חומר רקע

▪ אלול "התשפ ה ▪ ספטמבר 2025 ▪ 7 5 ג מ ב ק ר ה מ ד י נ ה הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל 2 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025 העיר אילת היא עיר תיירות מרכזית בישראל והגדולה מבין שש הערים שמוגדרות על ידי משרד התיירות ערי ליבה תיירותיות: ירושלים, עכו, נצרת, טבריה, אילת ומצפה רמון, שהן בעלות פוטנציאל תיירותי משמעותי (ערי ליבה תיירותיות); בשנת2019 היה האומדן הכולל של ההכנסות הרשמיות מתיירות (תיירות הפנים והתיירות הנכנסת) באילת כ- 5.2 מיליארד ש"ח. נוסף על כך, לעיר אילת חשיבות אסטרטגית עבור מדינת ישראל שכן היא משמשת השער הדרומי של ישראל ומצויה בגשר יבשתי בין אפריקה ואסיה. יש לה נמל ימי המשמש מוצא לכיוון המזרח הרחוק ונמל תעופה בין- ;לאומי הוקמו בה מוסדות אקדמיים ומרכזי מחקר ופיתוח; והיא בעלת נכסי תיירות, היוצרים יחד הזדמנויות כלכליות .ועסקיות משמעותיות עבור מדינת ישראל אילת היא הרשות המקומית הפריפריאלית ביותר במדינת ישראל- היא מרוחקת כ- 350 ק"מ ממרכז הארץ, וכלכלת העיר נשענת בעיקר על תעשיי ת התיירות שכן כ- 90% מ- 7,000 העסקים הפועלים בה תלויים באופן ישיר ועקיף בתיירים ישראלים וזרים. ריחוקה הגיאוגרפי אינו מאפשר לתושביה למצוא חלופות תעסוקה בערים שכנות בעת שגרה ובפרט במצבי חירום, דבר המהווה סיכון ואיום תמידי על יציבותה הכלכלית ועל פרנסת תושביה. ב שנים האחרונות היא גם מתמודדת עם תחרות הולכת וגוברת עם אתרי נופש במדינות סמוכות ובמדינות אחרות. מכיוון שהעיר אילת מוטת תיירות ואין לה מנועי צמיחה כלכליים חלופיים, היא מושפעת מאוד ממצבי חירום שונים וממגמות כלכליות בארץ ובעולם, ולכן היא באופן ניכר הושפעה ממצב י חירום שאירעו בישראל בתקופת מגפת הקורונה ושוב במהלך החודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל, לעומת ערי תיירות אחרות. כדי לחזק את חוסנה של העיר בהיבט התיירותי והכלכלי לטווח הקצר והארוך הכירה הממשלה בצורך לתת לעיר מענה ממשלתי ייחודי שיסייע לתעשיית התיירות בה ל .התאושש בראייה צופה פני עתיד למלחמת חרבות ברזל היו השפעות נרחבות על מדינת ישראל שכללו פגיעות רבות בגוף, בנפש וברכוש; עקירה של מאות אלפי תושבים מבתיהם וסגירת עסקיהם; השפעות כלכליות ופיסקליות; ופגיעה במגזרים רבים במשק. בעקבות המלחמה חברות תעופה זרות עצרו או הפחיתו באופן ניכר את טיסותיהן לישראל לסירוגין; התיירות הנכנסת הופסקה כמעט לחלוטין; בתי המלון בישראל, ובכלל זה בעיר אילת, קלטו עשרות אלפי מפונים משני חבלי ארץ- לשהות ארוכת טווח (חלקם עד סוף שנת2024) באופן שצמצם משמעותית את יכולתם של בתי המלון לקלוט תיירו ת פנים ותיירות .נכנסת; ועסקי תיירות רבים נסגרו באזורים שונים בישראל ובכלל זה בתחום הכנסים, האירועים והטיולים הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל תקציר 3 7 5 ג מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל 1 המדד משקלל נגישות פוטנציאלית, גודל אוכלוסייה וקרבה למחוז תל אביב. מדד פריפריאליות1 משמעו כי אילת היא עיר מבודדת יחסית לערים אחרות בארץ, .)והיא באשכול הנמוך ביותר (עם חבל אילות 2 1702 (אפריל2024 ). 1 90% פי 3.5 בין 29% ל- 59% מדד הפריפריאליות של העיר אילת1 מ- 7,000 העסקים הפועלים בעיר אילת מתבססים באופן ישיר ועקיף על תעשיית התיירות ה גידול במספר דורשי העבודה בעיר אילת בחודשים נובמבר 2023 עד ינואר2024 , לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת שיעור הירידה בפדיון למ"ר במרכזים המסחריי ם הגדולים באילת מנובמבר2023 עד ינואר2024 , לעומת התקופה המקבילה שנה קודם 25 מיליון ש"ח מתוך 50 מיליון ש"ח 216 מיליון ש"ח כ- 15 שנה כ- 86% (כ- 11.7 מ יליון ש"ח מתוך 13.6 לימ יון)ש"ח מהתקציב שנקבע בהחלטת הממשלה2 שיועד לקידום ולשיווק של אירועים תיירותיים רבי משתתפים- לא מומש; תקציב של25 מיליון ש"ח מתוך50 מיליון ש"ח שיועד לפיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות אושר בשיהוי של כ- 11 חודשים לאחר פרסום סיכום המתווה הייחודי לסיוע לעיר אילת בינואר2024 , והוא צפוי להיות ממומש רק בשנת 2025 , בניגוד להחלטת הממשלה שולמו כפיצוי לעסקים באילת שרובם הגדול (כ- 90% ) תלוי בתעשיית התיירות בעיר, במסגרת מתווה סיוע ייחודי ממשלתי (החלטת ממשלה 1637), עקב ה י עדרם של עוגנים כל כליים חלופיים לעיר אילת נוסף על תעשיית התיירות חלפו מאז החלטת הממשלה1421 משנת 2010 על קידום תכנון תוואי למסילת הרכבת . רק בשנת 2025 הוקצו100 מיליון ש"ח ל פעולות התכנון של מסילת הרכבת ,לאילת ועדין אין ודאות תקציבית ארוכת טווח לגבי המשך התהליכים התכנוניים ש ל,המסילה דבר אשר מסכן את המש ך פעולות אלה שיעור מימוש התקציב שהקצה משרד הבריאות לקופות החולים לעידוד רופאים לעבור לאילת להגדלת הנגישות לשירותי רפואה מקצועית בשנים2020 עד2023 ; כמו כן רק 11% מהתקציבים שהוקצו לצורך הבאת אנשי צוות מקצועות ( הבריאות לאילת0.18 מיליון ש"ח מתוך1.58 מיליון ש"ח) מומשו על ידי קופות החולים 4 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל בחודשים דצמבר2023 עד ספטמבר2024 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת על ההיערכות והמענה של הממשלה למצב החירום שנוצר בשל השפעות מלחמת חרבות ברזל על העיר אילת כדי להניע את התאוששותה ושיקומה הכלכלי. במסגרת זו נערכה גם ביקורת מעקב על ממצאי דוח מבקר המדינה בנושא "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה" שפורסם בשנת 2023 (הדוח הקודם); ונבחנו גם כמה היבטים באופן היישום והמימוש של החלטות ממשלה מהשנים2019 ו- 2022 בעניין הפיתוח התיירותי והכלכלי ש ,)ל אילת וחבל אילות (אזור אילת שחלקם נסקרו בדוח ביקורת שפרסם משרד מבקר המדינה בנושא "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי" בשנת2021 . בחלק הראשון של הדוח נבחנו ההשפעות הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל על אילת בחודשים הראשונים של המלחמה כע יר מוטת תיירות והמענה הממשלתי שניתן לעיר ולעסקים )בה. נוסף על כך, נבחנו בחלק זה היערכות משרד התיירות לשעת חירום (ביקורת מעקב והמענה של המשרד ופעולותיו לשיקום תעשיית התיירות באילת בעקבות פרוץ המלחמה. בחלק השני של הדוח נבחנו אופן יישום החלטות הממשלה מהשנים2019 ו- 2022 בעניין הפיתוח התיירותי והכלכלי באזור אילת ומידת השגת יעדיהן בתחומים האלה: הפיתוח והשדרוג של המוצר התיירותי; יצירת ענפים כלכליים בני קיימה נוספים בעיר, כגון בתחום החקלאות הימית בישראל; פיתוח מקורות תעסוקה מגוונים לתושבי העיר; שיפור ההסדרים התחבור תיים אל .העיר וממנה; ושיפור שירותי הבריאות הניתנים באזור אילת הביקורת נעשתה במשרדי התיירות, הכלכלה, התחבורה והבטיחות בדרכים (משרד התחבורה), הבריאות והחקלאות וביטחון המזון (משרד החקלאות), משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי (משרד הנגב) ובעיריית אילת. בירורי השלמ ,ה התקיימו במשרדי האוצר והאנרגייה ,)ברשות המיסים, ברשות שדות התעופה בישראל (רש"ת), ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י ,)במכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), בחברה הממשלתית להגנות ים המלח (חל"י בקרן קיימת לישראל (קק"ל) ובשירותי בריאות כללית (הכללית). במהלך החודשים ינואר עד מרץ2025 .בוצעה בדיקת השלמה ועודכנו כמה היבטים שנבחנו בדוח 5 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל חלק ראשון- המענה הממשלתי לאילת בחודשי המלחמה הראשונים השפעת קליטת המפונים באילת על העיר - ,בחודשים הראשונים למלחמת חרבות ברזל אוקטובר 2023 עד ינואר2024, קלטה אילת בבתי המלון שלה את מספר המפונים הגדול ביותר בפער ניכר לעומת ערי תיירות אחרות, ובכך נתנה העיר מענה נרחב ומשמעותי לצורכיהם של עשרות אלפי מפונים - דבר שנתן מענה כלכלי לחלק מבתי המלון . עקב כך נגרמה פגיעה כלכלית נרחבת לעסקים בעיר, שרובם ככולם נשענים על תעשיית התיירות . הפגיעה התעצמה ,לכדי משבר כלכלי עמוק שבא לידי ביטוי בין היתר בנתונים האלה: (א) לא הגיעה לאילת תיירות חוץ ומספר ה לינות של תיירות ה פנים היה קטן פי שלושה וחצי לעומת התקופה המקבילה אשתקד; (ב) חל גידול של פי שלושה וחצי בדור שי העבודה בעיר לעומת התקופה המקבילה אשתקד; (ג) חלו ירידות ניכרות בפדיון למ"ר במרכזים המסחריים הגדולים באילת (שנעו בין29% ל- 59% ), לעומת התקופה המקבילה אשתקד; (ד) מהשבוע הראשון למלחמה ובמשך17 שבועות חלה ירידה של בין כ- 25% לכ- 45% בשימוש בכרטיסי אשראי בהשווא ה לשבוע ממוצע בעיר במהלך שנת2023 ; (ה) מחצית מהעסקים באילת דיווחו בתקופה זו על ירידה של75% בהכנסותיהם בין היתר בשל ביטול אירועי ספורט בין לאומיים, כנסים וועידות רבות משתתפים; וסך הפסדי ההכנסות ועלות ההוצאות לקופת העירייה ש הסתכמו בתקופה זו בכ- 4 מיליו ן .ש"ח נזקים אלה נבעו מהשהות ;הממושכת של מפונים שלא הגיעו למטרות נופש יהמ עדר חלופות כלכליות אחרות בניגוד לערי ליבה תיירותיות אחרות שקלטו גם הן מפונים; ומהתפוסה הגבוהה של בתי המלון במהלך חודשי המלחמה הראשונים שלא א י פשרה להם לקלוט תיירות פנים- והם העלו את הצורך ב .סיוע ממשלתי מיוחד לעיר  הסיוע הממשלתי הייחודי לעיר אילת במלחמת חרבות ברזל - לנוכח השפעת המלחמה על העיר ג י בש משרד האוצר (ללא מעורבות משרד התיירות) מתווה סיוע י י חודי שפורסם על ידי דוברות משרד האוצר בתחילת ינואר2024 . המתווה אומץ על ידי הממשלה שקבעה בהחלטתה (החלטת הממשלה1637 ממרץ 2024 3 ) כי עסקים באילת יהיו זכאים להגיש בקשה למענק בגין הנזק העקיף שנגרם להם כתוצאה מהמלחמה עבור החודשים ינואר ופברואר2024 . בהיעדר עוגנים כלכליים נוספים לתעשיית התיירות לעיר, וחסרונם של מקורות הכנסה ותחומי עיסוק חלופיים, נכו ן לאוגוסט2024 הוגשו879 תביעות לרשות המיסים בגין החודשים הללו, והמדינה שילמה לעסקים בעיר שנפגעו פיצוי בגין נזקיהם בסך כולל של כ- 216 מיליון ש"ח. הצורך 3 החלטת הממשלה1637 , "מענק סיוע לעסקים ברשויות מקומיות מוטות תיירות- ( "''חרבות ברזל31.3.24 .) 6 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל בסיוע ייחודי זה ממחיש את התלות של אילת בתעשיית התיירות ואת חשיבות הפיתוח של עוגנים כלכליים נוספים, שהיו מ.קטינים את הפגיעה הכלכלית בעסקים בעיר בהחלטה נוספת (החלטת הממשלה1702 מאפריל2024 ) 4 נקבע כי כדי לתמוך ביישובים הנסמכים על ענף התיירות ונמצאים באזורים פריפריאליים אשר מגבירים את התלות בפעילות הכלכלית שמקורה בענף זה, ול נוכח הפגיעה המתמשכת בענף התיירות כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל , על משרד התיירות להקצות50 מיליון ש"ח מתקציבו לשנת2024 ליישובים הזכאים- אילת והמועצה המקומית מצפה רמון- לטובת פיתוח ( תשתיות תיירותיות ציבוריות25 ( מיליון ש"ח) ולטובת קידום ושיווק של אירועים רבי משתתפים25 מיליון .)ש"ח נכון למרץ 2025 ה חלטת ה ממשלה בוצעה באופן חלקי בלבד : (א) התקציב שיועד לפיתוח תשתיות ציבוריות תיירותיות במרחב אילת אושר בשיהוי ; (ב) התקציב שיועד לשיווק אירועים לא הוקצה על ידי משרד התיירות עד סוף שנת2024 . מציאות זו משקפת פעולה ממשלתית חסרה ב היבט של :מתן מענה בזמן אמת • התקציב בסך25 מיליון ש"ח שיועד לפיתוח תשתיות תיירותיות בעיר אילת אושר בוועדת פיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות שבמשרד התיירות רק בדצמבר2024, כ- 11 חודשים לאחר פרסום סיכום המתווה הייחודי לסיוע לעיר אילת בינואר2024 ,וכשבעה חודשים לאחר קבלת החלטת הממשלה בעניין , והוא צפוי להיות ממומש רק בשנת2025 . • התקציב בסך25 מיליון ש"ח שיועד ל קידום ול שיווק של אירועי ם רבי משתתפים בשנת2024 (רובו ככולו לעיר אילת), לא הוקצה לפי החלטת הממשלה שכן משרדי התיירות והאוצר לא גיבשו מבעוד מועד מתווה למימושה של ההחלטה על בסיס עבודת מטה מ שותפת מקדימה , כדי לאפשר את יישומ ו המהיר; לצורך מימוש תקציב זה תידרש החלטת ממשלה מעודכנת בעניין, וכל זמן שזו לא התקבלה הרי שלא .ניתן לקדם את מימושו של תקציב זה 4 החלטת הממשלה2 170 , " ( "תמיכה בערים מרוחקות הנסמכות על ענף התיירות17.4.24 .) 7 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל עיקרי פעולות הסיוע לערים ולעסקים שנפגעו בשל מלחמת חרבות ברזל בכלל הארץ ,ובדגש על העיר אילת אוקטובר2023 - פברואר2025 * מפרוץ מלחמת חרבות ברזל קיבלה הממשלה שורה של החלטות בדבר סיוע לתושבים ועסקים ביישובים שנקבע לגביהם כי הם מצויים בטווח של סיכון ביטחוני, ובהם יישובי הדרום המצויים בטווח של0 עד7 ,ק"מ מגבול רצועת עזה, תושבי אשקלון מערב לכיש ומע.רב הנגב ותושבי יישובים בצפון הארץ בעיקר מאזור הגליל ומטבריה ** החלטת הממשלה1637 ( 31.3.24 .) *** החלטת הממשלה1702 ( 17.4.24 .) 8 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל  גיבוש תפיסת הניהול וההיערכות של משרד התיירות למצבי חירום והמענה להם - ייעוד משרד התיירות במצבי חירום כפי שהוגדר על ידו הוא להבטיח את היערכותו למצבי חירום קודם התרחשותם, לצמצם .את הפגיעה בתעשיית התיירות ולקדם פעולות שיסייעו להתאוששותה בדוח הקודם נמצא כי משרד התיירות לא השלים מענה לפערים בתפיסת ניהול מצבי חירום במשרד ובהיערכות אליהם. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה :ערב מל חמת חרבות ברזל למשרד התיירות עדיין לא הייתה תפיסת ניהול מצבי חירום מעודכנת ומאושרת, ו עד מאי2025 ,יותר משנה וחצי מפרוץ ה מלחמה, תפיסת ניהול מצבי חירום עדיין לא גובשה במלואה הו היערכות של המשרד למצבי חירום לא הושלמה, כך שלא נוצלה התקופה שלאחר משבר הקורונה ועד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל להשלמת תפיסת ניהול מצבי חירום המשרדית; כמו כן, לא הושלמו הפעולות הדרושות לעדכון מסמך דרכי הפעולה שאותן ינקוט המשרד בעת חירום כסיוע לתעשיית התיירות (ארגז הכלים) מנובמבר2019 והוא נשאר במתכונ תו המקורית; ותיק החירום של אגפי המשרד טרם תוקף .  מתן מענה מיידי לתעשיית התיירות ב אירוע י חירום • בביקורת הקודמת עלה כי החלטת הממשלה333 משנת2015 בנושא "סיוע לתעשיית התיירות לאחר "משברים גיאופוליטיים, שאמורה הייתה להוביל לגיבוש של מנגנונים לסיוע לתעשיית התיירות בעת משבר גיאופוליטי, לא בוצעה על ידי משרד התיירות , אף שניתן היה לנצל לשם כך את תקופת השגשוג שחוותה תעשיית התיירות בשנים שחלפו ממועד קבלת ההחלטה ועד ערב משבר הקורונה . ביקורת המעקב העלתה כי גם במה לך תקופת מגפת הקורונה וגם במהלך מלחמת חרבות ברזל לא הוביל משרד התיירות צוות בין- משרדי שתפקידו להמליץ לממשלה על כלים ומנגנוני סיוע לתעשיית התיירות בכלל ובעיר אילת בפרט ו שניתן יהיה להפעילם בתוך14 יום מפרוץ מצב החירום כמתחייב מהחלטת הממשלה 333; וגם לא קבע מד דים לפעולה שלו לסיוע לתעשיית התיירות כפי שציין בתוכנית העבודה שלו לשנת 2024 ; כמו כן נכון למרץ2025 הוא עדיין לא גיבש תוכנית פעולה אופרטיבית להתאוששות תעשיית .התיירות בעיר לשנים הקרובות עוד העלתה ביקורת המעקב כי הגם שמשרד התיירות לא ביצע מרכיבים מסוימים בהח לטת ה ממשלה333 , ובהם גיבוש מנגנוני סיוע לתעשיית התיירות, הרי שכעבור תקופה קצרה מפרוץ מלחמת חרבות ברזל הוא נרתם לטיפול במשימה הלאומית לטיפול במפונים משני חבלי ארץ באופן שסייע לבתי מלון רבים באילת: בתאריך16.10.23 נחתם הסכם לאירוח מפונים בין מדינת ישראל להתא חדות המלונות בישראל, ולאחר תשעה ימים הועברה האחריות של הלנת המפונים למשרד .התיירות • בהיעדר נקיטת פעולה של משרד התיירות להובלת צוות בין- משרדי שימליץ לממשלה על מנגנוני סיוע בתוך14 יום מפרוץ המלחמה ו ,במהלך החודשים הראשונים של המלחמה ו על רקע המשבר הכלכלי בעיר ולמול השינוי בנתוני קליטת המפונים, יזמה עיריית אילת פעולה שיווקית תיירותית, שהביאה ל זינוק בהוצאות כרטיסי האשראי באילת לעומת השבועות שקדמו ל ה , ופעילות האשראי בעיר חזרה כמעט לרמה של הוצאות כרטיסי ה אשראי בשבוע ממוצע בשנת2023 .מ נתונים אלה עולה כי ביצוע של פעו לות ,שיווק באילת גם במהלך מצב החירום במטרה לקדם פעילות תיירותית בעיר ותמיכה בכלכלה המקומית כפי שנקטה בעניין זה עיריית אילת, נשא פרי, דבר המעיד על הפוטנציאל הקיים בתיירות פנים גם במצבי .חירום 9 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל חלק שני- פעולות הממשלה ויישום החלטותיה בשנים2019 ו- 2022 לפיתוחה הכלכלי והתיירותי של העיר אילת יישום החלטת הממשלה4662 משנת2019 בהיבטי תיירות  קידום ושיווק של אירועי תיירות רבי משתתפים- בביקורת עלה כי התקציב שנקבע בהחלטת הממשלה 4662 משנת2019 בסך15 מיליון ש"ח לשיווק של אירועים תיירותיים רבי משתתפים באזור אילת שהתקיימו בשנים2021 עד2023 , לא תוקצב על ידי משרד התיירות אף שעיריית אילת פנתה אליו כמה פעמים בעניין זה , ואף שהממשלה אישרה תקציב ייעודי לכך. באופן זה היעדר השיווק של האירועים התיירותיים הקטין את הפוטנציאל למשיכת תיירות נכנסת ותיירות פנים .לאילת אם סבר משרד התיירות שהחלטת הממשלה האמורה אינה מתכתבת עם תפיסת השיווק שלו, היה עליו לפעול לעדכונה. כל עוד החלטת הממשלה לא .בוטלה, היה עליו לבצעה  ( מרכז הכנסים באילת ביקורת)מעקב - בדוח הקודם עלה שבהמשך להחלטת הממשלה4662 משנת 2019 נדרש היה לקדם את הקמתו של מרכז כנסים באילת . משרד התיירות פעל לקידום העניין ובין היתר אישר את המשך ה תכנון של המרכז במסגרת דיונים מקצועיים על פי נוהל פיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות של משרד התיירות, שהתקיימו בוועדת צוות ת כנון ופיתוח המשרדית ה מופקד ת על הקצאת כסף לפרויקטים תיירותיים ( ועדת ה צת"פ,) והיא.הקצתה תקציבים לקידום תכנון מפורט של מרכז הכנסים אולם בביקורת המעקב נמצא כי יותר מעשור מאז החלו הדיונים לגביו, פרויקט זה עודנו בתחילתו, והוא עדיין לא הגיע .לשלבים ראשוניים של ביצוע, בעיקר משום שעניין היתכנותו הכלכלית לא הוכרע במשך זמן רב בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן, וכי באוגוסט 2023 החליט שר התיירות לעצור את הפרויקט במתכונת שגובשה בהמשך להחלטת הממשלה4662 בנימוק של אי- כדאיות כלכלית, זאת בלי שהעניין הוחזר לוועדת הצת"פ המשרדית כדי שהיא תבחן מכוח סמכויותיה ותפקידיה את הפרויקט בשנית בדיון מקצועי ומתועד , ובמידת הצורך תזמין ניתוח כלכלי מעמ יק נוסף כך שלפני השר יעמוד מלוא המידע הרלוונטי הדרוש לקבלת .החלטה בעניין משמעותי זה נכון לפברואר2025 גם בחינת שתי החלופות לאופן הקמת מרכז הכנסים באילת שנדונו בוועדת ההיגוי במשרד ראש הממשלה :הראשו נה - הקמת ארנה משותפת בקריית הספורט, שתשמש מרכז לקיום אירועי ספורט, כנסים וירידים; והשני יה - קידום מרכז הכנסים בחוף הצפוני באמצעות עיריית אילת ורמ"י על ידי מכרז - לא קודמ,ו כך שהחלטת הממשלה בעניין הקמת מרכז כנסים לא יושמה, והעירייה .בוחנת אפיקים נוספים לקידום הנושא  )פיתוח רצועת חוף הים (הטיילת- החלטת הממשלה4662 משנת2019 בדבר קידום פרויקט רצועת החוף באילת, שנחשבת לעוגן תיירותי מרכזי, קבעה כי הוא יבוצע על בסיס הזמינות לביצוע העבודות בשטח ועל פי בשלות מקטעי הפרויקט. נמצא כי מתווה העבודה הנהוג בו ו עדת הצת"פ לפיו היא מתכנסת אחת לשנה ומקיימת תהליך לאי שור תקציב לביצוע עבודות במקטעים, על פני פרקי זמן ארוכים יחסית (שנת עבודה )בממוצע- ם אינ תואמ ים את אופי הביצוע הנדרש של פרויקט פיתוח רצועת החוף באילת, שמצריך גמישות ,ויכולת קבלת החלטות מהירה בנוגע לבקשות של חל"י לקידום מקטעים על בסיס זמינות הביצוע ואינ ם מאפשר ים לחל"י- כזרוע המבצעת של משרד התיירות- לקדם באופן יעיל את התוכנית הרב- שנתית בנושא 10 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל כפי שנקבע בהחלטת הממשלה; כך שבפועל במקום לסיים את הפרויקט עד לשנת2029 כפי שתוכנן במקור על ידי חל"י, מועד סיומו י י דחה בכשלוש שנים, עד לשנת2032 לפחות.  פיתוח ושדרוג א טרקציה תיירותית- פארק הצפרות - באפריל2012 החליטה הממשלה (החלטה4512 ) "על הקמת רשת מוקדי צפרות ארצית ולצורך כך "להקים ולתכנן מרכזי צפרות חדשים ובכלל זאת לשדרג את פארק הצפרות באילת במסגרת תוכנית חומש לשנים2012 עד2016 , והוקצו לשם כך תקציבים ב סך של 37.2 מיליון ש"ח .נמצא כי נכון ל יוני 2025 , בשל התמשכות תהליך העדכון של התוכנית הסטטוטורית הקיימת (משנת1986 ), הגורמים החתומים על הסכם השותפות להפעלת הפארק- עיריית אילת, קק"ל והחברה להגנת הטבע, לא יכלו לתקצב פעולות פיתוח ושדרוג של תשתיות בפארק ולהופכו למוקד תייר.ות מרכזי עוד נמצא כי דרישת קק"ל לניהול הפארק באופן בלעדי עומדת בבסיס המחלוקת בין קק"ל לבין עיריית אילת והנהלת פארק הצפרות לעניין אופי ניהול הפארק. בשל מחלוקת זו קק"ל אינה מעבירה10 מיליון ש"ח לשדרוג הפארק, והדבר פוגע בהמשך קידום תוכניות ארוכות טווח עבורו. ,כמו כן טרם הוסדרה דרך הגישה ;אל הפארק, והפארק אינו מחובר לקווי תחבורה ציבורית על אף שבוצעו בו פעולות ראשוניות לשדרוג תשתיות, עדיין תשתיות האינטרנט והחשמל, הנדרשות לצורך פעילויות אינטראקטיביות שהפארק מבקש להציע למבקרים בו ולצפרים מקצועיים, אינן מספקות את ;צורכי המקום, ואין בפארק מרכז מבקרים ממוזג מתחם השירותים בפארק מצומצם מאוד ואינו מחובר לרשת הביוב העירונית . כל אלה מונעים את ניצול .הפוטנציאל התיירותי הקיים בפארק פעולות הממשלה לקידום הסקטור הכלכלי-תעסוקתי  תוכניות משרד הכלכלה- ' מסלול שכר גבוה' ו מסלול'כסף חכם' - החלטת הממשלה4662 משנת 2019 תקצבה תוכניות שתכליתן פיתוח מקורות תעסוקה והגדלה של הגיוון התעסוקתי באילת בסך12.5 מיליון ש"ח . בחלוף כחמש שנים מהחלטת הממשלה4662 וייזום תוכנית שכר גבוה של משרד הכלכלה (מסלול4.18 ) בסך10 מיליו ן ש"ח- יעד זה לא הושג: בשנים2021 עד2024 רק ל חברה אחת אושר מענק בשנת2024 (שטרם שולם) בסך של כ- 706,000 ש"ח להעסקת עובדים מאילת ב תוכנית בתחומי ההנדסה ומדעי הטבע כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, כך ש התקציב בסך של10 מיליון ש"ח שהוקצב לכך במסגרת התוכנית לא נוצל. ניסיון ל שינוי בתנאי התוכנית בנוגע לאילת שיזמו משרד הכלכלה ועיריית אילת בשנת 2021 .לאחר שזיהו כי יעדי התוכנית אינם ממומשים, לא הבשיל עקב מחלוקת מול משרד האוצר ,זאת ועוד עולה כי גם לאחר ש משרד האוצר דחה את השינוי המוצע במתווה- לא קידמו משרדי האוצר והכלכלה פתרונות חל ופיים כדי להבטיח את מימוש היעד כפי שנקבע בהחלטת הממשלה , וגם התאמות נוספות שביצע משרד הכלכלה לא הביאו לשינוי ולהשגת היעדים בעניין. בפועל המסלולים לא השיגו את מטרותיה ם בנוגע לחברות קיימות באילת, ולא הוקמו בתחומה או הועתקו אליה מיזמים עסקיים, זאת בין היתר בשל היעדר הון אנושי באילת בעל ידע במקצועות טכנולוגיים עתירי ידע וכן בשל היעדר תוכניות הכשרה בתחומים אלה .שיגדילו את האפשרויות לתעסוקה מגוונת מציאות זו שבה רובם הגדול של העסקים בעיר (כ- 90% ) נשען על תעשיית התיירות וה י עדרם של עוגנים כלכליים חלופיים, הצריכה כאמור את הממשלה לגבש סיוע ייחודי לעסקים בעיר בחודשים ינואר- פברואר2024 בסך של216 .מיליון ש"ח 11 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל פעולות הממשלה לקידום ענף החקלאות הימית ב אזור אילת  המימוש של פעולות הממשלה לקידום ענף החקלאות הימית באזור אילת - בהחלטות הממשלה4662 משנת2019 ו- 1442 משנת2022 נקבע כי על הגורמים הממשלתיים והציבוריים הנוגעים בדבר, ובהם משרדי החקלאות, הכלכלה ו ,האנרגייה וכן חיא"ל, רשות המים, מקורות, מינהל התכנון ורמ"י, לפעול לפיתוח ענפים כלכליים נוספים בעיר אילת כך שהיא לא תהיה תלויה בענף התיירות בלבד, ובמסגרת זו לפעול לביסוס מעמדה של איל ת כמרכז מחקרי יישומי בין- .לאומי לפיתוח ענף החקלאות הימית בביקורת עלה כי כמה חסמים שטרם הוסדרו מעכבים את קידום תחום החקלאות הימית :ובהם פעולות לקידום תהליכים תכנוניים ;הסדרת הטיפול במי הפלט ; )העברת המרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י למשרד החקלאות; ובחירת זהות המוסד האקדמי המתאים באילת שישמש מסגרת לקידום המחקר וההוראה בתחום זה. מימוש לא מלא של התקציבים שהוקצו ל קידום ענף החקלאות הימית בהחלט ו ת הממשלה משק ף :את בעיית היישום החלטות הממשלה הקצו תקציב בסך85 מיליון ש"ח שממנו לא מומש במלואו סך של 52 מיליון ש"ח, והי תרה (בסך33 )מיליון ש"ח מומשה בחלקה . עולה חשש של ממש כי המימוש החלקי של החלטות הממשלה הללו יביא לעצירה של הפעולות ולפגיעה בהשקעות ובמאמצים שעשתה בשנים האחרונות הממשלה לקידום ענף החקלאות הימית באילת, דבר שיפגע בהשגת המטרות שנקבעו בהחלטות הממשלה שנועדו לחזק את כלכלת העיר ולהביא לגיוון תעסוקתי בה, בין היתר באמצעות פיתוח ענף החקלאות הימית , להלן הפירוט.  פיתוח אתרים בתחום החקלאות הימית • עיכובים ב)פעולות לקידום התהליכים התכנוניים (שינוי תב"ע - החלטת הממשלה1442 הנחתה את משרדי החקלאות הכלכלה, האוצר הנגב והגליל להקים פארקי חקלאו ת בשלושת האתרים שמיועדים לפעילות של חקלאות ימית באזור אילת: פארק המשתלות, אתר עברונה ואתר עמרם ולהופכם ל מוקד לאומי ובין- לאומי לייצור מזון מן הים והמדבר בשנים2022 עד2026 . :נמצא כי o אתר פארק המשתלות - נכון ליוני2025 טרם הושלם השלב הראשון של שיווק השטחים לפעילות של חקלאות ימית על בסיס התב"ע הקיימת ליזמים פוטנציאלים; וגם עבודות הפיתוח וההקמה של התשתיות החיוניות לפעילות החקלאות הימית )(השלב השני ליישום החלטת הממשלה , שהתקציב עבורן הוקצה למימוש לשנים2022 עד2023 , מצויות עדיין בשלבי תכנון מאחר שטרם נפתרו חסמים .תכנוניים בנושא הניקוז והקמת מתקנים הנדסיים באתר עיכובים אלה עלולים לפגוע במימוש החלטת הממשלה1442 אשר קבעה תוכנית רב- שנתית לביצוע המיזם בשנים2022 עד2026 . o אתר עברו נה - נכון לינואר2025 תהליך שינוי התב"ע באתר, שאמור היה להתבצע בשנים2020 עד 2021 , מצוי בעיכוב של כארבע שנים, והוא נמצא בשלב מקדמי של הכנת תסקיר השפעה על הסביבה שמהווה תנאי מקדים לתהליך ועדיין מצוי במחלוקת בין משרד הכלכלה לבין ה משרד להג"ס . במצב דברים זה ממילא גם העבודות לפיתוח התשתיות באתר (השלב השני) שלפי החלטת הממשלה יועדו לביצוע בשנים2022 עד2024 , לא החלו; התהליכים בעניין עתידים להימשך עוד כשנתיים לפחות (עד שנת2027) באופן שאינו מתיישב עם לוח הזמנים שקבעה הממשלה בהחלטתה. 12 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל o אתר עמרם - התוכנית לפיתוח אתר עמרם לצורך חקלאות ימית מקודמת על ידי המועצה האזורית .חבל אילות ורמ"י ומצויה בשלבי הכנה ראשוניים לקראת דיון בוועדה המחוזית דרום מאחר ש משרדי החקלאות והכלכלה, ורמ"י טרם הסדירו והשלימו את פעולות התכנון הנדרשות, כגון שינוי תב"ע ,והשלמת תסקיר השפעה על הסביבה שמה ווים תנאי מקדמי לצורך קידום פעולות פיתוח השטח ,והתשתיות החיוניות באתרים, הנחוצות לפעילות של חקלאות ימית ולצורך שיווק חלקות ליזמים הפרויקט מתעכב באופן שיש בו כדי להשפיע על מימוש החלטת הממשלה לפי לוח הזמנים שנקבע .בה • הסדרת הטיפול במי הפלט - פיתוח וקידום של החקלאות הימית באילת מחייבים הסדרה של הטיפול במי הפלט שנפלטים לים. הסדרה זו נדרשת שכן חלק מהתוצרים של הפעילות המתוכננת של חקלאות ימית באזור אילת הם מי פלט שנחשבים לבעלי השפעות סביבתיות שליליות על מי הים במפרץ אילת בשל הריכוז הגבוה של חנקן שה ם מכילים . מי פלט נוספים מגיעים כתוצאה מפעילות מתקן התפלה של חברת מקורות שמספק מי שתייה ומים לחקלאות יבשתית באזור. נמצא כי סוגיה זו טרם הוסדרה על ידי משרד החקלאות ו משרד הכלכלה מול הוועדה למתן היתרים במשרד להג "ס שביקשה להקטין את ההשפעות הסביבתיות והגבילה את כמות מי הפלט שניתן להזרים למי מפרץ אילת מכלל המקורות. כמן כן, נכון לינואר2025 ,הפיילוט שמקדם משרד החקלאות בשיתוף רשות המים באמצעות חברת מקורות שנועד להפח י ת את רמת החנקן ב מי הפלט .ממתקן התפלה (סבחה) טרם הושלם הסדרת סוגיית מי הפלט בכללותה נחוצה לנוכח הסיכון הפוטנציאלי בנוגע למימוש הפעילות של החקלאות הימית באתרים השונים )(לכשיסתיימו פעולות התכנון ולתעשייה הנלווית לפעילות זו כפי שנקבע בהחלטות הממשלה , .וגם בנוגע ליכולת אספקת מי השתייה לאזור  תוכנית אסטרטגית לענף החקלאות הימית בישראל והקמת צוות עבודה בין-משרדי - נמצא כי יותר מש לוש שנים לאחר קביעת החלטת הממשלה 1442 ממאי2022 , שהטילה על משרד החקלאות להוביל הכנת תוכנית אסטרטגית לאומית לפיתוח והרחבה של החקלאות והביוטכנולוגיה הימית בישראל בתוך שישה חודשים (עד נובמבר2022 ,) נכון למאי2025 העבודה הממשלתית הדרושה להשלמת ה תהליך ל גיבוש ה לא הושל מה תוך תיאום עם כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים, וכי בפועל אין ת ו כנית אסטרטגית מאושרת. ,נוסף על כך צוות העבודה לקידום החקלאות הימית בראשות משרדי החקלאות והאוצר ובשיתוף המשרד להג"ס, משרד הכלכלה, רמ"י ורשות המים, עדיין לא החל את פעילותו האופ ,רטיבית כך ש טרם גובשה תוכנית עבודה, ולא נקבעו הנחיות ולוחות זמנים לפיתוח התשתיות באתרי החקלאות הימית לרבות .פתרונות תקציביים  העברת המרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י) למשרד החקלאות - במהלך השנים קיבלה ממשלת ישראל כמה החלטות בנושא העברת מלח"י מ המכון לחקר ימים ( ואגמים לישראל חיא"ל , שתחת משרד )האנרגייה) למשרד החקלאות (מכון וולקני- החלטות מהשנים2009 , 2017 , 2019 ו- 2022 . נכון לפברואר 2025 החלטות הממשלה בעניין העברת מלח"י למשרד החקלאות לא יושמו, אף שחלפו כ- 16 שנים מהחלטת הממשלה הראשונה בעניין זה בשנת2009 ,זאת עקב .מחלוקת בין משרדי הממשלה הרלוונטיים לנושא ,ככלל העובדה שיש מחלוקת מקצועית בנושא אינה יכולה לאיין את חובת משרד האנרגייה לקיים את 13 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל החלטות הממשלה לגבי.הם גם העובדה שהמחלוקת נפתרה, והעמדה המקצועית העדכנית של הגופים הרלוונטיים היא שלא נכון יהיה להעביר את מלח"י למשרד החקלאות כפי שהורתה הממשלה בהחלטתה, ן אינ פוטר ו ת את המשרדים מלשוב לממשלה כדי ש היא תבחן את עמדתם ותקבל החלטה מעודכנת במידת ;הצורך אם לא מתקיים מהלך מעשי למול מזכירות הממשלה לשינוי בהחלטות הממשלה בעניין זה, הרי שיש ליישמן. יצוין כי אי-יישום החלטות הממשלה בעניין מביא גם לפגיעה תקציבית במלח"י מפני שתקציבים שהממשלה ייעדה כאמור בהחלטתה למלח"י במסגרת המעבר למכון וולקני אינם מועברים לו, ועל כן הוא .אינו יכול לממש את הפוטנציאל הטמון בו לקידום תחום החקלאות הימית בישראל בכלל ובאילת בפרט  קידום מחקר והוראה אקדמיים - פתיחת תוכנית לימודים אקדמית בתחום החקלאות הימית מהווה נדבך חשוב לקידום האקוסיסטם להפיכת אזור אילת למוקד לאומי ובין- .לאומי לייצור מזון מן הים והמדבר במשך תקופה של קרוב לשלוש שנים מאז קבלת החלטת הממשלה1442 בנושא קידום מחקר והוראה אקדמאיים , לא נפתחה באזור אילת תכנית לימודים אקדמית בתחום החקלאות הימית, זאת עקב מחלוקות בין הות ,"ת משרד החקלאות ומשרד הנגב לגבי המוסד האקדמי המתאים שישמש מסגרת לקידום המחקר וההוראה של תחום זה. במרץ2025 ,במהלך הביקורת של משרד מבקר המדינה כשלוש שנים לאחר קבלת החלטת הממשלה1442 שהצביעה על המקורות התקציביים בסך20 מיליון ש"ח לפתיחת תוכנית לימודים אקדמית ,בתחום זה באילת ולקידום החקלאות הימית אושרה ותוקצבה ת ו כנית לימודים באוניברסיטת בן גוריון לקידום מחקר והוראה בחקלאות וביוטכנולוגיה ימית לשנים ה תשפ"ה ו תה שפ"ו באופן אשר ת מנף את ענף ה- Sea- Tech .באילת ובחבל אילות פעולות הממשלה לפיתוחה של אילת בתחום התחבורה  שדרוג כביש90 - (ביקורת מעקב) - בשני דוחות ביקורת קודמים מהשנים2021 ו- 2024 התריע משרד מבקר המדינה לפני משרד התחבורה על הסכנות הבטיחותיות החמורות הטמונות בכביש90 , ובעיקר בחלקו הדרומי, ועל כך שהוא לא ביצע בצורה מספקת פעולות ומהלכים אופרטיביים שנועדו לטפל כראוי בסכנות אלה, והדגיש את הצורך לקדם תוכנית רב- .שנתית לשדרוג הכביש בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה חלקית .משרד התחבורה השלים את גיבוש התוכנית הרב- שנתית בנושא, ובשנתיים האחרונות הוא קידם בשיתוף נת"י שדרוג מקטעים נוספים בקטע הדרומי של כביש90 ואישר לשם כך תקציב כולל בסך 985 מיליון ש"ח לפעולות התכנון והביצוע של הקטע . נכון למאי2025 , המשרד הקצה330 מיליון ש"ח עבור השלמת שדרוג של מקטע הכביש מצומת קטורה עד מעבר נחל שיטה באורך19 ק"מ, ו- 110 מיליון ש"ח עבור סלילת שבעה מקטעי עקיפה בין צומת מנוחה עד חצבה; כמו כן המשרד הקצה תקציב נוס ף בסך545 מיליון ש"ח ל המשך תכנון וביצוע של ארבעת ה מקטעים בין נחל שיטה ועד צומת הערבה באורך של101 ק"מ. התמשכות הטיפול במקטעים אלה בכביש90 בשנים האחרונות על ת ה בחיי אדם נוספים ובפצועים בשנים2020 עד2025 (כ- 290 נפגעים, מתוכם20 )הרוגים5. 5 ,נתוני הנפגעים הם על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעיבוד ארגון ""נתון לשינוי. 14 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל  הקמת קו רכבת לאילת להסעת נוסעים ולהובלת מטענים- (ביקורת מעקב) - בשורה של החלטות קבעה הממשלה כי ,הקמת מסילת רכבת לאילת תחזק את הנגישות התחבורתית לאילת וממנה תסייע בקידומה ובפיתוחה של העיר ותביא למשיכת תושבים חדשים לעיר ולחיזוק היישובים הקיימים בתוואי הרכבת .המתוכנן לאילת בדוח הקודם הועלה כי נכון לשנת2021 לא חלה התקדמות בקידום תוואי מסילת הרכבת אשר הממשלה יזמה את קידומו כבר בשנת2010 : הליכי התכנון הסטטוטור י לא הושלמו אף שהממשלה קבעה כי אלה יושלמו עד סוף שנת2012 .לכל המאוחר בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן, ו כי בחלוף ארבע שנים מהדוח הקודם משרד התחבורה פעל מול משרד האוצר לאישור תקציב בסך 100 מיליון ש"ח לפעולות תכנון שה ן שלב מקדים והכרחי לביצוע הפרויקט בשטח; אולם אין עדיין ודאות תקציבית ארוכת טווח לגבי המשך התהליכים התכנוניים של הפרויקט, דבר אשר מסכן את ה משכו; כמו כן נכון ליוני2025 , הצוות ,המשותף של משרד התחבורה משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה , שהוקם בין היתר כדי לבחון את דרכי המימון ליישום הפרויקט, טרם הגיש בעניין דוח מלא ומפורט שנדרש היה להגישו עד אפריל2024 - פיגור של כ- 15 .חודשים נ מל התעופה רמון כמנוע צמיחה לכלכלת העיר ולתעשיית התיירות באילת  נוהל תמרוץ כספי להגעת תיירים זרים לאילת - בעונות החורף בשנים2016 עד2020 ובשנים2022 עד 2023 שבמהלכן הופעל נוהל תמרוץ כספי ש במסגרת ו העביר משרד התיירות תמריצים כספיים לחברות תעופה בין-לאומיות שמפעילות בעיקר את טיסות ( החסך הלואו-קוסט) מאירופה, בסך של60 אירו עבור כל נוסע שהגיע לאילת במטוסיהן ,היה גידול ניכר במספר התיירים הזרים שהגיעו לאילת :מכ- 52,000 כניסות תיירים בעונת החורף2016 עד2017 לכ- 90,000 כניסות תיירים בעונת החורף2019 עד2020 ;ו בעונת החורף 2022 עד2023 היו כ- 21,000 .כניסות תיירים משרד התיירות ציין בשעתו כי נוהל התמרוץ תרם להגדלת מספר הטיסות לאילת ומספר התיירים המבקרים בה ולהכנסת מטבע חוץ (מט"ח) לקופת המדינה בשיעור של פי שישה מעלות ההשקעה של משרד התיירות בו, ובסך הכול הוא הניב למדינת ישראל הכנסות בסכום כולל של כ- 725 .)מיליון ש"ח (בניכוי השקעות משרד התיירות משרד התיירות החליט שלא לקדם בעונות החורף בשנים הקרובות (בחודשים אוקטובר עד מרץ) את אישור נוהל תמרוץ לכל נוסע. החלטה זו נשענת על נסיבות .התקופה והשלכות מלחמת חרבות ברזל על פוטנציאל התיירות הנכנסת לישראל פעולות הממשלה בתחום שירותי הרפואה באילת  הפערים העיקריים בתחום שירותי הרפואה ב אזור אילת והצורך ב ניוד מטופלים וכוח אדם רפואי - הפערים בעניין שירותי הרפואה באזור אילת בעת שגרה- בכוח ה אדם ה רפואי (רופאים, מתמחים, אנשי ;)מקצועות הבריאות ב ;)מחלקות (כמו קרדיולוגיה, נוירולוגיה ופגייה ב רמת הבטיחות הרפואית; במענה ה רפואי למצבי חירום ולאירוע רב נפגעים- אר"ן; במשכי ה המתנה לרפואה ה יועצת באילת; ועוד- מצביעים על כך ש בית חולים יוספטל, אשר נותן את המענה הרפואי העיקרי לתושבי ם באזור אילת ולשוהים באזור אילת בעת שגרה ובשעת חירום, חסר את כוח העבודה הדרוש להפעלתו בצורה ראויה במשך כל שעות 15 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל .היממה לכן מתן שירותי רפואה לתושבים ולשוהים באזור אילת תלוי בחלופת הניוד של כוח אדם רפואי לאילת ו של מטופלים שנדרשים לקבל טיפול רפואי מחוץ לאילת, שמושפעת מהנגישות התחבורתית לאילת וממנה. כל זמן שקיימים פערים בנגישות התחבורתית והיא לוקה בחסר, מתקיימת שגרה של ביטולי בדיקות וטיפולים רפואיים או דחייתם באופן כרוני, תוך פגיעה ניכרת בטיפול הרפואי הניתן לתושבי אזור אילת, באופן .המחמיר את הפערים במתן שירותי הרפואה בין אזור אילת ובין יתר אזורי הארץ  מעקב אחרי יישום החלטת הממשלה4662 • מעבר כוח אדם רפואי (רופאים ואנשי צוות מקצועות הבריאות) לאילת- מימוש החלטת הממשלה שתכליתה הייתה להגדיל את הנגישות לשירותי רפואה מקצועית באילת באמצעות מתן תמריצים לרופאים כדי לעודד אותם לעבור לאילת נחל הצלחה חלקית: הקופות מימשו כ- 11.7 מיליון ש"ח מתוך כ- 13.6 מיליון ש"ח (כ- 86% ) מהתקציב שיועד לרופאים; וניכר מימוש נמוך של המענקים לעובדים במקצועות הבריאות- 0.18 מיליון ש"ח מתוך כ- 1.58 מיליון ש"ח (הכללית- 16% ; לאומית ומכבי- לא .)מימשו • הצבת מסוק קבוע ב מרכז הרפואי יוספטל והכשרת מנחת מסוקים והאנגר - החלטת הממשלה לתקצב הצבת מסוק בעיר אילת לפינוי מוסק דחוף של חולים למרכזים רפואיים במרכז הארץ נבעה מצורך ברור במתן מענה רפואי דחוף שבנסיבות מסוימות עשוי להיות מציל חיים. הניצול המלא של התקציב שיועד בהחלטת הממשלה לנושא בשנים2020 ע ד2023 וכן המשך הפעלתו של המסוק במהלך שנת2024 ללא הסדרה תקציבית מצביעים על הצורך בהמשכיות שירות זה להצלת חיי אדם. נכון לפברואר2025 הממשלה לא קיבלה החלטה שתבטיח את המשך ת בו קצ י הפעלת המסוק לאורך זמן ו לא פורסם מכרז בעניין. גם ה כללית טרם סיימה את עבודות התשתית הנדרשות להכשרת מנחת המסוקים, וטרם הוקם ביוספטל האנגר למסוק שתוקצב בסך של5 מיליון ש"ח בהחלטת הממשלה4662 . • קידום החלטת ממשלה המשכית לשיפור רמת השירותים הרפואיים באזור אילת - החלטת הממשלה 4662 פגה בסוף שנת2023 . מטבע הדברים הצרכים הרפואיים בעיר אילת שניתן להם מענה בהחלטה משנת2019 הם בעלי אופי מתמשך. לפיכך נקבע בהחלטת הממשלה מנגנון ייעודי מפורש לבחינת תוצאותיה, ולפיו על ראש הממשלה להביא את הנושא לדיון .נוסף ולקבלת החלטות בממשלה נכון לפברואר2025 נותרו פערים בשיפור זמינות שירותי הרפואה באזור אילת בנוגע לנושאים שעליהם החליטה הממשלה , אך לא התקבלה החלטת ממשלה המשכית שיהיה בה כדי לשמר את ההישגים של החלטת הממשלה4662 ולבצע התאמות ככל הנדרש, ולא סוכמו נתיבי פעולה תקציביים אחרים על ידי משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הבריאות לשיפור זמינות השירות הרפואי באזור אילת . • הפערים העיקריים בתחום שירותי הרפואה ב אזור אילת והצורך ב ניוד מטופלים וכוח אדם רפואי - בהיעדר מענה יסודי להשלמת כוח האדם הרפואי ביוספטל, מתן שירותי רפואה לתושבים ולשוהים באזור אילת תלוי בחלופת הניוד של כוח אדם רפואי ומטופלים, שמושפעת מהנגישות התחבורתית לאילת וממנה. כל זמן שקיימים פערים בנגישות התחבורתית והיא לוקה בחסר, מתקיימת שגרה של ביטולי בדיקות וטיפולים רפואיים או דחייתם באופן כרוני, תוך פגיעה ניכרת בטיפול הרפואי הניתן לתושבי אזור אילת, באופן המחמיר את הפערים במתן שירותי הרפואה בין אזור אילת ובין יתר 16 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל .אזורי הארץ בזמני חירום שבהם נסגרים שמי ישראל הפגיעה אף מוחמרת מפני שצוות רפואי מהמרכז מתקשה להגיע לאילת, ואין למטופלים ,אפשרות סבירה לצאת מאילת מה שמקטין משמעותית את זמינות השירות הרפואי שניתן לתושבים ולשוה.ים במרחב אילת  עבודת צוות הבחינה במשרד הבריאות בנושא כוח האדם הרפואי באזור איל ת - נכון ליוני2025 עבודת צוות הבחינה בראשות המשנה למנכ"ל משרד הבריאות (שמונה בינואר2024 על ידי מנכ"ל משרד הבריאות למתן מענה לפערים בסוגיות של כוח האדם הרפואי ביוספטל) קידמה כמה מהלכים בעלי פוטנציאל משמעותי למענה לפערים, ובהם הסכמי גג עם מרכזים רפואיים אחרים, התאמת מנגנון גיוס הרופאים למאפייני יוספטל וקידום מסלולי התמחות ייחודיים. עם זאת, מהלכים אלה נמצאים בשלבי מימוש ראשוניים, וגם לא הושלמה עבודה להכנת מודלים כלכליים למתן מענה ת קציבי שיתמוך בפעולות אלה ובפעולות נוספות ואלה לא והצג ו לפני משרדי הבריאות האוצר . בכך לא הונח הבסיס הכלכלי ליישום מעשי של עבודת הצוות ולמתן פתרונות כוללים ארוכי טווח ובנ.י קיימה לפערים המפורטים שהובאו לידיעת הצוות מנגנון לבדיקת היעילות הכלכלית של פרויקטים תיירותיים ציבוריי ם- משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולת מינהל ה תכנון ,פיתוח ותשתיות במשרד התיירות לקדם לראשונה מודל רחב ומעמיק לבדיקת היעילות הכלכלית של פרויקטים תיירותיים ציבוריים, דבר שיסייע לקידום תהליכי קבלת החלטות מבוססי נתונים במשרד התיירות לגבי תקצוב הקמת פרויקטים אלה ויהיה כלי לבחינת יעילותם לאחר .הקמתם, לרבות בעיר אילת על המשרד לפעול לשילוב המודל וממצאיו בתהליכי העבודה שלו בבחינת פרויקטים תיירותיים, דבר שיתרום בטווח הקצר והארוך להגדלת התועלת מהשקעותיו בת שתיות תיירותיות .ציבוריות פעולות עיריית אילת לקידום הסקטור הכלכלי- תעסוקתי באילת- משרד מבקר המדינה מציין את ה פעולות שנקטו האג פים לפיתוח כלכלי ולהכשרות מקצועיות ,בעיריית אילת בשנים האחרונות במיוחד ,במהלך תקופת מלחמת חרבות ברזל ב מאמץ רב ,מתוך מחויבות לעיר מול עשרות רבות של גופים ויזמים כלכליים, במטרה להגדיל את הגיוון התעסוקתי בעיר ו י הב ל א משרות איכותיות בתחומים טכנולוגי י ם עתירי ידע שיאפשרו העסקת עובדים מאילת. ,כמו כן על רקע המשבר הכלכלי בעיר ולמול השינוי בנתוני קליטת המפונים, יזמה עיריית אילת פעולה שיווקית תיירותית, שהביאה לזינוק בהוצאות כרטיסי האשראי באילת לעומת השבועות שקדמו, ופעילות האשראי בעיר חזרה כמעט לרמה של הוצאות ב כרטיסי האשראי בשבוע ממוצע בשנת2023 . הקמת מעבדת שירות ליזמי ם - יש לציין לחיוב את הפעולות של משרד החקלאות ליישום החלטת הממשלה להקמת מעבדת שירות ליזמים באילת כדי לסייע ליזמים לגשר בין שלב הפיתוח והמחקר של המוצר לשלב התחלת היישום בתעשייה ואת ההתקדמות הניכרת שנעשית בעניין על ידי משרד החקלאות ומלח"י. 17 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל 6 ועדה מיוחדת לעניין טיפול המדינה ביישובים בגבול המזרחי, ש"תקיים דיוני פיקוח על פעיל ות רשויות המדינה ביישובים המצויים "באזורים אלה: אילת, הערבה, ים המלח ורמת הגולן בהיותם יעד אסטרטגי לאומי חשוב. הוועדה קיימה שני דיוני פיקוח בנושא ( הסיוע הייחודי לעיר אילת1.10.24 ו- 7.11.24 .) ח לק ראשון- המענה הממשלתי לאילת בחודשי המלחמה הראשונים  הסיוע הממשלתי הייחודי לעיר אילת במלחמת חרבות ברזל - על משרדי האוצר והתיירות לפעול למימוש החלטת הממשלה1702 מאפריל2024 בעניין התמיכה בערים מרוחקות הנסמכות על ענף התיירות על שני מרכיביה (הפיתוח והשיווק). על משרד התיירות לנקוט את הפעולות הדרושות כדי שהחלטות הממשלה לסיוע במצבי חירום לערי תי ירות מרכזיות שנסמכות באופן ניכר על תעשיית התיירות- כאילת- ו ימ.משו ויבוצעו בלוחות זמנים מהירים אשר יבטיחו את אפקטיביות הסיוע ,כמו כן מוצע כי משרדי האוצר והתיירות ימשיכו לדווח בנושא זה לוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי בכנסת שהוקמה בספטמבר 2024 וקיימה ד יוני פיקוח על פעילות רשויות המדינה בנושא זה6.  גיבוש תפיסת הניהול וההיערכות של משרד התיירות למצבי חירום והמענה להם - על משרד התיירות להשלים בהקדם את התהליכים שבהם החל במהלך מלחמת חרבות ברזל לעדכון ולאישור של תפיסת ניהול החירום המשרדית וההיערכות למצבי חירום שעל ביצוען הומלץ ב דוח מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה ולכלול בהם גם תובנות הנוגעות להתמודדותו עם .ההשלכות וההשפעות של המלחמה על תעשיית התיירות חלק שני- פעולות הממשלה ויישום החלטותיה בשנים2019 ו- 2022 לפיתוחה הכלכלי והתיירותי של העיר אילת  ( מרכז הכנסים באילת ביקורת)מעקב - אם עמדת ם של משרד התיירות ושר התיירות היא שאין מקום לקדם את הקמת מרכז הכנסים באילת במתכונת המקורית שהוצעה לנוכח אי- ,כדאיות כלכלית הרי ש אין די בהנחיה בעל פה של השר בעניין זה ונדרש היה שוועדת הצת"פ במשרד התיירות תקיים דיון יסודי ומקצועי בעניין בהתאם לסמכויותיה על פי הנוהל ותגבש עמדה בעניין ותשקול במסגרת זו גם את הצורך בהעמקת הניתוח הכלכלי. אם יעלה כי אכן אין מקום לקדם את מרכז הכנסים במתכונתו המקורית ויש ליישם את ההחלטה במתכונת אחרת, על משרד התיירות ליזום הצעת מחליטים במטרה לשנות את החלט ת הממשלה 4662 משנת2019 ,אשר הטילה עליו לקדם את הקמת מרכז הכנסים במתכונת שנקבעה בהחלטה. 18 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל  )פיתוח רצועת חוף הים (הטיילת- על משרד התיירות להאיץ את הפעולות הנדרשות לצורך השלמת הביצוע של פרויקט לאומי רב- שנתי מרכזי זה של פיתוח רצועת החוף, כדי לאפשר את קידום ביצועו ביעילות בהתאם לזמינות הביצוע ולבשלות המקטעים לפיתוח; ובין היתר לבצע התאמות במנג נ ון הקיים בוועדת הצת"פ המשרדית שכן מדובר בפרויקט בהיקף מוערך של כ- 860 מיליון ש"ח. יש משנה חשיבות לקידום פרויקט משמעותי זה ביעילות, כח לק מהפעולות לסיוע ולשיקום של תעשיית התיירות באילת, על פי החלטות .הממשלה  פיתוח ושדרוג של אטרקציה תיירותית- פארק הצפרות - על עיריית אילת והמועצה האזורית חבל אילות, והגורמים הנוספים החתומים על הסכם השותפות בהפעלת הפארק- ,קק"ל והחברה להגנת הטבע לפעול מול מש רד התחבורה, הגורם המוסמך לאשר תחנות אוטובוס חדשות בדרכים בין- עירוניות, להסדרת דרך הגישה אל הפארק ומתחם החניה, ובכלל זה בהיבט של תחבורה ציבורית זמינה; וכן לפעול לשדרוג התשתיות הפיזיות והחיוניות של הפארק- .חשמל, אינטרנט וביוב כמו כן על עיריית אילת והמועצה ה אזורית חבל אילות, בשיתוף יתר השותפים בהפעלת פארק הצפרות, לפעול בהקדם להשלמת עדכון התוכנית הסטטוטורית של הפארק ו לקדם פעולות לשדרוג הפארק על בסיס התוכנית הסטטוטורית הקיימת.  יישום החלטת הממשלה4662 משנת2019 בהיבטי תיירות - על הגורמים הממשלתיים והציבוריים ו,בראשם משרד התיירות ,עיריית אילת, המועצה האזורית חבל אילות, משרד התיירות, החברה להגנת הטבע ,רשות הטבע והגנים, קק"ל ורמ"י לשתף פעולה בזירוז הטיפול בפרויקטים ה מפורטים לעיל ולפעול, כל אחד בתחומו, לקידומם. השלמת הפרויקטים תתרום משמעותית לפיתוח העיר, התיירות בה .וכלכלתה פעולות הממשלה לקידום הסקטור הכלכלי-תעסוקתי  תוכניות משרד הכלכלה- על משרדי האוצר והכלכלה לבחון במסגרת יישום החלטות ה ממשלה לפיתוח העיר אילת את מימוש התוכניות הנוגעות לתמרוץ ,חברות להקים בתחומה או להעתיק אליה מיזמים עסקיים במיוחד בתחומי ההנדסה ומדעי הטבע כפי שנקבע במסלול שכר גבוה, לבדוק את מידת יישום התוכניות באופן עיתי, ו לבצע התאמות.אל מול הפערים שיימצאו כמו כן ,על משרד הכלכלה לאפיין ולפעול להסרת ה חסמים שהביאו לידי כך שכמע ט שלא היה ביקוש למסלולים הייעודיים שהוא קידם באילת, בין היתר בראי ההון האנושי הקיים בעיר ; זאת, במסגרת מסלולים ייעודיים קיימים או עתידיים שיסייעו ל אילת בהגדלת הגיוון התעסוקתי ובהרחבת תחומי העיסוק הקיימים בה, כך שהיא תוכל להתמודד טוב יותר עם משברים ועם מצבי חירום עתידיים. בין היתר מומלץ ל בחון דרכים להגדלת אפשרויות התעסוקה באילת והגיוון התעסוקתי בה בכל האמצעים העומדים לרשות הממשלה , לרבות ,באמצעות חוק עידוד השקעות הון התשי"ט- 1959 . 19 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל פעולות הממשלה לקידום ענף החקלאות הימית באזור אילת קידום ענף החקלאות הימית באזור אילת - על כלל הגורמים הרלוונטיים - ,ובהם משרדי החקלאות הכלכלה, האנרגייה, חיא"ל, רשות המים, מינהל התכנון ורמ"י- להירתם ולשתף פעולה כדי למצות את .הפוטנציאל והערך המוסף הגלום ביישום החלטות הממשלה בנושא זה :בין היתר כמפורט להלן  פיתוח אתרים בתחום החקלאו ת הימית 1 . עיכובים ב)פעולות לקידום התהליכים התכנוניים (שינוי תב"ע א. אתר פארק ה משתלות - על רמ"י, משרד החקלאות ועיריית אילת לפעול יחד להשלמת הפעולות הסטטוטוריות והתכנוניות הדרושות לפיתוח השטח ולמציאת פתרונות ל צרכים ההנדסיים הדרושים כדי שתחול על האתר תב"ע מעודכנת כך ש ניתן יהיה ל שווק בהקדם את .האתר ליזמים ב. אתר עברונה - על משרד הכלכלה לנקוט בשיתוף משרדי החקלאות והג"ס את הפעולות הדרושות שיסייעו להשלמת התהליך לשינוי התב"ע הקיימת באתר עברונה כדי לאפשר את פיתוח התשתיות .באתר בהקדם ג. אתר עמרם - ל נוכח העיכובים הנוגעים לאתרים הנוספים( אתרי פארק המשתלות ועברונה) , שמצויים עדיין בשלבי תכנון שונים, מוצע כי קידום התכנון של אתר עמרם יואץ על ידי המועצה האזורית חבל אילות ורמ"י, ,וזאת בלי להמתין להשלמת הפעולות באתרים הנוספים כדי לקדם שיווק של חלקות ליזמים בת.חום החקלאות הימית במרחב זה 2 . הסדרת הטיפול במי הפלט- מומלץ כי משרד החקלאות ו רשות המים האחראיות ליישום החלטת ממשלה1442 , יקדמו את הפתרונות האפשריים לטיפול במי הפלט ולצמצום השפעותיו הסביבתיות ,השליליות בשיתוף הגורם המבצע- חברת מקורות- ובשיתוף המשרד להג"ס. פתרונות אלה י אפשר ו את המשך ה פעילות ה חקלאית באזור בהתאם להחלטת הממשלה, לכשיושלמו הפעולות התכנוניות והפרויקט יתקדם לשלב הביצוע, ויבטיח ו את אספקת מי השתייה לעיר אילת ולשאר הרשויות המקומיות באזור כסדרה ועל פי הצורך. לעניין זה מוצע כי משרד החקלאות יחיש את יישו ם הפיילוט באמצעות הקמת מתקן לטיפול בחנקן באמצעות אצות.כדי שממצאיו ישמשו תשומה לפתרונות אפשריים  תוכנית אסטרטגית לענף החקלאות הימית בישראל והקמת צוות עבודה בין- משרדי- על משרד החקלאות בשיתוף צוות ההיגוי הבין- משרדי והגופים הציבוריים המנויים בהחלטת הממשלה להאיץ ,את השלמת הכנת התוכנית האסטרטגית שבאחריותו ולפעול להסדרת ממשקי העבודה והסמכויות ביניהם תוך יצירת מחויבותם לקידום ולתקצוב של הפעולות המפורטות בהחלטת הממשלה ושיידרשו על פי ,התוכנית האסטרטגית; זאת בראייה ארוכת טווח שתביא בחשבון את הצרכים הלאומיים את הסיכונים לקידום התחום ו את.הפוטנציאל הטמון בו כמו כן על משרד החקלאות לפעול בהקדם לכינוס צוות העבודה בהשתתפות כלל הנציגים שנקבעו בהחלטת הממשלה ו לקבוע לוח זמנים קצר לסיום עבודת הצוות ולהגשת ,המלצותיו לשרים הרלוונטיים בממשלה, וזאת כדי לאפשר את קידום תחום החקלאות הימית באזור אילת שהוא כאמור מרכיב מרכזי בגיוון התעסוקתי בעיר ובפיתוחה הכלכלי. 20 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל  העברת המרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י) למשרד החקלאות- על משרד האנרגייה בשיתוף משרד החקלאות, חיא"ל ורשות החברות ל החיש את פעולת ם להסדרת הסטטוס של מלח"י ולא להותיר את המצב על כנו; זאת על ידי קידום החלטת ממשלה מעודכנת שתעגן את שיוכו הארגוני של מלח"י לחיא"ל לנוכח עמדתם המקצועית העדכנית של משרדי החקלאות והאנרגי י ה ורשות החברות, כי היתרונות בהותרת מלח"י תחת ניהולו ובאחריותו של חיא"ל עולים על החסרונות שאפשר שייגרמו בשל המעבר למשרד .החקלאות אם הממשלה לא תקבל החלטה מעודכנת, .הרי שיש לממש את ההחלטה המקורית  קידום מחקר והוראה אקדמיים - מומלץ כי ה וות"ת ומשרדי החקלאות והנגב י וודא ו כי בהתאם להחלטת המל"ג, שנת הלימודים ה( תשפ"ו2025 - 2026 ) במסלולSea-Tech מדע וטכנולוגיות ימיות שאושר תיפתח ,כסדרה; וכמו כן עליהם להמשיך ולעקוב בשנים הקרובות אחר התקדמות התוכנית באוניברסיטת בן גוריון ולוודא כי היא משיגה את מטרות החלטת הממשלה 1442 ( 2022 ) , כדי שתהווה מנוע צמיחה כלכלי נוסף שיאפשר גם חיזוק של ההון האנושי באילת, ותסייע בקידום הגיוון התעסוקתי בעיר ובהצמחת דור העתיד .של חוקרים בתחום החקלאות הימית בישראל פעולות הממשלה לפיתוחה של אילת בתחום התחבורה  שדרוג כביש90 (ביקורת מ עקב) - על משרד התחבורה להשלים בהקדם את פעולות התכנון והתקצוב הנחוצות לשדרוג כלל המקטעים של חלק מסוכן זה של הכביש ו את ביצוע פעולות השדרוג, וזאת על בסיס .לוחות זמנים שיקבע, כל זאת לשם שיפור הבטיחות בכביש והנגישות התחבורתית לאילת וממנה  הקמת קו רכבת לאילת להסעת נוסעים ולהובלת מטענים (ביקורת מעקב) - על משרדי התחבורה והאוצר ועל נת"י ומינהל התכנון לפעול כל אחד בתחומו לקידום פעולות ה תכנון של המסילה לחיבור ישראל שנקבעו בהחלטות הממשלה4662 (משנת2019) ו- 855 (משנת2023 ,); נוסף על כך ,על משרדי התחבורה האוצר וראש הממשלה להשלים בהקדם את הכנת הדוח המלא והמפורט ב עניין דרכי המימון ליישום הפרויקט , כנקבע בהחלטת הממשלה 855 משנת2023 . נמל התעופה רמון כמנוע צמיחה לכלכלת העיר ולתעשיית התיירות באילת  נוהל תמרוץ כספי להגעת תיירים זרים לאילת - מומלץ כי משרדי התיירות והתחבורה יבחנו בשיתוף ,משרדי האוצר הנגב והגליל, רש"ת, עיריית אילת והתאחדות בתי המלון אם יש מקום להמשיך את הפעלת נוהל התמרוץ בראייה צופה פני עתיד. פעולה בעניין זה נדרשת כבר בעת הזו חרף הקיפאון הקיים כעת בתיירות הנכנסת, לצורך בחינת פתר ונות וחלופות שאותם יהיה אפשר לממש כתגובה מהירה מייד לאחר .שינוי הנסיבות וחזרת תיירות החוץ לישראל 21 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל פעולות הממשלה בתחום שירותי הרפואה באילת  מעקב אחרי יישום החלטת הממשלה4662 1 . מעבר)כוח אדם רפואי (רופאים ואנשי צוות מקצועות הבריאות לאילת- לנוכח מימוש התקציב למענקים לרופאים ולאנשי צוות מקצועות הבריאות לעבור לאילת באופן חלקי בלבד, על משרד הבריאות לבחון חלופות לעידוד הגעת אנשי מקצוע אלה לאילת הנחוצים למערכת הבריאות בעיר בהתאם להחלטת הממשלה4662 משנת2019 .ובכלל זאת לבחון תוכניות המשך בעניין 2 . הצבת מסוק קבו ע ב מרכז הרפואי יוספטל והכשרת מנחת מסוקים והאנגר- ל נוכח הצורך במסוק ותפקידו החשוב בהצלת חיים של הנזקקים לכך באזור אילת, מומלץ כי משרד הבריאות שהנושא באחריותו יקדם בשיתוף משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה את הפעולות הנדרשות להסדרת המשך הפעלת המסוק בהקדם גם אחרי שנת2025 . כמו כן על ה כללית לפעול להשלמת הכשרת מנחת המסוקים ביוספטל ו ל הקמת האנגר כדי שה פינויים המוסקים של המטופלים באזור אילת אל מרכזים .רפואיים אחרים ייעשו באופן בטיחותי ממנחת מוסדר 3 . קידום החלטת ממשלה המשכית לשיפור רמת השירותים הרפואיים ב אזור איל ת- מ ומלץ כי משרדי הבריאות, האוצר וראש הממשלה יפעלו בהקדם בשיתוף עיריית אילת, המועצה האזורית חבל ,אילות וקופות החולים שמפעילות מרפאות בקהילה במרחב זה וכן הכללית המפעילה את יוספטל לגיבוש מתווה מסודר- שיעוגן בהחלטת ממשלה המשכית או בדרך אחרת- כדי לתת מענה לצרכים הרפואיים של תושבי אזור אילת והשוהים בה, ובכלל זה גיוס כוח אדם רפואי וכוח אדם במקצועות .הבריאות והסדרת המשך הפעלה שוטפת וארוכת טווח של המסוק באילת 4 . הפערים העיקריים בתחום שירותי הרפואה ב אזור אילת והצורך ב ניוד מטופלים וכוח אדם רפואי - מומלץ כי הגורמים הממשלתיים הנוגעים בעניין - משרדי הבריאות והאוצר וכן הכללית יקדמו פתרונות שיאפשרו ליוספטל- בית החולים היחיד באזור אילת, לספק שירותים רפואיים ופרה- רפואיים .זמינים לרבות בשעת חירום לתושבים ולשוהים במרחב על בסיס ארוך טווח באופן שוויוני  עבודת צוות הבחינה במשרד הבריאות בנושא כוח האדם הרפואי באזור איל ת - מומלץ כי צוות הבחינה במשרד הבריאות, אשר החל את עבודתו בינואר2024, ישלים בהקדם את פעולתו למענה כולל לפערים בכוח האדם הרפואי באילת תוך קידום המהלכים שכבר נקט וחלקם החלו במימוש ובכלל זה ישלים עבודה ל הכנת מודלים כלכליים שיהוו את הבסיס המקצועי הדרוש כדי שיינתן מענה מתאים, ארוך טווח ובר קיימה לפערים הקיימים בזמינות שירותי הרפואה באזור אילת. עוד מוצע כי ממצאי צוות הבחינה והמלצותיו יובאו גם לפני הממשלה כבסיס להחלטת ממשלה המשכית בנושא, תוך בחינת תוצא ותיה והשגת מטרותיה של החלטת הממשלה4662 ., אשר אחת ממטרותיה הייתה כאמור שיפור בתחום הבריאות באזור אילת בתקופת הביניים מומלץ כי משרד הבריאות ינקוט פעולות כדי להרחיב את ה זמינות ו ה ניידות של צוותים רפואי י ם ו של מטופלים באזור אילת, ויוודא כי הפעולות הקשורות לשיתופי הפעולה בין יוספטל ומרכזים 22 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל הפעולות לקידום האקוסיסטם בתחום החקלאות הימית בישראל לפי החלטת הממשלה1442 רפואיים אחרים (הגגות) אכן יתממשו לאורך זמן, כך שי.סייעו לצמצום הפערים הרפואיים באילת עוד מומלץ כי משרד ראש הממשלה ימשיך את פעולתו בנושא לרתימת כלל הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדב ר לצורך בחינה מעמיקה של שירותי הבריאות באילת, כפי שמסר למשרד מבקר המדינה, ו ייקבע גורם שילווה ויתכלל את הפעולות מול כל הגורמים.האמורים  הקמת פקולטה לרפואה באילת - בהמשך לכוונת שר החינוך לקדם פתיחת פקולטה לרפואה באילת ב ,שנת הלימודים התשפ"ז מומלץ ל מל"ג להשלים את תהליך בחינת הנושא על ידו. 23 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל מידת יישום החלטות ממשלה בנוגע לפיתוח התיירותי-כלכלי של העיר אילת 24 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל אילת היא העיר הפריפריאלית ביותר במדינת ישראל. לעיר חשיבות אסטרטגית הודות למיקומה לחופי מפרץ ים סוף ולנמלי התעופה והים שבה. בשל מיקומה הגיאוגרפי הייחודי ותשתיות התחבורה שלה, העיר משמשת כשער הכלכלי הדרומי של מדינת ישראל. ריחוקה של העיר אילת והיישובים הסמוכים לה ממרכז הארץ היווה במשך השנים חסם בהתפתחותם הכלכלית והחברתית, והביא לכ ך שהם נשענים כמעט באופן בלעדי על תעשיית התיירות ומתקשים לפתח מנועי צמיחה כלכליים משמעותיים אחרים. הדבר יצר פערים במכלול השירותים הציבוריים הניתנים .לתושבים באזור אילת לעומת אזורים אחרים בישראל בהיבטי התחבורה, הרפואה והתעסוקה בשנים2020 עד2024 שררו בארץ ובעולם מצבי חירום מורכבים וממושכים שהשפיעו על תעשיית התיירות באופן ניכר, ובהם מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. מצבי חירום אלו פגעו פעם אחר פעם בחוסנה התיירותי והכלכלי ,של העיר והעצימו את הקשיים והאתגרים שעימם נדרשת העיר להתמודד בהיעדר מקורות תעסוקה נוספים בעיר מלבד תעשיית התיירות. אירועי החירום הללו ממחישים את החשיבות בהיערכות מדינתית מוקדמת למצבי חירום המשפיעים על תעשיית התיירות; בהפעלתה בסמוך ככל האפשר לתחילתם; ובמענה ממשלתי כזה המותאם למאפייניה של העיר אילת ולחוסנה התיירותי וז את בשל השפעתם המידית .והרחבה על כלכלת העיר מציאות כזו- שבה העיר רגישה במיוחד למצבי חירום מהבחינה התעסוקתית, חושפת אותה לסיכונים ומחלישה את היכולת שלה לבנות תשתית כלכלית וחברתית איתנה; ומחייבת נקיטת פעולות לקידום תוכניות כלכליות לפיתוח מנועי צמיחה חדשים בע יר, עיסוקים מגוונים לתושביה ופרויקטים פרטניים שישכללו את המוצר התיירותי שהיא .מציעה למבקרים בה ממשלות ישראל הכירו בחשיבות האסטרטגית של אילת ובחולשותיה המערכתיות, זאת לצד הפוטנציאל הבלתי ממומש שלה, וקיבלו כמה החלטות במטרה לחזק את התחומים הכלכליים- חברתיים בעיר ולפתח בה מנועי צמיחה חדשים בעת שגרה. הממצאים המובאים בדוח ביקורת זה ובכלל זה בפרקי המעקב משקפים ביצוע ממשלתי ירוד :של החלטות הממשלה 1 . בתקופה שקדמה למלחמת חרבות ברזל משרד התיירות לא השלים את המענה לפערים בנוגע לתפיסת ניהול מצבי חירום במשרד וההיערכות אל יהם כפי שהועלו בדוח מבקר המדינה משנת2023 ;, כלקח ממגפת הקורונה .כך שערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל עדיין לא הייתה במשרד תפיסת ניהול מצבי חירום מעודכנת ומאושרת 2 . עוד בשנת2015 קבעה הממשלה בהחלטה333 כי בזמן מצב חירום על משרד התיירות להוביל צוות בין- משרדי שימליץ( לממשלה על כלים ומנגנוני סיוע לתעשיית התיירות שניתן יהיה להפעילם בתוך זמן קצר14 יום). הגם שמשרד התיירות לא ביצע מרכיבים מסוימים בהחלטה ולא המליץ לממשלה על כלים ומנגנוני סיוע לתעשיית התיירות בכלל ובעיר אילת בפרט, הרי שכעבור תקופה קצרה מפרוץ מלחמת חרבות ברז ל הוא נרתם לטיפול .במשימה הלאומית של הלנת המפונים משני חבלי ארץ באופן שסייע לחלק מתעשיית התיירות זאת ועוד, באפריל2024 (שבעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה) החליטה הממשלה על סיוע בסך50 מיליון ש"ח שיועד לחיזוק תעשיית התיירות (החלטה1702 ); נכון למרץ2025 החלטה ז :ו בוצעה באופן חלקי בלבד ובשיהוי התקציב בסך25 מיליון ש"ח שיועד לפיתוח תשתיות תיירותיות אושר בדצמבר2024 וצפוי להיות ממומש רק בשנת2025 , והתקציב בסך25 מיליון ש"ח שיועד לשיווק אירועים בשנת2024 (רובו ככולו לעיר אילת) לא 25 מבקר המדינה | דוח מיוחד אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר2025 ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל הוקצה לפי החלטת הממשלה שכן משרדי התי ירות והאוצר לא גיבשו מבעוד מועד מתווה למימושה, כדי לאפשר .את יישומה המהיר 3 . הממצאים המפורטים בדוח ביקורת זה מלמדים בראש ובראשונה על רמת יישום נמוכה של החלטות ממשלה שהתקבלו בנוגע לתוכניות לפיתוח העיר אילת והאזור ולהקצאת משאבים לשם מימושן. בפועל החלטות הממשל ה שנקבעו לחיזוקה של העיר הובילו לשיפור מוגבל, וספק אם יש בהן כדי לקדם את המטרות ולממש את היעדים שהממשלה קבעה בהחלטותיה. בכך החוסן התיירותי והכלכלי של העיר אילת נותר חשוף לסיכונים עתידיים במצבי חירום שונים הנובעים מתלותה ומתלות תושביה בענף עיקרי אחד- ענף ה .תיירות ,כדי שאילת לא תימצא באותו מקום שאליו היא נקלעה בשנים האחרונות במהלך משברים ומצבי חירום ולאחריהם על משרדי הממשלה הרלוונטיים ליישם את כלל החלטות הממשלה שהתקבלו בעניינה באופן שיחולל שינוי ולנקוט :את הפעולות הללו 1 . שיקום ושדרוג של תעשיית התיירות במרחב אילת אשר ספגה נזקים במהלך מלחמת חרבות ברזל וחיזוק חוסנה .התיירותי של העיר אילת 2 . .השלמת ביצוע הפרויקטים התשתיתיים שבתחומי התיירות, פני העיר, התרבות וההשכלה 3 . ,הרחבת תמהיל סוגי הענפים הכלכליים הקיימים בעיר ואפשרויות התעסוקה בה לצד חיזוקה ופיתוחה החברתי .וקידום ההון האנושי באילת 4 . השלמת הפעולות הנדרשות לשיפור הנגישות התחבורתית לאילת בהקדם באמצעות המשך קידום תכנון תוואי הרכבת, שדרוג כביש90 .והגדלת הפעילות האווירית בנמל התעופה רמון 5 . קידום והשלמה של הפעולות לשיפור שירותי הבריאות והרפואה במרחב אילת, ובכלל זאת מתן מענה לפערים העיקריים בתחום זה והצורך בניוד מטופלים וכוח אדם רפואי שתלוי בנגישות התחבורתית והתעופתית לאילת .וממנה יש ליישם את הפעולות האלו בהקדם כדי למנף את הפוטנציאל הלאומי הטמון באזור אילת ולשפר את חוסנה הכלכלי והתיירותי במיוחד בעיתות משבר ולנוכח הת ,חרות ההולכת וגוברת עם אתרי נופש במדינות אחרות; וזאת .במבט רחב צופה פני עתיד, בראייה אסטרטגית ובהלימה להחלטות הממשלה שהתקבלו בעניינה במהלך השנים