פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 282 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה ופרוטוקול מס' 403 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שני, ח' בשבט התשפ"ו (26 בינואר 2026), שעה 13:15 סדר היום: << נושא >> זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה << נושא >> המשך דיון - דיון קודם בנושא התקיים בתאריך 2.12.25 נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר, הוועדה לענייני ביקורת המדינה גלעד קריב – יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות מיקי לוי טטיאנה מזרסקי יבגני סובה מוזמנים: איה גייבל – עו"ד, סגנית בכירה ליועץ משפטי, משרד מבקר המדינה ציפי ויינברג – ממונה הערכת תארים, משרד החינוך שיר גלילי – מנהלת אגף א' מידע הסברה ופרסום, משרד העלייה, הקליטה והתפוצות גנאדי פולישצ'וק – ראש אגף קונסולארי, נתיב, משרד ראש הממשלה עירית שגר – מנהלת מרכז הקליטה רעננה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל אליהו שאול – מנכ"ל, מועצת ארגוני עולים בישראל אסתר בלום – קשרי ממשל, עמותת קעליטה - ארגון הגג של עולי צרפת בישראל גבי וורקו – יו"ר עמותת כוח לעלייה אלימלך טגבייה – חבר ועד, עמותת כוח לעלייה קנדיהון וורקגך – חבר ועד, עמותת כח לעלייה סטפני שטראוס – מנכ"לית, עמותת ישיבה יוניברסיטי בישראל אליס יפימוב – לובי המיליון יהושוע פריש – חייל בודד שקול נאוה כ"ץ – אם לחייל בודד נכחו באמצעים מקוונים: מרים קריכלי – עו"ד, חברה בוועדה העלייה, לשכת עורכי הדין בישראל מנהלת הוועדה: שלומית אבינח – מנהלת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היום יום שני, ח' בשבט התשפ"ו, ה-26 בינואר 2026, והמאמצים לשובו של רני גווילי נעשים בקדחתנות מעבר לגדר, ליד ביתי, ואנחנו מאחלים שיחזור במהרה ויגיע לקבר ישראל. אני פותח את ישיבתן המשותפת של ועדות העלייה והקליטה והוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא: זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים, בקשה לחוות דעת על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. הדיון הרביעי בנושא התקיים לפני חודש וחצי. בדיון הקודם התמקדנו בהתקדמות משרד הקליטה בנושא ובירכנו על התהליך החדש אשר אמור לקצר את תהליך שקילת התארים. הוועדות ביקשו ממשרד הקליטה את מסמכי המכרז לסיוע וטיפול בשקילת התארים. המכרז עדיין לא בידי הוועדה. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> עכשיו הגיע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הגיע? הזעתי, יפה. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> מאוד אפקטיבי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המכרז הגיע היום, ובנוסף נשמח לשמוע כמה בקשות טופלו ואושרו בתהליך מאז שהתכנסנו? אני מבין שגם הפרט הזה הגיע. כמו כן, התבקש משרד הקליטה להוסיף אפשרות של פתיחת בקשות בחוץ לארץ ולחזק את הפרסום באמצעים השונים על חשיבות הגשת הבקשה לשקילת התואר. אז אמרנו שלא קיבלנו כן קיבלנו. בני מבין שבפעם הקודמת המשרד כוונה למשרד החינוך, היו 900 בקשות שטרם טופלו, ואני מבין שכ-122 מהם, מאז הפגישה טופלו. יש 778 חסרות להתייחסות. התייחסות לדרישות תרגום מסמכי התואר בשפות שאינן אנגלית, רוסית ואוקראינית. מה קורה עם מדינות כמו צרפת ודוברי ספרדית? האם ניתן למצוא פתרון ליוצאי מדינות אלו? חבר הכנסת קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> בוקר טוב. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני נותן לכם לדבר, אבל אני מבקש הצעה לסדר, אדוני או גבירותיי. שני יושבי הראש. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> מרנן ורבנן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אחריך, אדוני? << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> לא, הצעה לסדר אני... << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, לא רציתי להפריע את שלוותו של אדוני. אתמול היה בתוכנית "המבקר" בערוץ 12, חדשות 12, תחקיר על תנועות הנוער במדינת ישראל, תקציב תנועות הנוער 100 מיליון שקל, מתוכם 66 מיליון שקל לתנועות הנוער החרדיות. התחקיר העלה כי לא מתבצעת שום פעילות, או שמתבצעת פעילות שבשוליים, בתנועות הנוער החרדיות. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> ארגוני הנוער. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בארגוני הנוער החרדים. לא זאת ועוד, מלמדים את הילדים גם לשקר. אם ישאלו אתכם מה להגיד אם הייתה פעילות? תגידו כן, באיזה ימים? תגידו יום ה' תגידו איזו פעילות? נתנו להם כותרת. אתם מבינים שאנחנו מלמדים את הילדים שלנו לשקר? זו היהדות? ככה מחנכים ילדים? את תנועות הנוער? נעזוב את זה כרגע בצד. ולכן הוכח מעל לכל ספק שהכסף שניתן לאותם ארגוני נוער, מוצאים את עצמם למפלגות החרדיות ומוצאים את עצמם לכיס העסקנים, והפעילות לא מתבצעת. יתרה מכך, ארגון נוער שהיו רשומים בו 120,000 איש – כל ה-120,000 מגיעים? מאיפה זה קיים, 100% נוכחות? ולכן הבוקר, אדוני, מצאתי את עצמי פוסע או נוהג לכיוון תחנת המשטרה, משטרת הראל, והגשתי תלונה כנגד השר קיש, מנכ"ל משרד החינוך, משרד החינוך וארגוני הנוער החרדיים, על קבלת דבר מה במרמה, גניבה של כספי ציבור ובתלונה שלי ביקשתי שזה יגיע ללהב 433 כדי שלא יהיה פה לחץ פוליטי כזה או אחר. למה אני מספר את זה, אדוני? עכשיו אני מבקש ממך, כיושב ראש הוועדה לביקורת המדינה, לזמן דיון דחוף בוועדה לביקורת המדינה, דיון שבסופו נקיים הצבעה שתחייב את מבקר המדינה – עכשיו למבקר המדינה יש הרבה זמן, כי בג"ץ פסק שהוא מנוע מלהתעסק בכל נושא טבח השבעה באוקטובר – נקיים דיון שבו אנחנו מבקשים ממבקר המדינה בין 60-90 ימים לעשות ביקורת. מדובר בכספי ציבור, 66 מיליון שקל, אל יקל הדבר בעיניכם. אני מבקש להזמין לדיון הזה את מנכ"ל משרד החינוך, חשב משרד החינוך, מנהל חברה בנוער במשרד החינוך, מבקר המדינה, רפרנט חינוך באוצר והיועץ המשפטי של משרד החינוך. מדובר בכספי ציבור. זה מתווסף לבג"ץ שהגשתי אני וחבר הכנסת קינלי טורפז נגד השר קיש ונגד משרד החינוך על כך שהם לא דיווחו לוועדה לביקורת המדינה דיווחים על לימודי ליבה במוסדות החרדיים. גם שם יש כמה מאות מיליונים. בג"ץ פסק כמובן נגדם, אבל ראה, השר מתנהל כבריון ובניגוד לפסיקת בית המשפט העליון אנחנו כבר יומיים אחרי המועד שבו הוא היה אמור להגיש את הנתונים. אני מאוד מקווה שבית המשפט העליון יפסוק לו ביזיון בית משפט והוצאות, ונפגוש כנראה את השר קיש פעם נוספת בבית המשפט העליון. אז ממך, אדוני, אני רק מבקש לאשר את בקשתי להצעה לסדר ולקיים דיון דחוף בנושאי ארגוני תנועות הנוער. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, תודה. << אורח >> איה גייבל: << אורח >> אני יכולה לציין משהו? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יקירה, מי אנחנו? << אורח >> איה גייבל: << אורח >> עורכת דין איה גייבל, משרד מבקר המדינה. בימים אלו נכתב דוח בן 120 עמודים בעניין תנועות הנוער. הוא אמור להגיע בשבועות הקרובים לגופים המבוקרים ולהתפרסם בקרוב. אז רק תיקחו את זה בחשבון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הדוח הזה גם הקיף את כול הנושא הכספי? << אורח >> איה גייבל: << אורח >> כן. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> ידידיי, יש לנו 20... << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מאוד מודה לכם שנתתם לי זמן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 35 דקות. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> מכובדיי, עומד לרשותנו זמן קצר, זה לא דיון ראשון ואנחנו רוצים להתקדם עם התשובות לסוגיות הקונקרטיות. תודה לכל מי שטרחו ובאו, בראש ובראשונה משני משרדי הממשלה הרלוונטיים, משרד החינוך ומשרד העלייה והקליטה, ומיתר הגורמים בחברה האזרחית וגם בתוך הממשלה. תודה על ההצטרפות של חברי הכנסת סובה, חבר הכנסת לוי וחברת הכנסת מזרסקי. הזדמנות בפתח הדיון לברך את שלומית, מנהלת ועדת העלייה והקליטה, על כך שבתה, חן, קיבלה הצטיינות וסיימה את בה"ד-1. אז ברכות לאם הדואגת ולבת המצטיינת ושיהיה בהצלחה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נראה שכולנו דאגנו ושמענו את הסיפור. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> נכון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא היה מישהו אחד בכנסת שלא שמע ולא דאג. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> כל חברי וחברות ועדת העלייה והקליטה חשים גאווה גדולה. ובהצלחה לה בהשלמה החיילית וכל הכבוד על היציאה לקצונה. טוב מכובדי, בואו רגע נעשה את זה מסודר וגם נעשה מפת דרכים לדיונים הבאים. בדיון הקודם התמקדנו במשרד העלייה והקליטה וביציאה לדרך עם המכרז החדש. אנחנו רוצים לקבל הפעם תשובות יותר ממשרד החינוך לגבי הטיפול בבקשות שנותרו בתור. אני כן רוצה, בעקבות המענה שקיבלנו ממשרד העלייה והקליטה, לציין את ארבע הנקודות שמבחינתנו נמשיך לעסוק בהן. נראה אם נגיע אליהן היום, אם לא אז בפעם הבאה, ונבקש לראות בהן התקדמות. אני לא רוצה להתייחס למכרז כי קיבלנו אותו באמת לפני שעה קלה, אז אנחנו מטבע הדברים לא אני ולא חברי, חבר הכנסת שוסטר, הספקנו לעבור עליו אני מניח שגם מנהלות הוועדה טרם הספיקו. נעבור, נראה אם יש לנו מה להעיר ונעיר, וגם נדאג להעביר לחברי וחברות הוועדות שירצו את עותק המכרז. לגבי משרד העלייה והקליטה, ארבע הנקודות שנתמקד בהן הן זה לקבל מבחינתנו איזשהו יעד והגדרה לצפי של לוחות זמנים שאתם מגדירים לעצמכם עם סיום הפקק. אני מזכיר שיש איזשהו פקק לא גדול כתוצאה מזה שנצברו לאורך כל 2025 בקשות. המשרד אומר שלערכתו בחודשיים הקרובים, עד פברואר, הפקק ייפתח ואז אנחנו בעצם מטפלים בשוטף. אנחנו נרצה להבין מה מבחינתכם לוחות הזמנים? אנחנו יודעים שאתם עושים מאמץ עם מכרזים לשירות המדינה תוך כמה ימים לתת תשובה כדי לא לסקל את המכרזים, אבל אנחנו רוצים להבין מה קורה כשזה לא מכרזים? מה היעד שהגדרתם לספק? הדבר השני שאנחנו נעמוד עליו הוא כן נושא הפרסום והשיווק. כתבתם לנו במענה שאתם רוצים קודם לסיים את הפקק ואז לשווק, אני חושב שהדברים לא היו צריכים להיות תלויים זה בזה, אבל מכיוון שאתם טוענים שהפקק יסתיים בפברואר, אז בסדר, אבל נבקש להבין בישיבה הבאה מהי תוכנית השיווק? איפה זה נמצא באתרי האינטרנט של המשרד בשפות השונות? האם אתם עושים איזושהי דחיפה אל עבר ציבור העולים? בסוף יש לכם את הנתונים ואת פרטי הקשר של כל העולים שלפחות מוגדרים כרגע כעולים, זה עשור של עלייה. האם אתם תוציאו איזשהו פוש של מידע או לא? נדבר על זה בפעם הבאה. לגבי סוגיית ועדת הערר, אנחנו מצפים שיהיה מנגנון מובנה על ערר שהוא לא יהיה בידי הספק אלא בתוך המשרד, אין לנו תשובה סגורה לנושא הזה, ואנחנו יודעים שיש דיאלוג ביניכם לבין משרד החינוך, אולי שתהיה ועדת ערר משותפת, נכון? וכו', אז אנחנו נבקש על זה תשובה. והדבר שלדעתי הוא הכי אסטרטגי – כי כל הדברים האחרים בסדר, אתם תתקדמו, תפתרו – הוא השאלה היא האם עולים יוכלו להגיש את הבקשות בצורה מקוונת מחו"ל כחלק מתהליך ההכנה לעלייה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ועוד שאלה, האם יש תביעות משפטיות בשנים האחרונות, אתם לא מתמודדים? יש תביעות משפטיות? << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> קודם כול, אני רוצה לומר שמשרד העלייה והקליטה באירוע הזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זו שאלה לשניהם. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> בסדר, זו שאלה אינפורמטיבית. אני אומר שפה זה לא עניין אינפורמטיבי, קיבלנו מכם איפה אתם עומדים. כרגע אפשר להגיש טפסים ידנית, זאת לא תשובה סבירה. מבחינתנו נושא שקילת התארים צריך להיות ממש פיצ'ר מובנה בתהליכי ההכנה והדיאלוג של מדינת ישראל עם המשפחות שמתכננות לעלות ואנחנו נבקש להבין מתי זה נכנס, איך זה נכנס? אם תרצו רגע להתייחס בכמה מילים לדברים האלה ואז אנחנו עוברים למשרד החינוך. << אורח >> שיר גלילי: << אורח >> תודה רבה אדוני יושב-הראש, אז אני אגיד באמת בקצרה כי באמת השבנו במענה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תציגי את עצמך? << אורח >> שיר גלילי: << אורח >> אני שיר, אני מנהלת אגף מידע פרסום והסברה במשרד העלייה והקליטה, וכרגע ממונה על נושא שקילת התארים במשרד. בעצם מבחינת לוחות הזמנים כפי שאמרנו, ושלומית יודעת לשלוח לי אם אני לא מקבלת את המכרז, אז חבל שזה לא נעשה קודם, הייתי ממש שולחת מהר. באמת מדובר על-35 ימים, זאת ההגדרה של הספק. אנחנו הגדרנו להם שעד פברואר מסיימים את הפקק, את הבקשות שהיו בקנה, והחל מפברואר הטיפול יהיה של 35 ימים. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> זה היה, 35 ימים. << אורח >> שיר גלילי: << אורח >> 35 ימים לתת מענה. אם יש בקשות מורכבות – מורכבות, אבל אני אומרת זה זה. נושא הפרסום – אני אגיד שאנחנו כן נמצאים בקשר גם עם ארגונים וגם עם הפרויקטורים ואנחנו כן עושים איזושהי עבודת שטח. יחד עם זאת, כפי שכתבתי לכם במענה, אנחנו רוצים לשלוח סמסים לכל מי שבעצם הגיש לנו תוכנית תעסוקתית שבה הם כותבים מה ההכשרה שלהם, אנחנו יכולים לדעת האם הם אקדמאים והאם לא, ובעצם לשלוח להם את הלינק של הגשת הטפסים. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> זה תוכנן לאזור מרץ. << אורח >> שיר גלילי: << אורח >> זה בסוף פברואר אני מאמינה, יש לנו כבר. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> המידע נמצא כבר באתר בשפות? << אורח >> שיר גלילי: << אורח >> המידע נמצא באתר בשפות כבר ממזמן. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> בסדר. חו"ל? << אורח >> שיר גלילי: << אורח >> חו"ל אנחנו כרגע גם דרך האפליקציה וגם דרך האזור האישי עובדים על – אני לא ארחיב לוועדה מה זה אומר מבחינת הממשקים –לייצר מנגנון שמאפשר לא רק את ההגשה בחו"ל, אלא בעצם לאפשר גם אחרי שנתנו להם איזשהו חיווי שזה יעבור אוטומטית לאזור האישי שלה, זה לוקח קצת זמן, אני מאמינה שבחצי שנה הקרובה אנחנו כבר נעשה את החיווי עוד לפני, אנחנו כבר נאפשר את ההגשה. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> בסדר, אני מניח שאם שולחים לעולים בארץ מסרון שהם לוחצים עליו והם נכנסים לאזור מקוון, אז בפיתוח לא דרמטי אפשר לעשות את ההגשה הזאת עם החו"לניקים. << אורח >> שיר גלילי: << אורח >> גם בירידי עלייה אני אגיד שעכשיו ממש ברגעים אלה המנכ"ל ואנשים נוספים נמצאים בטורונטו ומקיימים יריד עלייה למהנדסים. גם שם, מי שיש לו תואר, אנחנו כבר מקבלים את המסמכים ואנחנו נבוא ונעשה את המהלך, אבל צריך לעשות את זה בצורה - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, אבל זה על פי מספר שנפתח תיק עלייה? << אורח >> שיר גלילי: << אורח >> כן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הרי אין לו תעודת-זהות על זה. << אורח >> שיר גלילי: << אורח >> נכון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה מתוכנן לעשות את זה או שאת חושבת שאולי יהיה בעתיד? << אורח >> שיר גלילי: << אורח >> מאוד מאוד מתוכנן, היום בבוקר הייתה לי ישיבה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה חלק מהתכנון. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> אנחנו רושמים לפנינו שההנחה היא שבשנת 2026, מחצית ראשונה, זה היעד שהפיצ'ר הזה נכנס ובעצם יהיה ניתן להגיש את המסמכים עוד בשהייה בחו"ל. מילה על ועדות הערר, איפה אתם עומדים? << אורח >> שיר גלילי: << אורח >> אז אני אגיד שבאמת כמו שכתבתי, אנחנו ומשרד החינוך קיימנו דיון משותף, אנחנו מאמינים שכדי שניתן איזשהו מענה שהוא באמת אחיד גם למי שמגיש אצלם וגם מי שמגיש אצלנו, זה נכון שנעשה את זה בוועדה משותפת ואנחנו מתקדמים בכיוון. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> לוחות זמנים להערכתכם? קודם כול נשאל אחרת: האם הגיעה משנת 2025 – טיפלתם כבר בכמה מאות בקשות –איזושהי בקשת ערר? << אורח >> שיר גלילי: << אורח >> לא. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> זה לא שכרגע אנשים תלויים באוויר. אצלכם במשרד החינוך? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> אצלנו מערערים. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> אצלכם יש לנו. אז כרגע אנחנו נמצאים באירוע תיאורטי מבחינתכם? << אורח >> שיר גלילי: << אורח >> אבל אנחנו רוצים להסדיר אותו. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> אין בעיה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הערעור הוא בגלל שלא אישרתם או בגלל שלא סיימתם את הטיפול? זה העניין. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> לא, בגלל שלא אישרו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה היא לך למשרד החינוך, אם יש עכשיו בן אדם שהתיק שלו נמשך בגלל שמבקשים מסמכים נוספים, אותו בן אדם צריך לתרגם מסמכים, לבוא לנוטריון, לעשות את התהליך, ואז זה נמשך. הוא לא יכול לפנות לוועדת ערר משום שהוא עדיין לא קיבל תשובה, אבל התהליך שלו בסדר נמשך מעבר לזמן הממוצע. אז מה מבחינתך? מבחינתך זה עדיין תיק פתוח או שאת מעבירה אותו? אני הייתי קורא לזה ועדת חריגים, אולי לא ועדת ערר. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> לא, אבל יש פה שני דברים שונים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, שאותה ועדה תסיים גם חריגים וגם ערר. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> תראו, אני רוצה שכל הזמן נזכור בדיון את ההבחנה. האירוע במשרד החינוך, המגמה שלו היא להסתיים, בסדר? אנחנו נמצאים בשולי האירוע, מרכז הכובד עובר בהדרגה למשרד העלייה והקליטה. חבר הכנסת סובה מעלה שאלה בעצם האם בצד ועדת הערר למי שיקבל דחייה כזו או אחרת – וזה חייבים – האם יש גם איזשהו מסלול של ועדת חריגים, נסיבה מיוחדות? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יכול לפרט. אני אתן לך דוגמה: בן אדם שלמשל השקיע הרבה כסף ולא מצליח להוכיח חלק בגלל סיבות אחרות או שאין מסמכים, או דברים כאלה אבל יש לו תואר. עכשיו אותו בן אדם עומד כרגע בפני אופציה להשקיע עוד כסף –זה מה שיש לי מהפניה – בעוד תרגומים ועוד מסמכים, שלאו דווקא המסמכים האלו יסייעו לו בתשובה הסופית. אני הייתי מעביר את הבן אדם הזה לאותה ועדת ערר או חריגים על מנת שהוועדה הזאת תדון וכן יתייחסו אליו לא לפי הנוהל הרגיל, ויגידו לו: לא, עד שאתה לא מתרגם ועד שאתה לא מאשר את זה אצל הנוטריון אנחנו לא נתייחס בכלל אליך. אלא כן לשקול לבדוק. אני מניע שיש לכם אנשים שיודעים את השפה ולא רק מה שמתורגם לעברית. << אורח >> שיר גלילי: << אורח >> אני אומרת שנפריד. בעיקרון העולים לא נדרשים להשקיע כספים. יש לנו צוות שבודק בשפה שלהם כך שאם אנחנו יכולים לאמת את זה אנחנו עושים זאת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, דיברתי על משרד החינוך. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> שנייה, בואו, אני בכוונה רוצה רגע לעשות את הפרדת המלכויות הזאת. לגבי משרד העלייה והקליטה אנחנו נצטרך לקבל מכם תשובה איך נסגר נושא הערר. אני שמח לשמוע שכרגע עוד אין עררים. חבר הכנסת סובה – תעזבו רגע את סוגית התרגום – ממש העלה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נהיית הדובר שלי? << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> אני תמיד שמח להיות הדובר שלכם ולהגניב את העמדות שלי תוך כדי. חבר הכנסת מעלה סיטואציה אחרת שהיא לא ערר. הוא בא ואומר: מה קורה כשיש איזושהי נסיבה חריגה? האם למול הספק שבחרתם יש את היכולת להעלות נסיבות חריגות? האם כשאדם לא קיבל את התעודה האחרונה בתואר שהוא למד כי זה ממוסד באוקראינה ובגלל המלחמה המוסד לא מתפקד, אבל האיש למד לפני המלחמה והשלים את כל לימודיו, אבל אין לו את הצעטאל'ך האחרון והוא לא יכול לקבל את זה כי המוסד הספציפי במזרח אוקראינה סגר את שעריו בגלל המלחמה. לא צריך לענות על זה גם עכשיו, נוציא את זה בכתב: מה קורה במקרים המיוחדים? חבר הכנסת סובה מציע שאותה ועדת הערר תהיה גם ועדת מקרים חריגים? כי זה לא הגיוני שספק שהוצאתם לו החוצה הוא זה שיקבל את ההחלטה במקרים המיוחדים. אני רק מבקש שתיקחו את זה בחשבון. וכשאתם בונים את ועדת הערר המשותפת או הנפרדת, קחו בחשבון את השאלה של חבר הכנסת סובה. << אורח >> גנאדי פולישצ'וק: << אורח >> נתיב, אז נעבור למשרד החינוך כי אנחנו בלוחות זמנים קשים. << אורח >> גנאדי פולישצ'וק: << אורח >> צוהריים טובים, אני אשתדל להיות קצר. בהמשך למה שנאמר כבר בוועדה ומה שנאמר גם על ידי משרד העלייה והקליטה ובדומה לפעמים הקודמות, אני שוב רוצה להציע את עזרתנו בכל מקרה שבו אתם צריכים בירור מול מוסד אקדמי כזה או אחר בשטח האחריות שלנו שאנחנו פעילים ונמצאים פיזית שם, אתם מוזמנים לפנות. נפנה למוסדות להשכלה גבוהה לצורך אימות דיפלומה ובדיקה. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> אני מבין מדבריך שכרגע נתיב לא בלופ. << אורח >> גנאדי פולישצ'וק: << אורח >> כרגע לא. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> אני כרגע לא רוצה לפתוח על זה דיון. יש זרוע ממשלתית שמופקדת בדיוק על הדבר הזה של אימות מידע, אימות נתונים ואימות מסמכים ממדינות חבר העמים, בשביל זה הזרוע החשובה הזאת קיימת. אני מבקש ממשרד העלייה והקליטה, נוציא את השאלה גם בכתב: השאלה היא איך מייצרים ממשק? אתם תהיו אלו שתחליטו עם נתיב אם הממשק הוא בין הספק לבין נתיב או שזה צריך לעבור דרככם. אבל בכל מקרה יש פה פיצ'ר ממשלתי שצריך להיעזר בו. << אורח >> גנאדי פולישצ'וק: << אורח >> אנחנו לרשותכם ואנחנו נשמח לסייע במיוחד כשיש לנו את היכולת ויש לנו שליחים בכול אחד מהמקומות. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> בסדר. עכשיו אנחנו עוברים למשרד החינוך. אני מבין שכול סוגיית תרגומי המסמכים בשפות היותר מעוטות פונים, שכרגע זה בעיקר צרפתית וספרדית – זה יכול להיות גם פורטוגזית, זה יכול להיות שפות אחרות – כרגע במשרד העלייה והקליטה אין בעיה מכיוון שהספק מחויב לתת מענה לפחות באנגלית, רוסית, אוקראינית, ספרדית וצרפתית. נכון? << אורח >> שיר גלילי: << אורח >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> בסדר. עכשיו אני רוצה ברשותכם לעבור למשרד החינוך כדי להבין קודם כול את האירוע. כמה כרגע בקשות עדיין עומדות אצלכם בצנרת? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> נכון לשבוע שעבר, כמו שכתבנו במכתב, ממתינות כרגע 787 בקשות. אני מתארת לעצמי שהיום זה כבר פחות. חייבים לציין שאנחנו נמצאים היום במצב הטוב ביותר שהיינו בו אי פעם. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> מה הצפי שלכם לסיום התור? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> רגע, עכשיו ככה, מה שצריך עוד לזכור זה שבכל יום אנחנו מקבלים עוד בקשות. זאת אומרת בקשות יוצאות ובקשות נכנסות. אין מצב שזה יגיע לאפס. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> כי הבקשות שנכנסות הן בעצם מאנשים שעלו לארץ? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> אנשים שעלו וישראלים, אנחנו מקבלים מכול מיני, לא רק עולים חדשים. אצלנו כל הזמן יש כניסת בקשות. בשבוע יש כ-150 בקשות שנכנסות, פלוס מינוס. אז צריך לזכור את זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 50 או 150? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> 150. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בכל שבוע 150 בקשות? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> בערך, כן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כי זה לא רק עולים חדשים. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> כל ישראלי שלמד בחו"ל ומבקש, נכון? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> אני שם רגע כוכבית. אני אבקש שתביאו לפני המנכ"ל ואולי השר, ואולי במשותף, את השאלה שהיא יותר לטווח ארוך: האם לא היה היגיון שאחרי שהמערכת של העלייה והקליטה עובדת ומתפקדת ואין פקקים הכול עובד הכול הוקם וכו', האם אין מקום לבחון מחדש את החלטת הממשלה ולקבוע ששקילת תארים של כל מי שמוגדר על ידי ממשלת ישראל כעולה חדש עוברת לידיכם? אני יודע שכרגע זה לא בטריטוריה של החלטת הממשלה. אבל המצב הזה שיש מערכת שמטפלת בשקילת תארים של עולים במשרד העלייה והקליטה, היא יודעת לטפל בכול השפות, היא תהיה בקשר עם נתיב, יש לה אוריינטציה של טיפול הוליסטי בעולים. אבל אם עולה עלה לפני שלוש שנים ולא לפני שנה אז הוא נשאר במשרד החינוך. עכשיו ברור לי למה בהחלטת הממשלה המקורית היה חיתוך, clear cut שנה. אני כן אבקש שתבחנו במשרד במסגרת תוכנית העבודה שלכם לסוף 2026 תחילת 2027, זה ברור שזה לא עכשיו, אבל אם אתם מדברים על זה שבתוך חצי שנה המערכת שלכם בעצם עובדת, אני אבקש שתשקלו את הנושא הזה מבחינת תקציבים של המדינה זה לא משנה כי זה או במשרד כזה או במשרד אחר. ואם יש פה ספק אז אני חושב שזה ב-capacity. בסדר? לא נפתח את הדיון, תחשבו ורק תאמרו לנו שזה עלה לשולחן המנכ"ל. דרך אגב, זה יקל גם על משרד החינוך כי זה יוריד עומס ממשרד החינוך. משרד החינוך יהיה מקום שמטפל בישראלים ובאזרחים זרים שהם לא עולים. יש משרד מיוחד לנושא עלייה שיטפל בכל אוכלוסיית העולים. תושבים חוזרים צריך לראות, בסדר, אבל אני אומר שיש דברים מיוחדים של עולים שהם לא בהכרח של ישראלים חוזרים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, בשפות שציינתם בטבלה הם שפות שבהן התעודות, זה לא מדינות המוצא, נכון? אם עכשיו מישהו מביא תעודה באנגלית מאוניברסיטה מרוסיה לצורך העניין, אז זה נחשב באנגלית, נכון? כי אני רואה פה מספרים עלו. כלומר זה לא החלוקה לפי ארץ המוצא? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> לא, אבל זה כמעט. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כמעט? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> בוודאי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז איך את מסבירה את העלייה באנגלית? בגלל שיש עלייה מארצות הברית ובריטניה? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> לא, אני אסביר. האנגלית אצלנו זה גם מהרשות הפלסטינית וירדן והשיעור שלהם הוא גבוה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הבנתי, זה ההסבר לעלייה בתעודות באנגלית. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> ציפי, מכיוון שכל הזמן ישנה זרימה פנימה והחוצה, יש לכם איזושהי אינדיקציה לומר לנו את משך הזמן שאנשים מחכים? אני לא מדבר על בירורים או טפסים. << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> ברור. בוא נגיד מישהו שהגיש את הבקשה פיקס, כמו שצריך, מגיעים לטפל בה. אנחנו היום, המקסימום שאנשים היום ממתינים הוא כחודשיים. וזה באמת עומד בתנאי ה-SLA שאנחנו הגדרנו, אבל יש גם המון אנשים שמקבלים הרבה יותר מהר, בייחוד אלו שנמצאים במסלול המהיר אבל גם לא רק. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> המסלול המהיר של המכרזים לשירות המדינה? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> כן, מכרזים, תעסוקה, מורים. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> בסדר גמור. אתם יודעים לנתח לנו את ה-787 בקשות על פי חלוקה כמה מתוכם עולים וכמה מתוכם אלו בקשות מסוג אחר? כי העולים הם מאגר מתרוקן גם כלפיכם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גם אילו תארים? << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> גם העולים זה מאגר מתרוקן. יש לכם איזושהי הערכה לומר לנו? 10% מזה הם עולים? פשוט שנדע? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> אני לא עשיתי פילוח אבל אני יכולה לעשות, זו לא בעיה. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> אני אשמח. << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> פחות או יותר. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> זה ברור שזה כל יום משתנה, אבל לתת לנו תמונת מצב של רגע נתון. אני גם רוצה לומר בכנות, ברגע מסוים, אם הסיפור של עלייה וקליטה עובד, אז ברגע מסוים זה כבר מפסיק להיות העניין של ועדת עלייה והקליטה, ככל שתיפתח בעיה – גם בתחום של הוועדה לביקורת המדינה – של שקילת תארים לאזרחים ישראלים ולרשות הפלסטינית וכו', אז ועדת חינוך ותרבות תצטרך לעסוק בזה. לכן אני רוצה שנעמוד עם האצבע על הדופק כל הזמן, כמה הדבר רלוונטי לעולים. נושא שני שהעלינו מולכם, אנחנו רושמים לפנינו שאתם עומדים כרגע, בגדול, ביעדי הזמן שהצבתם לכם בתוך עבודת המטה, ב-SLA לחודשיים עם המסלול הירוק המהיר למכרזים לשירות המדינה. אז ברכות. הדבר השני שאנחנו רושמים הוא שבפעם הבאה תנסו לתת לנו פילוח של סוגי הממתינים. Snapshot של יום מסוים. הסוגייה של הצרפתית והספרדית. תראו, ברור שהרוסית, האוקראינית והאנגלית, בסופו של דבר הן הרוב. רק כדי לסבר את האוזן אני אקח את שנת 2025 היו 1,700 רוסית, 730 אוקראינית ו-4,300 אנגלית. למול זה צרפתית 200 וספרדית 180. אבל גם מבחינת כמות העולים it make sense, לא רק העניין של הכסף. אני בהקשר הזה רוצה לשאול את משרד החינוך האם אנחנו יכולים למצוא איזשהו מוצא עם סיפור הצרפתית והספרדית? בוודאי במצב שבו משרד ממשלתי אחר יש לו מסלול בצרפתית וספרדית. יש פה מצב שהוא קצת מוזר, כנראה רוב האנשים שמבקשים שקילת תארים בצרפתית וספרדית הם עולים. מעט ישראלים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה עניין כוח אדם, פשוט תגידי כמה וזהו. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> או שהחלטת הממשלה תתוקן כך שהיא מאפשרת למשרד החינוך להעביר בקשות בצרפתית וספרדית לעלייה וקליטה לספק שמעסיק אנשים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הספק גם ככה מחויב לפי ההסכם. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> תראו, אני אומר בכוונה, אני חושב שזה לא התפקיד שלנו לפתור את העניין, אני רק אומר שאנחנו כרגע במצב שלא רק שעולים מארצות דוברי צרפתית וספרדית מופלים למול השפות האחרות, אלא שהם גם מופלים בתוך קבוצת הייחוס. מי שהגיע מצרפת וספרד ב-2025 והלאה לא משלם מאות שקלים לנוטריון, אם לא אלפים כשיש כמה. ומיש הגיע איתרע מזלו ועלה מצרפת באמצע המלחמה ב-2024, אז הוא יוציא כמה אלפי שקלים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, גלעד, במיוחד שמצרפת הרבה תעודות מוכרות, אז אני לא מבין את הבעיה, פשוט צריך לתקן את החלטת הממשלה. כי למשל רופא מצרפת לא עובר את כל הדברים, רישיון הרפואה שלו בצרפת מאפשר לו להשתלב הרבה יותר מהר מאשר רישיון מרוסיה. הצגתי את זה כדוגמה כי יש לא מעט מוסדות בצרפת שמאוד מוכרים. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> אני רוצה רגע לומר שהייתה התגברות של עלייה מארצות דוברי צרפתית. אולי באחוזים זה גדול, נומינלית מנסים להציג את זה יותר גדול ממה שזה, אבל זה גדול, זה משמעותי, עלייה של מאות אחוזים במספרים. לא גס ליבי בעלייה מצרפת, להפך, אני מאוד שמח עליה, אני רק פחות אוהב שחוגגים את זה כדי להקטין את תשומת הלב על העלייה ממדינות דוברות רוסית ואוקראינית. זה לא בגללכם, יש ויכוח בין ועדת עלייה וקליטה לבין הממשלה בסוגיה הזאת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> השר. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> לא, ממשלה. אנחנו מאמינים בעידוד עלייה מצרפת, בריטניה, קנדה וארצות הברית במקביל להמשך 100% עידוד עלייה מרוסיה, אוקראינה בלארוס והרפובליקות האסיאתיות. זה לא הרושם שמתקבל מהממשלה, ואני לא מדבר על סגירת השערים המוחלטת מאתיופיה, זה כבר חורבן מסוג אחר. אבל לא נבזבז את זמנה של ועדת הביקורת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר עוד להציע משהו קטן? << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> אני רק רוצה לסכם את הנקודה. אני גם לא חושב שאנחנו יכולים לפתור את זה כאן, מכיוון שאתן צריכות לחזור. דעתנו לא נוחה מהפער הזה בין קבוצת העולים שעלתה לפני 2025 מצרפת וארצות דוברי ספרדית לבין אלו מ-2025 ומעלה, וזה המצב שנוצר. אנחנו מבקשים שיצא בכתב אחת משתיים: או שמשרד החינוך יבוא ויאמר שבכל זאת יש פה 300 בקשות בכל שנה בשנים האחרונות, צרפתית וספרדית, זה רק ילך ויתגבר, המספר, כי יש יותר עולים מצרפת, יש גם יותר עולים ממדינות דוברות ספרית. אז או שאתם מוצאים פתרון ב-outsourcing בשירותי תרגומים. לא יכול להיות שמעולה אחד נחסכים אלפי שקלים ועולה אחר משלם אלפי שקלים. אז או שאתם ב-outsourcing מתקשרים עם מישהו, או שמחליטים שעבור עולים מצרפת וספרד כשצריך תרגום מסמכים, הבקשה מועברת אחר כבוד. אבל אני מניח שזה דורש שינוי החלטת ממשלה, נכון? אז אנחנו נבקש שתביאו את זה לפני שני המנכ"לים, או שזה בדרג של סמנכ"לים? אנחנו גם נוציא מכתב שמבקש את הבקשה. בואו נראה אם בחודשיים הקרובים אנחנו מוצאים פתרון כי צריך לפתור את הסיפור הזה. בסדר? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להוסיף משפט, גלעד. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> יש לנו ממש 5-6 דקות, אז אם למישהו חשוב להוסיף משהו שהוא לעניין. חבר הכנסת סובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ההצעה שלי היא גם בעיקר למשרד החינוך. קודם כול נציג הקונסול של נתיב הציע את עזרתו באדיבות, אם יש מקרים שדורשים העמקה בתעודה ספציפית או בעיר ספציפית, לאו דווקא אוקראינה שבמלחמה, גם ברוסיה, למשל, לא כל המוסדות ברוסיה שומרים על ארכיונים במשך שנים. זה מאוד חשוב. כי למשל, אנחנו מוצפים בפניות, וחלק אנחנו מעבירים לכם, אני לא יודע אם אפשר לעשות את זה מבחינת הנוהל, אבל אני מציע כן לפנות לנתיב בבקשה, גם יש להם יותר כוח אדם מבחינת השפה. אני למשל, הרבה פעמים מתייעץ עם נתיב בנושא של משרד הפנים, בנושאים אחרים, הרבה פעמים אני גם מקבל ייעוץ לגבי הפניות של העולים, וככה יותר קל גם לנו אחר כך לתת מענה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. רשמתי לעצמי את ההבחנה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ודבר אחרון, מהו הטווח, מבחינת הזמנים של הטיפול, שבו ניתן לבוא להגיד שהמקרה הזה הוא חריג גם אם זה באשמתו של הפונה? << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> כל סוגיית החריגים אנחנו - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אומר גם באשמתו של הפונה. אם הפונה לא השלים, אז תעבירו אותו גם לחריגים, תגידו לו: אתה כרגע בקבוצה של חריגים ואנחנו נטפל בך כחריג בגלל שחסרים לך מסמכים ולא השלמת, מסיבות שלא תלויות בו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר_המשך >> שלושה דוברים בקצרה, גבי וורקו, אחרי זה חברתנו אסתר בלום מקעליטה ועוד נציגת לשכת עורכי הדין בזום. כל אחד דקה וחצי-דקותיים, ואנחנו חייבים לצאת. לאלון יש ישיבת סיעה. גבי, בבקשה. << אורח >> גבי וורקו: << אורח >> קודם כול תודה רבה לשני היו"רים, חבר הכנסת גלעד קריב וחבר הכנסת אלון שוסטר, תודה רבה על קיום הדיון. אנחנו באמת באנו בצורה שונה מאתיופיה כמו שיושב-הראש גלעד קריב אמר, אין עלייה, יש דיכוי עלייה מבחינת הממשלה. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> גבי, תקשיב, הסוגייה הזאת היא כול כך חשובה. היא לא הנושא כרגע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בעוד שבועיים פה במקום הזה יהיה פה דיון בראשות ממלאת מקומי פנינה תמנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אתה לוחץ, קריב? אני גם אגיע לדבר, תאמין לי, ואני אתחיל לדבר על כל דבר שאני צריך, על הלומי קרב, על חיילים בודדים מילואימניקים, ואם אתה רוצה להשתיק אותי אתה יכול להשתיק אותי, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> אדוני, אתה מוכן לא להפריע? אתה מוכן לעצור? כי אתה מפריע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, אדוני, אתה ברשות דיבור. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> לא, שניה, זה אירוע. אתה עכשיו עוצר. גבי, יהיה פה דיון בנושא של פה וגם בוועדת עלייה על הנושא של עצירת העלייה של אתיופיה. << אורח >> גבי וורקו: << אורח >> אני יודע. קודם כול אני מאוד מברך על הדיון העתידי שנקבע ב-10 בפברואר. המשפחות כאן בארץ חיות פשוט לא חיים נורמליים, והממתינים שם מעל 25 שנה מחכים לעלות זה פשוט בלתי אפשרי. ביום ראשון הבא, ב-1 בפברואר אנחנו יוצאים למחאה ציבורית ענקית. אנחנו רוצים שאתם תהיו איתנו, אתם תובילו. אנחנו יוצאים לתהלוכה מבנייני האומה עד לכנסת מול משרד ראש הממשלה, מול משרד העלייה והקליטה שהוא זה שחוסם לנו את כל הדרך. אנחנו רוצים למחות, תהיו לצידנו. אני יודע את מה שאתם עושים, במיוחד יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה גלעד קריב, אתה תמיד איתנו. אנחנו רוצים באמת שהממשלה וכולם יתייחסו בצורה הראויה. אי אפשר להפלות בין דם לדם. אתם תמיד מדברים על חוק השבות, אבל במקומות אחרים מחליטים על דברים אחרים ואותם הפרידו בין אמא לילדים שלה, ותמיד מתעסקים בדברים שאני לא יודע על מה מדברים. << אורח >> אלימלך טגבייה: << אורח >> אפשר משפט אחד? << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> משפט אחד, אנחנו חייבים לסיים. << אורח >> אלימלך טגבייה: << אורח >> אנחנו פה מתעסקים בנושא של תארים ותרגומי תארים, כאשר בני המשפחות שלנו בגונדר ובאדיס אבבה פשוט לא חיים. שלוש שנים של מלחמה, חטיפות. כל המשפחות כאן בארץ מתבקשות לשלוח כסף כדי לפדות אנשים שנחטפו. ילדים, נשים וגם גברים וזה קורע אותנו. כנסת ישראל, ממשלת ישראל פשוט מתעלמת מאיתנו. ארבע שנים שאין עלייה, ארבע שנים שאין תקציב לעליית יהודי אתיופיה, זה לא יאומן. עם ישראל צריכים להתבייש, וממשלת ישראל בכלל. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> אנחנו מסכימים, יהיו על זה בחודש הקרוב שני דיונים גם כאן וגם אצלנו, הדרישה שלנו מהממשלה ברורה. << אורח >> אלימלך טגבייה: << אורח >> היום עובר תקציב בכנסת ישראל - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אדוני, אנחנו צריכים לעצור. << אורח >> אלימלך טגבייה: << אורח >> - - ואין לעליית יהודי אתיופיה שום כסף, שום התייחסות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו נמשיך לעקוב. אנחנו, האנשים שנמצאים כאן. תודה. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> כן, בבקשה, אסתר. << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> תודה רבה, אנחנו מחזקים אתכם ומקווים שאחינו יגיעו בקרוב. המצב החדש יצר חוסר אחידות בשירות ואתה נגעת בנושא של התרגומים ואני מאוד מודה לך, באמת. עד לא מזמן היה לנו וובינר שהיינו מסבירים לאנשים מה התהליך. עכשיו יש לנו שני גופים שונים, שתי תעודות שונות ותרגומים שונים ותהליכים שונים וכבר הפסקנו לעשות את הוובינר הזה כי אני כבר לא יודעת, אנחנו כבר מבלבלים את האנשים יותר מאשר נותנים להם שירות דרך הוובינר הזה. השירות עבר קצת שונה אבל אנחנו עדיין נותנים אותו, אבל זה רק כדי לחזק את העניין שחוסר האחידות מאוד בעייתי מבחינת העולה ואנחנו מחזקים את הבקשה שגם העולים שעלו לפני 2025 יוכלו ליהנות מהתרגומים שמשרד הקליטה נותן. וגם חוסר אחידות בתעודות – היום משרד החינוך נותן או אישור כללי או אישור למגזר הציבורי. ומשרד הקליטה נותן רק אישור למגזר הציבורי. אנחנו רצינו קודם כול לפנות למשרד הקליטה ולבקש שגם יתנו אישור כללי למי שלא יכול להגיע לאישור המגזר הציבורי, למי שלא יכול לקבל אותו. ורציתי לפנות גם למשרד החינוך על מנת שכל מי שזכאי לקבל את האישור של המגזר הציבורי יקבל אותו באופן אוטומטי כמו שהיה נהוג עד עכשיו, ולא יצטרך להגיש פעמיים בקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משרד הקליטה לא נותן אישור למגזר הציבורי? << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> משרד הקליטה נותן רק למגזר הציבורי, ועכשיו הוא לא נותן את האישור השני שנקרא האישור הכללי, כי יש שני אישורים. << אורח >> שיר גלילי: << אורח >> היא מתייחסת לאנשים שאין להם יכולת, אין להם תואר אקדמי ששווה לתואר אקדמי ישראל שמקבלים היום במסגרת האישור המהיר, בעצם אישור כללי. << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> שניה, זה לא אישור מהיר. יש שני סוגים של תעודות עכשיו, באמת משרד החינוך נותן עכשיו שני סוגים של תעודות וזה דבר מאוד טוב כי יש הרבה אנשים ש'פונים לבנקים ורוצים לעבוד בבנקים, ויש להם נגיד תעודת הנדסאי של שנתיים ואחר כך שנה אחת בסורבון. ואז יש להם תעודה של התואר הראשון, אבל משרד החינוך לא הכיר עד עכשיו בתואר הזה כתואר ראשון, כי זה התבסס על שנתיים של הנדסאי. היום הוא נותן על סמך זה את האישור הכללי כשמשרד הקליטה עדיין לא נותן אותו. אז הפניה שלי היא שמשרד הקליטה כן ייתן גם את האישור המהיר הזה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אבל אסתר, הפתרון של המסלול המהיר היה לשחרר את הפקק. << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> זה לא קשור למסלול מהיר או לא. << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> אני אעשה סדר. אחת מהדרכים שלנו כדי לסגור את הפער היה להוציא אישורים כלליים, אבל אנחנו עושים את זה באופן קבוע גם עכשיו כשהפער די צומצם. מי שלא עובד במגזר הציבורי לא צריך את אישור השקילות, מקבל אישור כללי על התואר שלו. מי שכן צריך אישור לצורכי דירוג ושכר במגזר הציבורי מקבל את אישור שקילות, שזה מה שנותן משרד הקליטה, הוא נותן רק את אישור השקילות. אז אנחנו עדיין נותנים גם אישור כללי, מי שלא עובד במגזר הציבורי, ואישור שקילות למי שכן. אלו שני האישורים שאנחנו מוציאים גם היום, ונוציא תמיד. << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> תמיד אני לוקחת את הדוגמה של האחות שצריכה להוציא רישיון ממשרד הבריאות ובמקביל היא צריכה להוציא את התואר הראשון, ומשרד החינוך אומר: כל עוד אין לך אישור שאת מועסקת על ידי בית חולים אנחנו לא ניתן לך את האישור הנכון, אנחנו ניתן לך אישור כללי. ועכשיו ברגע שאת תצטרכי לרוץ ולהתחיל מיונים וראיונות, את תגישי עוד פעם לבקשה. זה חבל מאוד. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> בואו נלמד את העניין הזה, אסתר, אנחנו רוצים להבין יותר את האירוע הזה. ואנחנו נשים אותו כנושא לדיון המעקב הבא שלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חברים, אנחנו בדקה האחרונה. אנחנו נסכם. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> אבל שניה, זה לא הנושא של הדיון, יש לנו כללים בכנסת. מישהי קיבלה רשות דיבור בזום. << אורח >> מרים קריכלי: << אורח >> שלום, שמי עורכת הדין מרים קריכלי מוועדת העלייה בלשכת עורכי הדין. אני רוצה להעלות סוגיה קטנה מאוד אבל חשובה מאוד לעולים, קצת בהמשך למה שדיברה אסתר, בחצי דקה. עולים שקיבלו ממשרד החינוך אישור כללי ורוצים לגשת למכרזי הממשלה, בנציבות שירות המדינה דורשים מהם השלמת מסמכים לפי הפורמט של אישור משרד החינוך למגזר הציבורי. הם פונים למשרד החינוך, ושם אומרים להם: תמציאו לנו אישור ממשאבי אנוש מאותו משרד שאתם ניגשים אליו למכרז. זה בלתי אפשרי כמעט לעולה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גברתי, מכיוון שאנחנו נקיים עוד ישיבה בעניין בעוד כחודשיים, וכבר אמר חבר הכנסת קריב שאנחנו נעסוק בשאלת האישור הכללי והאישור למגזר הציבורי. אז גם במה שאת אומרת אנחנו נעסוק. עוד מישהו רוצה? אני מסכם. בחודש מרץ, לקראת סיום המושב הזה, אנחנו נקיים ישיבה משותפת נוספת. אנחנו נעסוק בסטטוס סיום התהליך במשרד החינוך, נושא הערר והחריגים במשרד הקליטה. אנחנו נעסוק בתהליך השיווק ופתיחת האופציה לבצע את התהליך בחוץ לארץ. לגבי משרד החינוך, אנחנו נבקש שתבחנו ונשמע מה אתם אומרים לגבי הפניית העולים הקודמים החדשים מלפני 2025, לקליטה. לחילופין או במקביל, העברת דוברי צרפתית וספרדית לקליטה, ו/או לתת להם שירותי תרגום. המשרדים מתבקשים לרשום את הצעת נתיב לסייע בחוץ לארץ. וההערה האחרונה, כפי שאמרתי, סוגיית האישור הכללי והמגזר הציבורי. לעולם לא תצעדו לבד, גם דוברי אמהרית. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:02. << סיום >>