פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 864 מישיבת ועדת הכספים יום ראשון, ה' באדר התשפ"ו (22 בפברואר 2026), שעה 12:00 סדר היום: << הצח >> פרק ו' (עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – מ"מ היו"ר נאור שירי מוזמנים: רוני גנוד – עו"ד, יועץ משפטי למינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר אבישי דינר – מנהל תחום אמנות בין-לאומיות ברשות המיסים, משרד האוצר ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטי, רשות המיסים, משרד האוצר נילי בן טובים – מנהלת תחום בכירה, תכנון מדיניות, רשות המיסים, משרד האוצר ד"ר עופר רז – סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, רשות המיסים, משרד האוצר רודין נפסון – עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות המיסים, משרד האוצר אפרת לקס – עו"ד, ממונה יועץ משפטי ברשות המיסים, משרד האוצר אבי נוימן – רו"ח, יו"ר ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל ג'רמי גניזת – אזרח, רו"ח ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהלת הוועדה: ליאת קרפטי – סגנית מנהלת הוועדה רישום פרלמנטרי: דנה אנקר, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ו' (עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, מ/1924 << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> צוהריים טובים. נושא הדיון, פרק ו' (עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה), הוראת שעה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בישיבה הקודמת, דיברנו על כמה נקודות שנשארו פתוחות. בין היתר, על נוהל הניכוי שהועברה טיוטה ממנו, על נושא התחילה מיום ההכרזה, תתייחסו אם זה משהו שבדקתם. הנושא של שינוי הסכומים, להפוך את הסדר, או לעשות בשלוש השנים הראשונות 1 מיליון שקלים והנושא של קרוב. יש לכם תשובות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש גם מוסד קבע שלומית, שעוד לא הגענו. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> שלום, יש לנו תשובות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, ישי. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ישי פרלמן, רשות המיסים. יש עוד הרבה נושאים, יש פה עניין של ניהול סיכונים כללי, כי אנחנו רוצים לראות איך הכול מתקשר. התחלנו לעבוד על הדברים וצריך לראות איך הכול מתקשר, כדי להבין איזה תשובות לתת למה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה מצפים שיתקשר? אנחנו מדברים על חוק ההסדרים בכללותו? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> לא. לעניין מוסד הקבע, יש לנו הצעה לפתרון. אתה רוצה להסביר? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בבקשה, שם לפרוטוקול. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אבישי דינר מרשות המיסים. במה שנוגע למוסד קבע, יש לנו הצעה לומר שאותו יחיד שעשה עלייה ועובד עבור מעביד זר, ככל שהמעביד הזר הוא תאגיד והיחיד אינו בעל מניות מהותי בתאגיד הזר, הוא לא ייצור לו מוסד קבע. לכן, אותו תאגיד זר לא יהיה חייב במס בישראל, על חלק ההכנסה שהופקה בישראל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> באותן חמש השנים. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> ורק לצורך פקודת מס הכנסה. כלומר, אותו תאגיד לא ישלם מס חברות ישראלי על חלק ההכנסה שהופקה באמצעות אותו יחיד ישראלי. התנאי העיקרי הוא שהיחיד הישראלי, הוא לא בעל מניות מהותי באותו תאגיד זר. כרגע, ניסחנו את זה שהתאגיד הזר הוא חברה זרה, כי כרגע אנחנו עדיין בספק לגבי ישויות מסוג אחר, שהן לא חברות, כמו שותפויות זרות, כי בשותפויות חלוקת ההכנסות היא קצת אחרת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני לא מבינה את החששות. אם יוצרים הבחנות מהסוג הזה, צריך להסביר למה ההבחנות האלה נדרשות, כדי שנבין שיש טעם בהבחנה הזאת. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אנחנו נעביר את הנוסח המדויק לוועדה לפני הדיון ונשמח שהוועדה תעלה את זה, שיהיה לכולם את הנוסח המדויק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נשמח לראות את זה גם. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> עוד לא סיימנו, זה חדש. האמירה הכללית היא שאנחנו יכולים לקבל את הדרישה של הוועדה, לעניין זה שההימצאות של העולה בישראל, לא תיצור מוסד קבע בישראל לחברה שהוא עובד בה, בתקופת ההטבה. אבל צריך להוסיף אמירה שאם החברה היא קרובה של העולה, יש לנו חשש גדול מאוד בתכנוני מס. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> יכול להיות מצב - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לכם נתונים? עשיתם בדיקה של כמה חברות מדובר? כמה לא ייכנסו במסגרת מה שאתם מבקשים להציע? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> ברגע שיש פתח, הנתונים שהיו בעבר לא רלוונטיים לנתונים שיהיו בעתיד. כרגע הדינים ברורים מאוד, אנשים יודעים מה המגבלות שלהם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם יודעים להעריך? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אנחנו לא רוצים מצב שיהיה קל מאוד לתכנן ולא יהיה מנגנון אנטי-תכנוני שימנע מאיתנו למנוע תכנון מס פשוט. תכנון המס הפשוט ביותר יכול להיות מצב שאדם עובד בבנק זר, שאין לו קשר אליו והבנק הזר משלם משכורת של 5 מיליון שקלים ולא נוצר מוסד קבע לאותו בנק, אבל אותו ישראלי עולה חדש, יכול לפתוח חברה זרה, שהוא מחזיק בה 100% והיא מקבלת את ההכנסות. אם אנחנו אומרים ליחיד שהוא לא יוצר לחברה הזרה הכנסות בישראל, זה אומר שההכנסות שמגיעות מהבנק לחברה הזרה פטורות ממס. מה שיהיה חייב במס, זה רק מה שהחברה הזרה תשלם ליחיד. זה מצב שאנחנו רוצים למנוע. נתתי דוגמה קיצונית של החזקה ב-100%, אבל יש מקרים של החזקות בשיעורים נמוכים יותר, של 80%, של 50%, של 20%. אנחנו יכולים לאפשר את זה במצב שהיחיד מחזיק בחברה הזרה פחות מ-10% וזה נראה לנו המנגנון האנטי-תכנוני שיכול להשתלב כאן. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> ברשותכם, אבי נוימן, לשכת רואי החשבון. ישבנו עם רשות המיסים על האחוז וזה נראה בסדר גמור. אנחנו חששנו ממקרים של אנשים שעבדו במוסדות פיננסיים זרים ועלה לארץ ויכולים לייצר לאותם מוסדות פיננסיים מוסד קבע בישראל. 10% זה מהותי בגופים גדולים שעבדת בהם, כך שזה מסיר את החשש. בנושא של קרוב או לא קרוב, בדיון על חוק ההסדרים של הרווחים הכלואים, היה דיון שלם על תשלומים לצד קשור, שבסוף הוחלט שלפקיד שומה תהיה סמכות לבדוק את זה, אבל שחררו את זה. אני לא יודע מה צריכה להיות כאן ההחלטה בנושא של קרוב או לא קרוב. בעניין של ה-10% הם צודקים ואנחנו מסכימים. זה בדיוק הרעיון, אם מישהו מקים חברה זרה, לא לתת לחברה הזרה שבבעלותו ושקיבלה הכנסות מאותו בנק השקעות זר פטור על כל ההכנסות. זו לא הכוונה. החשש פה הוא יותר ברור ויותר קל להסכים, לעומת הדיון האחר, שהיה בפעם הקודמת ששם צריך להחליט, אם מישהו שעובד אצל בן דוד שלו הופך אותו למוקצה וזה דיון יותר בעייתי. אבל על העניין הזה אנחנו מסכימים, 10% בעל מניות מהותי זה רץ יחסית בפקודת מס הכנסה עם הגדרות נוספות של בעל מניות מהותי, וזה בסדר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ג'רמי גניזת, בבקשה. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> שלום, בוקר טוב. שמי ג'רמי גניזת, אני רואה חשבון, אני לא מייצג אף אחד. אני מטפל בעולים חדשים רבים, אני עובד עם הנהלת רשות המיסים. בכל השנים שאני רואה חשבון, זו ההנהלה היחידה שמקשיבה לבעיות וצריך לתת להם הערכה. החוק שיש עכשיו לעידוד עלייה, חוק נוסף, שהעולה מקבל עשר שנים פטור על סכומים שהוא הפיק בחוץ לארץ. - - - זה מעודד עלייה והמטרה של ישראל זה להביא את הכסף של העולים לארץ וזה מונע את התכנונים. היום זה קל מאוד לעשות תכנונים, כי החברות האירופאיות לא רוצות לעבוד עם ישראל. אני יכול לייצר חברה היכן שאני רוצה, כי היום יש בנקים שלא רוצים לעשות העברות בישראל. במדינות ה-OECD באירופה, כמו צרפת, בלגיה, איטליה, אנגליה, יש בעיה לעשות העברות לישראל ולכן, אפשר לבנות חברות זרות שמחזיקים בהן 100%. אתם דיברתם על אדם שהיה שכיר בגוף זר. אדם שהוא בעל מניות בחברה, החברה שלו ב-100% והוא עולה לארץ, הוא מחייב את החברה שלו, את רוב העבודה שלו הוא יעשה בחו"ל וזו הכנסה שהופקה בחוץ לארץ ומס הכנסה רוצה לראות את הדברים באופן לינארי והדברים לא לינאריים. פה אתם מכניסים הכנסה שהופקה בארץ. התכנון יהיה ש-1 מיליון שקל אני אעשה בארץ, אני אהיה פטור ואת המיליון השני, אני מפיק בחו"ל כשאני נוסע. וזה אכן כך. אם אתם רוצים להתייחס לחוק הזה, צריך להתייחס איך רואים את ההכנסות מחוץ לארץ. יש את זה בחוזר מס - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתה רואה קשר ישיר בין הצעת החוק הזו לבין הצעת החוק של הפטור לעשר שנים? << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> ודאי. כי זה תכנון אחד גדול. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> נילי, רשות המיסים. ג'רמי, אתה יכול להסביר שוב איפה הבעיה? אני לא הצלחתי להבין למה אתה מתכוון. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אתה רוצה שאני אסביר במילים שלי? כי אני יודע בדיוק על מה הוא מדבר. אני אנסה. יש לנו עולה חדש שיש לו חברה זרה ובאמצעות החברה הזרה, הוא נותן שירותים בחו"ל. אם הוא נמצא פיזית בחו"ל והוא נותן את השירותים באמצעות החברה הזרה בחו"ל, ההכנסות של החברה הזרה בהחלט לא חייבות במס בישראל. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> לא של החברה, של היחיד. החברה הזרה נשארת בעשר השנים הראשונות תושבת חו"ל. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> נתחיל רגע עם החברה הזרה. הנושא הוא מוסד קבע לחברה זרה. אם הוא עובד עבור החברה הזרה בחו"ל, בהחלט ההכנסות של החברה הזרה לא חייבות במס. אם הוא עובד עבור החברה הזרה מישראל, הוא נותן את השירותים מישראל באמצעות החברה הזרה, הכנסות החברה הזרה חייבות במס בישראל, כי החברה הזרה הפיקה את הכנסותיה בארץ. שואל ג'רמי, אם העולה עובד חודש פה, חודש שם, האם בהכרח זה חצי-חצי? או שאולי 80% מהפעילות עשיתי בחו"ל ו-20% עשיתי בישראל ועל זה יש ויכוחים לגיטימיים במשרדי השומה ובוחנים כל תיק לגופו. לפעמים פקיד השומה משתכנע שיותר הכנסה הופקה בחו"ל ופחות בישראל ולפעמים מחליטים שזה חצי-חצי. לכן, זה ויכוח עובדתי, מקצועי, שצריך להיעשות במשרדי פקיד השומה. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> החוק פה נכנס גם לזה. בחוק של העולים, אני לא חושב שיש עניין של מוסד הקבע. במשך עשר השנים, החברות נשארות בחו"ל. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> הדיון הוא לא על החברה בבעלותי המלאה. הדיון הוא על מצב שבו שכיר עבד בבית השקעות והוא בדרגה בכירה, הוא מקבל החלטות שם והוא עלה לארץ. הוא עובד מפה וההכנסות שלו חייבות במס בארץ, או פטורות עד גובה מסוים, פה בארץ. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> מכוח זה, יש לו כבר את החוק השני. אין שליטה וניהול למשך עשר שנים. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> לא קשור לשליטה וניהול. רוצים להבטיח שלחברה הזרה, אותו בית השקעות זר, אין מוסד קבע בישראל וזה הדיון כרגע. לגבי ייחוס ההכנסות, כמה עבודה היא מהארץ וכמה מחו"ל, זה דיון שומה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> האם יכול להיות מקרה שהוא בעל החברה והוא מחליט לעבור לישראל והוא מוציא לעצמו משכורת על סך 1 מיליון שקל והוא יקבל את הפטור, אבל באופן אוטומטי, אני מטיל מס על החברה? זו השאלה עכשיו. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> שני החוקים יכולים לדור בכפיפה אחת. זה הרעיון. יש פטור של עשר שנים, אף אחד לא נוגע בו ויש משהו שעכשיו אומרים, על הפעילות שאתה מנהל בישראל - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לכן אני לא מבין מה החשש. אם גם כך הוא פטור מכוח החוק השני, מה החשש? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> הוא פטור רק על החלק שבוצע בחו"ל. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> עולה חדש לא מייצר מוסד קבע בארץ, למשך עשר שנים. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> זה לחברה שלו. אם הוא מפיק את זה באמצעות החברה שלו. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> גם לחברות אחרות. כשהוא עובד פה בארץ, הוא ממוסה באופן אישי. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> זאת לא העמדה שלהם. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> זה מה שיש בשטח. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> זה לא קשור לעולה החדש. זה קשור לתאגיד הזר, שמנהל בכיר שלו בא לעבוד פה. זהו. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> כשהעולה מגיע והוא בתוך עשר השנים, הוא לא מייצר מוסד קבע לתאגיד הזר, בלי קשר לחוק הזה. אפילו כשהוא עובד מהארץ, גם חלק מהזמן. חוק המיסוי תמיד היה על האיש הפרטי. בדיוני שומות, מס הכנסה לא הסתכל אף פעם על החברה. בעשר השנים, הם לא מסתכלים אם זו חברת ארנק למשל, לא מסתכלים אם העולה לא מייצר מוסד קבע, מכוח החוק השני, לא מכוח החוק הזה. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> אתה מדבר על חברה בשליטה וניהול, אנחנו לא מדברים על זה. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> גם בחוק השני, העולה החדש עובד מישראל. מה שהיה עד היום, החברה בחו"ל לא מחויבת במס. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ולכן אני לא מבין מה החשש. אם הוא לא ממוסה - - - << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> מה אתה רוצה ג'רמי? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> היא מחויבת במס, בוודאי. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> אתה יכול להסביר מה אתה רוצה? << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> מכוח החוק השני אין מוסד קבע, למיטב ידיעתי. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> יש בעיה בטיוטה עכשיו? << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> אם אתם מכניסים את העניין של ה-10%, זה משליך. פתאום עולה חדש, שמנהל את החברה שלו מחו"ל, יגידו שהוא צריך לתת מידע על החברה שלו, שהיא חברה זרה וימסו אותה פה וזה לא בסדר. ברגע שמכניסים את זה בחוק הזה, זה משליך על החוק השני שעד היום, הם לא מחויבים במס. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> ג'רמי, אם הפעילות של החברה הזרה נעשתה מפה, היא תהיה חייבת כאן, אנחנו לא נזוז מזה. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> זה לא היה אף פעם. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> זה תמיד היה. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> אם זה עידוד העלייה, אתם לא תעלו אף אחד עם החוקים האלה, כי בן אדם שיש לו - - - << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> מ-2007 העלינו מספיק אנשים באמצעות החוק הזה ושום דבר לא השתנה מאז. להיפך, אנחנו מגדילים את ההטבות. אם מ-2007 עלו. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> בחוק השני זה לא כתוב. כנראה שזו עמדה של מס הכנסה ואנחנו יכולים להתנגד, כי זה לא רשום בחוק השני. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אולי לא נכתוב כלום על מוסד הקבע, רעיון טוב. נשאיר את זה כך. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> ממש לא רעיון טוב. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> נשאיר את המצב סטטוס קוו ונדון בו. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> מה זאת אומרת נדון? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> ג'רמי אומר שאם נכתוב על בעל מניות מהותי, בהכרח מישהו שהוא בעל מניות מהותי, אנחנו נטען שיש מוסד קבע. אולי כדאי לא לכתוב כלום, נשאיר את המצב בסטטוס קוו ונמשיך להתווכח בדיוני השומות. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> אתה תגרום לזה שאנשים שהם ישות בכירה, אלה מהמגזר הפיננסי, שאתה רוצה להביא אותם וגם שר האוצר רוצה להביא אותם לפה, לא יבואו. יבואו מחר בבוקר שניים, שלושה אנשים, שהם ישות בכירה, לא מחזיקים אפילו אחוז אחד, הם לא מייצרים מוסד קבע? יתקבל אישור אוטומטי? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אלה כללים של קביעת מוסד קבע. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> על זה אנחנו מדברים. לא על מה שג'רמי דיבר. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> זה או מה שהצענו בנוגע לבעל מניות מהותי, או - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה קורה היום לגבי החוק הראשון? כי אם העובדות הן שהיום לא חל עליו - - - << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> ממש לא. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> זה כתוב בחוק? אני אשמח לקבל רולינג כזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מבין שזה לא כתוב בחוק. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> ממש לא. בצורה מובהקת, חברה זרה, לא משנה בבעלות מי היא, גם אם בבעלות תושב חוץ, אבל היא פועלת מישראל, את השירות שלה היא מקבלת מישראל, ההכנסות שלה בהקשר הזה חייבות במס בישראל. בין אם הוא תושב ישראל, בין אם הוא עולה חדש, בין אם הוא תושב חוץ. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בואו נחבר את זה לחקיקה הזאת. נצא מנקודת הנחה שיש מישהו שיש לו חברה, הוא גורם בכיר, הוא עכשיו מחליט לעלות לישראל. הוא מושך משכורת עד 1 מיליון שקל. הוא יקבל את הפטור, הוא עובד פה שלושה שבועות ושבוע נוסף נוסע לחו"ל ועובד שם, הוא יבוא לרשות המיסים ויגיד תקשיב, אני בשבוע שאני בחו"ל, זו ההכנסה הגדולה שלי בבית ההשקעות, המשכורת שלי בישראל היא עד 1 מיליון שקל. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> מה שאתה מתאר, זה מקרה פשוט יחסית. כי לכאורה רווחי מוסד הקבע הם אפס, כי משכתי את כולם כמשכורת. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> הוא אומר לך לא משכתי הכול. נניח יש 2 מיליון, מיליון אחד משכתי ומיליון אחד השארתי בחברה הזרה. במצב כזה, שנהניתי מהפטור על ההכנסות הישראליות, יש לי את החברה הזרה, שזה תחום אפור, האם כתוצאה מזה שיש החזקה מעל 10% עדיין יכולים לטעון למוסד קבע? אני יודע שמאז ומתמיד זו הייתה העמדה שלכם. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אפשר להגדיר את זה בשלושה מצבי קיצון. מצב אחד, כל ההכנסה הופקה בארץ, הוא עבד רק בארץ, החברה הרוויחה 3 מיליון שקלים, הוא מושך 1 מיליון משכורת, מקבל פטור על המיליון השני. נשארים 2 מיליון. אין ספר ש-2 המיליון האלה חייבים במס. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ואם טרם עלייתו לארץ, החברה הפיקה 4 מיליון? המיליון האחד, שהוא הרוויח לפני כן, אתה תטיל עליו מס חברות בישראל? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אם את כל ה-4 מיליון - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טרם עלייתו לארץ, אותה חברה עשתה 4 מיליון אירו בשנה. עכשיו הוא מגיע לארץ, מושך 1 מיליון שקל, מקבל על זה פטור. על 4 המיליון הנוספים שגם כך הוא עשה כשהוא היה שם. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אם הוא עשה בעבר, אין לנו - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא ממשיך לעשות גם בשנה הזאת. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> זה היינו הך. המצב השני, הוא עבד חצי מהזמן בישראל וחצי מהזמן בחו"ל והחברה הרוויחה 2 מיליון שקלים, מיליון אחד, בעבור העבודה שלו בישראל, הוא מושך כמשכורת, שהחוק נותן על זה פטור, נשאר מיליון שהופק בחו"ל, הוא לא הכנסה של מוסד קבע. זו דוגמה קלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לגבי הנקודות הנוספות. תאריך ההכרזה, הגעתם להבנות? תאריך ההכרזה, היה 6 בנובמבר. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> החלטת הממשלה מדברת על 1/1/2026 ובהתאם גם נכתבה הצעת החוק. כרגע זה עדיין בדיונים בלשכת השכר, להבין אם אפשר לשנות את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יתר הדברים עדיין בבדיקה? הפיכת המדרגות? << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> לעניין הפיכת המדרגות, כבר ענינו שמבחינתנו, ניתן לשים את זה על 600, 1 מיליון, 1 מיליון, 350, 150. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שוב. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> בהצעה המקורית זה בשנתיים הראשונות מיליון ואחר כך, 600, להזיז את ה-600 לשנה הראשונה והשנה השנייה והשלישית 1 מיליון ו-1 מיליון. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> זו הצעה מצוינת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לכם מסמך של נתונים? << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> בטח. כן, הסתכלנו על כל הנתונים. העולים הנוכחיים מגיעים לחבות מס נמוכה, העלות הכוללת על פני חמש שנים, היא תוספת 3 מיליון שקלים בהצעה הזאת. כל הרעיון של החוק הוא להביא עולים עם יכולת השתכרות יותר גבוהה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מקובל עליכם? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לגבי הנוהל, אביחי, אתה רוצה להתייחס? דיברנו על הסכום של ה-300 אלף שקלים, מה קורה עם זה? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אנחנו שוקלים לעשות הבחנה בין מי שיש לו תיק, למי שאין לו תיק. מי שפתח תיק במס הכנסה ובא - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה צריך ליצור את ההבחנה? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> כל מי שהוא שכיר ויש לו משכורת וההכנסה שלו נמוכה מ-720 אלף שקלים, לא חייב להגיש דוח. המקום היחיד שאנחנו פוגשים אותו, זה רק בתיאום המס. יכולת הבדיקה במסגרת תיאום המס היא מוגבלת מאוד. אנחנו לא יודעים מה יהיה אחר כך. לכן, הגבלנו את זה ל-300 אלף שקלים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם ההגבלה מלכתחילה מעוררת שאלות. יכול להיות שזה טבעי מאוד לכם שאתם מגבילים מלכתחילה, במקום שלדעתנו לא צריך בכלל להגביל. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> 300 אלף ועוד 100 אלף שקלים, שמקבלים עליהם נקודות זיכוי, זה 400 אלף שקלים פטור שמקבלים ביום הראשון, מבלי שצריך אחר כך להגיש דוחות. יש סביב זה סיכונים, שאנחנו עדיין לא יודעים מה הם בדיוק, כי זה ענין חדש. אף פעם לא היה פטור בסדר גודל כזה שניתן לתושבי ישראל שפועלים פה בארץ. אנחנו אמורים להתמודד לראשונה עם מצב כזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כמה יש כעת שעומדים ברף הזה של ה-300? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> לפי בדיקות בדיעבד, מעט מאוד עוברים את ה-300. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> סדר גודל של אחוז אחד מאוכלוסיית העולים הקיימת. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אנחנו מצפים שזה יעודד ויבואו עולים עם משכורות גבוהות יותר ולכן, אנחנו חושבים שזה מכובד מאוד לתת ביום הראשון 400 אלף שקלים, מבלי שיש לך חובת הגשת דוח. אם יש חובת הגשת דוח, אנחנו מוכנים להגביה את התקרה. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> זו הייתה הצעה שאנחנו העלינו. מי שנכנס לרשת הדיווח, הוא אמור לדווח, אפשר להעלות את זה. אני הצעתי להעלות את זה עד מיליון, הם פחות רוצים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם מדברים על כמות קטנה ואם המטרה לעודד עליה. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> תיקון 272 שהעברנו פה אומר שמי שיש לו נכסים בחו"ל והכנסות מחו"ל, זה עדיין פטור, אבל הוא נכנס לרשת הדיווח. ברגע שנכנסת לרשת הדיווח, אין חשש ולכן, חשבנו שנכון להעלות את התקרה למי שפתחו תיק ונכנסנו לרשת הדיווח. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו בוחנים גם ברמה המהותית אם נכון ליצור את ההבחנות האלה ולא בטוח שברמה המהותית נכון לייצר הבחנות מהסוג הזה. במיוחד כשמדובר בכמות קטנה. << דובר >> עופר רז: << דובר >> יש פה גם שיקולים של אכיפה והעלמת מיסים, שברגע שפתחנו - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו מדברים על אחוז אחד. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> אחוז אחד כרגע. << דובר >> עופר רז: << דובר >> היום נותנים הטבות של אלפי שקלים ועכשיו נותנים הטבות במאות אלפי שקלים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו מדברים על הטבה שניתנת השנה ותימשך חמש שנים. זה לא משהו מכאן ואילך. זו הוראת שנה. << דובר >> עופר רז: << דובר >> יש לנו פחדים פה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו יודעים שיש לכם פחדים. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> הפכנו את המדרגות. בממוצע עולים באמצע שנה, לקראת הקיץ, ה-600 הופך להיות 300, שזה מה שהם נותנים. בנוהל תמיד אפשר לכתוב שהתקרה תיבחן בכל שנה מחדש. זה משאיר שליטה אצל רשות המיסים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו מעדיפים שקיפות וקביעות. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> בהנחה, שהפכנו את המדרגות, אפשר לחיות עם זה, למי שלא פותח תיק. מי שפותח תיק, צריך לתת לו מלא, לדעתי. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> העלות הנוכחית חושבה בהינתן הגדרות ששמנו. אם הגדרות נמוכות יותר או נפרצות, העלות תיבחן בהתאם. זה פטור שלטעמנו, יהיה קל להעביר לקרוב למשל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו לא רואים נתונים מבחינת כמויות כמה נמצאים בכל מדרגה, כמה מקבלים, כמה אתם צופים. אם אתם יכולים לבוא עם פילוח נתונים שמאפשר לנו לראות. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> אמרנו את הכול בדיונים. כל נתון שביקשתם, אמרנו. תגדירי בדיוק איזה נתונים את רוצה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כשאתם הופכים את המדרגות, יש לזה השפעה מבחינת מי שאתם חושבים שההטבה תחול עליו? << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> בקושי. << דובר >> עופר רז: << דובר >> מי שקיים היום בישראל. אנחנו מדברים על מה יקרה אחרי תיקון כזה גדול, שזה הרבה ספקולציות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל יש לכם צפי? אתם מתבססים על הערכות? << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> הנתונים הם לגבי עלות. אם מצליחים להעלות עוד אנשים, זו לא עלות. מטרת החוק היא להביא תמהיל אוכלוסייה שלא הצליחו להביא עד היום. לכן, אם החוק הצליח, מבחינתנו זו אינה עלות, כי זה לא מס שהיה מגיע בכל מקרה. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> איך הם יכולים להעביר את זה לקרוב? << דובר >> עופר רז: << דובר >> אנחנו לא נותנים יעוץ לתכנוני מס עדיין, אבל אנחנו חושבים על כמה דרכים. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> אתם אומרים שאתם רוצים להביא אנשים מהסקטור הפיננסי שמשתכרים מיליון שקל. אני לא מכיר חברות רציניות שנותנות שכר בסכומים כאלה, שמעבירות חלק מהשכר לקרוב. << דובר >> עופר רז: << דובר >> אני אתן דוגמה. נניח שיש חברה בחו"ל של עולה, שעכשיו פטורה להרבה שנים מתוקף החוק הקיים, הוא מתחיל לשלם לקרוביו שעלו בשנת 2026 משכורת של 1 מיליון שקלים. יש דרכים לשחק עם החוק הזה. אנחנו מנסים למנוע אותן. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אנחנו רוצים שהשליטה תהיה בידיים שלנו. נוכל לעשות על זה פיקוח, שתהיה לנו בקרה. ברגע שמתאם המס, הפקיד, נותן לו תעודה ואומר לו שיש לו פטור עד 300 אלף שקלים, שזה 400 אלף אפקטיבית ואין לו חובת הגשת דוח, אנחנו לא רואים אותו יותר. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> אבישי, הייתה לכם הצעה לגבי משהו שאתם בכל זאת רוצים לתת לקרוב? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> רק אחרי שנסיים את כל ההקראה, נראה מה נעשה אם זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם יש לכם התייחסויות, תתייחסו. אנחנו מבינים את הרצון לראות את החבילה המלאה, אבל יש לכם עמדה גם ברמה המהותית. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> העמדה ברמה המהותית, אנחנו חושבים שיש פה סיכון גדול לתכנוני מס ואנחנו רוצים להשאיר את ההצעה הממשלתית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתם חושבים שאדם יעלה לארץ בשביל שאח שלו, או בן דוד ירוויח מיליון שקל, כשמתוך זה יש לו עלות מעביד של מעל 20%? שהרווח שלו הוא בערך 10%? בשביל 100 אלף שקל בן אדם יעשה את זה? זה לא הגיוני. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> החשש הוא שעולה שנמצא כבר בישראל, יקבל משכורת של מיליון שקל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עולה שהגיע עכשיו? נניח עולה שהגיע לפני חודש? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> והוא סטודנט באוניברסיטה העברית ותהיה לו הכנסה של מיליון שקל, מבעל חנות שהוא אח שלו. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> במיליון שקל, הוא חייב להגיש דוח. זה לא משנה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אנחנו בדיון אחר. אנחנו בדיון לגבי הזכאות. יש מישהו שעלה לישראל לפני 20 שנה, יש לו כבר מפעל בישראל ועכשיו אבא שלו רוצה לעלות לישראל, שהוא פנסיונר. אנחנו לא חושבים שהקרוב יוביל אנשים לעלות לארץ, זה לא החשש. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> פטור של 1 מיליון שקל, זה עד חצי מיליון שקל מס. << דובר >> עופר רז: << דובר >> אני אציג את זה בדרך אחרת. היום יש לנו 20 אלף עולים בשנה שיכולים לעבוד ומתוכם רק אחוז אחד רלוונטי. מחר, בגלל שאותם אנשים שמרוויחים 10 אלף שקל לחודש והם לכאורה לא רלוונטיים לחוק, כספים יכולים לעבור בדרכם ולקבל פטור מלא בהיקפים אדירים. זה מה שאנחנו חוששים ממנו. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> כמה? מה זה היקפים אדירים? << דובר >> עופר רז: << דובר >> בהיקף הפטור. זה היקף גדול. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> כולם יחפשו עכשיו את הבן דוד או האח שנמצא בארץ? << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> בן דוד אתה לא יכול, כי איך הוא מחזיר לו את הכסף? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עופר, סטטיסטיקה. כמה מתוך מי שעלה בשנת 2025, יש לו קרובים שיש להם חברות פה בישראל? בדקתם את זה? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> זה לא החישוב. כי אין עדיין את ההטבה הזאת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בלי קשר להטבה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> ההטבה עצמה יכולה למשוך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הקשר של הקרוב, לדעתי הוא שולי. מתוך 20 אלף העולים שנמצאים, לכמה מהם יש קרוב שיש לו חברה שהוא יכול להוציא מיליון שקל שכר? << דובר >> עופר רז: << דובר >> אם זו חברה בחו"ל? << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> בן אדם, מ-700 אלף שקל, הוא חייב בדוח, יש לכם את הפיקוח. במיליון שקל, לא משנה ממי הוא מקבל, יהיה לכם פיקוח. ב-600 אלף שקל, אני לא חושב שהתכנון שווה, כי ממילא אתם רוצים לתת פטור עד 400. בשביל 100 אלף שקל הוא יעשה תכנון? ב-700 אלף שקל, הוא חייב בדוח והוא נכנס ברשת הפיקוח שלכם. << דובר >> אפרת לקס: << דובר >> אם הצעת החוק מאפשרת גם משכורת מקרוב, גם הדוח לא יעזור לנו למנוע את תכנון המס. זה תכנון מס שמתאפשר גם אם יש דוח, השומה לא תעזור לנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתם תראו שבעל החברה, בשנה שקדמה להצעת החוק משך משכורת של מיליון שקל, פתאום בשנת 2027, הוא כבר לא מושך. זה דברים שקופצים לכם לעין מיד. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> אם הקרוב מקבל מיליון שקל, הוא לא יכול לרדת פתאום ל-600 אלף, כי אתם תעלו עליו והוא יצטרך להמשיך לקבל מיליון שקל. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> גם אחרי תקופת הפטור. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> התכנון הזה הוא לא אפקטיבי. בעל החברה צריך להתחייב לחמש שנים, שש שנים, כדי שמס הכנסה לא יעלה עליו. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אנחנו מכירים את סוגי התכנונים האלה בכל מיני היבטים. זה קשה מאוד לבוא ולהוכיח שקרוב המשפחה לא תרם ומתי הוא תרם ומה הייתה מידת תרומתו. אנחנו רואים את זה היום בחברות משפחתיות שכל בני המשפחה מועסקים, כל הסטודנטים - - - << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> ב-4,000 שקל. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> כל אחד עד תקרת המס. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> אני מסכים איתך. אבל פה - - - << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> היום מעצימים את זה. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> ב-4,000 שקל אני לא מתחייב למס, נכון שאנשים מנצלים את זה. אבל במיליון שקל, אם הכסף מגיע מחו"ל, זה טוב למדינה שהכסף מגיע מחו"ל - - - << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אני מדבר בעיקר על עסקים בישראל. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> גם עסקים בישראל. אני לא רואה חברות גדולות עושות את זה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> חברות משפחתיות. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> אני לא רואה חברה משפחתית נותנת משכורת של מיליון שקל לקרוב, כי היא מתחייבת להמשיך לתת לו. כשמס הכנסה יבדוק ויראה פתאום שהמשכורת הולכת לפי הפטור, יש מנגנון בקרה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> למה לא להוריד את זה? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אנחנו מבינים את מה שנאמר פה. אנחנו מנסים לחשוב על פתרון, אין לנו אותו כרגע. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> אם אתה לא מחיל עליו את הנוהל, הוא חייב לדווח, כדי לקבל את ההחזר. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בלי קשר לנוהל כרגע. אנחנו חושבים ברמה המהותית, אנחנו מוכנים לחשוב על זה. זה מה שאמרנו בדיון הקודם. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> מתי נדע? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בואו נקרא את החוק ונראה איך זה עובד. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> שלומית תחליט אם יש הקראה היום. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> יכול להיות שיעלו עוד דברים שישתלבו לנו אחר כך. אם הכול יעבור חלק ורק זה יישאר. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> היו עוד סוגיות שלומית? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נתחיל ונגיע לסוגיות נוספות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אין לי ספק שיצוצו עוד. ישי, בבקשה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אני לא זוכר איפה היינו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא התחלנו להקריא בכלל. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> פרק ו': עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה) השם 12. פרק זה יהיה "חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ"ו-2026". חוזרים פה על חוק חדש, שהוא הוראת שעה, שנועד לעודד עלייה לישראל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה בחרתם לעשות חוק נפרד ולא במסגרת הפקודה? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> התלבטנו. שתי הדרכים אפשריות ושתיהן משמשות במקרים שונים. יותר נוח שהחוק ממשיך להיות בתוקף ואז, ב-2035 כשמישהו יקרא את החוק, יהיה לו את החוק בנפרד מהפקודה. זה טכני. זה לא יאריך את הפקודה מצד אחד ומצד שני, זה יאפשר לאנשים לראות את זה למשך תקופה ארוכה. העדפנו לעשות את זה בהוראה חיצונית. סעיפי החוק 13. ואלה סעיפי החוק לעידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ"ו-2026: הגדרות 1. בחוק זה – "הכנסה אחרת" – כהגדרתה בסעיף 62א(ד) לפקודה"; סעיף 62א לפקודה, זה סעיף שנחקק לא מזמן. הכנסה אחרת, בעצם כוללת הכנסה שיש בה מרכיב, שהמרכיב של היגיעה האישית היא לא המרכיב הדומיננטי. למשל, הכנסה משכירות, הכנסה מריבית והפרשי הצמדה, הכנסה ממכירת נכסים וכדומה. זו לא הפעילות של העולה החדשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> - - - הכנסה ממכירת ניירות ערך, תמורה ממכירת זכויות במקרקעין. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זו לא הפעילות העסקית שהעולה החדש מביא לישראל ומייצר בישראל, מהיגיעה האישית שלו ולכן, רצינו להבהיר שעל הכנסות כאלה לא מקבלים את ההטבה, אפילו אם מישהו מגדיר את זה כהכנסה מעסק. זה עלה בהערות ציבור, מישהו שהוא עולה חדש ויש לו הכנסה עסקית כמתווך, זה לא נחשב הכנסה אחרת. הכנסות שנכס הוא המרכיב הדומיננטי ולא יגיעה אישית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש לי שאלה. אנחנו רוצים להביא אוכלוסייה שמשתקעת בישראל ומשקיעה בישראל. נניח יש מישהו שהעבודה שלו היא נדל"ן. אם מעניקים לו פטור בגין הכנסה מהנכסים עד מיליון שקל, אנחנו גורמים לו להשקיע בישראל במקום להשקיע בצרפת ואחרי חמש שנים, הוא יתחיל לשלם מיסים על ההכנסות משכירות. תסתכלו גם לטווח הארוך. למה להגביל? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> מבחינת הכללים הבין-לאומיים, גם אם הוא היה נשאר בחו"ל ומוכר נכס בישראל, ההכנסה הזאת הייתה חייבת במס בישראל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל היום הוא משקיע בחו"ל, הוא לא ישקיע פה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> לא בטוח. יכול להיות שהוא גם היה משקיע בישראל. החוק לא נועד לעודד את הפעילות הזאת. החוק בא לעודד פעילות שלו, שהוא בא ועובד בישראל ומפיק את ההכנסות. ההכנסה מהשכירות, זו לא הכנסה שהוא הפיק. אם הוא היה מגיע לישראל, או לא מגיע לישראל, בכל מקרה ההכנסה הייתה מופקת בישראל והיה משולם עליה מס בישראל. זו לא התכלית של ההטבה. זו הטבה גדולה מאוד וצריך לזכור שאין כזאת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם אתה נותן לו תמריץ לקנות בישראל והוא מקבל פטור לחמש שנים, עד סכום של מיליון, אחרי ארבע שנים, אתה מתחיל להכניס בין 25% ל-50% מאותן הכנסות לקופת המדינה. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> עובדים שנמצאים בחברות גדולות, יש להם גם ESOP, RSU ויכול להיות שהם יממשו את זה בתקופת הפטור. בהגדרה, זו הכנסה מיגיעה אישית, אבל יכול להיות שזו תהיה הכנסה הונית בגלל 102. אני רוצה לוודא שזה נכנס לחוק, כי האופציות לעובדים וה-RSU זה חלק מהשכר. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אתה רואה את זה בהגדרת הכנסה מזכה, 2(1), 2(2). << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> אני מדבר על מימוש של אופציות. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אם זה במסלול הכנסת עבודה, בסדר. מסלול רווח הון, לפי ההצעה שקיימת עכשיו, זה לא בפנים. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> נאמר שתכלית החקיקה זה לעודד הכנסות מיגיעה אישית. אין ספק שזה מיגיעה אישית, למרות שחלק מקוטלג כרווח הון וחלק כהכנסת עבודה. זה יכול להיות משמעותי כאן. הוא לא ידע שנתתם פטור רק מיגיעה אישית, יכול להיות שעדיף לו להיות במסלול הכנסת עבודה ולא ברווח הון. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> אם הוא מממש את זה בשנתיים הראשונות, זה בכל מקרה פירותי, נכון? << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> כן. אבל הכוונה שהוא לא מממש את זה בשנתיים הראשונות. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> למה? שיממש. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> הוא לא יכול. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אם הוא מגיע עם מניות ואופציות מחו"ל, לרוב הן לא ב-102. הוא קיבל אותן כתושב חוץ, ממעביד זר, הן לא בתוכנית של 102. עכשיו כשהוא נכנס, ברירת המחדל שזאת הכנסה מ-2(2). בשביל להפוך את זה כרווח הון, הוא צריך לבוא ולבקש- - - << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> הוא מגיע לפה עכשיו וקיבל RSU. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> ממעסיק ישראלי. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> כן. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> כשזה ממעסיק בחו"ל אין שאלה, כי רווח ההון הוא פטור. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> מתי יהיה המימוש? << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> מה זה רווח הון פטור? אנחנו לא יודעים, כי אתה נמצא בארץ. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> אם זה בא ממעסיק בחו"ל - - - << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> לפני. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> אם זה בא ממעסיק בחו"ל, ממילא הוא פטור. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> אני לא חושב שזו הכוונה. אם קיבלת את האופציות עכשיו. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> אם קיבלת עכשיו ממעסיק בחו"ל - - - << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> על זה אני מדבר. זו יגיעה אישית לכל דבר ועניין. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> לא. החלק ההוני זה פסיבי. זה מניות מחו"ל. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> לא חשבנו על זה. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> אני לא בטוח שיש פטור על הפסיבי הזה. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> ממעסיק ישראלי, זה משנה את ההחלטה של העולה איך לסווג את ה-RSU. אבל זה רק מי שמקבל ממעסיק ישראלי. מי שמקבל ממעסיק בחו"ל, על היגיעה האישית הוא יהיה פטור ועל רווח ההון - - << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> על זה אנחנו מדברים. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> לא הייתי מכניס מעסיק בחו"ל. מעסיק ישראלי, אתה צודק, כי זה משנה את ההחלטה של העולה. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> זה גם יכול להיות הרבה כסף. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> אנחנו נבדוק את זה. זו נקודה שלא חשבנו עליה. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> זה גם יכול להיות לפרוטוקול, אני לא יודע בניסוחים. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> בנוסח זה ברור שלא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ולכן, זה לא יכול להיות. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> צריך לתקן את הנוסח. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> סעיפי החוק 13. הגדרות 1. בחוק זה – "הכנסה מזכה" – הכנסה חייבת שהיא הכנסה מיגיעה אישית לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה, שאינה הכנסה מקרוב ואיננה הכנסה אחרת; כל הדברים שעליהם דיברנו עכשיו. הכנסה מזכה, זאת אומרת, הכנסה שהיא פטורה לפי החוק. זו הכנסה שהיא גם הכנסה מיגיעה אישית וגם הכנסה מעסק או עבודה. הכנסה מקרוב לא פטורה והכנסה אחרת, גם לא פטורה לפי ההצעה. על הכנסה מקרוב, אמרנו שאנחנו נחשוב על זה. שזו ההגדרה הבאה. סעיפי החוק 13. הגדרות 1. בחוק זה – "הכנסה מקרוב" – לרבות הכנסה המיוחסת לאדם מתאגיד שקוף, שבעל זכויות בתאגיד הוא קרובו; הרבה פעמים, עולים חדשים מפיקים את ההכנסה שלהם באמצעות יצירת חברה בבעלותם המלאה בישראל, שמבחינה פורמלית, החברה הזאת קרובה של העולה החדש. זה מבנה עסקי שהוא מבנה לגיטימי והוא נובע בדרך כלל מסיבות בין-לאומיות ולא רצינו שלא לתת פטור במצב הזה. במצב שבו העולה החדש, הוא בעל המניות היחיד בחברה, אנחנו ניתן את הפטור, אפילו אם ההכנסה התקבלה מקרוב, מחברה שהיא בבעלותו המלאה. אבל ככל שיש פה מעורבות של אנשים אחרים, למשל, של אבא שלו, אח שלו, חברה בבעלות של אבא שלו או אח שלו, לפי ההצעה שלנו, לא ניתן יהיה לקבל את הפטור, כי זה יכול לשמש כלי להעברת הכנסות מאדם אחר לקרוב, לצורך ניצול הטבת המס. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> כל הכנסה שהופעל עליה 62א, למרות שההכנסות הן בחברת ארנק ומיוחסות ליחיד, הן בתוך החוק? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אם הוא מחזיק באופן מלא בחברת הארנק, הוא מוגן, לפי מה שאמרנו. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> למה אם הוא מחזיק פחות, על החלק היחסי שלו שעולה למעלה? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> עדיין אנחנו לא רוצים לייצר מצבים שהחלק שהוא בכלל לא שלך, הוא הכנסה של החברה, שמיוחסת אליך, רק כי דין המס קובע שההכנסה היא שקופה - - - << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> אתה קובע את זה. אני לא קבעתי שזה חייב במס בידי היחיד, אתם רציתם את זה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> חברי הוועדה. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> חברי הוועדה אישור. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> למה הוא לא עושה לעצמו משכורת עד מיליון שקל? << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> הוא יכול. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אין בעיה. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> זה הפתרון שאפשר לעשות. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> איך תעשה את זה? אפילו אם הוא 100% של החברה - - - << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אם זה לא קרוב, אין בעיה. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> יש לי חברה בבעלותי המלאה והיא חברת ארנק, זה בסדר. זה כתוב בחוק. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> נכון. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> אבל אם מחזיק שליש ושני שליש זה אחרים, אני לא בטוח שייתנו למשוך מיליון שקל, זו החלטה פנימית. צריכים להחליט בין כולם. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> בקרובים הם מפחדים מתכנוני מס. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> עזוב קרובים. שלושה בעלי מניות שאינם קרובים. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> אם אני מחזיק חברה ב-100% ואני לא מושך את זה במשכורת והחברה עשתה מיליון שקל, אני לא משלם מס חברות וכשאני אחלק דיבידנד עד מיליון שקל, אני לא משלם? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אנחנו מדברים על מצבים שהחברה היא שקופה. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> זאת אומרת, חברה - - - << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> משפחתית. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> שאני לבד בה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> עם זה אין בעיה. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> אבל ההכנסה מיגיעה אישית בחברת ארנק, שאני שליש, עולה עליי, זה החוק החדש. הפכתם את כל חברות הארנק לתאגידים שקופים באל כורחם. אבל זה המצב כרגע. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אם אתה מחזיק עם עוד שותפים ואתה קיבלת את המשכורת שלך מהחברה, אם היא תחת הפטור. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> החלטנו לא לחלק משכורת, עשינו מודל דיבידנד. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> בחברה נשארו רווחים, הרווחים עדיין שייכים לחברה. הם של כולם ביחד. אין שום סיבה שבעל המניות שמחזיק 30%-40%, חלקו הרעיוני באותן הכנסות יקבל את הפטור. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> אם הוא ייקח משכורת, זה בסדר? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אם הוא לוקח משכורת, כן. זה מדיד, אנחנו רואים את מידת ההשפעה שלו, אם הוא פסיבי. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> זה מגביל. אתם עושים חוקים שאתם קבעתם שהיא פיקציה מיסויית כלפי היחיד והיא גם הכנסה מיגיעה אישית ועכשיו אתם אומרים שלא. אנחנו היינו נגד החוק הזה, אבל ברגע שהוא עבר וקבעו שהכנסה מיגיעה אישית, אפילו מה שאתה כותב פה - - - << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בדוגמה של השליש, שזה לא קרובים, אין בעיה. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> אני לא יודע. אתה תגיד. הוא אומר שזו הכנסה של חברה, אם לא משכתי משכורת. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> פה אתם נכנסים להתנהלות החברה. אם אני צריך להשאיר כסף, אני צריך למשוך משכורת ולהעביר את הכסף אם צריך לפעילות החברה? זה מוזר. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> נבהיר לפרוטוקול, שהדוגמה שאבי נתן שהעולה מחזיק בשליש ושני השלישים האחרים לא קשורים אליו, אם זה תאגיד שקוף, זה בסדר. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> רק אם זה נמשך כמשכורת. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> שלומית מאשרת שלא צריך שאלות נוסח לפרוטוקול, זה גם בסדר. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> בתאגיד שקוף שבעלי הזכויות האחרים, הם לא קרובים שלי, זה לא ייכנס להגדרת הכנסה מקרוב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני לא מבינה את הניסוח של "לרבות", מה זה מרבה? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> יש הגדרה של קרוב בהמשך. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> איזו חברה שקופה יש לכם שבעלי המניות הם לא קרובים? חוץ מחברת בית ואמרתם - - - << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> שותפות. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> שותפות זו לא חברה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> כתוב תאגיד. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> בשותפויות זה פתוח מאוד. זה בעיה. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> בשותפות מחלקים בסוף וזה כמו משכורת. מה זה משנה? << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> הכנסות מ-62(א) נחשבות הכנסות מיגיעה אישית, גם אם לא משכתי משכורת. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ככל שאין בתאגיד השקוף, בעל זכויות אחר שהוא קרוב שלו. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> וככל שאתה לא בעל מניות - - - << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> ככל שאני לא. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> מצד שני, אם אתה בעל מניות מהותי בתאגיד הזה, התאגיד עצמו קרוב אליך גם כך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה קורה אם לא יצרו מצב שנועד לחמוק ממס? אלא באמת זו חברה בין-לאומית שהוקמה ועבדה שנים כך, שבה עובדים יחד כמה חברי משפחה? חברה שהקים האב ובניו בחברה. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> או גבר ואישה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> לא כל סעיף אנטי-תכנוני בפקודה, אפילו חברה נשלטת זרה, חברת משלח יד זרה, זה סעיף שבהכרח נועד למנוע תכנון מס שהוא בכוונת תחילה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם אתה מסתכל אחורה ואתה יודע שהחברה הזאת הוקמה ועובדים בה במבנה הזה במשך עשר השנים האחרונות, אתה מבין שאין פה תכנון מס. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> נכון. אני לא חושב שזה משהו אפשרי מבחינת מדידה. אם יש בעל זכויות בתאגיד מסוים, יחד עם קרובי המשפחה שלו, הוא פסיבי וסטודנט, אבל עדיין מחזיק ב-20% בחברה, כי כך הם החליטו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה הולך למקרה קיצון. אני מדברת על דוגמה פשוטה, שהיא גם מדידה. אתה יכול לבדוק במסמכי ההתאגדות, אתה יכול לדעת מי הקים את החברה, מי עובד בה, אתה יכול לראות תלושי שכר, זה משהו שניתן לבחינה. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> אצל העולים זה תכנונים שהם שוליים מאוד. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> לא בשביל לתכנן. מישהו קיבל בירושה 20% מניות מתאגיד משפחתי שקוף ו-20% מהרווחים של התאגיד, מיוחסים אליו באופן אוטומטי ומדובר בהכנסה מעסק. על פעילות עסקית. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> אבל אם זה שקוף, זה משכורת, אתה לא יכול לעצור את זה. אתה יכול לעצור את זה כשזה דיבידנד וזו חברה שהיא סגורה. בתאגיד שקוף, אם מישהו ירש 20%, זה החלק שלו. יכול להיות שאני מנהל וזה מיגיעה אישית. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> זה בדיוק מה שאנחנו רוצים למנוע. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> למה? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> מצבים שבהם מישהו מקבל שכר לא על בסיס עבודה שלו, אלא על בסיס זכויות שקיבל בירושה, על בסיס קבלת חלק בשותפות שלא בהכרח מבטא את התרומה השולית שלו. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> עושים חוק עידוד עלייה וחושדים בעולים. זה לא רק פה, זה בכל התחומים בארץ. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא נוגע בהכרח רק בעולים. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> זה לא רק לעולים. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> זה לא רק אצל העולים, זה משהו כללי במדינה. אם העולים מרגישים שיש בכל פינה משהו ונלחמים בהם, למה שהם יעלו? מס הכנסה צריך להילחם נגד התופעה השולית בשומות, אבל לא להוציא את הכול או לעשות חיים קשים. המטרה היא לעודד עלייה. אני עובד עם המון עולים, אני מייעץ לסוכנות היהודית בצרפת, לפני כמה ימים הרציתי בצרפת והם ממש מפחדים. בצרפת, יש להם הגדרה חוקית וזה לא מרגיש כמו רדיפה. כשהם באים לפה, הם גם לא מבינים, זה משהו שחדש בשבילם, הם מפחדים. הרבה פעמים המייצגים גם לא מבינים מה מס הכנסה רוצה. בלשכות מס הכנסה ובמשרדים, הרבה פעמים לא מבינים מה עושים וכל משרד עושה משהו אחר וזה יוצר בלגן והעולים הם הקורבן. יש הרבה אנשים שמעדיפים ללכת לדובאי. רוצים להביא אנשים שצריכים עידוד כספי כדי לעלות, אבל היום יש את דובאי, שזה גן עדן פיננסי וכל האנשים האלה ילכו לדובאי. עושים כסף, 10-15 שנה בדובאי ובאים לפה ולא חייבים שום דבר. אם רוצים לעודד עלייה, לדעתי, צריך לשנות את הגישה שהעולה הוא חשוד וצריך לתפוס על כל מקרי הקיצון האלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישי, קשה לי עם הגדרה שמתחילה ב-"לרבות", לא ברור מה הבסיס, מה היא הכנסה מקרוב? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> הדוגמה הקלאסית זה שקרוב נותן משכורת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל זה לא כתוב. כתוב "לרבות", לא יודעים מה היא הכנסה מקרוב, יודעים מה היא גם כוללת. ננסה לחשוב. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אין התנגדות להוסיף שם משהו, אם זה לא ברור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני מבינה מה היה לכם בראש כשכתבתם את זה וממה רציתם להימנע, אבל כשקוראים את זה, זה לא מובן. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> הרעיון היה להגיד שלמרות שהכנסה לא עוברת מקרוב לך, היא עוברת דרך התאגיד השקוף, להתייחס לזה בצורה מיוחדת. כששאר המקרים היו נראים לנו יחסית ברורים, אבל אפשר להבהיר את זה בנוסח. סעיפי החוק 13. הגדרות 1. בחוק זה – "עולה" – יחיד שבידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י–1950, או מי שנמנה עם סוג בני אדם שביום תחילתו של חוק זה נקבע לגביהם שזכאים לסל קליטה לפי סעיף 2 לחוק סל קליטה, התשנ"ה–1994, אך למעט מי שאזרחותו הישראלית בוטלה על פי סעיף 11 לחוק האזרחות, התשי"ב–1952; היא הגדרה דומה להגדרה שקיימת היום בפקודה. היא מתייחסת למי שיש לו אשרת עולה לפי חוק השבות, או למי שזכאי לסל קליטה, לפי סעיף 2 לחוק סל קליטה - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה זה צריך להיות ביום תחילתו של חוק זה? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אנחנו יודעים היום מי זכאי לסל קליטה ואנחנו לא יודעים מה יקרה במהלך השנים הקרובות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו מדברים רק על מי שעלה ב-2026. אנחנו לא מדברים על השנים הקרובות. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אם יש מישהו שלא זכאי לסל קליטה ופתאום הוא הופך לזכאי ב-2028, כי השתנו החוקים, זה מייצר לנו מורכבות. זאת הייתה המחשבה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא הבנתי. לא מספיק שהוא יהיה יחיד שיש לו אשרת עולה או תעודת עולה? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> יש כל מיני סוגי אנשים שזכאים לסל קליטה, שהם לא - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירו מי זכאי היום לסל קליטה, אם יש שונות בין סוגים שונים של עולים. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> שלום, רודין נפסון מרשות המיסים, אני אנסה לענות לשאלתך. זה דומה לפקודה, מה שהורדנו, זה הנושא של תושב ארעי שמקבל אשרה א/5 שהוא לא אזרח. תושב ארעי אפשר לקבל מסיבות שונות. לא הכללנו את התושב הארעי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש קשר בין התושב הארעי לסל הקליטה? << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> סל קליטה, הוא משהו שכבר היום נמצא בהגדרה של עולה. תושב ארעי לא קשור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה אתה מזכיר תושב ארעי? << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> עולה יכול להיות מכוח אשרת עולה, שמתקבלת מרשות האוכלוסין, או תעודת עולה שמתקבלת ממשרד הקליטה, או מי שזכאי לאשרה או לתעודה. זה אני מקריא מהפקודה. אשרה זה רשות האוכלוסין, תעודה זה משרד הקליטה ובידו אשרה של א/5, רישיון לתושב ארעי, אין לו זכות הצבעה, אבל יש לו את רוב הזכויות הסוציאליות שיש לאזרח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל הוא לא עולה. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> לפי הפקודה היום הוא עולה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר, הוא מסביר מה ההגדרה של עולה לפי הפקודה. אבל בכל זאת, בחרתם לייחד את ההגדרה ולעשות אותה אחרת והשאלה לגבי סל הקליטה. אמרתם שצריך להימנות עם סוג בני אדם שביום תחילתו של חוק זה נקבע לגביהם שזכאים לסל קליטה, לכן השאלה, למה לדחות את זה ליום התחילה? << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> יום התחילה, ישי יענה. לגבי סל הקליטה, הוא כבר היום כתוב בפקודה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו מחוקקים חוק חדש, אנחנו לא נשענים ומכניסים אותו לתוך הפקודה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> מה שמטריד אותך זה עצם הקביעה שהם זכאים לסל קליטה, או המועד הרלוונטי? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם וגם. להבין למה אתם רוצים להוסיף את זה. אם היחיד הוא עולה שבידו אשרת עולה, או תעודת עולה, זה בסדר. זה מאפיין את העולה. למה צריך את ההתייחסות לסל הקליטה? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אם משרד העלייה והקליטה היו פה, הם היו יכולים להסביר את זה יותר טוב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אין פה נציגים של משרד העלייה? << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> ומי שכבר קיבל סל קליטה לפני 20 שנה והוא חוזר, הוא לא יכול לקבל עוד פעם סל קליטה, הוא לא נכנס לחוק? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> לא כעולה. הוא יכול להיכנס כתושב חוזר ותיק. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> יש הבחנה? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כן. מי שזכאי לסל קליטה, יש תנאים מסוימים, שמראים שעלית עכשיו ושאתה זכאי מהמדינה להטבות של עולה השנה. מבחינת המועד הרלוונטי, שם אנחנו יכולים להתגמש, להוריד את "ביום תחילתו של חוק זה". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל אתם עדיין מבקשים שזה יהיה מי שזכאי לסל קליטה? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כן. אני אשמח לחכות למשרד הקליטה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש פה נציג של משרד העלייה והקליטה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני ממשרד האוצר, אבל אני מסכים איתם שצריך לחכות למשרד הקליטה כדי לתפור את ההגדרה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> רק חשוב מאוד אם אנחנו נכנסים את זה כחלופה, שהוא זכאי לסל הקליטה בשנת 2026 ולא בשנה שלאחריה. שלא יקרה מצב שמישהו יגיע ב-2027 ויגיד שהחוק לא מגדיר מתי מקבלים את סל הקליטה ויטען שהוא זכאי. אחרי שנבין את המשמעות, אנחנו צריכים שזה יהיה לפחות עד שנת 2026. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בסוף, "למעט מי שאזרחותו בוטלה על פי סעיף 11 לחוק האזרחות", זה מקרים שמישהו נכנס על יסוד פרטים כוזבים וביטלו לו, אנחנו מבהירים שהוא לא יהיה זכאי, כי הוא נכנס בצורה כוזבת. יש מקרים נוספים שביטלו לאנשים אזרחות ואלה לא אנשים שאנחנו רוצים לעודד להגיע לישראל. סעיפי החוק 13. הגדרות 1. בחוק זה – "פקודה" – פקודת מס הכנסה; "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, למעט חברה שבבעלותו המלאה של העולה; הסברתי קודם, קרוב בסעיף 88, אנחנו מדברים על "בן זוג, אח, אחות, הורה, הורה וצאצא וצאצא של בן זוג ובן זוגו של כל אחד מאלה". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זו הגדרה רחבה של קרוב. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כן. צאצא של אח או אחות ואח או אחות של הורה וגם "חבר בני אדם שבהחזקת אדם או קרובו ונאמן כהגדרתו בסעיף 75ג לגבי היוצר בנאמנות תושבי ישראל או בנאמנות תדירה וכן נאמן לגבי נהנה בנאמנות, נהנה תושב חוץ, או בנאמנות לפי צוואה". << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> אנחנו לא מצליחים לשכנע אתכם בעניין של הקרוב, אבל תחשוב על מצב ששלושה אחים עלו יחד לארץ והקימו חברה, אף אחד מהם לא זכאי לפטור? בגלל הגדרת קרוב, כולם בחוץ. זו דוגמה אבסורדית. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ננסה לחשוב על הצעה. << דובר >> עופר רז: << דובר >> הבעיה שתראה 2,000 חברות של שלושה אחים. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> כולם חשודים. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> זה יכול לקרות ששניים, שלושה אחים עולים ביחד ומקימים חברה. << דובר >> עופר רז: << דובר >> לא חשודים. אסור. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> אין בעיה, תתפסו את האנשים האלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא צריך ללכת רחוק, שלושה אחים, יש להם חברה שפועלת כבר עשרות שנים, כל אחד מהם מקבל משכורת, אחד מהם מחליט לעלות לישראל, הוא ממשיך למשוך את המשכורת כפי שהוא עשה בשנים הקודמות ואתה לא נותן לו את הפטור. אתה אומר לו אל תעלה לישראל, תישאר שם. עופר, זה משהו שניתן לבדוק. אתם יכולים לייצר מנגנון שדורש מידע על חמש השנים האחרונות, האם נמשכה משכורת, האם נמשך דיבידנד. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> גם זה אתה לא יכול. הרבה פעמים כשאנשים באים לארץ - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אפשר לייצר את המנגנון. אם זה החשש, למרות שהוא כנראה במספרים מינוריים, זה משהו שניתן לבדיקה. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> גם אצל העולים, האנשים באים והם לא מכירים אף אחד, הם לא סומכים על אף אחד ולפעמים השותף הטבעי שלהם זה בני המשפחה והם עושים עסקים רבים ביחד. לדוגמה, כשרשות המיסים קבעו כשהוא נוסע לחו"ל עם המשפחה שלו זה חופש. והסברתי שלא כך, כי פעמים רבות כשעולה נוסע עם המשפחה שלו לחו"ל הוא משאיר את המשפחה והילדים אצל סבא וסבתא והולך לעבוד. לפעמים התרבות והלך הרוח של העולה הוא קצת שונה וצריך לקחת את זה בחשבון. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> השאלה מאיפה התחלנו. כל הצעת החוק הזה התחילה מהרעיון להביא עולים ממעמד מסוים, שהופכים להיות שכירים בחברות הישראליות, הופכים להיות שכירים בתאגידים בין-לאומיים, או מגיעים כבעלי תפקידים. הצעת החוק התחילה ממתן הטבות לשכיר במעמד הבינוני ולא לאנשי עסקים. ניסינו להתוות קו מחשבה שלפיו כל מי שהוא שכיר קלאסי, או עובד גם כעצמאי בשוק הפרטי, נכנס פה בקלות ומקבל הטבה שלא ניתנה אף פעם, מקום המדינה. עכשיו להגיד בוא נוסיף שכבה של אנשי עסקים, זו שאלה אם זו הייתה הכוונה. אני לא חושב שכללנו בהערכת התקציב את בעלי העסקים שהם בעלי מניות ובעלי חברות. << דובר >> עופר רז: << דובר >> שהפטור הנוכחי מספיק טוב בשבילם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אין לו תקרה. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> הבעיה שגם בפטור הנוכחי אתם נלחמים נגדם. כשאתם מעודדים אנשי עסקים לעלות, אם משטר המס יותר טוב פה, את כל התכנונים הם יעשו פה בארץ ויביאו את הכסף שלהם ובעוד חמש שנים, אתה תמסה אותם ב-50%. אבל אם לכתחילה אתה מתנגד לאנשים האלה, אנשים יעשו את תכנוני המס שלהם בחו"ל ואתה לא תראה את הכסף שלהם, כי גם אחרי עשר שנים, הם לא יביאו את הכסף שלהם. << דובר >> עופר רז: << דובר >> מעולם לא נצליח לתת הטבה יותר גדולה ממה שנותנים היום בחו"ל. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> אתה יכול. - - - מה זה משנה אם אתה לא רואה מס במשך חמש שנים? אתה תראה מס אחרי, בשנה השישית, שביעית, שמינית. הם לא ישנו את צורת העשייה שלהם אחרי חמש שנים. << דובר >> עופר רז: << דובר >> אדם שהוא כבר היום בתוך חברה שבבעלותו, או בבעלותו החלקית, מערכת הטבות המס שלנו היום נותנת לו פתרון די טוב להכנסות שלו. כי אנחנו לא רואים מהם מס, בואו נהיה כנים עם עצמנו. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> עכשיו אתה רואה. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> אתה רואה. אתה מתנגד. אתה לא רואה מס כי אנחנו עושים את העבודה. << דובר >> עופר רז: << דובר >> מאלה שבחו"ל? << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> אתה רואה והיית יכול לראות יותר, אם הגישה מלכתחילה הייתה שונה. יש אנשים שייקחו את התמריץ הזה וינצלו אותו לרעה, אבל זה יהיה מיעוט, זה יהיה בשוליים, אבל בסוף נביא אנשים שאנחנו רוצים להביא אותם, כי נותנים להם שקט ואחרי שהתקופה תעבור, הם ימשיכו להביא את הכסף שלהם לפה. זה כל העניין. ההטבה בסוף לאנשי עסקים היא לשנתיים וחצי. כי ממילא יש להם נקודות זיכוי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יכול להיות שזו לא מטרת החוק בבסיס, אבל תחשבו על זה, בטווח הארוך, אין ספק שזה יכניס - - - << דובר >> עופר רז: << דובר >> יש שם הטבת מס אין-סופית לחברות בחו"ל של עולים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתה רוצה להביא אותם לפה, עופר. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> בשטח זה לא בדיוק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עופר, נצא מנקודת הנחה שאנחנו רוצים אותם פה, כי אנחנו מדינת עלייה, זה אחת. ושתיים, אם אפשר להכניס כסף לקופת המדינה בסוף, למה לא לעשות את זה? תסתכלו על הטווח הארוך. אני לא מבין אתכם. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> הבנו את העמדה של הוועדה על קרובים. אני חושב שהמסר עלה, אנחנו נבחן את זה, נחזור לוועדה. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> אני לא יודע מה המשמעות של חוק השבות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם אתה מעלה פה את חוק השבות, אנחנו בבעיה רצינית. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> זה מה שכתוב, זה התנאי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה הבעיה? אם הוא עלה מכוח חוק השבות, הוא עולה לכל דבר ועניין. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> בדרך כלל, אנחנו מסתכלים על תושב ישראל לראשונה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> למה אתה מתכוון? לעולה לארץ מכוח חוק השבות, או שאתה מדבר על תושב חוזר? << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> השאלה אם רק מי שעלה מכוח חוק השבות זכאי? - - - << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> בדרך כלל זה מי שתושב פיסקלי לראשונה. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> אבל זה לא כתוב כך - - - << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> כשנגיע לסעיף 3 נדבר על זה. כרגע אנחנו בהגדרות בסך הכול. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא לדבר על זה עכשיו? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> כי עוד לא הגדרנו תושב חוזר ותיק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> להגיד שאין באמור בחוק כדי לגרוע מהוראות לפי סעיף 14. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> זה בסדר. זה גם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תנו תשובה. אלא אם אתם צריכים את משרד העלייה והקליטה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> יש לנו תשובה. זה יהיה רלוונטי, כשנקרא את סעיף 2, את הסעיף האופרטיבי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו כבר בזה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רוצה לחזור להגדרה של עולה, לא משנה מכוח מה הוא הגיע לארץ, כנראה מכוח חוק השבות, כי אם לא היה זכאי לפי חוק השבות, כנראה לא היה מגיע לישראל ולא היה מוגדר כעולה, עד כאן אנחנו מסכימים? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> למה לא להגדיר כל מי שעלה לישראל כעולה בשנת 2026 וקיבל את תעודת העולה? אתה כולל את כולם. אתה רוצה, תוסיף גם תושב חוזר ותיק. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> יש עם זה כמה בעיות. קודם כל, תעודת העולה לא תמיד מייצגת את המועד שהעולה הגיע לישראל. יש מצבים של אנשים שקיבלו תעודת עולה לפני מספר שנים ולא עשו עלייה. הם רק קיבלו את תעודת העולה, אבל את העלייה האמיתית הם עושים ב-2026, אותם אנחנו מכניסים פנימה. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> זה אנשים שתכננו עליה ובסוף לא הצליחו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא לא יהיה זכאי. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אלא אם כן, הוא חוזר אחרי עשר שנים והוא זכאי מכוח תושב חוזר. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> יש לנו לא מעט מצבים - - - << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> יש אנשים שקיבלו תעודת עולה והם עולים כמה שנים אחרי - - - ומשרד הקליטה לא יודע לעדכן את תאריך העלייה לפי מועד העלייה בפועל. הקריטריונים של משרד הקליטה, זה ברגע שאתה יורד מהמטוס ועשית את כל הפרוצדורה. זה משפטי, זה קבלת אזרחות. במס, זה תושבות פיסקלית והיא לא תואמת בהכרח את קבלת תעודת הזהות. יש מקרה הפוך, שבן אדם מגיע לגור פה והוא לא עושה עלייה, הוא חייב במס פה בארץ, למרות שאין לו תעודת עולה ואין לו תעודת זהות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> את האנשים האלה אתה גם רוצה לכלול בהטבה? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> כן. << דובר >> רוני גנוד: << דובר >> אני רוצה לדייק משפטית, אשרת עולה ותעודת עולה, מוגדרים בחוק השבות. לכן מפנים פה לאשרת עולה ותעודת עולה לפי חוק השבות. אם יש מישהו שהגיע לארץ ואין לו אשרת עולה ותעודת עולה, הוא לא כלול בחוק הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש לו. אבל הוא קיבל את זה בשנת 2024 והוא לא עלה לארץ. זה מה שאומר אבישי. << דובר >> רוני גנוד: << דובר >> הזמנים זה דיון אחר. הדיון על הזמנים, זה יותר בירוקרטי. אם אותו אדם לא קיבל אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, הוא לא ייכלל בחוק הזה, הוא לא יקבל את ההטבה. למרות שמבחינה פיסקלית הוא תושב ישראל. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אם נדייק את שני התנאים, תנאי ראשון, אתה מחזיק בתעודת עולה, לא משנה אם היא מ-2026, 2025, 2024, תנאי שני, שהגעת בפועל ב-2026. << דובר >> רוני גנוד: << דובר >> צריך לחלק בין השאלה מתי הוא קיבל את תעודת העולה או אשרת העולה, שזו שאלה בירוקרטית, אם זה לפני, אחרי, תוך כדי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה חשוב. אני מבין שרוצים לכלול אותם בהטבה ומאידך, שמעתי בדיונים קודמים שמי שהיה ביום ההצהרה, ב-6 בנובמבר, לא רוצים לכלול אותם. איך זה מסתדר? << דובר >> רוני גנוד: << דובר >> אדוני יושב-הראש, אני מסכים שזה חשוב. מי שאין לו אשרת עולה או תעודת עולה, נעזוב שניה את המועד, לא נכנס להגדרת עולה ולכן, לא יהיה זכאי להטבות מכוח החוק הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה ברור. על זה אין עוררין. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אנחנו מסתכלים על מועד ההגעה בפועל. המועד שבו קיבלת את התעודה, פחות משנה לנו. אנחנו רואים לא מעט מצבים עם נוער שמגיע לפה לשנות שירות וקיבל תעודת עלייה, אבל לא נשאר כאן, מבחינתנו, הם לא הגיעו. אנחנו בודקים שהגעת בפועל לראשונה ב-2026. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מישהו הגיע לבדיקה בחודש נובמבר, את תעודת העולה שלו הוא מקבל רק בינואר 2027, הוא נכלל בחוק או לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל הוא הגיע לישראל ב-2026. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לפי מה שנאמר עכשיו, הוא צריך להיכנס. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בדיון הקודם, צבא הוחרג. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> בהנהלת מס הכנסה נתנו הבטחה שתקופת הצבא והלימודים, יקפיאו את הזכויות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה נאמר בדיון הקודם - - - << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> זה לא בדיוק מה שאמרנו. נדייק. חייל הגיע מחו"ל - - - << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> לפני הנושאים המורכבים. נסביר את התנאים. יש שני תנאים כדי שאדם יהיה זכאי, צריך להיות גם עולה, לא אכפת לי מתי וגם תושב ישראל לראשונה, שזה בעצם המועד שאתה הופך להיות תושב ישראל לצורכי מס לראשונה. זה מתבסס על מבחן מרכז החיים שלך, צריך שהפעם הראשונה שמרכז החיים שלך הוא בישראל, תהיה בשנת 2026. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לפי מה שאתה אומר, מישהו עלה בנובמבר 2025, עדיין לא היה 185 יום בארץ, אין לו עדיין מעמד פיסקלי בישראל, ה-185 יום יעברו רק ב-2026, החוק יחול עליו או לא? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> תלוי אם הוא יישאר כאן או לא. אם הוא נשאר כאן, אנחנו רואים אותו כמי שהפך לתושב ישראל ביום שהוא הגיע, נובמבר 2025. אם מחליטים שהחוק יחול רק על מי שעלה מינואר, לא נוכל להכניס אותו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי שעלה בנובמבר ועדיין לא היה פה 185 יום, שיחזור למדינה המוצא ויחזור לפה בנובמבר 2026 והוא יהיה זכאי. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> נכון, אבל קשת המצבים היא רחבה מאוד. אנחנו צריכים לקבוע את התבנית ומי שמצליח להיכנס לתבנית נכנס ומי שלא, לא. המס בא אחרי ההתנהגות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני איתך. אני רק רוצה שיהיה ברור מי זכאי ומי לא. תגיד לי רק מי שעולה בפברואר 2026, אני איתך. אפשר להתווכח על זה, אבל שנדע מי זכאי ומי לא. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> נכון לעכשיו, מי שעולה בינואר 2026 לראשונה, הופך לתושב בישראל, מעביר את מרכז החיים שלו לאחר ינואר 2026, ברור לנו שהוא בפנים. לגבי נובמבר-דצמבר, זה עדיין בבדיקה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מתי אתה בודק את מרכז החיים? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> המועד שבו העברת את מרכז החיים, זה משהו שלא תמיד ניתן לדעת ביום הראשון. זה משהו שאפשר להסתכל אחורה ולראות על בסיס כלל ההתנהגות שלך, מתי היום האפקטיבי שהגעת לכאן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אין דרך למצוא הגדרה שתיתן גם ודאות ויציבות וגם תהיה מדידה? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> החוק לגבי המועד, הוא לא ברור. אין יום שאפשר לשים עליו את האצבע. יש לנו הצעת חוק שבה אנחנו מנסים לדייק את יום ההגעה בפועל. יש תגובות רבות של הלשכות על הצעת החוק הזה, היא עדיין לא יצאה. נמשיך בתהליך אחרי שנסיים את הנושא הזה. היום שבו אדם הפך לתושב ישראל לראשונה, או היום שבו הוא הפך לתושב חוזר ותיק, זה משהו שניתן לבדוק בדיעבד. לכן אמרנו גם בדיון קודם שהנוהל לתת תיאום מס, צריך להיות הדוק וברור מאוד. ביום שאדם נוחת בארץ ומגיע ומבקש תיאום מס, מתאם המס לא יכול להיות בטוח שזה באמת היום שבוא הוא הגיע ולכן, הנוהל הוא מצומצם. אף אחד מאיתנו לא יכול לדעת בוודאות את היום המדויק שהבן אדם הגיע. זה יכול להיבדק בדיעבד וזה אחד התנאים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נכנסנו עכשיו לאלמנט של אי-ודאות. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אנחנו חיים את הנושא הזה מתיקון 168, משנת 2007. התיקון אמר שרק מי שהגיע לישראל מ-1 בינואר 2007 זכאי לתיקון. הגיעו לא מעט תיקים שהייתה שאלה אם העולה הגיע ב-2006 או ב-2007. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם התכלית לעודד עלייה לארץ, אם אתה משאיר בירוקרטיה וחוסר ודאות, אתה לא מעודד עלייה לארץ. ניתנת פה הטבה, שהיא באמת יפה, אבל אדם לא יכול לדעת בזמן אמת אם הוא זכאי לה או לא. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> הוא לא יכול לתכנן את העלייה שלו, כי אתם לא סגורים על מתי. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> בנוהל לא נגענו בקריטריון של קביעת המעמד ונתנו מסלול ירוק, שאם אתה נכנס למסלול הירוק בהכרח אתה יודע. המסלול הירוק אומר שאם היית בעשר השנים שקדמו לשנת 2026, פחות מ-90 ימים בארץ בכל שנה, אתה יכול להיות רגוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה פה אתה לא רוצה לעשות את זה רטרו? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> כי יש לזה עלות אחרת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> בתיקון 168 לא הפסדת כלום. אם הבן אדם לא היה מגיע, לא היית רואה את המס. אם הוא הגיע, אתה עדיין לא רואה את המס. פה הבן אדם מגיע לישראל, עובד פה, יש מישהו שמשלם לו, אצלו זה הוצאה, אצל זה שמקבל זו הכנסה. יש פה עלות אחרת. החוק הזה הוא שונה במשמעות שלו ממצב שאני אומר לבן אדם, לא שילמת לי עד היום, כי היו לך עסקים בחו"ל, תבוא כאילו לא עלית, לא היית כאן. זה אירוע שונה ממצב שבו אני אומר לבן אדם, על המשכורת שלך ממעביד שרושם את ההכנסה כהוצאה, אתה גם פטור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל בכל מקרה ההוצאה לא משתנה בצד של המעסיק. הפטור הוא בגין ההכנסה. אתה לא מזכה את המעסיק. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אבל אם הוא לא היה שם, לא הייתה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נניח שהוא מקבל משכורת, ההקלה על ההכנסות שלו, לא על ההוצאה של המעסיק. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> נכון. ברוב המקרים המעסיקים יהיו ישראלים. כשיש מעסיק ישראלי שמשלם לעובד ישראלי, אצל המעסיק יש הוצאה מוכרת והעובד משלם עליה מס. זה כלים שלובים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה משנה למעסיק? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> מבחינה תקציבית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תקציבית של מי? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> של הכנסות המדינה. יש לנו - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נניח עלה בנובמבר 2026, משלם את המיסים כדין במשך כל השנה, בסוף השנה הקלנדרית, עושים את הבדיקה אם הוא עולה ואם כן, עושים לו זיכוי במס. מה הבעיה בזה? לא פגעת במעסיק, לא פגעת בצד ההכנסות שלך, בכל מקרה היית משלם את אותו סכום. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> יש פה כמה שאלות. הוודאות, האם אני יודע אם אותו נכנס או לא נכנס לחוק? אם הוא עלה ב-2025 או ב-2026. אם לוקחים את זה אחורה עכשיו לכל מי שעלה ב-2025 - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 2026 נניח. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אנחנו אומרים, כל מי שעלה ב-2026 יקבל את ההקלה. ההקלה הזאת יותר משמעותית מההקלות שהיו עד עכשיו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר שהיא משמעותית יותר, שהיא מגדילה את סך הכסף שהמדינה תצטרך לזכות. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> בדיוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה חוזר לתכליתו של החוק. זה דיון שכבר נעשה. כמה הקצבתם לחוק הזה? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> חצי מיליארד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם רוצים לייצר את התבנית שתענה לחצי מיליארד, ללא קשר מי עולה, לא עולה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> נכון. כך בחנו את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו חוזרים לדיון הקודם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אמרתי גם בדיון הראשון, בעיניי זה כסף טיפש, אבל בסדר. לא כך מתמרצים עלייה. להתמודד עם העלייה, זה בכלל להתמודד עם הקליטה והייתי מעדיף שתשימו את הכסף הזה בלייצר מציאות טובה יותר לעולים. אנשים עולים למדינת ישראל מציונות קודם כל. הקשיים שהם נתקלים פה, מוביל לחזרה של כ-30% בשנה הראשונה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> בהכרח זה לא כלי יחיד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הרבה יותר חשוב להשאיר את האנשים פה, גם לטובת המדינה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> התפקיד שלנו ברשות המיסים הוא לדעת איך ליישם את זה נכון. אנחנו הגוף שמוציא לפועל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ההמלצה הייתה למשרד העלייה והקליטה, אבל הם לא פה לשמוע אותי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתם רוצים שנתקדם? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נחזור גם להגדרת עולה וגם ביחס לסעיף 2. תאגיד שקוף. אתה רוצה לחזור לקרוב, למעט חברה שבבעלותו המלאה של עולה? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> הסברתי את זה קודם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תעשו שיעורי בית על הנושא של הקרוב. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> סעיפי החוק 13. הגדרות 1. בחוק זה – "תאגיד שקוף" – כהגדרתו בסעיף 64(א) לפקודה; זאת בעצם הגדרה מהותית שאומרת חבר בני אדם שרווחיו והפסדיו מיוחסים לבעלי הזכויות בו, שזה כולל גם שותפות. סעיפי החוק 13. הגדרות 1. בחוק זה – "תושב חוזר ותיק" – כהגדרתו בסעיף 14(א) לפקודה, ובלבד שבידו תעודת תושב חוזר שהנפיק לו משרד העלייה והקליטה; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לשם מה נדרשת הסיפא הזו? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> יכול להיות מצב שבו - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תושב חוזר ותיק הוא "יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים רצופות לפחות", למה ובלבד? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> המטרה לתת את ההטבה הזאת למי שעלה לישראל. אנחנו לא רוצים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי שעדיין לא עלה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> מי שיעלה לישראל. יש המון מצבים של אנשים שהיו פה פעם, לאו דווקא מתוך מטרה להיות אזרחי ישראל. למשל, עובד זר שהגיע לכאן לפני 20 שנה והיה פה חמש שנים. אם הוא מגיע לארץ שוב כדי לעבוד בארץ, לא משנה באיזה סטטוס הוא, הוא מגיע שוב כעובד זר, בהגדרות של הפקודה הוא תושב חוזר ותיק. כי כשהוא היה פה לפני 20 שנה, הוא היה תושב ישראל, כי מרכז החיים שלו היה פה במשך חמש שנים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם הוא רוצה להחזיר את מרכז חייו לפה? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> בהגדרות של פקודת מס הכנסה, הוא תושב חוזר ותיק, אבל הוא עדיין בא כתושב זר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה הולך לדוגמאות הקיצוניות. מדברים על מישהו שהיה פה ורוצה לחזור, לא עובד זר. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> לכן אנחנו אומרים שיש בידו תעודת תושב חוזר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתה פותר את זה בזה שיש לו את תעודת העולה הראשונה שלו. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> לא משנה לנו ממתי התעודה, רק כדי לעשות הבחנה בין עובדים זרים שהיו פה וחזרו - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם רק עובדים זרים נופלים פה בהגדרה הזו? למי מנפיק משרד העלייה והקליטה תעודת תושב חוזר? והאם זו בדיוק הקבוצה שנופלת להגדרת תושב חוזר בסעיף 14 לפקודה? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> לא בהכרח. אנחנו רוצים את זה כשני תנאים. דוגמה נוספת שאפשר לתת היא של מהנדס זר, שעובד עבור חברה זרה והגיע לארץ לפרויקט מסוים והיה כאן עם משפחתו למשך שלוש שנים. אחרי עשר שנים, הוא חוזר לפרויקט נוסף עם אותה חברה זרה. הוא לא מתכוון בכלל לעשות עלייה. יבואו ויגידו לו שהוא עומד בהגדרה של תושב חוזר ותיק, היית פה שלוש שנים רצופות, אתה עכשיו שוב - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מכוח מה הוא היה פה? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> הוא נשלח מטעם מעביד זר לכאן. גם אם הוא לא היה ישראלי - - - אני מסביר למה צריך שיהיה גם את התנאי שתהיה לו תעודת תושב חוזר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תגדיר שהוא יהיה ישראלי. אתם רוצים להכליל גם את הישראלי שנעדר מהמדינה עשר שנים וחזר. << דובר >> אפרת לקס: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל הישראלי היה ישראלי במצבו הראשון. העובד הזר אף פעם לא היה ישראלי במצבו הראשון. תגדיר את המצב הראשון, מי שהיה ישראלי, עזב לעשר שנים וחזר ואז, לא צריכים את התעודה הזאת ממשרד העלייה והקליטה << דובר >> אפרת לקס: << דובר >> ממילא מעמד של תושב חוזר, מקנה לו הטבות, להבנתנו ונציגות משרד הקליטה צריכה להתייחס לזה. כלומר, אנחנו לא יוצרים בירוקרטיה חדשה, כי ממילא תושב חוזר עובר במשרד הקליטה, כמו מי שרוצה להוציא תעודת עולה. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> זה כן בירוקרטיה חדשה. עולה צריך לעבור דרך משרד הקליטה כדי לקבל תעודת זהות וכך הם מקבלים גם את תעודת העולה. ישראלי שחוזר, לא אכפת לו ממשרד הקליטה. הישראלים שחוזרים, לא עוברים דרך משרד הקליטה. למשרד הקליטה אין את כל המידע שיש למס הכנסה, לגבי התקופה שהם לא היו בארץ וכדומה והרבה פעמים, הם לא רוצים להנפיק להם תעודה, למרות שהם זכאים. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> מי שלא היה פה עשר שנים ומבקש תעודת תושב חוזר - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חבל שמשרד הקליטה לא פה, כי הם היו אמורים לבדוק את זה. << דובר >> רוני גנוד: << דובר >> משרד הקליטה יכול היה לעזור לנו בדיון הזה ולצערי, הוא לא פה. אבל למיטב ידיעתנו, מי שזכאי לתעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה, תמיד יהיה זכאי להגדרת תושב חוזר ותיק במס הכנסה. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> הפוך. << דובר >> רוני גנוד: << דובר >> או הפוך. כל מי שיוכל לקבל את התעודה הזו, הוא גם זכאי לתושב חוזר ותיק במס הכנסה. זה למיטב ידיעתנו. ייתכנו מצבים שיש תושב חוזר ותיק, שלא מעניין אותו משרד הקליטה ואחרי החוק הזה, הוא יצטרך ללכת למשרד הקליטה, זה חלק מהתנאים. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אנחנו צריכים למנוע מצב שעובדים של חברות זרות שבאים לעשות פה פרויקטים ומקבלים משכורות יפות מאוד - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מסכים איתך. אני רק לא רוצה שעל הדרך, אותו תושב חוזר ותיק שרוצה לחזור לישראל, בסוף ייפול מהחוק בגלל בירוקרטיה בתוך משרד הקליטה, כי אנחנו רוצים להחזיר את המוחות שברחו ולכן, אני מציע שנמתין לדיון הזה כשמשרד הקליטה יהיה פה. << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> התנאים של מס הכנסה עדיפים. יותר קל במס הכנסה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתה יודע להביא תעודה כזאת? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אם אנחנו נותנים לו אישור של תושב חוזר ותיק, לפי מה שאנחנו יודעים בטוח משרד הקליטה ייתן לו תושב חוזר. כי אנחנו יותר מחמירים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> את ההגדרה האחרונה ישי. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> סעיפי החוק 13. הגדרות 1. בחוק זה – "תושב ישראל" – כהגדרתו בפקודה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> תושב ישראל זה מי שמרכז החיים שלו בישראל. מרכז החיים נמדד על פי המבחנים המהותיים, אם אתה גר כאן, המשפחה פה, הבית שלך כאן וגם ממתי. בשביל לקבל את ההטבה הזאת, אתה צריך להיות תושב ישראל בשנת 2026. לא מספיק שרק תהיה לך תעודה או רק התכוונת לעלות, אלא - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה בעייתי ואנחנו צריכים לחזור לדון בזה. כי אין באמת ודאות אם אתה תושב ישראל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אין הגדרה מובנית לזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> נכון להיום אין לנו. זה לא כזה פשוט לדעת. בחלק מהמקרים נדע את זה בדיעבד. לפעמים יש מקרים קלים, שכל המשפחה עלתה, עם ילדים שנקלטו בבתי הספר וזה קל. מהיום שהילדים עלו יחד איתך, זה בהכרח יהיה היום שהמשפחה באה. יש לפעמים מקרים קשים, של אדם שהולך וחוזר במשך כמה שנים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו כבר בחודש מרץ. מישהו יעלה עכשיו, בשנת 2026, בינתיים המשפחה תכין את עצמה והמשפחה תעלה ב-2027. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אם הוא ממש כאן - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא פה. אבל המשפחה לא פה. לכן, ההגדרה איך אתה קובע שהוא תושב, היא חשובה פה. יכול להיות שהוא יעלה לבד, בשביל לקבל את ההטבה. הוא מתכוון לעלות, אבל הוא לא יכול בחצי השנה הקרובה להביא את כל המשפחה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אם הוא בעצמו מראה מסת ימים קריטית, זה לאו דווקא 183 ימים, זה יכול להיות פחות, מרכז החיים שלו כבר מתהווה פה בארץ ובמצבים מסוימים, אפשר להגיד שהוא עלה לפני המשפחה. אנחנו רואים המשכיות לשנה הבאה, אין שום סיבה לבוא ולהגיד שהוא לא הפך תושב ישראל כבר השנה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה לא מדויק אבישי כי אתה מדבר על כל שנת 2026. יכול להיות שהוא יחליט לעלות בדצמבר 2026, איך אתה קובע את זה במצב כזה? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אם הוא עלה בדצמבר 2026 ואנחנו רואים רצף בשנת 2027, כלומר לא הגיע לפה בשנת 2026 ליומיים, נעלם וחזר באפריל, אלא יש רצף מדצמבר לתוך ינואר-פברואר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה תעשה בחצי השנה הזו? תשים את זה בבדיקה ותיתן לו רטרואקטיבית? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> לא. כרגע הוא מקבל הצהרה לשנת 2026 וכשהוא יבוא לקבל הטבות - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא עולה בדצמבר 2026. ההטבה לא רלוונטית ל-2026. אתה תוכל לקבוע את התושבות שלו רק באמצע 2027. מה אתה עושה בחצי השנה הזו? אתה מקפיא את זה וכשתבחן ותחליט שהוא באמת חזר תיתן לו את החזרה רטרואקטיבית? << דובר >> ג'רמי גניזת: << דובר >> זה לא לינארי אבישי. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> לגבי הנוהל לתיאום מס ב-2027, אמרנו שנעדכן את הנוהל לקראת 2027, ניקח בחשבון את הדברים האלה. אנחנו חיים את הדברים האלה, אנחנו יודעים איך זה מתנהל ואנחנו ניתן לפקיד המס את הסטנדרט לבדוק. יכול להיות שבסטנדרט שלנו לפקיד המס, הוא לא ייכנס לסטנדרט ואז, לא תהיה ברירה זה יהיה רק רטרואקטיבית ולפעמים, זה יהיה קל, אפשר יהיה לראות את הרצף ונראה כמות ימים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתם מסכימים שלאחר בדיקה הוא יקבל את זה רטרואקטיבית, במידה והוא אושר? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> כן. מי שהגיע בדצמבר 2026 ורואים רצף לתוך 2027, יוכל לקבל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עד כאן. נועל את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:53. << סיום >>