פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 208
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, ט' בשבט התשפ"ו (27 בינואר 2026), שעה 13:08
סדר היום:
<< נושא >> אשרות כניסה חוזרות (אינטרוויזות) לעובדים זרים בכלל הענפים << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
חוה אתי עטייה – היו"ר
מוזמנים:
מיטל כהן שבתאי
–
מנהלת אגף חקלאות וסיעוד מוסדי, רשות האוכלוסין וההגירה
יאירה מרדכי
–
מנהלת אגף סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה
ואאיל עבאדי
–
מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל
אלעד כהנא
–
עו"ד, עמותת קו לעובד
מעין אמיר
–
עו"ד, התאחדות התעשיינים
רונן בן ציון
–
מנכ"ל התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה
אבי בן ז'נו
–
פעיל חברתי לנכים, ארגון "נכה לא חצי בן אדם"
השופט בדימוס משה הכהן
–
יושב ראש העמותה לקידום זכויות הסיעודיים
שלום קוטשר
–
מנכ"ל דובר אנשים, ארגון נכי שיתוק מוחין
אייל מוסט
–
מנכ"ל עמותת דף חדש
אליהו בן מויאל
–
יו"ר מיוחדים בקהילה, נכים שווים בקהילה, חבר עמותת מיוחדים וחבר מועצת הבריאות
משתתפים באמצעים מקוונים:
אלכס פרידמן
–
מייסד ויו"ר "נכה לא חצי בן אדם"
טניה באזוב
–
מנכ"ל תאגיד עובדים זרים
מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> אשרות כניסה חוזרות (אינטרוויזות) לעובדים זרים בכלל הענפים << נושא >>
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שלום לכולם, צוהריים טובים, היום יום שלישי בשבוע, ט' בטבת תשפ"ו, 27 בינואר 2026. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה בנושא אשרות כניסה חוזרות (אינטרוויזות) לעובדים זרים בכל הענפים. עובד זר שיוצא מישראל לא יכול לחזור לישראל ללא אשרת כניסה חוזרת.
עובדים זרים יוצאים מישראל במהלך שנות עבודתם בארץ מסיבות שונות כמו חופשת מולדת, אבל של בן משפחה, נישואים ועוד מקרים רבים. הצורך באשרת כניסה חוזרת והתלות הנגזרת מכך במעסיק, בלשכה או בתאגיד, מעוררים בעיות.
קו לעובד פנו לוועדה וסיפר כי בשנתיים האחרונות הבעיות התרבו. המחסור בכוח אדם ברשויות, בעלייה הגדולה של מספר העובדים הזרים בישראל והעלייה המשמעותית בהיקפי העסקה בענפים שבהם פועלת לשכת השמה והעובד תלוי לגמרי במעסיק לצורך הליך קבלת אשרת כניסה חוזרת.
המקרה להבנתנו חמור יותר בענפים שאין בהם לשכת השמה מורשית כמו בענפי הבניין ובענפים החדשים שהתווספו בשנתיים האחרונות ובטיפול במקרים חריגים שמצריכים יציאה דחופה של העובד כמו מוות או מחלה של בן משפחה.
אבקש לשמוע היום מנציג קו לעובד על הבעיות בנושא ולדון בפתרונות והקלה גם על העובדים הזרים וגם על המעסיקים.
אני מעבירה את רשות הדיבור לאלעד מקו לעובד.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
תודה רבה כבודה. אלעד כהנא מהלשכה המשפטית של קו לעובד.
אני אציג, אני אתחיל ואגיד שאני כמובן אציג את הדברים כמו שהם נראים מהזווית של העובדים שפונים אלינו. אני משער שתמונת המראה היא גם איך זה נראה מצד המעסיקים. אני כמובן אתן למעסיקים לדבר על הצד שלהם. אני לא אתיימר לטעון בשמם.
חשוב לי להגיד שאלה תופעות, הבעיות שאני הולך לתאר הן מאוד שונות אחת מהשנייה. הן גם משתנות מענף לענף. אנחנו נתקלים בבעיות בכל הענפים. הן כאמור, שונות בהיקפים, במספרים, בצורה שזה קורה, בשלב שזה קורה. אבל באמת, כמו שכתבנו, הכול נגזר ממשהו מאוד בסיסי וזה הצורך בבקשה, באישור מראש. למי שבכל מקרה אין מחלוקת שמותר לו להיות פה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז זה בכל הענפים אתה אומר.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אין ענף יותר ופחות.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
שוב, זה מתבטא אחרת בענפים שונים. היו גם שינויים בשנים האחרונות שפרקטית הביאו למשל לעלייה במספר, סתם אני נותן דוגמה, עלייה במספר העובדים הנוצרים בישראל. אני בכוונה אומר נוצרים, כי זה משליך על תקופת החגים. בענפים מסוימים, למשל חקלאות, לא היו. למיטב ידיעתי כמעט לא היו עובדים נוצרים שהיו צריכים לצאת בדצמבר לחגים. עכשיו יש, הביאו בהבאה פרטית. מספרים לא גבוהים לדעתי, אבל יש. וזה מעצים בעיה שקיימת בתקופת החגים, שהיא במקרה גם תקופת סוף האשרה. זה לא קשור לחקלאות, זה פשוט ככה יצא.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
וכמה זמן הוא מחכה עד שהוא מקבל את האשרה?
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אז עוד מעט אני אגיד. אני רק אגיד, אלה באמת בעיות שונות ואני אנסה רגע ממבט על. מטבע הדברים יהיה פה איזה שהיא הפשטה שלהם, אז אני מתנצל מראש. וחשוב לי גם להגיד, שוב, אנחנו רואים כמובן מה שמגיע אלינו. אני לא מתיימר להגיד שזה ככה תמיד או הכול. אבל זה בהחלט בהיקפים שראינו בהם שינויים ואני חושב שצריך להידרש אליהם.
מה שעוד רציתי לומר, באמת, בסוף הכול נובע מהצורך הזה באינטרוויזה. אני מבין שזה לא הולך להיות מבוטל. אני לא חושב שזה בכלל על הפרק, אבל אני כן רוצה לשים את זה על השולחן כהצעה לחשיבה למה צריך את זה. ואז אני אעבור הלאה.
אני אגיד שבסוף אנחנו מדברים על אנשים שהגיעו לפה, אישרו להם להיות פה, אישרו להם ויזה לתקופה של שנה לצורך העניין. גם אחרי סיום העסקה יש להם 90 יום להישאר פה ולמצוא מעסיק. אפשר היה לחשוב על עולם אחר. אני אולי הולך להציג משהו פשטני, בטח זה יותר מורכב, אבל בכל זאת, אפשר פשוט להסכים עם המעסיק, כמו כל עובד ישראלי, על מתי תקופת החופשים. שניהם מתאמים מראש, מודיעים לרשות, מעדכנים אותה הנה התאריכים וזהו, יוצא-חוזר. אפשר היה לשאוף לכיוון כזה.
אני מסכים שבעבר זה אולי היה פחות מורכב, יותר קל, היה יותר כוח אדם או לפחות פחות עובדים, פחות סיטואציות, פחות ענפים חדשים ומעסיקים שגם לא יודעים איך עושים את זה. אבל היום אולי, בהינתן שמשאבי כוח האדם ברשות אני מבין כן מוגבלים, השאלה למה שם צריך לנתב את כל העיסוק הזה.
אני אגיד מה הבעיות ואני אשים אותן, שוב, בהכללות, כשלושה סוגים של בעיות שאנחנו נתקלים בהם. סוג ראשון של בעיות, ושוב, אני מדבר רק מצד העובדים כמובן, זה בעיות לקבל את האינטרוויזה. לא במובן שלא ניתנת אינטרוויזה, יש אינטרוויזות, אנשים יוצאים. אבל צריך להבין שזה תהליך שמבחינת העובד הוא שקוף לחלוטין. העובד לא צד לו. זה מוגש על ידי מעסיק או על ידי לשכה. יש עובדים שסומכים על המעסיק שלהם, בצדק או שלא בצדק, יש עובדים שלא סומכים על המעסיק שלהם, בצדק או שלא בצדק.
ופנו אליי לא מעט, ושוב, זה קרה בעיקר סביב נובמבר-דצמבר, אבל לא רק. שאומרים אני ביקשתי כבר לפני 30 יום, מראים לי את ההתכתבות עם התאגיד או מעסיק בענף אחר. הם לא יודעים, יכול להיות שהמעסיק, אגב, גם אני לא יודע, יכול להיות שהמעסיק באמת הגיש. והיו מקרים שהוא באמת הגיש. אבל אז מסרו לי שהוא התבקש להשלים והוא לא קיבל או טוען שהוא לא קיבל. כל מיני דברים שנתקעים בפינג-פונג. צריך גם להבין, חלק מהמעסיקים, וקיבלתי גם פניות ממעסיקים שאומרים שהם לא יודעים איך עושים את זה. בעיקר הם היו מהענפים החדשים.
צריך לזכור שבסופו של דבר עובד מזמין כרטיס טיסה מראש. אף אחד מאתנו כשהוא יוצא לחופשה לא מחכה לדקה ה-90 ומזמין. יש פה עלויות מאוד משמעותיות לאוכלוסייה הזאת. זה גם אנשים שזאת לא רק חופשה, זה לראות את המשפחה שלהם, לפעמים לא ראו אותם חודשים, שנה ולפעמים גם שנים. זאת אומרת, זה משהו שהם מחכים לו. חגים זה לא משהו שלבחירתם.
עובד שמגיע ל-1 בדצמבר ועדיין לא יודע מה קורה איתו בכריסמס למשל זו בעיה. יכול להיות שהוא יקבל תשובה שבוע אחרי זה, אבל הוא צריך להחליט מתי הוא קטנה כרטיס טיסה ומה הוא עושה את זה. והם הוא קנה אז אולי לבטל ולקנות שוב. לתאם עם המעסיק את החופשה שלו. המעסיק צריך להיערך ולהביא עובד מחליף.
זאת אומרת לעיכובים האלה יש המון השלכות מהצד של איך זה נראה בתוך יחסי העסקה ועל העובד. וצריך גם להגיד, גם פניות דחופות. אני קיבלתי פניות שבסוף העובד קיבל אינטרוויזה, אבל זה היה מקרה דחוף. ברור לי שמקרה דחוף זה דחוף. ילד שאושפז למשל. אף אחד לא יחכה שבוע-שבועיים. יש מנגנון חריגים בתוך הרשות לזה. קטונתי, אבל אני מבין שעם העלייה במספר העובדים יש גם עלייה במספר הבקשות. אין עלייה במספר כוח האדם. אין לי תלונות לגורם שעושה את זה, ברור לי שעמוסים שם עד מעל לראש. אבל בסוף זאת הסיטואציה. מעסיקים ועובדים צריכים עכשיו בכל מיני פינג-פונג שיכול להימרח. לא תמיד, אני לא אומר שזה כל המקרים כמובן, אבל יש מקרים כאלה.
העובד עיוור לזה לחלוטין וזה יוצר כל מיני בעיות ביציאה מלכתחילה. יש עובדים שלא ייצאו, שיבטלו טיסות. ויש עובדים שכן ייצאו ואז יצטרכו להחזיר אותם. זו הבעיה מהסוג השני שאני הולך לדבר עליה וזה החזרת עובדים. המקרה הקל יותר הוא כאשר המעסיק רוצה למשוך אותם חזרה. אני, ואני יודע את זה גם ממעסיקים, ממה שאני מבין, זה לא פשוט. גם כאשר יש מעסיק שרוצה להחזיר את העובד זה לא ככה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא הבנתי, הוא עזב?
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
עזב בלי אינטרוויזה, למשל כי הובטח לו - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כאילו הפסיק את ההעסקה שלו? לא רוצה להמשיך?
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
לא. הוא יצא לחופשה, לא קיבל תשובה עד מועד הטיסה האם יש אינטרוויזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, באבל ובמקרים חריגים אני מבינה.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
לא, לא מקרים חריגים למשל. הזמין חודש מראש, הגיע מועד הטיסה, עדיין אין לו תשובה. אפשרות אחת, ויש את אלו שעושים את זה, יבטלו את הטיסה, על כל העלויות. יקבעו מחדש, יישארו פה וכו'. אפשרות שנייה היא שהוא יסמוך על המעסיק שלו, בצדק לפעמים, שאומר לו אל תדאג, הגשתי לך, זה בטיפול. תצא. והוא יוצא. ועכשיו צריך להחזיר אותו.
המקרים היותר פשוטים שנתקלתי בהם, כאשר המעסיק באמת רוצה להחזיר אותו. יש מעסיק לפחות. המעסיק גם פועל. אני אתן למעסיקים לתאר את איך זה נראה מהצד שלהם. אני יודע שזה לוקח הרבה זמן. ואני יודע על כל מיני בעיות בירוקרטיות. למשל העובד צריך צריך ללכת לקונסוליה. עכשיו, לא בכל מדינה יש קונסוליה. סרילנקה למיטב ידיעתי אין שגרירות, צריך ללכת לניו דלהי. אני נתקלתי בעובד שכבר ניתן אישור מרשות האוכלוסין וההגירה, אמרו לו רק לך עם זה לקונסוליה. יש קונסוליה במדינה שלו. הוא הגיע לקונסוליה, הקונסוליה לא ידעה מה לעשות עם זה. אמרה אתה הרבה מעבר לזמן של אינטרוויזה, אני לא יכולה לתת לך אינטרוויזה, תבקש B1 אקספרט. זה עובד שכבר שלושה חודשים, אגב, נמצא בחו"ל.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
מאיזה ענף?
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
בניין. מאז שהרשות נתנה אישור להחזיר אותו. שלושה חודשים מאז שניתן האישור להחזיר אותו. וזה כאשר יש מעסיק שרוצה להחזיר אותו.
אני צריך להגיד שיש גם מקרים שאין מעסיק. למשל אם הוא פוטר תוך כדי או לפעמים, והיו לי מקרים כאלה, שאגב הגשתי תלונות עליהן וחלקן התקבלו על ידי הרשות, שהמעסיק פשוט שיקר. ברור לי שזה לא רוב המעסיקים. אבל היו לי גם מקרים שהרשות קיבלה, הבאנו ראיות שהמעסיק אמר לעובד בטח, תצא, אין שום בעיה. ואז דיווח עליו כנוטש. אמר לרשות לא רוצה אותו יותר.
הרשות שוכנעה, למשל במקרה שהבאתי עכשיו. לקח גם זמן כמובן לשכנע אותה. אין דרך לעובד כזה לפנות אליה. בענף בניין אין לשכה, בענף התעשייה אין לשכה. זה רק דרך קו לעובד, לצערי.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
יש את מרכז הפניות שהרשות מפעילה.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אז אני חייב להגיד שפנו - - -
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
במגוון שפות.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אוקיי. אז אליי מגיעים גם עובדים שטוענים שהם ניסו את מרכז הפניות ולא קיבלו מענות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
המוקד הזה זמין, נגיש בכל רגע נתון?
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
ואני כן רוצה להזכיר שהוא לא פועל בכל השפות. עובדים דוברי מליאלם למשל מהודו, אין דוברי מליאלם במרכז השפות. הרבה זמן ממה שאני יודעת ב-CIMI גם לא היו דוברי סינהלה. אז זה לא פתרון אידיאלי. הלוואי שלא היה צריך גורמים אחרים, אבל פונים גם אלינו.
מה גם שלהתקשר למרכז הפניות זה גם לא קל מחו"ל מבקשים.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
יש גם אפשרות לפנות באמצעות קישור כזה שהם יכולים לכתוב וחוזרים אליהם.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אוקיי.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
יכול להיות שזה לא זמין כל הזמן במענה ישיר, אבל הם תמיד יכולים לפנות אלינו בכתב, למרכז הפניות ותמיד חוזרים אליהם.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
בסדר. אני כמו שאמרתי, לצערי, מטפל גם במקרים של עובדים שהפניתי אותם לשם, כי גם לקו לעובד אין משאבים לטפל במספרים שהגיעו לכאן. ואומרים לי לא חוזרים אליי או לא נותנים לי תשובה טובה או לא נותנים לי הסבר.
אבל גם אם נוצר קשר עם רשות האוכלוסין וההגירה, וגם אם אישרו, אחרי back and forward של ראיות. שוב, הבאתי דוגמה של עובד בענף הבניין, שלושה חודשים עדיין שם מהזמן שאושר לו. למשל לאותו עובד שנמצא, ואני מביא את הדוגמה הזאת כי אני חושב שהיא מראה הרבה כשלים בדרך, באותו מקרה נמצא על ידי הרשות שהתאגיד הונה אותו. איך העובד אמור לחזור? דרך אותו תאגיד. רק אותו תאגיד יכול להחזיר אותו.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
הוא פוטר לפני שהוא טס?
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
לא. הוא נשלח עם עוד - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
התאגיד פיטר אותו?
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
התאגיד לא פיטר אותו. התאגיד מסר לו בזמן אמת, הציע הכול יהיה בסדר, אני אחזיר אותך עם אינטרוויזה. העובד יצא ואז דווח כנוטש. מכרו לרשות כל מיני שקרים שהצלחנו להפריך. הרשות קיבלה את העמדה, אבל עכשיו מחכים שהתאגיד יפעל. חלק מהזמן היה רק להרחקות לאותו מעסיק שהונה אותו ולדעתי גם ניסה להונות את הרשות להחזיר אותו. עברנו את השלב הזה ועכשיו אנחנו בבירוקרטיה מול הקונסוליה.
יש כל מיני ביטויים לדבר הזה של איך מחזירים עובדים מחו"ל. אני אגיד, זה כשאין מעסיק. וכשיש מעסיק צריך לזכור שגם המעסיק מושפע מזה. אני, שוב, לא אתיימר להציג היבטים של מעסיקים, אבל בסוף מעסיק שתכנן חופשה מסוימת של עובדים שלא לקח מחליף, בסוף החופשה הזאת מתארכת. חופשה כפויה, אף אחד לא נהנה ממנה, פי שתיים או שלוש, זה משפיע גם על מעסיק.
סוג שלישי של בעיות זה הצורך לתת אינטרוויזה בצמוד לוויזה עצמה. אני אגיד שבענף הסיעוד יש אפשרות לצאת לאינטרוויזה בין מעסיקים. זה אפילו מעודדים את זה, כי זה מקל על מעסיק. עדיף לו שהעובדת שלו תצא לחופשה לפני שהיא הגיעה ותגיע אליו רעננה. ענפים אחרים חייב שיהיה לי מעסיק ועד תום האשרה.
כאן אני חוזר לסיפור שסיפרתי בהתחלה על סוגיית החגים וענף החקלאות. מגיע חודש נובמבר, עובדים מהודו למשל, בחקלאות, רוצים להיערך ולצאת. יש להם אשרה עד ה-31 בדצמבר וזה האינטרוויזה שהם יכולים לדעת שהם יקבלו. עכשיו הם צריכים להמר: או להמר שהם ייצאו ויתנו להם לחזור בינואר, בכל זאת הם טסים לכריסמס ולשנה החדשה. לא עוזר להם לחזור ב-31. או שהם צריכים לחכות ולחכות. למה? להקצאות שיגיעו לשנה הבאה. הקצאות שצריכות להגיע ממשרד החקלאות לרשות האוכלוסין, שצריכה לפרסם את ההקצאות לשנה הבאה, שתיתן אשרה למעסיק, שיראו שיש לו מעסיק ואז יהיה אפשר לתת לו אינטרוויזה ארוכה יותר.
לחלקם זה מאוחר מידי. למשרד החקלאות אני אגיד יש דוחות מבקר מדינה, זה עוד מלפני עשור, שבאופן כרוני זה מתעכב עד סוף השנה הקלנדרית, עד בערך נובמבר-דצמבר. היו לנו שנים, אם אני זוכר נכון ב-2021 זה אפילו גלש לתוך 2022. לא היו אינטרוויזות עד מרץ 2022.
עכשיו על כל זה צריך לשאול למה? מה יקרה? אז הועבד ייצא עם אינטרוויזה ל-90 יום, תהיה הקצאה. כנראה שתהיה הקצאה והכול יהיה בסדר. וב-5%, אני סתם זורק, שלא, אז הוא יחזור ויחפש מעסיק. יש לו 90 יום לזה. זאת אומרת, כל הבירוקרטיה הזאת, באמת מייצרת הכבדה.
ואני גם חייב להגיד, לא מסתכלת על אנשים שהגיעו לפה. בסוף זה לא ציוד עבודה שבא לפה וחילקנו לאנשים. אלה אנשים שהגיעו לכאן, רוצים שיהיה להם טוב, רוצים שיעבדו פה. בסופו של דבר בשביל זה הם כאן. צריך להסתכל על זה מנקודת המבט שלהם. להגיד לחכות, לסמוך, שיהיה, אף אחד לא היה עושה את זה. אלה אנשים שחלקם שילמו הרבה כסף בשביל לבוא לפה. מצד שני, לפעמים לא ראו את המשפחה שלהם שנה ושנתיים. צריך להבין מה המשמעות של זה.
אני לא מקל ראש גם בביטול טיסה שני לחופשה. זה מאוד כואב. אבל קל וחומר על מה אנחנו מדברים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז מה אתה אומר? הבעיה זה הבירוקרטיה או מנגד המעסיק לא רוצה בחזרה את העובד?
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אני חושב שיש מקרים שבהם המעסיק הוא האשם. לא כל המעסיקים, בוודאי, אבל יש מקרים כאלה, כולנו בני אדם. יש ויש בכל מקום ובכל קבוצה. אין לי מה לומר על דבר כזה, זה פלילי בעיניי. זה הפרת היתר. אבל גם צריך לחשוב איך זה נראה מכיוון העובד, אך אני מדבר איתו, איך אני מחזיר אותו וכו'.
אני חייב להגיד שבניסיון שלי, כשאנחנו פנינו בשם העובדים החוזרים, היה צריך הררי ראיות, בעוד שמהצד השני כל מה שצריך זה שיחה עם התאגיד או המעסיק ובזה זה נגמר. זה הניסיון שלי במקרים האלה. אבל בחלק גדול מהמקרים המעסיק לא קשור לזה. הוא לא אשם. או אולי הוא טעה.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
הוא צריך להגיש את הבקשה.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
הוא צריך להגיש את הבקשה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני מחכה יפה, אלעד, תראה איך השתפרתי. אני מחכה שתסיים ואז אני אגיד לך איך זה נראה מהצד שלנו. כי בסוף יש לנו "בעיה משותפת" שהיא לא העובד.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אני מסכים. אני רק אגיד, אני לא חושב שתמיד, אני חושב שבחלק גדול - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה זה בעיה משותפת? תשתף אותנו גם. למה הוא מתכוון שהבעיה משותפת?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני אגיד לך משהו. אלעד, אתה צריך לתת לזה ציון לשבח, התאפקתי כל השיחה. בסוף אתם צריכים להבין משהו. קודם כל, אני מסכים איתו עם זה שיש תפוח סרוח פה ושם מהמעסיקים. זה לא משפיע על כולם או רוב רובם כן דואגים לעובדים וכן עושים את המקסימום.
אבל אני אתן לך דוגמה חיה. אנחנו כל שנה, הנה גם עכשיו, יש תאגידים, לא מעט, שעוד לא קיבלו היתר. אנחנו עוד שנייה בפברואר. עכשיו מה קורה? העובד לא מבין את נבכי הבירוקרטיה. כשהוא פונה אליך בסוף השנה, אומרים לך גם מוציאים מיילים תמיד שאתה יכול לבקש אינטרוויזה עד ה-31 בדצמבר. אתה לא יכול, הוא צריך לחזור לפני זה. זה הנוהל.
אם הוא רוצה לצאת ב-25 כי זה כריסמס ולחזור אחרי השנה החדשה, אין לי אופציה. עכשיו מה קורה? הוא לפעמים חושב שעכשיו המעסיק לא בסדר כי הוא לא רוצה לתת לו אינטרוויזה. זה לא המקרה. אתה מבין? אני מניח שיש לכם לא מעט פניות שפונים ואתם מבינים שבסוף צוואר הבקבוק של סוף שנה תחילת שנה אינה קשורה במעסיק, בכל הענפים. אני לא מדבר איתך על ענפים שלא מכירים ולא יודעים איך עושים, כי זה חדשים, הם ילמדו. בסוף אנחנו, אני כמעסיק, גם אם אני רוצה לאשר לעובד שלי לצאת בדצמבר אני לא יכול.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אני מסכים לגמרי, ולא טענתי שזה אצלכם.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני אומר, אני לא יכול. ויש עוד בעיה, אתה צריך להבין שיש עובדים, אתה יודע, כמו שהם מנצלים את המערכת, בדיון הקודם שלנו של בקשות המקלט, הם מנצלים גם את הסיפור של האינטרוויזה. עובד בסופו של דבר, אתה יודע, שבא לפה לעבוד, לא הגיוני, סיעודי, בניין, חקלאות, שהוא ייצא 90 יום כל שנה לחופש. אני ואתה לא מקבלים 90 יום חופש. ואף אחד פה מסביב לשולחן לא מקבל 90 יום חופש. בסוף אתה יודע שהוא עובד אצל איזה שהוא מעסיק הוא יוצא לתקופה מסודרת.
אבל בסוף אפשר לפתור את זה בצורה נורא פשוטה. אני נגיד אצלי בתוך הבית דאגתי להבהיר להם בשפות שלהם מה הנוהל המסודר. אל תזמין כרטיס טיסה לפני זה. תן לנו התראה של שלושה שבועות לפני. כי אנחנו מבינים - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה נכון, הוא צודק.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אנחנו צריכים לעדכן את הלקוח, צריכים לקבל ממנו אישור.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אני מסכים לגמרי, אייל. אבל כל זה לא קשור למה שאמרתי. אז אם אני אוכל רק לסיים. לא התלוננתי על התאגידים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני רק רוצה להגיד לך משהו קטן. שבסוף יש גם עובדים שעכשיו, אתה יודע, הוא מקבל תשובה שהיא לא מתאימה לו אז הוא מחליט וללכת. כשהוא קם והולך יש לך שתי אפשרויות. במקרה חירום יצא לי לא מעט עובדים, לא עלינו, שנפטרו קרבה ראשונה או דברים דחופים. יצאו בלי אישור. אנחנו שלחנו מייל למת"ש אמרנו זה המקרה, אנחנו נותנים לעובד לנסוע. באותו רגע הוא נסע, הוא הביא את הניירת הנורמלית, לקח שבוע עד עשרה ימים. הוא קיבל חזרה לבוא לארץ וחזר בשלום.
כאשר עובד יוצא על דעת עצמו, בלי לעדכן אף אחד, כי זה לפעמים גם קורה. ואז הוא מתקשר אליך אחרי חודשיים שהוא כבר שרף את כל הכסף שהוא הביא איתו, הוא אומר לך עכשיו אני רוצה לחזור. אתה צריך להבין משהו, אני כתאגיד, זה שהוא עזב את הארץ זה לא מספיק. הוא לא יורד לי מהמכסה. אם אני לא מעביר לו את כסף הפיקדון שלו דרך האגף לפיקדונות לחשבון הבנק שלו בחו"ל הוא עדיין יושב אצלי. אני לא משלם עליו אגרה, אבל הוא תופס לי מקום. בסופו של דבר לי יש אינטרס או שהוא יבוא לעבוד או שהוא יירד מהמכסה.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אייל, אני בטוח שיש לך מקרים כאלה, אבל זה לא המקרים שאני מדבר עליהם.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אתה צריך לשמוע גם מקרים אחרים. רוב העובדים מנצלים את הפרצה.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אני חולק עליך. סליחה, סליחה. אני יכול, דיברתי, עם כל הכבוד להשתלחות - - -
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
זה שתרים את הקול זה לא אומר שאתה צודק, אתה יודע.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
עם כל הכבוד להשתלחות בעובדים התפוחים הסרוחים, אני רואה תמונה הפוכה ויש פה גורם שמקבל תלונות - - -
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
בסדר, אבל אתה, כל אחד רואה מהמשקפיים שלו.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
תן לי לסיים בבקשה. זה בכל זאת הייתה זכות דיבור שלי.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
בסדר, תסיים מה שאתה רוצה.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אם אתה רוצה להתביית על עובדים שתוך חודשיים שורפים את השכר שלהם, בסדר. אני מדבר על עובדים שפנו אחרי שבוע שהם יצאו ולחלקם גם היו התכתבויות עם המעסיק, שרשות האוכלוסין, לא אני וקו לעובד, קיבלו שהמעסיק במקרה הזה אני מדבר גם על תאגידי כוח אדם בבניין - - -
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
יש לך כאלה, תיקח אותו שיעשו מה שצריך.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
בסדר, אז אני לקחתי אותו ומטפלים בו.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אבל אתה לא יכול להאשים את כולם.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אני לא באתי לפה בשביל שמגזר מגזר יספרו לי כמה כל המעסיקים מושלמים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אייל, בוא נשמע.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אתם בדיונים שלמים פה מדברים על ברחנים ונוטשים. אבל כאשר מדברים עליכם פתאום זה לא נעים לשמוע גם על הצד הזה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אבל אמרתי לך שאנחנו עושים פיקדון מסודר זה עובד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אייל, בוא ניתן לו לסיים את דבריו.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
בסדר גמור. ובקשר לבעיה הראשונה שהבעת, של דצמבר, אז בדיוק בגלל זה אני תוהה למה אתה מפנה את זה אליי ולא לצד השני של השולחן.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני לא מפנה את זה אליך, אני אומר לך שדצמבר זה - - -
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
טוב, תודה, זה לא שיח פרטי פה, אני מתנצל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תמשיך אלעד.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
תודה. אבל אני לא יכול להמשיך ככה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אלעד שנייה. תן לו להמשיך.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
כמו שנאמר פה, אני מבין שהמעסיקים עסוקים בלהתגונן וחבל, ואני לא מבין למה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הערה מיותרת. תמשיך בדברים שלך.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
כי הבעיה שהצגתי היא בעיה רוחבית ומבנית ברשות האוכלוסין וחבל שבמקום לפתור אותה ביחד - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו מנסים.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אז הנה, אייל הביא לנו פה דוגמה איך בדצמבר, לא רק בענף החקלאות. אני מכיר את זה מענף החקלאות, אבל אני שומע שזה גם בענפים אחרים. אז אולי למעסיק זה לא בעיה כי העובד לא ייצא והוא ימשיך לעבוד. אבל העובד שלא יכול לצאת בדצמבר או יכול לצאת לתקופה קצרה עם לקיחת סיכון, זו בעיה מאוד גדולה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל על זה צריך ליידע את המעסיק. הוא גם צריך להתמודד.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
זה לא קשור. כבודה, זה לא קשור ליידוע מעסיק.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה לא משהו כוח עליון שפתאום הוא התבשר שמישהו מהמשטרה נפטר אז הוא חייב לעזוב.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
כבודה, זה לא קשור.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל יש דברים, חופשות ודברים כאלו הוא צריך לקבל את האישור של המעסיק.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
זה לא קשור ליידוע המעסיק. אנחנו מדברים על מקרים שהעובד תיאם עם המעסיק שלו, כמוני. המעסיק הסכים. מבחינת המעסיק אין מניעה אם תהיה אינטרוויזה עד אמצע ינואר. אבל זה תקוע לא אצל המעסיק ולא אצל העובד, אלא אצל רשות האוכלוסין.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
בזה אנחנו מסכימים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לכן הדיון כאן, לפתור את הבעיה.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
מעולה. וזה הסוג השלישי שדיברתי עליו של בעיות כאלה שזה צמוד לאשרה. ואני שוב שואל למה. אפשר היה לתת לו. זה לא כוח עליון, דווקא אני אקח את המילים של כבודה. זה לא כוח עליון. זה לחיצה על מחשב. בטוח שצריך אולי לשנות נוהל. אוקיי, חודשיים שלושה של עבודה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אתה צריך לדעת את זה.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
רגע, תן לי לסיים בבקשה.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
ולהחליט ברשות האוכלוסין וההגירה שאם יש הסכמה בין עובד לתאגיד או מעסיק או לא משנה באיזה ענף זה, אפשר לתת גם מעבר ל-31 בדצמבר והעובד יחזור. לא אמורה להיות בעיה עם זה. עובד צריך לדעת מראש. צריך להסתכל גם על נקודת המבט שלו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
בזה אנחנו מסכימים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רגע, אז בואו נעשה סדר.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
שתבין בסוף בן אדם שיוצא בלי לעדכן, אתה צריך לעשות את כל ההליך הקונסולרי מההתחלה. זה לוקח 200 שנה רק לקבוע לו פגישה.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אוקיי, וזו גם בעיה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
ולמה עכשיו כמעסיק, אם בן אדם החליט לקום בן אדם בוגר, החליט לקום וללכת, גם אתה שעובד בקו לעובד לא תצא יום אחד תתקשר למעסיק שלך 'נסעתי שבועיים לתאילנד'. נכון? אתה מתאם חופשה מראש.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אז אני רוצה רגע לשאול אותך. עזוב רגע מה היה במקרה הספציפי. יש מקרים שזה באשמת העובד ויש מקרים כאלה באשמת המעסיק. אבל בוא לא ניכנס למי אשם. יש ויש. אני שואל על מקרה כזה שבו בן אדם יצא ונמצא שבוע בחו"ל או שבועיים בחו"ל. ועכשיו הוא והמעסיק רוצים שהוא יחזור. אפשר לשאול שאלה משותפת, למה צריך את כל התהליך מההתחלה?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
זה פעם לא היה, דרך אגב. עד לפני שנה זה לא היה. ועכשיו החליט, בגלל דרך אגב שהרבה מאוד מהמעסיקים הוציאו אותם בלי אינטרוויזה אז באה הרשות ואמרה אתם רוצים, אתם הופכים את החריג לכלל, אז עכשיו תעשו תהליך קונסולרי, תחשבו פעמיים. זה בדיוק מה שקורה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
עו"ד ואאיל עבאדי, מנהל חטיבה ארצי, איגוד עובדי הבניין, הסתדרות העובדים החדשה. גברתי, מה שאני מבין מהדיון הזה שכל הבעיה היא מערכתית. אפשר לשנות את המערכות באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה. לשנות קצת את הנהלים, לשפר אותם. ולתת לעובד בעצמו להגיש את הבקשה ולא להישאר נתון לחסדי המעסיקים. המעסיקים רוצים, אני לא בא בטענות למעסיקים. אבל אולי אין להם זמן? אולי יש להם עומס עבודה? אולי לא יודע מה.
אני ביום ראשון הגשתי בקשה לוויזה לבריטניה. אתמול קיבלתי תשובה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
זה לא אותו דבר.
בסוף אבל הוא עובד בחברה מסוימת. מה זה יגיש לבד?
צריך לעדכן את הלקוח, יש התראה מוקדמת.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
תן לי להשלים. יש יתרון לזה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אי אפשר שהוא יגיש לבד. הוא מחר ייסע, איפה הוא? לא אמר לך.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
יש פתרון לזה. אנחנו היום במאה ה-21. אפשר לעשות שהבקשה תוגש על ידי העובד בעצמו ותנאים להגשת הבקשה שיצרף מכתב הודעה למעסיק שלו והסכמת המעסיק לתקופה שבה הוא עובד. זה יפתור לכם את כל הבעיה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
זה לא פותר כלום.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
זה פותר.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
זה לא הבעיה. הבעיה שהוא אומר לך עם משהו אחד. הוא מדבר איתך על צוואר בקבוק של סוף שנה. יש בעיה שלתאגיד אין היתר אחרי ה-31 בדצמבר. ואם עכשיו העובד רוצה לנסוע לכריסמס והוא חוזר ב-7 בינואר אנחנו לא יכולים להוציא אותו.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
זו בעיה מסוג אחר. זו עדיין בעיה. כמו שאמרתי, יש פה שלוש בעיות.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
לא רק.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אתה מדבר על משהו אחר לגמרי.
יש רק משהו אחד, אלעד, שלא הבנתי. כשאתה מדבר שבן אדם נמצא בתוך הטווח של ה-90 יום של חיפוש עבודה, לתת לו אינטרוויזה. אז אתה בעצם אומר בוא ניתן לבן אדם שבורח מהתאגיד פרס.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
למה בורח? למה אתה מניח שהוא ברח?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אם הוא לא עובד אצלי ועכשיו הוא בתוך התקופה של ה-90 יום.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
נכון. אולי הוא עזב את המעסיק. אנשים עוזבים עבודה, אנשים מפוטרים, אנשים עוזבים בכל מיני נסיבות.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אין בעיה.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
חברות מתפרקות, מעסיקים נפטרים, בסיעוד זה קיים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אבל זה לא הגיוני. אתה נותן לבן אדם שהוא בין עבודות. בסיעוד זה נכון, אבל זה לא מתאים לכל הענפים.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
אני חושבת שאולי לא כדאי לרדת פה לכל הרזולוציות האלה ולדבר על הכשלים שהם אובייקטיביים ושאנחנו רואים.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
גברתי, אנחנו מדברים על עובדים שבאו לישראל וקיבלו ויזות והיתר לשלוש שנים. במהלך השלוש שנים, עוד פעם, השיקולים של רשות האוכלוסין ומדינת ישראל, למה אם הוא רוצה לצאת לשבוע הוא צריך לבקש ויזה פעם נוספת? הרי יש לו ויזה. לבן אדם יש ויזה לשלוש שנים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
לא, יש לו ויזה כל פעם לשנה קלנדרית.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
לשנה. ואם באמצע השנה הוא יוצא, למה הוא צריך לבקש ויזה בחזרה?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
מה זאת אומרת? אתה - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אתה יכול להתייחס לזה, אלעד, למה שהוא אומר? יש לו ויזה.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
אם הוא יוצא ביולי לאבל, שבוע ימים, על פטירה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, הוא מדבר על כריסמס, על חופשות.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
למה הוא צריך לבקש?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
מה זה למה הוא צריך לבקש? אתה מבקש, מההסתדרות, כשאתה רוצה חופש, אתה מבקש? אתה נוסע לבריטניה.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
אני מבקש חופש, כן. אבל לא מבקש ויזה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
ניסית עכשיו בריטניה, ביקשת חופש? שבוע, שבועיים?
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אבל אייל, מה הקשר? הוא יכול לבקש חופש ממך ועדיין יצטרך אינטרוויזה מהרשות, זה משהו אחר לגמרי. הוא גם יכול לקחת חופש בלי לטוס לחו"ל.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
- - - יש לו ויזה בתוקף, לצאת להיכנס, לצאת להיכנס מתי שהוא רוצה. זה לא עובד, חבר'ה.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
אפשר לעשות מותר לך לצאת פעמיים בשנה. לשבוע או במקרים חריגים.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אפשר היה לחשוב שכל עוד יש ויזה בתוקף, אני לא נכנס לרזולוציה אם הוא פוטר או לא פוטר. כל מה שצריך זה להציג אישור מהמעסיק שצריך לפי דברי העבודה. זהו.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
העובדים באו לכאן לעבוד. הם לא באו לרצות עונש של תקופת מאסר שאין להם חופשים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
בוא, איזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש, יודעים. אל תהיה קיצוני.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
איזה שטויות, באמת ואאיל, לא מתאים לך.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
זה לא שטויות. זה המקרה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
למה? הם מקבלים את מה שמגיע להם מבחינת החופשות.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אני חושבת שהסדרת הנושא בבירוקרטיה מוסדרת בנוהל, יש נוהל כתוב ומוסדר של עובד שרוצה לצאת לחופשה, לא שם אותו בכלא. אני חייבת לציין ששמענו מה אלעד אמר ואני אשמח להתייחס עכשיו או אחר כך. אבל מדובר במקרים מאוד בודדים וחריגים, זה היוצא מהכלל וזה לא הכלל. בקשות לאינטרוויזה בכל הענפים מטופלים באופן מיידי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה מוסדר, זה לא בירוקרטי? זה לא לוקח זמן.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
לא. זה פשוט, בגלל זה אני אומרת לך.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא מסורבל?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אינטרוויזה זו בין הבקשות הפשוטות שמעסיק מגיש אלינו. לא נדרש כל כך הרבה מסמכים. מטופל תוך ימים בודדים. העובד מקבל. הנוהל קובע שהמעסיק נדרש להגיש את הבקשה לפחות 30 יום מראש. ככה שגם אם יש עיכוב פה בהחזרת מסמכים או אני לא יודעת, מה שהוא תיאר, חסר משהו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ההליך הוא מהיר.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
ההליך הוא מהיר. אני חייבת לציין שאני מסכימה מאוד עם אייל. בין העובד למעסיק יש הסכם עבודה ואם עובד רוצה לצאת לחופשה הוא מן הסתם חייב את ההסכמה של המעסיק שלו.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
ותיאום, נכון.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אף אחד לא אמר שלא. זה נושא נפרד. גם אני צריך את ההסכמה של המעסיק שלי, זה לא קשור לאינטרוויזות. זה אפשר להשיג הסכמה ולעבור הלאה, זה לא קשור.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אני אוסיף עוד דבר אחרון, שבחלק מהמדינות שאליהם יוצאים העובדים לחופשת מולדת יש דרישה מהמדינה כדי לחזור לפה לראות את האינטרוויזה. זה הליך מוסדר גם של מדינת ישראל וגם בין המדינות של העובדים הזרים.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
ומה קורה במקרי חירום?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
תמיד יש מענה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
יש מענה, אני אומר לך, יש לנו מענה לזה.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
יש לא מעט מקרים כאלו של עובדים - - -
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
שוב, זה מעסיק שרוצה, כמו שאתה אומר. מעסיק שרוצה יש מענה. במקרה חירום אנחנו הוצאנו מלא אנשים. הם מקבלים תוך יום-יומיים אינטרוויזה חזרה.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אז אליי הגיעו המקרים שזה לא. מה אני אגיד לך?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
לא, אבל שוב פעם, זה מעסיקים שעוברים על הנוהל והם לא מייצגים את הענפים - - -
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אבל אני לא מבין למה אתה חושב שאני תוקף פה את המעסיקים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
לא, אבל אתה צריך להבין שבסוף - - -
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
חבל, חבל. זה לא מה שאני אומר. אתה עונה למשהו שלא אמרתי.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
אני אשמח להגיד ולשקף את הדברים מנקודת המבט שלי. שמי עו"ד מעין אמיר, מהתאחדות התעשיינים.
אני לא מתכוונת להיכנס פה לרזולוציות ומי עשה למי, אלא יותר לדבר על איך אנחנו חווים את הדברים. איזה פניות אני מקבלת ממעסיקים. המצב היום הוא שנכנסנו המון עובדים זרים בשנים האחרונות. יש המון בקשות שצריך לטפל בהן ולצערנו יש פחות מידי כוח אדם שיכול לטפל בבקשות האלה ברשות.
אנחנו נתקלים במצבים, ואגב, על לא עוול בכפם, אין לי תלונות לרשות האוכלוסין. הם עושים עבודה שהיא חשובה, שהיא סיזיפית, קשה ואין להם מספיק אנשים לטפל בזה. אנחנו נתקלים בבעיות. הבעיה היא לא בהנפקת האינטרוויזה כמו מסביב. למשל, היו לי מקרים של תעשיינים שמתקשרים אליי ואומרים לי תקשיבי, אנחנו ביקשנו בקשה להאריך את ההיתר, את הרישיון בעוד שנה. הבטחנו לעובד שהוא יוצא לחופש לביקור מולדת, מתואם איתנו. הוא הזמין כרטיס, הוא כבר מחכה לחופשה הזאת. בינתיים אפילו לא קיבלנו קישור מיחידת הרישיונות כדי לשלם את הרישיון. כך שאם הוא יוצא מהארץ, הוא גם בלי אינטרוויזה וגם אין לו איך לחזור. עובד שהשקענו הרבה כסף להביא אותו. אנחנו אוהבים אותו, מרוצים ממנו, רוצים שהוא יחזור מחופשת המולדת. ומעסיקים נתקלים בבעיות האלה חדשות לבקרים.
אני כמובן לא אציין מאיפה הפניות. אבל הנה, יש לנו שני עובדים שיצאו לחופשת מולדת. ביקשנו אינטרוויזה, שבועיים לפני שהם יצאו. עדיין לא קיבלנו. אז קרו מקרים. בעקבות זאת אנחנו תדרכנו כבר את המעסיקים להגיד אוקיי, אם העובדים באמת רוצים להיכנס חזרה לישראל, תגידו להם שלא יצאו בלי האינטרוויזה. אבל גם זה מעמיד את המעסיקים - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לכמה זמן מותר לעובד לצאת לחופשת מולדת?
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
עד 90 יום. העניין הוא, זה בהנחה שהוא אכן קיבל את האינטרוויזה. שהרישיון שלו לא פג בזמן שהוא שם. יש עובדים שטסו, בינתיים הרישיון פג. היה עיכוב - - -
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
לא, אני חייבת לתקן אותך.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
שנייה, את לא.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
כי זה לא נכון. הוא לא יכול לצאת מהארץ אם אין לו רישיון בתוקף.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
הוא יוצא עם רישיון בתוקף. אבל אם בזמן הזה למשל היה לו חודש.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אבל זה לא נכון וזה גם נוגד את מה שהוא אומר. כי הוא מה אומר, אלעד?
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
אני משקפת את מה שאני מקבלת מהשטח.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אני רק מתקנת שזה משהו שהוא לא יכול לקרות. עובד שיוצא מהארץ ומקבל אינטרוויזה זה חייב להיות במסגרת תוקף הרישיון.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
לא, זו הבעיה. אנחנו מדברות על אותו דבר. מה שקורה שיש עובדים שהזמינו כרטיס, שחיכו לביקור ופשוט לקחו את הסיכון ויצאו. היום אני אומרת לתעשיינים אל תתנו להם לעשות את זה. אבל גם היה לי עובד ממולדובה שלא יכול היה להגיע לחתונה שלו, כי הוא לא קיבל את האינטרוויזה בזמן. כי לא שלחו לו את הרישיון בזמן. וזה משהו שצריך לדבר עליו.
אני לחלוטין לא באה לשלול פה מדברים שנאמרים על מעסיקים ולא נכנסת פה גם באמת לרזולוציות ואני מכבדת מאוד את אלעד ואת הדברים שהוא מעלה. אני מייצגת מעסיקים שהם נורמטיביים ושנתקלים בבעיות האלה. זה לא משהו שהוא יציר כפיהם של המעסיקים, לפחות לא במקרים שאני נתקלתי.
המעסיקים תלויים ברשות לא פחות ממה שהעובד תלוי במעסיק. וזו הזווית שלנו וחשוב להראות אותה. כי האינטרוויזה זה נכון, זה באמת תהליך שהוא יכול להיות קל ומהיר. אבל אם יחידת הרישיונות לא טיפלה בזמן בבקשה שלי אז אין משמעות לזה שביקשתי אינטרוויזה, כי אני לא אקבל. כי הרישיון לא חודש.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל הם טוענים שכמעט שאין.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
אני אומרת, זה כמו חד גדיא כזה. אם לא קיבלתי, לא שלחו לי את הקישור בזמן ואני ממתינה. עכשיו, המעסיקים הם לא רגילים, אגב - - -
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
זה חוסר ידע גם, הם חדשים.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
זה לא רק מעסיקים חדשים. זה גם באמת כמויות אדירות של עובדים זרים שנכנסו בשנים האחרונות ועומס על המערכת. וזה שמעסיקים אומרים לי פעם זה היה מטופל תוך חמישה ימים. הם פועלים בתוך לוח הזמנים שהם מכירים. ואז אני אומרת להם אתה צריך כבר להתחיל לחשוב על חודש מראש, לא שבועיים מראש. זאת אומרת, הכול השתנה.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
אבל הם אומרים ש-30 ימים לפני צריך להגיש.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
נכון. אבל האינטרוויזה זה לא רק להגיש את האינטרוויזה. האינטרוויזה תלויה בזה שיהיה לי רישיון בתוקף. אם לא קיבלתי את הקישור בשביל לחדש את הרישיון אני לא יכולה לחדש רישיון ולקבל. אלה דברים שתלויים אחד בשני, זה מה שאני אומרת. זה מה שחשוב להבהיר. שאם זה נתקע לי ברישיונות, אם זה נתקע לי - - - אני לא מגיעה בכלל להגיד אינטרוויזה. ואז יש לי עובד שהרישיון שלו בינתיים לא מחודש, הוא רוצה לחזור לפה. הוא לא יכול לצאת לחתונה שלו במולדובה או שהדבר החלופי הוא פשוט העובד אומר אוקיי, אני מוותר, אני יוצא. והוא יודע שהוא לא יחזור. ומעסיק שהשקיע כסף והביא אותו ועובד שלמד ושרוצה לחזור, לא יכול לחזור בגלל הבירוקרטיה.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
היה לך מקרה של עובד שיצא ולא יכול לחזור?
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
בוודאי.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אז תשלחי לנו, אנחנו לא מכירים מקרה כזה.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
אתם מכירים וקיבלתם טבלאות.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אנחנו מכירים מקרה שהם לא אצלך, אבל אתם מכירים מקרים גם שלי.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
קיבלתם טבלאות מסודרות.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אתה אמרת שהיה מקרה אחד של עובד בענף הבניין.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
היה לי עוד אחד בתעשייה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כמה מקרים כאלה היו?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
הוא נמצא בתהליך.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כמה העברתם?
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
כרגע אני לא זוכרת מספרית. יש לנו טבלת אקסל שהעברנו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כמה? 20, 30, 100? כמה? זה חשוב לדעת.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
עשרות. לא 100, אבל עשרות.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אנחנו נשמח לקבל את הרשימה.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
אין בעיה. אתם קיבלתם את הרשימה. חלק מהמקרים שאני מסתכלת עליהם הם כבר מקרים שהיו בנובמבר ולכן אני מניחה שחלקם טופלו, אני יודעת שחלקם טופלו. אבל זה טופל בזכות זה שאנחנו התערבנו וביקשנו את העזרה וזה לא אמור להיות ככה. אמורים לקבל שירות מסוים, אזרחים, בלי להיעזר, אזרחים, מעסיקים נורמטיביים, בלי שהם יצטרכו להפעיל את כל העולם. זו דעתי.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
הבעיה, זה רק סוף שנה. דרך אגב, רוב הבעיות שמדברים עליהם זה סוף שנה. זה צוואר בקבוק בכל הענפים. זה משהו שבאמת אולי צריך לתת לו איזה שהוא מענה. אבל סתם שתדעי, מה שמיכל ניסתה להגיד, שעכשיו אני מוציא לעובד אינטרוויזה אז אני לא יכול לתת לו אחרי ה-31 בדצמבר. אז לא יכול לא יכול להיות מצב שהרישיון שלו פג. כי אם התוקף של הרישיון זה 31 בדצמבר אז האינטרוויזה צמודה לוויזה.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אבל זה הבעיה מהצד של עובד, שצריך לצאת ל- - - כי זה החג שלו. זה הנושא. זה השלב שהוא רוצה לטוס.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
כולנו פה בצד הזה מסכימים על זה שיש בעיה עם הסיפור של הסוף שנה. תראי, אנחנו ב-1 בפברואר. עכשיו 1 בפברואר אני עדיין לא יכול להוציא אינטרוויזות לעובדים. מה קורה? העובד חושב שאתה כאילו מתעמר בו. אבל זה לא קשור אליי. אבל בסוף אני חושב - - -
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
זה מה שאני אומרת, הנוהל לפחות לגבי התעשייה הוא אכן מחייב, אני חושבת שלגבי כולם, שהמעסיק הוא זה שיגיש את הבקשה. אבל בסופו של דבר המעסיק תלוי גם ברשות. זה מה שהיה חשוב לי לשקף. ושוב, אני אומרת את זה כשאני יודעת שיש באמת מצוקה גדולה של כוח אדם ואני מודעת לזה. זה חלילה לא ממקום של לבקר את כל מי שעושה את העבודה החשובה הזאת. אבל זה המצב, שדברים כרגע הם איטיים יותר מהסיבה הזאת.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
צריך להסביר לעובדים.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אני אשמח להתייחס רק. לגבי כוח האדם, נכון, הייתה איזה שהיא בעיה נקודתית של כוח אדם, אבל הנושא טופל ולא אמורים להיות יותר עיכובים. גם בהארכת הרישיונות וגם במתן האינטרוויזה. לעניין סוף שנה, תחילת שנה, אינטרוויזה, אז אני יכולה להגיד שעובד יכול לקבל אינטרוויזה עד תום תוקף הרישיון שלו. זאת אומרת שאם נגיד בענף החקלאות הרישיון שלהם בדרך כלל מסתיים לפי תוקף ההיתר, ב-31 בדצמבר 2025.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
בכל הענפים זה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כל שנה הוא צריך לחדש?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
כן, ההיתר והרישיון.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
אז אם אבא שלו נפטר בינואר הוא לא יכול להיות.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
הוא יכול, הוא יכול.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
הוא יכול, יוצאים. יוצאים וחוזרים גם.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
יש הרבה, אני לא יודעת, הוא ציין רק, גם בענפים אחרים עובדים יוצאים בסוף השנה וזה גולש לשנה שלאחר מכן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
והוא צריך לבקש חודש מראש, לעדכן את המעסיק שהוא רוצה חודש מראש.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
אבל הם לא יאשרו, כי ההיתר שלו, הוויזה שלו עד 31 בדצמבר. הוא לא יכול לבקש.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז מה עושים במקרים כאלה?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אז הוא מקבל אינטרוויזה עד ה-31 בדצמבר. מאריכים את ההיתר ואת הרישיון. ואם ההיתר והרישיון של העבודה יוארכו אנחנו מאריכים לו גם את האינטרוויזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הבנתי, זה הגיוני מאוד.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
לא, זה לא.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
אבל האם זה קורה כשהוא כבר בחו"ל?
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
כבודה תחשוב רגע מנקודת המבט שלה כמי שאמורה לטוס. האם את, כשאת מזמינה כרטיס טיסה הלוך וחזור, לסילבסטר, ל-31 בדצמבר, האם את תיקחי את הסיכון? אולי תוארך האשרה, אולי לא.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
עובדה שלוקחים את הסיכון.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
יש אנשים שלוקחים את הסיכון ונתקעים שם ואחר כך באים אליהם בטענות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל זה קיים הרבה שנים, כל הזמן זה קיים.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
נכון. אבל העלייה במספר העובדים הנוצרים שסוף השנה היא משמעותית בשבילם, עם השילוב בעלייה במספר העובדים בכלל וכוח האדם והענפים החדשים משפיעה. אני לא אומר שזה משהו חדש. כאמור, נתקלנו בזה גם בעבר, גם עם עובדים תאילנדים שעד מרץ או כמו שאייל אמר עכשיו עד עכשיו הוא לא יכול להוציא אינטרוויזות. זה לא רק ינואר.
אבל זה שנטענת פה אמירה שאם הכול יהיה בסדר. אני, אם הייתי צריך להזמין טיסה ככה הייתי מזמין טיסה? אולי מתישהו, וכל זה אני שואל למה? למה לא לתת 90 יום גם אם זה חורג מהאשרה. ומקסימום הוא יבוא לפה ויהיה חודש וחצי בלי אשרה יחפש - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה העמדה שלכם? ניסיתם לתקן, לשפר?
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
הרי זה ברור שסוף השנה תמיד יש יציאות גדולות של עובדים זרים בכל הענפים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
דנתם על זה?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אבל יש משהו פשוט, מיכל. יש משהו פשוט.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
גברתי, אני גם באמת רציתי לשאול לגבי משהו שהיא אמרה. הייתי שמחה רק להבין, ממה שאני מבינה ברגע שעובד יוצא עם אינטרוויזה, נגיד נגמר לו ב-31 בדצמבר, בזמן השהות שלו בחו"ל אפשר לחדש את האינטרוויזה וזה לא יפגע ביכולת שלו לחזור?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
כן, אפשר לחדש.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
אפשר לחדש רישיון לאינטרוויזה בזמן שהוא בחול. אוקיי.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אפשר. אנחנו עשינו את זה כמה פעמים באופן אישי.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אפשר לחדש. אני רגע שואל מנקודת מבט שלי כעובד. האם אני יכול לסמוך על זה כי אף אחד לא מבטיח לי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל הנה, הבטחה.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
ואז יש מקרים שבהמשך, אם לקחתי את הסיכון. סיכונים לפעמים משתלמים. אני מסכים. אבל זה סיכון. יש אנשים שלא ייקחו את הסיכון ויש אנשים שייקחו את הסיכון. במקרה שלהם זה לא ישתלם, כי וואלה, יחליטו למעסיק הזה לא להאריך את הוויזה. מה הוא עושה עכשיו?
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
זה נכון גם לגבי מעסיקים. זה גם סיכון שלנו. אלעד, זה גם סיכון שלנו.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אוקיי.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני אגיד לך משהו שאני לא מבין, אבל. כי הרי נגיד סתם, בענף הבניין, עכשיו נגיד בשנתיים הראשונות זה כל שנה. אחר כך, תגידו אם אני טועה, זה פעם בשנתיים אתה מחדש את ההיתר של התאגיד. פעם בשנתיים.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
לא שמעתי מה אמרת.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
בתוך הנוהל רשום שנגיד תאגיד שהוא עכשיו מתחיל שנה שלישית, אז בעצם בשנתיים הראשונות הוא עושה כל שנה ואז בעצם פעם בשנתיים הוא עושה את חידוש ההיתר. הוא מחדש את הערבות כל שנה, הוא מחדש את איזון תיקים. אבל את המסה הגדולה של הבדיקה, שזה ההיתר, זה פעם בשנתיים.
השאלה קודם כל אם אפשר להאריך לעובדים את זה שעכשיו הוא בתוך שנתיים אז לתת לו לשנתיים כבר ולא כל, כי אין מדבקות כבר.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
רישיון אתה מתכוון?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
לתת לו רישיון, להאריך לו אוטומטית את הרישיון, כבר כשיגיע 31 בדצמבר אז מאריכים לו ל-31 בדצמבר אוטומטית לבא. בכפוף להיתר של אותו תאגיד. עכשיו מה שנשאר לך לעדכן זה רק את הערבות ואת איזון התיקים. או שלצורך העניין רואים שחודש דצמבר - - -
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אתם תסכימו לשלם אגרות לשנתיים מראש עבור העובד?
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
למה?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
למה? למה שנתיים מראש?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
זה רישיון של שנתיים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אבל את עכשיו מקבלת רישיון של שנתיים. פעם בשנתיים עושים חידוש היתר, זה מה שרשום בנוהל.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
לא היתר, רישיון של עובד.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
רישיון של עובד זה שנתי. אבל אני אומר, אם הבעיה היא בדצמבר, את שמעת פה.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
יש לכם ערבות, אתם יכולים לגבות מהערבות.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
שנייה רגע ואאיל. עזבי שהערבות היא לשנה וחצי, זה בסדר. אבל אני אומר, אם עד דצמבר זה חודש בעייתי מבחינת הרבה דתות שיש פה עכשיו, למה לא להזיז את זה כאילו? זה הכי פשוט. תעשו את הדברים, במקום 31 בדצמבר, תעשו 31 במרץ, כי אנחנו חייבים הרי להגיש דוח כספי ב-31 במרץ ואז כל הדבר הזה פה לא תשמעי אותו בכלל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רעיון מצוין.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אבל גם אז, אייל. אני מסכים, אבל גם אז אני צריך להגיד, אם מגיע מצב, כמו שאתה מתאר למשל אצלכם, אני לא ידעתי את זה, שעד עכשיו אי אפשר להוציא אינטרוויזות. או מה שאני זוכר - - -
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
זה לא רק אנחנו, זה 60 תאגידים חוץ ממני.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
בסדר, לא משנה. ענף הבניין או כמו שאני זוכר שהיה בחקלאות לפני כמה שנים, גם יש אנשים שרוצים גם בינואר, פברואר, מרץ. אם קרה, אני איתך, אני לוקח צעד אחד קדימה. אני אומר, אפשר גם לשנות את התאריכים של האשרות. אבל עדיין צריך להיות פתרון לעובד שמגיע שלב מסוים, מסיבות שלא תלויות בו וגם לא תלויות בתאגיד שלו, לא מוארכת האשרה. לא צריך לכבול את האינטרוויזה לאשרה. אפשר למצוא פתרון.
אפשר להאריך את האשרות בעוד חודש-חודשיים. אפשר להחליט שנותנים אינטרוויזה לא צמוד לאשרה. יש לך 90 יום בכל מקרה. אפשר למצוא פתרונות. אפשר לדבר עליהם, אני לא בטוח שמה שהצעתי הוא הכי טוב. אבל צריך להתכנס לזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הם יישבו ויתנו לנו.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
כן, אנחנו ננסה עד סוף שנה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הם יישבו והם יתנו לנו, נעשה ישיבת מעקב מה הוחלט.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
- - - מול משרד החקלאות אפשרות לתת המלצה לשנתיים כדי לחסוך - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבי בן ז'נו, בבקשה.
<< אורח >> אבי בן ז'נו: << אורח >>
יש עוד תחום, נאמר פה. אני אומר, התחום של המעסיקים הסיעודיים מול חברות כוח אדם. במקרה שלי זה בסדר, אבל אני רואה בראייה רוחבית. יש חברות כוח אדם שלא בהכרח מצליבים בין הרצון של המעסיק והעובד מול הבקשה לצאת לחופשת מולדת. זאת אומרת שאם יש מעסיק שהוא לא בהכרח מכיר, בקיא בפרטים, כדי שהעובד ייצא לאינטרוויזה הוא חייב תנאי ראשון שיהיה לאותו עובד היתר העסקה. הוא לא יכול לצאת בלי היתר העסקה.
כאשר המטפל קונה כרטיס וחברת כוח אדם יודעת שהוא קונה כרטיס הוא מגלה ברגע האחרון שבעצם אין למעסיק היתר שהסתיים. אז זה אומר שהוא כבר הפסיד את הכסף ואת הכרטיס. אז כל הפרוצדורה הוא לא בהכרח מעקב ויד על הדופק. זה אומר שחברה, אם חברת כוח אדם היא מספיק מסודרת ומכירה את החוקים, אז אין כל כך בעיה, היא נותנת תוך פחות מ-24 שעות. ויש חברות של כוח אדם שהן מאוד מפוזרות וזה משפיע על העסקה של העובד.
כמו שאדוני אומר שכאילו המטפל - - - שהמעסיק הוא לא רוצה. הוא רוצה, אבל הפרוצדורה בין הלקוח לבין חברת כוח אדם לבין רשות האוכלוסין יש פער קצת יותר גדול.
בזמן שמלחמה, כאשר, אני לא יודע אם זה כבר קיים, אני מקווה שלא, כאשר היה הקפאה של לתת - - - הומניטרי אז החיכוך בין המעסיק לעובד הוא חיכוך שהוא בלתי הפיך.
<< אורח >> שלום קוטשר: << אורח >>
שמי שלום קוטשר, אני פה מנכ"ל בהתנדבות של עמותת אנשים, נכי שיתוק מוחין. אני גם סיעודי לצערי ומעסיק עובדים משנת 2000. זאת אומרת, בלי עין רעה, 26 שנה. הייתי בכל מיני מצבים, עם כל מיני תאגידים, עם כל מיני עובדים. עובד שחלה, שהיה בחוץ לארץ. תאגיד טוב לא הייתה לי בעיה. קודם כל בתאגידים שעבדתי איתם כשהיה צריך שהמטפל רצה לצאת לחופשת מולדת, הם בדקו את האשרה שלי, בדקו את אשרת העבודה של העובד. אם הכול בסדר כן. אם לא, אמרו לי שלום, האשרה שלך נגמרת במחצית החודש. הוא לא יוכל לצאת, הוא יוכל לצאת עד האשרה. הוא לא יוכל לחזור אחר כך. הארכתי אני על חשבוני לעוד תקופה.
ככה צריך לעבוד תאגיד טוב. אני במשך 26 שנה עבדתי ככה. לא הייתה בעיה. גם בדקו את הזכויות של העובד, גם בדקו את האשרות שלי והכול עבד בסדר.
אני מתחלחל רק אם יתנו פה ויזה הומניטרית גורפת, זאת אומרת מסתכלים פה על מקרים כאלה וכאלה. אבל אם יחליטו לבטל את האינטרוויזה אני מתחלחל. כאילו, אני אומר לעצמי העובד שלי יצא לחופש, לא יהיה אינטרוויזה. אני לוקח מטפל מחליף. המטפל לא יודע את העבודה. המטפל בדרך כלל לא חוקי. הוא רוצה לברוח כמה שיותר מהר. מרים לי טלפון העובד שנשלח לחוץ לארץ, אני רוצה להאריך בעוד חודש. מותר לי. הם הרי בודקים כל חור שיש בחוק. מותר לי. אלוהים, מה אני עושה? העובד הזה עוזב אותי בעוד חודש.
אתם תחשבו גם מה אתם עושים למעסיק ובפרט למעסיק הסיעודי. זה איום ונורא רק לחשוב על זה. זה עונש מוות למעסיק. תחשבו גם על זה. תודה רבה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני חושב, דרך אגב, גברתי, בדברים האלה, לסיעודי צריך להיות להם נהלים אחרים לגמרי. הם בכלל לא קשורים לנושא של התעשייה והבניין.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה דחוף.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אין כוונה לבטל את הנושא של האינטרוויזה ולכן באמת שכל מילה נוספת מיותרת. מייתר את הצורך חד וחלק.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
לא, מסתכלים על זה בעיניים - - -
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
זה חלק מהשיקולים, אבל זה שיקולים חשובים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני חושב שבסוף אם הבעיה היא דצמבר או בעיה כמו שכולנו הסכמנו שסוף שנה יש בעיה. ואני חושב, דרך אגב, שהנושא הוא דברור. כי אצלנו בתוך התאגיד אנחנו הוצאנו בשפות לכל עובד שרוצה לצאת מה בדיוק הוא צריך לעשות. לעדכן 30 יום מראש. אנחנו צריכים לדבר עם, ממש יש צ'ק ליסט מסודר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אצלך זה מסודר. משה, בוא ניתן למשה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אבל אולי איזה משהו מטעם הרשות. כי יש לא מעט מעסיקים שאמנם לא עושים את זה כנראה. ואז העובדים יוצאים בלי אינטרוויזה. ובאמת, היום להחזיר אותו זה ממש קשוח. זה סיוט. זה להעביר אותו את כל התהליך מההתחלה. ובואו נודה על האמת, יש הרבה מאוד מעסיקים שהם לא מכירים. כי אם מישהו אומר לו 'סע, סע, יהיה בסדר' וחושב שהוא "נפטר ממנו" – לא. זה אתה צריך לדעת, אלעד, הוא נשאר אצלנו במכסה גם אם הוא הוציא אותו בלי אינטרוויזה ולא מתכוון להחזיר אותו.
בסוף צריך לעשות פה איזה שהוא נושא של דברור. אני חושב שלהם יש את זה בכל השפות ואולי שווה להעביר את זה לעובדים. עכשיו יש דרך האפליקציה. יש להם, דרך אגב, הם יכולים לראות את הסטטוסים שלהם ודברים שלא היו בשנים קודמות.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
עד כמה שאני יודע, בקשות שהוגשו לא נמצאות שם. תקנו אותי אם אני טועה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
זה אמור להיות.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אפשר לראות את האשרה, ברגע שהיא ניתנה.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
את האשרה, כשהיא ניתנת. אבל בתוך התהליך, תחשוב, אתה אולי יודע מה קרה. אבל העובד וגם אני כשהוא פונה אליי, לא יודעים. אנחנו באפלה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני חושב, מה שאני יודע שהם אמורים לראות שהוגשה בקשה בגינו. זה אמור להיות משהו באפליקציה שלהם.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
לא, זה מה ששאלתי עכשיו.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
גם האפליקציה הזאת היא באמת פיתוח חדשני מאוד של הרשות, שאנחנו באמת רק עלינו איתו.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
בסדר, זה משהו שאולי כדאי בלי קשר. גם לבקשות לאגרה רגילות. אני יודע שזה לא נושא הדיון, אבל אם אנחנו כבר מדברים על בקשות שהוגשו, כי גם על זה אנחנו מקבלים שאלות. אלה דברים שעובד לא יודע. זאת אומרת, זה מנוהל מעל הראש שלו. הוא יודע את התוצאה הסופית אם היא קורית. אם זה לא קרה או זה נתקע בדרך או אין בקשה, הוא לא יידע את זה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני חושב, דרך אגב, מה שאנחנו יודעים מתוך הפיתוח שלהם, שזה אמור להיות בחודש-חודשיים הקרובים. כל בקשה שתוגש לגבי העובד אמורה להופיע.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לגבי האפליקציה? מתי היא תעלה?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
היא כבר באוויר. אנחנו כל הזמן עובדים על פיתוחים כדי לשפר אותה ויעל אותה. גם לטובת המטופל וכמובן לטובת העובד הזר.
אני רק רוצה כן להשיב לנושא של אבי שהעלה. אז באמת כמו שנאמר פה, כאשר לשכה פרטית מקבלת בקשה לאינטרוויזה היא באמת צריכה לבדוק את כל הפרמטרים שמגיעים לפתחה. והיה ונניח והלשכה פספסה והגישה אלינו את הבקשות, משכי הטיפול אצלנו הם מאוד קצרים. אני נזהרת לא להגיד יום טיפול, אבל עד שלושה ימי עבודה.
לכן אם הוגשה בקשה בזמן, 30 יום לפחות מראש, אז יש פה מספיק זמן שהצוות של אגף סיעוד משיב ללשכה הפרטית ואומר חסר פה א', ב', ג'. כדי שהם יחזירו את זה אלינו חזרה. ועדיין בטווח הזמן הסביר והנכון כדי שלא תהיה פה עוגמת נפש לאף צד.
<< אורח >> אבי בן ז'נו: << אורח >>
נכון, את צודקת. אבל יש חברות כוח אדם שהם לא באמת מסודרים, כמו שאת אומרת.
<< אורח >> שלום קוטשר: << אורח >>
אתה יכול להתלונן עליה ואתה יכול להחליף אותה.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
יפה מאוד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, משה בבקשה. תמשיך. בואו ניתן לאנשים שלא התבטאו.
<< אורח >> משה הכהן: << אורח >>
הדיון שמתקיים כאן מתחבר לנושא אחר, אני מדבר שוב על המעסיקים הסיעודיים, לא אחרים. וזה באמת הצורך במחליפים. זה מתקשר. כאשר עובד מפעיל עליך לחץ קשה שהוא רוצה לנסוע.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש לנו דיון על המחליפים. אמור להיות.
<< אורח >> משה הכהן: << אורח >>
אני יודע. אני אומר שצריך להיות ברור גם ללשכות הפרטיות וגם לרשות האוכלוסין שאנשים באמת מסודרים לפני שהעובד יוצא ויש את השאלה גם של הארכה. כי היום כשאין הסדר חוקי להעסיק מחליפים אז בהחלט יכול להיווצר מצב שהעובד מתקשר אליך פתאום מחו"ל ואומר יש בעיה במשפחה, אני רוצה להישאר עוד חודש. ומה אתה עושה? זאת אומרת, אין. וזה כאילו, זה לא קיים. כולם מסכימים לשקר המוסכם הזה והכול כאילו מתנהל. ובסופו של דבר זה נופל או על המשפחה ולא תמיד יש משפחה שיכולה לטפל.
זה נושא מאוד כואב שמשום מה כולם עוקפים אותו, כי לא רוצים לגעת בו. אבל הגיע הזמן לפתור אותו. כי זה ממש, זה מורסה בחיים של מטופל סיעודי.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני רק אתייחס לזה. אני מסכימה. הנושא של מחליפים, באתי ואמרתי, אנחנו יודעים שהוא אירוע. הוא אירוע שחייבים להתייחס אליו ולתת עליו את הדעת. ולכן אנחנו באמת קיימנו - - -
<< אורח >> משה הכהן: << אורח >>
לא רק לתת את הדעת, אלא לפתור אותו.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
לפעול, כמובן. לכן אני אגיד, אנחנו כן פועלים בעניין הזה ושמענו גם את נציגי לשכות הפרטיות ונציגי נכים לעניין הזה וגם זה עלה פה בוועדה. אנחנו כן חשבנו על סוג של מתווה לאירוע הזה. ובמסגרת הזאת אני אבוא ואני אגיד, אנחנו מדברים היום בהתאם לנוהל על 30 ימים מראש, כדי שגם המטופל וגם הלשכה הפרטית שתצטרך לנהל גם את האירוע הזה, אנחנו נבקש, שוב, אנחנו לא מדברים על מקרי קיצון או על מקרי חירום. אבל החופשות יצטרכו להיות בקשות לאינטרוויזה יצטרכו להיות מוגשות זמן, אני לא רוצה לנקוב במספר ימים, אבל בטח יותר רחב מ-30 ימים, כדי שכל הנוגעים יוכלו לעשות, להיערך לאירוע הזה כמו שצריך.
אנחנו כמובן במסגרת הפתרון שאנחנו שוקלים זה גם כמובן להקצות כוח אדם ייעודי לנושא של החלפות. שזה לא יהיה מהמסגרת הקיימת, אלא מעבר לזה יש לזה יש על זה חשיבה. שוב, אני מזכירה, אנחנו לא נוכל לקדם שום דבר כל עוד לא יהיה לנו שר. ולצערי זה חלק מהאירוע.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, אבל שיהיו תוכניות בקנה.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
יש.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כשיהיה שר אז הוא יוציא כבר לפועל.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
יש תוכנית בקנה, אנחנו באמת ערים לסוגייה הזאת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני מאמינה שאתם עושים מעל ומעבר.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
והיא סוגיה משמעותית.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל לא עד שימונה שר, ימונה שר ואז נתחיל מחדש.
<< אורח >> משה הכהן: << אורח >>
ואז נחכה לבחירות הבאות ולשר.
<< אורח >> שלום קוטשר: << אורח >>
ולחכות לשר הבא ולהמשיך הלאה והלאה.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
שוב, יש דברים שצריכים להתנהל בסדר הנכון.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
וגם נזכור שכרגע תקנות פקדון לא בתוקף והכול מושתק.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את חושבת שיהיה אפשר להתקדם?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אנחנו כבר קיימנו איזה מתווה. יש לנו איזה מתווה. שוב, מדובר בצורך גם לשנות בחקיקה דברים, חוק הכניסה לישראל, חוק עובדים זרים וכו'. אבל אנחנו מאמינים שיש צורך לפתור את הסוגייה הזאת. ויש לנו מתווה, אני לא יכולה להגיד שהוא סופי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אי אפשר משהו ביניים? נוהל או משהו פנימי שאפשר להסדיר את זה ולא לחכות לחקיקה?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אז יש שני דברים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את מכירה שחקיקה קשה מאוד.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
ככה הדברים מתנהלים בינתיים. אני לא מכירה את זה שיש לנו אפשרות לשנות דברים אחרת.
<< אורח >> משה הכהן: << אורח >>
אפשר לעשות הוראת שעה.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אוקיי. עדיין הדברים צריכים - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, הוראת שעה זה קשה, זה גם חקיקה. יש בעיה עם הוראת שעה.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
מי כמוך יודע כמה אנחנו תקועים עם הוראת שעה, לצורך העניין.
<< אורח >> משה הכהן: << אורח >>
אבל זה מחייב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל היא לא יכולה. הוראת שעה חייבת לעבור במליאה. ואנחנו מדברים על נוהל, משהו צדדי.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
כל נוהל שייקבע לעניין הזה יצטרך להיות בכפוף לשינוי חקיקה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
באמת?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
כן.
<< אורח >> משה הכהן: << אורח >>
צריך לדעתי לעשות שולחן עגול בנושא הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני בטוחה שהם עשו והם עושים.
<< אורח >> משה הכהן: << אורח >>
אני חושב שאם גברתי תכנס איזה שהוא דיון בנושא הזה עם הנציגים של הסיעודיים ועם נציגי רשות האוכלוסין ונעשה איזה שהוא סיעור מוחות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל אני בטוחה שכבר קיימתם סיעור מוחות בנושא.
<< אורח >> משה הכהן: << אורח >>
סיעור המוחות הזה לא מוצה. יש גם בעיה - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא הייתה? הייתה ישיבה.
<< אורח >> משה הכהן: << אורח >>
לא יודע, אני לא הוזמנתי. אני אומר שיש בעיה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שמה הסוגייה? מה, הגוף הזה יבחן?
<< אורח >> משה הכהן: << אורח >>
צריך למצוא לזה פתרון.
<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>
זה דבר שמתגלגל הרבה זמן. המון זמן. ואין לזה פותר. אנחנו מדברים על שולחנות עגולים, לקדם את זה בוועדות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הבעיה שזה חקיקה. אם אין שר, אז מה יהיה?
<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>
גברתי יושבת-הראש, אני פה 27 שנה. אני אליהו בן מויאל, אני יו"ר מיוחדים בקהילה, נכים שווים בקהילה. וחבר עמותת מיוחדים וחבר מועצת הבריאות. אני בא להגיד לך, אני 27 שנים בתוך הבית הזה, פעיל חברתי. ואני רוצה להגיד לך דבר אחד: מרוב שיש מסה של עובדים זרים שאין להם מי שישלוט בהם, הם עושים מה שבא להם.
אנחנו נמצאים, הסיעודיים נמצאים פה על ראש התורן. ואין מי שייתן לזה מענה. אין. אני אבא לשני ילדים עם צרכים מיוחדים. יש לי שלושה עובדים בתוך הבית, שאחד פתאום נעלם. הוא עושה מה שבא לו. אז לך תחפש, לך תגיד למעסיק, לך תרוץ אחריו. והוא משתמש בשם של הילד שלי כהווייתו. אין מי שיפריע לו. והוא נמצא עובד במקום אחר, אחרי שאני בדקתי את זה, ואני בן אדם שעוקב אחרי הדברים. אני מוצא אותו עובד במקום אחר בכלל בבניין. על הרישיון של הבן שלי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
דיווחת?
<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>
בטח שדיווחתי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ומה קרה?
<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>
מה שקרה, עד שעצרו אותו, אחרי שאני דיברתי, כמעט לקח שלושה וחצי חודשים עד שעצרו אותו. אני הייתי צריך לצאת ולהביא משטרה 'בואו, הנה הוא פה'. אחרי שאני כבר עמדתי על זה, כי אני לא יכול להוציא לו היתר חדש.
<< אורח >> משה הכהן: << אורח >>
שזה נופל על המטופל.
<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>
ואז זה נופל על המטופל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון.
<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>
אנחנו פה, גברתי הנכבדה, אני דורש ממך שתכנסי, כמו שאומר אדוני משה, פה, צריכים לכנס את הצוות הבכיר עם שולחנות עגולים, עם האנשים שקשורים לנושא. ובואו נקדם את זה כמו שצריך. לנו יש את החומר העבודה הכי טוב שיכול להיות. אנחנו אנשי המקצוע. תסכימי איתי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אתם אנשי השטח.
<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>
כן.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני אגיד שכל מתווה שאנחנו חושבים עליו וכל שינוי בעניין הזה, בטח בעניין כל כך משמעותי, יעבור, יפורסם לציבור ואנחנו יותר מאשר נשמח לשמוע הערות לאירוע הזה. לא מהיום. אנחנו תמיד אומרים.
<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>
אנחנו נשמח לשתף פעולה ביחד ונשב ונדון על הדברים ונקדם את הפתרון הטוב ביותר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הם מבקשים דיון.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
בסדר גמור.
<< אורח >> משה הכהן: << אורח >>
אבל גברתי, אי אפשר. אני שומע את הסיפור הזה של המחליפים, אנחנו מדברים גם בוועדה לפני הקדנציה של גברתי ועוד לפני.
<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>
מה שקורה הם מחליפים בזכות עצמם, הם לא שואלים אותך.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל משה, יש לנו דיון בנושא. באיזה תאריך?
<< אורח >> אבי בן ז'נו: << אורח >>
כן, ב-3 בפברואר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שבוע הבא.
<< אורח >> משה הכהן: << אורח >>
אנחנו נבוא. אבל אני מבקש שתעשה חשיבה מקצועית גם ברשות. צריך לחשוב מחוץ לקופסה. ולא, תמיד אפשר להגיד זה חקיקה ונהלים, זה קשה, זה בירוקרטיה.
<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>
ואנחנו נסחבים עם הוועדות האלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בדיוק, זה מזכיר לי את האוצר. אני צריך מקור תקציבי, אין לי תקציב.
<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>
אני מסכים איתך, גברתי. אני מסכים איתך, את אמרת את הדבר הכי נכון. אבל בידיים שלך גברתי לכנס ולחייב את אנשי המקצוע לקדם את הדבר הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני מקווה שאם התקציב עובר והחרדים חוזרים ואז נמשיך לעבוד.
<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>
בעזרת השם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ולהוציא לפועל, כי הכול תקוע.
<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>
בעזרת השם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בעזרת השם. אלכס פרידמן בזום.
<< אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >>
קודם כל, לשם שינוי אנחנו היום ביד אחת עם קו לעובד ותודה רבה על הדיון הזה. אני רוצה לחלק את ההתייחסות שלי לשני חלקים. אחת, ברמה האינטרוויזה ברמה הכללית. זה בגלל שאני כידוע פעיל חברתי, הרבה עובדים מסרילנקה פונים לעובד שלי כל פעם כשיש להם בעיות, יאירה יודעת. ולפני כחודש הגיעה קבוצה עצומה של בערך 150 איש, שפשוט תקועים בחוץ לארץ בסרילנקה ולא יכולים לחזור לארץ. הייתי בטוח זה משהו הזוי.
שאלתי מה קורה שם, התחלתי להבין את כל מה ששמענו פה היום בדיון. פניתי גם לאלעד, גם למוטי, אני גם ביקשתי מהעובד שלי להכין איזה שהיא רשימה ועשינו גם רשימה מאוד מתומצתת של 15 אנשים. הם פונים למעסיק והמעסיק חותם להם. אנחנו - - - אבל הרשות לא נותנת. אז יש פה איזה שהיא בעיה, למרות שהיא בעיית כוח אדם, שזה לגיטימי לחלוטין לנוכח כמות העובדים הזרים. צריך שיהיה פה איזה שהוא נוהל חדש של מעסיקים בענפים כמו בנייה, חקלאות ועוד, שאולי נוח להם ככה להיפטר מהעובדים שלהם. אני לא יודע. בכל מקרה, העברתי רשימה, כמו ששמעתי בדיון עברו הרבה רשימות כאלה. וכדאי שזה יטופל.
ברמת הסיעוד, אני - - - לא מבין את הצורך באינטרוויזה בתחום הסיעוד. כל פעם כשאנחנו מדברים על לבטל את זה אז אומרים לנו שזה מגן עלינו. - - - היה מגן עלינו הרבה יותר אם זה היה לא אינטרוויזה בחזרה, אלא ביציאה. ולא הייתה להם את האופציה לברוח מהארץ. זה היה מגן עלינו הרבה יותר. בחזור אפשר לתבוע - - - שנגיד נסעו יותר מחודשיים או שלושה להיות בחוץ לארץ. ואז גם לא היה את כל העניין הזה שמישהו נוסע ומבקש לחזור יותר מאוחר.
לעומת זאת, זה פוגש אותנו המעסיקים הסיעודיים, העובד רוצה לצאת לחופשת מולדת, אנחנו הסיעודיים צריכים לטפל בזה מול הלשכה הפרטית. הרבה פעמים אנחנו צריכים לשלם על זה, חברות שאמורות להחזיר לנו, אבל לא בכל ההוצאות האחרות, זה לא תמיד קורה. וביחס ליציאה שלהם. ואם אנחנו צריכים לצאת לחוץ לארץ לטיפול, חופשה, עבודה, לא יודע מה, אנחנו לא יכולים לצאת בספונטניות. זה אחד. שתיים, אנחנו צריכים לשלם על זה.
אני יכול להגיד לך מהימים האחרונים פנו אליי אנשים, מפחדים מכל הסיפור עם איראן ושואלים אותי איך לצאת דחוף מהארץ. אני כמובן מרגיע אותם ואומר להם שאין להם סיבה. אבל אין להם שום דרך לעשות את זה. כי צריך להנפיק אינטרוויזה ועוד. ויש מדינות שצריך ללכת מהר, לא תמיד חייב ויזה אירופאית. אז זה פשוט תוקע אותנו, מוציא מאתנו אנרגיות. וצריך למצוא לנו פתרון. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. רונן בן ציון ואחר כך נעלה את טניה.
<< אורח >> רונן בן ציון: << אורח >>
רונן בן ציון, מנכ"ל עמותת התאחדות התאגידים. באמת הדברים שנאמרו כאן, קודמיי, אני מאוד תומך בכל מה שנאמר. אני גם שמח במה שמיכל אמרה שיש התעלות בכוח אדם. זה נשמע מאוד סביר וטוב, אני מאוד שמח. לאור כל הדיונים שהיו במשך חצי שנה אחרונה וגם קדמו לכך, אנחנו רואים שיש כאן בעיה מאוד קשה ואני שמח לשמוע על זה, באמת אנחנו נראה את זה.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אגב, מיטל, לא מיכל.
<< אורח >> רונן בן ציון: << אורח >>
אה, אמרו כאן מיכל. מיטל, סליחה. יחד עם זאת, אני כן רוצה להתייחס בנקודה ולחדד את הנקודה שאלעד אמר כאן. באמת אנחנו כאן מאוד חשוב לנו גם כן הצד של העובד וכל הזכויות שלו וכו'. אבל כל הניסיונות לעקוף את המנגנון של הפיקוח, שזה אומר לנתק בין אשרות העבודה למעסיקים אנחנו חושבים שזה אסון טוטאלי. אנחנו רואים את זה בפועל עם כל התאגידים שנמצאים מאחורינו וכל הדיווחים שאני מקבל, על כל מיני אנשים שנשארו בחו"ל וכמו שאמר אייל מקודם, שזה פשוט קטסטרופה על ההתאגדות עצמה. על כל ההיתרים וכל מה שבעצם עומד מאחורי זה, שזה ממש נשאר לפחות שנה מהנקודה שאנחנו ממשיכים לשלם עד סוף השנה וזה עדיין נשאר במכסה.
כלומר, לעשות את הניתוק הזה זה ממש אסון טוטאלי. אני שמח שגם כן כאן אמרו שהאינטרוויזה לא תבוטל, אז זה מאוד חשוב להגיד את זה. שוב, אנחנו, לפחות התאגידים שעומדים מאחוריי עומדים בצורה חוקית ועובדים בצורה חוקית ועובדים לטובת העובד. אבל ברגע שיהיה כאן איזה נתק מסוים, עובד יעשה מה שהוא רוצה, כמו שאייל המחיש את זה מקודם, אז זה ממש יהיה קטסטרופה טוטאלית. אז ככה שאנחנו לא יכולים לתת לזה יד.
אפשר למצוא פתרונות, אבל לא הפתרונות שהועלו כאן שכביכול לתת יד חופשית לעובדים לעשות כרצונם. וזהו, זה בגדול.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה. טניה בזום, בבקשה.
<< אורח >> טניה באזוב: << אורח >>
שלום לכולם, תודה על זכות הדיבור. שמי טניה, אני מנכ"ל תאגיד עובדים זרים בסיעוד באור לגיל. אני רוצה להתייחס למה שאמר אלכס ובכלל לעובדים הזרים בתחום הסיעוד שמבקשים אינטרוויזה. אי אפשר לעשות ניתוק בבקשה של לבקש אינטרוויזה. זה לא הגיוני. עובדים זרים בתחום הסיעוד מטפלים בקשישים ואנשים סיעודיים ובמידה והם לא יצטרכו לבקש את האישור מהמעסיקים זה פשוט יהיה תוהו ובוהו.
כאשר התאגיד, ברגע שהוא מקבל פנייה מעובד זר או אחר כך מהמשפחה על זה שהוא מתעניין בחופשה או ביציאה מסיבה אישית, שזה ברגע אחרון, או חופשה מתוכננת, אנחנו תמיד בודקים שהמעסיק מיודע על התאריכים. אנחנו בודקים היתר של המעסיק, אנחנו בודקים תאריך יציאה חזרה שאכן למטופל הסיעודי יש אלטרנטיבה שמישהו יטפל בו. אם זה בני משפחה, אם זה מטפל חליפי. כרטיסי טיסה שאנחנו מביאים תמיד טווח זמן מכרטיס הטיסה עוד כמה ימים במידה ויהיה עיכוב או ביטול טיסה לחזרה לארץ.
גם במידה שכרטיס הטיסה נקנה ויש ביטולים עקב מצב ביטחוני בישראל או סתם מזג אוויר שהיה בסרילנקה אנחנו מעדכנים את הרשות על כך שאנחנו מבקשים הארכת האינטרוויזה לאפשר לעובד להיכנס, תוך כדי במקביל לעדכן תמיד את בני המשפחה, את המטופל עצמו, שיש שינוי בזמנים.
תאגידים, רוב התאגידים, עובדים באמת, אני לא יכולה להגיד על כולם ככלל, אבל רוב התאגידים עובדים בצורה ממש תואמת לנוהל, כאשר הרשות בשיתוף פעולה מלא מאפשר ומביא לנו אינטרוויזות באמת בטווח של ימים ספורים. ובמקרים של S.O.S, מקרה של חס וחלילה פטירה של בן משפחה בחו"ל או מסיבה אחרת, אנחנו מבקשים טיפול מהיר ולרוב אנחנו גם מקבלים.
אני מבינה שיש שינויים ובקשות בתחומים אחרים, אבל בתחום הסיעוד יש שיתוף פעולה מאוד מוצלח. אני לא יכולה להגיד מושלם, אבל מאוד מוצלח בין התאגידים לרשות. כאשר עיקר הבעיה באינטרוויזות זה שמעסיק רוצה להיות מאוד לארג' עם העובד ולאפשר לו לצאת ל-45 יום ואז נכנס, אנחנו נכנסים לבעיה של המחליפים שזו הוועדה שתהיה כנראה שבוע הבא. אבל מבחינת התנהלות עם ויזה כן צריך לבוא לקחת בחשבון שיש טווח עבודה של התאגיד, יש טווח עבודה של הרשות. וכמו שכל עובד בכל מקום עבודה יבקש מראש לצאת לחופשה ארוכה מהמעסיק שלו, גם העובדים הזרים צריכים, במיוחד שיש פה תלות מאוד אישית טיפולית בין העובד לבין המטופל ובני המשפחה שנאלצים להיכנס לתמונה ועוד יותר להיות במעקב ברגע שהעובד הזר יוצא לחופשה. תודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה. יאירה ומיטל, אני רוצה להפנות שאלות. מהו הנוהל לגבי עובדות זרות בסיעוד בעיקר שמבקשות לממש את חופשת הלידה בארץ מולדתן? וכיצד הן מקבלות אשרת כניסה חוזרת כשהן חוזרות לבדן, בלי התינוק לישראל. כמה זמן נותר להן להישאר במולדתן?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
באמת עובדת זרה עד שלא ימלאו לה 63 חודשים יכולה למצות פה את חופשת הלידה שלה, ביחד עם התינוק. וכמובן היא רשאית עד שנה מהלידה להיות בחופשת לידה. עובדת זרה שהיא מעל 63 חודשים, כשהיא מבקשת לצאת, היא יוצאת, מקבלת אשרת כניסה חוזרת אם היא מיצתה את תקופת הלידה. היא מקבלת אשרת כניסה חוזרת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל היא יותר מ-63 חודשים. אז למה היא חוזרת?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
עבור עצמה לבד, עד שנה בסך הכול. זה בהתאם לחוק. כמו שאנחנו יודעים, החוק מתייחס גם לזרים בעניין הזה אותו דבר. אז זה לעניין עובדות זרות שהן עד 63 חודשים בישראל. עובדת זרה שהיא מעל 63 חודשים, בתום שלושה חודשים חייבת לצאת מהארץ. אם היא מעל 63 חודשים יש לה 14 שבועות חופשת לידה.
<< אורח >> אליהו בן מויאל: << אורח >>
כל ההליך הזה הוא בכלל לא תקין.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה הנוהל שלהם.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אולי הייתי צריכה להתחיל מזה. כל הנוהל של עובדת זרה בהיריון הוא בימים אלה עובר תיקונים ושינויים. כיום עובדת זרה שמבקשת לצאת לחופשת לידה, לשמירת היריון, ללדת בחו"ל וכו', מטופל במינהל אוכלוסין שברשות האוכלוסין וההגירה ולא אצלנו. אנחנו שוקדים על תיקון הנוהל, שיתייחס לכל הענפים בהם מעסיקים עובדות זרות.
אני כן אומר, זה תחום סבוך. יש בו המון עניינים. ולכן זה גם אנחנו לא רוצים להוציא משהו בחיפזון, אלא באמת עם כל שיקול הדעת בעניין הזה. אנחנו כן עובדים לתקן את הנוהל הזה, כדי שיותאם בכלל הענפים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. האם עובד זר יכול לקבל את סטטוס הטיפול בבקשתו לאשרת כניסה חוזרת? איך הוא יודע שהבקשה בטיפול או אושרה?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
במקרה זה גם ניתן לראות באפליקציה.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
העובד הזר נגיש לאפליקציה?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אם הוא בארץ, כן. האפליקציה היא שלו והוא יכול לראות את האשרה.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
הוא רואה רק את האשרה אמרת, הוא לא רואה את סטטוס הטיפול.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
את האשרה עצמה הוא יכול לראות. כדי להתעדכן על סטטוס הטיפול הוא צריך לפנות ללשכה הפרטית. אם הוא לא קיבל את התשובה תוך מספר ימים הוא יכול לפנות.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
וכשאין לשכה?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
בסיעוד אין דבר כזה לשכה פרטית.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
לא בסיעוד.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
גם בחקלאות. לכל הענפים יש אבא ואמא.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
מעסיק.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן, כן.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
כן, אז זה תלות במעסיק.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
אבל המעסיק עצמו גם לא יודע איזה סטטוס זה נמצא.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
כמו שאמרתי, בדרך כלל טיפול באשרת אינטרוויזה זה עניין של ימים.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
אבל אנחנו כל פעם חוזרות לטיפול באינטרוויזה ואני אומרת שהרבה פעמים הטיפול באינטרוויזה הוא נגזרת של טיפול בהרבה פניות אחרות שקורות לפני.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
זה לא בהרבה פעמים. יש חלק מהמקרים שהטיפול באינטרוויזה - - -
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
נתקלתי בעשרות מקרים שפנינו לגביהם בטבלה מסודרת ונוצרו מצבים שבעצם המעסיק אין לו מידע חדש לתת. אין לו ממי להתעדכן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
למי את פונה, אפשר לדעת? כי את אומרת שאת פונה ופונה ואין מענה.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
בזמנו פנינו להברקות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מתי זה בזמנו?
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
נובמבר. פנינו להברקות. בהברקות עכשיו יש מחזיקים מייל אוטומטי שאומר שאפשר לפנות באתר. ואז את פונה באתר בסטטוס, לבדוק מה סטטוס טיפול בבקשה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ואת מקבלת מענה?
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
את מקבלת מענה שהגשת בקשה. ואז זה כזה. זה לא ממשקים שהם יותר מידי נגישים. גם אנחנו כשאנחנו מנסים לעזור אין לנו יותר מידי איך. ולמשל אני מעלה פה תהייה למה למשל מעסיק שביקש, שהגיש בקשה, ששילם אגרה למשל, עוד לא קיבל את הרישיון, למה שלא יאפשרו לעובד שלו לצאת בזמן הזה, שחזקה שבעצם הרישיון אמור להתחדש. זה עוד לא טופל. אז למה שלא יקבלו למשל אינטרוויזה גם בלי שהרישיון חודש?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, הם בוחנים את הנושא ונקבל התייחסות.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
ואיך הוא יחזור אם אין לו רישיון?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אולי נקיים דיון גם.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
אמורים לחדש לו את הרישיון.
<< אורח >> שלום קוטשר: << אורח >>
גברתי, אני רוצה רק להגיד לך דבר אחד.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
אבל זה לופ שאין אפשר לצאת ממנו.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
בוודאי שאפשר לצאת.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
מיטל, מה יקרה אם הוא יחזור ולא תהיה? יש לו 90 יום, אז הוא ימצא מעסיק אחר. מקסימום אם לא יהיה רישיון למעסיק הזה הוא ימצא מעסיק אחר.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אי אפשר לאפשר יציאה שהיא לא אינטרוויזה - - -
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אני לא מדבר על ללא אינטרוויזה. להיפך, אני אמרתי את זה בהתחלה, - - - שם אותו בצד, המשכתי הלאה. אני אומר, לתת אינטרוויזה גם אם כמו שהוצע פה, אם הבנתי נכון, תקנו אותי אם אני טועה. שברגע שהוגשה בקשה לאינטרוויזה כמו שאתם רוצים ושולמה אגרה, די, הוא יכול לצאת. הוא יוכל לחזור גם אם אין, לא תהיה לו אשרה אחר כך.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אבל מקודם אתה ציינת בעצמך שעובד שרוצה לצאת הוא לא רוצה לקחת את הסיכון אם ויוארך - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
במציאות שבה אתם לא, לא, לא. אז לא. מה שאני טענתי הוא שעובד לא ייקח סיכון שיהיה בסדר בעתיד. פה לא מדובר על יהיה בסדר. אתם נותנים לו לחזור ואומרים לו מראש אתה תחזור. תהיה ויזה, יהיה מעסיק, אתה תחזור.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אבל אין לו רישיון בתוקף.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אז אני שואל מה הבעיה אם בהנחה שגם אם הוא היה מפוטר בארץ, בלי רישיון בתוקף, היו לו 90 יום למצוא מעסיק.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
הוא יכול לקבל אינטרוויזה במסגרת ה-90 יום שלו למציאת מעסיק. הוא יכול לקבל אינטרוויזה.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אז למה לא מראש להגיד לו הנה, המעסיק הסכים, הנה 90 יום. אנחנו עוד לא יודעים אם יוארך הרישיון או לא, לך יש 90 יום מעכשיו. תחזור ויהיה מעסיק, אחלה, מעולה, יש מעסיק. תחזור ולא יהיה מעסיק, אתה תחזור בלי מעסיק ויהיה לך 15 יום למצוא מעסיק.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
במקרים חריגים, אני חושבת שזה עלה פה, יהיה עובד שצריך לצאת באופן חריג ללא רישיון בתוקף או ללא היתר של המעסיק, אנחנו נוכל, ללא רישיון לא ללא היתר, אנחנו נבחן את זה. אבל כמובן שזה אחד כפוף בשני.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
אבל זה בדיוק העניין, שמתלים את האינטרוויזה בזה שיחודש רישיון, שלא מחדשים אותו בזמן כתוצאה מאיזה שהוא מחסור בכוח אדם.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
או מהארכות שנתיות.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני חזרתי ואני אומרת.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
מה זאת אומרת שהוא יכול להוציא אינטרוויזה בתוך ה-90 יום. עכשיו עובד ברחן יכול להגיש בקשה לבד ולהוציא אינטרוויזה.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
עובד שעדיין במסגרת ה-90 ימים שלו - - -
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
איך הוא מגיש את הבקשה?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
בעצמו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בעצמו הוא יכול. יש אפשרות דרך המעסיק ובעצמו.
<< אורח >> שלום קוטשר: << אורח >>
גברתי, אני פה קצת מתמהמה עם הנושא הזה של עובדת זרה שילדה פה ויצאה לחופשה שלושה חודשים ויכולה להאריך את זה עד שנה. אנחנו קצת איבדנו את הכיוון החוקתי בנושא הזה. סליחה, אנחנו צריכים להיכנס לעומק בנושא הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו מקיימים דיון.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני אגיד במשפט, אין מקרים כאלה. בואו נשים את זה על השולחן. זה החוק, אבל לא קורה כמעט. אני לא מכירה מקרה של עובדת זרה שהייתה שנה בחו"ל בחופשת לידה.
<< אורח >> שלום קוטשר: << אורח >>
אנחנו עוקבים אחרי הדברים האלה ואנחנו חיים את זה ביום יום ואנחנו יודעים. אני לא סתם עכשיו שולף את זה ככה. ואם הייתה עובדת ישראלית עוברת שלושה חודשים, המעסיק שלה היה מפטר אותה. את צריכה פה לשבת ולהוציא את זה מבחינה חוקתית.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל הם כפופים לחוקי עבודה שלנו, מה?
<< אורח >> שלום קוטשר: << אורח >>
הם כפופים, אבל זה לא מיושם בצורה נכונה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
מה שהוא אומר והוא צודק, פשוט איבדנו כיוון.
<< אורח >> שלום קוטשר: << אורח >>
אנחנו איבדנו פה את הכיוון. גברתי, אני חי את זה ביום יום. אני מטפל באלפים של עובדים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז תדווח לרשות.
<< אורח >> שלום קוטשר: << אורח >>
אני מטפל באלפים של נכום, ביום יום שלי. אני מוכן לשבת עם גברתי ולהראות לה את הטלפון שלי, עד איזה שעות אני יושב ובוכה עם נכים על אותו מקרה כזה או אחר. אז אני נמצא פה בשביל לתת את הדעת עבור כל נכה ונכה שאנחנו מייצגים אותו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יאירה, מה קורה עם עובדת שהיא מעל 63 חודשים, מה הסטטוס שלה? מה היא מקבלת?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
היא יכולה תוך 14 שבועות, היא יכולה לצאת, להיות 14 שבועות בארץ מקסימום ולצאת עם התינוק. ואם היא חוזרת, רק לאותו מעסיק. רק לאותו מעסיק שהעסיק אותה, לא מעבר לכך.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה בפועל יוצא?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
בסדר, אבל זה סתם, זה חוקים - - -
<< אורח >> שלום קוטשר: << אורח >>
זה ממש בדיחה.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אם עובד זר מבקש, המעסיק מבקש להמשיך להעסיק את העובדת הזרה זכותו וזה בסדר והיא יכולה לחזור לאותו מעסיק.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
בסוף אנחנו כל הזמן דואגים לחוקים, חוקי העבודה של - - -
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אנחנו דואגים בעיקר למטופלים הסיעודיים באירוע הזה. ואם המטופל רוצה לחזור לעבוד - - -
<< אורח >> שלום קוטשר: << אורח >>
אני רוצה לשבת אתכם בצורה מסודרת.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אין ספק שהיא מיצתה את התקופה החוקית כשהיא מעל 63 חודשים.
<< אורח >> שלום קוטשר: << אורח >>
ולדעת כמה זה באמת אתם דואגים לנכים בקהילה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
למה רק בענף הסיעוד ניתן אינטרוויזה בין מעסיקים? בגלל המצוקה שם?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אנחנו מעודדים יציאה של עובדים זרים בפרט כשהם בין מעסיקים, כדי שמטופל חדש שנכנסים אליו לא יצטרך להתרגל לעובד מחליף ולכן אנחנו כן מעודדים שבתקופה הזו עובדים זרים ייצאו לחופשת המולדת, יתרעננו ויחזרו במלוא הכוח למטופל החדש. כמובן זה במסגרת סד הזמנים של מציאת מעסיק חדש.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה לא קיים בשאר הענפים, זה רק בסיעוד, נכון?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
זה רק בסיעוד.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
קודם הבנתי שנאמר פה בדיוק ההיפך, שאפשר במסגרת ה-90 ימים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
גולשים לדיון הבא, אז אנחנו נסכם.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
לצאת במסגרת ה-90 יום, אפשר? אז אני לא מצליח להבין.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
בכל הענפים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
את לא יכולה בכל הענפים.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
בכל הענפים, זה כתוב בנוהל.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
של האינטרוויזות?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני אומר לך, קראתי את זה עכשיו. משהו לא הגיוני.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
יש בזה היגיון.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
איזה היגיון יש בזה? בסיעוד את צודקת.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אתה קלטת עכשיו מישהו ואתה רוצה שמיד מחר הוא ייצא לחופשה?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
בסיעוד את צודקת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה לא הגיוני.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אבל האנשים שבורחים מהמעסיק, לא מסיים את העסקתו בצורה נורמלית, אלא בורח מהמעסיק שלו, את בעצם נותנת לו פרס. את אומרת לו תשמע, אתה ברחן - - -
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
עובדים שנוטשים מכל הענפים, לא.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
- - - אתה עובר על החוק. עכשיו בוא, בתוך ה-90 יום גם תוציא אינטרוויזה לך תבקר את המשפחה. תביא איתך מזומנים, שים אותם שם ותחזור. ותחזור, תמשיך לעשות עוד כאילו.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
כאשר מדובר בשהייה כדין ואין תלונות על העובד או איזה - - -
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אז זה לא ברחנים. אם אני מסווג אותו כברחן הוא לא יכול להגיש בקשה לאינטרוויזה.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
נכון.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אבל זה מה שאני אומר. וזה מה שאלעד שואל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אייל, יש לנו עוד דיון. מלא מחכים בחוץ.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
סליחה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני מסכמת.
הוועדה מודה לקו לעובד על הצפת הנושא החשוב של הטיפול באשרות כניסה חוזרות לעובדים זרים ומבקשת להעביר לוועדה פניות שיש איתן בעיות וננסה גם לסייע.
הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין לבחון לשנות את תאריך הרישיון השנתי מ-31 בדצמבר ל-30 במרץ, לאור הנאמר בדיון ולהודיע לוועדה תוך חודש על החלטתם.
הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין לדון עם הגורמים הרלוונטיים על כל מה שנאמר היום, ובמיוחד מצד המעסיקים בענף הסיעוד. נקיים דיון מעקב ונשמע על התובנות שעלו.
הוועדה תקיים בקרוב דיון בנושא הנוהל לגבי עובדות זרות בהיריון ובחופשת לידה, בעיקר בסיעוד.
תודה, אני נועלת את הישיבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:32. << סיום >>