פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 147
מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
יום חמישי, כ"ג באדר התשפ"ו (12 במרץ 2026), שעה 11:00
סדר-היום:
<< נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2026 – סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל. << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
ניסים ואטורי – היו"ר
מוזמנים:
אולגה זלטקין
–
מנהלת אגף מחקר אדמה וים, משרד האנרגיה
אוריאל בבצ'יק
–
ראש אגף בכיר הנדסה וביצוע - חטיבת אנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה
דנה לוי
–
מנהלת חום פרויקטים ורגולציה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
נעם מוזס
–
מנהל תחום חקלאות מים, משרד החקלאות
ענת אריאלי
–
מנהלת אגף ים וחופים, מנהל התכנון
נתנאל יהושע קופראק
–
ראש תחום, ממ"מ, הכנסת
פרופ' ישי וינשטיין
–
ראש התכנית למדעי כדור הארץ והסביבה, אוניברסיטת בר אילן, העמותה
למדעי הימים, המרכז לחקר הים התיכון
פרופ' זהר גבירצמן
–
מנהל המכון, המכון הגיאולוגי לישראל
משתתפים באופן מקוון:
מאי אלון
–
רפרנטית אנרגיה באגף התקציבים, משרד האוצר
משה בן ששון
–
מנהל תחום, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
אילנה ברמן-פרנק
–
ראש המרכז, המרכז הישראלי לחקר הים התיכון
אלון זס"ק
–
מנכ"ל, המכון לחקר ימים ואגמים
מנהלת הוועדה:
נטלי שלף
רישום פרלמנטרי:
אביבה יובל מויאל
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2026 – סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל << נושא >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
שלום לכולם, אני פותח את דיון הוועדה בנושא הצעת תקציב לשנת הכספים 2026 – אני מקווה ששלומית לא רואה את השידור – סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל – חקר ימי. מי מציג אצלכם?
<< אורח >> דנה לוי: << אורח >>
אני, נעים מאוד, ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. אני נמצאת כאן עם רוב שותפיי הממשלתיים. נמצאים כאן משרד האנרגיה והתשתיות, המשרד להגנת הסביבה, מינהל התכנון, משרד החקלאות, המכון לחקר ימים ואגמים בזום, המכון הגיאולוגי. ביחד, בשיתוף עם הוות"ת, חברנו ב-2023 וכתבנו את התוכנית הלאומית לפיתוח בר קיימא של המרחב של ישראל. זאת התוכנית שהגשנו לממשלה ב-2023.
התוכנית הלאומית הזאת היא, בעצם, שלב נוסף בסדרה ארוכה של מהלכים שהממשלה מקדמת בעשור האחרון במטרה לפתח את האקו-סיסטם של המוביליות העולמית בתחום ה-BLUE TECH, שיהווה מנוע צמיחה לכלכלה כחולה. כשאנחנו מדברים על כלכלה כחולה הכוונה היא לכלל הפעילויות הטכנולוגיות שמתקיימות במרחב הימי של המחקר והפיתוח.
אנחנו רואים בפיתוח האקו-סיסטם הזדמנות מדהימה ליצור מנוע צמיחה משמעותי. ענף שהיום לא מקבל מספיק פוקוס ותשומת לב מהממשלה ואנחנו חושבים שזו הזדמנות מאוד טובה לבוא ולשים את זה בפרונט. בכסף לא גדול, באמת בכסף קטן, ליצור כאן גם מנוע צמיחה. גם הכנסות למדינה, גם עוד מקומות עבודה והרבה פתרונות חשובים בתוך העולם של ה-BLUE TECH.
כשאנחנו מדברים על פיתוח הים כמשאב לאומי זה כבר מזמן לא nice to have, זה ממש מהלך קריטי שמדינת ישראל תלויה בו בהרבה מאוד רבדים. ישראל תלויה בים עבור מי השתייה – 55% מהצריכה הלא חקלאית של המים בישראל היא ממי ים מותפלים; מגזר האנרגיה בישראל מתבסס ברובו על הים – 70% מייצור החשמל בישראל מבוסס על הגז; 99% מהסחר הבין-לאומי של ישראל מתבצע דרך הים.
אנחנו רואים שיש לנו כאן גם צרכים קיומיים, שהים זה משאב קריטי. מול זה יש הרבה מאוד צרכים אסטרטגיים חשובים שמדינת ישראל מחזיקה בהם וחשוב מאוד למנף אותם כדי שנוכל למנף את הנושא הזה של ה-BLUE TECH.
בראייה עולמית, מדינת ישראל נמצאת בנקודת פתיחה יחסית נמוכה בפיתוח של ה-BLUE TECH. אנחנו רואים שכיום קיימות רק 92 חברות BLUE TECH, 2,600 מועסקים בתחום. זה ממש מעט, אנחנו ממש מגרדים את הפוטנציאל שלנו. אם היו מספרים לכם על מדינה שיש לה משאב טבע שגדול משטחה היבשתי והיא לא מגרדת את הפוטנציאל שלו הייתם מאוד מופתעים, כשאנחנו מדברים על משאב הים זה בדיוק העניין. אנחנו חייבים לבוא ולשים את הפוקוס של מדינת ישראל כדי לקדם את זה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לגבי המועסקים – כשאת מדברת, זה עתידי או קיים כיום?
<< דובר_המשך >> דנה לוי: << דובר_המשך >>
זה נכון להיום, הנתונים האלה מעודכנים לינואר 2026, הם עודכנו ממש אתמול. 2,600 עובדים היום מועסקים בתחום ה-BLUE TECH, ויש לזה עוד אפשרות של צמיחה מאוד משמעותית וזה תלוי ממש בנו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מה זאת אומרת? באיזה תחומים, נתנאל?
<< אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >>
איזה חברות? למה הכוונה? חוקרים באוניברסיטאות?
<< דובר_המשך >> דנה לוי: << דובר_המשך >>
אנחנו מדברים על חברות שעוסקות בחקלאות ימית, באנרגיה ימית, בביטחון, בלוגיסטיקה ובסייבר. אם אתם רוצים, אנחנו יכולים ממש להציג לכם התפלגות של החברות וכמה עובדים בכל חברה. בגדול, מתוך ה-2,600 האלה יש שלוש חברות מאוד גדולות, כשרוב העובדים עובדים בחברות הגדולות האלה. אחרים זה חברות מאוד קטנות, שעובדים שם בערך עשרה אנשים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מי החברות הגדולות.
<< דובר_המשך >> דנה לוי: << דובר_המשך >>
אין לי את התשובות האלה אבל אנחנו יכולים לספק לכם אותן, הנתונים האלה קיימים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כולל אסדות?
<< דובר_המשך >> דנה לוי: << דובר_המשך >>
לא. אנחנו מדברים על חברות עסקיות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אוקיי.
<< דובר_המשך >> דנה לוי: << דובר_המשך >>
כשכתבנו את התוכנית הלאומית הצבנו שלושה חסמים מרכזיים שבעצם, מקשים על השוק הפרטי להסתדר, להתנהל באופן עצמאי. כי בתחומים שיש להם פוטנציאל, בדרך כלל כוחות השוק התעשייתי יודעים להסתדר באופן עצמאי אבל בהקשר שלנו, בפיתוח של התחום הימי, קיימים חסמים מרכזיים שמאוד מקשים על השוק להתנהל באופן עצמאי. פה מחויבת ההתערבות הממשלתית.
שלושת החסמים המרכזיים שהצבנו כאן זה היעדר מסגרות ארגוניות – אנחנו מדברים כאן, בעצם, על להקים מינהלת, גוף מתכלל שמניע את כל הפעילות שמבוצעת היום. כל הפעילות מבוצעת באופן מבוזר, ללא תיאום בין עשרות גופים שפועלים במקביל במרחב הימי. אם זה ממשלה, גורמים עסקיים, גורמים ביטחוניים, רשויות מקומיות. חשוב מאוד שיהיה גוף אחד שירכז וינהל את זה. נדבר על זה בהמשך ונרחיב. אנחנו חושבים שזה נתיב האוויר הכי מרכזי. אם אנחנו רוצים עכשיו לבוא ולתעדף מה הדברים הכי חשובים, זה הדבר הראשון שאנחנו חושבים שחשוב לבוא ולמסד, מינהלת.
מחסור בתשתיות – פעילות של מחקר בים תלויה בהימצאותן של תשתיות מורכבות ומאוד יקרות. חברות ויזמים לא יכולים לרכוש ספינות מחקר, רובוטים תת-ימיים, מעבדות רטובות, מערך ניטור ימי. כל התשתיות האלה מאוד יקרות, לא משתלם לחברות וליזמים לרכוש אותן. הם גם לא יכולים, לא לרכוש אותן, לא לתחזק אותן, לא לתפעל אותן. זו האחריות שלנו לבוא ולספק את אותן תשתיות, כדי שהן תהיינה בסיס בשביל שהשוק הזה יוכל לצמוח.
הדבר האחרון זה מחסור בכוח אדם – היום לא קיימות הכשרות מקצועיות בנושא הנדסה חופית וימית ותכנון ימי. מאוד חשוב שבמקביל לזה שאנחנו רוצים לפתח כאן שוק חדש, גם יהיה כוח אדם איכותי שיוכל לעסוק בתחום הזה.
לא להיבהל מהסכום, הסכום הזה הוא מודולרי, עוד מעט נפרק אותו ונראה שהוא בעצם מתחלק לשלושה כיווני פעולה. כשדיברנו על שלושת החסמים, חילקנו את זה לשלושה צירים מרכזיים שתוקצבו באופן הבא, על מנת לבוא ולהתמודד עם אותם חסמים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מה ההבדל בין זה לבין ההצעה של משרד האנרגיה בדיון הקודם לגבי סעיף אחד פה – איסוף מידע ותשתיות ידע? שם זה ציפורים, פה זה רוח?
<< אורח >> אולגה זלטקין: << אורח >>
זו אותה חבילה של BLUE TECH אנרגיה שנכללת בשתי ההצעות ביחד. המינהלת מופיעה גם אצלנו באותה החבילה, היא פשוט נכללת בשתי הצעות.
<< דובר_המשך >> דנה לוי: << דובר_המשך >>
כמו שאמרתי, משלושת החסמים שהצגתי קודם, פירקנו את זה בעצם לארבעה צירים מרכזיים. כשצריך לטפל בכל אחד בנפרד, אבל יש סינרגיה מלאה ביניהם על מנת ליצור את השינוי שאנחנו רוצים ליצור ולמנף פה את ענף ה-BLUE TECH.
הנושא הראשון זה איסוף מידע ותשתיות ידע – קיימים היום שמונה מוסדות מחקר ו-100 חוקרים בארץ שמתעסקים בנושא ה-BLUE TECH. זו פלטפורמה מצוינת, אבל בלי תשתיות ידע אי-אפשר יהיה לקדם את זה. אנחנו מכירים שבתוך האקדמיה יש מעבדות יבשות, בים זה מעבדות רטובות. מעבדות רטובות עולות הרבה מאוד כסף.
אנחנו מבקשים במעט מאוד כסף לנסות לעשות כאן שינוי משמעותי ולאפשר לחוקרים, ליזמים, לתעשייה שרוצה לקבל ידע כדי לבחון אם שווה להיכנס לאותו שוק או לאותו תת-שוק, את אותן תשתיות שיאפשרו איסוף ידע. כי באמצעות אותו ידע יהיה אפשר לקבל החלטות מבוססות מידע וגם לגבש מדיניות הלאה.
פיתוח הון אנושי והכשרות מקצועיות – כמו שאמרתי, חסרים היום. באקדמיה הישראלית אין הכשרות לנושא של הנדסה ימית ותכנון ימי בישראל. אנחנו רוצים לאפשר גם לעשות הסבות אקדמאיות, גם הסבות למילואימניקים, ולפתח כאן כוח אדם חדש ואיכותי.
בנוסף לזה, ציינו כאן נושא של חינוך, של הסללה של חוקרים צעירים לתחומי ה-BLUE TECH וחינוך הציבור לשמירת הים כמשאב חיוני.
<< אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >>
לגבי הכשרות, מי הולך לעשות את זה?
<< דובר_המשך >> דנה לוי: << דובר_המשך >>
הכשרות – אתם רוצים לענות על זה?
<< אורח >> ענת אריאלי: << אורח >>
באוניברסיטאות השונות. חסרים היום אנשי מקצוע, מהנדסים ימיים, מהנדסים חופיים, מתכננים ימיים. פשוט לתת עדיפות או תמריצים לאוניברסיטאות שאנשים יוכלו להיכנס.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
התקציב מיועד למה בדיוק?
<< דובר_המשך >> ענת אריאלי: << דובר_המשך >>
מבחינתנו, אנחנו רוצים לתת, אני לא יודעת בדיוק, מענקים, תמריצים, שהאוניברסיטאות יפתחו את החוגים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אקדים ואומר שאנחנו לא יכולים לתת תמריצים ומענקים. לא עשיתי את זה בפתיח, אז אומר את זה עכשיו. הקרן משקיעה בתשתיות, בדרך כלל. זאת אומרת, גם אם רוצים, כמו שהיה קודם כשאמרת בדיון הקודם לגבי חלק במוזיאונים שעושים משהו מסוים. זה כאילו קטע פיזי יותר, לא ההדרכה. החלק השני שהם דיברו עליו, הייתה לי יותר בעיה איתו. זאת אומרת, לא הסתדר לנו כל כך כי הקרן משקיעה משהו שהוא לא לאורך שנים. זאת אומרת, תפעול תמיד יהיה משהו רב-שנתי, הקרן לא יכולה להשקיע במשהו רב-שנתי.
<< אורח >> זהר גבירצמן: << אורח >>
אני יכול לנסות לעזור. לפני עשר או 15 שנה, נתקלנו בבעיה דומה בתחום רעידות אדמה בישראל. לא היה דור של צעירים. משרד האנרגיה והמכון הגיאולוגי יזמו באותה תקופה מלגות לפוסט דוקטורנטים, להשתלמות בתר-דוקטורנטים. אתה נותן את זה פעם אחת ואנחנו שולחים את זה לאנשים הכי מקצועיים במעבדות בחוץ לארץ. חזרו לנו חמישה-שישה חוקרים מהמכון הגיאולוגי היום, שקיבלו את ההכשרה שלהם שם.
זו דוגמה מהעבר. מה שראיתי שכתוב פה זה שחלק מהתמיכה הנדרשת להכשרת כוח אדם חדש באה על בסיס האוניברסיטאות של מה שיש היום, עם שותפים בחוץ לארץ. מכשירים דוקטורנטים אחרי שהם גמרו את הדוקטורט שלהם והם חוזרים לארץ כחוקרים. זה מתכונת שעובדת לא רע בכלל.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הבנתי.
<< דובר_המשך >> דנה לוי: << דובר_המשך >>
אמשיך לגבי תשתיות פיזיות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הסבת מהנדסים – מה זאת אומרת? לעודד באוניברסיטאות מסלולים של - - -
<< אורח >> ענת אריאלי: << אורח >>
כן. לעודד מלגות. אם אפשר, למילואימניקים ולמהנדסים שפשוט ילכו לתחום הימי. כי זה תחום שהוא גם פחות במודעות. שאנשים חושבים איזה מהנדס ללמוד, הם חושבים הנדסת חשמל, הם לא חושבים על התחום הימי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יש לנו בתוכניות שלנו עידוד תעסוקה, נגב, גליל, בעיקר בעדיפות לחיילי צה"ל – משוחררים, כמובן, לא תוך כדי שהם חיילים. עדיין, אנחנו מחפשים את העניין היותר פיזי, פחות רוחני נקרא לזה. אם זה יותר ברור.
<< דובר_המשך >> דנה לוי: << דובר_המשך >>
אם אנחנו מדברים על פיזי, אז הגענו לפיזי, תשתיות פיזיות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לתעסוקה מה שאמרתי, גם. בכל, אבל בנושא חיילי צה"ל עדיף לנו למצוא איזה משהו.
<< דובר_המשך >> דנה לוי: << דובר_המשך >>
בסדר. אמשיך מפה.
כדי לבצע מחקר ימי בישראל קיימות היום שתי פלטפורמות מחקריות ימיות עיקריות זמינות, ספינת מחקר של חברת ספינת המחקר מדקס Explorer שמופעלת מ-2004 וספינת מחקר בת גלים שנרכשה על ידי משרד האנרגיה ב-2014, שופצה ומנוהלת היום על ידי חקר ימים ואגמים. שתי הספינות האלה משמשות את קהילת ה-BLUE TECH המתפתחת – משרדי הממשלה, יזמים, חברות – ויש צורך להחליף את שתי הספינות האלה בהקדם כדי לא לפגוע ברציפות התפקודית של הענף.
אציין שספינת בת גלים נותנת מענה לים העמוק, מאפשרת ביצוע סקרים, מאובזרת במערכות ניווט ונותנת מענה לממשלת ישראל גם באירועי חירום בים ומשמשת את הממשלה במגוון פעילויות. את שתי הספינות האלה יש חובה להחליף בהקדם כדי לא לפגוע ברציפות התפקודית של האקו-סיסטם. עלות ספינת בת גלים עומדת על 38 מיליון שקלים, זה בנוסף ל-10 מיליון שקלים שחקר ימים ואגמים משקיעים ברכישה שלה. ספינת המחקר של אקואושן – 20 מיליון שקלים.
בנוסף לזה, חסרים לנו אתרי תכנון מסחריים לאנרגיה מתחדשת וחקלאות ימית. עוד מעט ירחיבו פה שותפיי על החשיבות של אותם אתרים בשביל להרחיב את הניסויים ולאפשר להם לקרות.
אני רוצה לסיים בהקמת המינהלת – כמו שאמרתי, אנחנו רואים, מבחינתנו, את המינהלת כנתיב האוויר הכי משמעותי בשביל לקדם את הענף הזה, החסם הכי גדול לפיתוח השוק הזה. גם במדינות אחרות שמפתחים את עולמות ה-BLUE TECH, מבינים שיש חסמים מאוד גדולים כדי שחברות תיכנסנה לשוק הזה ומקימים מינהלות. המינהלת, בעצם, מהווה איזושהי חוליה מקשרת בין התעשייה, בין היזמים, לבין הרשויות המקומיות.
עוד רגע אבקש מענת אריאלי ממינהל התכנון להרחיב, אבל לאחרונה אושרה תוכנית לאישור פוליגונים לשטחים בים שמאפשרים לעשות ניסויים בים. זו סנונית ראשונה מאוד חשובה, אבל ללא גורם שיבוא ויסייע ליזמים להוציא היתרי בנייה ולהשתמש באותם שטחים ימיים, יהיה מאוד קשה להשתמש בהם והתוכנית הזאת יכולה להיות בכלל לא ישימה.
לפני שאעביר את רשות הדיבור לשותפים שלי פה, שחשוב להם להדגיש דברים נוספים, אני רוצה להגיד שמדינת ישראל, בראייה עולמית, נמצאת בנקודת פתיחה עדיפה לפיתוח הים כמשאב לאומי, בדגש של פיתוח טכנולוגיות הים. קיימים במדינה תנאים גיאוגרפיים לפעילות מחקר ופיתוח בים בהשוואה למדינות אחרות באגן הים התיכון. ישראל נהנית ממדף יבשתי תלול, אקלים צחיח, מגוון ביולוגי רחב וגישה לארבעה גופי מים שונים. בנוסף, מדינת ישראל מחזיקה במומחיות בתחום טכנולוגי עם פוטנציאל סמוי במרחב הימי, כמו סייבר ובינה מלאכותית, וזה עוד לפני שדיברנו על מדינת ישראל שנתפסת בעולם, לא רק נתפסת היא באמת כזאת, כסטארט-אפ ניישן.
קרן העושר מעשירה את קופתה ממשאבי טבע. אנחנו רואים לנכון שגם חלק מאותם משאבי הטבע שהקרן "התמלאה מהם", תשקיע במשאב הטבע של הים. אני חושבת שיש לכם זכות לשבת בוועדה הזאת ולבוא ולהשקיע במנוע צמיחה משמעותי למדינת ישראל, שבאמת בכסף קטן יכול מהר מאוד ליצור כאן מהפכה וענף חדש בתוך השוק שהיום לא מנוצל, מדינת ישראל לא שמה עליו מספיק את הפוקוס.
משרדי הממשלה, עם קרן האושר ובלי קרן האושר, עושים הרבה מאוד מאמצים ומנסים לקדם את הענף, אבל החסמים שקיימים, והצגתי אותם, הם חסמים שרק הממשלה יכולה לבוא ולפתור באמצעות זה שהיא תכניס את היד לכיס ותנסה לסייע לנו להתמודד עם זה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. אציין שהקרן נפרדת מהממשלה, כמובן, ואנחנו עושים דברים שהם מעבר למה שהתפקיד של הממשלה לעשות. אנחנו לא יכולים להתמודד עם 350 מיליארד שקלים, הלוואי. ב-2030 יהיו, כנראה, מיליארד שקלים לחלוקה בקרן. זה הולך ומתפתח, בעזרת השם.
70% מהחשמל תלוי במרחב הימי – אתם מדברים על ים, כולל גז, ייצור גז בים. מה שכתוב בהצעה, מבחינת נתון, יתרון תחרותי.
<< אורח >> אולגה זלטקין: << אורח >>
כרגע כן, נכון. יש לנו עתודות גז כנראה עד 2050, ו-2050 זה עוד 25 שנה אז צריך להתחיל לחשוב על זה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
ראוי לציין גם שיש לנו הרבה ים במדינה שלנו, לאורך כל המדינה, יותר שטח בים מאשר על הקרקע. לכן כל תוכנית כזאת ראויה. ליצור חשמל, אם זה מרוחות – שם לא יתווכחו השכנים למה טורבינה לידי ולא לידך.
יש מישהו שרוצה לדבר?
<< אורח >> ענת אריאלי: << אורח >>
הייתי רוצה להוסיף, אם אפשר. אני ממינהל התכנון. אנחנו, כמו שדנה אמרה, אישרנו תוכנית מתאר ארצית מפורטת לשטחים, לטכנולוגיות חדשניות שנדרשות לבדיקה במרחב הימי. כשהדגש הוא באמת על אנרגיות מתחדשות, או מגלים או משמש – מתקני PV צפים, או ממגוון דברים שהמוח של המהנדסים ימציא. אבל בשביל שהם יוכלו לממש את התוכנית ולהוציא היתרי בנייה חייבים את המינהלת הזו. אני מדגישה את זה כי אמרת שאתם רוצים את רוב הכסף במשהו מוחשי יותר. אני רוצה להסביר את החשיבות המכרעת של המינהלת.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יש חוק של הקרן שמצביע על מספר נושאים, אנרגיה מתחדשת – תכנון ימי זה חשוב כי הכספים מגיעים מהים ולכן אנחנו צריכים להחזיר לים במשהו. אם אפשר לעשות אנרגיה מהים זה מבורך מאוד. זה לא שאנחנו רוצים את הרוב על תשתיות, תשתיות זה מה שאנחנו יכולים, כי התקציב הוא חד-שנתי, מבחינתנו. לא רב-שנתי, כי אז אנחנו מחליפים, בעצם, את הממשלה. זה משהו ששר במשרד צריך לעשות, אני לא מחליף את הממשלה. הוועדה הזאת היא ייחודית.
<< דובר_המשך >> ענת אריאלי: << דובר_המשך >>
הבנתי. אני מנסה להבין אם מינהלת זה משהו שלא נכנס או כן נכנס. אסביר. נגיד שאתה יזם, אתה רוצה לבוא ועכשיו להציע בחינה של איזשהו, לא יודעת מה, מצוף לאנרגיית מתחדשת מהזרמים בים. אתה צריך לבוא ולהוציא את היתר הבנייה. בתור מהנדס יהיה לך מאוד קשה. התמ"א מבקשת הרבה מאוד תיאומים עם משרדי ממשלה, עם הגנת הסביבה, עם מגוון דברים. פלוס, תצטרך לקבל הקצאה מרמ"י.
יזם לא יצליח אם לא יהיה גוף ממשלתי. הצענו שהמכון לחקר ימים ואגמים ירכז את זה מטעם רמ"י והמדינה, והוא ינהל עבור היזמים את כל הדברים שהם צריכים לעשות במגע עם משרדי הממשלה. אנחנו פשוט ממש מפחדים שבלי זה - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
ההשקעה מהקרן, לאן היא תלך?
<< דובר_המשך >> ענת אריאלי: << דובר_המשך >>
להקמת המינהלת במכון לחקר ימים ואגמים והבדיקות הסביבתיות שיידרשו, ושהם ירכזו גם מול רמ"י וגם מול השאר. הם שייכים למשרד האנרגיה.
<< דובר >> נטלי שלף: << דובר >>
איזה משרד ייקח את הבעלות על זה?
<< דובר_המשך >> ענת אריאלי: << דובר_המשך >>
מחקר ימים ואגמים שייך למשרד האנרגיה.
<< אורח >> אולגה זלטקין: << אורח >>
זה גם מופיע בהצעה שלנו, של משרד האנרגיה, בעדיפות, שוב. הם צריכים לקחת באחריות שלהם גם את הפיתוח העסקי של אותן חברות ה-BLUE TECH וגם את התשתיות הפיזיות שיצטרכו כדי להקים את המיזמים האלה. וגם ניטור סביבתי, שבעצם אנחנו רוצים שזה יהיה גם מקיים כי אנחנו צריכים לשמור על הים גם כמי השתייה שלנו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
נניח שקיבלתם 5 מיליון שקלים מהקרן, מה אתן עושות עם זה? מקימות את המרכז עצמו, בונות מבנה ואומרות זה מרכז למחקר?
<< אורח >> ענת אריאלי: << אורח >>
לא, המבנה קיים, חקר ימים ואגמים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אז מה כן? מה אתן צריכות?
<< דובר_המשך >> ענת אריאלי: << דובר_המשך >>
הם צריכים – א' משכורות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
משכורות לא. זהו, זה בדיוק מה שלא. נגיד שרוצים מתקני ניטור.
<< אורח >> אולגה זלטקין: << אורח >>
כן, זה גם נכלל בהצעה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
במחקר אנחנו יכולים להשקיע, כי זה באמת נתון מהים שאנחנו צריכים לקבל אותו.
<< דובר_המשך >> אולגה זלטקין: << דובר_המשך >>
צריך להרחיב שם את התשתיות הפיזיות גם להפעלה של המינהלת, כנראה שיהיו שם גם הוועדות הרטובות כמו שדיברנו קודם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בסדר, זה יותר בתחום של הקרן.
<< אורח >> ענת אריאלי: << אורח >>
ואת המחקרים של הניטור הסביבתי שהם יעשו עבור היזמים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תעזבי יעשו. יעשו זה משכורת, זה לא קשור אלינו.
<< דובר_המשך >> ענת אריאלי: << דובר_המשך >>
לא משכורת, הם יעשו את הניטור הסביבתי, את המחקר הסביבתי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מחקר כולל ציוד, זאת אומרת, מערכות ניטור. במחקר שאת עושה, המכשירים עצמם כן אבל לא המשכורת של החוקר.
<< דובר_המשך >> דנה לוי: << דובר_המשך >>
אני חושבת שזה היה שקופית מספר 4 שראינו שם את הפיתוח של תשתיות הידע והתשתיות הפיזיות. אם אני מתחברת לדברים שאמרה קודם שרון, אפשר להסתכל על כל אותן תשתיות ולעשות שם תיעדוף ולראות מתוך אותם מכשירים על איזה כן ניתן יהיה לקבל מימון מהקרן.
<< אורח >> נעם מוזס: << אורח >>
אם אפשר לתת קצת הסבר על הרכיב של משרד החקלאות בתוך ההצעה הזאת. אני מנהל את התחום של חקלאות ימית, מנהל אגף. כבר כמה שנים אנחנו מקדמים את הנושא של חקלאות ימית כחלק מה-BLUE TECH וחלק מהכלכלה הכחולה. זה אומר ענף כלכלי שנותן מענה לביטחון מזון, של חלבון מהים.
בהצעה הזאת שילבנו שני רכיבים שהם תשתיתיים, שהם פיזיים. דבר אחד זה אתר ניסויים, כבר לפני כמה שנים משרד החקלאות הקדים את התוכנית שענת דיברה עליה וכבר הכנו אתר למו"פ לחקלאות ימית ולכלכלה כחולה שקשורה לחקלאות ימית מול מכמורת. אנחנו מעוניינים להקים שם גם חווה לימודית לתלמידי תיכון, לסטודנטים, לחוקרים, ליזמים. הפרויקט הזה, אנחנו מתקשים לקדם אותו, עולה בערך 6 מיליון שקלים. חלק מהכסף זה להסדרה של השטח וחלק זה לאותה הקמה של אותה חווה, חוות כלובים שתאפשר המשך של מו"פ גם בתחום של חקלאות ימית וגם בתחומים משיקים.
הנושא השני, שהוזכר בחומר הכתוב ולא כל כך נכלל פה במצגת, זה נושא של רציפים. אנחנו מתמודדים עם פעילות ימית אבל בלי פתרון לכלי שייט. גם לכל הפעילות שדובר עליה, גם למו"פ, גם לחקלאות, גם לנושא האנרגיה המתחדשת. יש כלי שיט שנכנסים וחוזרים, היום אין פתרון במדינת ישראל לרציפים תפעוליים לפעילות הימית הזאת. יש נמלים מסחריים של פריקת-טעינה, אבל לכלי שיט מהסוג הזה, ספינות שירות, לתשתיות, גם של המו"פ, גם של חקלאות, גם של אנרגיה, יש קושי גדול. עשינו תוכנית לרציף, אנחנו לא מצליחים לגייס את התקציב הממשלתי הזה ואני חושב שזו תשתית ראויה לתמוך בכל הפעילויות שדובר פה. שני סעיפים.
<< אורח >> זהר גבירצמן: << אורח >>
הייתי רוצה לומר משהו, אני מנהל המכון הגיאולוגי. אני רוצה להגיד שתי הערות קצרות אחרי המצגת של דנה. אחת קשורה להצעה הכוללת – שבעצם התאגדנו פה כל חוקרי הים בישראל, גם מהאקדמיה, גם ממשרדי הממשלה; ואחת שקשורה לתשתית של המכון הגיאולוגי שהוזכרה.
הערה ראשונה, אני רוצה להחזיר אותנו לשנת 2009. בשנת 2009 אנחנו יושבים, הרבה מחוקרי הים, ועוסקים במחקר של הים ומצאו את שדה תמר. כמה חודשים אחר כך מצאו את דלית ואחר כך את לוויתן, ואחרי עוד כמה שנים את כריש ותנין. מציאת הגז בים שינתה את הגיאו-אסטרטגיה, המצב הגיאו-אסטרטגי של ישראל, היא הפכה אותנו ללא תלויים אנרגטית בעולם.
הים הוא משאב אדיר, הים מביא לנו את כל העושר הגדול הזה. אני חושב שלא צריך להגיד, כי כבר אמרו, אבל בכל אופן אני אומר, אנחנו לא באים ואומרים בואו נחקור עוד פעם גז ונפט. אנחנו אומרים בואו נחקור BLUE TECH, בואו נחקור דברים אחרים.
מטבע הדברים של ההצעות האלה שמקדימות את המאוחר – אני קורא עיתונים ואני רואה שלוועדה מגיעים רווחה וחינוך והרבה מאוד נושאים חשובים. אנחנו פה מציעים את המחקר, המחקר הוא לפעמים פחות תכוף, הוא דחוף. הוא פחות סקסי, אבל כל האושר הגדול הזה הגיע ממחקר. אנחנו חושבים שחלק קטן מהתמלוגים של הגז שמגיעים, שילך לחזרה למחקר, הוא ישלם את עצמו. זאת ההערה הראשונה שרציתי לומר פה, לשים את זה בקונטקסט הכללי.
משהו על התשתית של המכון הגיאולוגי. זה עלה גם בהצעה של משרד האנרגיה שיתעדפו ואיזה עוד תשתיות יש. הזכירו פה תשתית של רשת סייסמית ימית. אני רוצה להגיד משהו בתחום הזה, ברגע שמצאו את הגז היה פה אפקט דומינו שנפלו כמה אסימונים לחברה בישראל. אחד האסימונים שנפל זה שהבינו שהמרחב הימי הוא מרחב שדורש תכנון.
אנחנו יודעים הרבה שנים שבמרחב היבשתי יש תוכניות תכנון ואיך מתכננים. מכל הדבר התכנוני הגדול הזה, המכון הגיאולוגי אמון על דבר אחד, איך לתת למתכננים את המידע הגיאולוגי של סיכוני רעידות אדמה. אם אתה בונה במקומות מסוכנים אתה צריך לתת למהנדסים את הכלים כדי להתמודד עם זה. ואז נוצר פער עצום, יש לנו הרבה מאוד ידע ומתודולוגיה איך לתכנן ביבשה, אין לנו, לא למדינת ישראל ולהרבה מדינות אחרות – יש הרבה פחות ידע ומתודולוגיה איך לתכנן בים.
אחד הדברים שמפריעים לנו, שאנחנו חוששים מהם, זה סיכונים של רעידת אדמה בים. הרשת הסייסמית שהמכון הגיאולוגי אמון עליה, כולה ממונחת על היבשה, לאזור השבר הסורי-אפריקאי. יש העתקים, יש שברים גיאולוגיים בים, שאנחנו לא יודעים אם הם יודעים לייצר רעידות אדמה או לא. הם נופלים באזור משפך התשתיות, איפה שיש צנרת גז, איפה שיהיו כבלים, איפה שיהיו איים מלאכותיים, כל הדברים האלה.
אנחנו רוצים לדעת להניח רשת. אמרתם תשתיות שאי-אפשר בשוטף של המשרדים, אז זה רשת סייסמית תת-ימית שאנחנו רוצים להניח על קרקעית הים. היא תפעל שנתיים-שלוש-ארבע, מעתיקים אותה ומזיזים אותה אחר כך למקום אחר והיא פועלת שם עוד שנתיים-שלוש-ארבע. יש לנו שותפים באירופה שיודעים להניח תשתיות כאלה. זה יגדיל לנו את הידע של סיכונים גיאולוגיים בים לכל הדברים העתידיים שמדינת ישראל תתכנן בים.
אם יתכננו איים מלאכותיים – נגמר השטח ביבשה, מדברים על כך שאולי יבנו איים מלאכותיים לנמל תעופה, לתשתיות אחרות – אין לנו את הידע שיש לנו ביבשה, אין לנו אותו בים. אנחנו צריכים להדביק את הידע הזה. אחד הדברים שגזרנו פה זה את אותה רשת סייסמית תת-ימית. תודה.
<< אורח >> ישי וינשטיין: << אורח >>
אני מאוניברסיטת בר אילן, אני מייצג פה את העמותה למדעי הימים ואת המרכז לחקר הים התיכון. אנחנו כבר כמה שנים מדברים פה על החשיבות, וזהר גם הוסיף עכשיו. אבל אני רוצה לדבר דווקא אולי על הסעיף הכי יקר בהצעה של משרד המדע, וזה הספינות. ביקשנו שם גם להחליף את מדקס Explorer של אקואושן וגם להחליף את בת גלים של חקר ימים ואגמים.
צריך להבין שבדיוק את מה שזהר עכשיו הזכיר, אי-אפשר לעשות בלי שיעמדו לרשותנו ספינות. הספינות האלה צריכות להיות מאובזרות בדרך שניתן יהיה לבצע מחקר ימי, גם בגוף המים, גם בקרקעית. הספינות האלה, אנחנו עומדים במצב שאם תוך כמה שנים לא נחליף אותן, לא תהיה לנו דרך לבצע מחקר ימי. גם לבצע חלק גדול מפעילויות ה-BLUE TECH, אבל גם את המחקר הבסיסי.
אני יכול אישית להגיד, אני כבר כמה שנים טובות בתקציבים שונים, בין-לאומיים, משרד האנרגיה וכדומה, עוסק בחקר שבגדול, מתמקד בקשר בין אזור החוף לים הפתוח, דו-כיווני. זיהומים מהחוף שעלולים לפגוע, זיהומים שקשורים לאסדות וכדומה, תוך כמה זמן יכולים להגיע; תאונות ימיות וכדומה. בשנה וחצי האחרונות שתי הפלגות שלנו נקטעו אחרי כמה שעות, עוד הפלגה בוטלה. למה? בלאי, הספינות האלה ישנות.
בת גלים אומנם נרכשה לפני 12 שנה, אבל בעצם זו ספינת גרר של חיל הים שהיא בת יותר מ-30 שנה. מדקס Explorer עובדת היום 22 שנה, היא בדרך החוצה, בדרך לפח האשפה של ההיסטוריה. בלי זה לא נוכל לעשות כלום. זה בדיוק קרן העושר. גם בזמנו, כשנרכשה בת גלים על ידי משרד האנרגיה, היא נרכשה, הייתי אומר, בשתדלנות, היא לא הייתה חלק מהתקציב השוטף. זה בדיוק הדברים של רכישות חד-פעמיות.
אחת זו עמותה שנותנת שירותים, מלא, למשרדי ממשלה; שנייה זו חברה ממשלתית, חקר ימים ואגמים. אלה שני גופים, יחסית חיצוניים, שיודעים ומנוסים בהפעלה של הספינות, וזו השקעה חד-פעמית. קונים ספינות חדשות ומאפשרים המשך פעילות מחקר ופיתוח. דרך אגב, מדינת ישראל הגדולה, ששולחת עכשיו להקי מטוסים לאיראן, נמצאת מבחינת התשתית שלה, של ספינות, במצב, הייתי אומר לא אחרי איטליה אלא אחרי יוון. זה המצב שלנו.
אם נאבד את אחת הספינות האלה, פעילות המחקר פשוט תושבת. לכן, אני חושב אם כבר – אולי, אני לא יודע השנה – מדובר שם על 60 מיליון שקלים , זה הרבה כסף, אבל אם כבר, חייבים ללכת עם זה. אם לא השנה, אנחנו נחזור לפה בשנה הבאה ונבקש את זה עוד פעם. זה מאוד מאוד חשוב וזה בדיוק מתאים למטרות הקרן.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. אני חושב שזה חשוב מאוד אבל זה תקציב באמת גדול, כמו שאמרת, ונראה לי שבשנה הבאה יהיה הרבה כסף. כמו שאמרתי, בכל שנה זה עולה.
אני רוצה רק לציין, אני זוכר קצת בעל פה, מה שאמרת שראית שאנחנו משקיעים. השנה אני חושב שזה רעיון נכון וראוי להשקיע בשיקום חיילי צה"ל, בהלומי קרב, אנחנו נשקיע סכומים גבוהים מאוד יחסית למה שניתן עד היום; גם נושא של כיתות חכמות, הייטק, סייבר בפריפריה, נקדם את החבר'ה בפריפריה גם ליחידות מיוחדות בצה"ל; תעסוקה של חיילי צה"ל, שזה דבר מאוד חשוב היום, להחזיר גם את החבר'ה שיצאו למלחמה להגן על מדינת ישראל ועל כולנו, למעגל תעסוקה, לקדם אותם. לעשות כל מיני פיתוחים, יש חברות שמתעסקות בטכנולוגיות וכל מיני, לתת הזנק מסוים. קראנו לזה חברות פופקורן, אתה נותן להן עוד טיפה והן ממש מרימות את הפרויקטים ואת החברות שיעסיקו.
כמו שאמרתי, אנרגיה מתחדשת. לזה אנחנו גם מחויבים מבחינת מטרות הקרן, כדי לשמר את האנרגיה לעתיד. מה שאמרת לגבי מחקר נכון מאוד, אנחנו משקיעים במחקר גם סכום מסוים. זה יהיה ב-BLUE TECH, נראה איך נעשה את זה. אני אומר עוד פעם, אם הייתה אפשרות להקים מרכז מחקר, או לפחות להתחיל במשהו כזה, זה היה מעולה. לאו דווקא ישר בספינות או בדברים כאלה. נראה, לפי התקציבים.
<< אורח >> זהר גבירצמן: << אורח >>
יש בהצעה שם כמה תשתיות ידע שראית שם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כן. כמו שאמרתי, נקים מספר מרכזים. אני פשוט משתף אתכם כי העלית את הנושא הזה. הדברים מאוד חשובים, הכול חשוב, הלוואי והיה לנו עוד כסף.
יש הרבה חיילים שמרגישים היום שהם ננטשו קצת, החבר'ה שנפגעו. מסתובבים פה בוועדות. בלי קשר לרמה של הפגיעה שהם ספגו, צריכים להשקיע מעבר לזה, מעבר לשיקום שעוברים על ידי הצבא. אנחנו לא מחליפים את הצבא ולא שום משרד ממשלתי אחר.
תעסוקה – זה דבר מאוד חשוב. דרך אגב, זה קיים בחוק של הקרן; תשתיות – כמו שאמרתי, הרוב זה תשתיות. פרט למחקר ימי, שזה כי אנחנו מחויבים גם בגלל שאנחנו מקבלים את האנרגיה מהים וגם לבחון את הפגיעות בים ובטבע ובכלל. אם נצליח ליצור אנרגיה מתחדשת מרוחות או מגלים או מכל מה שהבאתם כאן, זה מבורך מאוד.
תודה רבה לכם על ההצגה של הדברים, באמת השכלנו לא מעט. לגבי ספינה, באמת כבר שנתיים אנחנו מדברים על זה, היא בכל פעם לוחשת לי את זה באוזן.
<< אורח >> ישי וינשטיין: << אורח >>
הם זכו לביקור יפה בספינה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כן. אני לא הייתי, אולי זאת הבעיה.
<< אורח >> זהר גבירצמן: << אורח >>
אבל אתה היית בדיון, אני זוכר, בשנה שעברה. אתה שאלת על כתם הנפט.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
נכון.
<< דובר_המשך >> זהר גבירצמן: << דובר_המשך >>
זו לא פעם ראשונה שאתם אומרים בשנה הבאה, גם בשנה שעברה אמרו בשנה הבאה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
במה שקשור אליך, אני גר בשבר הסורי-אפריקאי. על השבר, באלוני הבשן, ברמת הגולן.
<< אורח >> ישי וינשטיין: << אורח >>
שכן שלנו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
למה? איפה אתה גר?
<< דובר_המשך >> ישי וינשטיין: << דובר_המשך >>
גרתי, בקשת.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
טוב לדעת.
<< אורח >> זהר גבירצמן: << אורח >>
אלוני הבשן זה, נדמה לי, היישוב הכי מזרחי של מדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כן, נכון.
<< דובר_המשך >> ישי וינשטיין: << דובר_המשך >>
גם תחנת הרוח הראשונה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הטורבינה, נכון. מולנו, הר בני צפת. היום יש את הטורבינות הגבוהות של 200 מטרים, החדשות. יוראי לא פה, אז אין מי שיקפוץ. תודה רבה לכם.
<< דובר_המשך >> ישי וינשטיין: << דובר_המשך >>
אפשר להעיר עוד הערה?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תמיד. אתה יכול לדבר חופשי אצלי בוועדה. סליחה, יש עוד מישהו בזום.
<< דובר_המשך >> ישי וינשטיין: << דובר_המשך >>
חשוב מאוד להדגיש, זה קשור למה שיוראי קודם העיר וההערה שלו הייתה במקום, הוא צדק.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הוא צודק לפעמים, קורה.
<< דובר_המשך >> ישי וינשטיין: << דובר_המשך >>
לא, הוא צודק, נראה לי, הרבה. ההערה הייתה במקום, אבל חייבים להבין מה שאתה אמרת, למדינת ישראל יש הרבה ים. כשאנחנו עובדים בים במחקר, דרך אגב, זה לא רק במים הטריטוריאליים, אנחנו עובדים בכל השטח הכלכלי, שזה 100 קילומטרים ויותר. אנחנו עובדים קבוע עד 120 קילומטרים מהחופים.
<< אורח >> זהר גבירצמן: << אורח >>
השטח הכלכלי של המים בישראל הוא 30,000 קילומטר רבוע בערך.
<< דובר_המשך >> ישי וינשטיין: << דובר_המשך >>
יותר משטח מדינת ישראל.
<< אורח >> זהר גבירצמן: << אורח >>
אם אתה מחשיב את יהודה ושומרון, אז זה בערך אותו דבר.
<< דובר_המשך >> ישי וינשטיין: << דובר_המשך >>
והידע שלנו על כל זה הוא סופר נמוך. לכן, חשוב מאוד שהוועדה תקבע לעצמה כמטרה בכל שנה לתת סכומים נכבדים לנושא הזה – כמו כסף שבא מהים צריך לחזור לים, אתה אמרת את זה – כי אנחנו יודעים מעט מאוד ולך תדע מה יקרה בהמשך. הנושא הזה הוא חשוב מאוד.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בלי קשר לכמה נשקיע בנושא הזה של חקר ימי, אני חושב שאנחנו נכניס בסיכום הפעם לאחד הסעיפים, כי אני לא יודע איפה אהיה בעוד שנה, שאנחנו רואים מטרה נכונה לרכוש ספינה חדשה כדי לקדם את החקר הימי. נכניס את זה לדורות הבאים פה בוועדה.
מי בזום?
<< אורח >> אלון זס"ק: << אורח >>
הייתי אמור להגיע ומשום מה שלחו אותי לזום אתמול בערב. אני לא רחוק מכם, ליד בית שמש. אני מנכ"ל חקר ימים ואגמים בישראל. ידידיי, עמיתיי, הסבירו פה טוב מאוד על הספינה.
אגיד שני דברים. א' זאת ספינת המחקר של ישראל, היא באמת גם משמשת בכוננות 24/7 לאירועי זיהום ים בשמן ועוד פעילויות כאלה ואחרות שהיא עושה כל הזמן. ספינת חיל הים בת מעל ל-35 שנה. היא באמת עשתה את המיפוי של כל האזור הכלכלי של ישראל ומאפשרת לנו לעשות את המחקרים האלה שהם כל כך פרקטיים בסיסיים. גם המדקס Explorer היא ספינה נהדרת, אני משתמש בה הרבה מאוד. פורט עליה בישיבה הקודמת. אין ספק שאנחנו חייבים את זה בשביל להמשיך ולהיכנס לעידן הזה של השימוש והניצול והשימור של הים. זה דבר אחד.
דבר שני, לשאלתך לגבי אותה מינהלת.–אתה לא מממן את החוקרים, החוקרים ממומנים על ידי משרד האנרגיה. אבל את כל האופרציה שבה יזם, ורק אתמול היו אצלי יזמים בחיפה שרוצים להקים היום מצוף וצריכים חשמל וצריכים חיבור וצריכים אישור ממשרד הביטחון וצריכים אישור מנוגה וכל הדברים האלה – מישהו צריך ללכת איתם יד ביד ולגרום לזה שזה יקרה.
כשניתחנו את הנושא, ונעשתה על זה הרבה עבודה, כולל במינהל התכנון, זיהינו שהמינהלת הזאת היא הגורם המגביל של הכול. היכולת שלנו להוציא את זה מהכוח אל הפועל, לרבות התשתיות – בכל מקום כזה נצטרך לשים תחנה לניטור סביבתי, זה תשתיות. אתם אמורים להשקיע בתשתיות. ספינות זה תשתיות, תחנות ניטור זה תשתיות, דיגומים וניטורים זה תשתיות. כוח האדם והחוקרים ממומנים כרגע על ידי משרד האנרגיה, בקטע הזה אנחנו די סגורים. עד כאן, תודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. אילנה.
<< אורח >> אילנה ברמן-פרנק: << אורח >>
תודה רבה. אני מצטערת, נתקעתי בחו"ל. אני רק רוצה להוסיף לנושא הזה של ספינות מחקר. ספינות מחקר הן קריטיות. שתי ספינות מחקר קריטיות. בכל שנה לגלגל אותן לשנה הבאה, נישאר בלי ספינות המחקר שלנו. ספינות המחקר משמשות לא רק את האקדמיה, הן משמשות את משרדי הממשלה, הן משמשות את ה-BLUE TECH. אני חושבת שחייבים לשים את זה בסדר העדיפות. גם ההכשרות והסטודנטים, המהנדסים הימיים, כולם צריכים את ספינות המחקר, בעצם, לעבודה שוטפת. לכן, אני חושבת שכן צריך לשים בסדר העדיפות. גם תשתיות שהן מאוד יקרות, הן תשתיות שנרכשות פעם אחת. אין ברירה, צריך מתישהו לתעדף אותן ולא לגלגל אותן משנה לשנה. תודה.
הנקודה של הספינות היא נקודה חשובה ויש גם נקודה נוספת שרציתי להעלות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בסדר גמור, תודה רבה. לגבי הספינה, כמו שאמרתי, נכניס בסיכום שורה אחת לגבי זה שנכניס את זה בשנה הבאה. אנחנו לא יכולים לחייב את הוועדה הבאה שתהיה, אבל לפחות נראה את זה כקריאת כיוון.
<< אורח >> ישי וינשטיין: << אורח >>
זה ספינות, רק לזכור, זה שתי ספינות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הגזמתם. כמה כסף זה?
<< דובר_המשך >> ישי וינשטיין: << דובר_המשך >>
אולי צריך להסביר, כי זה נשמע כמו איזה - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא, לא, אני מבין. נתנאל, לפי הגרף שלך כמה יש בשנה הבאה בערך?
<< דובר_המשך >> ישי וינשטיין: << דובר_המשך >>
בשנה הבאה יהיו כבר מיליארד שקלים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא, ב-2030 אולי יהיו. זה הצפי.
<< דובר_המשך >> ישי וינשטיין: << דובר_המשך >>
אני רוצה להבהיר, הפעילות הימית, המחקרית, מעבר לזה, חלקה, שמתבצע באזור החוף, מתבצע בסירות קטנות. אחרי זה יש לו עומקים בינוניים, שזה בעיקר ספינת המדקס Explorer, זו ספינה קטנה מאוד, בגודל של יאכטה הרגילה. אחרי זה יש את הספינה של חקר ימים ואגמים, שאנחנו יכולים לקרוא לה בינונית אבל גם היא בינונית מינוס.
שתי הספינות האלה הן קריטיות, יש פעולות היום – זהר פה יכול לספר לכם. קודם הוא התלונן לי, לפני שהתחילה הישיבה, איך כבר כמה שנים הוא מחכה לפעילות שהוא תלוי בה רק בבת גלים ובגלל שאין איזה אבזור מסוים אי-אפשר לעשות אותה. בת גלים זה של חקר ימים ואגמים. אנחנו חייבים לפחות את שתי הספינות האלה, שתיהן תוך כמה שנים לא תעבודנה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתה מדבר על ספינות חדשות, לא על אבזור שחסר.
<< דובר_המשך >> ישי וינשטיין: << דובר_המשך >>
על ספינות חדשות. האחת מנוהלת על ידי עמותת אקואושן, עומדת היום בהרצליה, אבל תוך זמן קצר מאוד היא תפסיק לעבוד. השנייה מנוהלת על ידי חקר ימים ואגמים, עומדת בנמל חיפה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מה המחיר של השקעה כזאת שהצגתם כאן?
<< דובר_המשך >> ישי וינשטיין: << דובר_המשך >>
ביחד זה 60.
<< אורח >> אולגה זלטקין: << אורח >>
60 ביחד.
<< דובר_המשך >> ישי וינשטיין: << דובר_המשך >>
60 מיליון. קטן על הקרן.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כן, הקרן הבאה. כמה זה יוצא? 20% מהקרן הבאה.
<< אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >>
זה ספינות שכבר מאובזרות או שזו רק הפלטפורמה של הספינה?
<< דובר_המשך >> ישי וינשטיין: << דובר_המשך >>
אני לא יודע לגבי חיא"ל (חקר ימים ואגמים). אני יודע שלגבי אקואושן, שזה הרבה יותר פשוט, הספינה שנקראת היום מדקס Explorer, מדובר כולל אבזור. חיא"ל שאלון יגיד, הוא יושב בזום, הוא המנהל. לגבי בת גלים.
<< אורח >> אולגה זלטקין: << אורח >>
אבזור אפשר להעביר גם מספינה לספינה.
<< דובר_המשך >> ישי וינשטיין: << דובר_המשך >>
אבזור אפשר להעביר, אבל יש דברים שאי-אפשר להעביר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
טוב, תודה רבה. מישהו רוצה להוסיף משהו? נתנאל?
תודה רבה לכם, אסיים את הישיבה הזאת. כמו שאמרתי קודם, עברתי על הסעיפים ונעשה ככל יכולתנו. להשקיע בים חייבים, אני לא יודע מה יהיה הסכום. נראה, תלוי בשרון שם, מה היא כותבת לי, אני לא יודע. נשתדל. לגבי המחקר הימי – יהיה, אנחנו מחויבים לזה, אנרגיה מתחדשת, כמובן, וכל מה שציינתי. בהמשך ניתן יותר דגש למחקר ימי. נציין את זה בסיכום של הוועדה לקראת אישור התקציב. תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:27. << סיום >>