חומר רקע
:משכן הכנסת, ירושלים | טלפון02-6408350/692
:| דוא"ל[email protected]
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
סיכום דיון
משותף של הוועדה לענייני ביקורת המדינה וועדת החינוך, התרבות והספורט
מיום שלישי, כ"ח באדר
,התשפ"ו17.3.2026
,
:בנושא
1.
החינוך המיוחד והגיל הרך בשעת חירום-
.תמונת מצב 2
.
היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב
חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל-
דוח מיוחד של מבקר המדינה2026
חה"כ אלון שוסטר-
יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה- בשבוע שעבר התכנסו הוועדות לדיון חירום על תפקוד
.מערכת החינוך ושמירת רצף הלימודים במצב החירום הנוכחי, בהשתתפות שר החינוך והנהלת משרדו
הוועדות שמעו על אתגרי הלמידה והחינוך בשעת חירום. עסקנו בלמידה מרחוק ובאתגרי התקשורת בין המחנכים
.לחניכים. עסקנו בשאלות רגשיות, פדגוגיות וטכנולוגיות
שלשום נפתחה האפשרות ., בחלק מהרשויות, לפתוח את מסגרות החינוך, במגבלות ההתגוננות, ללמידה פרונטלית
יש לקוות שהמציאות הבטחונית וההסכמות בין המשרד, הרשויות, המורים, ההורים והתלמידים יאפשרו הרחבה
.הדרגתית של חזרה ללמידה
הדיון יוקדש להעמקה בחינוך בגיל הרך ובחינוך המיוחד. מיותר לצי ין כי האתגרים העומדים בפני אוכלוסיות אלו
של ילדים והוריהם, כמו גם הצוותים החינוכיים המטפלים בהם, מורכבים במיוחד. הן בהיבט האפקטיביות
המועטה והקשיים של לימודים דרך הזום, והן בהיבט המעמסה על ההורים בשל העובדה שמדובר בילדים שלא
.ניתן להשאיר בבית, ללא השגחה
מ כיוון שאוכלוסיות אלו ראשונות בחזרה ללמידה במוסדות החינוך, לפחות בחלק מאזורי הארץ, אנחנו מבקשים
.לגעת באתגרים של חזרה לשיגרה במציאות הפכפכה
מרבית התלמידים בארץ עדיין לא זכאים לחזור לבתי הספר והגנים שלהם, לכן ניגע גם באתגרי החינוך ברשויות
בהן הילדים נשארים.בבית
.בתחום החינוך המיוחד בחירום, קיימות החלטות שהתקבלו כבר לפני מספר שנים אך עדיין לא באו לידי יישום
חה"כ צבי ידידה סוכות יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט-
מערכת החינוך היא גורם מרכזי להצלחת מדינת
ישראל וליתרון האיכותי שלה, ולכן אסור להזניח אותה גם בתקופת מלחמה. העובדה שילדי ישראל אינם נמצאים
ברצף לימודי תקין כבר כמה שנים עלולה לפגוע בעתידם ובעתיד המדינה כולה.
.יש חשיבות מיוחדת למתן מענה בחינוך המיוחד ובגיל הרך בתקופת חירום, אך בפועל המענה כיום אינו מספק
למידה מרחוק אינה נותנת מענה מספק, במיוחד כאשר אין ליווי של הורים. לכן האחריות היא למצוא פתרונות
חינוכיים טובים גם בזמן מלחמה, כדי לשמור על עתיד הילדים ועל עתיד המדינה.
חה"כ עדי עזוז- מתווה החינוך המיוחד מ-
2023
כולל מענה במרכזים טיפוליים ותמיכה בבית, אך לא מיושם בכל
הרשויות. ילדים עם צרכים מיוחדים סו בלים מהיעדר מענה מספק, והפער בתיאום בין משרד החינוך למשרד האוצר
יוצר אפליה: סייעות בגנים מקבלות פיצוי מלא, מעונות כ־75%, עם פגיעה משמעותית בכ־69%
,מהנשים העובדות
בעיקר אימהות לילדים מתחת לגיל14
ובשכבות שכר נמוכות. נדרש ניהול מתכלל ושיתוף פעולה מלא בין המש רדים
להבטחת רציפות חינוכית גם בחירום.
עיריית אום אל פחם-
סמיר מחמיד- ראש העיר -
,תלמידים בחינוך המיוחד זקוקים למסגרת פורמלית קריטית
אך כשמסגרות סגורות אין להם מענה מספק, ויש לבדוק אם מתקיימים ביקורי בית או מסגרות ניידות. בגיל הרך
צריך לוודא קיום מענה י יעודי למצב חירום ותוכנית מותאמת לילדים בגילאים אלה. ילדים שאינם מדברים או
מתקשים בתקשורת עלולים להיפגע מהפסקה ממושכת, ולכן יש לספק להורים כלים למניעת פגיעה התפתחותית.
בחברה הערבית קיימים אתגרים נוספים: תשתיות מוגבלות, קושי בלמידה מרחוק ומצב סוציו-אקונומי נ מוך
שמעמיקים פערים. לרשויות המקומיות יש תפקיד מרכזי בניהול המענה, אך לעיתים חסרות להן סמכויות
ומשאבים, ולכן חשוב לבחון את היקף התקצוב המועבר כדי להבטיח מענה ראוי לתלמידים בתקופת החירום.
חה"כ יוסי טייב- קיים פער בין מתווה הסייעות בגנים למתווה המטפלות במעו נות, כשהמטפלות מוגדרות כעסק
רגיל ואינן מקבלות יחס שווה. יש לקבוע מדיניות ברורה שבה כל מסגרות הגיל הרך, מגיל לידה עד6
, ייחשבו כחלק
ממערכת החינוך ויקבלו מתווה אחיד ושוויוני, כולל מבחינה תקציבית.
עיריית תל-אביב-
יפו-
יערית מלמן- סגנית האגף לקידום הגיל הרך -
גנים רבים סגורים או פועלים חלקית, מה
שמעמיד את הילדים בפני פגיעה מתמשכת והעמקת פערים. לקראת העלייה לכיתה א' עולה ספק לגבי מוכנותם.
נדרש למצוא פתרונות מסגרת בטוחים, במיוחד לגיל הרך. בחינוך המיוחד הקושי גדול: הילדים זקוקים למפגש
רציף עם צוותים קבועים, אך כ .ל עוד הסייעות והמטפלות אינן מקבלות מענה לילדיהן, הן לא יכולות לחזור לעבודה
יש לאפשר חזרה מסודרת של צוותים וילדים למסגרות מותאמות.
:משכן הכנסת, ירושלים | טלפון02-6408350/692
:| דוא"ל[email protected]
חה"כ יצחק גולדקנופף-
חוק חינוך חינם נועד להעניק מסגרת לכל ילד מגיל אפס, אך כיום מעונות היום נותנים
מענה רק לכ-
21%
,מהילדים
מתוך כ-
60
,מעונות שנבנו בפועל. קיים מחסור במטפלות, שכר נמוך ותנאים קשים
במיוחד בתקופת מלחמה. מסגרות כמו גנים מקבלות תמיכה, בעוד שמעונות היום זוכים לאפליה. נדרש בחינה
מחודשת של מדיניות ומשאבים כדי להבטיח מענה שוויוני בחינוך לגיל הרך ובחינוך המיוחד.
מרכז השלטון המקומי-
ליזי דהלריצה- יו"ר ועדת חינוך במש"מ וראש עיריית גני תקווה
-
בתחילת המלחמה
הילדים נשארו בבית לפי הנחיות פיקוד העורף, אך פעילויות חינוך בלתי פורמליות נפתחו. עולה השאלה: מה עם
החינוך המיוחד והגיל הרך? אם אפשר להתכנס אחר הצהריים, אפשר גם להפעיל מסגרות בטוחות לילדים האלה.
יש לתת סמכות לרשויות המקומיות לארגן מסגרות מוגנות, בקפסולות ובקרבה למרחבים מוגנים. היעדר מסגרות
פוגע בילדים ובהורים, ולכן יש לשלב חינוך פורמלי ובלתי פורמלי כדי להחזיר מסגרת ושגרה בתקופה המורכבת.
חה"כ סימון דוידסון-
רק21%
מהילדים במסגרות ציבוריות, ולכן79
–
80%
.תלויים במעונות וגנונים פרטיים
המסגרות ניהלו עסקים עם הוצאות כבדות, וכעת נסגרו ללא מתווה פיצויים ברור. חוסר הוודאות פוגע בעסקים
ובמשפחות, ומטפלות קשות למציאה. נדרש מתווה מהיר וברור ממשרד האוצר כדי להבטיח המשכיות המס גרות
ולהקל על יוקר המחיה.
)המועצה המקומית ג'ש (גוש חלב-
שריף ג'נם- ראש העיר -
ביישובי קו העימות הילדים נשארים בבית ללא
מסגרות בטוחות, הלמידה מרחוק לא מספקת ולעיתים הם נאלצים להסתתר בזמן אזעקות. ההורים עובדים
והחינוך אינו מתוכנן לטווח הארוך.
נדרש שיתוף
פעולה בין משרד החינוך, פיקוד הצפון ופיקוד העורף לבניית תוכנית ל-4
חודשים, שתספק מסגרות
בטוחות, ציוד ללמידה מרחוק ותענה על הצרכים החינוכיים והנפשיים, תוך התייחסות לבתי ספר או דרכים שאינן
ממוגנות.
חה"כ משה טור-
פז- צריך לפתוח את מערכת החינוך באופן מלא, למעט
במקומות שבהם מסיבות ביטחוניות
מונעות זאת. אם אפשר התקהלות של30
ילדים בחינוך הבלתי פורמלי, ניתן גם בחינוך הפורמלי עם מרחבים מוגנים
וצוות מתאים. זום אינו תחליף ללמידה פנים אל פנים. יש לתת עדיפות למשפחות לוחמים ואנשי מילואים, ולחזק
מסגרות ייעודיות עבורם. הח
ינוך המיוחד והגיל הרך צריכים להיות במרכז המענה החינוכי.
חה"כ ששון גואטה-
בעלי המעונות ממשיכים לשאת בהוצאות כבדות שכירות, תחזוקה ושכר עובדים ויש מחסור
חמור בכוח אדם. מעונות היום הם חלק מרכזי ממערכת החינוך לגיל הרך ולכן צריכים לקבל פיצוי מלא ושוויוני
כדי
להבטיח את המשכיות הפעילות.
התאחדות מעונות היום הפרטיים-
יניב בר אור- מנכ"ל -
מעונות היום הפרטיים מוגדרים כעסק ולא כמסגרת
חינוכית, ואין מתווה ברור להורים או למסגרות. מסגרות רבות לא קיבלו פיצוי, עובדים מוצעים לחל״ת עם70%
שכר בלבד, וקיים מחסור גדול במטפל
ות. כתוצאה, מסגרות נסגרות, המחירים עולים וההורים סובלים. כ-
77%
מהילדים נמצאים במסגרות פרטיות. יש לתת פיצוי מלא למסגרות ולעובדים ולהכיר במסגרות הפרטיות כחלק
ממערכת החינוך, ללא הפליה מול גנים ציבוריים.
מס' רב של מטפלות הן מעל גיל67
.ומודל החל"ת לא חל עליהן
פורום מסגרות החינוך לגיל הרך בישראל-
ליאור גבאי- מנכ"ל - מעונות הי
ום המפוקחים אינם עסקים חופשיים
המחירים, השכר ותנאי ההפעלה נקבעים בפיקוח המדינה. כיום עשרות אלפי מטפלות חסרות ודאות ושכר, במיוחד
ערב חג הפסח, והן עלולות להישאר ללא הכנסה. גם ההורים אינם אמורים לשלם על שירות שלא ניתן. אם מטפלות
,יוצאות לחל״ת כ-
20%
לא יחזרו, מה שיחמיר את המחסור הקיים בכוח אדם. מדובר בכ-
50
אלף מטפלות בכל
מסגרות הגיל הרך, כולל ארגונים גדולים, ולכן הסוגיה היא לאומית ונוגעת לכל ילדי ישראל.
העמותה למען הילד בגיל הרך-
מור דקל- יו"ר העמותה -
כמעט80%
ממסגרות הגיל הרך (לידה עד3
.) הן פרטיות
כיום אין מתווה אחיד למעונות: מתווה קי ים למעונות הסמל בלבד, בעוד המעונות הפרטיים והעובדות בהן אינם
מקבלים מענה. חוסר הוודאות גדול, כולל לגבי חל״ת ושכר. נדרש מתווה אחיד לשני סוגי המעונות כדי למנוע המשך
משבר בכוח האדם ולשמור על רציפות השירותים.
חברים למען מעונות יום בישראל-
שלום נגר- יו"ר -
בזמן מלחמה מתברר שהמטפלות במעונות מופנות למתווי
פיצויים או חל״ת ומפסידות כ-
25%
מהשכר, בעוד שסייעות בגנים מקבלות שכר מלא וביטחון תעסוקתי. ערב חג
הפסח חלק מהמטפלות לא יהיו זכאיות לפיצוי כלל, ויש מחסור חמור בכוח אדם. הבוקר היה זום עם משרד האוצר
,ומשרד החינוך
שבו נאמר שהמתווה מ
תייחס אלינו כמו אל עסקים רגילים .
משרד החינוך מאפשר למשרד האוצר
להתייחס אל המעונות כך, למרות שהם חלק ממערכת החינוך. מצב זה יוצר אפליה ומסכן את המשך קיומם של
המעונות לאחר המלחמה.
"חה
כ
מירב כהן- המטפלות במעונות הסמל מקבלות שכר נמוך
כ של-
6,000
,₪ובחל״ת השכר יורד לכ-
4,000
₪
.
מצב בלתי אפשרי לנשים עם הוצאות מחיה. המסגרות נסגרו בהוראת המדינה, ולכן אי אפשר להתייחס אליהן כמו
לעסקים רגילים. המדינה צריכה להתייחס למעונות כמו למערכת החינוך הפורמלית: להבטיח מענה מלא למטפלות
וללא חיוב הורים על שירות שלא ניתן. ההגבלות חלות גם על המעונות הפרטיים, ולכן יש להעניק גם להם פתרון
הוגן וברור.
:משכן הכנסת, ירושלים | טלפון02-6408350/692
:| דוא"ל[email protected]
הנהגת ההורים הארצית -
צופית גולן- סגן היו"ר - תלמיד
י החינוך המיוחד לא מקבלים מענה,
למידה מרחוק אינה
אפשרית עבורם והם נמצאים ברגרסיה. מודל ההגעה לבתים הוצג, אך
יישומו מת
עכב. גם ההורים סובלים,
במיוחד
"אימהות, שאין להן מענה כלכלי או תעסוקתי בזמן שהילדים בבית. נדרש מענה מיידי ורשמי, לא עוד "היערכות
של ימים ספורים, כדי לא להשאיר את הילדים והמשפחות ללא טיפול.
צה"ל-
תא"ל אריאל בליץ- רמ"ט המרכז במילואים -
בפיקוד העורף פועלים לפי מדיניות ההתגוננות, שמאזנת
בין שמירה על חיי אדם לבין תפקוד המשק והחברה, כולל בריאות נפשית של הציבור והילדים. ההחלטות מתקבלות
בתהליך מבצעי יומי עם גורמי פיקוד, מודיעין ומבצעיים, וחלק מהמידע מסווג. משרד החינוך מעודכן ומשפיע על
,ההחלטות. נכון להיום40
רשוי ,ות קיבלו אישור לחזור ללימודים33
כבר פתחו, וחלק נוספות החלו לפתוח היום.
התקהלות מבוגרים שונה מפעילות חינוכית: בילדים האחריות היא של הצוות והמדינה, ולכן השיקולים מחמירים
יותר. במרחבים מוגנים קיימות מגבלות כמו קיבולת וזמני הגעה, ולכן החינוך המיוחד בעדיפות ר אשונה, ובאזורים
.מסוימים אפשר פתיחה רחבה יותר. הפעילות מתרחבת בהתאם למצב המבצעי תוך איזון בין ביטחון לשגרה
הפתרונות כוללים למידה בקבוצות קטנות, פעילות בתוך או ליד מרחב מוגן, קפסולות וימי לימוד לסירוגין. ההורים
בקהילות רבות מוצאים פתרונות עצמיים, והמטרה היא
לשמור על ביטחון הילדים ולהבטיח פעילות חינוכית ושגרה
ככל שניתן.
עו"ד תמי סלע-
יועמ"ש
ועדת ה
חינוך -
לפי חוזר מנכ״ל משרד החינוך, למידה מרחוק היא האופציה האחרונה
בחירום. החוזר כולל חלופות כמו קבוצות קטנות, למידה בבתים, לימוד לסירוגין וקפסולות, בהתאם למיגון
וביטחון. המדינה משקיעה במיגון מוסדות כדי לאפשר למידה מקרוב, במיוחד לתלמידי החינוך המיוחד, כולל
הוראה להגיע לבתיהם, אך חלק מההנחיות עדיין לא מיושמות במלואן.
משרד החינוך-
אריה מור- סמנכ"ל ומנהל מינהל חירום, ביטחון ובטיחות וסייבר -
מערכת החינוך לא יכלה
להי פתח עד סוף השבוע שעבר, וההחלטה על פתיחה דיפרנציאלית התקבלה רק לאחר מכן, החל מיום ראשון
בהתאם לחלוקה גיאוגרפית. באזורים רבים המוגדרים כ״צהובים״ ניתן כעת לקיים פעילות חינוכית, אך באזורים
כתומים, כמו גוש דן, ההנחיות אוסרות על פתיחה, גם לגנים או קבוצות קטנות.
היערכות לפתיחה מלאה דורשת לפחות24
שעות, בשל הצורך לתאם רשויות, הסעות, צוותים, הורים וילדים. נכון
לעכשיו, כ-
72
שעות לאחר ההחלטה, רשויות רבות כבר החלו בפתיחה, חלק מהרשויות במהירות גבוהה יותר וחלק
בזהירות רבה יותר, בהתאם להערכות סיכון והעדפות ההורים.
ההחלטות נשקלות בהתחשב ביכולת לפתוח את המסגרות, עמדת ההורים והקהילה, נושא הבטיחות ומערך
.ההסעות, תוך שמירה על הנחיות פיקוד העורף
משרד האוצר -
רום
בר-
אב- רכז תעסוקה באג"ת -
מתווה
ה סיוע ארצי
למעונות יום ולכלל המפעילים במשק
נותן
יתן
לשלושה גורמים: המפעיל, ה הורים והצוות, כשהעלויות מתחלקות ביניהם בהתאם למבנה ההכנסות וההוצאות
של כל מעון.
קיימות שלוש אפשרויות :עיקריות
שכר+ החזר מלא להורים
מלא למטפלות (המפעיל סופג חלק
)מהפער , שכר חלקי למטפלות+ החזר מלא להורים ו
שכר מלא למטפלות+ החזר חלקי להורים.
הפיצוי מחושב
לפ י ירידה במחזור ההכנסות: ככל שהירידה גדולה יותר, הפיצוי גבוה יותר-
עד75%
משכר הצוות ועד22%
מהוצאות קבועות.
בנוסף, קיימים שני מסלולים עיקריים: המשכיות פעילות או חל"ת. המפעיל בוחר את מסלולו לפי גובה ההחזר
להורים והיקף העובדים שיוצאים לחל"ת.
זהו מתווה אחיד לכל סוגי המעונות, כולל פרטיים, ומבוסס על מודל
הפיצוי הרגיל לעסקים במשק, כך שהוא מאפשר גם החזר להורים וגם תמיכה במפעילים ובצוותים.
המתווה יגיע
לדיון בוועדת הכספים בימים הקרובים, במטרה להתקדם לאישורו במהרה.
בתום הדיון הוועד
ות הגיע ו:למסקנות הבאות
1.
הוועדות.מודות לכל המשתתפים בדיון
2.
הוועדות משוכנעות כי היה צורך כבר עם פרוץ הלחימה להציג לציבור את עקרונות מתווה הסיוע, ומבינות
.את הרצון למתווה מדויק, אך יש לשמור על איזון בין דיוק למהירות
3.
הוועדות מבקשות
ממשרד האוצר
להניח את המתווה על שולחן ועדת הכספים עוד במהלך השבוע; הדיון
.שם לא יהיה סוף פסוק והוועדה תמשיך לדון, לחדד, לשפר ולבצע התאמות
4.
הוועדות קוראות
למשרד החינוך
לאפשר לראשי הרשויות לקבל החלטות בנוגע לחזרה ללימודים עבור
התושבים שבתחומם, בהתאם לשיקול דעתם ובתיאום עם הגורמים הרלוונטיים.
5.
הוועדות יקיימו דיוני מעקב לדון בנושאים נוספים .