חומר רקע

91 :שם הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום תקציר רקע כללי במצבי חירום הנגרמים בין היתר ממלחמה או מפגעי טבע נדרשים שירותי תחבורה נגישים , וכן חשוב שגופי התחבורה ימשיכו ל שרת את הציבור ו שתשתיות התחבורה לא ייפגעו . במצבי חירום יש לדאוג בייחוד לתנועה חופשית של כוחות יבה ,טחון גופי ה הצלה, כוחות ה סיוע ו מובילי ה מטענים, ה ציוד ו ה ,תרופות וכן לדאוג ל פינוי מהיר של אזרחים ו ל הסעת ם לבתי חולים או למקום מבטחים . בדצמבר2013 ,פקדה את ישראל סופת שלגים חריגה בעצמתה שג רמה לסגירת .נתיבי תחבורה מרכזיים ושיבושים בתחבורה הציבורית והפרטית מ- 8.7.14 ועד 26.8.14 התקיים מבצע צוק איתן , שבו היה העורף חשוף למתקפת טילים, בעיקר בדרום הארץ ובמרכזה. בעקבות זאת הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף , בטווח שבין0 ל- 40 ק"מ מרצועת עזה. בכך הסמיך את צה"ל בכלל ואת פיקוד העורף בפרט לתת הוראות הנדרשות לשמירת חיי אדם וה רכוש. פעולות הביקורת בחודשים אוקטובר2014 עד פברואר2015 בדק משרד מבקר המדינה היבטים ב תפקוד גופי התחבורה ב מבצע צוק איתן ו בעת סופת השלגים. הבדיקה נעשתה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים )להלן - משרד התחבורה(, בחברת רכבת ישראל בע"מ )להלן - רכבת ישראל או הרכבת(, בנתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ )להלן - נתיבי ישראל או החברה (ו באגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל .בע"מ בדיקות השלמה נעשו בצה"ל. נוסף על כך הדוח בנושא זה, כולו או קטעים ממנו על פי הצורך, הועבר לעיונם ולתגובתם של משרד הביטחון ,המטה לביטחון לאומי ,המשרד לביטחון הפנים ,משטרת ישראל ו רשות שדות התעופה )להלן- רש.("ת 92 דוח ביקורת שם:הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 הליקויים העיקריים יא-קביעת גורם מתכלל ומחסור בנהלים לטיפול באירועי חירו ם לא נקבע בח קיקה ובפועל לא היה בסופת השלגים גורם מתכלל אשר לו הסמכות ל נהל את הסיוע האזרחי במצב חירום שאינו מלחמה - פגעי מזג אוויר, רעידת אדמה, התפרצות של חומרים מסוכנים או שרפה בשטח גדול )להלן- מצב חירום .(שאינו מלחמה בהיעדר גורם מתכלל, כל המידע המגיע מהשטח אינו מרוכז ולכן אי-אפשר לבנות תמונת מצב מלאה ועדכנית, דבר היוצר קושי בקביעת אופן הטיפול באירוע. כמו כן, צריכות ל ת היו בידי הגורם המתכלל כל הסמכויות החוקיות להנחות ולהפעיל את גופי החירום, החילוץ וההצלה, את גופי התשתי ות והתחבורה ואת ספקי המזון והתרופות. מחסור בנהלים לפעילות שירותי התחבורה בעת פגעי טבע קשים שלא כמו במצבי חירום צבאיים, אין נהלים המסדירים את אופן הפעילות של מפעילי התחבורה הציבורית ואת רמת השירות הנדרשת מהם במצבי חירום שאינם מלחמה הנובעים מפגעי טבע קשים, כגון סופת שלגים ו.רעידת אדמה ניהול מערך הכבישים באירועי חירום 1. לשם הגברת שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל גובשה בנתיבי ישראל טיוטת נוהל להסדרת העבודה המשותפת בשגרה, באירועים חריגים ובעתות חירום, של מרכז שירות לניהול תנועה של נתיבי ישראל ומרכז השליטה של אגף התנועה במשטרת ישראל . עד מועד סיום הביקורת טרם גובש נוהל סופי המסדיר את שיתוף הפעולה הנדרש משני הגופים הללו בשגרה ובחירום. 2. פערים שהוצגו בדצמבר2013 במסגרת הפקת לקחים של נתיבי ישראל טרם ,תוקנו בעיקר נו ב גע לחוסר היכולת בעת כוננות מזג אוויר לפרוס בשטח לזמן ממושך צוותי חירום המועסקים באמצעות קבלנים פרטיים. 3. משרד התחבורה הטיל על נתיבי ישראל את האחריות לנהל בחירום את הכבישים ן הבי - עירוניים שמפעילות ומתחזק ות ,חברות אחרות אך לא הסדיר עבורה סמכויות חוקיות שיאפשרו להנחות את החברות להיער ך למצבי חירום לו שפר את המוכנות שלהן . היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום 93 :שם הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 4. החלט ו ת ועדת ה שרים להיערכות לרעידות אדמה שהתקבלו ב אפריל1 ובאוקטובר2 2010 ,העוסקות באחריות הגופים לרעידת אדמה, מטילות על נתיבי ישראל את האחריות הכוללת לניהול הדרכים בכמה נושאים , ובהם בדיקת עמידות גשרים וחיזוקם ו הכנת תיקי גשרים הכוללים פתרונות אפשריים להסדרת התנועה בגשרים ובמחלפים שייפגעו . אף על פי שחלפו מאז כמעט חמש שנים, נתיבי ישראל טרם הוציאה אל הפועל את החלטות הממשלה בכל הנוגע להכנת תיקי גשרים3. אי-רישום ציוד מכני הנדסי והיעדר מנגנון לריתוק עובדים 1. בהתאם להחלטת ממשלה779 מספטמבר2003 , פורקה בשנת2004 מחלקת עבודות ציבוריות)להלן - מע"צ( והוקמה תחתיה חברה ממשלתית- נתיבי ישראל4, אשר עליה הוטלו גם תפקידי מע"צ.בחירום נמצא כי משרד התחבורה אינו מאפשר לנתיבי ישראל גישה למאגרי המידע של משרד הרישוי ב של חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981. עקב אי- הסדרת מכשול משפטי זה, רישום ציוד מכני הנדסי )להלן - (צמ"ה לשימוש אזרחי וניהול ו לשעת חירום אינ ם נעשים יותר מעשר .שנים לפיכך אין בידי נתיבי ישראל או בידי משרד התחבורה המידע הנחוץ על צמ"ה ש תוכל הח ברה .לגייס בשעת חירום 2. בשעת חירום, כגון הכרזה על מצב חירום בעורף, נסמכת נתיבי ישראל על קבלנים מרותקים המוגדרים כ"מפעלים חיוניים" 5 . במצבי חירום שאינם מלחמה אין מנגנון כאמור, וריתוק בצו של עובדים או קבלנים פרטיים חיוניים אינו מוסדר בחקיקה. חוסר מיגון ב ה קו רכבת אשקלון-שדרות בדצמבר2013 נפתחה תחנ ה ת רכבת בשדרות והחלה תנועת רכבות סדירה בקו אשקלון - שדרות. התברר כי קטע מ מסילת הרכבת חשוף לאיום פוטנציאלי של ירי טילים נגד טנקים מתוך רצוע ת עזה. עוד בשנת2011 דרש פיקוד הדרום למגן את הרכבת. על פי עמדת מנכ "ל משרד הביטחו ן מיוני2014 , קו הרכבת הוקם "ללא מימוש המלצות המענה הבטחוני כפי שהנחה צה"ל את רכבת ישראל לפני שנתיים". כמו כן, הקו לשדרות הוקם בלי שבוצעה עבודת ההסתרה והמיגון , וב חודש מאי2014 הסיכומים והתיאומים בין רכבת ישראל ל מערכת הביטחון לא ,הוצאו לפועל במלואם בין היתר עקב המחלוקת ביניה ן ב נוגע ל גורם שיממן.זאת __________________ 1 החלטת ממשלה1623 /רעד2 מ- 29.4.10 . 2 החלטת ממשלה 2305 /רעד4 מ- 7.10.10 . 3 ,ראו מבקר המדינה ‰Ó„‡ ˙„ÈÚ¯· ˙ÂÈ˙˘˙ ÌÈ ·Ó ˙„ÈÓÚ - ·ˆÓ ˙ ÂÓ˙ ) 2011 .( 4 אז בשם מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ. בנובמבר2012 החליפה מע"צ- החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ את שמה לנתיבי ישראל- החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ )בדוח זה כאמור לע.("יל קוצר שמה ל"נתיבי ישראל 5 על פי הגדרת חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז- 1967 . 94 דוח ביקורת שם:הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ליקויים ב היערכות התעופה האזרחית לחירום בעקבות הפסקת הטיסות של38 חברות תעופה זרות לישראל במהלך מבצע צוק איתן החליטה רש "ת לאפשר פעילות בשדה התעופה עובדה )להלן - (שדה עובדה עבור טיסות בין- לאומיות. השירות בהפעלת שדה עובדה היה ברמה ירודה ונוצרו עומסים חריגים שעיכבו נוסעים שעות רבות. ל רש "ת שני נהלים המתייחסים להפעלת שדה עובדה במצבים שונים, אם מסיבות שונות נמל התעופה בן גוריון )להלן- נתב("ג מושבת. אף אחד מהם לא הופעל, ובפרט יש לציין את אי- הפעלת הנוהל שעל פיו היה אפשר לתגבר את שדה עובדה במשאבים ולאפשר טיפול טוב .יותר בנוסעים ה המלצות העיקריות על משרד התחבורה לגבש נוהל שיסדיר את אופן הפעילות של מפעילי התחבורה ,הציבורית ואת רמת השירות הנדרשת מהם במצבי חירום שאינם מלחמה. כמו כן על הממשלה לקבוע גורם מתכלל אשר לו הסמכות לנהל את הסיוע האזרחי במצבי חירום שאינם מלחמה, והוא ירכז את כל המידע מגורמי החירום. נוסף על כך י ש להסדיר את סמכויותיה המשפטיות של נתיבי ישראל לניהול הכבישים במצבי .חירום שאינם מלחמה על רש "ת ועל משרד התחבורה להחיש את בדיקות ההיתכנות והכדאיות של הקמת נמל תעופה בין -לאומי נוסף ל נתב "ג כדי להקטין את הסיכון לסגירת השמים בשעת חירום6. על משרד התחבורה ומשרד הביטחון וצה"ל לפעול ללא דיחוי כדי לפתור את בעיית המיגון של קו הרכבת אשקלון - .שדרות ובכך להקטין את הסיכון לחיי אדם __________________ 6 ,ראו מבקר המדינה˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÙÂÚ˙‰ ˙ÂÁÈË· ˙Ú„ ˙ÂÂÁ ) 2010 '(, עמ43-42 . היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום 95 :שם הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 סיכום במצבי חירום מלחמתיים או במצבי חירום שאינם מלחמה חשוב ש שירותי התחבורה יהיו נגישים ושגופי התחבורה השונים ייתנו שירות שיענה על צ ו רכי .הציבור כמו כן חשוב לבנות את תשתיות התחבורה כך ש ייפגעו כמה שפחות. אם נפגעו יש לתקנן במהירות כדי לאפשר תנועה סדירה ככל האפשר של כוחות יבה טחון, גופי ה הצלה, כוחות ה סיוע ו מובילי ה מטענים, ה ציוד ו ה ,תרופות וכן כדי לאפשר ככל האפשר תנועה חופשית של אזרחים ובמידת הצורך פינוי מהיר .שלהם מאזורי סיכון משרד מבקר המדינה העלה ליקויים משמעותיים בהיערכות מערך התחבורה לשעת חירום. לדעת משרד מבקר המדינה על משרד התחבורה ,, משרד הביטחון רכבת ישראל ו נתיבי ישראל - כל גוף בתחומו - להפיק את הלקחים מהאירועים שהועלו בדוח ולתקן ללא דיחוי את הליקויים שעליהם הצביע משרד מבקר המדינה .כמו כן על משרד התחבורה ,משרד הביטחון וצה "ל למגן ללא דיחוי את קו הרכבת אשקלון - שדרות כדי למזער את הסיכוי לפגיעה בחיי אדם. ♦ 96 דוח ביקורת שם:הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 מבוא במצבי חירום הנגרמים ממלחמה או מפגעי טבע ו חש ב ששירותי התחבורה יהיו נגישים לכל המשתמשים ושגופי התחבורה ימשיכו לתת את ה שירות הנדרש . כמו כן חשוב מאוד שתשתיות התחבורה לא ייפגעו, ואם כן יש לתקנן במהירות כדי לאפשר תנועה סדירה ככל האפשר של כוחות יבה טחון, גופי ה הצל ה, כוחות ה סיוע ו מובילי ה מטענים, ה ציוד ו ה תרופות , וכן כדי לאפשר פינוי אזרחים והסעת ם למקום מבטחים. ב מבצע צוק איתן , שהחל ב - 8.7.14 והסתיים ב- 26.8.14 , היה העורף חשוף למתקפת טילים, בעיקר .בדרום הארץ ובמרכזה עם פרוץ המבצע הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בטווח שבין0 ל - 40 ק"מ מרצועת עזה. בדצמבר2013 פקדה את ישראל סופת שלגים חריגה בעצמתה שכללה שלג כבד, כמויות גשם גדולות וטמפרטורות נמוכות מאוד . הסופה השפיעה מאוד על שגרת החיים בצפון הארץ ובמרכזה ו שיבשה תחומים שונים , ובהם התחבורה. בשל הסופה נסגרו נתיבי תחבורה מרכזיים לפרקי זמן משתנים, ועקב כך נגרמו.בעיות ושיבושים בתחבורה הציבורית והפרטית סופת השלגים ומבצע צוק איתן השפיעו על תפקודם של גופי ה תחבורה, שחלקם צמצמו את פעילותם וחלקם פעל ו במתכונת השונה ממתכונת ה.שגרה בחודשים אוקטובר2014 עד פברואר2015 בד ק משרד מבקר המדינה היבטים ב תפקוד גופי התחבורה ב מבצע צוק איתן ו בסופת השלגים. הבדיקה נעשתה במשרד התחבורה, ב רכבת ישראל ב נתיבי ישראל ו באגד- אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ )להלן- אגד(. בדיקות השלמה נעשו בצה"ל. נוסף על כך הדוח בנושא זה, כולו או קטעים ממנו ע ,ל פי הצורך הועבר לעיונם ולתגובתם של משרד הביטחון ,המטה לביטחון לאומי )להלן - ,(המל"ל המשרד לביטחון הפנים , משטרת ישראל ו רשות שדות התעופה7. מערך הטיפול בעורף גופי המדינה נדרשים להיערך למצבי חירום, וב כללם מצבי חירום ,שאינם מלחמה כדי שיוכלו לטפל בהם באופן מיטבי וכדי חזק ל את ההתמודדות של האזרחים עם מצבים אלה ואת כושר עמידתם בהם . בשנים האחרונות נחש ף העורף של ישראל לאירועי חירום צבאיים ולמצבי חירום שאינם מלחמה . מאז מלחמת לבנון השנייה בקיץ2006 .גבר האיום של ירי טילים ורקטות על אוכלוסיית ישראל במבצעים עופרת יצ וקה ) דצמבר2008 עד ינואר2009 (, עמוד ענן )נובמבר2012 ( וצוק איתן התמודד העורף עם מתקפות טילים ש שיבשו את שגרת החיים. השרפה בכרמל בדצמבר2010 וסופת השלג ים ב דצמבר2013 העלו על סדר היום הציבורי מצבי חירום אזרחיים ש דרך ניהול ם שונה מדרך הניהול של .מצבי חירום צבאיים האחריות והסמכות להכנת העורף והטיפול בו באירועי חירום בשגרה וב אירועי חירום בעת מלחמה פזורות בידי :כמה גופים. להלן הגופים המרכזיים __________________ 7 ,ראו גם מבקר המדינה‰ÈÈ ˘‰ Ô ·Ï ˙ÓÁÏÓ· „˜Ù˙ ۯÂÚ‰ ˙ÂίÚȉ ) 2007 (, בפרק "פעילות גופי 'תחבורה בעת המלחמה", עמ395-383 ,; מבקר המדינה È˙ ˘ Á„ 63 · ) 2013 (, בפרק "היבטים 'בהיערכות העורף לחירום", עמ203-181 . היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום 97 :שם הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 1. שר הביטחון ממונה על חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א - 1951 )להלן - (חוק הג"א ובהחלטת ממשלה מ - 15.4.07 8 נקבע גם: "אחריות העל לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום )לרבות מצב מיוחד בעורף, מלחמה ומצבי חירום הנגרמים כתוצאה מאסונות טבע( תהיה בידי שר הביטחון". פיקוד העורף מארגן ומנהל את ההתגוננות האזרחית. נוסף על כך פועלת בכפוף ) לשר הביטחון רשות חירום לאומית להלן - רח"ל(, המשמשת גוף מטה ומסייעת ל שר לממש את אחריות - .העל לטיפול בעורף 2. מערך המ) שק לשעת חירום להלן - (מל"ח9 כולל את המשק החיוני ובו כל מפעל חיוני כמשמעותו בחוק שירות עבודה בשעת -חירום, התשכ"ז- 1967 )להלן - .(חוק שירות עבודה ההתחלה של תקופת הפעלת מערך המל"ח וסיומה טעונים החלטת ממשלה, על פי הצעת שר הביטחון. על פי חוק שירות עבודה, מפעל חיוני הוא בין היתר מפעל, או חלק ממנו, הפועל או שאפשר להפעילו לקיום א .ספקה או שירותים חיוניים ב נוהלי מל"ח נקבע כי משרד התחבורה הוא ה רשות ה ייעודית ה עליונה לתחבורה לשעת חירום ו כי תחתיו פועלות שבע רשוי ות ייעודיות לשעת חירום: תובלה יבשתית, היסעים, תובלה ימית, תובלה אווירית, נמלים, מע"צ .וצמ"ה ורכבות 3. ,[בפקודת המשטרה ]נוסח חדש ה תשל"א - 1971 )להלן- פקודת המשטרה(, נקבע כי המשטרה "תעסוק "בקיום הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש". ב"אירוע אסון המוני10, כמוגדר בפקוד ת המשטרה, יה תה משטרת ישראל אחראית לפיקוד ולשליטה בטיפול באירוע ויהיו לה הסמכויות כמפורט בפקודת המשטרה. נוסף לע כך נקבעו בפקוד ת המשטרה מקרים ש בהם הפיקוד על ה אירוע והשליטה .בו יועברו לשר הביטחון 4 . "בשעת חירום או אסון המוני פועלים בשטח גופים חיוניים נוספים המוגדרים "ארגון עזר בחוק הג"א או "גוף הצלה" בפקודת המשטרה. בשעת חירום פועלים גופים אלה בתיאום עם מערכת הביטחון או עם המשטרה או בכפיפות להם לפי העניין, ובשגרה הם פועלים גם לשם היערכות למצבי חירום או .אסון המוני ואלה ה גופים: הרשות הארצית לכבאות והצלה )להלן - כב("ה שהוקמה במשרד הפנים ו פועלת על פי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה ,התשע "ב - 2012 ; ) מגן דוד אדום להלן - ,(מד"א ,שהוקם על פי חוק מגן דוד אדום ה תש"י- 1950 , ושר הבריאות ממונה על ביצועו; הרשויות המקומיו ,ש ת עליה ן מוטלת החובה על פי פקודת [העיריות ]נוסח חדש להכין את המשק העירוני לשעת חירום ולהפעילו בשעת חירום. ‡Ï ˜ÂÁ· Ú·˜ Û‚ Ì È‡˘ ̯ÈÁ È·ˆÓ· ÈÁ¯Ê‡‰ ÚÂÈÒ‰ ˙‡ ω Ï ˙ÂÎÓÒ‰ ÂÏ ¯˘‡ ÏÏÎ˙Ó .‰ÓÁÏÓ במאי2015 השיבה רח "ל למשרד מבקר המדינה כי ההכרזות המשפטיות בדבר "מצב מיוחד בעורף" ו"אירוע אסון לאומי" מתייחסות לאירועים נרחבים בהיקפם ובהשלכותיהם ובהם נדרשים ,גופי החירום לסמכויות מוגברות שאין להם בשגרה, ואם האירוע מוגבל בהיקפו ובהשלכותיו הרשות המקומית תטפל בו. כמו כן השיבה "ל חר כי במצב חרום רחב היקף מוסמכת הממשלה להחליט על תקופת הפעלה של "ח מל ולנקוט פעולות לצורך שמירה על התפקוד הרצוף של המשק __________________ 8 החלטה1577 . 9 מערך המל"ח פועל לשם הבטחת המשק החיוני ואספקת המוצרים והשירותים החיוניים לאוכלוסייה ולצה"ל במצ בי חירום. המערך פועל באמצעות ועדת מל"ח עליונה )לפי החלטת ממשלה1577 .( 10 אירוע הפוגע באופן חמור בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש ומתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגעי טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים ,מסוכנים אירוע כימי או ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגית, תאונה או פעילות חבלנית עוינת כהגדרתם .בפקודת המשטרה 98 דוח ביקורת שם:הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 לשם הבטחת מוצרים ושירותים חיוניים. עוד הודיעה רח "ל למשרד מבקר המדינה כי לאור האמור לעיל לדעתה לא צריך להוסיף הגדרות ומצבים על מצבי החירו.ם הקיימים ω È˘ ÏÏÎ˙Ó Û‚ Ú·˜Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ ÏÚ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ÈÁ¯Ê‡‰ ÚÂÈÒ‰ ˙‡ È·ˆÓ· ˙ÂÈÂÎÓÒ‰ ÂÏ ÂÈ‰È ‰ÚÈ‚¯ ÔÓÊ·Â ,‰ÓÁÏÓ Ì È‡˘ ̯ÈÁ ¯È·‚‰Ï ˙ ÎÂÓ‰ ˙Ó¯ ˙‡ Ï˘ ÏÏÎ ÈÙ‚ ˜˘Ó‰ Ù˘Ï ·ˆÓ ˙‡ ω È ¯ÂÓ‡‰ Û‚‰ .‰˙‡ ¯ ‰ÓÁÏÓ Â È‡˘ ̯ÈÁ‰ ÊίÈ ˙‡ ÏÎ Ú„ÈÓ‰ ÚÈ‚Ó‰ ˢ‰Ó Á ˙ ÂÓ˙ ÂÈ„È· ‰È‰˙ ˙Ú Ïη˘ È„Î ·ˆÓ Ì˘Ï ˙È Î„Ú Ú¯ȇ· ÏÂÙÈËÏ ˙ÂÈÂÙÈ„Ú È¯„Ò ˙ÚÈ·˜ ÔÎ ÂÓÎ . ÂÈ„È· ÂÈ‰È ˙ÂȘÂÁ‰ ˙ÂÈÂÎÓÒ‰ ˙ÂÁ ‰Ï ÏÈÚىϠ˙‡ ÈÙ‚ ̯ÈÁ‰ , ıÂÏÈÁ‰ ‰Ïˆ‰‰Â , ˙‡ ÈÙ‚ ˙ÂÈ˙˘˙‰ ‰¯Â·Á˙‰Â ˙‡Â ȘÙÒ ÔÂÊÓ‰ .˙ÂÙ¯˙‰Â אירועי מזג אוויר קיצוניים ב - 14.12.13-10.12.13 )ימים שלישי עד שבת( פקדה את ישראל סופת שלגים שהגיעה לשיאה ב - 13-12 בדצמבר .סופ ה ה הייתה חריגה בעצמתה ובמשקעים שירדו בה- גש מי ם רבים ו שלג כבד בהרים - הו טמפרטורות היו נמוכות במיוחד .בגליל, בגולן ובירושלים סופת השלגים ותנאי מזג האוויר גרמו לסגירות יזומות ולחסימות עקב מפגעים ב כבישים בערים וב צירים מרכזיים ברחבי הארץ, דוגמת כביש תל אביב- 'ירושלים )כביש מס1(, כביש443 וכביש נוף כנרת, מראש פינה לצפת. כבישים נחסמו גם ברמת הגולן, ובדרום באזור צאלים. כתוצאה מכך הושבתה במלואה או בחלקה באותם כבישים פ עילות ,התחבורה הציבורית, בעיקר של אוטובוסים .ולא היה אפשר להשתמש בכלי רכב פרטיים נוסף על כך בשל הצטברות של שלג וקרח על ה כבישים חסמה המשטרה באופן יזום כבישים מסוימים כדי להפחית את ה סיכון להחלקה של כלי רכב ול מנוע .פגיעה בחיי אדם בעקבות סופ ת השלגים נותקו קווי חשמל באזורים רבים בירושלים ובצפון הארץ. חברת ה חשמל לישראל התקשתה לתקן את הניתוקים בזמן סביר בין היתר עקב בעיות נגישות, שכן היו מקומות שהדרכים אליהם היו חסומות. הדרכים לא פונו במהירות משלג מאחר ש לא בכל מקום היה הציוד המתאים לפלס א ןתו . תושבים רבים היו אפוא מנותקים מחשמל למשך שעות רבות ולעתים אף ימים. בלילה שבין12 ל - 13 בדצמבר חילצ ו המשטרה ו כוחות סיוע והצלה כ - 2,400 אנשים מכלי רכב שנותרו על הצירים ללא יכולת תנועה, ופינו אותם למרכזי פינוי מאולתרים בירושלים, במבשרת ציון, בעטרות, בבית חורון ובמודיעין. צה"ל סייע ב ,חילוץ באמצעות כוח אדם נ גמ"שים, מסוקים .וציוד עם התגברות השלג וחסימות הצירים ובשל הסיכון לחיי אדם והצורך ב חילוץ, הטיל ב- 13.12.13 ראש הממשלה מר בנימין נתניהו על השר לביטחון ה פנים דאז מר יצחק אהרונוביץ' את האחריות לניהול אירוע סופת .השלגים נתיבי ישראל אחראי ל ת תחזוקת הכבישים הבי ן- עירוניים ו הרשו יו ת המקומי תו אחראיות לתחזוקת הכבישים העירוניים. הסופה גרמ ה נזקים רבים לכבישים בכל רחבי הארץ: אלפי עצים קרסו על הכבישים ו גרמו לנזקים ל גדרות הבטיחות; האספלט בכבישים רבים שקע והתפרק; שולי כבישים נסחפו במים ונהרסו תעלות ניק ;וז בכבישים ש בהם פונה השלג נעקרו ממקומם סימוני כביש מחזירי אור וצבעי סימון נשחקו. על פי נתוני נתיבי ישראל נזקי הסופה נאמדים בכ - 55 .מיליון ש"ח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום 99 :שם הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 1. בהנחיית שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ )להלן - שר התחבורה( הגבירה רכבת ישראל את פעילותה בקו ירושלים -תל א ביב מ - 12 ב דצמבר ועד 14 בדצמבר כדי להסיע אלפי נוסעים שלא יכלו להגיע לביתם שמחוץ לירושלים ו כן כדי להחזיר אלפים מ תושבי ירושלים לביתם. פעילות זו של ה רכבת סייעה רבות לחילוץ הנוסעים אשר לא היו יכולים להגיע למחוז חפצם בדרכים אחרות. ברם , חלק מ הנוסעים שהגיעו לירושלים ברכבת לא יכלו להמשיך ליעדם בעיר מאחר שכאמור רוב צירי התנועה היו חסומים, ו לפיכך נאלצו לשהות בתחנה שעות רבות . מאותה הסיבה אזרחים ששהו בירושלים לא הצליחו להגיע לתחנת הרכבת, ולכן חלק מהרכבות שיצאו לכיוון .המרכז לא היו בתפוסה מלאה Ó „¯˘Ó ‰ È„Ó‰ ¯˜· ÈÎ ÔÈÈˆÓ Ì¯ÈÁ È·ˆÓ· ˘ ‰Ú ˙‰ ˙ÏÂÎÈ ÌÈ˘È·Î ÌÈÓÒÁ ̉· ˙¯ÎÈ ‰¯Âˆ· ˙Ú‚Ù ,  ‰¯Â·Á˙‰ „¯˘Ó ÏÚ ÏÚ Ï ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯‰ Ï ˙ÂÙÈ„Ú ˙˙ È ÈÙ ˙·Î¯‰ ˙ Á˙ χ ÌȯȈ‰ Ô‰Ó ˙·ί ˙ÂÚˆÓ‡· ÌÈÁ¯Ê‡‰ ˙‡ ÚÈÒ‰Ï ¯˘Ù‡Ï È„Î . ביולי2015 ענתה עיריית ירושלים למשרד מבקר המדינה כי בעקבות אירוע הסופה הקימה צוות ייעודי לבחינת הלקחים, והדבר בא לידי ביטוי בחורף2015 11 שבו הופעל מערך החירום ,שלוש פעמים. במהלך מערכי החירום ניתנה עדיפות להפעלת מערך התחבורה הציבורית בעיר לפינוי מסלול הרכבת הקלה, להפעלת מערך הסעות אל תחנת הרכבת הכבדה ולפינוי הצירים .המובילים אל התחנות 2 . במצבי חירום צבאיים, בין אם ב מלחמה כוללת ובין אם בפעילות מבצעית מוגבלת, מגויסים לפעילות צבאית אוטובוסים ונהגים. רמת השירות לציבור הרחב נגזרת מהיקף האוטובוסים ,והנהגים שלא גויסו מ הביקוש לשירות ו מ הנחיות פיקוד העורף. בגיוס פועלים מפעילי התחבורה הציבורית ומערכת הביטחון על פי הסכמים המבוססים על ניסיון מצטבר ו על הפקת .לקחים מאירועים דומים בעבר במהלך הביקורת הסביר מנהל אגף התנועה ב אגד למשרד מבקר המדינה כי במצבי חירום שאינם מלחמה אגד אינה פועלת על פי נהלים פנימיים, אלא פועלת בהנח יית משרד התחבורה ועל פי המצב והצרכים .בשטח מנהל אגף התנועה באגד יג הצ ל משרד מבקר המדינה כמה בעיות שעלו בסופת :השלגים המידע על מצב הכבישים הגיע ממנהלי התנועה בשטח, ו על פי המידע הזה הועברו הנחיות למנהלי התנועה המחוזיים ו ל סניפים באופן מאולתר באמצעות יישומון מסרים מידיים12. כמו כן לא היו תיאומים לגבי הפעלת התחבורה הציבורית בזמן הסופה בין אגד ויתר מפעילי התחבורה ו בין משרד התחבורה, המשטרה ועיריית ירושלים . נוסף על כך ה משטר ה ומשרד התחבורה מסרו לאגד ול יתר מפעילי התחבורה הציבורית הנחיות סותרות, וגם בהנחיות שנתנה משטר ת ירושלים למשטרת התנועה הארצית היו סתירות. בתשובת המשטרה למשרד מבקר המדינה מסוף מאי2015 )להלן - (תשובת המשטרה צוין כי מרכז השליטה )להל ן - משל("ט13 של אגף התנועה במשטרה )להלן - אגף התנועה ( היה בשיפוץ והקשה לנהל את האירועים ולקבל תמונת מצב מדויקת. המשטרה הוסיפה כי הפיקה לקחים ויצרה ממשק עבודה בין אגף התנועה ומשרד התחבורה, ונציג משרד התחבורה מתעדכן באופן שוטף ו מעביר את העדכונים לכלל גורמי התחבורה . המשטרה מסרה גם כי __________________ 11 בחורף2015 .היו כמה התרעות על אירועי מזג אוויר קיצוניים 12 WhatsApp . 13 משימותיו של המשל"ט .הן בין היתר לפקח על התנועה ברחבי הארץ, לווסת אותה ולשלוט בה 100 דוח ביקורת שם:הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 הוחלט שמפקד אגף התנועה ,בתיאום עם מפקד מחוז ירושלים, יחליט בנוגע לצירים הב ין - .עירוניים, ומפקד המחוז יחליט בנוגע לצירים העירוניים ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó · ˜„· „‚‡ ÈÎ ‡ˆÓÂ Ï „Â‚È · ,ÌÈȇ·ˆ ̯ÈÁ È·ˆÓ ̯ÈÁ È·ˆÓ· ˙ÂÏÈÚÙ ˙‡ ÌȯȄÒÓ‰ ÌÈω Ôȇ ‰Ó„‡ ˙„ÈÚ¯ ‡ ÌÈ‚Ï˘ ˙ÙÂÒ ˙ӂ„ Ì ÈÏÈÚÙÓ Ï˘ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó .˙˘¯„ ‰ ˙Â¯È˘‰ ˙Ó¯ ˙‡Â ˙ȯ·Ȉ‰ ‰¯Â·Á˙‰ ÏÚ ÈÎ ¯ÈÚÓ ‰¯Â·Á˙‰ „¯˘Ó ‚‡„Ï ÂˆÓ‡È Ì‰ ˙ȯ·Ȉ‰ ‰¯Â·Á˙‰ ÈÏÈÚÙÓ ÌÚ ÌÎÒ‰‰ ˙¯‚ÒÓ·˘ ̯ÈÁ È·ˆÓÏ Ìȇ˙Ó Ï‰Â ‰Ï‡ . משרד התחבורה הודיע בתשובתו ממאי2015 למשרד מבקר המדינה )להלן - תשובת משרד התחבורה( כי הוא מכין נוהל לשעת חירום, והנוהל יהיה מוכן ברבעון השלישי של שנת2015 . 3. במכתב ששלח ב פברואר2014 מנהל תחום היערכות לשעת חירום במשרד התחבורה אל חברי ועדת משנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה ללקחי הסופה של הכנסת, הוא ציין את לקחי משרד התחבורה מההתמודדות עם הסופה. מהמכתב ומ מסמכים נוספים שהגיעו לידי משרד מבקר המדינה עולה כי ב מהלך הסופה התגלו ליקויי ם רבים ונחשפו פערים בהיערכות. להלן הליקויים העיקרי י:ם א. יהב עדר היערכות מוקדמת לא היה אפשר להפע י ל את ה תחבורה ה ציבורית בעת הסופה .ואחריה ב תשובת משרד התחבורה צוין כי הופקו לקחים ונרכשו שרשראות נסיעה בשלג ל- 100 .אוטובוסים וכן לרכבי גרר ב. במהלך הסופה פעלו כמה חדרי מצב של הגופים ה,מעורבים ובהם משטרת ישראל, פיקוד העורף, משרד התחבורה, נתיבי ישראל ו ה רשויות ה מקומיות. חדרי ה מצב לא היו מתואמים והתקשורת ביניהם הייתה לקויה. המשטרה השיבה למשרד מבקר המדינה שכלקח מהסופה הוחלט כי מרכז התיאום המורחב יהיה ,הגורם המתכלל. מרכז זה, שנפתח כחלק מההיערכות למזג אוויר קיצוני יכלול נציגים של נתיבי ישראל ,ושל מפעילי התחבורה הציבורית ומפקד המחוז יוביל את הפיקוד ו את .השליטה ב תשובת משרד התחבורה צוין כי כחלק מהפקת הלקחים, הוחלט שחדרי המצב של הרשות הארצית לתחבורה ציבורי ת יפעלו באזור הגאוגרפי הרלוונטי, והם יכללו נציגים של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית , הרשויות המקומיות, מפעילי התחבורה ,הציבורית אגף התנועה .ועוד ג. תחזית מזג האוויר ,לא הוערכה נכונה ולא היה גורם שינתח את חומרתו ואת השפעותיו של מזג האוויר על ה תשתיות ועל יכולת התנועה של ה תחבורה הציבורית ושל צוותי החילוץ הו הצלה. ד. לא היה מטה הסברה או גוף אחד שירכז את המידע ו יהיה אחראי ל דוברות לצורך סיוע בארגון פעולות הגופים המעורבים וב.הכוונה מסודרת של הציבור בתשובת המשטרה צוין כי בסופה של2014 תכלל מטה ההסברה של משרד ראש הממשלה את פעילות כלל גופי הדוברות הרשמיים. עוד מסרה המשטרה כי כלל גורמי הדוברות וההסברה, במשטרה ובמשרדים המעורבים, נערכו מראש ושיתפו פעולה באופן .מלא כדי לספק לציבור דיווח מתואם, אמין ואחיד היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום 101 :שם הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ̯‚ ‰È‰ ‡Ï ÈÎ ‰ÏÂÚ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰Ó ω È˘ ÈÊÎ¯Ó È‰‰ ÏÎÓ ‰ÙÂÒ‰ Ú¯ȇ ˙‡ ÌÈË· , ˘Â ,ÌÈÁ¯Ê‡Ï ÚÂÈÒ‰ ‡˘Â · ˯ٷ ÂÈχ ÂÚÈ‚È Áˢ‰Ó ÌÈÁÂÂÈ„‰ ÏÎ - ıÂÏÈÁ‰ È˙ÂÂˆÓ Â‰ ,‰Ïˆ‰ Ó ·Î ,‰" ‰Ó ˙ÂÈ¢¯ ‰ ˙ÂÈÓÂ˜Ó , Ó ÈÏÈÚÙÓ ‰  ‰¯Â·Á˙ „ÂÚ - ˘Â ÂÈ„È· ‰È‰˙ .¯˙ÂÈ· ˙˜È„Ӊ ˙È Î„Ú‰ ·ˆÓ‰ ˙ ÂÓ˙ בתשובת משרד התחבורה נמסר כי המשרד הפיק את כל הלקחים מהסופה של שנת 2013 . בסופה הגדולה בתחילת שנת2015 מינה מנכ "ל משרד התחבורה מר עוזי יצחקי )להלן - מנכ "ל משרד התחבורה( את אגף הביטחון והחירום המידע והסייבר במשרד להיות גוף מתכלל, וכן נפתח חדר מצב באגף שפעל במשמרות בכל שעות היממה. נוסף על כך נבדקו מערכות קשר עם גופים אחרים, ונעש ו פעולות מקדימות ותיאומים עם נתיבי ישראל , עם מערכת הביטחון ועם המשרד לביטחון הפנים. משרד התחבורה הוסיף כי תוגברו קווי הרכבת .מבית שמש לירושלים, והרכבת הקלה בירושלים הותאמה לנסיעה גם בסופת שלגים רח "ל השיבה למשרד מבקר המדינה כי האחריות לטיפול באירועים חריגים שבשגרה, המוגבלים בהיקפם ובתוצאותיהם, מוטלת על הגופים האופרטיביים הרלוונטיים במסגרת סמכויותיהם שבשגרה. כמו כן את המענה להיבטיו האזרחיים של האירוע תיתן הרשות המקומית בסיוע .ממשלתי אם יידרש ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ÌȯÚى ‰È˙·˜Ú· Âȉ˘ ÌÈ·¯‰ ÌÈȘÈω ,‰ÙÂÒ‰ ÁÎÂ Ï Ìω ‰ ÚÓ ˙˙Ï ‰¯‚˘·˘ ˙ÂÈÂÎÓÒ· È„ Ôȇ ,‰· ÏÂÙÈË·Â ‰Ï ˙ÂίÚȉ· ÂÙ˘Á ˘ ‰Ï˘ÓÓ‰ ÏÚ ÔÎ ÏÚ .‰ÓÁÏÓ Ì È‡˘ ̯ÈÁ È·ˆÓÏ ÏÂÚÙÏ ˙¯„Ò‰Ï È·ˆÓ Ì ‰Ï‡ È„Î ¯˘Ù‡Ï ˙¯·Ú‰ ÛÂ‚Ï ˙ÂÈÂÎÓÒ ˙ÂȯÁ‡ ˙‡ ω È˘ „Á‡ ‰ËÈÏ˘ ‰ Ú¯ȇ . ȯˆ ‰Ê Û‚ Í Ó ˙ÂÈ‰Ï È„¯˘Ó Ï˘ ÌÈÈË ÂÂϯ‰ ÌÈӯ‚‰ ÏÎ È„È ÏÚ ˘È‡ ‰Ï˘ÓÓ‰  ÌÈÁÓÂÓ È„È ÏÚ Ï ‰Ó„‡ ˙„ÈÚ¯Ï ,‰¯Â·Á˙Ï) ÌÈ Â˘ ÌÈÓÂÁ˙ , ('ÂΠÌÈ ÎÂÒÓ ÌȯÓÂÁÏ ÏÎÂÈ˘ È„Î È‚ÂÒ Ïη ÏÙËÏ ÌÈ˘ÈÁ¯˙‰ ˙Ú· ·ˆÓ ‰ÓÁÏÓ Â È‡˘ ̯ÈÁ . ÛÂ‚Ï ˙ÂÎÓÒ‰ ‰È‰˙ ‰Ê ÔÈÎ‰Ï Â ÌÈÙ‚‰ ÏÎ ˙‡ ˙ÂÁ ‰Ï ‰„Â·Ú Èω  ‰ ¯·„· ÌÈÚ‚ Ï Ú‚Â · ÔÙ‡ ‰ ˙ÂίÚȉ È·ˆÓ Ï˘ ÌÈ˘ÈÁ¯˙Ï Ì ‰Ï‡ . 4 . כאמור לעיל, בהנחיית שר התחבורה הגבירה ה רכבת את פעילותה בקו ירושלים - תל אביב מיום חמישי12 ב דצמבר ועד יום שבת14 בדצמבר, כדי להסיע אלפי נוסעים מירושלים למרכז .ומהמרכז לירושלים תנועת הרכבות עוברת ברובה דרך נתיבי איילון. כש נחל איילון מוצף בעקבות מזג אוויר סוער נהג י הקטרים נם אי מורשים להסיע את הרכבות משום שאין ב יכולת ם לראות את פסי .הרכבת כך למעשה נחסם הציר ה מרכזי של הרכב תו, ואין תנוע ה של רכבות מצפון לתחנת תל אביב מרכז לכיוון ירושלים, באר שבע ואשקלון, וכן.בכיוון ההפוך בעיה זו נפתרת באופן חלקי באמצעות מסילת רוחב עוקפת )המסילה המזרחית( המתחברת מתחנת האוניברסיטה לכיוון ראש העין ומשם ללוד. בעת הסופה הרכבות ש יצאו מירושלים לתל אביב נסעו ב מסילה זו ל .תחנת תל אביב מרכז אולם כיוון שזו מסילה אחת בלבד ה קיבולת מצו מצמת מאוד. בעקבות הגשמים המרובים בסופה נפרץ דופן של נחל שפירים באזור הסמוך למסילת הרכבת, וסחף את המצע ש עליו מונחת המסילה. כמו כן ניזוקה מערכת האיתות של ה רכבת. תקלה זו נמשכה כמה שבועות לאחר הסופה, וגרמה לאי - עמידה בלוחות ה ,זמנים ל ביטול של קווים ול פיצול קווים )הנוסע ים נדרש ו להחליף רכבת במהלך הנסיעה ,ו אילו במצב הרגיל ההחלפה אינה נדרש ת.( 102 דוח ביקורת שם:הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 χ¯˘È ˙·Î¯ ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ˙‡ ˙ÂÙÓÏ ˙ÂÏÈÒÓ‰ ȇÂÂ˙ ÌÈ„ÚÂÓ‰  ˙ÂÙˆ‰Ï Ï ‰¯‚˘· ‰¯È„Ò‰ ˙·ί‰ ˙Ú ˙ ˙‡ ˘·˘Ï ÌÈÏÂÏÚ‰ ÌȯÁ‡ ÌÈÚ‚ÙÓ Â ÓÏ È„Î „ÚÂÓ „ÂÚ· ‰ÚÈ Ó È„Úˆ ˘ Ï ,̯ÈÁ·Â Ìȯ˜Ó Ú ÌÈÓ„ „È˙Ú· . בתשובת הרכבת ממאי2015 למשרד מבקר המדינה)להלן - תשובת (הרכבת צוין כי עם תום .התיקון בפריצת דופן נחל שפירים היא מיפתה את מוקדי הסיכון בהצפת המסילות הרכבת הוסיפה כי בהתאם למדרג הסיכונים היא ממשיכה בטיפול בהתאם לתכנית עבודה מוגדרת. ניהול מערך הכבישים באירועי חירום 1. נתיבי ישראל היא חברה ממשלתית שתפקידיה העיקריים הם לפתח את תשתיות ה ,תחבורה ובייחוד לפתח את רשת הכבישים הבי ן -עירונית, ו ל תחזק אות ן תשתיות. כמי שאחראית לתחזוקת מרבית ה כבישים הבי ן -עירוניים נדרשת נתיבי ישראל לתת מענה מידי ל מצבי קיצון בדרכים שבתחום אחריותה .מצבי קיצון כאלה הם בין היתר תנאי מזג אוויר סוער ש עלולים להשפיע על תנאי הנהיגה באופן ניכר ולסכ ן את :הנהגים גשם כבד, רוחות עזות,, ערפל כבד כבישים מכוסי קרח או שלג ו שיטפונות שבגללם נחסמו כבישים . במהלך הסופה הסירה נתיבי ישראל מפגעים בכבישים בי ן -עירוניים ותיקנה את הנזקים באמצעות יחידות הסיוע המרחביות .שלה ב נתיבי ישראל ישנם נהלים שנועדו להסדיר את היערכותה הכוללת למצבי קיצון ומוכנותה להם ואת תפקודה ב מזג אוויר קיצוני או ב מצבי חירום אחרים. הנהלים מגדירים ומסדירים בין היתר את שיט ת ה עבודה, את האחריות ו את הסמכות בחברה וכן את דרך הפעולה של ה גורמי ם בה. כמו כן הם מגדירים ומסדירים את מנגנוני ההפעלה, הדיווח, הקצאת כוח ה אדם ו הקצאת ה ציוד ו ה אמצעים וכן את הקשר עם ה רשויות ו עם .גורמים מחוץ לחברה ב - 17.12.13 ,כמה ,ימים לאחר שיא הסופה כינסה הנהלת נתיבי ישראל דיון הפקת לקחים )להלן - (דיון ההנהלה בהשתתפות המנכ"ל ובכירים נוספים. בדיון העיר ה מנכ"ל כי לדידו נתיבי ישראל לא ניהלה את אירוע הסופה באופן,המיטבי וכי מאחר שייתכן שאירועים מעין זה יתרחשו שוב, יש להגד י ר תפקידים בצורה נכונה ולהעמיד את הכלים .הדרושים לאירועי חירום ב דיון ההנהלה הועלו :כמה נושאים הטעונים שיפור, ולהלן העיקריים שבהם נת יבי ישראל לא נערכה כראוי לסופה, התקשורת עם המשטרה לא הייתה מיטבית, ו עקב מגבלה תקציבית לא עלה בידי נתיבי ישראל להפעיל קבלנים לתיקון המפגעים. נוסף על כך היה מחסור בצי וד ולא היו רכבי שטח 4 X 4. בעקבות הדיון פעלה נתיבי ישראל ב שנת2014 לתיקון הפערים בהיערכותה שעלו במהלך הסופה. ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ ‰Ó ˜ÏÁ ‚ˆÂ‰˘ ÌȯÚ٠χ¯˘È È·È˙ Ï˘ ÌÈÁ˜Ï‰ ˙˜Ù‰ ˙¯‚ÒÓ· , ˜Â˙ Ì¯Ë ¯˜ÈÚ· ·  ڂ ˙ÏÂÎȉ ¯ÒÂÁÏ ¯È‡ ‚ÊÓ ˙ ÂÎ ˙Ú· ÔÓÊÏ Áˢ· Ò¯ÙÏ Í˘ÂÓÓ .·Èˆ˜˙ ˙Ï·‚Ó ·˜Ú ÌÈÈ˯٠ÌÈ Ï·˜ ˙ÂÚˆÓ‡· ÌȘÒÚÂÓ‰ ̯ÈÁ È˙ˆ 2. בסוף נובמבר2014 "קיימה נתיבי ישראל תרגיל "מזג אוויר סוער כדי לבדוק את היערכותה ו את מוכנותה לטיפול באירועים מעין אלה, להפיק לקחים ולטפל בליקויים .בהיערכותה בתרגיל השתתפו מנהלים ו אנשי מקצוע הנוגעים .בדבר מתוך החברה היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום 103 :שם הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 בסיכום התרגיל העלו המנהלים שהשתתפו כמה בעיות שעדיין דורש ות טיפול . כמו כן הופקו כמה תובנות , ואלה עיקריהן : ;ציוד הקשר בחמ"ל החברה אינו קולט כראוי גורמים בחברה לא היו מודעים לקיומו של התרגיל; מפקחים ומנהלי פרויקטים לא היו זמינים; יש מקומות מוּ עדים שבכל שנה מתרחשים בהם אירועים הדורשים טיפול של חטיבת התחזוקה . בסיכום התרגיל נקבעו דרכי פתרון לבעיות שהועלו ו נקבע מי הגורמים ב בח רה שיהיו אחראים ל הוציאן לפועל. ‰ÙÂÒ‰Ó ÌÈÁ˜Ï ‰˜ÈÙ‰ χ¯˘È È·È˙ ,ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰Ó ‰ÏÂÚ˘ ÈÙÎ ˙‡ ‰¯ÙÈ˘Â ‰˙ ÎÂÓ ÌÚ . ˙‡Ê , ÏÚ ‰ ‰¯·Á Ï Ë ÏÙ ˙ ÎÂӉ ˙ÂίÚȉ‰ ˙ÂÈÚ·· Ì„˜‰· ˘ ÔÈÈ„Ú Â¯˙ .Ô ÈÚ· נתיבי ישראל השיבה למשרד מבקר המדינה כי הפיקה לקחים, וכי בשנת2015 שופרה מאוד ,פעילותה באמצעות בניית מערך שיספק מענה הולם מבחינת כוח אדם, כלים, ציוד ואמצעים לרבות היערכות לאירוע שיימשך יותר מ- 24 .שעות 3. ) נתיבי ישראל מפעילה מרכז שירות לניהול תנועה להלן - משל"ת( המפקח על הכבישים הבי ן - עירוניים באמצעות מצלמות דרך, שילוט אלקטרוני, .בקרת רמזורים ובקרת תנועה ה משל "ת אף מ שרת נהגים באמצעות מענה טלפוני אנושי. אגף התנועה מפעיל ,כאמור לעיל, את ה משל "ט. שני המרכזים משתפים פעולה באמצעות נציג של נתיבי ישראל הנמצא ב משל ו "ט מקשר בין שני המרכזים. שיתוף ה פעולה ו תיאום המידע והפעולות בין שני המרכזים תור מים למיצוי היכולות הארגוניות כיוון ש .כל גוף תורם את יתרונו היחסי לטובת הציבור, בשגרה ובחירום בעקבות כמה אירועים חריגים בצירי תנועה בי ן- עירוניים והצורך בשיתוף פעולה בין ה משטר ה לנתיבי ישראל, ג י בשה נתיבי ישראל בשיתוף אגף התנועה טיוטת נוהל לשיתוף פעולה שנועדה להסדיר את העבודה המשותפת של שני המרכזים באירועי שגרה, באירועים חריגים ובעתות .חירום ב אוגוסט2014 , לאחר שהתקבלה התייחסותם של ב עלי ה תפקידים,הנוגעים בדבר נוסחה טיוט ת נוהל .רביעית בטיוטת הנוהל נדונים שלושה סוגי אירועים שמשפיעים באופן ישיר על התנועה בדרך: אירוע שגרה14, אירוע צפוי/מתוכנן15 ו אירוע חריג/חירום16 . מטרת הנוהל היא לקבוע את תחומי העבודה המשותפים לשני הגופים , את תחומי האחריות של כל גוף ו את סדר ה פעולות המ שולב בשגרה ובחירום. ÛÂÒ „Ú ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ ¯‡Â¯Ù· 2015 Ì¯Ë ÌÎÒ‰  ω ˘·Â‚ ·ÈÈÁÓ ˙‡ ¯È„ÒÓ‰ ˘¯„ ‰ ‰ÏÂÚÙ‰ ÛÂ˙È˘ ‰Ó ¯Ë˘Ó ‰ Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï .̯ÈÁ·Â ‰¯‚˘· χ¯˘È È·È˙ ˙"Ï˘Ó‰ ÔÈ· ̇È˙‰Â ‰ÏÂÚÙ‰ ÛÂ˙È˘ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó Ï Ï˘Ó Ë" „Â‡Ó ÌÈ·Â˘Á ‰¯‚˘· ‰Ï‡ ÌÈÙ‚ ÏÚ ,̯ÈÁ· ˙‡˘ ¯˙È·Â ˘·‚Ï Ì„˜‰· ˙‡ .ÈÙÂÒ‰ ω ‰ נתיבי ישראל ומשטרת ישראל השיבו במאי2015 למשרד מבקר המדינה כי טיוטת הנוהל .נמצאת בהליך אישור סופי __________________ 14 תאונת דרכים, שמיטת מטען, פגיעה ברמזור, תקלות רמזור, בור בכביש, כתם שמן על הכביש וכלי רכב .תקועים 15 .מזג אוויר סוער, שיטפונות, שלג, העברת מטען חורג, הריסת גשר ואירועי ספורט 16 .נפילת טילים, התפרצות של חומרים מסוכנים וחסימת צירים כתוצאה מפגעי טבע 104 דוח ביקורת שם:הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 4. כדי לתאם את סדרי העדיפויות ל טיפול בכבישים בי ן -עירוניים בעת חירום ,קבעה רח"ל בתיאום עם צה"ל, ,משטרת ישראל ונתיבי ישראל17 כבישים חיוניים . השיקולים שעמדו בבסיס קביעת הכבישים הם צ ו רכי צה"ל לתנועת כוחות ולוגיסטיקה במלחמה; עורקי תחבורה עיקריים לצ ו רכי המשק וה אזרחים ; דרכים שפגיעה בה ן עלולה ל נתק אזור שלם או מתקנים חיוניים ו כבישים שיש להם חשיבות אסטרטגית. נקבע שרשימ ת הכבישים תיבחן מחדש ב כל שנתיים ותעודכן במידת הצורך. האחריות בשגרה לתחזוקת הכבישים נחלקת בין הרשויות המקומיות, האחראיות לכבישים ,בתחומן ו בין נתיבי ישראל, האחראית לכבישים הבי ן - עירוניים, למעט כבישים6, 20 ו קטע מכביש1 פ החו ף לכביש6 ,, שמפעילות חברות אחרות ו למעט קטע מכביש4, המצוי בשטח ה .שיפוט של עיריית חיפה בהתאם להחלטת משרד התחבורה, במצבי חירום מוטלת האחריות הכוללת לתחזוקת הכבישים הבי ן-עירוניים ו ל הבאתם לכשירות על נתיבי ישראל, כולל הכבישים שאינה מתחזק ת בשגרה. במסגרת אחריות זו במצב חירום נדרשת נתיבי ישראל לנהל מפת עב ירוּ ת וכשירות של הכבישים החיוניים ולה ,נגישה לצה"ל ל משטר ה ,כב ל "ה, ל מד"א ו ל .גורמים חיוניים נוספים כמו כן נדרשת נתיבי ישראל להיערך למצב חירום ו לשפר את מוכנותה לו. בין היתר עליה לקבוע תרחישי ייחוס ו רמות שירות, ל היער ך למתן מענה בהתאם לתרחישי הייחוס ו ל רמת השירות הנדרשת, ל י הגד ר מפעלים חיוניים , ל ו קב ע היקף וקדימויות של המשאבים הנדרשים לחירום , להסדיר את מערכת היחסים עם גופי ה חירום ה אחרים ולהכין תכניות לתרגול היערכות החירום ו ל בקרה עליה. ÏÚ ÏÈˉ ‰¯Â·Á˙‰ „¯˘Ó ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ ω Ï ˙ÂȯÁ‡‰ ˙‡ χ¯˘È È·È˙ È·‰ ÌÈ˘È·Î‰ ͯÚÓ ˙‡ ̯ÈÁ· Ô- ÌÈÈ Â¯ÈÚ ˙ÂÏÈÚÙÓ˘ ˙˜ÊÁ˙Ó ,˙¯Á‡ ˙¯·Á ͇ ‰È˙ÂÈÂÎÓÒ ˙‡ ¯È„Ò‰ ‡Ï ˙ÂÈËÙ˘Ó‰ ˙‡ ˙ÂÁ ‰Ï ‰ ˙¯·Á ͯÚÈ‰Ï Ì¯ÈÁ È·ˆÓÏ ÂÏ ¯Ù˘ ˙‡ ˙ ÎÂÓ ‰ÏÂÎÈ ‰ ȇ ÔÎÏÂ Ô .‰ÈÏÚ ‰Ïˉ˘ ˙ÂȯÁ‡‰ ˙‡ ˘ÓÓÏ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ȇ - Ô˙Ó ¯Á‡ ̯‚ ÏÎÏ Â‡ χ¯˘È È·È˙ Ï ˙ÂÈÂÎÓÒ ˘È·Î ˙‡ ˙ÂÏÈÚÙÓ‰ ˙¯·Á‰ ˙‡ ¯˜·Ï ˙ÂÁ ‰Ï ÌÈ 6 Â- 20 ÌÈ˘È·ÎÎ Ìȯ„‚ÂÓ‰ , ÌÈÈ ÂÈÁ ,̯ÈÁ È·ˆÓÏ ÌÈ˘È·Î Ï˘ ˙ ÎÂÓ·Â ˙ÂίÚȉ· Ú‚ÂÙ Â ,Âχ „¯˘Ó ÏÚ Ï ‰¯Â·Á˙‰ ¯È„Ò‰ .¯˙Ï‡Ï ÂÊ ‰È‚ÂÒ 5. בשנים האחרונות קיבלה ממשלת ישראל החלטות הנוגע ות להיערכות העורף למצבי חירום ובכלל זה לרעידות אדמה. חלק מהחלטות אלה נוגעות לצעדים שעל משרדי הממשלה ו על גופי ה תשתי ו ת הכפופים להם לנקוט לשם היערכות ושיפור המוכנות לרעידת אדמה17. החלט ו ת ועדת ה שרים להיערכות לרעידות אדמה מסוף אפריל2010 ו מאוקטובר2010 , העוסקות באחריות הגופים להיערכות לרעידת אדמה ,ולטיפול בה מטילות על נתיבי ישראל את האחריות הכוללת לניהול הדרכים בישראל בכמה תחומים: ()א בדיקת עמידות גשרים וחיזוקם; ()ב ;פתיחת דרכים ותיקון תשתיות שנפגעו ()ג הכנת תיקי גשרים, הכוללים פתר ונות אפשריים להסדרת התנועה בגשרים ובמחלפים שייפגעו ; ()ד טיפול ב ,מחלפים .גשרים ודרכים שנפגעו, לרבות הכנת מעקפים ודרכים חלופיות __________________ 17 ראו מב ,קר המדינה ‰Ó„‡ ˙„ÈÚ¯· ˙ÂÈ˙˘˙ ÌÈ ·Ó ˙„ÈÓÚ - ·ˆÓ ˙ ÂÓ˙ ) 2011 '(, עמ19-13 . ראו גם בדוח זה "היערכות התעשייה האזרחית ל שעת 'חירום", עמ51 . היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום 105 :שם הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 בהתאם להחלטות אלה של הממשלה ובהתאם להנחיות רשות החברות הממשלתיות )להלן - רשות החברות( ופיקוד העורף בנוגע למצבי חירום, כללה נתיב י ישראל בתכנית העבודה לשנת 2013 תכנית עבודה רב-שנתית לחירום )להלן- התכנית הרב - .(שנתית את התכנית הרב-שנתית אישרו .דירקטוריון החברה ומשרד התחבורה ה תכנית הרב -שנתית התייחסה בין היתר להכנת תיקי גשרים למחלפים ב - 17 הכבישים שהוגדרו כחיוניים כאמור לעיל, הכוללים כ- 80 ) מחלפים240 גשרים(. על פי ה תכנית תושלם ה משימה תוך שלוש שנים, והאומדן התקציבי להכנת תיקי הגשרים הוער ך בכ- 4.5 .מיליון ש"ח מהסברים שקיבל משרד מבקר המדינה ממנהל תחום החירום של נתיבי ישראל עולה כי רק ב - 2014 אושר התקציב למימוש התכנית הרב -שנתית. בעקבות זאת נעשה פיילוט18 לשני מחלפים, והחל ו להכין תיקי גשרים ל- 15 מ- 80 המחלפים הנדרשים. עוד הסביר מנהל תחום החירום כי לאחרונה הופסקה עבודה זו עקב סיום עבודתו של הקבלן, ונתיבי ישראל טרם .התקשרה עם קבלן להמשך ההכנה של תיקי הגשרים ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ „Ú ¯‡Â¯·Ù· ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ 2015 , ÂÙÏÁ˘ ۇ ËÚÓÎ ˘ÓÁ ÌÈ ˘ È·È˙ ÏÚ ÂÏÈˉ˘ ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ÂËÏÁ‰ ˙Ï·˜Ó ˙ÂίÚÈ‰Ï ˙ÏÏÂΉ ˙ÂȯÁ‡‰ ˙‡ χ¯˘È ,ÌÈί„‰ ÏÂ‰È Ï Ú‚Â ‰ Ïη ̯ÈÁÏ Ì¯Ë ‰˘ÓÈÓ ‰¯·Á‰ ˙‡ ˙ÂËÏÁ‰ Ïη ‰Ï˘ÓÓ‰ .Ìȯ˘‚ ȘÈ˙ ˙ Î‰Ï Ú‚Â ‰ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ,  ‰¯Â·Á˙‰ „¯˘Ó ÏÚ ÏÚ È·È˙ Ï Ï‡¯˘È ÏÚÂÙÏ ‡ÈˆÂ‰ Ì„˜‰· ˙‡ ̯ÈÁÏ ˙ÂίÚÈ‰Ï ˙ÂÚ‚Â ‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ÂËÏÁ‰ .Ìȯ˘‚ ȘÈ˙ ˙ Î‰Ï Ë¯Ù·Â ÏÏη אי- רישום ציוד מכני הנדסי והיעדר מנגנון לריתוק עובדים בהתאם לחוק רישום ציוד19 וגיוסו לצבא-הגנה לישראל, התשמ"ז - 1987 )להלן- חוק רישום ציוד (וגיוסו , רשאי פוקד20 לרשום ציוד לשם גיוסו לצה"ל, ומעת לעת לחייב בעל ציוד רשום להתייצב ביחידה שבה הוצב הציוד כאמור .לשם מסירת פרטים אודותיו שר הב י טחון רשאי, אם הוא משוכנע י שב טחון המדינה מחייב זאת, להכריז בצו על הצורך בגיוס ציוד, כולו או מקצתו. עוד קובע חוק רישום ציוד וגיוסו כי שר הביטחון רשאי, אם שוכנע שב י טחון המדינה או אספקת שירותים חיוניים לציבור מחייבים זאת, להורות בצו כי ציוד מסוים או סוגי ציוד )להלן - (ציוד עודף יועמדו לרשות ה של רשות מוסמכת שימנה השר הממונה כדי לשרת את צורכי האוכלוסייה האזרחית. החוק האמור קובע כי השר הממונה לעניין הציוד ההנדסי הוא שר הבינוי. 1. בשנות פעילותה של מע"צ21 נקבע כי בעת חירום תתפקד גם כרשות ייעודית ל צמ "ה, וכי תפקידה יהיה .לנהל רישום צמ"ה עודף לשימוש האוכלוסייה האזרחית, הנחשב לציוד עודף במצבי חירום נדרש כאמור לרתק את הצמ "ה העודף לו הקצ ו ,תו למשרדי הממשלה ל רשויות ה מקומיות ו ל.מפעלים חיוניים במשק __________________ 18 .הכנת תיק לכל גשר שיכלול תכנית עבודה להסדרת התנועה אם ייפגע הגשר 19 .כלי תחבורה, ציוד הנדסי ומתקנים 20 מי ששר הביטחו ,ן מינה כפוקד ואשר רשאי, בהתאם לחוק רישום ציוד וגיוסו והתקנות שהותקנו על פיו .לרשום ציוד ולגייסו בשעת הצורך 21 מע"צ פעלה עד שנת2003 .כיחידת סמך ממשלתית 106 דוח ביקורת שם:הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 2. הצמ"ה הוא מרכיב חיוני ב היערכות ובטיפול במצבי חירום שונים ו ב שמירת התפקוד הרצוף של המערכות האזרחיות. רישו ם ה צמ"ה וריכוזו בידי גורם מוסמך אחד נדרש ים לשם איתורו ,ואיתור בעליו קביעת פיזורו הגאוגרפי והכנתו לגיוס במצבי חירו.ם בהתאם להחלטת ממשלה779 מספטמבר2003 פורקה מע"צ בשנת2004 . תחתיה הוקמה נתיבי ישראל כחברה ממשלתית, והוטלו עליה כל התפקידים שהיו עד אז של מע"צ, כולל ,תפקידיה בחירום ו בין היתר ריכוז המידע בנושא ה צמ"ה, ניהולו והכנת ו ל גיוס ב .מצב חירום גם בהחלט ו ת ועדת ה שרים להיערכות לרעידות אדמה מאפריל2010 ומאוקטובר2010 , הוטלה על נתיבי ישראל האחריות לרכז את המידע בנושא ה צמ"ה ו נהל ל את הצמ"ה .במצב חירום Ó Ï‡¯˘È È·È˙ ÈÎÓÒÓ ‰ÏÂÚ ˙È˙Ï˘ÓÓ ÍÓÒ ˙„ÈÁÈÓ ¯·ÚÓ‰Â È ·Ó‰ ÈÂ È˘‰ ·˜Ú ÈÎ ‰˘È‚ χ¯˘È È·È˙ Ï ‰¯Â·Á˙‰ „¯˘Ó ¯˘Ù‡ ‡Ï ,˙È˙Ï˘ÓÓ ‰¯·ÁÏ Ú„ÈÓ‰ ȯ‚‡ÓÏ ÈÂ˘È¯‰ „¯˘Ó Ï˘ Ï˘· ˙ÂÏ·‚‰‰ ‡"Ó˘˙‰ ,˙ÂÈ˯ى ˙ ‚‰ ˜ÂÁ Ï˘ - 1981 ÔωÏ) - ˜ÂÁ ˙ ‚‰ ˙ÂÈ˯ى .( ȇ ·˜Ú - ˙¯„Ò‰ Ï¢ÎÓ Û„ÂÚ‰ ‰"Óˆ‰ ÌÂ˘È¯ ,‰Ê ÈËÙ˘Ó Ì¯ÈÁ ˙Ú˘Ï ÂÏÂ‰È Â ÌÈ˘Ú Ì È‡ ¯˘ÚÓ ¯˙ÂÈ ÌÈ ˘ ÍÎÈÙÏ . ‡ χ¯˘È È·È˙ È„È· Ôȇ ÏÚ ıÂÁ ‰ Ú„ÈÓ‰ ‰¯Â·Á˙‰ „¯˘Ó È„È· ‰"Óˆ ‰¯·Á‰ ÏÎÂ˙˘ .̯ÈÁ ˙Ú˘· ÒÈÈ‚Ï 3. ב ספטמבר2014 התקיים ד יון בנושא "ניהול הצמ"ה העודף- המלצה למנכ"ל משרד התחבורה" בראשות סגן ראש המל "ל לביטחון פנים ועורף )להלן- (סגן ראש המל"ל ו בהשתתפות מנהלת אגף ה חירום של משרד התחבורה, מנהל תחום ה חירום של נתיבי ישראל ו נציגים נוספים של רשות החברות, משרד התחבורה, משרד הביטחון, צה"ל וה.מל"ל ב סיכום הדיון נמנו כמה בעיות המעידות על ליקויים בניהול ה צמ"ה ה עודף, הסיבות לכך ו הפערים שנוצרו עקב כך. בין היתר נקבע כי ה צמ"ה במדינת ישראל אינו מאורגן תחת רשות ייעודית או גוף מוסמך אחר, ו יש פערי מוכנות בהפעלת הצמ"ה בשעת חירום . כמו כן יש ניגוד אינטרסים בכך שנתיבי ישראל כחברה ממשלתית ועסקית תהיה רשות ייעודית כיוון שהיא דואגת קודם כל להיבט הכלכלי-עסקי שלה . נוסף על כך צוין בסיכום כי הייעוץ המשפטי של משרד התחבורה מתנגד להעביר את ניהול הצמ"ה העודף לנתיבי ישראל בין היתר מפני שה מידע על הצמ"ה מוגן על פי חוק הגנת הפרטיות ואין להעבירו לנתיבי ישראל, וכן מפני שניהול הצמ"ה העודף לא נקבע כמטרה בתקנון של נתיבי .ישראל בתום הדיון התייחס סגן ראש המל"ל לעובדות ולהסתייגויות שהעלו המשתתפים , וסיכם את המלצתו למ נכ"ל משרד התחבורה. הוא ציין כדלקמן: "משרד התחבורה- אגף החירום - הוא הגוף שבראייה לאומית מתאים להוביל ולתכלל את כל נושא הצמ"ה במדינה כמו דברים אחרים בעלי רשיונות רישוי". עוד ציין סגן ראש המל"ל כי הנתונים כבר קיימים במשרד התחבורה , וכי ה משרד יידרש לבנות תשתי ת לשליטה בנתוני הצמ"ה ואף יידרש לתגבר את אגף ביטחון ואבטחה בכוח אדם נוסף .סגן ראש המל "ל הוסיף כי עם תגבור אגף החירום ל צורך ניהו ל הצמ"ה יקבע ו משרד התחבורה והמל"ל את ייעודו ו את תפקידיו . בסיכום ההמלצה צוין כי יש לטפל בסוגיה המשפטית של העברת הסמכויות ממשרד הבי נוי והשיכון .למשרד התחבורה בסוף דצמבר2014 החליטה הממשלה הל עביר את הסמכויות המנויות בחוק רישום ציוד וגיוסו בנוגע לצמ"ה העודף משר הבינוי והשיכון לשר התחבורה . ההחלטה תיכנס לתוקף במועד קבלת אישור הכנסת כנדרש בסעיף 31 ()ב לחוק יסוד.: הממשלה ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ÈÎ ‰¯Â·Á˙‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚÓ ÏÂÙÈˉ ˙‡ ÌÈÈÒÏ ÂÈÏÚ ÏÂ‰È · ‰"Óˆ‰ ˘ ÔȘ˙ ‰Ê Ôȇ ,¯˙Ï‡Ï ÏÂÙÈˉ ‡˘Â · Á Ê ¯˘ÚÓ ¯˙ÂÈ ÌÈ ˘ . היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום 107 :שם הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 4. בעקבות הדיון האמור לעיל החליט מנכ"ל משרד התחבורה לקבל את ההמלצות של סגן ראש המל"ל ולהקים רשות ייעודית לצמ"ה באגף החירום של משרד התחבורה, שתנהל את מאגר .הצמ"ה העודף למשק האזרחי רישום ו ניהול מסד הנתונים של הצמ"ה העודף בישראל ומעקב אחריו נועד ו לאפשר את גיוסו במהירות וב יעיל ות בהתאם למיקומו הגאוגרפי . הדבר מצריך היערכות ארגונית מוגברת והשקעת משאבים בשלב ההקמה של הרשות הייעודית לצמ"ה . בין היתר יש לשתף פ ,עולה ל תאם ו ל גבש הסכמות עם גופי ביטחון כגון המל"ל, רח"ל ו צה"ל . כמו כן יש לבנות מערך לשימור ה מוכנות של הקבלנים, הרשויות המקומיות ו עוד באמצעות הדרכות, כנסים ו.נהלים המל"ל ענה למשרד מבקר המדינה בסוף מאי2015 כי בימים אלה נעשית עבודת מטה משותפת לשם מעקב ורישום אחר צמ"ה עודף ולצורך הקמת רשות ייעודית לצמ"ה עודף .במשרד התחבורה ÏÈÚÈ ¯È‰Ó ‰ ÚÓ Ô˙Ó Ì˘Ï È ÂÈÁ Û„ÂÚ‰ ‰"Óˆ‰ ÏÂ‰È ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï Ì¯ÈÁ ˙Ú˘· . ̯ÈÁ ˙Ú˘· ‰¯Â·Á˙Ï ‰ ÂÈÏÚ ˙È„ÂÚÈÈ ˙¢¯Î ,‰¯Â·Á˙‰ „¯˘Ó ÏÚ Ì¯Â‚Î ˯ٷ ȇ˘Â · ÏÏÎ˙Ó ‰ ,ÏÏη ‰¯Â·Á˙ ¯È„Ò‰Ï ÈÂÁÈ„ ‡ÏÏ ˙‡ ‡˘Â ‰ ÈÁ·‰Ó ˙ .˙È Â‚¯‡‰Â ˙ÈËÙ˘Ó‰ ‰¯Â·Á˙‰ „¯˘Ó ÏÚ ÔÎ ÂÓÎ ÌÈ·‡˘Ó‰ ˙‡ ˙ˆ˜‰Ï ,‰"ÓˆÏ ˙È„ÂÚÈȉ ˙¢¯‰ Ï˘ ‰¯È‰Ó ‰Ó˜‰ Ì˘Ï ÌÈ˘¯„ ‰ „ÂÁÈÈ· ÁÎÂ Ï ·ÂÎÈÚ‰ ˙¢¯‰ ˙Ó˜‰· ͢ÂÓÓ‰ ˙·¯ ‰Á ʉ‰Â - .‰Ê ‡˘Â Ï˘ ÌÈ ˘‰ 5. נתיבי ישראל מוגד רת כמפעל חיוני ורשות ייעודית לצמ"ה במערך המל"ח. מתוקף ההגדרה היא מחויבת לפעול בכל מצב י י הח רום תוך שמירה על תפקוד רצוף וטיפול ב תחומים שבאחריותה. פעילות החברה בחירום נסמכת על מרבית עובדיה אשר מרותקים אליה בצו .בהתאם לחוק שירות עבודה נתיבי ישראל פועלת כחברת ניהול ללא יכולות ביצוע עצמאיות. היא שוכרת קבלנים פרטיים לעבודות בתחו מי ,התכנון, הבנייה ו חז ת ה קת ,דרכים ה שילוט וה רמזורים וכיו צא באלה . נתיבי ישראל ממלאת את תפקידיה ,בשגרה באמצעות התקשרויות עם קבלנים פרטיים. בשעת חירום כגון הכרזה על מצב חירום בעורף, נסמכת נתיב י ישראל על קבלנים מרותקים המוגדרים ."כ"מפעלים חיוניים È·ˆÓ· ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ ‰ÓÁÏÓ Ì È‡˘ ̯ÈÁ ÏÚ ‰Ê¯Î‰ Ï˘ ‰Ê ÂÓÎ Ô ‚ Ó Ôȇ ÂÈÙ ÏÚ˘ ,Û¯ÂÚ· ̯ÈÁ ·ˆÓ ¯˘Ù‡ ,ÌÈÈ ÂÈÁ ÌÈÈ˯٠ÌÈ Ï·˜ ‡ ÌÈ„·ÂÚ Âˆ· ˜˙¯Ï .‰˜È˜Á· ¯„ÒÂÓ Â È‡ ¯·„‰Â יצוין כי ב יוני2013 דיווח סמנכ"ל מ שאבים ומ י נהל וראש מטה החירום של נתיבי ישראל מר ר ן ססובר לדירקטוריון כי ה חברה תלו יה לחלוטין בקבלנים מרותקים בזמן חירום, ומידת .כשירותם ויכולתם למלא את ייעודם מוטלת בספק ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ÏÚ Â Ï‡¯˘È È·È˙ ÏÚ Ï ‰¯Â·Á˙‰ „¯˘Ó ÏÚÂÙÏ ‡ÈˆÂ‰ ˘Â · ‰ÙÈ˜Ó ‰ËÓ ˙„Â·Ú Ï ,‡ ‡ÂˆÓ ¯˘Ù‡È˘ ˙ÂÙÂÏÁ ˙ ¯˙Ù ÈÂÁÈ„ ‡ÏÏ Â ˜˙¯Ï ÌÈ Ï·˜ ̯ÈÁ ˙Ú˘· ÂÏÎÂÈ˘ È„Î .Ì„ÂÚÈÈ ˙‡ ‡ÏÓÏ 108 דוח ביקורת שם:הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 חוסר מיגון ב ה קו רכבת אשקלון-שדרות 1. בשנת 2005 אושרה תכנית תשתיות לאומיות14 להקמת מסילת רכבת מאשקלון דרך שדרות ועד באר שבע ,בו שנת2009 החלו ל הקים את מסילת הרכבת בתוואי אשקלון- .באר שבע בדצמבר2013 נפתחה התחנה הראשונה בשדרות, והחלה תנועת רכבות סדירה בקו אשקלון - שדרות. בפברואר2015 נפתחה תחנת נתיבות, ועל פי המתוכנן תושלם ה הקמ ה של מסילת הרכבת לבאר שבע עוד ב - 2015 . 2. מ מועד אישור התכנית התגברו ה איומים הביטחוניים באזור ,וה תב רר כי קטע מ מסילת הרכבת חשוף לאיום פוטנציאלי של ירי טילים נגד טנקים מתוך רצוע ת עזה. ȇÂÂ˙ ÏÚ ÌÈÓÂȇ‰ ˙¯·‚˙‰Â ˙È ÂÁËÈ·‰ ˙‡Ȉӷ ÈÂ È˘‰˘ Û‡ ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ ¯ÂÓ‡‰ Ú˘· ˙·Î¯‰ ˙ÏÈÒÓ Á‰ ËÏÁ‰ ̯˷ „ÂÚ ÂÏ ÌȘ‰Ï ˙‡ ‡Ï ,˙·Î¯‰ ˙ÏÈÒÓ ‡˙‰ ÈÓ ˙·Î¯Â ‰¯Â·Á˙‰ „¯˘Ó ˙‡ χ¯˘È ˘„Á‰ ·ˆÓÏ ‰ÏÈÒÓ‰ ȇÂÂ˙ Ô Î˙ ˜ÏÁÎ ‰ ÌÚ ˙„„ÂÓ˙‰‰Ó .ÌÈÓÂȇ 3. עם ה ת חלת הקמת מסילת הרכבת ועקב השינוי במציאות הביטחונית כאמור לעיל, התעוררה שאלת מיגון תוואי המסילה .מ המסמכים עולה כי את הדרישה למיגון תוואי המסילה העלה פיקוד ה דרום עוד בשנת2011 , בעת שעבודו ה ת הקמ ה .היו בעיצומן בעקבות הדרישה למיגון כונסו דיונים בין משרד התחבורה ורכבת ישראל ו בין מערכת הביטחון וצה"ל, שהציגו את האיומים לאורך תוואי המסילה ודרשו מענה ב י טחוני שיספק הגנה.בקטע הנדרש העלות המשוערת של הדרישה המקורית של פיקוד ה דרום הייתה יותר מ - 40 מיליון ש"ח, אולם לאחר דיונים רבים היא ,צומצמה ו משרד הביטחון ומשרד התחבורה החליטו במשותף ל הסת יר את תוואי המסילה באמצעות נטיעת עצים בעלות של כ- 15.7 .מיליון ש"ח סמנכ"ל בטיחות וביטחון של רכבת ישראל הסביר למשרד מבקר המדינה כי מערכת הביטחון , משרד התחבורה ורכב ת ישראל דנו כל העת בסוגיית המיגון וההסתרה של קטע מסילת הרכבת החשוף לפיגועים . לדבריו אף סוכמה באוגוסט2012 הצעת החלטה ו לפיה הרכבת תבצע ייעור ביטחוני ל צורך הסתרה וצה"ל יתקין אמצעים טכנולוגי י.ם יצוין כי ביוני2014 כתב מנכ "ל משרד הביטחון האלוף במיל 'דן הר אל למ נכ"לי משרד התחבורה והרכבת ,לסגן ראש המל "ל ולמזכיר הצבאי של ראש הממשלה כי קו הרכבת מתל אביב לבאר שבע הוקם "ללא מימוש המלצות המענה הבטחוני כפי שהנחה צה"ל את רכבת ."ישראל לפני שנתיים עוד ציין מנכ "ל משרד הביטחון כי בהתאם להנחיית ראש הממשלה ולאחר עבודה של צוות מומחים, גיבשה מערכת הביטחון באותו החודש מענה מבצעי ביטחוני שיגן על קו הרכבת לשדרות )להלן - .(המענה הביטחוני כמו כן ציין כי משהשלימו משרד הביטחון וצה"ל את חלקם, האחריות ליישום המענה הביטחוני .היא בידי משרד התחבורה ¯·Óˆ„· Á˙Ù ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰ ˙¯ÓÏ ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ 2013 ÈÏ· ˙¯„˘Ï ˙·Î¯‰ ˜ „Ú .Û¢Á‰ ‰ÏÈÒÓ‰ Ú˘ Ô‚ÂÓ ¯˙Ò‰˘ È‡Ó 2014 ˙·Î¯ ÔÈ· ÌÈÓ‡È˙‰Â ÌÈÓÂÎÈÒ‰ χ¯˘È Ï ‡Ï ÔÂÁËÈ·‰ ˙ίÚÓ Â˘ÓÂÓ ÔÓÓÈ˘ ̯‚‰ ÈÓ ‰Ï‡˘· Ô‰È È· ˙˜ÂÏÁÓ‰ ·˜Ú , ȇӷ ˜¯ .˙‡Ê 2014 ÌÈ ˘ ˘ÂÏ˘Î , ˘ ¯Á‡Ï ˘¯„ ˜ÈÙ „ ‰ ̯„ ,Ô‚ÈÓ‰ ˙‡ ‰ÏÁ‰ χ¯˘È ˙·Î¯ ÏÚÂÙ‰ χ ‡ÈˆÂ‰Ï ˙‡ .È ÂÁËÈ·‰ ¯ÂÚÈȉ היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום 109 :שם הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 4. מתוקף סמכותו לפי חוק "א הג22 הכריז שר הביטחון ביום תחילת מבצע צוק איתן על מצב מיוחד בעורף, בגזרה המצויה בטווח40-0 ק"מ מרצועת עזה. בהתאם לכך הודיע באותו היום אלוף פיקוד העורף לרכבת ישרא ל כי הוא מורה לעצור מיד ועד הודעה חדשה את פעילות הרכבת בקו שדרות-אשקלון, וכן לעצור את עבודות הפיתוח של רכבת ישראל בסוללה שנמצאת בקטע שקמה- .שדרות ב תשובת הרכבת צוין כי הרכבת היא גורם תפעולי והיא פועלת בהתאם להנחיות הגורמים המוסמכים. עוד הסבירה הרכבת כי אין הגדרה ברורה לגורם אחראי בסוגיה הרלוונטית ואין גורם מתכלל אחד שתפקידו לראות את התמונה הרחבה, להיות אחראי לפתרון ולוודא שכל המעורבים נרתמים להשגתו. הרכבת הוסיפה כי הייתה היחידה שפעל ה עד כה באמצעות .הייעור הביטחוני ˙·Î¯Ï ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó χ¯˘È , „¯˘ÓÏ ,‰¯Â·Á˙‰ „¯˘ÓÏ ÔÂÁËÈ·‰ ‰ˆÏ Ï" ÈÚÒÂ Ï ˜Ê ‰Ó¯‚ ¢ ˘ ‰¯˙Ò‰‰Â Ô‚ÈÓ‰ ˙ ¯˙٠̢ÈÈ· ˙‰ӉÓ˙‰‰ ÈÎ ÔÂϘ˘‡ ˙·Î¯‰ ˜ - .Í¯ÂˆÏ ‡Ï˘ ̉ÈÈÁ ˙¯‚˘· ‰Ú‚Ù ˙¯„˘ 5. בסוף אוגוסט2014 ,וה כש חלט על הפסקת ה אש, כתב סגן ראש המל"ל למנכ"ל משרד התחבורה, למנכ"ל ה רכבת ולגורמים נוספים כי בסיור שעשה באזור קו הרכבת שבוע קודם לכן עם כל הנוגעים בדבר נקבע כי באחריות משרד התחבורה ו ה רכבת להשלים את ה ייעור הביטחוני וכן לבחון ייעור ביטחוני בקטעים נוספים ב כפוף למצב הסטטוטורי ולהוציאו .לפועל נוסף על כך ציין סגן ראש המל"ל כי יבחן את הקמת ה של גדר ביטחונית לאחר שיוצגו ה תכניות.עבורה באמצע ספטמבר2014 כתב סגן ראש המל"ל למנכ"ל משרד ה תחבורה כי נדרש להמש יך את הייעור הביטחוני בקו הרכבת אשקלון-שדרות לכיוון צפון- מערב כדי להשלים את ההסתרה הנדרשת. עוד ציין כי ההסתרה כיום חלקית מאוד, אינה מסתירה את גשר המסילה בשלמותו .והמשך הקו הגלוי, וכי הוא מבקש להנחות את מנכ"ל הרכבת לממש את התכנון יועץ בכיר למנכ"ל משרד התחבורה )להלן- יועץ המנכ "ל( ענה ב אוקטובר2014 סגן ל ראש המל "ל והציג לו את המשמעויות של עבודת המיגון הנדרשת שא ר נבחנו על ידי אנשי מקצוע . היועץ הדגיש בעיקר את ה עלויות הגבוהות, שנאמדו באותו השלב ב- 45 מיליון,ש"ח ו את זמן הביצוע, שנאמד בכ- 15-12 .חודשים סגן ראש המל "ל השיב ל יועץ המנכ "ל במכתב ששלח באותו החודש כי לאחר שבחן את הפתרון המוצע להמשך הייעור הביטחוני הוחלט שלא להמשיך לקדמו. עם זאת בכוונתו .לממש פתרונות אחרים שעמדו על הפרק כמפורט במכתבו הנוכחי סגן ראש המל "ל גם שלח באותו החודש מכתב ל מנכ "ל משרד התחבורה ובו העלה כמה סוגיות הנוגעות ל :מיגון הרכבת ולאיום הביטחוני. להלן עיקריהן א. הגנת .הרכבת עדיין לא הסתיימה ב. הייעור הביטחוני בקטע מסוים אינו מגן כנדרש, ויש לפעול מידית לפתרון החלופי שיספק את הפתרון הטוב ביותר .בזמן הקצר ביותר ג. אסור .להתעלם מהאיום למרות הרגיעה הזמנית __________________ 22 סעיף9 (ג)ב1. 110 דוח ביקורת שם:הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ד. רכבת ישראל התנגדה לאחד הפתרונות למיגון פיזי שהציעה המל"ל, אך "אינה עושה כל ."דבר אחר לטובת המיגון והאחריות על ביטחון ובטיחות הנוסעים היא עליה בתשובה על מכתב ו של סגן ראש המל "ל מנכ ל "ל משרד התחבורה כתב לו יועץ המנכ "ל באותו החודש כי משרד התחבורה יקדם כל פרויקט שהגורמים המוסמכים במדי נה ימליצו עליו לצורך אספקת המענה הביטחוני הדרוש בלי לזנוח את הצרכים התפעוליים. עוד השיב: "אין הרכבת אמונה על ביטחון הנוסעים מפני האיום המתואר )ירי נ(.ט ואשר מפניו אתם מבקשים ."להתמגן, על כך אמונים משרד הביטחון באמצעות צה"ל וגורמי הביטחון השונים צה "ל השיב למשרד מבקר המדינה בסוף מאי2015 כי במהלך תכנון תוואי הרכבת בקו אשקלון- שדרות קבעה מערכת הביטחון שצריך למגן את תוואי הקו בסמוך לרצועת עזה. עוד השיב צה"ל כי במרץ2015 התקיימה פגישה בנושא המיגון בהשתתפות נציגי מערכת הביטחון ורכבת ,ישראל שבה תואם פתרון מתאים ו.ניתן אישורה של מערכת הביטחון לצורך מימושו על ידי הרכבת ˙·Î¯Â ‰¯Â·Á˙‰ „¯˘Ó ,Ï"‰ˆ ,ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ˙‡Ê ,ÔÂÁËÈ·‰ ˙ίÚÓ ‰¯˘È‡Â ‰ÚȈ‰˘ Ô‚ÈÓ‰ ˙ ¯˙Ù ˙‡ ÈÂÁÈ„ ‡ÏÏ ˘ÓÓÏ Ï‡¯˘È Ú ÓÏ È„Î ˙·Î¯‰ Ï˘ ÛȈ¯ ÏÂÚÙ˙ ¯˘Ù‡Ï È„Î ˙‡ ˙¯˘Ù‡‰ ˘ Â˙¢Á¯˙‰Ï Ï Ú¯ȇ ÏÂÏÚ˘ ̯‚Ï ÌÈÚ‚Ù Ï ÌÈ·¯ 23 . ליקויים בהיערכות התעופה האזרחית לחירום 1. רשות התעופה האזרחית )להלן- רת("א ,משמשת גוף מאסדר בכל הנוגע לקביעת תקנים הנחיות, רישוי ואכיפה בתחום התעופה האזרחית הנכנסת והיוצאת מהארץ והתעופה הפנים ארצית, ומתאמת בין הגורמים השונים. בין היתר היא המאסדרת של רש "ת . בשגרה ובשעת חירום פועלת רת "א בתיאום עם רש "ת., חיל האוויר וגורמים נוספים בד צמבר2014 ביקר ב רת "א ראש חטיבת תשתיות לאומיות ב רח "ל , ובעקבות הביקור הכין מסמך בדבר הפערים במוכנות לחירום ואלה עיקריהם : ()א רת ב "א אין בעל תפקיד המרכז את נושא החירום ; ()ב רת "א אינה מקיימת באופן שוטף פעילות מוכנות לחירום ; ()ג ישנם נהלים חלקיים המנחים לפעילות בשעת חירום ; ()ד אין הגדרה רשמית לפעילות רת "א בשעת חירום; ()ה אין מרכז הפעלה, ומרחב מוגן לקיום הפעילות בשעת חירום אינו מוגדר ; ()ו בהסכמים עם ספקים ששירותיהם ומוצריהם נדרשים בשגרה ובחירום אספקתם אינה מעוגנת גם בשעת ח ירום ; ()ז ישנו ערוץ תקשורת אחד בלבד שבאמצעותו מועבר המידע על שינויים תעופתיים .לגורמים בחו"ל ולגורמים בארץ או מתקבל מהם עוד עולה מהמסמך כי בעקבות הפקת הלקחים ממבצע צוק איתן תפעל רח "ל להכרזה על רת "א כעל רשות ייעודית במשרד התחבורה בהיותה גוף ייחודי מאסדר של רש "ת ושל חברות .התעופה ב תשובת משרד התחבורה צוין כי הפערים שפורטו במסמך של רח"ל צומצמו, וכי בימים אלה רת"א סוגרת את הפערים שנותרו. כמו כן צוין כי במרץ2015 כוננה רת "א .כרשות ייעודית __________________ 23 ,ראו מבקר המדינה È˙ ˘ Á„ 61 · ) 2011(, בפרק "הטיפול במחלוקות - 'בין משרדיות מתמשכות", עמ 3. היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום 111 :שם הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 ÏÚ ‰¯Â·Á˙‰ „¯˘Ó ÏÚ ÈÎ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙¯ ‡" ̯ÈÁ ˙Ú˘Ï Í¯ÚÈ‰Ï .ÍÓÒÓ· ÂÏÚ‰˘ ÌȯÚÙ‰ ÏÎ ˙‡ Ì„˜‰· ÌÈÏ˘‰Ï 2. ב - 22.7.14, בעת מבצע צוק איתן, נפל טיל ששוגר מעזה סמוך לנתב "ג . בעקבות זאת אסר מינהל התעופה הפדרלי של ארצות הברית)להלן - ה - 24FAA ( על חברות התעופה האמריקניות לטוס לישראל. בהמשך המליצה הסוכנות האירופי ת לבטיחות בתעופה )להלן - ה- 25EASA .( לכל רשויות התעופה באירופה שלא לטוס לישראל הודעות אלו הביאו להפסקה מידית של טיסות זרות ל נתב "ג . בשיא ההפסקה38 חברות תעופה זרות הפסיקו את טיסותיהן לישראל, ו- 22 .חברות המשיכו לפעול כרגיל, ובהן חברות התעופה הישראליות בעקבות הפסקת הטיסות הזרות ל נתב "ג התקיימה הערכת מצב בהשתתפות שר התחבורה , והוא הנחה להמשיך את רצף פעילות התעבורה האווירית לישראל, וכן לפעול להחזרת ישראלים רבים ככל הניתן מרחבי העולם ארצה. בהערכת המצב הוחלט כי רש "ת תאפשר פעילות ב שדה עובדה לטיסות בין-לאומיות, נוסף על הפעילות ב נתב "ג , לחברות שיבחרו לפעול בשדה זה ובכפוף למגבלות הקיבולת .של השדה בעקבות פעילות רת "א בוטלו ב - 27.7.14 האיסור של ה- FAA וההמלצה של ה- EASA להפסיק את הטיסות לישראל. מ תשובת משרד התחבורה עולה כי החזרה לשגרה נעשתה באופן הדרגתי, ונמשכה כחודש ימים, עד שכל חברות התעופה חידשו את פעילותן המלאה . מ - 23.7.14 ועד27.7.14 עברו ב נתב "ג כ - 204,000 נוסעים לעומת297,000 נוסעים מתוכננים )ירידה של כ - 31% .( 3. ב - 23.7.14 נפתח שדה עובדה ובאותו לילה החלו לנחות בו מטוסים. השדה פעל במשך יממה אחת בלבד- מ - 23.7.14 בחצות ועד24.7.14 בחצות. בפעילות השדה באותה היממה נכללו עשר ,טיסות נכנסות שמונה ,טיסות יוצאות עם נוסעים שתי טיסות יוצאות ללא נוסעים , 1,801 נוסעים נכנסים ו - 1,314 ,נוסעים יוצאים וכ - 350 נוסעים יוצאים "הוחזרו לנתב ג . בסך הכול עברו ב שדה עובדה 3,115 נו.סעים הפעלת שדה עובדה נתקלה בקשיים תפעוליים26 , ונוצרו עומסים חריגים שעיכבו נוסעים שעות .רבות בשל היעדר היערכות מתאימה לרש"ת שני נהלים המתייחסים להפעלת שדה עובדה שלא בשגרה. נוהל אחד מתייחס להפעלת שדה עובדה כאשר נתב"ג מושבת כליל יותר מ- 12 שעות. הפעלת הנוהל היא בסמכות מנהל נתב"ג ובתיאום עם מנהל נמל ה תעופה אילת. הנוהל מפרט את שיטת הפעלת שדה עובדה בכפוף ל קיבולת של השדה ,ובהתאם לה וכן מפרט את שיטת התגבור של שדה עובדה באמצעות יחידות מנתב"ג ו את שיטת הטיפול בנוסעים. הנוהל השני מתייחס להפעלת שד ה עובדה כשדה חלופי27 , ורק לחברות תעופה ישראליות, בנסיבות ש בהן יהיו הגבלות תפעול בנתב"ג. האחריות והסמכות להפעלת הנוהל היא של ראש אגף מבצעי קרקע ומנהל תורן בנתב"ג ובתיאום עם מנהל נמל ה.תעופה אילת __________________ 24 Federal Aviation Administration . 25 European Aviation Safety Agency . 26 מחסור בדיילי קרקע; אי- הפעלת כל עמדות הכרטוס; נוסעים הופנו ללא מיון על פי לוח טיסות; טיסות הגיעו שלא בהתאם לתכנון; איחור של יותר מ - 15 שעות שגרם לזמן המתנה ממושך של נוסעים; שני .מטוסים המריאו ללא נוסעיהם והם הוחזרו לאחר המתנה ארוכה לנתב""ג ועוד 27 שדה חלופי )או שדה משנה( הוא שדה תעופה אחר, המאפשר לכלי טיס לנחות אם נסגר, מסיבות שונות, שדה התעופה שהוגדר כיעד לטיסה בתכנית הטיסה ועל כן נחיתת מטוסים בשדה זה אינה .(מתאפשרת )לפרקי זמן קצרים או ארוכים 112 דוח ביקורת שם:הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 Ô˙ȇ ˜Âˆ Úˆ·Ó· ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ ‡Ï ÏÚÙ‰ ω ‰˘ÏÎ ÌÈω ‰ È ˘Ó ‰Ï‡‰ . ȇ ˙‡ ÔÈÈˆÏ ˘È ˯ٷ - ˙‡ ¯·‚˙Ï ¯˘Ù‡ ‰È‰ ÂÈÙ ÏÚ˘ ,Ô¢‡¯‰ ω ‰ ˙ÏÚÙ‰ ‰„˘ ‰„·ÂÚ Ï˘ ÍÓÒÓÓ .ÌÈÚÒ · ¯˙ÂÈ ·ÂË ÏÂÙÈË ¯˘Ù‡Ï ÌÈ·‡˘Ó· ˘¯ ˙" ‡Ï ÈÎ ‰ÏÂÚ „¯˘Ó ˙Ú„Ï .ÛȈ¯ ÔÙ‡· ÏÚÙ ‚"·˙  ˙Âȉ ¯ÂÓ‡‰ ω ‰ ˙ÏÚÙ‰Ï Ìȇ ˙‰ ¯ˆÂ  ‰¯Â·Á˙‰ „¯˘Ó ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó ˘¯ ˙" Ô˜˙Ï Ï ÌÈÚ‚Â ‰ ÌÈω ‰ ˙‡ ‰„˘ ‰„·ÂÚ .‰ÓÁÏÓ Ì È‡˘ ̯ÈÁ È·ˆÓ· Â˙ÏÚÙ‰ ¯˘Ù‡˙˙˘ ÍÎ רש "ת ענתה למשרד מבקר המדינה במאי2015 : "כחלק מתהליך הפקת הלקחים שנערך בעקבות מבצע 'צוק איתן' הוכן נוהל המפרט את ההיערכות של שדה התעופה בעובדה ."לפעילות במצבי ביניים, בהם נתב"ג ממשיך לתפקד 4. בעקבות הקשיים בהפעלת שדה עובדה מינה מנכ "ל רש "ת מר יעקב גנות ב- 25.7.14 צ וות פנימי בראשותו של סמנכ "ל רש "ת למסחר, ש יתחקר וינתח את האירועים ב שדה עובדה . הצוות הגיש את מסקנותיו ב- 29.7.14 . על פי הנחיית שר התחבורה , בד בבד עם הקמת הצוות הפנימי מינה מנכ "ל משרד התחבורה ב - 25.7.14 צוות בדיקה בראשותו )להלן - (צוות הבדיקה שתפקידו לבדוק את אופן הפעלת שדה עובדה ולגבש המלצות ל שר התחבורה . חברי הצוות היו סמנכ "ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש מר יעקב בליטשטיין ומנהל אגף בכיר חירום ,ביטחון ,סייבר ומידע מר דניאל שנער - שניהם ממשרד התחבורה, וכן סמנכ "ל מבצעים ב רת "א מר אברהם .ליבלינג צוות ה בדיקה התבסס בעבודתו בין היתר על תחקיר הצוות הפנימי, על מסמכים ותזכירים ועל סיור ב שדה עובדה . כמו כן נפגש הצוות עם מנהל השדה ועם מנהלי חברות השינוע. ב - 5.8.14 הגיש צוות הבדיקה דוח ל שר התחבורה ובו תוצאות הבדיקה. מדוח צוות הבדיקה ,עולים כשלים מספר, כמפורט להלן: רש"ת לא מינתה גורם אחד אשר יופקד על ניהול המצב שמתפקידו לתכלל את כל הפעילויות הנדרשות ואת גורמי רש"ת; לא נפתח חדר פיקוד קדמי ייעודי לטיפול רציף במשימה של פתיחת שדה עובדה; תכנון הפעלת שדה עובדה לא התאים לציפיות ולתכניות החני יה בשדה, על פי פרסומי המידע התעופתיים ועל פי ספר העזר המבצעי של השדה; לוח הטיסות שתוכנן ל שדה עובדה היה צפוף; ההחלטה של רש"ת להעביר את הנוסעים ל שדה עובדה ללא בידוק ביטחוני בנתב"ג הייתה שגויה, והייתה אחת הסיבות .המרכזיות לעיכובים ולפגיעה הקשה בשירות צוות הבד יקה .הציג בדוח המלצות ניהוליות, תפעוליות ותשתיתיות לתיקון הכשלים בסיכום הדוח ציין צוות הבדיקה כי שדה עובדה לא היה יכול לשמש בתנאים שנוצרו באותו היום שדה משלים28 או שדה חלופי להיקף הפעילות שתוכננה. גם נמל התעופה על שם אילן ואסף רמון בתמנע לא יוכל לשמש בעתיד תחליף לנתב"ג, ולשם כך יש להאיץ את הקמתו של שדה בין- .לאומי נוסף עוד ציין צוות הבדיקה בסיכום כי אירוע זה הבליט את חשיבותו של נמל תעופה חלופי לנתב"ג. לדברי הצוות, הנחת העבודה צריכה להיות שאיסורי טיסות לנתב"ג עלולים להתרחש ,ללא התרעה מוקדמת זאת לנוכח העובדה כי לאויבי ישראל יכולת שיגור טילים לנתב ,"ג __________________ 28 שדה משלים הוא שדה בין - לאומי נוסף המאפשר לפזר את העומס ולצמצם נחיתות והמראות של מטוסים בשדה העיקרי )נתב"ג(. הימצאות שדה משלים מגלמת בין היתר יתרון מבצעי )לצד יתרונות .(מסחריים וכלכליים היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום 113 :שם הדוח היבטים ב היערכות התחבורה למצבי חירום :מסגרת הפרסום דוחות ביקורת בנושא ההיערכות והמוכנות לשעת חירום :שנת פרסום "התשע ה- 2015 לנוכח העובדה שאי- אפשר להבטיח ה צלחה מלאה ליירוטי הטילים, ולנוכח מצבה המדיני של ישראל בזירה הבין -לאומית29. רש"ת ענתה למשרד מבקר המדינה כי אימצה את המלצות צוות הבדיקה וכי עד הקמת נמל התעופה רמון ב תמנע יוגבל מאוד מספר המטוסים שיופנו בשעת חירום מנתב"ג ל שדה עובדה , .עקב עמדות חנייה מוגבלות וגודל הטרמינל בתשובת משרד התחבורה צוין כי המשרד בוחן עם רת "א ועם גורמים נוספים את ההיתכנות של שדה התעופה רמת דוד כשדה תעופה בין- .לאומי נוסף שיוכל להוות שדה חלופי לנתב"ג ÌÈÁ˜Ï‰ ˙‡ ˜ÈÙ‰Ï ‰¯Â·Á˙‰ „¯˘Ó ÏÚ ˙"˘¯ ÏÚ ,‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ÚÂ¯È‡Ó ÌÈ˘¯„ ‰ ˙ˆÏÓ‰Ï Ì‡˙‰· ÌÈȘÈω ˙‡ ÈÂÁÈ„ ‡ÏÏ Ô˜˙Ï ‰Ê ˙ˆ ‰˜È„·‰ . ÔÈ· ‰ÙÂÚ˙ ÏÓ ˙Ó˜‰ Ï˘ ˙Âȇ„Ή ˙ Î˙ȉ‰ ˙˜Ȅ· ˙‡ ˘ÈÁ‰Ï ̉ÈÏÚ ÔÎ ÂÓÎ - ˙¯È‚ÒÏ ÔÂÎÈÒ‰ ˙‡ ÔÈ˘‰Ï È„Î ‚"·˙ ÏÚ ÛÒ ÈÓÂ‡Ï .̯ÈÁ ˙Ú˘· ÌÈÓ˘‰ סיכום ̯ÈÁ È·ˆÓ· ÌÈÈ˙ÓÁÏÓ È·ˆÓ· ‡ ) ‰ÓÁÏÓ Ì È‡˘ ̯ÈÁ ,‰Ó„‡ ˙„ÈÚ¯ ,¯È‡ ‚ÊÓ ÈÚ‚Ù ÌÈ ÎÂÒÓ ÌȯÓÂÁ Ï˘ ˙ˆ¯Ù˙‰  Ï„‚ Áˢ· ‰Ù¯˘ ( ‰¯Â·Á˙‰ È˙Â¯È˘ ˙ÂÈ‰Ï ÌÈ·ÈÈÁ ÌÈ˘È‚  ‰¯Â·Á˙‰ ÈÙ‚ Ï ÌÈ·ÈÈÁ ˙¯˘ ˙‡ ˙ ·Ï ·Â˘Á ÔÎ ÂÓÎ .¯Â·Èˆ‰ ˙‡ ˙ÂÈ˙˘˙ ‰¯Â·Á˙‰ ÍÎ ˘ ÂÚ‚ÙÈÈ Â ˜Â˙È˘ ‚‡„Ï ˘È Âڂ٠̇ .˙ÂÁÙ˘ ‰ÓÎ ˙¯ȉӷ È„Î ¯˘Ù‡Ï ¯˘Ù‡‰ ÏÎÎ ‰¯È„Ò ‰Ú ˙ Ï˘ ˙ÂÁÂÎ ‰ ·È ‰ ÈÙ‚ ,ÔÂÁË ‰ ˙ÂÁÂÎ ,‰Ïˆ ‰ ÚÂÈÒ Â ÈÏÈ·ÂÓ ‰ ÌÈ ÚËÓ , ‰  „ÂȈ ‰ ,˙ÂÙ¯˙ È„Î ÔΠÌÈÁ¯Ê‡ Ï˘ ˙È˘ÙÂÁ ‰Ú ˙ ¯˘Ù‡‰ ÏÎÎ ¯˘Ù‡Ï ͯˆ‰ ˙„ÈÓ·Â È ÈÙ .ÔÂÎÈÒ È¯ÂÊ‡Ó Ì‰Ï˘ ¯È‰Ó „¯˘Ó ÌÈȘÈÏ ‰ÏÚ‰ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó ÌÈÈ˙ÂÚÓ˘Ó .̯ÈÁ ˙Ú˘Ï ‰¯Â·Á˙‰ ͯÚÓ ˙ÂίÚȉ· ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , „¯˘Ó ,‰¯Â·Á˙‰ „¯˘Ó ÏÚ ÔÂÁËÈ·‰ , ˙·Î¯ È·È˙  χ¯˘È χ¯˘È - Ó"Ú· ‰¯Â·Á˙ ˙ÂÈ˙˘˙Ï ˙ÈÓ‡ω ‰¯·Á‰ , ,ÂÓÂÁ˙· Û‚ ÏÎ ÌÈÁ˜Ï‰ ˙‡ ˜ÈÙ‰Ï ÌÈÚ¯ȇ‰Ó ÂÏÚ‰˘ Á„· ÌÈȘÈω ˙‡ ÈÂÁÈ„ ‡ÏÏ Ô˜˙Ï ˘ ÈÏÚ ‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ÚÈ·ˆ‰ Ì .‰ È„Ó‰ Ô‚ÓÏ Ï"‰ˆÂ ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó ,‰¯Â·Á˙‰ „¯˘Ó ÏÚ ÔÎ ÂÓИ ˙‡ ÈÂÁÈ„ ‡ÏÏ ÔÂϘ˘‡ ˙·Î¯‰ - .Ì„‡ ÈÈÁ· ‰ÚÈ‚ÙÏ ÈÂÎÈÒ‰ ˙‡ ¯ÚÊÓÏ È„Î ˙¯„˘ __________________ 29 ,בעניין שדה תעופה משלים ראו מבקר המדינה˙ÈÁ¯Ê‡‰ ‰ÙÂÚ˙‰ ˙ÂÁÈË· ˙Ú„ ˙ÂÂÁ ) 2010 '(, עמ 43-42 ,; וכן מבקר המדינה È˙ ˘ Á„ 62 ) 2012 (, בפרק "שדה תעופה משלים לנמל התעופה בן 'גוריון", עמ997-995 .