פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 504
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, א' בשבט התשפ"ו (19 בינואר 2026), שעה 9:44
סדר היום:
<< נושא >> שקיפות בתקציב הסתדרות המורים << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
צבי ידידיה סוכות – היו"ר
נעמה לזימי
חברי הכנסת:
איימן עודה
מוזמנים:
דן פיקמן
–
רפרנט חינוך באגף התקציבים, משרד האוצר
סוניה פרץ
–
סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כוח-אדם בהוראה, משרד החינוך
תמר בן עמי
–
עו"ד, רשם העמותות, רשות התאגידים
טל לוריא
–
מייסד ומומחה לחינוך, ארגון מורים מובילים שינוי
אליסה כהן
–
מחנכת, חינוך תחילה, מובילי חינוך בישראל
חיים נהון
–
יו"ר, סיעת נחל
אפרים שלום
–
עוזר יועץ יו"ר, סיעת נחל בהסתדרות המורים
איילת חכים
–
מנהלת גן בתל אביב, סיעת נחל
ראובן טאוב
–
מנכ"ל, עלינו - הנכדים המייסדים
נטע לי גריברג בן שושן
–
מנכ"ל, האינטרס שלנו ע"ר
מיכל זליקוביץ'
–
פורום קוהלת
ייעוץ משפטי:
נירה לאמעי רכלבסקי
מנהלת הוועדה:
אתי דנן
סגנית מנהלת הוועדה:
מירב כהן
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, אלעד גרנות
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> שקיפות בתקציב הסתדרות המורים << נושא >>
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
שלום ובוקר טוב לכולם. תודה לכול מי שהגיע. אנחנו מתחילים היום דיון בנושא השקיפות בתקציבי ארגוני המורים. ארגוני המורים הינם גופים המחזיקים בכוח רב על חייהם וחינוכם של ילדי ישראל, על המורים שלהם, וככאלה יש להם השפעה ישירה ועקיפה על כול החברה הישראלית.
הארגונים האלה הם כלי עבודה בידי החברה, וכמו כול כלי עבודה, ארגוני המורים יכולים להיות הדבר שהכי עוזר למורים והכי עוזר לתלמידים והכי עוזר למדינה, אבל הם יכולים גם להיות חסם או בלם או דברים שמקפיאים את המצב כפי שהוא, ולא לאפשר שום שינוי אחר.
עכשיו צריך להבין משהו. ארגוני המורים במדינת ישראל הם אגודה עות'מאנית, כמו ההסתדרות, וככזאת במשך השנים לא חלים עליהם דיני השקיפות כמו שיש בעמותות ובכול גוף ציבורי אחר. עכשיו, האל"ף-בי"ת של גוף ציבורי במדינה דמוקרטית זה שקיפות. אנחנו נבין כמדינה לאן הולך הכסף, מי משתמש בו, כמה משתמשים בו, האם יש דוחות של ניהול תקין ומה קורה עם כול שקל שמגיע לתוך הגוף הציבורי הזה. על אחת כמה וכמה אם הדבר הזה נכון בכול עמותה במדינת ישראל, זה חייב להיות נכון גם בשביל הגוף שבסוף אחראי על חינוך ילדי ישראל ומשפיע על עתידה של המדינה – אולי בין הגופים הכי משפיעים על עתידה של מדינת ישראל.
ארגוני המורים היום הם מהגופים הכי משפיעים על עתידה של המדינה הזאת, מפני שכול העתיד שלנו תלוי בחינוך שלנו, וכול החינוך שלנו תלוי במערכת חינוך טובה. מערכת החינוך תלויה בהסתדרות המורים, שבסוף היום היא נמצאת מתפקדת כגוף, כאגודה עות'מאנית שלא מחויבת לכללים, לכללי המינימום אפילו של עמותות, בטח לא של המינהל הציבורי במדינת ישראל.
אנחנו התכנסנו כאן היום כדי לדון ולראות האם הכספים שאנחנו כמדינה מעבירים לגוף העות'מאני הזה, אנחנו יודעים מה קורה איתם? אנחנו יודעים מה הולך עם הכסף שנמצא גם בתוך הגופים האלה? וכדי להבין מה קורה עם הכסף שלנו, של אזרחי ישראל, הכסף הציבורי של מדינת ישראל שעובר לארגוני המורים, ואנחנו רוצים להבין מה קורה איתו.
בעיניי דיון ראשון, אנחנו נמשיך לדון בדבר הזה. אני מבין שגם היום הם בחרו להחרים את הכנסת, זו שיטת עבודה, זה צפצוף על רצון הבוחר. בסוף אנחנו מעבירים לכם כסף. יפה בן דויד, אנחנו מעבירים לך כסף, והכסף הזה – אנחנו רוצים לדעת מה קורה איתו. אנחנו פה מהבניין הזה, מהכנסת, מעבירים כסף לארגון שלך, מאות מיליונים, והזלזול שלך והיכולת שלך לבוא לכאן ופשוט לצפצף על הכנסת ולא לבוא ולספר לחברי הכנסת ולאזרחי ישראל מה את עושה עם הכסף הזה – זה עוד חלק ממערכת של צפצוף על מערכת קביעת הכללים במדינת ישראל ומחשבה כאילו את יכולה לעשות מה שאת רוצה. אז לא.
אנחנו נתחיל להפסיק את ההתנהלות הזאת. המורים חשובים לנו מאוד, אנחנו רוצים מורים איכותיים, מורים מצוינים, מורים שיקבלו את כול הטיפול המתאים במדינת ישראל. אנחנו רוצים שהדרך לטפל במורים תהיה באמצעות שקיפות ועם כסף, שאנחנו יודעים מה קורה איתו והוא באמת מגיע למטרה לשמה הוא הועבר.
שוב, לצערי, הם לא הגיעו אבל אנחנו נתחיל בלעדיהם, אנחנו נדון.
<< אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>
אם אפשר רק שני משפטים להעמיד דברים על דיוקם מבחינה משפטית.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
בטח.
<< אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>
ראשית, כמו שציינו גם בדיון הקודם, נכון שיש הבדל בין אגודה עות'מאנית לעמותה, והבנו גם מנציגת רשות התאגידים, שזה הגוף שמפקח גם על אגודות עות'מאניות, שיש באמת איזשהו פער בין הגופים הללו. אבל חשוב לומר כבסיס לדיון, שהאגודות העות'מאניות בשנת 2021 הוחלט כן לטפל בהן קצת יותר.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
כולל ארגוני עובדים?
<< דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >>
יש איזושהי החרגה לגבי ארגוני עובדים, אנחנו נשמע את זה מרשות התאגידים, אבל אני רוצה לשים את המצב המשפטי ככה על השולחן.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אנחנו מדברים כאן על ארגון העובדים, אבל.
<< אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>
יש תקנות מ-2021 שמחייבות בעיקרון אגודות עות'מאניות בדיווח ושקיפות, על דיווח ראשוני, דיווח שנתי, וכולל אפשרות שהרגולטור שלהם, רשות התאגידים, גם יבקש הבהרת פרטים. אז אנחנו צריכים רק להבין את העניין הזה. אני מציעה שנבין ממי שאמור לפקח, רשות התאגידים, מה בדיוק המצב לגבי ארגוני עובדים.
אני מציעה שנפתח בזה כדי להבין מה מחויב להיות, ויכול להיות שיש פערים, אנחנו רק צריכים להבין אותם.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
בסדר גמור.
<< דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >>
תמר, בבקשה, תציגי את עצמך.
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
עורכת הדין תמר בן עמי מרשות התאגידים, רשם העמותות. הדיון פה הוא ספציפי לעניין ההסתדרות והתקציב. אז כשאתם שואלים את השאלה הרחבה - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
וגם ארגון המורים, לא רק ההסתדרות.
<< דובר_המשך >> תמר בן עמי: << דובר_המשך >>
אוקיי, ארגוני המורים. כמו שאמרתי גם בפעם הקודמת, רשם העמותות מפקח על אגודות עות'מאניות על כלל סוגיהן. באמת כמו שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, בשנת 2021 הותקנו תקנות החוק העות'מאני על האגודות – דיווח ושקיפות, שהמטרה שלהן הייתה לקרב את הרגולציה, שחלה על עמותות כתאגיד שהוא בעצם הצורה החדשה של האגודה. להביא לזה, שתחול עליהן רגולציה דומה מבחינת שקיפות. בהתאם לזה נקבעו התקנות, בהתאם למגבלות נוספות, שקיימות גם בחוק העות'מאני על האגודות.
הגשת הדיווחים השנתיים לגבי אגודות החלה לגבי שנת הכספים 2022. האגודות צריכות להגיש לרשם אכן את הדיווחים השנתיים, כפי שכתוב בחוק, בתקנה 5א'. עכשיו, נכון שקיימת במסגרת התקנות התאמה לעניין של אגודות עות'מאניות, שהן ארגוני עובדים ומעבידים, שמתייחסות לשני דוחות בדוחות הכספיים שמוגשים עליהם, שזה מאזן ודוח נכסים נטו.
בהנחה והאגודה מסדירה הסדר עיון פנימי לחברים, כפי שמצוין בתקנה 9א', והוא להנחת דעתו של הרשם, היא לא תהיה מחויבת בהגשת אותם שני דוחות ספציפיים, שמהווים חלק מהדוח הכספי, אני חוזרת שוב – מאזן ודוח נכסים נטו. את אותם שני אלה היא לא תהיה מחויבת להגיש לרשם, ובלבד כמובן שיש הסדר עיון אחר שהיא קבעה, הסדר עיון שמקובל כמובן על ידי כול החברים והתקבל כפי שצריך בתקנון האגודה וכולי, ושהוא גם על הנחת דעתו של הרשם מהבחינה הזאת.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אגב ארגון המורים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מה קורה עם ההסדר הזה? ההסדר הזה קרה? יש הסדר עיון?
<< דובר_המשך >> תמר בן עמי: << דובר_המשך >>
למיטב ידיעתי, הסתדרות המורים – לא ידוע לי שיש לה, שהגישה בקשה להסדר עיון. ועד כמה שאני יודעת, הדוחות שהוגשו עליה הם דוחות מלאים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא הבנתי. הדוחות חוץ מהדוחות האלה, חוץ מהמאזן ודוח הנכסים?
<< דובר_המשך >> תמר בן עמי: << דובר_המשך >>
אני אומרת שוב, לגבי ההסתדרות לי לא ידוע שהתבקשה. ההחרגה הזאת היא לא מחויבת, זה רק לאגודות שרוצות בכך ומבקשות את זה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
זאת אומרת, הם הגישו לכם הכול?
<< דובר_המשך >> תמר בן עמי: << דובר_המשך >>
שוב, למיטב ידיעתי, כן. לא התבקש הסדר עיון ספציפי או החרגה כזאת.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אוקיי. וארגון המורים?
<< דובר_המשך >> תמר בן עמי: << דובר_המשך >>
לגבי ארגון המורים, אני מודה שאני לא יודעת להגיד בביטחון לגבי הסדר עיון. אני יודעת להגיד שכן דוחות שהם צריכים היו להגיש הוגשו. אני לא יודעת ספציפית כרגע.
<< אורח >> אפרים שלום: << אורח >>
הדוחות נבדקו על ידכם?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לעומק?
<< דובר_המשך >> תמר בן עמי: << דובר_המשך >>
מה זה לעומק? הדוחות שמוגשים אלינו הם נבדקים על ידינו. עוברים עליהם, בודקים אותם. לא כול דבר אפשר להעלות בדוח כספי. אבל כן, זה לא רק דוחות שמוגשים. הם מוגשים ועוברים עליהם, בודקים אותם, בודקים שהם כוללים את מה שצריך. בהחלט הם נבדקים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אוקיי. טוב, אני מציע שכן נעבור למשרד האוצר. ספרו לנו מה אתם יודעים על התקציבים שהמדינה מעבירה, קיבלתם את המצע, ואחרי זה ניתן לאזרחים.
<< אורח >> דן פיקמן: << אורח >>
דן פיקמן מאגף תקציבים. אני אדגיש שמשרד החינוך פה יידע לפרט יותר טוב את המקורות הנורמטיביים לכול תקציב שמועבר, שבגדול מדובר בהסכמי שכר, שנחתמים בין המדינה לבין הסתדרות המורים, ומכוחם מוקצה תקציב עבור הארגונים הללו. אנחנו כמדינה עומדים, כממשלה עומדים בהסכמים, ולכן התקציב מועבר לארגונים בהתאם למה שקבוע בהסכם. כמובן, שככול שזה כסף ציבורי, אנחנו סבורים שראוי שיעבור עם ייעוד מוגדר ביחד עם פיקוח ובקרה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
כרגע זה לא המצב?
<< דובר_המשך >> דן פיקמן: << דובר_המשך >>
כפי שנאמר, יש פה סוגיה משפטית. הפיקוח פה נעשה על ידי רשות החברות. אבל כרגע אנחנו מעבירים בהתאם לנהלים הקיימים. יש את הבקרה החשבותית של משרד החינוך, ואנחנו עומדים בהסכמים של המדינה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
החשב של משרד החינוך בודק לאן הולך הכסף?
<< דובר_המשך >> דן פיקמן: << דובר_המשך >>
החשב עושה את התהליך שהוא עושה בשביל להעביר את התקציבים, כפי שכול כסף שיוצא ממשרד החינוך מועבר. אפשר לשאול את החשב בדיוק את הפעולות שהוא מבצע בנושא.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אוקיי. אתם מבחינתכם זה בסדר שזה ימשיך ככה?
<< דובר_המשך >> דן פיקמן: << דובר_המשך >>
אנחנו עומדים בהסכמים. כמובן, יכול להיות שהיינו מעדיפים שהסכמי שכר יכללו סעיפים כאלו ואחרים. היינו אולי מעדיפים שחלק מהתקציבים יועברו למורים ישירות ולא דרך גורמים שמתווכים. אבל אלו ההסכמים שהמדינה חתומה עליהם, והמדינה עומדת בהסכמים שלה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
הבנתי.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, הדיון כולל את התקציב של הבחירות הנוכחיות של הסתדרות המורים?
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
כן.
<< דובר_המשך >> אפרים שלום: << דובר_המשך >>
אני אפרים שלום, אני עוזר יושב-ראש סיעה בהסתדרות המורים.
בהסכם 2022 אני רואה סעיף, סעיף 28 מדבר על תוספת תקציבית מהמדינה של 17 מיליון שקלים לשנה, תוספת על איזה סכום קיים. לא נאמר מה הסכום הקיים, אבל הוא מפנה להחלטה של ועדה פריטטית מה-15 באפריל 2002. זאת אומרת, הייתה איזו החלטה מ-2002, דרך אגב, לא ידועה ההחלטה הזאת, היא לא מופיעה בשום מקום, לא פורסמה בשום מקום. יש החלטה, פה כתוב מ-15 באפריל 2002, אני יכול למצוא רק 5 באפריל 2002, וזה לא מופיע שם. עד היום אנחנו לא יודעים מה זה, מה היה שם, מה הוחלט שם. אבל יש שם, כנראה, כסף שהמדינה מעבירה, וה-17 מיליון זו תוספת תקציבית לכול שנה.
<< אורח >> דן פיקמן: << אורח >>
אני חושב שמשרד החינוך יידע לדבר על ההסכמים עצמם יותר טוב ממני, וגם יש נציגים של הממונה על השכר, שאחראים על הסכמי השכר בזום. אם הם יוכלו לענות ולפרט על המקורות הנורמטיביים - - -
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
חוץ מהאגודות העות'מאניות, יש עוד מקרים שבהם המדינה עושה הסכמים עם גופים פרטיים כלפי עובדי מדינה?
<< דובר_המשך >> דן פיקמן: << דובר_המשך >>
אני לא יודע לענות על השאלה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
הרי אם אתה רוצה להביא דברים למורים שהם עובדי מדינה, אם נגיד יש מורה שהוא לא חבר בהסתדרות המורים, אז הוא לא יקבל את מה שהעברת להסתדרות.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
זה נכון, צבי? אני ארחיב על זה עוד מעט בפירוט על כול הבעיה הזאת.
<< אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>
בעיקרון הסכמי השכר, לפי חוק הסכמים קיבוציים, אמורים לחול על כול המורים.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
כן, אבל לא כול המורים מקבלים את התמורה לפי הכסף שמשרד החינוך מעביר.
<< אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>
אבל מבחינה משפטית הארגון הוא ארגון יציג, כמובן, לכול המורים. כול הסכם שכר מחייב או מזכה, לפי העניין, את כול המורים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
כן, אבל העניין שזה עובר דרך ההסתדרות. עכשיו למה, אם יש הסכם שכר, אז שמשרד החינוך יעלה את השכר, למה צריך שזה יעבור דרך ההסתדרות, הכסף?
כן, משרד החינוך.
<< אורח >> סוניה פרץ: << אורח >>
שלום, שמי סוניה פרץ, אני סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כוח-אדם בהוראה. ואני אתייחס רק לתקציבים שאנחנו מקצים לארגונים, כי אנחנו לא מכירים את התקציבים הכוללים. כמו שנאמר זה נעשה על ידי רשות רגולטורית אחרת.
התקציבים שניתנים לארגוני המורים אלה תקציבים שניתנים או מתוקף הוראות תקשי"ר או תכ"ם, או מתוקף הסכמים קיבוציים. והם מיועדים לרווחת המורים. אני אתן דוגמה, למשל – שי לחג. שי לחג אנחנו נותנים לפי מספרי החברים באיזשהו תעריף קבוע, נותנים לפי מספרי החברים של כול ארגון. זאת אומרת, זה ניתן לפי – אנחנו מקבלים את החברים, בודקים אותם, בודקים שבאמת אכן מדובר בחברים, ואז אנחנו מקצים פר חבר.
כשיש הוראת תכ"ם שאומרת למשל, שבמקום שבו יש ועד עובדים ואדם חבר בוועד העובדים, ועד העובדים מקבל את השי לחג. במקום שאין ועד עובדים, אז אנחנו מעבירים ישירות לשכר את השי לחג. וככה אנחנו נוהגים. אנחנו בודקים את כול מצבת המורים שלנו, מי שחבר באחד הארגונים מקבל לארגון, מי שלא חבר בשום ארגון מקבל את זה לשכר שלו. יש תקציבים, למשל, למשהו שנקרא שיפוץ חדרי מורים, אבל זה לא באמת שיפוץ חדרי מורים אלא הצטיידות לחדרי מורים כמו מקררים, ערכות קפה וכדומה. אז כול ארגון מקבל תקציב. יש קרנות רווחה, קרנות לקידום מקצועי.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
על תקציב הצטיידות לחדרי מורים – זה אירוע שאתם, יש לכם בקרה לאן זה הלך?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
אנחנו מקבלים דיווחים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
ומי מקבל את ההחלטה באיזה בית ספר כן ובאיזה בית ספר לא?
<< אורח >> סוניה פרץ: << אורח >>
בעיקרון כול תקציב מחויב בדיווח ביצוע, ואנחנו משלמים לפי דוחות הביצוע שאנחנו מקבלים על כול אחד מהסעיפים שאנחנו מתקצבים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
ומי מקבל את ההחלטה באיזה בית ספר כן לעשות ובאיזה בית ספר לא?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
זו החלטה של הארגונים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
של ההסתדרות. ולכם אין פיקוח על זה?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
לא.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מה ההיגיון?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
אנחנו בודקים שנעשה ביצוע של התקציב. אנחנו לא מפקחים על הביצוע עצמו.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מה ההיגיון בזה שבסוף הם יקבלו את ההחלטה איפה להשקיע את הכסף של המדינה? לתעדף את בית הספר הזה מול בית ספר אחר?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
תשמע, ככה נקבע בהסכמים. זאת אומרת, שוב, אנחנו בתוך תשתית משפטית קיימת. אנחנו עושים את זה במסגרת התשתית הקיימת. בגדול, כמו שאמרתי, יש סכומים שניתנים פר ראש ואז אנחנו בודקים חברים, ויש סכומים שנקבעו בהסכם כסכום.
לעניין מה שהוזכר קודם, אז יש סכום שנקבע בקרן הרווחה ב-2002. זה סעיף בהסכם קיבוצי מ-2001, זאת אומרת הקרן, ושם יש סכום של 12 מיליון היום. ועל הסכום הזה ב-2022 נוסף גם תקציב של 17 מיליון. זה לפעולות רווחה של עובדי ההוראה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
שזה גם, שמי מחליט מה עושים? זה אותו דבר, הם מחליטים?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
כול התקציבים מועברים לארגונים, הארגונים הם אלה שבונים את תוכנית העבודה שלהם.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, אבל אין קריטריונים שאתם אומרים להם? זאת אומרת, הם יכולים על דעת עצמם להגיד – הוא, אנחנו מביאים לו 100,000 שקלים, הוא אנחנו מביאים לו אפס?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
לא. תראה, בקרן לקידום מקצועי יושבים שני חברים של המדינה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא בקרן הרווחה.
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
לא, בקרן הרווחה לא.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
זאת אומרת, הם עושים עם הכסף מה שהם רוצים? לא צריך להביא תבחינים, לא צריך להביא הסברים למה מי, למה הוא קיבל או לא קיבל?
17 מיליון שקלים לחלק למי שהם רוצים.
<< אורח >> סוניה פרץ: << אורח >>
הם חייבים לדווח לפי מה שנקבע פה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
זה לא נראה לי לבתי ספר. קרן הרווחה זה למורים עצמם, נכון?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
אלה פעילויות רווחה שעושים – ימי עיון, - - -
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, זה גם הלוואות וזה.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
טיסות, גימלאים, סופי שבוע, מלונות.
<< אורח >> אליסה כהן: << אורח >>
מה זה משנה אם זה מה שבסופו של דבר זה מגיע למורה?
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אז הם מחליטים מה לעשות עם זה?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מדהים. אוקיי. בלי שקיפות, בלי בקרה.
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
אנחנו לא מבקרים את ה- - -
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מי, אתם כן? רשות התאגידים?
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
מנין אנחנו יכולים? לא, אנחנו לא מפקחים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אני שואל, מבחינתך כשיש גוף שמקבל 17 מיליון שקלים, אני חושב שיש לא מעט גופים שהיו שמחים לקבל 17 מיליון שקלים לחלק למי שהם רוצים.
<< דובר_המשך >> תמר בן עמי: << דובר_המשך >>
הם לא מקבלים 17 מיליון שקלים.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
הם מקבלים יותר מ-100 מיליון שקלים בשנה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, אני אומר בהיבט הזה של קרן הרווחה.
<< דובר_המשך >> אפרים שלום: << דובר_המשך >>
זה יותר. היא אמרה עוד 12 מיליון.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אה, נכון.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אם אתם רוצים אפשר להקרין אולי את הטבלה של התקציבים. זה מופיע שם אצלכם במסמך.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
כן, אני אשמח.
מבחינתכם זה תקין?
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
מבחינתנו? אנחנו לא מעבירים את התקציבים האלה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, נכון. אבל אני שואל אתכם כי הם אומרים שאתם מפקחים, אז בסוף הם מעבירים ואתם מפקחים. ככה זה עובד לפי מה שאמרו באוצר.
<< דובר_המשך >> תמר בן עמי: << דובר_המשך >>
אנחנו מפקחים בהיבטים שהסמיכו את רשם העמותות לפקח. לפקח לאיזה מוסד חינוכי בתוך ההסתדרות הסכימו לקנות מקרר או משהו אחר – אני חושבת שאין אפילו בידי הרשם את היכולת לדעת פרטים מהסוג הזה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
דן, יש עוד גופים במדינת ישראל שמקבלים עשרות מיליונים בלי לדעת לאן זה הולך?
<< אורח >> דן פיקמן: << אורח >>
אני אחדד שלא אמרנו שהם מפקחים על הקצאת התקציבים, אלא הקצאת התקציבים נעשית בהתאם לנהלים של משרד החינוך.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אני שואל למיטב ידיעתך, יש עוד גופים במדינת ישראל שמקבלים עשרות מיליונים בלי בקרה?
<< דובר_המשך >> דן פיקמן: << דובר_המשך >>
אני לא יודע להתייחס.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אתה מכיר?
<< דובר_המשך >> דן פיקמן: << דובר_המשך >>
אני לא מכיר.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תודה.
סוניה, אנחנו נמשיך איתך.
<< אורח >> סוניה פרץ: << אורח >>
אין לי עוד מה להוסיף.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, חוץ מקרן הרווחה, התחלת להגיד שיש עוד משהו. אמרת שי לחג, אמרת חדרי מורים, אמרת קרן הרווחה.
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
יש קרן הרווחה, יש פעולות חברה ותרבות.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
שזה כמה?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
שזה 30 שקלים לאדם.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
יש גם שיפוץ חדרי מורים.
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
הזכרתי קודם את העניין הזה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
כן. פעולות חברה ותרבות שזה כמה כסף יוצא סך הכול?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
30 שקלים לאדם.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
שזה יוצא סך הכול?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
בסביבות שניים וחצי מיליון שקלים להסתדרות המורים, ו-800,000 שקלים לארגון המורים.
אגודות מקצועיות זה הסכם קיבוצי שחל על הרבה ארגוני עובדים בתעריף קבוע, שנקבע על ידי הממונה על השכר למשרה. גם פה, דרך אגב, אלו עמותות נפרדות מארגוני המורים, מנוהלות בתקציבים נפרדים, בחשבונות נפרדים. אז פה משלמים פר משרה, לפי תעריף של אגף תקציבים. קרן לקידום מקצועי בתוך הסתדרות המורים, קרן הרווחה של הסתדרות המורים וקרן הרווחה של ארגון המורים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תגידי, את, אולי רשות התאגידים, אולי האוצר, מישהו יודע אם יש איזשהו אולי להם גוף פנימי שמבקר, שעושה ביקורת לאן הכסף הולך? אתם יודעים להגיד?
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
אני לא יודעת. יכול להיות שיש לזה הסדרה בחוקת ההסתדרות או בתקנון של ארגון המורים, ככול שמתייחסים אליו, אבל הם לא בפניי כרגע אז אני לא.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
זאת אומרת, אנחנו כמדינה מעבירים כסף בלי שיש לנו מושג לפי מה הוא מחולק? לא בדקנו, לא הסתכלנו, לא בחנו הסכם. הם עשו שביתה ואנחנו אמרנו: "יאללה, קחו. קחי תחלקי למי שאת רוצה". מדהים.
פעולות חברה ותרבות אמרנו שזה שניים וחצי מיליון. מה עוד? אגודות מקצועיות, כמה יש שם?
<< אורח >> סוניה פרץ: << אורח >>
האגודות המקצועיות זה פר משרה, לא פר ראש, פר משרה.
<< אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>
רק סליחה, לפי החוקה אמור להיות גוף מבקר בוועדת כספים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
שלהם פנימי.
<< אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>
אני מניחה שזה פנימי כי זה בתוך החוקה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, אבל הוא לא עובר פיקוח שלנו כמדינה. זאת אומרת אנחנו אומרים "אנחנו סומכים עליכם".
<< דובר_המשך >> תמר בן עמי: << דובר_המשך >>
כמו בבחירות.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אוקיי. מה עוד חוץ מאגודות מקצועיות? רגע, כמה כסף יש באגודות מקצועיות?
<< אורח >> סוניה פרץ: << אורח >>
באגודות המקצועיות יש 54 מיליון להסתדרות המורים, 23 מיליון לארגון המורים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
54 מיליון להסתדרות המורים? ולארגון?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
כן. זה לא בדיוק ההסתדרות או הארגון. אלו שני גופים נפרדים, שמנוהלים בתקציב נפרד. אבל אנחנו מעבירים גם, שוב, קואליציה של הסכם קיבוצי.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
54 מיליון לאגודות מקצועיות. מה זה האגודות המקצועיות האלה? מה הן עושות?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
פעילויות לקידום העובד: ימי עיון, סמינרים וכדומה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
שזה הן עושות מטעם ההסתדרות וארגון המורים?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
זאת אומרת, אלו גופים שההסתדרות או ארגון המורים - - -
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
הקימו.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
הקימו והם מקבלים את הכסף הזה.
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
כחלק מההסכם הקיבוצי, כן.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
ששם יש 54 מיליון בהסתדרות, וכמה יש בארגון?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
23 מיליון. דרך אגב, עמותות כאלה קיימות להרבה ארגוני עובדים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אוקיי. שם כן יש לנו בקרה כלשהי לאן זה הולך?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
לא. אותה בקרה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אותו דבר. זאת אומרת, אנחנו הולכים לאיזה שהוא איגוד מקצועי: "קח 54 מיליון, תעשה עם זה מה שאתה רוצה".
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
יש פעולות לפי מה שנקבע לך בהסכם, לא תעשה מה שאתה רוצה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אוקיי. קודם כול אני שמח לשמוע. מה זה "לפי מה שנקבע לך בהסכם"?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
נקבע לך שאתה עושה פעולות לנושא רווחה, אז אתה עושה פעולות לנושא רווחה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, קרן רווחה זה סכומים אחרים. אנחנו שנייה מדברים על האגודות המקצועיות. באגודות המקצועיות מה הם אמורים לעשות עם הכסף?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
אמרתי: סמינרים, ימי עיון וכדומה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אוקיי. ומי מחליט מי כן לעשות, למי לא לעשות? זאת אומרת, אנחנו כמדינה אומרים להם: "תשמעו, קחו 54 מיליון. מבחינתנו אתם יכולים לעשות - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מה שאתם רוצים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
"- - לקחת את בית הספר הזה לשבוע שלם למלון ואת בית הספר הזה לא לעשות לו כלום".
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
שוב, הם מקבלים, זו האחריות שלהם לבצע את הפעילות.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
שום בקרה. נדרשו פעם בהסכמים? אני מניח שאת היית מעורבת בהסכמים.
<< אורח >> סוניה פרץ: << אורח >>
תראה, אני מעורבת בהסכמים של השנים האחרונות. אבל התיקצובים האלה הולכים אחורנית להסכמים בשנות השמונים, בשנות התשעים. זאת אומרת, ההסכמים האחרונים רק מעדכנים סכומים או מוסיפים סכומים. לא מייצרים - -
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מנגנון בקרה חדש.
כי נאמר שכן יש פתאום מנגנון שהם צריכים לתת. אבל זה מדהים. זאת אומרת, חוקית מותר להם, רק בואו נבהיר את הדבר: חוקית מותר להם לקחת את מאות המיליונים, בסוף זה מגיע, ולחלק את זה למי שהם רוצים בלי שום בקרה. זו המשמעות של מה שאת אומרת.
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
לא אמרתי את זה בצורה הזאת, אבל בגדול הם מקבלים את התקציבים כדי לבצע אותם עבור הפעילות לשמה הם ניתנו.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
בלי שיש להם תבחינים או קריטריונים כלשהם, אפילו הכי אמורפיים שיש?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
אני מניחה שיש להם. אנחנו לא מכירים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא להם, כלפיהם. זה שהם בתוך עצמם יכול להיות שיש.
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
שוב, יש קרן, אחת הקרנות של הסתדרות המורים, חברים בה נציגים של המדינה והם חברים בזה ונותנים את התייחסותם.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
באיזו קרן?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
בקרן לקידום מקצועי.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
כמה כסף יש שם?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
בקרן לקידום מקצועי אנחנו מקצים 17 מיליון.
<< אורח >> אפרים שלום: << אורח >>
איך אתם מתמודדים עם הכפילות?
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
זאת אומרת, מתוך כול הכסף שאנחנו מעבירים להם, הגוף היחיד שבו יש נציגים שלנו, של המדינה, זה רק הקרן, שזה רק 17 מיליון?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אוקיי. חברת הכנסת נעמה לזימי.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
שלום. קודם כול אני רוצה לספר ולפתוח בזה שאני התנדבתי שבע שנים בחיי בארגון עובדים דמוקרטי שנקרא כוח לעובדים. זכויות עובדים בעיניי זה הדבר החשוב ביותר שצריך לקדם עבור חברה צודקת, עבור החיים בכבוד. ארגון עובדים שקוף, כן? דמוקרטי. אבל אני רוצה לומר דווקא מהמקום הזה, שאני תמהה על הדיון הזה, כי בתוך האקלים הנוכחי שאנחנו נמצאים בו, הדיון על ארגוני עובדים – אני רגע אסיר רגע את העניין מארגוני המורים, כן? – ארגוני עובדים הוא דיון, שמתקיים בתוך ממשלת הפיכה, כשמהצעדים הברורים ביותר שיש להפיכות משטריות זה הצרת צעדיהם של עובדים, זכות השביתה וארגוני עובדים.
וקודם כול אני רוצה לשים פה את העניין, שהדיון הזה הוא לא תמים. הוא חלק מתפיסת עולם ברורה של פגיעה בזכות של האדם העובד לדרוש זכויות.
אני רוצה להזכיר גם מה היה פה בשנים האחרונות. מעבר לזה שאת הדיון הזה מוביל איש, שעבד עם פורום קוהלת. פורום קוהלת זה ארגון, שמעבר למחלוקות הרבות שיש לי עם הארגון הזה, הוא ארגון שהוא נגד זכויות עובדים. בהגדרה. הוא ארגון שגם נגד איגודי עובדים, עם כול המורכבויות שיכולות להיות לאיגודי עובדים, זאת הדרך היחידה לשפר שכר היום בישראל דה פקטו, אין דרך אחרת לשפר שכר.
מה לעשות? ממשלות ישראל לדורותיהן, למעט ממשלת רבין, לא העלו את שכר המורים אף פעם ללא שביתה, עיצומים ואיומים. הדבר הזה לא מתקיים, אין. תראו לי שאני טועה בדבר הזה. לא היה, למעט ממשלת רבין, שהעלתה את שכר המורים יזום. לא קרה מאז בעשרות השנים האחרונות, מאז קום המדינה לדעתי, שזה קרה ללא עיצומים, ללא מאבק. זאת אומרת, ללא איגוד אין היום לגוף, בטח לא גוף של שירות ציבורי חיוני, יכולת לשפר שכר.
אני באמת אומרת – לדון רגע באיפה כסף או שקיפות או הוספת כללים, אני חושבת שזה דבר לגיטימי. נוכח רוח התקופה, יוזמי הדיון, ומה שאנחנו רואים פה בשנים האחרונות, הניסיונות לכפות חוזים אישיים על מורים, כן? במקום שיהיו מאוגדים, זה כבר חורג ממה שאני מגדירה כדבר תמים.
אגב, אני רוצה להגיד משהו על חוזים אישיים. אחד הדברים היותר מרגשים שקרו במאבק האחרון הוא שמחאת ההיי-טק הוציאה מזכר שאומרת חוזים אישיים – חוזים אישיים זה שכר ברף מאוד מאוד ספציפי וגבוה. זה לא עוד 1,000 שקלים ולפרק את העבודה המאורגנת. זה לא חוזה אישי, זאת פיקציה. הסיפור פה הוא פירוק העבודה המאורגנת, ולכן אני שמה את זה בתוך הקונטקסט.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
הסיפור הוא שקיפות.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אין לי בעיה. תראה, אני מקבלת את מה שאתה אומר אם אכן זה תמים ולא גולש למקומות של פירוק איגודי העובדים, העבודה המאורגנת ופגיעה בזכויות של מורים, מורות, גננות, סייעות, מטפלות בהטבת תנאיהם.
אגב, אני השנה הצטרפתי למחאת המורות והמטפלות והכול, שהייתה מחוץ לארגוני העובדים, כי בעיניי הקיצוץ, שארגוני העובדים נתנו לו להתקיים בתקציב הוא חרפה. כי האיגודים אמורים להגן נגד המציאות הזאת. זו תקלה שקרתה פה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
נעמה, אני בטוח שגם את תסכימי שבסוף אם אנחנו רוצים שארגון ייצג את המורים בצורה טובה, כדאי שהכסף שלו יהיה שקוף.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
שוב, כמו שפתחתי בו, אני התנדבתי בארגון עובדים דמוקרטי ושקוף. אבל אני גם ערה, כמישהי שזה בדמה, ערה למתקפה חסרת התקדים, לניסיונות לקעקע בטח את ארגוני המורים כדי לפרק שם את העבודה המאורגנת. אני ערה לכול מה שקורה.
מה שאני אומרת הוא שגם כשאני בעצמי הצטרפתי למחאה מחוץ לארגוני העובדים, ועשיתי את זה כי אני, מבחינתי, תומכת בהם בשביל המורות. לא תומכת כסתם. יש תפיסה בתוך זה. אני רוצה להגן על עובדות ועובדי ההוראה, זאת המשמעות.
עדיין אני מתעקשת, שהדיון הזה הוא לא תמים והוא נעשה מתוך קונטקסט של פירוק. ההיתממות הזאת על שקיפות היא לא באה בחלל ריק. יוזם הדיון לא חושב שצריכים להיות ארגוני עובדים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אני יזמתי את הדיון.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
לא.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
סליחה?
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
טל, סליחה, אתה לא קראת לדיון הזה להתקיים?
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אני קורא לדיון הזה להתקיים.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
כן, אבל אתה נגד איגודי עובדים.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
שנייה.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אתה נגד גם ארגוני המורים.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אני קורא לדיון הזה להתקיים, את יודעת כמה שנים? שמונה.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
למה?
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
דרך אגב, שנייה, הראשון שפניתי אליו כדי לכנס את זה - - -
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אתה לא בעד איגודי מורים. תגיד את האמת. תענה על השאלה, שאלה פשוטה. אתה רוצה שייסגרו איגודי העובדים.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
שנייה, אני אענה לך עוד רגע, אני אענה לך.
א', יושב-ראש ועדת החינוך הראשון שקראתי לו לקיים את הדיון הזה ולא הסכים היה בזמנו רם שפע, בואי נתחיל מזה, זה דבר ראשון.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
שפע. מסור לו כול הכבוד.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
יפה.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
לא, אני בעד שקיפות. אני פתחתי בגילוי נאות איפה התנדבתי שבע שנים בחיי. לא הרבה אנשים התנדבו למען זכויות עובדים שבע שנים מהחיים שלהם. אין הרבה כאלה.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
כול מי שפה עובד למען זכויות, לא, אבל היא תוקפת אותי אישית.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אתה לא עובד למען זכויות עובדים. אתה רוצה לפרק את העבודה המאורגנת.
רוח קוהלת על מלא.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מה שקרה פה זה שבוע שעבר אני יזמתי דיון, אוקיי? בעקבות פניות של הרבה מורים, בין היתר גם טל, לגבי - - -
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
הוא כבר לא מורה, לא?
למה את עדיין בזה? אתה כבר לא מורה.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אני אענה לך אם תתני לי לענות לך.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
שנייה, לגבי למה אנחנו פה? נעמה, לגבי השקיפות בבחירות, כי יש עכשיו בחירות בהסתדרות המורים. יש לי הרבה טענות לדבר הזה, עשינו פה דיון. הסתדרות המורים בחרה להחרים את הדיון הזה, אוקיי? עכשיו אני, אחרי ש- - -
<< אורח >> אפרים שלום: << אורח >>
הי, אנחנו מהסתדרות המורים, סליחה. גם אנחנו מהסתדרות המורים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
ההסתדרות הרשמית בחרה להחרים את הדיון הזה.
<< דובר_המשך >> אפרים שלום: << דובר_המשך >>
לא, אנחנו רשמית.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אתם מתמודדים.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
בסדר, אתה אופוזיציה שלא נבחרה עדיין, אתה לא - - -.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אתה סיעה בתוך ההסתדרות. ההסתדרות הרשמית בחרה להחרים את הדיון הזה, ולכן הרבה מאוד מורים שהגיעו כאן וגננות שהיו להם טענות על הבחירות לא קיבלו מענה. ובאותו דיון, שנייה, באותו דיון אני אמרתי, אני, אף אחד לא דיבר איתי על זה אפילו. באותו דיון אני אמרתי, ויעידו פה כולם, אנחנו נעשה בשבוע הבא דיון גם על התקציב שלכם. אם אתם מחרימים את הדיון אין בעיה, בואו נפתח את הכול.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
הנה, נגעת בדיוק בנקודה. מה שאני אומרת בהקשר הזה זה שזה לא תמים.
האם צריך לדבר על שקיפות ועל מינהל תקין והכול? תמיד. שנייה. על זה אני לא חולקת. למה? כי רק ככה דברים מתנהלים ביושר, רק ככה. ועל זה אני לא חולקת.
אני רק אומרת באקלים הנוכחי, אני שמה סימן שאלה על כוונות המחוקקים בקואליציה בהקשר הזה. ואני אומרת את זה לא כי יש לי ביקורת אליכם על יוזמת דיון, כן? מי שנמצאים פה מאיגודי עובדים, לא מי שרוצים לפרק את ארגוני העובדים.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אף אחד פה לא רוצה לפרק את ארגוני העובדים.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אני חולקת.
אני אומרת: דיון על שקיפות - לגיטימי, דיון על מינהל תקין וטוהר בחירות – לגיטימי, חד-משמעית.
מה שאומר פה יושב-ראש הוועדה זה שבעוד שבוע ממשיכים ומעמיקים את הדבר הזה לעוד נושאים, כמו שחשבתי. אתה אמרת נעשה עוד שבוע דיון תקציבי.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, אמרתי שאמרתי בשבוע שעבר שבעוד שבוע נעשה דיון על התקציבים וזה מה שאנחנו עושים עכשיו.
פעם הבאה כדאי להקשיב.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
לא, אני מקשיבה לך. ומבחינתך איגודי עובדים של מורים מורות, אתה תשמור עליהם?
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
כול עוד הם מתנהלים בצורה טובה, ברור.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
ואם לא – תפרק אותם?
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אם הם מתנהלים בצורה של - - -
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
לא לתקן, לפרק?
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
זה מאוד תלוי. אם יש מקומות שבהם דברים מתנהלים בצורה שאי-אפשר לתקן, אז צריך לפרק ולעשות משהו חדש.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
מי קבע שדברים מתנהלים בצורה שאי-אפשר לתקן?
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
בסדר, בואי נמדוד, אני לא יודע. אני באמת לא יודע.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
כמו שאני אומרת, אני שמה פה סימן שאלה על כוונת המחוקק, לא על חלק מהיוזמים פה שברור לי.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
נעמה, אני שם פה סימן שאלה.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אבל עליי לא שמת סימן שאלה, עליי קבעת עובדה.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
נכון, עליך לא שמתי סימן שאלה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
שנייה, אני שם כאן סימן שאלה על מאות מיליונים מתקציב המדינה שעוברים למקום בלי שום פיקוח ובשום בקרה. אין לנו מושג מי אחראי. לא רק שאין לנו מושג, אנחנו יודעים שהכסף הזה מגיע לאיזשהו מקום בלי שהמדינה בודקת.
אם זה מבחינתך זה סבבה, רשמתי לפניי.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
צבי, מה שאני אומרת, שלא תמימות יש כאן. תמימות אין כאן. אני לא קונה את זה. אני יודעת כמה חוקים לפגיעה בזכות השביתה ופגיעה באיגודי העובדים ובארגוני המורים הוגשו פה על ידי הממשלה שאתה חלק ממנה ועל ידי הקואליציה הזאת. אז אני, סלח לי שאני מסתכלת על החוקים שהוגשו, אני מסתכלת על כול מה שנעשה ואומרת – אתה לא תמים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אין בעיה.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
קודם כול אני ואת מעולם לא ישבנו ודיברנו. בסדר, אנחנו לא מכירים, אוקיי? אני לא חושב שאת מכירה את האג'נדה שלי, ודאי לא מכירה אותה עד הסוף. יכול להיות שאת נסמכת על דברים אחרים. אני לא קורא לא לפירוק ארגוני עובדים, אני לא קורא לשבירה שלהם. אני קורא לשלושה דברים: אני קורא לשקיפות, דמוקרטיה והחשוב מכול – אני קורא לתחרות. כמו שכול מורה במדינת ישראל יוכל להקים - - -
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
זה נקרא פירוק.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
בסדר, אין בעיה.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
איך איגוד עובדים? אם אתה מפצל אז אין ארגון יציג, נכון?
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
רגע, יש להם שניים? שניים זה בסדר?
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
זה פירוק עבודה מאורגנת. את זה במקרה אני מבינה.
<< אורח >> נטע לי גריברג בן שושן: << אורח >>
את בעד מונופולים?
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
זה לא נקרא מונופולים. אל תעשי דה-לגיטימציה לדבר הזה. איגוד עובדים זה לא קשור למונופולים. מונופולים זה טייקונים, לא איגוד עובדים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
דברי חכמים בנחת נשמעים. אפשר לדבר בנחת?
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אני מצטערת, אל תעירו לי על דיבור.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
למה לצעוק?
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אתה לא תפקידך להעיר לח"כים פה איך לדבר. בסדר?
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
לא לח"כים, לבני אדם. מה זה קשור לח"כים?
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
יש פה כללים, עם כול הכבוד.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
ברשותך, הטענה שלי היא שלא צריך לשבור ולא צריך לפרק ולא צריך להרוס. הטענה שלי פשוטה: כול קבוצת מורים במדינת ישראל או כול קבוצת עובדים, שרוצה לבוא ולהיות מיוצגים על ידי ארגון עובדים מסוים, הטענה שלי שהיא צריכה להיות יכולה להיות מיוצגת על ידי ארגון אחד, ואם לא, אז היא יכולה להקים ארגון אחר ולהיות מיוצגת על ידו.
כמו שיש היום, כמו שבהתחלה הייתה רק הסתדרות המורים, ולאחר מכן התפצל ממנה וקם ארגון המורים, ודרך אגב יש עוד ארגון מורים שלישי במספר – חרדים. אני רוצה שגננות מחנכות יוכלו להיות עוד ארגון, בסדר? אני רוצה שיציגים יוכלו להיות ארגון, אני רוצה שמורים מובילים שינוי יוכלו להיות ארגון. ואני רוצה שכול מורה - - -
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אתה בעד להוריד את רף השליש ל-10% כדי שיוכלו כול הארגונים להיות ארגונים יציגים.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
רף השליש מבחינתי צריך להתבטל ולא להיות קיים. חוק השליש הוא חוק מעוות.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
מה שנקרא - פירוק העבודה המאורגנת.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
לא. לטענתך זה נקרא פירוק העבודה המאורגנת.
<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>
אני יודעת מה אני אומרת.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
זה לא פירוק.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אתה יודע טוב מאוד. זה פירוק העבודה המאורגנת.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
חברת הכנסת נעמה לזימי.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
זו פגיעה בזכות השביתה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
חברת הכנסת נעמה לזימי, תני לו לסיים.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
יפה. עכשיו רגע אני רוצה בשתי מילים להתייחס רק לדברים שאמרו פה ואז לתת איזושהי אמרה כללית יותר, שהכנתי מראש ואני אשמח להגיד אותה.
קודם כול אני אומר, מבחינת מחויבות הדיווח, תקנות השקיפות שעברו – אין סנקציות. אין סנקציות בתקנות לארגון שלא מדווח, זה דבר ראשון. אין שם פירוט על תקציבי קרן השביתה, שאני מבין שחשוב שהיא תהיה שקופה. בסדר?
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
קרן השביתה לא צריכה להיות שקופה. השקפת התקציב חוץ מקרן השביתה. אתה יודע בדיוק כמוני למה. אם המדינה תדע להעריך כמה זמן שביתה יש - מורים לא יוכלו להיאבק. אתה יודע את זה בדיוק כמוני. אתה רוצה לפרק את העבודה המאורגנת ואתה עושה מניפולציה על שקיפות ודמוקרטיה. זה לא הסיפור.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
חברת הכנסת נעמה לזימי, את דיברת ואת תקבלי עוד זכות דיבור.
<< דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>
יש שקיפות, יש דמוקרטיה, יש מינהל תקין. כול מה שאתה מציע הוא פירוק העבודה המאורגנת.
היושב-ראש, אתם משתפים עם זה פעולה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
חברת הכנסת נעמה לזימי.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
הסדר עיון שנקבע שהמורים צריכים לקבל אותו.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
חברת הכנסת נעמה לזימי, אנחנו לא עכשיו עושים פה דו-שיח, בסדר? הוא ידבר, אין בעיה. הוא עכשיו ייתן את דעתו ואת תגיבי.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
הסדר העיון הוא הסדר עיון פנימי. בפגישה שלי עם רן ארז, שאני דרשתי ממנו לקבל הסדר עיון, הוא אמר: "אם אתה רוצה, אתה מוזמן לפנות למזכירי הסניפים. מזכירי הסניפים, אם הם ירצו הם יתנו לך ואם הם לא ירצו הם לא יתנו לך". בסדר? הסדרי העיון האלה הם לא באמת קיימים, זה דבר שני.
דבר שלישי, אני עכשיו אשמח אולי לדבר אם אפשר איזה שתי דקות בלי הפרעה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא השתקתי, אמרתי דברי חכמים בנחת נשמעים, זה הדבר היחיד שאמרתי.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אני חושב שחברת הכנסת נעמה לזימי אומרת דברי טעם גם אם אני לא מסכים איתה ואני אשמח שהיא תוכל לדבר מתי שהיא רוצה מתוקף כבודה כחברת כנסת פה. אני עכשיו אדבר שתי דקות, ברשותכם, ואז כול אחד יוכל להעיר לי.
בעשור האחרון לא עברו עשרה מיליון שקלים פה, 15 מיליון שקלים שם. בעשור האחרון הועברו יותר משני מיליארד שקלים. יותר משני מיליארד שקלים הועברו בעשור האחרון לארגוני המורים, זה כסף ציבורי, זה כסף שמגיע מכספי המיסים שלנו. דרך אגב, ב-2023 הייתה קפיצה משמעותית של קרוב ל-70 מיליון שקלים, שהועברו בגלל הסכמי שכר שנחתמו, בגלל קפיצה בקרן הרווחה, בכספים שיירדו לידי קרן הרווחה של ארגוני המורים ועוד שנייה אני ארחיב על זה.
כאשר אני הגשתי בקשות חופש מידע בזמנו, לפני שלוש שנים ולפני שנה למשרד החינוך, משרד החינוך ענה לי כבר לפני שלוש שנים וכבר לפני שנה. ואני ישבתי על זה עם שר החינוך, וישבתי על זה עם שר האוצר, וישבתי על זה עם כולם ואמרתי להם כבר לפני שנים: הכספים שאתם מעבירים, שני מיליארד שקלים שאתם מעבירים הם כספים, שהם לא שקופים - הם מחולקים בצורה לא דמוקרטית. אף אחד לא יודע מה נעשה איתם, אין להם לא פיקוח ולא בקרה.
אגב, ב-2021 משרד החינוך הודה בתשובה לבקשת חופש המידע, שגם לא הוגש עד עכשיו דוח ביצוע. רק ב-2023 הוא אמר שיתחילו להגיש דוח ביצוע. ואני מזכיר, דוח ביצוע לא יודעים מה עושים עם הכסף, אלא רק יודעים שעושים משהו עם הכסף.
עכשיו אני רוצה לתת פה שלוש דוגמאות מתוך הכספים האלה שבעיניי הן שלוש דוגמאות מאוד חשובות. הדוגמה הראשונה קודם כול היא כשאני שאלתי את משרד החינוך האם יש בידו, כלומר על סמך מה, מה מספר החברים שיש בכול ארגון, שעל סמך מספר החברים הזה הוא מעביר את הכסף לארגונים? משרד החינוך הגיב לי באופן רשמי: "אין בידינו מידע על מספר החברים בארגונים" ואפשר לפתוח פה את בקשת חופש המידע ולראות את זה.
זה אומר שאו שמשרד החינוך לא יודע ואז הוא מעביר מאות מיליונים בלי אסמכתא, בלי לדעת בדיוק כמה מורים יש בכול ארגון, או שהוא יודע ואז הוא לא אומר אמת.
דבר שני, הבעיה היא בקרה. שמשרד החינוך לא מבצע בקרה על כספי המיסים שלנו.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, למה? רגע, אני עוצר אותך כי מקודם הם אמרו שיש להם רשימה מסודרת ומדויקת.
<< דובר_המשך >> טל לוריא: << דובר_המשך >>
לי הם אמרו באופן מפורש שאין להם מידע על מספר החברים המדויק שיש בכול ארגון שבגינו הם מעבירים כסף לארגוני המורים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
האוצר אמר.
<< אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>
אמרו שמעבירים פר חבר, אז איך מעבירים פר חבר?
<< אורח >> סוניה פרץ: << אורח >>
אנחנו לא יודעים מה מספר החברים שיש בכול ארגון.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
הנה, בבקשה.
<< אורח >> סוניה פרץ: << אורח >>
אני לא השלמתי את המשפט, תן לי להשלים בבקשה. אנחנו יודעים מי הם החברים שמדווחים לנו ואנחנו בודקים שמדובר בעובדי הוראה. זאת אומרת, יכול להיות שיש להם 100,000 חברים. אני לא יודעת. אני יודעת מי הם המורים החברים שמדווחים לנו כמורים פעילים, אוקיי? את המידע הזה אנחנו בוודאי יודעים ורק לפי המידע הזה אנחנו מתקצבים.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
סליחה, רגע. לכם אין מידע, זה רק על סמך מה שהם מעבירים לכם.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
רגע, כשאמרתם מקודם, נגיד לשי לחג, שאתם מעבירים את זה למי שזה ולכול השאר אתם מכניסים למשכורת.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
שזה גם לא נכון, אני אתייחס לזה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
זאת אומרת שכן קיימת רשימה.
<< אורח >> סוניה פרץ: << אורח >>
שלא יגידו על דברים שאני אמרתי "לא נכון".
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
על מה היא מדברת?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
מפני שאני פה יושבת ומדברת מתוך הפעילות המקצועית שאני עושה פה במהלך השנים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אנחנו לא מזלזלים בך חלילה.
<< אורח >> סוניה פרץ: << אורח >>
שאף אחד לא ייתן לי ציונים אם זה נכון או לא נכון. אני יושבת פה, מכבדת את חברי הכנסת ומדווחת בדיוק מה אנחנו עושים במשרד החינוך.
אני אחזור ואגיד עוד פעם: אנחנו לא יודעים מה מספר החברים בכול ארגון. זה לא תפקידנו לדעת מה מספר החברים לכול ארגון. אנחנו יודעים מי הם המורים, שחברים בכול ארגון, המורים הפעילים.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
לפי הסתדרות המורים יש עכשיו בבחירות הקרובות 170,000 חברים.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
לא, אבל זאת לא השאלה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא להפריע לה.
<< אורח >> סוניה פרץ: << אורח >>
אנחנו מתקצבים מורים פעילים. זאת אומרת, אם המורה עכשיו עזב והוא עדיין חבר בהסתדרות או בארגון – לא רלוונטי מבחינתנו.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
זאת אומרת, כמה מורים פעילים יש בארגון את כן יודעת?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
כן, בוודאי. פעילים אני מתכוונת פעילים אצלי כמורים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
הבנתי, בסדר.
<< אורח >> נירה לאמעי רכלבסקי: << אורח >>
זאת אומרת שיש חברות של גמלאים, זה מה שאת אומרת בעצם?
<< דובר_המשך >> סוניה פרץ: << דובר_המשך >>
אני בודקת מי מהם עובד מדווח לי כמורה, ורק מי שמדווח לי כמורה, מבחינתי הוא בר תקצוב.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
הבנתי. תודה רבה.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אני רק רוצה לסיים ולדייק את הסיפור גם של השי לחג. קודם כול, אני אומר יש, במחילה, אני אציג לך את המסמך, יש סתירה בין הדברים שאת אומרת פה לבין הדברים, שאתם הגשתם בתשובה לבקשת חופש המידע. זה דבר ראשון.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אתה שאלת על מורים פעילים או על חברים בכלל?
<< דובר_המשך >> טל לוריא: << דובר_המשך >>
אני שאלתי האם יודעים מי המורים החברים כרגע בארגוני המורים, האם משרד החינוך יודע מי הם. וזאת התשובה שקיבלתי.
בנוגע לשי לחג, שוב, לצערי, יש פה אי-דיוק מסוים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אל תיתן לה ציונים.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
היום מורה במדינת ישראל, שלא רוצה להיות חבר בארגוני המורים, לא מקבל באופן אוטומטי שי לחג. זה ודאי שזה לא נכון בארגון המורים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
הוא מקבל משכורת?
<< דובר_המשך >> טל לוריא: << דובר_המשך >>
זה לא. בארגוני המורים הם לא מקבלים בכלל וזה תלוי בטוב ליבם של המעסיקים. וזה לא בסדר וזאת פגיעה בזכויות המורים, זה דבר ראשון.
ודבר שני, המורים שהם עובדי משרד החינוך, אם מורה לא יגיש בקשה בפורטל ויבקש מראש ויגיד "אני לא חבר בהסתדרות המורים", אז הוא לא יקבל את זה לתלוש שלו.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
הבנתי. אוקיי, תודה.
<< דובר_המשך >> טל לוריא: << דובר_המשך >>
ועכשיו אני אסיים, בסדר? כול הדברים האלה שאמרנו עכשיו, כול הבערך 100 מיליון שקלים בשנה שמגיעים להסתדרות המורים מתוך תקציבי המדינה ועוד ה-50 מיליון שקלים שמגיעים לארגון המורים מתוך התקציבים האלה – כול זה בכלל לא דיברנו על עוד הרבה מאוד נכסים, שיש לארגוני המורים ולהסתדרות המורים.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אז אתה אומר לא צריך להפריש דמי חבר לארגון. אתה נגד הפרשת דמי החבר לארגון בכפייה.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אני נגד בכפייה.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אה, פירוק העבודה המאורגנת. אני חוזרת לזה פעם אחר פעם. איך איגוד עובדים אמור להתקיים ללא דמי החבר? אז נהנים מההישגים של ההסכם הקיבוצי. אה, כן. פירוק העבודה המאורגנת.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
שיציע לחברים להיות חברים בו. אני לא מבין. אבל למה בכפייה? מי שרוצה שיהיה חבר בארגון העובדים ומי שלא רוצה שלא יהיה. מה שאת מציעה פה - - -
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
זאת אומרת ליהנות מההסכם הקיבוצי זה אין בעיה.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
לא, אז שלא יהיה עם ההסכם הקיבוצי ויחתום על חוזה אישי.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אה, גם לא? לא לקבל את התנאים בהסכם הקיבוצי?
<< אורח >> נטע לי גריברג בן שושן: << אורח >>
יש מורים שיגידו שההסכם הקיבוצי פוגע בהם.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
לא, אז שלא יהיה ויחתום על חוזה אישי. מה שאת מציעה פה, סליחה - - -
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
די, אבל תקרא לילד בשמו, אין בעיה. אתה רוצה לפרק את העבודה המאורגנת, תגיד "אני לא מעוניין בזה". זה מה שאתה אומר.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
זה לא מה שאני אומר. מה שאת מציעה פה זו פגיעה - - -
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
שנייה, נעמה, בואי לא נחזור על אותו דבר עשר פעמים. הבנו.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
בסדר, אבל פשוט כול פעם הוא חוזר על אותן טקטיקות של פירוק הייצוג ואחר כך הוא אומר "אני לא רוצה לפרק".
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
חברת הכנסת לזימי, כולם פה מספיק אינטליגנטים להבין בפעם הראשונה. טענת שהם רוצים לפרק את העבודה המאורגנת? הבנו. הטענה נשמעה, לא צריך לחזור עליה כול דקה.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אני גם מזכיר שמעבר לדברים שאמרתי להסתדרות המורים ולארגון המורים יש להם נכסים, יש להם מבנים, יש להם את "אשמורת" לדוגמה. יש להם עוד הרבה מאוד מקורות כספיים. יש עמותות והסתדרות המורים היא בעלים של חצי בנק.
של חצי בנק, של בנק מסד. כול הכספים האלה הם כספים שלא מדווחים כמו שצריך, הם לא שקופים. הדוחות שהם מגישים הם דוחות חלקיים ולא עושים על הדוחות האלה בקרה.
אני מזכיר לכם, שכול עמותה במדינת ישראל, שהתקציב שלה הוא מעל חמישה מיליון שקלים היא צריכה שתהיה לה בקרה חיצונית ולכן אני מציע את הדבר הבא. מה שהכנסת צריכה לעשות זה פשוט לחוקק באופן פשוט: "ארגוני המורים, האם אתם רוצים להמשיך לקבל מאיתנו כסף? תעשו שני דברים. או שתהיו עמותה רגילה כפופה לחוק הישראלי כמו כול עמותה במדינת ישראל". ואגב, אם אתם לא רוצים לעשות את זה כנראה שיש לכם משהו להסתיר, זה דבר ראשון.
"או אם אנחנו מעבירים לכם כסף, כול מה שאתם צריכים לעשות זה את כול שקל שאתם מקבלים מכספי מיסים – תשימו את זה בקופה נפרדת, ואנחנו נהיה חלק מהפיקוח, מהבקרה, מהמעקב למה אתם עושים עם הכסף הזה". זאת ההצעה שלי.
ואני רק אגיד שמי שנפגע בסופו של דבר הכי הרבה מהאירוע הזה אלה המורים עצמם. למורים מגיע שתהיה להם הנהגה שקופה, דמוקרטית, מגיעה להם שקיפות, מגיע להם חירות. אני לא טוען שצריך לפרק אותם, אני צריך שהם צריכים להיות שקופים ודמוקרטיים.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אתה קושר בין דברים, אתה קושר בין דברים ראויים לבין פירוק. אתה קושר בין דברים שאני יכולה להסכים איתם.
<< דובר_המשך >> טל לוריא: << דובר_המשך >>
עם כול משפט שאני אוציא מהפה שלי את תעשי אד-הומינם ותגידי "אתה רוצה לפרק, אתה רוצה פה, אתה רוצה שם".
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אתה קושר בין דברים לגיטימיים ורלוונטיים לדברים שהם מסוכנים לאיגוד.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אבל בעצם התקיפה שלך את מתחמקת מהטענות הענייניות שאני מעלה פה ובורחת למקומות אחרים. נו, מה את רוצה?
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
לא, אני ממש עונה לך עליהן. אתה קושר בין דברים רלוונטיים ולגיטימיים לדברים שמסכנים את האיגוד ואת העבודה המאורגנת. יש דברים שצריכים. ארגון צריך להשתפר, להתקדם, אני לא חולקת.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אז בואי נסכים על זה ונגמר הסיפור, למה עכשיו לעטוף את זה בעוד מלא דברים? אני לא מבין את הקטע.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
בלי כול מיני דברים נוספים שאתה רוצה לעשות על זה.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אז בסדר, אז תעזבי את הדברים הנוספים ובואי נתעסק בזה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
יאללה, נשאר לנו חצי שעה לדיון. טל.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה לא פייר, ממש לא פייר.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
סליחה אני מתנצל, אני מפסיק.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
טל, חברת הכנסת לזימי היא נגישה, ברוך השם, אתה יכול לפנות אליי לנהל את הדיון אחר כך. יש פה עוד אנשים שרוצים לדבר.
אנחנו נעשה לפי הסדר. כן.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
אני איילת חכים, מנהלת גן בתל אביב ואני מתמודדת בהסתדרות המורים בסיעת נחל בבחירות הקרובות. יש פה שני דיונים שמתקיימים במקביל.
אני מסכימה עם חברת הכנסת נעמה לזימי. טל, אי-אפשר להסתיר את זה שאתה חלק מארגון קוהלת, אני מצטערת.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
זה שקר, אבל זה שקר מוחלט. אני מעולם לא הייתי חלק מארגון קוהלת. אבל למה לשקר? אני לא עובד שם, אני לא מקבל מהם, אני לא כלום. אז מה את רוצה?
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
שניה, אני אחזור, אין לנו הרבה זמן, אני אצמצם.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
אז תזרקי טענות סתם? לא, אז אל תגידי סתם, זה פשוט שקר מוחלט.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא להגיד סתם דברים. לטובת הדיון בואו לא נחלק פה ציונים אחד לשני.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
אין בעיה, אני אומרת דבר כזה: אסור בתכלית האיסור לפרק את ארגוני העובדים. כן צריך לדרוש מהם שקיפות לגבי לאן הכסף שלהם הולך. מה שאמרת פה שמגיע 30 שקלים כול לראש, אני לא יודעת לאן זה הולך. אני מעולם לא קיבלתי שום דבר ישירות מהסתדרות המורים. כדי להירשם לטיול, לסיור סליחות או משהו אני צריכה לרדוף אחרי האנשים שאחראים על הרשימות, זה הכול מקורב.
ארגון העובדים צריך לדאוג בראשונה לעובדים שלו, למורות, לגננות, לכול מי שתחתיו. ולצערי זה לא קורה בפועל. היום גננות שרוצות לתבוע דיבה, הן הולכות ועושות את זה באופן אישי, כי עורכי הדין שאמורים ללוות אותן הם לא זמינים להן בשעות שהן יכולות להיות זמינות. אומרים "בסדר, אני זמין לך מ-8:00 עד 14:00". מה לעשות שב-8:00 עד 14:00 היא עם הילדים שלהם?
ארגוני העובדים צריכים לתת דין וחשבון על כול שקל שהמדינה מעבירה אליהם, הם צריכים לתת דין וחשבון על איך מתנהלות הבחירות. אני דיברתי על זה שבוע שעבר. אי-אפשר להשוות את זה לבחירות לכנסת. זה לא אותו דבר.
אני אקצר, אני עוד שנייה מסיימת. זה אחרת לגמרי, הם מתנהלים בצורה ברברית. אין שם שקיפות, הם מאוגדים לחוקה, שהם מחליטים עליה. גם אם יבואו וירצו לתבוע אותם, אז התביעה הולכת לבית הדין בתוך הסתדרות המורים, שכולנו יודעים איך זה נגמר. והם צריכים לבוא ולתת שקיפות על כול שקל ושקל, שעובר אליהם מכול גוף שהוא. ועמותת המורים היא חלק בלתי נפרד מהסתדרות המורים, שהיא נפתחה כדי שהם יוכלו לשחק עם הכספים שם.
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> אליסה כהן: << אורח >>
שמי אליסה, אני מחנכת ביסודי. ואני רוצה להגיד שקודם כול נושא השקיפות הוא נוגע לכול מורה וגננת מעצם זה, שכרגע כול מהלך של המורים וכול מה שאנחנו רואים שאין גננות וחסר מורים, בסופו של דבר זה כי אין גוף יציג שבאמת מייצג אותנו.
אנחנו כן צריכים גוף שמייצג את הגננות ואת המורים. כול עובד במשק צריך גוף שייצג אותו. רוב המשק מיוצג בידי ההסתדרות הכללית, ואנחנו רואים שזה פועל די יפה, שיש שם כסף שהוא מוזרם לעובד ויש שם כסף שהוא מוזרם דרך ההסתדרות שלהם.
פה הכסף מוזרם דרך ההסתדרות, זאת אומרת שהמורה, בשטח בסופו של דבר, לא מקבל את הכסף שאמור להגיע לו. מהדבר הקטן, שהכסף מוזרם ליומני מורה שזה – אנחנו בשנת 2026, רוב המורים כבר לא משתמשים ביומנים. זה כסף שהולך לפח במקום לנצל אותו למשאבים, לעשייה, לפיתוח של בתי ספר. זה משהו שלא מנוצל.
כול דמי הרווחה האלה, זה כסף שלא בהכרח מגיע לכול בית ספר. החלוקה שמשרד החינוך שאמר, שהם עושים את החלוקה פר מורה פעיל, אז מי שהוא לא בהסתדרות המורים, בסופו של דבר, לא זכאי להרבה דברים מתוקף זה, שהוא לא רצה להיות חבר בהסתדרות המורים, או מתוקף זה, שהסתדרות המורים בעטה אותו החוצה ואמרה לו "אתה לא יכול". אבל הוא עדיין מפריש את הכסף, אבל הוא לא מקבל את הזכויות, אין לו למי לפנות בעת הצורך והוא גם לא יכול ללכת למקום אחר ולנצל את הכסף הזה כדי לקבל את הזכות הבסיסית שתגן עליו.
אנחנו רואים שבזמן האחרון מורים וגננות מפחדים בשטח. זה משהו שמראה על ארגון שכרגע מנחיל סוג של הפחדה, כי אם אני מסתכלת על חברה גדולה, נגיד אם אני אקח חברת תקשורת שיש שם מנכ"ל ויש שם הסתדרות מורים, העובדים שם לא מפחדים כמו שיש במשרד החינוך. כי הם יודעים שכשהם ידברו יש ועד שייתן להם גב. פה, אני מצטערת להגיד, אין לנו גב, ואני יכולה לתת מיליון ואחת דוגמאות. דוגמאות אישיות שלי, דוגמאות של מורים וגננות שפנו להסתדרות והייתה להם אוזן אטומה לגמרי. משהו שהולך ומחמיר.
ואם אנחנו הולכים למצב של שקיפות, ככול שיהיה מצב של שקיפות בהסתדרות המורים והיא תיתן זמן – קודם כול מתי יהיו הבחירות. לא תודיע על זה חודש ותוך שבועיים ייצטרכו לסגור רשימות, ובדקה ה-90 תעיף אנשים ותפסול חברויות. כדוגמתי, שאני קיבלתי מייל ב-9:00 בבוקר ובשעה 11:00 פורסמו הבחירות ואז הסיעה הייתה צריכה להתפרק ולהתחבר מחדש. אז תהיה לנו נציגות שהיא מייצגת את המורים. ככול שהשקיפות הזאת לא תהיה, המצב של לאבדון במערכת החינוך הוא רק ילך וייגבר.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
הדברים ברורים, תודה רבה.
כן.
<< אורח >> ראובן טאוב: << אורח >>
בוקר טוב. כול אחד פה נתן גילוי נאות, אני אתן גם גילוי נאות. אמא שלי 30 שנה במערכת, מורה, מנהלת בית ספר, אז היא חווה את ארגון המורים.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אני נשואה למורה ואבא שלי ניהל בית ספר.
<< אורח >> ראובן טאוב: << אורח >>
אני ראובן טאוב, מנכ"ל ארגון הנכדים המייסדים. אני חושב שיש כאן שני דיונים מקבילים, בתור צופה מן הצד, יש כאן שני דיונים אחרים לגמרי. אחד זה הדיון שאפשר לו דיון קצת טכני: שקיפות. כמה? למה? איך? טוב? לא טוב? שסביב השולחן הזה יש, אני חושב, הסכמה שחייבים שקיפות. והדיון שמתקיים כאן היום זה האם המצב שקוף? כנראה שלא.
אני יושב כאן, באמת, לא יודע איך להתייחס למספרים שאני שומע ולחוסר הידע, שהייתי מעל עשור בעולם הפרטי ובעולם של המגזר השלישי. רדפתי אחרי קבלות של 100 שקלים כיבוד. אני יושב כאן בהלם מהסיפור של השקיפות. דיון אחד. וכאן אני חושב, שהדיון התנהל בצורה יחסית טובה. אנחנו רואים פה נתונים על המסך, אנחנו מסתכלים כאן.
כן, צריך יותר שקיפות. איך עושים את זה? זה עניין טכני.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, אלו נתונים שטל הביא, לא שהמדינה הביאה.
<< דובר_המשך >> ראובן טאוב: << דובר_המשך >>
אחלה. בסדר, נתונים זה נתונים ואם מסכימים עליהם אז אפשר להתקדם.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא יודע מה הנתונים.
<< דובר_המשך >> ראובן טאוב: << דובר_המשך >>
דיון שני זה דיון ערכי. יש כאן דיון ערכי שמתנהל סביב השולחן. צריך לשים אותו במרכז הדיון. יש כאן שאלה האם התאגדות עובדים מול תחרות – מה יותר חשוב? דיון מאוד חשוב שצריך לנהל אותו. הכנסת זה מקום לנהל.
אבל בעיניי יש דיון עוד יותר חשוב.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אנחנו לא מנהלים את הדיון הזה פה.
<< דובר_המשך >> ראובן טאוב: << דובר_המשך >>
אבל יש דיון עוד יותר חשוב, שהוא הלב.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
חברת הכנסת לזימי רוצה לנהל אותו. לא כאן.
<< דובר_המשך >> ראובן טאוב: << דובר_המשך >>
אני יודע.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
לא ננהל את הדיון על תחרות פה כי אין דבר כזה תחרות בין איגודי עובדים. לא קיים דבר כזה.
<< אורח >> ראובן טאוב: << אורח >>
מעולה. אני גם לא רוצה לנהל את הדיון, אבל צריך לשים את זה במרכז השולחן, כי בסוף כול דבר, גם דיון על עמדות הם קצה קרחון. בסוף, בלמטה של הקרחון יש רעיונות. והרעיון שנמצא בליבה של כול השיח הזה זה יש מערכת חינוך אחת בישראל – מי במרכז המערכת? האם זה התלמיד או המורה? ויש כאן שתי דעות שונות על מי במרכז.
עכשיו, זה לא סותר את זה שאם למורים טוב – לתלמידים טוב.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אבל זה לא הדיון היום.
<< דובר_המשך >> ראובן טאוב: << דובר_המשך >>
נכון, אבל אנחנו רואים את קצה הקרחון הזה בא לידי ביטוי בדיון היום. כי בסוף אם אנחנו אומרים שהמורה במרכז, כמו ששמענו מיושבת הראש, שלא הגיעה היום לדיון, אם אנחנו שומעים את זה ככה ואנחנו אומרים "המורה הוא במרכז המערכת" אז ברור, שכול הדיון הולך ללכת על "כן, הכסף צריך ככה ו-325 ליום" - - -
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
ראובן, אנחנו קצרים בזמן. אני רוצה שכולם ידברו. לנושא הדיון.
<< דובר_המשך >> ראובן טאוב: << דובר_המשך >>
כן, כול מה שאני רוצה להגיד, זו אולי מילה גסה היום סביב השולחן: זה בסדר גמור במקומות שהם רקובים מהיסוד להגיד "כן, כאן, בנקודה הזאת, צריך לפרק ולהרכיב מחדש". זו לא מילה גסה. כשהמערכת כבר 20 שנה פשוט לא עובדת – לפרק ולהרכיב מחדש זה צו השעה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> נטע לי גריברג בן שושן: << אורח >>
להתאחד מחדש.
בוקר טוב, תודה על הדיון החשוב הזה. נטע-לי גרייבר מעמותת "האינטרס שלנו". אנחנו עמותה שמאגדת 14,000 חברים, שבאופן וולונטרי משלמים כול חודש כדי לקדם עקרונות של שוק חופשי, תחרות והפחתת כוחם של גופי אינטרס בחברה הישראלית. אני חייבת רגע לסכם בממש שש נקודות הכי קצרות בעולם מה ראינו פה.
ראינו פה מבנים סופר-סופר מורכבים של ארגוני המורים, מקורות תקציביים מוצלבים, כוח לא מידתי, מהלכים חוסמי תחרות. ראינו בחירות מפוקפקות בדיון הקודם, ראינו פגיעה ברורה במיוצגים של אותו ארגון. ראינו פגיעה בילדים, ואני אחזיר אותנו גם להתנגדות האדירה לצו השעה, שאלו הסכמים אישיים שיכניסו מורים נבחרים לתקופות זמן מוגבלות למערכת כדי להשלים חוסרים, בעיקר במקצועות מבוקשים במרכז.
ובפועל אנחנו רואים פה כסף מאוד-מאוד גדול שניתן בידיים, שעל פי כול הנתונים למעלה, לא ניתן לסמוך עליהן. אני חושבת ששקיפות זה אל"ף-בי"ת של ארגון שחייב לחשוף את עצמו, וכול עוד אין שקיפות ואין בקרה אנחנו בבעיה גדולה.
הארגון שלנו מקבל הרבה מאוד פניות מייל. גם של מורים וגם של גננות, שממש מתייעצים איתנו איך להגיש תביעות אל מול הגורם המייצג, שהם טוענים שפוגע בהם. אנחנו רואים פה דפוס חוזר. אנחנו כול הזמן שומעים על מורים, שעם כול הכבוד לקרן לשיקום חדרי החינוך, מפרישים בכול חודש 100 שקלים כדי שיהיה להם קפה, עוגיות וחלב בחדר המורים. איפה הסכומים האלה פוגשים את המורים? יש פה מחדל, ואני חושבת שאת, בתור מי שכול כך מאמינה בעובדים, חייבת ללכת איתנו יד ביד בסיפור הזה ולהגן עליהם, כי הדיון הזה הוא להגן על העובדים, המורים והילדים במדינת ישראל.
<< קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>
אבל שקיפות אני לא נגד, אני מסבירה את זה. לא, אני רק אומרת שזה לא אותם - - -. זה גם נאמר פה, זאת אומרת, שקיפות ומינהל תקין הוא בסיס לדמוקרטיה וחברה חזקה. הדברים הנוספים שרוצים פה, הם מטרידים אותי מאוד.
<< אורח >> נטע לי גריברג בן שושן: << אורח >>
אני אשמח שנדון בהם, אבל זה לא הדיון המרכזי.
תודה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
זה לא הדיון בכלל כרגע. כן.
<< אורח >> מיכל זליקוביץ': << אורח >>
שלום, מיכל זליקוביץ', מייצגת את ארגון "פורום קוהלת". אתם יכולים עכשיו, כול מי שדיבר אל טל, אז הנה הכתובת.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
לא מפתיע.
<< אורח >> מיכל זליקוביץ': << אורח >>
קודם כול התרגשתי מאוד לשמוע שחברת הכנסת לזימי ופורום קוהלת מסכימים על כך, שחייבים שתהיה שקיפות בארגוני המורים. המצב הזה, שאין שקיפות היום - - -
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
לא בקרן השביתה.
<< אורח >> מיכל זליקוביץ': << אורח >>
המצב הזה שיש היום בעיה בשקיפות, אנחנו יודעים שמה שלא גלוי לאור השמש עלולה להיות שם שחיתות ואנחנו לא רוצים להגיע לשם. יש לנו תקציב של 2 מיליארד שקלים. 2 מיליארד שקלים בעשור, שלמדינת ישראל, אם אנחנו שואלים היום את משרד החינוך או את משרד האוצר, התשובה תמיד היא "אנחנו לא יודעים לאן זה הולך".
הסיפור הזה זה פשוט לא הגיוני. זה גם לא כסף, שאתה אומר "זה כסף של ארגוני המורים". זה כסף של משלמי המיסים שלא נמצא בשקיפות. אנחנו בשנת 2026 ואנחנו מתבססים על חוק מ-1909, אוקיי? של חוק האגודות העות'מאניות. לא הגיוני.
הם מקבלים כסף בשביל שיפוץ של חדרי מורים, אנחנו לא ראינו אף אחד מארגון המורים עכשיו הולך עם פטיש ומתקן. כול הסיפור של ייעוץ משפטי כדי לתבוע את המדינה, שבעצם זה הכספים של משלמי המיסים של המדינה.
בשנת 2021, דווקא בממשלת השינוי, אנחנו מאוד-מאוד התרגשנו לראות את היוזמה של שר המשפטים כדי לפתוח את הסיפור הזה של אגודות עות'מאניות. אבל במפתיע או שלא במפתיע, דווקא ארגוני העובדים הוחרגו שם.
<< אורח >> נטע לי גריברג בן שושן: << אורח >>
אבל נאמר שאין החרגה של הסתדרות המורים. נאמר לנו שהם לא ביקשו את ההחרגה, זה לשיקול דעתם. הסתדרות המורים לא ביקשה החרגה.
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
שוב, צריך לזכור שההחרגה היא מדברת על מה שהזכרתי בתחילת דבריי, רק על חלק מהדוח הכספי.
<< אורח >> נטע לי גריברג בן שושן: << אורח >>
אבל צריך לציין שהתקנות כן כוללות סעיף שנותן לרשות התאגידים סמכות לבקש הבהרה ומסירת מידע נוסף, ככול שמשהו בדוח נראה - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כן, אבל הם לא עושים את זה.
<< אורח >> מיכל זליקוביץ': << אורח >>
מעניין. אז איפה כול השקיפות? אם יש למדינה את האפשרות לדרוש את המידע והמדינה היא זו שלא דורשת, אז יש כאן בעיה חמורה בהרבה. אנחנו דורשים, שאם אין שקיפות אז אין תקציב. אבל בסך הכול, בואו, תהפכו להיות עמותה כמו כול העמותות, כמו כול עמותה במדינת ישראל, ומספיק להסתתר מאחורי חוקים עות'מאניים מהמאה הקודמת.
אנחנו מבקשים להוציא את המיליארדים האלה לאור השמש ושלא תהיה חלילה שחיתות במה שהכי-הכי חשוב, שיהיה ייצוג למורים באופן נקי ושקוף.
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תודה.
<< אורח >> נטע לי גריברג בן שושן: << אורח >>
תמר, מה הפער היום, שקיים בין עמותה לבין המבנה הזה כולל התקנות? המבנה של אגודה עות'מאנית, כולל התקנות מ-2021?
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
מה זאת אומרת? יש הבדלים, יש שני חוקים שונים. יש את חוק העמותות ויש את חוק האגודות.
<< אורח >> נטע לי גריברג בן שושן: << אורח >>
ברור, אבל מה הפער בפועל שמונע מכם לעשות ביקורת הדוקה יותר, למשל, על כספים או על התנהלות?
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
אלו עניינים של סמכויות של פיקוח, עניינים של אכיפה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אז איפה הפערים?
<< אורח >> נטע לי גריברג בן שושן: << אורח >>
אכיפה, מה זאת אומרת?
<< אורח >> תמר בן עמי: << אורח >>
אכיפה מבחינת הסנקציות.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
שאין סנקציות על ה- - -?
<< דובר_המשך >> תמר בן עמי: << דובר_המשך >>
שוב, זה לא עניין של "אין". רשות התאגידים היא רגולטור, אמרתי, היא מפקחת על כלל האגודות העות'מאניות לסוגיהן השונים. לא כולן הן מהסוג של ארגוני המורים. יש שלל אגודות, ומפקחים עליהן ומחוקק המשנה קבע מהן דרישות השקיפות מבחינתו ביחס לאגודות כולן, עם התאמה מסוימת שנעשתה לסוגים מסוימים. יש התאמה מסוימת לקופות חולים בתקנות, יש התאמה מסוימת לארגוני עובדים ומעבידים. ובהתאם לכך רשות התאגידים ורשם העמותות פועל ביחס לאגודות.
כמו שאמרתי בפעם הקודמת, גם תקנה 6, כשיש מקום לפנות ולבקש הבהרות לפרטים שצוינו בדוחות – נעשה שימוש בתקנה הזו.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
שלום וברכה, שמי חיים, אני מסיעת נחל בהסתדרות המורים. חשוב לי להגיד קודם כול, זה לא הדיון, אנחנו בעד ארגוני עובדים, אנחנו נגד חוזים אישיים. שלא תהיה לאף אחד שום מחשבה שסיעת נחל קשורה לפורום קוהלת או בכיוון בכלל של טל לוריא. זה לא הכיוון. אנחנו בעד ארגוני המורים, פועלים מתוך ארגוני המורים, יש לנו תקציב בחירות מתוך הסתדרות המורים ואנחנו פועלים בתוך הסתדרות המורים.
אמה-מה? מימיני מיכאל משמאלי גבריאל ומעל ראשי שכינת אל. ואני נמצא בבעיה, כי מצד אחד אני בעד ארגוני העובדים ובעד הסתדרות המורים, ואני מבין את כוחה ואת חשיבותה. ומצד שני אני הבן של המשפחה, שמזהה שיש פה המון-המון בעיות. ופה אני נמצא במסר מורכב, שאותו אני צריך להעביר עכשיו.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תשתדל לדבר בנוגע לשקיפות.
<< דובר_המשך >> חיים נהון: << דובר_המשך >>
רק בנוגע לשקיפות, אוקיי? אפשר טיפה רוח או שאנחנו - - -?
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
עדיף בלי. דיברת בדיון הקודם רבע שעה רוח.
<< דובר_המשך >> חיים נהון: << דובר_המשך >>
אוקיי. לא, סליחה, אני איש חינוך.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
הכול טוב. דבר לנושא הדיון.
<< דובר_המשך >> חיים נהון: << דובר_המשך >>
ברור. לנושא הדיון.
מקורות ההכנסה של הסתדרות המורים. יש לנו פה מקור הכנסה ראשון זה דמי החבר. תעשו שנייה אחת, תוציאו מחשבון: 62 שקלים כפול 170,000 חברים, זה כבר מגיע לאיזה 10 מיליון. כפול 12 חודשים, זה בערך 100-110 מיליון בשנה, אוקיי?
במקביל לזה, מה שהוזכר פה מקודם, מדינת ישראל מעבירה עוד מיליונים להסתדרות המורים. במקביל לזה, כמו שהוזכר מקודם, יש לנו את בנק מסד ואת קרן הפנסיות, שגם משם מקור הכנסה מאוד-מאוד גדול.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
שכמה זה? אתה יודע להגיד?
<< דובר_המשך >> חיים נהון: << דובר_המשך >>
אני לא יודע מספרים, סליחה. קשה לי. אני אסביר גם אחרי זה למה אני לא יודע את המספרים.
יש לנו את מועדון "אשמורת" שזה כוח קנייה אדיר ששייך למורים. ויש לנו עוד מהתקופה העות'מאנית, אם תשימו לב שמתי פה כמה כובע טורקי כזה על נכסי הנדל"ן.
כול זה ביחד הם מקורות ההכנסה של הסתדרות המורים. זה מגיע לכחצי מיליארד שקלים בשנה, שתבינו.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
זה דוחות שהם מעבירים?
<< דובר_המשך >> חיים נהון: << דובר_המשך >>
שנייה, אני אסביר בדיוק את הנושא של הדוחות.
אני רוצה לשאול פה את כולם, כולל את יקירתי, נעמה לזימי, שאני בצד שלך בסך הכול. אני רוצה לשאול: למי שייך הכסף הזה? תענו לי. למי שייך הכסף הזה?
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אנחנו איתכם בזה.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
למורים, נכון? כולם פה מסכימים איתי שזה שייך למורים? יש פה מישהו שחולק?
תודה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מי שהחרים.
<< דובר_המשך >> חיים נהון: << דובר_המשך >>
אולי מי שהחרים.
באמת, עשינו פה משהו יפה, ראינו פה רשימת מורים והאוצר היקר הזה של הסתדרות המורים ששייך למורים, וכולכם פה הסכמתם איתי. אוצר יפה למורה דויד בבית ספר בדימונה, אוצר יפה למורים בירוחם, אוצר יפה למורה בתל אביב ואוצר יפה למורה בקריית שמונה. זה שייך למורים, כולם מסכימים, נכון?
מה קורה היום? ופה אני רוצה לדבר. אני מחזיק בידי שני דוחות (מחזיק כרטיסיות גדולות), וידידי יעביר את זה לנוכחים – ימין ושמאל תפרוצי. אני אשמח שיושב ראש הוועדה יחזיק את הדוחות האלה. (מחלקים את הדוחות לנוכחים).
דוח אחד מאוד יפה, שבו הסתדרות המורים מציגה את היופי שלה, זה התקציב הזה, מאוד-מאוד יפה ונקי וצבוע בצורה יפה. ודוח אחד שקיבלנו מחופש המידע, זה הדוח השני. ועכשיו אני אסביר את זה כמשל: יש לנו גברת בלה, שהיא רוצה לספר לכולם כמה היא נקייה ויפה. אז היא מטפחת אצלה בבית שני מטבחים – מטבח חיצוני ומטבח פנימי. במטבח החיצוני כולם באים אליה הביתה ובטוחים שיש לה את הבית הכי יפה בארץ והיא הכי נקיה בארץ, כי כולם רואים מטבח נקי ומצוחצח. שזה הדוח הזה.
במקביל לזה יש עוד דוח ויש עוד מטבח, שבו שוטפים את הכלים, שם היא שמה כלים כלים שלושה ימים כבר, היא לא מנקה, יש ג'וקים נמצאים בתוך המטבח, אבל אף אחד לא רואה. הכול שמה נקי ויפה. זה הדוח הזה, שהשגנו מחופש המידע.
ואני אומר שוב, אני בעד ארגוני העובדים, אני בעד המורים. שלא יספרו לכם. יפה לא באה לפה והייתי מת לשאול אותה את זה בפנים. אני בעד ארגוני העובדים ושכולם יידעו. אבל מה קורה? מה מפורסם לציבור?
זה לא מפורסם, זה לא מפורסם, זה לא מפורסם וזה לא מפורסם. רק דמי החבר, כי כול טמבל יודע ש-62 כפול 170,000 כפול 12 חודשים זה 100 מיליון. אז זה מפורסם יפה. כול השאר לא מפורסם. וזו אחריות שלכם, ונמאס לי להחזיק את זה אצלי. כי זה התפקיד שלכם וזה מופיע בספרים של גילה קליין כבר שנים, אוקיי?
מה אפשר לעשות עם הכסף? בואו אני אספר לכם מה אפשר לעשות עם הכסף. כן, נעמה, כוח לעובדים, דבר ראשון. כוח לעובדים, שתהיה לנו יכולת להתמודד כמו שצריך נגד המאבקים שלנו, נגד הממשלה. אז דבר ראשון – כוח לעובדים.
דבר שני – מוגנות. אנחנו רוצים שיהיה קו ירוק פתוח 24 שעות לכול מורה, שחווה אלימות מתלמידים, חווה אלימות מהורים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
זו תעמולה.
<< דובר_המשך >> חיים נהון: << דובר_המשך >>
לא, זו לא תעמולה. אלה דברים בסיסיים. לא אמרתי פה מילה אחת על תעמולה. אמרתי דבר ראשון שאנחנו רוצים קו ירוק, שיהיה לכול אדם ואדם וכול מורה, שאם הוא נתקף - במקום הסתדרות המורים תבוא ותשלח לו.
שתיים - עזרה לגמלאי.
שלוש - אנחנו רוצים ש"אשמורת" לא תתנהל רק מבחינה כלכלית, גם מבחינה ערכית ותעזור, למשל, בקניות בסופר לאנשים. יש מורים, שגידלו אותנו והם היום רעבים ללחם, תדעו.
והדבר האחרון שאליו התכנסנו – שקיפות, שקיפות, שקיפות. זה מה שאנחנו רוצים. ואני חושב שמהבית הזה, של כנסת ישראל, המקום הקדוש הזה של ועדת החינוך, קודש הקודשים של עם ישראל, רוח האומה, הגיעה הזמן שהיא תצא צעקה של כולנו ביחד. ואנחנו סיעה כלל-ישראלית, יש אצלנו ערבים ויהודים, יש אצלנו חרדים, יש אצלנו מסורתיים, ימניים ושמאלניים. באמת, אנחנו כלל ישראליים. אנחנו הסיעה היחידה שהיא כלל-ישראלית מול יפה בן דויד. כול השאר זה סקטוריאלי. אנחנו כלל ישראליים ותומכים בכולם. יושב-ראש הסניף שלנו בחיפה הוא בחור ערבי וראש הגמלאים שלנו היא בחורה דתייה חרדית.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
כמה סיעות סך הכול?
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
עוד שנייה אני אסביר את זה, אם תרצו אני אסביר. אבל זה דבר מאוד-מאוד חשוב להסביר אותו. אוקיי?
ואני קורא, סליחה שאני אומר את זה, אבל אני לא יודע אם ראית, חבר הכנסת צבי סוכות, יושב-ראש ועדת החינוך, בעל כוח הכנסת, אם ראית מה יפה בן דויד כתבה עליך? הזיה. סליחה שאני רוצה להגיד את זה.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
ספר, ספר לנו. תגיד את זה פה, שנהנה כולנו.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
מבחינתה אתה ליצן.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
איפה היא כתבה?
<< דובר_המשך >> חיים נהון: << דובר_המשך >>
היא כתבה בתגובה בכתבה ב"כאן". הזיה. אוקי? מבחינתה אתה ליצן, כול המקום הזה פה כנראה זה תיאטרון בשבילה והיא לא רוצה לבוא לפה עכשיו. וכול המורים יצביעו בעדה. למה? כי הם יקבלו איזה בקבוק, או disk on key, או שמן זית. וגם את זה אנחנו נברר.
אבל לנו נמאס להתמודד לבד, לצעוק את הצעקה שלנו לבד. אנחנו רוצים ארגון עובדים, אבל למה להפיל את זה עלינו רק? רק תעזרו לנו.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
קודם כול הוצאנו בשבוע שעבר מכתבים למבקר המדינה בעניין הזה. אבל רגע לפני שאני מסכם, מישהו פה רוצה עוד להגיד משהו?
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אני אשמח להגיד משפט. אני חושבת שאם אנחנו משאירים את הדיון הזה ומחויבים לדיון הזה במסגרת השקיפות, הדמוקרטיה וההגנה על איגודי העובדים - זה דיון מאוד לגיטימי ונכון שהוא יתקיים. אין לי, אני אפילו לא יודעת מי רצים, אני לא מכירה, זה לא עניין פרסונלי בשום צורה.
אני דווקא אומרת את זה כי אין לי עניין פרסונלי. יש לי עניין בדיוק מהטעם, שנשאל פה לפני כן: הילד והמורה. אני רואה בזה כרוך. הדבר הזה הוא ביחד.
אני ממש מדגישה. בוודאי, הרי אין בסופו של דבר, היכולת של מורים לחופש הביטוי שלהם, להגנה, להגנה מפני רמיסת זכויות, מפני קיצוצים, במצב בו השכר נשחק אל מול עליות המחירים ואל יוקר המחייה. איגוד זה הדבר היחיד שמגן עליהם. אבל לצד זה אפשר להעלות ביקורת, אפשר לשים סימני שאלה, אבל תוך מחויבות למסגרת הזאת. תוך מחוייבות לדבר הזה.
וזה חשוב לי לומר כאן כי אני מודאגת בתוך האקלים שאני מכירה. אגב, זה לא קשור לעובדי הוראה שכאן, שהם באים מחויבים, מבינים את החשיבות. אני דואגת ממה שאני יודעת שמתקיים פה בבית הזה. וכמובן שזה לא עליכם. אז אני שמה את זה כי זה חשוב, כי אני רוצה להדגיש את זה.
אבל הדיון על שקיפות – שקיפות היא דבר חשוב.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
תודה, אני רק צריך להגיד משהו לפני שאיילת מדברת. משהו קטן שאיילת תמיד אומרת לי, מספר שתיים שלנו, גננת. אני מספר אחד, מורה בדמוקרטי ביפו. אני רוצה להגיד פה משהו מאוד חשוב. איילת, הבדיחה אצלנו: "חיים, בבקשה תבדוק את הבגאז'. תבדוק מתחת לבגאז'". ואני לא צוחק.
אני נמצא היום, בגלל שהחלטתי לקחת אחריות על המורים, כי נחשפתי עד כמה הסתדרות המורים בסוף תיסגר בגלל השחיתות שלה והסיאוב שלה ולא בגלל הכוח שלה. אני נחשף היום למצב כזה שאני באמת – הבדיחה הזאת של איילת, הגננת היקרה, שהיא מספר שתיים שלנו אומרת לי: "חיים תבדוק מתחת לבגאז'", זה לא צחוק.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אתה חושש לחיים שלך?
<< דובר_המשך >> חיים נהון: << דובר_המשך >>
לא חושש לחיי, בוא לא נגזים. אבל למעמדי, למקצועי, למהלכים מסוימים שיעשו נגדי – אני חושש. אני חושש. ואני רוצה להתפרנס ואני רוצה לפרנס את ילדיי.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
כולנו פה חטפנו, כולנו חטפנו מארגון המורים.
<< אורח >> אליסה כהן: << אורח >>
אני אגיד, אני גם עפתי מהסתדרות המורים בעקבות זה שיצאתי בחופשת לידה, שלא הייתי חברה בהסתדרות המורים. יצאתי באמירה, כשאני בן אדם מאוד אנונימי, אין לי עוקבים, אני לא איזו אושיית רשת, לא טל לוריא.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
את לא קוהלת?
<< אורח >> אליסה כהן: << אורח >>
לא, אני גם לא קוהלת. אני בסופו של דבר באתי באמירה מאוד מתונה בפייסבוק, שאמרתי שה-3.3% יפגעו לי במשכורת - -
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
חד משמעית, זה דבר מטורף.
<< דובר_המשך >> אליסה כהן: << דובר_המשך >>
ואז הדבר נהפך למה שנהפך. אני חטפתי, כן, הוציאו אותי מההסתדרות.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
ביטלו לה חברות.
<< אורח >> אליסה כהן: << אורח >>
קודם כול העיפו אותי מבית הספר הקודם, לא נתנו לי סיוע ברגע שהשכר שלי נפגע ולא חזרתי לתפקיד הקודם שלי. לא היה לי למי לפנות עד ה-30 באוגוסט לא ידעתי איפה אני עובדת, האם אני רוצה להמשיך בחינוך או לא רוצה להמשיך בחינוך. ובסופו של דבר ההסתדרות לא נתנה לי יד בשום מקום. ויש לי עוד עשרות מורים, שכרגע רצו את השינוי הזה יחד איתי וכרגע עפו בדקה ה-90 מההסתדרות.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
אני אגיד, אני אסכם את זה רק ברשותך: קודם כול אני חושבת שיש פה דיון חשוב מאוד על שקיפות של הסתדרות המורים. צריך להבין שזה גוף שמנוהל על ידי סיעת אמי, שמתנהלים בבריונות, הם לא שקופים, הם פוסלים כול מי שרק רוצה לבוא ולרוץ ולהתמודד. זה לא סתם שאין אף גננת, שמתראיינת בשום מקום.
הייתה לפני כמה שבועות ועדה לזכויות הילד על המחסור בגננות, התראיינה שם גננת מהחינוך הפרטי. גננות מפחדות על המשרות שלהן. היום לבכירים בהסתדרות המורים יש את היכולת לפגוע פיזית במשרות – אם זה לקחת להן תקנים של שעות, אם זה להעביר אותן מגן אחד לגן אחר. ומה שחשוב זה שיש פה משבר לאומי בחינוך.
מערכת החינוך קורסת, כול מי שיושב פה ממשרד החינוך – זה במשמרת שלכם. כול ועדה שמתעסקת פה בכנסת בכול דיון שהוא צריכה לעסוק במשבר הלאומי שיש פה במערכת החינוך. עוד רגע לא יהיו פה גנים, עוד רגע לא יהיו פה בתי ספר ולא יהיו פה מורים.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
ולא יהיו מחנכים גם, כי אין מחנכים כבר.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
וצריך גוף שקוף שיבוא מהשטח כי הם שכחו לדבר עם השטח. וזה שהם לא נמצאים באף - - -
<< אורח >> נטע לי גריברג בן שושן: << אורח >>
אז אם היה גוף שמתחרה על להגן עלייך, על לשמור עלייך, על לתת לך גב – הם לא היו מעיזים לעשות - - -
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
לא, זה לא יעזור.
<< אורח >> חיים נהון: << אורח >>
זה יפגע בכוח שלנו. כוחנו באחדותנו.
<< אורח >> נטע לי גריברג בן שושן: << אורח >>
ההיפך, זה יחזק אותם.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
הסתדרות המורים צריכה להיות נוכחת.
תודה רבה על הדיון הזה. אני חושבת שצריך לעשות דיונים שקשורים לחינוך, צריך לעשות אותם בשעות, שעובדי הוראה יוכלו לבוא ולהשתתף בהם, צריך לשמוע את השטח.
<< אורח >> טל לוריא: << אורח >>
וצריך שח"כים יגיעו לפה. יש פה שניים, כול הכבוד למור ולנעמה. תודה רבה.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
קודם כול אני אגיד, אנחנו מפרפרים במלא דיונים עכשיו. אני לא יודעת מה אחרים עושים, לי יש עוד שניים-שלושה דיונים היום.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
כול דיון צריך לפתוח את הדיון במשבר החינוך. הכול מתחיל ונגמר בחינוך. ואנחנו העתיד, אז תשקיעו בנו ותתייחסו אלינו.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תודה, איילת. תודה רבה. קודם כול סוניה, אנחנו נוכל לקבל בצורה מסודרת לוועדה את הנתונים של הכסף?
<< אורח >> סוניה פרץ: << אורח >>
בוודאי. זה המקור הנורמטיבי של כול מסמך. בוודאי.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מעולה, אז אנחנו נשמח לקבל אותם לוועדה.
בכול אופן, אנחנו מסכמים כרגע את הדיון. תודה רבה לכול מי שהגיע.
הוועדה רואה בחומרה את העובדה שארגוני המורים ממשיכים להחרים את הישיבות בענייניהם. שקיפות ומינהל תקין הינם הבסיס לחברה בריאה ודמוקרטית. הוועדה רואה בחשיבות בקיום מינהל תקין בכול ארגון עובדים, בשקיפותו ובהתנהלותו.
הוועדה רואה בחומרה את חוסר הבקרה על ניהול התקציבים, שמועברים לארגוני המורים לפעולות רווחה, חברה ותרבות ועל התקציבים שמועברים לאגודות המקצועיות.
הוועדה דורשת שקיפות בהתנהלות התקציבים שמועברים לארגוני המורים, בטח כספים שמגיעים מהמדינה.
הוועדה קוראת למשרד האוצר לבחון את העברת התקציבים במסגרת הסכמי שכר ישירות למורים ולא דרך ההסתדרות.
ואני אגיד כאן עוד משהו, באמת, ואני רוצה לפנות מכאן למנהלי ארגוני המורים, לרן ארז ויפה בן דויד – אנחנו יודעים שאתם צופים בנו, אנחנו יודעים שאתם רואים פה מה קורה בדיון, ואני מבטיח לכם שאנחנו נמשיך להתעקש. אנחנו נמשיך להתעקש בכול הכלים שיש לנו להביא שקיפות. אנחנו נביא שקיפות.
המציאות הזו שבה מאות מיליונים מתקציב המדינה עוברים לידיים שלכם, בלי שלאף אחד יש בקרה או פיקוח או מושג מה קורה עם הכסף הזה ולמי אתם מחליטים לחלק אותו ולמי לא, והאם יש לדברים האלה קשר לדברים אחרים - זו מציאות שפשוט תיפסק. היא תיפסק. אין שום סיבה בעולם שכול עמותה במדינה הזו נדרשת לשקיפות מלאה ורק ארגונים שבסוף העתיד של מדינת ישראל תלוי בהם - לא נדרשים לשקיפות.
אנחנו שמענו כאן אמירות שבעיניי מזעזעות. אני נמצא בכנסת לא כול כך הרבה שנים, אבל אני חושב שגם נעמה מעולם לא שמעה אמירות כאלה, שלמדינה אין לה מושג והם מעבירים מאות מיליונים בלי שיש להם מושג לאן.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
משרד החינוך, אתה לא רואה את הבג"ץ שהגשנו? משרד החינוך זה קורה כול הזמן. המשרד הזה נפל כמו המשטרה, אני אומרת את זה. משרד החינוך לא מעביר דברים. אתה בכלל לא מבין באיזה רמת הפקרה הם, יש להם עוד 4 מיליארד שקל...
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
זה שיש מאות מיליונים, אין בקרה, אין פיקוח. אמירה כזאת זה משהו שאני לא מכיר. והדבר הזה, אנחנו הולכים להתעקש עליו ויהיה בו גם באוצר, אני אומר לך, אני בעזרת השם אשוחח גם על זה עם השר. אני לא יודע מה הסמכות לעשות דברים כאלו, מאיפה בסוף לקחת את הכסף של אזרחי ישראל, להעביר אותם לגוף שבסוף לא מספר לנו איך הוא מחלק את הכסף הזה, לפי מה? מה הקריטריונים?
ובטח כשיש טענות כול כך חמורות על זה שיש שם הפחדה ומעיפים אנשים מתוך האיגוד הזה. ולמה זה עובר דרכם ולא בכלל ישירות למורים. אתה עושה הסכם שכר, תעביר את הכסף למורים. למה להעביר את זה להסתדרות כשאתה לא יודע אחרי זה מה קורה עם הכסף שאתה מעביר להם? ואלה בעיניי דברים באמת חמורים.
ובעיקר כי בסוף, דיברה פה מקודם איילת על העתיד שלנו. אני, ברוך השם, יש לי היום שישה ילדים במערכת החינוך, ולכולנו, אני חושב, פה יש או ילדים או אחרים במערכת החינוך, וזה העתיד של מדינת ישראל. אנחנו חייבים שיהיה להם עתיד. ואני חושב שבאירוע הזה אין קואליציה ואופוזיציה. אנחנו חייבים-חייבים לרפא את המערכת הזאת, אנחנו חייבים להביא מורים טובים.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
כדאי לשלם למורים שכר הגון.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
גם אם יש הרבה מאוד דברים שצריך לעשות, אבל השורש של הכול בסוף, ואני חושב שזה נכון, זה שיהיה מישהו שמביא את הקולות מהשטח גם, לא רק מלמעלה. ובשביל זה אנחנו צריכים גוף שיפעל בצורה תקינה, שקופה, הגיונית, ייתן ייצוג הולם לכולם, בחירות הגיוניות מפוקחות.
ואנחנו כן, לא יכולים להישאר על החוק העות'מאני של לפני 200 שנה ולהישאר שהדבר הזה ינהל את העתיד של מדינת ישראל. זה פשוט בעיניי בושה שזה התקיים עד היום וזה חייב להשתנות. ושוב אני אומר, אני בעזרת השם גם אגיש הצעת חוק בעניין, וגם כאן בוועדה כול עוד אני כאן אנחנו נמשיך לקדם את דיוני השקיפות האלה ואנחנו נבוא.
<< אורח >> איילת חכים: << אורח >>
ויש היום פגישה של ועדת הבחירות בהסתדרות המורים, יש לכם שאלות תביאו לי, אני יכולה להפנות אליהם ישירות.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תודה רבה, עד כאן. הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:04. << סיום >>