פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 209
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, ט' בשבט התשפ"ו (27 בינואר 2026), שעה 14:40
סדר היום:
<< נושא >> בחינת זכאות לעיוורים להעסקת עובדים זרים << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
חוה אתי עטייה – היו"ר
מוזמנים:
נעמה שביט
–
מנהלת שירות ראייה, שמיעה וטכנולוגיה, משרד הרווחה והביטחון החברתי
גדעון זעירא
–
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
שהם כורך
–
עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה
יאירה מרדכי
–
מנהלת אגף סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה
חנה הירש
–
מנהלת תחום שירותים מיוחדים, המוסד לביטוח לאומי
זוהר הלוי
–
עו"ד, מנכ"ל המרכז לעיוור
הודיה מור
–
סמנכ"לית המרכז לעיוור
נועה דדון מור
–
הבת של הודיה מור שמלווה אותה
יוסי דניאל
–
עיוור, המרכז לעיוור
רחל בדיחי
–
מלווה של יוסי דניאל, עיוור
דוד אליישיב
–
ארגון ששת
רחלי בללי
–
ארגון ששת
דפנה גרונר
–
מלווה של עיוורת
אילן עובדיה
–
בעל תעודת עיוור
אהרון צברי
–
לקוי ראייה
אורה הנרייאט
–
לקויית ראייה
סתיו הנרייאט
–
בנה של אורה, לקויית ראייה
עופר גרוס
–
בעל תעודת עיוור
שמואל שקוף
–
בעל תעודת עיוור
פיני מימון
–
בעל תעודת עיוור, מנכ"ל עמותת עלה
גלית דאבוש
–
עיוורת
סתיו ניסר
–
עיתונאית באתר שווים, כל האנשים עם מוגבלות
יעל וייס רינד
–
מנהלת עמותת אופק לילדינו, ארגון ארצי יציג של הורים לילדים עם לקויות ראייה או עיוורון
יהודה קדוש
–
מקים הפרויקט "מה הזכויות שמגיעות לי", המרכז לעיוור
מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> בחינת זכאות לעיוורים להעסקת עובדים זרים << נושא >>
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שלום לכולם, צוהריים טובים. היום יום שלישי בשבוע, ט' בשבט תשפ"ו, 27 בינואר 2026. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא בחינת זכאות לעיוורים להעסקת עובדים זרים. בפניית המרכז לעיוור לוועדה בנושא נכתב כי כיום זכאות נכים בוגרים להעסקת עובד זר תלויה בקצבת שירותים מיוחדים בשיעור של 112% ומעלה. במצב דברים זה נמנעת למעשה העסקת עובד זר על ידי בעל תעודת עיוור הזכאי למקסימום קצבת שירותים מיוחדים בשיעור 50%.
למרות תפקוד מוטורי תקין, העיוורים נזקקים לעזרת אדם אחר בביצוע בפעולות היום יומיות ועבורם העסקת עובד זר אינה מותרות, אלא צורך מהותי לתפקודם היום יומי. לטענתם שימוש שגוי במבחני הערכה אלו לקביעת זכאות לעובד זר מרחיב את יריעת הפגיעה בזכאות עיוורים ולמעשה גורם לפגיעה הן בזכאות לקצבת שר"מ והן בזכאות לעובד זר. ללא עזרת עובד זר הופך העיוור לאדם סיעודי המהווה נטל שיקומי על המדינה הכרוך בסופו של יום בהוצאות שיקום גבוהות הרבה יותר מתקציב סבסוד על עובד זר.
להבנתי, החזקת תעודת עיוור הקנתה בעבר זכאות להעסקת עובד זר. אבקש לשמוע מדוע השתנו הדברים. הוועדה פנתה למשרד הרווחה ולרשות האוכלוסין בנושא. ארצה לשמוע מהם ומביטוח לאומי מהי הבעיה וכיצד אפשר לסייע לעיוורים המעוניינים להעסיק עובד זר.
נתחיל עם נציגי המרכז לעיוור. זוהר הלוי בבקשה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
קודם כל אני רוצה לומר תודה רבה, תודה גדולה ליושבת ראש הוועדה שנענתה. זה לא מובן מאליו מבחינתנו, אחרי שהגשנו את נייר העמדה. האמת, באמת בלי היסוס וקבעה את הוועדה הזאת שבעיניי היא מבורכת מאוד ואני מודה על כך.
כפי שגברתי קראה בנייר העמדה שהגשנו כיום עיוורים מופלים לרעה בהרבה היבטים, אבל בואו נתחיל בהיבט הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
של העסקת עובד זר.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
העסקת עובד זר, בדיוק. כשזה בעצם נגזרת של השר"מ. בעבר גם עיוורים יכלו לקבל את הזכאות להעסקת עובד זר, כי עיוורים מקבלים 50% שר"מ כשהם נבחנים בעצם על ידי מבחני ה-IADL ולא ה-ADL כפי שביטוח לאומי כתבו בתגובה שלהם, שהיא בהחלט הייתה תגובה מקוממת, אני חייב לומר. אפילו משפילה. כך שאני לא רואה סיבה למה עיוורים לא יכולים להיות זכאים כפי שהם היו זכאים בעבר. אני מבקש כשנסיים היום את הוועדה, אני מאוד מקווה שהעוול הזה יתוקן. תודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נעמה שביט בבקשה.
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
אני מייצגת את משרד הרווחה. נעמה שביט, משרד הרווחה, מינהל מוגבלויות ואני מנהלת שירות שנקרא קידום השתתפות ושותפויות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כמה זמן את בתפקיד? לא, כי הייתה גם אחת קודמת שהחליפה אותה?
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
אילנה גליינפרייד. אני שנה בתפקיד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מי החליף את אילנה?
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
אני, אבל השירות השתנה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן? טוב, בואי נשמע.
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
כן. יש אצלנו איזה שינוי ארגוני, לא ניכנס לזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי.
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
אני הכנתי נתונים לוועדה, במידה ותרצו. אני מייצגת כמובן את העמדה של מינהל מוגבלויות ואני יכולה לענות על שאלות שקשורות אלינו. לנו אין נתונים מספריים על עיוורים, עובדים זרים או זכאויות של עיוורים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז למי יש? לביטוח לאומי?
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
לביטוח הלאומי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נשמע בהמשך.
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
אולי הם יכולים לתת את המידע הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, תעדכני אותנו מה שאת יודעת.
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
מה שאני יכולה לעדכן זה בעצם הסמכויות של מינהל מוגבלויות סביב מתן מענה לאנשים עם מוגבלות ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות בראייה. אנחנו עוסקים בעיקר בהקניית תפקודים עצמאיים בכל מיני אמצעים, בין אם טכנולוגיים ובין אם הדרכה שיקומית ותמיכות נוספות. אנחנו יכולים בעצם להתייחס לזה.
זה משהו שונה בעיניי מאשר העסקה של עובד זר. באופן כללי אני חושבת שהעסקה של עובד זר והחלטה לגבי זה היא תלויה בתפקוד של האדם, מבחינת היכולות העצמאיות שלו ורכישה של מיומנויות עצמאיות. זה לא קשור אחד לשני. זה לא מותנה אחד בשני.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
כן, אבל למה כשאדם יש לו 112% שר"מ הוא מקבל אוטומטית? זאת אומרת, כל נכה אחר שיש לו 112% שר"מ לא צריך לעבור שום ועדות, שום ביקורות, שום כלום. פשוט מגיש בקשה וזה מאושר לו. כך היה בעבר.
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
אני חושבת שזו שאלה שצריכה להיות מופנית לביטוח לאומי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מי יכול לתת תשובה למה זה בוטל?
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
אני חושבת שביטוח לאומי צריכים לתת את התשובה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ביטוח לאומי צריכים לתת את התשובה למה ביטלו את זה?
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
מה העמדה שלכם?
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
אני עניתי. העמדה שלנו, של משרד הרווחה, אני אסביר את זה שוב פעם. אנחנו, התוכניות שאנחנו מספקים לאנשים עם מוגבלות באופן כללי ומוגבלות בראייה הם בעצם אמצעים לתפקוד עצמאי, רכישת מיומנויות ותמיכות לתפקוד עצמאי בכל מיני אמצעים. בהקשרים של אנשים עם מוגבלות בראייה זה נושאים טכנולוגיים, עזרים טכנולוגיים, תמיכה שהיא קשורה גם בדמי ליווי וגם הדרכה שיקומית. זה עיקר הדברים.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
אז אתם לא חושבים שעיוורים שזקוקים לעובד זר ומבקשים להעסיק עובד זר זכאים לזה?
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
אני חושבת שזה תלוי מבחנים שביטוח לאומי מציב ולפי זה זה צריכות להתקבל החלטות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני רוצה לעבור לביטוח לאומי.
<< אורח >> חנה הירש: << אורח >>
אני חנה הירש, אני מנהלת תחום שירותים מיוחדים בביטוח לאומי. עוד פעם, אנחנו כרגע נותנים באמת לאוכלוסייה ברגע שיש תעודת עיוור באופן ללא נוכחות 50%. זה היה אחרי בחינות וועדות שעשו בנושא בעבר, בתיאום עם משרד הרווחה.
לעניין ההיתר של עובד זר, יש לפנות - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה לגבי, באיזה דרגה הוא צריך להיות? זה לא קשור לשר"מ, שירותים מיוחדים?
<< אורח >> חנה הירש: << אורח >>
אנחנו נותנים קצבה וזכאות. לגבי ההיתרים ומאיזה גובה והכול, זה לפי רשות האוכלוסין, שהיא קובעת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
טוב. אנחנו נשמע אחר כך את הרשות.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
למרות שזה לא מדויק. ביטוח לאומי קבע שכל מי שיש לו 112% שר"מ יהיה זכאי להעסיק עובד זר, אז זה לא כזה מדויק.
<< אורח >> חנה הירש: << אורח >>
זה לא ביטוח לאומי. זה לא דרך ביטוח לאומי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רשות האוכלוסין התכוונת? את יכולה להתייחס? למה זה היה קיים וביטלתם את זה?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני אתחיל מההתחלה. מתן היתר להעסקת עובד זר ניתנים היום על פי נהלי הרשות מטופל סיעודי שזקוק לסיוע וטיפול ברוב שעות היממה וברוב תפקודי ADL. אנחנו בהתאם לכך נותנים למטופלים סיעודיים היתרים וזה הקריטריון שמנחה אותנו.
באשר לשירותים מיוחדים, אנחנו עשינו בעבר בדיקה מעמיקה ומצאנו שבקבוצה של 50% שר"מ ישנה הרבה העסקה שהיא לא העסקה בהתאם לנהלים, לא העסקה במשרה מלאה ואני מאוד נזהרת שלא להגיד העסקה פיקטיבית. לכן מה שנקבע באירוע הזה שלכל מי שהזכאות שלו היא 50% שר"מ, לאו דווקא אם הוא עיוור או סובל מלקות כזו או אחרת, כל כזה מקרה הוא לא מתבטל. זה לא שאנחנו לא מאשרים העסקה של עובד זר, אלא שאנחנו מבקשים שמטופל שזכאי לגמלת שירותים מיוחדים ברמה של 50%, זאת אומרת מתחת ל-112% כל מטופל יבוא בפני הוועדה, ועדת חריגים, שיושבים בה אנשי מקצוע, רופא ואחות או רופא מומחה ונציגי הרשות ויבחנו את הבקשה על סמך המסמכים הרפואיים.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
ברור לך אבל שיש פה - - -
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
רגע.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זוהר, היא תסיים ואחר כך תגיב.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לא, זה מקומם.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני אגיד שיש קבוצות - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
היא מיישמת את הנוהל, מה שכתוב. על פי חוק.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
כן, אבל הנוהל הזה בבסיסו הוא שגוי. ולמה הוא שגוי? כי בדיקות IDL בודקות בעצם את תפקוד האדם מבחינה פיזיולוגית. זאת אומרת מה הוא יכול, אם הוא יכול להתקלח לבד, להתלבש לבד. אבל אצל עיוור זה עובד שונה. תנסי פעם להיכנס לסופר עם כיסוי עיניים ונראה אותך עושה קניות. לדוגמה, סתם נתתי דוגמה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לסייע לזה שעם תעודת עיוור?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני אסביר. ישנה אוכלוסייה לא מעטה שסובלת מעיוורון ועדיין מנהלת אורח חיים מלא ועצמאי.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אנחנו לא מדברים עליהם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, לא על האוכלוסייה הזאת.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
יפה. אבל גם הם יכולים לקבל 50% שירותים מיוחדים מביטוח לאומי. לכן מה שביקשנו, זה לא שסירבנו. מה שביקשנו זה לבחון פרטנית כל מקרה ולתת התייחסות גם לעניין הזה. ואני יכולה להגיד שיש גם מקרים שאנחנו במידת הצורך גם באים ובודקים ופוגשים את הנכה עצמו. גם מקרים כאלה היו אצלנו.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
זה בדיוק העניין, אנחנו לא רוצים את הטובות האלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני אתן לך לדבר. כן, לפי הסדר. את רוצה עכשיו?
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
קוראים לי רחלי בללי. אנחנו נותנים שירותים ובתוך זה גם שירותי הנגשת מידע לאוכלוסייה של כ-300 עיוורים. קודם כל, יש פה איזה שהוא תהליך שהנושא של העסקת עובד זר הוא רק סימפטום. הניסיון הזה להכליל את אוכלוסיית העיוורים ולקויי הראייה בתוך כלל המוגבלויות ולהחיל עליהם את אותם קריטריונים זו טעות. אם אני אנסה לדבר על המהות, אני כאם יחידנית, התעוורתי לפני 10 שנים. אני הייתי צריכה לגדל שני ילדים, שנכון, אני יכולה להתקלח לבד ואני יכולה להתלבש. אני יכולה ללכת והכול. לא יכולה לטגן לילדים שלי שניצלים, לא יכולה לקפל להם את הבגדים, לא יכולה לנקות את הבית בצורה מסודרת. לא יכולה לתת לילדים אנטיביוטיקה כשהם חולים במינונים הנכונים.
צריך להבין שיש הרבה מאוד לקויי ראייה ועיוורים שאין להם עורף משפחתי. מהצד השני יש הרבה מאוד אנשים, אמרה כאן הנציגה של הרשות שחיים אורח חיים עצמאי. הרבה מאוד אנשים לא מעזים לעזוב את בית ההורים ולא מעזים ללכת לגור במגורים עצמאיים ונשארים בבית ההורים, נשארים ההורים המבוגרים שלהם שלפעמים צריכים לטפל בהם. לפעמים לוקחים להם את הקצבאות, כי אין להם את הדרך לצאת החוצה.
אם הייתה אפשרות לקבל עובד זר, ומבחינתי תעשו מבחנים, כן פיקטיבי, לא פיקטיבי. אל תשפכו את התינוק עם המים. אתם לא יכולים להתמודד עם כמה עיוורים, אם היו כאלה, אני לא מכירה. אבל אם אתם לא יכולים להתמודד עם אנשים שהעסיקו אנשים בצורה לא הולמת ולא בהתאם לנהלים תענישו אותם, אל תענישו את כל העיוורים ואת לקויי הראייה.
דרך אגב, מה שאת אומרת לגבי הוועדה, ועדת חריגים, אני לאחרונה מכירה שלושה מקרים שפנו למשרד הפנים ובאופן קטגורי אמרו להם לא, זה תעודת עיוור, זה רק 50% שר"מ, אין אפשרות בכלל לגשת. אז זה לא נכון.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
הם הגיעו לוועדת החריגים?
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
לא, לא.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בואו נשמע את יאירה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
כן, אבל רק תסבירי מה הייתה הסיבה שזה השתנה. קודם כל, בואו נתחיל מכאן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
היא אומרת שלהגיע לוועדת חריגים ישר נותנים.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
באופן גורף, חד משמעית אני עומדת מאחורי מה שאני אומרת, אין מצב שנאמר שהבקשה נדחית כי זה רק 50% שר"מ. הנוהל שלנו - - -
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לא, אבל למה אנחנו כל הזמן צריכים לעמוד כקבצנים בפתח? מגיע לנו כזכות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל כולם באים לוועדת חריגים, זה כל הזמן.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לא, ממש לא. נכים אחרים מקבלים את זה אוטומטית. הוא מגיש בקשה, הוא מקבל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, אבל הם עברו ועדות רפואיות וקבעו להם.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לגמרי לא. נכים שיש להם 112% מקבלים אוטומטית. עכשיו איפה הבעיה? כמו שאמרתי קודם, ב-112% המבחנים הם מבחנים תפקודיים פיזיים. עיוור אין לו בעיה של תפקוד פיזי. יש לו בעיה להגיע לסופר ולעשות קניות. יש לו בעיה למצוא את הדברים בבית. יש לו בעיה לנקות. יש לו בעיה, כמו שאמרה פה רחלי, לתת את התרופות לילד או לילדה כמו שצריך, במינונים הנכונים. זו הבעיה שלנו.
לכן כאשר ביטוח לאומי, כאשר ועדת בן יהודה קבעה מפורשות שהמבחנים של IDL לא מתאימים לעיוורים, צריך לבחון מבחנים אחרים שהם IADL, מה עשה ביטוח לאומי? בא ודירג את זה בניקוד כל כך נמוך שגם אם אתה צובר את כל הנקודות יחד כעיוור אתה לא מגיע אפילו ל-50% שר"מ, שזה באמת בדיחה. אז הגיע הזמן לתקן את זה.
אני אומר אוקיי, זה מאבק בפני עצמו, ה-112%, שגם שם יש לנו עבודה. אבל כאן, שזה תלוי אישור, שזה לא בא על חשבון אף אחד, זה לא מפריע לאף אחד. זה אפילו בתקציב לדעתי זה משהו מאוד זניח. כי אתם בעצמכם אומרים שרק מתי מעט זקוקים לזה, אז למה לא? למה להקשות?
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
רק עוד שני משפטים. קודם כל, לבוא ולהגיד שהשירותים שניתנים לנו הם בטכנולוגיה ובהדרכה שיקומית, זה נכון. התור היום לקבל הדרכה שיקומית, אני אומרת את זה מניסיון, הוא מאוד ארוך. ומספר הפעמים שמוקצה לך שצריך לכלול גם ניידות, ללמוד להסתובב בחוץ עם כלב או עם מקל, גם לנהל את משק הבית שלך, וכל הדברים האלה, זה בטח לא שירות שהוא מספיק. וצריך לתת על זה את הדעת.
דבר אחרון, קראתי באחת התגובות, אני חושבת שזה של המשרד, אם לא, אני כבר מתנצלת, שנוכחות של עובד זר תפגע בעצמאות או בתפקוד העצמאי של עיוור ולקוי ראייה. אני חושבת שזה אחד המשפטים הכי מעליבים. אם מישהו חושב שזה שיהיה לי עובד זר אני לא אצא לעבוד או אני לא אצא לנסוע בתחבורה ציבורית. אני כל יום נוסעת ארבע שעות לעבודה וחזרה ועוד בתחבורה ציבורית. אז אם מישהו חושב שזה שיהיה לי עובד זר בבית יגרום לי לא להתקלח לבד או לא לאכול לבד, זה באמת, פשוט עלבון. זה פשוט עלבון.
אני מציעה שבאמת נדבר על המהות, האם עיוור, על התפקוד שלו, צריך עובד זר. חבל שזה נקטע, בואו נמשיך מכאן והלאה. אני חושבת שמבחינה מהותית צריך לבחון מה הצורך. מבחינתי אם היום אני יכולה לפרסם שכל עיוור שיגיש בקשה למשרד הפנים יוכל לעבור ועדת חריגים אובייקטיבית, שתבחן באמת האם אני צריכה או לא צריכה עובד זר, זה חלק מפתרון הבעיה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רגע, ואת לא יכולה להסתייע - - -
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לא, לא, אני לא מסכים עם זה לחלוטין. לא, לא, לחלוטין.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש לי שאלה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
עוד בירוקרטיה ועוד בירוקרטיה. גם ככה קשה. אז אנחנו צריכים גם שיקשו עלינו עוד?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את - - - לחברות הסיעוד שיסייע לך?
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
קודם כל, אני מעסיקה עוזרת, אני לא יכולה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, מחברות הסיעוד, כן?
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
לא, לא. את לא יכולה להעסיק מחברות הסיעוד. כי העובדות של חברות הסיעוד אתה יכול לקבל אותן כעיוור או לקוי ראייה רק דרך חוק סיעוד. ומי שמקבל שר"מ לא יכול לקבל את חוק הסיעוד, כי בעצם לזה מיועד חלק מכספי השר"מ. וגם צריך להבין שהעובדות של חברות הסיעוד יש להן מעט מאוד מה שהן יכולות לעשות. הן לא מנקות חלונות, לא עושות פנלים, לא שוטפות. הן מחליפות את המצעים במקרה הטוב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
גם העובדת הזרה שמעסיקים אותה היא לא באה לנקות חלונות.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לא, הוא מנקה. עובד זר מנקה, עושה קניות. עובד זר מלווה אותך לאן שצריך. יש כאלה שאפילו מוציאים רישיון נהיגה לעובד זר ואז הוא מנייד אותם ממקום למקום.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא כולם. לפי החוק אסור להם לנקות חלונות ולעשות - - -
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
בוודאי שכן, הם מנקים את הבית, הם עושים את כל עבודות הבית.
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
אני אוותר על החלונות, כי גם ככה אני לא רואה את הכתמים על הזכוכית. אבל יכולה למנוע ממני לבקש כל פעם מהשכנה שתקפוץ איתי רגע לקופת חולים או שתקפוץ איתי למכולת. היא יכולה למנוע ממני להתחנן למגדלור אם הוא יכול למצוא לי איזה שהיא מתנדבת, כיוון שיש דברים שאני לא יכולה לעשות לבד. וזה אחרי שאני משתמשת בכל הטכנולוגיה, בתוכנות ההקראה. יש לי סירי וכל החבורה ו-AI גם כן תפס מקום של כבוד אצלי בארסנל.
אז אני אומרת, יש דברים שאין להם תחליף והם עולים לנו הרבה מאוד כסף. ואחרי הכול, זה רק 50% שר"מ.
<< אורח >> יהודה קדוש: << אורח >>
אני יהודה קדוש. אני הקמתי לפני קרוב ל-10 שנים איזה שהוא פרויקט שנקרא מה הזכויות שמגיעות לי. אנחנו עוזרים לכל המוגבלויות, מעיוורים ועד לכולם.
אני חושב, בעיניי, גם מה שזוהר הלוי אמר, שהוא צודק במאה אחוז, לגבי העסקת עובד זר, עיוורים, מה שאני מכיר את החבר'ה, אחד-אחד, לא מסוגלים לתפקד נורמלי. אם זה בלהכין אוכל ולצאת החוצה ואם זה נפילה במדרגות, כמו שחבר'ה פה יודעים. או שנתקלים פתאום איזה שהוא עמוד. יש פה הרבה חסרונות לעיוורים.
גם אם יש לעיוור כלב או מקל נחייה בכל זאת העיוור נופל, מקבל מכה. אם זה קניות שלא יכול לעשות בצורה עצמאית. זהו, מה שאני חושב שכן צריכים להעסיק עובד זר ודי לכל הפרוצדורות שעושים במדינה כאן. הכול נהיה פרוצדורות והכול לפי איזה שהן השוואות, רק אם אתה ככה ורק אם אתה ככה. ורק לפי זה אולי יחשבו אם להביא לך עובד זר או לא.
זה לא יתכן שהמדינה שלנו, שהעיוורים פה ממש אחד-אחד ממה שאני רואה מסתדר בכוח שאין לו והעסקת עובד זר, שעל זה כל החבר'ה פה הגיעו בקושי - - -
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
לא, לא בקושי. אנחנו לא מסכנים. באמת.
<< אורח >> יהודה קדוש: << אורח >>
לא משנה. בכוח שיש להם, ברוך השם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה. שאלה לביטוח לאומי. האם יש לכם נתונים עדכניים על מספר האנשים עם מוגבלות ראייה שמעסיקים עובד זר. את יודעת להגיד?
<< אורח >> חנה הירש: << אורח >>
אני לא יודעת מי מעסיק. אני יכולה לדעת, אנחנו נותנים, אני לא יודעת מי מעסיק. אין לי נתון כזה, זה נתון של רשות האוכלוסין. כרגע יש לנו כ-8,000 עם ליקוי ראייה של עיוורון שבאמת קיבלו זכאות של 50% ללא נוכחות. יש גם כאלה שיש להם עוד מוגבלויות והם ברמה יותר גבוהה, לפי התפקוד שלהם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יאירה, את יודעת כמה מעסיקים עובדים זרים? אין לכם?
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
כן, אבל לעיוורים אין את הזכאות, אז למה שיהיה להם את הנתון הזה. אבל בכל מקרה, חשוב לציין, יש נקודה אחת שחשוב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש כאלה שמעסיקים עובדים זרים, לפי מה שאמרה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
יש נקודה אחת, חשוב לי לציין, וזה צריך לזכור את זה. כאשר בן אדם מתעוור, הפגיעה היא פגיעה מערכתית. היא לא פגיעה חושית בלבד. היא לא רק בראייה. היא פוגעת לו בכל תפקודי החיים. כי כשאתה מאבד את הראייה אתה בעצם מאבד את היכולת שלך להתנייד, אתה מאבד את היכולת שלך לעשות את הדברים הפשוטים ביום יום.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זוהר, מתי ההוראה הזאת הייתה ובוטלה?
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לדעתי לפני שנתיים-שלוש.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
מדובר על תיקון שנעשה כבר בשנת 2020.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
הזמן עובר מהר כשנהנים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יאירה, את יכולה להגיד למה היא בוטלה? מאיזה סיבה? פיקטיבי רק?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
לא, חלילה. זה לא חלילה - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
למה זה בוטל?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני אומרת, אנחנו בדיקה מעמיקה בקרב מטופלים סיעודיים שזכאים לגמלת שירותים מיוחדים.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אבל עוד פעם את חוזרת לסיעודיים, שזו הטעות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני רוצה לשמוע.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אבל זו הטעות במהות, שהיא חוזרת לסיעודי.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני מתנצלת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני רוצה לשמוע את העבר, מה היה?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
מטופלים שזכאים לגמלת סיעוד ברמה של 50%, לא גמלת סיעוד, סליחה, זכאים לגמלת שירותים מיוחדים בשיעור של 50% בביטוח לאומי ומצאנו שיש שם הפרות חמורות של תנאי ההיתר. וכאן גם אמרתי שאני נזהרת שלא לומר העסקה פיקטיבית רחבה מאוד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז לכן יש ועדת חריגים.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
לכן אף אחד לא פגע במצבם. אלא מה שנאמר, כל בקשה מגיעה בפני ועדת חריגים, עם מסמכים רפואיים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בדרך כלל אבל אתם לא דוחים, כשמגיע אז זה מגיע.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
ועדת חריגים, אני לא. אם זה היה מגיע, מגיע, אז היינו נותנים לכולם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מי הפורום של ועדת חריגים?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
יש בה רופא מומחה לרפואה פנימית ורפואה דחופה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה כמו מעין ועדה רפואית?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
כן. ואחות ועדות ערר, אגב, שגם בתפקידה משמשת בביטוח לאומי כאחות שנותנת חוות דעת, גם בתחום של ילד שירותים מיוחדים. שמכירים את המטריה בצורה מאוד רחבה ומעמיקה וידועים לקרוא גם פרוטוקולים של ביטוח לאומי באירוע הזה. מה שאנחנו אומרים, אנחנו בוחנים את הבקשות הללו במסגרת הדיונים בוועדה.
אני אגיד דבר נוסף, אין שם בירוקרטיה. אנחנו נותנים תשובות עד שבעה, שנייה, שנייה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
יש לי שאלה. האם בדקת כמה מתוך ה-112% שר"מ, כמה מעסיקים פיקטיביים יש שם?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
לא, אני אסיים. אני אסיים בבקשה. זה לא יעבוד, זה לא יעבוד שאני אדבר ואתם תקטעו אותי. אני אקשיב. אני אגיד, אני אתייחס.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תן לה, היא רוצה לעזור, בוא נשמע.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
בסיום אתם תוכלו להגיב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא היא הסמכות שמכשילה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
היא המכשילה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
היא לא המכשילה. יש נהלים, יש חוקים, יש הכול, מה?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני אגיד, כל שבוע מתכנסות הוועדות הללו ובוחנות את התיקים הללו במלוא הרגישות. אנחנו קוראים באמת כל דף, כל נייר שמתקבל אצלנו. ולכן כל האוכלוסייה שהיא נכנסת תחת הקטגוריה של 50% שר"מ מובאת בפני הוועדה ומקבלת התייחסות רצינית ומעמיקה לגבי הבקשה שלהם לקבלת היתר להעסקת עובד זר.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לא נעים לי להגיד. אתמול דיברה איתי בחורה, תרשמי את השם, קוראים לה רוזה. היא אישרה לי פה להגיד את השם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מהרשות?
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לא, לא. בחורה עיוורת, לא רק שהיא עיוורת, היא גם אונקולוגית. הגישה בקשה ולא אישרו לה. אז מאיפה את מביאה, לא נעים לי להגיד, את הקשקוש הזה. באמת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה הוועדה. זה מקרה פרטני והיא תיתן לך תשובה אחרי הישיבה.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני אגיד. חולים אונקולוגיים שיש להם מחלה אונקולוגית ממארת, וצריכים על סמך זה סיוע וטיפול זכאים לקבל היתר. זה גם בנוהל שלנו.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
וגם זה היא אמרה לי שעכשיו זימנו אותה, הנה, אני אסביר.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
לא.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
היא אמרה לי שזימנו אותה לוועדה ואמרו לה שהיא תבוא לוועדה ואם כן היא תקבל לחודשיים בלבד. לחודשיים בלבד. היא גם עיוורת, גם אונקולוגית, גם בת 73.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, אונקולוגים לא מקבלים לצמיתות. אני מכירה הרבה מקרים כאלה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
זה בדיוק העניין, שהיא גם עיוורת, גם אונקולוגית. אני אתמול, אצלי במשרד, מצאתי לה כל מיני מתנדבים. חיפשתי מתנדבים שיבואו איתה להקרנות היום. זו הסיבה שהיא לא באה, כי היא הלכה להקרנות היום. אני צריך לחפש לה מתנדבת? למה היא לא יכולה לקבל עובד זר אוטומטית?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
זוהר, אני חושבת שיש פה בלבול רציני מאוד.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
כמו שהיה פעם.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אנחנו לא מזמנים אנשים לוועדות שלנו. הוועדות שלנו בוחנות מקרים - - -
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
תחזירו את המצב לקדמותו.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
לא. אתה הטלת דופי ואתה תשמע את התשובה במלואה. אין אצלנו קבלת קהל בוועדות. אתה כנראה מדבר על ביטוח לאומי או ועדה אחרת שמזמנת מטופלים. אנחנו לא מקיימים ועדות בנוכחות מטופלים או אנשים שמבקשים היתרים. אז כדאי שתבדקו על מה אתם מדברים.
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
יש לי שאלה לגבי הוועדה. אם אני רוצה להגיש בקשה לוועדה, איזה קריטריונים אני צריכה?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תגישי והם יבחנו.
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
לא, לא, רגע.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לא, לא, אנחנו לא שם אבל, רחלי, אנחנו ממש לא שם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זוהר, אולי היא עומדת גם בקריטריונים? אין כל קשר לשינוי.
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
אני רוצה לדעת. כי לפי דעתי הוועדה הזאת היא משתמשת באותם קריטריונים של הביטוח הלאומי. זאת אומרת, אני צריכה להיות סיעודית כדי לקבל את האישור של הוועדה, אז לא עשינו שום דבר. הוועדה הזאת, זה לא שאני באה ואומרת, אם אני אבוא לוועדה ואני אגיד אני אם יחידנית עם שני ילדים בני חמש וארבע, ואני רוצה עובד זר. אני יכולה לעבור את הוועדה הזאת? לא. מכיוון שגם אצלכם הקריטריונים הם רפואיים. אז לא עשינו כלום.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ניסית לעבור? ניסית להגיש?
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
אבל חכי רגע, אנחנו מדברים עכשיו על מהות. אוקיי? יש לנו ועדה, נכון? הוועדה היא של חריגים. אני יודעת מה זה הוועדות.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לא, אנחנו לא רוצים להיות שם, אני אומר את זה חד משמעית. אנחנו לא רוצים להיות במקום של ועדות חריגים. אנחנו לא ילדים חורגים של אלוהים. לנו מגיעה הזכות ואנחנו נקבל אותה. אנחנו נדאג לזה. אנחנו נעשה מאבק. אם צריך לפנות לבג"ץ אנחנו נפנה לבג"ץ. זה יקרה, סימן קריאה. אתם לא תעשו החלטות שרירותיות כאלה. זו החלטה שרירותית וערלת לב. זה הכול, אין לי משהו אחר להגיד.
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
אנחנו לא רוצים להיות בוועדה הזאת כי היא בכלל לא מתאימה. היא בכלל לא בודקת את המהות של הדברים. היא פשוט הרחבה של מה שקורה היום. רק אם מישהו שהוא קצת גבולי יבחנו אותו. אני טועה?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
רחל, אנחנו בוחנים כל מקרה לגופו, לרבות את המורכבות, גם בתוך הבית ומעבר לכך.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אתם פה עושים פגיעה בעקרון השוויון, פגיעה מהותית. אני נמנע מלפנות לבג"ץ, כי אני מאמין שפה צריך לעשות את התיקונים, לא בבג"ץ. אבל אם לא תהיה ברירה אנחנו נלך לשם, בהחלט אנחנו נלך לשם. ואתם תתקנו את העוול הזה. כמו שהוא היה קודם, אתם תחזירו את המצב לקדמותו. לא יכול להיות שאתם תחליטו החלטה כזאת שרירותית. זאת החלטה שרירותית לגמרי.
יושבים פה אנשים שזקוקים לעובד זר הזה והם צריכים להתחנן על זה? נו, באמת.
<< אורח >> דפנה גרונר: << אורח >>
אפשר לשאול למה שינו את המצב? שמי דפנה גרונר, אני עובדת עם עיוורים. אני רוצה לדעת למה שינו את המצב שהיה קודם. מה גרם לזה?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אף אחד לא עונה לה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז היא טענה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
כי מישהו שם החליט.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני השבתי, אני יודעת. ואני השבתי גם במסגרת הדיון הזה, וגם בכתב אגב. השבתי על הסוגייה הזאת. ושוב חשוב להדגיש, כל מקרה לגופו אנחנו בוחנים.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
בנכה גפיים את עושה כל מקרה לגופו? לא. אז גם פה זה לא יהיה כל מקרה לגופו.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
כל מקרה של 50% שר"מ בביטוח לאומי נבחן בלב פתוח, בנפש חפצה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אז אנחנו חוזרים לאותה נקודה. ה-50% שר"מ האלה המבחנים הם שגויים.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אנחנו עשינו את ההבחנה הזאת לגבי כל מי שזכאי לגמלת שירותים מיוחדים ברמה של 50% שר"מ. לא הבחנו באוכלוסייה אחת ספציפית, אלא התייחסנו לכל האוכלוסייה הזאת.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
את יודעת שאם תיקחי את כל הניקוד של עיוורים ותצרפי ניקוד מקסימלי, הם לא מגיעים ל-50% שר"מ. את יודעת את זה?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אנחנו מסבירים שוב.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
את יודעת את זה? כן או לא? כי זה הבסיס. וועדת בן יהודה קבעה משהו חד משמעי. בא ביטוח לאומי ועשה מה שהוא רוצה, שזה גם יתוקן בעתיד. אבל אתם מוסיפים עוול על עוול? באמת. את רוצה 50% שר"מ תחריגי את העיוורים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
מה המבחן בכלל?
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אין מבחן. מישהו החליט. אתה תשב בוועדה והוא יחליט אם העיניים היפות שלך מוצאות חן בעיניו או לא. לפי זה הוא ייתן לך זכאות או לא.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
לא נכון, גם את העיניים הוא לא רואה, עזוב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זוהר, אני רוצה להגיד לך שהנושא חשוב, כואב. אבל זה לא ייגמר בישיבה הזאת. וגם אם תתנפל על הצוות מהמשרדים הממשלתיים, א', לא מגיע להם.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
מגיע להם ועוד איך. הם לא עושים את עבודתם נאמנה. הם לא עושים את עבודתם נאמנה בנקודה הספציפית הזאת לגמרי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני מציעה שגם בלי כל קשר תשב בארבע עיניים אם יאירה ותראה, נבין יותר לעומק.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אז בשביל מה כינסנו את הוועדה הזאת?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הנה, זה דיון ראשוני.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
בשביל מה? שמעתי את הטיעון המגוחך הזה כבר המון פעמים.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
סליחה, אתה טועה ומטעה. אתה אומר פה דברים שהם לא מדויקים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
קיימת כבר מעבר לכאן עוד דיונים בנושא?
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
פנינו בעשרות מכתבים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בוועדת עבודה ורווחה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
פנינו בכל כך הרבה מכתבים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
היית בוועדת עבודה ורווחה?
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
ואמרו לי שזה המקום. המקום הוא הוועדה לעובדים זרים. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, אבל זה לא בדיוק. אולי צריך ישיבה משותפת עם ועדת העבודה והרווחה. זה מקור תקציבי גם.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לא, זה החלטה שרירותית. זה החלטה שרירותית.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כל בעיה בחוק זה לקונה. זה מקור תקציבי.
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
לאור החצי שעה האחרונה, את חושבת שעיוור, בין אם ערירי, בין אם גם יש לו משפחה, הורה לילדים, יכול באמת לתפקד בצורה מלאה בתקציב סביר, בלי להוציא כספים? אני כל שישי קונה אוכל מוכן. מה לעשות? את חושבת שעובד זר זה לא משהו שהוא קצת יותר ממותרות עבורנו? עבור האוכלוסייה שלנו? באמת אני שואלת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה לא מותרות בכלל. חלילה, מי אמר שזה מותרות?
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
אני שואלת.
זה מה שמשתמע. כי אם אנחנו לא זכאים כי אנחנו רק 50% כנראה שעבורנו זה סוג של מותרות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל יש כל מיני מבחנים. כל דבר נבחן לגופו של עניין. תגישי בקשה, בלי כל קשר לדיון.
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
אני אגיש בקשה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זהו. ואני רוצה לשמוע מה. אולי כן תעברי את הוועדה.
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
אוקיי, אני בטוחה שאני גם לא אעבור. אבל בסדר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את לא יכולה. אני לא חושבת.
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
את העיוורים ואת לקויי הראייה צריך לבחון ב-ADL.
<< אורח >> הודיה מור: << אורח >>
יש כאן איזה שהיא בעיה, גברתי, שאני חושבת משהו שהוא לא כל כך ברור. זוהר הזכיר את זה במילה אחת. אולי שווה לדבר על זה. אני הודיה ממרכז לעיוור בישראל.
העניין הוא של עיוורון ואתם כל הזמן אנחנו חוזרים לאותה נקודה שאתם מנסים לעשות את העיוורים מאוד מאוד מסכנים. וברוך השם, אנחנו לא מסכנים. אתם מאוד רוצים שאנחנו נהיה שם בנקודה הזאת, ואנחנו מאוד מנסים לא להיות שם בנקודה הזאת. למרות כל הקשיים שאנחנו חווים, ואנחנו חווים קשיים ואתגרים אין סופיים ברמה היום יומית השעתית וברמת הדקה.
זה שאתם אומרים שעיוורים יהיו בזכות זה פחות עצמאיים, אז התשובה היא לא נכונה. להיפך, אם יהיה לי עובד זר אני לא אצטרך את נועה שתבוא איתי ותלווה אותי. ואני לא אצטרך שנועה תעמוד ביום שישי במקום ללכת עם חברות שלה לטייל ותעמוד ותטגן שניצלים. ואני לא אצטרך את נועה שתנסה לאסוף את הטיטוא שטאטאתי ותגיד לי וואי, אמא, למה לא טיטאת? אני לא אצטרך להרגיש שאני אמא פחות טובה. אני לא אצטרך להרגיש שאני אמא שלא מצליחה לטפל בילדים שלה, למרות שאני יודעת שאני לא פחות טובה. אבל מה משתמע מכך? שחברות שלך מגיעות אלינו הביתה ואומרות וואי, למה את צריכה לאסוף את הלכלוך מהרצפה? למה אמא שלך פספסה פה את המים ששטפת?
למה אנחנו צריכים להתמודד עם זה? למה הילדים שלנו צריכים להתמודד עם כאלה דברים? הם מספיק מתמודדים, באמת שהם מספיק מתמודדים ויש על הכתפיים שלהם עול מטורף. אז גם את זה. למה צריך להפיל על המשפחה שלנו את ההתמודדות הזאת שאנחנו לא צריכים להתמודד איתה?
זה שאנחנו עצמאיים מגיע לנו על זה פרס, לא להגיד לנו אתם עצמאיים אז נוריד לכם עוד שתתאמצו עוד. במקום שתחזקו אותנו, במקום שתתנו לנו את האפשרות להיות עוד יותר עצמאיים אתם מורידים אותנו כל הזמן. בכל הזדמנות. ואנחנו רואים את זה כל הזמן. ועם משרד הרווחה אנחנו מתמודדים עם זה יום יום.
אתם צריכים לחזק אותנו, להעצים אותנו. לא להגיד לנו אתם עצמאיים אז תסתדרו לבד. להגיד לנו וואו, אתם עצמאיים, בואו תהיו עצמאיים עוד יותר. בואו, אל תבקשי מהבת שלך שתבוא איתך לקניות. למה בן שלי בן ארבע, היה, כן? היה צריך להסתכל על האנטיביוטיקה להגיד לי אמא זה לא 5 מ"ל, את נותנת לי יותר. למה זה צריך להיות על הכתפיים שלהם? למה אני צריכה להרגיש שאני לא יכולה לגדל את הילדים שלי?
אתם פשוט מעוותים את כל המציאות. באמת, יש כאן איזה שהוא עיוות מטורף. לקות ראייה זה לא משהו שמסתכלים עליו ואומרים אה, אתה נכה? סבבה, אז אתה לא יכול ללכת. לא, ברוך השם אני יכולה ללכת ותודה לשם על זה. אבל כן, כשאני מגיעה למקום אני לא יכולה למצוא את מה שאני צריכה במקום. כן, כשאני נמצאת בבית ואני מחפשת את השמן שנמצא מתחת לעיניים שלי, הוא נמצא פה, אבל הוא לא נכנס לי לפריים, אני לא מוצאת אותו. ואז דברים נשרפים ואז אני מסכנת חיים ואז הכול, יש פה איזה שהיא סכנת חיים שאף אחד לא מודע אליה. כי אומרים אה, אתם מסתדרים. אתם יכולים ללכת.
לא, לא. את יודעת מה זה להכין חביתה בלי לראות? תנסי היום בבית, לשנייה. שכל אחד כאן, באמת, גם אלה של ביטוח לאומי ינסו לעשות קניות בלי לראות. תנסו לעבור את זה. חס ושלום שלא תהיו במצב הזה. אבל כדי להבין. להבין.
הבת שלי אומרת לי אמא, כשאני אתחתן אני לא אביא את בעלי לכאן, כי האוכל שלך שרוף. את קולטת כאילו את המצב שאנחנו צריכים להתמודד איתו? זה משהו שהוא מאוד מעליב.
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
וזה עוד לפני שדיברנו על זה שלדעתי לא יותר מ-20% או 30% מהאוכלוסייה שלנו, לצערי הרב, בנתונים של היום, בכלל יכולים להעסיק עובד זר. היום להעסיק עובד זר זה מינימום 10,000 שקלים לחודש, במקרה הטוב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה לא, זה מעל. זה עלויות כבדות מאוד.
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
על קצבת זקנה, שאתה נותן לו גם לינה, גם אוכל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה המון כסף.
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
אני מכירה את האוכלוסייה הזאת מצוין. הם רוצים להישאר שבתות, כל שבת זה 450 שקלים. זה הון תועפות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את חושבת שכל אחד יוכל לסבסד את עצמו להשיג את הכסף על עלויות העסקה של עובד זר?
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לא. קודם כל, בואו, למה אנחנו מחליטים בשביל אחרים? כל אחד שיחליט בשביל עצמו. זה דבר ראשון.
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
זה קשור ישירות להעלאה - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
גם לא כל האוכלוסייה זקוקה לעובד זר. יש שבאמת שכן.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
מי שלא זקוק לא יגיש בקשה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
יש הרבה מהאוכלוסייה שכן צריכים.
<< אורח >> הודיה מור: << אורח >>
למה? למה אתם תמיד חושבים שאנחנו - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא אתם. יש הרבה שיש להם אפשרות כספית, יש להם יכולת כלכלית והם רוצים את העובד הזר. לא אתם.
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
אלה גם לא צריכים את - - -.
<< אורח >> הודיה מור: << אורח >>
בואי אני אחדש לך, גברתי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הם מעסיקים עובד לא חוקי.
<< אורח >> הודיה מור: << אורח >>
אני אגיד לך שבאמת, בתור אחת שחיה את החיים האלה ומתמודדת איתם מלידה, אני יכולה לספר לך שאנשים לא אוהבים לבקש טובות. לא רוצים להרגיש חסדים. לא רוצים לקבל משהו שהם לא צריכים, כי זה פשוט מביך. אני כמה שנים לקח לי להוציא מקל, מרוב שהתביישתי, שזה משהו שהוא בסיסי. אנחנו לא ניקח דברים שלא מגיע לנו.
אני אספר עוד משהו, שאנשים שמתחננים שיעסיקו אותם, אז אין להם את היכולת הזאת בכלל להעסיק. אוקיי? מי שאין לו את היכולת לא, את מבינה למה אני מתכוונת? זאת אומרת שאנחנו לא רוצים סתם להעסיק, כי משעמם לנו.
ועוד נתון שאולי אתם לא יודעים, אבל רוב האוכלוסייה של העיוורים אוכלוסייה שגרה לבד, חיה לבד. אין לה ילדים. ואין מי שמבקר אותה. ואנחנו בעמותה, חלק מהדברים שאנחנו עושים זה לגייס להם מתנדבים. למה? למה? למה אנחנו צריכים להתעסק בלגייס מתנדבים לדבר כזה? למה סטודנט צרי ללכת ולעזור למישהו לקרוא מכתבים, להוציא אותו לקופת חולים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ומה יקרה שאם העיוור שאין לו יכולת להעסיק עובד זר, אז מה?
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אז הוא יפנה לביטוח לאומי וביטוח לאומי יעזור לו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הוא לא יעזור לו. מה הוא יעזור לו?
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
כמו שהוא עוזר לנכה גפיים, בדיוק באותה צורה. בהתאם לקריטריונים שקבועים.
<< אורח >> הודיה מור: << אורח >>
או שהוא יגיד סדר עדיפויות. הוא יגיד אוקיי, אז אני לא אצא, אני לא אקנה בגדים חדשים עכשיו, אני אקח את הכסף הזה. אני לא אוכל במסעדות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה לא אותו דבר.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
בסוף סדרי העדיפויות - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני רוצה שתי שאלות ליאירה. כמה אחוזים בערך של עיוורים שהגישו בקשות לוועדה קיבלו בסוף אישור להעסקת עובד זר? את יודעת את הנתון?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני יכולה להגיד שבמסגרת הוועדות שלנו רק 3% מכל הבקשות, זה אומר סיעודיים, צעירים, ילדים, 3%.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לא, אתם פשוט רואים את הפרוצדורה. א', הם רואים את הפרוצדורה הם כבר מתייאשים.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
זוהר, אני מציעה, כשלב ראשון תתחיל לכבד את תרבות הדיון פה ולא להתפרץ לכל משפט שנאמר.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
בסדר, די עם הפופוליזם הזול הזה.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
פופוליזם אתה יצרת אותו בדיון פה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
זה פופוליזם זול מה שאת עושה עכשיו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זוהר, זה לא פייר.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אני מדבר מדם ליבי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לתקוף אותה ולהפיל עליה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
שהיא תשים על עצמה כיסוי עיניים ותיכנס לסופר ותרצה לקנות, נראה אותה, גיבורה גדולה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל היא לא קבעה את הנהלים. מה, היא קבעה?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
זה לא בסדר שאתה יורד לפסים אישיים, סליחה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
את ירדת לפסים אישיים, אם לא אכפת לך.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
זה לא יפה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זוהר, אתה רוצה שאני אנעל את הדיון? חבל.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
זה לא מכבד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יאירה, אפשר?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני אומרת שוב, בסך הכול 3% מכל הבקשות שמוגשות אלינו לדיונים בוועדות נדחים. שאני מתייחסת לכל סוגי הבקשות. זאת אומרת שהבקשות שלנו, הדיונים - - -
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
זה של נכי גפיים, לא של עיוורים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש לך הפרדה?
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
זה של נכי גפיים.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
זה כולל. למה? אבל למה אתה אומר דברים? שאלו אותי, אני אענה על השאלות. בסדר? אני מסתדרת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ומאיפה אתה יודע? יש לך אסמכתה שזה רק נכי גפיים?
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אני יודע. כן, אני מנכ"ל המרכז לעיוור, אני מכיר, אני מכיר - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז תציג במסמך שזה רק נכי הגפיים.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
למה, היא הציגה איזה שהיא אסמכתה? היא אומרת איזה שהוא נתון בעלמה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
היא יכולה להביא.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
היא אפילו לא יכולה לנקוב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
היא יכולה להביא את הנתונים לוועדה ואני אעביר לך.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אוקיי, אז נעשה דיון נוסף. זה לא יכול להיות ככה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני בטוחה שהיא לא ממציאה את הנתונים של 3%.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני אשוב ואומר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש לה ראיות לכך.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
כן, השאלה מה מסתתר מאחורי הנתונים האלה. אם 2.9% זה נכי גפיים, אז מה עשינו בזה?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז היא תביא לנו פירוט לפעם הבאה, נדרוש. היא יכולה גם להציג את הנתונים לוועדה ואני אעביר לך. תבוא ותעיין בהם.
יאירה, יש לנו עוד שאלה, בבקשה. מה את מציעה, לאור הדברים ששמענו, איך אפשר בכל זאת להקל על העיוורים? אולי להקל על תנאים בוועדת החריגים? האם חשבתם, עשיתם חשיבה בנושא?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אז אני, כמו שהתחלתי ואמרתי, אנחנו במסגרת הוועדות שלנו, אגב אני רוצה לתקן, אני הצגתי נתון שנכון היה לשנת 2024. אז חשוב לי לדייק בדברים ואני אוחזת בנתונים, כי אנחנו בסיכומי שנה ואנחנו מכירים אותם היטב. אני יכולה לבוא ולהגיד שבשנת 2025 הוועדה שלנו בחנה 8,036 בקשות ומתוכם רק 4.6% נדחו, שמתייחס למכלול הנכים שהגישו בקשות. לא רק לעיוורים, אלא לכל סוגי הבקשות. אני חושבת שזה באמת מדבר בעד עצמו.
ואם אני יכולה כן להחזיר את הדיון לצורה שמתנהל היום, הנוהל הזה תוקן בספטמבר 2021 ושוב, הוא מתייחס לכל מי שזכאי לגמלת שירותים מיוחדים ב-50% שר"מ. נעשו שם כמובן עוד שינויים, אבל זה היה אחד מהשינויים.
ושוב, אנחנו לא דוחים את הבקשות הללו על הסף.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
מי תיקן את הנוהל, אם אפשר לדעת?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
צוות רלוונטי שעוסק בתחום.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
זאת אומרת אותו צוות גם יכול לתקן חזרה.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
נכון.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אוקיי, אז אנחנו לא צריכים חקיקה ואנחנו לא צריכים כלום. אני רוצה לומר משהו. לא, לא, זה לא חקיקה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני רוצה לשאול. זה היה לא באמצעות חקיקה?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
זה לא קשור לחקיקה, מדובר בנהלים.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
זה אפילו לא חקיקת משנה, גברתי.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
שוב, אבל הדיון לא בגלל שאנחנו חושבים שיש צורך לתקן את זה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אז רגע, אני רוצה לומר משהו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תן לה לסיים את דבריה. וגם יש עוד מישהו שרוצה לדבר. אתה השתלטת על כל הדיון. תן לאחרים גם להתבטא. אנחנו מעריכים אותך מאוד, אתה כואב מדם ליבך, בשם לקויות הראייה. אני מבינה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אני הכתובת. אני סופג את הכול.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תאמין לי שגם אנחנו סופגים מכל וכל.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
זוהר, אנחנו מבינים גם את המורכבות ולכן אני אומרת, הוועדה שלנו זה לא רובוט וזה לא נדחה על הסף. כל מקרה לגופו בוחן את מכלול הנסיבות והבקשות באופן פרטני ובודק את הדברים. אני אומרת לך שגם היו מקרים, אמנם חריגים ובקצה, שבאנו ובדקנו בעיניים שלנו. נכון שהוועדה אינה מקיימת את הדיונים שלה בנוכחות של מטופלים סיעודיים, אלא על סמך הניירת שמוצגת לנו, אבל היו גם מקרים שבאנו ובחנו מקרוב ועמדנו על המצב של המבקש ובחנו במסגרת הטבעית שלו אם אנחנו מאשרים את הבקשה או לא.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
איך את יכולה לבחון עיוור? תסבירי לי, שאני אבין רק.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני אומרת, שוב. אנחנו בוחנים כל מקרה לגופו.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
איך? תסבירי לי. הגעת עכשיו לבית של עיוור. הגעת לבית של עיוור.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני לא אכנס לרזולוציות האלה עכשיו.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
למה? זה המהות אבל.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
כי זה לא המקום וזה לא המהות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה ועדות רפואיות.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לא, אבל היא אומרת זה על פי המסמכים.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
זה ממש לא המהות.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אז אם אני מגיש תעודת עיוור, מה עוד אני צריך להגיש? שאני הרגליים שלי מכוסחות? מה עוד אני צריך להגיש?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
מה שאני מנסה לבוא ולהגיד פה שאנחנו באמת בוחנים כל מקרה בלב פתוח ונפש חפצה ובוחנים את מכלול הנסיבות במקרה הספציפי הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רגע, יש כאלה שנקראו?
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לא.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אנחנו לא קוראים אלינו, אנחנו על סמך המסמכים הקיימים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל אם יש פיקטיבי, לא יודעת מה.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
פיקטיבי אנחנו בוחנים בדרכים אחרות. בטח לא בדרכים האלה ולא קוראים לאנשים אלינו כדי לבחון אם יש העסקה פיקטיבית.
לרשות יש דרכים אחרות לוודא בנוגע להעסקה אם היא מתקיימת או לא. ואנחנו מקיימים את זה בצורה פרואקטיבית ויעילה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אם את אומרת שזה פועל במאה אחוז, אז מאה אחוז. אבל אין פה, לא במאה אחוז.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אבל עוד פעם, כאשר מסתכלים על אחוז הדחיות, באמת מדובר באחוז - - -
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
יש במדינת ישראל מיליון וחצי נכים. אוקיי? זה כמות הנכים שיש במדינת ישראל. מתוכם 23,400 זה עיוורים. זה אומר שזה פרומיל מסך כל הנכים. זאת אומרת שאם אני לוקח את ה-3 נקודה, כמה אמרת?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
העיוורים הכי קשים, ה-23,000?
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
23,000 בעלי תעודת עיוור, בסך הכול. 23,400, בואו נהיה מדויקים. אז אם אני לוקח את הנתון שהיא נתנה בעצמה, 4.8. זאת אומרת, ביחס לעיוורים זה אפילו לא רבע אחוז.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אז זה מחזק את מה שאני אומרת.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
זה אפילו לא רבע אחוז.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
זה בדיוק מחזק את מה שאנחנו אומרים.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לא, כי לא פונים. לא פונים.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
זה לא מדויק. אתה בעצמך, אתה מחד אומר שפונים, מצד שני אומר שלא פונים.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לא אמרתי שפונים. אמרתי שבעבר הייתה זכאות. כל מי שהייתה לו תעודת עיוור היה מקבל את הזכאות.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
כל מי שהיה לו, היה זכאי לגמלת שירותים מיוחדים ברמה של 50%. זה הדיוק. זה הדיון, זה הנתון שהשתנה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אבל זה אתם תיקנתם. זה העוול.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
שום דבר אחר לא התשנה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
זה בדיוק העוול.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אתה גם טרחתם לכתוב שבעבר לכל מי שהיה תעודת עיוור זה היה מקנה בהיתר. זה לא נכון. אנחנו לא נרשם מעולם בנהלים של רשות האוכלוסין וההגירה שמי שעיוור זכאי להיתר. נרשם בעבר, וזה מה שתוקן, הסעיף לעניין 50% שירותים מיוחדים.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
זה אותה גברת בשינוי הדרת. את אומרת את אותן מילים שאני אומר, רק במילים מכובסות יותר.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
לא. אתה טועה ומטעה. ממש לא.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
ממש כן. מה לעשות שעיוורים לא מקבלים יותר מ-50% שר"מ? שזה גם עוול בפני עצמו. אבל עוד פעם, זה עוול לא לכאן.
הוועדה הזאת צריכה לדון בעניין הזה שעיוורים שיש להם 50% שר"מ בעבר קיבלו והיום התנאים שלהם הורעו. מה הסיבה? את בעצמך לא יודעת לומר. איך זה נבחן? את בעצמך לא יודעת לומר. איך הדברים נבדקים?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
זה שאתה אומר דברים זה לא אומר שזה נכון. אבל אני אעצור פה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
איך הדברים נבדקים?
<< אורח >> אילן עובדיה: << אורח >>
אני רוצה בקשה, זוהר, סליחה רגע. אילן עובדיה, אני מקהילת ה-RP. יש לי רטיניטיס פיגמנטוזה, מחלה ניוונית פרוגרסיבית. אני מקווה שאני מסתכל לכיוון הנכון. אני מבין שאתם איפה שהוא שם.
אני עשיתי ניסיון. לפני כחודש יצרתי קשר עם ביטוח לאומי. שאלתי איך זה קורה, מה אני צריך לעשות כדי לקבל עזרה בבית. עובד זר או כל מיני דברים כאלה, מה שאתם יכולים להציע לי. אמרו לי אתה פשוט לא זכאי. אתה לא זכאי, כי אתה מקבל שר"מ. אם אתה מקבל שר"מ אתה לא זכאי, נקודה. זאת הייתה התשובה. מביטוח לאומי, מהנציגים האישיים שבביטוח לאומי, זאת הייתה התשובה.
אבל באמת, השאלה המרכזית זה למה את קוראת מבחן בעצם? כשאני אגיע או לא אגיע או אשלח מסמכים כאלה ואחרים, מה? מה המבחן שלי? איך, מה אני צריך לעשות בשביל להיות מישהו זכאי? האם תעודת העיוור מספיקה לך בשביל שאני אהיה זכאי או לא? אני זכאי לעזרה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
על מה אנחנו מדברים פה?
<< אורח >> אילן עובדיה: << אורח >>
מה זאת אומרת? אני בחדר הנכון? יש קשר בין שר"מ לעובד זר, לא?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז בוא, תן לה לענות.
<< אורח >> אילן עובדיה: << אורח >>
אני לא הבנתי פשוט מה היא מנסה להגיד.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
כמו שבאתי ואמרתי גם בהתחלה, אנחנו מוכנים, באמת, לשבת ולקרוא כל מסמך שיועבר אלינו. אנחנו נבחן כל מקרה לגופו באופן פרטני. אתה ציינת גם מעבר לעיוורון נתונים נוספים. אנחנו נבחן את הדברים הללו ונשיב פרטנית. אני לא יכולה לתת פה איזה כלל אצבע ולהשליך אותה לאוכלוסייה שלמה.
<< אורח >> אילן עובדיה: << אורח >>
אין לי מסמך אחר חוץ מתעודת עיוור. אין לי מסמך אחר.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני שמעתי ממה שתיארת בתחילת דבריך, אתה - - -
<< אורח >> אילן עובדיה: << אורח >>
לא, אני הסברתי - - -
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
RP זה מחלת עיוורון.
<< אורח >> אילן עובדיה: << אורח >>
זה פשוט המחלה שבגללה אני זכאי לתעודת עיוור. זה מחלה שבגללה.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני מבינה. שוב, אנחנו לא נעלה את זה פה. יש פה ועדה רפואית.
<< אורח >> אילן עובדיה: << אורח >>
למה לא? זה בדיוק המהות של הוועדה.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
שוב, כאשר מדברים על נושא פרטני, על מקרה פרטני, אני לא - - -
<< אורח >> אילן עובדיה: << אורח >>
זה לא מקרה פרטני, לא, לא, לא.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
לא ניתן את התשובה ברמה הזאת.
<< אורח >> אילן עובדיה: << אורח >>
זה לא מקרה פרטני.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
50% מבעלי תעודת העיוור הם מרטיניטיס פיגמנטוזה. מהדבר הזה. זה לא פרטני.
<< אורח >> אילן עובדיה: << אורח >>
זה לא משהו פרטני. זה סתם, נתתי, סיפרתי מי אני, זה הכול. המסמכים היחידים שיש לנו זה תעודת עיוור. אין לי משהו אחר.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אז אנחנו בוחנים כל מקרה לגופו.
<< אורח >> אילן עובדיה: << אורח >>
איך? לפי מה? איך?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
על סמך מה שתגיש לנו זה מה - - -
<< אורח >> אילן עובדיה: << אורח >>
אין. יש לי רק תעודת עיוור. מה עוד אני יכול להגיש?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
לספר את הצורך שלך, במה הצורך, במה הקושי. ואת זה אנחנו נבחן.
<< אורח >> אילן עובדיה: << אורח >>
הקושי שלי זה לעשות קניות, הקושי שלי להתנייד, אני צריך מישהו שייקח אותי ממקום למקום. הקושי שלי זה לראות מה אני מנקה בבית, הקושי שלי לראות שאני לובש חולצה בלי כתם, הקושי שלי לראות שאני נועל נעליים שהיא לא אחת חום ואחת שחור, שזה גם זה קורה לעיוורים. זה הקושי שלי.
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
זה הקושי של כל העיוורים, לא שלו רק.
<< אורח >> אילן עובדיה: << אורח >>
לא, עכשיו אנחנו מדברים, אני רוצה דוגמה.
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
זה הקושי של כולנו.
<< אורח >> אילן עובדיה: << אורח >>
נכון, זה הקושי של כולם. אז תגידי לי לפי מה את בוחנת? עכשיו שלחתי לך תעודת עיוור, אני מבקש זכאות להעסקת עובד זר, מה עוד אני צריך להעביר לך?
<< אורח >> עופר גרוס: << אורח >>
שלום, שמי עופר גרוס, אני יושב-ראש עמותת הנעזרים בכלבי נחייה, עמותת צמד.
אני רוצה לשתף אתכם בשני דברים: אחד, קודם כל המורכבות של אדם שלא רואה, אני עכשיו עם זקן של אבל. אבי היה בבית חולים, לא יכולתי להאכיל אותו. היו זורקים את הצלחת, את המגש, הייתי מאכיל אותו בעין. כן? ממשש את הפנים שלו. המורכבות של הטיפול של העזרה, בדברים. ודיברו פה על לעודד עצמאות. אז אנשים שהם עצמאים עוד יותר חווים את זה. בניידות. אם אני צריך איזה שהיא בדיקה רפואית בבילינסון אז לאשתי אומרים בעבודה 'תגידי, עוד פעם את יוצאת?' כן. כי נכון, יש לי כלב נחייה. הכלב לוקח אותי בצורה בטוחה.
<< אורח >> אילן עובדיה: << אורח >>
לוקח אותך למקומות שאתה מכיר.
<< אורח >> עופר גרוס: << אורח >>
למקומות שאני מכיר והוא לוקח אותי בבטחה. אבל מסע במיוחד של אנשים שהם פעילים וצריכים לעבור הרבה מאוד נקודות במשך היום, עובד זר כזה יקצר את הזמנים. את זמני ההליכה. את המאמץ הפיזי. כשאני עומד עם כלב נחייה מחכה לאוטובוס, אז הכלב לא יודע להגיד לי איזה קו זה והנהג גם יודע לברוח, כי הוא לא רוצה להעלות את הכלב. אז אם יהיה עובד זר הכול יהיה יותר מהיר, יעודד יותר.
אני גם בכמות המשימות שיש לי ביום, אני אומר אוקיי, את זה ואת זה אני לא יכול. וכן, לגמרי לפעמים אשתי אומרת לי עזוב את הילדים, הם לא ילדי הנחייה שלך. מאוד מאוד, זה המורכבות. זוהר הזכיר פה את הקניות, אבל זה לא. זה ללכת ולקנות משהו או לבחור משהו מהרשת. תחשבו כמה אתם בוחרים דברים מהרשת. אני רק צריך שיגידו לי רגע, זה כזה או כזה? לזה, זה מחכה לערב כשאשתי מגיעה ב-20:00 אני אומר לה תגידי, אפילו הוואוצ'רים שחילקו כפיצוי דרך המרכז לעיוור. אני יכול לבחור דרך האתר עם התיאור המילולי, בלי שמישהו באמת עין רואה?
כשאני הולך ומזמינים אותי מהתפקיד שלי, מזמינים אותי לאיזה שהוא אירוע בערב אני אומר לאשתי את חייבת לבוא איתי. ואז היא אומרת לי אל תיגע בזה, זה נראה זוועה. אז כן, המורכבות פה היא הרבה יותר בעניין של הראייה והקושי ותהיה בזה הקלה גדולה מאוד. תודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את רוצה להגיב כעת? היא רוצה להגיב ואחר כך אני אתן לך.
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
אני רק רוצה לחדד שני דברים שאמרתי בהתחלה, כי אני רואה שזה חוזר על עצמו בכמה הערות. דבר ראשון, אני רוצה רק להדגיש שיש דמי ליווי שמשרד הרווחה דואג - - -
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אוי, מה זה קשור?
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
זה קשור.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו מכירים את דמי הליווי.
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
לא, כי חוזרות פה אמירות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הם זכאים לדמי ליווי.
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
בהחלט.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה מישהו שיסעד אותם.
<< אורח >> רחלי בללי: << אורח >>
לא, ממש לא.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני מכירה מה זה דמי ליווי. שזכיתם בבג"ץ, אני מכירה. אלה שני דברים שונים.
<< אורח >> הודיה מור: << אורח >>
אלה שני דברים שונים. יש הבדל מאוד מהותי, סליחה שאני מפריעה לך.
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
רגע הודיה, זאת נעמה. תני לי רגע לסיים את הדברים שלי. אני רק רוצה לענות על שני דברים שאני רואה שהם חוזרים על עצמם וגם להתייחס לתפקוד העצמאי, כי אני יודעת זה אולי הייתה איזה שהיא תגובה ישנה שהיא נוסחה לא נכון ואני רוצה להדגיש, למרות שאמרתי את זה בפתח דבריי. אבל ליתר ביטחון.
לגבי דמי הליווי, הם מיועדים לאנשים בגילאי עבודה והמטרה שלהם היא בדיוק כמו שזה נשמע, לעזור לאנשים להתנהל, לנהל תפקוד עצמאי בסביבה שלהם.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לא, בעלויות. זה נועד לעלויות.
<< אורח >> הודיה מור: << אורח >>
אני אשמח להגיד משהו בבקשה.
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
לא, כמובן שבסופו של דבר זה כסף.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
זה כסף, אבל זה נועד לעלויות. אבל הכסף לא יכול לקחת אותי ממקום למקום, זה המונית לוקחת. וכשאני מגיע לנקודה, אני עכשיו צריך, עכשיו הגעתי לכנסת, אני צריך למצוא את האולם פה, אני צריך ליווי פיזית.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
קחי בחשבון שהרבה מהם מדרדרים גם רפואית, נפשית.
<< אורח >> הודיה מור: << אורח >>
העניין הוא שיש הבדל בין דמי ליווי, שדמי לווי זה מה שזוהר אמר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
צריך לעצור את ההידרדרות, את דחיקת ההידרדרות.
<< אורח >> נועה דדון מור: << אורח >>
אוקיי. אבל דמי הליווי הם פשוט נועדו כדי - - -
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
הם לא קשורים.
<< אורח >> הודיה מור: << אורח >>
הם לא קשורים.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
בשום צורה.
<< אורח >> נועה דדון מור: << אורח >>
בנסיעות ובהגעה ממקום למקום. אלה דברים שאתם אמרתם אותם כמה פעמים.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
כן, אבל בניוד עצמו.
<< אורח >> הודיה מור: << אורח >>
אבל ברגע שאת מגיעה, עליתי על מונית מהתחנה המרכזית לכאן. ברגע שהגעתי לכנסת, אני צריכה עוד פעם לשלם למישהו שייקח אותי. ברגע שהגעתי לקניון, אני צריכה עוד עם לשלם למישהו שייקח אותי. אלה שני דברים שונים. יש הבדל מאוד מהותי.
<< אורח >> נועה דדון מור: << אורח >>
הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו, שוב, אלה דברים - - -
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
ותחשבי על מי זה נופל בסוף, על בני המשפחה. למה? למה זה צריך ליפול עליהם? למה להם לא מגיע לחיות את החיים שלהם באופן עצמאי?
<< אורח >> נועה דדון מור: << אורח >>
מאוד קשה לי להגיד מה הדבר השני.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
סליחה, את גם רצית, נכון? את גם ביקשת? את לא רוצה? אז את ואחר כך גדעון.
<< אורח >> נועה דדון מור: << אורח >>
הדבר השני שאני רוצה להדגיש אותו אלה דברים שגם כן חזרו על עצמם. אין שום כוונה להסתכל על אדם שיש לו, לא משנה מה הסיבה, שיש לו עובד זר שהתפקוד העצמאי שלו נפגע. המטרה של עובד זר בעיניי זה כדי לעזור לאדם להיות מתפקד בצורה אוטונומית ולסייע לו בצורה מכבדת וראויה והדברים לא קשורים אחד בשני. משרד הרווחה פשוט תחומי העיסוק שלו זה הקניית מיומנויות עצמאיות. זה לא קשור אחד לשני. זה היה משהו שהיה חשוב לי לחדד. כי זה נאמר מספר פעמים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בבקשה, את רצית. או אתה, כי לא דיברת. אחר כך את. בבקשה.
<< אורח >> אהרון צברי: << אורח >>
שמי אהרון צברי, אני לקוי ראייה. אני יושב פה ושומע וממש נדהם. היה מגיע, היה זה. זה היה מגיע, זה היה קיים. הורידו את זה. באיזה צורה שרירותית, לא שרירותית, זה לא משנה. מה הבעיה להחזיר את זה? לא צריך להתכנס למשהו. להחזיר את זה. מי שיש לו תעודת עיוור, יקבל. פשוט מאוד. אני מתקשה להבין, מכבדים כזה דבר, לא מכבדים. מי שמגיע לו יתנו, בקריטריונים שהיה. למה הורידו את זה?
<< אורח >> אילן עובדיה: << אורח >>
ואם יש גנבים, תענישו את הגנבים.
<< אורח >> אהרון צברי: << אורח >>
זהו, ונגמר הסיפור. לא צריך להגיע לפה עוד פעם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה. את ביקשת.
<< אורח >> דפנה גרונר: << אורח >>
מי שקלקל הוא שיתקן. אני מתנדבת עם עיוורים 57 שנים. וקיבלתי את פרס המתנדב המצטיין, כי אני זמינה כל הזמן למי שפונה אליי. הבקשות זה מעל ומעבר. אין הרבה מתנדבים, בטח לא לאורך זמן. באים לחודש-חודשיים ועוזבים.
אני רואה כמה בקשות וכל צעד של עיוור הוא יכול ליפול, הוא יכול להיתקל. בעיקר פה בירושלים. אפילו אדם רואה לא יכול ללכת פה. בגלל זה הם לא עושים המון דברים, לא מתקדמים בחיים. החיים שלהם נעצרים בגלל זה. הם לא מתקדמים למרות שהם אינטליגנטים והכול, כי המצב שהם לא יכולים ללכת בלי לחשוש. זה על כל צעד ושעל אנחנו מדברים. זה לא משהו, מי שפה לא מכיר מה זה עולם של עיוורים אז בבקשה שילמד את הנושא, שילך קצת עם עיוורים. איך אומר זוהר? שילך למכולת עם עיניים. כל צעד, זה ממש כל צעד.
מי שאין לו משפחה תומכת או מישהו שיהיה לידו כעין רואה הוא ממש בברוך רציני. דברים שהולכים להם לאיבוד, כסף שנופל ולא מרגישים. כל מיני. יש סיפורים מפה עד להודעה חדשה. עיוור צריך ללמוד את החיים שלו. זה לא נכה אחר. העיניים זה א'-ב' אני אומרת. אני קצת עכשיו לא רואה ואני מתחילה לאבד את עצמי, ממש. כי אני רואה איך זה קשה. אני אומרת אלוהים, רק תשמור לי על המעט שיש לי. באמת צריך ללמוד את הנושא, זה לא הולך ככה. אני רואה את כמות הפניות ואין הרבה מתנדבים שרוצים להתנדב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. היא לא דיברה, בבקשה.
<< אורח >> יעל וייס רינד: << אורח >>
שמי יעל וייס רינד, אני מעמותת אופק לילדינו. זה הארגון הארצי היציג של הורים לילדים עם לקויות ראייה או עיוורון. אני אדבר קצת מבחינת הילדים, ואולי יותר ברמה המערכתית. וזה דבר שעולה גם מול משרד הרווחה ואני רואה שעכשיו גם מול הביטוח הלאומי. דפנה התייחסה לזה יפה ודוברים לפניי.
יש משום מה בשנים האחרונות מעבר למתן שירותים "רב נכותיים", איזה שהוא חיסול של ההבנה והמקצועיות והמומחיות בנושא של צרכים של אנשים עם עיוורון או לקויות ראייה. יש צורך במומחיות ייחודית מקצועית שמבינה איך, מה הצרכים התפקודיים של אדם. מה הצרכים השיקומיים שלו.
אנחנו רואים את זה across the board. גם לגבי ילדים שלאט לאט מחסלים את כל השירותים שמכווני לצרכי האנשים עם לקויות ראייה או עיוורון. אנחנו קוראים פה, אנחנו גם הרבה בוועדת רווחה עכשיו עם התקנות לחוק שירותי רווחה. יש איזה שהוא, אני לא יודעת, blind spot, אני אגיד, איזה עיוורון לגבי צרכים של אנשים עם עיוורון.
ומה שעלה פה מאוד יפה מאנשים שדיברו פה, להבין שיש כאן צרכים מיוחדים. זה לא עוד מוגבלות פיזית או כל דבר אחר. יש דברים ספציפיים ומאוד פשוט גם לתת את השירותים. לכן התסכול על זה הטיפול שהיה קיים פתאום הסתיים. פתאום משנים אותו. פתאום אנשים, אני אתן דוגמה אחרת, עם לקות ראייה או עם עיוורון צריכים לקבל שירותים כמו אנשים עם אוטיזם או עם מוגבלות שכלית. זה לא אותו דבר. תנו להם את מה שהם צריכים.
ואנשים דווקא, וזה דבר מאוד מהותי, האנשים בתפקוד הגבוה הם אלה שצריכים יותר תמיכה. הם צריכים יותר תמיכה, אז תנו להם את זה. זה יקצץ בקצבאות ובתלות ועומס על משפחות שהוא מיותר. זהו, אני אסיים פה. תודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יאירה, את יכולה בבקשה, לא לתת לי את התשובה במיידית. אבל לבחון לגבי אנשים עם עיוורון, כבדי ראייה, לקות ראייה, איך שמגדירים את זה, שהם בודדים, עריריים, ללא משפחה תומכת. אולי לאפשר להם בכל זאת להעסיק עובד זר.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לא, אבל אנחנו מדברים פה גם על - - -
<< אורח >> דוד אליישיב: << אורח >>
לא, לא, את מפלה פה בין תעודה לתעודה .
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני דואגת קודם כל לאלה שאין להם משפחה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אבל למה להפיל את זה על המשפחה?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל יש כאלה שאין להם.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אבל למה להפיל על המשפחה? למשפחה לא מגיע חיים עצמאיים?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל יש אנשים שאיבדו את הוריהם והם עיוורים, בודדים.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
זה גם וגם, אני מסכים איתך לגמרי. אבל זה לא במקום.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז למה לא להתחיל איתם גם?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
יש לנו משפחה מעל ומעבר, בשביל מה? בשביל מה? מה הקשר אבל?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, יש כאלה שאין להם משפחה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
מה זה קשור אבל? כל עיוור צריך פה עזרה, מספיק.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני מדברת, אני מחלקת לשניים. יש כאלה אבל שאין להם משפחה וההורים שלהם נפטרו והם כבדי ראייה, מצב קשה מאוד והם בודדים ואין להם לא אחים ולא כלום. אני חושבת שפה צריך, כי למנוע את ההידרדרות שלהם. הם מפתחים בעיות נפשיות, הם מתוסכלים, הם לבד. אין להם כלום, הם 24 שעות בבית שלהם, בודדים. אולי כן העובד הזר כן יסייע להם, יפיג להם את הבדידות. כי אחר כך הוא הופך להיות סיעודי .
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אני אשמח להבין קודם כל מה הקריטריונים. אחרי שאני אבין מה הקריטריונים - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל לא, אני העליתי רעיון, אני רוצה שהיא תבחן את זה.
<< אורח >> גלית דאבוש: << אורח >>
אני אם חד הורית ואני שמה לב שכל אחד זה פוגש אותו בתחום אחר במהלך החיים. אני חושבת שאף אחד פה לא הזכיר את הקורונה, אפילו שזה היה תקופה קיצונית לכולם. אבל אני יצאתי מהבית, רציתי לחצות כביש. מישהי באה ואמרה אני לא נוגעת בך, כי אני פוחדת להידבק בקורונה. היה את המלחמות, היה אזעקה. אף אחד לא בבית. עוד פעם, אם אני יורדת למקלט ועוד הרבה עיוורים אחרים שאמרו לי, יש מלא ילדים שרצים למקלט. אין נרד? כאילו, חייב שיהיה מישהו בבית שנרד איתו למקלט.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון, במצבי חירום.
<< אורח >> גלית דאבוש: << אורח >>
זה לא משהו שאת יכולה להתקשר לשכנה ולהגיד לה בואי תיקחי אותי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את מחזקת את מה שאמרתי.
<< אורח >> גלית דאבוש: << אורח >>
היא צריכה להוריד את הילדים שלה.
הולכים ברחוב, יש אזעקה, לאן אני הולכת? כאילו?
<< אורח >> שמואל שקוף: << אורח >>
שלום, שמי שמוליק, אני מתמודד עם רטיניטיס פיגמנטוזה, בעל תעודת עיוור. אני רוצה להזהיר מול הוועדות הייחודיות והאישיות שמתבצעות. אני מתמודד עצמאי. המחלה שלי, בניגוד למחלה של אילן ושל עופר, פרצה בגיל מאוחר יותר. אז אני היום נראה שאני רואה. אבל אתם לא רוצים לראות אותי בלילה ואתם גם לא רוצים לראות אותי עוד X שנים, כי זו מחלה מתקדמת.
איזה כלים יש לוועדה שלך לבחון את הצרכים שלי, בטח במחלה פרוגרסיבית? בשביל זה יש תעודת עיוור. אם נתנו לי את תעודת העיוור, סימן שאני עיוור. סימן שאני מספיק לא רואה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
ברמה מספיק נמוכה.
<< אורח >> שמואל שקוף: << אורח >>
ברמה לא מספיק נמוכה. אני כרגע מסתכל עלייך, אני רואה לך רק את הראש, אין לך גוף. בסדר? כדי לראות את הגוף אני צריך להוריד את העיניים ואני רואה לך רק את הראש וזה ילך ויצטמצם.
אני לא חושב, אני לא מבין, אבל אני לא חושב שאתם בוועדה מספיק מקצוענים, ואמר את זה זוהר, כדי להגיד אם אני כן צריך או לא צריך. יש לנו תעודת עיוור. עברנו על זה מבחנים מאוד קשים ומשפילים. לא קשור. יש לי את התעודה הזאת, תנו לנו את השירותים. תהפכו את הקערה על פיה. כל מי שיש לו תעודת עיוור זכאי לזה. ועדות אחרות, אתם תעשו את הוועדה ותגידו מי לא זכאי. אני שמוליק, שאולי אני מתמודד ואני עדיין רואה ואני עוד עוזר לו ללכת, עד ששנינו ניפול. אז עד אז אל תתנו לי את העוזר. אחר כך כן. להפוך את התהליך.
הוועדות האלו, אני גם בעוונותיי נכה צה"ל, הוועדות האלה יעודדו התחלות. כי אם את אומרת שבוועדה רק בוועדה אני אדאג לארגן לך דברים ואני אדאג להתחלות ואני אדאג לא לעבוד. אני שש שנים מלמד עם תעודת עיוור לבגרות במתמטיקה. עד שאני לא מספיק לראות את הכיתוב על הלוח.
תעודדו אותי, אם אני אדע שאם אני מפסיק לעבוד או אם דברים כאלה, אני אבוא לוועדה, זה יפגע לי בוועדה, אני אפסיק לעבוד מוקדם יותר. וכל אלפי העיוורים יישבו בבית והכלכלה שלנו תסבול. תעזרו לנו, אל תשימו לנו רגל, גם ככה אנחנו לא רואים.
<< אורח >> פיני מימון: << אורח >>
אני פיני מימון, אני תושב שדרות. בעל תעודת עיוור ומנכ"ל עמותת עלה שזו עמותה שמסייעת לציבור לקויי ראייה ועיוורים ברחבי הארץ.
אני רוצה לספר טיפה על הסיפור האישי שלי כתושב שדרות. כמישהו שמתמודד לבד, כמובן עם אשתי ויש לי שלוש בנות גם. ואני בן אדם עצמאי, מנכ"ל של עמותה ומאוד חשוב לי להסביר את המהות ואת חיי היום יום.
קצת על מה שדיברתם לגבי קריטריונים ואיך זה נקבע ואיך זה לא נקבע, באופן שרירותי כזה, שרירותי פחות. כבן אדם שלא יכול לראות את הילדים שלו, או לקחת אותם לבית ספר בלי עזרה, לצורך העניין אשתי שלוקחת אותם ומחזירה או בן משפחה כזה או אחר. לי מרגיש שגם היום, לצורך העניין, אני מגיע לכאן או מגיע לכנסת, מגיע לעבודה, כל יום משדרות לירושלים. ורק עם העוזר האישי שלי, שזה התפקיד שלו. וככל שלצורך העניין אני מחפש פתרונות לעזור לבנות שלי לצורך העניין ללמוד בצורה תקינה או להכין אוכל או מה שזה לא יהיה. זה משהו שאני בעצמי לא יכול לעשות אותו.
כן מאוד חשוב שאנחנו כעיוורים ולקויי ראייה לפחות בשלב הראשון נבין מה הקריטריונים שלגביהם קובעים מי זכאי ומי לא זכאי. זה הדבר הראשון שעליו אנחנו צריכים לדבר. לאחר מכן, כמו שהיה בעבר לצורך העניין, שבן אדם שהוא בעל שר"מ של 50% יכול להגיד ולקבל זכאות ושונו הנהלים בעקבות ממצאים כאלה וממצאים אחרים שאתם מצאתם והחלטתם לשנות את הנהלים בעקבות דברים לא חוקיים שנעשו כאן והחלטתם להרע עם אוכלוסייה שלמה – זה לפי דעתי הדבר הראשון שצריך לשבת ולדבר עליו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, תודה. אנחנו קצרים בזמן. ביקשת לדבר?
<< אורח >> דוד אליישיב: << אורח >>
שלום לכולם. אני רק רוצה לספר לכם שאני בצד השני של המטבע בכלל. אני דוד אליישיב. אז ככה: מאוד היה קשה לי עם אמא שלי. לצערי, היא כל הזמן דחפו אותה לעובד זר. רציתי, אבל היו לה 50% שר"מ. אז כשהיא נפלה ואז נוירולוג כתב 24/7 אז בקושי, כאילו 24/7 טיפול, כי היא יכולה ליפול. ואז נתנו לה עובדת זרה.
זה באמת הקל עליי. אני בתור כבד ראייה זה עזר לי מאוד. אני לא יכולתי להוציא את אמא החוצה. היה לי קשה. היה צריך לבוא, ילדים אחרים גרים רחוק. לא פשוט. זה נופל כביכול, אתם חושבים שזה צריך ליפול על המשפחה אבל זה לא נכון. לשמחתי עובדת זרה יכולה להוציא אותה. אפשר לנסוע במוניות גם לתל אביב, לראות את הים. אבל עובדת זרה עוזרת מאוד. זה באמת עזר לה לצאת החוצה. לא מסתגרת בבית. יכולה לצעוד, עם הליכון. זה קשה. אנחנו עושים כל הדברים האלה גדולים, קטנים, הכול במוניות. לא יעזור שום דבר. כי מאוד קשה לעלות עם ההליכון להרבה מקומות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, תודה רבה.
<< אורח >> דוד אליישיב: << אורח >>
לכן תשתדלו לעזור לאוכלוסיית העיוורים. רק לא להפלות בין תעודה לתעודה. בודדים, לא בודדים, עריריים, לא עריריים. לא מעניין אותי. אם אפשר לא להפלות, אחלה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בבקשה, בשנייה בקצרה.
<< אורח >> נועה דדון מור: << אורח >>
קוראים לי נועה. תמיד כשאמא שלי צריכה לסדר את הבית נגיד, אז אני תמיד צריכה לעזור לה בהכול. וזה גם לא תמיד כיף לצאת איתה, ללכת עכשיו לקניון איתה ולא עם חברות שלי, שאני כל הזמן צריכה ללכת איתה לקנות ולסופר ולקנות כל מיני דברים וללכת, לרוץ להגיד לה איפה זה. כשהיא קוראת לי כי היא לא מוצאת נגיד את המפתחות לבית או את האקונומיקה. אני צריכה לנקות את השיש, כי היא לא רואה איזה לכלוך יש. ולהביא לה כל מיני דברים.
זה לא תמיד קל. וגם אני רוצה לצאת עם חברות וליהנות. וגם לא תמיד אפשר, כי אני צריכה לעזור לאמא שלי לסדר ולנקות ולעזור לה בכול. כל פעם אני צריכה, נגיד היא רוצה עכשיו ללכת לקניון, כמו שהיא אמרה. אז אני צריכה לבוא איתה וללכת כאילו, במקום ללכת למקום שאני רוצה אני צריכה לבוא איתה ולבדוק מה צריך, מה היא צריכה. וזה לא תמיד כיף לי. אני רוצה להיות עם חברות שלי. ולא תמיד להסתובב ולהיות - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אני רוצה לומר רק משפט לסיכום.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, עדיין לא. הוא רצה לשאול את יאירה, בבקשה.
<< אורח >> סתיו הנרייאט: << אורח >>
אני שמח להפנות אלייך שאלה. שמי סתיו, אני בן של לקויית ראייה, שמה אורה. היא מוכרת עם תעודת עיוור כבר שנים. אקדמאית, הייתה עובדת. - - - כל תנאי היום יום שלה, עבודה, נהיגה, התנהלות בבית, יציאות למרפאה, לטיפולים, לביקורים. כמובן שיש לאנשים עוד בעיות רפואיות.
כמו שאת אומרת, הזכאות לעובד זר היא משתנה. יש ועדה שגם לא בודקת את המטופל פיזית. הייתי שמח אם תסבירי פה או בפורום יותר מצומצם, כל פנייה אמרת שהיא אישית. איך אני יכול להוכיח לך את הקושי שיש לה ביום יום באמצעות המסמכים? זאת אומרת, איך אני מוכיח לך שהיא לא מוצאת את הטלפון שלה? או את השלט? או איך היא נכנסת בטעות לבית של השכן ולא לשלה? או איך היא מגיעה למרפאה?
<< אורח >> אורה הנרייאט: << אורח >>
מי השאיר גז דולק בבית. אני אומרת לו וואו, זה כבר חצי שעה דולק ככה. או שאני שמה חומץ במקום שמן.
<< אורח >> סתיו הנרייאט: << אורח >>
לעובד זר ב-50% משרה, או ב-100% משרה. השאלה שלי בואו תסבירו, אני לא צריך משכורת, אני עושה את זה באהבה. אבל השאלה שלי היא בואי תכוויני איך אני מוכיח את הקשיים היום יומיים בלי לעשות מבחן כמו שהוא אמר של לשים על עצמך כיסוי וללכת לסופר או לשים כיסוי ולעבור לעשות משהו בבית. תסבירי לקהילה הזאת איך הם פונים אלייך באמצעות מסמך ומוכיחים קושי שהוא לא פיזי. איך? בואי תסבירי לי איך. אני אשמח לקבל את חוות הדעת הזאת.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אני אחזור ואומר, כמו שאמרנו. השינוי שהתבצע הוא התבצע לכל אוכלוסיית ה-50% שר"מ, לרבות גם אוכלוסייה הנכבדת שנמצאת פה היום. המסמכים שאנחנו בוחנים במסגרת הוועדה, שוב, זה לא ועדה של בן אדם אחד, זו ועדת בוחנת ורואה את המסמכים. וכל מסמך שנכתב, גם אם זה מהמשפחה שמתארת קושי, הוא נקרא לפרטי פרטים וגם התשובות שלנו לרוב מעידות על ההתעמקות בכל המסמכים הללו. וככל שאנחנו נתרשם שיש פה באמת נסיבות חריגות מיוחדות - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש מקרים שאתם מזמנים אותו?
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
לא מזמנים. אנחנו לא מזמנים.
<< אורח >> אילן עובדיה: << אורח >>
אבל זה רק תעודת עיוור. אין לנו משהו אחר מלבד תעודת עיוור. אנחנו לא מקבלים תשובה.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אנחנו נסביר.
<< אורח >> דוד אליישיב: << אורח >>
תקבעו תור לעובד סוציאלי בקופת חולים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
סליחה, אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לגדעון מהממ"מ של הכנסת.
<< אורח >> אורה הנרייאט: << אורח >>
יש לי הערה חשובה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן, בבקשה גברתי.
<< אורח >> אורה הנרייאט: << אורח >>
אני הייתי באיזה שהיא ועדה ואמרתי שיש לי נכות כללית ויש לי תעודת עיוור, מצב לקוי ראייה. אגב, גם אני רואה ראש עם שיער שחור, אני לא רואה תווי פנים שלך. אני יודעת מאיפה הקול מגיע.
הייתי באיזה שהיא ועדה ואמרתי שיש לי תעודת עיוור ואני לא מסתדרת כל כך בבית. היא שאלה אותי, תסתכלי, הרופאה בוועדה. הסתכלו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
של הביטוח הלאומי, ועדה רפואית.
<< אורח >> אורה הנרייאט: << אורח >>
כנראה, אני לא זוכרת. היא הגישה לי כוס ואני הושטתי את היד לקחת. אז היא אומרת לי הנה, את רואה שאת רואה? גם את הכיסא לשבת. אז היא אמרה לי את יכולה להסתדר גם בבית.
<< אורח >> דוד אליישיב: << אורח >>
פעם הבאה היא תזרוק מאה שקלים על הרצפה, תרימי.
<< אורח >> אורה הנרייאט: << אורח >>
אבל היא לא ראתה אותי כשאני חציתי כביש ולא ראיתי אוטובוס ונשברו לי צלעות. כשנפלתי במדרגות ושוב נשברו לי צלעות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני מאמינה.
<< אורח >> אורה הנרייאט: << אורח >>
אני לא מסוגלת לחצות כביש. אני לא רואה את הרמזורים טוב. אני בבית שמתי חומץ במקום שמן ולפי הריח זיהיתי שזה חומץ. ועוד ועוד. שאני לא רואה כתמים, שאני לובשת הפוך, שאני לא מזהה את הצבע. אני לא יכולה ללכת עם זכוכית מגדלת לקריאה וזכוכית מגדלת לגז. ולגזוז ציפורניים של הרגליים, זכוכית מגדלת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה גברתי. את דיברת מעומק הלב.
<< אורח >> אורה הנרייאט: << אורח >>
מהמסמכים אי אפשר לדעת מה הקושי בבית. מה הקושי בהתנהלות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון.
<< אורח >> אורה הנרייאט: << אורח >>
למרוט גבות. לראות פצע.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה רבה. גדעון, בבקשה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אני רוצה גם לומר משפט.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
קודם כל הוא, הוא לא התבטא ואנחנו צריכים לשמוע את גורם המקצוע.
<< אורח >> גדעון זעירא: << אורח >>
גדעון זעירא, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. נציגת משרד הרווחה דיברה על שירותים שנועדו לשיפור התפקוד היום יומי, אנשים עם מוגבלות ראייה. יש למשל שירות שנקרא הדרכה שיקומית להקניית מיומנויות לתפקוד עצמאי או ליווי של כלבי נחייה. השאלה אם אפשר לאפיין את אותם אנשים עם מוגבלות ראייה שהשירותים כמו שהם קיימים היום לא מספיקים להם. להקנות את המיומנויות ובסופו של דבר האפיון הזה אפשר יהיה לתרגם אותו לקריטריון לקבלת היתר של רשות האוכלוסין?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את רוצה להגיב? משרד הרווחה מגיב.
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
אני אתייחס להדרכה שיקומית ולא לכלבי נחייה, כי אני חושבת שאלה שני דברים מאוד שונים.
<< אורח >> גדעון זעירא: << אורח >>
אל תיתפסו לדוגמה. נסתכל כמכלול שירותים של משרד הרווחה לשיפור התפקוד. מי אלה אותם אנשים שהשירותים האלה לא מספיקים להם ועשויים להזדקק לעובד.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
כל העיוורים. אני רוצה להוסיף משפט.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו ניתן לך, זוהר.
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
אם הבנתי אותך נכון, גדעון, אתה שואל אותי אם יש איזה שהם סיכומי תובנות שמתכללים את כל ההתערבויות שהן קשורות להדרכה שיקומית. לראות מה ההמלצה בסיום הדרכה שיקומית, אם זה הספיק או לא הספיק? לזה אתה מתכוון?
<< אורח >> גדעון זעירא: << אורח >>
אני מתכוון שיש למשרד הרווחה שירותים שנועדו לשיפור התפקוד היום יומי שעובד זר צריך לסייע גם בתפקוד היום יומי. אנחנו באותו עולם. השאלה אם יש אנשים - - -
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
זה תמיכות מאוד שונות. משום שמה, הלמידה, הקניית מיומנויות שנעשות באמצעות הדרכה שיקומית, הדרכה טכנולוגית, עזרים טכנולוגיים וכו', אלו אמצעים שנועדו להקנות לאדם מיומנויות או כלים חיצוניים כדי לשפר את היכולות התפקודיות העצמאיות שלו. ומה שאתה אומר, אם יש איזה שהיא דלתא של אנשים שלא יכולים להיעזר בעזרים האלו, באמצעים האלו. מי האנשים שהם לא נהנים מהשירותים האלו.
המידע הזה הוא כרגע לפחות לא נגיש לי. אני לא מכירה את הדלתא הזאת. אני כן יכולה לאשר את הדברים שאמרה קודם רחל מששת, שיש תורי המתנה להדרכה שיקומית שהם מצטמצמים היום.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. זוהר, במילה, לפני שאני מסכמת. צריך לפנות את האולם.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אני רק אומר ככה: קודם כל לגבי מורה שיקומית, ממתינים לפחות שלוש שנים.
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
לא נכון.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
במשך ארבע שנים לא היה, חמש שנים, לא היה קורס עד שאנחנו במרכז פנינו למארק. את יכולה לשאול את מארק ואת רקפת ועירבנו את ינון מנכ"ל משרד הרווחה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תבדקי את הסוגייה הזאת ותני לנו, בדיון הבא.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
הוא אישר תקציב חריג ל-12 מורות. שגם כאן התהליך עד שהן מסיימות את התהליך זה שנה וחצי הקורס ועד שהן נכנסות לתפקיד. אני מכיר את הנושא הזה לפני ולפנים.
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
גם אני מכירה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
משרד הרווחה לא בלופ הזה, חייבים להבין, הוא לא בלופ הזה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
את יודעת מה? זה לא נכון. אני אספר לך מה אמרה לי ברווחה. אמרה לי בוא נזמין לך מורה שיקומית. אמרתי לה אני לא צריך. היא אמרה לי לא, אבל לא חשוב, נזמין לך, כי ממילא תצטרך איזה פעם. ממילא זה לוקח כמה שנים. זאת הייתה התשובה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
זה לא רלוונטי. אבל אני רוצה להגיד.
<< אורח >> נעמה שביט: << אורח >>
אלו לא זמני ההמתנה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
גברתי דיברה על בג"ץ שהמרכז לעיוור הגיש לגבי דמי הליווי, ששם בג"ץ נגע באופן נקודתי במוגבלות של עיוורים ביחד לנכויות אחרות וקבעה שם חד משמעית שהעיוורים בניידות, בתפקוד יום יומי זקוקים לסיוע יותר, כך הוא כתב את זה, במילים האלה, יותר מנכי גפיים. ונכי גפיים מקבלים את העובד הזר בלי שום בעיה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אמרת.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
רגע. נקודה חשובה מאוד שלדעתי אנחנו פה כבר מדברים שעה ולא קיבלנו עליה תשובה. זה על פי איזה קריטריון מחליטים אם עיוור זכאי לעובד זר או לא זכאי לעובד זר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה דיון הבא. אנחנו נקיים עוד דיון.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
כן. אבל צריך לזכור שלעיוור יש רק את תעודת העיוור. אין לו מעבר לזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
טוב, אנחנו מסכימים את הדיון.
<< אורח >> דוד אליישיב: << אורח >>
ואם רופא עיניים נמצא בוועדה, כן?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני מסכמת את הדיון.
הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה שכל בקשה של כל מטופל הזכאי לגמלת שר"מ בזכאות של 50% תועבר לדיון בוועדה עם רגישות מקסימלית לאנשים עיוורים ולבחון כל מקרה ברגישות הנדרשת.
הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה, מהביטוח הלאומי, מרשות האוכלוסין, מנציגים של אנשים עם מוגבלויות ראייה - - - אילו אנשים זקוקים לליווי של עובד זר.
הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין נתונים על 4.36% שמקבלים סירוב בוועדת החריגים. כמה עיוורים קיבלו סירוב ולכמה אושר העסקת עובד זר.
אין את זה? גם לביטוח לאומי אין? גם לרווחה אין?
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
גם כמה עיוורים הגישו בקשה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
היא אומרת שאין את הנתון.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אין את הנתון הזה, כי עיוורים לא מגישים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין לבחון אפשרות לאפשר העסקת עובד זר לעיוור שחי לבדו ללא תמיכה משפחתית.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לא רק זה, גברתי. זה חשוב מאוד שאין סיבה שזה ייפול על המשפחה. הוועדה צריכה, רשות ההגירה - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה חשוב. אני חושבת, אתה לא יכול מאה אחוז, לפחות נשיג משהו.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
לא, אני לא מאמין בגישה הזאת. אני מאמין בגישה של מי שמגיע לו שיקבל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל נתחיל עם משהו.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אבל יש לה משפחה. למה הבנות שלי צריכות להיות כלבי הסיוע שלי? אני לא מצליח להבין.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הוא הופך להיות עובד זר, אני מסכימה. גם כשאתה מבקש, מגיש בקשה להצעת חוק אתה עושה סדק, אתה מתחיל עם משהו.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אבל הצעת חוק מתקיימים דיונים סביב כל הצעת חוק. פה מישהו קם בבוקר והחליט באופן שרירותי, בלי שום קריטריון, שעיוורים יוצאים החוצה מהתמונה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני מסכימה איתך.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
חשוב לי לומר, תראי גברתי.
<< אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >>
אתה שוב מטעה.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
גברתי, חברת הכנסת, באמת, יושבת-ראש הוועדה. אני מאוד מעריך את העבודה שלך, את יודעת את זה יפה מאוד. אבל חשוב לי לומר, אסור שיקרה מצב שהתחושה שלנו תהיה שאנחנו מגיעים לוועדות רק להוציא קיטור.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, אני בעד להביא הישג.
<< אורח >> זוהר הלוי: << אורח >>
אנחנו רוצים שיהיו החלטות אופרטיביות, לראות איך אנחנו באמת מסייעים. למה כל הזמן יוצא שאנחנו צריכים להיאבק על כל דבר. למה אי אפשר לראות אדם שיש לו מוגבלות ולנסות להיות קצת יותר אמפטי?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא.
תודה רבה, אני נועלת את הישיבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:05. << סיום >>