פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 841
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ' באדר התשפ"ו (09 במרץ 2026), שעה 10:00
סדר היום:
<< נושא >> טיוטת תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים)(הוראת שעה), התשפ"ו–2026 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
שמחה רוטמן – היו"ר
טלי גוטליב
משתתפים באמצעים מקוונים:
גאל אזריאל
–
עוזרת ראשית, המח' למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים
שמרית גולדנברג
–
משפטנית, ייעוץ וחקיקה – פלילי, משרד המשפטים
חנית אברהם בכר
–
ממונה צוות חקיקה, הנהלת בתי המשפט
גיל שפירא
–
מנהל מחלקת ייצוג אסירים, הסניגוריה הציבורית
מיטל בוכמן שינדל
–
מחלקת בג"צים, פרקליטות המדינה
רותם טובול
–
יו"ר משותפת ועדת שב"ס, לשכת עורכי הדין
ייעוץ משפטי:
נועה ברודסקי-לוי
מנהל הוועדה:
איל קופמן
רישום פרלמנטרי:
אסתר מימון
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> טיוטת תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים)(הוראת שעה), התשפ"ו–2026 << נושא >>
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
צוהריים טובים, שלושה נושאים על סדר-היום. נתחיל מהתקנות. יש לנו טיוטת תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים)(הוראת שעה), התשפ"ו–2026. מי מציג את התקנות?
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
צוהריים טובים. קודם כול, תודה לוועדה על הדיון הזה. אני אציג בקצרה. אנחנו נמצאים כאן לקבל את אישור הוועדה לנוסח התקנות לחוק שחרור על-תנאי, בהמשך לסעיף 45א שנחקק ממש לא מזמן בוועדה הזאת. בסעיף הזה שר המשפטים מוסמך במסגרת הוראת שעה ובאישור הוועדה לקבוע הוראות שיחולו על ועדות השחרורים במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלקה ממספר עילות. אנחנו כאן בשל העילה של השיבוש מחמת מצב הביטחון.
התקנות קובעות למעשה שני סוגים של עניינים שבהם ניתן לתת הוראות מיוחדות לגבי ועדת השחרורים במצב מעין זה. התקנות שמונחות בפני הוועדה היום עוסקות באחד משני סוגי העניינים, בסוגיית סוגי ההליכים שיתקיימו בפני הוועדה.
המנגנון שנקבע למעשה בחוק, בסעיף 45א, קובע שהתקנות יוחלו, אם שר המשפטים שוכנע שקיים מצב חירום שמחייב החלת הוראות מיוחדות, ופרסם הודעה על כך לתקופה שהוא יקבע, כך שכמובן לאחר אישור התקנות והפרסום שלהן אנחנו נרצה להתקדם לכיוון הוצאת הודעה.
הכלל שמוצע למעשה בטיוטת התקנות הזאת הוא כלל של אי-קיום הדיונים במצב הנוכחי, למעט סוגי דיונים מסוימים שנקבעו שיימשך הדיון בהם בגלל החשיבות בהם.
בגדול אנחנו מדברים על שלושה דיונים: דיון בשחרור על תנאי מטעמים רפואיים, דיון בגלל ביטול שחרור על תנאי ודיון בעניינו של אסיר קטין, שיש לגביו חוות-דעת של רשום לשיקום האסיר, שכוללת תוכנית שיקום.
לצד ההוראות לעניין צמצום הדיונים וקיום הדיונים שבכל זאת יתקיימו, מוצע לתת במסגרת התקנות סמכות ליושב-ראש הוועדה, קודם כול להורות על אי-קיום דיון מסוגי הדיונים שאמורים להתקיים מטעמים שיירשמו.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
למה ששר המשפטים לא יעשה את זה? למה את רוצה לתת את זה ליו"ר הוועדה? זה מה שהיה עד עכשיו בשעת חירום?
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
זה הסדר חדש.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
מה פתאום שיו"ר ועדת השחרורים יחליט במה הוא דן ובמה הוא לא דן? ששר המשפטים יעשה את זה.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
אולי אני אנסה להסביר את הדברים שוב. אולי זה יהיה יותר ברור. התקנות קובעות כלל של ביטול הדיונים, למעט שלושה סוגים של הליכים שייקבעו, ובהם אמור להתקיים דיון. ציינתי את הסוגים של ההליכים האלה. לצד זאת, וכפי שהיה גם בהסדרים קודמים, התקנות מאפשרות, או מוצע לתת סמכות ליושב-ראש ועדת השחרורים להורות על דחיית דיון, שהוא מסוג הדיונים שאמורים להתקיים, מטעמים שיירשמו, וסמכות ליושב-ראש ועדה להורות, בין מיוזמתו, בין לבקשה של אחד מהצדדים, בהחלטה מנומקת בכתב ובשל הדחיפות, מנימוקים שיירשמו, שיתקיים דיון שהוא בעניין שאינו מהעניינים שמנויים בתקנות כהליכים שיתקיימו. בנוסף, מוצע לתת סמכות לוועדה לקיים דיון בעניין שלגביו הצדדים מסכימים על הצורך לקיים אותו.
בסופו של דבר, אנחנו באירוע דינמי, ולכן מוצע להעמיד את תקופת תוקפן של התקנות על תקופה קצרה של עשרה ימים. אנחנו בזמן הזה כמובן ממשיכים לבחון, ככל שהמצב מאפשר, הרחבה של סוגי הדיונים. וזו למעשה המסגרת של התקנות שמונחת בפני הוועדה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אם אני מבין נכון, אלה התקנות וההודעה עוד לא יצאה או שהיא כבר יצאה?
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
ההודעה לא יכולה לצאת כל עוד אין תקנות.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
התקנות האלה הן אלה שמגדירות מה יהיה בהודעה?
<< דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >>
מגדירות את התחומים שבהם יכולים להוציא את ההודעה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אנחנו מגדירים מה יכול השר להודיע, וברגע שהתקנות יותקנו, השר ייתן הודעה, וההודעה לא דורשת את אישורנו. ההודעה אחר כך מתקדמת עצמאית, כמו הודעה בבתי המשפט.
<< דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >>
נכון. התקופה של התקנות הוא חריג יחסית למה שאנחנו רגילים לעשות. מדובר פה על בקשה לעשרה ימים, כאשר יכול להיות שיבואו אלינו עם משהו לטווח זמן יותר ארוך, אולי נצטרך לחשוב על אפשרות כן לבקש אישור של ההודעה. נעשה אולי איזונים אחרים.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לא מפריע לי, כמו שהשר יכול לתת הודעה על בתי משפט במצב חירום, שהוא יכול לתת הודעה - - -
<< דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >>
יכול להיות שבעתיד נחשוב גם על זה. ההארכה תצטרך אישור.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אם אני מבין נכון, אם שיקול הדעת הוא של השר בשאלה איזה דיונים, למה אני צריך לכתוב בתקנות איזה דיונים? אני מזהה פה כפל לא ברור. מצד אחד, כמו הסמכות שיש לשר המשפטים להחליט איזה נושאים יידונו ואיזה נושאים לא יידונו בבתי המשפט, בהודעה הוא מפרט את זה, הסמכות מנוסחת למיטב הבנתי בצורה די כללית בתקנות, ובהודעה הוא מפרט ויש לו שליטה בגובה הלהבות, אם תרצי, בהתאם להודעה שלו. למה פה התקנות הן לא תקנות שמסמיכות ובהודעה הוא יקבע איזה דיונים הוא מקיים ואיזה דיונים הוא לא מקיים? למה אנחנו עושים את זה בתקנות?
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
קודם כול, אני אתן הסבר מהצד שלי, וגאל אולי תשלים, כי המנגנון פה הוא קצת שונה מהתקנות לפי חוק בתי המשפט. ההסדר החוקי שנקבע כאן בוועדה בתקנות, בהוראות שנותן שר המשפטים, שהוא קובע את סוגי ההליכים שיתקיימו בוועדת השחרורים, ולאחר מכן החוק קובע בסעיף קטן (ב), שהתקנות יוחלו אם הוא פרסם הודעה על כך, כך שהמנגנון שונה, אבל אני אעביר כאן את השרביט לגאל, כדי שתוכל להסביר את המנגנון בהיבטים של חקיקת חירום.
<< אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>
שלום. שמרית הסבירה נכון, שיש הבדל בין ההסדר של צמצום הדיונים בבתי משפט במצב חירום לבין ועדת השחרורים, אבל ההבדל הקיים הוא רק במובן הזה שיש דברים בחוק, שנחקק רק לפני שבוע, שהועלו לגבי ועדת השחרורים ברמה של חקיקה ראשית. עצם העניין של ההסמכה המפורשת לקבוע, להתקין תקנות, והמנגנון של הודעה שתפעיל את התקנות, זה נקבע ברמה של חקיקה ראשית מפורשת לגבי ועדת השחרורים, מה שעוד לא עשינו לגבי בתי המשפט, ההסמכה היא יותר כללית לגבי בתי המשפט כידוע.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
סליחה שאני מפריעה לך, גאל. למה אתם קוראים לזה תקנות כשלא מדובר בתקנות? הסמכות של השר - - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
בדיוק על זה הם ענו הרגע.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
לא הבנתי.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
יכול להיות שלא הבנת, אבל זה בדיוק מה שהם אמרו כרגע.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
למה זה תקנות? סליחה, החוק אומר את זה. תסבירי לי, למה זה תקנות?
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לקבוע הוראות בחקיקה, הפירוש בדרך כלל זה תקנות.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
החוק יודע לומר "תקנות".
<< דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >>
כשאומרים "הוראות של שר" זה תקנות.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
כאשר כתוב בחוק "לקבוע הוראות" זה תקנות.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
מאיפה את מביאה את זה?
<< דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >>
זה ככה בחקיקה באופן קבוע.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
תמיד. זה לא משהו חדש.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אני אומרת לך, אדוני היו"ר, שיש הוראות חוק שכתוב ברורות שהשר מוסמך להתקין תקנות.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
סליחה, טלי, את גם לא קוראת וגם לא מקשיבה.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
למה אתה אומר שאני לא קוראת ולא מקשיבה? אני לא בבית ספר. אני גם קוראת וגם מקשיבה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אני אגיד לך למה את לא קוראת.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
גם קוראת וגם מקשיבה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אני אגיד לך למה את לא קוראת וגם למה את לא מקשיבה. א', כותרת הסעיף היא תקנות. ב', סעיף קטן (ב) אומר: "תקנות שנקבעו לפי סעיף קטן (א)". סעיף קטן (א) מדבר על קביעת תקנות. זה מה שסעיף קטן (א) עושה. גם כותרת הסעיף אומרת את זה וגם סעיף קטן (ב), כשהוא מתייחס להוראות שנקבעו לפי סעיף (א), הוא משתמש בשם "תקנות". זה כתוב בחקיקה.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אני לא יודעת על מה אתה מדבר. ממתי כותרת של סעיף יוצרת את - - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אני מדבר איתך גם על סעיף קטן (ב). למה את סתם מתעקשת? טלי, את באמת מתעקשת לחינם. זה לא ברור.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אין לי מה להתווכח איתך, כי אתה קובע.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
זה לא קשור לקובע, כתוב בחוק.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
הבנתי. אני קוראת את מה שאני קוראת, ואתה קורא את מה שאתה קורא.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
את קוראת איתי את סעיף קטן (ב)?
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
הבנתי. אני קוראת איתך ועדיין אומרת לך שהחוק מדבר פה בשתי לשונות, כי בפירוש בסעיף 45א כתוב שהשר יקבע הוראות.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
נכון. ואיך השר קובע הוראות?
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
הוראות שאנחנו מאשרים לו. זה לא תקנות משנה. זה לא אותו דבר, מה לעשות. מה לעשות שזה לא אותו דבר. יש הוראה ויש תקנה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אז את אומרת. זה תקנות, וכך המחוקק גם מתייחס למילה "קביעת הוראות על ידי שר בתקנות". סעיף קטן (ב) מתייחס לאותן תקנות. והתקנות נכנסות לתוקף כאשר ניתנת הודעה.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
ומפורסמות ברשומות. אפשר לדלג על זה אם יש מצב חירום ממש.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
נכון. אנחנו עכשיו מסדירים את התקנות לפי סעיף 45א(א), ואחרי שהתקנות האלה יוסדרו, אפשר יהיה לפרסם הודעה שתכניס אותן לתוקף.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
מה היה במהלך הימים הללו? הרי בתור מי שהופיעה בוועדות שחרורים, יש דברים שלא מתקיימים ונדחים כעניין שבשגרה. הסתדרתם גם בלי זה, רק כדי שיהיה ברור, כי לא היו דיונים בוועדות שחרורים.
<< דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >>
הם נדחו. דווקא אחד הדברים שבאים להסדיר בתקנות זה שהדברים הכי דחופים, תיכף ידונו מה הם, כן יתקיימו.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
הוא לא אומר שחובה לקיים אותם.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
באופן עקרוני כן חובה לקיים אותם. יכול ראש ועדת השחרורים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, דיון ספציפי לא לקיים. באופן עקרוני הדיונים האלה מתקיימים כסדרם. זה מה שכתוב בתקנון.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אם כך אתה מבין את זה, אני חושבת שזו לא הייתה הכוונה, כי הרי בסופו של דבר ברגיל יש ליו"ר ועדה סמכות לבטל דיונים, לדחות דיונים, בלי נימוקים מיוחדים, לא שיירשמו ולא שלא יירשמו, זה נעשה כעניין שבשגרה. אנחנו רוצים להבהיר, כמו שיש לנו בבתי המשפט, שבזמן החירום הזה לא יהיו דיונים.
איך הנוסח פה? זה לא שחובה לקיים. כתוב שבתקופת תוקפה של ההודעה יתקיימו דיונים בוועדות בשחרורים רק בעניינים אלה. זה לא שחובה לקיים את הדיונים. זה אם יו"ר הוועדה החליט שהוא מקיים דיונים, זה יהיה רק בעניינים האלה. לא חובה לקיים את הדיונים האלה, מה פתאום.
<< דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >>
יכול להיות שצריך להדק את הנוסח, אבל מסעיף קטן (ג) עולה שבעקרון לא אמורים לדחות את זה.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
עוד פעם, אני לא יודעת איך אתם קוראים את זה, אני קוראת את זה מאוד ברור: "בתקופת תוקפה של ההודעה, יתקיימו דיונים בוועדת השחרורים - - - רק בעניינים אלה", 1, 2, 3, אין חובה לקיים.
<< דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >>
את צודקת, אבל תראי את סעיף קטן (ג), "רשאי יושב הראש, מטעמים שיירשמו, להורות על דחיית דיון, שנמנה על הדיונים המפורטים בתקנת משנה (א)".
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
זו סמכות טבועה.
<< דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >>
זה כן מעביר את המסר שבעיקרון כדי לדחות צריך טעמים שיירשמו.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
נשמע את נציגת משרד המשפטים. בבקשה.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
אני מפנה עוד לפני כן לתקנה 2(ב), "מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל".
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
הסעיף האופרטיבי הזה מאוד חשוב, אבל מה שטלי שואלת זו שאלה אחרת. טלי אומרת שגם כשאין מצב חירום, גם במצב רגיל, אם רוצה יושב-ראש ועדת שחרורים לבטל דיון, הוא עושה את זה, הוא לא צריך טעמים מיוחדים. הוא כותב מטעמי בית משפט או מטעמי לו"ז - - -
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אילוצי ועדה, אילוצי יומן הוועדה, אילוצים מפה עד מחר.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
הוא יכול לבטל דיונים ולדחות דיונים כרצונו. השאלה אם מה שאנחנו מייצרים פה אומר שעכשיו אנחנו גורעים מסמכותו בתקופת מצב חירום?
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
בדיוק. זה לא הגיוני.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
בתקופה רגילה מותר לו לדחות דיון מאיזו סיבה שמתחשק לו ועכשיו אסור לו לדחות דיון?
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
הייתי מציעה לך - - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
בואו נשמע אותה. שאלת שאלה, הבהרתי לה את השאלה. בואי נשמע, אולי יש לה תשובה. אולי.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אני יכולה רק להגיד משהו אחד כאן, אדוני היו"ר, בלי שתכעס.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
כן. אני לא כועס בכלל.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
פשוט צריך לכתוב כך: בתקופת תוקפה של ההודעה, יכול ויתקיימו דיונים בוועדת שחרורים.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
השאלה היא מה ההסדר שרוצים, לא השאלה מה אפשר לכתוב. השאלה קודם כול מה ההסדר המהותי שרוצים, אחרי זה נראה מה כותבים. קודם נראה מה הם רוצים. בבקשה.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
גם בבתי המשפט לשופט יש סמכות לבטל דיון, ועדיין בכובע בתי המשפט, גם בוועדות השחרורים, בתקופה שהיא תקופה חירומית במהותה, יש עניין של צמצום דיונים. הכלל הוא של ביטול, למעט דיונים שאמורים להתקיים. במובן הזה אנחנו כן מבטיחים איזה מסגרת שתאפשר פעולה תחת האילוצים שיש בתקופה שהיא חירומית במהות שלה, כן לאפשר את הדיונים שחייבים לקיים. זה הרעיון. שוב, דווקא בהתייחס לטעמים שיירשמו כדי לבטל דיון שצריך להתקיים בתקופה הזאת, זה קצת - - -
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
לא צריך "מטעמים שיירשמו", כי הוא אף פעם לא צריך לתת טעמים. את לא מכריחה אותו.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
השאלה שטלי שואלת היא שאלה במקומה. האם יכול להיות שביטול דיון כי הילד חולה, תמיד יכול יושב-ראש ועדת שחרורים פשוט לכתוב "מטעמי בית משפט" או שהדיון נדחה ולא מנמק; ואילו עכשיו אנחנו מטילים עליו בתקופת החירום חובת הנמקה מיוחדת לביטול דיונים? והשאלה אם הדבר הזה הגיוני. זאת השאלה.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
אני אגיד שני דברים: קודם כול, לגבי הביטול של דיונים שכן אמורים להתקיים, הרעיון הוא - - -
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
שיכולים להתקיים, הם לא חייבים להתקיים.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
תני לה לענות, טלי.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
אני אנסה להשיב לך. בסופו של דבר הרעיון שדיונים מעטים אמורים להתקיים, ולכן לא נרצה לאפשר את הביטול שלהם בקלות. ולעומת זאת, המקרים שבהם אנחנו כן מאפשרים לקיים דיון בתקופת חירום, למרות שהם לא אמורים להתקיים, אני לא חושבת שהם נכנסים לקטגוריה של המקרים שהטרידו אותך. לגבי המקרים שהטרידו אותך, צריך לומר בסוף שמדובר במיעוט של הדיונים, הרי בסופו של דבר אנחנו באירוע של צמצום הדיונים. היה חשוב לעשות את המסגרת.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
סליחה שאני מפריעה לך, בעוד שבדיונים רגילים בבתי משפט - - - צווי מניעה וכו', בהתאם לצו של השר, כמו שבשגרה רגילה השופט יכול לדחות דיונים, אני אומרת לך בתור מי שמכירה את ועדת השחרורים, מה שאת עושה פה, את רק מחמירה את המצב. במצב חירום את עוד יותר מפריעה לשיקול הדעת שיש ליו"ר הוועדה ולמזכירות הוועדה כעניין שבשגרה. ומי ישמע על מה את מדברת? הרי אנחנו מדברים פה שאת מאפשרת בתקופת החירום הזאת שיהיו דיונים רק בשחרור לפי סעיף 7, שזה ימים ספורים של בן אדם, כשאתה אומר שיכול להיות שאתה רוצה לאפשר, כי ימיו של האסיר ספורים. אחר כך את מדברת על קטין שיש חוות-דעת של הרשות לשיקום האסיר. גם בהקשר הזה בתקופת חירום לא חייבים לנהל את זה, כי גם אם זה קטין, ויש לו תוכנית של רש"א, לא תמיד זה נכנס לתוקף מייד, יש תוכניות רש"א שהתוקף שלהן זה רק לעוד שבועיים. זה ענייני שיו"ר הוועדה באותו רגע נותן החלטה אם יש מקום לקיים את הדיון או לא, ואת לא מחייבת את קיום הדיון, כי אם יש מצב חירום כזה של טילים מאירן, אני לא ארצה שיקיימו דיון, לא לפי סעיף 7, לא על קטין ולא על שום דבר. והכי מדהים שאתם מאפשרים פה דיון בעניין ביטול שחרור על תנאי, לפי סעיף 20 עד 21ב, תסלחי לי, שזה כל המפרים למיניהם, שאלף פעמים אני משיגה להם דחיות כשהייתי מייצגת משוחררים על תנאי שאמורים לקבל כניסה חזרה למאסר. אין בזה שום דחיפות, כי גם אם זה יהיה בעוד שלושה שבועות, בעוד שלושה שבועות ממילא הוא מקבל את כל תקופת התנאי. זה הכול. מה אתם עושים עניין? הנוסח פה צריך להיות לדעתי, בתקנה 2(א), שבתקופת תוקפה של ההודעה, יכול ויתקיימו דיונים אך ורק בנושאים להלן, ובהתאם לשיקול דעת יו"ר הוועדה. זה הכול.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
בסופו של דבר אנחנו רואים את היום-יום בדיונים של הוועדות כרגע, מאז שהחלה המלחמה. הדיונים כולם נדחים. בהחלטות פרטניות, אבל נדחים. בסופו של דבר אנחנו כן מעוניינים לאפשר כאן מסגרת שתבטיח קיום דיונים, כשאנחנו רואים חשיבות בקיום שלהם. דרך אגב, הביטול הוא לא רק לגבי מפרי תנאים שונים, זה גם לגבי מי שביצע עבירה וכדומה.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
עשיתי 20 עד 21ב. את עשית הכול ביחד, לא אני.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
בראייה שלנו אלו מקרים שיש חשיבות לקיים אותם גם במצב חירום. יש סיבות ליושב-ראש ועדה שלא לקיים דיון במקרים האלה, יש לו סמכות לעשות את זה, והוא צריך שיהיו לו טעמים שיירשמו.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
למה?
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
שוב, השאלה שעדיין לא קיבלה מענה, מה ההיגיון שדחיית דיון מכל סיבה שהיא בזמן שגרה נעשית בשיקול דעת, בלי חובת הנמקה מיוחדת, בשיקול דעתו של היושב-ראש, ועכשיו אנחנו מטילים עליו חובת הנמקה מיוחדת? זה דבר משונה.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
חובת הנמקת מיוחדת היא אך ורק ביחס – נכון שנדרשים טעמים שיירשמו לגבי סוגי דיונים שאמורים להתקיים, אבל הנמקה מיוחדת עם דרישות שהן קצת יותר משמעותיות, יש לגבי קיום דיון לגבי סוגי דיונים - - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
תעזבי את המינוח שלי. דחיית דיון היום יכולה להיעשות בהודעה. אנחנו לא יודעים אם הם עובדים בהחלטות פתקית ובבית המשפט הם כותבים "הדיון נדחה" וכותבים את התאריך החדש. הם יכולים לכתוב שם "לבקשת הצדדים", הם יכולים לכתוב שם "מטעמי בית המשפט", הם יכולים לכתוב "מטעמי הוועדה", הם יכולים סתם לכתוב "הדיון נדחה". אין להם חובה לטעמים שיירשמו, אין להם חובה להנמקה, לא מיוחדת ולא לא מיוחדת, הם פשוט דוחים, וזה שיקול הדעת. מי קובע את הדיונים? הם גם אלה שקובעים את הדיונים. ולכן ממילא הפה שאסר הוא הפה שהתיר, אז נוצרה פה מציאות מאוד משונה, שקביעת הדיון יכולה להיעשות על ידי בן אדם בלי הנמקה למה הוא קבע את זה ליום מיוחד, הוא פשוט קבע את זה, ויכול להיות שמזכירה עשתה את זה, ואם הוא אומר: לא מתאים לי, יש לי רופא באותו זמן, תזיזי את זה שעתיים, הוא צריך לנמק, והדבר הזה לא הגיוני. זה הכול. זאת הערה מאוד פשוטה, כשהסעיף הזה, בלי קשר כרגע לניסוח של סעיף (א), סעיף קטן (ג) פשוט לא הגיוני.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
אדוני, אני חושבת - - -
<< דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >>
- - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לא משנה. למה יש עליו חובת הנמקה? הייתי מאוד בעד שכל דיון שנקבע בבית המשפט יהיה קודש, שכולם יעמדו בו, גם בבית משפט, גם בוועדת השחרורים, שלא דוחים, לא מבטלים ולא עושים שום דבר, אבל זו לא המציאות במערכת של ימינו. ולכן לייצר את המציאות הזאת דווקא לזמן של תקנות במצב חירום בעיניי זה מגוחך, כאשר במצב חירום בדרך הטבע יש יותר סיבות למה לבטל או להזיז.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
בדרך כלל זה נעשה בהוראה בעל פה. נגיד עכשיו שלוש בצוהריים, ויש עוד 20 דיונים, סתם לדוגמה, המזכירה של הוועדה יכולה להודיע לכם מתי, ביי, תלכו. ברמה כזאת.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
אתם לוקחים דוגמאות ממצב שגרה. אנחנו מדברים על סיטואציה של מצב חירום, שבה אנחנו כן רוצים להבטיח שסוגי הדיונים האלה בכל זאת יתקיימו.
כשאנחנו מסתכלים על הסדרים קודמים שהיו לנו, במיוחד בתקופת הקורונה, הסמכויות האלה, למיטב זיכרוני, היו נתונות לגורם אחד מרכז, ואז אולי אפשר לעשות את זה בצורה אחרת. כאן חשבנו שנכון יהיה לתת את הסמכות לכל יושב-ראש ועדה, ומכאן כנראה השאלה שלכם.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
הכול בסדר. אני מוריד את סעיף קטן (ג), ובשנייה שאני מוריד אותו, כשם שהוא יכול לקבוע בלי הנמקה - - -
<< דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >>
אפשר להוריד "מטעמים שיירשמו".
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
למה?
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לא צריך לכתוב "רשאי". רשאי להורות על דחיית דיון. זה מאוד ברור שהוא רשאי להורות על דחיית דיון.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אתה כן צריך להדגיש בעיניי, אדוני היו"ר, שאם אתה מוריד את סעיף קטן (ג), צריך לכתוב בסעיף קטן (א), שבתקופת ההודעה, יכול ויתקיימו דיונים אך ורק בנושאים האלה, שיהיה ברור שאנחנו לא מחייבים אותם לקיים את הדיונים האלה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אגב, גם המילה "רק" לא כל כך מתאימה. ועדת השחרורים רשאית לקיים דיון שלגביו הסכימו הצדדים בדבר הצורך לקיימו. סעיף קטן (ג) הוא מיותר.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
נפתור את זה ב"על אף האמור שם".
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לא משנה, סעיף קטן (ג) הוא מיותר.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
נשמע את הסנגוריה. בבקשה.
<< אורח >> גיל שפירא: << אורח >>
תודה. צוהריים טובים. אני רוצה רק להבהיר שמאז פרוץ המבצע או פרוץ המלחמה לא מתקיימים בכלל דיוני ועדת השחרורים. אנחנו נמצאים במצב שבו אסירים שיכולים היו להשתחרר לא משתחררים היום כי פשוט לא דנים בכלל בעניינם. זה נעשה מכוח החלטות פרטניות בכל תיק ותיק. אין מסגרת שמסדירה את זה. עכשיו מעוניינים להסדיר מסגרת שתחייב לקיים לפחות מינימום של דיונים. אסירים שנמצאים במצב מסוים, יש לנו גם הערות לגבי הרשימה, אבל אנחנו לא דנים בזה כרגע, רוצים להבטיח שיהיו מינימום דיונים שחיוני לקיים. ולכן אם יש דיון שהמחוקק חושב שחיוני לקיים אותו, ומגיע שופט או יושב-ראש ועדה ורוצה לא לקיים דיון שבעיקרון חיוני לקיים אותו, לכן מבקשים את ההנמקה הזאת.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
סוף-סוף קיבלתי הסבר למה צריך את ההנמקה הזאת, במיוחד במצב חירום. אבל אז ממילא נשאלת השאלה, איפה הסעיף שמחייב אותם לקבוע את הדיונים האלה?
<< אורח >> גיל שפירא: << אורח >>
זו בדיוק הנקודה. אלה הערות לסעיף קטן (א). הדיון התחיל מסעיף מתקדם יותר. אלו יהיו ההערות שלנו גם לתחילת התקנות, כפי שהן מנוסחות. אני לא יודע אם רוצים עכשיו לשמוע, אז אני יכול עכשיו לפרט.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
נתחיל לקרוא, נעיר תוך כדי ונדבר כשנהיה מול הסעיף, כדי שיהיה לך יותר קל להתייחס. הזום פתוח, אז מי שרוצה, יגיד שהוא רוצה להתייחס.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
גיל, ממילא בדיונים שאפשר לדון, לפי מה שקבוע כאן בתקנות, זה לא השחרורים על תנאי הקלסיים. אתה מבין שאדם שמגיע לזמן השחרור על תנאי - - -
<< אורח >> גיל שפירא: << אורח >>
זו אחת הבעיות.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
זו אחת מההערות שלהם. הוא רוצה להעיר את זה לסעיף קטן (א).
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אני רק אומרת שדווקא בגלל שזה חירום, בגלל הצפי של תקופות קצרות, ברגע שתשים את הדיונים הרגילים של משוחרר על תנאי, גמרת את התקנות. כל אחד צריך שיהיה לו דיון. לכן זה לא נמצא. מול הרשימה שכן אפשרו. עם כל הכבוד, גם לא חייב שיהיה דיון, וגם רשימה מאוד מצומצמת.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
בואו נתחיל.
תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים)(הוראת שעה), התשפ"ו–2026.
זו הזדמנות להגיד לנועה תודה רבה ממש על המאמצים להעביר את החוק הזה בשניות האחרונות שהייתה לנו מליאה ביום רביעי, טרום המלחמה, כדי שהחוק המסמיך יעבור. הם עבדו ממש עד הרגע האחרון.
<< דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >>
כולם עבדו.
<< דובר >> איל קופמן: << דובר >>
נועה, אפרת, גור.
<< דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >>
משרד המשפטים, כולם.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אפרת הייתה פה בפעם הקודמת שאמרתי תודה, כשעשינו את התקנות הראשונות, אז עכשיו אני אומר לך, כי את לא היית אז.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 45א לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א –2001 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
1.
בתקנות אלה -
"ההודעה" – הודעת השר לפי סעיף 45א(ב) לחוק;
"יושב הראש" – יושב ראש של ועדת שחרורים, כמשמעותו בסעיף 32(א)(1) או 33(ב)(1) לחוק;
"השר" – שר המשפטים.
עניינים שבהם יתקיימו דיונים בוועדת השחרורים
2.
(א) בתקופת תוקפה של ההודעה, יתקיימו דיונים בוועדת השחרורים, במדינה כולה או בחלקה ולתקופה כפי שהודיע השר, רק בעניינים אלה:
(1) דיון בעניין שחרור על-תנאי מטעמים רפואיים לפי סעיף 7 לחוק;
(2) דיון בעניין שחרור על תנאי של אסיר שהוא קטין שניתנה בעניינו חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר לפי סעיף 9(8) לחוק לשחררו על תנאי ממאסר, הכוללת תכנית שהכינה לשיקומו;
(3) דיון בעניין ביטול שחרור על-תנאי לפי סעיפים 20 עד 21ב לחוק.
גיל מהסנגוריה, רצית לומר משהו?
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
גיל, אני אומרת בשמך: אין לנו פה את השחרורים על תנאי הקלסיים. כותבים לי הסנגורים שזה בכוונת מכוון שבזמן חירום אנחנו נותנים דחיפות רק למה שנתפס כדחוף. שחרור על תנאי הוא דחוף מאוד, אבל לא - - -
<< אורח >> גיל שפירא: << אורח >>
זאת שאלה של תפיסה. הרי אנחנו, כידוע, כן מקיימים דיוני מעצרים, ואף אחד לא חושב שלא צריך לקיים דיוני מעצרים. לעומת זאת, יש גישה הפוכה לגבי דיונים של שחרורים על תנאי. והתקנות האלה מנוסחות קודם כול ליצירת ברירת מחדל שלא מקיימים דיוני שחרור על תנאי, אלא במקרים המצומצמים.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אני יכולה להציע פשרה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
תני לו לסיים. אני אפילו עוד לא יודע מה הוא אומר.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
זה רק מהפרקטיקה מגיע. אני פשוט איתו. אם זה היה שחרור בהסכמה, אפשר לבקש לקיים דיון.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
בהסכמה יש לנו בסעיף קטן (ד).
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
זה פותר לך.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
בואי נשמע אותו. תני לו להוציא מילה מהפה. רחמנות.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
הוא מבין אותי.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
הוא מבין, אבל גם אני צריך להבין.
<< אורח >> גיל שפירא: << אורח >>
העניין של שחרור הוא אכן לא זכות שמוקנית לאסיר. אין לו זכות להשתחרר, אבל כן יש לו זכות שיבחנו את האפשרות לשחרר אותו במועד של השני שלישים. ולכן אנחנו חושבים שאסירים שנמצאים ממש על מועד השני שלישים או שכבר עבר המועד ושיש בעניינם את חוות-הדעת הנדרשות, צריך לדון באפשרות השחרור שלהם. זו הערה אחת, וזו צריכה להיות ברירת המחדל. כמו שדנים במעצר, כך צריך גם לדון בשחרור.
מעבר לזה, צריך לשים לב לעוד כמה דברים בהקשר הזה, גם של פרק הזמן שבו מדובר. אנחנו נמצאים במצב שבו, לפחות עכשיו, כבר יש תחילה של חזרה לשגרה במשק, עסקים נפתחים, חנויות נפתחות, גם יותר סוגי דיונים שמתקיימים בבתי המשפט. אין סיבה שלא יקיימו דיונים בוועדות שחרורים עכשיו לעוד עשרה ימים, כשאנחנו כבר נמצאים במצב שבו אנחנו כבר כמעט עשרה ימים בלי דיוני שחרורים. נגיע למצב של שלושה שבועות בלי דיונים באפשרות לשחרור מוקדם של אסירים. לכן גם בפרק הזמן שמוצע כאן הוא בעייתי וצריך לבחון את זה אל מול המצב בכלל במשק.
אנחנו חושבים שצריך להוסיף כאן את האפשרות לדון בעניינם של אסירים שנמצאים סמוך למועד השליש או שכבר עברו אותו, ושאפשר לדון בעניינם במובן זה שיש את כל החומר הנדרש. כמובן שאפשר לדון בהסכמה, שזה סעיף נפרד שקיים שם. ואנחנו חושבים שצריך לקצר את התקופה. זה בגדול ההערות המרכזיות שלנו.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
שמרית.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
קודם כול, ההשוואה לדיוני מעצר לאנשים שיש להם חזקת חפות, לא כל כך ברורה, וגם הטענה במסמך שמדובר בצמצום דיונים מטעמים לוגיסטיים, היא נראית לי לא נכונה בהתחשב במציאות שכולנו חיים אותה בשבוע ומשהו האחרונים.
בסופו של דבר, כפי שגיל אמר, אין זכות פנייה לאסיר לשחרור על תנאי, אבל כן יש לו זכות שעניינו ייבחן במועד. עדיין אנחנו בסיטואציה של חירום, וגם אם המשק מתחיל לחזור, אנחנו עוד לא שם. גם ההצעה להרחיב את סוגי ההליכים שיידונו בבתי המשפט מדברת רובה ככולה על הליכים דחופים.
אנחנו ביקשנו גם לקראת הדיון וגם בעת גיבוש התקנות התייחסות מהנהלת בתי המשפט לגבי סוגי הדיונים. למשל הדוגמה של השבוע שעבר, מבחינת הדיונים שהיו קבועים, מתוך 183 דיונים שהיו קבועים, מדובר היה בשבוע של ארבעה ימי דיונים, היה חג באמצע, 138 היו בקשות בדיון ראשון. קרי, מסוג המקרים שהסנגוריה מבקשת כרגע לקבוע. המשמעות של קיום הדיונים האלה במצב הקיים היא שאנחנו לא מצמצמים את הדיונים, זה "עסקים כרגיל", וזאת לא המטרה של התקנות האלה.
גם בדיוני מעצר אמרנו שאנחנו עכשיו במצב חירום, כל הדיונים מתבצעים ב-VC, פה במקרה הזה לכאורה אין צורך ב-VC, כי הדברים האלה מתקיימים ליד הכלא.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
בכלא.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
בכל מקרה אם רוצים, אפשר לעשות גם ב-VC בתוך הכלא, אם הדרך מהאגף לוקחת יותר זמן מזמן ההתרעה ולא רוצים להילחץ, אפילו בוועדת השחרורים הסמוכה לכלא אפשר לעשות VC, אבל כל האירוע של התניידות ודאגות לא קיימים לנו במקרה הזה.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
למה, אדוני?
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
באיזה כלא הדיונים הם ליד הכלא?
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
יש ועדות שחרורים שיושבות ליד הכלא.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
זה הנהלת בתי המשפט, לא אני.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
במרבית בתי הכלא יש אזורים לוועדת שחרורים הסמוכים לכלא.
<< דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >>
לא בכולם יש. זה במתחם סמוך.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
במתחם סמוך. זה לא משנה, אפשר לעשות ב-VC.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
זה בתוך הכלא.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
נכון, אבל זה במתחם סמוך.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
לקחו לך את הפלאפון בכניסה, אתה בכלא. כך זה עובד. לקחו לך את הלפטופ בכניסה, אתה בכלא.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
מה השאלה?
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
הרי העובדים: עורכי הדין, והשופטים, והקלדנית וכל מי שמעורב באירוע הזה, לכאורה לא שונים משאר המשק, הרציונל של צמצום ההתכנסויות, כל הסיבות של בתי המשפט שהרבה אנשים מתכנסים למקום אחד, מתקיימים במקביל המון דיונים, המספרים גדולים מאוד, לכל דיון מגיעים עשרה אנשים, יכולים להיות עדים, העניין של צמצום בבתי משפט הוא אירוע מסיבי.
בוועדות שחרורים, בסופו של דבר, אף חדר לא עובר את מגבלת ההתקהלות וגם כל החדרים ביחד לא עוברים את מגבלת ההתקהלות, גם אם פועלות שלוש ועדות שחרורים במקביל. השאלה היא מה ההצדקה באמת לא לקיים את הדיונים. זה שזה ב-VC, זה חיסרון, יתרון, רוצים להתרשם, יכול להיות שחלק מהאנשים יבואו ויגידו בעצמם שעדיף לא ב-VC, עדיף שיהיה פנים אל פנים, אנחנו בעצמנו נבקש לדחות. השאלה מה הצורך בצמצום הכל כך גדול כאשר אנחנו מדברים על מספרים בסופו של דבר די קטנים, גם אם הייתה פעילות כרגיל.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
האם יש מרחב מוגן סמוך לאיפה שמתכנסת הוועדה?
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
זה אחד הדברים שרציתי להתייחס אליהם.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אתה לא רוצה שהם ייכנסו אל תוך הכלא - - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אפשר שנשמע אותם? אני שואל שאלה, את שואלת שאלה, אבל לא נשמע תשובות.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
קודם כול, אני אתייחס בקצרה, ואז אני אעביר את השרביט גם לנציגת הנהלת בתי המשפט, גם לנציגת הפרקליטות, ואם המשרד לביטחון לאומי גם ירצה, כדי לשקף את הדברים גם מהזווית שלהם, בסופו של דבר אני אגיד קודם כול שההנחה היא שכרגע אנחנו בהגבלה מלאה, האסיר עולה ב-VC. התקנות האלה נדרשות לא מהזווית של האסיר, אלא מבחינת פעילות הוועדה. יש לנו ועדה וצדדים שאמורים להגיע לדיון. בסופו של דבר המשק מתחיל לחזור. אנחנו עוד לא בפעילות מלאה, גם כדי להיערך לקיום הדיונים נדרשת פעולה מלאה של גורמי הממשלה השונים. הדבר הזה עוד לא קורה, רחוק מלקרות בצורה מלאה. גם צריך שתהיה כאן איזה קוהרנטיות. היושב-ראש הזכיר הליכים שמתרחשים בבתי המשפט, בסופו של דבר יש היום עצורים שעניינם מתברר, הליך פלילי מתקיים בעניינם, ודיוני ההוכחות לא מתקיימים כרגע, הם כרגע מוחזקים במעצר. הדיונים שלהם לא מתקיימים, ולכן אני לא רואה את הקוהרנטיות בקיום הדיונים דווקא בוועדות השחרורים בהיקף מלא, כאשר דיונים של עצורים לא מתקיימים. בסוף אנחנו כן במצב חירום. בסוף יש התרעות.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אני אגיד לך סיבה מאוד פשוטה.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
אדוני, אני רק אסיים במשפט. ממה שאני מכירה, האולמות בבתי הסוהר הם לא ממוגנים, הם לא ליד מרחב מוגן תקני. בשעתו כן התייחסנו למיגוניות. אני לא חושבת שמיגוניות מספיקות בשלב הזה, אל זה תתייחס נציגת הנהלת בתי המשפט, היא מכירה את הנחיות הביטחון יותר ממני בהקשר הזה. אבל בסופו של דבר בהחלט נדרש כרגע הסדר שיאפשר את צמצום הדיונים, כי אנחנו לא במצב של שגרה. עצם השיח למה אי-אפשר לקיים את הדיונים כרגיל הוא קצת מפתיע.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אם השיח הזה היה מתנהל בשבוע שעבר, כאשר כל המשק היה בהגבלה מלאה, ומקומות עבודה לא חוזרים, את צודקת, השיח אכן היה מפתיע, אבל עכשיו מקומות העבודה אט-אט חוזרים. מחר-מוחרתיים אמרו שאפילו מוסדות חינוך יתחילו לחזור בחלק מהאזורים בארץ. אני מניח שאזור הדרום – אני לא מתערב לפיקוד העורף בהחלטותיו – כנראה יחזור לפעילות לפני אזור הצפון, הרשי לי להעריך זאת, בלי קשר כרגע. זו הערכה לא מושכלת של מישהו שלא מבין בהתגוננות העורף, אלא סתם עוקב אחרי האפליקציה. אני מעריך שהדרום חוזר.
כאשר דיברנו על VC ועל הגבלות אחרות, ואמרנו שהמבחן שתוציא את הראש מהחלון, אם המשק חזר לפעילות, אם בתי הספר חזרו לפעילות, אם כל הדברים קורים, האם הגיוני שוועדת השחרורים לא, כאשר אני אומר לך שאחד מהדברים שוועדת השחרורים עושה כשדיון הוכחות לא עושה, זה שיכול להיות שיש עכשיו עשרה אנשים, חמישה אנשים, 20 איש שיצאו מוועדת השחרורים וישר הולכים הביתה, ואז גם האחריות שלנו לשלומם.
אני לא יודע לגבי כל בתי הכלא עד כמה הם ממוגנים, אני כן יודע מהפעמים הקודמות, שלהיות בבית כלא בזמן מצב מיוחד בעורף זה אפילו עונש יותר גדול מאשר להיות בבית כלא בזמן רגיל, כי סוגרים אותם בתאים הרבה יותר שעות, לא נותנים להם להסתובב, אז כולם נמצאים בסטטוס הרבה פחות טוב ממה שהם בדרך כלל. ולכן גם כדי להוריד את הצפיפות וגם שאני יכול לשחרר שילך הביתה, אני חושב שיש פה יתרון.
יכול להיות שמישהו שבטוח משתחרר מהאירוע זה דיון בהסכמה, הוא יושב ברובריקה של דיון בהסכמה ותקיימו את הדיונים האלה, בסדר גמור, כי אם כולם יודעים שהבן אדם הולך לשחרור וזה מוסכם, אז תסכימו ותקיימו את הדיון, אבל אז אני רוצה לדעת שהדבר הזה יקרה, לא שיגידו: אנחנו לא מסכימים כי אין לי סידור לילד. אני צריך לוודא שהרעיון הוא שדיונים שכולם מסכימים שהולכים לשחרור, תשחררו את הבן אדם. למה שמדינת ישראל תיקח עליו אחריות כשהוא יושב בכלא? למה שיהיה להם צפוף בינתיים? למה שהם יהיו נעולים בחדרים?
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אני חייבת לשאול שאלה, שאלת תם - - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
טלי, יש בעיה שאני שואל שאלה, ואני מחכה לתשובתה, ואז את שואלת שאלה, והיא לא תדע למי לענות קודם. אולי היא תענה לי, ואז היא תענה לך.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אני חושבת שאפשר ביחד, אבל מה שתרצה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
קודם כול, אדוני, אני חושבת שאין מחלוקת עם אף אחד מהנוכחים כאן בוועדה על זה שהיכן שניתן לקיים את הדיונים, צריך לעשות את זה. למשל בקורונה, אחד המקרים שבהם הסכמנו שייכללו הדיונים הם אלה שהם על סף השליש או בתוך השליש האחרון למאסר, והפעם לא עשינו את זה בגלל המצב הביטחוני. האיזון לזה הוא שהצענו שתקופת התקנות תהיה תקופה קצרה, מתוך כוונה שתהיה כל הזמן בחינה של הדברים, ובהתאם לשינוי, למצב הדברים בשטח, אנחנו נוכל להתחיל להרחיב. זה הלך המחשבה מבחינתנו. זה האיזון שנעשה כאן בתקנות הללו.
בסופו של דבר, דיברת על הדרום למשל, גם התקנות האלה יכולות לחול לפי אזור, גם ההודעה שנעשתה יכולה להיות לפי אזור. אנחנו נעשה את הדברים בשום שכל, בהתאם לנתונים, אבל אנחנו כן רוצים שתהיה לנו קודם כול מסגרת חוקית, בשביל שאפשר יהיה לעשות את הצמצום הזה, והצמצום הזה נדרש. אני מציעה שכן תשמעו את הנציגה של הנהלת בתי המשפט.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אני רוצה לומר משהו ליו"ר, ברשותך. אני תוהה בדבר הזה, בעניין התקנות. יו"ר ועדה, וועדה ככזאת, בכל בית סוהר, לא מצומצם שיקול הדעת שלה, לא מתי היא קובעת את הדיון, לא מתי היא מבטלת ולא בתוך כמה זמן היא קובעת את הדיון. יש כללים עקרוניים שקשורים לשליש, סמוך לשליש וכו'. ויושב-ראש ועדות השחרורים בכל כלא מתנהל בהתאם לשיקול דעתו. אני קוראת את מה שכותבים לנו ואני באמת תוהה. עובדתית עד לרגע זה, בשיאה של המלחמה בוטלו דיונים. עובדתית עד עכשיו יכולת לפנות ליו"ר ועדה קיימת, לכתוב לו שמדובר בתיק, לדוגמה, דחוף עם הסכמה. יכולת לעשות גם את זה. במה התקנות הללו משפרות במשהו את המצב כרגע? הרי אי-אפשר לחייב ועדה להתכנס, אי-אפשר להכריח יו"ר ועדה לקיים דיון, גם אם אני רוצה. אני יכולה לפנות אליו, לנמק לו, כעניין שבשגרה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
נשמע את חנית על זה. חנית, בבקשה.
<< אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >>
שלום. חשוב לי להגיד שההנחה היא שהדיונים יתקיימו באולמות בתי המשפט דווקא ולא במתקני שב"ס, במתקני שב"ס יש מיגוניות. זה היה בעקבות חרבות ברזל, אם אתם זוכרים. מיגונית למיטב הבנתי לא עומדת בהנחיות של פיקוד העורף למרחב מוגן תקני, שזה רק מקלט, ממ"ד או ממ"ק, ולכן ההנחה היא שהדיונים, ככל שהם יתקיימו, הם יהיו באולמות בתי המשפט. עכשיו גם באולמות בתי המשפט פתחנו בהתחלה באדום רק בתי משפט ברזל, בכתום הרחבנו לעוד מספר דיונים, אבל זה כמובן רק בהתאם למקום שיש לו קיבולת מספקת לקהל שיגיע, לעובדים, לשופטים, לפרקליטות ולסנגוריה. ככל שנוסיף עוד סוגים של דיונים, נצטרך להכיל יותר אנשים גם בבתי המשפט. כמובן יש פה גם את הסיכון בהגעה לבתי המשפט.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אבל השאלה - - -
<< אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >>
רק עוד משפט. חשוב לי להגיד שההנחיות של פיקוד העורף, כיום לפחות, גם במצב הכתום, לפחות לגבי משק חיוני, הן לקיים פעילות חיונית בלבד. ולכן ההצעה היא לנסות ולצמצם לדיונים דחופים, חשובים, גם בבתי המשפט, גם בוועדות שחרורים. וכמו ששמרית אמרה, אנחנו נבחן כל הזמן איך אפשר להרחיב, בהתאם להנחיות של פיקוד העורף. הוא לא מנחה אותנו, אבל אנחנו פועלים בהתאמה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
ברור לי. כאשר יש לי אסיר שהוא אמור להשתחרר, וכתוצאה מעיכוב טכני כזה הוא לא משתחרר, זה חיוני, זה הכול. אם מוסכם שהוא אמור להשתחרר - - -
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
לא כל דבר. אם אדם לפי הכללים צריך להשתחרר בשליש, אבל הפרקליטות מתנגדת, הסיכוי לשליש הוא לא בכיס שלו. יש מקרים שהם בהסכמה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אני מסכים, אבל יש מצבים שבהם הפרקליטות מתנגדת ובכל זאת ישחררו. זה ברור. זה גם דיון מורכב יותר. אני מבין למה דיונים כאלה, נחכה לשבוע-שבועיים שיהיה קצת יותר רגוע. אני מבין. אפשר לבדוק סטטיסטית כמה פעמים זה קורה, זה בטח לא קורה המון שפרקליטות מתנגדת ובכל זאת משחררים. זה קורה, אבל זה בטח לא האירוע הנפוץ. בסופו של דבר אנחנו צריכים לעשות פה איזה איזון של תוחלת, לא להגיד שנגרור את כולם לטובת דיון כזה, ובסוף הסיכוי שהוא ישוחרר הוא די קטן. במקום שבו יש הסכמה, אני חושב שדבר כזה צריך לקיים וצריך להוציא את האנשים מבית הכלא, כי להיות בבית כלא בתקופה של מלחמה, אף פעם לא כיף להיות בבית כלא, אבל זה אירוע עוד יותר קשה. גם נושא תקן הכליאה, גם נושא השחרור, גם נושא התנאים עצמם. צריך לאפשר ולהרחיב בזה. אם יש פה אמירה שכאשר יש הסכמה הדיון יתקיים ולא יידחה, או יעשו מאמצים גדולים שדיונים שיש לגביהם הסכמה לשחרור כן יתקיימו, אני יכול לחיות עם זה. אם אנחנו אומרים שכל זה אולי והפרקליטות תתחיל לבוא ולהגיד שלא מתאים לה, כי לא מתאים לה לנסוע עכשיו לבית משפט או משהו כזה, אז אנחנו לא במקום טוב.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
אדוני, בדיוק על המקרים האלה יש סעיף שציינו (ד)(2), שהוועדה רשאית לקיים דיון גם אם הוא לא מהסוגים שהגבלנו אליהם, אם יש הסכמה על הצורך.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אם יש הסכמה, הכול בסדר.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
קודם כול, הכול סמכות שברשות. אין הכרח לקיים כלום. לפי הנוסחים של התקנות הללו אין הכרח בכלום. לכן אני בכלל שואלת אתכם, תסלחו לי רגע - - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לכן יש פה אמירה לפרוטוקול שהם יקבעו דיונים. הם רוצים לעשות את הדיונים האלה.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אפשר לשאול את היועמ"שית של הנהלת בתי המשפט? בשגרה, בוועדות השחרורים, ממילא אתה יכול לבטל, ממילא אתה יכול לקבוע, אתה לא מכונס לשום דבר, אז מה זה מועיל? אני אומרת שממילא יו"ר ועדה יכול להידרש לסוגיה מסוימת. אם רוצים לשחרר מישהו לפי סעיף 7, שירות בתי הסוהר כבר יפנה לוועדה שתתכנס לאדם שימיו ספורים, וברוב הפעמים זה נעשה גם בלי דיון, בהסכמת הצדדים, על יסוד הדוחות. מה צריך את זה בכלל?
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
טלי, יש לך דוגמה מהשטח?
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
מה כן? את לא יודעת מה אני רוצה לשאול.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
חשבתי שהתייחסת למה שאמרתי על סעיף 7. אתה רואה, אתה לא מקשיב לי. הוא לא מקשיב לי.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לא יאומן.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
זה מדהים. הוא לא מקשיב.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
יש לך דוגמה לדיון שבכל זאת התקיים בשבוע האחרון?
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אני יכולה לשאול את הסנגור. אמרת שלא היה שום דיון.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
התשובה היא שאין. חנית, נכון?
<< אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >>
בשבוע האחרון התקבלו החלטות שיפוטיות - - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
מטרות התקנות האלה כדי לאפשר את הדיונים האלה. נכון שהם היו יכולים עקרונית - - -
<< אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >>
לקבוע סוגי דיונים שאלה יתקיימו.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
לא חייב לקיים אותם.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
די כבר, טלי, אני באמצע משפט. די. הרציונל הוא שבשנייה שהכול מותר, אז הכול אסור. יושבי-ראש הוועדות לא רוצים להיכנס למקום שאת זה הם מאשרים, את זה לא. בשנייה שאת עושה תקנות שמכווינות את שיקול הדעת, הם אומרים שמה שבתקנות מאשרים, במקרים חריגים זה יצריך הנמקה מיוחדת, לא מצאו שיש סיבה מיוחדת, וכך הם יודעים להתמודד עם זה. אם לא תעשי את התקנות, נישאר במצב של שלילה גורפת, שזה בוודאי לא טוב לאף אחד, וזאת המטרה בתקנות, וזה הכול. מיטל.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אפשר את רותם טובול שהיא סנגורית שמופיעה?
<< אורח >> מיטל בוכמן שינדל: << אורח >>
רוב הדברים נאמרו גם על ידי שמרית, גם על ידי חנית, ואני כמובן מצטרפת לדברים. אני ממונה על ועדות שחרורים בפרקליטות. קודם כול, לגבי הטענות שהושמעו כאן בעניין של זכותם של האסירים שעניינם יישמע, כמובן אנחנו רואים חשיבות רבה בקיום ועדות השחרורים ובדיון בעניינם של אסירים ובזכותם שעניינם יידון, אבל ברור שבמצב חירום הרבה דיונים לא מתקיימים.
אדוני היו"ר דיבר על כך שיש ערך לשחרר מהכלא את מי שאפשר לשחרר מהכלא, וזה בוודאי נכון, אבל גם עצורים בהליכים פליליים, שעניינם יכול היה להסתיים בתוך דיון הוכחות אחד או שניים, ויש המוני תיקים כאלה, והיו קבועים שני דיוני הוכחות בעניינם לשבוע שעבר, לא התקיימו דיוני ההוכחות והם ממשיכים להמתין, בין היתר כי כל דיון שמתקיים בעת הזאת מחייב מרחב מוגן תקני, ואין כאלה איפה שנמצאות ועדות השחרורים בבתי הכלא, ואין אפשרות להכיל את כל הדיונים האלה - - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
שמענו את הדברים. את לא מוסיפה ומחדשת. זה ברור מצד אחד. מצד שני, עציר שנמצא במעצר עד תום ההליכים, לפחות אתם בפרקליטות מניחים שאחרי הליך ההוכחות, ככל הנראה הוא לא ישתחרר, אלא הוא ישב בכלא. אם הסנגוריה הייתה מעלה את הטיעון הזה, הייתי מבין, אבל בפרקליטות אני מניח שאתם לא מחזיקים במעצר עד תום ההליכים בן אדם שאתם חושבים שאחרי דיון ההוכחות ישתחרר וילך לביתו, אני רוצה לקוות. לכן זו לא ממש הדוגמה. הדוגמה היא אירועים אחרים. לכן אני אומר שככל שיש צפי לשחרור, אני חושב שצריך כן לקיים את הדיונים.
<< אורח >> מיטל בוכמן שינדל: << אורח >>
כשיש הסכמה של הצדדים, אפשר לקיים. וזה נמצא בתקנות, ואין על זה שום ויכוח.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
הייתי רוצה להעביר את (ד)(2) ל-2(א)(4), זאת אומרת, ככלל כשיש הסכמה על הדיון מקיימים, אלא אם כן כך וכך.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
בנוסח של רשות.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
שהכלל הוא שלא מקיימים, אבל אפשר לקיים בכל זאת אם יש הסכמה, אלא דיון שלגביו הסכימו הצדדים בדבר הצורך לקיימו, נמצא ב-2(א)(4).
<< אורח >> מיטל בוכמן שינדל: << אורח >>
- - - לתת לשמרית למיקום של התקנה. לנו אין עמדה והתנגדות בעניין הזה. אני רק אומר מילה אחרונה לגבי השאלה מה התועלת בתקנות כאשר ממילא יו"ר ועדת השחרורים יכול לקבוע דיונים, יכול לבטל דיונים. הצורך בקווים מנחים - - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
הבניית שיקול הדעת, דיברנו על זה. את צודקת. תודה. רותם, בבקשה.
<< אורח >> רותם טובול: << אורח >>
שלום לכולם, אני נציגה של לשכת עורכי הדין פה בדיון. כמו שטלי אומרת, אני מתעסקת הרבה בוועדות שחרורים מדי יום. כרגע אין ועדות. הנקודה החשובה שצריך להבין, שאם אני אהיה תלויה בפרקליטות בשביל שייתנו לי הסכמה, כנראה שאני לא אגיע כמעט לדיונים.
יש פרקטיקה שקורית בפועל, שאולי אפשר להשתמש בה כרגע. הרבה שופטים, יו"רים של ועדה, בוחנים את התיק, האם הוא בשל לדיון או לא. אני מסכימה עם מה שנאמר שאולי 181 תיקים היו קבועים ומתוכם אולי חלק הארי שלהם לא היה מוכן ולא היה בשל כי זה היה דיון ראשון, ויכול להיות שבפועל אלה תיקים שלא אמורים היו לעלות ואין באמת פגיעה. אנשים שהם כבר מרצים מאסר ומועד השחרור המוקדם שלהם כבר עבר, ויכול להיות שהם ישוחררו, אולי לא בהסכמה, אבל אולי בדיון קטן, ולא חסרים מסמכים, צריך כן לאפשר לאנשים האלה לעלות לדיון.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
הבאפר לזה זה 2(ד)(1).
<< אורח >> רותם טובול: << אורח >>
לא להשאיר הכול להסכמות.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
יש לך סעיף לזה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
(ד)(1) זה "היושב-ראש רשאי להורות, מיוזמתו, לבקשת האסיר או לבקשת" - - -
<< אורח >> רותם טובול: << אורח >>
חייבים לכנס - - -
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
תקשיבי רגע ליו"ר. עו"ד טובול, יש סעיף שמקריא לך היו"ר, גם אני לא ראיתי אותו, כי כנראה קפץ לי ישר לדברי ההסבר. יש סעיף שאומר במיוחד שאת לא צריכה את ההסכמה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אני מציע שנסיים את ההקראה.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
הוא מדבר על זה בדיוק.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
נגיע לשם בהקראה. תנו לי לסיים את ההקראה.
(ב) מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש למועד שלאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה.
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי יושב הראש, מטעמים שיירשמו, להורות על דחיית דיון, שנמנה על הדיונים המפורטים בתקנת משנה (א).
(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א) -
רותם, זה בשבילך.
(1) יושב הראש רשאי להורות, מיוזמתו, לבקשת האסיר או לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, בהחלטה מנומקת בכתב, בשל דחיפות העניין, ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי יש לקיים דיון בעניינו של אסיר מסוים בעניין שאינו מהעניינים המפורטים בתקנת המשנה האמורה;
<< אורח >> רותם טובול: << אורח >>
פה אתה עושה את זה חריג. זאת אומרת שאני צריכה לנמק.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
נכון, אני עושה את זה חריג, כי הרציונל הוא, ופה תגידי לי את הפרקטיקה, כמה פעמים כאשר יש התנגדות של הפרקליטות קורה שבדיון אחד משחררים את הבן אדם?
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
במקרה של טובול - - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לא במקרה שלך. את שוברת את כל הסטטיסטיקות כמובן. אני מדבר על אנשים אחרים, "בני תמותה".
<< אורח >> רותם טובול: << אורח >>
בסופו של דבר יש את המחקר שעשתה הסנגוריה. 16% לדעתי נכון לעכשיו.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
16% האלה, סליחה שאני אומר, בנסיבות שאנחנו נמצאים, שיחכו שבוע. כאשר יש הסכמה – יש הסכמה. גם למקרה הזה של ה-16% זה יהיה החריג. 16% זה מספר יפה לקרוא לו "חריג". "בהחלטה מנומקת בכתב בשל דחיפות העניין". אני לא יודע אם הייתי מוסיף פה גם את הנימוקים המיוחדים שיירשמו.
<< אורח >> רותם טובול: << אורח >>
אני לא חושבת שצריך. לא צריך על כל דבר נימוקים מיוחדים.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
היא צודקת, לא צריך את כל זה. זה סתם מעמיס לנו, יו"ר הוועדה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
"החלטה מנומקת בכתב בשל דחיפות העניין". אפשר להוריד "מנימוקים מיוחדים שיירשמו".
(2) ועדת השחרורים רשאית לקיים דיון שלגביו הסכימו הצדדים בדבר הצורך לקיימו.
אמרנו שאת (2) אני רוצה להעביר ל-2(א)(4).
תוקף
3.
תוקפן של תקנות אלה עד ליום ...
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
עד תום תוקפה של ההכרזה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לא, כי אנחנו רוצים לפי המוקדם. אם תימשך עכשיו ההכרזה חודש, אז עכשיו חודש לא יהיו דיונים בכלל? אני אעשה עד ה-18. נניח שהם עכשיו יביאו לי את ההארכות הנוספות שיהיו באותו יום של ההכרזה?
<< דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >>
ההכרזה כרגע היא רק עד יום חמישי.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
תוקף
3.
תוקפן של תקנות אלה עד ליום כ"ח באדר התשפ"ו, 17 במרץ 2026, או עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי המוקדם.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
זהו? זה מה שאתה נותן? אם שבוע הבא - - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
הם יבואו לפה או עם תקנות לתקופה יותר ארוכה או לעוד דיונים. זו המטרה.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
שתי הערות. קודם כול לעניין ההסכמה להעלות לסעיף קטן (א), אני עצמי לא רואה בזה קושי. אני לא חושבת שזה יוסיף מסה של דיונים, אני לא רואה קושי בהיבט הזה.
לגבי "נימוקים מיוחדים שיירשמו" אני כן אומר שבסופו של דבר ניתנה כאן סמכות לכל יושב-ראש ועדה, ולכן כן ראינו ערך בזה שתהיה הנמקה משמעותית כדי שלא ייווצרו לנו פערים בין הוועדות השונות.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
החלטה מנומקת בשל דחיפות העניין זה מספיק.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
אני מציינת שגם כך יש כאן החלטה מנומקת בכתב.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
"החלטה מנומקת בכתב בשל דחיפות העניין." צריך גם "דחיפות" וגם "נימוקים". לגבי העברה של (ד)(2) מ-2(א) ל-(4), כדי שזו תהיה ברירת מחדל.
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
בסדר.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
מבחינת הימים את בסדר עם הימים או שאת צריכה עוד זמן?
<< אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>
בכל מקרה אנחנו מתכוונים לעשות בחינה מאוד דחופה, אז זה בסדר.
אני רק אבקש אם אנחנו לקראת סיום, שנשמח לקבל במהרה את אישור הוועדה בכתב, כדי שאפשר יהיה להתקדם.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
בעזרת השם עוד היום, אני מניח. עוד שעה אחרי הנוסח, אחרי התיקונים, אחרי ההכרזה.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אדוני, אני יוצאת לרביזיה. אתה צריך עוד משהו?
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אני אסתדר.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אתה מוריד את הנימוקים שיירשמו גם פה וגם פה?
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
רק במקום אחד יש נימוקים.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
הורדת לגמרי את 2(ג)?
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
את 2(ג) השארתי.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
מטעמים שיירשמו?
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
כן.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
למה?
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
שוב, הכוונת שיקול הדעת. צמצמנו לך את כל הדיונים, יש לך את הדיונים האלה. אם אתה רוצה לבטל דיון כזה שנקבע, תסביר למה.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
אני חייבת לומר לך שמכל הרשימה שיש פה, שום דבר לא דחוף, מצטערת, שיצדיק "מטעמים שיירשמו". אני חושבת שצריך להוריד את זה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
זה לא נורא. זה טעמים שיירשמו. את מעט הדיונים האלה, אל תבטל סתם, לא כי לא נוח. מי בעד תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים)(הוראת שעה), התשפ"ו–2026, בשינויים שהוקראו, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
אושרו.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
התקנות אושרו בנוסח ששונה. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:31. << סיום >>