פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 297 מישיבת ועדת הכנסת יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ו (17 בפברואר 2026), שעה 11:53 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה) (פ/5532/25), של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון << הצח >> - הכנה לקריאה ראשונה. תתכן הצבעה. נכחו: חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר מירב בן ארי רון כץ חברי הכנסת: אביחי אברהם בוארון מיקי לוי מאיר פרוש מוזמנים: גאל אזריאל – עוזרת ראשית, המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים לירון בנית ששון – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים דני גור – הלשכה המשפטית, משרד ראש הממשלה דן נימני – אגף התקציבים, משרד האוצר גלעד ווירגין – אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר מאיר לויתן – אגף החשב הכללי, משרד האוצר טובי חכימיאן – מדור בכיר תנאי חברי הכנסת, חשבות הכנסת מיכל צוק – יועמ"שית, בית הנשיא שירה כהן – ממונה על הייעוץ המשפטי למינהל, בית הנשיא ברק לייזר – יועמ"ש, הנהלת בתי המשפט חנית אברהם בכר – עו"ד, הנהלת בתי משפט ירון לוי – שופט בכיר, יו״ר נציגות השופטים הארצית מאיר כהנא – אב בית דין באשקלון, נציגות הדיינים, בתי הדין הרבניים גלעד דוויק – יועץ, משרד יוסי קוצ'יק יזמות, ניהול, ייעוץ בע"מ ד"ר גיא לוריא – עמית מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה ייעוץ משפטי: ארבל אסטרחן מנהלת הוועדה: נועה בירן-דדון רכזת תחום פרלמנטרי בכירה: שירן הלפגוט רישום פרלמנטרי: ד"ר ויקטור ינין רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה), פ/5532/25 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני פותח את הדיון. הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון. קיבלתם את הנוסח. בוארון, בבקשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב אדוני היושב-ראש, חברים יקרים, אורחים נכבדים, שלום וברכה, מתכנסים לכינוס או לישיבה הרביעית כמדומני בסוגיה שעל הפרק. שמח לראות את הפנים המוכרות, לפחות פה. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> התגעגענו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רצינו להיפגש, ביקשנו. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אבל הקצב הזה, זה בסדר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> קיבלתי את ההערה, אני אתקן. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> לא, שלושה שבועות, כל פעם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חברת הכנסת בן ארי, לשאלתך, ביקשנו להיפגש ולא נענינו, מה נעשה. לא רצו לפגוש אותנו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה לא? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למה אתה לא יושב איתם לבד? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ביקשתי. לא רצו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סתם אי-הבנה לדעתי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אי-הבנה מתמשכת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, לא. ביקשתי לשבת עם השופטים. נכון, אדוני? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> נכון. נפגשנו עם השר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> השר מחליט. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> השר זה חשוב. אבל יש פה מחוקק. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אז אנחנו נשמח לדבר עם המחוקק. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בכל אופן, למרות שלא רציתם לפגוש את המחוקק, אנחנו קשובים להערות שנאמרו פה בדיון, בין היתר של חברי הכנסת, גם של האופוזיציה, והטמענו רבות מן ההערות, תעיד על-כך היועצת המשפטית של הוועדה. אני חושב שאחת הסוגיות המרכזיות שנתנו להן ביטוי בנוסח שלפניכם היא הסוגיה שעוסקת בתחולת השינויים והשינוי בשכר. החלטנו, היושב-ראש ואני איתו, ששכרם של השופטים המכהנים נכון להיום בבתי המשפט ושל כלל העובדים הרלוונטיים, לא ייפגע. החוק לא יפגע, לא ירע את תנאיו של העובד בלשון דיני העבודה ולא נפגע חלילה בשכרו של מאן דהוא. זה אחד. שתיים, סוגיית ההסתמכות. סוגיית ההסתמכות נוגעת למצב שבו עובד יקודם, יקודם וממילא היה מצופה בתנאים הקיימים היום ששכרו יקודם. את הסוגיה הזאת השארנו בצריך עיון, ונדברנו לתת את הדעת עליה לפני הקריאה השנייה ושלישית או בדיוני ההכנה לקריאה שנייה ושלישית במליאה. וכן, גם על בקשת השופטים, ועליה רצינו לדבר, לצערנו לא הצלחנו, בכלל להימנע מהחלת החוק על כל העובדים במערכת. זה היה קטגורית כביכול פותר את כל הבעיות. רצינו לדבר על זה. אבל לא עלה בידינו, באמת, זו הסיבה - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר: לא עלה בידינו. רק תסביר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אז אני מסביר, מירב, מה שאמרתי קודם לכן. רצינו להיפגש, על הנקודה הזאת, גם על נקודת ההסתמכות וגם על נקודת החלת החוק, אם להחיל את החוק על עובדים במערכת או רק על עובדים חדשים שנכנסים למערכת. לא התקיימה פגישה, וחבל, אני מצר על-כך. לכן בלית ברירה אנחנו נדון בסוגיות האלה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני מקווה, אני בטוח כשאני אומר את זה, בוודאי לאור הערותייך, על דעת חברי הוועדה ועל דעת כל הנוכחים, שבאמת נמצא את הדרך לשבת ביחד על המדוכה לפני דיוני ההכנה או במהלך דיוני ההכנה לקריאה שנייה ושלישית, וננסה לגבש עמדה שתהיה מקובלת על כלל הנוכחים ושבאמת משיגה גם את מטרותיה של הרפורמה שמונחת פה על השולחן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל מה מונע ממך לפגוש אותם ולשבת איתם על החקיקה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מירב, רמזתי. אני לא רוצה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הוא לא רמז. הוא אמר את זה כבר שלוש פעמים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא הבנתי, באמת אני אומרת. משרד המשפטים הוא - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא. קודם כול - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה קשור שר המשפטים? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה זה קשור? כשאני רוצה לפגוש מישהו ממשרד הביטחון, אני מבקשת אישור של שר הביטחון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, אין בעיה, אבל יש פה מחוקק שרוצה לדעת - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מי זה המחוקק? זה אתה, נשמה, לא אני. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, בוארון. זה החוק של בוארון. אני יו"ר הוועדה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> טוב. בוא נתקדם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כן, בדיוק. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לדעתי אפשר לעשות כאן פגישה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הכנסנו הרבה מאוד תיקונים. אני לא אעבור על כולם. אבל עברתי על העיקריים שבהם. דייקנו גם בצורה מאוד נכונה את המדרג של השכר. קבענו, כפי שתראו בטבלה, ששכרו של נשיא המדינה יעמוד על 100% ושל שלושת ראשי הרשויות על 95%. דייקנו גם את השופטים, דיינים ונושאי משרה אחרים, חברי הכנסת, שרים וכן הלאה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם כך, בוא נעבור על כל התיקונים אחד-אחד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אפשר לעבור על התיקונים, בדיוק כך. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> יש את התיקונים, וגם יש עוד גורמים שהגישו ניירות לוועדה ושהגיעו לכאן. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אפשר להתייחס לדברים, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אתה רוצה לגבי הסעיפים או לגבי מה שבוארון אמר? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> במבט על. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> תודה רבה. קודם כול אני רוצה לפתוח בהגינות, אדוני היושב-ראש וחבר הכנסת בוארון. בנוסח המעודכן אכן התקבלו מרבית ההערות שלנו ביחס לשופטים המכהנים והפגיעה הישירה בשופטים המכהנים צומצמה, ועל-כך אנחנו מכירים ומעריכים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני שמח שאתה אומר את הדברים. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> צריך לומר בהגינות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני הייתי שמח גם שחברת הכנסת בן ארי הייתה שומעת את הדברים. את שומעת, חברת הכנסת? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> ביחס לשופטים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אם אתה יכול לחזור על הדברים. זה חשוב. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> שוב פעם, בנוסח המעודכן התקבלו רוב ההערות שלנו ביחס לשופטים המכהנים והפגיעה הישירה בשופטים המכהנים צומצמה. ואמרתי, על-כך נתונה הערכתנו והכרתנו. ידינו תמיד מושטת ואנחנו פתוחים לשיח. אבל אנחנו מבקשים להעיר שעדיין נותרו שתי סוגיות מהותיות שקשה לנו איתן גם בנוסח המתוקן. אלה סוגיות ליבה. האחת היא ביטול ההגנה החוקתית על הפגיעה הייעודית בהפחתת שכר שופטים. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> בעתיד. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> כן, בעתיד, משום שביטול ההגנה הזאת הוא לא רק על שופטים חדשים. הוא גם לא הכרחי. שינוי המנגנון, אדוני היושב-ראש וחבר הכנסת בוארון, הוא אפשרי, אבל הוא לא הכרחי. כדי לשנות את המנגנון לא הכרחי לבטל את ההגנה החוקתית. אולי נעשה את זה לאט, את השינוי הזה. אבל החרטה, הקושי אחר כך יהיה גדול מאוד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני השופט, אני חייב לומר לך, אני ביקשתי לדון איתכם על שלוש נקודות: נקודת ההסתמכות של השופטים במערכת; נקודת התחולה, אם להחיל את החוק על מי שכבר עובד במערכת בשלושת הרשויות; והנקודה השלישית, סעיף 10(ב), אם יש לבטלו, אולי לצמצמו בצורה כזו או אחרת. מטרת השינוי מבחינתנו – לתת חופש פעולה לוועדה, על זה רצינו לדון. אני מצר שלא נעניתם לקריאתנו. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> לא כך הובנו הדברים. ההבנה הייתה שאין מה לדבר על ביטול ההגנה החוקתית. לכן מבחינתנו לפחות אנחנו רוצים להציג את האפשרות הזו בצורה ישרה והוגנת. אם אדוני אומר לי שיש על מה לדבר, אז בהחלט יש על מה לדבר. מבחינתנו זה שינוי ליבה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני לא מכיר אותי. אבל מבחינתי תמיד יש על מה לדבר. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> המסר שאנחנו קיבלנו הוא שניתן לדבר רק על התנאים של 13(ד). << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא יודע מי העביר את המסר הזה. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אוקיי, אז יכול להיות שמי שהעביר את המסר הזה, לא במתכוון כנראה, אבל זה לא המסר שהובן. החשש הגדול הוא שאת ההגנה החוקתית מסירים מהר, אבל אחרי זה נתחרט עליה, זה עלול להיות בכייה לדורות. העניין השני זה פגיעה בשופטים חדשים וברשמים. היום, להוריד את תנאי הכניסה לשופטים ולרשמים שהם עתודה שיפוטית של המערכת, זה מעורר חשש גדול מאוד לאיכות השפיטה בעתיד. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מתבייש להגיד: לא יבואו? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אני לא מתבייש. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא יבואו, ואיכות השיפוט תרד. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> מועמדים טובים לא ירצו לבוא. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> "איכות השפיטה העתידית" ו"לא יבואו" – זה מילים נרדפות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> איכות השפיטה תרד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אולי גם תהיה עלייה. למה דווקא ירידה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בואו ניתן לשופט לסיים את דבריו ונעבור להקראה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> רגע, מותר לנו קריאות ביניים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה, אני עציץ? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל למה אתם יוצאים מנקודת הנחה שבטוח תהיה ירידה? אנחנו לא יודעים את זה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> במשכורות כאלה לא יבואו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל יכול להיות שתהיה אפילו העלאה מהמצב הקיים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו לא יודעים את זה. יש ועדה שאנחנו ממנים. מאיפה אתם קובעים? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תעשו לי טובה. לא ראיתי דבר כזה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא יודעים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כל אחד יעזוב את המשרד שלו ויבוא לעבוד - - -? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ואם תהיה העלאה הם יעזבו? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הניסיון, הניסיון מוכיח שכנראה לא תעלו את שכר השופטים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הניסיון לא מוכיח. לא היה ניסיון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא אנחנו צריכים לקבוע. זה הוועדה. אנחנו ממנים ועדה שאין שם חברי כנסת ואין שם שרים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> שנייה רגע, תנו לו לדבר. הוא מדבר יפה. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אני מבקש ברשותכם רק עניין נוסף, על ההיבטים הכלכליים והמספריים, שזה לא התחום החזק שלנו. אני מבקש לאפשר כמה דקות ליועץ כלכלי להדגיש את הנקודות האלה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני חייב לומר שקראתי את חוות דעתו של יוסי קוצ'יק. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני לא. אני אשמח לשמוע אותו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הנחת היסוד בחוות הדעת שלו היא ששכר השופטים ירד, וזה לא נכון. הוא מסתמך על דברים שנאמרו - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל אולי נשמע אותו קודם? אתה מדבר על דברים שאני לא מכיר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רגע, רון, אז אני מסביר משהו. הוא מסתמך בבסיס חוות הדעת שלו על הדברים שנאמרו בוועדת שרים לחקיקה, לפיהם שכר חברי הכנסת לא יעלה, ומשם הוא גוזר את ההנחות יסוד ואת המסקנות שלו. אמר פה היושב-ראש פעם אחר פעם אחר פעם, החלטת ועדת שרים לחקיקה לא מחייבת את הוועדה ולא מחייבת את הכנסת. ולכן, החוות הדעת כולה - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הוא פה, מי שכתב אותה? אה יופי, נו אז בוא נשמע. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> האם האפשרות הזו קיימת? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ברור שהיא קיימת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> קיימת גם אפשרות שתהיה העלאה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן, אז הוא אומר, האפשרות קיימת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> קיימת אפשרות שלא יהיה שינוי. הכול יכול להיות. אנחנו לא יודעים. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אז רק להתייחס לאפשרויות האלה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אוקיי, כשנגיע. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> תודה, תודה רבה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשמוע את היועץ הכלכלי? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הינה, הוא פה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא. כשנגיע לסעיף הזה, אז אנחנו נאפשר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא פה כבר, אז למה לא? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הסעיף עוד לא הגיע. הוא פה, הוא לא הולך אחרי רבע שעה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אולי גם נשמע את הארגונים החברתיים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, אנחנו נעבור לפי הסעיפים. << דובר >> גיא לוריא: << דובר >> אפשר רק לגבי הנושא שעלה לגבי סעיף 10(ב)? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, אמרתי שלא. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> רגע, אבל לפני הקראה, לא אמרת - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו היינו כבר בהקראה, הקראנו כבר את החוק. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אחלה, אז יש פה כמה ארגונים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אין בעיה. הארגונים שלחו לגבי סעיפים מסוימים. כשנגיע לסעיף שיש להם מה להגיד, אני אאפשר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש גם בכלל, באופן כללי, על החוק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה לא דיון ראשון. כן, בבקשה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מונח בפניכם נוסח שמסומנים בו תיקונים בעקוב אחר השינויים, בעקבות הדברים שנאמרו בישיבה הקודמת. יש פה גם כמה תיקונים טכניים, אבל אליהם אני לא אתייחס. אני רוצה לעבור על הדברים המהותיים, שני נושאים שנשארו לדיון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, אבל יש פה הרבה דברים שכתבת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. אבל חלק מהדברים הם דברים שנאמרו כבר בישיבה הקודמת. הטמעתי אותם בנוסח. אני רק אגיד אותם, אבל הם כבר נדונו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> באיזה סעיף אנחנו, ארבל? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אני רק אומרת משהו כללי, ואני מיד מתחילה לעבור על הסעיפים. מה שמסומן בעקוב אחר השינויים, זה בעקבות הישיבה הקודמת. חלק זה דברים טכניים של נוסח שהכנסתי. חלק זה דברים טיפה יותר מהותיים שנדונו בישיבה הקודמת. אני אפנה את תשומת הלב לניסוח החדש, אבל זה דברים שכבר סוכמו. יש שתי נקודות מרכזיות שנשארו ממש פתוחות לדיון. אחת שהיא בכלל לא נדונה בישיבה הקודמת ואושרה לישיבה הזאת, זה נושא של הוראת המעבר. התייחס לזה המציע, אבל צריך לדבר על הפרטים שלה. ודבר נוסף מהותי שנשאר לדיון, איך בדיוק תהיה חלוקה בין הוועדה הציבורית החדשה שתקום לבין ועדות הכנסת והכספים, מה בתנאים הנלווים יוחלט כאן ומה כאן. אני אתייחס לזה כשנגיע לזה. מונח בפניכם הנוסח. בסעיף 1 זה דברים טכניים. סעיף 2 מדבר על זה שחובה על נושא משרה לקבל את שכרו. זה נושא שגם עלה בישיבה הקודמת, מה המשמעות של האמירה הזאת שכיום קיימת לגבי חברי הכנסת בלבד, מה קורה אם נושא משרה לא נותן את פרטי חשבון הבנק שלו, אומר: אני לא רוצה לקבל שכר. האם רוצים להתייחס לזה בחוק או רק להשאיר את ההוראה הזאת למעשה בלי שיניים? המצב היום הוא, לגבי חברי הכנסת בלבד - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, אחד. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> - - יש שורה שכתוב שחובה לקבל את השכר. יש חבר הכנסת שאמר שהוא לא מעוניין לקבל את השכר. נאמר לו: החוק מחייב אותך לקבל. אוקיי, אבל אני לא נותן לכם את פרטי חשבון הבנק. התוצאה הייתה שהוא לא קיבל שכר וכן קיבל את כל התנאים הנלווים – עוזרים פרלמנטריים, רכב, קשר עם הציבור. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה לא תקין. אבל בסדר, לא ניכנס לזה עכשיו ונתחיל לכתוב. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מאחר שעכשיו מחילים את זה על קבוצה מאוד גדולה, גם על השופטים, השרים, האם בכל זאת רוצים לתת איזשהם שיניים להוראה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> שמה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אפשר לקבוע כל מיני דברים, למשל שהוא לא יקבל תנאים נלווים, שהוא לא ייכנס לתפקיד שלו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה, למה אנחנו רוצים למנוע את זה? אם מישהו רוצה לא לקחת שכר, זה מבורך. זה כאילו סעיף ניר ברקת. אני בעד ניר ברקת שלא לוקח כסף. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לגבי חברי הכנסת, מראשית ימי המדינה הרעיון היה שלא רק בעלי הון יוכלו להיות חברי הכנסת, לעשות איזשהו שוויון ביניהם, שלא תהיה איזו אמירה פופוליסטית. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שאם יש חברי הכנסת שמוכן לוותר על השכר שלו לטובת עם ישראל - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני דווקא לא בעד. אני דווקא לא בעד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> גם אני לא. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני לא בעד. אבל לא רוצה להיכנס לזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה רק יוצר קיטוב יותר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון, נכון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא חושב. כמו ראשי ערים, דרך אגב. יש הרבה כאלה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז כרגע האמירה הזאת שהיום חלה על חה"כים תחול על כולם. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> ההערה היא לפי סעיף-סעיף? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, סעיף-סעיף. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אפשר להגיד משהו על סעיף 1, לשאול? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> רגע, לא אמרתי את הפיצול. הנוסח כפי שנאמר בישיבה הקודמת, יש לנו כאן תיקונים לחוקי יסוד ולחוק רגיל. בקריאה טרומית אמרתי למציע שאפשר יהיה להביא את זה ביחד, בשביל שהוא יוכל להוציא את זה כהצעה אחת לוועדת השרים. אבל בהמשך הליך החקיקה צריך לפצל את זה לשתי הצעות חוק. כשוועדה תקיים את ההצבעה, היא גם תצביע על הפיצול. יהיה צריך להצביע על הפיצול במליאה ואז יונחו הצעות החוק. חוק היסוד גם מחייב 61 כי יש פה תיקון לחוק-יסוד: הממשלה. לכן כבר חילקתי את זה לשתי הצעות. עכשיו הערה לסעיף 1. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> לגבי השכר, רק שאלה. ההגדרה של השכר, האם היא כוללת גם פדיון ימי מחלה וקרן השתלמות? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> המילה שכר בהמשך מופיעה הרבה פעמים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל יש את הפירוט של זה בהמשך. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> שלום. אבל עוד לפני ההגדרה של השכר, יש את ההגדרה של נושא משרה, עם שאלות שהיועצת המשפטית לוועדה גם כתבה בצד. אם הולכים לפי הסדר, אני מציעה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> היועצת המשפטית אמרה שזה טכני. אפשר להתקדם. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כן, זה טכני. נכלול, נכתוב את ראש הממשלה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, אפשר להתקדם. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> תכתבו את ראש הממשלה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כן. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> כי בדרך כלל לא כותבים ראש הממשלה, שרים, כי ראש הממשלה הוא שר מבין השרים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ראש הממשלה הוא מה? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> הוא גם שר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא נכון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> חוק-יסוד: הממשלה אומר: הממשלה מורכבת - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> היום יש ראש ממשלה שהוא לא שר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> - - מראש ממשלה ושרים אחרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אוקיי, בסדר, הוא לא שר. הוא לא מחויב שיהיה שר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הוא כמעט שר אצלנו. יש לו סמכויות של שר, אבל הוא לא שר. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> יש לנו חוק יסוד שקובע כמו שארבל אמרה עכשיו, שהממשלה מורכבת מראש הממשלה ושרים אחרים. מזה מבינים שגם ראש הממשלה הוא סוג של שר. ולכן צריך להתאים לפחות - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> איך מבינים שראש הממשלה הוא שר? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ברור. תמיד, כשאתה לומד אזרחות - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> טוב, את יכולה לשבת עם הפרצוף. תישארי עם הפרצוף, את לא מדברת עכשיו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה? מה קרה? מה חטפת? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה קרה, אופיר? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ארבל, סעיף הבא. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> שנייה, אני רוצה להגיד על זה משהו. לומדים באמת גם באזרחות בבית ספר וגם באקדמיה לומדים שכל - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את לא עושה לנו טובה שאת פה, סליחה. את לא עושה טובה שאת פה. את לא עושה לאף אחד טובה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למה? למה? רק עכשיו יצא מכתב של שגית לדבר יפה לנציגי ציבור. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נציגת ציבור לא תעשה פרצוף כשאני מעיר הערה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> על מה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> נו באמת, עכשיו אתה גם מסתכל על פרצופים? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה, אתה אחראי על הפנים שלה? באמת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תקשיב, בסוף לומדים גם באזרחות שכל הממשלה מורכבת משרים, שבעיקרון לכולם יש קול אחד, כולם שווים בממשלה, וראש הממשלה הוא ראשון בין שווים, אבל הוא שר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> צודקת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה מה שהיא ניסתה להגיד. הינה, גם ארבל. תאמין לי, לימדתי את זה גם באקדמיה. בסוף כולם שווים. עובדה שלך יש קול אחד ולנתניהו יש קול אחד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אין לי קול בממשלה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא משנה, בכנסת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה משנה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תקשיב רגע. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תקביל לכנסת, תקביל לכנסת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה לא דובר. ואם יש שר שהוא נורווגי? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> וגם בממשלה שרים הם שווים בקולות שלהם בקבינט. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. בבקשה להמשיך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל אני לא מבינה מה היא אמרה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בעמוד 2 סעיף (ב), ביקש המציע לעשות חלוקה שונה בין הסעיפים הקטנים ממה שהיה בישיבה הקודמת. אני אציג את זה. יש לנו את סעיף (א) שאומר שישולם שכר. סעיף (ב) מתגבר על סעיף (א) ואומר שנוסף לשכר היסוד ישולמו לכל נושאי המשרה תשלומים אחידים, ואז יש לנו פה שלושה סוגים של תשלומים: הפרשות לקופת גמל לקצבה למי שזכאי לפנסיה צוברת, הפרשות לקרן השתלמות ודמי הבראה. פה רק השארתי מה יהיה השיעור של קרן השתלמות ודמי הבראה. היום הם מקבלים כמו שניתן לעובדי המדינה, כי למשל דמי הבראה מקבלים טיפה יותר מצו ההרחבה שחל על כל העובדים. אני חושבת שצריך לכתוב כאן: בשיעור המקובל - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לעובדי מדינה, בדיוק. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה ההמשך של דמי הבראה בשיעור? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> המקובל לעובדי מדינה. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> אפשר להתייחס? זה לא רק בשיעור, זה גם מספר ימים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אתה מדבר על דמי הבראה, על (3)? << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> כן, על דמי הבראה. כרגע זה לא רק. קודם כול יש גם עובדי מדינה שונים. למשל רופאים, יש להם מספר ימי הבראה שונים מעובדי מדינה רגילים כמוני. צריך לחדד את זה יותר טוב. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מה מקבלים היום שרים? לא כתוב. איך כדאי לחדד את זה? << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> צריך לחשוב על זה. אבל אולי אפשר לרשום מנכ"ל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> - - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> שרים מקבלים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חה"כים לא? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> כן, יש הבדל גם. אולי לרשום כמנכ"ל משרד ממשלתי. צריך לחשוב על זה רגע. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא משנה. אם אני אומר כעובדי מדינה, לוועדה יש - - - << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> אבל יש סוגים שונים של עובדי מדינה. למשל גם מורים הם עובדי מדינה ויש להם מספר ימי הבראה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון. אבל יש איזשהו מנעד, לא? << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> כן. אבל פה קובעים כמקובל לעובדי מדינה. איזה עובד מדינה? זאת השאלה שנשאלת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אתה יכול להביא לנו טבלה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה, מנכ"לים משרדים ממשלתיים? << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> בתקשי"ר מפורט בצורה מפורטת איפה, לכמה ימים כל עובד זכאי. אני יכול לשלוח לכם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> איזה סוג של עובד מקבל הכי הרבה? מנכ"לים? << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> אני לא זוכר. אני צריך לבדוק מי מקבל שם הכי הרבה. אבל יש שונות במספר הימים. גם בהפרשות לקרן השתלמות יש שונות בין אוכלוסיות מסוימות. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> שירות המדינה גוזר למעשה שני אלמנטים. גלעד התייחס לנושא של מכסת הימים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תגיד רק את השם לפרוטוקול. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> גלעד דוויק מחברת קוצ'יק יזמות, ניהול וייעוץ בע"מ. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> למה אתה פה בעצם? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> היא הוציאה חוות דעת לשופטים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אתם שכרתם את שירותיו לאירוע הזה? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> נכון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן, מותר להם, עדיין. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני רק שאלתי. לא שאלתי אם מותר או אסור. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> לגבי דמי הבראה יש שני אלמנטים. זה מכסת הימים שנקבעת בדרך כלל לפי הוותק של העובד. ויש טבלאות שונות, כמו שגלעד תיאר, באופן שונה, בין סוגי אוכלוסייה שונים, רופאים, מורים, עובדי מדינה אחרים, בדרך כלל הקונבנציונליים. יש טבלה שהולכת לפי דירוגי מח"ר ומינהלי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה מה שהוא אמר. מה עוד? << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> זה דבר אחד. והשני זה התעריף, סכום יום הבראה. יש מגזר ציבורי, יש מגזר פרטי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> התעריף גם שונה? אנחנו לא מדברים על מגזר פרטי. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> התעריף הוא די אחיד לכולם נראה לי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אוקיי. בבקשה, נמשיך. << אורח >> לירון בנית ששון: << אורח >> רגע, סליחה, יש לי שאלה, אפשר? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי את? << אורח >> לירון בנית ששון: << אורח >> לירון בנית ששון, משרד המשפטים. בסעיף 2(ב) כתוב: נוסף על שכר היסוד. אבל לא ראיתי שיש הגדרה לשכר היסוד. הכוונה למה שמוגדר כשכר בסעיף ההגדרות? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> שכר היסוד זה מה שבסעיף 4. הוועדה הציבורית תקבע את שכר היסוד. << אורח >> לירון בנית ששון: << אורח >> אבל זה לא אמור להיות גם בהגדרות בסעיף 1? בסעיף כתוב שכר ולא כתוב שכר יסוד. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון, כי הוא כולל גם את תוספות הוותק. אולי צריך להבהיר שזה שכר יסוד ותוספת ותק. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> לוותק צריך להתייחס. הוותק הוא על שכר יסוד ולא על השכר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> שכר היסוד זה משהו שכולנו מדברים עליו. זה השכר. זה השכר הבסיסי. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לגבי הבראה, נציג האוצר יוכל להעביר לי הצעה של נוסח? << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> נתייחס. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> אפשר להוסיף רק עוד הערה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, לא, תודה. בבקשה, ארבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם פוגעים בזה, זאת פגיעה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אם זאת פגיעה, תעביר לי ואני אגיד אותה. למה אתה לא נותן לו, אופיר? הוא התחיל לדבר. אתה רוצה שאני אקח ממנו את הפגיעה ואני אדברר אותו? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הוא דיבר רק בנושא הזה, חבר הכנסת לוי. הוא דיבר על הדבר הזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה, לא הבנתי? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> עוד לא שמענו אותו. נשמע אותו בהמשך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני צריך לאפשר לו כי שכרו אותו שופטים? מה נראה לך? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כן, כי הוא היה בזכות דיבור. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה זה קשור, אופיר? הוא איש מקצוע. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יש לו את החלק שלו, שבשביל זה הביאו אותו. אני אתן לו בהרחבה. לא כל סעיף עכשיו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה אתם בלחץ? על הזמן? היום יש זמן, קחו את זה עד הלילה. מה הלחץ? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אין לי לחץ. אבל לא פיליבסטרים עכשיו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בנחת, אחי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בנחת. לא פיליבסטרים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה לא פיליבסטר. בנחת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> סעיף (ב) זה דברים ששולמו אוטומטית מכוח החוק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אם נרצה לעשות פיליבסטרים לא תצאו מפה חודשים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ראינו את הפיליבסטרים. בינתיים העברנו מה שרצינו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה זה העברת. מה זה העברת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה העברתם? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה העברתם? מה זה העברתם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מעולם לא הייתה כנסת כזאת - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ממש. זה כמו מדבר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> - - רמוסה, רופסת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> עניתי לך כמה חוקים העברנו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה העברת, נשמה, חוץ מאלמנות ויתומים? מה העברת? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מאות חוקים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה העברת? אין לך כנסת, אין לך כנסת חודשים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מאות. עדיף שלא תפתח את הבושה הזאת. הכנסת הזאת מתפקדת פול גז בניוטרל. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> דממה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יום שני, יום של חקיקה ממשלתית – יום של רק חוק אחד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מי יושב-ראש המפלגה שאמר: אנחנו רק 52 מנדטים? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ביבי נתניהו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יום שלישי, יום של חקיקה – מה הלו"ז היום במליאה? הציבור רוצה לדעת? נאומים בני דקה. די, אל תדליק אותי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מירב תודה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אל תדליק אותי, כי הכנסת הזאת - - -. די, אתה סתם מדליק אותי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מירב תודה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בוארון, חכה חכה, נראה מה עם היועצת המשפטית. חכה ונראה מה עם היועצת המשפטית של משרד המשפטים. חכה חכה. אתה לא יודע איזה חומרים. אני פשוט מנוע מלדבר על זה כי יש צו בבית משפט. חכה חכה. אל תשכח, אני איש משטרה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מירב תודה. המבוכות שהיו לכם כקואליציה - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> המבוכות? נשמה, כל הכנסת הזאת בושה אחת גדולה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> - - - שהחזקתם שנה ומשהו. החזקתם שנה ומשהו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בוא, בוא, בוא, אל תפתח. ואם אתה פותח, אז תן לי זכות דיבור. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אחרי הדיון, אחרי הדיון אני אתן לכם - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אין בושה כמו הכנסת הזאת. כל הכנסת הזאת בזבוז כספי ציבור, באמת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סיימנו, סיימנו את האירוע, תודה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש צו איסור פרסום. למרות שאני חבר הכנסת, אני יכול להגיד הכול, מה שאני יודע. אני נזהר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> צו איסור פרסום על מה? לא הבנתי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי. חומרים על מה? חומרים על מה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> על היועצת המשפטית שלך, של משרד המשפטים, שהגנת אליה אתמול. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אז עכשיו אספו חומרים גם עליה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> די, די. לא כדאי לך להתחיל איתי. אני איש משטרה, אל תשכח. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> השעה 12:18, זאת השעה שאפשר לתקוף שומר סף. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> די, תפסיק, מגנה על שומרי הסף פה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 12:18 – אפשר לתקוף שומרי סף. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> עכשיו אוספים על יועצים משפטיים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חשבתי שאסור לתקוף שומרי סף. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתמול הגנת עליה בחירוף נפש. אתמול הגנת עליה בחירוף נפש. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל אתם לא מחנכים את כולם שאסור לתקוף שומרי סף? שומרת סף, איך אתם עושים דבר כזה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתם מאפיה, מיקי. אתם מאפיה. אתם חבורה של עבריינים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני תוקף שומרת סף שהיא לא נקיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אה, שהיא לא נקיה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא רלוונטית. לא רלוונטית. לא רלוונטית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בית משפט. לא סתם דיבורים. בית משפט. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אין עליכם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, אתה, נשמה, תסתכל טוב טוב על איך נראה חדר הוועדה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> היא שומרת סף שהיא לא ראויה. היא אמרה משהו שהוא קצת לא לדעתנו, אז היא שומרת סף שהיא לא נקיה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> סמוך עליי, אופיר. אני איש מקצוע, אני לא מדבר סתם. אני אחרי חיטוטים בבית המשפט. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> די, נו. אני הייתי בסרט הזה, ישבתי בכנסת - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אין עליכם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> - - - וב-2019 עפתי מפה. אז יאללה-יאללה, הכדור עגול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה בכלל הבסיס החוקי שלה לקבל את חומרי החקירה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני חייב לומר משהו. אתם חושבים שאם יסגרו את הכנסת לחודש, מישהו בציבור ישים לב - - -? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. - - - הסרטונים של מירב. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן, מישהו ישים לב? מי ישים לב? זה נכון, אני גם מתגעגע לסרטונים האלה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> נשמה, גם עוד 100 שנה מהיום לא תגיע לכמות שלי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תוקפת את ביבי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אגב, אני פרגנתי לך אתמול, אז זה בהלימה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יועצת משפטית של משרד המשפטים מבקשת חומרי חקירה. מי היא בכלל? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לכו תעברו בין חברי הכנסת בקואליציה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הם עצובים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סיימנו, מירב. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> רגע, רק משפט. חברי הכנסת בקואליציה – ולך לחבר הכנסת, סתם, תיפול עליו פה, תגיד לו: תגיד, מה עשית? איזה חוק העברת בשנה האחרונה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני יכול? אני אעשה פיליבסטר. אני אעשה פיליבסטר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא אתה. לא דיברתי עליך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתה זה משהו אחר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה יו"ר הקואליציה, חביבי. אם הייתי יו"ר הקואליציה - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אם אתה לא תעביר, מי יעביר? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> גם כשהייתי חבר הכנסת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תקשיב, סתם, סתם, לך לאלי דלל כזה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בואי אליי. בואי אליי. שנה וחצי – שלושה חוקים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> את חוק המתנות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בשנייה-שלישית, איזה חוק? איזה חוק? תגיד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איזה חוק? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חוק המורים, חוק הפיקדונות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> איזה מורים? מה זה משנה? די, נו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איזה מורים ואיזה פיקדונות? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> נורא, חוק המורים והפיקדונות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתם אפילו לא יודעים על מה אתם מדברים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת מה זה חוק המורים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה זה עזר לאזרחי מדינת ישראל? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לטובת החברה בישראל בכלל. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה חוק שלא עוזר לאף אחד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה זה עזר לאזרחי מדינת ישראל? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סיימנו, סיימנו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתם פשוט קואליציה מביכה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תפסיק כבר עם העובדות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה זה עזר לאזרחי מדינת ישראל? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לך תלמד חוק הפיקדונות. לך תלמד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הוא נתן לכם חוקים. הוא נתן לכם חוקים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אז תסביר לנו מה זה עזר. אני נותן לך הזדמנות. מה זה עזר? לעומת זאת, אופיר, אני יכול לפרגן לו על מהפכה אמיתית בגיל הרך, עזר, עשה דברים גדולים, אופיר עשה דברים גדולים, הינה אני אומר את זה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לך תלמד מה זה חוק הפיקדונות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הוא מגן בחירוף נפש על היועצת המשפטית של משרד המשפטים. אני מקווה שבית המשפט יוריד את צו איסור הפרסום. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה ארבל, בואי נמשיך. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> טובי מתקנת אותי ששרים לא מקבלים הבראה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למה חה"כים מקבלים הבראה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> גם לא. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> גם לא. אמרתי לכם, אין הבראה, אין חופשת לידה. אין. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מה זה אין חופשת לידה? ממשיכים לקבל משכורת רגילה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אחלה. אין בעיה. אבל בסוף, אם אישה אחרי לידה, חברת הכנסת, צריכה תקופת לידה, אין לה, היא צריכה לבוא לפה להצביע, כמו ששירלי פינטו הגיעה, כמו שאני הגעתי, שבמזל קארין אלהרר ילדה. אין זכויות. אגב, אני בטוחה שגם אישה שהיא סמנכ"לית, בואי נגיד שיש לי חברות כאלה, המשיכה לקבל משכורות וקיבלה תקופת לידה. זאת גם לא חופשה, זאת תקופת לידה. אין את זה. הכול בסדר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ארבל, בבקשה להמשיך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הינה, על זה האופוזיציה והקואליציה מסכימים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> סעיף (ב) נותן תשלומים אחידים מכוח החוק. סעיף (ג) מדבר על החלטה של הוועדה הציבורית, והוא אומר שהיא תהיה רשאית לקבוע את התשלומים האלה, שישולמו באופן אחיד. יש כאן שלושה עניינים שמוצע שישולמו באופן אחיד. המחיקה עברה, זה לא רלוונטי. תוספת הוותק – התקיים על-כך דיון, ויש כאן הבדל בין מה שכתוב לבין הצעת היוזם שאמר לי והוא פה עכשיו. בהצעת החוק המקורית דובר שתוספת הוותק תהיה בשיעור שלא יעלה על 15%, כמובן משכר היסוד, צריך להבהיר את זה, ובשיחה עם היוזם הוא הציע שזה יהיה 1% לשנת כהונה. חבר הכנסת בוארון, תוספת הוותק, אתה הצעת שזה לא יהיה עד 15%, אלא שיהיה תוספת של 1%. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון, כי אני חושב שלא נכון להגביל את זה ל-15%. אני חושב שנכון לעשות את זה בצורה מדורגת, 1% לשנה, באופן שחבר כנסת ותיק או שופט ותיק או נושא משרה אחר ותיק, שהוותק שלו יצטבר ולא יוגבל ל-15% מהשכר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> איך זה היום? לא אצלנו. אצלנו אין. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון, היום אין לשרים ולחה"כים ויש לשופטים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> איך זה אצלם? 4%? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 4% בחמש השנים הראשונות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ואז 1% בכל שנה. ויש לזה הגבלה? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> 35%. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אין בעיה, אבל גם פה צריך להגביל. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אפשר להגביל את זה. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> לא, 35 שנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, זה מגיע ל-50 ומשהו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אצלכם זה יותר, כי בחמש השנים הראשונות זה 20. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אז זה מגיע ל-50 ומשהו אחוז. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה 20 ועוד 15 שנים. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> כן. אפשר לשאול על מכהנים חדשים? אני רוצה לשאול על מכהנים חדשים, כאלה שטרם סיימו חמש שנים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בהוראת המעבר יש הרבה נקודות שצריך לטפל בהן. אבל נדבר על זה בהוראת המעבר. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אתם ערים להיבט הזה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא. אבל תצטרך להגיד את זה בהוראת המעבר, כשנדבר על הסעיף של הוראת המעבר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> על אלו שנמצאים ב-4% אתה שואל עכשיו? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> כן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> שלא ייפגעו במובן הרחב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם אנחנו עושים את זה, מי שיש לו 4% הוא לא יורד עכשיו ל-1%. זה מה שמבקשים לגבי הקיימים. בסדר, זאת הכוונה שאמרנו שלא ייפגעו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בהוראות המעבר נחדד. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בקיצור, כאן תוספת של 1% משכר היסוד לשנת כהונה, ללא תקרה. נכון? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> 2. יהיה זכאות לימי מחלה וימי חופשה ותשלומים בקשר לכך, זאת אומרת פדיון או דברים מהסוג הזה. פה אני הערתי שרוצים שזה יהיה באופן אחיד. היום זה לא אחיד, למשל ליו"ר הכנסת יש ימי חופשה ולחברי הכנסת אין. האם נכון שתהיה את האחידות הזאת בין נשיא המדינה לחברי הכנסת? האם זה רלוונטי, האחידות? וגם, היום יש לשופטים ימי השתלמות שאינם ניתנים לפדיון והם לא נזכרים. האם זה יהיה חלק מימי החופשה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רגע, אנחנו מדברים עכשיו על ימי מחלה וימי חופשה. נכון לעשות השוואה. כל העיקרון של החוק הזה שהוא משווה בין עובדי שלושת הרשויות. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ימי השתלמות זה לא פה. אם רוצים להוסיף את זה, צריך להוסיף את זה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. זה לא קיים כרגע. זאת אומרת שזה לא יינתן, כי זה נמחק. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אבל ארבל, זה שזה לא ניתן לפדיון בשכר, לכאורה זה שייך לסעיף 3 ולא לסעיף 2. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> יכול להיות. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> את זה צריך לחדד. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> צריך לחדד את זה ב-3. אבל כרגע זה לא יהיה חלק מהתוספת הזאת. היום אין אחידות למשל בין היו"ר לחברי הכנסת. תהיה אחידות בין כל נושאי המשרה, הנשיא, ראש הממשלה, נושא משרה שיפוטית, חה"כים, כולם יקבלו בדיוק את אותם ימי מחלה וימי חופשה. זאת המשמעות של מה שכתוב כרגע. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> אין היום ימי מחלה לאף אחד, לא לחברי כנסת, לא לשרים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. רק לנושא משרה שיפוטית יש. נכון, כי שרים וחברי כנסת מקבלים את שכרם גם אם נעדרים תקופה ארוכה בשל מחלה. לעומת זאת, נושאי משרה שיפוטית לא, יש להם ימי מחלה מוגבלים, מעבר לזה הם לא יקבלו את השכר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נדון על זה. לא לקבוע את זה עכשיו. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> (3) תשלומים חד פעמיים המשולמים בשל סיום הכהונה, כגון מענק פרישה או מענק הסתגלות אף אם כינוים שונה. פה הפנו את תשומת ליבי לכך שיכול שייקבעו תשלומים שונים לנושאי משרה זכאים לפנסיה תקציבית ולפנסיה צוברת. אז שוב, זה יהיה אחיד, אבל ההבחנה הזאת יכולה להתקיים. סעיף (ד) אומר שנוסף על שכר היסוד והתשלומים הנוספים שדיברנו עליהם בסעיף (ג) רשאית הוועדה הציבורית לקבוע כי לנושאי המשרה ישולמו תוספות אלה בהתחשב בצורכי התפקיד. כלומר, פה אין דרישה שזה יהיה אחיד, ואז מדובר על החזר הוצאות וגילום מס בקשר לכך. נשאלת השאלה: מה נכנס בהחזר ההוצאות? אמרתי שיש שתי שאלות גדולות. עכשיו אנחנו מגיעים לאחת מהן: מה נכלל בהחזר ההוצאות, להבדיל מסעיף 3 שמדבר על זה שאין בהוראות חוק זה כדי למנוע קביעה בידי הגורם המוסמך לפי חוק של תנאי עבודה. מה זה תנאי העבודה? ומה זה החזר הוצאות? כי הגורם שקובע אותם הוא גורם אחר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> את מדברת על העמוד האחרון שצירפת לדיון? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בדיוק, ואז אני אפנה לעמוד האחרון. החזר הוצאות נקבע על ידי הוועדה הציבורית, בעוד שתנאי העבודה שבסעיף 3 ימשיכו להיקבע על ידי ועדת הכנסת וועדת הכספים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני ניסחתי איזשהו סעיף בהתדיינות המוקדמת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שנייה, לפני זה. אתה רצית לגבי הסעיף הקודם? << אורח >> דן נימני: << אורח >> כן, תודה. עלה פה עכשיו בדיון, ממה שאני מבין, שמוסיפים ימי הבראה לעובדים שהיום לא מקבלים, שזה חבר כנסת, שרים - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. << אורח >> דן נימני: << אורח >> - - שופטים ודיינים. רק חשוב לי לשקף שהמשמעות התקציבית של זה, מחישוב מאוד ראשוני ברגע זה, כלומר יכול להיות שזה עוד ישתנה, אבל - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> איך הצלחת לחשב כל-כך מהר? << אורח >> דן נימני: << אורח >> אז אני אומר, זה חישוב מאוד ראשוני. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כשזה גבוה אתם מחשבים מהר. << אורח >> דן נימני: << אורח >> סדר גודל של כ-6 מיליון שקלים בשנה לתוספת של דמי הבראה. חוץ מזה יש גם את הפדיון ימי מחלה, שאני מבין שזה גם חדש. את זה לא תמחרתי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה. תמחרת מה יהיה היקף ההורדה בוותק של העובדים בשלושת הרשויות, אם אנחנו מורידים מוותק של 50% ויותר ומצמידים את זה ל-1% בשנה? << אורח >> דן נימני: << אורח >> אתה מדבר עכשיו על תמחור הכולל של כל ההצעה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון. << אורח >> דן נימני: << אורח >> שלחנו גם לוועדה. התבקשנו לשלוח בדיון הקודם תחשיב, שלחנו אותו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני לא קיבלתי אותו. << אורח >> דן נימני: << אורח >> אני אשמח גם להציג אותו עוד מעט. אבל רק לעניין ההבראה, של התוספת הזאת, זה סדרי גודל, עד עכשיו התמחור הראשוני שלנו, שגם הצגנו בוועדה, הוא היה כ-6.7 מיליון שקלים להצעת החוק. כלומר, הצעת חוק גם תקציבית. שוב, עם התוספות האלה של ההבראה אנחנו כבר מתקרבים לסכום אחר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל איך אתה יודע לומר את זה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם הוועדה החליטה להוריד? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בדיוק, אם הוועדה הורידה פעם אחת, פעם שנייה. רשאית. זה רשאית. << אורח >> דן נימני: << אורח >> זה שני דברים. א', תמחרנו את זה נכון למצב היום, כי בסוף אתה משווה למצב היום של נשיא המדינה. ונקודה נוספת, חשבתי להגיד את זה בסוף, אבל אם כבר העליתם את זה, בטח בעקבות התיקון החדש שעשיתם בסעיף 13(ד) - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הוראת המעבר. << אורח >> דן נימני: << אורח >> - - שאומר שלא משפיעים על עובדים המכהנים. החיסכון שכביכול אתה מדבר עליו, אנחנו אולי נפגוש אותו בעוד 30-20 שנים כשכל המערכת תצא ויכנסו חדשים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בסדר גמור. אנחנו רוצים לעשות רפורמה, רפורמה הגיונית, בלי לפגוע בעובדים קיימים. << אורח >> דן נימני: << אורח >> בכל אופן, ככל שיהיה חיסכון, אנחנו מדברים על זה שכל המערכת תגיע לפרישה. אנחנו מדברים על 40-30 שנים מהיום. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בסדר, תהליכים, אנחנו מדינה, מה נעשה. אנחנו לא מסתכלים מה קורה בקצה אף. << אורח >> דן נימני: << אורח >> העלות התקציבית – מדובר על השנה הראשונה. אבל מן הסתם גם בשנה לאחר מכן זה יהיה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> יכול להיות שאנחנו נבקש שתביא אומדן עדכני לאור מה שאתה אומר עכשיו. << אורח >> דן נימני: << אורח >> נכון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כי יכול להיות שזה הופך את ההצעה להצעה תקציבית. אם לא תהיה תמיכת ממשלה - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה רשאית. זה לא תקציבי. זה לא תקציבי. זה הכול ספקולציה מה שהוא אומר. << אורח >> דן נימני: << אורח >> לא, לא. רשאית – זה בסעיף אחר שהיא הקריאה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יש לנו תמיכה ממשלתית, הכול בסדר, אפשר להתקדם. אין בעיה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> המשמעות של הצעה תקציבית, שאם הממשלה לא תומכת בעלות זה יחייב רוב של 50 במליאה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> - - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> חוק היסוד ממילא צריך 61. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נכון, כן. << אורח >> דן נימני: << אורח >> היושב-ראש, אפשר להתייחס לעוד נקודות? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> איזה עוד נקודות? << אורח >> דן נימני: << אורח >> זה לגבי הוועדה הציבורית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, עוד לא הגענו. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> היוזם, אמרת שיש לך איזושהי הצעה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כן, בכל מה שקשור לנשיא המדינה, ראש הממשלה, יושב-ראש הכנסת, אני ניסחתי איזשהו סעיף שאומר את הדבר הבא, ארבל, והעברתי לך את זה כמדומני עכשיו, תוך כדי: הוועדה תקבע את תנאי העבודה של שלוש ראשי הרשויות ושל נשיא המדינה, לרבות. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הוועדה הציבורית? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כן. לרבות הוצאות המעון הרשמי של נשיא המדינה וכלל ההוצאות הנלוות לו, הוצאות המעון הרשמי של ראש הממשלה וכלל ההוצאות הנלוות לו, דירת השרד של יו"ר הכנסת וכלל ההוצאות הנלוות לה. ודירת השרד – זה דבר חדש – של נשיא בית המשפט העליון וכלל ההוצאות הנלוות לה. זאת, לרבות הוצאות אירוח, ביגוד והוצאות ייצוג כלליות לשלוש ראשי הרשויות ולנשיא המדינה ולבני זוגם. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אין פה הוראת אחידות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אחידות בין שלושת ראשי הרשויות והנשיא. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> יכול להיות - - - יקבל יותר מיו"ר הכנסת בעניין של ביגוד ודירת שרד וכו'. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון, נכון, כי זה פונקציונלי. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זאת אומרת, לגבי ראשי הרשויות אתה מציע להוסיף סעיף, שמי שעושה את זה, זאת הוועדה הציבורית ולא ועדת הכספים? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הסעיף אצלך, כן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אוקיי. אני רואה. בסדר. << אורח >> ברק לייזר: << אורח >> רק לסבר את האוזן לטובת מי שלא מכיר, לנשיא בית המשפט העליון אין דירת שרד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה החידוש בסעיף הזה, שתהיה לו דירת שרד. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה מחייב? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא צריך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הוועדה רשאית. הוועדה תקבע את תנאי העבודה של שלוש ראשי הרשויות. בסופו של דבר יש שוני באפיון שבצרכים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חוץ מראש ממשלה ונשיא אף אחד לא צריך דירת שרד. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> אם אפשר להגיד משהו לכבודם, אני רציתי לומר את זה באופן כללי, אבל אם כבר נעצרנו, אני חושבת שמה שאנחנו חייבים לעשות זה להשוות בין ההחלטות שוועדת הכספים קיבלה במהלך השנים. אני מרגישה, אבל לא תמיד אנחנו יודעים להצביע, כי צריך לעשות פה עבודה יסודית, להשוות כל מיני החלטות שהתקבלו במהלך השנים, ולראות שלא נופלים לנו דברים בין הכיסאות. לפי דעתי ייתכן שיש פה פערים, והינה דוגמה, מה שעכשיו אמר עורך דין לייזר. אני לא יודעת מה אנחנו מפספסים. אבל למשל הסיפור של הבראה, לנשיא נניח יש הבראה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לנשיא יש הבראה? << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> כן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ולחברי הכנסת אין? << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> יש כל מיני פערים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אתה רואה כמה צריך את החוק הזה? << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> ואולי אין לו דברים אחרים. אני אומרת שצריך לבדוק את זה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> חברי הכנסת לא צריכים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מיקי, אתה יודע, לא כולם באו לפה מהמשטרה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מיקי, לא כולם עם פנסיה תקציבית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה שאני אענה לך מה שאני עונה לכולם ומה שעניתי לברדוגו? אני גאה בפנסיה התקציבית שלי. כשאתם ישנתם מתחת לפוך בחגים, שבתות, לילות, אני רדפתי אחרי מחבלים כמפקד יהודה ושומרון וכמפקד מחוז ירושלים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה שנכון, נכון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני גאה על כל דקה, על כל אגורה או שקל שמשולמים לי בפנסיה התקציבית. תרשמו את זה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רשמנו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה שנכון, נכון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל לא כולם באים לכנסת עם פנסיה תקציבית, זה מה שאני אומר. אני לא אומר על השירות שלך, מיקי, שהוא חשוב, ותרמת למדינה. אני מדבר על הפנסיות. לא כל חה"כ בא לפה ניר ברקת או עם פנסיה תקציבית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני התרוצצתי לילות, ימים, שבתות, חגים, בלי משפחה, בלי כלום. תשאל את הילדה שלי מה היא נוטרת לי על זה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא אומרים שלכל החה"כים פה מגיעה פנסיה תקציבית. אבל אנחנו אומרים שלעובדים שעובדים, מגיעה להם גם הבראה. זה הכול. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כל פעם פותחים עליי. יאללה, נמאס כבר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אגב, צריך לשים לב שהסעיף שהוספת עכשיו לגבי ראשי הרשויות והתנאים שלהם והמעונות וכו', כשמעבירים את זה לוועדה הציבורית זה הופך את הדיונים האלה מפומביים ללא פומביים. החלטות מתפרסמות. אבל היום כל ההחלטות של ועדת הכספים הן פומביות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אפשר להגיד את מה שהוא אמר ולהשאיר את זה בוועדת הכספים? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מה שרוצים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> למה בוועדת הכספים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בגלל הנושא של הפומביות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל פומביות יש לך בהחלטה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נמשיך עם זה אחרי זה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> השאלה היא, כמו שאמרתי, מה זה החזר הוצאות שנקבע על ידי הוועדה הציבורית ומה זה תנאי עבודה שנקבע על ידי ועדות הכנסת, כי בסעיף 3 שמופיע לכם בעמוד 3 כתוב: "אין בהוראות חוק זה כדי למנוע קביעה בידי הגורם המוסמך לפי חוק" – שזה הוועדות – "של תנאי עבודה הנגזרים מאופי עבודתו של נושא המשרה ודרושים לו לשם מילוי תפקידו ואינם ניתנים לו בכסף, ובכלל זה". מעון רשמי ירד מכאן. כוח אדם – שזה למשל היועצים הפרלמנטריים, לשכה, רכב, הוצאות אירוח, נסיעות לחוץ לארץ וכיוצא באלה, אלה יישארו בוועדות הכנסת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ואז אני מסתכלת בעמוד האחרון. זה בעיקר המעונות שסימנתי. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> ארבל, אבל זה חד משמעי שכל דבר שלא ניתן לפדיון הוא בוודאי ב-3. רק על מה שניתן לפדיון או החזר עליו יש ספק. אין לי צורך לפרט. כלומר, אם יש על שופטים כל מיני ימי חופשה ארעית, ימי שבתון, שהם לא ניתנים לפדיון, אז ברור שהם בסעיף 3, אין שום ספק. רק מה שיש אפשרות לפדות אותו, עליו הספק, נכון? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הסעיף הזה בא לטפל בעיקר באנשים שבתנאי שירות שלהם הם נושאי משרה רמים. לא מעבר לזה. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> נכון. זה ברור. אבל תראה את הדוגמה של ימי שבתון ששופט ודיין זכאים לקבל כל שנה, וזה לא ניתן לפדיון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> למשל ימי השתלמות של שופטים ודיינים, של נושאי משרה שיפוטית. הם לא יכולים לפדות את זה, אלא יש להם ימי שהם יכולים - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון להיום הם לא יכולים לפדות את זה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הם לא יכולים לפדות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בסדר, אבל זה נכנס לסעיף 2. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> לסעיף 3. לא, ברגע שהוא לא ניתן לפדיון, אז לכאורה הוא רק הגורם המוסמך ולא הוועדה הציבורית. לכאורה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אם תרצו עכשיו להפחית או להגדיל את מספר הימים, מי קובע את זה? הוועדה הציבורית או ועדת הכנסת? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> לכאורה ועדת הכספים שקבעה את זה עד היום. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ועדה ציבורית? או ועדת הכספים שקבעה את זה עד היום? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> סעיף 2 קובע: לנושא משרה ישולם מאוצר המדינה כפי שתקבע הוועדה הציבורית לפי חוק זה, וחובה עליו לקבלו; לא ישולמו לנושא משרה שכר, תשלומים אחרים או תוספות כספיות שלא נקבעו בידי הוועדה הציבורית. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה לא תשלום כספי. זה ימי השתלמות. האם זה נחשב תנאי עבודה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ימי השתלמות זה לא תשלום כספי? לא הבנתי. למה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הם לא ניתנים לפדיון. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> כי אי-אפשר לפדות את זה. דיין שלא לקח את זה, מאבד את זה. זה ניתן לצבירה, אבל לא לפדיון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כמה ימים כאלה יש? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> יש 27 ימי לוח בשנה. אצל הדיינים זה מתורגם ל-18 ימים בודדים בשנה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני לא יודע. אנחנו נסכם את זה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אי אפשר לעשות מה שרשמתי, << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> ברגע שזה לא ניתן לפדיון, זה אוטומטית בסעיף 3 להבנתי, ארבל. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אני חושבת שזאת שאלה. לכן עשיתי רשימה. למשל הנושא של טלפונים, של תקשורת, האם זה החזר הוצאות או האם זה תנאי עבודה? מי קובע את זה? עכשיו רוצים לתת יותר, רוצים לתת פחות, האם זה הוועדה הציבורית או ועדות הכנסת והכספים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה לא הוועדה הציבורית. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זאת אומרת התקשורת נכנסת לסעיף 3. דמי כלכלה. זה משהו שהוא כן בכסף. מי יקבע את זה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כל הסעיפים האלה, צריך להחליט לפי איזה מנגנון זה עובר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני חושב שהרוב זה כספים. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> וזה משליך על התוקף של ההחלטות של ועדת הכספים לאורך השנים, כי לא ברור מה איתן כרגע. חלק בתוקף, חלק לא, חלקית בתוקף. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זאת נקודה שצריך לדבר עליה. << אורח >> לירון בנית ששון: << אורח >> למה אתם רואים לנכון לעשות את ההבחנה הזאת בין הוועדה הציבורית לוועדת הכספים? למה זה בעיניך נכון יותר שדברים מסוימים בוועדת הכספים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני לא יודע אם הוועדה הציבורית עכשיו צריכה להיכנס לשאלה אם לתת לו טלפון או לא. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> וגם, קבעתם שהוועדה הציבורית לא יכולה להבחין בין הרשויות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נכון, אתה צודק. יש דברים שחייבים ללכת לוועדת הכספים, כמו ימי השתלמות. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> היא יכולה להבחין. החזר הוצאות היא יכולה להבחין בין הרשויות. אגב, ציינתי פה בצד ליד סעיף 3 שנציג החשב הכללי הציע שכל התנאים ייקבעו בידי הוועדה הציבורית. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אפשר גם להתייחס? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> יש לי הערות לסעיף. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סליחה, אמרתי לא. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה משרד המשפטים. מה, אי-אפשר? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אפשר להעביר את ההערות בכתב. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למה? למה? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סליחה, את לא בזכות דיבור. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה קרה, אופיר? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> רק בשבוע שעבר יצא מכתב של היועצת המשפטית של הכנסת לכבד את ה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> קראתי את המכתב. הכבוד צריך להיות הדדי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז מה קרה פה אבל? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה קרה אבל? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> מתנצלת, אני לא יכולה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את לא בזכות דיבור, ואם תמשיכי לדבר אני אוציא אותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל היא התנצלה, מה הבעיה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אפשר להתחיל נוהל חדש. אתה רוצה שאנחנו נקריא את מה שהיא כתבה? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אני רק רוצה להגיד - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, לא, את לא בזכות דיבור. אני אוציא אותך. אני אוציא אותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל היא התנצלה. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> להגיד לי שאין לי זכות לדבר כל הדיון, זה כמו להגיד לי צאי מהחדר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני אוציא אותך אם את תמשיכי. עוד משפט – את יוצאת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל למה? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, צאי, תודה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא, אבל משרד המשפטים זה גורם - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אי-אפשר בלי משרד המשפטים. הדיון הוא עקר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את ההערות שלהם בכתב או שישלחו נציגה אחרת - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל אי-אפשר, זה חלק מהדיון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> - - שתכבד את ועדת הכנסת ואת חברי הכנסת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יש פה עוד נציגה של משרד המשפטים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל היא לא יודעת את כל החומר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יש פה עוד נציגה של משרד המשפטים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הינה, היא אומרת שהיא לא מכירה את החומר. רגע, בוא נעצור, לפני שתהיה פה טעות וכל הדיון הזה יבוטל סתם. בלי נציגים של משרד המשפטים אי-אפשר להמשיך את הדיון. הינה, ארבל, אני שואל אותך כיועצת משפטית: האם אני כחבר ועדה יכול להמשיך את הדיון בלי משרד המשפטים? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יש פה עוד נציגה של משרד המשפטים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> היא אמרה: אני לא יודעת את החומר. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בחוק הגיוס היא ידעה את החומר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול אותן שאלות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תשאל, תשאל שאלות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הן לא פה, הן לא פה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הן פה, הן פה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתם כמו קופים: אנחנו רוצים לדהור קדימה. חאלס. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אופיר, אנחנו מבקשים להשאיר אותה בדיון בבקשה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הבקשה לא התקבלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשמוע מארבל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את השאלות שלך ליועצים משפטיים תעביר, נשלח להם ואני אוודא שתקבל תשובות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל אין נציגות, אין נציגות בחדר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אתה תקבל תשובות, אל תדאג. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל אי-אפשר ככה, אני רוצה בלייב לדעת מה קורה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> רון סיימת, תודה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשמוע מארבל אבל. אני שואל את היועמ"שית. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> היושב-ראש, בחוק הגיוס היועמ"שית ביקשה שהייעוץ המשפטי של משרד הביטחון לא ישתתף בוועדה, ולא השתתפו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל זאת הייתה יועצת משפטית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יועצת משפטית. אבל פה היא לא ביקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אפשר לקיים דיון גם בלי משרד הביטחון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ככה היא קבעה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כל הנציגים עוזבים. תראה מה קורה פה. תסתכל מה קורה. תסתכלו מה קורה. זה מה שקורה היום בכנסת ישראל. עכשיו כבר אנחנו לא נותנים לאלו שבאו לעשות את העבודה שלהם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> והם לא צעקו ולא התפרצו ולא כלום. מה? לא מבין. לא התחצפו ולא הרעישו ולא כלום. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הנהלת בתי המשפט – מי שיוצא, הוא לא חוזר יותר לדיון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בקיצור, אפשר כבר לסגור את הפרסה ואת החוק המיותר הזה? נו, הבנו את השטויות. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מישהו הוציא אותם? מישהו הוציא אותם? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> די, מספיק. מספיק. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל אין טעם, אין טעם, כי הם לא יודעים את כל החומר. את מי שהוצאת, היא יודעת את כל החומר. וביקשתי ממך בצורה מנומסת להשאיר אותה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הוא לא הוציא אותה, סליחה. הוא לא הוציא אותה. היא בחרה לקחת את המחשב שלה ולצאת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא נישאר בדיון כזה גם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, אתם מוזמנים לצאת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בוארון, נראה לי אופיר לא זקוק לעזרה שלך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אופיר לא צריך שום דבר שלי. אני מאיר את עיניך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בוארון, בוארון, אני מבין שאתה בלחץ. החוק הזה גם ככה לא יקודם לשום מקום. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> החוק הזה גם ככה ייפול. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא יקרה שום דבר. הוא לא יגיע למליאה. אין לכם רוב. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה מטריד אותך? זה מטריד אותך? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אין לכם רוב. זה לא מטריד אותי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יש רוב של יותר מ-65. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, אין, אין. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני אומר לך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אף אחד לא רוצה את זה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> רון סיימנו, רון תודה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אף אחד לא רוצה את זה, אבל אתם מתבכיינים פה שנוגעים לכם בשכר. אתם מתבכיינים פה שנוגעים לכם בשכר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> שמעת מי מתחיל, אופיר? שנוגעים? אני אומר שלא צריך להעלות שקל. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> על מי אתה מדבר? על חה"כים, שנוגעים בשכר? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> די, זהו, זהו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל כשהוא מדבר, על מי הוא מדבר? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זהו, סיימתם, דיברתם כולם. סיימנו פה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה זה: נוגעים לכם? אתה לא חבר הכנסת? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מירב, תודה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא פוגעים לחה"כים בשכר בכלל. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה זה: נוגעים לכם? למה מה אתה? לא חבר הכנסת? מה, נפלת מהירח? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מירב, תודה, סיימת. סיימת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> די כבר עם השטויות האלה. ועד מתי הדיון הזה? אני איתך מ-10. תשחרר אותי לאכול צוהריים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה פרוש. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מ-10 בבוקר אני איתך. מתי הפסקה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן, תגיד לנו מתי יש הפסקה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> התחלנו את הדיון לפני - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל היה דיון קודם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל אני פה מ-10 תקועה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה לעשות, את חברת כנסת שרוצה לעבוד. מה את מתבכיינת? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה קשור? מ-10 אנחנו - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז שמישהו יחליף אותך. אני צריך לדאוג ללו"ז שלך? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה לעשות, יש לי גם בט"ל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מירב – קריאה ראשונה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זאת התשובה שלך? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה פרוש, רצית להגיד משהו? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> רציתי לשאול משהו בהזדמנות הזאת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> - - - הוא הגיע עכשיו. - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני נרשם אחרי זה לשאלה ליועמ"שית, << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תגיד לי מתי הפסקה. יש לי גם בט"ל, גם תקשורת. גם יושבים מבלבלים את המוח. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בהזדמנות הזו שהנהלת בתי המשפט נמצאים פה - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הם לא פה. הם הלכו. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הם יצאו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הם הלכו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא, חלק מהם גם נמצאים פה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, אין אף אחד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, זה השופטים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> והדיינים גם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה דיין ושופט. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הם נטשו את הדיון פרוש, כן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בזעם. האופוזיציה מוסיפה שבזעם. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לשאול את השאלה. לפני כחודש התברר שכספים עברו בוועדת הכספים למוסדות החינוך של החרדים, זה היה לפני דיון בוועדת הכספים. ואז שופטי בית המשפט גם ציוו להחזיר את הכסף הזה. לאחר מכן נודע גם שלבתי המשפט הביאו תקציבים לפני החלטת ועדת הכספים. אני רוצה לדעת אם בתי המשפט יחזירו את הכסף לאוצר כמו שהשופטים קבעו לגבי החרדים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מי אמור לענות על זה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> קודם כול השופטים עוד לא קבעו. הבג"ץ הוא בג"ץ שלי, והוא חונה בבית המשפט העליון. פעם רביעית העבריינים ממשרד החינוך ביקשו אורכה מבית המשפט העליון. הלוואי והיו אומרים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מי שמבקש אורכה הוא עבריין? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מי ששנה וחצי לא מדווח - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בואו נדבר על דברים שמעניינים את מדינת ישראל. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> - - בכוונה לוועדה לביקורת המדינה הוא עבריין. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> פרוש, אתה מגנה את המתקפה על החיילות? אתה מגנה את המתקפה על החיילות? בוא נתחיל מזה. אתה מגנה את המתקפה על החיילות? בוא נתחיל מלגנות את המתקפה על החיילות בבני ברק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני לא יודע לענות, פרוש. אני אשאל. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתה חושב שאני אחד כזה שפוגע בחיילות? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רוצה שכולנו נגיד יחד, ימין, שמאל, מרכז: מגנים את המתקפה על החיילות בבני ברק. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> כולם מגנים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מצוין, קודם כול בוא נתחיל מזה, זה יותר חשוב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני לא יודע לענות. יש פה מישהו שרלוונטי לתת לו תשובה? מישהו מעוניין? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז תחזיר אותם והם יענו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לענות. אני הגשתי את הבג"ץ. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> היושב-ראש, אם כך הם פני הדברים, יכול להיות ששופטי הבג"ץ בניגוד עניינים כאשר הם מקבלים משכורת מכסף שלא עבר בוועדת הכספים ולגבי מוסדות החינוך הם אומרים שצריכים להחזיר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אם כך, גם חברי הכנסת בניגוד עניינים. גם אנחנו מקבלים מהמדינה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> פרוש, אני חושב שפה אין מישהו שיכול לתת לך תשובה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> חשוב לשאול אותם כשהם יחזרו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אלו שנטשו את הדיון – אני לא הוצאתי אותם, אז אני לא יכול להגיד שהם יחזרו. זה שיקול דעת שלהם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל למה? למה? סתמת להן את הפה, אז מה רצית. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה הוצאת את משרד המשפטים. הם קולגות שלהן, אז הם יצאו איתן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> 340 מיליון שקלים, בעודף. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> גם אמרת לה: את לא מדברת. אז מה, היא תשב פה בתור עציץ? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן, מה היא תעשה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מילא אנחנו. מה היא אשמה? יש לה עבודה גם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> היא צריכה לעבוד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> חבל על הזמן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אנשים רלוונטיים יצאו. זה קצת בעיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את רוצה לצאת לקרוא להם? כי אני לא הוצאתי אותם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רגע, ארבל, אני רוצה שייכתב לפרוטוקול. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל אמרת לה לא לדבר, אופיר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אין לכם בעיה שנציגים יישבו פה ויזלזלו בחברי הכנסת. אני מבין את זה. אני לא מוכן לאפשר את זה, בין אם העמדה שלה חשובה או לא חשובה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, היא לא זלזלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני חייב לדעת מה היא עשתה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שמענו את ההערה שלך. את יכולה להמשיך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה היא עשתה? אני חייב לדעת מה היא עשתה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אני גם לא יודעת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא בגנון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה היא עשתה? לא בגנון? כל הממשלה הזאת גנון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שאלתי שאלה, והיית צריך לראות את הפרצוף שלה, באיזה זלזול היא התייחסה לשאלה שלי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> על הפרצוף? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. זה היה יותר מכל משפט שהיא הייתה אומרת. אני לא אקבל את זה פה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לך תדע מה עבר לה בראש. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יחס כזה לחברי הכנסת, גם אם היא הייתה עושה את זה לך – זה לא יחס שמצופה מנציגי ממשלה, מנציגי משרדים, שיבואו ויזלזלו בחברי הכנסת. לא משנה מי ומה התפקיד שלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> קיבלתי. אבל היית שואל אותה על מה הפרצוף. אולי זה לא קשור בכלל? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה לא משנה. זה לא משנה. היא לא תזלזל פה בשאלות של חברי הכנסת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני רוצה רק לחדד לפרוטוקול, גברתי. אף אחד לא הוציא פה את הנהלת בתי המשפט. גם הנציגה השנייה של משרד המשפטים, אף אחד לא הוציא אותה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הנציגה השנייה אמרה: אני לא יודעת את החומר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> היא בחרה לצאת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> היא אמרה: אני לא יודעת את החומר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> היא בחרה לצאת. היא בחרה לצאת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בוארון, אבל לא הבנתי, מה היא תעשה פה? היא לא יודעת את החומר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> וגם הנציגה הראשונה בעצמה בחרה לצאת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> היא עוזרת משפטית שלה, מה היא תעשה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בסדר, אז מה? גם לי סותמים את הפה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בעלת הידע יצאה. מה היא תעשה פה? היא לא יודעת לענות לשאלות, אז היא לא רוצה להיות מובכת, היא צודקת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בסדר, אז מנסים לומר את דעתך, נו באמת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בסעיף 3 אמרנו - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> רגע, ארבל, מבחינתך אפשר להמשיך את הדיון בלי ייעוץ משפטי? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אפשר להמשיך את הדיון. אבל - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני לא מבין. אם הם לא באים, מה אתה רוצה לעשות? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה יש לך? מה, אתה עובד אצלם? אתה חבר הכנסת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הם פה, הם פה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא נתת להם לדבר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הם פה, הם פה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הם בחרו לצאת. יש לי עבודה. אני מחויב לאזרחים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איזה אזרחים? במה הדבר הזה עוזר לאזרחים? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא עבודה שלה. יש לה עוד עבודה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תסביר לי, תסביר לי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני מחויב. היא עובדת מדינה. היא עובדת אצלי, לא אני עובד אצלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בוארון, קודם כול היא לא עובדת אצלך. היא לא עובדת אצלך. אתה עובד אצלה, כן, כן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> היא לא עובדת אצלך. אתה שליח ציבור. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה את אומרת? את עובדת אצל הציבור? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה עובד אצלה. אתה מתבלבל. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה את אומרת? את עובדת אצל הציבור? לא, לא, את מתבלבלת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, בלבול גדול. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אולי כדאי שתלך הביתה לכמה שנים ותתעורר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אולי כדאי שתלכי ללמוד אזרחות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בלבול גדול. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני אלך? מה אתה מבלבל לי את המוח? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אקדמיה, אקדמיה. אני שליח ציבור והיא עובדת בשביל הציבור. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, אתה עובד אצלה. אתה מתבלבל. זה הבעיה שלך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> היא עובדת אצל הציבור. היא לא הציבור, היא עובדת ממשלה. את לא מבינה בכלל. את לא מבינה בכלל מה את אומרת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הבלבול הוא אצלם, ואתם תומכים בזה. אתם חברי הכנסת תומכים בכוח המטורף הזה שאתם נותנים להם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה עובד אצל הציבור. הציבור לא עובד אצלך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> את לא מבינה מה את אומרת. אני עובד אצל הציבור והיא עובדת אצלי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה על ההבהרה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> עכשיו הבנת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה, אדון עובד אצל הציבור: במה החוק הזה ייטיב עם הציבור? במה החוק הזה ייטיב עם הציבור? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תכף אני אסביר לך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בוא תסביר לי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> איזה חוק הוא הביא שעוזר לציבור? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> במה הוא ייטיב עם הציבור? אין לך תשובה לזה. אין לך תשובה לזה, כי הוא לא מיטיב עם הציבור. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לכי תבדקי איזה חוק העברתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה העברת? על המורים? די. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> במה להוריד שכר של שופטים ולהעלות שכר לחברי הכנסת מיטיב עם הציבור? תסביר לי במה זה מיטיב עם הציבור. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לכי תסתכלי, חוק הפיקדונות. לכי תסתכלי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא אכפת לי כבר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> את לא יודעת לקרוא חוק. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> די כבר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. לא, לא, לא. אופיר, וזה מותר? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, תהיה בשקט עכשיו. אתה תחזור בך ממה שאמרת עכשיו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני לא רוצה לחזור בי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה תחזור ממה שאמרת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא. סליחה, אני לא עובד אצלך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ככה אתה מדבר אליי? אני לא יודעת לקרוא חוק? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ככה את מדברת אליי: אתה לא מבין מה אתה אומר? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מירב, לפני שנייה אמרת לו: לך לחופש לכמה שנים ותחזור. זה בסדר? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה בסדר. כן, אופיר, זה בסדר. להגיד לה: את לא יודעת לקרוא חוק? השוביניסטיות הזאת חייבת להיגמר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בוא אני אסביר לך משהו אדון אביחי בוארון, לא יעזור לך כלום. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא יצאת מהשכונה, מה נעשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא יצאת מהשכונה? לא, לא, אופיר, אופיר, שמעת את זה? אופיר, את המשפט הזה שמעת? לא יצאת מהשכונה. בוא, די. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, אני לא מוכנה, ואתה תתנצל על מה שאתה אמרת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> את תתנצלי, אני אתנצל. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> על מה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> על מה שאמרת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה אמרתי לך? שתלך הביתה? אתה הולך הביתה, מה לעשות, אתה נורווגי, לא תחזור. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא תהיה פה התנשאות מאף צד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה תגיד לי שלא יצאתי מהשכונה? אני גאה שלא יצאתי מהשכונה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך. תודה רבה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני לא רואה אותך בכלל. אני לא סופרת אותך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זהו, מירב. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה זה לא יצאת מהשכונה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> את לא רואה אותי. את לא רואה אותי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מי אתה בכלל? מי אתה? איך אתה מדבר לחברות הכנסת? כשאין לכם דבר ענייני לומר, אתם יורדים לפסים אישיים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני עונה לך, אני עונה לך - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני לא רוצה להוציא אתכם, די. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> להוציא אותי? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> די, אני רוצה - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תוציא אותי. תוציא. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נתתי לך לדבר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תוציא. מה, אתה עושה לי טובה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מירב – קריאה שנייה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הגיע הזמן שמישהו יענה לך. הגיע הזמן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אופיר, אני אומר לך משפט שאני שונא להגיד, כחבר בוועדת האתיקה, זה משפט שאסור להגיד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אין צורך, אין צורך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ומירב צריכה להגיש עכשיו תלונה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני אגיש נגדך תלונה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תגישי, תגישי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה בושה וחרפה לכנסת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא יצאת מהשכונה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני בושה וחרפה לכנסת? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לומר לפרוטוקול, אנחנו נגיש פה 2,000 הסתייגויות, כל חברי הכנסת של יש עתיד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתה לא ראוי לכנסת. אתה לא ראוי לכנסת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני אומר לכם משהו לפני שאנחנו יוצאים, לייעוץ המשפטי ולפרוטוקול. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> שום התנהלות עניינית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה רע בלבוא מהשכונה? לא הבנתי. גם אני באתי מהשכונה. מה רע? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> להתראות, להתראות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מירב, אמרת שאת יוצאת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לומר משהו לשוביניסטים שיושבים סביב השולחן. והינה, לפני שאני יוצא, אני אומר את זה גם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה שוביניסט? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן, כן. אני רוצה לומר משהו לייעוץ המשפטי, ואז אני יוצא מהחדר גם. אי-אפשר לקיים דיון בלי ייעוץ משפטי של משרד המשפטים, בלי ייעוץ משפטי של בתי המשפט ובלי חברי הכנסת של האופוזיציה. אם אתם רוצים להמשיך את הדיון הזה, ארבל, בסדר גמור. אבל אני אבקש בכתב את חוות דעתך על מה שקרה פה. תודה רבה, המשך יום טוב, בוא אנחנו נצא מהשכונה ונתקדם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תתקדמו, תתקדמו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תתגייס לצה"ל. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תתקדמו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אני כבר אמרתי שבעיניי הנוכחות שלהם חיונית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מסכים, ואני מזמין אותם חזרה לדיון. צר לי שהם לא נכנסים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בסעיף 3 אמרתי שצריך להבהיר מה תהיה החלוקה בין מה שקובעת הוועדה הציבורית לבין מה שיקבעו ועדות הכנסת לגבי הפרטים שאינם השכר, אלא התשלומים הנלווים, מה ייחשב החזר הוצאות, מה תנאי העבודה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מי נשאר בדיון? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> היא אמרה שכל האופוזיציה יוצאים, אז אני לא רוצה שתסתבך איתה. אני רק אומר לך מה היא אמרה, שהיא לא מסכימה שהאופוזיציה יישארו פה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, תמשיכו. שיהיה לנו בהצלחה, מה אני אגיד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מיקי תודה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> סעיף 4 מדבר על-כך שהוועדה הציבורית תקבע את שכר היסוד של נשיא המדינה. פה הוספתי, לפי דברים גם שנאמרו כאן: ורשאית היא להעלות את השכר או להפחיתו, לרבות לתקופה מסוימת. ציינתי שככל הנראה ההצעה הזאת תביא להפחתה של נושאי המשרה השיפוטית בלבד. צריך לזכור שכאשר הכול נגזר משכרו של נשיא המדינה וכל הוצאותיו ממומנות על ידי המדינה, החל מהמעון, על כל הנגזר מזה, ככל הנראה הוועדה הציבורית לא תקבע את שכרו כשכר מאוד גבוה, בהתחשב בכך שהוא לא משתמש בשכר להרבה הוצאות שיתר נושאי המשרה משתמשים בהם. זה משהו שצריך לזכור אותו. סעיף (ב) מפרט את הטבלה עם הערות שנאמרו כאן בישיבה הקודמת וגם הערות שהיוזם נתן לי אחרי הישיבה. לכן אני רוצה להקריא את הטבלה, בעמוד 3 סעיף 4(ב). שכר נושאי המשרה המפורטים בטור א' יהיה באחוזים משכר היסוד של נשיא המדינה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> רגע, שנייה. לגבי הטבלה הקודמת, שבעמוד האחרון, יש כאן כמה דברים פתוחים שאנחנו צריכים להחליט מה לוועדות ומה לוועדה, ואיפה יש השוואה, ואיפה אי-אפשר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בדיוק. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> ארבל, רק לגבי 4(א) עדיין, אם אפשר. על זה דיברו כל הזמן, שאמרו: רגע, מי אמר לכם שזה יופחת, אולי הוועדה תקבע שכר מאוד מאוד גבוה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בדיוק. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> בדיוק על זה הייתה שיחה עם דן מאגף תקציבים, וכאן אני חושב שהאמירה שלו מאוד חשובה בהקשר. << אורח >> דן נימני: << אורח >> בסעיף 4(א) המשמעות היא שהוועדה הציבורית יכולה להעלות את השכר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> של הנשיא. << אורח >> דן נימני: << אורח >> של הנשיא, ומן הסתם זה נגזר משם לכל בעלי התפקידים, שזה כל השופטים, חבר הכנסת וכו'. יכולה להיות לזה משמעות תקציבית די משמעותית. רק לסבר את האוזן, החלטה של הוועדה על עלייה של תוספת 1%, שוב, זה סדרי גודל, זה 10 מיליון שקלים בשנה. כשאנחנו נגיע לזה בהמשך בסעיף שמדבר על הרכב הוועדה, חשוב לנו שהוועדה גם תיקח בחשבון את השיקולים התקציביים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> איך זה באוצר? החשב הכללי מקבל שכר. הסגן שלו מקבל אותו דבר או שפחות? << אורח >> דן נימני: << אורח >> פחות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> פחות כמה? אני לא צריך לדעת על הסכומים. אבל מישהו פעם עשה את החישובים האלה, חשב, סגן חשב? כמה סגנים יש לחשב? << אורח >> דן נימני: << אורח >> מאגף החשב הכללי יוכלו להגיד. אבל כל החלטה שיש לה משמעות תקציבית, אנחנו מוודאים שיש לזה מקור תקציבי. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מה הצגת הדברים האלו? אנחנו לא יודעים כמה עולה השכר של החשב, והסגן שלו פחות. << אורח >> דן נימני: << אורח >> לא הבנתי את הטענה. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> השכר הוא יחסי. יש טבלאות שכר לכל הסגל הבכיר. יש מכרזים. כל זה בכפוף לתקציב בחוק יסודות התקציב. יש טבלאות שכר לסגל הבכיר. הדברים שקופים וברורים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> כאשר זה יהיה בחוק, אז גם ייכנס לחוק יסודות התקציב. מה הבעיה? לתת את התמונה הזו, שברגע שאתה עושה, אז ייגרם - - - << אורח >> דן נימני: << אורח >> זה לא מאוד מסובך. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> גם באוצר יש חשבים ואת אגף התקציבים. << אורח >> דן נימני: << אורח >> הוועדה יכולה לקבל החלטות שיש להן משמעות תקציבית. שוב, אמרתי, עלייה של 1% זה 10 מיליון שקלים סדר גודל. עלייה של 2% – 20 מיליון שקלים. חשוב לנו שיהיה גם ביטוי לזה, שאחד ממקבלי החלטות שיהיו בוועדה יהיה גם נציג האוצר. בתוספות שם זה לא המצב. יש שם שלושה חברי ועדה - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. תגיד את זה כשנגיע להרכב הוועדה. << אורח >> דן נימני: << אורח >> - - שהם חיצוניים, הם לא בתוך הממשלה, הם לא רואים את התקציב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אתה כל הזמן בשני סעיפים קדימה. << אורח >> דן נימני: << אורח >> לא, כי פה זאת הסוגיה של הסמכות להעלות שכר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> תכף נגיע להרכב הוועדה. אבל כזכור גם, זאת הצעה שהיא בתמיכה ממשלתית. זאת אומרת, גם אם העלות היא מעל עלות של הצעה תקציבית - - - << אורח >> דן נימני: << אורח >> ההצעה בתמיכה ממשלתית בכפוף לאיתור מקור תקציבי. זה גם מה שכתוב בהחלטת ועדת שרים חקיקה. אני אתייחס לזה גם בהמשך. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נשמח להתייחסות לזה, כי זה חשוב, כי הוועדה צריכה לקבוע את העלות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> איך אפשר לקבוע את העלות? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ועדה שמכינה הצעת חוק לקריאה ראשונה צריכה לקבוע את העלות, בהסתמך על עמדת משרד האוצר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל יש פה אירוע יוצא דופן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> שמסמיכים ,נכון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את לא יכולה לדעת מה הם יחליטו. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל בכל זאת הם נותנים לנו איזושהי הערכת עלות, בהסתמך על מה שקיים היום. << אורח >> דן נימני: << אורח >> סליחה, האם הוועדה הציבורית כפופה לחוק יסודות התקציב? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> באיזה מובן? שהיא לא יכולה לקבוע? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לחרוג ממשהו. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> להבנתי אין לה הגבלות. אנחנו בסעיף 4(ב). יש לנו את רשימת נושאי התפקיד ואחוזים משכר הנשיא. (1) ראש הממשלה, יושב-ראש הכנסת, נשיא בית המשפט העליון – 95%; (2) מ"מ ראש הממשלה – אגב, פה ציינתי שהיום אין לו שכר ייחודי מיתר השרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> (2) מ"מ ראש הממשלה – היום אין לו שכר שונה משר, כי אין לו תפקיד מיוחד. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אופיר, אולי שיכניסו גם חליפי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, תודה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מ"מ ראש הממשלה, ראש האופוזיציה, משנה לנשיא בית המשפט העליון – 90%; (3) שר, שופט בית המשפט העליון, רב ראשי לישראל, נשיא בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, נשיא בית הדין הארצי לעבודה – 85%. כאמור, יש פה כמה הצעות שעלו במהלך הדיונים ושל היוזם. (4) סגן שר, סגן יו"ר הכנסת, יו"ר ועדה קבועה של הכנסת, יו"ר ועדת האתיקה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מה האתיקה יותר מיתר הוועדות? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כי הוא לא יו"ר ועדה קבועה. כשאומרים ועדה קבועה, זאת ועדה שמנויה בסעיף 100 לתקנון הכנסת. (4) יו"ר הקואליציה ומרכז סיעות האופוזיציה זה חדש, היום אין להם שכר גבוה יותר. סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה, שופט בכיר של בית הדין הארצי לעבודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אגב, הוראת מעבר, אפשר לעשות שזה לא יהיה מעכשיו לגבי יו"ר הקואליציה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כן. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתה צריך הסכמה של מירב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שלא יגידו שזה בשבילי. << אורח >> דן נימני: << אורח >> אתה גם יושב-ראש ועדה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> (4) נשיא בית משפט מחוזי, דיין בבית הדין הרבני הגדול, ראש אבות בית דין רבני אזורי שאינו מכהן כרב של עיר, קאדי של בית הדין השרעי לערעורים, קאדי מד'הב של בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים. יש פה פחות קטגוריות ממה שקיים היום. היום יש 13 קטגוריות. כאן זה מצטמצם לשבע. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה חסר כאן? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא, פשוט יש כאלה שחיברו אותם ביחד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון, כי יש שם קטגוריות של תקן אחד. את זוכרת את זה? פה שדרגנו אותם. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אוקיי, אבל יש היום אנשים שיש ביניהם פער וזה משטח את הקטגוריות. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> לעמדתנו היה כדאי לעשות עוד קטגוריות. כמו שיש היום 12 קטגוריות, אז אפשר היה - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל אנחנו לא מתייחסים רק לשופטים. ואדרבה, הקטגוריות של רמה אחת שודרגו כלפי מעלה. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> כן, אבל היה צריך לפצל אותן, סתם, במושגים של עידוד. סתם לדוגמה, אם דיין בכיר ואב בית דין מקבלים אותו דבר, אז אין אינטרס לדיין להיות אב בית דין כי הוא מקבל אותו דבר. גם אם הוא סתם יהיה דיין ותיק, לא משנה. אפילו אם זה 2%, 1% פער, זה היה נותן איזה עידוד. ככה זה גם אצל שופטים. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אכן, אותו דבר אצל שופטים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> (4), מה שהקראתי, זה 80%. (5) חה"כ, סגן נשיא מחוזי, שופט בכיר בבית משפט מחוזי, שופט בבית משפט מחוזי – הינה, זאת דוגמה שנושאי תפקידים בבית משפט מחוזי מקבלים אותו שכר – שופט בית דין ארצי לעבודה, נשיא בית משפט שלום, נשיא בית דין אזורי לעבודה, ראש אבות בית דין רבני אזורי המכהן כרב של עיר, אב בית דין רבני אזורי, דיין בכיר – 75%. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> ארבל, רק אומר בהקשר הזה שהיום יש איזושהי הבחנה מלאכותית בין ראש אבות בתי דין שמכהן כרב עיר או שלא מכהן כרב עיר, וזה שמכהן מקבל פחות. זה איזשהו אירוע היסטורי. צריך למחוק אותו. ראש אבות בתי דין הוא ראש אבות בתי דין. זה לא משנה אם הוא גם רב עיר או לא רב עיר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> להשאיר אותו ב-(4) ולהוריד את המילים "שאינו מכהן כרב של עיר"? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> נכון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> והוא מתאים ל-(4) או ל-(5)? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> ל-(4), כי הוא מקביל הנשיא. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה מקובל, חבר הכנסת בוארון? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> עוד פעם, מה ההערה? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אין צורך בהבחנה בין שני ראשי אבות בתי דין, אחד שמכהן כרב עיר ואחד שלא מכהן. היום משכורתו של אחד שמכהן כרב עיר נמוכה יותר כי מערכת בתי הדין הרבניים אמרה: רגע, חלק מהזמן הוא לא בבית הדין, למה שנשלם לו? אבל למעשה הוא עובד בשירות המדינה בכל מקרה. אם משווים את כל הרשויות, אין טעם לחלק ביניהם, אף אחד לא ישלם לו את הפער. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כלומר, אם יהיה כתוב ב-(4) ראש אבות בית דין רבני אזורי, זה ברור? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> כן, בלי המכהן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא צריך בכלל את החלוקה ולהוריד את זה מ-(5). אבל אם יהיה כתוב רק ראש אבות בית דין רבני אזורי, זה ברור מבחינת הטרמינולוגיה? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> כן, ברור. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> לגבי (5) אני רוצה להעיר. אומנם דיברו על זה, שזה משטח את ההבדלים, אבל בכל זאת יש תוכן, יש מהות בהבדל בין סגן נשיא של בית משפט מחוזי לשופט מחוזי, ומשום מה אין הלימה בשיטוח הזה לגבי שופט בית משפט שלום. ב-(6) יש סגן נשיא בית משפט שלום שהוא בדרגה אחת מעל שופט בית משפט שלום. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל אם אתה מעלה את סגן הנשיא המחוזי ל-(4), אז תגיד אותו דבר על - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נשיא מחוזי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> - - נשיא בית משפט מחוזי, לא? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> נכון, נכון, אז צריך לעשות איזושהי הבחנה. יש תוכן ויש מהות בתפקיד ניהולי. סגן נשיא לפעמים - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ואז, אם תעלה אותו ל-(3), אז אתה תגיד: שופט בית משפט עליון. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> צריך ליצור שם מדרגות ביניים, נכון. היום יש 12 מדרגות, בהחלטת ועדת הכספים. בהחלטת משכורת מ-1981 יש 12 מדרגות, ופה יש שבע, אז מטבע הדברים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> יש 13. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> יש 13 מדרגות. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> יש 13? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> כן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> שופט בכיר בבית המשפט המחוזי, בדרך כלל זה שופט עם ותק שלא עלה כדי סגן נשיא, נכון? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> זה שופט עם ותק - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> שלא הפך להיות נשיא בית המשפט המחוזי? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> - - שיש לו איזושהי תרומה מהותית למערכת. לא רק הוותק. יש פרמטרים נוספים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לכן הוא הושווה פה לסגן נשיא. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> זה נכון. גם היום ההבדל ביניהם, הפער הוא זעום, מינורי. סגן נשיא ושופט בכיר, זה בסדר גמור. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בואו נשאיר את זה בצריך עיון לדיונים בינינו. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> בין סגן נשיא לשופט רגיל, זה בעייתי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כדי שתבואו לפגישה, בואו נשאיר את זה לדיון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל אם חשוב להם שיהיה את ההבדל, צריך לקחת את זה בחשבון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לדעתי אפשר להוסיף קטגוריה בין (4) ל-(5) ובין (5) ל-(6). << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא. תשאירי אותם ב-(5), ובין (5) ל-(6) תכניסי את השופט המחוזי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בוא נשב איתם. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל אז כמה אחוזים הם יהיו? השאלה אם רוצים עכשיו להתעסק בזה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, אני רק אומר בגדול, נפתח עוד - - - מבחינת - - - << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> בכל זאת, צרכים פנימיים של המערכת. אפשר להכין את זה באיזו טיוטה ולהעביר לארבל. אם זה מקובל על יושב-ראש הוועדה, אפילו נפעל ככה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> רוצים גם לעודד אנשים להתקדם וגם לקבל על עצמם עוד תפקידים, אחריויות. (6) סגן נשיא שלום, שופט בכיר בבית משפט שלום, סגן נשיא בית דין אזורי לעבודה, שופט בכיר בבית דין אזורי לעבודה, דיין חבר בית דין רבני אזורי, קאדי של בית דין שרעי, קאדי מד'הב של בית דין דתי דרוזי – 70%. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הערות למישהו על זה? לא. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> (7) שופט בית משפט שלום, שופט בית דין אזורי לעבודה, שופט תעבורה – 65%. הוספתי כאן הגדרות בגלל שהתווספו קטגוריות של יו"ר הקואליציה ומרכז סיעות האופוזיציה, שזה תפקידים שלא מוגדרים היום בחוק: "יו"ר הקואליציה" – חבר הכנסת שהסיעה שראש הממשלה חבר בה הודיעה על זהותו ליו"ר הכנסת לאחר כינון הממשלה; כהונתו תחל עם מסירת ההודעה, ותסתיים עם מסירת הודעה בדרך האמורה על סיום כהונתו או על תחילת כהונה של חבר הכנסת אחר בתפקיד, או בתום כהונתה של הכנסת שבה כוננה אותה ממשלה, או עם כינון ממשלה חדשה, לפי המוקדם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אין פה איזו הודעה רשמית. אני לא זוכר שהייתה הודעה רשמית. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז צריכה להיות הודעה רשמית, כי חשבות הכנסת צריכה לשלם כסף. אם הופכים את התפקיד הזה לתפקיד פורמלי - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הייתה הצבעה בסיעה, זהו. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אגב, גם היום הסיעה צריכה להודיע למישהו, כי יש למשל יועץ פרלמנטרי נוסף. זה קיים כבר היום. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> שני בעלי התפקידים האלה – מישהו צריך להודיע לחשבות הכנסת: זה האדם שנבחר. חשבות הכנסת לא יודעת מה היה בסיעה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אז יש הודעה. אז יש הודעה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה מה שהוא שאל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא זכרתי שהייתה הודעה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז עכשיו תהיה הודעה פורמלית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אוקיי. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ההגדרה, תראה אם היא נראית בסדר. "מרכז סיעות האופוזיציה" – חה"כ שהסיעה שראש האופוזיציה חבר בה הודיעה על זהותו ליו"ר הכנסת לאחר כינון הממשלה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> איפה זה כתוב, שהסיעה שראש האופוזיציה חבר בה? לא, רגע, אנחנו עושים פה הגדרה שהיא חורגת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> היום זה מופיע בעוזר הרביעי. המקום היחיד ששני בעלי התפקידים האלה נמצאים בו זה בעוזר הרביעי, יועץ פרלמנטרי רביעי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בדרך כלל זה לא כתוב בשום מקום. אני לא יודע אם פה אנחנו נגדיר את זה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה לא, בחקיקה ראשית שני התפקידים האלה לא קיימים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז אני לא רוצה להגדיר את זה בחוק הזה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל אם אתה נותן להם שכר, אתה חייב להגיד מי הם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לצורך סעיף זה. לצורך חוק זה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ברור שזה לצורך. אם זה בחוק הזה, זה רק לחוק הזה. לא צריך להגיד את המילים האלה. היום היה << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> היה פעם יו"ר קואליציה שהוא לא היה מהמפלגה של ראש הממשלה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אגב, לא כתוב שהוא מהמפלגה, כתוב שהם הודיעו. הם יכולים להודיע על חה"כ אחר. יש היום הגדרה בהחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), בגלל ששני בעלי התפקידים האלה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הינה, באופוזיציה למשל, חבר הכנסת שהסיעה שראש האופוזיציה חבר בה הודיעה על זהותו - - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל היא יכולה להודיע על סיעה אחרת. היא יכולה להודיע על חה"כ מסיעה אחרת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא. חבר הכנסת שהסיעה שראש האופוזיציה חבר בה הודיעה על זהותו. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל היא רק הודיעה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מפלגה של ראש האופוזיציה הודיעה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> היום הסיעה של לפיד צריכה להודיע על איזשהו חבר הכנסת שהוא מבחינתם מרכז סיעות האופוזיציה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אוקיי. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אגב, היום כתוב בהחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), בהקשר של היועץ הרביעי: הסיעה שראש הממשלה חבר בה והסיעה שראש האופוזיציה חבר בה יודיעו ליו"ר הכנסת על זהות יו"ר הקואליציה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> איפה זה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בהחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים). בגלל שנתנו יועץ פרלמנטרי רביעי לבעלי התפקיד האלה. זה המקום היחיד בחקיקה שזה נזכר. אז עכשיו זה ייכנס לחקיקה ראשית. אני רק אקריא את זה: "מרכז סיעות האופוזיציה" – חה"כ שהסיעה שראש האופוזיציה חבר בה הודיעה על זהותו ליו"ר הכנסת לאחר כינון הממשלה; כהונתו תחל עם מסירת ההודעה, ותסתיים עם מסירת הודעה בדרך האמורה על סיום כהונתו על תחילת כהונה של חבר הכנסת אחר בתפקיד, או בתום כהונתה של הכנסת שבה כוננה אותה ממשלה, או עם כינון ממשלה חדשה, לפי המוקדם. כי יכולה גם לקום ממשלה חדשה במהלך הכנסת. פה אני כתבתי הערה שיש עוד כמה בעלי תפקידים, אתם צריכים להחליט אם רוצים להזכיר אותם, לא חייבים: יו"ר ועדה מיוחדת בכנסת – כי התייחסנו רק לוועדות קבועות וועדת האתיקה; יש לנו את הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל – שהיא ועדה סטטוטורית, אבל היא לא נחשבת ועדה מיוחדת; ויש לנו בתחילת הכנסת ועדת הכנסת וועדות זמניות, חוץ וביטחון וכספים. יו"ר ועדה מיוחדת היום מקבל תוספת שכר. וגם ציינתי פה שלנושאי משרה שיפוטית יש 13 רמות. << דובר >> נועה בירן-דדון: << דובר >> - - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה מה שכתוב, יו"ר הוועדה המסדרת והוועדות הזמניות וכספים. כל אלה, כרגע יש להם שכר של חה"כ. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כן. יו"ר ועדה מיוחדת, לא הכנסנו אותו בטבלה. לפי הצעת החוק יש להם שכר של חה"כ. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> רגע, לפני החוק. היום הם מקבלים תוספת? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> היום יו"ר ועדה מיוחדת מקבל תוספת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז תשאירי אותה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז הוא כמו יו"ר ועדה קבועה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, כן. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> צריך להסדיר את כל הוועדות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> פחות כאב ראש? << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> כן, עדיף שיהיה סדר לכולם. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> טובי, יו"ר ועדה מיוחדת מקבל היום תוספת שכר ויו"ר הוועדה של הקרן לאזרחי ישראל - - - << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> ברגע שנועה מודיעה, אני נותנת את השכר של יו"ר ועדה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> וגם ליו"ר הוועדה של הקרן לאזרחי ישראל? << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> כן, כן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל מה עם הוועדה המסדרת והוועדות הזמניות בתחילת הכנסת? << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> תיקנו את זה בהחלטה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא, עשינו רק על עוזר רביעי. השאלה אם רוצים שיו"ר הוועדה המסדרת גם יקבל. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> ארבל, אמרנו - - - בוועדה הציבורית, לגבי יו"ר ועדה מסדרת. - - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בסדר, אבל עכשיו אנחנו מזכירים את זה בחקיקה. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> בתקופה שבין סיום הכנסת לכינון הכנסת יש את הוועדה המסדרת שמחליטה כל מיני החלטות. אז אפשר לתת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כל ההחלטות בעצם. הכול נכנס אליה. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> נכון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זו ועדה חשובה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נכון, כן, ניתן לה מעמד. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל זה יכול להיות גם לתקופה של חודש. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל זה חודש שיו"ר הוועדה עובד קשה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אין ספקו. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> נכון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז כל הוועדות האלה שציינתי פה בהערה, הם יקבלו אותו דבר כמו יו"ר ועדה קבועה, נכון? הם כולם ייכנסו. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> אבל ארבל, צריך גם להתייחס לזה, אם תקום עוד איזושהי ועדה מסוימת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זו ועדה מיוחדת. אנחנו לא יודעים לנבא אם תקום. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אין פה יו"ר ועדת חקירה למשל, אין יו"ר ועדת משנה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, לא צריך. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> לא, לא, זה לא. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> וגם לא יו"ר ועדה משותפת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא. המצב שהיה עד עכשיו. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בסדר. מיוחדת, קבועה, הקרן לאזרחי ישראל, מסדרת, והזמניות של חוץ וביטחון וכספים שהן כמו קבועה. עדכון השכר 2 5 (א) שכר היסוד של נשיא המדינה יתעדכן מדי 1 בינואר, לפי ממוצע של מדד ושכר ממוצע. (ב) הוועדה הציבורית רשאית לקבוע כי בשנה מסוימת או בחלק ממנה לא יתעדכן השכר או יתעדכן בשיעור נמוך מהאמור בסעיף קטן (א), וכן לקבוע את אופן העדכון בתום התקופה האמורה. זה משהו שהיום ועדות הכספים והכנסת עושות, שלפעמים הן מעדכנות בשיעור נמוך יותר כשרוצים לעשות איזשהן הפחתות. נאמר פה בישיבה הקודמת שתתווסף ההוראה שמאפשרת לנושא משרה לוותר על התוספת בשנה מסוימת, רק על התוספת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני לא אוהב את הסעיף הזה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> חשבתי שבישיבה הקודמת רצית שזה יהיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> השתמשתי בו בעבר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון, אמרת את זה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> השתמשתי בו בעבר. אבל אני לא חושב, מכניסים גם את נושא המשרה וגם את חברי הכנסת: אה, אתם לא מורידים? אה, תראו את ה - - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אולי אפשר לעדן את זה איכשהו. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אפשר גם להוריד. זה מאפשר לנושא משרה להגיד: בשנה מסוימת השכר שלי עלה ב-5% - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, אבל כל שנה יפנו אליו: אתה חבר הכנסת, נבחר ציבור, למה אתה לא מוריד? ואני אומר את זה כאחד שעשה את זה, אני חושב שגם לא פעם אחת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אני חושבת שגם בגלל זה בא התיקון הזה בזמנו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אולי אפשר לעשות את זה פעם אחת, כמו שאמר בוארון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מה הכוונה? פעם אחת הוא מודיע לנצח? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, מה פתאום. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> באופן חד פעמי. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> פעם אחת יש לו את האפשרות הזאת. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> מה זה באופן חד פעמי? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בכל הכהונה שלו? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> לחודש אחד? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, לא לחודש אחד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לשנה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שאם הוא ירצה לעשות את זה, הוא יוכל לעשות את זה רק פעם אחת. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> בכל תקופת כהונתו פעם אחת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, כן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז בשביל מה לאפשר את זה בכלל? << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> בכל תקופת כהונתו כחבר הכנסת? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בוא נוריד את זה וזהו. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> או בתקופת כהונתו באותה הכנסת? צריך להבחין. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני אומר להוריד את זה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> להוריד? אוקיי. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז מה שהוספתי פה בסעיף (ג) בתוספת יורד, בעמוד 5. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> ארבל, את רוצה להתייחס גם למצב של מדד שלילי או שיעור עדכון שלילי? זה לא כתוב, ויש נורמות בהקשר הזה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. כרגע כתוב: יתעדכן. זאת אומרת, הוא גם יכול לרדת. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> זה לא נורמטיבי, בוא נאמר את זה ככה. במגזר הציבורי זה מאוד לא נורמטיבי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה לא קורה אתה מתכוון. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> לא. יש לך למשל הצמדה למדד. היה מדד שלילי, שכר המנכ"לים שצמוד למדד לא ירד באותה שנה, היה 0.7 ו-2.8 לפני ארבע-חמש שנים. אז נתנו, לא עשו את ההפחתה של ה-0.7. ואז הפחיתו את העדכון מ-2.8 ל-2.1. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> כשהיה מדד שלילי, מנכ"לים וכדומה, לא עשינו הפחתה, חיכינו שזה יהיה במצטבר. למשל, אם בשנה מסוימת היה מינוס 0.7 ושנה אחרי זה היה 2.8, אז את 2.8 עדכנו ל-2.1. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> למה לא הורדתם? << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> כי להוריד שכר לעובדים זה אירוע. זה משהו שאתה משתדל לא לעשות בדרך כלל. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה מה שקורה במגזר הפרטי כל הזמן. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> הורדת שכר לעובד גם שם זה אירוע, חבר הכנסת בוארון. אם אתה מוריד שכר לעובדים, אתה צריך לעשות שימוע. זה תהליך יותר מורכב. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> ארבל, בחוק כתוב, אם אני מבינה, שעדכון השכר יהיה גם מדד וגם השכר הממוצע. זה שילוב של שניהם. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> אז לא בטוח שזה בכלל ירד, כי השכר הממוצע לרוב לא יורד כמו שאנחנו יודעים. זה שילוב של שניהם. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> מה קרה בעבר עם שכר חברי הכנסת? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> חה"כים צמודים לשכר הממוצע. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אז כששכר הממוצע ירד, מה קרה, ירד השכר? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> שכר ממוצע ירד? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אני שואל. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> צריך לשאול את טובי. טובי, קרה אי-פעם ששכר הממוצע ירד? << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> לא, זה מה שאני אומרת לו, שאני לא זוכרת. הייתה תמיד הקפאה של הוועדה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא, זה משהו אחר. אבל האם היה מצב שהיה צריך להוריד? << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> לא היה דבר כזה ששכר הממוצע ירד. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> תיאורטית, השכר הממוצע יכול לרדת. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> אבל זה לא. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אפשר לכתוב יעלה, במקום יתעדכן. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> לכתוב יעלה, כן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אני חושבת שזה הגיוני. שכר היסוד יעלה. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> זאת אומרת - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אם הוא אפס או שלילי. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> - - שאם יש אפס, אנחנו לא מורידים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אפשר גם להבהיר את זה שלא יופחת. << אורח >> מאיר לויתן: << אורח >> אפשר להוסיף הערה? אולי גם לדייק איזה מדדים בדיוק, של איזה חודשים, כי זה לא כל-כך ברור. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> איך זה היום? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה מדי 1 בינואר. << אורח >> מאיר לויתן: << אורח >> 1 בינואר זה עדיין מדד נובמבר. << אורח >> דן נימני: << אורח >> אני מציע שלא נעשה שינוי, אם זה המצב. << אורח >> מאיר לויתן: << אורח >> היום הם ממתינים ל-15 לראות מה היה המדד דצמבר. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> היום השכר של חברי הכנסת מתעדכן לפי השכר הממוצע במשק. לא מדד. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ב-1 בינואר. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> נכון, לפי השכר הממוצע במשק, של ביטוח לאומי, סעיף 1. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> נכון. אגב, הוא מתפרסם בדרך כלל ב-4 בינואר. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> נכון, אבל אז אנחנו מעדכנים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון, כי שכר משולם ב-1 לחודש. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> אבל יש פה מדד, שאין לך את זה היום. המדד, בדרך כלל במדינה זה ינואר עד ינואר. אם מצליחים, בינואר, ואם לא, אז הרבה פעמים עושים את זה מרכיב רטרו, של חודש. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> תבהירי את זה, כמו שעשינו בגמלאים של חברי הכנסת, מדד נובמבר מול מדד נובמבר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אני אכתוב פשוט שלפי המדד הידוע במועד העדכון, אם הוא מתעדכן ב-1 בינואר. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> אז זה מדד נובמבר מול מדד נובמבר. זה מה שעשינו גם החברי הכנסת הגמלאים. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> מה שמאוד נורמטיבי בקטע הזה, זה כמו שגלעד אמר, זה דצמבר לדצמבר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל הוא לא יהיה. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> מה זה לא יהיה? יהיה. עד ה-1 בפברואר יהיה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כן. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> ב-15 בינואר אתה יודע כבר את המספרים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> את יכולה, אם זה יהיה מדד דצמבר, שאת יודעת אותו רק ב-15 בינואר? << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> דצמבר אני יכולה, כן, אין שום בעיה. אין שום בעיה. אפשר מדד דצמבר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז אפשר לכתוב שמדד המחירים לצרכן של דצמבר מול דצמבר. << אורח >> דן נימני: << אורח >> רק לעניין העדכון של השכר. אני מציע שנישאר בנוסח הקיים היום על שכר חברי הכנסת, כדי לא ליצור גם לנו תקדימים או דברים הפוכים. יש היום החלטת שכר חברי הכנסת ויש נוהג מסוים, נכון? אז אני מציע להיצמד. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מה זאת אומרת? לא. << אורח >> דן נימני: << אורח >> יש החלטה שעברה לפני כמה חודשים, החלטת שכר חברי הכנסת, ככל שהיא מעודכנת לפי השכר - - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הממוצע במשק. << אורח >> דן נימני: << אורח >> יפה, אז אני מציע לשמור על אותו נוסח. אם כתוב יתעדכן, אז יתעדכן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ולא יעלה? << אורח >> דן נימני: << אורח >> כן. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> אבל לא, יש פה חשיפה שלא הייתה קיימת. << אורח >> דן נימני: << אורח >> אנחנו לא רוצים שיצרו לנו בהמשך תקדימים במקומות אחרים שאנחנו לא יודעים. לכן אני מציע, אם המטרה היא לא לשנות את סדרי עולם ולשמור על המצב הקיים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל נשאלת פה שאלה, מה קורה אם זה ירד, שאלה לגיטימית. << אורח >> דן נימני: << אורח >> אבל אם המטרה היא לא לשנות סדרי עולם, לשמר. אני רוצה לא לשנות עכשיו. אני לא יודע איפה זה יפגוש אותי בהמשך. במקום אחר. אז לשמר את המצב הקיים בהקשר הזה, אם זאת לא מטרת המחוקק לשנות גם את זה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נשאלת השאלה: מה קורה אם השילוב הזה של המדדים יביא להפחתת שכר? מה שדיברנו מקודם. עלתה הצעה לכתוב יעלה, ועכשיו נציג האוצר אומר - - - << אורח >> דן נימני: << אורח >> אומר פה הנציג שזה יכול לייצר תקדימים בהמשך במגזר הציבורי, ומזה אני חושש. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> אומר היועץ בהקשר הזה שאתה משנה פה את המתכונת הקיימת. המתכונת הקיימת היא שכר ממוצע במשק, לצורך העניין סטטיסטיקה, אתה רואה כל הזמן עלייה. מדד, מה לעשות, היינו בשנים של מינוס. צריך למנוע את החשיפה הזאת. אני לא ביקשתי, אני אפילו לא הגדרתי, אמרתי תתנהל כמו שאתה מתנהל במגזר הציבורי, כמו שלמנכ"לים אתה עושה את הקיזוז הזה. אני לא ביקשתי ממך רק להוסיף, גם לעשות את ההפחתה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> היום כתוב: ישתנה. חל שינוי בשכר הממוצע, ישתנה. << אורח >> דן נימני: << אורח >> אז נשמור על הנוסח הזה, נראה לי בסדר. שוב, אני לא רוצה לייצר לנו - - - << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אז תבטל את המדד, תשאיר רק לפי שכר ממוצע. אם זה לפי שכר ממוצע, לא אכפת לנו שזה גם ירד. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> גם זאת פגיעה בסופו של דבר בשכר. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> למה הכנסתם את מדד בכלל? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כי זאת הייתה הצעת היוזם, להפוך את זה משכר ממוצע לחצי ממוצע וחצי מדד. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אנחנו מעדיפים שיישאר רק לפי הממוצע, ואז לא צריך - - - יתעדכן או יעלה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. אבל. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> חבר הכנסת בוארון, אם שלוש רשויות ביחד, אז למה לשנות את המצב הקיים שזה לפי ממוצע במשק? למה לעשות את היצור הזה שהוא השילוב של הממוצע והמדד? תישאר עם הממוצע. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> זה בסופו של דבר פגיעה, כי בתוצאה המספרית מדד נותן פחות מהשכר הממוצע במשק, די בהגדרה, סדר גודל של 1%, לפחות בארבע-חמש השנים האחרונות, ממה שאני בדקתי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתם אומרים לשנות בסעיף 5 ששכר היסוד של נשיא המדינה יתעדכן מדי 1 בינואר לפי השכר הממוצע בשנה שחלפה? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> שכר הממוצע, בטח. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> לא. אנחנו מעדיפים שזה יישאר בחצי חצי, מדד ושכר ממוצע, כי יש בזה הרבה יותר היגיון כלכלי מבחינת ההתקדמויות של השכר גם ביתר המגזר הציבורי. זה יותר מתאים היום. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי. מה עושים היום במגזר הציבורי? << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> היום המגזר הציבורי או שמוצמד למדד, רוב העובדים, מי שמוצמד, הוא מוצמד למדד, או שיש הסכמי מסגרת שזה פלוס מינוס אזור המדד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ושכר השופטים? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> לפי השכר הממוצע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תמיד היה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> שכר חברי הכנסת? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אותו דבר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> שכר השרים? << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> שרים – שכר ממוצע. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אם בשלושת הרשויות האלה העובדים נכון היום הם לפי השכר הממוצע, בואו נישאר ככה. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> כלכלית יש היגיון לעשות מנגנון משולב, כי הוא קיים חלקית, אנחנו אומרים שזה חלק מהמגזר הציבורי ומסתכלים. יש תמיד את הראייה, ההדדיות בין הגופים, ומבחינה כלכלית - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יכול להיות שאתה צודק עכשיו. אני לא רוצה להעמיס על החוק הזה עוד חידושים והמצאות נוספים, ואני שומע מה אומרים פה החברים, לכן אני אומר, בוא נשאיר את זה ככה. אולי אחרי זה, לימים, תבוא ותגיד שמבחינה מקצועית טהורה צריך לעשות את זה אחרת. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> חוק אחר. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> זה ייכנס לשינוי חקיקה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זאת עוד סוגיה. אומרים אנשים: בוא נשאיר את זה על השכר הממוצע במשק. אז בוא נשאיר את זה שם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יש רוב לאנשי המקצוע. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> גם אתה איש מקצוע. חלילה, אני לא - - - << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> מבחינת שכר יש בה היגיון. בתפיסה שלנו כאגף שכר, הרבה יותר הגיוני לעשות ממוצע של שכר ממוצע ומדד. הוא יותר הגיוני והוא יותר מתאים לאיך ששאר המגזר הציבורי מתנהג. זאת העמדה שלנו. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> חבר הכנסת בוארון, זאת היסטוריה ארוכה, ועדת הכספים, דיונים ארוכים. היו שנים שרצו להעביר אותנו למדד, והסברנו למה חשוב שנהיה בממוצע מול שופטים, מול עורכי דין ושמאים ואקטוארים שמופיעים בפנינו, כמה זה חשוב שאנחנו נהיה ביחס אליהם, נשמור על הרמה שלנו. ואז אמרו: רגע, אבל למה חברי הכנסת? הם היו אז במדד. בקיצור, זה דיונים ארוכים, לא נגמור את זה פה. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> אני אוסיף. גם המדיניות שלנו לאורך השנים, היא, אם למשל מנכ"לים של פעם של משרד ממשלה היו צמודים לשכר הממוצע, היום הם כבר צמודים למדד. זה שינוי של מדיניות שעובר לאורך השנים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני מסכים איתך בהיגיון. אבל עוד שינוי ועוד שינוי ועוד שינוי, אז אתה מסכן את כל המעשה מרכבה פה. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> מבחינה מקצועית יש לי מה להגיד. אני לא מקבל את העמדה הזאת בהקשר הזה. אבל זה פחות נראה לי רלוונטי. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כמו שכתוב או כמו שקיים היום? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, לא. שכר היסוד של נשיא המדינה יתעדכן לפי שכר ממוצע בשנה שחלפה. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> ארבל, כמו הנוסח היום. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כן. רק השכר הממוצע. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> השכר הממוצע, כן. צריך לזכור שזה אוכלוסיות שאין להן איזשהו ארגון יציג או כוח ארגוני, ובארגונים כאלה, כמו שירותי הביטחון, יש להם החלטות ממשלה שמצמידות אותם לדברים שגלעד תיאר, להסכמי המסגרת שנחתמים. לכם אין את הדבר הזה בחוק. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל תהיה ועדה ציבורית. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> סבבה, אבל היא תוכל רק לשנות את השכר של הנשיא, היא לא יכולה לייצר - - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> של כולם. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> אבל היא לא תייצר תוספת של הסכם מסגרת. לכן הפטנט היה להצמיד את זה לאיזשהו מנגנון או לאיזשהו טייס הגיוני. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כן, יש פה טייס אוטומטי. יהיה רק שכר ממוצע, כפי שהדין היום. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> כן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ולא כמו שכתוב. סעיף 6 מדבר על הוועדה הציבורית. נלך לעמוד 6, שם שינויים. מי הם שלושת חברי הוועדה? פה הייתה הערה לאוצר. היום יש לנו ככה: (1) חבר סגל אקדמי בכיר – אני לא זוכרת כבר למה זה התווסף – במוסד מוכר להשכלה גבוהה, כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, בעל מומחיות וניסיון בתחום המדיניות הציבורית, שימנה נשיא המדינה, והוא יהיה יו"ר הוועדה; (2) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית המשפט המחוזי, שימנה נשיא בית המשפט העליון. ירד פה: שכיהן ביותר מערכאה שיפוטית אחת. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אפשר גם פה בדימוס. למה הבדלי ניסוח בין שופט לדיין? (3) דיין לשעבר שימנה נשיא בית הדין הרבני הגדול. הייתה פה הערה של האוצר, נכון? שרצו להוסיף נציג של האוצר? << אורח >> דן נימני: << אורח >> כן, שני דברים. אחד, שיהיה נציג האוצר שישקף את העלות התקציבית. אני לא מכיר אם יש תקדים לזה שיש שלושה אנשים שהם אפילו לא עובדי מדינה, שיכולים לקבל החלטה תקציבית די משמעותית, פשוט מעלים את השכר של הנשיא, מבחינתם הם די עיוורים לזה, מעלים את השכר של הנשיא ב-1%, 2%. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה לא קורה. זה לא קורה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה זאת אומרת? לא, אבל רגע, יש את הוועדה הציבורית שלנו היום. << אורח >> דן נימני: << אורח >> אבל זה מגיע לכנסת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> היא רק ממליצה. << אורח >> דן נימני: << אורח >> כל דבר כזה מגיע לכנסת. תקציב הכנסת – הוא מגיע לאישור הכנסת, לאישור הוועדה. תקציב מבקר המדינה – מגיע לאישור ועדת הכספים. יש מישהו שרואה את זה ומשקף את זה. פה בוועדה יושבים שלושה אנשים שהם לא בממשלה, לא מכירים את העלות התקציבית. הם יכולים לראות מהזווית המאוד קטנה של שכר הנשיא, להעביר עלות די משמעותית. חשוב לנו שיהיה שם נציג האוצר שישקף את זה ויוכל להביא את זה לידי ביטוי; וגם, שהוועדה תהיה כפופה לחוק יסודות התקציב, אלא אם נעשה פה מסגרת מסוימת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> למה אתה מתכוון? << אורח >> דן נימני: << אורח >> כרגע לא מונע מהם כלום. שוב, אני מקצין את הדוגמה, אבל - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יכולים לתת מיליון שקל לחודש נשיא המדינה? << אורח >> דן נימני: << אורח >> הם יכולים לתת מיליון שקל, בדיוק. הם יכולים להחליט להעלות את שכר נשיא המדינה ב-10%, 100 מיליון שקל בבת אחת. נראה לי ברור שזאת לא הכוונה, נכון? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מה אתה מתכוון? שהם ימצאו מקור תקציבי? << אורח >> דן נימני: << אורח >> שהם יהיו כפופים לחוק יסודות התקציב. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מה אתה מתכוון? שהם עכשיו צריכים להגיד מה יופחת - - - << אורח >> דן נימני: << אורח >> אז שוב, אני חושב שאם יהיה נציג האוצר, והם יהיו כפופים לזה, אז כן, נוכל - - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה שני דברים שונים. מה אתה מתכוון כפופים? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רגע, רגע, שנייה. נכון, אין גג. גם לוועדה הציבורית של הכנסת אין גג. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> לא, אבל יש את הכנסת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בסדר גמור, מאה אחוז. יש צוות מומחים שלם שיושב יחד עם הוועדה הציבורית, שיושבת היום על שכר חברי הכנסת, נכון? הם לא חלק מהוועדה, הם יועצים, נכון? יפה, גם פה יהיו יועצים. << אורח >> דן נימני: << אורח >> אין בעיה. אבל בסוף מה מונע מחברי הוועדה האלה להעלות את השכר ב-10%? לכאורה זאת לא החלטה כזאת מופרחת, זה יכול להעלות ב-10% רק לנשיא המדינה. זה ישית על תקציב המדינה 100 מיליון כל שנה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתה מדבר עכשיו על מסגרת תקציבית. לא על מי יישב בוועדה. << אורח >> דן נימני: << אורח >> שוב, אני חושב שאחד הפתרונות לזה הוא שיהיה בוועדה גם נציג שר האוצר, נציג משרד האוצר, שיוכל לשקף את זה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> למה הוא חייב להיות חבר בוועדה ולא יכול להיות יועץ של הוועדה, ולשקף מה קורה מבחינה תקציבית? << אורח >> דן נימני: << אורח >> נראה לי יש משמעות, כמו שאתה מבין. יש משמעות למה אתה רוצה אותו לא בתור חבר, אלא בתור משקף. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, יש פה שלושה אנשים שהם בלתי-תלויים, הם מייצגים גם דיסציפלינות וגם את מי שמוקרן מההחלטה הזאת. יש פה שופט, יש פה דיין, יש פה חבר סגל אקדמי שהוא נותן את השכל הכולל של האירוע הזה. וכמובן שהם לא יקבלו החלטות מופרכות, מכיוון שיישבו יועצים שם. אגב, מה ייתן לך שנציג האוצר יישב אם שלושה יחליטו כנגד אחד? הוא יגיד: אתם פורצים את המסגרת התקציבית של מדינת ישראל ומעלים אותה ב-20% כי אתם מחלקים פה מיליונים. והם יגידו לו: אנחנו שלושה ואתה אחד. << אורח >> דן נימני: << אורח >> אני אומר שבנוסף לזה חשוב שגם החלטות הוועדה יהיו כפופות לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, כדי שנוכל לוודא שיש מקור תקציבי לדבר הזה. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> גם לנו יש הערה פה, על המינוי של הנשיא. אין אח ורע למינוי מהסוג הזה על ידי נשיא המדינה. המינויים שלו הם בדרך כלל כאלה ששר מניח בפניו. אין לנו את המנגנון הזה. אין פה איזו מניעה חוקתית, אבל זה לא קיים, זה משהו חדש. ועוד דבר שצריך להסדיר פה. לפי חוק-יסוד: הנשיא, ברגע שיש מינוי כזה, צריך שר שיחתום חתימת קיום. זה סעיף 12 לחוק-יסוד: הנשיא. כל החלטה של הנשיא, למעט על הרכבת הממשלה, היא מצריכה חתימת קיום. צריך לראות מי השר הרלוונטי פה. וגם, זה מתקשר לשאלה מי אחראי על הניהול של הוועדה הזו, זה לא כל-כך ברור. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נגיע לזה תכף. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> מיכל, אתם לא רואים גם איזשהו סוג של ניגוד עניינים בעניין הזה? << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> אנחנו כתבנו. קודם כול אתה צודק, הנשיא ממנה את יושב-ראש הוועדה שקובע את השכר שלו. אבל היו פה שינויים שיצרו איזה איזון. אנחנו לא בעד הדבר הזה, אבל אם כבר, אז כן יש פה איזשהו איזון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> חתימת קיום של ראש הממשלה, לפי הנוסח כרגע, כי הוא השר הממונה. שתהיו מודעים לזה. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> זה עדיין לא משמיט את ניגוד העניינים. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> יש פה קושי מסוים, כן. הוא ממנה חבר אחד שיש לו קול אחד. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> והוא יושב-ראש הוועדה. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> והוא שמביא את המדיניות הציבורית. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> יש פה כמה הערות שצריך להתייחס אליהן, גם של האוצר וגם של בית הנשיא. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> לא חייבים למנות מבחינתנו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ברור. אבל אנחנו רוצים. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> אני מבינה. אז אני אומרת, זה קצת מאזן את זה, לשאלה של ניגוד העניינים, זה שהוא ממנה אחד. אבל אני מסכימה איתכם, אנחנו כתבנו במסמך שלנו מ-30 בדצמבר שאנחנו רואים פה קושי. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> כן, אחד ההסברים של הצעת החוק, זה שיוציאו מהמשתכרים את הסמכות לקבוע את שכרם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> - - - << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אז זהו, זה חלק, פה לנשיא יש נגיעה ישירה למי שיקבע את שכרו. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> אבל זה נכון גם לגבי האחרים כמובן. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אנחנו רק מעירים לגבי מה שאנחנו רואים. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> זה נכון גם על הדיינים וגם על זה. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> דיין בדימוס כבר לא מושפע מזה. שופט בדימוס, אולי ישר נשיא בדימוס. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> השאלה אם אתם רוצים לשנות משהו לאור ההערות שנשמעו כאן של האוצר ושל בית הנשיא. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני חשבתי מי יכול לחתום חתימת קיום על החלטת הנשיא בלי שהוא ייחשד במירכאות בהשפעה לא כשרה על כל העשייה הזו של הוועדה הזו. אז חשבתי בהתחלה על יושב-ראש הכנסת, ולאחר מכן חשבתי אולי על ראש הממשלה, לאחר מכן חשבתי על שניהם. אבל אני לא יודע. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> זה רק ראש ממשלה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כרגע זה ראש ממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, גם משפיע על השכר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל אין הבדל בטיעון אם זה ראש ממשלה או נשיא. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> לא. אבל זה לצורך חתימת הקיום. לא דובר עכשיו על ניגוד העניינים, אלא שאנחנו צריכים חתימת קיום. אני מצטרפת למה שחבריי מבתי הדין פה אמרו שסיפור ניגוד העניינים אצלנו הוא חזק יותר, כי זה באמת לא בדימוס, זה נכון, אז הזיקה היא יותר הדוקה. יש פה איזשהו קושי, שהוא, מצטמצם כי זה אחד משלושה, אבל הוא עדיין קיים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני חושב שנכון ללכת פה על חתימת קיום – אין דבר כזה, אבל חתימת קיום גם של יושב-ראש הכנסת וגם ראש הממשלה. למה? כי יושב-ראש הוועדה ממונה פה על ידי שלושה. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> אבל אי-אפשר חתימת קיום של יו"ר הכנסת. יו"ר הכנסת הוא ממלא מקום הנשיא כשהנשיא יוצא את גבולות המדינה. זה רק שר, לפי חוק-יסוד: הנשיא, שר שממנה הממשלה. אולי נקריא את הסעיף רגע, שירה? סעיף 12 לחוק-יסוד: הנשיא: חתימתו של נשיא המדינה על מסמך רשמי טעונה חתימת קיום של ראש הממשלה או של שר אחר שהחליטה עליו הממשלה. אז זה לא יו"ר הכנסת. חוץ ממסמך הקשור בכינון הממשלה או בפיזור הכנסת. אז חייבים פה שר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אולי נכניס פה שימנה נשיא המדינה לאחר היוועצות עם ראש הממשלה ויושב-ראש הכנסת? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אף אחד לא יקבל כסף. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> למה? << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> אגב, המינוי של שופט בדימוס נעשה על ידי נשיא בית המשפט העליון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> אז גם קיים ניגוד עניינים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לכן יש פה איזון. לכן יש פה איזון. << אורח >> שירה כהן: << אורח >> ניגוד עניינים פה הוא מובנה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בסופו של דבר מישהו צריך לקבל פה החלטות במדינה. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אבל הוא בדימוס. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> לא, הוא בוחר בדימוס, אבל הנשיא ממנה. אותו דבר כמו עם הנשיא. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל ניגוד העניינים פה הוא מתפזר - - << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> כן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> - - בין כלל מקבלי ההחלטות, בין ארבעתם: נשיא, יו"ר הכנסת, ראש הממשלה ונשיא בית המשפט העליון. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> למה ארבעתם? רגע, מה פספסתי? שלושה לפי דעתי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא. << אורח >> דן נימני: << אורח >> אבל זה לא ניגוד עניינים שמצטלב, כולם באותו אינטרס. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון, בגלל זה - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא, יו"ר הכנסת לא נמצא פה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> - - הסיכון במירכאות, ניגוד העניינים, מתפזר בין ארבעה. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> שלושה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> שלושה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, ארבעתם. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> למה ארבעה? << אורח >> דן נימני: << אורח >> זה לא שיש להם אינטרסים סותרים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל היא אומרת שלא ניתן לעשות את זה לפי חוק-יסוד: הנשיא. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יכול להיות. אבל יכול להיות שצריך ליצור פה מנגנון מיוחד שבו נותנים גם ליו"ר הכנסת להיות מעורב בקבלת ההחלטה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה תיקון חוק-יסוד: הנשיא. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני לא מדבר על תיקון חוק-יסוד: הנשיא. אני מדבר עכשיו על עצם המינוי. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> שהוא צריך להתייעץ במינוי? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> על עצם המינוי, בדיוק. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה אפשר, שהוא יתייעץ עם מישהו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לומר שהנשיא ייוועץ עם יושב-ראש הכנסת, וחתימת הקיום תהיה של ראש הממשלה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא מסובך כל האירוע הזה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מסובך. אבל אתה רוצה לפזר פה את ניגוד העניינים וכאילו לפתוח את ההחלטה, שהיא לא תהיה פרסונלית, הנשיא ממנה את היושב-ראש, כמו שיש לנו בחוק הדירקטורים. ארבל, מה את אומרת? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה עניין של מדיניות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה אתם אומרים, בית הנשיא? << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> אני חושבת שאנחנו צריכים רגע לחשוב על זה, כי נראה לי שאפשר גם בלי, ולהשאיר פשוט חתימת קיום של רה"מ ואנחנו נתייעץ איתם. יש פה ניגוד עניינים מסוים שקיים אצל כל השלושה. אבל אני לא חושבת שזה משהו שנניח יוביל לפסילה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> זה לא, דווקא מכיוון שהוא מתפזר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נשאיר את זה כרגע ככה. אם למישהו יש הערות, הצעות אחרות, אנחנו נשמח לקבל ואולי לחדד, להוסיף, לשנות. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הערות נציג האוצר. אתם רוצים לשנות משהו לגבי ההרכב? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא. אפשר באלה שמתייעצים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כן, זה מופיע. יש פה נקודות למחשבה. אפשר גם לחשוב על זה אחרי הקריאה הראשונה. אבל כרגע זה הנוסח שמוצע כאן. רק כתבנו דיין בדימוס. (ג) לא ימונה כחבר הוועדה מי שהיה פעיל בחיים הפוליטיים או חבר מפלגה בשנה שקדמה למינוי. בישיבה הקודמת דיברנו על אולי שלוש שנים, בשביל להרחיק אנשים פוליטיים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה אתה חושב? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> שלוש שנים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שלוש. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אוקיי, בסדר. (ד) לא ימונה כחבר הוועדה הציבורית מי שהורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה. אמרתי שזה נוסח שהחליף את העבירה שיש עמה קלון. בנוסח המקורי היה כתוב: או שהוגש נגדו כתב אישום. זה נמחק לפי הצעת המציע. (ה) תקופת כהונתה של הוועדה הציבורית תהיה חמש שנים מיום מינויה; תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה עד תום תקופת כהונתה של הוועדה שבה כיהן אף אם נבחר במהלך כהונתה. זה סתם טכני, עד מתי הם יכהנו. (ו) לא יאוחר מ-60 ימים לפני תום תקופת כהונתה של הוועדה הציבורית יקבע מי שמינה חבר ועדה כאמור בסעיף קטן (ב) אם כהונתו תסתיים במועדה או תוארך לתקופת כהונה אחת נוספת. לא ועדת הכנסת, על זה דובר גם בישיבה הקודמת, לא היא תחליט להאריך, אלא מי שמינה יוכל להחליט להאריך. היוזם מציע שהארכה של חבר תוכל להיות בשנה אחת נוספת. אבל אז מה המשמעות, שאם לחלק מחברי הוועדה יוארך בשנה וחלק לא? השאלה אם בכלל צריך הארכה ואיך עושים את הארכה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מבחינתי לא צריך הארכה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> למה לא? כי בשנה? זה דווקא טוב. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני חשבתי שכן, אבל - - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אפשר גם בשנה. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> זאת תקופת כהונה אחת? אתה לא מאריך את זה בעוד חמש שנים אחר כך? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא. אפשרות להארכה של שנה זה בסדר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני חשבתי שזה בסדר מלכתחילה. אבל אני שומע שיש פה איזשהו קושי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> למה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא, אני רק אומרת, אם הנשיא יאריך לחבר שהוא מינה בשנה ונשיא בית הדין הרבני לא יאריך בשנה. זה לא נורא. זה אפשרי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> דווקא יש בזה משהו טוב, שיש שכל ארגוני שמתגלגל ממשמרת למשמרת, אחד יוצא, אחד נכנס. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז מי שמינה יכול להאריך בשנה אחת נוספת? או כל פעם בשנה נוספת? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני חושב שכל פעם בשנה נוספת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בלי מגבלה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, זה בלתי-נגמר, בדיוק. בשנה נוספת, פעמיים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> שנה אחת, לא יותר מפעמיים. (ז) סיום הכהונה, אם הוא התפטר או נבצר ממנו: מי שמינה אותו סבור כי אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, לאחר שהתקיים בו האמור בסעיף קטן (ד), שזה מה שהוקרא, שהוא הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את זה מחקת, לא? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> המשמעות היא, שאם הוא הורשע בעבירה פלילית, אבל מי שמינה אותו לא סבר שהוא - - -. הוא ימשיך לכהן? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. או מי שמינה אותו סבור שזו לא עבירה שיש עמה קלון. זה לא כל הרשעה. אפשר גם להגיד שכל הרשעה מפקיעה את הכהונה שלו. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> ארבל, זה תיקון לחוק המידע הפלילי? תקבלי מידע עד מתי? את מבינה? זה גם משהו שצריך להידרש אליו. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> איך מי שמינה אותו יידע שהוא הורשע? << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> נכון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אני אבדוק אם צריך לתקן את החוק. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> כן, כי שם יש תקופות, יש התיישנות, מחיקה. ולא דיברתם עדיין על איפה יושבת הוועדה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון, תכף נגיע לזה. חבר הכנסת בוארון, האם רוצים שכל הרשעה תפקיע את הכהונה? או אם הוא הורשע, מי שמינה אותו צריך להפסיק את הכהונה שלו. אפשר גם להגיד שהרשעה פלילית מפסיקה כהונה בוועדה הזאת. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> אני יכולה לשלוח לך דוגמאות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אנחנו מדברים על סעיף (3), נכון? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. כי נשאל פה, אם מי שמינה אותו לא סבור שהוא לא ראוי, אז הוא ימשיך לכהן? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא רצינו ללכת להרשעה פלילית. למה מחקת את הסיפא? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כי יש פה הפניה ל-(ד) בעמוד 6, שאומרת שהוא הורשע בעבירה פלילית. אם הוא הורשע בעבירה פלילית שיש עמה הקלון, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, הוא לא ימונה. מה קורה אם ההרשעה הזאת קורית בזמן שהוא מכהן כחבר הוועדה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לדעתי חברותו פקעה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז כל הרשעה, זאת אומרת אין פה שיקול דעת למי שמינה אותו? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא כל הרשעה. הרשעה כמו שאמרנו בסעיף (ד). << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל מי יחליט שזו עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי? מישהו צריך להחליט. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הממנה, בדיוק כמו שכתוב: מי שמינה אותו סבר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כמו שכתוב, אוקיי. כי נשאלה פה השאלה מה קורה אם מי שמינה אותו לא סבור. אז הוא ימשיך לכהן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בדיוק, לאחר שהתקיים בו האמור בסעיף קטן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בסדר. אני רק אבדוק אם צריך לתקן את חוק המידע הפלילי, איך יידע מי שמינה אותו שהוא הורשע. אנחנו עדיין לא במי ייתן את הסיוע. זה (ט). (ח) חבר הוועדה הציבורית זכאי לקבל מאוצר המדינה גמול בעד השתתפות בישיבות הוועדה. וכאן נאמר בישיבה הקודמת: כמקובל לגבי חברי ועדות ציבוריות לפי הנחיות החשב הכללי במשרד האוצר. נכון? זה בסדר, הנוסח? אוקיי. ועכשיו, מי יעמיד את הסיוע לוועדה, סעיף (ט). << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מזכיר הממשלה ביקש ממני לכוון למשרד ראש הממשלה, לא למזכירות הממשלה. במקום "מזכירות הממשלה", "משרד ראש הממשלה". << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נמצא פה נציג משרד ראש הממשלה לעניין הזה. זה מקובל עליכם? << אורח >> דני גור: << אורח >> אנחנו הכרנו את הנוסח לגבי מזכירות הממשלה, ובאמת, יש התנגדות גם של מזכירות הממשלה וגם אצלנו, שזה יהיה במזכירות הממשלה. לגבי המשרד עצמו, אנחנו צריכים לבדוק את זה, כי אני עוד לא הכרתי את האופציה הזאת. לדעתי צריך לעשות חשיבה מי הגוף שנכון שזה יהיה אצלו - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חשבנו. << אורח >> דני גור: << אורח >> - - כי יש פה עניינים של ניגוד עניינים מכל הכיוונים. לא בהכרח נכון שזה יהיה במשרד ראש הממשלה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> איך יש ניגוד עניינים? איזה ניגוד עניינים? << אורח >> דני גור: << אורח >> כי גם ראש הממשלה הוא אחד מהגורמים שהשכר שלו - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה זה קשור? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בסדר, אז מה? אתה נותן את השירותים? איזה ניגוד עניינים? << אורח >> דני גור: << אורח >> זאת סוגיה שצריך לחשוב עליה באמת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חשבנו עליה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כי הוא מחליט מי מרכז הוועדה, כל מיני דברים כאלה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בסדר, אבל זה לא קשור להחלטות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מנכ"ל משרד ראש הממשלה יחליט? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי שממנה חבר ועדה, זה אני מבין, אולי אפשר לשנות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, הוא לא ממנה, הוא לא ממנה חבר ועדה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל משרד שמארח את החוק, זה ניגוד עניינים? ראש הממשלה עכשיו יקבע מי יהיה מרכז הוועדה? נו באמת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ראש הממשלה לא ממנה חבר ועדה. נשיא בית המשפט העליון ממנה חבר ועדה. אולי נשים את זה בבית המשפט העליון. בוא נשים את זה בבית המשפט העליון. נו באמת, מה? << אורח >> דן נימני: << אורח >> משרד האוצר – הם הכי רלוונטיים בתכלס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, לא. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נו באמת. לא צריך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם כבר, משרד הביטחון, הם הכי טובים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> - - - שהמשכורת שלך תיחתך בחצי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה נושא שצריך לחשוב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, הוא לא מכחיש, הוא מחייך. תסתכל, תסתכל עליהם. תסתכל, תסתכל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הוא כבר זרע את זרע הפורענות בנציג שהוא רוצה להוסיף לך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. כבר יש לו. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> יש תקדים מסוכן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כבר יש רגל בדלת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז משרד ראש הממשלה יעמיד לרשות הוועדה הציבורית סיוע מקצועי? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כן, כן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תעדכנו אותנו. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כן, תבדוק את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שהכיבוד יהיה טוב. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> (י) הוועדה הציבורית רשאית להזמין לישיבותיה את החשב הכללי במשרד האוצר, הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, חשב הכנסת, מנהל בתי המשפט ומנהלי בתי הדין הדתיים, ולבקש מהם מידע המצוי בידיהם והדרוש לשם מילוי תפקידה; ממלאי התפקידים האמורים או נציגיהם ישתתפו בישיבה שאליה הוזמנו וימסרו לוועדה הציבורית את המידע כאמור. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה לא מגביל אותם פה? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> כן, למה להגביל? << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> למה צריך רשימה סגורה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כל מי שהם ימצאו לנכון להזמין. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בנוסח הקודם היה כתוב שהיא חייבת להזמין. אבל אני רוצה לחייב אותם להגיע ולמסור מידע, זה הלב של העניין. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא לחייב אותה, אלא מצד זה שאתה רוצה שיהיו שם גורמי מקצוע סביב השולחן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. << אורח >> דן נימני: << אורח >> נראה לי שהסעיף הזה לא נותן ביטוי או מענה להערה שהצענו, שיהיה נציג האוצר, כי הסעיף הזה לא אומר יותר מדי. גם היום מן הסתם הוועדה יכולה להזמין את מי שהיא רוצה, בטח את נציגי ממשלה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ואם יגידו: אנחנו לא באים? פה זה אומר להם: אתם חייבים להופיע ואתם חייבים למסור מידע. << אורח >> דן נימני: << אורח >> אבל שוב, אין פה מענה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון, זה לא נותן מענה למה שרצית. << אורח >> דן נימני: << אורח >> רק חשוב להגיד, זה לא נותן מענה למה שאמרנו לגבי נציג האוצר בוועדה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל האינטרס שלך הוא לא נציג האוצר. האינטרס שלך הוא עמידה במסגרת תקציב, זה מה שאתה מחפש. יכול להיות שלזה צריך לתת ביטוי, אבל לא כחבר, כי גם כחבר יש לך מיעוט בוועדה, זה לא ייתן לך את הפתרון. אתה רוצה את השכל בחדר, אתה רוצה לראות שזה לא בורח לך, אני מבין את זה. הדיאגנוזה נכונה, הפרוגנוזה לא טובה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נציגת בית הנשיא, מה הערת לסעיף הזה? שהוא מיותר בעינייך? << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> שאפשר יהיה להזמין את מי שהם רוצים. - - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אני לא חושבת שזה מונע מהם. אני חושבת שאלה יהיו חייבים. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> זה חובה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> - - - את זה שזה כן מונע. אולי להוסיף. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני חושב להוסיף. כתבתי: וכל מי שיש בידו לסייע בעבודת הוועדה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אדם פרטי, הוא לא חייב לבוא לוועדה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נכון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מבחינת החייבים, אלה חייבים להשתתף וחייבים למסור מידע. - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, אני מדבר על: הוועדה הציבורית רשאית להזמין לישיבותיה את החשב הכללי, הממונה, חשב הכנסת, מנהל בתי המשפט, מנהל בתי הדין הדתיים. זהו? לא: וכל מי שיש בידו לסייע בעבודת הוועדה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כן, אבל לפי הסעיף, ממלאי התפקידים האמורים או נציגיהם ישתתפו וימסרו מידע. ברור שאם עכשיו היא רוצה ממשרד הרווחה איזה מידע, היא יכולה לבקש ממנו. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> זה לא הסדר שלילי. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אני יכולה לציין את זה, אבל בעיניי זה ברור. יכולה לבקש מידע מגורמים נוספים. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> מה איתנו? למה לא לאפשר לנו גם להופיע? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הנהלת בתי המשפט. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> לא, אנחנו לא הנהלת - - - << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> נציגות השופטים ונציגות הדיינים. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> כן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> "וכל מי שיש בידו". << אורח >> ירון לוי: << אורח >> למה שלא תכניסו אותנו גם? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> זה יחייב אותך לבוא. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אני לא יודעת אם נכון שהם יוכלו לחייב שופט לבוא. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה, ועדי עובדים? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אנחנו לא ועד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נציגי עובדים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ברור שאתם יכולים גם לפנות. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אבל לתת לזה ביטוי בחוק, כן. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אבל היא צודקת שכתוב רשאית והם חייבים. הסעיף הזה יחייב אותך. ככה, היא רשאית להזמין אותך, אתה לא חייב לבוא. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אבל אנחנו לא בכובע השיפוטי כאן. אני לא נמצא כאן בכובע השיפוטי שלי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, אתה בכובע של עובד. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> בוודאי, אני שופט, ושופט מכהן. אבל אני לא בכובע השיפוטי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, אתה בכובע של עובד. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אנחנו מכהנים, לא עובדים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מחילה מכבודו, נכון. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> נכון, כן, המינוחים, בזה אנחנו עוסקים כאן. אנחנו מכהנים, ואני חושב שצריך לתת ביטוי. יש משמעות. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אולי יש מקום להגיד שמי שהחלטות הוועדה ישפיעו עליו רשאי לפנות אליה. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> השאלה אם יש איזושהי חובה לשמוע אותי, זאת השאלה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא, אין חובה. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> כרגע אין חובה לשמוע אף אחד, אפילו לא את החשב הכללי. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אז לפחות עוד סטטוס, כמו הגורמים האחרים. זה נוגע ישירות לשופטים ולדיינים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אגב, מה עם חברי הכנסת, היא חייבת לשמוע אותם? היא גם משפיעה על השכר שלהם. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> יושב-ראש ועדת הכנסת יגיד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> ארבל, הנוסח הקודם חייב את הוועדה לשמוע. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. היוזם ביקש ממני לשנות את זה. אתה יכול להעיר על זה. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> אבל אפשר להבין את הרציונל? כי יש משמעות, כי אם זאת ועדת ציבורית יש משמעות לזה שהיא מחויבת גם לשמוע את העמדה של הגורמים. כרגע היא רשאית להזמין אותם. << אורח >> דן נימני: << אורח >> השינוי בין סעיף (ט) ל-(י) הוא שבסעיף (ט) היה חובה לשמוע ועכשיו זה הפך לרשאית. השאלה אם זה בכוונת מכוון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אם היא אומרת שהיא לא רוצה לשמוע, היא יכולה לעשות את זה? כן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז הם מציעים לחייב אותה להזמין את נציגי האוצר או את - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, אני לא בעד. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> האם רוצים לכתוב שמי שיושפע מהחלטות הוועדה רשאי לבקש להופיע בפניה? כמובן, זה לפי שיקול דעתה. אבל האם יש מקום לכתוב דבר כזה? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> נראה לי שכל אחד יכול לבקש. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון, כל אחד יכול לבקש. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> החוק לא אוסר עליו. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז כל מה שהוספתי, זה שהיא יכולה לבקש מידע מאנשים נוספים. אפשר להגיד מעובדי מדינה נוספים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם היא רוצה מישהו פרטי? גם יכולה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ברור שהיא יכולה. אני לא חושבת שמישהו יכול להגיד לה: לא, אסור לך. (יא) הוועדה הציבורית תקבע את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה. הוספתי: בישיבות הוועדה יירשם פרוטוקול. שאלתי שאלה: האם לגבי הרוב אנחנו רוצים לקבוע בחקיקה ראשית? << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> ארבל, אפשר התייחסות לפני הרוב? זה נראה מאוד פתוח, מתי שבא להם מתכנסים. לטעמי המקצועית, יש גם אירועים שהם צריכים להתכנס. עכשיו חותם הממונה על השכר על הסכם מסגרת, יש שינוי בשוק העבודה, משהו משתנה. יש נסיבות. יש מדד מחירים לצרכן שפתאום מתפרע. יש נסיבות שהוועדה הציבורית הזאת מחויבת להתכנס, לטעמי. זה לא בכל רגע נתון: היום אני מתעורר, בא לי לכנס את הוועדה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לכתוב שהיא חייבת להתכנס פעם בשנה? אנחנו לא יכולים למנות את הנסיבות האלה בחוק? << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> בסופו של דבר זה משהו שצריך ללוות את הדבר הזה. אני אפילו לא יודע באיזה נסיבות היא תתכנס. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. כרגע זה פתוח. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> יש אירועים אקסוגניים, שהם משפיעים בסופו של דבר על ההחלטות שלה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. תיאורטית, היא יכולה לא להתכנס אף פעם בחמש שנים, כי יש טייס אוטומטי, וגם אם קרה משהו במשק, היא לא התכנסה ולא עשתה כלום. זה יכול לקרות. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> אני מחפש את האיזונים, אם אתם מדברים על האיזונים, הסבירים, בקטע הזה. שוק העבודה משתנה - - - תעשה מודל שכר חדש. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אפשר להגיד שהיא חייבת להתכנס לפחות פעם בשנה, ואז לפחות זה יחייב אותה להיפגש. יכול להיות שהיא לא תקבל שום החלטה בישיבה הזאת, אבל הדברים יהיו בפניה. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> זה גם התדירות וגם הנסיבות, לטעמי. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> את הנסיבות אנחנו בוודאי לא יכולים למנות בחוק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה בעייתי. אני סומך על שיקול דעת שלהם. אם יש איזה אירוע קיצון, הם לא ייכנסו את הוועדה? לא רוצה להכניס אנשים שבאים עכשיו לכהן בתפקיד הזה ולהתחיל לחייב אותם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה אתם אומרים? שצריך להוסיף פה שהוועדה תתכנס לא פחות מפעם ב - - - << אורח >> ירון לוי: << אורח >> פעם בשנה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אפשר להגיד את זה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יש את זה בעוד מקום? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אני צריכה לבדוק, אני לא זוכרת דבר כזה. אפשר גם להגיד: תקבע את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ובכלל זה תדירות פגישותיה. ואז, כשהיא קובעת את נוהלי העבודה, היא תחשוב שהיא גם צריכה לקבוע את הנושא של התדירות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אז תכתבי: הוועדה הציבורית תקבע את סדרי עבודתה, תדירות ישיבותיה ונוהלי דיוניה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אוקיי, בסדר. אבל זה נכון מה שנאמר כאן, שיכול להיות שהיא לא תתכנס תקופה ארוכה, גם כשקורה משהו. פרסום ברשומות 7 (א) הוועדה הציבורית תפרסם ברשומות את החלטותיה בעניין שכר ותשלומים. (ב) החשב הכללי במשרד האוצר יפרסם ברשומות מדי חודש ינואר את שכר היסוד של נשיא המדינה כפי שעודכן לפי חוק זה. << אורח >> מאיר לויתן: << אורח >> מבחינתנו זה סעיף מיותר, כי למה שהוועדה לא תפרסם. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כי היא לא התכנסה, היא לא עשתה כלום. אפשר להטיל את זה עליה, ואז מי שמרכז - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מי מפרסם ברשומות? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כל אחד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה עושה את זה היום? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> יו"ר ועדת הכספים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מפרסם? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מפרסם ברשומות את השכר של נושא המשרה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אז למה הלכת פה לחשב כללי? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כי זה איזשהו גורם מקצועי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה באחריות של הנהלת ועדת הכספים היום? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> היום כן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> צריך לתת את זה לגוף קיים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> חשב הכנסת מחשב, ואנחנו מביאים ליו"ר ועדת הכספים. זה לא עובר את ועדת הכספים. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> אנחנו עושים את כל החישובים של השכר - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> טובי עושה את החישובים ומביאה ליו"ר ועדת הכספים. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> - - של חברי הכנסת ושל השרים. על השרים חותם יו"ר ועדת הכספים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה ככה היסטורית. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> על חברי הכנסת חותם החשב, נכון? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כן, נכון. זה ככה היסטורית, המון שנים. חשבתי שיהיה יותר מסובך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מי היום מאשר את שכר הנשיא? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אין אישור, זה טייס אוטומטי. ועדת הכספים, וכל שנה יו"ר ועדת הכספים מפרסם ברשומות את השכר המעודכן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אז למה לא יו"ר ועדת הכספים? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כי הוא בכלל לא מתעסק יותר עם השכר, כל נושא השכר יצא מידיו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כן, אבל זה פורמלי. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אפשר שזאת תהיה ועדה ציבורית, למרות ששוב, זה טייס אוטומטי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יו"ר הוועדה הציבורית? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> איפה הוא מפרסם את זה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ברשומות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז יש לו את התשתית. הוועדה – אני לא יודע. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> משרד ראש הממשלה נותן להם, הם יודעים לפרסם דברים ברשומות, זה לא דבר מסובך. << אורח >> מאיר לויתן: << אורח >> הוא גם ככה מפרסם את שאר ההחלטות. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון, כשיש החלטות הוועדה הציבורית מפרסמת. אפשר גם להגיד שכל שנה היא תפרסם את שכר הנישא. זה לא דבר מסובך לעשות אותו, ויש לה סיוע מקצועי של משרד רה"מ. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> יושב-ראש הוועדה הזאת יחתום. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> "הוועדה". אני לא אכתוב "יושב-ראש", כי זה יכול להיות גם - - -. הוועדה הציבורית תפרסם. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> יושב-ראש הוועדה יחתום. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז גם (ב) יהיה הוועדה הציבורית? חבר הכנסת בוארון, בסדר? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מי מפרסם את הרכב הוועדה? << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> משרד ראש הממשלה, אם זה אכן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אנחנו בדרך כלל לא כותבים שמשרד. טוב, בסדר. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> יש כל מיני הוראות שחלות על ועדה ציבורית. צריך לראות שלא פספסנו פה משהו. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. קודם כול זאת ועדה ציבורית סטטוטורית שיחולו עליה כללים שחלים על ועדות ציבוריות. אבל את צודקת. אז משרד רה"מ יפרסם את ההרכב שלה; (א) ו-(ב) זה יהיה הוועדה הציבורית. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> ארבל, צעד אחד אחורה. זה שהוועדה מתכנסת ומשנה משהו בשכר הנשיא, מה קורה לגבי העדכונים השנתיים לשמ"ב סעיף 5? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה 7(ב), היא תפרסם שכר היסוד של הנשיא. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> סליחה, פספסתי את זה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אגב, האם רוצים שהיא תפרסם את כל הטבלה כל שנה או רק את הנשיא? היום הכול מתפרסם. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> היום הכול מתפרסם. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> ההגיהון שהכול יתפרסם. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז את שכר היסוד של נושאי המשרה. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> נושאי המשרה, כמו היום, כן. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> כן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אני אגיד את הדבר האחרון על 7. הוער פה שאולי הוועדה הציבורית לא תפרסם רק את שכר היסוד של הנשיא, אלא את כל שכר היסוד, את הטבלה כולה, כמו שהיום מתפרסם. היום מתפרסם ברשומות שכר יסוד של כל נושאי המשרה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כתוב: הוועדה הציבורית תפרסם ברשומות את החלטותיה בעניין שכר ותשלומים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא, היא לא קיבלה החלטה, עכשיו יש טייס אוטומטי, ב-1 בינואר עודכן השכר של כולם. האם השכר של כולם יפורסם ברשומות כפי שהיום השכר של כולם מתפרסם ברשומות? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. מה, נשים את הנשיא ואנשים יצטרכו לחשב עכשיו? תעשו את הכול. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון, בדיוק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> עדיף שיהיה מפורסם, כי אם יהיו פרשנויות בתקשורת על שכר חה"כים, זה יהיה פי שתיים ופי שלוש. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> 8 – זה רק הערות טכניות. כנ"ל 9, 10, 11. מה שמופיע כ-11א בעמוד 9, זה משהו שאמרתי בישיבה הקודמת, חוק שירות המדינה (מינויים). יש שם הפניה, על מי לא יחול חוק שירות המדינה (מינויים), זה כל מי שיקבל שכר לפי החוק החדש הזה. 11ב, חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון. הייתה כאן הערה בישיבה הקודמת, אני חושבת של נציג האוצר, על תיקון לחוק הגמלאות. אני לא בטוחה לאיזה תיקון הייתה הכוונה, כי מאז שהתווסף לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון סעיף 1ג, שהפך את ההצמדה, אין יותר הצמדה לנושא משרה מכהן, אלא ההצמדה היא למדד, ושכר נושאי המשרה ננעל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נותק. זה משפיע על המדד. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בדיוק. החוק הזה, להבנתי, ואשמח לדבר על זה עם האוצר, לא ישפיע על גמלאות בכלל. כן חשבתי שיכול להיות שצריך לעשות איזשהו תיקון לחוק הגמלאות, להבהיר, כי חוק הגמלאות נותן לוועדת הכספים וועדת הכנסת סמכות מאוד רחבה לקבוע. היום סעיף 1 לחוק הגמלאות נותן סמכות מאוד רחבה לקבוע גמלאות ותשלומים אחרים, ובכלל זה גם תשלומים שנוגעים לסיום הכהונה. לכן אני חשבתי שצריך להוסיף סעיף בחוק הגמלאות, שאומר: בהחלטה לפי סעיף 1 לעניין נושא משרה כהגדרתו בחוק החדש הזה, לא ייקבעו תשלומים בשל סיום הכהונה, אלא אם כן נקבעו לפי סעיף 2 לחוק החדש של הנושא משרה. כלומר לא תהיה יותר סמכות לוועדת הכנסת וועדת הכספים לקבוע תשלומים בשל סיום כהונה, הכול יהיה כאן לפי החוק החדש. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> נראה לי שהבנתי. אני אבדוק. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> לא הבנתי, ארבל. לא הבנתי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה זה סיום כהונה? היום אין כלום בסיום כהונה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מענק פרישה. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> מענק פרישה שיש היום, שקבעה הוועדה הציבורית, יהיה בוועדה הציבורית הזאת? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון, בוועדה הציבורית החדשה. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> כל סיום הכהונה עובר לשם? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> והוא גם יהיה אחיד, נכון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה יש לנו בסיום כהונה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מענק פרישה. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> מענק פרישה, שקבעה הוועדה הציבורית. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> שש משכורות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה שאני זוכר, שאומרים: תביא את הרכב עכשיו, שעה אחרי שאתה מסיים. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> עכשיו זה גם השתנה, אופיר. אבל יש מענק פרישה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בזכות המנכ"ל זה השתנה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה מענק הפרישה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> שש משכורות. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> חודש לכל שנת כהונה, החל מהשנה השנייה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> משכורות לכל שנת כהונה, החל מהשנה השנייה, עד שש. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> ולא יותר משש. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ומי שכיהן פעמיים, נגיד קיבל פעם אחת ואז חזר, עד תשע. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> עד תשע יכול להגיע. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> אל תוותר על הרכב אחרי יום. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, צ'יקו שינה את זה. כשאני נבחרתי, אז בדיוק חבר הכנסת סיים. זה היה לא נעים. הוא רק סיים, באותו יום אמרו לו: עכשיו את הרכב. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> אז מה הוא שינה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שנותן איזה חודש. אני לא יודע לכמה הוא שינה את זה. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> חבר הכנסת בוארון, אגב, ביטול הצמדה לשכר הממוצע במשק. << מנהל >> (היו"ר ינון אזולאי, 14:01) << מנהל >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מגיע למשימות מיוחדות, אז תחגרו חגורות. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> אגב, חה"כ בוארון, זאת דוגמה לביטול הצמדה לשכר הממוצע ומעבר למדד, כל מה שקרה בגמלאות. כדוגמה של מדיניות לבטל הצמדה לשכר הממוצע. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני רק מעדכן שאנחנו לא נצביע כבר היום. אני רוצה שגם נסיים וגם שיהיו חברי אופוזיציה שבחרו לצאת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ברגע שאני יושב על הכיסא הזה, אני לא מתחייב שאני אעשה את זה. בוארון, בוא, מה אתה רוצה, נתקדם. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> רציתי להגיד אגב מה שדיברנו מקודם, על ההצמדה לממד שכר ממוצע, הינה דוגמה של חוק הגמלאות. דובר שביטלנו את ההצמדה לשכר הממוצע למכהנים והעברנו אותם למדד. עוד דוגמה למדיניות, שאנחנו לאט-לאט מעבירים מהצמדה לשכר הממוצע, בדרך כלל למדד. אבל פה, בהצעה המקורית של החוק, זה היה חצי-חצי. נתתי את זה כדוגמה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:03 ונתחדשה בשעה 14:07.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. אנחנו חוזרים לדיון. בבקשה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> סעיף 12 – אין שינויים. סעיף 13 – זה הסעיף הכי חשוב, שנדון בישיבה הקודמת, תחילה, תחולה ושמירת תוקף. זה הסעיף שהיו עליו הכי התייחסויות. אני אתחיל להציג את זה, כי זה גם הנושא היחיד שהוועדה לא הגיעה אליו בישיבה הקודמת. קודם כול מבחינת מועד תחילה. כרגע מוצע ב-1 בחודש שלאחר תום שלושה חודשים מיום פרסום החוק; עד יום התחילה תמונה הוועדה הציבורית הראשונה. אנחנו יודעים שוועדת השרים התנתה את תמיכתה בכך שתחילה תהיה בכנסת ה-26, וגם מקודם זה נאמר פה כשיו"ר הוועדה שאל אם זה ישפיע על יו"ר הקואליציה הנוכחי וכו'. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, יש פה שני פיקים. יש פיק אחד, זה בחירת הוועדה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה (ב). << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה (ב). אפשר להחליט שהתחילה היא תוך שלושה חודשים, עד שתמונה לוועדה. עד יום התחילה תמונה הוועדה הציבורית הראשונה. זה פעם אחת. פעם שנייה, ההחלטות של הוועדה ייכנסו לתוקף בכנסת ה-26. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כלומר, מה שאומר חבר הכנסת אביחי בוארון, שהוועדה יכולה להתחיל לפעול והמסקנות שלה יחולו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> פשוט לא למשוך את הזמן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בדיוק. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> אם יהיה עכשיו מישהו שיתמנה, שופט בתקופה הזאת, אז יחולו עליו החוקים של הוועדה שעוד לא החליטה? זאת המשמעות או שלא בהכרח הבנתי נכון? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, לא. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> ימונו שופטים בתקופת הביניים. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> אם בתקופת הביניים ממנים שופטים, מה חל עליהם? אני שואל כי זה דברים טכניים שאנחנו בסופו של דבר צריכים להבין אותם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> קודם כול לא החלטנו שהחוק לא חל על שופטים שקיימים במערכת. לא החלטנו. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל איזה שכר הם יקבלו? << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> אבל מה התאריך הקובע? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> התאריך הקובע זה יום פרסום החלטותיה של הוועדה. זה התאריך הקובע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חוץ מזה, אתה אופטימי שימונו שופטים עד - - - << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> בדיוק מה שאמרתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תשנה את הערכה התקציבית שלך. << אורח >> דן נימני: << אורח >> למה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי אתה כבר קובע בבסיס שיש לך 6 ומשהו, ואם היום הקובע זה רק כשהוועדה מונתה, אז אין עלות תקציבית. << אורח >> דן נימני: << אורח >> לא הבנתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל העלות התקציבית, היא רק כשיש החלטה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא, אבל זה לא משנה באיזו שנה העלות. גם אם העלות התקציבית היא בשנה הבאה, עדיין יש לזה עלות. << אורח >> דן נימני: << אורח >> רגע, חשוב לי לציין משהו. גם אם הוועדה לא מקבלת שום החלטה והנוסח עובר as is, ישר יש העלאת שכר, כי כבר היום אתה עושה מידרג אחר, אתה אומר: זה 100% של הנשיא, חברי הכנסת, אני לא זוכר את האחוזים, הם ככה וככה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, לא, המידרג הוא איזושהי הבנייה של החלטת הוועדה. אם אין החלטת ועדה, אין שום תוקף למידרג הזה. אתה גוזר גזירות, כמו שעשו בקוצ'יק. אתה אומר: נכנס לתוקף – מה השכר של הנשיא? כל השכר של כולם משתרשר. לא, זה לא רלוונטי. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> עד שיש החלטת ועדה לא משתנה כלום. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אנחנו מאתחלים פה את המערכת. האתחול של המערכת בהחלטה פוזיטיבית, לא בשב ואל תעשה, בקום ועשה, של הוועדה שאומרת: שכר הנשיא הוא 100% ו-100% שווה x. ואז הכול קורה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ועד אז לא קורה כלום? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> עד אז לא קורה כלום. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> כלומר, תחילתו של חוק זה, שהיא ב-13(א), היא מתרחשת כרונולוגית לאחר 13(ב). הוועדה הציבורית תקבע בתוך שלושה חודשים, ולאחר מכן יתחיל החוק ב-1 בחודש שלאחר מכן. כלומר, קיומו של 13(ב) הוא התניה לקיומו של 13(א), בלעדיו זה לא יקרה. זה חשוב. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא, החוק נכנס לתוקף כי הנשיא צריך למנות את החברים - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בדיוק, בדיוק. לחוק יש הרבה פנים, הרבה מנגנונים. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> זה לא אותם שלושה חודשים? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, מה פתאום. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> האחוזים לא יהיו בתוקף עד החלטה פוזיטיבית של הוועדה על שכר הנשיא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב, אתה מגיע בסופו של דבר לאותו תאריך, כי הבחירות יהיו, המקסימום שלהם, זה יכול להיות באוקטובר 26', ואז תתכנס לאחר מכן הכנסת ה-26. בחשבון של החודשים שיש לך פה, אתה כבר מגיע לשם, זה לא באמת משנה. << אורח >> דן נימני: << אורח >> לעניין השכר, שורה תחתונה, החוק עובר – לא קורה כלום. רק ברגע שהוועדה מקבלת החלטה מה השכר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בדיוק, עד שהוועדה נותנת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> החוק עובר, ממונה הוועדה, הוועדה יושבת על המדוכה, קובעת תוך שלושה חודשים מה ה-100% של שכר הנשיא, ואז זה נכנס לתוקף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוך כמה זמן הוועדה חייבת להתכנס? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תוך שלושה חודשים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תוך שלושה חודשים. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> זה כתוב. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הוועדה הציבורית הראשונה תקבע בתוך שלושה חודשים מיום מינויה את שכר נשיא המדינה. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אבל מאותו יום שהיא קבעה את ההחלטה? או מחודש אחר כך? או מ-1 בינואר? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> יש הוראה שההחלטות שלה הן מ-1 בחודש. זה לא ב-13, שהחלטות הוועדה הציבורית יהיו מ-1 בחודש, אלא אם היא קבעה אחרת. << אורח >> דן נימני: << אורח >> הוועדה חייבת לקבל החלטה תוך שלושה חודשים, נכון? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> כן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה ב-2(ה): החלטות הוועדה הציבורית ייכנסו לתוקף ב-1 בחודש שלאחר פרסומן ברשומות או במועד אחר שתקבע הוועדה הציבורית. << אורח >> דן נימני: << אורח >> מה ברירת המחדל אם הוועדה לא מקבלת החלטה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הינה, במועד אחר שתקבע הוועדה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> השכר ממשיך. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> - - - << אורח >> דן נימני: << אורח >> - - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לאור ההערה שלך אני מבינה שצריך להבהיר את זה. אבל זה נכון. לא ישתנה שכר של אף אחד עד שהוועדה הציבורית לא קובעת שכר נשיא המדינה. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> גם שופט חדש יהיה לפי הנהלים הישנים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> עד שוועדה ציבורית תקבע. << אורח >> דן נימני: << אורח >> החלטת הוועדה גם מכניסה את החוק לתוקף. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> הוועדה גם מכניסה את הכול לתוקף. כלומר, בלי החלטת הוועדה אין חוק. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> החוק נכנס לתוקף. הוועדה ממונה תוך שלושה חודשים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> עד יום התחילה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> היא יושבת על המדוכה שלושה חודשים. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> נוספים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נוספים. קובעת את שכר הנשיא. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בסוף שלושה החודשים היא קובעת את שכר הנשיא. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> עד שהיא לא קבעה את שכר הנשיא, לא קורה כלום? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון, לא קורה כלום. היא קובעת את שכר הנשיא. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ואז ב-1 בחודש שלאחר מכן כל השכר של כל נושאי המשרה - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בדיוק. איזה סעיף הקראת? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> 2(ה). << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יש פה איזשהו דיוק חשוב שצריך לדייק. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> 2(ה) בעמוד 3: החלטות הוועדה הציבורית ייכנסו לתוקף. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> החלטות הוועדה הציבורית ייכנסו לתוקף ב-1 בחודש שלאחר פרסומן ברשומות או במועד אחר שתקבע הוועדה הציבורית. בסדר, אבל ההחלטה תהיה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> היא תהיה מהרגע שהיא מחליטה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> והיא תיכנס לתוקף. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> היום 17 בפברואר. אם היא תתכנס ב-17 בפברואר ותחליט, ב-1 במרץ. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם הוועדה התכנסה שלושה חודשים ולא החליטה, מה קורה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה לא נכון, לא במועד אחר שתקבע הוועדה. אין במועד אחר שתקבע הוועדה. << אורח >> דן נימני: << אורח >> היועצת אמרה - - -, שהם יוכלו להישאר עם השכר - - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אם היא מקבלת את ההחלטה בסוף נובמבר, והיא רוצה שזה יהיה ב-1 בינואר, מה הבעיה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני לא רוצה להגיע למצב שהוועדה לא מקבלת החלטה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בדיוק. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא, זה לא קשור למה שהקראת. זה שהיא אומרת ממתי ההחלטות שלה מתוקף, שעכשיו במעון של הנשיא יהיה ככה או ככה, וזה ב-1 בחודש הזה או רטרואקטיבית, זה לא קשור. תסתכל ב-13(ב) בעמוד 9: הוועדה הציבורית הראשונה תקבע בתוך שלושה חודשים מיום מינויה את שכר נשיא המדינה לפי הוראות חוק זה. היא חייבת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה מתנגש לנו עם 2(ה). << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בכלל לא. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> לא, לא מתנגש, זה קורה אחר כך. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> 2(ה) אומר תמיד מה התוקף של ההחלטות. כל החלטה שאתם מקבלים היא מ-1 בחודש הבא. זה גם החלטות שהיא תקבל בעוד חמש שנים, בעוד עשר שנים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הוועדה הציבורית תקבע תוך שלושה חודשים מיום מינויה את שכר נשיא המדינה לפי הוראות חוק זה. ואז היא תקבע שהוא לא בתוקף. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא. היא יכולה להגיד: זה ייכנס לתוקף מ-1 בינואר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> היא יכולה להגיד גם: זה ייכנס מ-2032. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אוקיי, הבנתי. אז מה אתה רוצה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> החלטה זו, החלטת השכר, תיכנס לתוקף מיידית. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הראשונה? אבל מתישהו היא מורידה שכר כי יש מצב כלכלי בעייתי, אז היא יכולה להגיד: זה ייכנס לתוקף עוד חודשיים? אתה רוצה להגיד שהחלטת השכר הראשונה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אין לי בעיה שיהיה לה איזשהו חופש, אבל: "ולא יאוחר מ". את לא יכולה לתת חופש בלתי-מוגבל. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אני חושבת שלהחלטות מסוגים אחרים צריך לתת חופש בלתי-מוגבל, כי לפעמים זה גם יהיו החלטות רטרואקטיביות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יכול להיות. אבל החלטה לגבי שכר, לא יכול להיות. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז אולי ההחלטה הראשונה לגבי השכר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> למה? והשנייה? והשלישית? והרביעית? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הם מקבלים אותה בחודש אוקטובר, והם רוצים שהשינוי הזה יתחיל מינואר. מה אכפת לך? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא. זה: "ולא יאוחר". צריך להכניס פה את המגבלה. אתה לא יכול לתת חופש בלתי-מוגבל לאנשים להחליט החלטות. תוך שלושה חודשים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אוקיי, אבל רק לעניין שכר, אני חוזרת ל-2(ה): החלטות הוועדה ייכנסו לתוקף ב-1 בחודש שלאחר פרסומן או במועד אחר שתקבע הוועדה הציבורית. החלטות בעניין שכר הנשיא ייכנסו לתוקף לא יאוחר - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> את יכולה לומר: על פי סעיף 13. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא, 13 זה רק החלטה ראשונה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אוקיי, בסדר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אתה רוצה שזה יחול רק על ההחלטה הראשונה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, לא. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, לא. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז החלטות לעניין שכר הנשיא ייכנסו לתוקף לא יאוחר משלושה חודשים. << אורח >> דן נימני: << אורח >> יש פה כמה התניות לחוק. גם צריך שהוועדה תתמנה, גם שהיא תקבל החלטה וגם זה צריך להיות רק בכנסת ה-26. ההחלטה תחול רק בכנסת ה-26. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה מה שוועדת שרים רצתה. הם לא רוצים את זה. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> הם רוצים מיד. << אורח >> דן נימני: << אורח >> זה מיידי, בלי הכנסת ה-26? אוקיי. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אני אגיד את זה שוב. אתה יכול להגיד את זה. אני רק רוצה לוודא, 2(ה) אומר שהחלטות ייכנסו לתוקף ב-1 בחודש שלאחר פרסומן או במועד אחר שתקבע הוועדה הציבורית. החלטות לעניין שכר הנשיא לפי סעיף 4 ייכנסו לתוקף לא יאוחר משלושה חודשים מיום פרסומן ברשומות. << אורח >> דן נימני: << אורח >> רק חשוב לציין, אנחנו גם נחזור לזה בסעיף 13(ד), שזה מנוגד להחלטה של ועדת שרים לחקיקה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא נורא, לא נורא. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אין בעיה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה עלינו. << אורח >> דן נימני: << אורח >> אני רק מציין. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עלינו. אתה יכול לציין. זה עלינו. כל מה שמנוגד לוועדת השרים לענייני חקיקה – עלינו. << אורח >> דן נימני: << אורח >> ועדת השרים לענייני חקיקה קבעה שהחלטות - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה, לא צריך לחזור. תגיד שאנחנו אמרנו שזה עלינו. << אורח >> דן נימני: << אורח >> לגבי ההערה של יועץ של חבר הכנסת, לגבי העלות התקציבית. התמחור שלנו הוא נכון, הוא מניח שימור מצב קיים לכל הפחות. כלומר הנחת העבודה, שלכל הפחות, הוועדה, כשהיא תתכנס, תקבל את המחיר של הנשיא. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תקשיב, אני לא עוסק בפוביות של מי שמניח הנחות עבודה. באמת, נו, מה נעשה עם זה? << אורח >> דן נימני: << אורח >> רגע, אני לא בפוביות. תן לי להשלים את המשפט. נראית לי הנחה סבירה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הוא בנושא הכי חשוב, הוראות מעבר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תן לו להשלים משפט. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הוא חמוד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא? עשר. תן לו, עד שהוא מבקש משהו, תן לו. אין הרבה כמוהו באוצר, שתדע. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אנחנו מבקשים ממנו בדרך כלל. הפעם הוא מבקש. << אורח >> דן נימני: << אורח >> אנחנו שיקפנו עלות תקציבית מסוימת, שאגב, נצטרך לתקף אותה כי הוסיפו דמי הבראה, שאמרנו שיש לזה עלות תקציבית של כ-6 מיליון שקלים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> צריך לתקף גם את ההורדה בשנות ותק. << אורח >> דן נימני: << אורח >> אמרתי, התייחסתי לזה קודם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 6 מיליון – זה עדיין לא הופך את ההצעה לתקציבית. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתה יודע כמה צוברות שנות ותק? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ללא הגבלה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה יכול להגיע ל-50% ומשהו. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לבריאות אחי, לבריאות. מישהו אמר על זה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לבריאות. למה? בכיף. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> גפני היחיד שמתקרב לזה אצלכם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא מתקרב לפרומיל מזה. הוא לא מקבל שקל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה. מה זה מתקרב? הוא כבר 35. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> לא, בוותק, בשנות הוותק. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> בשנים, בשנים. התמסרות של כל החיים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתה מבין שהאיש יש לו שנות ותק של לא מעט שופטים, מהוותיקים שבמערכת המשפט, והוא לא מקבל מיניה ומקצתיה ממה שהחברים שם. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אז אולי תתקנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עזוב, לבריאות, אנחנו לא. אני דיברתי על גפני? דיברתי על מישהו? אנחנו כלום. שנה היית פה או לא היית פה, עשר שנים, זה לא משנה, זה אותו דבר. שטויות. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה מה שהכנסת רצתה. עלו במהלך השנים הצעות לתת גם לחה"כים תוספות ותק, וועדת הכנסת חשבה שלא נכון לעשות הבחנה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כי לא היינו שם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חה"כים עשו את זה לעצמם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> ירון לוי: << אורח >> עשו את זה לעצמם ובאים אלינו בטענות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> באתי אליך בטענות? אמרתי: לבריאות. אני באתי אליך בטענות? לבריאות, בכיף אחי, תהנו. << אורח >> דן נימני: << אורח >> כפי שהצגתי קודם, התמחור של הצעת החוק ערב הדיון הזה, נקרא לזה ככה, היה כ-6.7 מיליון שקלים. במהלך הדיון היו שינויים בחלק מהדיינים, העלו אותם לרמת אחוזים אחרת, אז את זה אני צריך לתמחר אחרת, אני לא יודע להגיד את זה עכשיו. הוסיפו את ההבראה לשופטים, דיינים, חברי הכנסת ושרים, שהיום זה לא קיים. זה בערך מכפיל את הצעת החוק, אמרתי מקודם שזה עוד 6 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו לא מקבלים הבראה? << אורח >> דן נימני: << אורח >> היום אתם לא מקבלים הבראה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא? אז איך הורדתם לנו יום הבראה? הורידו לנו. כתוב בתלוש: ניכוי יום הבראה. הלכתי לחפש את ההבראה. הייתי צריך לצאת להבראה בשביל לחפש הבראה. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> רק החובות חלים עליכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, זה בסדר גמור. אבל טוב שאת עוזרת לנו, שיידעו את המציאות פה, טובי. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> אני אומרת את האמת. << אורח >> דן נימני: << אורח >> יש את ההצעה המקורית, דמי הבראה, שהכפילה, לסדר גודל של 13 מיליון שקלים, לפני הדיוקים שאמרתי. לגבי השאלה על התמחור. לקחנו בחשבון - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, רגע, לפני עניין התמחור. למה אתה יוצא מנקודת הנחה שיש עלייה? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> זאת האחריות שלו, לקחת את זה בחשבון, בוארון. זה התפקיד שלו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זאת הייתה שאלה רטורית. רגע, כל פעם אתה עושה לי את הפרצוף של הילד הבוכה. רק רגע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איזה בוכה? הוא צוחק עלינו זה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתה יוצא מנקודת הנחה שהחלטת ועדת שרים ששכר חה"כים לא יעלה, אתה גוזר מזה ישר ששכר נשיא המדינה הוא 65,000 שקלים, ולכן כל הפירמידה נגזרת מזה. השכר שלו, אני לא יודע אם הוא 65,000 שקלים, יכול להיות שהוועדה תוריד, יכול להיות שהיא גם תעלה. אני לא עוסק בזה, זה לא מעניין, זה לא הצעת החוק. זה פעם אחת. פעם שנייה, זה לא נכנס לתוקף מיידית, הוועדה צריכה להחליט. עוד פעם, אתה הנחת שברגע שהחוק עובר הפירמידה נכנסת לתוקף מיידית. לא. יש פה ועדה, יושבת על המדוכה, כמו שאמרתי, בעשה, ולא בשב אל תעשה, ואז דברים משתנים תוך חצי שנה מיום כניסת החוק לתוקף. << אורח >> דן נימני: << אורח >> מכיוון שסירבתם שיהיה נציג האוצר בוועדה הציבורית והצעת החוק הזאת לא כפופה לחוק יסודות התקציב כרגע, אין לי עוד מועד אחר להתריע, אלא היום בדיון הזה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> להתריע על משהו שהוא לא רלוונטי. << אורח >> דן נימני: << אורח >> כאחד שעושה הרבה תחשיבים, נראה לי שזאת הנחה סבירה להגיד, שלכל הפחות אותה ועדה תשמר את המצב הקיים של נשיא המדינה ולא תפחית. אני לא מכיר את זה אח ורע חוץ מבמלחמה, שהפחיתו שכר לנושא משרה. זה מאוד מאוד חריג. לכן הנחת המוצא שלי בתחשיב, שלכל הפחות שומרים את הנשיא. אגב, יש סבירות יותר גבוהה שיעלו את השכר מאשר ישמרו אותו. אבל נראה לי שזאת הנחה מאוד שמרנית להגיד ששומרים על שכר נשיא המדינה. בהינתן ששומרים על שכר נשיא המדינה, ששוב, בעיניי זאת הנחה שמרנית, זה לא לעצום את העיניים ולהגיד שאולי יורידו, כי אנחנו יודעים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא יורידו, אני אומר לך, לא יורידו. אני חולק על בוארון. לא יורידו. << אורח >> דן נימני: << אורח >> יפה. המשמעות – שיש לזה עלות תקציבית, כי זה מעלה לשאר האנשים, לחברי הכנסת וכו'. יש עוד נקודה. טוב, זה בסעיף 13(ד). << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תן לאחרים גם. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> היה דיון על הוותק. מה שרציתי להבין שם, שזה לא היה ברור, יש הכרה בוותק קודם? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רגע, אבל בואו נסיים את ההקראה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> עכשיו מגיעים להוראת המעבר. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> לא, אבל זה לא בהכרח הוראת המעבר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תן לנו לסיים את ההקראה ואחרי זה נוכל לחזור לשאלות. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ותק – רק בתפקיד כנושא משרה. רק בתפקיד כנושא משרה. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> לא, אבל למשל חבר הכנסת גפני - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עכשיו שמתם אותו על המנגל, אה? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> להפך. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אתה צודק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה אתה שואל? << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> אני שואל שאלות יישום שאחרי זה יעלו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה שואל אם חבר הכנסת גפני יקבל ותק? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יקבל ותק, אל תדאג. בוותק שלו בפנסיה התקציבית זה לא מוסיף הרבה. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> לא, השאלה היא אחרת. אני שואל פה שאלות, כי אחרי זה יהיו שאלות יישום שנצטרך ליישם אותן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> חבר הכנסת בוארון, השאלה פה נכונה. האם הוותק, ברגע שעכשיו יתחילו לתת ותק לחה"כים ולשרים, שלא קיים, האם יתחשבו כבר בשנים שהם היו בתפקיד? אם יש עכשיו חה"כ שכיהן עשר שנים. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> מעתה ואילך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני לא רוצה לתת לך תשובה בשליפה מהמותן. אני חושב שנכון לשקלל ותק של אנשים שעובדים בבית הזה הרבה מאוד שנים. אני לא אחד כזה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> או בממשלה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> או בממשלה או במקומות אחרים, נכון לשקלל להם את הדבר הזה. אני לא רוצה בשלוף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אפשר לעשות למשל משהו בעיניים, שמונה שנים. רק אל תבדוק ממתי אני פה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תשאיר את זה בצריך עיון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זאת שאלה טובה. לגבי החלטות הוועדה. קודם כול, אמרנו בסעיף 2(ה) שההחלטות לעניין שכר הנשיא ייכנסו לתוקף לא יאוחר משלושה חודשים מיום פרסומן. זאת אומרת, כשמקבלים החלטות עתידיות על שכר הנשיא, הן תמיד יהיו מקסימום תוך שלושה חודשים. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> לא. "1 לחודש שאחר כך" "ולא יאוחר מ". נכון? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> עוד פעם, עוד פעם. איפה אנחנו? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אני חוזרת רגע ל-2(ה), מתי החלטות נכנסות לתוקף: החלטות ייכנסו לתוקף ב-1 בחודש שלאחר פרסומן ברשומות או במועד אחר שתקבע הוועדה. כל החלטה, בכל נושא, יכולה להיות עתידית. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ולא יאוחר משלושה חודשים. רגע, רגע, גם בנושאים אחרים "ולא יאוחר משלושה חודשים". << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> למה? נגיד רוצים עכשיו לקבוע איזושהי החלטה. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> כן, יתכנסו באיחור: עכשיו עשינו את הבחינה, אנחנו רוצים לתת רטרואקטיבית אחורה 11 חודשים, כמו בדוגמה שארבל נתנה. אתה מונע את זה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני לא מונע את זה. אני לא רוצה שהחלטות יישארו אות מתה, יישארו על הנייר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא אות מתה. זה בכלל לא אות מתה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תני לי דוגמה להחלטה שדוחים אותה בתום שלושה חודשים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> - - - << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אם הם יושבים באוגוסט על תקציב השנה הבאה, חבר הכנסת בוארון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> קובעים מועד? קובעים מועד, שלא יאוחר משנה. מקובל? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אבל ארבל היועצת המשפטית אומרת, שאם אתה אומר עכשיו שיש דברים שאתה לא רוצה להכניס אותם בכנסת הזאת, אתה רוצה להכניס אותם בכנסת הבאה, לפחות זה גם שנה וחצי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אז 1.1.2028, בסדר? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון, אבל לוועדה הציבורית יש גם סמכות לקבל החלטות שנוגעות להחזר הוצאות. נגיד על חה"כים היא רוצה לקבוע משהו שקשור להחזר הוצאות, שיחול מהכנסת הבאה. למה למנוע ממנה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כדי לשלול מקרים שבהם הדחיינות מנצחת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זאת החלטה של הוועדה. היא יכולה גם לא להחליט בכלל. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בסדר גמור, מאה אחוז. זאת החלטה שלי עכשיו מה להנחות את הוועדה. אני רוצה להבנות את ההחלטות האלה לתחום של לא יותר משנה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אוקיי, אז לא יותר משנה. כל סוגי ההחלטות? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, ושכר? מה אמרנו לגבי שכר? << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> ההחלטה שלך היא בסדר. אתה אומר: היא צריכה להתכנס תוך שלושה חודשים ולקבל החלטה. המועד של האיסור של ההחלטה הזאת לא יכול להיות בטווח של פלוס מינוס שנה מהמועד שהיא קיבלה את ההחלטה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז כל ההחלטות שלה ייכנסו לתוקף ב-1 בחודש לאחר הפרסום, אבל התחילה שלהן תהיה לא יותר משנה קדימה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> למעט שכר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מה עם שכר? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> שכר מיידית. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ואם היא מקבלת החלטה באוקטובר, ורוצה שהשכר ישתנה ב-1 בינואר? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בסדר, תוך שלושה חודשים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז שלושה חודשים. כל ההחלטות – שנה. שכר – שלושה חודשים. שזה תמיד, לא ההחלטה הראשונה, אלא כל ההחלטות. אני חוזרת לסעיף 13. התחילה ב-1 בחודש, לאחר תום שלושה חודשים מיום הפרסום. עד יום התחילה תמונה הוועדה הציבורית הראשונה. זאת אומרת, אנחנו מתעלמים מהעניין של תחילת הכנסת ה-26 שדרשה ועדת השרים. (ב) הוועדה הציבורית הראשונה תקבע בתוך שלושה חודשים מיום מינויה את שכר נשיא המדינה לפי הוראות חוק זה. (ג) החלטה לעניין שכר ותשלומים אחרים ותוספות לנושאי משרה שהתקבלה לפני יום התחילה תעמוד בתוקפה כל עוד לא שונתה בהחלטה לפי חוק זה. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> הכוונה להחלטות של הוועדות הנוכחיות? ועדת הכנסת לחברי הכנסת, ועדת הכספים לשופטים? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. העניין הוא, שיכול להיות שהייתה החלטה שהתקבלה והיא עכשיו סותרת, למשל שנתנה איזושהי תוספת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא משנה, היא תעמוד בתוקפה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, היא אומרת בתוקפה עד שהחליטה הוועדה משהו אחר. זה בסדר. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> ארבל, למה צריך בכלל את 13(ג) ו-13(ד)? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא צריך בכלל את (ג). << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> כן, אחרי שכתבת את (ד) המפורט. (ד) הקצר חייב את (ג). << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אז בואו נדבר על (ד). (ד) זה הדבר הכי חשוב בהוראת המעבר, שכל הזמן דיברנו על זה. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אז רגע. קודם, ארבל, לא יום התחילה. צריך לקבוע את יום התוקף לפי 2(ה). נושא משרה שהחל לכהן מיום התחילה. אבל אמרנו שבין יום התחילה לבין יום התוקף יכולים לעבור שלושה חודשים, ארבעה חודשים. אז צריך לפי יום התוקף. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> רגע, על איזה סעיף קטן אתה מדבר? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> 13(ד)(1). << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> עוד לא התחלתי לדבר עליו. היה נוסח של (ד) בדיון המוקדם, ואמר כבר היוזם שרוצים לעשות פה איזשהו שינוי. יש פה איזשהו נוסח שכתבתי, לפי מה שדובר בישיבה הקודמת, וצריך לדבר עליו. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> נכון, צריך לדייק אותו. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון, אני גם חושבת שצריך לדייק אותו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רגע, רגע. מה עם (ד)? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> זה (ד). זה הנוסח הקודם. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מה שכתוב בשחור בעמוד 9 למטה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בזה אין שינוי. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה היה בטרומית. יורדים מזה. עכשיו זה הנושא הגדול שנשאר לדבר עליו, הוראת המעבר. מאוד חשוב שהיא תהיה מדויקת, שאנשים יבינו מה מגיע להם והגורמים המשלמים יידעו מה לעשות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל מה עשיתם עם (ג)? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> (ג) – יכול להיות שאפשר בכלל להוריד. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> בגלל ש-(ד) המפורט כולל גם אותו. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> הוטמע בתוך (ד). << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל זה לא רק. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בדיוק. סעיף (ג) בא להשאיר החלטות אחרות של ועדות אחרות בתוקפן כל עוד ההחלטה לא שונתה על ידי הוועדה הציבורית? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> במה זה שונה מ-13(ד)? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> הוא אומר גם לגבי השופטים החדשים. כל עוד לא קבעו משהו אחר, אז יש להם את זה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הוועדה הציבורית של אלבשן, לצורך העניין, החליטה, לא יודע מה החליטה, על תוספת שכר. איך זה נקרא? שש משכורות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין תוספת, החליטה להוריד. תגידי מה הורידו. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> החליטה עכשיו להחזיר הוצאות תקשורת לחה"כים. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אז הוועדה החדשה היא לא ריסטרט? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, הוועדה החדשה יכולה להחליט משהו אחר. אבל עד שתתכנס הוועדה החדשה, הישנה בתוקף. אז צריך להשאיר את זה, זה טוב להשאיר את זה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל החלטה של ועדת הכספים שנתנה לשופטים תוספת שהייה - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> עזבי, אני לא משנה שום דבר בינתיים עד הוועדה הציבורית. אין לקונה, לא יכולה להיות לקונה, לא יכול להיות חור. עד שמתקבלת החלטה פוזיטיבית על ידי הוועדה הציבורית. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אני מבינה את הרעיון. אבל יכול להיות שיש תשלומים שנקבעו שהם סותרים את החוק הזה. החוק אומר שלא ישולם שום דבר שהוא לא ברשימה, ויתקבלו דברים שהם לא לפי הרשימה, אבל בכל זאת הם נקבעו על ידי ועדת הכספים. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> כן, הסעיף שאמר שלא נותנים שום דבר שלא ברשימה, הוא סותר את הסעיף הזה ממש חזיתית. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> נכון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה מה שהתכוונתי. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אנחנו בעד הסעיף הזה. אבל מה המחוקק אומר? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב, אם מורידים את הסעיף הזה, סעיף (ג), בכל מקרה זה אומר שכל עוד לא התקבלה החלטה אחרת - - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אלא אם היא סותרת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, הורדנו את סעיף (ג), אז אין משהו שסותר. מה שבחוק נכנס לתוקפו, ואם יש לי בוועדה הציבורית, כל ועדה, כל אחד מה שיש לו, זה יגבר, ויחולו לפי התאריכים שאנחנו נותנים. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> אבל צריך להגיד שיכול להיות שאנחנו לא נדע, את זה אמרנו קודם. יש כל מיני החלטות של ועדת הכספים לאורך שנים, ויכול להיות שאתה לא מודע לזה כרגע, שאתה כן ביטלת משהו, לא ביטלת משהו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, אבל גם אם יש לי את סעיף (ג) זה יכול לקרות. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> לגמרי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מדבר כרגע על סעיף (ג). << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> זה כאילו שומר עליך שהוועדה לא תבטל בטעות דברים שלא התכוונה לוותר. 13(ג) הוא חשוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל אז אומרת היועצת המשפטית שזה סותר חלק מהדברים בחוק. בשביל שלא יסתור חלק מהדברים בחוק, אני אומר בואו ניקח את 13(ג), נמחק אותו, ואז לא יהיה משהו שסותר בחוק, ורק כשתיכנס הוועדה ותחליט משהו אחר, אז זה יחול וזה יגבר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> יש דברים פשוטים, נגיד תוספת יוקר שכל נושאי משרה מקבלים. כשהוועדה הציבורית תקבל את ההחלטה החדשה על שכר יסוד, היא צריכה להגיד פוזיטיבית: אין תוספת יוקר, אני מבטלת את זה, קובעת שכר חדש. כל עוד היא לא קובעת את זה, האם ממשיכים לקבל תוספת יוקר? מצד שני, יש לנו את הסעיף שאומר שלא ישולמו שום תשלומים. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> איזה סעיף זה היה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> סעיף 2(א) בעמוד 1: לא ישולמו לנושא משרה שכר, תשלומים אחרים או תוספות כספיות שלא נקבעו בידי הוועדה הציבורית לפי חוק זה. יכול להיות שיש תשלומים שקבעו ועדות הכנסת והכספים, כמו תוספת יוקר, והוועדה הציבורית לא אומרת על זה כלום. אז ימשיכו לקבל את זה או לא ימשיכו לקבל את זה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, לא ימשיכו לקבל את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם את שמה את (ג), את צודקת, אז יש פה איזושהי בעיה. אבל אם אין לי את (ג)? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> לא, בסדר, זה או למחוק את 13(ג) או למחוק את 2(א). אי-אפשר להשאיר את שניהם, הם סותרים. אם הוועדה שכחה להתייחס לאיזה נושא, לפי 2(א) מקבלים אותו - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אתה לא יכול לעשות דבר כזה, אתה מביא סעיף שאתה מראש יודע שהוא סותר אותו. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> לכן למחוק אחד מהם, בדיוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז אמרתי, יכול להיות שאנחנו יכולים למחוק את (ג). << אורח >> ירון לוי: << אורח >> או את 2(א). << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אנחנו בעד למחוק את 2(א). << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הבנתי, ברור. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> מה שאתם רוצים, מה שאתם רוצים. אתם המחוקקים, אנחנו רק מציפים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, צריך למחוק את (ג). << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> (ג), בסדר. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מתקבל החוק ואין לנו את (ג), ויש לנו את הסעיף שאומר שתשלומים יהיו רק תשלומים שקובעת הוועדה הציבורית. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ואם היא עדיין לא קבעה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז נשאר בתוקף מה שיש, כי זה לא סותר, אין בעיה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ברגע שהיא קובעת את שכר הנשיא ותוספת הוותק - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז אוטומטית כל התוספות האחרות מתבטלות. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כל התוספות האחרות מתבטלות. ייצא מצב שתהיה לנו החלטת שכר של שרים וחה"כים ושופטים שיש בה - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> השלכות? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> - - סעיפים שהם לא קיימים יותר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נכון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אין מה לעשות. זה קורה בחקיקה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שהוועדה תתקן את זה. אם היא רוצה לתקן משהו מסוים, הוועדה תצטרך לתקן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא בדיוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הלאה, נוסח מוצע לדיון לאור הנאמר בדיוני הוועדה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מה אנחנו עושים עם נושאי משרה שהחלו לכהן בעבר? הגענו לדבר הכי חשוב. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> הייתה הצהרה שלא פוגעים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה הנוסח כרגע, אבל כמובן, זאת הצעה לדיון: הוראות חוק זה יחולו גם על נושא משרה שהחל לכהן לפני יום התחילה. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> לפני יום התוקף תכתבי. התוקף הוא מאוחר ליום התחילה. יום התוקף הוא לפי סעיף 2(ה). << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> תוקף של ההחלטה הראשונה על השכר? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> כן, עד אז כאילו אין ועדה, כאילו אין חוק. יום התוקף לפי סעיף 2(ה). << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, אבל זה לא משנה. אתה רוצה לדבר על השופטים שייכנסו למערכת או עובדים שייקלטו למערכת בשלושה חודשים האלה, עד שהוועדה הציבורית - - -? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> חבר הכנסת בוארון, אנחנו לא יודעים כמה זמן ייקח עד שהחוק יעבור. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה זה לא יודעים כמה זמן ייקח? שלושה חודשים. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אין בעיה. אתה יודע מתי החוק יעבור? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אם תהיה בינתיים ועדה למינוי דיינים? << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> החוק צריך להיות ברור בעניין. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> פתאום יסכימו לקבל החלטות, המלצות ועדת - - -, מינוי מהיר של דיינים לפני שהכנסת מסיימת את כהונתה, יקלטו שישה דיינים חדשים? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חבר'ה, יום כניסת החוק לתוקף זה היום הקובע. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> נכון, נכון. אבל אמרת שכל עוד אין ועדה וכל עוד אין החלטה של הוועדה, אז עוד אין כלום. אחרת הם לא יקבלו משכורת לא מפה ולא מפה, הוועדה עוד לא קבעה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש זמנים גם לוועדה. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> נכון, נכון. אז יום התוקף לפי 2(ה). יום התוקף לפי 2(ה). << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, היום הקובע זה לפי כניסת החוק לתוקף. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> אז מה משלמים בתקופת הביניים? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה זאת אומרת? מה שהיה. לא שונה השכר. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> לכן אני אומר שיום התוקף הוא הקובע, לא יום התחילה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> היום הקובע לעניין השכר, זה יום החלטת הוועדה. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> נכון. זהו, זה מה שאמרתי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רגע. היום הקובע לעניין עובדים בתוך המערכת - - << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> זה יום התחילה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> - - זה יום כניסת החוק לתוקף. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> יום הכניסה לתוקף, שזה 2(ה). << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> אבל אני מנסה להציף שאלות שיעלו. נכנס עובד לתפקידו - - << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> וזה ריאלי שזה יקרה, חבר הכנסת בוארון? אנחנו מקווים שיתמנו עוד שישה דיינים. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> - - יום אחרי כניסת החוק לתוקף. נכנס עובד חדש, דיין, לא משנה מי - - << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> או חבר הכנסת. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> - - חבר הכנסת, לאחר יום תחילת התוקף של החוק, ולפני שהוועדה בכלל החליטה על השכר. מה אתה משלם לו? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני אומר עוד פעם, הוא מקבל את השכר כפי שקבוע עכשיו. כפי שקבוע עכשיו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא נכנס למצב הקיים. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> אז זה לא התחילה של החוק, אלא זה אחרי הקביעה של השכר ביום הוועדה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> יש פה שני ימים, יום שהתקבל החוק, ובערך שישה חודשים אחר כך יהיה היום שבו החוק יתחיל לעבוד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אתה רוצה שהחוק יחול, כשאנחנו מדברים על עובדים בתוך המערכת, ויכלול גם עובדים שנכנסו למערכת לאחר שהחוק - - << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> עבר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכנס לרשומות - - << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> נכון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> - - ולפני שהשכר שונה. אני שואל: למה? מה היגיון בזה? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> לא, לי לא אכפת, אני עוד לא מייצג אותם, הם עוד לא נבחרו. אני רק אומר שנהיה מסודרים, זה הכול - - -. מה תשלם להם? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל אדם שנכנס על דעת זה שהחוק אמור להיכנס, אז הוא כבר מבין שלא בטוח שזה מה שיש לו. אומר המציע: אני רוצה לצמצם לו את הציפיות שלו. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אז תן לו זמנית את מה שיש היום ותוריד לו בעוד שישה חודשים. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> צריך להתייחס לזה בחוק. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> צריך להתייחס לזה. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> כרגע לא ברור לי. כי בסופו של דבר צריך ליישם. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> צריך להחליט ולכתוב את זה במפורש. אבל צריך שיהיה ברור מה רוצים, ואז אני אכתוב את זה. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> יש גם החלטות שכר שהיו בתוקף. מה תעשי עם זה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב, זה לא יקרה לאותו אחד, שזה הרעת תנאים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יכול להיות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יכול להיות. ואז מה? אני לא רוצה להגיע למצב שאז הוא יגיד לי: תשמע, אני נכנסתי על דעת זה. ולכן אומר המציע: לא, זה צריך להיכנס לתוקף במיידי. << אורח >> דן נימני: << אורח >> אבל אמרו שיפחיתו לו שכר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אחרי חצי שנה יורידו לו שכר? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> יורידו לו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בסדר, אחרי חצי שנה יורידו לו שכר. לא, אחרי חצי שנה הרעת תנאים? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> שוב אני אומר: אני לא מייצג אותו, מבחינתי שיורידו לו בשכר. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> אתה מוריד לו רטרו על חצי שנה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא רטרו. באותו רגע. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> אני אומר איך אני מבין את החוק עכשיו. צריך להתייחס לזה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זאת יכולה להיות כמות גדולה של אנשים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. הם מסתכלים על השופטים, אנחנו מסתכלים על חה"כים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> והנשיא מסתכל על נשיא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הנשיא זה כמות של בן אדם אחד, זה בסדר. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> זה נשיא אחד, ולא ייכנס חדש בחודשים הקרובים. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> יש לנשיא עוד עד יולי 28'. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כן, אבל אם יש בחירות לכנסת - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מקסימום תהיה לו הרעת תנאים. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> חס וחלילה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא תהיה, לא תהיה. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> איך אתה יודע? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תחושה. נבואה ניתנה לשוטים. נבואה ניתנה לשוטים. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> הנחה סבירה, הנחה סבירה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ויש פה את הערכה של - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קודם כול על סבירות אל תדבר, כי כבר נפסל - - - << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> דור א ודור ב' נעשים במועד אחד. עובד חדש, עובד קיים, בדרך כלל קובעים איזשהו מועד אחד מאוד ברור. בדרך כלל זה כשהמועד נכנס לתוקף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל פה אתה יודע שהולך להשתנות לך המועד או השכר בעוד כחצי שנה. אתה יודע. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אין בעיה, זה לא קריטי. אם באמת יידעו את זה מראש, אז אפשר להמשיך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בואו נמשיך. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> תראו מה כתוב כרגע: "הוראות חוק זה יחולו גם על נושא משרה שהחל לכהן לפני יום התחילה". זה מה שהוגדר, 1 בחודש לאחר תום שלושה חודשים מיום הפרסום. "אולם שכרו לא ייפגע בשל החלטה של הוועדה הציבורית לפי חוק זה. אני כתבתי: "בין אם נשאר בתפקידו ובין אם החל לכהן בתפקיד אחר". פה העירו לי, אם זה צריך להיות ברצף או אולי ברצף או בתקופה שלא עולה על שנה, חצי שנה, משהו כזה. "אין בהוראה זו כדי למנוע עלייה בשכרו של נושא המשרה בשל החלטות הוועדה הציבורית". << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת אם יעלו לו, יעלו לו. לפגוע – לא יפגעו ולא יורידו. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אני רציתי לומר, לאור הרוח הכללית שלא פוגעים בשופטים מכהנים, שכר יכול להיות ביטוי צר מדי, ואני מבקש להציע: התנאים להם היה זכאי. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> תראה את (2). << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תראה את (2). << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> (2) הוראות פסקה (1) יחולו גם על כל תשלום שנלווה לשכר או ששולם בקשר אליו לפני יום התחילה ועל זכויות שרכש או צבר נושא משרה לפני יום התחילה, לרבות זכויות ותשלומים בקשר לסיום הכהונה. זה לא עונה לך? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אכפת לכם? אם לא - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה אתה רוצה לרשום? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> התנאים להם היה זכאי. במקום שכר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז בוא נמחק את (2). << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> התנאים להם היה זכאי. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> לא, לא נמחק את (2), נשאיר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל יש לך את (2). זה כמו שאמרנו לך על (ג). אני יכול למחוק פה את (2), ואז זה ייתן לך מענה. אגב, ב-(2) אתה מכניס את הכול. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אפשר להגיד: שכרו והתנאים להם היה זכאי. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> והתנאים. תנאים זה חשוב, כי זה לא שכר. התנאים. "והתנאים להם היה זכאי". << אורח >> ירון לוי: << אורח >> יש שני תרחישים שאני יכול לחשוב עליהם. אחד, למשל שופטים מכהנים טריים, למשל שלוש או ארבע שנים, ויש להם כרגע ותק מואץ, תוספת ותק מואץ. השאלה היא מה יקרה כשהחוק ייכנס לתוקף, האם הם יהיו זכאים - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברור שכן. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> - - עד סוף החמש שנים? זה שכר? אני לא יודע. לא בטוח. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי מה זה עד סוף החמש שנים. הם מקבלים 4% בשנה. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> נכון, נכון. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> לא, זה כולל פרישה. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> אפשר לחדד את השאלה? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> כשאנחנו אומרים "שכר", אז אני לא בטוח שזה ייכלל בשכר. אבל כשאני אומר "התנאים להם היה זכאי", אז אני יודע שהוא לא ייפגע. ומאחר שיש הצהרה שאין כוונה לפגוע בשופטים מכהנים, והם שופטים מכהנים, אומנם טריים, לכן אני מציע - - << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> השכר והתנאים זה הגיוני. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> - - שהתיבה תהיה רחבה יותר, כדי שתקיף את זה, וזה לא מייתר את הסעיף הקטן. זה לא הרבה שופטים, זה מעט. מקובל? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מקובל, מקובל. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> תודה. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> זה עדיין לא מספיק ברור להבנתי. ברגע שרשום "לא ייפגע", למשל תוספת ותק שמתקדמת משנה לשנה, האם זה נכלל בפנים או לא נכלל בפנים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל כרגע הוא אמר את זה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> עכשיו דיברנו על זה. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> אבל צריך עוד לחדד את זה בניסוח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש פה יועצת משפטית, אנחנו סומכים עליה. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> דבר שני. היום יש את ועדת השכר, שעוברת אחרי זה בוועדת הכספים, שמעדכנת לפי השכר הממוצע במשק. המנגנון הזה ממשיך להתקיים? לא ממשיך להתקיים? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> עוד פעם השכר הממוצע? כן, השכר הממוצע - - -. על זה דיברנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה ממשיך להתקיים. זה לא קשור אחד לשני. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> לא, כשאתה בא ואומר, כל המנגנונים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> טוב, הלאה. ממשיך להתקיים, בסדר? << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> ארבל, כל המנגנונים מסביב, צריך ניסוח אחר ל"לא ייפגע". << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה כפי שהיה הדין. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> זה כפי שהיה עד היום, ולא "לא ייפגע". << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כפי שהיה הדין ערב תחילת החוק. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> כן. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> כפי שהיה ערב החוק הזה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הכול ימשיך לחול עליהם. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> לפי המינוח שכתוב ב-(2), שצבר נושא המשרה לפני יום התחילה. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> זה אומר שהוא לא יכול לצבור הלאה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> צבירה בהמשך – נדון בזה. הלאה. צבירה זה אחורה. אין צבירה קדימה. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> לכן צריך לשנות את זה ולכתוב: כל התנאים שהוא היה זכאי להם. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> עכשיו אתם מדברים על ההסתמכות. חברים, אני יודע בדיוק על מה אנחנו מדברים. יש עובד, שופט טרי, ארבע שנים במערכת. הוא צבר ארבע שנים 4% לשנה. יש לו שנה חמישית. האם את החמישית הוא צבר? החמישית עוד לא קרתה. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> נכון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יפה. הוא צבר אותה? עוד לא צבר אותה. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> נכון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> עכשיו אנחנו צריכים לדון על ההסתמכות של אותו שופט. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> נכון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> על זה נדון, אחרי זה. בואו נשאיר משהו. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> עשיתם שעטנז. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, לא שעטנז. תאמין לי, לא שעטנז. בואו נמשיך. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> השכר שלו יהיה מוצמד לשכר הממוצע או לחצי חצי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אמרנו ממוצע, אמרנו ממוצע, גמרנו את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמרנו, אמרנו. הלאה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אמרנו, אנחנו זורמים עם דוויק. << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> ארבל, - - - בחוק פיצויי פיטורים זה חצי שנה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. אפשר יהיה להגיד: "בין אם הוא החל לכהן בתפקיד אחר ברצף או תקופה שלא לא על". נגיד לעניין הפנסיה התקציבית בזמנו קבעו מי שנעדר מהכנסת עד שנה. אתה איתי? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> עוד פעם. אנחנו ב-(3), נכון? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא, ב-(1). << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> איך הגענו ל-(1) עכשיו? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כי הוא עכשיו העיר הערה על זה. "גם על נושא משרה שהחל לכהן לפני יום התחילה, אולם שכרו לא ייפגע בשל החלטות הוועדה הציבורית, בין אם נשאר בתפקידו". << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אז אמרנו: שכרו והתנאים להם היה זכאי. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הוספתי. "ובין אם החל לכהן בתפקיד אחר ברצף או לאחר תקופה שאינה עולה על". << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> פרש וחזר? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> פרש וחזר. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> פרש לשלושה חודשים וחזר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נגיד חבר הכנסת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> למשל בחוק פיצויי פיטורין, מי שיצא לחצי שנה, זה נחשב רצף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עד שנה שזה יהיה רצף. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, אבל מה מקובל במשק? << אורח >> גלעד ווירגין: << אורח >> חוק פיצויי הפיטורים – חצי שנה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> עד חצי שנה. מי שבא לכנסת בפנסיה תקציבית, גם אם הוא היה בחוץ שנה, הוא יכול להישאר בתקציבית. << דובר >> טובי חכימיאן: << דובר >> עד שנה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עד שנה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> טוב, עד שנה, בסדר. הלאה, (3). << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> דוויק, כשזה לא נוגע לשופט, אתה פתאום מתנגד, אה? לפחות שב בשקט, עזוב. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> (3) נושא משרה שהחל לכהן לפני יום התחילה וזכאי לתשלומים או לזכויות לפי פסקאות (1) ו-(2) בהתאם להחלטה שחלה עליו לפני יום התחילה, וכן לתשלומים או לזכויות דומות בעד אותה תקופה גם לפי החלטה של הוועדה הציבורית לפי חוק זה, לא יהיה זכאי לכפל תשלום, אלא לתשלום הגבוה מביניהם. << אורח >> דן נימני: << אורח >> אני אשמח להתייחס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בגלל שהיה כתוב "תשלום", אז אתה חייב להתייחס? << אורח >> דן נימני: << אורח >> לא, לכל הסעיף הזה. הסעיף הזה, גם פה, שונה ממה שהיה בוועדת השרים לחקיקה, שם נקבע שסעיף 13(ד) להצעת החוק יימחק, באופן כזה שלא תהיה העלאת שכר לנושא משרה המפורט בקטגוריה, אלא יעשה איזון בדרך של הפחתת שכר ושוויון בשכר של נושאי משרה. בתיקון שנעשה פה, מקבלים את כל התוספות במיידי, בכנסת הנוכחית. הפחתות שכר לכאורה, חסכונות שנראה, זה רק עובדים חדשים שייכנסו למערכת. כלומר כל השופטים במערכת, כל הדיינים, כל מי שנמצא, שהשכר שלהם אמור לכאורה להצטמצם, זה יקרה רק לחדשים ביותר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מאמין שהמציע עשה את זה מתוך מודעות ואחריות למעשיו ולמעשינו, אנחנו אותו דבר. סיימנו את ההקראה. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> אני יכול רגע להתייחס בכל זאת? יש לך דקה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 30 שניות, יאללה. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> יש פה שעטנז. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא נורא, יש פה רב שיתיר לנו אותו. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> אני לא יודע איך (1) הולך עם (2) ומתייחס ל-(3). נניח שהשכר עולה, אבל הוועדה החליטה לבטל את הפדיון ימי מחלה. אין פדיון ימי מחלה. אז מה מנצח, (1) או (2)? זאת דוגמה אחת. שתיים. אם אני מבין את רוח כוונת המשורר בקטע הזה - - - << אורח >> ירון לוי: << אורח >> המחוקק. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> המחוקק, סליחה. אם אנחנו מדברים על כוונת המחוקק, והמחוקק אומר בעברית פשוטה: דור א, דור ב, וזאת הכוונה בדור א ובדור ב, צריך לנסח את זה אחרת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אבל הוא לא אמר. הוא אמר שחלק מזה - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בדיוק. נכון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה מה שאתה רוצה? דור א, דור ב? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא בדיוק. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> אני מעיר ששעטנז הזאת היא בלתי-הגיונית. אני לא מצליח - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אין פה שעטנז. יש פה התייחסות לאלה שכבר במערכת והתייחסות לאלה שמצטרפים למערכת, כשבתווך יש לנו את סוגיית ההסתמכויות, ופה אנחנו צריכים לעשות שכל. ויש פה תפר. זה לא שאנחנו עכשיו מפנים את כל השופטים או מפנים את כל החה"כים ומכניסים חה"כים אחרים. לא. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> אני לא התייחסתי לשופט חדש. התייחסתי לאוכלוסייה קיימת, למכהנים. מכהנים – מה המודל שלהם? הולך בהמשך למצב הישן הקיים ברגע הזה או לוקח את זה למצב חדש עם כל מיני פטנטים? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נשארת הוראת המעבר לישיבה הבאה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> סיימנו אותה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה מה שהוא - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בסדר גמור, מאה אחוז, נדבר על זה. << אורח >> דני גור: << אורח >> רק נבקש לדיון הבא להעביר עמדה סופית לגבי העובדה - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לפני הדיון הבא. עוד היום אפילו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. אנחנו סיימנו את הישיבה הזאת. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:50. << סיום >>