חומר רקע - גורמים חיצוניים
22
במרץ
2026
,לכבוד
חברי וחברות
ועדת החינוך, התרבות והספורט
:הנדון נייר עמדה בנושא
מתווה פיצויים במסגרות החינוכיות לגיל הרך
לקראת הדיון שצפוי להתקיים ב-
23.3.26
בוועדת החינוך, התרבות והספורט בשיתוף הוועדה
המיוחדת לזכויות הילד,
בנושא:אתגרי הגיל הרך בזמן חירום
1.מתווה למידה בחירום ;
2
.מתווה
פיצויים: הורים, מטפלות, בעלי מסגרות - נבקש ל
התייחס
למתווה הפיצויים הראוי על רקע המשבר
החמור בחינוך הציבורי לגילאי3
-
0
,. זאת כפי שעולה גם
מדו"ח חדש של מרכז אדוה ש כתבה עו"ד
נוגה דגן-בוזגלו, העוסק בהיקף המשבר בחינוך הציבורי לגיל הרך בישראל.
מתווה הפיצויים למסגרות הגיל הרך
כפי שהוצג על-
ידי האוצר בוועדה
לביקורת המדינה של הכנסת
(
17
)במרץ
כולל מענקי פיצויים למפעילי המסגרות
כחלק מ הסיוע לעסקים במשק-
ולא כחלק ממערכת
,החינוך. בתוך כך
המטפלות-מחנכות במסגרות הללו
יוצאו
לחל"ת וי
קבלו דמי אבטלה (כ-
75%
.משכרן), בעוד שצוותי החינוך וההוראה במערכת החינוך לא יוצאו לחל"ת ויקבלו את שכרם במלואו
מתווה זה הינו שיקוף מובהק של המדיניות הממשלתית לאורך שנים כלפי המסגרות לגיל הרך, כפי
שעולה ממצאי הדו"ח להלן:
1
. החינוך הציבורי לגיל הרך בישראל סובל ממדיניות ארוכת שנים של השקעה ציבורית נמוכה. הזנחה
זו מתבטאת בשכר נמוך למועסקות במסגרות הללו ובתנאי העסקה ירודים, המתאפיינים בעומס רב
ו
היעדר הכשרה וקידום מקצועי . אלו בתורם גורמים לשחיקה רבה ולעזיבת
המטפלות-
מחנכות את
.המסגרות
כתוצאה מכך, קיים
מחסור של כ-
3,000
,סייעות לגיל הרך אשר
גרם לסגירת
ם של מאות
מעונות
יום (למעלה מ-
500
מעונות רק בשנת הלימודים2024/2023
.)
2. הגם ש בשנת2022
עברו המסגרות המפוקחות לגיל הרך לאחריות משרד החינוך מתוך תפיסה
המייחסת למסגרות הללו ערך חינוכי ,
ההשקעה הממשלתית בחינוך לגילאי0-3
בישראל נותרה
נמוכה
מאד בהשוואה למדינות ה -
OECD
:ב שנת2022
,
חלקה של ההוצאה הממשלתית מתוך כלל ההוצאה
לילד בגיל הרך )(הממשלתית והפרטית
עמד
ה בישראל ע ל28%
בלבד, לעומת87%
בנורווגיה.
כך
גם באשר למימון הציבורי של מסגרות לגיל הרך: בעוד שבישראל שיעור ההשקעה הציבורית מכלל
ההוצאות על מסגרות אלה (ציבורית ופרטית) עומד על כ-
18%
, השיעור הממוצע של ההשקעה
הציבורית במדינות ה-
OECD
עומד על כ-
71%
.
3
. הזנחה ציבורית זו מתבטאת גם
ב תנאי העבודה
הקשים:
•
שכרן של המטפלות
נע סביב שכר המינימום ובמקרים רבים אינו משולם במלואו
(בשנת2024
,
כ-
80%
מה
מועסקות לא קיבלו את השכר המיועד להן על פי התעריפים של משרד העבודה.)
•
חלק מהמטפלות מועסקות כשכירות על-
ידי רשתות ורשויות מקומיות, אולם מרביתן מועסקות
)'כעצמאיות ('עוסק זעיר-
מצב
שגורם לכך, ששכרן הנמוך אינו מאפשר להן
.לחסוך לפנסיה
4
.כמו כן , בישובים הערבים, והבדואים בפרט, שיעור הפעוטות במסגרות המפוקחות נמוך במיוחד (
בין
12%
-
17%
), לעומת שיעורם הגבוה משמעותית ביישוב
י האשכולות הסוציו-אקונומים המבוססים (
מעל
85%
) .
,על רקע כל זאת מתווה הפיצויים צריך לכלול את מפעילי המסגרות לגיל הרך ואת המטפלות
המועסקות בהן כחלק בלתי נפרד ממדיניות הפיצויים של צוותי ההוראה והחינוך המועסקים במערכת
.החינוך ולא לערוך הבחנה ביניהם ה מתווה
כפי שהוצג על-
ידי האוצר עלול
להוביל לנטישה של
המטפלות את המסגרות
לגיל הרך
.ובכך להחריף את המשבר הקיים בכוח האדם
,בנוסף על-מנת לתקן
ככלל
את קריסתה של מערכת
החינוך לגיל
הרך על המדינה להשקיע את
המשאבים הנדרשים שיאפשרו תנאי שכר ראויים, הכשרות ויחס .הולם בין נשות הצוות למספר הילדים
זאת, לצד הפיכת המערכת לציבורית ולזמינה לכלל האוכלוסייה (אוניברסלית), כפי שמתקיים כיום
במערכת החינוך לגילאי3-6
.
בברכה,
ד"ר יעל פרואקטור
מקדמת מדיניות וקשרי ממשל
מרכז אדוה- מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל
[email protected]:דוא"ל