חומר רקע - גורמים חיצוניים
19/3/2
6
02
לכבוד
ועדת הכלכלה
כנסת ישראל
הנדון: תקנות הדיג–
תיקון6
202
:
התייחסות החברה להגנת הטבע
1
. תמצית
( החברה להגנת הטבע תומכת בתיקון תקנות הדיג2026
,) לאיסור דיג מכמורת בקרבת צנרת גז. אולם
המשך קיום דיג המכמורת בישראל הוא סיכון לא
סביר
לתשתיות (גז, תקשורת ועוד), מצוי בקונפליקט
םע כל השימושים האחרים בים
)(שטחי אש, שמורות ימיות, חקלאות ימית, אזורי מו"פ ועוד , וגורם נזק
אדיר לסביבה הימית ולערכי טבע מוגנים –כנגד
תועלת זניחה(אספקת פחות מ-
0.5%
מצריכת הדגה .)
לכן, נכון לקדם במסגרת תיקון התקנות מתווה
לסגירה משמעותית של הים לדיג מכמורת ,
בהתאם
להחלטת ועדת הכלכלה מחודש מאי2025. במסגרת זו, יש להתקין
איסור מרחבי נוסף על כל השטח
שמדרום לקו בת ים
(הצפוף בתשתיות גז, תקשורת, שטחי אש, שמורות טבע וחקלאות ימית
כמו גם
השטח"הרגיש "רכס השביטים)
וממערב לקו עומק70
'מ
(שעמוק ממנו פגיעת ספינות המכמורת בטבע
הימי היא
חמורה
.)במיוחד
,בנוסף:יש להטמיע בתקנות שני אמצעים משלימים חיוניים
א.
השלמה לתקנות-
חיוב ספינות המכמורת בהתקנת אמצעי איכון מסוגVMS
המאפשרים פיקוח
.לצד שמירה על פרטיות באמצעות שידור מקודד, במקובל בעולם
ב.
השלמה לתקנות- חיוב במהירות שיט מינימלית באזורים האזורים לגרירת רשתות
מכמורת, כדי
.לאפשר פיקוח יעיל ומניעת דיג באזורים אסורים
2.
מתווה להשבתת דיג המכמורת תוך פיצוי הדייגים, כמענה אמיתי לבעיה
איסור דיג מכמורת בקרבת צנרת גז הוא מהלך חשוב למניעת סיכון סביבתי חמור של פריצת צנרת
וזיהום ים בעקבות גרירת רשת מכמורת. איסור זה מעוגן ברגולציה באמצעות תכניות המתאר מזה
.שנים רבות
כיום מהווה הצעה זו מע נה חלקי בלבד לבעיית המכמורתנים, שאינו תואם את המציאות
.העדכנית
,אין היגיון לאפשר המשך פעילות ספינות מכמורת בישראל המתנגשת עם כל שימוש אחר
בים, מסכנת תשתיות חיוניות, ופוגעת אנושות בטבע, וכל זאת עבור "תועלת" זניחה של אספקת0.5%
מצריכת הדגה בישראל בלבד (בר נח ,ום2022
.)
( יש לחייב את השבתת צי המכמורת כולו16
,)ספינות
באמצעות איסור דיג מרחבי
,בתקנות הדיג תוך פיצוי הדייגים:, מהסיבות הבאות
א.
היעדר שטח זמין והתנגשות עם כלל השימושים בים
מסמך המדיניות למרחב הימי של ממשלת ישראל, בהובלת מנהל התכנון, שאומץ בולחו"ף
בשנת2020
(מנהל התכנון), קבע כי "דיג המכמורת יוצר התנגשות וקונפליקטים עם רוב
המשתמשים במרחב הימי, וההשפעות השליליות של ענף זה על הסביבה הימית יחד עם
ריבוי שלל הלוואי, עומדים מול תועלות צ נועות של הענף. לאור ההקצאה הצפויה של
שטחי ים רחבים למשתמשים נוספים במרחב הימי (חקלאות ימית, תשתיות, אזורים
ימיים מוגנים, פנאי ונופש ועוד) ובמגבלות המרחביות שנקבעו בתקנות הדיג העדכניות
(שמשמען אובדן של כ-
40%
)משטחי דיג המכמורת "יש להמשיך ולצמצם את דיג
המכמ ורת עד להפסקתו, באמצעות תיקון התקנות. במקביל, יש לשקול מתווה פיצויים
."מתאים לדייגי המכמורת
ואכן, מניתוח מרחבי שנערך בחברה להגנת הטבע, עולה כי כבר כיום, הגבלות על דיג
המכמורת מקיפות64%
משטח המים הריבוניים
,(איסורים בתקנות הדיג, צנרת גז
שמורות טבע, שטחי .)אש, ותשתיות
ניתוח של שימושים מתוכננים במסגרת מסמך המדיניות למרחב הימי ותכניות מתאר
מאושרות ומקודמות, לרבות חוות חקלאות ימית, תשתיות לאומיות, שטחי מו"פ
וניסויים, ועוד, מראה כי
בעתיד הקרוב כ-
72%
משטח המים הריבוניים יהיה אסור לדיג
מכמורת
. השטחים הנותרים הם
.מקוטעים ברובם, ולא מתאימים לגרירת רשתות רציפה
בנוסף לשטחים אלה, יהיה צורך לסגור לדיג המכמורת גם שטחים שרגישותם האקולוגית
מוכחת, בין השאר ע"ב איתורי הסקר האסטרטגי הסביבתי של משרד האנרגיה (בצהוב
במפה למטה), מה שיביא את השטח הסגור לכ-
82%
משטח המים .הריבוניים
ניתוח מרחבי של קונפליקטים ואיסורים על דיג מכמורת– כיום ובתכנון לעתיד הקרוב
ב.
סיכון לתשתיות חיוניות
גרירת רשתות המכמורת מסכנת
כבלי תקשורת, צנרת גז, ספינות טרופות , וכל תשתית חיונית או
.ערך מורשת המונחים על קרקעית הים
ג.
פגיעה חמורה בטבע
דיג המכמורת הוא שיטת הדיג ההרסנית ביותר לסביבה על פי כל המדדים הבינלאומיים1
ועל פי
מחקרים מישראל2.
.דיג המכמורת פוגע בבית הגידול הימי ובתפקודו
ניתוח עדכני3
)(מצ"ב כנספח א של נתונים שנצברו במשך עשור בגרירות מכמורת שבוצעו ע"י
הניטור הלאומי בישראל, גילה כי בשעה אחת של גרירת רשת מכמורת על קרקעית הים, נלכדים
בממוצע כ-
53
פרטים של ערכי טבע מוגנים .
ברצועת העומק של80
מטר, נלכדים105
פרטים של
,ערכי טבע מוגנים בכל שעת גרירה מרביתם (כ-
80
)
– אלמוגים
רכים מסוג "נוצת ים" המוגדרת
מין "פגיע" על ידי ארגון שמירת הטבע העולמי. ברצועת עומק20
מ', רשתות המכמורת לוכדות כ-
5
.פרטים של דגי סחוס מוגנים מקבוצת הבטאים כל שעה
בחישוב כולל, עולה כי דיג המכמורת המסחרי בישראל פוגע בכ-
400,000
ערכי טבע מוגנים
בשנה
, לרבות כ-
1,100
צבי ים4 ,
260,000
,אלמוגים20,000
.דגי סחוס, ועוד
:מימין ,מספר ערכי טבע מוגנים הנלכדים בשעה אחת של גרירת רשת מכמורת, בעומקים שונים
.בהתאם לניתוח נתוני הניטור הלאומי משמאל: הערכת מספר ערכי הטבע המוגנים הנלכדים בצי
.המכמורת בישראל מידי שנה ,'מתוך שבתאי וחוב2026
1 Steadman et al. 2021; Coll et al. 2012; McLaverty et. al. 2020;
2 https://bit.ly/3xfCIJY
3 https://bit.ly/4r51WqF
4 Levy et al. 2015
ד.
פגיעה ב
דגה
כ-
50%
משלל המכמורת הוא דגיגים צעירים, שטר ם הספיקו להתרבות. כ-
79%
ממיני הדגה
המסחרית בישראל נלכדים גם בדיג מכמורת וגם בשאר שיטות הדיג, ולכן השלל הפוטנציאלי של
מרבית דייגי ישראל נפגע, בנזק מוערך של כ-
860
מלש"ח5.
ה.
החרפת משבר האקלים
מחקרים עדכניים6
מצא שהיקף פליטת הפחמן של המכמורתנים ברמה הגלובלית, שווה לזה של
,כל תעשיית התעופה העולמית מכיוון שהרחפת מאגר הפחמן בקרקעית במהלך גרירת הרשת
.משחרר גזי חממה בהיקף עצום60%
מהפחמן שמשוחרר מהקרקעית למים–
משתחרר
.לאטמוספירה כגז חממה ומחריף את שינוי האקלים
הוספת א זור אסור לדיג מכמורת באמצעות
תיקון התקנות
על מנת למנוע את הנזק האדיר שגורמות ספינות המכמורת, ולמזער את הסיכונים לתשתיות ולטבע, אין
.להסתפק באיסורים הקיימים בתקנות הדיג, ובתוספת האיסור דיג מכמורת בקרבת צנרת גז
יש להוסיף איסור דיג מכמורת ,לכל הפחות,
בכל השטח שמדרום לקו בת ים, וכל השטח מערבית לקו
עומק70
.'מ מדרום לקו בת ים המרחב הימי צפוף בשימושים המצויים בקונפליקט
:עם דיג המכמורת
רצועות גז קיימות ומתוכננות, שטחי אש ימיים, חוות חקלאות ימית, שמורת טבע ים אבטח, ושטחים
.רגישים המיועדים לתוספת שמורות טבע
.אין ייתכנות בהמשך דיג מכמורת במרחב זה
ממערב לקו עומק60
מ' הסיכון לפגיעה בערכי טבע מוגנים הוא עצום–
למעלה מ-
100
פרטים של ערכי
.טבע מוגנים הנלכדים בכל שעת גרירה
מתווה פיצוי
במסגרת תיקון תקנות דיג2016
,
הוקצו24
מלש"ח לפיצוי הדייגים וגריטת10
ספינות מכמו( רת2
מלש"ח
.) מע"מ+ למכמורתן
,בהתאם יש ללוות את מהלך תיקום התקנות בהקצאת38
מלש"ח לטובת פיצוי16
ספינות המכמורת הקיימות, והוצאתן משירות.
יודגש, כי עלות הפיקוח על ספינות המכמורת היא כ-3
מלש"ח בשנה, ועלות הטבת המס שמקבלים
המכמורתנים בכל שנה מרשות המיסים בהישבון על מס הבלו, עלותה כ-
200,000
למכמורתן בשנה, כך₪
שהמדינה תחסוך לפחות5
מלש"ח בשנה בהוצאות ישירות כתוצאה מהשבתת דיג המכמורת, תוך פינוי
.שטחי רציף חיוניים בנמלים
5 הערכה ל-
20
שנים, מהוונת לשנת2013
, לפיTASC, 2013
.
6 Sala et al. 2021 https://www.nature.com/articles/s41586-021-03371-z ; Atwood et. al. 2024
משמאל: מגבלות קיימות ומתוכננות בעתיד הקרוב
.על דיג המכמורת
מימין: הוספת מגבלות נדרשת מדרום לקו בת ים (אזור צפוף בשימושים המצויים בקונפליקט על
מכמורת: קווי גז, שטחי אש, חקלאות ימית, שמורות ימיות, שטחים רגישים אקולוגית ועוד), וממערב
לקו עומק70
)מ' (אזור עשיר בערכי טבע מוגנים הנפגעים במספרים גדולים במיוחד בדיג מכמורת .
בת ים בת ים
3.
תוספות הנדרשות ל הצעת התקנות לאיסור דיג מכמורת בקרבת צנרת גז
במקביל להרחבת השטח האסור בדיג מכמורת כאמור בסעיף2 לעיל, יש
להטמיע בתקנות שני אמצעים
משלימים חיוניים על מנת לממש את תכלית התקנות :
חובת התקנת מכשירי איכון, וקביעת מהירות שיט מינימלית באזורים אסורים לדיג , בלעדיהם לא ניתן
יהיה לפקח ביעילות על האיסור שנקבע, ולהבטיח את שלום הסביבה הימית, בטיחות הדייגים, והמשק .
א.
איכון באמצעות מערכתVMS
•
.ספינות המכמורת פועלות במרחק רב מהחוף בשעות היום והלילה, במרחבי הים העצומים
נדרשת מערכת איכון על ספינות הדיג על-
מנת שניתן יהיה לוודא בבקרה מרחוק כי הן אינן
.גוררות רשת בתחום הצנרת האסור
•
כיום מותקנת בספינות המכמורת מערכת איכון מסוגAIS
אולם מערכת זו מופעלת
:וולונטרית, והשימוש בה לצרכי פיקוח הוא מוגבל מאוד מכמה סיבות
o
,אין חובת הדלקה של המערכת ולכן מרבית ספינות המכמורת לא משתמשות בה
.ובוודאי שלא ישתמשו בה בעודן מבצעות דיג באזור אסור
o
מכיוון שמדובר על מערכת המשדרת ב'קוד פתוח', יש קושי משפטי בשימוש בנתוני
.המערכת כראיות מסייעות לצרכי פיקוח ואכיפה
•
המענה הוא מערכת ייעודית לספינות דיגVMS
(
vessel monitoring system
) שמשדרת את
מיקום הספינה ליבשה ומהירות השיט שלה באופן
מוצפן הנקלט על-
.ידי גורמי הבקרה בלבד
•
זהו,אמצעי מקובל בעולם. כך, למשל בארה"ב
קיימת רגולציה פדרלית מאז2004
,
ובאיחוד
האירופי
מאז2005
, המחייבת כל ספינת דיג מעל12
מ' אורך בהתקנת מערכותVMS
.
באוסטרליה
רגולציה דומה שבתוקף משנת2005
מחייבת בהתקנתVMS
בכל ספינה באורך
10
.מ' ומעלה
•
נציבות הדיג בים התיכון (
GFCM
), המאגדת את
כל מ
דינות הים התיכון לרבות ישראל ,
קבעה כבר בשנת2009
7
סטנדרט מחייב של התקנת מערכותVMS
ו לאחר מכן קידמה החלטה
נוספת בנושא בשנת8
2014
.
•
כבר בשנת2018
, הגישה החברה להגנת הטבע למשרד החקלאות ולרשות הגז הטבעי עבודת
מטה בעניין שהוכנה על-
ידי חב' ייעוץTASC
[
מצורפת כנספח
ב.]
בעבודה גם היתה התייחסות
.לנושא שמירת דיני הפרטיות לא ברור מדוע בחלוף8
שנים, עדיין משרדי הממשלה מתקשים
לקדם את פתרון .המדף הזה
•
בשנת2019
קבעה הנציבות
כי מדינת ישראל מפרה את הסטנדרט הנ"ל בכך שלא הסדירה את
חובת התקנת מערכות ה-
VMS
ברגולציה המדינתית שלה9
, ובכך מאפשרת לספינות הדיג
.לשוט ללא כל יכולת בקרה ואכיפה של ממש
•
עלות ההתקנה של מערכתVMS
לכל ספינה הינו בין1500$
-
3,000$
, ועוד עלות חודשית
שוטפת של כ-
200
(תלוי במידת השימוש). העלות של התקנת המערכות על כל ספינות₪
המכמורת לא תעלה אפוא על200,000
₪
-
סכום זניח, בוודאי ביחס לסיכונים העצומים
.הנובעים מדיג המכמורת ,לכן יש להוסיף לתיקון התקנות את :הרכיבים הבאים
חובת התקנת מכשירי
איכון
1.
(א)
לא ידוג אדם דגים בספינת מכמורת או באמצעות מערך
.חכות צף, אלא אם כן הותקן בספינה מכשיר איכון תקין
""מכשיר איכון–
מכשיר מסוגVMS
(
Vessel Monitoring
System) המאכן באופן רציף את המיקום הגיאוגרפי של
הספינה באמצעות לו
וין ומשדר באמצעות אנטנת שידור
נתוני מיקום ומהירות בזמן אמת למרכז מידע ובקרת דיג
)(ב בעל הרישיון לדוג דגים אחראי לכך שמכשיר האיכון יפעל
באופן רציף וקבוע בכל עת שהספינה שטה, בין אם בעל הרישיון
.כאמור נמצא על הספינה ובין אם הוא לא נמצא על הספינה
)(ג לא ישחית אדם את מכשיר האיכון, לרבות את אנטנת
.)השידור שהותקנו בספינה לפי סעיף קטן (א
7 REC.MCS-GFCM/33/2009/7 concerning minimum standards for the establishment of a Vessel Monitoring
System (VMS) in the GFCM area
8 Resolution GFCM/38/2014/1 on Guidelines on VMS and related control systems in the GFCM area of
competence
9 GFCM, Report of the thirteenth session of the COMPLIANCE COMMITTEE, Tirana, Albania, 19 July 2019
)(ד נתגלתה תקלה במכשיר האיכון, יודיע על כך בעל הרישיון
לדוג דגים לפקיד הדיג הראשי, באופן מיידי; כל עוד לא תוקנה
התקלה, לא ידוג אדם אלא אם כן קיבל אישור מאת פקיד הדיג
הר אשי; אישור כאמור יהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על7
,ימים
,אלא אם כן החליט פקיד הדיג הראשי להאריך את תוקף האישור
.מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב
מרכז מידע ובקרת דיג
2.
)(א יוקם במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מרכז מידע ובקרת דיג
(להלן–
)מרכז מידע ובקרת דיג
לשם קבלה, עיבוד ושמירה של מידע
אלקטרוני המגיע ממכשירי האיכון.
)(ב מרכז מידע ובקרת דיג ינהל רישום של הנתונים המתקבלים
.ממכשירי האיכון
)(ג
במרכז מידע ובקרת דיג
ירוכזו הנתונים והדיווחים שהועברו
.אליו לפי הוראות חוק זה וכן נתונים נוספים שיקבע השר
)(ד השר ימנה, לפי המלצת פקיד הדיג הראשי, מבין עובדי האגף
לדיג ולחקלאות מים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, אדם שיהיה
.מנהל מרכז מידע ובקרת דיג
נוהל מכשירי איכון
3.
)(א פק
יד הדיג הראשי יפרסם באתר האינטרנט של משרד
החקלאות ופיתוח הכפר (בסעיף זה–
אתר המשרד) נוהל מכשירי
:איכון שיכלול את כל אלה
(1)
,המידע שיועבר מהספינה, לרבות שם ומספר ספינה
,מספר רישיון לדוג דגים, מיקום גיאוגרפי, מהירות, נתיב
;תאריך ושעה
(2)
רמת;הדיוק של מכשיר האיכון
(3)
;הגדרת מרווחי הזמן לשידור מיקומו של המכשיר
(4)
.משך זמן שמירת המידע במרכז מידע ובקרת דיג
)(ב השר יקבע את התנאים בהתקיימם אדם זכאי להיות ספק
מורשה של מכשירי איכון; שמות הספקים המורשים כאמור
יפורסמו באתר .המשרד
מהירות שיט מזערית
3
.ו
)(א
לא ישוט אדם בספינת מכמורת מתחת למהירות5
קשר
באזורים אסורים לדיג מכמורת בסעיף8(1
) לתקנות
חובת התקנת מערכת איכון מתאימה והפעלתה הרציפה מהווה רכיב הכרחי לכל מערך רגולטורי
,שנועד לאכוף את האיסור על דיג ברצועת הצנרת ובאזורים אחרים האסורים לדיג זה .
אסדרה חלקית
לא תאפשר אכיפה יעילה. מערכות ה-
VMS
מהוות פתרון מדף זול ויעיל, שמיושם בהצלחה בעולם .
ב.
הצורך בהטמעת מהירות שיט מינימלית עבור ספינות מכמורת באזורים האסורים לדיג מכמורת
התקנות המוצעות אינן אוסרות על שיט ספינות מכמורת בקרבת צנרת גז, אלא רק על דיג ועגינה
באזורים אלה (וזאת בהתאמה לאיסור שנקבע בתמ"א37
.)'ח
קשה מאוד לקבוע באמצעים של איכון, מכ"מ, או כל אמצעי "חכם" (שאינו מגע ישיר בין סירת
הפיקוח לבין ספינת המכמורת), בעיקר
בלילה ובלב ים – האם הספינה המצויה באזור האסור
.לדיג אכן מבצעת דיג, או רק חולפת באזור
הדרך המקובלת בעולם לוודא זאת היא לקבוע
מהירות שיט מינימלית
עבור ספינות מכמורת
באזורים שנקבעו כאסורים
לדיג . ספינת מכמורת הגוררת רשת
שטה
במהירות נמוכה יותר, ולכן
קביעת מהירות מינימום באזורים אלה היא אמצעי יעיל שיאפשר לגורמי הפיקוח לדעת האם
מדובר על ספינת דיג המבצעת דיג אסור (שטה במהירות נמוכה) או רק "חולפת" באזור זה. כך
ניתן יהיה להכווין את אמצעי הפיקוח למקומות הנכונים, ולחסוך עלויות ניכרו .ת
4.
פגמים וטעויות במסמך ה-
RIA
מעבר
ל
התעלמות ה-
RIA
,מסוגיית האיכון ומהירות השיט המינימלית ומהבעייתיות הסביבתית
,והקונפליקט המרחבי של דיג המכמורת.נבקש להצביע על מספר פגמים נוספים במסמך
א.
תועלות סביבתיות ממימוש האיסור המוצע
לצד התועלות הסביבתיות שצוינו ליישום האיסור המוצע על דיג מכמורת בקרבת קווי גז
(סעיפים34
ו-
58
למסמך הRIA
), לא ניתן להתעלם מהתועלות האקולוגיות המוכחות
.למהלך זה
לאיסור דיג מכמורת יש השפעה חיובית מוכחת על שיקום הפאונה של
ק רקעית הים בשטח שנאסר לגרירת רשתות. כך לגבי תכונות פיזיות (מורכבות) כימיות
(תכולת חומר אורגני) ואחרות של הקרקעית, שיקום אורגניזמים ישיבים כמו נוצות ים
וספוגים, ואורגניזמים דמרסליים מוגנים כמו בטאים ודגי סולית, והרכב החברה
האקולוגית בכללותה. נושא זה מוכר היט ב מהספרות המדעית, ונסקר בהרחבה
במסמכים שונים10
. תמוה שמסמך הRIA
.התעלם מסוגייה זו
ב.
חלופת השבתה כוללת של דיג המכמורת
חלופה זו נסקרה בצורה מוטה ומגמתית. לחלופה זו תועלות החורגות בהרבה מסוגיית
איסור דיג בקרבת צנרת גז. תועלות אלה נסקרו בהרחבה במסמכים שונים, והן בעלות
תועלת משקית מוכחת, הן למשק כולו (הוערכה בעבודה כלכלית בהיקף של למעלה מ800
מלש"ח–
,טאסק2013
), הן לסביבה ולטבע, ובעיקר–
עבור ענף הדיג שמרבית הדייגים
שלו נפגעים מדיג המכמורת11
.
,לא זו אף זו, ההגדרה של מדיניות זו כ"קיצונית" חוטאת לאמת. שהרי גם מסמך
,המדיניות למרחב הימי (מנהל התכנון2020
) המליץ, בתום עבודת מטה רחבה שכללה את
כל משרדי הממשלה ובעלי העניין הרלוונטיים, להפסיק את דיג המכמורת (תוך פיצוי
הדייגים). ההערכה של חברתTASC
לעלות מהלך זה, עבור16
ספינות מכמורת, היא כ-
32
מלש"ח, ולא48
מלש"ח כ
פי שנכתב בRIA
.
עוד, נקבע בRIA
(סעיף56.1
) כי איסור
"דיג מכמורת יביא ל ירידה
משמעותית
בהיצע הדגים שתביא
לעליה במחירים
ולתלות
בייבוא ובגידול דגי
בריכה". זו קביעה מופרכת במיוחד, שכן ידוע שענף המכמורת מספק
פחות מ-
1%
מצריכת הדגה בישראל
,(בר נחום2022
) .
5.
סיכום
יש
לקדם במסגרת תיקון התקנות מתווה
לסגירה משמעותית של הים לדיג מכמורת ,
בהתאם
להחלטת ועדת הכלכלה מחודש מאי2025. במסגרת זו, יש להתקין
איסור מרחבי נוסף על כל השטח
שמדרום לקו בת ים)(הצפוף בתשתיות גז, תקשורת, שטחי אש, שמורות טבע וחקלאות ימית
וממערב
לקו עומק70
'מ
(שעמוק ממנו פגיעת ספינות המכמורת בטבע הימי היא
חמורה
.)במיוחד
,במקביל:יש להטמיע בתקנות שני אמצעים משלימים חיוניים
1.
השלמה לתקנות-
חיוב ספינות המכמורת בהתקנת אמצעי איכון מסוגVMS
המאפשרים פיקוח
.לצד שמירה על פרטיות באמצעות שידור מקודד, במקובל בעולם
2.
השלמה לתקנות- חיוב במהירות שיט מינימלית באזורים האזורים לגרירת רשתות
מכמורת, כדי
.לאפשר פיקוח יעיל ומניעת דיג באזורים אסורים
10 https://bit.ly/3xfCIJY ; https://bit.ly/3B3oPRD; http://mafish.org.il/wp-
content/uploads/2016/03/Fishing_Nir_Stern_final.pdf
11 https://bit.ly/3B3oPRD
,בכבוד רב
אלון רוטשילד ,
מנהל תחום המגוון הביולוגי
החברה )להגנת הטבע (ע"ר
| הערכת היקף המינים המוגנים הנלכדים בדיג מכמורת בישראל1
הערכת היקף
המינים המוגנים
הנלכדים בדיג
מכמורת בישראל
תקציר לקובעי מדיניות
2026 פברואר
הערכת היקף
המינים המוגנים
הנלכדים בדיג
מכמורת בישראל
תקציר לקובעי מדיניות
2026 פברואר
| הערכת היקף המינים המוגנים הנלכדים בדיג מכמורת בישראל3
תקציר לקובעי מדיניות – הערכת היקף המינים המוגנים הנלכדים בדיג מכמורת בישראל
.1, ארז ירוחם, אלון רוטשילד1עתרת שבתאי :כתיבה
. דנה קרוגר:עיבוד נתונים
. כריש שנלכד בגרירת מכמורת מושלך חזרה למים. צילום: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים:תמונת השער
we amor :עיצוב
.2026 ,)כל הזכויות שמורות לחברה להגנת הטבע (ע"ר
http://mafish.org.il
www.mafish.org.il ). החצי הכחול, החברה להגנת הטבע (ע"ר1
> לחצו כאן להורדת הדוח המדעי המלא
| הערכת היקף המינים המוגנים הנלכדים בדיג מכמורת בישראל4
400,000
88
44.5%
53
פרטים של מינים
מוגנים נלכדים בצי
המכמורת המסחרי
* כל שנה- בישראל
פרטים של מינים
מוגנים נלכדים
בשעת גרירה
מ׳80 בעומק
)(ערך חציון
מהפרטים הם
ממינים
חסרי ערך מסחרי
פרטים של מינים
מוגנים נלכדים
בשעת גרירה
ממוצעת
* אקסטרפולציה של מספר הפרטים הנלכדים בשעת גרירה בממוצע במהלך הניטור הלאומי (בהתבסס על
מ'). היקף שעות הגרירה השנתי80- מ' ו60 ,' מ40 ברצועות העומקים2018 נתונים שנאספו החל משנת
.של צי המכמורת הוערך באופן שמרני
> לחצו כאן להורדת הדוח המדעי המלא
| הערכת היקף המינים המוגנים הנלכדים בדיג מכמורת בישראל5
?מהו דיג מכמורת
) הוא שיטתBottom trawling( דיג מכמורת קרקעית
.דיג במסגרתה ספינה גוררת רשת על קרקעית הים
דיג מכמורת נחשבת כשיטת הדיג ההרסנית ביותר
בעולם, מכיוון שיש לה סלקטיביות נמוכה, הלוכדת
טווח רחב של אורגניזמים ימיים שאינם מיני המטרה
של הדיג (כרישים, צבי ים, אלמוגים, ועוד). גודל
. סמ"ר מרובעים בלבד5-"העין" של הרשת קטן – כ
בפועל גודל העין קטן בהרבה בגלל מתיחת הרשת
– ובגלל סתימתה עם חול ויצורים שנלכדו. כלומר
.כל יצור כמעט ילכד ברשת
– כמחצית משלל המכמורת מוגדרת שלל לוואי
מינים שאין להם ערך מסחרי: מינים מוגנים, מינים
שאין להם ביקוש, ודגיגים צעירים מתחת לגודל
.רבייה ראשון, שהדיג שלהם אסור על פי חוק
:דיג המכמורת פוגע בבית הגידול של קרקעית הים
שתי "דלתות" המכמורת חורצות חריץ בקרקעית
ס"מ, תוך הסרת אורגניזמים2.5-הים, לעומק של כ
ישיבים ופגיעה במחילות ונבירות שהם בית הגידול
של יצורי קרקעית. בנוסף, כבל ברוחב מפתח של
מ' נגרר על גבי הקרקעית ופוגע באורגניזמים15-כ
.)הצמודים לקרקעית (דגי סחוס, אלמוגים, ועוד
.ספינת מכמורת. צילום: אלון רוטשילד
| הערכת היקף המינים המוגנים הנלכדים בדיג מכמורת בישראל6
.אברתן רחב שן, מין מוגן של דג סחוס, שנלכד ברשת מכמורת. צילום: ד"ר אביעד שיינין
| הערכת היקף המינים המוגנים הנלכדים בדיג מכמורת בישראל7
.2017 ,איור סכימטי של גרירת רשת במכמורת ישראלית. מותאם מתוך דוח הניטור הלאומי
| הערכת היקף המינים המוגנים הנלכדים בדיג מכמורת בישראל8
איור של גרירת רשת מכמורת על קרקעית הים. ניתן לראות את דלתות המכמורת חורצות את קרקע הים, ואת הרחפת ענן הסדימנט כתוצאה
.Ferdinand Oberle :מהגרירה תוך הסרת יצורים צמודי קרקעית. איור
| הערכת היקף המינים המוגנים הנלכדים בדיג מכמורת בישראל9
דיג המכמורת בישראל
?מהו מין מוגן
) בלבד0.5%( דיג המכמורת מספק כיום כחצי אחוז
מצריכת הדגה בישראל, ומפרנס כמה עשרות עובדים
.בלבד – חלקם עובדים זרים
למרות שהוערך כי דיג המכמורת פוגע במשאב
20 הדגה בהיקף של מאות מיליוני ש״ח על פני
), דיג המכמורת נהנה22014 'שנים (רוטשילד וחוב
– מסובסידיה על הדלק שמעניקה לו רשות המיסים
200,000- ממס הבלו בהיקף של כ69% הישבון של
.ש״ח למכמורתן בשנה
מין מוגן הוא מין שהוכרז על ידי השרה להגנת הסביבה
לחוק גנים לאומיים ושמורות טבע33 מתוקף סעיף
. החוק מגדיר איסור פגיעה במין מוגן1998 התשנ"ח
.אלא אם ניתן היתר מטעם רשות הטבע והגנים
נכנסו לתוקף תקנות שהגבילו את דיג2017 בשנת
המכמורת באזור המים הרדודים, שטחים סלעיים
40%-ובצפון המרחב הימי של ישראל, בהיקף של כ
משטח המרחב הימי, וכן וקבעו השבתה של הדיג
בעונת הקיץ. במסגרת מהלך זה, צומצם מספר
. ספינות, תוך פיצוי הדייגים16- ל27-רישיונות הדיג מ
החלה אכיפה יעילה של התקנות2018 באמצע שנת
.על ידי היחידה הימית של רשות הטבע והגנים
,לרבות השמדה, הריסה, שבירה, חבלה" פגיעה מוגדרת
קטיפה, עקירה, נטילה, שליה, הרעלה, שינויה של
צורה או של תנוחה טבעית של ערך טבע או הפרעה
."למהלך התפתחותו הטבעית, לרבייתו או לשמירתו
2. https://magazine.isees.org.il/?p=15821
| הערכת היקף המינים המוגנים הנלכדים בדיג מכמורת בישראל10
.נוצת ים (בעיגול כחול) ששרדה מעבר סמוך של רשת מכמורת (חריץ דלת המכמורת מסומן בחץ אדום). צילום: ד"ר אורית ברנע ורמי צדוק
, שני מיני צורבים שנמצא כי נלכדים במספרים גדולים בדיג,) (משמאלPennatula rubra (מימין) ונוצת היםAlcyonium palmatum אלמוג רך
. מ'. צילום: טל אידן, מעבדת פרופ' מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב, ורשות הטבע והגנים80 מכמורת בעומק
| הערכת היקף המינים המוגנים הנלכדים בדיג מכמורת בישראל11
?מה נבדק במחקר הנוכחי
ההשפעות ההרסניות של דיג מכמורת על הסביבה
,הימית מתועדות באופן נרחב בעולם מזה עשורים
וכוללות פגיעה בבתי גידול, במינים רגישים ומוגנים
ובתפקוד המערכת האקולוגית, כמו גם פגיעה
אקלימית בעקבות שחרור גזי חממה מהסדימנט. גם
בישראל תועדו לאורך השנים השפעות שליליות של
דיג המכמורת על הסביבה הימית, אולם לא נותחה
באופן שיטתי הפגיעה במינים מוגנים הנלכדים
.כשלל לוואי בדיג המכמורת
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בנתונים הנאספים
במסגרת תכנית הניטור הלאומית באמצעות ספינת
מכמורת מסחרית, בכדי להעריך את שיעור הלכידה
של בעלי חיים מוגנים הנלכדים על ידי צי המכמורת
.בים התיכון הישראלי
2014-2023 ניתחנו נתונים שנאספו בין השנים
,40 ,20 באמצעות גרירת רשת בעומקים קבועים של
, מ' מתחת לפני הים במהלך היום והלילה80- ו60
בשתי עונות בשנה. בהיעדר ניטור דיג שיטתי, זהו
בסיס הנתונים הרחב, הרציף והמהימן ביותר לגבי
.הרכב השלל הנלכד ברשת מכמורת בישראל
בשלב הראשון, חישבנו את שיעור הלכידה של•
.המינים המוגנים (שאינם פולשים) בגרירות הניטור
) בשלב השני, ביצענו אקסטרפולציה (חיוץ•
של שיעור המינים המוגנים הנלכדים בדיג
המכמורת המסחרי, בהתבסס על שיעור הלכידה
.שנצפה בגרירות הניטור
האקסטרפולציה בוצעה על סמך נתוני הניטור
ואילך, עבור מינים מוגנים ממוצא2018 משנת
,40 מקומי (לא מינים פולשים), ועבור העומקים
מ' בלבד. זאת על מנת לייצג את התנאים80- ו60
האופייניים לצי המכמורת הנוכחי ולתנאים
שלאחר אישור תקנות הדיג החדשות, האוסרות
.' מ20 דיג מכמורת בעומק
היקף שעות גרירת המכמורת בצי המסחרי הוערך
:באופן שמרני ביותר
רישיונות16 ספינות פעילות בלבד (מתוך11 º
.)קיימים
ימי דיג בשנה לכל ספינה (פחות מחצי170 º
.)מימות השנה
. שעות גרירה בכל יום דיג-4 º
.טחן עיטי, דג סחוס מקבוצת הבטאים. הבטאים הם דגים שוכני קרקעית, ולכן רגישים במיוחד לדיג מכמורת. צילום: אנדרי אהרונוב
| הערכת היקף המינים המוגנים הנלכדים בדיג מכמורת בישראל12
עיקרי הממצאים
2014-2023 בגרירות הניטור הלאומי בין השנים•
56- פרטים מ15,390 שעות סקר436.5-נלכדו ב
.מינים מוגנים
הפרטים הגבוה ביותר של מינים מוגנים היה מספר•
(נוצת ים, קרוב משפחהPennatula rubra מהמין
של האלמוגים הרכים, המוגדר על ידי ארגון שמירת
) ביםVU( פגיע- ) כמין בסיכוןIUCN( הטבע העולמי
. פרטים לאורך השנים9,933 התיכון) ממנו נלכדו
כמו כן, לאורך השנים נלכדו בגרירות הניטור מעל
. מינים מוגנים12- פרטים של דגי סחוס מ1,200
נלכדים , בשעה אחת של גרירת רשת מכמורת•
, פרטים של מינים מוגנים53-בממוצע למעלה מ
. דגי סחוס2 מתוכם
. שיעור לכידת מינים מוגנים בגרירת רשת מכמורת בעומקים שונים בנתוני הניטור הלאומי1
מ' נמצא שיעור לכידה גבוה80 בגרירות בעומק•
במיוחד של מינים מוגנים – בשעת גרירה נלכדים
מינים מוגנים (ערכי חציון לשעת4.7 - פרטים מ88
גרירה). מרבית פרטים אלו משתייכים לקבוצת
Pennatula הצורבים, ובמיוחד למין נוצת הים
.rubra
,' מ20 אכיפת ההגבלות על דיג המכמורת בעומק•
הובילה כפי הנראה לעלייה במספר פרטי הבטאים
.לשעת גרירה בעומק זה
.צבי ים שנלכדו ברשת מכמורת. צילום: איליה בסקין, רשות הטבע והגנים
| הערכת היקף המינים המוגנים הנלכדים בדיג מכמורת בישראל13
6.3
בע״ח מוגנים
לשעת גרירה
1.6
בע״ח מוגנים
לשעת גרירה
דגי גרם
דגי סחוס
קווצי עור
רכיכות
צורבים
18.7
בע״ח מוגנים
לשעת גרירה
105.3
בע״ח מוגנים
לשעת גרירה
פני המים
מ׳20 מ׳40 מ׳60 מ׳80
0.1
0.2
1
5
0.1
0.3
0.5
0.7
1.5
78.9
13.9
7.7
3.2
0.4
8.7
4.4
3.7
1.6
.מספר ממוצע של פרטים ממינים מוגנים מקבוצות שונות הנלכדים בשעת גרירה בעומקים השונים
| הערכת היקף המינים המוגנים הנלכדים בדיג מכמורת בישראל14
ממצאי האקסטרפולציה מצביעים על כך שבהערכה
פרטים של מינים400,000 שמרנית מאוד, לפחות
מוגנים נלכדים בדיג המכמורת בכל שנה – היקף
שאין כדוגמתו בפעילות אנושית אחרת בים התיכון
.הישראלי
על אף שרוב פרטים אלו מושלכים, כפי הנראה, בחזרה
לים, לאחר לכידה שלהם, לא קיים כיום בישראל
תיעוד שיטתי של שיעור השרידות שלהם לאחר
השחרור. מחקרים מאזורים אחרים בעולם הראו כי
גם אם פרטים אלו שורדים ועולים לסיפון בעודם
חיים, לאחר מספר שעות של גרירה ברשת (במקרים
. היקף מוערך של לכידת מינים מוגנים על ידי צי דיג המכמורת הישראלי2
רבים בתנאים של צפיפות ועקת חמצן), העלאה
– שלהם לפני המים מן העומק, וחשיפתם לאוויר
קיים סימן שאלה כבד לגבי יכולתם להתבסס שנית
בבית גידולם הטבעי, לשרוד ולהתרבות בהצלחה
לאחר השחרור. בעלי חיים אלו מצויים בעקה לאחר
לכידתם, ולכן עלולים להיות חשופים למגוון עקות
ופגיעים במיוחד לטריפה לאחר השלכתם חזרה
למים. יש לציין שממצאי הניתוח אינם כוללים לכידה
של צבי ים שידוע כי מתרחשת בפועל במהלך דיג
המכמורת בארץ, מכיוון שאלה לא נלכדו בסקרי
.הניטור הלאומי
11
סירות
170
יום בשנה
:הערכה שנתית שמרנית
מינים מוגנים 135
פרטים ממינים מוגנים 400,142
ק״ג ביומסה של פרטים מוגנים 23,188
4
שעות ביום
.הערכה של מספר המינים והפרטים המוגנים הנלכדים כל שנה על ידי צי המכמורת בישראל
ההערכה מתבססת על אקסטרפולציה של ערכי הפרטים והמינים המוגנים הנלכדים בשעת גרירה במהלך
.סקרי הניטור הלאומי
| הערכת היקף המינים המוגנים הנלכדים בדיג מכמורת בישראל15
מספר הפרטים המוגנים מקבוצות טקסונומיות שונות הנלכדים בשנה בממוצע על ידי סקרי הניטור (אפור) ובדיג מכמורת על ידי סירה בודדת
.(כתום) וכלל צי המכמורת (אדום) באקסטרפולציה שמרנית
| הערכת היקף המינים המוגנים הנלכדים בדיג מכמורת בישראל16
) מהפרטים שנלכדים בשעת גרירה44.8%( בערך חצי
.)הם ממינים חסרי ערך מסחרי (כולל מינים מוגנים
זאת, עוד מבלי שחושב אחוז הפרטים ממינים
מה- מסחריים, הקטנים מגודל המינימום המותר לדיג
שצפוי להגדיל עוד יותר את אחוז הפרטים שנחשבים
. חוסר היעילות של שיטת המכמורת3
כשלל לוואי בשעת גרירה אחת. זהו נתון, המצוי
בהלימה גם לנתונים של מחקרים קודמים בעולם
ובישראל, ומחזק את היותה של שיטת המכמורת
יצוין כי חלק ניכר.שיטה לא יעילה ולא סלקטיבית
.מאוד משלל הלוואי מורכב ממינים פולשים
55.5%
פרטים מסחריים
2.7%
פרטים מוגנים
41.8%
פרטים לא מסחריים
17.2%
מסחריים
פולשים39.7%
לא מסחריים
פולשים
56.2%
*ביומסה מסחרית
8.9%
ביומסה מוגנת
34.9%
ביומסה לא מסחרית
22.2%
מסחריים
פולשים31.8%
לא מסחריים
פולשים
. במקווקו – שיעור המינים הפולשים2023-2014 התפלגות הפרטים (ימין) והביומסה (שמאל) בממוצע לשעת גרירה בממוצע רב שנתי לשנים
%9 מכל קטגוריה. כמעט חצי מהביומסה שנלכדה בגרירות המכמורת במסגרת הניטור הלאומי מקורה במינים חסרי ערך מסחרי, כולל כמעט
ביומסה של מינים מוגנים. שיעור הביומסה של מינים בעלי ערך מסחרי כולל גם דגיגים מתחת לגודל רבייה, אך שיעור זה לא חושב כשלל לוואי
.במחקר הנוכחי
| הערכת היקף המינים המוגנים הנלכדים בדיג מכמורת בישראל17
מסקנות והמלצות
עבודה זו נשענת על בסיס הנתונים המהימן ביותר שקיים כיום בישראל לגבי היקף הלכידה של מינים מוגנים על•
.מידתית של פעילות זו בסביבה הימית-ידי גרירות מכמורת, ומדגימה את חוסר הסלקטיביות ואת הפגיעה הלא
מ' על מיני צורבים מוגנים ובעומק הרדוד על מיני בטאים80 ההשפעה המשמעותית של דיג המכמורת בעומק•
מוגנים, מתקפת את החשיבות של איסור דיג המכמורת במים הרדודים ומדגישה את הצורך בהרחבת האיסור
.על דיג מכמורת ברצועת העומק המזופוטי
,2016 הנזק הסביבתי עליו אחראי ענף דיג המכמורת בישראל, אפילו לאחר צמצומו במסגרת רפורמת שנת•
:הוא חמור מאוד
. פרטים בשנה, כפי שנמצא בניתוח זה400,000-היקף הלכידה העצום של מינים מוגנים – כ º
)3Levy et al 2015, צבי ים נפגעים בשנה1,300-נתוני עבר, שהעריכו השפעה קשה של דיג המכמורת על צבי ים (כ º
.)42020 'השפעה שלילית על דגיגים צעירים של מיני מטרה של הדיג הספורטיבי והחופי (ירוחם וחוב º
.מחקרים מהעולם שהדגימו פגיעה פיזית בבית הגידול, שינוי הרכב של חברות והשפעה אקלימית שלילית º
מאספקת 0.5%-נזקים אלה אינם מידתיים לתועלות המזעריות של ענף זה למשק, ותרומתו הזניחה של כ
.הדגה בישראל
ראוי כי קובעי המדיניות בישראל, ובראשם משרד החקלאות וביטחון
המזון, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר ורשות הטבע
,והגנים, יקדמו מהלך מיידי להשבתת צי דיג המכמורת במדינת ישראל
.תוך מתן פיצוי הולם לדייגים
מהלך זה ייטיב עם שאר משתמשי הים, לרבות הנופשים, הספורטאים
הימיים, הדייגים החופיים ודייגי הפנאי, ובמיוחד יאפשר השתקמות
ושימור של מערכת אקולוגית ימית משגשגת ובריאה. עד למימוש מתווה
זה, על פקיד הדיג הראשי במשרד החקלאות לסגור מיידית את רצועת
העומק המזופוטי לדיג מכמורת ולהסדיר את פעילות שיטת דיג זו במסגרת
.היתרי פגיעה בערכי טבע מוגנים מרשות הטבע והגנים
3. https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/09397140.2015.1101906
4. https://mafish.org.il/wp-content/uploads/2021/01/Sustainable-fisheries-management-in-Israel-SPNI-October-2021.pdf
| הערכת היקף המינים המוגנים הנלכדים בדיג מכמורת בישראל18
| הערכת היקף המינים המוגנים הנלכדים בדיג מכמורת בישראל19
> לחצו כאן להורדת הדוח המדעי המלא
SPNI| Jun-18
Energy, Utilities and Environment Practice
בחינת חלופות לאיכון ומערכות
מיקום בתחום הדיג בים התיכון
החברה להגנת הטבע-
הצגה
לרשות
הגז
הטבע
י
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
במסמך זה אנו מציעים בחינה של הצורך והכדאיות של הטמעת פתרון אכיפת דיג מבוסס מערכת
איכון ,
ומפרטים את המלצתנו להטמעה ואפיון של מערכת כזו
תמונת האכיפה העתידית המורכבת בים התיכון הישראלי מחייבת הטמעת מערכת איכון מתקדמת ,
כנהוג במרבית מוקדי
הדיג בעולם וגם בארגוןGFCM
חברה ישראל
המלצות מרכזיות
הטמעת מערכת ייעודית לאיכון ספינות מכמורת
ולונגליין(
VMS
)*
כפי
שנהוג ברחבי העולם
האתגר האכפתי צפוי להחמיר בעקבות הוספת תקנות דיג מבוססות
זמן ומיקום והתרבות שטחים אסורים לדיג בים התיכון
הבעיה
אכיפת הדיג בים התיכון כיום לוקה בחסר–
דיג מכמורת ולונגליין בלתי
מפוקחים גורמים לנזק רב בשל חוסר במיקוד אכיפתי ,
מיומנות וכוח אדם
2
1
הפתרון
2
*
Vessel monitoring system
גם בהינתן הגברת המיקוד והשקעה בכוח האדם והציוד–
לא ניתן
לבצע אכיפה יעילה בים התיכון על-
בסיס אמצעים מסורתיים בלבד3
המערכת תהווה אמצעי משלים ותומך למערך האכיפה העתידי ,
באמצעות הכוונת הכוחות לאזורים בהם קיים חשד להפרה
תאפשר אכיפה יעילה הן במים הטריטוריאליים והן במים הכלכליים ,
בעלות כלכלית נמוכה
2
1
3
הגדרת חובת תפעול ודיווח שוטף על-
בסיסVMS
על כל
ספינות המכמורת והלונגליין כמקובל בעולם
הגדרת אינטרוול דיווח של10
דקות באזורים אסורים לדיג
וברצועת חיץ ,
ושל שעה ביתר האזורים
חיוב התקנת מערכתVMSעל-בסיס רשימת ספקים מורשים
ניתן לבחון השתתפות המדינה בעלות התקנת המערכות
הקמת חדר בקרה ייעודי או התאמת חדר הבקרה של רספ" ן
יצירת מאגר מידע הכולל פרטי זיהוי של ספינות דיג ובעליהן ,
תוך
הגדרת גישה לכוחות הפיקוח והאכיפה בלבד
הגדרת תהליך אישור ומשכי זמן לשמירה ושימוש משפטי בנתונים על-
בסיס המקובל בעולם
חתירה לשינוי תקנות הדיג להגדרת אזורים אסורים לדיג כאזורים
אסורים לשיט ,
או לחלופין הגדרת מהירות שיט מינימאלית
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
תוכן
מבוא
סקירה בינלאומית
נקודות מרכזיות לאפיון מערכת בישראל
סיכום המלצות
3
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
שנים רבות של אכיפה לוקה בחסר הובילו לנזקים משמעותיים לים התיכון הישראלי
4
שטח המים הטריטוריאליים המפוקח בים התיכון
הישראלי הינו כ-
3,950קמ"ר ,
הנחלקים לשלושה
אזורי פיקוח :צפון ,מרכז ודרום
שטח האזור הכלכלי הבלעדי הינו25,139קמ"ר
נכון לשנת2015פעלו בשטח זה כ-
20
ספינות
מכמורת ,
מספר אשר צפוי להצטמצם בעקבות
נוהל התמיכה שמיושם בימים אלו
בנוסף לאלו ,ישנם כ-
300
כלי שיט מורשים לדיג
חופי והקפה וכ-
2000
בעלי רישיונות דיג אישיים
דיג מכמורת במי הים התיכון מחייב רישיון דיג
וכפוף למספר מגבלות רגולטוריות ובראשן תקנות
הדיג החדשות2016
המטילות מגבלות על הדיג
בזמן ובמרחב כמפורט באיור
חוף הים התיכון הישראלי משתרע על-
פני196ק"
מ ונחלק לשלושה אזורי פיקוח שנים רבות של אכיפה בלתי מספקת הובילו לנזקים
משמעותיים
במסגרת מסמך זה נבחן את הצורך בשילוב מערכות אכיפה מבוססות מיקום על אף העברת
האכיפה לאחריות רט"ג
עד ינואר2018
,
האכיפה על הדיג בים התיכון
הייתה באחריות יחידת הפיקוח על הצומח
והחי מטעם משרד החקלאות
שנים של היעדר מוטיבציה ,
מיקוד ומיומנות
ומיעוט אמצעי אכיפה הובילו לתופעות
שליליות רבות:
דיג בשיטות אסורות
פגיעה בהתחדשות הדגה
סכנות בטיחותיות למתרחצים
בחופים
פגיעה בחיות מוגנות
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
ענף דיג המכמורת ,בפרט ,
מהווה השפעה שלילית משמעותית על הסביבה הימית אשר מועצמת
בשל החוסר באכיפה יעילה במים העמוקים של מדינת ישראל
33%
33%
14%
2%
18%
מכמורת
חופי
הקפה
ספורטיבי
חצי משלל
המכמורת הינו
שלל מושלך
התפלגות השלל הכולל(מושלך ומסחרי )
בישראל לשנת2010
(באלפי טון)
פתרונות להפחתת הלחץ על הדגה צריכים להתמקד בראש ובראשונה בדיג המכמורת ובאכיפה במים העמוקים של מדינת
ישראל ,אשר צמצומו צפוי להוביל להגדלה ניכרת של התועלת למשק הישראלי
מקורות :נתוני אגף הדיג;הפרויקט הישראלי לניהול מקיים של הדיג בים התיכון ,
תכנית אסטרטגית לניהול הדיג בים התיכון(
2013
)
קבוצת דייגים קטנה(כ-
20בעלי רישיונות )
האחראית על
למעלה מ-
60%מהשלל הכולל1
שלל כולל :
4.4אלף טון
3
70%משלל המכמורת מתחת לגודל הדג המינימלי המותר ,
סוגיה
בעלת השפעות צולבות על מיני מטרה של דיג חופי וספורטיבי
2
שלל מושלך משמעותי–כ-
50%משלל המכמורת אינו מסחרי
תועלות ציבוריות הצפויות מהגברת האכיפה על
מכמורות
פגיעה קשה בסביבה הימית4
הגדלת גודל ואיכות השלל
הגנה על הסביבה הימית
הגברת בטיחות תשתיות
הגדלת השימוש הציבורי
במשאב על ידי קבוצות
דייגים גדולות
5
מאפייניו של דיג המכמורת מובילים לאתגר
אכיפה משמעותי
מתבצע לעיתים במים עמוקים ,
הרחק מאזורי
הפיקוח המסורתי–
לעתים אף מחוץ למים
הטריטוריאליים
מגבלות רגולציה לפי אזורים ועונות–
אזורים
נרחבים אסורים לדיג מכמורת בהיקף של כ-2
מיליון דונם על פי תקנות החדשות(
2016
)
מתבצע לעתים קרובות בלילה
מהווה סיכון לתשתיות ,בעיקר לצנרת הגז ,
בעקבות גרירת הרשת באופן בלתי מבוקר
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
בנוסף לפגיעה מדיג המכמורות ,
דיגLongline
(מערך חכות צף )
פוגע גם הוא במינים בסכנת הכחדה
באזורי המים העמוקים שאינם מפוקחים
דיג המכמורות ו-
Longlineמתבצע הרחק מעיני הפיקוח המסורתי ,
דבר המאפשר נזק בלתי הפיך לדגה במים הטריטוריאליים
והכלכליים של מדינת ישראל
Longline
הינו מערך של קרסים ופיתיונות מחוברים לחוט ראשי שממנו יוצאים
קרסים נוספים על מנת להגדיל את השלל שייתפס
דיגLonglineמתבצע במים עמוקים
מערך הקרסים הנמשכים מאחורי כלי השיט יכול להגיע לעשרות קילומטרים
מטרת דיג זה הינה דייג טורפים ולרוב מכוון לדיג טונה ,דגי חרב ,פוטית וכו'
העומקים בהם מבוצע דיגLongline
נעים בטווחים של20-80ק"
מ מחופי ישראל
דיג זה מבוצע בעונות מאי-
יוני באזור המים הכלכליים של מדינת ישראל
בישראל ישנם כ-
10כלי שיט מסחריים המורשים לדיג זה
דיג בלתי מבוקר ובלתי מבחין–
פגיעה משמעותית
במינים בסכנת הכחדה
Longline
(מערך חכות צף )
הינו שיטת דיג הכוללת שימוש במערך
קרסים צף
טונה כחולת הסנפיר ,מין בסכנת הכחדה עולמית ,
חולפת במים
הכלכליים של ישראל
ונידוגה שם על ידי דייגיLongline
הטונה הינה טורף ימי בעל חשיבות אדירה לשמירת האיזון האקולוגי
בים התיכון ,
והינו מין בסכנת הכחדה על פי האיגוד הבינלאומי לשמירת
הטבעIUCN
*
ישראל חתומה על אמנת ברצלונה להגנת הסביבה הימית והחופית בים
התיכון ואמנה זו מחייבת את ישראל לנהל ולווסת את הדיג של הטונה
הכחולה
לישראל תפקיד חשוב בשמירה על הטונה כחולת הסנפיר כיוון שדיג
הטונה בישראל מבוצע בעת עונת הרבייה שלה בים התיכון
טונה כחולת הסנפיר מבוקשת מאוד בקרב הדייגים בשל מחירה הגבוה
*
International Union for Conservation of Nature
דייגי ה-
Longline
צדים את טונה כחולת הסנפיר בצורה לא
מבוקרת ,תוך הפרת אמנת ברצלונה ואמנת המגוון הביולוגי
6
1
2מתבצע במים עמוקים הרחק ממערך הפיקוח והאכיפה
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
כיום ,
האחריות על האכיפה בים התיכון הינה על רשות הטבע
והגנים
גם לאחר העברת
האכיפה לרט"ג קיים צורך באמצעי אכיפה משלימים לאכיפה המסורתית על מנת לספק כיסוי מלא
7
2
אופן האכיפה לאחר המעבר לרט"ג יבוצע בשלבים הבאים סמכות האכיפה ממשרד החקלאות לרשות הטבע והגנים(רט"ג)
האמצעים העומדים לרשות רט"
ג לביצוע האכיפה בים התיכון כיום
כיום ישנם ארבעה צמדי פקחים
מטעם רט"
ג האמונים על אכיפת
שמורות טבע ,
כאשר ברשותם שלוש סירות בגודל6-7מטר ואופנוע ים
בהמשך צפוי להתווסף כלי
שיט אחד למים עמוקים
לרט"
ג מיומנות רבת שנים באכיפה–בפרט ,
היא אמונה על אכיפת ציד
ביבשה ;פעילות בעלת דימיון רב לדיג ימי
רט"ג הינו הגוף הבלעדי המבצע אכיפה במפרץ אילת על תקנות הדיג
אמונים על אכיפה בכל שמורות הטבע הימיות בים התיכון
שיפור המשילות בים התיכון על ידי הגברת האכיפה
ביצוע הסברה
חלוקת אזהרות
מבצעים ממוקדים ויצירת התרעה
שמירת מצב על ידי תכנית אכיפה סדורה
מקורות :
mafish.org.il
מסמך אכיפה(
הקמת יחידת אכיפה ימית
ברט"ג) ,
ראיון עם מר יגאל בן ארי
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
תמונת המצב המורכבת בים התיכון מייצרת אתגר אכיפתי משמעותי
8
אזורים אסורים לדיג-מראש הנקרה ועד חוף דור ,רכס ה-
80
מטר עומק בהתאם לתקנות
הדיג משנת2016
מגבלת עומק-אזור אסור לדיג מכמורת מתחת ל-
30מ '
החל משנת2017
עונת רבייה/
גיוס-איסור גורף על דיג מכמורת על-פני חודשיים במהלך עונת הגיוס/
רבייה
תמונת האכיפה העתידית מעלה צורך באמצעים מסייעים לאכיפה המסורתית
אזורים אסורים לדיג–תמונת מצב עתידית
כיום ,ישנם אזורים נרחבים האסורים לדיג מכמורת1
2
בשנים הקרובות צפויות להתווסף הגבלות נוספות המבוססות זמן ומקום
אזורים אסורים לדיג–
שמורות טבע חדשות ,רצועות חיץ סביב אסדות ,קווי גז ,
שטחי
אש וכלובי דגים
מגבלת עומק-אזור אסור לדיג מכמורת ומתחת ל-
40מ '
החל משנת2020
עונת רבייה/
גיוס-
איסור דיג למשך שלושה חודשיים החל משנת2020
הגבלות עתידיות על דייגיLonglineבמים הכלכליים
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
נראה כי מערך הפיקוח המתוכנן לא יאפשר כיסוי פיקוחי ואכיפתי מלא של השטח הרלוונטי ,
כאשר
במקביל המוטיבציה לדיג בניגוד לתקנות צפויה לעלות
9
מרבית אמצעי השיט הקיימים לאכיפה מסוגלים
לשוט רק עד3
מייל מהחוף–
יתר המים
הטריטוריאליים(
3-12מייל )
והמים הכלכליים ידרשו
כלי שיט נוספים המותאמים למים עמוקים
עושר דגה באזורים אסורים לדיג מכמורות
האכיפה המסורתית לא תוכל לתת כיסוי מלא לכלל השטח בכל זמן עם כניסת התקנות החדשות וצמצום מספר
ספינות המכמורת ,
המוטיבציה לדיג לא חוקי
צפויה לגבור
השתקמות הדגה תגדיל משמעותית
את הפדיון השעתי ביתר האזורים
1
2
גם ביתר האזורים ,
התקנות החדשות צפויות
להוביל להשתקמות הדגה ולגידול בשלל
מוטיבציה גבוהה לדיג לא חוקי בעונות
אסורות לדיג
אזורים אסורים לדיג(
מראש הנקרה ועד חוף
דור ,
שמורות הטבע המתוכננות ורכס הכורכר
ב-
80מטר )
יהיו עשירים יותר בדגה וממועטי
תחרות
מוטיבציה גבוהה מאד לגיחות דיג אסורות
באזורים אלו
מרבית המים הטריטוריאליים וכל המים
הכלכליים כמעט ואינם מכוסים
פיקוח באמצעים מסורתיים בלבד אינו
מספק כיסוי אופטימלי בלילה
לסירות הפיקוח יכולת מוגבלת לפקח בשעות
הלילה בשל הראות המוגבלת
גם בהינתן אמצעי תאורה מזהים ,
פעילות דיג
בלילה ניתנת לזיהוי רק מטווח קצר מאד
רק חלק קטן מהמים הטריטוריאליים ניתנים לפיקוח באמצעות הציוד הקיים
3
היעדר הפיקוח במים הכלכלים מעמיד
זנים מוגנים בסכנת הכחדה
זנים בסכנת הכחדה דוגמת הטונה כחולת הסנפיר
נידוגים במים הכלכליים ,
אשר אינם מפוקחים
כיום כלל
טווח אכיפה
בכלי שיט
קטנים–
עד3
מייל
מים
טריטוריאליים
מחוץ לטווח–
3
עד12מייל
מים כלכליים
–
12
מייל+
רק כ-
25%
מהמים הטריטוריאליים ניתנים
לפיקוח באמצעים הקיימים במהלך היום ;
בלילה ,אכיפה יעילה אינה אפשרית כלל
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
גם בהינתן כלי שיט למים עמוקים ,אכיפה יעילה בכלל המים הטריטוריאליים ובמים הכלכליים על-
בסיס שיטות פיקוח ואכיפה מסורתיות בלבד תדרוש השקעה אדירה בתשומות ומשאבים
*
ניתוחTASC
;הנחות מרכזיות :מהירות-
15קשר ,
טווח ראיה–
6ק"מ ביום /
3ק"
מ בלילה ,
עלות שכר–
14אלף ש"ח בחודש ,
תצרוכת דלק–
1ליטר ל-
10ק"מ ,
עלות
אחזקת סירה ועגלה שנתית–
5,800ש"ח בשנה ,עלות סירה למים עמוקים הינה כ-2מיליון ש"ח ,עלות כלי שיט רגיל–
300אלף ש"ח
**מרבית המים הכלכליים אינו משמש לדיג מכמורת ו-
Longline
10
84
168
252
GPS
3
2
1
3,950
2%
~
מספר
כלי שיט
4%
~
6%
~
100%
~
אחוז משטח
המים
הטרטוריאליים
מכוסה בלילה
35
3
מספר כלי שיט לאכיפה
גם בהסתכלות יומית ,באופן תיאורטי ,
סריקה מלאה של כלל שטחי המים הטריטוריאליים
תדרוש7
כלי שיט בעלות כוללת של4
מיליון₪בשנה
שטח מכוסה ביום
(אלפי קמ"ר)
שלוש סירות האכיפה הקיימות לרט"
ג אינן מסוגלות לבצע אכיפה
מעבר ל-
1,100קמ"ר ,
בשל מגבלת מים עמוקים
כל כלי שיט מתאים יאפשר כיסוי של168קמ"ר בשעה ,
לעומת מערכות איכון
על-
בסיסGPSהמאפשרות כיסוי מלא של כלל כלי השיט בכל רגע נתון
168
336
504
כיסוי שעתי במהלך היום*
,קמ"
ר
3,950
מספר
כלי שיט
אחוז משטח
המים
הטרטוריאליים
מכוסה ביום
GPS
3
2
1
4%
~
8%
~
12%
~
100%
~
7
ללא מערכות מבוססות מיקום ,
כיסוי מלא של המים הטריטוריאליים והכלכליים ידרוש מספר אדיר של כלי שיט ייעודיים
כיסוי שעתי במהלך הלילה*
,קמ"
ר
25
1.1
עלות אחזקה
ופחת שנתית
של3סירות:
כ-
1.1
מיליון₪
עלות אחזקה
ופחת שנתית
של7סירות:
כ-4
מיליון₪
שטח המים
הטרטוריאליים
4
שטח ימי מכוסה ביום(אלפי קמ"ר )ביחס למספר כלי שיט*
עלות אחזקה
ופחת שנתית של
35סירות :כ-
24.2
מיליון₪
שטח המים
הכלכליים **
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
לא תיתכן אכיפה אפקטיבית של הנהלים החדשים באמצעיים מסורתיים בלבד
11
מקורות :
תקנות הדיג8.9.2016משרד החקלאות ,
MAFISH
מסמך אכיפה(הקמת יחידת אכיפה ימית ברט"ג)
מערכות מעקב מאפשרות לשפר ולייעל באופן משמעותי את מערך האכיפה הימית;
קיים צורך בשילוב בין אכיפה מסורתית לזו
המבוססת על מערכות מיקום
חלק משמעותי מתקנות הדייג החדשות
מטילות מגבלות זמן ומיקום
תקנות חדשות אלו מחייבות לבחון מחדש
את תמהיל האכיפה בין אכיפה מסורתית
ומערכות מעקב מתקדמות
אמצעים מסורתיים-
סיורי פקחים על גבי סירות בים ,
סיורי פקחים בחוף /
מעגנות באופן
רכוב או רגלי
אמצעי מעקב מתקדמים-
מערכות
למעקב אחר כלי שיט על בסיס
לוויין/רדיו
תקנות דיג מבוססות זמן ומיקום גאוגרפי מעלות צורך בהטמעת מערכת מעקב
ובקרה למיקוד מאמצי האכיפה
איסור על דיג עם מיכל אוויר
איסור דיג מכמורת בין ראש הנקרא לחוף דור ,
באזורים
סלעיים ובשמורות טבע
הגבלת עומק של40-30
מטר עבור סירות מכמורת
איסור דיג מכמורת בציוד ייעודי לדיג בסלעים
השבתת הדיג במהלך עונת הרבייה /גיוס
הגבלת כמויות הדגים המותרים לדייגים ספורטיביים
גודל עין ברשת
התמודדות באמצעות
אמצעים מסורתיים תקנות הדיג החדשות התמודדות באמצעות
מערכות מיקום/איכון
הגבלות עתידיות על מכמורת ו-
Longline
במים הכלכליים
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
תוכן
מבוא
סקירה בינלאומית
נקודות מרכזיות לאפיון מערכת בישראל
סיכום המלצות
12
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
מערכות איכון מבוססות לוויין(VMS-Vessel Monitoring System)
הינן אמצעי אכיפה נפוץ
במרבית מוקדי הדיג המרכזיים בעולם
13
*אורך ספינת מכמורת ממוצעת בים התיכון הישראלי עומד על כ-
17מטר
**מקור :
Food And Agriculture Organization
,
GFCM
-
General Fisheries Commission for the Mediterranean
–
Resolution GFCM/38/2014/1 on Guidelines on VMS and related control systems in the GFCM area of competence, pp1
;
Resolution REC.MCS-GFCM/33/2009/7 minimum standards for the establishment of a…(VMS) in the GFCM area, pp1
מערכתVMS
*
הינה מערכתGPS
ותקשורת
לוויינית המותקנת על גבי סירות דיג ומשדרת למרכז
ניטור בחוף
המערכת מאפשרת לנטר את מיקומן של סירות דיג
רבות באמצעות חדר בקרה מרכזי
בניגוד למערכות אחרות ,
מערכתVMS
הינה
ייעודית לאכיפה–
מדווחת באופן רציף וקשה
למניפולציה
האיחוד האירופי מחייב שימוש ב-
VMS
עבור סירות
דיג בעלות אורך החל מ-
12מטר ומעלה*
בנוסף לאיחוד האירופי ,
VMSנפוצה בעוד כ-
15
מדינות נוספות ברחבי העולם
ה-
GFCM
(בו ישראל חברה חלקית )
מחייב את
המדינות החברות בו לעשות שימוש במערכת כבר
החל מינואר2013
**
מדינות ורשויות דיג אזוריות בעלות רגולציה מחייבתVMS
לפחות43
מדינות מחייבות התקנת מערכותVMS
בספינות דיג בינוניות וגדולות
המערכת מהווה סטנדרט עולמי לאכיפת דיג
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
מערכתVMS
משמשת כאמצעי אכיפה משלים וחלק ממאמץ אכיפה כולל
14
VMS
מסייעת לרשויות דיג בעולם לשמר
את משאב הדגה ואת הסביבה הימית
מיקוד אכיפה-
מאפשר בקרה על מספר רב של
כלי שיט באמצעות כלי שיט מועטים
אכיפה בתנאי טבע–
מאפשר אכיפה ביום
ובלילה ללאת תלות במזה"א או המרחק מהחוף
זמן אמת–
המערכת מספקת חיווי
מיידי על
הפרות ,
באופן שמאפשר אכיפה
מיידית
ראיות תומכות–סיוע בהרשעות
לווייןGPS
מאתר
את מיקום הסירה
העברת מיקום ,כיוון ,
מהירות ושם הסירה
העברת המידע
למרכז ניטור
במידה ומתבצעת הפרה–
הכוונת כוחות אכיפה
לוויין תקשורת לווייןGPS
מרכז לניטור תנועת הדייגים
משדר על גבי סירות דיג
כוחות אכיפה
תמונה המתקבלת במרכז לניטור תנועת הדייגים
1
2
3
4
VMS
מספקת מידע
מיידי ,מאובטח ואמין בנוגע למיקום ופעילות ספינות דיג
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
ארה"
ב
האיחוד
האירופי
אוסטרליה
בחנו שלושה מקרי בוחן של שימוש במערכותVMS
בעולם
15
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
השטח הימי של ארה"
ב הינו הגדול ביותר בעולם שנאכף באמצעות מערכתVMS
16
*
Office for Law Enforcement
מערכתVMS
אינה יכולה להחליף את כוחות האכיפה אך משפרת את יכולתם בצורה משמעותית
בארה"
ב קיימת רגולציה פדרלית המחייבת
VMS
מאז2004
האכיפה מתבצעת בחמישה אזורים בעלי תוכניות
עצמאיות
לכל אזור מרכז בקרה עצמאי
בסך הכל מנוטרות כ-
4,500
סירות
מאפייני השימוש במערכת
כל סירת דיג באורך12
מטר מחויבת
במערכתVMS
הפסקת הדיווח לצורך תיקון המערכת או כל סיבה
אחרת מצריך אישור מ-
NOAA
הגורם האמון על האכיפה הינו ה-
OLE
*
,
יחידת האכיפה
של ה-
National Marine Fisheries Service
(
NOAA
)
תפקיד המערכת במאמצי האכיפה
VMS
משמש כאמצעי משלים לכוחות האכיפה ולהכוונת כוחות הפיקוח
המידע אודות מיקום הספינות מוצלב עם מהירות הספינה על-מנת להצביע על פעילות דיג ,
אך מידע זה
אינו מהווה הוכחה לדיג
מאמץ האכיפה כולל אמצעים משלימים דוגמת משקיפי בטיחות שיכולים לספק עדות במקרה הצורך
המערכת יכולה להוות הוכחה להפרת תקנות בדבר אזורים אסורים לשיט
במאגר המידע של כל מחוז יכולה להתבצע הצלבה בין מזהה הסירה ושם הבעלים ,
אך לא נשמר מידע
אודות קברניטים או אנשי צוות
הגורמים החשופים למאגר המידע הינם ה-
NOAA
,
OLEומשמר החופים
המערכת פועלת באופן תמידי ומשדרת מיקום לפחות אחת לשעה
באזורים רגישים/בעלי מגבלות מיוחדות אינטרוול הדיווח מתקצר .כך למשל ,באזורי חיץ במפרץ מקסיקו ,
אינטרוול הדיווח הנדרש מתקצר ל-
15דקות ,
ובאזורים אסורים לדיג הדיווח מתבצע כל10
דקות
המידע המועבר מהסירה הוא שם הסירה ,מיקום ,מהירות ,
כיוון שעה ותאריך
בעלי הסירות נושאים בעלויות הכרוכות ברכישת ,התקנת ותפעול המערכות ,
ומחויבים לתקינותה
המערכת חייבת להירכש מספק מאושר על-ידי הגורם המפקח
מאפייני מאגר המידע
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
האיחוד האירופי מנחה את כלל מדינות האיחוד להטמיע מערכותVMS
במערך
האכיפה שלהן
17
*
Fisheries Monitoring Centre
**
Exclusive economic zone
***
Article 50(3) of Council Regulation (EC) No 1224/2009.
האיחוד האירופי מחייב שימוש במערכתVMS
משנת2005
באיחוד האירופי מפוקחות כ-
7,000
סירות דיג באמצעותVMS
לכל מדינה רגולציה ,רשויות וגופי אכיפה עצמאיים ,כאשר ה-
EFCAמתכלל את פעילותם
על-פי הנחיות האיחוד ,
כל סירת דיג מעל אורך12
מטר מחויבת
במערכתVMS בשטחן הימי של מדינות האיחוד
כל מדינה באיחוד מחויבת להקיםFMC
( *מרכז ניטור דייגים )
ולפקח
על שטח המים הטרטוריאליים והאזור הכלכלי הבלעדי שלה(
EEZ
)**
מרכז הניטור מחויב לפקח על כלל הסירות שבשטח הכלכלי
הבלעדי שלה
בנוסף ,
המרכז מחויב
לנטר כל סירת דיג המשויכות למדינה
European fisheries control agency (EFCA)
הינה הסוכנות
המקשרת בין הגופים במדינות תפקיד המערכת במאמצי האכיפה
על-פי הנחיות האיחוד ,אינטרוול הדיווח לא יפחת מ-
30
דקות(
אך יכול להיות קצר
יותר)
***
כמו-כן ,
ההנחיות מפרטות מגבלות מהירות מינימליות באזורים אסורים לצורך מניעת
אפשרות של דיג ,המתבצע במהירות שיט נמוכה
המידע המועבר בדיווח מסירת הדיג הינו תאריך ,שעה ,מיקום ,כיוון ושם הסירה
מאגר הנתונים בכלFMCיכיל פרטים אישיים כגון מספר מזהה לסירה ,
פרטי קשר
של בעל הסירה(שם וכתובת)
רק רשויות הדיג במדינות חשופות למידע ורשאיות להעביר אותו לרשות דיג של
מדינה נוספת ברשת מאובטחת ,
המידע נשמר במשך שבועיים ולאחר מכן נמחק
במקרה של הליכים משפטיים ניתן לשמור יותר משנתיים
הנחיות האיחוד אוסרות לשוט במהירות נמוכה מ-6
קשר באזורים אסורים לדיג
כאשרVMS
משמש לזיהוי מקרי חריגה
המידע המופק מ-
VMSמשמש למיקוד אכיפה בכלל המדינות הרלוונטיות ,
ואף
יכול לשמש כראיה באירלנד ,אנגליה ,
ספרד וצרפת(
לא קיים סטנדרט אחיד
באיחוד האירופי בנושא זה)
מאפייני השימוש במערכת
הדירקטיבה האירופאית מספקת קווים מנחים ליצירת מערך אכיפה הכולל ניטור באמצעותVMS
,
ומנחה כי שיט במהירות
נמוכה מ-6
קשר אסור באזורים האסורים לדיג
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
אוסטרליה הינה מדינה נוספת בעלת שטחי דיג העושה שימוש מנדטורי
ב-
VMS
18
הרשות האחראית על תחום הדיג באוסטרליה הינהAustralian
Fisheries Management Authority (AFMA)
ה-
AFMA
מפעילה תכנית אכיפה באמצעותVMSהכוללת כ-
500
סירות(קיימות תכניות מקומיות נוספות באחריות שלטון מקומי )
השטח שנאכף ע"
י המדינה הינו6מיליון קמ"
ר באמצעות סירות ומטוסים
האכיפה בים מתבצעת בהיבט מיקום סירת הדיג וטיב ההתאמה בין השלל
על הסירה למידע המדווח למערכת
באוסטרליה קיימת רגולציה המחייבתVMS
מאז שנת2004
תפקיד המערכת במאמצי האכיפה
המערכת מדווחת אחת לשעה
הדיווח מורכב מתאריך ,שעה ,מיקום ,כיוון שיט ,
מהירות ושם הסירה
ישנם10
ספקי מערכותVMS
מאושרים לשימוש באוסטרליה
הנתונים נשמרים במאגר מידע החשוף ל-
AFMA
בעל סירת הדיג נושא בעלויות המערכת ובאחריות לתקינותה
VMS
יכול לשמש כראיה בתביעה
באוסטרליה מתקיימת תוכנית משקיפים המסייעים באיסוף מידע על הדגה ,
המשקיפים הם אנשי ים או חוקרי ים ,ויכולים לתת עדות אמינה במקרה הצורך
הרשויות מוודאות כי הדייגים פועלים באזורים המותרים להם על פי רישיונם
VMS
הינו כלי אכיפה משלים
מאפייני השימוש במערכת
סירות דיג מסחרית מגודל של10
מטרים באוסטרליה מחויבת במערכת
VMS
בנוסף ,
קיימת חובת דיווח אלקטרוני בנוגע לדגים שנתפסו(כמויות ,
גדלים סוג הדג ואזור הדיג )
מקורות :
אתרAFMA
-
Australian Fisheries Management Authority – Satellite monitoring of fishing boats
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
בנוסף למערכתVMS
,
יש לבחון את היתכנות השימוש במערכתAIS
כאמצעי אכיפה משלים
19
כלי משלים ל-
VMS
–מהווה הוכחה תומכת ומספק נתונים להצלבה עם נתוני ה-
VMS
זולה יותר מ-
VMSוניתנת להרכבה על כלי שיט קטנים לטובת איסוף מידע אגרגטיבי
AIS
הינה סטנדרט גלובלי לזיהוי ומעקב אחר כלי
שיט
AIS
הינה מערכת למעקב אוטומטי הפועלת על בסיס
GPS
וגלי רדיו
המערכת נועדה למנוע התנגשויות באמצעות זיהוי כלי שיט
בזמן אמת
מידע אודות מיקום הסירות הינו חופשי(Open source)
–
פתוח לכלי שיט משתתפים באמצעות המערכת ולציבור
הרחב ברשת(כרוך בעלות שנתית)
החל מסוף שנת2004
,
רשות הספנות העולמית מחייבת
התקנת מערכתAIS
על גבי ספינות משא עם מטען מעל
300
טון או ספינות נוסעים ללא קשר לגודלם
מדינות רבות החלו לחייב התקנתAIS
גם בכלי שיט קטנים
בישראל קיימת חובת התקנתAISבכלי שיט גדולים ,
לרבות סירות המכמורת
*
NRDC - Enforcement Technology Options for California Marine Protected Areas, pp.3
ל-
AISערך רב במסגרת אכיפה ימית ,
אך היא אינה משמשת כאמצעי
איכון יחיד ללאVMS
1
המערכת לא מספקת פתרון אכיפה מיטבי לבדה בשל מספר סיבות :
המערכת מבוססת קוד פתוח והמידע אינו מאובטח–
פשוט למניפולציה
נשלטת על-
ידי צוות כלי השיט וניתן לכיבוי
המידע הינו פומבי ונגיש לכל החפץ בו–
יוצר קושי משפטי ומהווה תמריץ לכיבוי
המערכת על-
ידי סירות דיג ממניעים מסחריים
מגבלות טווח(
50
מייל ימי /
92ק"מ)
2
3
4
AIS may well have a greater role in enforcing protected areas in
the future. However, its open-source, unprotected data make it
less useful than VMS at this time for making a case in court*
:אולם ,יש ערך לשילובה כחלק ממערך אכיפה כולל:
על אף הדמיון בין המערכות ,
AISאינה מערכת ייעודית לאכיפה,
ולכן אינה יכולה להוות תחליף למערכת ייעודית כמוVMS
NRDC*
לא זוהו מדינות שבהןAIS
משמשת
ככלי אכיפה בלעדי לסירות דיג
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
תוכן
מבוא
סקירה בינלאומית
נקודות מרכזיות לאפיון מערכת בישראל
סיכום המלצות
20
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
אפיון מערכתVMSבאופן המיטבי לישראל דורש התייחסות למספר סוגיות מרכזיות
21
איזה מידע יידרשו כלי השיט להעביר ?
איזה מידע יישמר במאגר ולכמה זמן?
אילו גורמים יהיו חשופים למאגר ?
4מאפייני המערכת
באילו מערכות תשדורת(
Hardware
)יש להשתמש?
כיצד יש לאפיין את חדר הבקרה?
3בקרה ומאגר מידע
שאלות אלו תיבחנה לאור הניסיון הבינלאומי ובהתאם לנסיבות הייחודיות לישראל
כיצד יש להסדיר רגולטורית את השימוש במערכת?
כיצד יש לשלב את המערכת בפעילויות האכיפה האחרות?
באיזה אופן ייעשה שימוש משפטי בנתוני המערכת ?
1תפקיד המערכת במאמץ האכיפה הכולל
מהו אינטרוול הדיווח המתאים עבור ישראל?
אילו תקנות יש לקבוע בדבר אחריות כלי השיט להפעלה
ודיווחים שוטפים?
2מאפייני השימוש
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
שימוש משפטי בנתוניVMSנפוץ כיום בעולם תחת מספר מגבלות ,
אך הכנסתם לשימוש
כרוכה באתגרים משפטיים
22
לא קיים סטנדרט אחיד בהיבט המשפטי ,
אך
במרבית המדינות שנסקרו המערכת משמשת
כהוכחה בהיבט זמן ומיקום
VMS
משמש כהוכחה לשיט באזורים
אסורים בהיבט המיקום והזמן
המערכת קבילה בהיבט זמן ומיקום אך נדרשת הסדרת
"מכשיר ייעודי "
והסמכה לניתוח הנתונים
המערכת לא יכולה להוכיח שהתבצע דיג*
,
ולכן קיימת
עדיפות להגדרת אזורים"אסורים לשיט "
על פני אזורים
אסורים לדיג(כך ,ניתן להוכיח שהתבצעה עבירה)
עדיפות לקנסות מנהליים ולמשפט אזרחי על-
פני
משפט פלילי
תובנות מרכזיות
מעבר למתן אינדיקציה בזמן אמת לצורך הפניית כוחות ,
מערכי פיקוח על דיג ברחבי העולם עושים
שימוש משפטי בנתוניVMSכחלק ממאמצי האכיפה
כיום ,
השימוש המשפטי בנתוניVMSנפוץ בעולם ,
ונתוני המערכת קבילים כראיות במרבית המדינות
שנסקרו .עם זאת ,חשוב להתייחס לאתגרים המשפטיים שהשימוש מעלה:
יש להסדיר את מעמד המערכת ולוודא היתכנות משפטית על-
מנת לאפשר אימפקט מקסימלי למערכת
1
מכיוון שנתוני מיקום מבוססיVMSאינם מגובים בעדות ראייה ,
הם היוו במדינות מסוימות
Hearsay evidenceודרשו חוות דעת מומחה אודות אמינות הנתונים
כך למשל ,במקרה ההרשעה הראשון בארה"ב על-
בסיס נתוניVMS
,
מהנדס מטעם היצרן היווה עד
מומחה לתיקוף הראיות
מתוך כך ,במדינות רבות בעולם בוצעה חקיקה בנושא אשר מגדירה את ה-
VMSכ-"מכשיר ייעודי "
אשר אפשר את השימוש בנתונים במערכת המשפט ללא הצורך במומחה
בנוסף מדגישים כי ניתוח הנתונים ממערכתVMS
צריכה להיעשות על ידי אדם מוסמך לכך בטרם
הגשתם כראיה משפטית
קבילות כראייה בדבר כניסה לאזור אסור
2קבילות כראייה בדבר דיג לא חוקי
בניגוד לנתוני מיקום ,הוכחת דיג לא חוקי על-
בסיס נתוניVMSיוותר אתגר משמעותי
מהירות נמוכה משמשת ככלי חיווי בדבר דיג לא חוקי ,אך לא ניתן לבסס עליה לבדה הרשעה
1
*
VMSמשמש אמצעי למעקב אחר מיקום בלבד ,וככזה הוא אינו מספק מידע בדבר הפעילות על-גבי כלי השיט .
בעולם נעשה שימוש גם במערכות אחרות אשר משמשות להעברת
מידע בדבר פעילות דיג(e-monitoring)
,בין היתר באמצעות התקנת מצלמות על הסיפון .כך למשל ,
75
ספינות דיג באוסטרליה בתחום הפיקוח והבקרה שלAFMA
מצוידות
במערכת ניטור מבוססת מצלמות-
http://www.afma.gov.au/monitoring-enforcement/electronic-monitoring-program/
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
בהתאם להיתכנות המשפטית ,
קיימות מספר אפשרויות לשימוש במערכת במסגרת מאמץ
האכיפה הכולל
הסדרת תקנות תומכות תאפשר למקסם את האימפקט המשפטי של נתוניVMS
בישראל
א
ב
ברמה הבסיסית ,מערכת ה-
VMS
תשמש
להכוונת כוחות פיקוח ואיסוף ראיות
אפשרות שנייה :
הגדרת מהירות מינימלית לשיט באזורים וזמנים אסורים
לדיג
עדכון תקנות הדיג יאפשר לייעל את האכיפה
אפשרות ראשונה :איסור כניסת ספינות מכמורת לאזורים אסורים לדיג1
הגדרת האזורים האסורים לדיג כאזורים שאסורים לשיט ספינות
מכמורת תאפשר לאכוף את התקנות ללא נוכחות סירת פיקוח
במידה ותוקם התשתית המשפטית המתאימה ,
נתוני המיקום יהוו
ראייה מספקת להוכחת הפרה
לא יידרש להוכיח שהתבצע דיג
2
במידה ולא יתאפשר להגדיר אזורים אסורים לשיט ,
ניתן להגדיר
מהירות מינימאלית באזורים וזמנים אסורים לדיג
שיט במהירות נמוכה(המאפיינת דיג )יוכל לספק עילה להפרה
עדכון פקודת הדיג בנושא חובת התקנה ושימוש במערכת
VMSלסירות מכמורת ולוגליין
מיקום ספינות המכמורת ומהירותן יועברו למרכז בקרה ייעודי
איתור ספינה באזור אסור לדיג או בזמן אסור לדיג במהירות
נמוכה מ-6קשר תספק אינדיקציה לעבירה ,
אך לא הוכחה חד
משמעית*
במקרים של הפרה ,
סירת פיקוח תופנה למקום
בנוסף ,
נתוני המיקום יישמרו לשימוש משפטי במידת הצורך
כראייה תומכת
*
מבוסס על תקנות האיחוד האירופי
23
1
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
מאפיין חשוב של המערכת אותו יש להגדיר הינו אינטרוול הדיווח ,
קרי משך הזמן בין תשדורות
המיקום המבוצעות על-
ידי המערכת
24
אינטרוול קצר יותר מספק חיווי טוב יותר בדבר מיקום כלי השיט ובכך משפר
את האכיפה ,
אך הוא כרוך בעלויות תקשורת גבוהות יותר
על-פי סקירה בינלאומית ,עולה כי באזורים שאינם רגישים ,
אינטרוול הדיווח
המקובל עומד על שעה
באזורים רגישים אינטרוול הדיווח יורד לרמה של10-15דקות
ניתן לאפיין את המערכת כך שאינטרוול הדיווח ישתנה באופן אוטומטי עם
מעבר בין אזורים
משך הזמן בין תשדורות מיקום נקבע על-פי מידת הרגישות של האזור
כך למשל ,
במפרץ מקסיקו אינטרוול הדיווח נע בין10-60
דקות
באזורים שונים
שטח
אינטרוול דיווח
רגיל
כ-
700,000קמ"ר60דקות
רצועת חיץ
לא ידוע15דקות
אזור אסור
לדיג
כ-
31,500קמ"ר10דקות
אינטרוול דיווח קצר מספק יכולת אכיפה מדויקת יותר באזורים
רגישים ,
אך כרוך בעלות גבוהה יותר
באזורים אסורים לדיג ,
אינטרוול דיווח קצר נועד למנוע תזמון גיחות דיג קצרות
באזורים אסורים
עם זאת ,
הגדלת מספר התשדורות בשעה כרוכה בעלות תפעול גבוהה יותר
כך למשל ,
עלות חבילת תקשורת של מפעיל לדוגמה(
Skymate
)
עומדת על
22
$לחבילה חודשית המאפשרת אינטרוול שעתי ,
לעומת74
$
לחבילה חודשית
המאפשרת גם אינטרוול של10
דקות לחודש מלא שכולל ימי עבודה בני12
שעות
2
אזורי דיג במפרץ מקסיקו
אינטרוול דיווח-
10דקות
אינטרוול דיווח-
שעה
*
עלות שליחת מיקום עומדת על3-5.5סנט ,כתלות בגודל החבילה ;מכאן שעלות אינטרוול של עשר דקות יכולה לעמוד על פחות מ-
20
סנט לשעה
אינטרוול דיווח קצר כרוך אמנם בעלות נוספת ,
אך מאפשר פיקוח ואכיפה יעילים יותר
השטח המסומן גדול
פי10
משטח המים
הטריטוריאליים של
מדינת ישראל
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
מוצע להגדיר בישראל אינטרוול דיווח של עשר דקות באזורים רגישים ,
ושל שעה ביתר
האזורים
באפיון המערכת בישראל ,
מוצע להגדיר אינטרוול דיווח של10
דקות באזור ראש הנקרה
ועד חוף דור ,בשמורות הטבע שאסורות לדיג ובאזור חיץ סביב אזורים אלו
אזורים אסורים לדיג מכמורת ואזורי החיץ
2
אפיון אינטרוול דיווח בחלוקה לשלושה סוגי אזורים יבטיח יחס מיטבי בין יעילות הפיקוח ועלויות התפעול
25
כמו-כן ,
יש להגדיר תקנות בדבר חובת שידור שוטף ממערכתVMS
אחריות על תקינות המערכת ושידורים שוטפים תוטל על בעלי כלי השיט
הטלת חובת דיווח מיידית בדבר תקלות טכניות
כיבוי המערכת לצורך תחזוקה ידרוש עדכון ואישור
א
ב
ג
שטח אסור לדיג
אזור חיץ
יתר האזורים
אינטרוול הדיווח המוצע–
10
דקות
אזורים אסורים לדיג מכמורת ,עומק מינימלי לדיג ,
שמורות טבע ,צינורות גז ,שטחי אש וכלובי דגים
אינטרוול דיוווח מוצע–
10
דקות
רוחב רצועת החיץ המוצע הינו כ-
15ק"
מ(כחצי שעת שיט )
דיווח שעתי
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
על-מנת לבחון את ההשלכות המשפטיות של שימוש ב-
VMSמבחינת דיני פרטיות ,
בחנו את
מאפייני השימוש בארה"
ב ובאיחוד האירופי
מבחינת מקרי הבוחן בעולם ,
עולה כי שימוש במערכתVMS
ויצירת מאגר נתוני מיקום ופרטי בדבר בעלי כלי השיט אינו מייצר
קושי משפטי מבחינת דיני פרטיות ,כל עוד לא מבוצע מעקב אחר צוות כלי השיט והגישה למאגר מוגבלת לגורמי אכיפה***
26
מי חשוף למאגר?
NOAA, OLEומשמר החופים
פרטי זיהוי כלי השיט :שם ,מספר זיהוי
פרטי רישיון המזוהה עם כלי השיט :
מספר
רישיון ,סוג רשיון
פרטי בעלים :שם ,מספר טלפון ,
מייל
דיווחVMS
:מיקום ,מהירות ,
כיוון(
בזמן
אמת ועבר)
FMC
,
DG MARE
וכוחות אכיפה המקומיים*
בשני המקרים הגורמים החשופים
למידע מהמאגר הינם רשויות הדיג
וגורמי האכיפה בלבד
לכמה זמן נשמר
המידע?
המידע מוחזק במשך שבועיים ולאחר
מכן נמחק
במקרים ספציפים של חקירה או חשד
המידע יכול להיות מוחזק עד שנתיים
הן באיחוד האירופי והן בארה"
ב
המידע שנאסף הינו על בעל כלי
השיט ואינו על הצוות המתפעל
בארה"
ב ישנם פרטי זיהוי מפורטים
יותר אודות בעל כלי השיט
פרטי המידע שנאספים מוגדרים
כמידע סודי
המידע נשמר ל-
90
ימים
במקרה של חקירה המידע ישמר לזמן רב
יותר ,
ויהיה מחוייב ברישום סיבת שימור
המידע במערכת המידע הפנימית
(
LEADS
)**
קיים הבדל באורך הזמן המינימלי
שהרשויות מחזיקות את המידע
בשני מקרי הבוחן ניתן לשמור את
המידע לזמן ארוך יותר במקרה של
חקירה
אילו פרטים
נאספים במאגר
המידע?
*משתנה בין מדינה למדינה ,
DG MARE
פקיד הדיג באיחוד האירופי
**
Law Enforcement Accessible Database System
***
ראה מקרה בוחן מתחום התחבורה הציבורית בנספח
ארה"ב איחוד האירופי תובנות מרכזיות
כמו בארה"ב ,
למעט פרטי הקשר של
הבעלים(טלפון ומייל)
בנוסף למאגר המנוהל על-
ידי כל
מדינה ,
פרטי הזיהוי של כלי השיט
נשמרים גם במאגר מרכזי של האיחוד
לטובת העברת מידע בין מדינות
3
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
הטמעת המערכת כרוכה ברכישת ציוד קצה ייעודי לכל כלי שיט
27
עלות התקנת מערכותVMS
על כלל ספינות המכמורת בישראל תעמוד על100
עד200אש"
ח
בכל אחד ממקרי הבוחן שנסקרו ,
עלות הציוד ועלות התפעול
החודשי מושת על מפעיל כלי השיט
בנוסף ,
הגוף האמון על האכיפה מפרסם רשימת ספקי ציוד
מורשים
ספקי ציוד נדרשים לעמוד במספר פרמטרים ,
דוגמת רמת
אבטחה ,רמת שירות ותחזוקה ,
אמינות וכדומה
*
מערכתCLSנחשבת ליקרה יחסית ;קיימות מערכות מאושרות על-ידי ה-
NOAA
בעלות של1,500
$
**
כאשר כל הודעה מעבר לחבילה בעלות של1.25
$ל-
Kilobyte
Skymate I1500 VMS
McMurdo FMCT/G1
CLS America Triton Advanced
CLS America Thorium TST A2.0
CLS America Thorium LEO A2.0
Faria WatchDog 750VMS (with Messaging
Terminal)
Network Innovations - Sailor VMS Gold2
Network Innovations – Sailor VMS Gold Plus
ספקים מורשים ,
NOAA
(מפרץ מקסיקו)
מסקירת המערכות עולה כי לא קיימים הבדלים משמעותיים בין הצעות הערך
מערכת לדוגמהCLS America Thorium TST A2.0
עלות חד פעמית של2,999
$לקנית המערכת*
עלות חודשית מינימלית בסך45
$
כנדרש בחוק
(הודעה אחת לשעה)**
בנוסף המערכת מציעה ערך מוסף לדייגים
בדמות פונקציות נוספות דוגמאת משלוח מיילים ,
מידע אודות מזג האוויר וכו'
4
מערכתVMSכוללת אמצעי קלט למיקום ואמצעי קלט ופלט לתקשורת ,
מערכת עיבוד
מידע ,סוללה מובנת ,
חיווט וסורגים עם מספר זיהוי יחודי עבור המערכת
המערכות מתקשרות באופן שוטף עם חדר הבקרה בהתאם להגדרות הגוף המפקח
ההבדלים בין המערכות הינם בעיקר בפונקציות הנוספות אותן הן מציעות למשתמשים–
הודעות טקסט ,מיילים ,מידע על מחירי דגים ,מזג האוויר ,
אפשרות לניהול ספר דיג על
בסיס המערכת ועוד
טווח המחירים לרכישת מערכת והתקנתה עומד על כ-
1,500
$-
3,000
;$
העלות החודשית
נעה בטווח של22
$-
74
$בתלות ברמת הדיווח שתיבחר
יש לשקול אפשרות סבסוד על ידי הפחתת אגרה שנתית דבר אשר יקדם את התהליך
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
בנוסף ,
יש להקים חדר בקרה ולרכוש תוכנת ניטור לריכוז הנתונים
28
עלות אחזקת חדר בקרה הכולל כוח אדם ותוכנת שליטה צפויה לעמוד על מספר מאות אלפי שקלים
אכיפה באמצעותVMSדורשת חדר בקרה ייעודי
על חדר הבקרה לכלול את החומרה והתוכנה הייעודיים ואת היכולת להכווין כוחות
פיקוח ,כמו-גם כוח אדם האחראי על מעקב שוטף*
יש לנהל הרשאות באופן יסודי אודות המורשים להכינס לחדר זה עקב המידע בסודי
אודות מיקום הסירות והמידע
הגדרות המערכת ,דוגמת אזורים אסורים לדיג ,אזורי חיץ ומרווחי דיווח ,
מאופיינים
באופן מרכזי דרך חדר הבקרה ומתוקשרים לכלי השיט השונים באופן אוטומטי
מעבר לציוד הבקרה ,השימוש במערכת דורש גם תוכנת בקרה ,
אשר מסופקת לרוב
על-ידי ספק ציוד הבקרה
על-בסיס סקירה ראשונית ,
עלות רישיון לתוכנת בקרה ייעודית צפויה לעמוד על
מספר עשרות אלפי דולרים לשנה**
מערכת שליטה לדוגמה–
Themis
(בשימוש בכ-
20מדינות)
מערכת הכוללת ציוד בקרה(מוניטורים ,משדרים )
ותוכנת
שליטה מרכזית
המערכת מאפשרת הצגת כלל כלי השיט הנדרשים בחיווי זמן
אמת
ניהול מספר אזורים מוגבלים לדיג ,
והתאמת התרעות
ספציפיות לכל תא שטח
יכולת לנהל את מאגר הנתונים האלקטרוני מתוך ספרי הדיג
מיטבי לניהול מאמצי חיפוש והצלה
4
יש לבחון אפשרות שימוש בחדר הבקרה של רספ"ן
לרשות רספ"
ן חדר בקרה מצויד ומאויש24/7
שימוש בחדר בקרה זה יספק חיסכון משמעותי בשימוש בציוד ויכולות תקשורת
ל-
VMS
*משיחה עם ספק רלוונטי עולה כי קיימת אפשרות טכנית להעביר התראות על הפרות ישירות לפקחים ללא איוש חדר בקרה ,
אך לא נמצאו דוגמאות מהעולם בהן לא נעשה
שימוש בחדר בקרה ;בהינתן היתכנות משפטית ,
מערכת כזו תוכל לחסוך מאות אלפי₪
בשנה בעלויות כוח אדם
**
חברתVisma
מציעה תוכנתvTrack
בסכום של52.5אלף דולר בשנה הראשונה ו-
42.5אלף דולר בשנה השנייה
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
תוכן
מבוא
סקירה בינלאומית
נקודות מרכזיות לאפיון מערכת בישראל
סיכום והמלצות
29
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
לסיכום ,לאור תמונת האכיפה העתידית ועל בסיס סקירה בינלאומית ,
מוצע לפעול להטמעת
מערכתVMS
בישראל
30
כיסוי מלא באמצעים מסורתיים של כלל המים הטריטוריאליים ,
ועל
אחת כמה וכמה המים הכלכליים ,
ידרוש תשומות אדירות ואינו כדאי
כלכלית
לא ניתן להגיע לאכיפה מקיפה ויעילה בים התיכון ללא
שימוש במערכת איכון מבוססתGPS
מערכתVMS
מהווהBest Practice
וסטנדרט עולמי
בשימוש במעל43מדינות
ניסיון בינלאומי מוכח של כ-
20
שנה
מעוגנת בחקיקה באיחוד האירופי ,ארה"ב ,מדינות ה-
GFCM
ומדינות רבות
נוספות
כלי רגולטורי ייעודי–אמין ,בטוח ובלתי ניתן למניפולציה
אכיפה באמצעותVMS
:*
2
4
אכיפה ללאVMS
:***
*ראה נספח להנחות התחשיב
כיום ,
אכיפת הדיג בים התיכון לוקה בחסר ומאפשרת נזק
כבד לדגה
חוסר בכוח אדם ,ציוד ,ידע מקצועי ומיקוד ,כמו-גם מוטיבציה נמוכה ,
מובילים לפעילות מצומצמת וספורדית
המצב הקיים מוביל לדיג בצורות אסורות ,
נזק לסביבה הימית ולזנים
בסכנה ולסכנה לציבור ,
בין היתר בשל סכנה לתשתיות ימיות דוגמת
תשתית הגז
בעתיד הקרוב האכיפה צפויה לעבור לאחריות רט"ג ,
אך
תמונת האכיפה העתידית מציבה אתגרים משמעותיים
1
אכיפת הדיג בים התיכון צפויה לעבור לאחריות רט"ג ,
אשר מחזיקים
בידע המקצועי ובניסיון הנדרשים לאכיפה ימית
מערך האכיפה צפוי להתעבות ,
תוך תוספת כוח אדם וכלי שיט
אולם ,
תמונת האכיפה העתידית צפויה להיות סבוכה עקב ריבוי
אזורים אסורים לדיג ,מגבלות על דיג בעונת הרבייה/
גיוס ושיקום
הדגה אשר מייצר תמריץ לדיג לא חוקי
3
יש לפעול להטמעתVMSבספינות מכמורת ולונגליין ,
תוך עדכון
פקודת הדיג ויצירת רגולציה תומכת
פתרון של הטמעת מערכתVMSהינו היעיל והכלכלי ביותר ויאפשר לאכוף את התקנות בכל המרחב הימי של מדינת ישראל
**
תחת הנחה כי ניתן לבצע שימוש בנכסי חדר הבקרה של
רספ"ן .גם במידה ותרחיש זה אינו אפשרי ,הפערים הכלכליים בין החלופות גבוהים
***הרחבת מערך הפיקוח ב-4
סירות מותאמות למים עמוקים(
ראה שקף9והרחבה בנספח)
כיסוי מלא ,
גם של המים
הכלכליים
כדאי כלכלית-השקעה של
כ-
250
אלף₪
ועלות שנתית של
כ-
600
אלף₪
**
כיסוי ספורדי של המים
הטריטוריאליים בלבד ,רק בשעות היום
לא כדאי כלכלית-השקעה של כ-8
מש"ח ועלות שנתית נוספת של כ-
3.7
מש"
ח
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
סיכום המלצות מרכזיות לאפיון המערכת
31
שילוב המערכת במאמץ האכיפה הכולל ככלי חיווי
להפרות ואמצעי להכוונת כוחות
חתירה לשינוי תקנות הדיג-
הגדרת אזורים אסורים לדיג
ו/או מהירות מינימאלית
1תפקיד המערכת במאמץ האכיפה הכולל
יצירת מאגר מידע הכולל פרטי זיהוי של ספינות דיג ובעליהן ,
תוך הגדרת גישה לכוחות הפיקוח והאכיפה בלבד
הגדרת תהליך אישור ומשכי זמן לשמירה ושימוש משפטי
בנתונים על-
בסיס המקובל בעולם
3בקרה ומאגר מידע
חיוב התקנת מערכתVMSעל-בסיס רשימת ספקים מורשים
ניתן לבחון השתתפות המדינה בעלות התקנת המערכות לאור העלויות
הנמוכות והאינטרס של המדינה בזירוז וייעול התהליך תוך הפחתת
אגרות לשנה או שנתיים
השקעה בהקמת חדר בקרה ייעודי או התאמת חדר הבקרה של
רספ"ן ;לחילופין ,ניתן לבחון אפשרות העברת מידע ישירות לפקח*
4מאפייני המערכת
הגדרת חובת תפעול ודיווח שוטף על-
בסיסVMS
הגדרת אינטרוול דיווח על-פי אזורים:
אזורים אסורים לדיג–
10דקות
רצועת חיץ–
10דקות
יתר האזורים–
שעה
2מאפייני השימוש
לאור העלויות הנמוכות והאינטרס של המדינה בזירוז וייעול התהליך ,
מוצע לבחון השתתפות חלקית או מלאה של המדינה
בעלויות רכישת ,התקנת ותפעול המערכות על-
בסיס הפחתת אגרות לשנה או שנתיים
*משיחה עם ספק רלוונטי עולה כי קיימת אפשרות טכנית להעביר התראות על הפרות ישירות לפקחים ללא איוש חדר בקרה ,
אך לא נמצאו דוגמאות מהעולם
בהן לא נעשה שימוש בחדר בקרה ;בהינתן היתכנות משפטית ,
מערכת כזו תוכל לחסוך מאות אלפי₪
בשנה בעלויות כוח אדם
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
סיכום עדכונים נדרשים לפקודת הדיג והסדרת רגולציה
32
חובת התקנתVMS
מאושר בכלי שיט המיועדים
לדיג מכמורת ו-
Longline
או כלי שיט לדיג מעל
אורך12
מטר
התקנה באחריות כלי השיט על-
בסיס הפנייה
למפרט ולספק מורשה
אחריות בעלי כלי השיט לתחזוקה ותקינות
המערכת
חובת דיווח שוטף–אחת ל-
10
דקות באזורים
אסורים לדיג וברצועת חיץ ברוחב15ק"מ ,
ואחת
לשעה באזורים אחרים
כיבוי המערכת/
תקלות ידרשו את עדכון הגורם
האחראי וקבלת אישור ,
שיט עם מערכת תקולה
מהווה עבירה
מוצע לסבסד את עלות התקנת המערכות
באמצעות קיזוז אל מול האגרה השנתית
עדכונים נדרשים לפקודת הדיג התאמת פקודת הדיג ליכולות המערכת
תאפשר אכיפה אופטימלית
הסדרת רגולציה נדרשת
יצירת מאגר מאובטח לנתוני מיקום ופרטים
מזהים אודות בעלי כלי השיט
הסדרת משך שמירת הנתונים במאגר והליך
לשמירת נתונים במקרה חקירה
הסדרת הגורמים בעלי הגישה למאגר–
פיצו"ח ,רט"
ג
הסדרת המעמד של מערכתVMSכ"
כלי
ייעודי "
לשם הבטחת קבילות הנתונים
כהוכחה למיקום וזמן
הקמת חדר בקרה או הגדרת חדר הבקרה
של רספ"ן כייעודי לנושא*
מכיוון שהמערכת לא יכולה להוכיח דיג ,
לא
ניתן יהיה לאכוף דיג במקומות אסורים ללא
אמצעי אכיפה נוספים
הגדרת אזורים אלו כאסורים לשיט תאפשר
אכיפה יעילה באמצעות המערכת בלבד
עדיפות ראשונה :
הסבת אזורים אסורים
לדיג לאזורים אסורים לשיט
עדיפות שנייה :
הגדרת מהירות מינימלית
באזורים אסורים לדיג
הגדרת מהירות מינימלית של6
קשר(
מעל
המהירות הנדרשת לדיג )
תאפשר להוכיח
פעילות אסורה באמצעות המערכת
*ראה נספח
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
תוכן
נספחים :
אומדן תקציב
מקרה בוחן מתחום התחבורה הציבורית
33
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
34
מערכותVMS
–
התקנה ב-
17ספינות מכמורת
עלות מערכת2,200
$
(כ-
7,700
₪
)
עלות תקשורת שנתית2,100
₪
*
סה"
כ העלות החד פעמית לכלל הספינות מסתכמת
בכ-
130,000
₪
סה"כ עלות התקשורת לכלל הספינות הינה כ-
36
אלף₪לשנה
חדר בקרה–
קיימת אי וודאות בשלב זה לגבי עלות הקמת חדר הבקרה ;
ככל הנראה ניתן
יהיה להתבסס על נכסי רספ"ן
עלות תוכנה שנתית לחדר בקרה כ-
47,500
$בממוצע
עלות שנתית כוח אדם המאייש את חדר הבקרה הינה כ-
430,000
₪
**
סה"
כ עלות שוטפת של תפעול חדר הבקרה–כ-
600
אלף₪
לשנה
*שע"
ח לחישוב הינו3.50
₪
;ע"
פ חבילה של50
$
לחודש
**
עלות שכר12אלף ש"ח לשלושה אנשים המאיישים באופן רציף את חדר הבקרה ;
עלות זו מוצגת כתרחיש קצה שמרני–
סבירות גבוהה שחדר הבקרה לא ידרוש איוש רציף
(
ראה שקף32
)
**
*
ללא עלות הכשרה וגיוס
עלות רכישת סירות–
רכישת4
כלי שיט למים עמוקים
עלות כלי שיט למים עמוקים הינה2
מיליון₪
סה"
כ עלות רכישת כלי השיט מסתכם הינה8
מיליון₪
עלות שנתית–
לכלי שיט למים עמוקים נדרשים לפחות שני אנשי צוות
על מנת לאייש את כלי השיט יידרשו11
פקחים מיומנים בנוסף לשלושה
הקיימים
סה"כ עלות אחזקה ,פחת וכוח אדם שנתית הינה כ-
4
מיליון₪
( ***
ללא פחת
–כ-
3.7מש"ח)
כיסוי מלא של המים הטריטוריאליים והכלכליים באמצעות מערכתVMS
ידרוש
השקעה נוספת של כ-
230
אלף₪ועלות שנתית של כ-
600
אלף₪
כיסוי חלקי(אחת ליום )של המים הטריטוריאליים ,
אשר יספק כיסוי בשעות היום
בלבד ,
ידרוש רכישת4כלי שיט נוספים בהשקעה של כ-8
מיליון₪
ועלות שנתית
בסך של כ-
3.7
מיליון₪
סיכום עלויות מערכתVMS
אל מול הוספת כלי שיט לאכיפה במים הטרטוריאלייים
הוספת כלי שיט לאכיפה במים הטרטוריאליים בלבד מערכתVMS
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
תוכן
נספחים :
אומדן תקציב
מקרה בוחן מתחום התחבורה הציבורית
35
Energy, Utilities and Environment Practice
SPNI| Jun-18
משרד התחבורה קידם רגולציה מחייבת העברת מיקום אוטובוסים ,
במסגרת מאמצים לשיפור השירות לנוסע
על-פי התיקון לחוק ,
בעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס מחויב
למסור למפקח על התעבורה פרטים מלאים אודות הקווים שברשותו:
מיקום כל אוטובוס בקו שירות בזמן אמת
מקום התחנות המשמשות אותו
משך הנסיעה המתוכנן בין התחנות
חידוש הרישיון מותנה בעמידה בתקנה החדשה-
במידה והמידע אינו
מועבר ,למפקח סמכות למנוע את חידוש הרישיון להפעלת קו השירות
גישה למאגר המידע(בזמן אמת )ניתנת לציבור הרחב ולגורמי צד ג '
רלוונטיים
ניתן למצוא דוגמה לרגולציה הדורשת שימוש באמצעי איכון בתחום התחבורה הציבורית ,
שם החל
מיוני2015מפעילי קווי אוטובוסים מחויבים בדיווח מיקום שוטף על-
בסיסGPS
מקרה בוחן זה מדגים כי לא מתבצעת פגיעה בפרטיות בהינתן שמאגר המידע אינו כולל מידע אודות אנשים ספציפיים אלא כלי
רכב בלבד ,
ובהינתן הקפדה על נהלי אבטחת מידע
סוגית פרטיות נהגי האוטובוס לא היוותה חסם לקידום התיקון בחוק ,אך ניתן דגש לאבטחת מידע המועבר בין הגורמים השונים
אפיון מרכז המידע מפרט שורה של צעדי בטיחות שנועדו להבטיח
את פרטיות המפעילים והנהגים .כך למשל :
המערכת מחויבת להיות מוגנת על ידי חומת אש
חובה לקיום אזור חיץ בין האינטרנט לבין הרשת הפנימית
בוצע מיפויIPלכלל המחשבים בעלי גישה ברשת
התקשורת תהיה מבוססתVPN
תקשורת ה-
*HTTPS
תהיה מאובטחתSSL
והמידע
המועבר יהיה מוצפן
בנוסף ,
מאגר המידע כולל רק נתונים אודות מיקום האוטובוסים
שבשירות–
לא כולל מידע אודות הנהגים
מקורות :
תיקון פקודת התעבורה(מס '
98
( )מידע על שירותי תחבורה ציבורית) ,
הנחיות למרכזי שלטים4.3
גרסה מרץ2016
,
פרוטוקול בין שרת מרכז שלטים
ושרת ספק שלטיםC2S 2.14
גרסה יוני2015
*
Hypertext Transfer Protocol Secure
-
פרוטוקול תקשורת נפוץ לאבטחת מידע
36
על מנת למנוע פגיעה בפרטיות ,
נקבע כי המידע ישמש רק למטרות
שלשמו נשלח והוגדרו נהלי אבטחת מידע החל מיוני2015
,
מפעיל קווי תחבורה ציבורית מחויב
להעביר נתוני מיקום שוטפים למרכז מידע ייעודי