר של היחידה למשרד. על כן הוא ממליץ על שדרוג מלח"י באופן משמעותי ב מהלך השנתיים הקרובות, .ולאחר מכן מוצע כי העברת מלח"י תיבחן שנית עוד צ ין י ראש המינהל כי יש לקדם החלטת ממשלה שתכלול את השארת מלח"י תחת חיא"ל ו את העברת ,התקציב ישירות אליהם ו משרד החלקאות ימשיך להיות שותף פעיל בצוות היגוי אשר יתווה את תוכניות .העבודה של מלח"י במאי2025 כתב משרד האנרגייה למשרד מבקר המדינה כי כדי להבטיח את פעילותה התקינה ו את המימון המלא של מלח"י , חל שינוי בעמדות הצדדים [משרדי החקלאות האנרגייה וחיא"ל], וגובשה טיוטת החלטת ממשלה חדשה ש מעגנת את המשך שיוכ ה הארגוני של מלח"י לחיא"ל , שכן חיא"ל היא הגוף המתאים ביותר ללוות את מלח"י ולהעניק לה את הסיוע והתשתית הנדרשים לצמיחתה בהתאם לתוכניות .האסטרטגיות המאושרות על ידי הנהלת החברה לשנים הקרובות רשות החברות הממשלתיות כתבה בתשובתה למשרד מבקר המדינה במאי2025 כי בשל היעדר הסכמה מקצועית ותפיסתית על מתווה המעבר ;"של מלח"י לחיא"ל הנושא לא קודם, והוא עומד ב"מבוי סתום וכי בשל הזמן הרב שחלף מאז החלטות הממשלה הראשונות, היא פועלת עם חיא"ל והשותפים האחרים הרלוונטיים לעדכון החלטת ממשלה כך שתשאיר את מלח"י כחלק אינטגרלי מחיא"ל, זאת כדי לחזק את פעילותה של מלח"י כמרכז חקר יי חודי בתחומי החקלאות הימית והביוטכנולוגיה לנוכח היתרונות .המחקריים, הארגוניים והישומיים שנשמרים במסגרת זו ממשלת ישראל קיבלה במהלך השנים כמה החלטות בנושא העברת מלח"י מחיא"ל (שתחת משרד האנרגייה) למשרד החקלאות (מכון וולקני) (החלטות מהשנים2009 , 2017 , 2019 ו- 2022 .) נכון לפברואר 2025 החלטות הממשלה בעניין העברת מלח"י למשרד החקלאות לא יושמו, אף שחלפו כ- 16 שנים מהחלט ת הממשלה הראשונה בעניין זה בשנת2009 , זאת עקב מחלוקת בין משרדי הממשלה הרלוונטיים לנושא. ככלל, העובדה שיש מחלוקת מקצועית בנושא אינה יכולה לאיין את חובת ה משרד ים לקיים את החלטות הממשלה.לגביהם גם העובדה שהמחלוקת נפתרה והעמדה המקצועית העדכנית של הגופים הרלוונטיים היא שלא נכון יהיה להעביר את מלח"י למשרד החקלאות כפי שהורתה הממשלה בהחלטתה אינ ן פוטר ו ת את המשרדים מלשוב לממשלה כדי שתבחן את עמדתם ותקבל החלטה מעודכנת במידת הצורך ; ואם לא מתקיים מהלך מעשי למול מזכירות הממשלה ל ,שינוי בהחלטות הממשלה בעניין זה הרי ש יש ליישמן. יצוין כי אי-יישום החלטות הממשלה בענ יין מביא גם לפגיעה תקציבית במלח"י מפני שתקציבים שהממשלה ייעדה כאמור בהחלטתה למלח"י במסגרת המעבר למכון וולקני אינם מועברים 90 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל לו, ועל כן הוא אינו יכול לממש את הפוטנציאל הטמון בו לקידום תחום החקלאות הימית בישראל ,בכלל ובאילת בפרט . על משרד האנרגייה בשיתוף משרד ה חקלאות , חיא"ל ורשות החברות הממשלתיות ל החיש את פעולתה להסדרת הסטטוס של מלח"י .ולא להותיר את המצב על כנו זאת על ידי קידום החלטת ממשלה מעודכנת שתעגן את שיוכ ה הארגוני של מלח"י לחיא"ל לנוכח עמדתם המקצועית העדכנית של משרדי החקלאות והאנרג י יה ורשות החברות, כי היתרונות בהותרת מלח"י תחת ניהולו ובאחריותו של חיא"ל עולים על .החסרונות שאפשר שייגרמו בשל המעבר למשרד החקלאות אם הממשלה לא תקבל החלטה מעודכנת, .הרי שיש לממש את ההחלטה המקורית 5. קידום מחקר והוראה אקדמיים מרכיב מרכזי בקידום תחום החקלאות הימית באזור אילת שיסייע לה להפוך למרכז לאומי ובין- לאומי .למחקר ופיתוח, הוא הוראה ומחקר אקדמיים שיהוו תשתית למשיכת סטודנטים, מרצים ומכוני מחקר בעניין זה החליטה הממשלה (החלטת ה ממשלה1442 ) לפנות בבקשה לוועדה לתכנון ולתקצוב של ה מועצה ( להשכלה גבוהה להלן- )ות"ת לבחון את האפשרות לתמיכה בקידום מחקר והוראה באילת ובחבל אילות ומיסוד מתווים לעיבוי וחיזוק ההכשרה האקדמית וקהילת המחקר בתחומים כגון מזון מן הים והמדבר , זאת בלי לגרוע מהסמכויות והעצמאות של ות"ת מל"ג בעניין קביעת תמיכה כאמור. וד ע נקבע כי אם ות"ת ,תחליט על תמיכה באחד או יותר מתחומים אלה משרד הנגב והגליל יקצה לה סך של10 מיליון ש"ח כסכום תוספתי129 ., והוות"ת תקצה מימון משלים בסכום זהה במהלך הביקורת בנושא פנה צוות הביקורת אל משרדי הנגב והגליל, משרד החקלאות, אוניברסיטת בן גוריון והוות "ת בבקשה לקבל את סטטוס הטיפול ביישום החלטת הממשלה1442 ו את הפעולות שבכוונתם לנקוט לקידום המחקר ו ה הוראה האקדמיים באילת ובחבל אילות ומיסוד מתווים לעיבוי וחיזוק ההכשרה האקדמית וקהילת המחקר בתחומים ה.רלוונטיים כגון מזון מהים ומהמדבר להלן בלוח6 עיקרי הפעולות שהגופים נקטו במהלך הביקורת: 129 חלוקת התקציב נפרסה על פני שלוש שנים כך שבשנת2023 הוקצו2 מיליון ש"ח, ובשנים2024 עד2025 יוקצו עוד8 מיליון ש"ח, אולם בשל הוצאות מלחמת חרבות ברזל יחול קיצוץ רוחבי של15% , כך שהתקציב הכולל יהיה8.8 מיליון ש"ח במקום10 .מיליון ש"ח 91 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל לוח 6 : עיקרי הפעולות שהגופים נקטו במהלך הביקורת משרדי הנגב והגליל והחקלאות ב יוני2023 - פניית משרד הנגב והגליל לוות"ת בהודעה על כוונתו לממש את החלטת הממשלה1442 ולהקצות תקציב בסך10 מיליון ש"ח לאוניברסיטת בן גוריון , על בסיס עמדתה מקצועית משותפת לו ול משרד החקלאות :ולפיה מסלולSea Tech שפותח על ידי אוניברסיטת בן גוריון בנגב בייעוץ משרד החקלאות יהווה""עוגן לתעסוקה עתידית במסגרת תוכנית לימודים לתואר ראשון בקמפוס של ,אוניברסיטת בן גוריון שבאילת ש ייתן את המענה המתאים לאתגר בגיוס הון אנושי מחקרי ואקדמי ובהגדלת היצע אנשי המקצוע בתחומי החקלאות הימית באזור אילת. הוות"ת יולי2023 - עמדת הוות"ת שהועברה למשרד הנגב והגליל ולאוניברסיטת בן גוריון: - החלטת הממשלה1442 , שמציינת כי יש לבחון את האפשרות לתמיכה בקידום מחקר והוראה אקדמיים באזור אילת, אינה מחייבת אותה להקצות משאבים .באופן ייעודי לקמפוס של אוניברסיטת בן גוריון שבאילת - היא מאשרת את המלצות ועדת ההיגוי לנושא מדעי הים והמים והיא מתכוונת להעביר סך של40 מיליון ש"ח למכון הבין- אוניברסיטאי למדעי הים באילת (מכוןIUI ) לשדרוג תשתיות ההוראה וה.מחקר במכון אוניברסיטת בן גוריון אוגוסט2023 - החלטת הוות"ת לתקצב את מכוןIUI אינה עולה בקנה אחד עם מטרות החלטת הממשלה , שכן נדרש לוודא שהתוכנית בעניין שתתוקצב מכוח החלטת הממשלה תכלול מסלול לתואר ראשון כפי ש היא מציעה ושהיא תקצבה לכך13 מיליון .ש"ח הוות"ת כתבה למשרד מבקר המדינה במאי2025 כי בעקבות כמה פעולות שנקטה אוניברסיטת בן גוריון היא קיבלה אישור הגשה לתוכנית לתואר ראשון ב- Sea-Tech מדע וטכנולוגיות ימיותB.Sc , והיא עדכנה כי תוכנית הלימודים שלה תכשיר בוגרים בביוטכנולוגיה בתחום החקלאות הימית, והיא תואמת את צורכי משרדי הסביבה והחקלאות. בכך היא צפויה להביא להגדלה משמעותית של מספר בוגרי התוכנית שיוכלו להשתלב בעבודה בתחום החקלאות הימית ולאחר סיום הלימודים להישאר לגו ר באזור. עוד ציינה הוות"ת בתשובתה כי בדצמבר2024 היא אישרה תוכנית לתמיכה במוסדות המתוקצבים על ידי ות"ת לעידוד מחקר והוראה אקדמיים באילת ובחבל אילות לייצור מזון מן הים ומהמדבר; ובמרץ2025 אוניברסיטת בן גוריון נבחרה על ידי הוות"ת כמוסד הזוכה לעניין זה ולפיה האוניברסיטה תקבל תמיכה בגובה6.8 מיליון ש"ח )בחלוקה שווה לשנים התשפ"ה והתשפ"ו בהתאם להתחייבות למימון משלים (מאצ'ינג130 בגובה3.4 מיליון .ש"ח, בכפוף לקבלת התקציב לעניין ממשרד הנגב והגליל אוניברסיטת בן גוריון ומשרד הנגב והגליל מסרו למשרד מבקר המדינה במאי2025 כי המסלול אושר, וכי .האוניברסיטה החלה בתהליך לקליטת חוקרים ולהקמת מעבדות ובנייני מעונות פתיחת תוכנית לימודים אקדמית בתחום החקלאות הימית מהווה נדבך חשוב לקידום האקוסיסטם להפיכת אזור אילת ל מוקד לאומי ובין- .לאומי לייצור מזון מן הים והמדבר במשך תקופה של מעל לשלוש שנים מאז קבלת החלטת הממשלה1442 ,בנושא לא נפתחה באזור אילת תכנית לימודים אקדמית בתחום החקלאות הימית, זאת עקב מחלוקות בין הות ,"ת משרד החקלאות ומשרד הנגב והגליל לגבי המוסד 130 בשל קיצוצים תקציביים נותר סך של6.8 מיליון ש"ח לתמיכה על ידי הוות"ת במקום10 מיליון ש"ח שנקבעו בהחלטת הממשלה1442 . 92 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל האקדמי המתאים שישמש מסגרת לקידום המחקר וההוראה של תחום זה. עם זאת עולה כי במרץ2025 , במהלך הביקורת של משרד מבקר המדינה כשלוש שנים לאחר קבלת החלטת ה ממשלה1442 שהצביעה על המקורות התקציביים בסך20 מיליון ש"ח לפתיחת תוכנית לימודים אקדמית בתחום זה באילת ו לקידום החקלאות הימית , אושרה ותוקצבה תוכנית לימודים באוניברסיטת בן גוריון לקידום מחקר והוראה בחקלאות וביוטכנולוגיה ימית לשנים התשפ"ה והתשפ"ו באופן אשר ת מנף את ענף ה- Sea- Tech .באילת ובחבל אילות משרד מבקר המדינה ממליץ לוות"ת ולמשרדי החקלאות והנגב והגליל לוודא כי בהתאם להחלטת ( המל"ג, שנת הלימודים התשפ"ו2025 - 2026 ) במסלולSea-Tech מדע וטכנו לוגיות ימיות שאושר תיפתח כסדרה; וכן להמשיך ולעקוב בשנים הקרובות אחר התקדמות התוכנית באוניברסיטת בן גוריון ולוודא כי היא משיגה את מטרות החלטת הממשלה, כדי שתהווה מנוע צמיחה כלכלי נוסף שיאפשר גם חיזוק של ה הון האנושי באילת ,ותסייע ב קידום הגיוון התעסוקתי בעיר וב הצמחת דור העתיד של חוקרים בתחום החקלאות הימית .בישראל 6. עידוד חדשנות וקידום אקוסיסטם החלטות הממשלה לקידום החקלאות הימית בישראל כללו גם כמה פעולות בתחום החדשנות שמטרתן :לסייע בין היתר בקידום האקוסיסטם בתחום זה 1. ה ק מ ת מ ע ב ד ת ש י ר ו ת ל:י ז מ י ם בהחלטת הממשלה1442 נקבע שמשרד החקלאות יתמוך בהקמה ובהפעלה של תשתיות למעבדות שירות בתחום החקלאות הימית והביוטכנולוגיה באילת כדי לסייע ליזמים לגשר בין שלב הפיתוח והמחקר של המוצר לשלב התחלת היישום בתעשייה . פעולה זו תוקצבה ב-8 מיליון ,ש"ח5 לימ יון ש"ח בשנת2022 מתקציב משרד החקל אות ו-3 מיליון ש"ח מתקציב מכון וולקני בפריסה שווה בין השנים3 202 - 5 202 131 . ב סוף שנת2022 נחתם הסכם בין משרד החקלאות למלח"י כספק יחיד על דרך פטור ממכרז שאושר על ידי החשב הכללי למתן שירותי תשתיות למעבדות שירות בתחום החקלאות הימית והביוטכנולוגיה באילת ; ומאז נרשמה התקדמות של ממש בהקמת המעבדה במלח"י ובכלל זה שיפוץ .מבנה ורכישת חלק מהתשתיות הדרושות למתן השירותים הנדרשים ליזמים בתחום משרד החקלאות מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הוא חתם על הסכם ספק יחיד עם מלח"י להקמת מעבדת שירות בסכום של5 לימ יון ש"ח , ו החלק הנוסף של התקציב בסך3 לימ יון ש"ח טרם מומש, וזאת עקב אי-העברת מלח"י ל מכון וולקני. יש לציין לחיוב את הפעולות של משרד החקלאות ליישום החלטת הממשלה להקמת מעבדת שירות ליזמים באילת ואת ההתקדמות הניכרת שנעשית בעניין על ידי משרד החקלאות ומלח"י; מוצע ש הם 131 סעיף6 .ד בהחלטת הממשלה 93 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל יגדיר ו לוחות זמנים למועד תחילת הפעלת המעבדה , יגבשו תוכנית עבודה, יקבעו יעדים מדידים ו יעדכנו את.קהילת היזמים על כך 2. ה ק מ ת ק ה י ל ת י ד ע : בהחלטת הממשלה4662 נקבע שמשרד הכלכלה יקים קהילת חדשנות וידע באילת , ומשרד האוצר יקצה3 מיליון ש"ח בפריסה שווה עבור שלוש שנות פעילות הקהילה בשנים 2020 עד2022 . בשנת2021 החלו פעולות להקמת הקהילה, ובתחילת שנת2022 הוקמה קהילת AquaculTech על ידי משרד הכלכלה, שהיא קהילת חדשנות שמקדמת פעילות של אקוסיסטם באזור אילת בתחומי הביו טכנולוגיה והחקלאות הימית, בשיתוף פעולה בין- משרדי החקלאות והכלכלה, רשות .החדשנות והמכון הישראלי לחדשנות פעולות קהיל ת ידע מתמקדות בעידוד הטמעת טכנולוגיות חדשות בתחום הביוטכנולוגיה והחקלאות הימית באמצעות תמיכה במיזמים; חיזוק כלכלת אילת כמרכז ארצי ובין-לאומי בתחום; קידום ;השקעות, שיתוף ידע והיכרות בין חברי הקהילה; קיום אירועים מקצועיים וקידום שיתופי פעולה אפיון החסמים בתחום; גיוס לקוחות ליזמים ועוד132 . נכון לינואר2025 הקהילה מנ ת ה כ- 100 חברות ויותר מ- 600 חברים, והיא הצליחה למצב את עצמה כמוקד ידע בתחום החקלאות.הימית ,עם זאת תקציב משרד הכלכלה של קהיל ת הידע באילת עבור שלוש שנות פעולה עתיד להסתיים בחודש פברואר2025 ., וללא הסדרת המשך התקציב, קהילת הידע תסיים את פעילותה בחלוף שלוש שנים מהקמתה של קהילת הידע ולנוכח חשיבות פעילות ה בנושא החקלאות הימית באילת והערך הפו ,טנציאלי המוסף הקיים בכך מוצע כי משרד הכלכלה בשיתוף משרד האוצר ימדוד את התועלות שהופקו מפעילות המיזם ליצירת אקוסיסטם בתחום החקלאות הימית בישראל בכלל ובאילת בפרט ואת הצורך בהמשך הפעילות בנושא בין היתר כדי לשמר את הידע שנצבר בנושא בשלוש השנים האחרונות . ✰ בהחלטות הממשלה4662 משנת2019 ו- 1442 משנת2022 נקבע כי על הגורמים הממשלתיים והציבוריים הנוגעים בדבר ובהם משרדי החקלאות, הכלכלה והאנרגייה וכן חיא"ל, רשות המים, מינהל התכנון ,ורמ"י לפעול לפיתוח ענפים כלכליים נוספים בעיר אילת כך ש היא לא תהיה תלויה בענף התיירו ,ת בלבד ובמסגרת זו לפעול לביסוס מעמדה של אילת כמרכז מחקרי יישומי בין- לאומי לפיתוח ענף החקלאות .הימית ממצאי הביקורת מעלים שטרם הוסדרו ה חסמים ה מרכ ז יים אש ר מעכבים את קידום תחום החקלאות הימית: הפעולות התכנוניות באתרים המיועדים לחקלאות ימית (אתר המשתלות, עברונה ;ועמרם) לא הושלמו ולא ניתן לשווקם טרם הוסדר נושא הזרמת מי הפלט מול הוועדה למתן היתרים במשרד להג"ס והפיילוט לטיפול במי הפלט באמצעות אצות הושלם , אך טרם יושם בהיקף מלא ; צוות 132 קהילת הידע מכונהAquaculTech היא קהילת החדשנות הפועלת באילת ומקדמת את האקוסיסטם המקומי והארצי :ומקדמת הנבטת יזמויות באזור. החזון שלה הוא "Promise the future of our oceans resources through innovation, and sustainable marine production". 94 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל העבודה הבין- משרדי לקידום הנושא טרם השלים את פעילותו האופרטיבית וטרם הושלמה התוכנית ;האסטרטגית העברת( מלח"י המרכז הלאומי לחקלאות ימית ) לאחריותו ו ל ניהולו של משרד החקלאות טרם בוצע ה בהתאם להחלטות ממשלה קודמות ולחוות דעת מקצועיות עדכניות, ומנגד גם לא התקבלה .החלטה מעודכנת בנושא שתבטל את החלטת ההעברה לצד זאת הוקמה מעבדת שירות ליזמים באילת וכמו .כן הוקמה קהילת ידע שמתמקדת בעידוד הטמעת טכנולוגיות חדשות בתחום החלטות הממשלה הקצו לכלל התוכניות הנ"ל, שנבדקו בביקורת זו, תקציב בסך85 מיליון ש"ח שממנו לא מומש סך של52 מיליון ש"ח, והיתרה (בסך33 מיליון ש"ח) מומשה .בחלקה עולה חשש של ממש כי המימוש החלקי ש ל החלטות הממשלה הללו יביא לעצירה של הפעולות ולפגיעה ב השקעות ו ב מאמצים ש עשתה בשנים האחרונות הממשלה לקידום ענף החקלאות הימית באילת, דבר שיפגע בהשגת המטרות שנקבעו בהחלטות הממשלה שנועדו לחזק את כלכלת העיר ולהביא לגיוון תעסוקתי בה בין היתר באמצעות פיתוח ענף החקלאות ה י .מית על כלל הגורמים הרלוונטיים ובהם משרדי החקלאות, הכלכלה, האנרגייה, חיא"ל, רשות המים, מינהל התכנון ורמ"י להירתם ולשתף פעולה כדי למצות את הפוטנציאל והערך המוסף הגלום ביישום ה חלטות הממשלה בנושא זה. 2.4 . פעולות הממשלה לפיתוחה של אילת בתחום התחבורה 1. שדרוג כביש90 - ביקורת מעקב כביש90 חוצה את ישראל ממטולה בצפון עד אילת (עד מעבר טאבה) בדרום. אורכו כ- 480 ק"מ, והוא עורק .התנועה הראשי המשמש להגעה לאילת וליציאה ממנה צפונה לאזור המרכז משנת2019 גדל מאוד היקף התעבורה בו בין היתר לאחר סגירתם של נמל התעופה ע"ש דב הוז בתל אביב ונמל התעופה במרכז אילת ו העברתו למרחק נסיעה של כ- 20 דקות מהעיר, ו בשל היעדר חלופה אחרת כמו רכבת. אורכו של קטע הכביש הדרומי של כביש90, המחבר בין צומת הערבה לאילת, הוא כ- 120 ק"מ (להלן- .)הקטע הדרומי הוא מאופיין בתנועה רבה של תמהיל כלי רכב, לרבות משאיות כבדות, כלי רכב חקלאיים ואוטובוסים; בחלקו הגדול הוא חד- ;מסלולי לכל כיוון יש בו ליקויי בטיחות רבים; ולאורך השנים התרחשו בו תאונות דרכים רבות, חלקן קטלניות . ה ד ו ח ה ק ו ד ם ב נ ו ש א ק י ד ו ם ה ת י י ר ו ת ב א י ל ת ה ל י ק ו י: אף שידוע זה שנים רבות לגורמים הנוגעים בדבר על הסכנות הטמונות בכביש90 ועל הצורך הניכר בשדרוגו, ואף שבשנים2003 עד2020 התרחשו בו2,480 תאונות ונהרגו בהן251 איש, כשליש מהם בחלקו הדרומי של הכביש- בין צומת הערבה לאילת, לא נמצא כי בוצעו בצורה מספקת פעולות ומהלכים .אופרטיביים שנועדו לטפל כראוי בסכנות שאליהן חשופים הנוסעים בכביש זה כמו כן, תוכנית העבודה הרב- שנתית של חברת נתיבי ישראל (להלן- נת"י) לשנים2022 עד2026 טרם גובשה, וטרם הוכרעו סדרי העדיפויות בעניין שדרוג כביש90 מצומת ק.טורה עד צומת הערבה 95 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל ה ה מ ל צ ה: על משרד התחבורה להשלים בחינה של האפשרות להצבת שדרוג קטע הכביש שבין צומת קטורה לצומת הערבה ״בסדר עדיפות גבוה״ במסגרת התוכנית הרב- שנתית המתגבשת של נת"י, כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה מאוגוסט2019, ולהציג לפני הממשלה את החלופות התקציבי ות האפשריות למימושו, וכן לגבש תוכנית כוללת לביצוע הפרויקט תוך בחינת החלופות על בסיס בדיקה כלכלית- .תחבורתית ת ג ו ב ת מ ש ר ד ה ת ח ב ו ר ה ל ד ו ח ה ק ו ד ם: המשרד מסר כי בשנת2019 נערכה בחינה של תוכנית אסטרטגית לדרכים של רשת הכבישים הארצית, ובהן כביש90, ואף שכביש זה לא תוע דף מהבחינה התחבורתית- כלכלית ביקש משרד התחבורה ממשרד האוצר להקצות לפחות15 מיליון ש"ח עבור תכנון מוקדם לשדרוג כמה מקטעים בכביש, אך בדצמבר2020 התקבל ממשרד האוצר סך של7.5 מיליון ש"ח בלבד; כמו כן מסר המשרד כי הוא השלים את גיבושה של תוכנית אסטרטגית לשדרוג כבי ש90 . ב י ק ו ר ת ה מ ע ק ב ב חודש מאי2024 פרסם משרד מבקר המדינה דוח ביקורת מיוחד בנושא הבטיחות בדרכים, ובו צוין כי הטיפול בליקויים הבטיחותיים המצויים בקטע הדרומי של כביש90 , מצומת הערבה עד אילת, לא קודם במלואו, וכי מרביתם עדיין קיימים בשטח, ובכלל זה היעדר תשתי ,ות כמו אזורי מנוחה ומפרצי עצירה שוליים צרים שאינם מאפשרים עצירה בטוחה ומגבלות תקציביות שאינן מאפשרות להרחיב את עבודות ,התחזוקה בכביש. עוד נכתב בדוח כי מפגעים אלה מסכנים את הנהגים ואינם מאפשרים להם מרווח טעות וכי כל סטייה קלה מהנתיב עלולה להוביל לתאונה חזי תית שתוצאותיה קטלניות133 . בביקורת המעקב הנוכחית נמצא כי בשנים2021 עד2024 קידמו משרד התחבורה ונת"י תכנון וביצוע של שדרוג מקטעים נוספים ב קטע הדרומי של הכביש מצומת הערבה ועד אילת שלא שודרגו עדיין לכביש דו- ,מסלולי לכל כיוון. לצורך זה חולק הקטע הדרומי לחמישה מקטעים כמפורט ב מפה שלהלן134 : 133 ,מבקר המדינה דוח ביקורת מיוחד- בטיחות בדרכים( 2024 .) 134 ,מבקר המדינה דוח שנתי71ג ( 2021 ."), "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי 96 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל מפה4 : מקטעי תוואי קטע צומת הערבה- אילת בכביש90, הסכנות שבו והפעולות לשדרוגו (נכון למאי 2025 ) .על פי נתוני משרד התחבורה, בעיבוד משרד מבקר המדינה 97 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל משרד מבקר המדינה בדק את ההתקדמות בביצוע העבודות במקטעים השונים של כביש90 ,כמפורט בלוח 7 : לוח7 : פירוט הפעולות לקידום חמשת מקטעי הקטע הדרומי של כביש90 מספר המקטע שם המקטע אורך המקטע 135 התקציב המאושר לפעולות )(בש"ח סטטוס (נכון למאי2025 ) 1 מצומת קטורה עד מעבר נחל שיטה 63 - 82 ( 19 )ק"מ 330,000,000 - המקטע .הסתיים ונפתח לתנועה 2 ממעבר נחל שיטה עד צומת מנוחה 82 - 101 ( 19 )ק"מ 450,000,000 - .המקטע מצוי בביצוע - סיום מתוכנן של העבודות - רבעון3 , שנת2028 . - 3 מצומת מנוחה עד צוקים 101 - 125 ( 24 )ק"מ 70,000,000 - אושר התקציב ל פעולות תכנון. - נמצא בשלב של תכנון מפורט (קידום זמינות- כגון טיפול בהפקעות, פינוי תשתיות ותשלומי מקדמות לחברת )תשתית לתכנון. 4 מצוקים עד חצבה 125 - 153 ( 31 )ק"מ 15,000,000 - אושר התקציב ל פעולות תכנון. - נמצא בשלב של תכנון מפורט. 5 מחצבה עד צומת הערבה 153 - 183 ( 30 )ק"מ 10,000,000 - תהליך ש ל רה-תכנון מפורט להכפלת הנתיבים. - תחילת תכנון - רבעון2 , שנת2025 . - מוכנות למכרז לקראת ביצוע- רבעון4 , שנת2026 . שבעה מקטעי עקיפה בין צומת מנוחה עד חצבה 112-170 110,000,000 - הושלמו ו נפתח לתנועה בתקופה שבין נובמבר2023 לפברואר2025 . במסגרת התוכנית הרב- שנתית לכביש90 הקצה משרד התחבורה תקציב בסך985 מיליון ש"ח לשדרוג הקטע הדרומי של הכביש באותם מקטעים שלא שודרגו עדיין ו נמצאים בשלבים שונים של תכנון וביצוע . כמו כן המשרד תקצב סלילה של שבעה מקטעי עקי פה לאורך הכביש בעלות של110 מיליון ש"ח; התקין ארבע מערכת מצילות חיים לזיהוי וניטור של שיטפונות וחסימת כבישים בעת שיטפון במפגשי כביש- נחל- פעולה שתתרחב למפגשי נחל- כביש נוספים במהלך שנת2025 ; ואישר שדרוג של מעבר מחסום המכס 135 מעבר רבין הנמצא בסמוך לכניסה לאילת נחשב לתחילת הכביש, כלומר נקודת האפס, כך שהספ ירה מתחילה מהמעבר .ועד לצומת הערבה 98 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל .בכניסה הצפונית לאילת בתמונה שלהלן ניתן לראות את עבודות השדרוג שהתבצעו ביולי2024 בקטע הדרומי של כביש90 : תמונה2 : ביצוע עבודות בקטע הדרומי של כביש90 צולם על ידי צוות הביקורת, יולי2024 . בשני דוחות ביקורת קודמים מהשנים2021 ו- 2024 התריע משרד מבקר המדינה לפני משרד התחבורה על הסכנות הבטיחותיות החמורות הטמונות בכביש90 , ובעיקר ב חלקו הדרומי, ועל כך שהוא לא ביצע בצורה מספקת פעולות ומהלכים אופרטיביים שנועדו לטפל כראוי בסכנות אלה, והדגיש את הצורך לקדם תוכנית רב- .שנתית לשדרוג הכביש בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה חלקית. משרד התחבורה השלים את גיבוש התוכנית הרב- שנתית בנושא, ובשנתיים האחרונות הוא קידם בשיתוף נת"י שדרוג מקטעים נוספים בקטע הדרומי של כביש90 ואישר לשם כך תקציב כולל בסך985 מיליון ש"ח .לפעולות התכנון והביצוע של הקטע נכון למ אי 2025 ,המשרד הקצה 330 מיליון ש"ח עבור השלמת שדרוג של מקטע הכביש מ צומת קטורה עד מעבר נחל שיטה באורך19 ק"מ ו- 110 מיליון ש"ח עבור סלילת שבעה מקטעי עקיפה בין צומת מנוחה ;עד חצבה כמו כן המשרד הקצה תקציב נוסף בסך545 מיליון ש"ח ל המשך תכנון וביצוע של ארבעת ה מקטעים בין נחל שיטה ועד צומת הערבה באורך של101 .ק"מ 99 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל התמשכות הטיפול במקטעים אלה בכביש90 בשנים האחרונות עלה בחיי אדם נוספים ובפצועים בשנים 2020 עד2025 (כ- 290 נפגעים, מתוכם20 )הרוגים136 . על משרד התחבורה להשלים בהקדם את פעולות התכנון והתקצוב הנחוצות לשדרוג כלל המקטעים של חלק מסוכן זה של הכביש ו את ביצוע פעולות השדרוג, וזאת על בסיס לוחות זמנים שיקבע, כל זאת לשם .שיפור הבטיחות בכביש והנגישות התחבורתית לאילת וממנה מידת תיקון הליקוי 2. הקמת קו רכבת לאילת להסעת נוסעים ולהובלת מטענים - ביקורת מעקב בשנים2010 ו- 2012 החליטה הממשלה על קידום תכנון תוואי מסילת רכבת לאילת137 כמיזם אסטרטגי שכולל הנחת מסילת רכבת בין אילת למרכז הארץ, לשם הסעת נוסעים והובלת מטענים וכדי לפתח את הנגישות התחבורתית של אזור דרום הארץ (להלן- מיזם הרכבת). כמו כן החליטה הממשלה שיש לפעול להשלמתו של המיזם בתוך חמש שנים מיום מתן תוקף לתוכנית הסטטוטורית בעניינו; וכי לצורך כך יוקצה תקציב ראשוני בסך של150 .מיליון ש"ח לתכנון סטטוטורי ולקידום זמינות ראשונית של המיזם ביולי2023 בהחלטת ממשלה855 בנושא התוכנית לחיבור ישראל ברשת מסילות רכב ת, החליטה הממשלה על תוכנית חיבור מדינת ישראל מקריית שמונה ועד אילת ברשת מסילות רכבת מהירות ופרבריות, אשר תאפשר הסעת נוסעים במהירות של עד250 קמ"ש, במטרה לאכלס ולפתח את מדינת ישראל ו לשפר את .איכות החיים, הנגישות וההזדמנויות של תושבי מדינת ישראל ,לפי ההחלטה ש דרוג התשתית כל י ול צירי מסילות שיאפשרו תנועת רכבות מצפון לדרום במטרה להביא לחיבור מדינת ישראל על ידי רשת של מסילות ברזל יעילות ובטוחות עד לשנת2040 138 . ה ד ו ח ה ק ו ד ם ב נ ו ש א ק י ד ו ם ה ת י י ר ו ת ב א י ל ת :ה ל י ק ו י מאז החלטת הממשלה משנת2010 על קידום תכנון תוואי למסילת מיזם הרכבת, וכשמונה שנים לאחר החלטת הממשלה מפברואר2012 139 שקבעה כי הליכי התכנון הסטטו טו רי של כל מקטעי 136 נתוני הנפגעים הם ,למקטע הכביש מצומת קטורה עד צומת הערבה על פי נתוני הל שכה המרכזית לסטטיסטיקה , שריכזה עמותת נתון לשינוי. 137 החלטת הממשלה1421 , "נתיבי ישראל- תוכנית תחבורה לפיתוח הנגב והגליל, תש"ע2010 ( " 24.2.10 .) 138 הממשלה החלטת855 ה בנושא רכבת מסילות ברשת ישראל לחיבור תוכנית ( 30.7.23 ,) https://www.gov.il/he/pages/dec-855-2023 . 139 החלטת ה ממשלה4223 ( ""הקמת קו רכבת להסעת נוסעים והובלת מטענים מאילת למרכז הארץ2 5.2.1 ) 100 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל המיזם יושלמו בלוח זמנים קצר ולא יאוחר מסוף שנת2012 , ושביצוע המיזם יסתיים בתוך חמש שנים מיום מתן תוקף לתוכנית הסטטוטורית- ההליכים בעניין מיזם הרכבת עדיין בשלבי הכנה או בדיקה. עוד נמצא כי בשנת2018 חילקה נת"י את תכנון תוואי מסילת הרכבת לשני מקטעים- הצפוני והדרומי : הצפוני - באורך45 ק"מ (מבאר שבע עד דימונה), והדרומי- באורך180 )ק"מ (מדימונה עד אילת ; תכנון המקטע הצפוני קודם ונמצא בשלב של הפקדה התנגדויות140 , ותכנון המקטע הדרומי טרם קודם, ולכן טרם ניתן תוקף לתוכנית סטטוטורית לתוואי הקמת המסילה לא.ילת על כל מקטעיה :ה ה מ ל צ ה מומלץ כי משרד התחבורה, נת"י ומינהל התכנון ינקטו את כל הצעדים הדרושים לקידום יישום החלטות הממשלה בעניין מיזם הרכבת, וישלימו את התכנון הסטטוטורי של הקו ואת אישורו .בהתאם ללוח הזמנים שנקבע בהחלטה :ת ג ו ב ת מ ש ר ד ה ת ח ב ו ר ה ל ד ו ח ה ק ו ד ם המש רד מסר בשנת2021 כי מיזם הרכבת לאילת הוכרז כחלק מפרויקט הדגל של שרת התחבורה לקידום הקמת מסילת ברזל מזרחית מקריית שמונה ועד אילת, אך לאורך הליך התכנון גורמי המקצוע במשרד מתמודדים עם קשיים מרובים ובהם בין היתר העובדה כי במשך שלוש שנים משרד התחבורה לא תוקצב ל ;צורך המשך הליך התכנון הסטטוטורי ובשל התנגדויות של גופים ירוקים, המשרד להג"ס ומינהל התכנון שמעכבים את הליך התכנון. עוד מסר המשרד כי המקטע הצפוני הופקד ומצוי עדיין בשלב ההתנגדויות, והמקטע הדרומי טרם הופקד בשל אי- הסכמה על תוואי המסילה, על סוגיית העברת חומרים .מסוכנים בתוואי ועל נושאים סביבתיים נוספים ב י ק ו ר ת ה מ ע ק ב תכנון המסילה לאילת חולק כאמור על ידי משרד התחבורה )לשני מקטעים (הצפוני והדרומי ו מקודם זה כעשור בוועדה המחוזית, כמפורט במפה5 : 140 הפקדה להתנגדות מאפשרת לכל מי שחש נפגע מת ו כנית המקודמת על ידי מינהל התכנון, להגיש התנגדות בתוך60 ימים מיום פרסום הת ו כנית. ראו באתר מינהל התכנון . 101 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל מפה 5 : )מקטעי תוואי מסילת הרכבת לאילת (הצפוני והדרומי המקור: משרד.התחבורה 102 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל בהחלטת הממשלה855 משנת2023 נקבע כי יש להקים צוות משותף של מנכ"ל משרד התחבורה, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה (להלן- )הצוות המשותף אשר יבחן את דרכי המימון ליישום הת ו כנית ו את שלביות הת ו כנית , ויגיש דוח ראשוני המפרט את המלצותיו ב תוך90 יום וכן דוח מלא ומפורט ב תוך180 יום (והארכה אפשרית של90 )יום נוספים במידת הצורך . משרד האוצר מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר2025 כי לקראת סוף שנת2024 אושרו50 מיליון ש "ח עבור תחילת תכנון מפורט למקטע הצפוני של הרכבת לאילת (ב"ש- דימונה) וכן50 מיליון ש"ח נוספים עבור תכנון סטטוטורי של המקטע ה דרומי , דימונה- אילת. תקציב זה אינו נותן מענה מלא עבור כלל שלבי התכנון .הצפויים, אך אלה הסכומים הנדרשים בשלב זה, בראי סטטוס הפרויקטים עוד מסר משרד האוצר כי הצוות המשותף טרם הגיש את הדוח הראשוני ואת המלצותיו כאמור בהחלטת הממשלה855 . בסוף שנת2024 אישר משרד האוצר תקציב בסך של100 מיליון ש"ח לטובת קידום פעולות התכנון של מסילת הרכבת עבור המקטע הצפוני והדרומי. לפי המשרד חלה התקדמות במקטע הצפוני שמצוי כעת בשלב של תכנון מוקדם (תכנון מפורט); ואילו המקטע הדרומי מצוי עדיין בשלב מוקדם של תהליך תכנון סטטוטורי מחודש ב)וועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל . עוד מסר המשרד כי התהליך יכלול שורה של פעולות שיידרשו תקציב נוסף ובהן: השלמות תהליכי התכנון המפורט, הפקעות, טיפול בתשתיות, קידוחי קרקע ,והעתקות דרכים קיימות.ובהמשך הקמת מתחם לתחזוקה ומסוף מטענים משרד התחבורה כתב בתשובתו למשרד מבקר המדינה ביוני 2025 כי עם קבלת התקציב בתחילת שנת2025 נת"י הניעה את הליך התכנון של המסילה לאילת ב קטע ה דרומי , ובמסגרת זאת קידמה הליך מכרזי למינוי צוותי תכנון וניהול, והונע תהליך תכנון סטטוטורי בשם "תת"ל180 - המסילה לאילת" במסגרת ה ו ות"ל. מינהל התכנון מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר2025 כי המקטע הצפוני קודם בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום. באשר למקטע הדרומי, עדכן מינהל התכנון כי התקיימה ישיבת היערכות ב- 10.2.25 ומתבצע .תהליך של גיוס צוותי תכנון לטובת קידום השלבים התכנוניים של המקטע בדוח הקודם הועלה כי נכון לשנת2021 לא חלה התקדמות בקידום תוואי מסילת הרכבת אשר הממשלה יזמה את קידומו כבר בשנת2010: הליכי התכנון הסטטוט ו רי לא הושלמו אף שהממשלה קבעה כי אלה יושלמו עד סוף שנת2012 לכל המאוחר , ולא ה י יתה הערכה לגבי מועד הביצוע בשטח . בביקורת המ עקב נמצא כי בחלוף ארבע שנים מהדוח הקודם משרד התחבורה פעל מול משרד האוצר לאישור תקציב בסך 100 מיליון ש"ח לפעולות תכנון שהן שלב מקדים והכרחי לביצוע הפרויקט בשטח ;אולם אין עדיין ודאות תקציבית ארוכת טווח לגבי המשך התהליכים התכנוניים של הפרויקט, דבר אשר מסכן את .המשכו הקמת מסילת רכבת לאילת תחזק את הנגישות התחבורתית לאילת וממנה, תסייע בקידומה ו ב פיתוחה של העיר ו תביא למשיכת תושבים חדשים לעיר ולחיזוק היישובים הקיימים בתוואי הרכבת המתוכנן .לאילת לפי החלטת הממשלה855 משנת2023 על משרדי התחבורה והאוצר ועל נת"י ומינהל התכנון לפעול כל אחד בתחומו לקידום הפעולות שנקבעו בעניי ן זה בהחלטות הממשלה לקידום ותכנון של המסילה לחיבור ישראל בהתאם לתוכנית האסטרטגית של משרד התחבורה לשנת2024, ו בהם: להקים צוות משותף של מנכ"ל משרד התחבורה, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, שיבחן את דרכי המימון 103 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל ליישום התוכנית וש לביה, ויגיש דוח ראשוני בעניין לראש הממשלה, שרת התחבורה ושר האוצר בתוך 90 יום. משרד ראש הממשלה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה ביוני2025 כי עד למ ועד זה מנכ"ל משרד התחבורה טרם כינס את הצוות המשותף לבחינת דרכי המימון ליישום התוכנית ואת שלביות התוכנית. בהחלטת הממשלה855 משנת2023 נקבע כי על ה צוות ה משותף של משרד התחבורה, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה ל ו בח ן את דרכי המימון ליישום הפרויקט ולהגיש ח דו מלא ומפורט תוך180 יום (עד אפריל2024 ). פעולה זו לא בוצעה עד יוני2025 - פיגו ר של כ- 15 חודשים. ,על משרדי התחבורה, האוצר וראש הממשלה להשלים בהקדם את הכנת הדוח המלא והמפורט בנושא כנקבע בהחלטת הממשלה855 . מידת תיקון הליקוי 2.5 . נמל התעופה רמון כמנוע צמיחה ל כלכלת העיר ולתעשיית התיירות באילת בהחלטת הממשלה4463 בנושא תוכנית אב לשדות התעופה בישראל מפברואר2009 141 נקבע כי רש"ת תקים נמל תעופה בין-לאומי ופנים- ארצי חדש למרחב אילת (להלן- נמל התעופה רמון), שיחליף את נמלי התעופה בעובדה ובמרכז העיר אילת שפעלו בעיר עד שנ ת2019 142 . רש"ת העריכה את השקעתה הכספית בהקמת הנמל בכ- 1.9 מיליארד ש"ח, ובשנים2020 עד2024 השק העי בו רש"ת עוד כ- 75 מיליון ש"ח כתקציבי פיתוח של הנמל; כך שסך ההשקעה בהקמת נמל התעופה רמון הייתה כ-2 מיליארד ש"ח בשנים אלה (כאשר תקציב הפיתוח של רשות שדות התעופה לשנים2024 ואילך הוא5.9 .)מיליארד ש"ח 141 החלטת הממשלה4463 , "תכנית אב לשדות התעופה בישראל" ( 1.2.09 .) 142 עד שנת2019 הטיסות היו נוחתות ב נמל עובדה (שהוקם בשנת1982 )כחלק מהסכם השלום עם מצרים ובנמל התעופה שפעל במרכז אילת מאז שנות ה חמישים של המאה ה עשרים. 104 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל נמל התעופה רמון, אשר החל את פעילותו בשנת2019 , משמש בשנים האחרונות תשתית תחבורה לאילת עבור תיירות הפנים143 ועבור טיסות חסך (לואו-קוסט) 144 מאירופה145 המשמשות את התיירות הנכנסת ,בעיקר בעונת החורף, אשר כאמור מהווה מרכיב חשוב בתעשיית התיירות באילת בעונה זו. כמו כן, נמל .תעופה רמון מהווה תשתית אסטרטגית חשובה למדינת ישראל בעונת החורף משקלם של התיירים הזרים מכלל הלינות בבתי המלון בעיר הוא כ- 20% עד25% . בשנים 2019 עד2020 נשבר שיא בעונה זו; יותר מ- 470,000 נוסעים מ- 15 מדינות שונות הגיעו לעיר ב- 50 טיסות בין-לאומיות שבועיות146 , , לעומת6 טיסות שבועיות בלבד בשנת2016. ב מפה שלהלן מוצג ו ת ערי המוצא באירופה שמהן הגיעו תיירים זרים לאילת בשנת2018 : 143 בשנים2016 עד2019 טסו לאילת וממנה בכל שנה בממוצע כ- 1.3 מיליון נוסעים בטיסות פנים- .ארציות 144 חברות התעופה של טיסות הלואו- קוסט, כגוןWIZZ AIR, RYANAIR, TRANSAVIA, FINAIR , מציעות טיסות שעלות הכרטיס שלהן נמוכה יחסית וכוללת בבסיסה רק את רכישת המושב (המקום) על המטוס. ב שנת2023 היה .מספר הטיסות של חברות אלה כשליש מכלל הטיסות בעולם 145 לפי נתוני משרד התיירות, חלק מהנוסעים בטיסות הבין-לאומיות בעונות החו רף היו תיירי יום, כלומר תיירים שלא לנו באילת אלא המשיכו מאילת למדינות שכנות. יוער כי כיוון שלמדינות השכנות יש נמלי תעופה שסמוכים לערי התיירות שלהן (עקבה בירדן, שארם א- שייח והוגדרה במצרים), מגמה זו צפויה לרדת. כך למשל בבדיקה נמצא כי בעונת החורף האחרונה- 2022 עד2023 - רק7% מהנוסעים בטיסות הבין- .לאומיות המשיכו למדינות אחרות 146 עד סגירת השמיים במרץ2020 .בשל מגפת הקורונה 105 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל מפה 6 : מפת ערי המוצא ,של תיירים זרים שהגיעו לאילת2018 147 :המקור .עיריית אילת, בעיבוד משרד מבקר המדינה משרד מבקר המדינה בדק כמה היבטים בהפעלת נמל התעופה רמון ובחן את תרומתו לתעשיית התיירות בעיר אילת , לכלכלתה :ולכלכלת המדינה 1. :מ נ ג נ ו ן ת מ ר ו ץ כ ס פ י ל ה ג ע ת ת י י ר י ם ז ר י ם ל א י ל ת משנת2016 פעל משרד התיירות עם רש"ת, התאחדות בתי המלון ועיריית אילת כדי להביא לגידול במספר הטיסות הבין- לאומיות לאילת ובמספר התיירים הזרים הנכנסים לאילת בטיסות אלה, וזאת באמצעות נוהל של משרד התיירות שהסדיר מנגנון תמרוץ כספי (להלן- נוהל ה.)תמרוץ במסגרת הנוהל העביר משרד התיירות תמריצים כספיים לחברות תעופה בין- לאומיות שמפעילות בעיקר את טיסות( החסך הלואו-קוסט) מאירופה, בסך של60 .)אירו עבור כל נוסע שהגיע לאילת במטוסיהן (תייר או אזרח ישראלי 147 ,לאורך השנים הגיעו לאילת בעונות החורף תיירים זרים בעיקר מהמדינות האלה: צרפת, רוסיה, הונגריה, פולין, ליטא פינלנד, אנגלייה, גרמניה, דנמרק ,, טורקייה, סלובקיה, לטבייה, בלגייה, איטליה, רומניה, שוודיה, צ'כיה, אוסטרייה .בולגריה ונורווגיה 106 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל העברת התמריצים נומקה על ידי משרד התיירות בתועלת הכלכלית שהמדינה מפיקה מהגעת הת יירים הזרים לאילת ,בעונת החורף שכן הם חלק ממנועי הצמיחה של תעשיית התיירות בעיר ו בישראל בשל תרומתם לתמ"ג148 . במסגרת הביקורת הקודמת בנושא קידום התיירות באילת מסר משרד התיירות למשרד מבקר המדינה כי מהלך זה הביא ל גידול ניכר במספר טיסות החסך לאילת ולהגדלה ניכרת של מספר התיירים הזרים המגיעים לעיר בעונות החורף; וכי המשך תמרוץ הטיסות לשדה רמון נחוץ כדי שהשקעת המדינה בבניית השדה לא תהיה לשווא149 . להלן בתרשים24 ניתוח הערך הכלכלי שביצע משרד מבקר המדינה, שנבע מהפעלתו של נוהל תמרוץ לכל נוסע ב עונות החורף ב שנים2016 עד 2023 : 148 לפי משרד התיירות התועלת הכלכלית מכל חופשה ממוצעת של תיירים בעונת החורף הוערכה בכ- 670 דולר עד עונת החורף2016 עד2017 ולאחר מכן בסך של כ- 807 .דולר 149 מבקר המד ,ינה דוח שנתי71ג ( 2021 ."), "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי 107 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל תרשים24 :הערך הכלכלי הנובע מהפעלת נוהל תמרוץ לכל נוסע על ידי משרד התיירות, 2016 - 2023 * על פי,נתוני משרד התיירות .התאחדות בתי המלון והלמ"ס, בעיבוד משרד מבקר המדינה * מנתוני כניסת התיירים לשדות התעופה עובדה ורמון קוזזו במהלך עונת החורף (אוקטובר- דצמבר בשנה נתונה עד מרץ בשנה העוקבת) מבקרי יום- .מבקרים שחלפו באילת בדרך ליעדים אחרים בירדן ובמצרים 108 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל מהנתונים בלוח עולה כי בעונ ו ת החורף בשנים2016 עד2020 ובשנים2022 עד2023 שבמהלכ ן הופעל נוהל התמרוץ היה גידול ניכר במספר התיירים הזרים שהגיעו לאילת (מכ- 52,000 כ ניסות תיירים בעונת החורף2016 עד2017 לכ- 90,000 כניסות תיירים בעונת החורף2019 עד2020 ; ולאחר תקופת מגפת הקורונה בעונת החורף2022 עד2023 היו כ- 21,000 )כניסות תיירים . משרד התיירות ציין בשעתו כי נוהל התמרוץ תרם להגדלת מספר הטיסות לאילת ומספר התיירים המבקרים בה ולהכנסת מטבע חוץ (מט"ח) לקופת המדינה בשיעור של פי שישה מעלות ההשקעה של משרד התיירות בו, ובסך הכול הוא הניב למדינת ישראל הכנסות בסכום כולל של כ- 725 מיליון ש"ח (בניכוי השקעות .)משרד התיירות יצוין כי להגעת התיירים הזרים לאילת עשוי להיות גם ערך מוסף לשימור התדמית של אילת כעיר תיירות עולמית ולשימור פוטנציאל הגעת תיירים אליה גם בעתיד, במיוחד בעונות החורף שבהן חלה כאמור תנודתיות רבה במספר לינות התיירים הישראלים, והן פוחתות בכ- 40% .בממוצע במהלך השנים2022 ו- 2023 נערכו במשרד התיירות דיונים בנוגע להמשך פעולות הש יווק לש ה עיר אילת לנוכח רצון הממשלה להמשיך ולתמוך בה. במסגרת דיונים אלה ציין מנכ"ל משרד התיירות כי: "אחד היעדים המרכזיים שהגדיר השר למשרד הינו קידום פוטנציאל התיירות בעיר אילת, לעניין זה ביטוי גם בקידום מותג הנגב וגם ברצון המשרד לפעול ולהעצים את פעילות התע ופה בשדה התעופה רמון. מ שתלב עם הרצון של המשרד לפעול עכשיו אקטיבית ולהביא להגברה משמעותית של תיירים לתקופה הקרובה ;... קיימות מספר הצעות לפעולה... ביטול אגרות רמון או לפחות הפחתה משמעותית הסתכלות כוללת של רש"ת על פעילות החברות בנתב"ג וברמון ובהתאם לתמחר אותן (קידום הטבות לחברות התעופה בנתב"ג תמורה להגדלת פעילות ברמון") " ;המוצר באילת הוא טוב מאוד , גם ביחס "למוצרים סמוכי[ם] [ל]אילת כמו [העיר] עקבה וביחס לשאר ערי החוף בעולם . ב יולי2022 כתב ראש העיר אילת לשרי התחבורה והתיירות בעניין זה כי כדי להחיות את נמל ה תעופה רמון ולתת הזדמנות ותקווה לעיר אילת ולתיירות חוץ, יש לקדם באופן דחוף תמריצים לעידוד חברות תעופה להגיע אליו שכן נמל תעופה רמון "הוקם בעיקר על מנת לעודד טיסות בין- לאומיות אחרת לא "היה טעם בהעתקת השדה מהעיר. בספטמבר2023 פנה משרד התיירות למשרד האוצר לצו רך המשך הפעלת הנוהל לעונת החורף2024 עד 2025 וציין כי יש חשיבות רבה בעידוד התיירות הנכנסת בעונה זאת שכן כך ניתן יהיה לחזק את העיר ולסייע לכלכל תה בתקופה שבה יש ירידה בתיירות הפנים. בפנייה זו הוצע מתווה שלפיו משרד התיירות יישא בעלויות של60% מהנוהל, התאחדות בתי המלון בעוד10% , ומשרד האוצר ישלים את תקצוב הנוהל, כך שהנוהל יתוקצב עד סכום של כ-8 .)מיליון ש"ח לערך (תלוי במספר התיירים שיגיעו בפועל תהליך זה לא הושלם בשל פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 .באוקטובר בתחילת שנת2024 הודיע משרד התיירות לרש"ת כי בשל מלחמת חרבות ברזל הוא לא יפרסם את הנוהל בהתייחס לעונת החורף בשנים2024 עד תחילת 2025 (החל ב אוקטובר2024 ), והנושא הוגדר על ידו "כ"לא רלוונטי לאילת. לעמדתו.יש להתמקד בתחום עידוד תיירות הפנים בלבד בנוגע לאילת בעקבות החלטת משרד התיירות בעניין, הודיעו חברות התעופה האירופיו ת לרש"ת שהן לא ימשיכו .לפעול בקווים הישירים לאילת ללא סבסוד 109 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל רש"ת מסרה למשרד מבקר המדינה באפריל2024 כי מאז אי- חידוש נוהל תמרוץ לכל נוסע אף חברת תעופה לא הגישה בקשות לביצוע טיסות בין-לאומיות לנמל התעופה רמון ; זאת גם על רקע הפעילות בנמלי התעופה האזוריים הסמו כים שפועלים בירדן ובמצרים המתחרים באילת ומפעילים נוהל תמרוץ דומה לכל נוסע מול חברות החסך האירופיות בסכום גבוה מזה שהיה נהוג בישראל (כ- 100 עד110 דולר )לכל נוסע- פעולה שיווקית שהביאה למדינות אלו אלפי טיסות מעשרות מדינות בעונות החורף "האחרונות. עוד ציינה רש ת כי הסבסוד של הטיסות לערי התיירות השכנות לאילת ש סייע להן להתבסס ,כיעדים מבוקשים לתיירים זרים במפת התיירות העולמית וביטול נוהל תמרוץ לכל נוסע עלול ים להקשות על אילת לחזור להיות יעד אטרקטיבי לחברות התעופה בעולם בשנים הקרובות "הן במובן המיידי של חוסר הפעילות העכשווית והן במובן של ביטול יחסי העבודה והקשר המתמשך הנדרש "לבניית תוכניות לטווח ארוך מול חברות התעופה. 2. :ת מ ל ו ג י ר ש " ת ל ק ו פ ת ה מ ד י נ ה על פי חוק רשות שדות התעופה , התשל"ז- 1977 , רש"ת מעבירה תשלום שנתי למדינה ותמלוגים מהרווח הנק י שלה150 , שתלוי בין היתר בהכנסותיה מכל נמלי התעופה שבאחריותה בקיזוז הפסדים וגירעונות, 151 . בשנים2017 עד2019 העבירה רש"ת למדינה תמלוגים מהפעלת כל נמלי התעופה ומעברי הגבול בסך כולל של כ- 3.5 מיליארד ש"ח, ובשנים2022 ו- 2023 היא העבירה לה336 .מיליון ש"ח רש"ת מסרה למשרד מבקר המדינה ב נוגע לשנת2020 כי בשל מצבי החירום שהתרחשו בשנים העוקבות חלה ירידה ניכרת בתנועת התיירים בטיסות הבין- לאומיות לנמל התעופה רמון, שהביאה לפגיעה בהכנסותיו ולגירעונות ; וכי בשנת2023 חלה התאוששות מוגבלת במספר הנוסעים הבין- לאומיים, זאת בהלימ ה להפעלת נוהל ה תמרוץ בשנה זו. עוד הוסיפה רש"ת כי נמל התעופה רמון הוא גרעוני גם בהינתן תנועה של שני מיליון נוסעים בשנה כך שההשפעה הכללית של רמת פעילות מוגברת של רמון היא מינורית יחסית להכנסות של רש"ת, אולם המשך צמצום הפעילות בנמל התעופה רמון י שפיע בעקיפין ע ל היקף התמלוגים שיועברו על ידה למדינה (בשל הקטנת הרווח הנקי בדוח רווח והפסד שממנו נגזרים )התמלוגים השנתיים למדינה . משרד התחבורה מסר למשרד מבקר המדינה ביולי2024 כי חברות התעופה הזרות טסות על בסיס כדאיות כלכלית; וכי הדרך היעילה היחידה לעודד אותן לטוס לנמל התעופה רמון היא באמצעות סבסוד כספי ממשלתי בשיתוף המגזר ,הפרטי כפי שנעשה בעבר. סבסוד זה הוכיח את עצמו אך הופסק על ידי משרד התיירות . בעניין אפשרות הפעלת קו התעופה נתב"ג- רמון על ידי חברות תעופה הזרות (טיסות המשך) שתאפשר להגביר את הכדאיות ואת ה תדירות של הטיסות השבועיות לעיר, משרד התחבורה מסר כי הוא מתנגד לכך בשל חשש לפגיעה בתחרות שכן לחברות ישראליות אין זכות דומה במדינות אירופה ; וכי חברות תעופה ישראליות מחויבות בבידוק ביטחוני על ידי מערך האבטחה הממלכתי בטיסותיהן מחו"ל לישראל, מה 150 סעיפים40א.(א) ו- 40א1 ().(א1) לחוק רשות שדות התעופה ה תשל"ז- 1977 . 151 סעיף- 40 א1 .(א) לחוק הרשות. נוסף על כך, רש"ת משלמת דמי חכירה הנגזרים מהכנסותיה, אגרות רשות תעופ .ה אזרחית (רת"א), ארנונה לעיריות ועוד 110 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל .שאין כן לגבי החברות הזרות עוד מסר משרד התחבורה כי הושג הסכם בין רש"ת לחברות התעופה הישראליות בליווי המשרד ורשות תעופה אזרחית (רת"א), שמימושו יבטיח מספר קבוע של טיסות שבועיות של חברות ישראליות לאילת בטיסות פנים- .ארציות בלבד משרד התיירות מסר למשרד מבקר המדינה באפריל2024 כי הוא אינ ו מתכוון לפרסם עוד את נוהל תמרוץ לכל נוסע בנוגע לנמל התעופה רמון בעונות החורף ,מפני שפוטנציאל התיירות הנכנסת לאילת מוטל בספק זאת גם לנוכח החלטות חברות התעופה הזרות לצמצם את ה ,טיסות לישראל בתקופת מלחמת חרבות ברזל לרבות ביטול של חלקן. משרד התיירות העביר למשר ד מבקר המדינה את נתוני תקציבו לשנים2020 עד 2024 המצביעים על ירידה בשנת2024, וציין כי תקציב זה אינו מאפשר מקור תקציבי ל הפעלת נוהל תמריץ לכל נוסע, כמפורט בנתונים ש בתרשים25 :שלהלן תרשים25 : ,תקציב משרד התיירות2020 - 2024 )(באלפים* :המקור ( משרד התיירות26.5.24 .) * התקציב המקורי לשנת2024 היה אמור להיות גדול יותר בכ- 20 מיליון ש"ח, אולם הוא הופחת בשל קיצוצי תקציב שהתרחשו .בזמן המלחמה בפברואר2025 מסר משרד התיירות למשרד מבקר המדינה כי הוא בוחן אפשרות לפתיחת קו תעופה ישיר מרוסיה לנמל תעופה רמון באילת, וכי ב שיתוף פעולה עם עיריית אילת הוא אירח סוכנים, נציגי תעופה ועיתונאים מרוסיה כדי לקדם את פתיחת הקו כבר בעונת החורף שתחל באוקטובר2025 . עם זאת מסר המשרד כי בתקציב הנוכחי של המשרד ולנוכח העובדה כי השותפים הנוספים בנושא- משרד התחבורה ובתי המלון- לא העבירו מצידם תקציב לצורך קידום העניין, אין בכוונתו לחדש את נוהל תמרוץ הטיסות בעונות החורף הקרובות .לאילת משרד התיירות מסר בתשובתו כי ב תאריך 12.6.25 תתחיל תנועת טיסות מ מוסקבה לשדה התעופה,רמון ו הכוונה בעתיד הקרוב להרחיב את היקפי הטיסות. 111 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל רש"ת כתבה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממאי2025 (להלן- תשובת רש"ת) כי בכל הקשור להצעות פעולה שונות הנוגעות לפעילות התעופתית בישראל ולהגדלת הפעילות בנמל התעופה רמון, היא מחויבת מכוח האמנות הבין- ,לאומיות שאליהן ישראל הצטרפה והסכם השמים הפתוחים עליו חתומה ישראל לק יים סביבה תחרותית ושוויונית לכלל פעילות התעופה האזרחית המסחרית, לרבות הקצאת משאבי ציבור בדמות הקצאת לוחות זמנים להמראה ולנחיתה בנמלי התעופה, מתן שירותים תעופתיים והטבות אחרות. עוד ציינה רש"ת בעניין הגברת הטיסות לשדה התעופה רמון, כי בעונת הקיץ של שנת2024 , שהתאפיינה בפעילות תעופתית מצומצמת, היא אישרה בקשות של חברות תעופה ישראליות להגביר את תדירות טיסות הפנים- ארציות לעיר אילת אולם "חברות אלו העדיפו בסופו של יום להסיט את מרבית ."טיסותיהן לחו"ל חלף הגברת הפעילות הפנים ארצית משרד התחבורה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הוא פועל רבות ובמגוון אפיקים כדי לאפשר ,תעבורה אווירית לאילת וממנה ו מתוקף כך המשרד תומך בהשבת התמריץ של משרד התיירות , וכי פנייתו .למשרדי האוצר והתיירות בנושא טרם נענתה משרד התיירות החליט שלא לקדם בעונות החורף בשנים הקרובות (בחודשים אוקטובר עד מ )רץ את אישור נוהל תמרוץ לכל נוסע . החלטה זו נשענת על נסיבות התקופה והשלכות מלחמת חרבות ברזל על פוטנציאל התיירות הנכנסת לישראל. עם זאת, בראי החלטות הממשלה הנוגעות לעיר אילת מהשנים האחרונות והצורך לתת מענה התיירותיים של העיר, ריחוקה הגיאוגרפי, התנודתיות ('עונ)'תיות בעונות החורף ו התחרות ההולכת וגוברת עם אתרי נופש אחרים הגם שבמדינות שכנות קיים כאמור תמריץ גבוה יותר משהונהג באילת לעידוד הגעת חברות תעופה ,אליהן מומלץ כי משרדי התיירות והתחבורה יבחנו את הנושא על היבטיו השונים בשיתוף משרדי האוצר ופיתוח הנגב והגליל, ר ש"ת, עיריית אילת והתאחדות בתי המלון, בראייה צופה פני עתיד . הפעולה בעניין זה נדרשת כבר בעת הזו וחרף הקיפאון הקיים כעת בתיירות הנכנסת, לצורך בחינת פתרונות וחלופות שאותם יהיה אפשר לממש כתגובה מהירה .מייד לאחר שינוי הנסיבות וחזרת תיירות החוץ לישראל 2.6 . פעולות הממשלה בתחום שירותי הרפואה באילת באזור אילת ניתנים שירותי בריאות לתושבי העיר אילת ו כן לתושבי היישובים במועצה האזורית חבל אילות152 , המונים בסך הכול כ- 65,000 תושבים; כמו כן ניתנים באזור אילת שירותי בריאות לחיילים המשרתים בבסיסי צה"ל באזור, לעובדים שאינם אזרחי ישראל ולתיירים (ישראלים ותושבי חו"ל ) שמספרם מוערך בכ- 60,000 עד140,000 ביום בהתאם לעונה ולתקופה . שירותי הבריאות ב אזור אילת ניתנים בקהילה153 באמצעות ארבע קופות החולים בישראל154: הכללית; מכבי שירותי בריאות (להלן- 152 ,יישובי חבל אילות הם אליפז, באר אורה, גרופית, יהל, יטבתה, לוטן, נאות סמדר, נווה חריף, סמר, קטורה, שחרות .שיכון משפחות מחנה עובדה, חוות ע'רנדל, שיטים ואילות 153 שירותי בריאות בקהילה ניתנים במרפאות קופות החולים בעיקר על ידי רופאי משפחה, והם מספקים שירותי רפואה ראשוניים או מפנים להמשך טיפול אצל רופאים מומחים. השירותים מפוקחים על ידי האגף לרפואה קהילתית במשרד הבריאות מאז2008 . 154 כ- 55% ;מהמטופלים משתייכים לשירותי בריאות כללית33% למכבי שירותי בריאות; והשאר לקופות החולים לאומית (כ- 6%) ומאוחדת (כ- 4% .) 112 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל )מכבי ; קופת חולים לאומית (להלן- )לאומית ו קופת חולים מאוחדת. ב אזור אילת יש בית חולים ציבורי אחד בבעלות הכללית- יוספטל, והוא בית החולים הקטן ביותר במדינה מבין29 .מוסדות לאשפוז כללי אזור אילת הוא אזור ספר שמרוחק כ- 240 .)ק"מ ממרכז רפואי נוסף (סורוקה בבאר שבע בעבודות שנעשו לאורך השנים בישראל על יד י גורמים שונים155 הועלה כי שירותי הרפואה ב אזור אילת, הניתנים ביוספטל ובמרפאות בקהילה על ידי כלל קופות החולים באילת , נמצאים בפער מתמשך בכוח האדם; פער זה נובע מקושי מרכזי בגיוס של כוח אדם רפואי (בעיקר רופאים מומחים ומתמחים) ושל כוח אדם שמתמחה במקצועות הבריאות (כגון בתפקידי סיעוד, פיזיותרפיה ו ריפוי בעיסוק) ובהישארות שלו באזור . הסיבות לכך נעוצות, בין היתר, באופק קידום מקצועי ואקדמי מוגבל ובמיעוט הזדמנויות מקצועיות, ובכלל ז ה ;מיעוט בקשרים מקצועיים עם רופאים עמיתים רלוונטיים שחיוניים להתפתחות המקצועית של רופאים חשי פה מעטה למקרים רפואיים מורכבים ולביצוע פרוצדורות וטיפולים מורכבים; אפשרויות מצומצמות של תעסוקה נוספת; וקושי במציאת תעסוקה באילת עבור בני המשפחה של ה רופאים ואנשי מקצועות הבריאות156 . גם דוחות שפרסם משרד מבקר המדינה במהלך השנים הצביעו על כך שריחוקה של העיר אילת מאזור המרכז מעצים את האתגרים שע י מם מתמודדת מערכת הבריאות בעיר ובהם: שירותים רפואיים ופרה- רפואיים חסרים, קשיים בהעסקת כוח אדם רפואי ו היצע מוגבל של רפואה יועצת157 . לפער האמור בעניין נתוני כוח האדם בשירותי הרפואה והבריאות שניתנים על ידי כלל קופות החולים ב עיר יש השפעה לרעה על יכולת המערכת הרפואית ב אזור לספק מענה הולם ברמת השירותים הרפואיים לתושבים ולשוהים ב אזור אילת שבאה לידי ביטוי בין היתר בהיבטים האלה: זמני המתנה ארוכים לתורים בקהילה (עד פי4.8 לעומת המרכז); תלות של התושבים בקבלת שירותי רפואה ובריאות מחוץ לאילת ובכלל ;זה גם טיפולים רפואיים פשוטים, כגון היוועצות עם רופא מומחה ו צורך במימון של קופות החולים עבור .הגעת רופאים ועובדי מקצועות הבריאות לאילת כדי לספק חלק משירותי הרפואה והבריאות החסרים לכל אלה מחירים גבוהים- כספיים ואחרים158 והשפעות על איכות השירות ה רפואי שניתן ב אזור אילת, 155 ב משרד הבריא ות , כגון בעיקרי תוכנית מדיניות הבריאות מטרות על2011 - 2014 שעוסקת בין היתר בצמצום פערים בפריפריה ובהגדלת כוח אדם איכותי בה, וב דוח אי-השוויון במערכת הבריאות וההתמודדות עימו שפורסם בפברואר 2024 ; בדוחות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת: "דוח הקשיים בהגדלת כוח האדם הרפואי בפריפריה", שבט תשע"א (פברואר2011 ); "מצב שירותי הבריאות בעיר אילת", נובמבר2018 ; "שאלת יעילותה של תכנית המענקים לעידוד עבודה והתמחות של רופאים בפ ,ריפריה2011 - 2019 ", פברואר2024 ; וסקירה בנושא נגישות תושבי אילת ,לשירותי בריאות במרכז הארץ28.11.24 . כמו כן נושא הפערים בפריפריה הועלה במחקר של ארגון ה- OECD :. ראו OECD, Medical education and training in Israel: Towards a better governance structure for health workforce planning and policy- making in Israel, June 2023. 156 בנק ישראל, חטיבת המחקר, "התפתחויות בשכר ובתעסוקה של רופאים בישראל בעקבות הסכם שכר2011 " (ינואר 2025 ,) 'עמ4 - 5. 157 בשנים האחרונות פ ורסמו כמה דוחות של משרד מבקר המדינה, כגון דוח שנתי63ג ( 2012 ), " שירותי הבריאות בפריפריה- בתי החולים והקהילה ;" דוח מבקר המדינה - יולי 2024 , "שבץ מוחי- ;"טיפול ושיקום דוח מבקר המדינה- נובמבר2024 , "זמני המתנה לקבלת שירותי רפואת מומחים - דוח מיוחד " (נובמבר2024 .) 158 כך למשל, כאשר מטופל זקוק לטיפול רפואי שאינו ניתן באילת הוא נדרש להתנייד (ברכב או בטיסה) אל המרכז הרפואי סורוקה או אל בתי חולים במרכז, וכל נסיעה שכזו נמשכת כמה שעות לכל כיוון ומקשה מאוד לנהל שגרת .חיים אישית ומשפחתית 113 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל ובהם פגיעה ברצף הטיפולי הניתן למטופלים. הפערים בכוח האדם והשלכותיהם אף החריפו לנוכח הגידול באוכלוסייה באזור אילת ואופייה המשתנה בשנים האחרונות; למשל, בשנים2009 עד2022 גדל מספר התושבים שהם בני גיל65 ומעלה באילת פי2.2 . המחסור בכ וח אדם רפואי ב אזור אילת ,פוגע לא רק באיכות השירות הרפואי הניתן לתושבים בעת שגרה אלא גם ביכולת של מערכת הבריאות בעיר אילת לספק לתושבים ולשוהים במרחב רפואת חירום ומענה לאירועים רבי- נפגעים (להלן- .)אר"ן בשל האיומים הביטחוניים שהופנו כלפי אזור אילת במלחמת חר ,בות ברזל ובכלל זה האפשרות לאר"ן משרד הבריאות הכיר בכך שיוספטל הפך ל"בית חולים חזית". כמו כן, בשל היותה של אילת עיר קולטת מפונים והגידול הניכר במספר השוהים בה במשך חודשים רבים וכפועל יוצא מכך הגידול במספר המטופלים הפוטנציאליים ובמספרם של אלה שטופלו בפועל ב בית החולים בעיר , נפתחו מרפאות נוספות בקהילה לרבות בתחום בריאות הנפש; בוצעו פעולות לתגבור כוח ה אדם בזמן חירום, להצטיידות ולעיבוי )המלאים (כולל עיבוי מלאי מנות דם; ונעשו תרגילים המדמים אר"ן. העלות למדינה עבור המענים הרפואיים ועבור תגבור מערכת הבריאות בעיר במהלך מלחמת חרבות ברזל הסתכמה בכ- 20.2 .מיליון ש"ח 1. מעקב אחרי יישום החלטת הממשלה4662 לצורך שיפור שירותי הבריאות והרפואה ב אזור אילת החליטה הממשלה בשנת2019 להקצות תקציבים ייעודים בשנים2020 עד 2023 למימון פעולות שתכליתן להשיג צמצום במספר ימי ההמתנה של תוש בי אילת וחבל אילות לתורים לרפואה יועצת ולבדיקות רפואיות ו ל שיפור התשתיות של יוספטל159 (החלטת ה ממשלה4662 ,)דבר שיעלה בקנה אחד עם זכות המבוטחים לקבלת שירות בריאות שוויוני שמעוג ן בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- 1994 . כמו כן, בהחלטת הממשלה4662, אשר עוסקת כאמו ר בהפעלת ת ו כנית רב- שנתית לפיתוח אזור אילת במגוון תחומים ובכלל זה ב תחום הבריאות, נקבע כי ראש הממשלה יביא את ההחלטה לדיון נוסף בממשלה בתום שלוש שנים ממועד קבלתה כדי שיוצג ו אופן ביצועה וההתקדמות בהשגת מטרותיה ו כדי שהממשלה תבחן את הצורך בשינוי ההחלטה או בביטולה160 . :משרד מבקר המדינה בדק את מידת היישום של כמה פעולות שצוינו בהחלטה זו א. :ת מ ר י צ י ם ל ר ו פ א י ם ו ל ע ו ב ד י מ ק צ ו ע ו ת ה ב ר י א ו ת בה חלטת הממשלה נקבע כי משרד האוצר יקצה בשנים2020 עד2023 תקציב למימון מענקים מוגדלים לרופאים ותמריצים לעובדי מקצועות הבריאות שיעתיקו את מקום מגוריהם לאילת או לחבל אילות בסך כולל של15.6 מיליון ש"ח - 14 מיליון ש"ח לרופאים ועוד1.6 .מיליון ש"ח לעובדי מקצועות הבריאות לפי ההחלטה, חלוקת המענקים והתקציבים ת י עשה על ידי משרד הבריאות באמצעות קופות החולים תתו בסס על שיעור 159 .לפי ההחלטה חלק מהפעולות יבוצעו באמצעות שיתוף פעולה בין קופות החולים 160 סעיף17 להחלטת ה ממשלה4662 . 114 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל המבוטחים בכל קופת חולים מכלל המבוטחים באילת בכל הקופות יחדיו (למעט קופת חולים :מאוחדת), כמפורט להלן לוח8 :ה תקציב שהוקצה לתמרוץ רופאים ועובדים במקצועות הבריאות, 2020 - 2023 נתונים(*) כללית מכבי לאומית סך הכול סך הכול ההקצאה הממשלתית לקופות החולים כ- 11.8 מיליון ש"ח כ- 2.7 מיליון ש"ח כ- 0.7 מיליון ש"ח 15.2 סך הכול הקצאה לרופאים )(מתוך הנ"ל כ- 10.7 מיליון ש"ח כ- 2.3 מיליון ש"ח כ- 0.6 מיליון ש"ח 13.6 מימוש בפועל כ- 9.8 מיליון ש"ח כ- 1.4 מיליון ש" )**(ח כ- 0.5 מיליון ש"ח 11.7 שיעור מימוש כ- 92% כ- 61% כ- 83% - סך הכול הקצאה לעובדים במקצועות הבריאות (מתוך )הנ"ל כ- 1.1 מיליון ש"ח כ- 0.4 מיליון ש"ח כ- 0.08 מיליון ש"ח 1.58 מימוש בפועל כ- 0.18 מיליון ש"ח - - 0.18 שיעור מימוש כ- 16% לא מומש לא מומש - ה:מקור נתוני קופות החולים- .הכללית, מכבי, לאומית * יוער כי בפועל הקופות תוקצבו בסך של כ- 15.2 מיליון ש"ח מתוך15.6 ( מיליון ש"ח13.6 מלש"ח לרופאים ו- 1.58 מיליון ש"ח .)לעובדי מקצועות הבריאות ** צפוי מימוש נוסף של התקציב לשנים2025 עד2027 בסך כולל של805,700 .ש"ח מנתוני הלוח עולה כי חלקה היחסי של קופת חולים הכללית ב תקציב הממשלתי שהתקבל עבור מענק לרופאים ולעובדי מקצועות הבריאות שיעתיקו את מקום מגוריהם לאילת ה וא הגדול ביותר (כ- 11.8 מיליון ש"ח) לעומת קופת חולים מכבי (כ- 2.7 מיליון ש"ח) וקופת חולים לאומית (כ- 0.7 מיליון ש" .)ח 115 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל בפועל מימשו הקופות בסך הכול כ- 11.9 מיליון ש"ח מתוך15.2 מיליון ש"ח (כ- 78% ) מהתקציב שהקצה משרד הבריאות לקופות החולים לצורך כך בשנים2020 עד2023 161 . הועלה כי מימוש החלטת הממשלה שתכליתה הייתה להגדיל את הנגישות לשירותי רפואה מקצועית באילת באמצעות מתן תמריצים לרופאים כדי לעודד אותם :לעבור לאילת נחל הצלחה חלקית הקופות מימשו כ- 11.7 מיליון ש"ח מתוך כ- 13.6 מיליון ש"ח (כ- 86% ) מהתקציב שיועד לרופאים; וניכר מימוש נמוך של המענקים לעובדים במקצועות הבריאות- 0.18 מיליון ש"ח מתוך כ- 1.58 מיליון ש"ח (הכללית- 16% ; לאומית ומכבי- )לא מימשו בדיווח שמסר משרד הבריאות לוועדת ההיגוי במשרד ראש הממשלה162 ביולי2024 צוין כי התקציב שהוקצה עבור המענקים והתמריצים לרופאים ולעובדי מקצועות הברי אות לא נוצל במלואו על ידי .קופות החולים בשל ההיענות הנמוכה של עובדים אלה להעתיק את מקום מגוריהם לאילת הכללית כתבה למשרד מבקר המדינה בתשובתה ב מאי2025 (להלן- תשובת הכללית ) כי יש להמשיך ביישום מסלול התמריצים לרופאים באילת ואף להרחיבו למקומות מאתגרים נוספי ם כדי לעודד משיכת כוח אדם רפואי לפריפריה, על בסיס גמישות ומתן חופש פעולה יחסי למנהלי בתי חולים, הגם .שאין בו די כשלעצמו קופת החולים לאומית כתבה למשרד מבקר המדינה במאי2025 (להלן- תשובת לאומית) כי היא ניצלה בשיעור גבוה את המענק שניתן לרופאים שכירים שאינם מומחים אולם כיוון שהמענק הוגבל לארבע שנים, עם סיומו הייתה עזיבה של אילת. לגבי אי- מימוש התמריצים לעובדי מקצועות הבריאות ציינה קופת החולים לאומית שהוא לא מומש בשל היותו נמוך, ואינו מהווה תמריץ מספק להבאת עובדים .אלה לאילת לנוכח ה מימוש החלקי בלבד של התקציב למענקים לרופאים ולאנשי צוות מקצועות הבריאות ל מעב ר לאילת, על משרד הבריאות לבחון חלופות לעידוד הגעת אנשי מקצוע אלה לאילת הנחוצים למערכת הבריאות בעיר בהתאם להחלטת הממשלה4662 משנת2019 ובכלל זאת .לבחון תוכניות המשך בעניין ב. :ש ד ר ו ג ת ש ת י ו ת ר פ ו א י ו ת בהחלטת הממשלה נ קבע כי משרד האוצר יקצה סך של75 מיליון ש"ח לצורך הקמה ושדרוג של התשתיות הרפואיות ביוספטל כגון חדרי ניתוח, מכון דיאליזה, מכון גסטרו, חדר אקוטי לנפגעי תקיפה מינית, מכשירCT .וחדרי לידה בבדיקה עלה כי משרד הבריאות העביר לכללית את התקציב האמור, וחלה התקדמות בהקמה ובשדרוג של התשתיות האמורות. בין היתר אישרה הכללית תקציבים להקמת מבנה מרפאות חוץ ומכון שמיעה, להרחבת מכון הפיזיותרפיה, להקמת מכוןMRI , לשיפור תשתיות החשמל ולשדרוג תשתיות צוברי החמצן של בית החולים. ממסמכי הכללית עולה כי מלבד התקציב שהתקבל לעניי ן זה 161 כך למשל, נמסר על ידי הנהלת בית החולים יוספטל והכללית כי13 רופאים ושני עובדי מקצועות בריאות נוספים .העתיקו את מגוריהם לאילת והשתלבו בעבודה ביוספטל ובמרפאות הכללית בעיר 162 בהתאם להחלטת הממשלה4662 הוקמה ועדת היגוי במשרד ראש הממשלה שתפקידה לעקוב אחר יישום .ההחלטה 116 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל ממשרד ,הבריאות היא מתכננת להשקיע בהקמה ו ב שדרוג של תשתיות אלה גם ממקורותיה סך של כ- 222.6 מיליון ש"ח בשנים2024 עד2028 . ג. :ה צ ב ת מ ס ו ק ק ב ו ע ב י ו ס פ ט ל ה חלטת הממשלה קבעה כי משרד הבריאות יקצה תקציב בסך 26 מיליון ש"ח לצורך הצבת מסוק אזרחי בעיר אילת לצורך שיפור זמינות האפשרות לפינוי מוסק של חולים באזור אילת .הזקוקים לפינוי מהיר ודחוף מסיבה רפואית דחופה, לרוב עקב חשש לחייהם תקציב זה יועד למימון מכסה של100 הטסות בשנה, וכל הטסה נוספת מומנה בפועל .על ידי הכללית לצורך מימוש החלטת הממשלה פרסם משרד הבריאות מכרז כמתחייב מחוק חובת מכרזים, התשנ"ב- 1992 , למתן שירותי פינוי מוסק, והתקשר לשם כך בהסכם עם חברה פרטית שהיה בתוקף עד דצמבר 2023 . משרד הבריאות מסר למשרד מבקר המדינה ביולי2024 כי כלל התקציב לעניין זה נוצל בכל אחת מהשנים2020 עד2023 עבור המכסה של100 הטסות בשנה, כמחציתן בשל אירוע רפואי קרדיולוגי .חמור ובשל אירועי שבץ מוחי, שאין להם מענה רפואי ביוספטל לפי נתוני משרד הבריאות ו הכללית , בשנים2021 עד- 2024 בוצעו בסך הכול 467 פינויים מוסקים של מטופלים שנזקקו לטיפול במרכזים רפואיים א חרים ; ובשנת2025 (נכון ליולי) בוצעו93 פינויים מוסקים. בדיון שהתקיים במשרד ראש הממשלה בנושא מערכת הבריאות באילת בספטמבר2023 , עמדת משרד הבריאות הייתה כי יש חשיבות בהפעלת המסוק כגורם מציל חיים, וכי "יש לקדם החלטת ממשלה על מנת ששירות המסוק לא ייפוג בתחילת י[ נואר2024 ]". בסיכום הדיון נקבע כי באחריות משרד הבריאות לבחון את ההיבטים .השונים שנדונו בדיון זה ולהציע מענה וחלופות הועלה כי בתום שנת2023 הסתיים תוקפה של החלטת הממשלה בעניין התקצוב הממשלתי להפעלת המסוק, והיא לא חודשה; וכן הסתיים תוקפו של ההסכם בין משרד הבריאות לחברה הפרטית. עקב כך, במהלך ינואר עד מאי2024 מימנה הכללית ממקורותיה פינוי מוסק של61 חולים שמצבם הרפואי חייב פינוי .דחוף למרכזים רפואיים מחוץ לאילת בפברואר2024 , לאחר תום ההתקשרות של משרד הבריאות עם ה חברה ה פרטית למתן שירותי פינוי מוסק, כתב מנכ"ל הכללית ל הנהלת משרד הבריאות כי טרם פ ו רסם מכרז חדש להפעלת המסוק ביוספטל, ו המשרד עדיין לא אישר מימון מתאים להמשך פעילות זו. כמ :ו כן הוא ציין כי "חרף הדחיפות והחשיבות שבהסדרת המשך ההפעלה של המסוק... כללית נאלצת להמשיך ולפעול בתנאי אי- ודאות... החשיבות שבהמשך הפעלת המסוק ביוספטל ידועה וברורה ומאחר שלהבנתי היא אינה במחלוקת ואין כל צורך לשכנע את משרד הבריאות בחיוניות המסוק". עוד ציין מנכ"ל הכללית במכתבו כי "אנו מבקשים שמשרד הבריאות יממש בהקדם את ההבטחה שניתנה על ידו ויקצה את התקציב הדרוש להמשך הפעלת המסוק על מנת ששירותי הבריאות לתושבי אילת (הוותיקים ואלו החדשים )שמתארחים בעיר בעל כורחם לא י י ."פגעו גורמי מקצוע במשרד הבריאות מסרו למשרד מבקר המדינה באוגוסט2024 כי הם סבורים שיש לשמר את פעילות המסוק באופן קבוע בכפוף להסדרה תקציבית קבועה, וכי מכרז חדש בעניין זה אינו 117 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל מפורסם מפני שלא הוקצה לכך תקציב במשרד. בפברואר2025 מסר משרד הבריאות למשרד מבקר המדינה כי בשל העיכוב בהסדרת הנושא באופן ארוך טווח, הוא ימשיך לתקצב את פעולת המסוק מתקציבו שיועבר לכללית, עד סוף שנת2025 . הכללית מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה שהיא .פרסמה מכרז להפעלת המסוק החלטת הממשלה לתקצב הצבת מסוק בעיר אילת לפינוי מוסק דחוף של חולים למרכזים רפואיים במרכז הארץ נבעה מצורך ברור במ .תן מענה רפואי שבנסיבות מסוימות עשוי להיות מציל חיים הניצול המלא של התקציב שיועד בהחלטת הממשלה לנושא בשנים2020 עד2023 וכן המשך הפעלתו של המסוק במהלך שנת2024 ללא הסדרה תקציבית - מצביעים על הצורך בהמשכיות שירות זה להצלת חיי אדם . נכון לפברואר2025 הממשלה ל א קיבלה החלטה שתבטיח את המשך תיקצוב הפעלת המסוק לאורך זמן ולא פורסם מכרז שיסדיר את הפעלת המסוק. ל נוכח הצורך במסוק ותפקידו החשוב בהצלת חיים של הנזקקים לכך באזור אילת , מומלץ כי משרד הבריאות - הנושא באחריות - י קדם בשיתוף משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה את הפעולות הנדרשות להסדרת המשך הפעלת המסוק בהקדם גם אחרי שנת2025 . ד. ש י פ ו ץ מ נ ח ת ה מ ס ו ק י ם ב י ו ס פ ט ל )( ה א נ ג ר: בהחלטת הממשלה נקבע כי משרד האוצר יקצה תקציב בסך5 מיליון ש"ח לצורך ביצוע עבודות תשתית להכשרת מנחת המסוקים שנמצא במתחם יוספטל , בין היתר לצורך הקמת האנגר למ סוק. בבדיקה נמצא כי משרד הבריאות העביר לידי הכללית תקציב בסך2 מיליון ש"ח כבר בשנת2019 לצורך תכנון מפורט והכנה למכרז ל צורך שיפוץ מנחת המסוקים ביוספטל163 . ואולם נכון לספטמבר 2024 הכללית טרם סיימה את עבודות התשתית הנדרשות להכשרת מנחת המסוקים , וטרם הוקם ביוספטל האנגר למסוק, כפי שנקבע בהחלטת ה ממשלה4662 . על הכללית לפעול ל השלמת הכשרת מנחת המסוקים ביוספטל והקמת האנגר כדי שהפינויים המוסקים של המטופלים ב אזור אילת אל מרכזים רפואיים אחרים ייעשו באופן בטיחותי ממנחת .מוסדר הכללית כתבה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ש השיפוץ במנחת לא הושלם עקב הנחיית פיקוד העורף בשל המלחמה וזאת כדי למנוע העברת פינויים לשדה התעופה רמון בזמן המלחמה; ובנוגע להאנגר .מסרה הכללית שבנייתו כמעט הושלמה, וכי הוא צפוי להיפתח בתוך כחודשיים 2. קידום החלטת ממשלה המשכית ל שיפור רמת השירותים הרפואיים באזור אילת הועלה כי הגם ש החלטת הממשלה 4662 לא ,יושמה באופן מלא היא הביאה ל ביצוע כמה פעולות אופרטיביות שנועדו לקדם את המענה הרפואי לתושבים ולשוהים באזור אילת שנזקקים לטיפול רפואי 163 בדיון שנערך במשרד ראש הממשלה בוועדת ההיגוי לת ו כנית הרב- שנתית לפיתוח אילת וחבל אילות מדצמבר2022 מסר משרד הבריאות כי היתרה בסך3 מיליו ן .ש"ח תועבר לכללית בגמר ביצוע העבודות להכשרת מנחת המסוקים 118 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל .מיידי או לטיפול של רפואה יועצת ומעקב רפואי בסוף שנת2023 תמה תקופת התמריצים והתקציבים .שניתנו על פי החלטת ממשלה זו בשנים2023 עד2024 נעשו כמה ניסיונות לקדם החלטת ממשלה המשכית ופתרונות נוספים כדי להבטיח את המשך שיפור רמת השירותים הרפואיים ב אזור אילת וכדי ליצור ודאות והמשך מענה טיפולי עבור התושבים והשוהים במרחב. להלן פירוט עיקרי ה:פעולות שנקטו הגורמים השונים בעניין הגורם עיקרי פירוט הפעולות משרד האוצר ב- 24.7.23 השיב שר האוצר למזכיר הכנסת במענה לפנייתו בעניין החלטה המשכית לאילת כי התוכנית לתמיכה בשיפור שירותי הבריאות באילת (מכוח החלטת הממשלה4662 ) מסתיימת בסוף שנת2023 , וכי "בתקופה הקרובה צפויה להתחיל עבודה מקצועית לגיבוש הצרכים המרכזיים בתחום הבריאות ."בעיר אילת ובניית המענה הנכון ביותר בעבורם שירותי הכללית ועיריית אילת ב- 30.8.23 , במסגרת דיונים שנערכו בין הכללית לעיריית אילת, גובשה הצעה משותפת שמפרטת שורה של תחומים שלגביהם יש הסכמה כי יש לכלול אותם "במסגרת ההצעה העדכנית למחליטים באילת"; ובכלל זה הוספה ומימון של שירותים רפואיים חדשים בעיר, חיזוק השירותים הקיימים ופיתוח ומימון של מודלים חדשים להבאת כוח אדם (רפואי, סיעודי, פרה- .רפואי) ליוספטל משרד ראש הממשלה ב- 13.9.23 התקיים דיון במשרד ראש הממשלה בנושא גיבוש החלטת המשך להחלטת הממשלה4662 ; בדיון ביקשו עיריית אילת והמועצה האזורית חבל אילות תקציב בסך 15 ,מיליון ש"ח לצורך חיזוק ניהול המערך הרפואי בעיר קידום עבודות בינוי נוספות ביוספטל (מלר"ד ילדים) והשלמת מבנה מרפאה בקהילה .בחבל אילות • בסיכום הדיון נקבע כי על משרד הבריאות לבחון את הסעיפים השונים .שנדונו ולהציע מענה מסודר וחלופות משרד הבריאות ב- 4.12.23 כתב שר הבריאות לוועדת הבריאות בכנסת לאחר דיון בנושא היעדר פגייה ביוספטל שהתקיים במאי2023 :כי • "מענה הולם לצרכים של שיפור תחומים ושירותים שלא קיימים בבית חולים יוספטל מצריך מערך רח ב, שמן הראוי שיהיה מעוגן בהחלטת ממשלה [שתכלול] תקצוב ייעודי [ו]הכשרת והקצאת כוח אדם ייעודי ;...למשימה זו • בימים אלה, משרד הבריאות פועל לגיבוש הצרכים לחיזוק שירותי ,הבריאות באילת במסגרת עבודה המתבצעת על החלטת ממשלה חדשה לשנים הקרובות לטובת העיר אילת" (הסימון .)אינו במקור ב- 30.1.24 הורה מנכ"ל משרד הבריאות על הקמת צוות עבודה לבחינה ולקידום של נושא כוח האדם ביוספטל. בכתב מינוי לחברי הצוות כתב המנכ"ל כי תוקפה של החלטת הממשלה4662 פג, ו"כעת יש צורך להמשיך ולהידרש ,לסוגיות הבריאות בעיר אילת ובסביבותיה באופן בר קיימא, ובאופן ספציפי לעניין ."בית החולים יוספטל הכנסת, ועדת הבריאות ב- 21.7.24 , בדיון שקיימה בנושא ועדת הבריאות בכנסת, התקבלו בין היתר :ההחלטות האלה 119 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל • קריאה למשרד הבריאות להציב בראש סדרי העדיפות את חיזוק שירותי ;"הבריאות בעיר ולמצוא "פתרון כולל לתושבי העיר ולמבקרים בה • קבלת עדכון לגבי ממצאי הצוות שהקים משרד הבריאות לקידום נושא ;)כוח האדם ביוספטל (ראו להלן • בקשה ממשרדי הבריאות והאוצר לקדם בדחיפות הצעת מחליטים לתקצוב פינוי מוסק ביוספטל לשנת2024 .ולשנים הבאות ,כאמור החלטת הממשלה בכל הנוגע לשיפור שירותי הבריאות ב אזור אילת פגה ב סוף שנת2023 . נמצא כי נכון לפברואר2025 נותרו פער ים ב שיפור זמינות שירותי הרפואה ב אזור אילת בנוגע לנושאים שעליהם החליטה הממשלה ושנבדקו בדוח זה: לא בוצעו ,התאמות במתווה התמריצים למשיכת צוות רפואי לאילת למרות הניצול החלקי בלבד של התקציבים שהוקצו ל מ תווה זה על פי ההחלטה משנת2019 - להבאת רופאים כ- 56% ( 7.6 "מיליון ש ח מתוך 13.6 מיליון ש"ח; ולהבאת אנשי צוות מקצועות הבריאות כ- 11% ( 0.18 מיליון ש"ח מתוך1.58 )מיליון ש"ח; ו המשך הפעלתו של מסוק הפינוי ,לא עוגן בהסכם ארוך טווח שכן התקציב בסך26 מיליון ש"ח שהוקצב להפעלתו במסגרת החלטת הממשלה מוצה. מטבע הדברים הצרכים הרפואיים בעיר אילת שניתן להם מענה בהחלטה משנת2019 הם בעלי אופי מתמשך. לפיכך נקבע בהחלטת הממשלה מנגנון ייעודי מפורש לבחינת תוצאותיה, ולפיו על ראש הממשלה להביא את הנושא לדיון נוסף ול קבלת החלטות ב ממשלה . נכון לפברואר2025 טרם סוכמה הצעת מחליטים, וממילא לא התקבלה החלטת ממשלה המשכית שיהיה בה כדי לשמר את ההישגים של החלטת הממשלה4662 ולבצע התאמות ככל הנדרש, מצד אחד, ולא סוכמו נתיבי פעולה תקציביים אחרים על ידי משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הבריאות לש יפור זמינות השירות הרפואי ב אזור .אילת, מצד שני מומלץ כי משרדי הבריאות, האוצר וראש הממשלה יפעלו בהקדם בשיתוף עיריית אילת, המועצה האזורית חבל אילות וקופות החולים שמפעילות מרפאות בקהילה במרחב זה וכן הכללית המפעילה את בית חולים יוספטל, לגיבוש מתווה מסודר- ש יעוגן בהחלטת ממשלה המשכית או בדרך אחרת - כדי לתת מענה לצרכים הרפואיים של תושבי אזור אילת והשוהים בה, ובכלל זה גיוס כוח אדם רפואי וכוח .אדם במקצועות הבריאות והסדרת המשך הפעלה שוטפת וארוכת טווח של המסוק באילת 3. הפערים העיקריים בתחום שירותי הרפואה ב אזור אילת אחת ממטרותיה של החלטת הממשלה4662 היא "שיפור שירותי הבריאות של תושבי העיר אילת וחבל אילות", ולצורך כך היא קבעה כי משרד הבריאות יקצה תקציבים ייעודיים בשנים2020 עד2023 ל טובת מימון כמה פעולות שיביאו בין היתר להעלאת זמינותם של צוותי רפואה קבועים ולקיצור תור ים לרפואה יועצת. עוד צוין בהחלטה כי הפריפריאליו ת של אזור אילת מובילה לפערים בינו ובין יתר אזורי הארץ על .רמת השירותים הניתנים בו שאחד המובהקים שבהם הוא הפער בתחום הבריאות כאמור, בינואר2024 הקים משרד הבריאות את צוות הבחינה שכלל נציגים של משרד האוצר, של הכ ללית ושל עיריית אילת לבחינה ולקידום נושא כוח האדם הרפואי ביוספטל (להלן- )צוות הבחינה . בכתב המינוי 120 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל של צוות הבחינה התייחס מנכ"ל משרד הבריאות להחלטת הממשלה4662 וציין כי תוקפה פג, ויש צורך להמשיך ולהידרש לסוגיית הבריאות ולהציע פתרונות שישפרו משמעותית את שירו תי הבריאות לתושבי .אזור אילת וכלל השוהים בעיר משרד מבקר המדינה בחן את הפעולה הממשלתית שנעשתה על ידי משרדי הבריאות והאוצר בשיתוף הכללית ועיריית אילת במהלך שנת2024 ועד לחודש פברואר2025 .במסגרת צוות הבחינה א. נ ת ו נ י ם ב ד ב ר ה פ ע ר י ם ב ש י ר ו ת י ם ה ר פ ו א י י ם ב ע י ר א י ל ת אלה :המתקנים הקיימים ביוספטל65 ,מיטות2 חדרי ניתוח ומרכז אמבולטורי , 3 ,חדרי לידה11 מכונות דיאלי זה , שירותי דימות ובכלל זה ממוגרפיה וUS- שד, מעבדות, מכונים ומרפאות חוץ, אשפוז יום, תא ,לחץCT ו- MRI - המוצב באופן קבוע החל בחודש פברואר2025 . ב תרשימים שלהלן מוצגים הפערים העיקריים הקיימים ביוספטל ובקהילה כפי שעולה מ דוחות נוספים של משרד מבקר המדינה, מ מסמכי משרד הבריאות והכללית שנמסרו לביקורת , מדיוני ועדת הבריאות בכנסת וממידע מקצועי נוסף: 121 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל תרשים 26 : הפערים העיקריים בנושא שירותי הרפואה ב אזור אילת על פי נתוני משרד הבריאות, הכללית, ההסתדרות הרפואית לישראל, ועדת הבריאות בכנסת, מחקר של חטיבת המחקר בבנק .ישראל, סקירות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בעיבוד משרד מבקר המדינה (1) לפי דוח מבקר המדינה בנושא "שבץ מוחי- ( "טיפול ושיקום2024 ) 164 , ( "כל נפגעי השבץ המוחי100%) מאושפ זים במחלקות .פנימיות" שאינן מיועדות לטיפול בנפגעי השבץ. נמצא כי היעדר מחלקה נוירולוגית פוגע בטיפול בנפגעי שבץ מוחי 164 ,מבקר המדינה דוח מבקר המדינה- יולי2024, "שבץ מו חי- ."טיפול ושיקום 122 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל (2) היעדר פגייה ;באילת מצריך פינוי של היולדת לבית חולים אחר (לרוב פינוי מוסק) ושהות ממושכת מחוץ לאילת ו פתרון כספי חלקי למשפחה שנאלצת לעבור עם הפג שלה אל מחוץ לעיר. הנושא נדון גם בוועדת הבריאות בכנסת בחודש יוני2023 . (3) .מתבסס בין היתר על חומרים שהתקבלו מההסתדרות הרפואית בישראל (4) בהתבסס על דוח מיוחד " של משרד מבקר המדינה בנושא זמני המתנה לקבלת שירותי רפואת מומחים '", עמ66 (נובמבר 2024 .) * על פי נתוני משרד הבריאות, הכללית, ההסתדרות הרפואית לישראל, ועדת הבריאות בכנסת, מחקר של חטיבת המחקר בבנק .ישראל, סקירות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בעיבוד משרד מבקר המדינה (5 .) מתבסס על תרגילים ובקרות שנערכו במהלך מלחמת חרבות ברזל (6) מתבסס על בקרות הנהל ת משרד הבריאות על קופות ה.חולים בעיר אילת 123 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל הכללית מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא מציעה שירותי רפואה יועצת באילת בכל ( המקצועות המתועדפיםTOP TEN ) ואף במקצועות נוספים . וכי על אף הקשיים לגייס רופאים ליישובי ,אילת והדרום בחלק מהמקצועות כמו אף, אוזן גרון רפואת נשים ואורתופדיה, זמינות התורים מנוטרת על בסיס חודשי בהנהלת הכללית, וכי בחלק מהמדדים זמינות התורים באילת טובה יותר מאשר בחלק מהמחוזות, זאת לצד השירותים המוצעים באופן מקוון בתחומי רפואת העור שהמענה להם ניתן תוך48 שעות ולצד ייעוץ רפואי הניתן בכמה תחומי .ם ללא צורך בהפניית המטופל לבדיקה פרונטלית עוד ציינה הכללית בתשובתה כי נכון לחודש מאי2025 החוסר המשמעותי הקיים ביוספטל הוא במחלקה הפנימית והאורתופדית; ביתר המחלקות (ילדים, אף, אוזן גרון, אורולוגיה והרדמה) יש מומחים אך חלקם נמצאים לפני גיל פרישה. בנוגע ל מנהלי מחלקות ביוספטל, הכללית מצויה בתהליך גיוס למחלקה .האורתופדית. שאר שירותי החירום והרפואה הדחופה ניתנים בחלקם על ידי רופאים טרם התמחותם הפערים המפורטים בלוח ש לעיל בעניין שירותי הרפואה באזור אילת בעת שגרה- בכוח אדם רפואי (רופאים, מתמחים, אנשי מקצועות ה בריאות); מחלקות (כמו קרדיולוגיה, נוירולוגיה ופגייה); רמת הבטיחות הרפואית; במענה רפואי למצבי חירום ולאירוע רב נפגעים- אר"ן; במשכי המתנה לרפואה יועצת באילת; ועוד- מצביעים על כך שיוספטל, אשר נותן את המענה הרפואי העיקרי לתושבי אילת ולשוהים ב אזור אילת בעת שגר ה ובשעת חירום, חסר את כוח העבודה הדרוש להפעלתו בצורה ראויה .במשך כל שעות היממה פערים אלה, שחלקם הגדול גם הונח לפני צוות הבחינה של משרד הבריאות ולפני הנהלת משרד הבריאות, היוו תשתית מקצועית ל פעולת ו של צוות הבחינה של משרד הבריאות ש נועדה לספק בסיס לקבלת החלטות אשר יספקו את המענה הדרוש לצמצום או ל ביטול של.הפערים האמורים על משרד .הבריאות להשלים את פעולותיו בעניין ב. ה צ ו ר ך ב נ י ו ד מ ט ו פ ל י ם ו כ ו ח א ד ם ר פ ו א י ב מ צ י א ו ת ש ל ח ס ר ב כ ו ח א ד ם ב ב י ת ה ח ו ל י ם י ו ס פ ט ל בהחלטת הממשלה4662 משנת2019 צוין בעניין הפערים בתחום הבריאות בין אזור אילת ובין יתר אזורי הארץ כי "חלק מהתשתיות הטיפוליות אינן קיימות בעיר כלל ובהעדרן המטופלים אינם מקבלים את הטיפול הראוי או שלחלופין נאלצים להתאשפז במוסדות מרוחקים ... דבר המוביל לצורך בפתרונות ייחודיים על מנת לגשר על פערי המרחק ". המחסור בכוח אדם רפואי באזור אילת בכלל ובבית חולים יוספטל בפרט, ומיקומה הפריפריאלי של אילת, מביאים לידי כך שהטיפול הרפואי שניתן למטופלים במרחב י תלו באופן מ שמעותי בהגעה של צוותים, רופאים ואנשי צוות בכלל מקצועות ה בריאות לאילת לצורך מתן שירותי רפואה ופרה- רפואה מקצועיים ורפואה יועצת; ולצד זאת מגבירים את ה צורך של מטופלים ב אזור אילת להגיע למרכזים רפואיים מחוץ לאילת לצורך קבלת ה טיפול הנחוץ להם . 124 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל במציאות זו חלופת ניוד המטופלים וכוח האדם הרפואי (להלן- חלופת הניוד) הופכת להיות מענה חלופי יסודי לגישור הפערים ותלויה בנגישות התחבורתית והתעופתית לאילת וממנה. חלופת הניוד נדונה בחודש נובמבר2024 :בדוחות האלה (1) בדוח מבקר המדינה בנושא זמני המתנה לקבלת שירותי רפואת מומחים מנובמבר2024 עלה בין היתר כי בשל ההיצע המוגבל של שירותי הבריא ות בעיר אילת תושבי האזור נדרשים לפנות לקבלת שירותי רפואיים הדרושים להם מחוץ לעיר165, קושי שגובר בי י שובים פריפריאליים כמו אילת שכן הנגישות התחבורתית ביישובים אלו נמוכה, במיוחד עבור אוכלוסיות ש להן יכולת התניידות נמוכה ובכלל ז ה אזרחים ותיקים, אנשים חולים או אנש ים עם מוגבלויות166 . (2) בדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא נגישות תושבי אילת לשירותי בריאות במרכז הארץ מנובמבר2024 , פורטו נתוני קופות החולים באילת שמהם עלה כי בממוצע בשנים2022 עד2023 חלק ניכר ממבוטחי קופות החולים בעיר אילת קיבלו טיפול רפואי במרכז הארץ לפי הפירוט הזה: 52% ממבוטחי הכללית ; 44% ממבוטחי מכבי ; 34% ממבוטחי לאומית ; ו- 67% ממבוטחי מאוחדת . בדוח צוין כי נתונים אלה ממחישים "עד כמה הנגישות של המבוטחים באילת לאמצעי תחבורה יעילים "ונוחים למרכז הארץ היא משמעותית167; וכי "למצב הנגישות התחבורתית לאילת השפע ה על קופות החולים שנאלצות להתמודד עם צמצום בכמות הטיסות, עיכובי טיסות, דחיית טיסות והעברתן למועדים חדשים שאינן בהכרח נוחות למבוטחים הזקוקים לטיסה או לצוותים רפואיים המגיעים "לתת שירות בעיר .בעניין זה הובאו בדוח עמדות של שתי הקופות הגדולות הפועלות באילת בנו גע ל מציאות זו , וצוין בהן כי היא גורמת לביטולי תורים ,ולזמני המתנה ממושכים משפיע ה גם על היצע כוח האדם הרפואי באילת וגורמת ע לויות נוספות ל קופות החולים168 . יצוין כי ב ספטמבר2024 פירטה מנהלת יוספט ל על אודות המשמעויות של הפערים בנגישות התחבורתית לאילת וממנה במכ :תב שנמסר למשרד מבקר המדינה " פוגע בתושבי אילת הצריכים טיפול רפואי מחוץ לעיר אילת וכן בזמינות הגעתם של רופאים ,וצוותים רפואיים לעיר אילת. כך למשל בוטלו בשבוע האחרון המרפאות: ראומטולוגיה פסיכיאטריה, פלסטיקה, אורתופדיה ומקצועות בריאות נוספים; בוטלו ימי ניתו חים על ידי רופאים מנתחים שמגיעים מחוץ לעיר וטיסתם בוטלה או עוכבה בצורה משמעותית ... גורם לירידה משמעותית כבר כעת במוטיבציה של הצוותים להגיע לעיר. חלקם כבר הודיעו על הפסקת עבודה או כוונה להפסיק עבודה באילת בזמן הקרוב ...והמצב הולך ומחמיר." 165 מבקר המדינה- נובמבר2024 , "זמני המתנה לקבלת שירותי רפואת מומחים - דוח מיוחד '", עמ66 . 166 'שם, עמ62 , 67 . 167 " ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת נגישות תושבי אילת לשירותי בריאות במרכז הארץ " ( 28.11.24 ,) 'עמ7 - 9 . יוער כי הסקירה נכתבה לבקשת הוועדה המיוחדת של הכנסת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל שעוס קת בנגישות התחבורתית .של תושבי אילת והאזור לשירותי בריאות במרכז הארץ 168 " ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת נגישות תושבי אילת לשירותי בריאות במרכז הארץ" ( 28.11.24 ,) 'עמ 13 - 15 , 7 1 , 19 - 22 . 125 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל בשל מחסור בשירותים רפואיים באילת ובשל העובדה כי חלק ניכר ממבוטחי קופות החולים בעיר אילת נדרשים לקבל טיפול רפואי מחוץ לאילת ( 52% ממבוטחי הכללית ; 44% ממבוטחי מכבי ; 34% ממבוטחי לאומית ; ו- 67% ממבוטחי מאוחדת ,) חלק מהמענה של קופות החולים לפערים אלה הוא באמצעות ה טסת כוח אדם רפואי לעיר על ידי קופות החולים169 . בשנים2022 עד2024 170 מימנה הכללית את הטסתם לאילת של רופאים ואנשי צוות במקצועות הבריאות בעלות של כ- 8.2 מיליון ש"ח לצורך הטסתם השבועית של כ- 75 ,רופאים ואנשי צוות כאמור זאת לצד מימ ון יציאתם של מטופלים למרכזים רפואיי ם מחוץ ל אזור אילת בעלות של כ- 6 מיליון ש"ח; כמו כן, המדינה מ מי נה שהייה של צוותים רפואיים קבועים באילת למתן מענה לאירוע רב נפגעים בעלות שנתית של כ- 6 .מיליון ש"ח הכללית מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי בעת מלחמת חרבות ברזל נפגעו השירותים הרפואיים התלויים ברופאים ממרכז הארץ שמגיעים לאילת, ומטופלים לא הצליחו להגיע לתורים שנקבעו במרכז .הארץ עקב ביטול והזזה של מועדי הטיסות לאילת לאומית כתבה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי ה פעלת המרפאה בסניף אילת מהווה עבורה אתגר משמעותי הדורש משאבים רבים ותשומות ניהול גבוהות , ו קיים קושי עצום בשמירה על היצע ומגוון של שירותי הרפואה בעיר ו על איכות הטיפול מהסיבות האלה: ב יטול שדה התעופה בשדה דוב והרחקת שדה התעופה מתוך העיר אילת מקשים, מסרבלים ומאריכים עוד יותר את זמני הנסיעה אל ה עיר וממנה ומי י קרים עוד יותר את"מסע התלאות" של רופאים ומטפלים מקצועיים המגיעים מהמרכז ; שירות טיסות לא יעיל (עיכובים רבים, ביטולים, דחיות וזמנים לא נוחים), צורך במוניות, עלויות חניה ועוד. שעות ארוכות אלה והעלויות הכרוכות בהן מתורגמות מיד לדרישה מהקופה לתשלו.ם בגינן התוצאה היא ש סכומי עתק משולמים על בזבוז זמן הרופאים- עלויות שהציבור אינו נהנה מהן ; ל עלויות אלה יש להוסיף גם תעריפים גבוהים יותר ש דורשים הרופאים והמטפלים המסכימים להגיע לעיר, עלויות לינה בבתי מלון והוצאות .אש"ל עוד כתבה לאומית בתשובתה כי החוסר הב ולט במגוון שירותים רפואיים באילת דורש הטסת מבוטחים ומלוויהם לטיפול מתאים במרכז הארץ, מה שגורם להוצאות כספיות של המבוטחים, שירות לקוי למבוטח .וטרטורו עוד ציינה לאומית כי בי טול מענקי מדינה לרופאים, ביטול השתתפות בשכ ירה ד ר ו ביטול מענקים נוספים, סגרו למעשה כמע ט לחלוטין את האפשרות להביא רופאים איכותיים לאילת , דבר שיאפשר לצמצם .את הצורך בניוד רופאים לאילת ומטופלים לטיפול רפואי מחוץ לאילת מכבי כתבה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי העיר אילת מתמודדת עם קשיים משמעותיים בגיוס רופאים ואנשי צוות :, בין היתר מהסיבות האלה בי טול זמן של נותני השירות בהגעה לעיר אילת בין היתר בשל סגירת שדה תעופה דוב ושדה התעופה במרכז אילת; שינויים בלוח הטיסות לעיר וביטולי טיסות שמקשים על צוותים רפואיים להגיע לעיר ולתכנן את זמן העבודה בעיר; העובדה שיום עבודה באילת א ינו מאפשר לרופא לקיים קליניקה פר טית באותו היום , כך ש מדובר ביום עבודה שלם שמוקדש רק לרפואה 169 :ראו גם" ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת נגישות תושבי אילת לשירותי בריאות במרכז הארץ '", עמ6 ( 28.11.24 ) . שם ראו ,התייחסות לנושא גם בישיבת ועדת הבריאות של הכנסת21.7.24 . 170 הנתונים עד מאי2024 . 126 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל ציבורית קהילתית בעיר אילת באופן לא כלכלי ; שחיקה בשל עבודה באילת שנמשכת שעות רבות, דבר .שמקשה את תכנון יום העבודה למחרת :עוד ציינה הקופה כי כדי לשפר את ההגעה של רופאים לעיר, יש לשקול את ההיבטים האלה טיסות סדירות לעיר; תעדוף בשדה התעופה לנותני השירות שמגיעים לאילת ; תגמול משמעותי כגון מענק עידוד לנותני שירות שמגיעים לעיר לאורך זמן ולא רק לאלה ש מעתיקים את מקום מגוריהם בעיר; פי צוי כספי על ביטול .טיסות או איחור מעל לזמן סביר; וסיוע במציאת תעסוקה לבני זוג משרד הבריאות מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה במאי2025 (להלן- תשובת משרד הבריאות) כי יש לוודא סדירות וזמינות של שירותי הטיסות המסחריות לאילת כך שהצוותים הרפוא י ים יוכלו להסתמך עלי.הן ,בהעדר מענה יסודי להשלמת כוח האדם הרפואי ביוספטל מתן שירותי רפואה לתושבים ולשוהים באזור אילת תלוי בחלופת הניוד של כוח אדם רפואי ומטופלים, שמושפעת מהנגישות התחבורתית לאילת וממנה. כל זמן שקיימים פערים בנגישות התחבורתית והיא לוקה בחסר, מתקיימת שגרה של בי י טול בדיקות וטיפולים רפואיים או דחייתם באופן כרוני, תוך פגיעה ניכרת בטיפול הרפואי הניתן לתושבי אזור אילת, באופן המחמיר את הפערים במתן שירותי הרפואה בין אזור אילת ובין יתר אזורי הארץ. יצוין כי בזמני חירום שבהם נסגרים שמי ישראל, הפגיעה אף מוחמרת מפני שצוות ר פואי מהמרכז מתקשה להגיע לאילת, ואין אפשרות סבירה למטופלים לצאת מאילת באמצעים אחרים, באופן שמקטין .משמעותית את השירות הרפואי שניתן לתושבים ולשוהים במרחב אילת מומלץ כי הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר- משרד י הבריאות והאוצר וכן הכללית יקדמו פתרונות שיאפשרו לי וספטל- בית ה ,חולים היחיד באזור אילת ל ספק שירותים רפואיים ופר ה-רפואיים זמינים לרבות בשעת חירום לתושבים ולשוהים במרחב על בסיס ארוך טווח באופן שוויוני. 4. עבודת צוות הבחינה במשרד הבריאות בנושא כוח האדם הרפואי באזור אילת כאמור, בינואר2024 הקים משרד הבריאות צוות בחינה, ו בכתב המינוי של ה צוות כתב מנכ"ל משרד :הבריאות בין היתר כי • "זה זמן רב שבית החולים יוספטל בעיר אילת חווה מחסור כרוני בכוח אדם רפואי מיומן וחסר בשירותים רפואיים שונים; בניגוד לאזורים אחרים בישראל בהם לתושבים יש אפשרות לפנות לשירותי בריאות בערים וישובים סמוכים, עבור תושבי אילת וחבל אילות מרחק הנסיעה לשירותי הבריאות ש ניתנים מחוץ לעיר כה גדול, שהתושבים מסתמכים באופן כמעט מוחלט על השירותים הניתנים בבית חולים יוספטל עצמו לצורך ;...מענה אשפוזי וחירומי • השינויים הגיאו- פוליטיים של העת האחרונה המחישו עד כמה בית חולים יציב בעיר אילת חשוב למדינת ישראל ברמה האסטרטגית ולטווח הארו ך, וחובה על מדינת ישראל להידרש לחיזוקו והבטחת איתנותו בעת שגרה כמו ;...גם בעת חירום 127 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל • הקשיים שחווה בית החולים זה שנים רבות הם בחזקת בעיה לאומית... הממשלה צריכה לפעול בשיתוף עם הכללית לתת פתרונות חדשים, חדשניים ורחוקי טווח, על מנת לשפר משמעותית ובאופן בר קיימ א את שירותי ."הבריאות לתושבי אילת, חבל אילות, וכלל השוהים בעיר עוד צוין בכתב המינוי כי עיקר תפקיד צוות הבחינה הוא להתמקד בסוגיות של כוח האדם ביוספטל "בדגש ."על רופאים", וכי מדובר ב"סוגיה אשר לא נמצא לה פתרון כולל בעבר בפני צוות הבחינה הונחו והוצגו סקירות מפורטות לגבי הפערים הקיימים ביוספטל בעניין מתן שירותים רפואיים ב סוגיית כוח האדם בדגש על רופאים ובהיבטים נוספים . במהלך הדיונים בחנו חברי צוות הבחינה כמה פתרונות לפערים שנוצרו בתחום מתן שירותי הבריאות באילת שחלקם מצריכים עיגון בהסדרים משלימים מהבחי .נה התקציבית והמבנית להלן כמה עקרונות שעלו בדיוני צוות הבחינה לצורך הנחת תשתית מקצועית וכלכלית לקידום נושא מערכת הבריאות באזור :אילת א. :י ע י ל ו ת נ מ ו כ ה ל ת מ ר י צ י ם כ ס פ י י ם מעבודת צוות הבחינה עלה כי אף שקיימת יעילות לא מבוטלת לתמריצים, ובמקצועות מסוימים כמו גסטרואנ טרולוגיה ואורולוגיה הם היו משמעותיים מפני שהצורך הוא במספרים קטנים, עלה במהלך הדיונים כי התמריצים אינם מצליחים לייצר מענה הוליסטי כיוון שיעילותם מוגבלת בזמן והיא אינה מספקת פיתרון בר קיימ .ה בעבודות נוספות של משרדי הבריאות והאוצר, בניתוח של ההסתדרות הרפואית (הר"י) ובמחקר של בנק ישראל171 עלה כי מתן מענקים ותמריצים כספיים כשלעצמו ,כמעט שאינו משפיע על החלטת רופאים לעבור לפריפריה ואינו מתמרץ אותם להישאר בפריפריה לאורך זמן. ב. :צ ו ר ך ב ה ס ד ר ת פ ת ר ו נ ו ת א ר ו כ י ט ו ו ח ל ה ג ד ל ת כ ו ח ה א ד ם ה ר פ ו א י יש קושי להביא לשיפור זמינות השירות הרפואי באילת רק באמצעות החלטות ממשלה שכן הן נותנות מענה ;מוגבל תחום בזמן על כן יש לוודא שהשינוי יעוגן במסגרת קבועה ארוכת טווח, כחלק בלתי נפרד מהתקציבים שמוקצים לתחום הבריאות בישראל ותוך הכוונה תעסוקתית ל ש כך רופאים ואנשי צוות במקצועות הבריאות יעתיקו את מקום מגוריהם כדרך קבע ל אזור, כך שקבלתם של שירותים רפואיים באילת והסביבה לא תהיה מבוססת על הגעה של רופאים ואנשי צוות במקצועות הבריאות לתקופות קצובות וקצרות. ג. ק י ד ו ם מ ס ג ר ת מ ב נ י ת ו נ י ה ו ל י ת ח ד ש ה ע ב ו ר י ו ס פ ט ל ( " ה ג ג ה172 : ) " הוצע לפעול ל קידום פתרון שבו יוספטל יוכפף מבנית וניהולית למרכז ים רפואי ים אחר ים ("הגגה") על בסיס תמריצים והטבות173 לפי תחומי התמקצעות מסוימים , כך שתינתן לו גישה לכלל השירותים באות ם 171 בנק ישראל, חטיבת המחקר, "התפתחויות בשכר ובתעסוקה של רופאים בישראל בעקבות הסכם שכר2011 " (ינואר 2025 ) ', עמ35 - 37 . 172 הגגה- הקצאת רופאים מבית חולים אחד שבמסגרת משר.תם יגיעו באופן קבוע למתן שירות רפואי בבית חולים אחר 173 למשל הועלו רעיונות למתן הטבות של מימון של הוצאות מיוחדות, תקנים תוספתיים לבית החולים שעושה הגגה ליוספטל, הרחבת מסגרות תקציביות שניתנות לבתי חולים(CAP) , מתן אפשרות למתמחים לבחור התמחות יוקרתית בתנאי ש.יעבדו ביוספטל תקופה שתיקבע ועוד 128 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל מרכז ים רפואי ם. בדיוני הצוות פורטו היתרונות הקיימים בהגגות ובהם הבטחת כוח אדם רפואי מקצועי ש וטף ויציב שיסייע גם להעלאת ה סטנדרט המקצועי של יוספטל ולמשיכת רופאים מומחים ומתמחים להבטיח פיקוח על עמידתו של המרכז הרפואי בהתחייבויותיו כלפי יוספטל ויוודא כי הוא מקצה לו את.המשאבים הנחוצים לעניין זה באופן קבוע ד. :פ י ת ו ח מ ס ג ר ו ת מ ק צ ו ע י ו ת י י ח ו ד י ו ת ב י ו ס פ ט ל הוצע לפעול ל קידום מסלולי התמחות י יחודיים, כגון פיתוח תחום הרפואה הימית ו"מסלול "רפואת סְ פר174 שמותאם לאזורים פריפריאליים כדוגמת אילת, שישולב עם מסלולי רפואת משפחה וחירום, בכפוף לאישור ההסתדרות הרפואית בישראל ו ל עיגון הנושא בהסדרים תקציביים)(ראו נספח א' בנושא רפואת סְ פר. מטרת המהלך היא חיזוק הייחודיות של יוספטל במרחב ושילוב רופאים שייקלטו במסלולים אלה ב תורנויות .בבית החולים במסגרת ההכשרה ה. :ה ג ב ר ת ה ח ש י פ ה ש ל ר ו פ א י ם ו מ ת מ ח י ם ל פ ר י פ ר י ה היחשפות לפריפריה במהלך ההכשרה המקצועית לתחום הרפואי נמצאה בהתאמה באופן מובהק ועקבי עם ה החלטה של רופאים לגור בפריפריה175 ;על כן מוצע לעודד את תושבי הפריפריה לצאת ללימודי רפואה במסגרת מסלולים קיימים במשרד הבריאות כגון אילנות176 ואופקים177 , אשר מעודדים בני יישובים בפריפריה ללמוד רפואה על בסיס סיוע ממשלתי ותמריצים, ובכלל זה לתת דגש לאילת כפריפריה רחוקה באמצעות מתן תמריצים לבוא לעבוד באילת178 . משרד הבריאות מסר למשרד מבקר המדינה במרץ2025 בין היתר כי צוות הבחינה התכנס כמה פעמים במהלך שנת2024 כאשר מועד ההתכנסות האחרון היה ב- 9.9.2024 , שלאחר מועד זה המשיכו לעסוק בנושא צוותי עבודה ייעודיים. עוד מסר משרד הבריאות כי הוא מצוי בתהל יך כתיבת טיוטת מסמך המלצות ."ובדיונים בנושא מול הכללית "על מנת לבחון את האפשרות להביא ליישום ההצעות שהועלו במסגרתו עוד מסר משרד הבריאות למשרד מבקר המדינה בין היתר כי סוכמו שלושה שיתופי פעולה (הגגות) בין מרכז רפואי יוספטל והכללית לבין בית חולים שניידר בתחום שירותי הילדים; בית חולים רבין בתחום האונקולוגיה; ובית חולים קפלן בתחום הקרדיולוגיה; וכי משרד הבריאות מקדם שינוי באופן העסקת מתמחים של הכללית ביוספטל ומסלול התמחות חדש- "רפואת ספר". לעמדת משרד הבריאות, על ידי יישום העקרונות האמורים "ניתן להפוך את בית החול ים באילת למוסד רפואי מוביל, שיספק מענה איכותי ."לצרכים הרפואיים של תושבי האזור והתיירים הרבים הפוקדים את העיר משרד הבריאות כתב בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי צוות הבחינה פועל במתכונת של "עבודה "מתמשכת המבוצעת תוך כדי תנועה, וכי הצוות "פועל ללא לאות לקידום "המוטל עליו בכתב המינוי 174 "רפואת סְ פר" מתייחסת להתמחות ברפואה שמעניקה טיפול רפואי באזורים מרוחקים (אזורי סְ פר) שמאופיינים .'כאזורים בעלי משאבים מוגבלים, תנאי שטח קשים, תשתיות לקויות ומגבלות תקשורת. ראו להלן בנספח א 175 בנק ישראל, חטיבת המחקר, "התפתחויות בשכר ובתעסוקה של רופאים בישראל בעקבות הסכם שכר2011 " (ינואר 2025 ,) 'עמ38 . 176 :תוכנית אילנותprogram.co.il - https://ilanot /. 177 :תוכנית אופקיםmed.co.il - https://ofakim / . 178 .למשל: מתן הלוואות נוחות, מלגות, סיוע בשכר לימוד ובדמי קיום, ליווי אקדמי והטבות לחזור להתמחות בפריפריה 129 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל במטרה לקדם את נושא כוח האדם ביוספטל. בין היתר ציין המשרד כי נחתמו מול יוספטל שלושה הסכמי הגגה באחריות הכללית, נערך שינוי במנגנון הגיוס של רופאים ליוספטל, ניתן אישור עקרוני לתכנן יחידת צנתורים בכפוף לעמידה בתנאים הנדרשים ומקודמות התמ.חויות ייחודיות כגון רפואת ספר ורפואה ימית הכללית מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה בעניין שאלת המשך הסדרה של תמריצים כספיים לרופאים במטרה להביא אותם לעבודה באילת, שהגם שאין בהם די, הם נחשבים בעיניה לכלי נוסף ,אפקטיבי במסגרת הכלים השונים לגייס כוח אדם לאילת והיא הצליחה לממש את רוב התקציב שניתן לה בעניין וגייסה כוח אדם שנשאר באילת ועובד בה. הכללית ציינה גם כי אי- מתן האפשרות למתן מענקים נוספים מקשה מאוד בגיוס כוח אדם איכותי לאילת "שסובלת ממחסור גדול בכוח אדם רפואי ברמה הלאומית, דבר שמעמיק את הפערים אל מול שאר ה ארץ וכפועל יוצא פוגע בשירות". עוד כתבה הכללית כי הפערים באילת צפויים עוד לגדול הן בשל מחסור שצפוי ברופאים ברמה הלאומית והן בשל קושי להציע לרופאים באילת אפשרויות השתכרות נוספות כגון עבודה בתאגיד בריאות או במסגרת שר"פ, אשר יוצרים היצע נמוך יותר של רופאים "אש."ר מתורגם לקושי במתן שירותי איכותי וזמין ,לעניין החתימה של יוספטל על הסכמי ההגגה הכללית מסרה בתשובתה שהעברת האחריות בתחומים ]מסוימים [למרכזים רפואים אחרים אין " בה פתרון אמיתי של הצורך בכוח אדם נוסף ", זאת מפני ש המרכזים הרפואיים האחרים שעימם נחתמו הסכמים ל א יוכלו לחייב את העובדים ובפרט רופאים לעבור .לאילת למתן שירותים ללא תמריצים משמעותיים נוספים משרד ראש הממשלה כתב בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הוא רואה חשיבות בבחינה מעמיקה של שירותי הבר י אות באילת, שת ביא בחשבון גם שיקולים כלכליים ותחרותיים הנחוצים בשל מיקומה המרוחק של העיר, וכי הוא פנה כבר בשנת2022 למשרדי הבריאות והאוצר לקידום המהלך תוך שיתוף פעולה מלא עם כלל הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר. משרד ראש הממשלה הוסיף עוד שהנושא עלה גם בסיור שערך מנכ"ל משרד רא ש הממשלה במרכז הרפואי יוספטל באילת ב- 31.12.24 , בהשתתפות המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ראש עיריית אילת ונציגים מקופת חולים כללית וגורמים נוספים; וכדי לקדם בחינה כאמור, נדרש שיתוף פעולה מלא עם כלל הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר אשר בלעדיהם לא תוכל להתקיים בחינה .מקצועית כנדרש הביקורת העלתה כי נכון ליוני2025 עבודת צוות הבחינה בראשות המשנה למנכ"ל הבריאות (שמונה בינואר2024 על ידי מנכ"ל משרד הבריאות למתן מענה לפערים בסוגיות של כוח האדם הרפואי ביוספטל ) קידמה כמה מהלכים בעלי פוטנציאל משמעותי למענה לפערים, ובהם הסכמ י גג עם מרכזים רפואיים ,אחרים, התאמת מנגנון גיוס הרופאים למאפייני יוספטל וקידום מסלולי התמחות ייחודיים. עם זאת ,מהלכים אלה נמצאים בשלבי מימוש ראשוניים וטרם הושלמה עבודה להכנת מודלים למתן מענה תקציבי שיתמוך בפעולות אלה ונוספות ואלה לא הוצגו לפני משרדי הבריאות האוצר . בכך לא הונח הבסיס הכלכלי ליישום מעשי של עבודת הצוות ולמתן פתרונות כוללים ארוכי טווח ובני קיימה לפערים .המפורטים שהובאו לידיעת הצוות מומלץ כי צוות הבחינה ב ,משרד הבריאות אשר החל את עבודתו בינואר2024 ,ישלים בהקדם את פעולתו למענה כולל לפערים בכוח האדם הרפואי באילת תוך קידום המהלכים שכבר נקט וחלקם החלו 130 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל להתממש ; ובכלל זה ישלים עבודה להכנת מודלים כלכליים שיהוו את הבסיס המקצועי הדרוש די כ שיינתן מענה ,מתאים ארוך טווח ובר קיימה לפערים הקיימים בזמינות שירותי הרפואה .באזור אילת עוד מוצע כי ממצאי צוות הבחינה והמלצותיו יובאו גם ל פני הממשלה כבסיס להחלטת ממשלה המשכית בנושא, תוך בחינת תוצאותיה והשגת מטרותיה של החלטת ה ממשלה4662 , אשר אחת ממטרותיה הייתה .כאמור שיפור בתחום הבריאות באזור אילת בתקופת הביניים מומלץ כי משרד הבריאות ינקוט פעולות כדי להרחיב את הזמינות והניידות של צוותים רפואיים ומטופלים באזור אילת, ויוודא כי הפעולות הקשורות לשיתופי הפעולה בין יוספטל ומרכזים רפואיים אחרים (הגגות) יתממשו לאורך זמן, כך שיסייעו לצמצום הפערים הרפואיים בא .ילת עוד מומלץ כי משרד ראש הממשלה ימשיך את פעולתו בנושא לרתימת כלל הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר ,לצורך בחינה מעמיקה של שירותי הבריאות באילת, כפי שמסר למשרד מבקר המדינה וייקבע גורם שי לווה ויתכלל את הפעולות מול כל הגורמים .האמורים 5. הקמת פקולטה לרפואה באילת בסיכום פגישה של שר החינוך עם ראש עיריית אילת בינואר2025 צוין בין היתר כי השר י כנס את כל ראשי הפקולטות בארץ על מנת לקדם מולן הקמת פקולטה לרפואה בעיר, מתוך כוונה לפתוח אותה כבר בשנת הלימודים התשפ"ז (אוקטובר2026 ) . המל"ג מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר2025 כי בישיבתה ביום16.7.2024 קיימה המועצה להשכלה דיון עקרוני בנושא קיום לימודי רפואה בעיר אילת, ו החליטה לבקש מיו"ר ות"ת, לקדם בחינת היתכנות לכך שאוניברסיטאות בישראל המוסמכות לקיים לימודי רפואה, יקיימו לימודי רפואה באילת, לרבות החלק של ההכשרה הקלינית.; תהליך זה טרם הסתיים המל"ג כתבה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי במרץ2025 היא קיימה דיון עקרוני בנושא, ובהמשך אליו בוצעה פנייה לפורום דקאני הפקולטות לרפואה בארץ (להלן- פורום הדקאנים), כדי שיבחנו את ההיתכנות לפתיחת לימוד י רפואה בעיר על ידי אחת מהן; גם שר החינוך פנה לפורום הדקאנים בעניין זה באפריל2025 . פורום הדקאנים השיב בעניין ליו"ר הוות"ת וליו"ר המל"ג כי "כלל דקאני הפקולטות לרפואה הביעו נכונות לבחון ולשקול הרחבת הפעילות האקדמית שלהם בעיר אילת"; אך הוסכם שמצב הקיים של תש תיות הרפואה בעיר אילת "אינו מאפשר כרגע פתיחת בי"ס עצמאי לרפואה במסלול שש ."שנתי פורום הדקאנים ציין גם כי הוא ממליץ על הקמת ועדה משותפת לדקאני הפקולטות לרפואה, ות"ת- ,מל"ג משרדי הבריאות והאוצר, נציגי העירייה ומומחים נוספים- כדי "לבחון את הדרכים לשפר את הת שתיות הרפואיות, למפות את הצרכים המדויקים ולהמליץ על הדרך הנכונה והאפקטיבית ביותר לקדם את הסוגייה הן לטובת העיר והן לטובת לומדי הרפואה העתידיים"; עוד צוין כי הפורום ירצה לקחת חלק בפעילות זו ולהיות חלק מכל פתרון ש יוצע .לצד זאת ציינה במכתב הפורום דקאנית הפקול טה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון כי בשנת הלימודים תשפ"ו תיפתח באילת שלוחה של בית הספר לסיעוד של .האוניברסיטה, ושיש כוונה להרחיב בעתיד את לימודי קדם רפואה באילת 131 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל בהמשך לכוונת שר החינוך לקדם פתיחת פקולטה לרפואה באילת בשנת הלימודים התשפ"ז , מומלץ למל"ג להשלים .את תהליך בחינת הנושא על ידו אם הקמתה של פקולטה לרפואה באילת תקרום עור ,וגידים היא תוכל.לתת מענה לחלק מהפערים שפורטו בפרק ביקורת זה ✰ יוספטל, שבבעלות הכללית, נושא בנטל העיקרי של מתן שירותים רפואיים למטופלים ב אזור אילת ובכלל זה שירותי רפואה יועצת ושירותי רפואה דחופה במצבי חירום. ניכר מממצאי פרק זה כי המרחק הגיאוגרפי של אזור אילת מ ה מרכזים ה רפואיים בשאר חלקי הארץ מהווה מכשול של ממש למתן שירותי בריאות זמינים ברמה ובהיקף הנדרש ים עבור תושבי המרחב והשוהים בו. מלחמת חרבות ברזל והפיכתה של העיר אילת לעיר מאוימת ביט חונית שנותנת מענה אסטרטגי לצורכי המדינה מגבירות את החשש כי הפערים הקיימים במתן מענה רפואי בעת שגרה- בכוח האדם הרפואי (רופאים, מתמחים, אנשי מקצועות הבריאות); מחלקות (כמו קרדיולוגיה, נוירולוגיה ופגייה); ברמת הבטיחות הרפואית; במענה הרפואי למצבי חירום ולאירוע רב- נפגעים- אר"ן; במשכי ההמתנה לרפואה היועצת באילת; ועוד- עלולים להחריף במצבי חירום, ו מדגישות את החשיבות שב אזור אילת יינתנו שירותי רפואה בסטנדרטים שהולמים אזור אסטרטגי זה ואת הסיכונים הנלווים אליו. לפיכך, על הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר ובראשם משרדי רא ש הממשלה, האוצר והבריאות לבחון בהקדם את הפעולות הנדרשות לקידום תחום הבריאות באזור אילת בהתאם לתכלית החלטת הממשלה4662 המתייחסת לעניין זה ולפעול ליישומן, ויפה שע ה .אחת קודם 2.7 . מידת יישום החלטות הממשלה בעניין אילת ממצאי החלק השני של דוח זה בנוגע ליישום החלטות הממשלה בשנים2019 ו- 2022 לפיתוחה הכלכלי והתיירותי של העיר אילת מצביעים על מידת יישום נמוכה של החלטות הממשלה ועל טיפול לוקה בחסר .בחסמים שמקשים את הקטנת התלות הכלכלית של העיר בתעשיית התיירות בתרשים שלהלן עיקרי הממצאים: 132 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל תרשים 27 : יישום החלטות ממשלה בנוגע לפיתוח התיירותי-כלכלי של העיר אילת 133 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל מהתרשים עולה כי מתוך25 המשימות המנויות בהחלטות הממשלה4662 משנת2019 ו- 1442 משנת 2022, ב החלטת ה ממשלה4512 משנת2012 בעניין פארק הצפרות באילת ובהחלטת ממשלה855 משנת 2023 בעניין מסילת רכבת לאילת שנבדקו, עולה כי10 ( מתוכן40% ;) לא בוצעו כלל8 מתוכן( 32% )) בוצעו ;במידה מועטה חמש משימות( 20% )בוצעו ב( מידה רבה ושתי משימות8%) בוצעו באופן מלא . נתונים אלה מעידים על רמת יישום נמוכה של החלטות הממשלה הנוגעות לפיתוח התיירותי והכלכלי של העיר אילת ב עת ,שגרה ש כך החוסן התיירותי והכלכלי של העיר אילת נותר חשוף לסיכונים עתידיים במצבי חירום שונים הנובעים מתלותה ומתלות תושביה בענף עיקרי אחד- ענף התיירות. סיכום אילת היא העיר הפריפריאלית ביותר במדינת ישראל. לעיר חשיבות אסטרטגית הודות למיקומה לחופי ,מפרץ ים סוף ולנמלי התעופה והים שבה. בשל מיקומה הגיאוגרפי הייחודי ותשתיות התחבורה שלה .העיר משמשת כשער הכלכלי הדרומי של מדינת ישראל ריחוקה של העיר אילת והיישובים הסמוכ ים לה ממרכז הארץ היווה במשך השנים חסם של ממש בהתפתחות ם הכלכלית והחברתית , והביא לכך שהם נשענ ים כמעט באופן בלעדי על תעשיית התיירות ומתקש ים לפתח מנועי צמיחה כלכליים משמעותיים אחרים. הדבר יצר פערים במכלול השירותים הציבוריים הניתנים לתושבי ם באזור אילת לעומת אזו רים אחרים בישראל בהיבטי התחבורה , ה רפואה הת ו .עסוקה בשנים2020 עד2024 שררו בארץ ובעולם מצבי חירום מורכבים וממושכים שהשפיעו על תעשיית התיירות באופן ניכר, ובהם מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. מצבי חירום אלו פגעו פעם אחר פעם בחוסנה התיירותי והכלכלי של העיר ו ,העצימו את הקשיים והאתגרים עימם נדרשת העיר להתמודד .בהיעדר מקורות תעסוקה נוספים בעיר מלבד תעשיית התיירות אירועי החירום הללו ממחיש ים את החשיבות בהיערכות מדינתית מוקדמת למצבי חירום המשפיעים על תעשיית התיירות; בהפעלתה בסמוך ככל האפשר לתחילתם; ובמענה ממשלתי כז ה המותאם למאפייניה של העיר אילת ולחוסנה .התיירותי וזאת בשל השפעתם המיידית והרחבה על כלכלת העיר מציאות כזו- שבה העיר רגישה במיוחד למצבי חירום מהבחינה התעסוקתית, חושפת אותה לסיכונים ומחלישה את היכולת שלה לבנות תשתית כלכלית וחברתית איתנה; ומחייבת נקיטת פעול ות לקידום תוכניות כלכליות לפיתוח מנועי צמיחה חדשים בעיר, עיסוקים מגוונים לתושביה ופרויקטים פרטניים .שישכללו את המוצר התיירותי שהיא מציעה למבקרים בה ,ממשלות ישראל הכירו בחשיבות האסטרטגית של אילת ובחולשותיה המערכתיות (התשתיות שלה המצב הסוציו-אקונומי שבה וה הישענות הבלעדית שלה על ענף התיירות), זאת לצד הפוטנציאל הבלתי ממומש שלה, ו קיבלו כמה החלטות במטרה לחזק את התחומים הכלכליים- חברתיים בעיר ולפתח בה מנועי צמיחה חדשים .בעת שגרה :דוח זה, אשר נכתב במהלך מלחמת חרבות ברזל, נועד לשרת שלוש מטרות עיקריות 134 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל 1. לבדוק את היישום של המלצות מבקר המדינה בדוח ביקורת קודם משנת2023 שעסק בין היתר בנושא ההיערכות של משרד התיירות לשעת חירום טרם פרוץ מלחמת חרבות ברזל- גיבוש תפיסת ניהול משברים בשעת חירום והסדרה מראש של מנגנונים שניתן יהיה להפעיל במהירות במצבים אלה, ואת ההחלט .ות שקיבל משרד התיירות לאחר דוח זה 2. לבדוק את המענה שסיפקה הממשלה ואת הפעולות של משרד התיירות לסיוע לתעשיית התיירות באילת לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, בהתאם להחלטות הממשלה ובזיקה לתפקיד הלאומי המשמעותי שמילאה העיר אילת בקליטת עשרות אלפי תושבים שפונו מבתיהם .בשני חבלי ארץ 3. לבדוק את יישום ההחלטות הקודמות שקיבלה הממשלה בקשר לעיר אילת במטרה לחולל שינוי תשתיתי, כלכלי וחברתי בעיר, ואת מידת היישום של חלק מהמלצות דוח מבקר המדינה הקודם בנושא זה משנת2021 . הממצאים המובאים בדוח משקפים :ביצוע ממשלתי ירוד של שלוש המטרות שלעיל 1. בתקופה שקדמה למלחמת חרבות ברזל משרד התיירות לא השלים את המענה לפערים בנוגע לתפיסת ניהול מצבי חירום במשרד ו ה היערכות אליהם כפי שהועלו בדוח מבקר המדינה משנת2023 , כלקח ממגפת הקורונה; כך שערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל עדיי ן לא הייתה במשרד תפיסת ניהול מצבי חירום מעודכנת ומאושרת. הדבר השפיע על יכולתו של המשרד לתת מענה לתעשיית התיירות בעיר אילת במהלך שנת2024 .ואף לאחריה 2. עוד בשנת2015 קבעה הממשלה בהחלטה333 כי בזמן מצב חירום על משרד התיירות להוביל צוות בין-משרדי שימליץ לממשלה על כלים ומנגנוני סיוע לתעשיית התיירות שניתן יהיה להפעילם בתוך ( זמן קצר14 )יום. הגם שמשרד התיירות לא ביצע מרכיבים מסוימים בהחלטה ולא המליץ לממשלה על כלים ומנגנוני סיוע לתעשיית התיירות בכלל ובעיר אילת בפרט, וגם לא קבע מדדים לפעולה שלו לסיוע לתעשיית התיירות כפי שציין בתוכנית העבודה שלו לשנת2024 , הרי שכעבור תקופה קצרה מפרוץ מלחמת חרבות ברזל הוא נרתם לטיפול במשימה הלאומית לש הלנת ה מפונים משני חבלי ארץ באופן שסייע .לחלק מתעשיית התיירות זאת ועוד, באפריל2024 (שבעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה) החליטה הממשלה על סיוע בסך של 50 מיליון ש"ח שיועד לחיזוק תעשיית התיירות (החלטה1702 ); נכון למרץ2025 החלטה זו ב וצעה באופן חלקי בלבד ובשיהוי: התקציב בסך25 מיליון ש"ח שיועד לפיתוח תשתיות תיירותיות אושר בדצמבר2024 ו צפוי להיות ממומש רק בשנת2025 ,וה תקציב בסך25 מיליון ש"ח שיו עד לשיווק אירועים בשנת2024 )(רובו ככולו לעיר אילת לא מומש לפי החלטת הממשלה שכן משרדי התיירות והאוצר לא גיבשו מבעוד מועד מתווה למימוש .ה, כדי לאפשר את יישומה המהיר 3. הממצאים המפורטים בדוח ביקורת זה מלמדים בראש ובראשונה על רמת יישום נמוכה של החלטות ממשלה שהת .קבלו בנוגע לתוכניות לפיתוח העיר אילת והאזור ולהקצאת משאבים לשם מימושן בפועל החלטות הממשלה שנקבעו לחיזוקה של העיר הובילו לשיפור מוגבל, וספק אם יש בהן כדי 135 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל לקדם את המטרות ולממש את היעדים ש הממשלה.קבעה בהחלטותיה בכך החוסן התיירותי והכלכלי של העיר אילת נותר חש וף לסיכונים עתידיים במצבי חירום שונים הנובעים מתלותה ומתלות תושביה בענף עיקרי אחד- ענף התיירות. העדרם של עוגנים כלכליים חלופיים לעיר אילת נוסף על תעשיית התיירות, הצריכו הקצאת תקציבים ייעודיים בשנת2024 בהיקף של כ- 216 מיליון ש"ח (נכון לאוגוסט2024 ), לצורך תמיכה ממשלתית בעסקים בעיר שרובם הגדול (כ- 90% ) תלוי .בתעשיית התיירות בעיר ,הליקויים המובאים בדוח זה נוגעים בעיקר למשרד התיירות, למשרד האוצר ולמשרד הבריאות. לפיכך .גורמים אלו, כל אחד בתחומו, נדרשים להובלת פעולות לשיפור ולתיקונם בכל הנוגע להיערכות לשעת חירום וסיוע אד הוק לעיר אילת לנוכח השפעות מלחמת חרבות ברזל, על :בעלי התפקידים שלהלן לפעול כדלקמן 1. על שר התיירות ומנכ"ל משרדו ל פעול בהתאם להנחיות המשרד משנת2023 לגיבוש של תפיסת ניהול להיערכות המשרד למצבי חירום ולעדכונה בהתאם ללקחיו ממלחמת חרבות ברזל ; כמו כן עליהם לפעול ליישום החלטת הממשלה333 מאוגוסט2015 ו לפיה בזמן משבר גיאופוליטי משרד התיירות יוביל צוות בין- משרדי שימליץ לממשלה על מנגנוני סיוע לתעשיית התיירות שניתן יהיה להפעילם בתוך14 יום מפרוץ מצב החירום. 2. על שרי התיירות והאוצר ומנכ"לי משרדיהם ל פעול להבטחת יישומה של החלטת ה ממשלה1702 מאפריל2024 , שמהווה מרכיב משמעותי בשיקום תעשיית התיירות בעיר בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ולפיה בשנת2024 משרד התיירות יקצה50 מ יליון ש"ח לעידוד התיירות ב אילת וביישובים :הזכאים לכך25 מיליון ש"ח לפיתוח ת שתיות ציבוריות- הועלה כי סכום זה הוקצה על ידי משרד התיירות רק בדצמבר2024 , והוא מיועד למימוש בשנת2025 (בשיהוי של שמונה חודשים); ו- 25 מיליון ש"ח לשיווק אירועים מושכי קהל- הועלה כי סכום זה לא הוקצה כלל, ונדרשת פעולה ממשלתית נוספת כדי לאפשר את הקצאתו . בכ ל הנוגע לפיתוח הכלכלי והתיירותי של מרחב אילת ולקידום הגיוון התעסוקתי בו- ממטרותיה העיקריות של החלטת הממשלה4662 משנת2019 ושל החלטת הממשלה1442 משנת2022 , נדרשים בעלי :התפקידים שלהלן להוביל ולנקוט פעולות תיקון כדלהלן 1. על שר י התיירות והאוצר ומנכ"ל י משרד יהם לנקוט פעולות שיבטיחו את יישום החלטת ה ממשלה 4662 בכל הנוגע לשיפור ו ל שדרוג של המוצר התיירותי במרחב אילת . פעולה כזו תאפשר את השגת ה מטרות של ה חלטת הממשלה לעניין ביסוס מעמדה של אילת כעיר תיירות בין- .לאומית מובילה 2. על שר הבריאות ומנכ"ל משרד ו לפעול ליישום החלטת ה ממשלה4662 בכל הנוגע ל שיפור שירותי הבריאות במרחב אילת בדגש על השלמת עבודת צוות הבחינה המשרדי שהוקם בינואר2024 כדי לתת .מענה לפערים הקיימים במתן השירותים הרפואיים במרחב אילת 136 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל 3. על שרי הכלכלה והחקלאות ומנכ"לי משרדיהם להשלים את הפעולות הנדרשות ליישום החלטת המ משלה4662 בנוגע לקידום הגיוון התעסוקתי במרחב אילת באמצעות מסלולים ייעודים ובאמצעות .פיתוח ענף החקלאות הימית כדי שאילת לא תימצא באותו מקום שאליו היא נקלעה בשנים האחרונות במהלך משברים ומצבי חירום ,ולאחריהם על משרדי הממשלה הרלוונטיים ליישם את כלל החלטות הממש לה שהתקבלו בעניינה באופן שיחולל שינוי ולנקוט את הפעולות הללו : 1. שיקום ושדרוג של תעשיית התיירות ב מרחב אילת אשר ספג ה נזקים במהלך מלחמת חרבות ברזל .וחיזוק חוסנה התיירותי של העיר אילת 2. השלמת ביצוע הפרויקטים התשתיתיים ש.בתחומי התיירות, פני העיר, התרבות וההשכלה 3. הרחבת תמהיל סוגי הענפים הכלכליים הקיימים בעיר ואפשרויות התעסוקה בה לצד חיזוקה ופיתוחה החברתי , וקידום ההון האנושי באילת. 4. השלמ ת הפעולות הנדרשות לשיפור הנגישות התחבורתית לאילת בהקדם באמצעות המשך קידום תכנון תוואי הרכבת , שדרוג כביש90 .והגדלת הפעילות האווירית בנמל התעופה רמון 5. קידום והשלמה של הפעולות לשיפור שירותי הבריאות והרפואה ב מרחב אילת , ובכלל זאת מתן מענה לפערים העיקריים בתחום זה והצורך בניוד מטופלים וכוח אדם רפואי שתלוי בנגישות התחבורתית והתעופתית לאילת וממנה. יש ליישם את ה פעולו ה ת אלו בהקדם כדי למנף את הפוטנציאל הלאומי הטמון ב אזור אילת ולשפר את חו סנה הכלכלי והתיירותי במיוחד בעיתות משבר ולנוכח התחרות ההולכת וגוברת עם אתרי נופש במדינות אחרות; ,וזאת במבט רחב צופה פני עתיד, בראייה אסטרטגית ובהלימה להחלטות ה ממשלה שהתקבלו בעניינה במהלך.השנים 137 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל 'נספח א )(לפרק שירותי הרפואה באילת רפואת ספר- Frontier Medicine ( לפי ההערכה של ארגון הבריאות העולמיWHO ), כמחצית מהאוכלוסייה בעולם חיה באזורי ספר- יישובים מרוחקים ומבודדים, אשר מאופיינים בצפיפות אוכלוסין נמוכה, בגידול באוכלוסייה מזדקנת, בשיעורים גבוהים של חולים במחלות כרוניות ובגישה מוגבלת לשירותי בריאות מתקדמים. אזורי הספר סובלים ממחסור בצוותים רפואיים וב תשתיות רפואיות, והדבר מוביל לכך שהטיפול הרפואי ניתן לרוב במרפאות קטנות או בנקודות טיפול ניידות. נוסף על כך האזורים הסְ פריים גם נוטים להתמודד עם סיכונים בריאותיים מוגברים נוספים מעבר לריחוק משירותי בריאות בין היתר בעקבות תאונות דרכים אשר נפוצות יותר עקב תשת .יות לקויות "על כן כך נולד המושג "רפואת סְ פר (Frontier Medicine) אשר מתייחס לאופן הטיפול הייחודי שצוותי הרפואה נאלצים לספק באזורים אלו בעקבות משאבים מוגבלים, תנאי שטח קשים, תשתיות לקויות ומגבלות תקשורת. אנשי המקצוע הרפואיים באזורים אלו נדרשים להיות בעלי ,יכולת עבודה עצמאית לקבל החלטות מהירות ולהיות מוכנים להתמודד עם מגוון רחב של מצבים רפואיים. לעיתים קרובות במצבי חירום הרפואה המקומית אינה יכולה לתת מענה מספק; מסיבה זו נדרש שיתוף פעולה עם ארגוני מתנדבים ועם שירותי בריאות חירום של המדינה להבטחת מתן טיפול רא.וי לתושבים פיתוח רפואת סְ פר מתבצע באמצעות כמה צעדים מרכזיים, הכוללים חינוך והכשרה מתאימה של צוותים רפואיים להתמודדות עם התנאים הייחודיים של אזורים מרוחקים. זה כולל לימוד טכניקות יצירתיות לפתרון בעיות רפואיות ושימוש בטכנולוגיות של טלה-רפואה (Telemedicine) המאפשרות ייעוץ רפואי מרחוק. פרויקטים של מחקר ופיתוח מתמקדים בשיפור גישה למים נקיים ותברואה נוסף על השקעה בדרכים ובתשתיות מקומיות שיאפשרו הגעה מהירה לשירותי בריאות באמצעות כלי תחבורה כמו מסוקים .וסירות בשל האתגר הקיים בנוגע למשיכה ולהחזקה של אנשי מקצוע ר פואיים לטווח הארוך באזורי הספר, מדינות שונות בעולם בוחרות ליישם מדיניות חברתית-כלכלית לעידוד ולגיוס של צעירים מצטיינים בהתניית מעבר לאזורי ספר בסיום ההכשרה כדי להבטיח תעסוקה איכותית של גורמי רפואה באזורים אלו. באמצעות מתן תמריצים והטבות כלכליות כגון מענקים , הלוואות נוחות, שכר גבוה ומלגות לימודים, השקעה במשרדים נוחים ובציוד חדשני, מתן חבילות מעבר משפחתיות וקביעת הסדרי עבודה גמישים כמו סיוע ,בדיור ובמסגרות לפעוטות וילדים סידור שעות עבודה נוחות ומתן זמן חופשה נוסף, הן מבקשות להקל על הרופאים ומשפחותיהם לעבור לא.זורי ספר, להשתקע בהם וליצור איזון טוב בין העבודה לחיים האישיים צעד מדיניות נוסף שננקט בעולם הוא הקמה ופיתוח של מסלולי לימודים ייעודים ברפואת ספר מטעם משרד הבריאות, שכוללים התמחות ברפואת המשפחה לצד תוכניות הכשרה מיוחדות בדגש על טיפול בקהילות שלמות, מיומנו יות רפואת חירום וחילוץ והכשרות ייחודיות כמו עבודה עם טכנולוגיות מתקדמות וביצוע פרוצדורות רפואיות בתנאים מוגבלים. לבוחרים במסלול זה מוצעות בעולם תוכניות לימודים 138 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל מאתגרות ומגוונות שנועדו להפוך את המשרות בפריפריה לאטרקטיביות עבור אנשי מקצוע וסטודנטים מוכשרים ש .מעוניינים לאתגר את עצמם, להתנסות בתחומים עניין רבים ולעבוד באופן עצמאי בעתיד להלן שני מקרי בוחן בארצות הברית וב נורבגיה :שהחילו חלק מהעקרונות המפורטים מעלה מקרה בוחן1: שירותי בריאות בקהילות הספר של מונטנה, ארצות הברית ,מונטנה היא מדינה רבת אזורי ספר והיא מהווה דוגמה לאופן שבו ניתן לנהל שירותי בריאות באזורים מרוחקים ומבודדים. ( במונטנה פועלים כמה בתי חולים בגישה קריטיתCritical Access Hospitals- CAHs ,) והם מספקים שירותי בריאות חיוניים לאוכלוסיות מרוחקות. בתי החולים הללו ממוקמים באזורים שבהם הגישה לבתי ח ולים גדולים מוגבלת, והם מעניקים טיפול ראשוני, בשעת חירום ושירותי בריאות מתקדמים נוספים. נוסף על כך, נעשה שימוש נרחב בטכנולוגיות טלה- רפואה כדי לספק ייעוץ ואבחון רפואי מרחוק. הדבר מאפשר לתושבי האזורים המרוחקים לקבל טיפול רפואי ללא צורך בנסיעות ארוכות. כמו כן , שירותי החירום המקומיים משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ופועלים בשיתופי פעולה עם בתי חולים מרכזיים כדי להבטיח מענה מהיר ואפקטיבי במצבי חירום ( Romaire at el, 2020; U.S. Department of Health and Human Services, 2018 .) מקרה בוחן2 : רפורמת שירותי הבריאות בצפון גיה ב נור נורווגיה התמודדה עם מחסור חמור ברופאים ובאחיות מוסמכות באזורים הכפריים, במיוחד בצפון המדינה בשל המרחק הגדול מיתר המחוזות במדינה. על אף ההשקעה הענפה בהטבות כלכליות שנועדו למשוך גורמי רפואה לאזורים אלו, לא נוצר בקרבם ביקוש למעבר, ורשימות ההמתנה בבתי החולים המשיכו להיות ארוכות ורבים מן התושבים באזורים אלה לא קיבלו טיפול ראוי. כדי להבטיח חלוקה שוויונית של משאבי בריאות בין המחוזות, נורווגיה קידמה באמצעות תכנון כוח האדם הרפואי רפורמה "שהתבססה על מודל חדשני בשם "הלסמודHelsemod) ), אשר נועד להעריך את הצורך העתידי בכוח אדם רפואי במערכת הבריאות. המודל יועד לספק תחזיות על ההיצע והביקוש של רופאים ואנשי מקצוע בתחום .הבריאות, מה שאיפשר למקבלי ההחלטות להיערך בהתאם לצרכים העתידיים במסגרת הרפורמה הייתה הגבלה ואכיפה מבוקרת על מספר התקנים החדשים שנפתחים מדי שנה לרופאי ם באזורים מרכזיים במדינה כדי להקל את גיוסם באזורים כפריים ולהבטיח מספר מספק של רופאים בכל התמחות. כמו כן המדינה קידמה תוכניות שעודדו רופאים להתחיל את הקריירה שלהם באזורים כפריים ופריפריאליים, וכך שיפרה .את הנגישות לשירותי רפואה באזורים אלה 139 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל ביבליוגרפיה Jaret, P. (2022, June 29). Attracting the next generation of physicians to rural medicine. AAMC. medicine - ral ru - physicians - generation - next - https://www.aamc.org/news/attracting Romarie, M . Rutledge, R . Haque, S . Moore, P . Banger, A . Destefano, S. (2020). Frontier Community Health Integration Project (FCHIP) Demonstration Evaluation. RTI International. rpt - eval - final - reports/2020/fchip - and - https://www.cms.gov/priorities/innovation/data Rural Health Information Hub. (n.d.). Health and healthcare in frontier areas Overview https://www.ruralhealthinfo.org/topics/frontier - https://www.aafp.org/about/policies/all/frontier . “Frontier Areas,” Medical care roles AAFP. (n.d.). areas.html health - equity/rural - https://www.cms.gov/priorities/health . (n.d.). Rural Health | CMS Health Systems in Transition, Norway, 2006 (p83-87) eng.pdf - 2006 -1-8- https://iris.who.int/bitstream/handle/10665/107759/HiT WHO guideline on health workforce development, attraction, recruitment and retention in rural and https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK570769 remote areas;