פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 146
מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
יום חמישי, כ"ג באדר התשפ"ו (12 במרץ 2026), שעה 10:00
סדר-היום:
<< נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2026 – סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל. << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
ניסים ואטורי – היו"ר
חברי הכנסת:
יוראי להב הרצנו
מוזמנים:
שרון חצור
–
סמנכ"לית תכנון, מדיניות ואסטרטגיה, משרד האנרגיה
אוריאל בבצ'יק
–
ראש אגף בכיר הנדסה וביצוע – חטיבת אנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה
עירית הייטנר
–
מנהלת אגף שלטון מקומי ומיזמים, משרד האנרגיה
אולגה זלטקין
–
מנהלת אגף מחקר אדמה וים, משרד האנרגיה
נחום יהושע
–
מנהל אגף תחבורה נקייה, משרד האנרגיה
שירה גיל
–
מנהלת תחום פרויקטים ומדיניות, משרד האנרגיה
דנה לוי
–
מנהלת תחום פרויקטים ורגולציה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
נעם מוזס
–
מנהל תחום חקלאות מים, משרד החקלאות
נתנאל יהושע קופראק
–
ראש תחום, ממ"מ, הכנסת
פרופ' זהר גבירצמן
–
מנהל, המכון הגיאולוגי
פרופ' ישי וינשטיין
–
אוניברסיטת בר אילן, עמותה למדעי הימים
ענת אריאלי
–
מנהלת אגף ים וחופים, מינהל התכנון
אריאל פז סוויצקי
–
מנהל מחקר, לובי 99
משתתפים באופן מקוון:
מאי אלון
–
רפרנטית אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר
שרית פלבר
–
עו"ד, ראשת אשכול חדשנות, טכנולוגיה ותקציב, ייעוץ וחקיקה (כלכלי), משרד המשפטים
סלעית לב
–
מנהלת אגף לקידום דמוגרפי גאוגרפי, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית
אלון זס"ק
–
מנכ"ל, המכון לחקר ימים ואגמים
אילנה ברמן-פרנק
–
ראש המרכז, המרכז הישראלי לחקר הים התיכון
אריה רוזנבלום
–
מנכ"ל, אקואושן
עובד יבין
–
מנהל תחום האגרו-וולטאי, דוראל אנרגיה
דייב רוזנברג
–
חבר הוועד המנהל, חשמל 100
מנהלת הוועדה:
נטלי שלף
רישום פרלמנטרי:
אביבה יובל מויאל
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2026 – סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל << נושא >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
נפתח את הדיון, הצעת תקציב לשנת הכספים 2026, סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל – השקעה באנרגיה מתחדשת ובתוכניות מחקר ופיתוח. גם ממשרד האנרגיה, ביקשתי להתמקד. אני רק רוצה להעיר מראש, נדאג לכספים לנושא הזה כפי שמחויב על פי חוק, אתעקש. זאת אומרת, יש הסכמות של כולם שאנחנו צריכים אנרגיה מתחדשת מתקציבי הקרן, כולל ייעוץ משפטי וכולל החוק. כמובן, אנחנו נצמדים לחוק. באמת חשוב לנו שזה ילך לנקודות האלה של אנרגיה מתחדשת בלי להתפזר יותר מדי, הוועדה תדאג לפקח על העניין הזה כדי שנעשה את זה.
הגשתם חוברת עבה בציפיות מהכסף הזה, אנחנו ניתן כספים. בסופו של דבר, אני מאמין, בעזרת השם, ניתן כספים ונאשר אותם לאנרגיה מתחדשת. אני כיושב-ראש הוועדה, וחברי הוועדה, מה שחשוב לנו הוא שהכסף באמת ילך לאנרגיה מתחדשת. למרות שאנחנו רוצים את זה, באמת כמו שדיברת אוריאל – דיברנו פה בין השורות שצריך באמת לתת את זה רחב – מה שאנחנו נוציא מפה ילך לממשלה ויהיו גם שינויים בתקציב.
יש כיוון חיובי של כולם להשקיע באנרגיה מתחדשת. מה שחשוב לי באמת, אנחנו נתמקד בזה ואנחנו נעמוד מולכם על קולות קוראים לראות שבאמת זה הולך לכיוון הזה, זה שמקסימום רשויות יקבלו את זה. פריפריה, מקומות שלא מסוגלים לעשות את הפרויקטים האלה, אנחנו נעזור להם. חשוב שגם בקולות קוראים תכוונו את זה לכיוון הזה שמקסימום רשויות יזכו. נדאג להביא כסף. אנחנו גם משתדלים, כמו שאמרתי בישיבות קודמות, גם בשנה שעברה, חשוב שיהיה מצ'ינג ומשרד שמביא מצ'ינג יקבל גם עדיפות כדי להפעיל את הפרויקטים.
נעשה מסודר, כמו בוועדות אחרות. ניתן לחברי כנסת שלוש דקות, יוראי, לפתיחה. בבקשה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אשמח לשמור את שלוש הדקות שלי לייעוץ המשפטי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
ניתן לך אחרי זה לדבר, כשהוא יגיע, בסדר גמור.
<< דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אשמח לשמוע את משרד האנרגיה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אם אתם רוצים להתחיל לפרט את הפרויקטים, תתחילו בגדול ואז נרד לפרטים של הפרויקטים.
<< דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אחרי יומיים של לשמוע על איך כספי הקרן הולכים לבניית ישיבות, למרכזי מורשת, סוף סוף מגיעים אנשים שמדברים על התכלית האמיתית של הכספים האלה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
נכון. אני תמיד אמרתי לך שאתה מאבד הרבה אנרגיה בהתחלה.
<< דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, אתה מבנה את סדר הישיבות. סוף סוף יש קצת אפשרות לנשום אוויר פסגות, בוא נאפשר לאוויר לזרום. בבקשה, משרד האנרגיה, אנחנו שמחים שאתם כאן.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הוא רגיל לשחק אותה כאילו הוא הסגן שלי. ראית, אני מכריז – לא, הוא מכריז. בבקשה, משרד האנרגיה.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
נציג את הפרויקטים. אני מזכירה שהצגנו לפני חודש מגוון מאוד מאוד רחב של פרויקטים. מה שעשינו בחודש האחרון זה העמקנו מבחינת הפרויקטים שהצגנו. א' בפרויקטים הישימים ביותר; ב' באלה שיש להם את האימפקט המשמעותי ביותר; ג' באלה שאפשר אשכרה גם להוציא השנה וגם חשבנו שהם ממש עומדים בתכלית הקרן.
אני מזכירה רק את השקף הזה, עד כמה הסיפור של אנרגיות מתחדשות ומו"פ עומד ממש בלב ליבו של החוק ועד כמה אנחנו חושבים ומציגים תהליכים שאנחנו יכולים להוציא אותם. כמו שהיושב-ראש אמר, גם לתת כל מיני תבחינים של מצב סוציו-אקונומי וקולות קוראים רחבים וכו' וכו'. אני מזכירה שיצאנו מהשקף הזה, אלה היו מגוון הפרויקטים, ועכשיו נצלול למספר פרויקטים קצת יותר לעומק ונסביר בדיוק מה אנחנו מתכננים לעשות בכל אחד ואחד מהם. בסוף אם תרצו עמקות נוספות, כמובן שאנחנו נשמח.
נראה מה הפרויקטים במיקוד. רק אגיד שיחד איתי יש פה חלק מהצוות המקצועי של המשרד. יש פה את נחום – שאחראי על תחום התחבורה החשמלית; את עירית – ראש אגף באנרגיה מקיימת; אוריאל – שהוא ראש אגף בכיר באנרגיה מקיימת. ניתן גם לחברים להציג. הפרויקט הראשון שאנחנו מציגים לכם זה פרויקט של קירוי סולארי במרחב הציבורי. אוריאל, תציג את הדברים. אחר כך נתקדם לחמשת הפרויקטים הבאים.
<< אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >>
בהמשך לפרויקט המוצלח של הקירוי הסולארי במגרשי ספורט בשנה שעברה אנחנו, בעצם, באים פה בהצעה להמשך ופיתוח של הפרויקט. רק תקציר הפרקים הקודמים, מבחינת התועלות, אני מזכיר לכולנו שלנושא של קירוי סולארי במרחב הציבורי יש תועלות רבות. גם תועלות כלכליות, גם תועלות של בריאות הציבור, גם תועלות של הרחבת שעות הפעילות הגופנית והקהילתית, גם תועלות של ייצור אנרגיה נקייה מהשמש וכמובן, תועלות של הפחתת תופעת "אי-החום" העירוני.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אני פשוט רואה שבהצעה של הממשלה יש בסך הכול 15,600,000 מיליון שקלים, פה אני רואה שהקירוי תופס 15 מיליון שקלים.
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
לא, אנחנו מבקשים תקציב נוסף.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אוקיי, תקציב נוסף. באיזה היקף?
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
כרגע אנחנו מציעים פרויקטים בנוסף על 15 מיליון השקלים, אנחנו מבקשים עוד 60 מיליון שקלים. כל פרויקט כזה הוא מודולרי. כלומר, אפשר להחליט שעושים קירוי סולארי גם ב-10 מיליון שקלים, אפשר להחליט שמקטינים חלק מזה. אבל אנחנו מציעים איזשהו סל שבעינינו לפחות, אלה פרויקטים שאפשר להוציא השנה וממש בתכלית הקרן. הוועדה יכולה לבחור מה יותר מעניין או פחות מעניין.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
ההיקף של הכספים שיוקצו לנושא – מה סוכם? כי הם אמרו שיש הצעה חדשה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הם לא יהיו 15 מיליון שקלים. יהיה שינוי בממשלה היום, אני מקווה. נראה את ההצעה שלהם, נשמע אותה ונעביר את הבקשה. אני מכוון ל-30 מיליון שקלים בנושא קירוי, או שתציגו דברים אחרים. נראה, נשמע את הדברים. אבל אני רוצה שוב פעם למקד את הסכום, לא להתפזר יותר מדי, כי בסוף יצא שכרנו בהפסדנו כי לא נראה את הפרויקטים.
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
מה שהוועדה תחליט. כלומר, אנחנו נציג ואתם תגידו מה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אולי שווה שתמליצו בתור גורמי המקצוע מה נכון בפועל לייצור של אנרגיות מתחדשות ומה במו"פ.
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
אין בעיה, אני מציעה שנסיים. אני יכולה גם להגיד מלכתחילה איך אנחנו רואים את סדרי העדיפויות.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
רציתי שנייה להבהיר. כי בהצעה הממשלתית, מה שהוגש לכנסת, כתוב 15 מיליון שקלים. ופה - - - וטוב שכך.
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
כן. אנחנו רואים במה שכבר הוצג, כ-15 מיליון שקלים לתחום ה-BLUE TECH, כהצעה מאוד מאוד חשובה, גם לנו וגם עוד מעט אתם תראו את ההצעה הממשלתית ב-BLUE TECH. לכן, הכסף הזה דרמטי מאוד לכל המו"פ בים. זו הצעה שאנחנו חושבים שהיא מאוד מאוד חשובה. אחריה אנחנו חושבים שכל התחום של קירוי סולארי, באופן כללי במרחב המבונה, במיוחד בגלל ההצלחה של הקול הקורא הקודם והיכולת למנף גם את התקציב הזה, היא מאוד מאוד משמעותית ואנחנו נראה את הדבר הזה.
אנחנו חושבים שככל שיש תקציב נוסף, לקרן לבתים משותפים, לקרן ההלוואות לבתים משותפים. הקרן שהיושב-ראש קרא לה בפעם הקודמת קרן רוני והיה רצון מאוד גדול לקדם אותה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
רוני? מי זה רוני?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אמרנו על כמה פרויקטים. נשים את השם על כל מה שלא תעשו.
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
אני אומרת, הקרן הזאת זו קרן שאנחנו מאוד מאמינים בה כי יש לה אימפקט מאוד משמעותי על כל הבתים המשותפים בישראל.
יש לנו עוד שני פרויקטים שיכולים להיות תחליפיים. גם הסיפור של עמדות טעינה למשאיות שאנחנו חושבים שיש לזה אימפקט גדול, וגם קירוי של חניות בבתים המשותפים. גם פרויקט לרשויות המקומיות. חוץ מזה, גם נציג פרויקטים בחינוך שאני זוכרת מהדיונים שהקרן מאוד רצתה להשקיע גם שם. זה, בעצם, תוכניות לחינוך דרך הרשויות המקומיות. את זה אנחנו גם נציג. אבל זה, פחות או יותר, סדרי העדיפויות. נתחיל, אוריאל.
<< אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >>
אמשיך. כאן גם המשרד מציע מצ'ינג ליוזמה הזאת. אני מזכיר שבנושא של מגרשי ספורט יש פוטנציאל מאוד משמעותי גם לתוספת הצללה וגם להתקנה של הספק סולארי משמעותי בישראל. מבחינת התוצאות של הקול קורא בשנה שעברה, אנחנו מדברים על כך ש-149 רשויות מקומיות הגישו בקשות, 77 זכו. כי זה היה התקציב שהיה. באמת מנפנו תקציב מאוד משמעותי לצורך יישום של בערך 6 מגהוואט הספק סולארי.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אוריאל, המינוף בוצע באמצעות מצ'ינג?
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
מצ'ינג, כן. בעצם, נתנו סכום סביב שליש מהתקציב והרשויות יכולות לקחת הלוואות ממפעל הפיס. אנחנו גם עושים שיתוף פעולה עם מפעל הפיס לקרן הלוואות חדשה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
היו שלושה משרדים שנתנו 6 מיליון שקלים.
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אנחנו נתנו 12 מיליון שקלים פלוס 10 מיליון שקלים בבתי ספר, לא בהקשר הזה. מי ריכז את הפרויקט מבחינת התקציב והכול?
<< אורח >> עירית הייטנר: << אורח >>
אנחנו, במשרד.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתם.
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
אצל עירית כאן.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
עירית ספציפית.
<< אורח >> עירית הייטנר: << אורח >>
היינו בוועדות קודמות, יושב-הראש.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני זוכר, אני זוכר טוב מאוד. פשוט השיח עם האוצר מי צריך לעשות את זה. כשאתם מדברים על מגרשי ספורט, הוא אומר לי זה משרד הספורט.
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
כמו שאפשר לראות, גם נתנו דגש מאוד משמעותי לפריפריה ורשויות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך. אפשר לראות את זה גם בפריסה של החלוקה, הרוב הן ב-1 עד 6.
מבחינת ההצעה שלנו, בעצם, יש לנו שתי חלופות. חלופה א' היא להמשיך ולהרחיב את הפרויקט של המתקנים הסולאריים במגרשי ספורט. חלופה ב', שאנחנו מציעים פה, היא קירוי סולארי מעל שטחים ציבוריים, פארקים, מתקני משחק וכדומה. אנחנו מציעים להשאיר את זה פתוח כי בנושא הזה, זה באמת חדשני יותר אבל עדיין לא הקימו כאלה כי יש חסמים. אנחנו רוצים להשאיר את זה יחסית פתוח למרחב ציבורי.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
בעצם, מה שאנחנו מציעים פה, אנחנו מראים כמה דוגמאות. אפשר להמשיך לקרות מגרשי ספורט, אפשר לקרות פארקים ומתקני משחק. ויש, כמובן, עוד דברים שהרשות המקומית יכולה לקרות, כמו שביל האופניים וכו'. לעשות איזשהו משהו רחב יחסית שממשיך, בעצם, מעמיק את הסיפור של קירוי סולארי שגם נותן לנו הרבה מאוד אנרגיה מתחדשת וגם נותן הצללה וכו'.
<< אורח >> עירית הייטנר: << אורח >>
גם רק חצי מהרשויות שהגישו, למעשה, הוגשו בקול קורא. כלומר, יש פה 149 רשויות מתוך 259 רשויות. אף פעם לא היה לנו כזה ביקוש לקול קורא, לאף קול קורא שפרסמנו, ואנחנו מפרסמים הרבה. אני חושבת שזה מעיד על הביקוש הרב ברשויות. יצאו הרבה רשויות מאוד מאוכזבות שעבדו קשה להגיש ואין מה לעשות, אנחנו לא יכולים לתת בגלל התקציב.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בגלל זה ביקשתי שפרויקט הדגל שלנו מול משרד האנרגיה יהיה בכמה שיותר רשויות, אלה שלא הספיקו, היו טענות. אנחנו רוצים לעשות את זה. לא לחזור לאותו פרויקט של השנה שעברה, אבל כן לעשות את זה שוב בנושא הזה של מתחמים ציבוריים בשצ"פים וכו'.
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
חד-משמעית. גם בשטחים ציבוריים יש מאות מגהוואטים של פוטנציאל ועוד מאות אלפי ומיליוני מטרים רבועים של הצלות פוטנציאליות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתה רוצה לשאול משהו, נתנאל? שאלה.
<< אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >>
ההכנסות מהאנרגיה הסולארית – לאן הן הולכות?
<< אורח >> עירית הייטנר: << אורח >>
לרשות המקומית.
<< דובר_המשך >> נתנאל יהושע קופראק: << דובר_המשך >>
לרשות המקומית. זה צבוע בשבילן, שימשיכו להשקיע עם זה באנרגיות סולאריות אחר כך?
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
זה לא נקבע.
<< אורח >> עירית הייטנר: << אורח >>
זו החלטה שלהם ומאוד קשה לפקח על זה. אני לא מכירה שעושים משהו כזה. בכל אופן, גם אם הם לקחו כסף והרוויחו ומשתמשים בו לצרכי חינוך או רווחה, אני חושבת שיש פה גם יתרונות.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
או שיפור פני העיר.
<< דובר_המשך >> עירית הייטנר: << דובר_המשך >>
כן. כלומר, אנחנו לא מתערבים לרשויות עד כדי כך ואני חושבת שזה בסדר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יודעים להגיד בפרויקט כזה, קחו שטח של גן ציבורי שאנחנו מקרים אותו, איזה מתקן צריך מעבר למה שמעל הקרקע – הקולטים הפוטו-וולטאיים, נכון?
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
לאיזה גובה?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא. יש את הפוטו-וולטאיים, אני צריך משהו שקולט אותם, אתה לא מחבר אותו ישר לרשת החשמל.
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
בדרך כלל הם מתחברים למרכזיות תאורה בפארקים, בגינות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
החשמל שאתה צובר – לאן הוא הולך?
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
לרשות, כי הרשות משלמת.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא רק כלכלית, פיזית. איפה זה מתקבל?
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
לרשת, הוא מוזרם לרשת.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בסדר, יהיה מתקן. תהיה תיבה, היא תשב למטה על גן שעשועים, ילדים – בטיחות.
<< אורח >> עירית הייטנר: << אורח >>
אנחנו מאוד מקפידים בפרויקטים שלנו שיינתנו לנו אישורים של יועץ בטיחות ויועץ קונסטרוקציה. כלומר, זה אחד מהתנאים המקדימים לפרויקט, אישור גם של יועץ קונסטרוקציה וגם של יועץ בטיחות. אבל בגלל זה הנושא של הפארקים הוא מאוד מאתגר, הוא עדיין לא נעשה בישראל ואנחנו צריכים לבחון אותו. בגלל זה אנחנו מבקשים לאפשר לנו גמישות כדי שאם נראה באמת שזה לא מספיק בטיחותי או כל מיני חסמים אחרים, נוכל להפנות להמשיך לקירוי במגרשי ספורט שאני מזכירה שכרגע זה מה שמעניין את הרשויות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא צריך, זה בסדר. מה שאמרת עד עכשיו, עד מגרשי הספורט, היה בסדר. אתם תמצאו את הדרך לעשות את זה בטיחותי, אין סיבה שלא. כמו שעושים במגרשי ספורט, אפשר לעשות גם בגנים ציבוריים.
<< אורח >> עירית הייטנר: << אורח >>
בכל אופן, לכל פרויקט שלנו נדרשים אישורים של יועץ בטיחות ויועץ קונסטרוקציה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בסדר, מקובל.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
נמשיך.
<< אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >>
ההצעה הבאה היא קרן הלוואות לאנרגיה סולארית בבנייני מגורים צמודי קרקע ובבניינים משותפים. אני מזכיר שבבנייני מגורים יש פוטנציאל עצום בישראל, בסביבות 10 ג'יגהוואט בסך הכול. 10 ג'יגהוואט פוטנציאל להתקנה של מערכות סולאריות. כבר מחשבים מראש שכבר יש הפרעות וכו', כלומר, זה מה שפנוי עם פוטנציאל אמיתי למימוש.
אנחנו חושבים שיש פה הצעה לקרן הלוואות מתגלגלת, שהיא אולי ההצעה הכי משמעותית כי היא גם ברת קיימא. זאת אומרת, יש פה הצעה ל-10 מיליון שקלים מהקרן פלוס תקציב של 7-6 מיליון שקלים מהמשרד, מצ'ינג מהמשרד. זה בעצם יביא להתקנה של בערך 250 מערכות סולאריות בבתים משותפים. בעיקר עבור הלוואות עבור משקי בית שאין להם גישה להלוואות, זה מייצר להם הכנסות שיכולות להגיע בין 10,000 שקלים בשנה ל-15,000 שקלים בשנה אחרי החזר ההשקעה.
אנחנו מדברים על קרן ממספר מקורות. אנחנו בונים את התשתית מההצעה שלנו פה של קרן העושר – 10 מיליון שקלים, התקציב של המשרד וגם מינוף באמצעות אשראי בנקאי. זה יכול למנף את זה כמעט בסביבות פי שבעה. זאת אומרת, במחזור של חמש שנים אנחנו יכולים להגיע לבערך 2,000-1,750 משקי בית שאנחנו נותנים להם את ההזדמנות הזאת. אנחנו גם ממשים פוטנציאל בבתים משותפים - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
איך מממשים את זה מול השיתוף של בניין משותף? השאלה אם הם כן חתמו על שיתוף או לא, או דרך הרשויות. איך אתם רואים את זה?
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
אנחנו בשיתוף פעולה עם פילנתרופיה, ארגונים כמו עוגן שנותנים הלוואות, כבר בעצם מכירים את הדרך לתת הלוואות ישירות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אולי לא הבנת אותי, אני מתכוון איך עושים את העסקה. איך השיתוף מול הבניין, מי מרוויח את הכסף, לאן זה נכנס.
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
האזרחים. כלומר, ההכנסות יגיעו למשקי הבית.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתה כמשרד האנרגיה עושה דיל עם מי? סליחה שאני מדבר בצורה כזאת. עם מי אתה עושה עסקה?
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
יהיה מי שיפעיל את הקרן. למשל יכול להיות שהאגודה לתרבות הדיור או אפילו גוף עסקי שהתפקיד שלו זה להפעיל את הקרן – הוועדים יכולים לגשת אליו. זו ממש קרן מתגלגלת.
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
אנחנו כרגע מגבשים את הקרן ואת שיתופי הפעולה, אנחנו בשיח מול הפילנתרופים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בסדר. נשתדל להשקיע בדברים מגובשים. אגיד לך למה, אני רוצה לשאול גם את הייעוץ המשפטי אם יש אפשרות שהקרן תעשה כזה דבר, קרן שמשקיעה בקרן.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אם אפשר לומר מה דעתי – קודם כול, אם זה אכן מפוצח, האירוע הזה, כי אני מכיר שיש הרבה חסמים, אם הדבר הזה פותר את רוב החסמים ויביא להצבה של גגות סולאריים על בתים משותפים זה, בעיניי, ניסים, למעט ההשקעות במו"פ של אנרגיות מתחדשות, הדבר הכי חשוב. כי זה פורץ דרך לביזור אנרגטי שהוא נכון ביטחונית, סביבתית, אנרגטית, כלכלית, חברתית, בכל המרכז. זה יפתח את הפקקים של רשת ההובלה. זה הדבר הכי חשוב שיש. השאלה שלי זה אם באמת, כמו שיושב-ראש הוועדה שאל, זה באמת פורץ - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כמו שאתה אומר בכל ישיבה, אני רוצה לשמוע את הייעוץ המשפטי. נשאיר את זה כנקודה.
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
יש תקדימים למיזמים משותפים עם ארגונים.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
על כמה גגות משותפים יש פאנלים סולאריים בישראל?
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
מעט מאוד.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
30 בתהליך.
<< אורח >> עירית הייטנר: << אורח >>
אנחנו חושבים שזה יכול לפרוץ חסם מאוד משמעותי.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
זה החסם?
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
כן. זה גם לבתים פרטיים וגם לבתים משותפים.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
למה? אין חסם של בתים פרטיים. החסם של הבתים הפרטיים זה רשת ההולכה, זה לא חסם כלכלי.
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
לא, גם לא רשת ההולכה. אפשר להתקין.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
מה זאת אומרת?
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
גם בתים פרטיים מקבלים, יש להם מסלול ירוק. זאת אומרת, אתה לא צריך לבקש בקשת חיבור כשאתה שם את ה-PV על הגג של הבית שלך.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
זה לא מדויק. בצפון יש הרבה מאוד בתים שמבקשים להתחבר לרשת.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
בתים פרטיים?
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
בוודאי, בתים פרטיים.
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
כנראה, זה מערכות מאוד גדולות.
<< אורח >> עירית הייטנר: << אורח >>
עד 15 קילוואט זה במסלול ירוק. נשמח לטפל בזה.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
עד 15 לא אמורה להיות בעיה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אני רוצה שתבררו את זה. כי עסקתי בפניות ציבור של אנשים, לא רק בצפון אלא גם באזורים אחרים בישראל, שמסרבים להציב להם פאנלים סולריים כי רשת ההולכה לא מספיק טובה. אבל שוב אני אומר, השורה של התקנת 200 מערכות סולריות על גגות פרטיים – אני לא מבין את האירוע. זה מאוד כלכלי, זה מאוד משתלם.
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
יש לא מעט בעלי בתים פרטיים שהם גם באוכלוסיות רווחה, שמוגדרים כאוכלוסיות רווחה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אני חושב שאם כבר הקרן תיקח את ההחלטה הנכונה ותציב פאנלים סולאריים על בתים משותפים זו, בעיניי, הבשורה. עם כל הכבוד, למי שיש כסף להחזיק בית פרטי בישראל, ואין כאלה רבים, שיתכבד ויעשה את החישוב הכלכלי שמורה לו להציב פאנלים סולריים על הגגות.
אם באמת פיצחתם את האירוע וזה יאפשר להציב פאנלים סולריים על גגות משותפים, אני בעד להכפיל את הסכום שמוקצה לזה. אגב, הקרן רשאית להקצות כספים למטרות רב-שנתיות. זאת אומרת, להגדיר שהסכום הזה, כמו שהצגתם בפעם הקודמת, ילך ויתגלגל ויחזיר את עצמו ויממן את הבתים הבאים שיממנו - - -
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
אנחנו בטוחים שאנחנו יכולים לפצח את הנושא הזה, גם יש תקדימים למיזמים משותפים שנותנים הלוואות למשקי בית. יש פה הלוואות למשקי בית שגם מחזירות את עצמן באופן ודאי, אנחנו בטוחים שאפשר לבצע את זה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
מעולה. יושב-ראש הוועדה, אחרי שתשמע את הייעוץ המשפטי, אני באמת חושב שאם האירוע הזה מפוצח וכמו שגורמי המקצוע אומרים פה, זה יביא להסרת חסם מרכזי להצבת פאנלים סולריים על גגות משותפים – שאין רבים כאלה בישראל כי יש חסמים רבים – זה, בעיניי, אחד מהפרויקטים הכי משמעותיים שהוועדה יכולה להשקיע בהם. כי זה כסף שגם חוזר, הוא מעגלי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אין בעיה. רק מה שמדאיג אותי זו התחזוקה. זאת אומרת, ברגע שהרשות אחראית על מתקן שהוא בשצ"פ – אין בעיה. ברגע שזה על גג של בית – מי אחראי? מול מי עובדים?
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
ועד הבית.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יש מקומות שאין להם ועד בית – לא מנקים, אין חשמל בדרגות. יש כאלה בתים שאין להם ועדי בתים.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
הבעיה היא שמשפטית ועד בית לא רשאי ליטול הלוואות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יש תיקון לדבר הזה. הרי מה שעושים היום תרבות הדיור, הם מחתימים והופכים להיות כמו איזו אגודה של ועד הבית.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
בדיוק, על זה הם מדברים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לכן, איתם אתה יכול לעשות עסקאות, אפשרת לקחת הלוואות. כי זה הפתרון, בדבר הזה גם צריך הלוואה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
על זה הם מדברים.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
זה פותר את החסם המימוני. עד היום, צריך להגיד, זה לא פוצח.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כמה בניינים אנחנו סוגרים עם 10 המיליון האלה?
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
ה-10 הראשונים – פה יש חישוב גם של בתים פרטיים וגם של משותפים, כבר נעשה את החישוב רק על משותפים. אבל מה שיפה, לדעתי, בהצעה הזאת, זה שברגע שמחזירים את הכסף לקרן אפשר להמשיך ולמחזר את התקציב הלאה. גם אגיד שההקצאה של המזומן כאן היא גם מאוד משמעותית.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
זה לא הרבה ביחס לפרויקטים, לדעתי. זה דבר אחד. דבר שני, מה אתם עושים עם בתים פרטיים? מה זאת אומרת? הלוואי שמישהו היה מתקין לי ואני ארוויח פנלים סולריים.
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
מדובר על הלוואה, לא מדובר על מענק שאנחנו נותנים. זה פעם אחת. פעם שנייה, לסוגיה של הבתים הפרטיים נבדוק רגע מה המשמעות. אני חושבת שהכוונה כאן הייתה ללכת לבתים פרטיים במקומות שיותר קשה להגיע אליהם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אנחנו רוצים לסדר את הכול שיהיה מסודר. כדי שלא בסוף ניפול בין הכיסאות ואז באים לנו בכל מיני ניוד כספים וכאלה, שאנחנו לא אוהבים את זה וזה כבר לא בידיים שלכם ולא בידיים שלנו. לכן, אבדוק את זה, מבחינת הייעוץ המשפטי, שלא נתקע פה.
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
זאת אומרת, לבחון אם בכלל אפשר לעשות פרויקט כזה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אם אנחנו יכולים להשקיע בקרן.
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
הבנתי.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
מבחינת לשון החוק, ההצעה הזאת עולה בקנה אחד ממש עם זה. זאת אומרת, המחוקק חשב על זה. זאת הצעה חכמה שגם יכולה להיות מיושמת בפריסה רב-שנתית. כי זה 10 מיליון או 20 מיליון, או כמה שהוועדה תחליט.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
פתאום אפשר רב-שנתי.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
לא לאותה מטרה, אבל אם זה כסף חכם. לצורך העניין, זה ממש זה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
השאלה אם אפשר להשקיע בזה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
על זה הייעוץ המשפטי של משרד האנרגיה צריך להשיב.
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
מבחינת משרד האנרגיה אין שום בעיה לעשות את הקרן הזאת. שוב פעם, אנחנו קוראים לזה קרן אבל אפשר גם לקרוא לזה פרויקט.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אבדוק את זה. גם אם אני חושב ש-80% זה בסדר, בואו נבדוק את זה. בוא נסגור את זה, יוראי. קודם כול, צריך לסגור את זה מול הייעוץ, עם שגית. אני צריך את שגית או שלומית.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
תביא אותה, נבקש שהיא תגיע.
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
רק להדגיש עוד את הנקודה. בעצם, הקרן משקיעה את 10 מיליון השקלים השנה וזה חד-פעמי והקרן מתגלגלת מעצמה לאורך שנים. אני מזכיר את המינוף, האשראי הבנקאי ממנף את זה פי שבעה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אין חשוב מזה. באמת, זה אחד מהפרויקטים שהם חכמים, הם עונים בצורה מפורשת ללשון החוק, לכוונת המחוקק, והם באמת יכולים לחולל שינוי משמעותי. זה ממש תכלית הקרן, בעיניי.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
אני מסכימה. הפרויקט הבא, אוריאל.
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
אני מעביר לנחום.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני עושה הפסקה חמש דקות.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:37 ונתחדשה בשעה 10:46.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני פותח את הישיבה. אני רק רוצה להעיר הערה. שרון, אתם תצטרכו בסוף הישיבה הזאת להביא לנו מסמך, להעביר דרך הממשלה. אנחנו נעביר את זה לאוצר אם אתם רוצים, נעזור לכם.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
לא, אין בעיה, אנחנו בקשר ישיר עם האוצר על זה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מה שקורה עכשיו, אנחנו שומעים פה – יש פה את יוראי, טוב שיש נציג מהאופוזיציה. אנחנו שומעים אתכם, בסופו של דבר אתם מביאים מסמך חדש, הצעה חדשה לממשלה לפי התיקון ואני אעדכן אתכם פחות יותר מה המצב. חשוב לנו לשמוע כדי לראות שזה באמת משהו ישים. באנו לפה, בעצם, לעזור לכם עכשיו. נשמע את כל הפרויקטים, נגיד לכם איפה באמת אפשר ליישם ולהגיש את המסמך.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
סגור.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
דיוני תקציב נתחיל ביום ראשון, אבל אתם קיבלתם פה עדיפות כדי ללמד אותנו מה אתם רוצים להציע לנו. בבקשה.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
שלום, אני מנהל אגף תחבורה נקייה. אני הולך לדבר על שני פרויקטים. הפרויקט הראשון זה חשמול משאיות והפרויקט השני זה קירוי חניונים משולב עם עמדות טעינה. אתחיל עם הראשון. קודם כול, הנושא של חשמול משאיות, אני רוצה להסביר למה הוא כל כך חשוב. שימו לב לגרף הבא, מתוך סך כל זיהום האוויר ופליטות גזי החממה במדינת ישראל, שימו לב לחלק העצום של משאיות.
זאת אומרת, כשאנחנו מסתכלים גם על ייצור חשמל וגם על תעשייה וגם על פסולת וכו' וכו', תסתכלו כמה משאיות יוצרות עלות אדירה של 5-4 מיליארד שקלים בשנה של זיהום אוויר. הפתרון האמיתי היחיד לסיפור של המשאיות זה חשמול של המשאיות. זה היה משהו שהוא לא רלוונטי לפני חמש שנים, היום זה מאוד רלוונטי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
איפה נמצאים האוטובוסים בסיפור?
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
האוטובוסים הם גם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בתחבורה אחר או שזה במשאיות?
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
זה בתחבורה אחר. האוטובוסים, צריך להגיד, משרד התחבורה, משרד האנרגיה, אנחנו פועלים בתחום הזה, אנחנו מחשמלים מסופים. זה עובד ואין דרישה כאן כי כל הנושא הזה של חשמול מסופים לא נמצא.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
נחום, אפשר שאלה מקדמית?
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
בבקשה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
האוטובוסים הם כלים של חברות ממשלתיות או של המדינה, המשאיות אינן רכוש ציבורי, הן רכוש פרטי. אני מכיר שהשיטה לחשמל היא פשוט להטיל איסור, לקבוע שבעוד חמש שנים אין משאיות שאינן חשמליות על כבישי ישראל. מה הבעיה לעשות את זה? זאת אומרת, למה אני כמדינה צריך להשקיע משאבים?
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
יש פה בעצם כמה דברים. דבר אחד, מאוד קשה להטיל איסור מהסוג הזה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
למה?
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
נאמר ככה, אנחנו מאוד רוצים לקדם - - -
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אם זה באמת 13% מסך פליטות הפחמן והזיהום בישראל, זה חמור מאוד. כמו שאני חושב שצריך להטיל איסור על קמיני עצים כי הם מזהמים בצורה בלתי רגילה, כך צריך להטיל איסור על שימוש במנוע. כשיש חלופות אחרות.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
אסביר.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
ניתן סובסידיות בקנייה של משאיות חשמליות, אין שום בעיה. תתמרץ אנשים לקנות את זה בנקודות זיכוי, וואטאבר.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
זה שני ערוצים מקבילים של פעילות. פעילות ראשונה, מה שאתה מדבר עליו, זה סוג של רגולציה ונשמח לדבר על זה בהיבטים אחרים. צריך גם להבין שזה מאוד מורכב בהיבט של המשאיות, כי המגוון של המשאיות הוא מאוד מאוד רחב, השימושים שלהם. יש שימושים שמאוד קל לחשמל, נגיד משאיות קלות שנוסעות לטווחים קצרים. יש שימושים שמאוד קשה לחשמל בשלב הזה, שזה משאיות כבדות שנוסעות לטווחים ארוכים. לכן אני אומר, נשים את כל נושא האיסור במסגרת אחרת.
מה שאנחנו באים כרגע זה להתחיל את התהליך, להתניע. כמו שעשינו בשנת 2018, שמנו כסף על עמדות טעינה וזה התחיל את החשמול של הרכבים הפרטיים. לכן, מדינת ישראל הייתה בין המדינות המובילות בעולם בחדירה של רכבים חשמליים.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
זו דוגמה לא טובה, נחום. כי היום דריסת הרגל של רכבים חשמליים בישראל היא סביב 1%.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
לא נכון. בשנת 2024 שיעור החדירה של רכבים חשמליים היה 24%.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
וסך כול הרכבים החשמליים?
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
לוקח זמן להחליף את כל הצי.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אנחנו כבר בערך עשור בזה. לכן אני אומר, אם אתה לוקח את מה שעשינו מול כמות הרכבים החשמליים שיש היום במדינת ישראל, זז דוגמה לא טובה כי היא לא עבדה.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
לא נכון.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
אני חוטפת את הדיון. רגע אחד, רק אם אפשר. יש מגוון רחב של דברים שמדינה עושה, גם ברגולציה, בין אם מאפשרת או מעודדת, אבל גם בתמיכה בתשתית. ראינו את זה בהרבה מדינות בעולם שבהתחלה תמכו בתשתית. מה שאנחנו מציעים פה זה כסף יחסית קטן, כדי להתניע סקטור שעדיין לא הצטרף למהפכה. מדובר בסך הכול ב-3 מיליון שקלים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
השאלה היא גם פיזית איך אתם עושים את זה.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
מוציאים קול קורא.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יש היום חניוני משאיות בערים, לדוגמה, השאלה היא איפה הוא מחשמל. כי אתם מציגים פה רק את הסוס ראיתי. נכון? חסר הנגרר. אתה נכנס עכשיו עם נגרר יחד עם כל זה, יחד עם הסוס, עם הכול – לאיזה חניון? היום יש לרכבים פרטיים, נראה שהכול מסודר.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
זה בדיוק הסיפור. כי בעצם הבעיה היא שהחברות, כל מי שמשתמש במשאיות חשמליות בסופו של דבר יכול להרוויח אבל החסם, כמו תמיד, הוא התשתית. החסם הוא התשתית, אם יש להם לאורך הדרך את עמדות הטעינה המתאימות להם. כי הם צריכים עמדות טעינה אחרות, לא מספיקות להם העמדות כי הם צריכים עמדות גדולות יותר, עם כבל יותר ארוך וכו' וכו'.
לכן אנחנו צריכים תשתית יותר משמעותית בהיבט הזה. זה המקום שלנו, מה שנקרא, לדחוף את הסיפור הזה ולהתניע את זה. זה יכול לעבור מול רשויות מקומיות; זה יכול להיות מול ציים במרלו"גים גדולים ששם אנחנו רוצים לשים עמדות טעינה; זה יכול להיות גם מול תחנות דלק שישימו שם את עמדות הטעינה, או במפרצי חנייה, על מנת לשרת את הציבור הרחב או את ציבור נהגי המשאיות שנוסעים לאורך הכבישים.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
איך זה מקדם אנרגיות מתחדשות?
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
אסביר.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
פה אנחנו מציעים הרחבה. הוא שואל מבחינת מטרות הקרן.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
מבחינת אנרגיות מתחדשות, היכולת של משאיות ובכלל רכבים חשמליים – חשמול התחבורה מתכנס בצורה מדהימה יחד עם אנרגיות מתחדשות. באופן הזה שהחשמל שנדרש לתחבורה הפרטית ולתחבורה הציבורית קולט עודפי אנרגיות מתחדשות.
אסביר ואסביר את זה על רכב חשמלי. רכב חשמלי יכול לקלוט את החשמל שלו בכל שעה ביום. נניח שיש לך עכשיו שעת צהריים ויש לך עודף באנרגיה מתחדשת. אתה, למעשה, באמצעות הרכב החשמלי שיכול לקבל את החשמל שלו גם ב-18:00, גם 1:00 וגם ב-12:00, פשוט טוען אותו בשעות הצהריים. זה היופי של משק החשמל או של קליטת החשמל, שהוא גמיש.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
נחום, אתה יצירתי מאוד.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
לא, אני יכול להוכיח לך. אבל זה מה שקורה בעולם.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
כן, כן, בסדר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בסדר. אני מקווה שאתה לא מתנגד ,יוראי.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אתה אומר זה בטרייה.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
זה בטרייה. זו אגירה, זה אגירה נוסעת.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יוראי, אני מקווה שאתה לא מתנגד לשמירה על איכות הסביבה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
לא. אני פשוט חושב שזה אירוע תשתיתי שצריך להיות ממומן מכספי המשרד ולא מקרן העושר, אני חושב שיש הרבה פרויקטים אחרים שהם – אני מצטער.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
השאלה היא מי היזם. אם אתה אומר שעכשיו מקימים עמדה כזאת, בדרך כלל זה יזמים פרטיים שעושים את העמדות למכוניות פרטיות.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
לא, זה תפקיד הממשלה, המדינה, לשים תשתית הטענה. זה לא אירוע חד-פעמי, זה צריך להיות משהו שקורה. זו תשתית.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
נכון, זו תשתית.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אז זה לא פרויקט, זה לא משהו שהוא - - -
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
המדינה לא תשים את כל התשתית, המדינה תתניע את התהליך.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
למה?
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
כי בסופו של דבר השוק הפרטי הוא זה שישים את התשתית.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
תעשה שם.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
אנחנו מציעים פה את אותו תהליך שעשינו, כמו ברכבים הפרטיים.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
שלא עבד.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
לא, הוא עבד מאוד.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
בסדר. אני חולק על זה, אני חושב שאם היום פחות מ-5% מהרכבים שעל כבישי ישראל הם רכבים חשמליים, זאת לא הדרך הנכונה. אלא כמו שהצעתי, דרך תמריצים כלכליים ברכישה, דרך מיסוי פחות.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
אשמח לדבר איתך על דברים אחרים שקשורים לזה, ואני מסכים איתך מאוד, אבל כרגע אנחנו נמצאים בתוכנית לקרן העושר.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
בסדר, הבעתי את הביקורת שלי.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
נחום, נמשיך. פשוט יש לנו עוד הרבה מאוד פרויקטים. סליחה.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, הסכום פה הוא יחסית קטן, האימפקט שלו יכול להיות מאוד משמעותי, אבל זה לשיקול הקרן. אני חושב שהמהלך הזה הוא מאוד מאוד משמעותי ויכול להביא פה תועלת חיצונית עצומה. זה נושא אחד.
אעבור לפרויקט הבא, שהוא קירוי סולארי משולב עמדות טעינה ואגירה בחניוני בתים משותפים. נסביר את האירוע פה. קודם כול, אם תוכלו לשים לב, מדינת ישראל היא מדינה של בתים משותפים. זאת אומרת, אנחנו יכולים לראות שבמדינת ישראל יש לנו למעלה מ-80% של יחידות הדיור בבתים משותפים, כשבכל ה-OECD הממוצע הוא 45%. זה נתון מדהים. מה שאומר שאנחנו צריכים לכוון את הסיפור שלנו, גם בעולם של עמדות הטעינה וגם בעולם של האנרגיה המתחדשת, בבתים המשותפים. זה הפרויקט שלנו.
מה בעצם הסיפור? הסיפור הוא שיש לנו הרבה מאוד בניינים שיש להם חניונים אבל החניונים הם עיליים. החניונים העיליים האלו מייצרים בעיה מצד אחד, אבל גם הזדמנות. אני מדבר בייחוד על הפריפריה, כי שם זה בולט במיוחד. ניקח את קריית גת או איזשהו מקום שהוקמו בו בנייני מגורים עם הרבה מאוד חנייה, רובה חנייה עילית. הקושי להקים שם עמדות טעינה הוא מאוד גדול. למה קשה להקים שם עמדות טעינה? בגלל שזו חניה עילית אז צריך לחפור ולהרים משתלבות ולהקים עמודים וכו'. בעוד שבחניה תת-קרקעית זה לא הבעיה.
אבל הבעיה הזאת היא גם פוטנציאל, כי זה חניון עילי ולכן הוא פתוח לשמש. אם אנחנו מקימים פה – שימו לב להפרשים שיש לנו באילוסטרציה שיש לנו – זה בעצם גם קירוי. יש לנו פה ארבעה ציפורים. אנחנו גם מקימים עמדות טעינה, קונסטרוקציה שמשמשת לעמדות טעינה, אנחנו גם מקבלים הכנסה מייצור סולארי, אנחנו גם מאפשרים אגירה ואנחנו גם נותנים פה הצללה. זה ארבע ציפורים בפרויקט אחד, בתשתית אחת.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
אני חושבת שאולי מה שאפשר לעשות כאן, אם אנחנו הולכים על הקירוי בשטח המבונה מול הרשויות המקומיות, יכול להיות עוד ציר שהם יכולים להגיש, כלומר, עוד הצעה. כלומר, יש רשות מקומית – למשל, בדוגמה של נחום, קריית גת – היא יכולה להגיש ולהגיד אני רוצה לקרות את החניות האלה.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
נכון. היא יכולה גם לעשות את זה לחניונים ציבוריים, היא יכולה לעשות את זה גם לחניונים משותפים. אפשר גם לעשות את זה לחניונים של הרשות, חניונים שמשמשים את הציבור הרחב, שהם חניונים גם יותר גדולים. לכן הכדאיות הכלכלית עשויה ליותר גבוהה בהיבט של הקירוי. ובנוסף, לפתור את הבעיה הזאת של תשתית הטעינה, שיכולה להיות איזשהו מנוף כלכלי נוסף שיהפוך את כל העסק הזה ליותר כלכלי. כי כרגע מאוד קשה להקים את עמדת הטעינה לבד ומאוד קשה להקים את התשתית הסולארית לבד, אבל שניהם ביחד כבר עוברים את הסף של הכדאיות הכלכלית.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
זה מאוד חכם. רק שאלה. האם המתקן הזה דורש או כרוך בהיטל השבחה? מה המודל הכלכלי?
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
בהקשר של הבית הפרטי או בהקשר של החניון הציבורי?
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
של הבית הפרטי למשל.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
של הבית הפרטי – אני לא חושב שזה קשור.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
נבדוק.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
נבדוק את זה. אני חושב שלא.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
או שהוא פטור. סתם כדי להבין.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
בודקים.
<< אורח >> עירית הייטנר: << אורח >>
אנחנו כותבים לעצמנו.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
בודקים את הסיפור הזה. אני לא חושב.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אבל גם אם לצורך העניין זה ילך לחניונים ציבוריים – אני לא זוכר איך קוראים לחברה.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
כמו באחוזת החוף.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
בדיוק, זה מה שחיפשתי. גם אם זה יהיה רק, או יתחיל בזה, זה מעולה.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
זה יכול להיות מדהים. אבל שוב, אנחנו פחות מכוונים לתל אביב.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אני גר בתל אביב, אז חשבתי על זה.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
אני יודע. אנחנו מכוונים יותר לפריפריה, לאזורים שבם יש חניונים. גם שטח יחסית יותר משמעותי וגם הבעיה הזאת שלא מקימים את עמדות הטעינה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
זה פרויקט חכם מאוד.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
באמת משלבים פה את כל היתרונות. אדוני היושב-ראש, אנחנו משלבים פה את כל ארבעת היתרונות האלו, גם מאפשרים עמדות טעינה שיושבות על אותה קונסטרוקציה, גם הייצור הסולארי, גם האגירה וגם ההצללה. זה הפרויקט שלנו.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אי-אפשר לוותר על כלום, צריך לתת את כל הכסף לזה.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
נמשיך לפרויקט הבא, נחום.
<< אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >>
בתים משותפים, חנייה של בתים משותפים – זו אותה בעיה של גגות של בתים משותפים? איך זה עובד בבית משותף?
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
כן ולא. אגיד לך למה, כי שם אנחנו יכולים להכניס יזם לתוך הסיפור והיזם הוא כבר הפסיליטטור של האירוע. לכן זה יכול לעבוד דרך יזם שכבר מקים את החניון. בדרך כלל כשזה חניון גדול ומשמעותי שהוא גם פוטנציאלי לקירוי והוא גם יכול לפתור את בעיית החניות, יש גם מישהו שדוחף את זה.
<< אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >>
אבל אם זה של בית משותף, למי שייכת בסופו של דבר החניה?
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
החניות? לבית המשותף.
<< אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >>
לבית המשותף. לעומת הגגות של הבתים המשותפים.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
בהקשר הזה, זה אותו סיפור. אבל בשני המקרים זה פתיר. בסיפור של החניות גם יש מישהו שדוחף. מי? מי שיש לו את הרכב החשמלי, שרוצה שתהיה עמדת טעינה. הוא אומר יאללה, בואו נקים כבר את הקונסטרוקציה שתהיה לי עמדת טעינה.
<< אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >>
לדעתי, זו שאלת הביצה והתרנגולת. קודם שתהיה עמדת טעינה ואז הוא יקנה רכב חשמלי.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
הקונסטרוקציה מאפשרת להקים את עמדת הטעינה יחסית בפשטות.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
רק אעדכן לשאלה של חבר הכנסת. יש פטור מהיטל השבחה.
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
יש פטור, הנושא הזה פתור.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
קצת לא הבנתי את הנושא. עוד פעם, מי אחראי על הדבר הזה? אתם הרי תשקיעו את התשתית, אנחנו נשקיע את התשתית, מחר בבוקר מה קורה? נשברה זכוכית – מי משקיע אותה? נכנס כסף – מי מנהל את הכסף? איזה חשבון בנק?
<< דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >>
קודם כול, צריך להבין, בסופו של דבר צריך להיות פה איזשהו סוג של קבלן או יזם, אבל הוא קבלן התפעול של האירוע. גם היום, עמדה טעינה שקיימת ובטח שקירוי סולארי, יש מישהו שמתפעל את זה, יש גורם שהקים את זה ונותן אחריות ומתפעל ככל שיש בעיה. הוא גם הקים את הקונסטרוקציה והכול. אבל הוא קבלן תפעול, הוא לא הגורם שאיתו אנחנו מתקשרים, לא בהכרח. זה יכול להיות הרשות המקומית וזה יכול להיות דרך מכרז וכן ליזמים, אבל יש פה כמה וכמה אפשרויות.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
אם אפשר להתקדם לפרויקטים של חינוך, זה מקובל?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני צריך לצאת להפסקה עוד עשר דקות.
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
נספיק.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
קדימה.
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
כמובן מה שהוועדה תחליט, אתה יודע שאני יכולה לדבר שעות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כמה זמן הפסקה? חצי שעה?
<< דובר >> נטלי שלף: << דובר >>
11:30.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בסדר?
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
מעולה, אנחנו כאן.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:03 ונתחדשה בשעה 11:51.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מחדש את ישיבת הוועדה. משרד האנרגיה – תשלימו את הדברים, נתקדם. לובי 99 יכולים להגיד תודה רבה וללכת הבית, זהו.
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
אעשה בקצרה. פרויקט נוסף בעולמות של הקירוי הסולארי זה קירוי סולארי במסופי תחבורה ציבוריים. אסביר מה האתגר. יש תכנון של עשרות מסופי תחבורה ציבורית בישראל, ציי האוטובוסים מתחשמלים. מדובר על צריכת חשמל מאוד מאוד גדולה במסופי התחבורה שמעמיסה על התשתיות ונדרשות תשתיות מאוד מאוד יקרות לפיתוח רשת החלוקה וההולכה. לכן אנחנו מציעים פה פרויקט בשיתוף עם מנהל התכנון ועם חברות ממשלתיות שמפעילות, כמו נתיבי ישראל, נתיבי איילון, מוריה, לתת מענק של 30% לקירוי סולרי במסופי תחבורה ציבוריים.
אנחנו מדברים פה על להניע מספר פרויקטים ראשונים. שוב, כמו בפרויקטים אחרים של קירוי סולארי, אלה פרויקטים מאוד גבוליים מבחינה כלכלית ואנחנו רוצים להתחיל להניע את הפרויקטים האלה. יש פה פוטנציאל של מאות מגהוואטים במרכז הארץ, היכן שרוב הצריכה. הנושא הזה מאוד חשוב מבחינת הורדת העלויות של תשתיות החשמל במרכז הארץ.
אנחנו מדברים פה על 10 מיליון שקלים מהקרן לטובת שני פרויקטים של עד 5 מגהוואט. מאוד חשוב לנו לקדם את הפרויקטים האלה כדי להוכיח את ההיתכנות, ואז למנף, לעשות skilling up, לעשרות פרויקטים שמנהל התכנון מאשר בימים אלו מבחינה סטטוטורית. יש לנו תקשורת טובה וגם שיתוף פעולה עם החברות המפעילות ויש פה היתכנות וישימות מאוד גבוהים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לאן ילכו ההכנסות?
<< דובר_המשך >> אוריאל בבצ'יק: << דובר_המשך >>
ההכנסות ילכו לחברות הממשלתיות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> עירית הייטנר: << אורח >>
הפרויקטים שאני מציגה זה גם חינוך. עוד מעט נראה גם רשויות, אבל הכשרה. זה פרויקטים רכים יותר שהיתרון שלהם שיחסית בתקציב קטן אפשר לעשות אימפקט גדול. אני מבינה שאנחנו מוגבלים פה בתקציב, אבל כל תקציב שיישאר וייתנו לנו – נוכל לעשות את זה מודולרי.
קודם כול, יש את הנושא של חינוך, העלאת המודעות לכל הנושא של אנרגיה מקיימת, של אנרגיה מתחדשת. הוא מאוד גדול כי אנחנו מצפים שאם לילדים תהיה יותר מודעות, הם יבואו הביתה ויגידו למה אין לנו אנרגיה מתחדשת על הגג. יוראי, בהמשך לשאלות שלך קודם, עדיין, לצערנו, רוב הבתים צמודי הקרקע בישראל לא ניצלו את הפוטנציאל של הגגות שלהם. אולי אנחנו לא צריכים לממן את התשתית, אבל אם אנחנו נוכל באמצעות חינוך, באמצעות תוכניות חינוכיות, לקדם מודעות לזה, אולי נוכל פה לפצח גם משהו.
יש לנו פה שתי תוכניות חינוכיות שאנחנו מדברים עליהן. אחת, קודם כול, זה מוזיאון מדע. עשינו כבר במוזיאון המדע בירושלים, ואנחנו מעוניינים לעשות גם במוזיאון מדע בפריפריה, תערוכת אנרגיה מתחדשת שמראה את הנושא, מראה את האתגרים, מראה את היתרונות הכלכליים, הסביבתיים. אנחנו חושבים שבמוזיאון המדע בירושלים יש בערך 30,000 מבקרים בשנה בתוכנית הזאת. הרבה פעמים גם מורים באים עם תלמידים ולומדים על הנושא. זו הזדמנות בצורה חווייתית, שהרבה פעמים עובדת הרבה יותר טוב מאשר לימוד בבתי הספר, להעלות את כל המודעות לנושא הזה. זה משהו אחד בחינוך.
שתיים זה תוכנית שאנחנו קוראים לה תוכנית סוויץ. היא תוכנית בשיתוף עם הרשויות המקומיות. הרעיון הוא שכל רשות תבחר קבוצת מנהיגות של בני נוער ואנחנו נדריך את הקבוצה הזאת, גם רקע על הנושא, נלמד אותם על הנושא, וגם נסייע להם לעשות פרויקט יישומי. בני הנוער יכולים לבוא למשקי בית ולהגיד למה אין אנרגיה מתחדשת, הם יכולים לעשות הפנינג עירוני על הנושא. יש הרבה מאוד רעיונות נחמדים שבני נוער יכולים לעשות.
אנחנו רוצים להפוך את בני הנוער למשהו אקטיבי בתחום הזה. כמובן, בדגש על רשויות מוחלשות ורשויות בפריפריה, ששם גם לבני הנוער מראש יש הרבה פחות חינוך לא פורמלי. כלומר, המפונים שהגיעו למרכז פתאום הופתעו משלל החוגים שיש במרכז לעומת מה שיש להם בצפון. זו באמת הזדמנות לתת פעילות חווייתית, מעשירה, לא פורמלית, שגם תקדם את העלאת המודעות לבני הנוער. בסך הכול, הם האזרחים העתידיים שלנו ואנחנו מאמינים בהם.
זו התוכנית החינוכית. אנחנו מדברים בערך על 2 מיליון פלוס מצ'ינג מהמשרד. אבל עוד פעם, כל סכום שאפשר יהיה להקצות לזה – אנחנו נוכל לרוץ איתו.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אפשר לשאול שאלה?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כן. גם לי יש שאלה, רגע.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אתה לפני.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הוא לוקח לי את כל השאלות. לא מדובר בהרבה כסף, אבל חשוב להגיד שלא נוכל להשקיע בנושאים שהם מתמשכים, זאת אומרת, לא תשתיות. במה שהראית קודם, במוזיאונים ובכל הדברים האלה, אולי כן, אבל בנושא הדרכה ומדריכים וכו' תהיה קצת בעיה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
לקחת לי את השאלה ושאלת את זה בצורה יותר נעימה ממני.
<< דובר_המשך >> עירית הייטנר: << דובר_המשך >>
זו אותה שאלה?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אגיד לך את התוספת של יוראי – נראה אם אני קולע לדעתו. למה זה לא חלק מהפעילות השגרתית של המשרד שלכם? למה אתם צריכים אותנו? למה אתם לא עושים את זה עד היום?
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אתה הרבה יותר נחמד ממני, אני רציתי לשאול אם משרד האנרגיה לא סבור שנכון להשקיע את זה בכל שנה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מה אמרתי? שגור במשרד. זה חלק מהעבודה של המשרד בכל שנה.
<< דובר_המשך >> עירית הייטנר: << דובר_המשך >>
קודם כול, אנחנו משקיעים הרבה בנושא של חינוך לאנרגיה מקיימת, יש לנו הרבה מאוד תכנים.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
כמה המשרד משקיע?
<< דובר_המשך >> עירית הייטנר: << דובר_המשך >>
המשרד משקיע בערך מיליון-2 מיליון לשנה. עוד פעם אני מזכירה שאנחנו משרד מטה עם תקציב מצומצם מאוד.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
מה התקציב של משרד האנרגיה לשנת 2026?
<< דובר_המשך >> עירית הייטנר: << דובר_המשך >>
שרון, מה התקציב של משרד האנרגיה? אני בדיוק אומרת למה אין לנו כל כך מקורות תקציביים.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
אני יכולה לחזור אליך, אבל אגיד שפשוט משרד האנרגיה הוא לא משרד שפועל על פרויקטים. זאת אומרת, בבסיס שלו יש את הפעילות הרגילה שלו, הסדירה שלו.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
השאלה היא למה זה לא חלק מהפעילות.
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
זה יכול להיות גם חלק מתקציב המשרד ואנחנו באמת מציעים פה מצ'ינג מהמשרד לפעילות הזאת.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
מאה אחוז.
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
יש את זה. למשל, בשנה שעברה השקענו במוזיאון המדע.
<< אורח >> עירית הייטנר: << אורח >>
יש לנו השקעה במוזיאון המדע בירושלים, אנחנו פשוט מבקשים פה את ההגדלה. אנחנו יודעים לעשות במוזיאון אחד או בשני מוזיאונים.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
למה הגדלה חד-פעמית?
<< דובר_המשך >> עירית הייטנר: << דובר_המשך >>
כי אין הרבה מוזיאונים למדע בישראל.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
הגדלה שתהיה רק לשנה אחת.
<< דובר_המשך >> עירית הייטנר: << דובר_המשך >>
כן, כן, אני מדברת על משהו שנתי.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
למה?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כמה מוזיאונים יש?
<< דובר_המשך >> עירית הייטנר: << דובר_המשך >>
יש בערך 5-4 מוזיאונים למדע בישראל. אם נוכל פה להגיע אפילו לעוד מוזיאון אחד או לשניים - - -
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אין חשוב מזה. הדרך לפתור את בעיות העולם היא דרך חינוך, את רוב בעיות העולם. זה דבר שחייב להיות, בעיניי, חלק מהתקציב השוטף והוא צריך להיות יותר. בממשלת השינוי השקענו 10 מיליון שקלים בחינוך סביבתי, למרות שהמשרד להגנת הסביבה משמעותית קטן בתקציבו מתקציב משרד האנרגיה.
<< דובר_המשך >> עירית הייטנר: << דובר_המשך >>
המשרד להגנת הסביבה הוא לא קטן ויש לו את קרן הניקיון שבה הוא משתמש בפרויקטים חינוכיים.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אני לא מדבר על קרן הניקיון. 10 מיליון השקלים היו מתקציב המשרד, לא מתקציב קרן הניקיון.
<< דובר_המשך >> עירית הייטנר: << דובר_המשך >>
עוד פעם, אנחנו משקיעים בחינוך. כמו ששרון אמרה קודם, התקציב שלנו מוגבל, הוא לא לפרויקטים. אנחנו עושים, עשינו את מוזיאון המדע לירושלים, יש כבר עוד תערוכה שנצליח. אנחנו מבקשים פה למנף את העשייה שלנו.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
זה חשוב לאללה.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
בסדר גמור. אני אומרת שחשבנו להביא גם הצעות בתחום החינוך כי, להבנתנו, זו דרישה של הוועדה. תתקדמי לתוכניות האחרות. רק אגיד שהכוונה היא לשים מצ'ינג, כמובן, לכל התוכניות האלה. כלומר, המשרד מתכוון להשקיע בתחומים האלה.
<< אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >>
התפעול השוטף של המוזיאון יהיה?
<< דובר_המשך >> עירית הייטנר: << דובר_המשך >>
זה כבר על המוזיאון. אנחנו עוזרים בהקמה של התערוכה, גם המוזיאון עצמו משתתף בהקמה של התערוכה. אחרי זה כל התחזוקה והכול זה באחריות המוזיאון, לא באחריותנו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הם לא מקימים את המוזיאון מההתחלה, יש מוזיאון קיים שעושה עוד חלק שהוא חינוך.
<< דובר_המשך >> עירית הייטנר: << דובר_המשך >>
נכון, הם עושים תערוכה לאנרגיה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני רק עונה.
<< דובר_המשך >> עירית הייטנר: << דובר_המשך >>
כן, תודה על הסיוע. למעשה, במוזיאון המדע בירושלים הייתה תערוכה על חשמל מלפני 20 ומשהו שנה או 30 שנה, שלא חודשה. בזכות המענק שהם קיבלו מאיתנו הם יכלו לעשות תערוכה חדשה, אינטראקטיבית, שזוכה להרבה ביקורים.
אנחנו עושים את זה גם בעצמנו, אנחנו לא מטילים את האחריות, אנחנו רק מבקשים למנף את העשייה שלנו ולהגיע לעוד מוזיאון, נגיד בדגש על פריפריה, בזכות מה שאנחנו מבקשים פה. גם אגיד שהתוכנית של סוויץ', התוכנית של בני הנוער, תכננו לעשות משהו קטן. אם נקבל סיוע מכם, נוכל במקום להגיע ל-20 רשויות, להגיע ל-100 רשויות. כלומר, זה עניין של היקף. אם לא נקבל סיוע, אז זה יהיה פרויקט מצומצם.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
חשוב מאוד.
<< דובר_המשך >> עירית הייטנר: << דובר_המשך >>
זה על החינוך. כל סכום שאפשר יהיה להגיע אליו, נדע מה לעשות בו ונשמח וזה ימנף. המשרד ישקיע מעצמו, זה רק מינוף והרחבה של פעילות המשרד.
הפרויקט השני, שהוא גם מעולמות דומים, זה נושא ההכשרה ברשויות. אנחנו עובדים הרבה מאוד עם רשויות מקומיות, אנחנו עובדים בערך עם 200 רשויות מקומיות, ואנחנו נותנים להן הרבה מענקים וגם מנסים לעזור להן בתוכניות אסטרטגיות. אנחנו מזהים שברוב הרשויות אין אדם, איש או אישה, שמוביל את הנושא של האנרגיה, הנושא מתפזר בכל הרשות. כשיש מישהו אחד שמוביל את הנושא, הפרויקטים מתקדמים ומנצלים הזדמנויות עסקיות בתחום האנרגיה. כשהנושא מתפזר, הדברים פחות מתקדמים.
אנחנו מציעים פה משהו חד-פעמי, של תוכנית הכשרה שכוללת גם מנטורינג אחרי שהתוכנית תסתיים וגם סיוע בלפחות פרויקט אחד, כדי שהרשויות יתחילו למצב את הנושא. אנחנו חושבים שבזכות תוכנית הכשרה כזאת אנחנו יכולים לגרום לרשות להעצים את כוח האדם שלה בתחום האנרגיה. זו תוכנית שתחזיר את עצמה, כי ברגע שלרשויות יהיה מישהו רציני שיוביל את הנושא הוא יוכל למצות את כל ההזדמנויות הכלכליות בתחום האנרגיה. זה מה שאנחנו מציעים פה.
חשוב להגיד שגם משרד הפנים שותף איתנו פה. אנחנו מדברים על 2 מיליון שקלים, זו הבקשה שלנו מהקרן. מיליון שקל אחד מהמשרד ועוד מיליון שקל אחד ממשרד הפנים, שזה גם שיתוף פעולה בין שני המשרדים, שאני חושבת שמאוד יפה. אנחנו מדברים בערך על שלושה מחזורים, 60 רשויות. גם פה תוכנית מודולרית, נקבל תקציב יותר קטן – נעשה את זה בהיקף יותר קטן.
<< אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >>
ברשותך, רק להדגיש עוד נקודה. הסיפור הזה ברשויות המקומיות חוזר על עצמו, חסר להם ידע וכוח אדם שידע להוביל פרויקטים. הפרויקטים בתחום האנרגיה הם כלכליים, פה אנחנו בעצם רוצים לייצר להם חכה של ידע ובניית יכולות ארוכות טווח כך שהם יוכלו להוביל את הפרויקטים האלה גם בלי מענקים ממשלתיים, בעצמם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אלו רשויות?
<< דובר_המשך >> עירית הייטנר: << דובר_המשך >>
כמובן, ניתן דגש על רשויות מוחלשות, רשויות בפריפריה. אנחנו גם ככה נותנים, זו גם המדיניות של השר אצלנו, ואנחנו גם מכירים את המטרות של הקרן. ברור שאנחנו מדברים על רשויות באשכול חברתי-כלכלי יחסית נמוך, בדגש על הפריפריה. נצטרך לחשוב ביחד על התנאים לקול קורא. נבחר את הרשויות רק בקול קורא, עם פרמטרים שיוסכמו במשותף.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
שאלתי כדי להבין. עשינו סיורים, ראינו באילת שהם עובדים מאוד יפה ועוד רשויות.
<< דובר_המשך >> עירית הייטנר: << דובר_המשך >>
אילת היא הדוגמה המוצלחת שלנו. לצערנו, יש מעט מאוד רשויות כמו אילת.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
זה קריטי.
<< דובר_המשך >> עירית הייטנר: << דובר_המשך >>
אנחנו חושבים שזה קריטי.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
השלטון המקומי אמור להיות שחקן מפתח מרכזי מאוד במהפכה של האנרגיות המתחדשות, לכן זה מאוד חשוב.
<< דובר_המשך >> עירית הייטנר: << דובר_המשך >>
אנחנו מסכימים. האגף שלי, אני מנהלת אגף שלטון מקומי, זה המוטו שלנו. אנחנו לגמרי מסכימים.
<< אורח >> אוריאל בבצ'יק: << אורח >>
עוד נקודה לגבי זה, חבר הכנסת יוראי, עוד נקודה חשובה. בעולם הזה של תחום האנרגיה יש כל הזמן חידושים של טכנולוגיות והסדרות חדשות ורגולציה חדשה. בגלל זה מאוד חשוב, כדי שהרשויות תוכלנה. אתם יכולים לראות שיש אולי הרבה פרויקטים היום ברשויות המקומיות, אבל הם מסוג מסוים וגם לא מספיק. ההכשרה של האנשים האלה – הם יוכלו להוביל פרויקטים חדשים בעצמם, באופן עצמאי, גם כשיש טכנולוגיות חדשות ורגולציה שתתעדכן.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. לובי 99, תציג את עצמך לפרוטוקול.
<< אורח >> אריאל פז סוויצקי: << אורח >>
שלום רב, אני מנהל מחקר בלובי 99. הגענו כי באמת נושא הדיון חשוב ובאמת יש צורך דחוף לקדם ולתקצב את האנרגיות המתחדשות. שמעתי את ההצגה המאוד מרשימה של משרד האנרגיה. אני רוצה, קודם כול, לחזק את ההצעות של המשרד, במיוחד אלו שמתייחסות להקמה של אנרגיות מתחדשות במרחב העירוני, זה מקל על רשת ההולכה וגם על השילוב של רשויות מקומיות.
הביקורת שלנו היא, בעצם, על הקצב ועל תחושת הדחיפות. אנרגיות מתחדשות זה, קודם כול, ביטחון אנרגטי. אנחנו רואים עכשיו שחלק מאסדות הגז מושבתות ואנחנו שורפים מלאי חירום של פחם ושל סולר, מה שגם אומר שעלויות נוספות יוטלו על כלל הציבור שמשלם את חשבונות החשמל. וזה בשנים הטובות, שיש לנו מספיק גז לצרכים שלנו. אנחנו מסתכלים על השימוע של רשות החשמל, הם מכוונים להגיע ל-35% אנרגיות מתחדשות ב-2035, עוד עשור, שזה שנים ספורות לפני הזמן שישראל עוברת להיות תלויה בייבוא גז שיהיה הרבה יותר יקר ותלוי בחסדי מדינות אחרות.
לפעמים אנחנו מרגישים שיש חוסר אחידות גם בתוך משרד האנרגיה, אגף אחד מעודד את הייצוא ואגף אחר מתכנן להשתמש בגז הזה עד 2050 ומעבר. המצב אפילו חמור יותר במשרדים האחרים. לדוגמה משרד הפנים, שמשום מה מתנגד להרחבת הסמכויות של רשויות מקומיות בתחום האנרגיה. אנחנו חושבים שצריך לחבר את כולם. לדעתנו, מה שצריך זה תוכנית לאומית לאנרגיה שתרתום את כל המשרדים הרלוונטיים, בהובלת המשרד, בשיתוף משרד האוצר, משרד הפנים, מנהל תכנון והמשרד להגנת הסביבה וכו', שתכין את המדינה ליום שאחרי הגז. זה אומר, קודם כול, לקדם אנרגיות מתחדשות.
לדעתנו, הוועדה צריכה גם לעסוק בקידום הצעות חוק בנושא הזה. יש דברים שהם פשוטים יחסית כרגע, לדוגמה הפטור ממס על פאנלים סולריים מתאים לבית פרטי, זה לא מתאים לבניין משותף. למשל זו הצעת חוק מאוד פשוטה שהוועדה יכולה לקדם. גם הרחבת הסמכויות של רשויות מקומיות לעסוק בצורה יותר ברורה באנרגיה. זה גם משהו שלדעתנו, הוועדה יכולה לעשות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
למה לא מתאים לבית משותף?
<< דובר_המשך >> אריאל פז סוויצקי: << דובר_המשך >>
כי זה מוגבל ל-28,000 שקלים. בית פרטי – זה בערך הסכום שהוא יכול להגיע. אבל אם יש בית משותף שיכול להקים פי שלושה, הוא מגיע בעצם לתקרת הפטור ומתחיל לשלם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מי קבע את המגבלה?
<< דובר_המשך >> אריאל פז סוויצקי: << דובר_המשך >>
זה בחוק של עידוד השקעות הון לאנרגיות מתחדשות מ-2016.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אנחנו מחוקקים, אתה יודע. אני ויוראי פה סוגרים את כל החוקים עכשיו, מה שצריך.
<< דובר_המשך >> אריאל פז סוויצקי: << דובר_המשך >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה, תודה רבה. בישיבה הבאה תבוא ותגיד תודה רבה, כל הכבוד על העבודה, ותלך.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אני יכול לומר?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כן, כן, בוודאי.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני יושב-הראש. אני רוצה לומר למשרד האנרגיה, לברך אתכם. אני חושב שאנחנו יושבים פה בהרבה מאוד ישיבות ולא הרבה משרדים לוקחים את העסק הזה ברצינות. אני רוצה להגיד לך שרון, לעירית, לאוריאל וגם לנחום שהיה כאן והלך, תודה רבה. ההצעות שהצגתם הן רציניות, הן בעלות מעוף, הן עונות בצורה כמעט מלאה למטרות הקרן. בראש ובראשונה, הן באמת יכולות לחולל שינוי. אני אומר שוב, הלוואי וכל משרדי הממשלה היו מתנהלים כמוכם ומגיעים לוועדה ברצינות, עם ההכנה המדויקת, עם הצעות חכמות ומועילות. תודה רבה ונתתם לנו קצת אורך רוח, אמרתי בתחילת ההצגה, לנשום עמוק.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
פעם ראשונה שהוא מפרגן. אולי נסגור את הישיבה ונלך הביתה?
<< דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אבל בניגוד למשרד האנרגיה, משרד המדע והטכנולוגיה לא הגיש הצעה למשרד האוצר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
איזה משרד?
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
קודם כול, תודה, תודה רבה. רק אגיד בשתי דקות, יש פה גם את הפירוט של ההצעה שלנו לממשלה, שכבר התקבלה. של ה-BLUE TECH. לא אציג אותה לעומק, אבל כמו שדיברנו כבר כמה וכמה פעמים, להצעה שלנו יש שלושה חלקים עיקריים: השקעה במכשור רלוונטי, בתכנון הנדסי של אתר בים וגם בהקמה של מינהלת.
בכלל, כל התחום של ה-BLUE TECH, וספציפית בתחום של האנרגיה, הוא דרמה מאוד גדולה. הוא גם קושר מאוד יפה, בעינינו לפחות, את הרווחים מהגז עם העתיד בים. גם במו"פ וגם באנרגיות מתחדשות. אנחנו חושבים שתקציב מהקרן בהקשר הזה יכול לתת בוסט מאוד מאוד גדול לדבר הזה. גם השנה האחרונה הייתה מאוד מאוד משמעותית, עם אישורים במינהל התכנון שבעצם, מאפשרים סוף סוף את הדבר הזה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מי יבצע את המחקר הזה?
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
יש פה מגוון מאוד רחב של מי שיכול לבצע את המחקר. כרגע אנחנו מציעים, כמו שאמרתי, שלושה דברים, רכש של ציוד – שהוא הכרחי, תכנון הנדסי - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מי יתפעל את הציוד?
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
רוצה לענות?
<< אורח >> אולגה זלטקין: << אורח >>
שלום, אני מיחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה. אני על החבילה הזאת של BLUE TECH אנרגיה, שזה חלק שמוצג גם במסגרת ההגשה של משרד האנרגיה וגם במסגרת ההגשה המשותפת ל-BLUE TECH נרחב יותר שנשמע עוד מעט. מה שהוחלט לשים עליו דגש זה ארבעת המרכיבים האלה. החבילה השלמה של BLUE TECH אנרגיה זה 40 מיליון שקלים. יש שם דברים מאוד חשובים לפיתוח של גיוון מקורות האנרגיה ולהתכונן לעידן אחרי הגז – שמגיע עוד מעט, כמו ששמענו עכשיו מהנציג של לובי 99.
אנחנו פועלים גם מתוך המשרד כדי לגוון מקורות אנרגיה מעבר לשמש וגז גם לאנרגיות מתחדשות בים, וגם להשתמש במרחב הימי כמשאב טבע שהוא, קודם כול, משאב שטח להצבת טכנולוגיות שאנחנו מגדירים אותן כ-BLUE TECH – במקרה שלי זה אנרגיה – וגם להפקה של אנרגיות מתחדשות נוספות לשמש וגם משלימות לשמש. מאוד מאוד חשוב, כמובן, גם מבחינת האגירה ומבחינת מערכת ההולכה וגיבוי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
זו אנרגיה חלופית. השאלה היא אם אתם מבצעים מחקרים לגבי השפעות של גז.
<< דובר_המשך >> אולגה זלטקין: << דובר_המשך >>
בהחלט, אני גם יכולה להציג את זה. זאת אומרת, לא הצגנו את זה פה כרגע אבל יש לנו שורה ארוכה של מחקרים וסקרים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כולל איכות הסביבה?
<< דובר_המשך >> אולגה זלטקין: << דובר_המשך >>
כמובן, אנחנו משקיעים. עכשיו התחלנו תהליך של סקר אסטרטגי-סביבתי לאנרגיות מתחדשות בים מהתקציב של המשרד, אנחנו משתפים פעולה עם כל המשרדים הרלוונטיים בנושא הזה ואנחנו גם משלימים כל הזמן את המידע על ידי סקרים חדשים.
שני המכשירים שאנחנו רוצים לרכוש מאוד קשורים לזה. זאת אומרת, מבחינה מרכזית מאוד חסר לנו מידע, יש לנו פער ידע גדול לגבי הרוח בים, אפילו ברמת התכנון המרחבי. גם ברמת ההנחיות וכימות פוטנציאל האנרגיה. לכן אנחנו צריכים לעשות מדידה ארוכת טווח בעזרת מכשיר שנקרא ליידר סורק מעל הים. החסם הגדול, גם מבחינת הפיתוח של משאב הזה, זה הנושא של ציפורים ובעלי כנף. לכן אנחנו רוצים להציב את המכ"ם לניטור בעלי כנף.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
איך אתם משתפים את הציבור במידע שלכם? לדוגמה חיל הים, גולשים, צפרים. יש פה הרבה מידע שאפשר להשתמש בו, שהציבור יכול להשתמש בו לפי נושאים שמעניינים אותו. אגב, זה יכול לעניין גם שדה תעופה – חיפה, קרוב לים – מסלולי תעופה של ציפורים וכל מיני.
<< דובר_המשך >> אולגה זלטקין: << דובר_המשך >>
כן. חיל האוויר מאוד מעוניין בזה, בהחלט. הם מעוניינים בכל בעלי הכנף, מן החי ולא מן החי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חיל האוויר עושה שיתופי פעולה עם רשות הטבע במסלולי טיסה. אני יודע, הייתי בחיל האוויר, במסלולים. חלק מהעניין הוא שמטוס לא יפגע בציפור.
<< דובר_המשך >> אולגה זלטקין: << דובר_המשך >>
בדיוק.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אני מבין למה לחיל האוויר ולכל מיני רשויות חיזוי יש עניין בניטור אורניתולוגי. למה לכם יש עניין בזה?
<< דובר_המשך >> אולגה זלטקין: << דובר_המשך >>
כרגע הנושא של ניטור נתיבי הנדידה של ציפורים מעל הים הוא חסם מאוד גדול.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
חסם למה?
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
אנרגיות רוח מתחדשות.
<< אורח >> נעם מוזס: << אורח >>
לטורבינות רוח בים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
רואים יתרון לטורבינות רוח על הים מאשר בערים – למשל כמו בגולן?
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
לפי משרד האנרגיה פוטנציאל ייצור חשמל מרוח לא עומד על 2%, למה הדבר הראשון שאתם עושים זה לקנות את המכ"ם הזה לניטור מסלולים? למה אין השקעה במו"פ של מערכות אקולוגיות בים או דברים יותר חשובים מניטור מסלולי תעופה של בעלי כנף כדי להקים טורבינות רוח בים כשאין היתכנות לפי התחזיות שלכם?
<< אורח >> ענת אריאלי: << אורח >>
אני לא ממשרד האנרגיה, אז אני לא יכולה לענות.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אני רוצה לדעת ממשרד האנרגיה. למה משרד האנרגיה מתעניין בנתיבי תעופה של עופות כעניין ראשון בסדר העדיפויות שלכם?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אגב, פגיעה בסביבה זו גם פגיעה בציפורים, מה זאת אומרת?
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
לכן לא צריך להקים טורבינות.
<< דובר_המשך >> אולגה זלטקין: << דובר_המשך >>
כרגע, מהבחינה התכנונית יש חוסר מידע בעניין הנוכחות של בעלי כנף מעל הים. מה שאתם רואים כרגע על המסך הוא איזשהו אזור עניין שיש שם, כנראה, פוטנציאל כלכלי לטורבינות רוח. לא כל כך ברור מה קורה שם מבחינת הציפורים.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
גברתי, מה פוטנציאל הרוח להפקת אנרגיה באזור הזה?
<< דובר_המשך >> אולגה זלטקין: << דובר_המשך >>
בשביל זה אנחנו צריכים את הליידר.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
לא נכון. נתיבי תעופה של עופות זה שיקול אם להקים את זה כשמסתכלים אם זה פוגע בנתיבי התעופה, לא כדי להבין מה הפוטנציאל להפקת חשמל מרוח.
<< דובר_המשך >> אולגה זלטקין: << דובר_המשך >>
יש פה שני מכשירים, אחד למדידת רוח – כדי באמת לאמוד את פוטנציאל הרוח באזור העניין.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
לא הבנתי. ה-BLUE TECH, המחקר והפיתוח של הים, נועד כדי למפות עופות? זו ההשקעה? אלה התקציבים?
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
לא, לא. אני רוצה רגע.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אם זה המצב, אני מתנגד להשקעה הזאת.
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
לא, לא. רגע, אני רוצה לפרט. דבר ראשון, ההצעה מחולקת לשלושה חלקים. חלק אחד זה למכשור, חלק שני זה לתכנון הנדסי וחלק שלישי זה למינהלת – אנחנו יחד עם המכון הגיאולוגי ויחד עם השותפים שלנו. בעצם, ההצעה למכשור היא הרבה יותר גדולה, יש לנו גם בקשה למכשירים ססמיים בים שצריך.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אבל זה לא פה, הססמיים. האם אתם רוצים לקחת את התקציב הזה ולשרת את חיל האוויר ואת האקדמיה? מאה אחוז, רק שחברי הכנסת יכירו את זה. אני לא חושב שזו המטרה של הכספים האלה.
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
לא, לא. אין כוונה לשרת את חיל האוויר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אמרתי את זה כנדבך נוסף.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אבל זה כלי תומך החלטה ברגע שיש פוטנציאל לרוח.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא עושים פרויקט לחיל האוויר. זה בנוסף.
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
רגע. אנחנו נראה מה יהיה הסכום ונתעדף. לגבי הציוד – נעשה, וכבר ביקשנו לעשות את זה, התייעצות נוספת גם מול ההצעה הרחבה יותר, אל כל המכשור שצריך. נתעדף לפי מה שהוא הנדרש ביותר, חבר הכנסת. זאת אומרת, זו אחת ההצעות שעלו, זה לא סגור. אנחנו רוצים להשקיע במכשור כדי לקבל החלטות בים, יכול מאוד להיות שמכשור רלוונטי יותר יכול להיות למשל מכשור ססמי.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
איך האורניתולוגיה קשורה למו"פ בים? אני לא מצליח להבין את זה.
<< אורח >> נעם מוזס: << אורח >>
אפשר רגע להתערב?
<< אורח >> ענת אריאלי: << אורח >>
אני ממינהל התכנון. אם אנחנו רוצים אנרגיות מתחדשות גם מרוח, צריך להבין מה הפוטנציאל האנרגטי.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
גברתי, מה הפוטנציאל האנרגטי? איך קשורים מסלולי תעופה של ציפורים - - -
<< דובר_המשך >> ענת אריאלי: << דובר_המשך >>
אי-אפשר להקים שום דבר - - -
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
יש פוטנציאל להקים?
<< דובר_המשך >> ענת אריאלי: << דובר_המשך >>
יש פוטנציאל.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
מה הפוטנציאל? אני שואל שוב. שאלתי פעמיים מה הפוטנציאל והמענה שהיה לי זה אנחנו צריכים לבדוק מה נתיבי התעופה של הציפורים כדי לדעת האם יש פוטנציאל.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
רגע, תן להם לענות, יוראי.
<< אורח >> נעם מוזס: << אורח >>
אני ממשרד החקלאות, אני מנהל את האגף של חקלאות מים, חקלאות ימית. עשינו טבעות בים, פוליגונים בים, לחקלאות ימית. לאחרונה הגענו לסיכום עם משרד האנרגיה שבשטחים האלה אפשר יהיה להשתמש גם לאנרגיה מתחדשת. עשינו איזשהו סקר ראשוני ונראה שבערך 5% עד 10% מהשטחים האלה יכולים לייצר אנרגיה בהיקפים של 5% עד 10% בטורבינות רוח, לשאלתך.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
כמה אנרגיה זה 5%?
<< דובר_המשך >> נעם מוזס: << דובר_המשך >>
רגע. זאת טכנולוגיה יותר בשלה משאר הטכנולוגיה של ה-PV, של הלוחות הצפים בים.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אדוני, מה הפוטנציאל?
<< דובר_המשך >> נעם מוזס: << דובר_המשך >>
אני אומר לך, בין 5% ל-10%.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
ממה?
<< דובר_המשך >> נעם מוזס: << דובר_המשך >>
מדובר בערך על 250 מגהוואט. בשטח ספציפי מול חיפה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
זה הפוטנציאל שאתם רוצים? זה האירוע?
<< דובר_המשך >> נעם מוזס: << דובר_המשך >>
אבל יכול להיות שכדאי להתחיל בהצעה של משרד המדע, זה ייתן את התמונה הכללית.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
לא הבנתי. איך BLUE TECH קשור לאורניתולוגיה?
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
אענה, רגע.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
לא. זו פעם ראשונה שהמדינה משקיעה בזה ואתם מביאים פה מכ"ם לניטור מסלולי תעופה של בעלי כנף?
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
אענה. אני עונה כמשרד האנרגיה, המכשור ייבדק.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אבל זה מה שאתם מציגים פה.
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
יש עוד הצעות.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
ממתי משרד האנרגיה משרת את משרד החקלאות?
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
יש עוד הצעות, אנחנו נבחן את זה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
רגע. יוראי, תקשיב. אתה שומע? אנחנו עושים את הדיון כרגע כדי - - -
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אתה איש של הגולן, אתה יודע מה ההקמה של טורבינות הרוח ברמת הגולן עשתה לקהילות שם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני אישרתי את זה שם, הייתי חבר ועדת בניין - - -
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
ועוד עם פרומיל של פוטנציאל ייצור החשמל.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יוראי, ישבתי בשקט, הקשבתי לך, עכשיו תקשיב. קודם כול, לגבי הטורבינות ברמת הגולן, אישרתי אותן כחבר הוועדה לתכנון ובנייה ברמת הגולן, הייתי חבר מליאת המועצה. אפשר להתווכח אם כן טוב או לא טוב, עדיף לך בים. לפי הטענה שלכם על הטורבינות בגולן, בתוך הים זה עדיף.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אני לא מתנגד. אני מבקש לדעת מה הפוטנציאל לפני שהולכים לבדוק - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
רגע. אנחנו לפני הוויכוחים, אנחנו רק שומעים את ההצעה שלהם. בהמשך נדון מה טוב ב-BLUE TECH. BLUE TECH אנחנו חייבים לעשות, אתה מסכים?
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
עכשיו זה לא BLUE TECH.
<< דובר_המשך >> אולגה זלטקין: << דובר_המשך >>
זה לגמרי BLUE TECH.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
ניטור מסלולי תעופה של ציפורים זה BLUE TECH?
<< אורח >> ענת אריאלי: << אורח >>
אם אנחנו אומרים שיש פוטנציאל באנרגיית רוח מתחדשת, גם בשביל לקבוע מה הפוטנציאל. אנחנו צריכים להבין שתחום אנרגיות הרוח והטורבינות הוא תחום שמתקדם ויש בו הרבה התפתחויות טכנולוגיות. פעם צריך היה רק רוח גדולה יותר או קטנה יותר, הדברים משתנים והטכנולוגיה מתקדמת והפוטנציאל עולה.
אם לא נדע אם יש למדינת ישראל בכלל יכולת בגלל שדווקא איפה שיש יותר רוח זה מסלול הנדידה העיקרי של ציפורים, אז לא נוכל לפתח אותה בחיים. אנחנו צריכים נתונים על מנת לבחון טכנולוגיה גם בנושא טכנולוגיית רוח, ולהבין גם מה ההשפעה הסביבתית שלהם.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אני שואל מבחינת מהירות הרוח שנמדדה על ידכם – מה פוטנציאל הרוח?
<< דובר_המשך >> ענת אריאלי: << דובר_המשך >>
יש פוטנציאל.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
מה הוא?
<< דובר_המשך >> ענת אריאלי: << דובר_המשך >>
אבל אני אומרת. אתה מסתכל על הטורבינות שקיימות היום, למשל באזור הזה שהסתכלנו בחיפה היה, לא זוכרת את המספר עכשיו, שזה 250 מגהוואט. אבל הפוטנציאל הוא הרבה יותר גדול כי הטכנולוגיה משתנה ומתקדמת כל הזמן. זה יכול להיות הרבה יותר משמעותי, אנחנו מחפשים טכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
גברתי, זה בדיוק מה שאני שואל. מה הפוטנציאל שאתם מזהים? לפני שהממשלה רוצה להשקיע בניטור מסלולי תעופה, שהוא כלי תומך להקמה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תעזוב לרגע את מסלול התעופה של הציפורים. מה הפוטנציאל לייצור חשמל?
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
זה מה שאני שואל, ואני לא מקבל תשובה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תתמקד בזה, תעזוב את הציפורים.
<< אורח >> אולגה זלטקין: << אורח >>
אני מנסה לענות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הדובר שלך לא מצלם אותך. הוא לא מצלם אותך, בסדר, אתה יכול לדבר רגיל.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
ככה אני מדבר.
<< דובר_המשך >> אולגה זלטקין: << דובר_המשך >>
באזור הפוטנציאל שהגדרנו יש פוטנציאל רוח מסחרית. זאת אומרת, זה תלוי כמה טורבינות שמים. לא מדובר רק בטורבינות, ב- BLUE TECH בהקשר להפקת אנרגיית רוח יש גם מצנחי כוח, יש גם טורבינות שפחות מוכרות לנו נכון לעכשיו. זאת אומרת, זה תחום של BLUE TECH לגמרי, הוא מתפתח. אם אנחנו עושים הגבלות לטורבינות הרוח שמוכרות היום, כל טורבינה כזאת יכולה להפיק 100 מגה מקסימום ברוח טובה.
כשאנחנו מסתכלים על אזור פוטנציאלי הוא משתרע לא רק באזור שנבדק, זאת אומרת, הוא לוקח אזור יחסית גדול ויש אפשרות לשים שם מספיק רוח. עם זאת, אנחנו לא רוצים לפגוע בסביבה הימית ואנחנו לא רוצים לפגוע בציפורים ולכן אנחנו חייבים לדעת, מבחינה מרחבית, איפה אפשר ואיפה אי-אפשר מבחינה סביבתית.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אפשר לשתף את משרד התיירות בהקמת הטורבינות, אתה יודע.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אפרופו לא לפגוע בסביבה הימית, כמה כסף מושקע לפי ההצעה שלכם במחקר אקולוגי מעמיק?
<< דובר_המשך >> אולגה זלטקין: << דובר_המשך >>
המשרד, באופן כללי, משקיע הרבה מאוד כסף בזה. את רוצה לענות?
< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
כרגע אנחנו עושים ניטור מתקציב המשרד, כמו שאולגה הסבירה, שזה ה-SAS. זה נעשה בשיתוף עם הגורמים הרחבים. ביקשנו הצעה יותר רחבה, זו הצעה מצומצמת יחסית שקיבלנו. חוץ מזה, יש עוד מחקר שאנחנו עושים גם בעולמות הים באופן כללי.
<< דובר_המשך >> אולגה זלטקין: << דובר_המשך >>
יש הרבה מחקרי מו"פ שאנחנו מקדמים בנושא הים התיכון סביבה, אני לא זוכרת עכשיו את המספר המדויק. יש לנו ניטור לאומי – שאנחנו משקיעים בכל שנה 2 מיליון שקלים, ויש לנו את הסקר האסטרטגי-סביבתי בדיוק לנושא הזה. מה שחסר לנו זה הנתונים שאנחנו צריכים לקבל מתוך המדידה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
מאה אחוז. לפי התחזית המעודכנת ביותר שלכם, מה הפוטנציאל או צפי ייצור החשמל של ישראל מאנרגיית רוח כחלק מתמהיל משק האנרגיה של ישראל? לפי התחזית או הצפי האחרון שביצעתם.
<< דובר_המשך >> אולגה זלטקין: << דובר_המשך >>
לא עשינו תחזית כזאת בים, לכן אנחנו צריכים לעשות שם מדידה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
באופן כללי.
<< דובר_המשך >> אולגה זלטקין: << דובר_המשך >>
באופן כללי – אני לא ערוכה לענות כאן.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
כמה אחוז ממשק האנרגיה צפוי להיות, במקסימום?
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
מרוח?
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
כן.
<< אורח >> שרון חצור: << אורח >>
באופן כללי, יש הסדרה, ישנה לפחות, שדיברה על משהו כמו 700 מגה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
לא, מבחינת אחוזים, באופטימום. מבחינתכם, כשאתם מגיעים למלוא הניצול.
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
מעט מאוד, לכן מה שאנחנו עושים עכשיו בים זה את הסקר הסביבתי-האסטרטגי. כדי לבחון בכלל מה הפוטנציאלים, כלומר, איזה טכנולוגיות יכולות להיות בים. ההצעה כאן היא לרכוש מכשור שיאפשר שמירה על הסביבה בהקשרים האלה. אבל שוב פעם, אמרתי את מה שאמרתי גם בהתחלה, ואני מתכוונת לזה, לאור ההצעה המעודכנת נבחן את השימושים המשמעותיים ביותר, היעילים ביותר, כדי באמת לקדם את התחום הזה של ה- BLUE TECH בים. הלוואי והיה תקציב גדול יותר.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אני אומר שוב, אני מאוד מאוד שמח לראות שיש השקעות ב- BLUE TECH, פשוט שיערתי לעצמי שההשקעות ב- BLUE TECHיהיו במחקר ופיתוח.
<< אורח >> אולגה זלטקין: << אורח >>
גם.
<< דובר_המשך >> שרון חצור: << דובר_המשך >>
גם, בוודאי.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
אני חושב שכשהדבר הראשון שאתם מציגים פה זה רכישת מכ"ם לניטור ציפורים זה לא עונה על הדרישות. ייתכן וזה חשוב אבל, בעיניי, זה בסדרי עדיפויות שאמורים להיות פחותים.
<< אורח >> אולגה זלטקין: << אורח >>
יכול להיות שנציג את זה קצת יותר בהרחבה.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
זה משרת את הדוח של המגוון הביולוגי, את משרד החקלאות, את רט"ג, 101,000 גורמים שזה רלוונטי אליהם, אבל זה שלכם.
<< דובר_המשך >> אולגה זלטקין: << דובר_המשך >>
יוראי, זה מאוד רלוונטי. זה פער ידע גדול שאנחנו רוצים לגשר עליו ואין לנו תקציב לגשר עליו. אנחנו צריכים לקבל החלטות שמבוססות נתונים ואין לנו את הנתונים האלה, לכן זה כן פער ידע גדול שצריך.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
מאה אחוז, קיבלתי.
<< דובר_המשך >> אולגה זלטקין: << דובר_המשך >>
אבל יש לנו הצעה, 40 מיליון, ויש שם גם BLUE TECH ויש גם אתר להצבת - - -
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
זה חשוב מאוד.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הדיון הזה יימשך כשנצטרך לבחון את הפרויקטים בהמשך, כשנדון על התקציב. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:27. << סיום >>