חומר רקע
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2025-193887
סיכום דיון
מיום שני, ד' בכסלו התשפ"ו ,
24.11.2025
:, בנושא
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל, דוח מיוחד2025
הח "כ
אלון שוסטר -
יו"ר הוועדה –
העיר אילת הוגדרה כעיר לי בה תיירותית על ידי משרד
התיירות.
לעיר פוטנציאל תיירותי משמעותי והיא משמשת כשער דרומי לישראל בהיותה ממוקמת
בין אפריקה לאסיה. לאילת יש נמל ימי ונמל תעופה אשר מאפשרים כניסות ויציאות בינלאומיות
אליה וממנה,
וכמובן היא בעלת נכסי תיירות אשר יכולים לייצר הזדמנויות כלכליות ועסקיות
משמעותיות למדינ ה. עם כל זאת–
אילת היא הרשות הכי פריפריאלית בישראל. כלכלתה נשענת
.בעיקר על תיירות90%
.מהעסקים בעיר תלויים כמעט בלעדית בתיירים
לתושביה אין חלופות זמינות וקרובות לתעסוקה מחוץ לעיר, לא בעת שגרה ובפר .ט לא בעת חירום
כמו כ
ן ריחוקה ממרכז הארץ ומיישובים אחרים מ
קשה על אפשרויות רפואיות, אקדמיות ,
תרבותיות ועוד. בשנים האחרונות פתיחת השמים והתחרות על התייר הישראלי מבחינת חופשים
במדינות אחרות
הורידו את אילת כחלופה ל אטרקציה תיירותית
עבור התייר המקומי.
אילת הושפעה קשות ממצבי חירום אשר אירעו בעולם ובישראל– תחילה בתקופת
הקורונה ושוב
במהלך החודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל. הממשלה הכירה בצורך לתת לעיר מענה
ממשלתי ועדיין בעת המלחמה התיירות הנכנסת הופסקה לחלוטין. בתי המלון בעיר קלטו אלפי
מפונים משני חבלי הארץ לשהות ארוכת טווח -
מה שצמצם משמעותית את יכולתם של בתי המלון
ל
קלוט תיירות נכנסת . עניין זה השפיע באופן
ישיר ובאופן עקי
ף גם על שאר העסקים בעיר :
.מסעדנות, חנויות ועוד
הדוח שלפנינו בחן את ההיערכות והמענה של הממשלה למצב חירום שנוצר בשל ההשפעות
הכלכליות של המלחמה–
נבחנה היערכות משרד התיירות לשעת חירום והמענה של המשרד
לשי קום תעשיית התיירות. כמו כן נבדקו יישום החלטות הממשלה משנים2019
ו-
2022
אשר דיברו
על פיתוח ושדרוג העיר ויצירתם של ענפים כלכליים בתחומי החקלאות הימית למשל ויצירת
מקורות תעסוקה מגוונים יותר לתושבי העיר. בנוסף נבחנו שיפור ההסדרים התחבורתיים אל העיר
וממנה כמו .גם שיפור שירותי הבריאות הניתנים באזור
משרד מבקר המדינה – אביב דויד-מנהל ביקורת בכיר –
:מטרת הביקורת1
.
לבחון את ההשפעות
.הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל על אילת כעיר מוטת תיירות
2
.
לבחון את היערכות והמענה של משרד התיירות לסיוע לתעשיית התיירות בשעת חירום (ביקורת
)מעקב.
3
.
לבדוק את יישום החלטות ממשלה מהשנים2019
ו-
2022
לפיתוח עוגנים כלכליים, שיפור הסדרי
.התחבורה אליה (ביקורת מעקב) ושירותי הבריאות בה
.הביקורת היתה מערכתית וכללה מס' רב של מבוקרים
:ליקויים * גיבוש תפיסת ניהול והיערכות למצבי חירום של משרד התייר ות–
משרד התיירות לא
.)השלים את תפיסת הניהול שלו למצבי חירום ובהיערכותו אליהם (ביקורת מעקב
בנוסף משרד
התיירות לא יישם החלטת הממשלה משנת2015
לגבש מנגנוני סיוע לתעשיית התיירות באירועי
.)חירום (ביקורת מעקב
*
המענה הממשלתי הייחודי לאילת בחודשי המלחמה הראשונים-
הקצאה של25
מילי ון ש"ח
לפיתוח תשתיות ציבוריות
באחריות משרד התיירות; סטטוס ביצוע: בוצע בשיהוי של כמה
חודשים.
הקצאת תקציב בסך של25
מיליון ש"ח לשיווק וקידום אירועים רבי-משתתפים
באחריות משרד
התיירות; סטטוס
ביצוע: לא בוצע.
*
אי יישום החלטת
הממ
של ה4662
משנת2019
בהיבטי תיירות–
2
1.
:קיום אירועי תיירות רבי ממשתתפים באחריות: משרד התיירות; סטטוס ביצוע לא קודם
)(לא תוקצב.
2.
פרויקט הקמת מרכז כנסים (ביקורת מעקב) באחריות: משרד התיירות, סטטוס ביצוע: לא
קודם.
3.
פיתוח רצועת)חוף הים (הטיילת
באחריות: משרד התיירות, סטטוס ביצוע: קודם במידה
מעטה.
4.
פיתוח ושדרוג אטרקציה תיירותית (פארק הצפרות) באחריות: משרד התיירות, סטטוס
ביצוע: קודם במידה מעטה.
*
מימוש חלקי של8 פרויקטים שנכללו בהחלטת הממשלה משנ ת2022
לקידום ענף החקלאות
הימית באזור אילת: פארק חקלאות ימית, קידום יצרנים חקלאים, קידום השקעות הון, תכנית
.אסטרטגית, שדרוג והעברת מלח"י, חיזוק האקוסיסטם, עידוד חדשנות ואקדמיה ומחקר
*
מימוש חלקי של החלטות הממשלה לפיתוחה של אילת בתחום התחבורה-
שדרוג כביש90
)(ביקורת מעקב
:באחריות
:משרד התחבורה, סטטוס ביצוע קודם במידה חלקית .
290
נפגעים ו-
20
הרוגים בשנים האחרונות.
)הקמת קו רכבת לאילת (ביקורת מעקב
:באחריות: משרד התחבורה, סטטוס ביצוע לא קודם.
*מימוש ח
לקי של החלטת הממ
לש ה משנת2019
בתחום שירותי הרפואה באילת-
מחסור בכוח
אדם רפואי ביוספטל-
מימוש נמוך של מעבר כוח אדם רפואי (רופאים ואנשי צוות מקצועות
.)הבריאות
.העדר תקצוב להצבת מסוק קבוע לפינוי ואי הכשרת מנחת למסוק והאנגר
יובל חיו-מנהל חטיבה –
.הדוח מתייחס להיבט האסטרטגי לפני15
שנים ממשלת ישראל זיהתה
,כמה דברים: הקשר בין העיר אילת לבין תחום החירום
הפריפריאליו
ת של
העיר אילת, כלכלה
ותעסוקה ,פוטנ
צי
אל כלכלי . הממשלה הבינה שיש אירוע מבחינה אסטרטגית ומלחמת חרבות ברזל
הכניסה את תימן שקשורה לביטחון. בשנת2009
הוקמה ועדת שרים לעניי
ני אילת, בראשות רה"מ ,
שה
חליטה על קידום תכ נית אסטרטגית לעיר. חלפו17
שנים , היו רצף של פעולות–
עבודות מטה
ו,החלטות אולם
72%
מההחלטות לא יושמו או שיושמו באופן מועט. האם ההתנהלות אינה יוצרת
נזק כלכלי הפוך? המשרד סייר בעיר לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל והתרשם מהתגייסות העיר
.מבלי לדבר על התחייבויות ותקציבים
עד סוף חודש דצמבר כל הגופים צריכים להעביר דיווח על תיקון הליקויים. איני אופטימי בנוגע
לעקומת שיפור אם לא י
תחיל מעקב פרטני על החסמים להתקדמות
.הפרויקטים
עיריית אילת– אלי לנקרי-ראש העירייה –
בעקב
ו ת מלחמת חרבות ברזל התקבל פיצוי בסך25
מיליון ₪
עבור תשתיות, אך החלק השני
של הפיצוי לא התקבל.
'מבקר המדינה ביקר בעיר מס
פעמים וראה את הנעשה. הוא נחשף לפערים שרק התחדדו במהלך המלחמה. ממשלות ישראל
לדורותיהן תמיד ציינו את חשיבות העיר מבחינה אסטרטגית למדינה. אי
לת
סוגרת את קצה
המדינה מדרום ו חולקת גבולות שלום עם מצרים, ירדן וסעודיה. יש בה נמל אווירי ונמל ימי
,ואפשרות לגשר יבשתי לאירופה. אילת כיום אינה חזקה היא משתרכת מאחור. יש לה אתגרים
ו
חולשות ומצד שני גם הזדמנויות גדולות עקב הסכמי אברהם .
יש פערים אדירים בתחום ה
בריאות
.בעיר תושבי העיר נדרשים להגיע לבאר שב
ע או
למרכז הארץ
לצורך טיפולים שונים, קרדיולוגים ,צנתורים ורופאים מקצועיים. הם
אינם יכולים להיות בתחתית
.תוחלת החיים. המצב אינו שונה בתחום התחבורה.העיר אילת היום מנותקת מהמרכז
הושקעו2
מיליארד ₪בשדה התעופה רמון , אך .אין בו פעילות תיירותית
ה השקעה תתרום לתוצר המדינה
.ותכניס כסף לקופת המדינה לראשונה יש עבודות ללא הפסקה בכביש90
ואני מסתכל על כך בחיוב
למען הצלת
.חיי אדם
בעבר היו כ-
40
טיסות משדה דב, כיום יש כ- 8 טיסות. ה
השלכות הן
אדירות
כי כולם מגיעים ברכבים והפכנו להיות מגרש חניה גדול. משרד האוצר ומשרד התחבורה התגייסו
לטובת העניין וביום ראשון הקרוב עתידה לעבור החלטת ממשלה שתסדיר את עניין הטיסות
.ותתרום לדיוק מבצעי
מזה שנים ארוכות העירייה נכנסה לגרעון כספי בשנים2024-2025
עקב המלחמה. יש אינטרס לאומי
.שאילת תהיה חזקה
32
,מוקדים הוקמו לצורך סיוע נפשי84
,גני ילדים15
בתי ספר והקהילה של
אילת
דאגה למפונים בהובלת העירייה . החוב של משרד הפנים עומד על2.8
מיליון .₪
העובדה
שהנמל באילת מושבת כבר
שנתיים אינו הגיוני. הנמל חייב כ-
12
מיליון ₪
לעירייה .עבור ארנונה
השיח על הרכבת קיים כבר שנים רבות אך לא מתקדם. לאחרונה שרת התחבורה הביאה תקציבים
לענ.יין והחזירה את המתכננים לעבודה
3
25
מיליון ₪תקועים במשרד האוצר. אילת זקו
ק ה לתכנית מקיפה מגובה בהחלטת ממשלה רחבה
ופרוסה לשנים ש
תיתן מענה ב :תחומים
תחבורה, תיי.רות, כלכלה ובריאות
החלטת ממשלה משנת
2019
מהווה בסיס התחייבות להביא החלטה המשכית ו
רשומים בה הסכומים הנדרשים. אילת
אינה רוצה להיות נטל על צווארה של המדינה, אלא עיר חזקה שמביאה
ת
רומה ל.מדינה
חה"כ אושר שקלים–
העיר אילת היא העיר החמישית בגודלה בישראל, ומונה
כ-
70
.אלף תושבים
יש לתת את הדין על כך שעסקים חדשים אינם נפתחים. הסיפור פה הוא פוליטי. נקודת התורפה
.של הממשלה הנוכחית היא שתיק האוצר אינו בידי מפלגת השלטון
חה"כ מאיר כהן– באילת יש רצף של ראשי ערים מצוינים, אך לאו
ר ך הזמן השרים אינם מטפלים
בסוגיה. אם כל משרד היה לוקח את
דוחות מבקר המדינה והיה הופך אותם
לתכנית עבודה–
הדברים הי ו נראים אחרת. החלופה
השניי
ה היא לתת לראשי הע .רים סמכויות משרדי הממשלה
.אינם מבינים את מצוקת ראשי העיריות קופות החולים מקבלות כסף תוספתי על אילת
ואין אף
אחד
שמפקח על ,יהן בתחום ואז הן.לוקחות את הכסף לצרכים אחרים, כמו בינוי
חייב שיהיה צנתר
.בביה"ח יוספטל
ביה"ח יוספטל– שושי ברדריאן-מנהלת אדמיניסטרטיבית –
בשנת2019
היתה החלטת ממשלה
בש מסגרת יישומה קיבלנו150
ימ ליון ,₪מתוכם
75
מיליון ₪
לבינוי מבנה ממוגן שכולל4
חדרי
ניתוח וחדר היברדי
שיכלול
צנתורים
, חדרי לידה ו-
22
עמדות דיאליזה. הפרויקט יסתיים בעוד30
.חודשים. פרויקט המנחת לא התבצע משיקולים ביטחוניים בחו
ד
ש הקרוב יסתיימו עבוד
ו ת על
.האנגר
75
מיליון ₪
הנותרים
שה תייחסו לביצועים בהיבט של14
מיליון ₪ל
היטל רפואי (
תשתיות
וי )יעוצים-
נוצלו
באופן חלקי , ייעוצים ומענקים מומשו. בית החולים שייך לקופ"ח כללית, הקופה
גייסה את כל הרופאים וחילקה להם את המענקים כמעט ב-
100%
.
ביה"ח מנסה לעשות היטל
רפואה–
רפואה מרחוק כאשר המטופל נמצא באילת והרופא נמצא במרכז רפואי אחר, וזה עובד
.באופן חלקי
.התקציב עבור המסוק פינוי תוקצב בתחילה אך הופסק
כלומר יש מסוק מתפקד אך
.אין תקציב, ולכן מי שמשלם עבורו כרגע הם כללית ומשרד הבריאות
משרד הבריאות תומך ביישום
.המכרז החדש בנוגע למסוק
משרד הבריאות–
יפעת סגל-רוזנבוים-מנהלת אגף יישום פרויקטים מערכתיים –
התקציב עבור
ה.מסוק פינוי ניתן במסגרת החלטת ממשלה ההחלטה פגה והמשרד מתקצב את הפעלתו
מול כללית
חרף העובדה
שאינו מתוקצב מהמדינה כדי לא להגיע למצב שאין מענה . חיזוק שירותי הרפואה
בעיר נמצא במוקד העניין של המשרד, והוא נמצא בקשר עם מנכ"ל ביה"ח יוספטל וקופ"ח כללי
ת.
תכניות מגובות מקצועית יהיו בתוך מס' חודשים. האתגר הגדול באילת הוא להביא רופאים, והיו
.תקציבים בהקשר הזה שלא נוצלו
משרד התיירות– מאיה אברהמוביץ-מנהלת אגף א תשתיות –
החלטת ממשלה4662
)(רצועת החוף
משנת2019
קבעה פריסה תקציבית של38
מיליון ₪
.בכל שנה
הפריסה נכונה היות ו מדובר ברצועת
חוף שמחולקת למקטעים והם מתוכננים ומקודמים לפי זמינות של ביצוע.
אנו בקצב ביצוע של
למעלה מ-
70%
, ובוצעו מקטעים מעבר למה שנקבע בהחלטה (המשרד השקיע כ-
300
מיליון ₪
לעניין.) יש משמעות להתקדמות המדורגת
כי אנו מקדמים לפי
זמינות ביצ וע וגם מונעים הפרעה
.להתנהלות התקינה של העיר הפריסה התקציבית נכונה ויעילה מ
ב.חינת המשרד פארק הצפרות
נכלל כחלק מהחלטת ממשלה
של כלל מרכזי צפרות בארץ. לפרויקט הוקצו כ- 5
מיליון ₪
ופותחו
שבילי גישה. הפארק נחשב מוצלח מבחינת פיתוח שבוצע ע"י החברה הממשלתית לתיירות. במקביל
ראינו כי התש
ת
יות ירודות והח לטנו לקדם תכנית סטטורית שמטבעה אורכת זמן. בזמן זה העבודות
נמשכות, ועודדנו את עיריית אילת להגיש בקשה לפיתוח הפא
רק ו תקצבנו בהתאמה8 ימ ליון ₪
בשנת2024
.
נטע בן ישי-מינהל אסטרטגיה –
.יש אסופה של פרויקטים שהמשרד עוסק בהם ואוזכרו בדוח
.המשרד לקח על עצמו משימה אדירה של פינוי תושבים במלחמת חרבות ברזל
קק"ל–
עו"ד אמיר
ביידא-מנהל אשכול מפ"ק ומקרקעין - פארק הצפרות קיבל
היום תוקף להפיכת
.השטח ליער
משרד התחבורה– אריאל קפלן-מנהל תחום תקציבי פיתוח רכבות כבדות –
כל המקטעים שטרם
קיבלו טיפול בכביש90
.כבר מוטמעים בתכנית החומש הבא של נתיבי ישראל
עלות פרויקט הרכבת
הוא בין30-40
מיליארד ,₪שתקציב מזומן של רכבת ישראל הוא כ-
4.5
מיליארד ₪
בשנה, כלומר
יש אתגר תקציבי. הוקצו תקציבים כדי לקדם סטטוטוריקה במקטע צפוני -
הכפלת מסילות בין
באר שבע לדימונה, והמקטע הדרומי מאתגר יותר נוכח הצורך באישור הליך סטטוטורי . בנוסף אנו
עוס
קים בנושא הנמלים
.בשיתוף עם חברת נמלי ישראל אלמנט הנמלים הוא חשוב בחיבור
המסילתי לאילת ואנו רואים בו
ציר מתחרה לסואץ
שיש לדחוף אותו . יש חשיבות לנושא המטענים
.אבל זה מצריך תשומות נוספות אני צופה שהרכבת תנגיש את שדה התעופה רמון גם לתושבי
4
מטרופולין באר שבע כש.דה מתחרה לנתב"ג
חלק מהביקורת על שדה התעופה רמון הוא חוסר
ה
נגישות שלו לעיר
. המרחק בינו לבין בא ר שבע הוא
שעה ו-
40
.דקות
משרד החקלאות וביטחון המזון –
נעם מוזס-מנהל אגף חקלאות מים –
המשרד עוסק בפיתוח
חקלאות ימית החל משנת2012
נוכח החלטת ממשלה, אך בפועל
תקציבים הוקצו בשנים
2019
ו-
2022
. בשנת2019
הוקצו לנושא כ-
50
מיליון ,₪
ומתוכם24
מיליון ₪
לפרויקט של ביות טונה
כח
ולת סנפיר וטונה צהובת סנפיר, ש הועברו למרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת. פרויקט זה
מתמהמה בביצוע, ואנו בוחנים
יחד עם עיריית אילת איך להתקדם. החלק השני
של התקציב בסך
24
מיליון ₪הוקצה
למשרד הכלכלה
כדי לבצע שינוי תב"ע באתר עברונה, והוא טרם
הצליח לבצע
את השינוי . כל הכספים שהוקצו למשרד החקלאות הועברו לגורמים הנדרשים, כולל מלח"י
.והחברה הכלכלית של אילת, כדי לקדם הוצאת מכרזים
אתר ע
מרם אינו מופיע בהחלטות ממשלה, אבל המ
ועצה האזורית לקחה אחריות ומקדמת
.תב"ע
בנוסף המשרד מקדם תשתיות בהובלת מי ים לפי החלטת ממשלה1442
משנת2022
, כמו גם
השלמת התכנית לטיפול בחנקן באמצעות טיפול באצות. בינואר2026
יתקיים כנס בינ"ל לקידום
האקוסיסטם של חקלאות מים בטכנולוגיה ימית באילת . המשרד ביצע את רוב סעיפי החלטות
.הממשלה, למעט סעיף הנוגע להעברת מלח"י למשרד החקלאות מסיבות שונות
משרד הכלכלה – יניב לוי-רכז בכיר אסטרטגיה –
המשרד מטפל בשמורת עברונה מבחינה סטטורית
והעניין מורכב מאוד בשל ריבוי משרדים הקשורים לכך (משרד להגנ"ס ,, משרד החקלאות, רמ"י
.רת"ג ומינהל תכנון). אנו נמצאים בסקירת היתכנות אחרונה בתקווה שנקבל אותה בחודש הקרוב
.נותר כסף תכנוני, ויתכן שיהיה צורך בהחלטת ממשלה חדשה כדי לאשר את התקציב
משרד האוצר–
רום בר-אב-רכז תעסוקה באג"ת –
.שיתוף הפעולה עם עיריית אילת הוא פורה
החלטת ממשלה תמיד מציגה מקור)מאזן (מהיכן נלקח הכסף .
להמשך ביצוע התהליך נדרשת פניה
מצד המשרד הממשלתי המבצע
וקריטריונים (תקינות משפטית–
שהביצוע תואם את ההגדרות
שהוגדרו בהחלטת ממשלה וסוגיות חש
ובות).
.החלטת ממשלה מקצה סכום ייעודי לשנה ספציפית
אם התקציב לא ממומש–
.נדרשת החלטה אקטיבית מחדש
המשר
ד
להגנת הסביבה–
יהודית מוסרי-מתכננת היחידה הארצי להגנת הסביבה הימית –
חקלאות ימית ויבשתית- אנו שואבים מים מהים
והם מקבלים את ההפרשות והמזון של הדגים
,שעשירים בחנקן. הואיל ומפרץ אילת הוא נכס אסטרטגי לעיר אילת ולמדינה
יש לדאוג שהמפרץ
ימשיך להתקיים בצורה בריא ה. האתגר הוא למצוא פתרון לטיפול במי הפלט של בריכות הדגים כך
שהם לא יזהמו את מפרץ אילת. המשרד ממלא את תפקידו במ סגרת החוק ומעורב בתזכיר ההשפעה
על הסביבה. הכדור נמצא במגרש של משרד הכלכלה והמועצה האזורית שצריכים להגיש לנו
השלמות לתזכיר באתר אחד ותזכיר באתר השני. בסופו של דבר ההחלטה מתקבלת בוועד
ה
המחוזית לתכנון ובניה.
:בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
הוועדה מודה
לראש עיר
יי
ת אילת
, נציגי הממשלה והציבור, ו.לכל המשתתפים בדיון
2.
ה
וועדה מוקירה את עבוד
ו ה ת מטה
ו
ההחלטות
,שהתקבלו בעבר ע"י הממשלה
ומצרה על
אי קיו
ם של רובן.
3.
הוועדה תמשיך לעקוב אחר יישום מלוא סעיפי החלטת הממשלה4662
משנת2019
.
4.
הוועדה עומדת על קיום מלוא החלטת
הממשלה
'מס
1702
משנת2024
ובכלל זה25
מיליון
₪
.שלא יושמו
5.
הוועדה קוראת לממשלה לבחון האצת יישום
התכני
ו ת על ידי העברת האחריות לעיר
.ולזרועות הביצוע שלה
6.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד חודשיים כדי לשמוע דיווח
ממשרד הבריאות
על
התכני
ו ת
לשיפור שירו
תי הבריאות באילת
ועל בסיס דוח שיועבר אליה ממשרד מבקר
.המדינה
7.
הוועדה תעקוב אחר עידוד הטיסות הבינלאומיות לשדה תעופה רמון ולהסדרת טיסות
.פנים
8.
הוועדה מצפה מהממשלה לייצר תכנית רב-שנתית רב-
תחומית לייצוב אילת כפי שאמר
ראש העיר-
.""נכס אסטרטגי צריך להיות חזק