פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 207 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שלישי, ט' בשבט התשפ"ו (27 בינואר 2026), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> מדינות בטוחות לעניין בחינת בקשות מקלט וסדר דין מהיר << נושא >> - ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה ביום 26 בנובמבר 2025 נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: אביב רוזנפלד – עו"ד במחלקה למשפט בין לאומי באגף היועצת המשפטית, משרד החוץ מתן גלבוע – עו"ד, ייעוץ וחקיקה בין לאומי, משרד המשפטים חיים אפרים – מנהל היחידה למבקשי מקלט, רשות האוכלוסין וההגירה רינת משה – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה אייל מוסט – מנכ"ל עמותת דף חדש אלישע יפרח – מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מדינות בטוחות לעניין בחינת בקשות מקלט וסדר דין מהיר << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלום לכולם, היום יום שלישי בשבוע, ט' בשבט תשפ"ו, 27 בינואר 2026. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא מדינות בטוחות בעניין בחינת בקשות מקלט וסדר דין מהיר. ישיבת מעקב לישיבה שקיימנו ב-26 בנובמבר 2025. בדיון הקודם שמענו שעשרות אלפי עובדים זרים מגישים בקשות למקלט מדיני בישראל. במיוחד אנו מודאגים מהמספר הגבוה שעולה מאוד של הבקשות מהודו ומסרילנקה, שתי מדינות שמהם מגיעים עובדים רבים לענפים רבים, במיוחד מפרוץ המלחמה. רשות האוכלוסין וההגירה פנתה לפני למעלה משנה למשרד המשפטים, למשרד החוץ, בבקשה להחיל על 12 מדינות את נוהל הטיפול במבקשי מינהל מדיני בהליך מהיר ולהכריז עליהן כמדינות מוצא בטוחות, כך שהטיפול בבקשות מקלט של יוצאי מדינות אלה יהיה מהיר. ההכרה תסייע לרשות לטפל במעל 28,000 בקשות מקלט שכנראה מספר זה עלה מאז הדיון האחרון ונשמע על כך היום. ברור לכולנו שישנן בקשות שמוגשות כדי שמבקש המקלט יוכל לעבוד בענפי עבודה שונים מהענף שאליו הגיע לעבוד. נרצה לשמוע מרשות האוכלוסין אם יש בשורה בנושא לבקשת הוועדה בדיון הקודם שעובד זר שמגיע לארץ לעבוד בענף מסוים והגיש בקשת מקלט יוכל לעבוד אך ורק בענף שאליו הגיע לעבוד, עד שתתקל החלטה בעניין בקשתו. בדיון הקודם שמענו מנציג משרד החוץ שהם השלימו את חוות הדעת לגבי הודו, סרילנקה ונותרו עוד שבע מדינות. לשש מדינות מתוכן יש להם כבר טיוטות מתקדמות. נבקש לשמוע מה קורה עם העברת חוות הדעת של המדינות האלה. שמענו מנציג משרד המשפטים שהם צריכים לעמוד בסטנדרטים משפטיים בין לאומיים. נבקש לשמוע על ההתקדמות של משרד המשפטים. בפגישה שקיימנו עם חמישה שגרירים של מדינות שונות הצגנו את הדאגה שלנו לגבי המספר ההולך וגדל של בקשות המקלט גם מאזרחים של המדינות שאותן הם מייצגים וגם הם לקחו את הנושא לתשומת ליבם. נתחיל עם נציג רשות האוכלוסין, בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול. אתה רוצה לדבר או שנעשה שאלה תשובה? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> אפשר זה. קודם כל צוהריים טובים לכולם. אני חיים אפרים, אני מנהל היחידה לטיפול במבקשי מקלט. לפני שניגע במדינות, נושא המדינות הבטוחות אני רק אשתף פה את הוועדה בנתונים שלנו לגבי שנת 2025. סך הכול בשנת 2025 הוגשו 9,000 בקשות למקלט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וכמה היה ב-2024? נעשה השוואה. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> קצת פחות. סדר גודל של 7,000. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה הולך וגדל, נכון? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> זה קצת הולך ועולה. אבל הנתון היותר דרמטי אני קורא לו, ששני שליש מהבקשות האלה הם מקרב עובדים זרים. ורק לסבר את האוזן, בשנת 2025 הגישו 3,000 בקשות למקלט ממדינת סרילנקה. 1,000 בקשות מהודו. 700 מתאילנד, 600 ממלאווי. אני מדבר פה על באמת מספרים משמעותיים. אני כרגע כמייצג את המינהל, מנסים את כל התשומות שלנו לשים בשביל למנוע את התופעה הזאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. אבל אם הם ממדינות בטוחות, אז אמרנו - - - << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> אני תכף אגע במדינות הבטוחות. לכן אני אומר, את כל התשומות של המינהל, אם זה אומר בהיבט של האכיפה, אם זה אומר בטיפול באותן בקשות כמה שיותר מהר התחלנו בתחילת ינואר להתחיל את היישום של עובד זר שמגיש בקשה ומגיע מענף החקלאות. אנחנו מה שנקרא משאירים אותו על אותו רישיון, מתוך כוונה שהוא ימשיך לעבוד בחקלאות ושהבקשה שלו תיבחן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה, כל הכבוד לכם. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> אנחנו נחיל את זה גם על ענפים נוספים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז התחיל הפיילוט מינואר? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> התחיל מינואר. אנחנו נעשה את זה גם על ענפים נוספים. אנחנו רוצים לראשות שזה אכן משפיע. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> מתי זה יגיע לבניין? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לענף הבניין, כי נקש אמר אולי זה גם - - - << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> אנחנו גם נתחיל את זה גם עם ענף הבניין. ואנחנו חושבים וסבורים שהמוטיבציה באופן ההגשה תרד. צריך להבין שסביב העובדים הזרים יש תעשייה שלמה. תעשייה שלמה של עורכי דין, של חברות כוח אדם, תאגידים, מי שאתם רוצים. יש בזה הרבה כסף. אנחנו עם כמות המשאבים באמת מאוד מוגבלת שלנו, ואני יודע שגברתי בדיון הקודם שעסקה גם בהסכם הקיבוצי, זה משהו שנוגע לליבה. אם לא יהיה פה מה שנקרא בשורה בהיבט של משאבי כוח אדם, אנחנו נהיה פה בבעיה. אנחנו כרגע מצליחים איכשהו לעצור את התופעה, לצמצם אותה. אבל למנוע אותה באופן כמו שאנחנו רואים ב-2026 אם המספרים האלה יהיו דומים או אפילו גבוהים יותר, אנחנו באמת נהיה בבעיה. צריך פה שיתוף פעולה של כולם, לרבות הנושא הזה של כוח אדם, שכרגע אנחנו נמצאים במצב מאוד קריטי. לגבי המדינות הבטוחות. העברנו, כמו שאת ציינת, 12 מדינות למשרד החוץ. מתוכן כיום אנחנו עובדים מלא מלא על שתי מדיניות בלבד: על מלאווי ועל קניה. ההבנה שלי, בתור מי שרואה את הדברים, שזה באמת עוצר את התופעה. כי לא מגישים בקשות מהמדינות האלה. וזה מבחינתי הנקודה הכי מרכזית. שאם מבקש מקלט מאותה מדינה שבעבר היה היצף של בקשות לא מגיש, הוא מבין פשוט שהוא נדחה באותו יום. הוא מגיש את הבקשה, עובר ריאיון, עובר חוות דעת. הבקשה שלו נדחית. לכן המוטיבציה וההגשה פשוט יורדת. כאמור, אותו מבקש, הביא כסף לעורך דין שיגיש לו בקשה. וכשזה קורה בזמן מאוד סביר, אז זה גם לא קורה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> איך הם יודעים שהמדינות האלה? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> קודם כל, פרסמנו באתר של הרשות. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הם יודעים. הם מעבירים ביניהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> החדשים אולי לא יודעים, לא? ותיקים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הם באים לפה כבר בידיעה מוחלטת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> CIMI גם מעורבים? המוקד שלהם? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> לא. אנחנו פרסמנו באתר של הרשות. וכמו שחברי פה ציין, השמועה עוברת מפה לאוזן. בסדר? מהבחינה הזאת אני חושב שנעשתה עבודה טובה גם מצד השותפים שלנו ובאמת זה מוכיח את עצמו. לגבי יתר המדינות, אנחנו כרגע מדברים על הודו, סרילנקה וגאנה. לצערי העמדות של המשרדים כרגע לא משרתות אותנו. אנחנו לא יכולים ליישם באופן מלא את ההליך המהיר. יש פה החרגה של אוכלוסיות שלמות. אנחנו, כמי שאמורים ליישם בסופו של דבר את ההליך הזה לא יכולים לפעול באופן יעיל ואפקטיבי. לכן כרגע מבחינתנו הם לא, נקרא לזה הם לא במשחק. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> איזה החרגות יש בסרילנקה? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> תן לי לסיים בבקשה ואז תשאל את השאלות. לגבי ניגריה יש חוות דעת של משרד החוץ שעברה למשרד המשפטים, אך טרם קיבלנו התייחסות. כרגע אנחנו ממתינים ליתר המדינות שזה מולדובה, דרום אפריקה וארבע מדינות מהבלקן: סרביה, מקדוניה, אלבניה ומונטנגרו. עוד פעם, אני אומר ואני חוזר, הליך מהיר, מדינות בטוחות, זה כלי אפקטיבי למניעת תופעה פסולה של הגשות מקלט על ידי עובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> סליחה, איפה בסרילנקה יש החרגה של אוכלוסיות שלמות? תאילנד אפשר לדבר עם הגבול עם קמבודיה עכשיו, שכאילו יש בעיה. אבל בסרילנקה, איפה משרד החוץ? איזה בעיה יש בסרילנקה? ישב פה השגריר ואמר פה לפרוטוקול גם הוא, גם השגריר ההודי, וגם השגריר התאילנדי שהם לא מכירים את התופעה והם נגד התופעה הזאת. אם המדינה לא מאשרת, אז איך יכול להיות שאנחנו עושים משהו אחר? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> אני חושב שאני מציע פה לחבריי להגיב על השאלה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אני לא בא אליך בטענה, סתם מעניין אותנו לדעת מה תוקע אותנו. כי עם כל הכבוד למלאווי וקניה, כמה עובדים זרים יש ממלאווי וקניה? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בחקלאות. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתה יודע, אתה יכול לספור את זה, זה מאות. יש לך פה 3,000 סרילנקים, צריך להתחיל בהם. גם אם הוא אומר שהכלי אפקטיבי, אז איפה החסמים? מה מפריע לזה להתחיל לעבוד בכל המדינות? << אורח >> אביב רוזנפלד: << אורח >> אני עו"ד אביב רוזנפלד, אגף היועצת המשפטית במשרד החוץ. כרגע באמת חוות הדעת של הודו וסרילנקה היו בה כל מיני החרגות. אני לא יכול לפרט פה אילו אוכלוסיות הוחרגו בחוות הדעת. חוות הדעת נשלחו בחזרה לנציגות ישראל בניו דלהי על מנת לערוך בדיקה שנית ולבדוק האם אפשר לעשות חוות דעת נוספות ולראות איך אנחנו מטפלים בנושא ההחרגות האלה, שכמו שאמרו פה יוצרות בעיה. כרגע זה בבדיקה. זה גם חשוב לנו להבהיר, כל הבדיקות האלה הם דברים שלוקחים המון משאבים ממשרד החוץ. מושקע בזה המון זמן והמשרד כולו, בכל האגפים, ממש רתום לנושא הזה. אבל אלה דברים שצריך להבין שלוקחים זמן. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> שמונה חודשים אנחנו מחכים, שמונה חודשים. << אורח >> אביב רוזנפלד: << אורח >> אבל זה דברים שלוקחים זמן. הנציגים שלנו בחו"ל שנדרשים לטפל בנושא הזה, הם לא חוקרים מטבעם. הם דיפלומטים, שהתפקיד שלהם הוא בעיקרו לנהל קשרי מסחר, קשרי חוץ, קשרים דיפלומטיים עם נציגי מדינות אחרות. והם נדרשים למשימה שהם לא נתקלו בה. תוך כדי הם לומדים את העבודה. אבל הם באמת רתומים לזה והעבודה נעשית. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה קורה עם סרילנקה? << אורח >> אביב רוזנפלד: << אורח >> אותו דבר. הנציגות בניו דלהי מטפלת בסרילנקה גם. זה אותם גורמים עובדים על זה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> למה לא להגיד עכשיו, תראה איך יד ימין לא יודעת מיד שמאל. יש עכשיו אפשרות להביא 100% ב-b2b. אם יש מגזרים שמראש אתם יודעים שיש איתם בעיה שאי אפשר להחריג אותם, אי אפשר לכלול אותם בתוך המדינות הבטוחות, תעדכנו את רשות האוכלוסין, שיעדכן את התאגידים, שלא נזמין את העובדים משם. אם אתה יודע שיש בעיה עם אוכלוסייה ספציפית, סתם, אלה שגרים, אני סתם אומר, גרים בצפון מזרח סרילנקה. תוציאו הודעה. << אורח >> אביב רוזנפלד: << אורח >> חוות הדעת הועברה לרשות האוכלוסין. אבל שוב, אנחנו - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> גם האגף הבילטרלי צריך להפסיק לגייס אנשים משם. לא להביא אותם. מי שאתה לא יכול להחריג אותו אל תביא אותו. << אורח >> אביב רוזנפלד: << אורח >> אנחנו לא יכולים לפרט פה מי האוכלוסיות המוחרגות. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אל תפרט פה. אבל בסוף, אחי, אם המדינה ממשיכה להביא עובדים סרילנקים והודים במסלול בילטרלי בעיקר, בתוכם יש אנשים שמראש אנחנו יודעים שאי אפשר, שמוחרגים לתוך בקשות מקלט, אז למה ממשיכים להביא אותם? למה האגפים פה לא מדברים ביניהם? אם אני עכשיו הייתי יודע, כמו שהוא שאל לגבי העובדים, אם העובד הכי פשוט זר שנוחת פה, הוא יודע הכול. גם אנחנו בין התאגידים יודעים להעביר איפה יש בעיות, לדעת שמישהו ייזהר לא ליפול במדרגה. אומרים אל תשים מכשול בפני עיוור. מה שמשרד החוץ עושה הוא שם מכשול בפני עיוור. כי אם אתם לא מזהירים את המדינה ואת האגף הבילטרלי שמביא לפה אלפי עובדים, אם לא עשרות אלפי עובדים מתכננים להגיע. תגידו להם חבר'ה, זה פקידי ממשלה, אתה לא צריך להגיד לי חומר מסווג. תגיד לו אל תביא משם. << אורח >> אביב רוזנפלד: << אורח >> אנחנו נמצאים בשיח בינינו. וגם הנושאים האלה עולים. אבל חשוב להבין, אלה נושאים שלוקחים זמן. זה שאני היום מקבל איזה שהיא חוות דעת לגבי אוכלוסייה מסוימת במדינה מסוימת, זה לא אומר שעכשיו אני הולך להחריג אותה בהליכים אחרים שקורים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתה חייב להחריג אותה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, גם לתת הנחיה בנושא שיש בעיה וזה על אחריות המעסיקים, התאגידים. אם הם יביאו משם או לא יביאו. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אני אמכור לך את הרכב הלא טוב, למרות שידעתי שהוא עבר תאונה, יש לו טוטאלוס. אבל יכול להיות שבהמשך הוא יהיה בסדר. זה מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אתם צריכים להעביר את ההנחיה הזאת, שזה השיקול שלהם. << אורח >> אביב רוזנפלד: << אורח >> את זה אני יכול לבדוק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תן לנו התייחסות. << אורח >> אביב רוזנפלד: << אורח >> אני ארשום לעצמי ואנחנו נבדוק. זה מדובר בעיקר על אוכלוסיות. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא להביא. פשוט לא להביא אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אבל לתת לך הנחיה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא לי. תן למינהל האוכלוסין הנחיה שמי שמגיש מישהו מתוך האוכלוסייה הזאת, גם בפרטי, גם בבילטרלי, אל תאשרו אותו. אל תביא את הבן אדם. למה להביא לפה צרות כאילו? אתה יודע, זה פשוט מראה עד כמה אתם לא מדברים ביניכם. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> אני חייב להגיד לך שבהקשר הזה, כשאתה, אנחנו נמצאים בקצה של, תקרא לזה, לא יודע, שרשרת המזון שאומרים חברת חשמל. ובסוף, בסופו של דבר כאשר טענות מועלות אלינו הן לאו דווקא בהכרח מה שיהיה כתוב בחוות הדעת. אז חשוב להבין שיש גם טענות שהן לכאורה סמי פיקטיביות והן לאו דווקא בהכרח נופלות בגדר חוות הדעת. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל אם יש אוכלוסיות שלמות, לא שווה לא להביא אותן מראש? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> אם אתה שואל אותי בפן האישי, אני הייתי ממליץ על מדינה כמו סרילנקה להפסיק להביא עובדים זרים מסרילנקה. פשוט מאוד. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> זה לא מההסכמים הבילטרליים? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> שנייה רגע. זה לא משהו שתלוי בי, זו המלצה שלי. אפשר לקבל אותה, אפשר לא לקבל אותה, אבל זה המספרים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אגב, אתה לא יכול לקחת, אתה יודע, שוב פעם יש פה עניין שתמיד שמרגיש במינהל שיש אפקט הענשת העדר מה שנקרא. כמו שיש תאגיד אחד לא בסדר, מחילים נוהל על כל התאגידים. פה אם יש אוכלוסייה ספציפית בסרילנקה תפסול אותה. אתה לא יכול לפסול 20, 30, 40 מיליון איש לצורך העניין. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> אי אפשר להגדיר אוכלוסייה ספציפית. זה אני כבר אומר לך את זה באופן מוחלט. ואמר פה חברי שאי אפשר גם לחשוף. זה לא נובע מאזורים, סוגי אוכלוסיות. בסדר? אי אפשר כרגע להיכנס לזה. אבל בסופו של דבר חשוב להבין שאי אפשר לצבוע. אי אפשר לצבוע. ואי אפשר שאתה לא יכול עכשיו לקחת נגיד מאזור כזה ואז להחריג. זה לא עובד בצורה הזאת. אבל המספרים פה באמת מדברים בעד עצמם. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> כמה היה ב-2024 מול 2025? כשאתה אומר שהייתה גדילה, יש 9,000 בקשות ב-2025. כמה היה ב-2024? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא אמר, הוא ציין. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> אמרתי, סדר גודל של 7,000. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 7,000 בקשות? מתוך זה כמה עובדים זרים? כי פה זה רק 4,000 עובדים זרים. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> אין לי כרגע את הנתון. אנחנו מדברים בערך על אותם סדרי גודל. גם כן 5,000 בקשות בערך היו של עובדים זרים. מאז פרוץ המלחמה, וציינתי את זה כבר בכמה ועדות, אנחנו רואים גידול. אין פה, זה עניין של מספרים מאוד דרמטיים. מספרים מאוד גדולים. היקפים שלא ראינו אותם בעבר. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> סתם שנבין רגע משהו. נגיד בן אדם שהגיש בינואר 2025, הוא כבר נפסל או שהוא עדיין בתהליך? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> יכול להיות שכן, יכול להיות שהוא בתהליך. אני לא יכול לדעת. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> כמה ב-2025 הוציאו אותם החוצה? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> אני יכול להגיד לך שב-2025 סגרנו 6,000. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> בערך 70%. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> משהו כזה, גם כן משנים קודמות. אבל בסופו של דבר הפערים רק הולכים וגדלים. כשיש לך יותר בקשות שנפתחות נסגרות, אנחנו עומדים היום על - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז בינתיים שהוא יחכה בענף שהוא עובד בו ובמקביל ידונו בפנייה שלו, בהליך המינהלי. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> נכון. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אפשר להגיד שמה-1 בפברואר אגף הבניין נכנס גם לתוך הסיפור הזה? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> אני לא יודע להגיד לך? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נקש הבטיח שגם הפיילוט יהיה, הם ימשיכו לענף הבניין. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אנחנו הבאנו את הרעיון. אתה יודע, אנחנו רבים עם הדברים. רצים בכל המשרדים. בסוף מתחילים חקלאות. כאילו, אז איפה אנחנו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אי אפשר לשלב גם במקביל? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> אני יכול להגיד לך שהרעיון הזה לא היה רק אצלך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חיים, אי אפשר לשלב גם את ענף הבניין במקביל? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> אפשר. ואנחנו נעביר את סיכום הדיון גם כן לראש המינהל ושהוא בתיאום עם נקש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם עושים את זה באמצעות נוהל? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אי אפשר לעגן בחקיקה? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> לא צריך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין צורך? אז בנוהל? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> נאשר את זה יותר מהר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אני יכול גם שאלה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אלישע יפרח, איגוד לשכות המסחר. אם אתם ממליצים לא להביא עובדים מסרילנקה, כי אתם לא יודעים לצבוע אוכלוסייה ספציפית, למה מדינת ישראל חותמת איתם על הסכמים בילטרליים? ו-ב', מהרגע שנחתם הסכם והענף כולו ננעל לתוך הבאה בילטרלית, הם מחייבים את כל המגזר העסקי לעבוד רק עם מדינה אחת, שזה גם ככה קשה לעבוד עם מקור עובדים אחר. ועכשיו אתה גם אומר שאתה לא סומך את ידך המקצועית על המקור עובדים הזה. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> לא, לא, זה לא מה שאמרתי ואל תצטט אותי לא נכון. אני באתי ואמרתי, שבכובע שלי כמנהל יחידת למבקשי מקלט, ואני לא ראש מינהל לא עובדים זרים ולא, אני רואה שיש לי אוכלוסייה שיש לה היקף כזה גדול של בקשות הייתי בא ואומר, באמת בחלקה הצרה שלי חברים שימו לב. אין לי שום מנדט לחסום או לפסול, יש לי מנדט להמליץ. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> ועדיין אתה ממליץ פה לא להביא ממדינה שאתם חותמים איתה הסכם. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> לא. בסוף אני בא ואומר שיש פה מעסיקים ויש פה תאגידים שהם מה שנקרא אחראים על העובדים שהם מביאים ושהם ייקחו אחריות גם על העובדים. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> הם ייקחו אחריות. אבל אתם צריכים לקחת אחריות על ההסכם. מה זאת אומרת? בוא נצא רגע מתפיסת המעסיק הוא הבעיה. בסדר? המעסיק אחראי על העובדים שלו, אני מסכים. אבל אתם אחראים על ההסכמים שאתם חותמים. אם אתה אומר לי אני מהכובע הצר שלי באגף שלי לא ממליץ להביא מסרילנקה, אבל הרשות כולה מהכובע הרחב שלה כן חותמת איתה הסכם ונועלת אגף שלם. אני לצורך העניין במסחר ושירותים, נחתם הסכם עם סרילנקה. יכול להיות שיהיה מצב שנצטרך להביא רק מסרילנקה, כי רק איתם יש הסכם. אבל אתה מהכובע שלך אומר אני לא ממליץ להביא משם, כי אני לא יודע לצבוע אוכלוסיות ספציפיות. אני ממליץ לצבוע את כל המדינה. אז מה אתה ממליץ שנעשה? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> אני חוזר ואומר, בהיקפים הקיימים של מדינת סרילנקה, ובהינתן זה שכרגע היא לא מוגדרת כמדינה בטוחה ואנחנו לא יכולים לטפל בה באופן אפקטיבי הייתי אומר שהייתי חושב פעמיים אם להביא עובד מסרילנקה. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אבל אין לנו אפשרות לחשוב פעמיים. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> שנייה רגע. ועוד פעם, מהחלקה הצרה שלי. בסדר? אני לא עוסק בעניין עובדים זרים, אני לא חותם על הסכמים עם תאגידים. זה לא התחום שלי. בסדר? << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אני מבין. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> זהו. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אני מבין. אבל יש פה רשות אוכלוסין. אני מבין שאתה לא כל הרשות. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> אז את השאלה שלך אתה צריך להפנות לגורם המתאים. זה לא הדיון שאנחנו באנו. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> מבחינתי זה כן הדיון. הדיון הוא שאי אפשר להגיד על מדינה מסוימת אנחנו ממליצים לא להביא ממנה, אבל לחתום איתה על הסכם. ולכאורה אתם סומכים את ידכם המקצועית. לא אתה, רשות האוכלוסין, מינהל עובדים זרים, סומך את ידו המקצועית על עובדים מסרילנקה. וההוכחה היא שהוא חותם איתה ומשקיע המון משאבים כדי לחתום איתה על הסכם בילטרלי. ואז תבוא ותגיד אנחנו ממליצים למעסיקים לא להביא משם עובדים. עכשיו עזוב שזה יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. אתם כופים על המעסיקים להביא מסרילנקה. אם המכסה מוגדרת הבאה בילטרלית וההסכם היחיד הוא עם סרילנקה אין אפשרות אחרת להביא. נכון? אז מה אתם ממליצים לנו לעשות? אני לא מדבר עליך. אני מדבר על רשות האוכלוסין. וזה כן הדיון, זה בדיוק הדיון. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> אז עוד פעם, אני מצטער שאני אומר לך באופן הזה. אני לא נמצא בכובע הזה של להחליט את מי להביא ואת מי לא. אני לצורך העניין משקף לך את הנתונים. וזה מה שנקרא בכובע שלי, המאוד מאוד צר, הייתי חושב פעמיים אם להביא או לחתום על הסכם עם מדינה שיש בה קרוב ל-3,000 מבקשי מקלט רק בשנה האחרונה. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> הבנתי. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> איך נותנים פתרון, חיים? בוא רגע נהיה אופרטיביים שנייה. קודם כל, אנחנו נשמח, אתי, אם כבר מעכשיו יכלילו גם את ענף הבניין, שלפחות הסרילנקים שבורחים שלא יתקשרו להגיד לי שנה טובה. אני אשמיע לך שיחות, שהוא עובד בסופר בירושלים. ויותר נעים ונוח מאשר לעבוד בחוץ. אז לפחות את זה תמסגרו אותם, אתה יודע, שזה גם יצמצם את התופעה, בינתיים עד שמשרד החוץ ימצא פתרון או מישהו שיודע לדבר שתי שפות. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> זה לא תלוי בנו. אנחנו באמת ערים למצוקה הזאת. בסדר? שיהיה לך ברור, בגלל זה אנחנו גם עושים את הצעדים האלה. אני יכול להבטיח לך שאת הנושא הזה של ענף הבניין אנחנו גם נחיל אותו. אני אדבר עם איציק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אמר לי נקש, הבטיח שזה יצורף. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אמרנו ב-1 בינואר, את יודעת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אז אנחנו נתזכר אותו שנית. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> זה חשוב שתבין, באמת אני אומר לך, אנחנו נמצאים במציאות עם כוח אדם מאוד מצומצם. אני חושב שזה משהו אקוטי להצליח בכל תוכנית, בין אם אנחנו גם כן נתחיל בעתיד לעשות טיפול הרבה יותר רחב לגבי מדינות בטוחות ובין אם לעשות את הנוהל של עובד זר שמגיש בקשה למקלט. זה דורש המון תשומות. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל חיים, צריך גם בסוף להסתכל עלינו בפרצוף. אנחנו יושבים פה שלוש שנים. וכולם בוכים על כוח אדם, בכל אגף תשאל אותם. ואתם לא מצליחים לגייס, למה? כי המשכורות הן משכורות רעב ואף אחד לא רוצה לבוא. אז בסוף, אתה יודע, אני אגיד לך משהו מהצד שלי, אנחנו בשפה של פרטיים. אני נגיד לא הייתי יכול לבוא לבעל הבית שלי ולהגיד לו שלוש שנים 'תשמע, יש בעיה עם כוח אדם'. אתה יודע, לא הייתי מביא תוצאות, היו זורקים אותי. זאת האמת. אני לא אומר משהו חלילה עליך, אתה עובד במערכת יותר מסורבלת. אבל צריך למצוא פתרונות. אומר לכם משהו, אתם תצחקו, כן, יכול להיות כנראה שבמשכורת שאתם מציעים תביאו עובדים זרים. אפילו נשמע לכם מוזר, כן? אבל זה מה שאתם תצליחו לגייס. אם אתם חושבים שאיזה שהוא ישראלי יבוא לעבוד ב-6,300-6,600 שקלים ברוטו ברשות האכיפה כפקח, כמישהו שמתעסק עם העובדים שיש להם מגע איתם ברמה היום יומית – וואלה, שמע, אני לא יודע איך אתם עושים את זה. או שאתם עושים שנת שירות או שאתם מוסיפים את המענק, כמו שדיברנו על חיילים משוחררים. אחרת אנחנו נמשיך לשמוע כל הזמן שאין כוח אדם. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> נכון, בסדר. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> או מחשוב. או שתגיעו למצב שמדינת ישראל רוצה להיות חלק ממהפכת ה-AI. תכניסו את זה לעוד אגפים, שיסרקו את המסמכים יותר מהר, שיהיה לכם - - - << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> קודם כל, הכנסנו ואנחנו מכניסים ומנסים לשפר באמת את כל התהליכים הטכנולוגיים כמו שציינת. בסוף-בסוף, שים את - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אני לא ציני, אני רציני, אתה יודע. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> לא, לא. להביא עובדים זרים בתור עובדי מדינה זה קצת ציני. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא, זה מיקור חוץ. תעשו מיקור חוץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, למה באמת אין מיקור חוץ? לא הצליח הפיילוט של מיקור חוץ? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אני אגיד לך משהו יותר טוב. אני כבן אדם פרטי מחר בבוקר אתן לך שירותים במיקור חוץ. תן לי כסף פר תיק שנסגר, תראה איך הדברים רצים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל זה יפגע בעובדים הוותיקים הקיימים גם, מיקור חוץ. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אי אפשר להחזיק את המקל משני הקצוות. מצד אחד העובדים הוותיקים, מצד שני לא מצליחים להביא חדשים. מה אתם רוצים שנעשה? אנחנו בסוף משלמים, אתה צריך להבין, אני שילמתי על 30 מבקשי מקלט שנה שלמה. כל אחד מהם זה 24,000 שקלים. אתה מבין את המספרים, ואני רק תאגיד אחד מתוך 240. בסוף אם יש לך 5,000 חבר'ה כאלה שבורחים, עובדים זרים, אתה יודע, בוא ניקח את הממוצע שזה 10,000 בין הבניין שהוא הכי גבוה, לשאר, אתה מדבר פה על סכומי כסף מטורפים שנגבים מהמעסיקים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תקשיב אייל, אני חושבת שעדכנתי אותך שאגף התקציבים במשרד האוצר הבטיח לי והוא יקדם לי, שמי שמבקש מקלט המעסיק לא יצטרך לשלם עבורו אגרה. אני מנסה לקדם את זה. האוצר נתן לי את זה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אנחנו גם נותנים כלים. אני לצורך העניין, ישי שהוא מאוד משתף איתנו פעולה, נתנו לו מסמך כזה שאנחנו הכנו והוא חלק מהמסמכים של הבאה פרטית, שהבן אדם רושם מול עורך דין שהוא לא פליט. אתה מבין? השאלה שאני שואל כאילו מצד ימין, צד שמאל, האם אתם מקבלים את המסמכים האלה? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> בוא, אתה נכנס פה באמת לדברים שהם מה שנקרא הם לא מדויקים בלשון המעטה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> למה? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> כי בסוף כשאתה אומר דבר אחד במעמד הכניסה לארץ ואחרי זה אתה טוען משהו אחר, אז אתה לא יכול לבוא ולהגיד טענת ככה וזה. אתה צריך לבחון בסוף את הבקשה, כי יש מה שנקרא קריטריונים וסטנדרטים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל אם אתה מחתים את הבן-אדם שמראש הוא אומר לך שהוא לא פליט, שהוא יודע שזה חלק מההחלטה להביא אותו לארץ. משרד המשפטים מסכים איתנו על הנושא הזה. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> אתה יכול להחתים אותו על איזה מסמך שאתה רוצה. בסוף יש לו את הזכאות להגיש בקשה למקלט. בסדר? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אין בעיה, אז מאז שהוא הגיש בקשה, אתה מעמת אותו עם ההצהרה שהוא עשה מול עורך הדין שלו ואתה יכול לחתוך את הזמן בחצי, אם לא באפס. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> נכון. אבל זה חלק מתהליך הבחינה ובשביל להגיע לתהליך הבחינה אתה בסופו של דבר צריך מישהו שיבחן את הבקשות. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל השאלה אם המסמכים שאנחנו מחתימים עכשיו מגיעים אליכם? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> כל דבר שנחתם אל מול העובד בסופו של דבר מגיע אלינו. להגיד לך שאנחנו צריכים את כל המסמכים האלה? לא בכל המקרים. לפעמים אתה לא צריך את המסמכים האלה. לבחון את הבקשה, יש לך קריטריונים מאוד ברורים ואפשר מה שנקרא לעשות את זה מהר. חלק מההצעות שלנו, כמו שאמרנו פה, אנחנו נותנים פה על השולחן, על המדינות הבטוחות. שכמו שאני אומר, זה הכלי הכי אפקטיבי שיש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה בוער גם, זה דחוף. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> זה מאוד דחוף. לכן אנחנו גם כן רוצים לדחוף לנושא הזה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> יש לי שאלה. אנחנו באמת רוצים לעזור. ישבו פה שגרירי המדינות: הודו, סרילנקה, תאילנד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם הצהירו, יצאו בהצהרה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הם אמרו שהתופעה לא מייצגת את מה שקורה במדינה וזה פשוט אנשים משתמשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מבחינתם המדינה היא בטוחה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אומר לך שגריר בישראל פה. אז איפה משרד החוץ? אתם רוצים שאנחנו נתאם לכם פגישה איתו? הבאנו אותו לפה, אז נעשה את זה עוד פעם. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> אנחנו מבחינתנו, כמו שאמרתי, בסוף, בסופו של דבר, צריכים לקבל את חוות הדעת המקצועיות של משרד החוץ ואת העמדה של משרד המשפטים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> השאלה אבל אם שגריר מדינה נותן חוות דעת, זה לא מספיק? באמת אני שואל. << אורח >> אביב רוזנפלד: << אורח >> בסופו של דבר, המטרה שלנו בחוות הדעת - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זיו השתתף בדיון והוא גם שמע. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אם עכשיו יבוא שגריר ישראל בהודו וייתן איזה שהיא הצהרה בשם מדינת ישראל, לא יכבדו אותה? << אורח >> אביב רוזנפלד: << אורח >> בסופו של דבר המטרה שלנו בחוות הדעת היא לייצר חוות דעת שתהיה עמידה מפני ביקורת שיפוטית. כלומר, שחוות הדעת תעבור בית משפט. ובנושא הזה אנחנו צריכים להכין בדיקה יותר מקיפה שיכולה לקחת בחשבון כל מיני אספקטים, כמו לדוגמה האספקט שאמרת. אבל כשלעצמו זה לא מספיק. אנחנו רוצים לייצר חוות דעת כמה שיותר מקיפה, כמה שיותר מקצועית. שבאמת תוכל בסופו של דבר לשמש אותנו לתהליך. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אני באמת שואל, לא בקטע של ציניות. אני באמת שואל איך אפשר לסייע בחוות הדעת הזאת? כי אני רואה שזה לוקח ים של זמן. אם עכשיו אתה יודע עם שגריר מדינה והוא בסוף בא נציג משלך ושואל אותו את כל השאלות הרלוונטיות? כי בסוף מה קורה? אתה שולח לאחד הנספחים בשגרירות לדבר עם איזה אחד הנספחים בצד שני של ההודים או הסרילנקים. ובסוף הם מדברים ברמה יותר נמוכה מאשר שגריר. אתה יודע, הוא לא עכשיו יושב עם שר הפנים ההודי כנראה, אני מניח, כי הוא לא שגריר. השאלה אם אתה מביא לפה שגריר של מדינה שיושב עם נציגים שלכם ונותן את הנתונים ומחבר אתכם לאנשים הרלוונטיים בצד השני? בואו נניע את התהליך. לא יכול להיות מצב שאנחנו יושבים ומחכים שהקונסוליה בדלהי, שהיא גם ככה מפורקת בבקשות קונסולריות, היא גם מטפלת בסרילנקה. גם שם אין כוח אדם, אגב, חיים. גם שם כשאתה שואל למה לוקח שנה להחתים בן אדם אז אומרים לך אין לנו כוח אדם, אנחנו יודעים להתמודד עם 100 בקשות ביום ויש 100,000 בקשות. אז בואו נקדם את זה מפה. בואו נהיה אופרטיביים. אני באמת אומר לך, אנחנו רוצים לעזור כי אנחנו מבינים שלבד זה ייקח עוד שנתיים. ואנחנו לא רוצים שזה יגיע לעוד שנתיים. יש לך פה קולגה שלך שאומר לך אין לי כוח אדם, קשה לי. אני צריך את הפתרון הזה כי הוא אפקטיבי. ואתם לא נותנים לו את הכלי הזה הכי מהר שיכול להיות. זה כמו שטנק עכשיו צריך ירי והלוגיסטיקה לא מביא לו את הפגזים. אחי, זה אותו דבר. איך אפשר להזיז את זה? << אורח >> אביב רוזנפלד: << אורח >> אני לא, גם לא יכול וגם לא מתכוון לפרט פה באמת את הקריטריונים שאנחנו בוחנים ואת התהליך שנעשה מאחורי הבחינה והכנת חוות הדעת. אני כן יכול להגיד, שוב, שבאמת שאנחנו עושים מאמצים אדירים. זה גם במטה פה בארץ, גם בנציגויות בחו"ל. באמת נעשים מאמצים מאוד גדולים ומושקעים משאבים רבים כדי לקדם את התהליך הזה כמה שיותר. וכדי גם ליצור חוות דעת שבסופו של דבר יהיו כמה שיותר מקצועיות, כמה שיותר רחבות ושבאמת יהיו תקפות אחרי זה לביקורת שיפוטית ושנוכל להשתמש בהן במהלך ההליך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. נעבור למשרד המשפטים. בבקשה. אתה רוצה לתת פתיח ואחר כך אני אשאל אותך שאלות? << אורח >> מתן גלבוע: << אורח >> את יכולה כבר להתחיל לשאול שאלות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, מה נמצא כרגע אצלכם? << אורח >> מתן גלבוע: << אורח >> אצלנו כרגע על השולחן חוות הדעת בנושא ניגריה, במצב המדיני בניגריה. קיבלנו אותה בתחילת החודש ואנחנו עדיין בוחנים אותה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> כמה עובדים יש מניגריה, אחי? למה משקיעים זמן על ניגריה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה הגיעו מניגריה? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> כמה עובדים יש מניגריה? << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> עוד פעם, רשימת המדינות שהועברו לצורך בחינת הבקשות בסדר דין מהיר הן מתבססות על דירקטיבה באיחוד אירופי. זאת אומרת, אם אנחנו רואים שיש מדינות שמחילים עליהם סדר דין מהיר, כמו ניגריה למשל, או כמו גאנה, סרילנקה או הודו, הם נכנסו לרשימה שהועברה למשרד החוץ. זה לא נכנס כרגע לכמה יש מניגריה או לא. בסוף, בסופו של דבר יש פה מבקשי מקלט לא רק מענף הבניין, אלא גם כן כאלה שנכנסים כמשתלמים או כתיירים וכו'. אז זה לא מה שנקרא אמור למנוע מהמשרדים השותפים לתת עמדה ביחס למדינות הללו. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> כן, אבל בסוף אתה יודע, ניגרים בורחים לאיחוד האירופי. בתור מישהו שעבד - - - כמה שנים. הם בורחים לאיחוד האירופי, הם לא באים לפה לארץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באיזה ענף הם בעיקר? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא, הם סתם אנשים שבורחים כשוהי עבודה בלתי חוקיים. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> גם ניגרים מגיעים לפה לארץ במסגרת של השתלמות, במסגרת של תיירות. במסגרת של קבוצות תיור, יש גם מניגריה. זה לא פוסל. לא פוסל את זה שצריך לעבוד על כמה חוות דעת במקביל. וזה לא מה שנקרא מונע מאתנו לבחון את הבקשות האלה גם כן במקביל לבקשות אחרות. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הוא אומר שזה לוקח תשומות גדולות. אז בואו נתרכז, בואו נפעיל את הדברים הגדולים קודם. במקום להתרכז בניגריה, תעשו, אתה יודע - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כרגע משרד החוץ, משרד המשפטים אין להם שום דבר חוץ מניגריה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתן, אפשר שאלה נוספת? << אורח >> מתן גלבוע: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נתתם חוות דעת על סרילנקה והודו, האם העברתם אותה למשרד החוץ? << אורח >> מתן גלבוע: << אורח >> אני רק אבהיר, לגבי סרילנקה העברנו כרגע התייחסות ראשונית שבעצם כללה שאלות הבהרה וחידודים שלא היו ברורים מחוות הדעת ועל כן מתבצעות כרגע השלמות. לגבי הודו העברנו חוות דעת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> למי העברתם? << אורח >> מתן גלבוע: << אורח >> אנחנו מעבירים קודם כל לרשות האוכלוסין וההגירה ולמשרד החוץ. כלומר, גם לשני הגופים. וכמובן מתנהל שיח בין משרדי. כלומר, בסופו של דבר אנחנו המטרה שלנו היא אותה מטרה. אנחנו כאן כדי לקדם את ההכרה במדינות מקור כבטוחות. אנחנו גם מסכימים שזה מתחבר פה לשותפים מרשות האוכלוסין. זה כלי אפקטיבי בניהול מערכת המקלט. בסופו של דבר, וגם ציינתי את זה בדיונים הקודמים, המטרה שלנו כמובן שזה יתבצע לפי הסטנדרטים הבין לאומיים, כמו שציינת יושבת-הראש. ואנחנו מן הסתם בוחנים גם מה עושות מדינות שמובילות את זה בעולם. והיום יש מדיניות שיש להם רשימה מאוד מפורטת של מדינות שהן כבר הכירו בהן כבטוחות. בריטניה זאת אחת מהן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עם הודו? לא התייחסת לגבי הודו. << אורח >> מתן גלבוע: << אורח >> הודו העברנו את ההתייחסות. כל שאר המדינות העברנו התייחסות כזו או אחרת כבר בסוף שנה שעברה ובתחילת השנה קיבלנו בעצם את ניגריה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> רגע, אז בריטניה, סרילנקה והודו כן מדינות בטוחות מבחינת - - - << אורח >> מתן גלבוע: << אורח >> הנה, למשל בריטניה מגדירה את הודו אמנם כבטוחה, אבל לא את סרילנקה. ואז אתה מתחיל לשאול למה את סרילנקה לא ואת הודו כן? שוב, זה משהו אחד ספציפי שאתה יכול לבדוק בכל מכלול השיקולים שאתה בוחן. אבל בסוף הסטנדרטים הבין לאומיים, המחויבות שישראל לקחה את עצמה במסגרת אמנת הפליטים. ואם אדם, אם יש חשש שאדם שעכשיו יחזור לאותה מדינה חווה רדיפה מפני המדינה עצמה או מפני סוכנים שהמדינה לא מצליחה לשלוט עליהם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> וחוץ מבריטניה? << אורח >> מתן גלבוע: << אורח >> מבחינת איזה עוד מדינות שמובילות את זה? ציינתי את זה גם בדיון הקודם. האיחוד האירופאי עבר מהפכה בשנים האחרונות. ואם הוא גרר רגליים לפני כמה שנים, עכשיו הם ממש הסדירו את הנושא. יש תקנות שייכנסו לתוקף ביוני השנה, שמסדירות את העניין לכל מדינות האיחוד. יש סוכנות מסודרת שהמטרה שלה זה גם לסייע למדינות בהליך בחינת הפליטים, מבקשי המקלט, מצד אחד. אבל גם מצד שני גם להכיר כבר להציע רשימה אחודה של מדינות. זה יהיה מדינות, רשימה מומלצת של מדינות שהאיחוד האירופאי רואה בהן כבטוחות. זה דבר שלא היה לפני חמש שנים והאיחוד האירופאי ממש מוביל את זה בשנים האחרונות, כי הם מבינים שזו בעיה. בסופו של דבר, הם מבינים שזאת בעיה. אבל מצד שני הם גם הסדירו את זה, עם סטנדרטים, עם אמות מידה שכך הם מפרשים את המחויבות הבין לאומית שלהם. אנחנו יכולים רק ללמוד ממה שהם עושים, כי הם כבר כמה שנים לתוך התהליך הזה. ובריטניה, כמו שציינתי, יש להם רשימה של לפחות 15 מדינות שכבר הוגדרו כמדינות מקור בטוחות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה מוגדר הודו וסרילנקה, מוגדרות כמדינות בטוחות או לא? << אורח >> מתן גלבוע: << אורח >> כמו שציינתי, באיחוד האירופאי, כמו שאמרתי, אין איזה הגדרה ממצה. כל מדינה מגדירה כשלעצמה. אני יכול לעשות רגע את הבדיקה, להעלות את זה. אני רק אציין שבריטניה, זה הנתון שיש לי כאן, בריטניה הכירה בהודו, לא הכירה בסרילנקה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> פשוט עוד טיעון שאנחנו יכולים להשתמש בו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לחזק את זה. << אורח >> מתן גלבוע: << אורח >> אין ספק שזה מחזק את הטיעון. כי לבוא אחרי זה לערכאות ולהצדיק ולהגיד 'הנה, תראו, גם המדינות האלה הכירו במדינה הזאת כבטוחה'. אין ספק שזה מחזק ובמיוחד כאשר זה מדינות בולטות כאלה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> מה עם מה שטוב לאירופה טוב לנו? מה עם הרשימה של האיחוד האירופי? אם הם מחילים ביוני הם בטח מודיעים 200 יום לפני. אתה לא יודע את הרשימה של הסוכנות הזאת שקמה? << אורח >> מתן גלבוע: << אורח >> תראה, כרגע עדיין צריך להיכנס לתוקף. אני יכול לחזור אליכם עם הנתון הזה של מה שם. אבל כמו שאמרתי, זה לא עניין שמחייב אותנו בתור מדינת ישראל. זה משפט משווה שאנחנו יכולים לקבל השראה ממנו. אנחנו יכולים, מן הסתם, כמו שאמרת, מה שטוב לאירופה טוב לנו. אבל בסוף מה שמחייב אותנו זה המחויבות שאנחנו לקחנו על עצמנו בדין הבין לאומי. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> שמעו, אני אגיד לכם משהו בתור עכשיו סתם, אני אפתח סוגריים, כאזרח, לא כבעל תאגיד. מצד אחד, משרדי הממשלה, אנחנו דוהרים להביא לפה עשרות אלפי עובדים, שאני מתפרנס מהם והכול בסדר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, גם עם המטרו. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> מצד שני, יש פה תנאים בסיסיים. כשאתה בא לבנות בניין, אם אתה לא תעשה יסודות ותכנון כמו שצריך, לא תגיע לקומה 20. פה זה מרגיש שאתה יודע, כל ישיבה שאנחנו יושבים, שכאילו פתח את השער, אמרו יאללה, תכניסו מפה, תכניסו משם. ואז מה שיקרה פה בחמש-שש שנים הקרובות אנחנו פשוט נהיה כמו באירופה וכמו במדינות האחרות, שיש שכונות שלא ניכנס אליהן. ויהיו שכונות שהמשטרה לא תיכנס אליהם, כמו באוסטרליה וכמו בבריטניה וכמו בצרפת וכמו בבלגיה, כמו בהולנד. אנחנו נראה פה שכונות של עובדים זרים, שאנחנו ניתקע איתם פה והם יקימו פה משפחות. ואנחנו פשוט נאבד את הצביון של מדינה יהודית. אנחנו צריכים רגע שנייה, כל אחד מאתנו, לקחת אחריות ולנסות לעשות את המקסימום שלו. גם אני כמישהו שמנהל תאגיד ויש לי מספיק עובדים זרים, אני מאוד מקפיד שבסופו של דבר להסביר להם כל הזמן שבתום התקופה שלהם הם צריכים ללכת הביתה. זה משהו שלדעתי אנחנו נופלים בו. מצד אחד אני מבין, המשק צמא, כולם צריכים עובדים. הכול טוב. אבל בואו שנייה רגע נעשה סדר. אחרת מה יקרה לחיים, כשיהיו פה עוד 200,000 עובדים בלי אף עובד חדש? כי זה מה שיקרה. לא יהיה לו אף עובד חדש. משרד החוץ ומשרד המשפטים צריכים לעשות שולחנות עגולים כמה שיותר מהר. אתה יודע, לא אני צריך לנהל אתכם, יש שרים. כביכול, אני יודע? אבל למה זה לא קורה? שמעו, כשרוצים להגיע למטרה אנחנו יודעים להיות הכי טובים בעולם. אבל יש פה הרגשה שבאמת אנחנו פותחים את הסכר מצד אחד ומצד שני מחכים לראות מה האיחוד האירופי יעשה ביוני ואז זה רק משפט סמך ועוד, נחכה שמישהו בהודו שעכשיו הוא לומד את העבודה. מה הבעיה להביא חוות דעת? חבר'ה, זה כאילו, בואו, בסוף יש חברות בין לאומיות, מביאים חוות דעת, משלמים כסף. כמו שהשרים יודעים לעשות סקרים, שיוציאו קצת כסף גם על חוות דעת שיעזרו לנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתן, אתה יכול להגיד כמה זמן זה ייקח בקשר להודו וסרילנקה? << אורח >> מתן גלבוע: << אורח >> קשה לי כרגע להעריך. אני כן יכול להגיד שבדיון, אם אני זוכר נכון, התקיים בחודש ספטמבר או סוף אוגוסט, הדגשתם כמה זה חשוב ובאמת עשינו מאמצים גדולים. כלומר, הנושא נמצא בראש סדר העדיפויות אצלנו. הוא כרגע בבחינה תוך משרדים. ברגע שנסיים אותה ונרגיש שיש לנו - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אתם ממתינים כרגע לניו דלהי ולתשובות? << אורח >> מתן גלבוע: << אורח >> זה לא רק ניו דלהי, זה כל המשרד. כמו שאמרתי, זה גם מאמץ גם של הנציגויות בחו"ל וגם של עבודת מטה בארץ. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הגבלתם אותם בזמן? יש זמן מוגבל? << אורח >> מתן גלבוע: << אורח >> אנחנו עובדים על זה איתם באופן שוטף. זה לא שאנחנו שולחים להם משימה וזה אצלם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צריך גם לתחום את זה בזמן. << אורח >> מתן גלבוע: << אורח >> יש אצלנו, יש בינינו כל הזמן פינג-פונג, גם בין המטה וגם בין חו"ל. זה דבר שנמצא בראש סדר העדיפויות. ובאמת, המשרד רתום לזה. ואנחנו מקווים שזה יהיה כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אני רוצה לסכם את הדיון בבקשה. הוועדה מבקשת ממשרד החוץ להזדרז ככל הניתן עם חוות הדעת לגבי הודו וסרילנקה ולבדוק האם ניתן לאפשר לרשות האוכלוסין בינתיים להודיע למעסיקים על בעיה עם אוכלוסייה מסוימת, כדי שישקלו להביא עובדים בהבאה פרטית את אותם העובדים. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין להתחיל מיידית את הפיילוט שבו עובד זר שמגיש בקשת מקלט יוכל להמשיך לעבוד רק בענף שאליו הגיע גם לענף הבניין ולאחר מכן גם לשאר הענפים. הוועדה מבקשת עדכון תוך שבוע ימים. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וממשרד החוץ לקדם בדחיפות הסכם נוסף עם מדינה נוספת מלבד סרילנקה ולעדכן תוך שבועיים את הוועדה בנושא. הוועדה מבקשת ממשרד האוצר ומרשות האוכלוסין עדכון תוך שבוע על בקשתי שמעסיק של עובד זר שהגיש בקשת מקלט לא יצטרך לשלם עליו אגרות מהרגע שהפסיק לעבוד אצלו. הוועדה תקיים ישיבה בעוד חודש וחצי ומצפה להתקדמות משמעותיות. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:45. << סיום >>