פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 210 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, ט"ו בשבט התשפ"ו (02 בפברואר 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> עובדים זרים בענף החקלאות - 1. השמה והתאמה של עובד זר לחקלאי 2. בחינת הארכת תוקף רישיונות העסקה של העובדים הזרים ועובדים חוזרים << נושא >> ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה ביום 2 בדצמבר 2025 נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר חברי הכנסת: ששון ששי גואטה מטי צרפתי הרכבי יעל רון בן משה אלון שוסטר מוזמנים: אורן לביא – מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון נטלי ברודנר מור – משנה למנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון יהודית כרמי – מנהלת תחום עבודה ועובדים זרים, משרד החקלאות וביטחון המזון יובל ליפקין – ראש מינהל ביטחון המזון, משרד החקלאות וביטחון המזון אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה תאיר פרי – מתמחה ייעוץ וחקיקה חוקתי, משרד המשפטים חן בכר – עו"ד, מחלקת אמנות בין לאומיות, משרד החוץ מור גזית – ראש לשכת סמנכ"ל האגף הקונסולרי, משרד החוץ זיו בילאוס – רח"ט קש"ח וזרים, משרד החוץ יונית רוסו מנשה – עו"ד, רשות האוכלוסין וההגירה מיטל כהן שבתאי – מנהלת אגף חקלאות וסיעוד מוסדי, רשות האוכלוסין וההגירה דקלה קיצוני אזרד – מנהלת אגף אסטרטגיה, מועצה אזורית אשכול עמית רז – מנהל תחום חקלאית, מועצה אזורית אשכול מאיר צור – ראש מועצה ערבה תיכונה אורי דורמן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל אלישע יפרח – מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר עמית יפרח – מזכ"ל תנועת המושבים דורון ליבנה – חקלאי, יו"ר ועדה לעובדים זרים בהתאחדות חקלאי ישראל חנניה אזולאי – חבר הנהלה, התאחדות החקלאים החדשה בישראל אברהם דניאל – יו"ר התאחדות החקלאים החדשה בישראל ירון סולומון – מחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי ירון בלחסן – מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות דן בילו – חקלאי שלי אפרתי – נציגת החקלאים, התאחדות האיכרים ניצן בונשטיין – חקלאי צעיר, נציג החקלאים, התאחדות האיכרים מקסים אוחיון – חקלאי, לשכה פרטית יוני דמרי – מנהל אגף המשק החקלאי בתנועת המושבים גבריאל בורנשטיין – מנכ"ל לשכות פרטיות לתיווך כוח אדם זר לחקלאות פלג עמר – מנכ"ל אפי תיווך עבודה עוז תשובה – בעל חברה יעקב כהן – חי בתאילנד 20 שנה שמעון אור – דוד של אבינתן אור שהיה חטוף בעזה ושוחרר לאחר 738 ימים, פורום תקווה ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> עובדים זרים בענף החקלאות - 1. השמה והתאמה של עובד זר לחקלאי 2. בחינת הארכת תוקף רישיונות העסקה של העובדים הזרים ועובדים חוזרים << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב לכולם, ט"ו בשבט שמח. היום יום שני, ט"ו בשבט תשפ"ו, 2 בפברואר 2026. הכנסת מציינת היום באירועים חגיגיים את ט"ו בשבט ואין יותר מתאים ונכון לקיים דיון ביום זה על החקלאים הנפלאים של מדינת ישראל שמספקים תוצרת טרייה, מחזקים את העצמאות התזונתית של המדינה, מפתחים את הפריפריה, תורמים לכלכלה, מובילים בחדשנות חקלאית ושומרים על הקרקע. בנוסף על התרומה הגדולה של העובדים הזרים לחקלאות הישראלית שמהווים נדבך מרכזי ושמירה על הייצור החקלאי ועל היציבות בענף. מכאן אנו שולחים את תנחומנו למשפחת רן גואילי, יהי זכרו ברוך. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא עובדים זרים בענף החקלאות, ישיבת מעקב לישיבה שקיימנו ב-2 בדצמבר 2025. תודה למנכ"ל שאתה מכבד אותנו בנוכחותך בישיבה נוספת. תודה לחברי הכנסת, ששון גואטה, מטי הרכבי, שוסטר, אני שמחה שהגעתם. לפני שנתחיל את הפגישה נתחיל עם שמעון אור, מפורום תקווה. בבקשה. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> תודה רבה. למעשה אנחנו באנו להיפרד. אחרי שנתיים וחצי בערך שאנחנו פה נמצאים כל שבוע. אני מפורום תקווה. מאחוריי הגיעו כל שבוע הצוות משמעותי גדול והדוק של מתנדבים. אבל אנחנו הגענו כמובן לא בשבילנו, בשביל כל עם ישראל. אנחנו באנו להגיד תודה. לא כולם חזרו כמו שרצינו, אבל בסופו של דבר כולם חזרו. רן גואילי, האחרון, גם הוא מפורום תקווה, גם הם מפורום תקווה, אבל שוב פעם, זה היה למעשה חזרה שהייתה חזרה חשובה לכל עם ישראל. סגירת מעגל חשובה לכל עם ישראל. באנו להגיד לכם תודה, ליושבי-הראש, לא רק לך אלא לכולם. לכל הוועדות שקיבלו אותנו ושמעו אותנו בצורה, בסבלנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ממש מרגש. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> אנחנו אומרים תודה לכנסת, לממשלת ישראל, לראש הממשלה, לגל הירש. לכל מי שלמעשה, צה"ל, שב"כ וכל מי שפעל להביא את כל החטופים. היו בינינו חילוקי דעות. חלק חשבו שצריך להביא בצורה מסוימת, חלק בצורה אחרת. אבל בסופו של דבר כולנו רצינו את אותו דבר – להביא את כל החטופים וגם להביא חוסן למדינת ישראל בהמשך. וזאת המטרה שלנו, של כולנו. לכן אנחנו אומרים תודה. זה מבחינתנו גם פרידה וגם סגירת מעגל. אני עשיתי מחקר עם משפחות החטופים, שמבחינתי זה היה לא רק מחקר, אלא גם כניסה לקרביים של כולנו, יותר מ-22 משפחות מכל הסוגים והמסקנה הייתה בסופו של דבר של המחקר שכולם, כל אחת מהמשפחות פעלו מהיסוד הקיומי שלהם. בין אם יסוד הלאום, בין אם יסוד האדם. בסופו של דבר שני היסודות הללו הם הכרחיים למדינת ישראל ואי אפשר בלעדיהם. אנחנו מקווים שבהמשך אנחנו נעזוב או נשיל מאתנו את כל חילוקי הדעות וניקח את שני היסודות הללו ונבנה את עתיד מדינת ישראל, שזה הדבר הכי חשוב. ושוב תודה. וגם תודה לכל מי שנמצא מאחוריי, שליווה אותנו לאורך כל הדרך במסירות רבה וגם לכם, כמו שאמרתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אמן. שיהיה אחדות, בעזרת השם. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> תודה רבה. אנחנו עוברים להגיד תודה גם בוועדות האחרות. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אפשר רק מילה אחת לגביך באופן אישי, שמעון, על הדרך הכול כך מכובדת, אצילית, מאוזנת, שבה הצגת את הרכיב שאתה שמת דגש עליו. שום צד לא הדגיש או לא ידגיש גם בעתיד רק את האדם או רק את הלאום. כגוף אחד. שנמשיך ככה. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. נמשיך בדיון. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> כל הכבוד שוסטר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בישיבה נתמקד בהשמה והתאמה של עובד זר לחקלאי ובבחינת הארכת תוקף רישיונות העסקה של העובדים הזרים ועובדים חוזרים. בישיבה הקודמת שמענו מהמנכ"ל כי הוא תומך בבקשת החקלאים להאריך את אשרת העובדים בחקלאות עד שבע שנים, כאשר כמובן חשוב לא לעודד השתקעות ושהעובדים יידעו שהם חוזרים בסיום התקופה המאושרת לארצם ולא יעבדו באופן לא חוקי. אנחנו נשמח לשמוע בהמשך. שמענו מראש מינהל עובדים זרים של הרשות כי 12,000 עובדים זרים חזרו לעבוד בארץ בשנה האחרונה לשלוש שנים עם אפשרות לשנה רביעית. נציגי החקלאים מבקשים להאריך את תקופת השהות של העובדים הזרים מעבר לחמש שנים בשל החשיבות והתרומה לתפוקת המשקים, לתוצאות ולאיכות התוצרת. שמענו שיש חקלאים שהעובדים שלהם צריכים לעזוב באותה שנה כ-80% מהעובדים יעזבו בו זמנית וזה דרמטי עבורם כמובן. שמענו שהחוות לגידול קנאביס רפואי הוחרגו מאישור העסקת עובדים זרים. החוות נסמכות על כוח אדם מקומי שאינו מספק וחוות נסגרות בשל מחסור בידיים עובדות. נבקש לשמוע מה התקדם מאז הדיון הקודם. בנוסף סיפרו החקלאים על בעיית ההתאמה של העובד הזר לחקלאי והחקלאי לעובד הזר. העובד הזר מתמיין על ידי הרשויות בתאילנד ובמדינה שממנה הגיע. החקלאי מקבל חוזה, תמונה ודרכון, גיל, משקל, גובה. החקלאים טוענים שהם לא יודעים מה עובד שאמור להגיע אליהם עשה בעבר או פרטים נוספים. לעיתים מגיעים עובדים שעבדו כמשבצי יהלומים, כפקידים, למרות שבעת ההזמנה של העובד על העובד אמרו לחקלאי שעבד בחקלאות בעברו. בנוסף העובד לא יודע לאן הוא מגיע או מהם התנאים של עבודתו בישראל. לדוגמה עבודה בחום של הערבה והנגב. נתחיל עם חברי הכנסת. יש היום דיונים. נלך לפי הסדר. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> קודם כל, כיף לראות שמשרדי הממשלה הגיעו. את מיטל שעושה עבודה נהדרת, שתדעו לכם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מסכימה איתך. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> היא מקסימה, אין עליה. אבל נראה לי שעל הדיון פה ונראה לי שהיה לנו בעוד איזה נושא שאני ואת דיברנו עליו גם בנושא שאני ואת דיברנו עליו גם בנושא של הבנייה, בהארכה של החבר'ה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעבר ל-63 חודשים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> בדיוק. אני יודע שאת פועלת בנושא. בגלל זה זה נסגר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האריכו לחצי שנה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> האריכו? יופי. מתי, השבוע? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> השבוע היה סיכום דיון עם ראש הממשלה וכל המשרדים הממשלתיים. קיבלו החלטה לחצי שנה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> יאללה, קיבלו החלטה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בענף הבניין. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אז אני אספר לך, אני בתור חקלאי, זה ענף הבניין וכל הכבוד, ואת האמת רציתי לעשות דיון, היא אמרה לי ששון, שחרר, אני אסגור את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה תרמת תרומה רבה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אמרת לי שחרר, בעזרת השם שייצא. עכשיו אני אסביר לכם. אנחנו, כאשר מגיע תאילנדי, זה לא כמו בענף הבנייה שבוחנים אותו, כן יודע לרצף, לעשות פיח, עניינים. בסוף הוא מגיע אלינו, באמת העובדים הזרים שבאים עובדים בסדר. אנחנו מלמדים אותם לפתוח את המים, לשים את החומרים. עושים לו רישיון על הטרקטור. לוקחים אותו לתמרים, לראות. עושים איתו מלא דברים. אחרי שאנחנו מכשירים אותו ועובדים איתו, אנחנו עובדים איתו, לוקח לנו להכשיר אותו באמת שיהיה מקצוען, לוקח לנו מעל שנה. קרוב לשנתיים, שבאמת עושים. הוא תמיד עובד טוב, אבל מלמדים אותו הכול. גם החזקה והכול. אחרי תקופה של חמש שנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חמש שנים, אבל בגלל המלחמה הם קיבלו שבע שנים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> חמש שנים ואומרים לו לבוא, ללכת, זה פגיעה. למה? כי הוא הולך, צריך לבוא מישהו חדש, אני צריך עוד פעם לעשות את הרישיון ועוד פעם להכשיר אותו ועוד פעם ועוד פעם. עכשיו אני לא מבין, מה זה משנה? למה מדינה, אם ההוא שנשאר פה, ההוא החדש שבא, אנחנו בסוף צריכים עבודה. צריכים מישהו שיקטוף את העגבנייה, מישהו שיידע לגדל, מישהו שיידע לתחזק. מישהו שיעבוד בתמרים טוב. צריכים שיהיה לנו עובד טוב. ואם יש לנו כבר מישהו מוכשר שהוא עובד טוב, שכבר לימדנו אותו, למדנו לעבוד איתו גם בבין אישי. אנחנו יודעים לדבר כבר. אני חושב שזה לא מספיק. ונכון שהארכנו, אבל אני מבקש, כמו שעשית בנושא הבנייה, אני מבקש גברתי יושבת-הראש שתפעלי, ואני יודע מה הכוח שלך, שגם את זה נאריך בעוד שנה. ניתן להם, עוד כמה אנחנו מבקשים? איפה החבר'ה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לבניין האריכו בחצי שנה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> בשנתיים. מחמש לשמונה. בשלוש, לא שנתיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל בוא נדגיש, מפרוץ המלחמה ועד היום הם שבע שנים יש כאלה. נכון? תקנו אותי. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אין לנו טענות, אנחנו מבסוטים, לא באנו להתלונן. אנחנו רוצים להאריך בעוד שנה. הבנו. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> כשהתכוונת ל-10, התכוונת שהיא 10 או שאתה רוצה ל-10 שנים? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> לא, היא 10 קודם כל. ואם אפשר 10 שנים סגרנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואו נפנה את הסוגייה לרשות האוכלוסין. ולדיכטר, לשר שלך. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> הוא תומך. הייתה לנו שיחה. הם מבינים את הצרכים, הם כל היום בשטח. הם יומיים בשבוע, שלושה ימים בשבוע עושים באים לקטוף, בשבתות. אז אנחנו באמת רוצים כדי שיקל על החקלאי, כדי שיקל על העובד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תביא בשורה לחקלאים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> יעשה לנו את האירוע הכי טוב. דאגתי שיביאו לכם סילאן. אתם רואים את מאיר צור? מאיר, מאז שנכנסתי להיות חבר כנסת, תקשיבו, יש לו את הסילאן הכי טעים בעולם. אין סילאן ברמות של מאיר. << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> גברתי יושבת-הראש, הטענה המרכזית שעלתה כאן אז הייתה, אם את זוכרת, כנגד הישארות של אותם עובדים מעבר לאותם 63 חודשים הייתה בדבר השתקעות. בישיבה האחרונה שוחחנו על הדבר הזה, ביקשנו נתונים כמה אחוז מסך העובדים הזרים התאילנדים בחקלאות נשארו בישראל כמשתקעים. בואו נראה את המספרים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני יכול להגיד לך שמאוד למטה. לא נראה לי שיש כאלה שמשתקעים, ממה שאני מכיר. << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> אני גם. בגלל זה ביקשתי את המספרים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> בענף הבניין זה נכון. תלוי איזה עובדים. אז נשמע את מיטל? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> מטי, סליחה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מטי ואלון ואחר כך את גורמי המקצוע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אעשה את זה קצר, גברתי יושבת-הראש. קודם כל תודה שאת מעלה את זה שוב ושוב לסדר היום. אני חושבת שנכון יהיה שהוועדה הזאת תדייק את האתגרים סביב עובדים זרים בחקלאות. בעיקר מתאילנד. אם זה משך הזמן, אם זה התנאים הסוציאליים, אם זה השכר, אם העלויות השתתפות שניתן לחייב. יש כמה עוגנים שאנחנו צריכים לדון בהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יודעת כמה דיונים אנחנו מקיימים בכל ענף וענף? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון. אבל את בסוף אמרת שזה ביטחון המזון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסוף יש אנשים מעלינו. גם את ועדת המנכ"לים, גם את גורמי המקצוע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת, קודם כל אנחנו יודעים מה הבעיות המרכזיות, מה האתגרים הגדולים בפנינו. את ציינת שמדובר פה בביטחון המזון ובאמת החקלאות תלויה בעובדים הזרים האלה. מה גם שיש פחות ופחות עובדים פלסטינאים. אז אני אומרת, אנחנו צריכים להגדיר לנו מה היעדים שלנו ולפעול. לפעול מול כל המשרדים הרלוונטיים, מול הארגונים, כדי לדייק ולעשות את זה הכי טוב שאפשר. אני כמובן מסכימה עם העובדה שיש כאן איזה שהיא, של ההתמדה ומשך הזמן יש לו משמעות ביעילות של העבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לשמור על הרצף התפקודי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון. אנחנו צריכים לדייק מה האתגרים, לומר מהם ולפעול. כל פעם להקדיש ישיבה לנושא אחר. הנושאים האלה ברורים וידועים ובטח יציגו אותם פה בהרחבה ולפעול להשיג את המטרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. אני ביום הזה, יום הכנסת, אני רוצה לשים רגע זרקור על עמדה או עמדות של משרד חיוני, מרכזי ביותר, משרד האוצר. אני אתן רק דוגמה אחת. ישבתי בבית דגן כשר הציעו לי כהצעה ראשונית מהאוצר 40 שקלים לדונם בכדי להתמודד עם הסרת המכסים המלאה. 40 שקלים. אתם יודעים שהטיוטות שהיו בהמשך הגיעו למאות שקלים. שימו לב ל-"מקצועיות" ולחוסר ההוגנות והיעדר המקצועיות. תראו את מה שקרה עם העובדים הזרים. התנגדות גורפת למובן מאליו, למה שהיה צריך. מי מעסיק את מי שהוא לא צריך? מה זה הדבר הזה? והנה פתאום, כמו כבאי פירומן פותרים את הבעיה שהם יצרו, עם איזה אמירה שהישראלים צריכים לעבוד. חברים, אנחנו רואים את זה עכשיו גם בחוק ההסדרים, עם הרעיון המשוגע שגם אם יעבור בטעות הוא לא יתבצע, של חיסול ענף הרפת. גם אם הוא יעבור בכנסת הזאת, כי סמוטריץ' סוחט את ראש הממשלה פוליטית, הוא לא יתבצע. ועל הדרך בחוק ההסדרים עוד מס פאודלי על החקלאים, סתם כי צריך. לא כי הם מחזיקים או נהנים מאיזה שהיא קרקע מניבה שבונים עליה. מן גישה מתנשאת, לא מקצועית ובמובנים ציוניים אכזרית. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. אדוני המנכ"ל, אתה רוצה עכשיו או לשמוע את כולם? להגיד כמה מילים. אתה נשאר איתנו לשמוע? << אורח >> אורן לביא: << אורח >> אני נשאר איתך. נשאר עם הוועדה. אבל אני אשמח להגיד כמה מילים, כי בכל זאת זה ט"ו בשבט. אני רוצה להגיד קודם כל שבעצם בשנתיים פלוס האחרונות אנחנו כמדינה לא חגגנו חגים. מאז ה-7 באוקטובר אני חושב שכולם כאן, כל אזרח במדינת ישראל לא היה מסוגל לחגוג חג. אני חושב שכולנו כשהגיעו החגים אמרנו אנחנו לא חוגגים אנחנו מציינים את החגים. בעצם גם להגיד תודה לכל מי שעמל ופעל בתוך מדינת ישראל להחזרת החטופים החיים והחללים. וכל מי שבעצם נפגע, בעצם חזרנו לאיזה שהיא נקודת פתיחה חזרה ואנחנו יכולים, זה עדיין קשה לחגוג את החגים, אבל בעצם יש לנו את החג הראשון שזה ט"ו בשבט, אחרי חזרתו של רן גואילי, הי"ד. בעצם אנחנו יכולים אולי בפעם הראשונה חג כזה שהוא נקרא לו לייט כזה קצת. עדיין לא פורים ועדיין לא ראש השנה. אבל אפשר איכשהו להגיד שאנחנו קצת חוגגים את היום הזה וקצת איזה שהיא תקווה חדשה ואחדות לעם ישראל. לגבי החג עצמו אני רוצה לומר, לימדו אותנו שט"ו בשבט זה חג לאילנות. אני רוצה לומר לכם שלפחות בשלוש השנים האחרונות שאני במשרד וב-5 בפברואר, ממש עוד כמה ימים, זה היום שנכנסתי לתפקיד, ט"ו בשבט זה לא רק חג לאילנות. זה חג של, אמר כאן קודם שמעון אור, הוא דיבר על חוסן ועל אחדות. וט"ו בשבט זה חג של חוסן, לא רק של אילנות. זה חג של קרקעות, של שמירה על קרקעות. והאנשים שיושבים כאן, החקלאים, הם אלה ששומרים על קרקעות המדינה. וזה חג של גבולות. כי החקלאות כל הזמן הולכת ומגיעה לפאות המדינה ולגבול המזרחי, שהוא הארוך ביותר, מול מדינות אויבות סביבנו. זה חג של התיישבות. כי ללא ההתיישבות, שהחקלאים הם אלה שיושבים באותם מקומות נידחים, אותם מקומות קשים, אותם מקומות שהטמפרטורה היא לא תמיד הכי נוחה, בנגב או בערבה או בבקעה. ולצערי אני אומר, לצערי, בחג החשוב הזה, למרות החיוכים, למרות השמחה ולמרות הרצון שלנו להתקדם ולשפר את ביטחון המזון של מדינת ישראל, ולמרות המיצג היפה שעשינו כאן בכנסת. אתם תצאו היום ותראו, בכנסת עשינו מיצגים יפיפיים, יחד עם הכנסת. עם יו"ר הכנסת, עם מנכ"ל הכנסת. השר אבי דיכטר. אני, גורמי המקצוע אצלי במשרד. חשוב לי שאתם תדעו, כל מי שיושב כאן, ובעיקר אני אומר לאותם נציגי ממשלה, לאותם נציגי משרדים, לאותם פקידים שיושבים ומקבלים החלטות יום-יום, שעה-שעה. חשוב לי שתבינו את הרעיון המרכזי של ביטחון המזון והחוסן הלאומי. אנחנו במדינת ישראל מאבדים נכסים חשובים מאוד. אנחנו מאבדים נכסים חשובים מאוד בגלל רפורמות הרסניות, חסרות כל ביסוס מקצועי. בניגוד מוחלט לעמדות המקצועיות שלנו כמשרד חקלאות. אנחנו מאבדים שטחים. 35,000 דונם קרקע חקלאית כל שנה מדינת ישראל גורעת מחקלאות. זה אומר שלכם, תושבי מדינת ישראל, יש פחות קרקע למזון ולכושר הייצור העצמי של מדינת ישראל. האתגרים האלה, הרפורמות האלה הם בנוסף לשינויי אקלים, בנוסף לחרמות, בנוסף להרבה מאוד אתגרים שיש לנו כאן במדינה. ולצערי יש משרדי ממשלה, לא רבים, שמגיעים לכאן עם רפורמות הרסניות. אני אומר לכם, משק החלב בסכנה גדולה מאוד. ההתיישבות בסכנה גדולה מאוד. הרפתנים בסכנה גדולה מאוד. משק החלב בסכנה גדולה מאוד. לא תהיה שום הוזלה במחירי החלב במדינת ישראל בגלל הרפורמה הזאת. היא חסרת כל בסיס. היא מנוגדת לעמדה של משרד החקלאות וביטחון המזון. היא נעשתה בניגוד לעמדתנו. לא רק שמחירי החלב לא ירדו, הם יעלו. מחירי החלב במדינת ישראל יעלו. המרוויחים הגדולים הם בוודאי לא החקלאים ולא הרפתנים כמו שמספרים לכם. ועובדה שהם אלה היחידים שכואבים. יהיה כאן יותר ייבוא כנראה, פחות רפתנים, פחות חלב. ואני אומר לכם, אם אנחנו נמשיך בכיוון הזה, אם מדינת ישראל תמשיך בכיוון הזה של רפורמות הרסניות חסרות ביסוס מקצועי, בניגוד לעמדות המשרד, אנחנו יום אחד נגיע לכאן, אתם תלכו לסופר ויהיו לכם חוסרי מזון. וחוסרי המזון האלו, אותם חוסרים במזון שעלולים יום אחד לפגוש אותנו, הם בגלל רפורמות הרסניות או מיותרות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. נמשיך עם רשות האוכלוסין. שאלה תשובה? תשיבי לנו. בדיון הקודם ביקשנו שנציגי הרשות ייפגעו עם נציגי משרד החקלאות ונציגי התאחדות חקלאי ישראל על הבקשה להארכת שהות העובדים הזרים, כפי שהוצגה בדיון הקודם. את יכולה, האם התקיים דיון, מה התקדם, איפה זה עומד? מה העמדה שלכם? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> כן, הוצאנו לכם גם אתמול תשובה עם כל הנתונים והבקשות שלכם לעניין אותו דיון. אני אעדכן פה את כולם שהתקיים דיון משותף של משרד החקלאות, שלנו ושל התאחדות החקלאים. הועלו כל הסוגיות והבקשות של ההתאחדות ומשרד החקלאות. אנחנו נבחן את כל ההצעות האלו בצוות בין משרדי, יחד עם משרד החקלאות ובסיום נשתף גם את החקלאים וההתאחדויות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי לדעתך? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> זה לא אמור לקחת הרבה זמן, כי זה יחסית דיונים בין משרדיים. יחד עם זאת, חשוב לי לציין שכל אישור של הארכת שהות של עובד זר, עובדים זרים, מחייבת הקמה של שר האוצר ושר העבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי בצוות? את יכולה להגיד לנו מי החברים בצוות? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> כרגע זה הצוות של שני המשרדים: משרד החקלאות לפה לידי ואנחנו ומשרד העבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בדיון הקודם ביקשנו נתונים על מספר העובדים הזרים שהפכו ללא חוקיים. את יכולה לפרט? ואלה שנטשו, מספר העובדים הזרים שנטשו את המעסיק לקראת השנתיים האחרונות. ונתונים על מספר העובדים הזרים שסיימו את תקופת עבודתם בישראל ואז הפכו ללא חוקיים. את יכולה להציג את הנתונים בבקשה? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> בטח, בשמחה. אני אתחיל ואומר שכרגע יש בישראל כ-49,000 עובדים זרים בענף החקלאות. מתוכם יש 9,000 עובדים זרים לא חוקיים. מתוכם בשנה הראשונה נמצאים 715 עובדים זרים. בשנה השנייה 607 עובדים זרים, בשנה שלישית 658. מכאן מתחילים לראות בעצם את העלייה. מהשנה הרביעית ועד סיום תקופת השהייה של ה-63 חודשים זה 1,750 עובדים. ומספר העובדים הזרים השוהים בארץ מעל 63 חודשים ולא יצאו בתום התקופה – 5,352. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתוכם כמה בחקלאות? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> כולם בחקלאות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אה, 5,000 זה כולם? כי את אמרת 9,000 לא חוקיים. מתוך ה-9,000 הלא חוקיים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שאמרו לנו, הם מבקשי מקלט גם מתוכם. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> נכון. מתוך ה-9,000 הלא חוקיים, 5,352 עובדים זרים סיימו את תקופת השהות שלהם ולא יצאו מישראל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וכמה ביקשו מקלט? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אין לי את הנתון הזה כרגע. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> כמה לא יצאו מישראל? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> 5,300. << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> אבל מיטל, מה ההגדרה למשתקעים? הרי 63 חודשים זה לא הגדרה. יש הגדרה שבע שנים, שמונה שנים. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> 63 חודשים - - - << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> חה"כ עטייה, אני אשמח להגיב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה בסדר? סיימת את הדברים? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> בטח. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> אני אסביר. יובל ליפקין, ראש מינהל ביטחון מזון במשרד. נפגשתם, בצוות אתכם היו גם נציגי משטרת ישראל וגם - - - << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> זה על הקנאביס. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> זה על הקנאביס. אני אפרט, אם זה בסדר, חה"כ עטייה. אני אתן סקירה קצרה. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> אוקיי, אז בוא תפרט. << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >> אני יובל ליפקין, ראש מינהל ביטחון מזון. כפי שאמרו מרשות האוכלוסין באמת קיימנו שני מפגשים מרכזיים: האחד התקיים ב-4 בינואר בתחילת החודש, עם רשות האוכלוסין, עם המשרד יחד עם התאחדות חקלאי ישראל ושם באמת הודגש הצורך המשמעותי לאותם עובדים ושם דיברנו בעצם לגבש מתווה חזרה לאותם עובדים ישראלים, או הישארות של עד שלוש שנים לאותם עובדים כתוספת מעבר לחמש שנים. שם הציע מנהל רשות האוכלוסין, משה נקש, הציע איזה שהיא עסקת חבילה ששם נדבר גם על איזה שהוא מנגנון פיקדון לעובדים, בניגוד להפחתת אגרות. דובר שם על איזה שהיא חבילה שאנחנו נוכל לקדם. כרגע אנחנו גם ממתינים לתשובה וגם מקיימים דיונים עם רשות האוכלוסין. אבל אני מסכים עם חה"כ עטייה שצריכים לתחום את זה בזמן. אני ביקשתי באופן מאוד מיידי מיד אחרי הפגישה אצלך לקיים את הפגישה הזאת והיא התקיימה. משם עבר חודש. אנחנו צריכים לקצוב את זה בזמנים. הסוגייה השנייה של השוהים הבלתי חוקיים, של העובדים הזרים הבלתי חוקיים, אנחנו גם ביקשנו לקבל נתונים של התפלגות של ברחנים. בעיקר אותנו מעניין אחרי החמש שנים. כלומר, אלה שבעצם ברחו אחרי החמש שנים, מדובר במעל 5,000. אין לנו את ההתפלגות הזאת, היא טרם התקבלה במשרד. זו נקודה משמעותית שאנחנו צריכים לטפל בה ולקבל אותה ויפה שעה אחת קודם. הובהר בפגישה הזאת באמת הצורך לעודד את אותם עובדים להישאר פה בתום תקופת ההיתר כדי לשמור על ההסכמים הבילטרליים ולתת את המענה הזה. היו בעבר, אני לא הכרתי את זה, היו שני מבצעי הלבנה בעבר שקיימה רשות האוכלוסין. כנראה פחות מוצלחים, מבצעי ההלבנה שהתקיימו. צריכים לחשוב, אמרתי את זה גם בישיבה, דיברנו על זה, מה אנחנו עושים וכיצד אנחנו עושים לטפל בבעיה, כי זו בעיה. הסוגייה השלישית זו פגישה שהתקיימה ב-25 בינואר, לפני כשבוע ימים, על הסוגייה של הקנאביס הרפואי. יש לנו מצב שאני לא הכרתי אותו טרם הישיבה הקודמת, שבו לא מאפשרים לעובדים זרים להיות חלק מה שנקרא מהקנאביס הרפואי, שזה מוצהר שהוא מוצר חקלאי פר אקסלנס. משטרת ישראל הביעה את החשש של אותו קנאביס לשוק העברייני והיעדר פיקוח וכו', אפקטיבי כמובן. בישיבה הזאת אני שמח לומר לכם שהיו גם משרד החקלאות וגם רשות האוכלוסין וגם ראש היק"ר במשרד הבריאות והתאחדות התעשיינים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי. וכולם כרגע חוץ ממשטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי, גם אנחנו, גם משרד הבריאות, גם רשות האוכלוסין, הביעו תמיכה בלקדם ולתת את המענה של העובדים הזרים. מדובר פה במספרים מאוד קטנים, במאות בודדות של עובדים זרים לענף שאם אנחנו לא נטפל בו הוא פשוט יקרוס. בסוגייה הזאת אנחנו עושים שני דברים מקבילים: משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי התחייבו עד חודשיים ימים לתת לנו את המענה שהוא חיובי או שלישי. אני ביקשתי שבעה ימי עבודה. הייתי מוכן גם 14 ימים או 21 ימים. אמרו לי שהם לא יספיקו. אני חייב לומר שהמגדלים שהגיעו באו אליי אחרי הפגישה ואמרו לי כל הכבוד לכל השותפים במשרדי הממשלה על זה שאתם פעם ראשונה מקיימים דיון שבו גם משרד הבריאות, גם רשות האוכלוסין וגם משרד החקלאות תומכים. כמובן, אני לא מדבר על התאחדות התעשיינים, שיש להם אינטרס שיהיו כמה שיותר עובדים. כי בסוף בלי ידיים עובדות אי אפשר לקדם את הענף הזה. אנחנו כרגע ממתינים לתשובה של משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי. במקביל יושבת לידי יהודית, שבעצם עד סוף השבוע הזה היא תסיים. היא הקימה צוות עבודה בתוך המשרד, פנימי, לכתיבת אותו נוהל. מקדמים וכו' עבור הענף הזה. עד יום חמישי יהודית תסיים את העבודה ואנחנו נהיה מוכנים. אנחנו ממתינים כרגע. אלה שלושת הדברים המרכזיים עליהם דיברנו. אנחנו כמשרד עשינו את כל הדברים האפשריים כדי להיפגש עם כל הגורמים הרלוונטיים, לשים את הדברים על הנייר. יש פרוטוקולים אגב מכל דיון, אני אעביר לכם אותם בסוף הדיון הזה. זהו, תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. מיטל, מאיזה מדינות בעיקר בענף החקלאות אתם מביאים עובדים לענף החקלאות? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> בענף החקלאות יש לנו הסכם בילטרלי עם תאילנד. רוב העובדים שנמצאים בארץ הם עובדים תאילנדים. חתמנו על הסכם לאחרונה, לדעתי זה עלה גם בדיונים הקודמים, עם קמבודיה. הוא יתחיל, ייושם בקרוב. יש לנו הסכם עם מלאווי, עם סרילנקה, ועם אקוודור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> אבל מגיעים משם? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> מסרילנקה ומלאווי אין הזמנות. רוב ההזמנות שאנחנו מקבלים הם מתאילנד. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> יש מתאילנד. הכמות הגדולה היא תאילנד. זה ברור לנו. סרילנקה במהלך המלחמה נחתם איתם הסכם וכן הגיעו משם עובדים. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> כן, הגיעו. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> זה ברמה של מאות? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> לא, אלפים בודדים, הגיעו עובדים. אבל כרגע אין הזמנות פתוחות. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> אוקיי. יושבת-הראש, זה נושא חשוב. כי היה הסכם רק עם תאילנד. במהלך המלחמה ניסו לעשות הסכמים נוספים. מדינות אמרו אין בעיה, נעשה אתכם הסכמים, אבל את העובדים תקבלו יום אחד כאשר תיגמר המלחמה. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> לא, למה? << אורח >> אורן לביא: << אורח >> רק שנייה. היו מספר מדינות, האמינו לי, היו מספר מדינות מצומצמות שכן הסכימו לחתום על הסכם וגם להביא את העובדים הזרים. אבל גם העובדים הזרים הגיעו במשורה. סרילנקה את אומרת אלפים, נכון? אני זוכר שגם הוצאנו משלחת לשם שהלכה ובחנה אותם כי הנגלה הראשונה לא הייתה מספיק מקצועית והנגלה השנייה שלחנו עובדי מדינה. נסעו לשם, עשו תהליכי מיון. ממש בחרו את העובדים, אמרו מי כן, מי לא. והגיעו לכאן עוד כמה אלפים. אז אני מבין שזה בסדר. מלאווי, מה המצב שם, את יודעת להגיד? מאות. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> מלאווי גם הגיעו מאות. אבל אני חייבת לציין שזה נוכח בקשות של חקלאים. יש עובדים במאגרים, גם בתאילנד, גם בסרילנקה, גם במלאווי, יש במאגר עובדים ממתינים להגעה לישראל. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> וגם אקוודור. זה גם מאות? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> לא, אקוודור עדיין לא התחילו להגיע. וקמבודיה גם עדיין לא התחילו, אבל נחתם. אני חייבת לציין רק שהגעת העובדים לארץ היא תלויה בהזמנות של חקלאים. חקלאי היום יכול לבחור מאיפה הוא מזמין את העובדים שלו: מתאילנד, מלאווי או מסרילנקה. רוב הבקשות, כמו שאנחנו רואים עוד לפני המלחמה, החקלאים מסתמכים על התאילנדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה רק הסכמים בילטרליים? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> כן. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> כן, צריך להיות הסכם מסגרת, אולי תספרי קצת. צריך להיות הסכם מסגרת מול המדינה קודם ואחר כך עושים. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> כן, היא מכירה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אנחנו מכירים. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> ואז עושים הסכם לפי ענפים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם יכולים כבר להזמין מקמבודיה? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> לא, עדיין לא. אנחנו בתהליך יישום, אנחנו מקווים מאוד בקרוב. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> עוד לא נחתם? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> נחתם ההסכם. תהליך של הסדרה בין המדינות על תהליך יישום ההסכם. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> יש עוד מדינות שכרגע נמצאות? << אורח >> חן בכר: << אורח >> אפשר רק לציין שההסכם עם קמבודיה, מכיוון שאין כרגע שר פנים מכהן אז הוחלט שמי שיוביל את הליך האישור זה שר החוץ. ההסכם מונח על שולחן הכנסת ולאחר מכן הוא יאושרר בממשלה. זה תהליך שלוקח, ייקח עוד כמה שבועות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אולי לציין לפרוטוקול שכבר מיולי אין שר פנים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אין כל קשר. העברנו את הסמכויות. ברוב המקרים העברנו את הסמכויות לראש הממשלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כי יש לו זמן, נכון? הוא לא עסוק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה שהוא יכול. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל חצי שנה אין שר פנים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אנחנו לא מרגישים את זה. כל מה שאנחנו צריכים ראש הממשלה חותם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז לא צריך שר פנים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז לא צריך שום שר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מטי, זה פה דיון באווירה חגיגית. בואי לא נקלקל את האווירה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מיטל, כמה עובדים זרים יש בחקלאות? << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> אורן, חשוב לציין שבין תאילנד לקמבודיה יש מי ייקח את האחריות שיביאו תאילנדי וקמבודי לאותו משק וזה יזלוג לפה, צריך לחשוב על זה טוב טוב. << אורח >> חן בכר: << אורח >> אני רק אגיב לגבי. אנחנו לבקשתכם מרחיבים את ההסכמים הבילטרליים, כדי ליצור לחקלאים יותר אופציות. אני חושבת שחקלאי צריך לעשות את הבחירה שלו. יזמין למשק שלו מה שטוב לו. וגם נושא המדינות עולה בשיתוף משרד החקלאות וכמובן אתם שותפים. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> אני מסכים עם מה שאתה אומר. אבל בסוף, תראה, בסוף גם לחקלאים - - - << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> אבל צריך גם לקחת בחשבון עוד דבר קטן אחד בנתונים, לפחות מהתחושות שלנו. כשהגיעו החבר'ה ממלאווי אז רובם או חלקם הגדול רץ ישר לבקש מקלט מדיני. לא, זה אמיתי. ושווה לבדוק את אחוז הנוטשים מקרב הסרילנקים, התאילנדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו בודקים את זה. כבר אנחנו מטפלים בנושא הברחנים. << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> כי יש איזה שהיא תאימות לגבי הרצון של המעסיקים להזמין מסרילנקה, בטח בעקבות הגל הראשון של הסרילנקים שהגיעו ורבע שעה אחרי שהם הגיעו הם פשוט נעלמו מהמשקים. גם את זה צריך לקחת בחשבון. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו על זה, אני אומר את זה למשרד החוץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם לרשות האוכלוסין שישמעו. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> אני אומר את זה לרשות האוכלוסין, משרד החוץ. עוד פעם, אני בסוף כלקוח, כי אני לא רוצה להיפגע. בסוף אתם נותנם לי שירות. אני לא רוצה לפגוש אתכם אחר כך בוויכוח על יש כאן עובדים זרים שביקשו מקלט, יש כאן עובדים זרים שלא יוצאים. אני אומר, אם יש כאן מדינות שאתם יודעים מראש כגורמי מקצוע, כי אנחנו לא חשופים למידע הזה, שאותן מדינות, העובד, כמו שאתה אומר, מגיע, ישר מבקש מקלט – אל תעשו. מבחינתי אל תעשו איתם הסכמים. אני לא רוצה בסוף גם לקבל את העובד ממדינה X וגם בסוף הוא מיד מבקש מקלט. אז אני מעדיף מראש אל תביאו אותם. שלא נשלם את המחיר הזה. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> זיו בילאוס, ראש החטיבה הקונסולרית במשרד החוץ שמלווה את ההסכמים יחד עם הסמנכ"ל הקונסולרי כבר שנים רבות. הנושא הזה מוכר לנו והוא באמת רגיש כמו שציינת. יש דרכי התמודדות ואנחנו עושים תהליכים שלמים יחד עם רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד המשפטים. המנגנון הוא פשוט לעבוד, היות ואנחנו יודעים שחלק מבקשות המקלט הן למעשה אינן בקשות מקלט אמיתיות, הן למעשה פאלש כדי להישאר פה ולעבוד במקומות אחרים, אז הוא מנצל את בקשת המקלט המדיני. ועד שהבקשה נבדקת הוא בינתיים מקבל אישור שהייה, עובד במקומות אחרים, ולכן הוא בורח כי אחרת היה נשאר. חלקם מנצלים את זה מיד, חלקם מנצלים את בקשת המקלט - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז יש בשורה. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> בסוף. הרעיון הוא שהמנגנון הוא לטפל בזה והוא מטופל עם משרד המשפטים ורשות האוכלוסין וההגירה ולהכריז על המדינה כמדינה בטוחה. כאשר המדינה מוכרזת כמדינה בטוחה הליך הטיפול במבקש מקלט הוא הרבה יותר מהיר. הבקשה מסורבת הרבה יותר מהר וכמובן זה בשיח בתוך הקהילות שלהם. ברגע שהם מזהים שזה לא נותן להם את הפירות שהם רצו אז יש ירידה משמעותית בתופעה. אז נכון להיום אנחנו במקביל לקליטת עובדים וחתימת הסכמים להבאת עובדים ממדינות מסוימות אנחנו עובדים בד בבד להגדרת המדינה כמדינה בטוחה. יש פה כמובן אינטרס כפול. אנחנו רוצים את העובדים מהמדינות האלה, אבל יחד עם זאת, אנחנו לא רוצים אותם כתופעה שלילית. אז זה מטופל במקביל, רק שתדעו. כמובן שאם מתגלה תופעה ממדינה מסוימת יש אחוז גבוה מידי של מבקשי מקלט, והיו לנו מקרים, אז כמובן שעוצרים את התופעה. אני אזכיר, אם כבר הזכרתם סרילנקה, סרילנקה היא מדינה שאנחנו מכירים בתחום החקלאות. בשנים הקודמות, אני עוד הייתי קונסול בהודו והבאנו מסרילנקה חקלאות עונתית. החקלאים אהבו את זה מאוד אז, כיוון שזה מאפשר גם לעובד להגיד לחתך זמן שהעבודה היא מאוד רבה. במקביל, אחרי כמה חודשים לחזור למדינתו לתקופה קצרה ולחזור שוב. אז היו תקופות מאוד טובות של חקלאות עונתית מסרילנקה. אגב, עבד יפה מאוד בתקופתו. << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> בשנה הראשונה זה עבד טוב. בשנה השנייה הם פשוט כבר לא יצאו. חלקם הגדול עדיין פה נוטשים. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> הנטישה קיימת מכל המדינות. << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> כי הם מנסים להסדיר מעמד. הם באים אלינו פתאום ומנסים להסדיר מעמד אחרי ארבע וחמש שנים. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> מי, הסרילנקים? << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> העונתיים. ב-2018 ונטשו, לא חזרו בסוף. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> זה היה, אני מדבר על שנים ראשונות. << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> הם עכשיו באים, במלחמה הם באו וניסו להסדיר מעמד. אתה יודע, לקפוץ על הגל של הסדרות מעמד. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> אגב, התופעה אבל קיימת בצורה רחבה מחלק גדול מהמדינות. מדינות מסוימות פחות. אבל היא מוכרת ואנחנו מתמודדים איתה. וכמובן אם יש תופעה שלילית היא נעצרת. אנחנו בשילוב עם רשות האוכלוסין וההגירה, אנחנו לא ממשיכים את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה לעדכן בשני דברים. יש כאן בשורה. רשות האוכלוסין החלה בתהליך פיילוט שעובד זר שמבקש מקלט הוא לא יכול לעבור לענף אחר, אלא הוא נשאר בחקלאות. התחילו בפיילוט בענף החקלאות ועכשיו אנחנו ממשיכים לענף הבניין. יש עוד בשורה. מעסיק שמשלם אגרה על עובד זר שהוא נוטש אותו הוא לא ישלם, המעסיק לא יחויב לשלם עליו אגרה. זה בתהליך גם. אז יש שני דברים שאנחנו מקדמים. << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> הוא אף פעם לא שילם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא שילם. אבל אם הוא נוטש? << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> אם הוא נטש - - - למעסיק אחר הוא מקבל את האגרה. אם הוא נטש ולא נרשם הוא לא מקבל את הכסף חזרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אבל יש כאלה שנמצאים אצלי. אני מעסיק, הם נמצאים אצלי והוא נוטש אותי והם על המכסה שלי ואני משלמת עליהם אגרה. אבל לוקח זמן עד שאני מקבלת את ההחזר. אבל למה אני צריכה מראש לשלם? << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> את משלמת פעם בשנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו מדברים לא רק על ענף החקלאות, על כל הענפים. את ביקשת, כן. << אורח >> דקלה קיצוני אזרד: << אורח >> שמי דקלה, מנהלת אגף אסטרטגיה מועצה אזורית אשכול. אני רגע אתחבר לנתונים שהיא נתנה. במועצה אזורית אשכול יש 5,000 עובדים זרים. ביחס למספרים שנתנה פה מיטל מרשות האוכלוסין משמע ש-10% מהעובדים הזרים במדינת ישראל נמצאים במועצה אזורית אשכול. מועצה אזורית אשכול היא מוקד הטבח של ה-7 באוקטובר. את, כבוד יושבת-הראש ליווית אותנו בוועדת חינוך. אבל אני כן אומר רגע, אני רוצה להחזיר אותנו לדיון מה שנקרא. ביטחון תזונתי למדינת ישראל, זה מה שלמדנו על בשרנו בשנתיים האחרונות. יושבים חקלאים ונציגי ההתאחדויות החקלאיות ואומרים אנחנו לא נוכל לספק ביטחון מזון למדינת ישראל. אנחנו נגיע לחג הפסח בלי עגבניות ותפוחי אדמה, כי לא יהיה להם עובדים לקטוף איתם את תפוחי האדמה ואת העגבניות. צריך רגע להגיד את הדברים בשם אומרם ולבוא ולהגיד, עובד זר שעובד במשך 63 חודשים, ואני בת לחקלאי, אני מכירה את זה מיד ראשונה. זה לוקח זמן להכשיר אותם, זה לוקח זמן לפתח איתם מערכת יחסים של אמון. גם זה לא דבר של מה בכך. הבקשה לבוא ולהאריך לשמונה שנים, אף אחד פה לא ביקש לקפוץ מהמקפצה. החוק במדינת ישראל מאפשר שמונה שנים. אנחנו מבקשים לאפשר מעבר לשמונה שנים עם העובדים הזרים האלה, בשביל לייצב את היכולת של תושבי ואזרחי מדינת ישראל שיהיה לכם ירקות ופירות בצלחת. לא שום דבר אחר. אסם התבואה של מדינת ישראל זה מועצה אזורית אשכול, בטח בתנובה של עגבניות ותפוחי אדמה, אתם יודעים את זה. אני חושבת שיש פה אחריות. ואני שמחה על מה שיובל אמר, שהוא ביקש שזה יהיה 14 יום, לצערי זה התכנס לחודשיים. אבל בסוף לדעתי, לעניות דעתי, כבוד יושבת-הראש, המטרה של הדיון הזה צריכה להתכנס לזה שמאפשרים לחקלאים במדינת ישראל לעשות את העבודה שלהם ולדאוג לנו כאזרחים שבחג הפסח וביום העצמאות ובראש השנה שיבוא עלינו לטובה, דיבר המנכ"ל של משרד החקלאות על החגים וחגיגת החגים, יהיו ירקות ופירות מקומיים על הצלחת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. מאיר צור, בבקשה. אני אתן לכולם לדבר. << אורח >> מאיר צור: << אורח >> תודה רבה ובוקר טוב יושבת-הראש. אני באמת צריך לצאת לרשות המים, אז תודה שנתת לי. אני רוצה לפתוח ולהגיד תודה קודם כל למצב, להגיד תודה למשרד החקלאות, לכל משרדי הממשלה, לארגוני החקלאים. בהחלט המצב של העובדים הזרים השתנה לטובה. צריך להגיד את זה ואנחנו מאושרים מהדבר הזה, מפתיחת השערים ובעצם היום יש כמות יפה של עובדים זרים. שני דברים שבאתי במיוחד מהערבה בשביל להגיד אותם. אחד זה על הזמן שהם נמצאים בארץ. זה נכון לדבר על 10 שנים. זה חבל להוציא את העובדים המקצועיים. אני ממש מבקש שכמה שנוכל להגדיל את העובדים הזרים, להחזיר אותם. בסוף התאילנדים לא בורחים, הם נמצאים כאן, הם עובדים, הם אנשי מקצוע. וכמו שבכל מקום יש מקצוע, גם בכנסת יש בעלי מקצוע וגם בתפקידים אחרים. אז גם התאילנדים הם מקצועיים וצריך להשאיר אותם פה יותר. לאפשר להם לנסוע הביתה לבקר ולחזור. הדבר השני, לא פחות חשוב, זה לאפשר לנו לא רק להביא הרבה עובדים, אלא גם לבחור אותם בארץ המוצא. אחד הדברים שקורים עכשיו ובאים אליי חקלאים מהערבה ואומרים לי תשמע, קיבלתי חקלאי ספר, טבח, נהג מונית. הם על הכיפאק, אבל הם לא כמו החקלאים שמגיעים. החקלאים שמגיעים הם אלה שבאים ולא מתעייפים וטוב להם והם אוהבים את העבודה בחקלאות. ולכן אני מאוד מבקש, מאוד מבקש, שיאפשרו לחקלאים לבחור את העובדים בארץ המוצא וכן להגדיל, לאפשר לעובדים, גם אלה שמסיימים פה חמש שנים לנסוע ולחזור כל פעם. בסוף הם לא בורחים, הם כאן, הם חלק מאיתנו. תודה רבה ומתנצל שאני צריך ללכת לרשות המים. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. דורמן ואחר כך דורון. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני לא אקח לדורון, את רואה, הוא מאוד, אז אני אתן לו. קודם כל אני מתנצל שיצאתי. אתם יודעים שהיום זה חג האילנות. נכון כבוד המנכ"ל, מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא ציין. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> רגע, גם אני אציין, כן. חג האילנות. וזה החג של החקלאות והחג של המטעים. אני באופן אישי כמגדל מטעים אז קשור לעניין. אבל חוץ מזה, אני לא יכול שלא להזכיר שאנחנו נמצאים בתקופה קשה שהחקלאות נתונה במתקפה על ידי גורמים מהממשלה. לא משרד החקלאות. שרוצים לפגוע בחקלאות ובהתיישבות. אנחנו נעשה את כל מה שנדרש כדי באמת לשמור על החקלאות. כי הפגיעה בענף החלב היא פגיעה בכל החקלאות. היא גם פגיעה במטעים וגם פגיעה בירקות. ונעבור לנושא עצמו. אנחנו העלינו, שמנו על השולחן את הנושא הזה. נכון להיום אנחנו נמצאים במקום מבחינת העובדים הזרים, מבחינת ידיים עובדות, במקום שלא היינו בו. ותודה רבה לכל מי שמעורב בזה. מראש הממשלה ומטה, בכל האירוע הזה שיש מספיק לחקלאים, יש מספיק ידיים עובדות. אבל, תמיד יבוא "אבל" אחרי זה. יש כאן את העניין של ההתמחות, של ההתמקצעות, של הניסיון בחקלאות. ואנחנו מאוד מבקשים שתינתן התייחסות לנושא הזה וזה יבוא לידי ביטוי בשטח כמה שיותר מהר. העובדה, ואני לא מתכחש לה, שהרבה עובדים עכשיו מסיימים 63 חודש, זה אלה שהתחילו בתקופת הקורונה, והם צריכים ללכת, זה מכניס חקלאים רבים שעברו את מה שהם עברו באזורים שהם אזורי עימות, מכניס את כל המערכת ללחץ גדול מאוד. חשוב מאוד ואני מבקש מאוד לנסות לתת לנושא הזה התייחסות ופתרון כמה שיותר מהר, כי יש לזה חשיבות גדולה. אני גם אמרתי בישיבה הקודמת, הרי עובד זר הוא לא זול. הוא לא זול, אנחנו לא מדברים על זה היום. אבל החקלאים צריכים אותם ומוכנים לשלם את הסכומים הגדולים האלה ולתת להם גם את כל התנאים שצריך לתת להם, העיקר שיביאו את מה שצריך להביא. את התפוקה, את האיכות, את מה שהצרכנים צריכים. תודה רבה על הדיון החשוב ועל המעקב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המנכ"ל שלנו צריך לעזוב בעוד רבע שעה-עשר דקות. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> אני חמש דקות יוצא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוא תשמע את האגף, את המעסיקים. בואו נתחיל. אתה ואחר כך נשלים. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> קודם כל בוקר טוב וט"ו בשבט שמח. אני דורון ליבנה, מרכז את הוועדה לעובדים זרים בהתאחדות חקלאי ישראל. כמו שקודמיי אמרו כבר, באמת עשו פה מהלכים מרחיקי לכת, בכמות העובדים ובאפשרות שנתנו ידיים עובדות למשקים בהובלת משרד החקלאות והממשלה וכולם. וכמובן גם רשות האוכלוסין שעבדה איתנו כתף לכתף גם בזמן המלחמה ועשתה פה פעולות של game changer ואפשרה שתהיה תוצרת חקלאית במדינת ישראל. מזה צריך להסיק לבאות. התחיל המנכ"ל, מנכ"ל משרד החקלאות ודיבר על הפחתת שטחים, על הפחתת מים. על התייעלות. כל זה בא בהלימה ישירה לבקשה שלשמו מתקיים הדיון הזה. הדיון הזה נקבע כמעקב לבחון איך אנחנו או מה עשינו בשביל להאריך את תקופת השהות של עובדים שרים שמסיימים 63 חודש. זכרו כולכם, אלה שמסיימים עכשיו 63 חודשים זה העובדים שבחרבות ברזל נשארו איתנו. יש פה שני אלמנטים שכבר העליתי את זה בוועדה הזאת. אנחנו כמדינה, לדעתי הפרטית, לא יודעים לעשות את הכרת הטוב לאנשים האלה. מי מהם שרוצה להישאר עוד שלוש שנים, לדעתי צריכה להיות החלטה מיידית שיאפשר. גם יקנה זמן לכם לגמור את הוועדות ואת הדיונים ואת מחשבת העומק הנדרשת. אני לא אומר את זה חלילה כמריחה. אבל יהיה לכם את הזמן לסיים את המתווה, כי מתווה חייב להתקיים בעולם צפוף שמכולם מבקשים להוריד מחירים. כולנו רואים את כמו שאמר אורי, איך חובטים והולמים בעולם החקלאי, מה קורה ליוקר המחייה. בסוף לגוף היצרני שנקרא חקלאי איזה כלים נותנים בידיים? איזה כלים מדינת ישראל נותנת לחקלאי להתייעל? כל עסק בנוי על שני הון: הון טכנולוגי והון אנושי. הכשרה של עובד זה דבר ארוך. כל חברת הייטק, כל מפעל יצרני. גם פוליטיקאי, קדנציה ראשונה הוא לומד, קדנציה שנייה הוא מבין, קדנציה שלישית הוא מתחיל לעשות באמת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, באמת אני מסכימה איתך. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> זה החיים חברים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא ישר אתה נופל לכנסת ומצליח. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אנחנו מדברים על משהו בעיניי טריוויאלי. יש את החשש הגדול מהשתקעות. מי שמכיר, ורוב העובדים בחקלאות הם עובדים תאילנדים. התאילנדים לא משתקעים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם תהיו מוכנים לתת ערבויות כדי שלא ישתקעו? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> כן. אני חושב שרוב החקלאים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מיטל, קחי את זה לתשומת ליבך. ערבויות. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אני חושב, זו הצעה נהדרת. << אורח >> קריאה: << אורח >> מה אתה אומר ערבויות? לפי מה החלטת ערבויות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אומרת, כדי שלא ישתקעו. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> בהחלט אפשר לבחון חקלאי שרוצה - - - << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> עובד שירצה לברוח גם אם הוא ישים 10,000 שקלים בפיקדון הוא יברח, משתלם לו. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> יוני, חברים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המנכ"ל צריך לצאת, אז בוא ניתן לו לסיים. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> חברים, לא הפרעתי לאף אחד. בהחלט אפשר לבחון - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> השתקעות, זהות יהודית. זה כל הענפים, זה לא רק החקלאות. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> חברים, בסוף כאשר בוחנים מתווה אפשר לבחון הכול. אפשר לבחון הכול. זה שאני אומר כן, זה לא אומר כן מוחלט. השאלה באיזה תנאים ואיך ולמה. ועובד שרוצים להאריך לו את השהות ויש אינטרס דו צדדי בין המעסיק לעובד אפשר להתוות את זה בתנאים ובסייגים שונים. בסוף אף אחד לא מכריח אף עובד להישאר מעבר לחמש שנים ואף חקלאי להשאיר מעבר לחמש שנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תן לו להגיד כמה מילים כי הוא הולך. יש לו ב-11:00 פגישה. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> אני מתנצל, יש לנו אירוע עם יו"ר הכנסת. יום שלם של ציון ט"ו בשבט, חגיגות. אני רוצה רק לומר קודם על רשות האוכלוסין. אני רוצה שתדעי שגם לגבי משה נקש וגם לגבי מיטל, יש כאן עבודה משותפת טובה מאוד בין גורמי המקצוע וגם בנינו. אוזן קשבת. יש כאן שיח פורה ואפשר לעבוד ויש מה לעשות. יש כאן אנשים שאפשר לעבוד איתם, אנשי מקצוע. אפילו לפעמים כשאני כל כך עסוק וחקלאי מתקשר אליי, אני מרשה לעצמי, אני אומר לו תשמע, קח את הטלפון של מיטל, דבר איתה. הוא אומר לי אבל מי זאת? אני אומר לו קחו, דבר איתה, תגיד לה שאורן נתן לך. באמת חשוב לי שתדעו שיש כאן אנשים רציניים, גם ממשרד החוץ וגם רשות האוכלוסין, גם משרד החקלאות כמובן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם משרד העבודה. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> גם משרד העבודה. אנשים שבאמת עושים עבודת קודש. פשוט שגם אתם תדעו, הארגונים והחקלאים, אחרים, החברות שכמובן יודעות, אתם עובדים איתם בשיתוף פעולה. יש עם מה לעבוד, אפשר לדבר. הקנאביס הוא דוגמה אחת לשיח שהתבצע והתקיים. יובל ליפקין הוביל אותו, הביא את כל גורמי המקצוע ופתאום יושבים ביחד והשד לא כל כך נורא ודברים מתקדמים. אנחנו כאן לעבודה משותפת מה שצריך, כמה שצריך, לטובת החקלאים, לטובת החקלאות, לטובת ביטחון המזון, לטובת החוסן הלאומי. לטובת המזון של עם ישראל, כושר הייצור. כי בסוף זה המזון שלנו ואנחנו לא יכולים להיות תלויים באחרים. אנחנו צריכים להיות תלויים בעצמנו. אנחנו מוקפים באויבים וזה תפקיד שלנו. אני אומר גם לכל הגורמים, גם גורמי הממשלה וגם הגורמים בחוץ, בכוחות משולבים, באחדות. רק ככה אנחנו ננצח. ההישארות שלנו ואת הקיום שלנו כאן. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. להתראות. נמשיך. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אני רק רוצה להוסיף עוד משפט אחד. יש פה את הנושא שקושרים בין הברחנים או הנוטשים לבין הארכת תוקף. גם בחמש שנים בורחים עובדים. לא לשים את זה, את האחריות לנטישה ולבריחה על הגב של המעסיקים. אין התניה בין הארכת תוקף לברחנות. אני באופן אישי חושב שעובד שיתאפשר לו להישאר יותר שנים והוא רוצה להישאר, כמות הברחנים תקטן. הם בני אדם, הם נשחקים עם השנים. העבודה בחקלאות קשה. קשה מאוד. אחרי חמש שנים מחציתם רוצים לחזור לתאילנד, הם עייפים. אלה שרוצים להישאר אולי ימשיכו להישאר. הרוב המכריע או החלק הקטן שבורח פה עם השנים או נוטש זה בעיה של רשויות האכיפה והחוק, זה לא בעיה של החקלאי, כי זה קורה גם בלי מתווה של הארכת השנים. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אלישע יפרח, בבקשה. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> תודה גברתי יושבת-הראש, אלישע יפרח, איגוד לשכות המסחר. אני רוצה לדבר על הזווית של מגדלי הקנאביס בהמשך לדברים של יובל. זה ענף שסובל גם הוא ממחסור בידיים עובדות שנובע מכמה סיבות. כמובן אי כניסה של פלסטינים והדברים שאנחנו מכירים. אבל חשוב להבין שזה ענף שאורח החיים ואורח חיי העבודה של עובד מאוד קצרים. זה ענף שסובל מחוסר אטרקטיביות ומבדיקות נוספות שנדרשות, נוסף לכל שאר הדברים באמצעות היק"ר או המשטרה, כי מדובר בענף הקנאביס. לכן המגדלים האלה סובלים ממחסור מאוד חמור בידיים עובדות. צריך לתת לזה פתרון בדמות עובדים זרים. יש כל מיני אתגרים של המשטרה והמשרד לביטחון לאומי ומצד שני הם הראו נכונות לפתור את זה. אני קורא מכאן שהנכונות הזאת תביא אותנו גם למתווה מהיר. אין שום בעיה לוודא ולהרגיע את כל מה שהמשטרה או המשרד לביטחון לאומי יצטרכו, הן בהיבטי עבר פלילי בחו"ל. אם צריך בדיקות נוספות בארץ ודברים כאלה, יש את הפתרונות לזה. מדינת ישראל יודעת לעשות מכסה ייעודית לתעשיות הביטחוניות ולוודא שעובדים שמגיעים מכל מדינה שיש יכולים לייצר פגזים למסוקים וטנקים, יכולים גם לקטוף יבול בקנאביס. אין עם זה שום בעיה ונמצא לזה את הפתרונות. אבל חשוב למצוא מענה מיידי ומהיר לענף הזה, אחרת הוא נפגע באופן מאוד קשה. זה גם פגיעה בחקלאות, זה גם פגיעה בעסק. אבל זה גם פגיעה בסוף בצרכן הקצה, חלקם חבר'ה שהם נכי צה"ל ונפגעי טראומה וצריכים את הדברים האלה. זה לא רק צרכנות מבחירה, זה גם צרכנות מצורך וחשוב מאוד לתת לזה מענה. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. אברהם דניאל בבקשה. << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> אני בהחלט תומך בעניין של הארכת התוקף של העובד הזר שיישאר יותר בארץ. עניין המקצועיות וכל הדברים האלה, אין טעם שאני אחזור עליהם. אבל בנושא הערבות אני רוצה להגיד משהו. רבותיי תראו, ברגע שאנחנו התחלנו עם האגרות אז הדברים האלה הלכו וגדלו. ממשלת ישראל תמיד, את יודעת מה? אני אלך איתך כשדימרי היה מנכ"ל שירות התעסוקה באתי אליו ואמרתי שמע, בוא נפרק את תנועת המושבים ושהמדינה תביא את העובדים. ואכן זה כך קרה. היום אנחנו מצטער להגיד טעות עשיתי. יושבת לנו על הראש, פקחים, אגרות. הגענו, לאן הגענו? אני לא מוכן לשמוע את העניין של הערבות. זה שזה חשוב, זה חשוב. אבל ערבות? אני לא יודע לאן נגיע בסוף עם זה. באוצר יש אנשים שמתחילים להתלהב ומתחילים להגדיל את הערבויות מפה ועד להודעה חדשה שהחקלאים לא יוכלו לעמוד בזה. לכן אני מתנגד באופן גורף. ערבות זה דבר שלא צריך להיות. נקודה, תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. מיטל, שתי השאלות. האם את יכולה להתייחס להתאמה מרבית של העובד הזר לחקלאי ושל החקלאי לעובד הזר? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> כן, אני אשמח להתייחס. אני חייבת לומר שנושא הערבויות לא על הפרק אז אתה יכול להירגע. אנחנו לא קושרים את זה להארכת שהות של עובד זר, זה לא משהו שכרגע על הפרק. בנוסף אני אציין שלגבי מתווה החוזרים שעלה פה כמה וכמה פעמים אז כן, כמו שיובל אמר, זה היה נדון במסגרת הדיון שהיה ואנחנו ממש בישורת האחרונה. אני מקווה מאוד בימים הקרובים להעביר את זה להתייחסות משרד החקלאות ומשרד העבודה. ואחרי שנקבל התייחסויות פנימיות נוכל להעביר את זה החוצה לחקלאים ולהתאחדויות. לעניין התאמה של עובד זר לחקלאי, כיום יש לנו הסכמים בילטרליים שמגדירים בעצם את התנאים שעובד זר יוכל להגיע לפה ומה הדרישות של החקלאים. בגדול, חקלאי ועובד יכולים לבחור, חקלאי בעיקר מציין אם מדובר בבעלי חיים, בגידולים, בצמחייה או, לא זוכרת מה זה, דבורים. ואזורים בארץ. אזורי תעסוקה בארץ ופרטי החקלאי. זה בעצם מה שעובר לעובד הזר. אנחנו בגדול, כמו שנקש אמר בדיון הקודם, אנחנו כן מבינים ואנחנו כן מעוניינים ללכת דווקא לכיוון של כן לערב יותר את החקלאי או לפחות בהליך הגיוס של העובדים הזרים. אבל אנחנו חייבים לומר ולהניח פה על השולחן שזה תהליך שלוקח זמן. זה פתיחת הסכמים בילטרליים ומשא ומתן חדש מול תאילנד או קמבודיה, לא משנה איזה מדינה תהיה הראשונה. זה ייקח זמן, אבל אנחנו בכיוון הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בדיון הקודם עלה שהחקלאי עצמו יוכל להגיש בקשה של עובד זר ספציפי שהוא מבקש שיגיע אליו. האם בחנתם את הבקשות? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> זה בדיוק מה שהתייחסתי. במסגרת הסכמים בילטרליים חקלאי לא יכול להגיש עובד ספציפי, כי זה בעצם מבטל את כל המהות של הגיוס. זה בעצם מבטל את כל ההסכמים הבילטרליים אז אין אפשרות להגיש עובד ספציפי. מה שכן, אנחנו כן בוחנים בימים האלה, עד שנפתח הסכמים ונוכל לערב יותר את הלשכות או את החקלאים אנחנו כן בוחנים להרחיב את הקריטריונים או את הבקשות הספציפיות של החקלאי. כמו שזה עלה בשיחה עם גבי מקודם, על רישיונות נהיגה או בקשות כאלה ואחרות נקודתיות לחקלאים, שנוכל כן לסייע בשיוך של העובד לחקלאי הספציפי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> את יכולה לפרט מה העובד הזר רואה אצל החקלאי? מה הוא מכיר? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> הוא גם מקבל את האזור שהוא יועסק בו: צפון, דרום, מרכז. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הוא יודע שהוא מגיע לערבה? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> כן, כן. הוא יודע ויש גם אוריינטציה לפני שהם מגיעים. מסבירים להם על האזורים השונים בארץ, על החום הקיצוני באזור הערבה או על הקור באזור הצפון. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא רואה בפייסבוק הכול. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> כן. הם מגיעים מוכנים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> סוג הגידול? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> סוג הגידול הוא לא יודע. אבל הוא יודע אם זה בעלי חיים או צמחייה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כי קיבלנו פניות למשל של עובד זר שיש לו אלרגיה לגידול שהוא הגיע אליו. איך אפשר למנוע את הדברים האלה? << אורח >> קריאה: << אורח >> זה ממש מקרים בודדים. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> כן, אלה מקרים ממש בודדים. << אורח >> יונית רוסו מנשה: << אורח >> אני יונית מרשות האוכלוסין וההגירה. לגבי עובד שמגיע לכאן עם בעיה רפואית, הוא אמור להצהיר שהוא לא סובל מבעיה רפואית שאמורה למנוע ממנו עבודה בחקלאות. ועובד שמגיע ובעצם הוא סובל מאיזה שהיא בעיה רפואית הוא בעצם פועל בניגוד להצהרה שהוא חתם עליה בארץ המוצא שלו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אתה רוצה? << אורח >> דן בילו: << אורח >> אני דן בילו, דיג מכמורת. אנחנו חקלאים ימיים. יש לנו בעיה רצינית עם העובדים הזרים. קודם כל, אין עובדים בארץ ואנחנו ממש תלויים בעובדים הזרים. הם עובדים מעולים. יש לי כמה שאני מאוד מבסוט. הבעיה שהם מגיעים מתאילנד והם לא יודעים לאן הם באים. ואנחנו בים. רובם, אנחנו משלמים עליהם אגרות, מביאים אותם לארץ וזה, והם פשוט יום, יומיים, שלושה, שבוע והם בורחים. הם באים לטראומה. ויש בתאילנד המון דייגים שמתים לבוא לעבוד. אני יודע מהחבר'ה שיש לנו שהם בקשר עם החברים שלהם שהם דייגים שהם מאוד רוצים לבוא. צריך לדעת לבחור אותם שם, להגיד להם שהם באים לים. חבל סתם להביא מישהו שהוא לא מתאים. זה הרבה כסף עולה לנו, זה מתיש אותנו, זה מקלקל לנו את העבודה. אני חושב שזה משהו פשוט שאפשר לפתור את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה אתה אומר? איך פותרים את זה? על ידי הבאה פרטית? << אורח >> דן בילו: << אורח >> שאני אוכל להזמין אותם מתאילנד או להגיד לחברת כוח האדם שעושה את זה, שזה וזה דייג שרוצים לבוא לעבוד בדיג ואז זה מאה אחוז הצלחה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז רגע, חברה פרטית לא יכולה לעשות את זה? << אורח >> דן בילו: << אורח >> היא כן יכולה לעשות את זה. פשוט היום כאשר מביאים את התאילנדי, שמביאים לי אותו לספינה, הוא לא יודע בכלל לאן הוא בא. הוא פתאום רואה ים. הוא לא יודע לאן הוא בא. אם זה לקיטוף, אם זה לזה. הם כאילו בשוק. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל מיטל, אמרתם שאתם מודיעים להם על גידולים, צמחייה או דבורים. למה לא ים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זיו גם התייחס. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> זה היה לנו מקרה ספציפי עם דן שבוע שעבר. אנחנו מכירים את זה. אנחנו נבחן את זה, יכול להיות שכן נוסיף את המקרה של הדיג. למרות שזה גם, זה כמו הדבורים, זה מקרים מאוד ספציפיים ואנחנו די מסתמכים על זה שהם יצהירו שיש להם מחלת ים או אלרגיה לדבורים. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אבל כשדיברנו על זה בפעם ראשונה, הרי במתווה חרבות ברזל היה גיוס של החקלאי על ידי זה שהוא מביא פספורט, עובדים במשק היו מביאים את האחים שלהם, את החברים שלהם. ועובדתית זה היה סיפור הצלחה אדיר. זה לא נתון לשאלה. היום יש עובד שממוין בדרך כלשהי, טובה או לא טובה, בתאילנד. הוא לא יודע מה המעסיק שלו. ואז הוא מגיע, או שמתאים לו או שלא מתאים לו. או שיש לו בן דוד שעובד בקצה האחר של הארץ, ואז הוא נוטש. ראינו מתווה שמתקיים, שעובד, שמקיים את עצמו, שמעצים את היציבות, שמקטין את הברחנות. אם אנחנו מסתכלים על זה כחוט השני בין כל המשרדים, בין כל המעורבים, בין כולם – זה סיפור הצלחה. אז לא, נחזור לחברה ממיינת בתאילנד, סיפור הגרלה למי מגיע. אתה מקבל פרצוף ותעודת זהות. אני לא מכיר בשום מקום, בשום עסק, שהמעסיק לא יכול לבחור את העובד שלו והעובד לא יכול לרצות לעבוד אצל המעסיק שלו. אז מה שקורה בחוקי עבודה במדינת ישראל, מגיע העובד ולא שהוא הגיע לוויזה של החקלאי או של התעשיין או לא משנה של מי, יש לו את הזכות מעל המעסיק להחליט שהוא עובר מעסיק אחר. ואז המעסיק נשאר עם חור, חור לכלכלה הישראלית כי אין ידיים עובדות. העובד עושה כרצונו. מתוך העובדים האלה שעוברים לא בהכרח למקום שהם עוברים יש ויזה פנויה ואז רשות ההגירה, יש לנו 10,000 ברחנים. וכל הספינה הזאת מטלטלת, אפרופו דיג. יש פתרון קל ופשוט: חבר מביא חבר או כמו שהוא אמר על כפר הדייגים שלו או על החבר מהפרדסים שלו. זה לא משנה, יש פתרון. פתרון פשוט שמייצג ומטיב את המערכת. ואני לא מבין למה את הכפפה הפשוטה הזאת, אני מבין, בגלל ההסכמים הבילטרליים. אפשר לעשות גם שם בלאנס. איך? יש פתרון אם רוצים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זיו, תוכל להתייחס בבקשה? << אורח >> דן בילו: << אורח >> רציתי עוד משהו קטן להוסיף לפני זיו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תגיב וזיו ישלים. << אורח >> דן בילו: << אורח >> יש לי שני תאילנדים שהם כבר עברו את הזמן שלהם וקיבלו הארכה בגלל המלחמה שהייתה. והם חבר'ה מאוד טובים. כל מה שהם מתעסקים זה רק בעבודה והם מאוד רוצים להישאר, להמשיך. למה אי אפשר שהם ימשיכו עוד? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה כל הדיון. << אורח >> דן בילו: << אורח >> או שהם יחזרו מתאילנד לעוד? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה בכל הענפים, לא רק בענף החקלאות ויש צוות שיושב. שמעת את הפתיח? היית בתחילת הדיון? << אורח >> דן בילו: << אורח >> לא, אני איחרתי בגלל התנועה וזה. אוקיי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש צוות שיושב על הסוגייה. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> קודם כל, לפני שאני אתחיל את דבריי אני רוצה להגיד שתחום החקלאות עצמו לסוגיו השונים מאוד קרוב לליבי. אני בן של אהרון בילאוס שמייסד את כפר סילבר, בית ספר חקלאי ובן המקום. גדלתי בתוך החקלאות, על כל הענפים, פלחה, רפת, גידולים. מאוד קרוב. התחום מאוד קרוב לי וכל הדברים שאתם אומרים על ביטחון המזון וביטחון החקלאות והחקלאות הישראלית מאוד קרוב לליבי. כל דבר אפשרי כדי לשמר אני בעד לשמר ולשמור, כי גם בתקופת מלחמה שפתאום הפכנו להיות שוב משק סגור כל מדינת ישראל, בלי יכול לקבל אפילו עובדים, מוכיח עד כמה זה חשוב. אז ישר כוח ואנחנו אתכם כולנו פה לדעתי. לעצם הסוגייה שעלתה, באמת אנחנו נצטרך להיות יצירתיים. להיות יצירתיים זה אומר לא לרוץ מיד מצד אחד, למרות שכולם רוצים ואין ויכוח על זה שאדם אוהב לבחור את העובד שלו ולכן הוא מעדיף גם את הגיוס הפרטי. אבל עדיין בית המשפט העליון ביקש כחלק ממאבק בגביית כספים מוגזמת וכל מיני תהליכים פסולים בגיוס עובדים חייב אותנו לעבור למנגנון גיוס ב-g2g. אבל היות ואנחנו מגייסים עובדים במנגנון ה-g2g, הסכמים בילטרליים, לענפים שונים, אז יש לנו גם ייצור כלאיים שאומר כן לבנות מאגר עובדים מצד אחד, כן לבנות אותו תחת הסכמי g2g, אבל מצד שני, אחרי שיש את המאגר, פה בשלב הזה לתת לעובד בצורה כזו או אחרת לבחור מתוך המאגר. לדוגמה, אנחנו עושים את זה בתחום הסיעוד הביתי. אדם לא מנחיתים לו מישהו אומרים לו קח, זה הבן אדם שלך. אלא הוא רואה מאגר, הוא גם רואה הקלטות. יש כל מיני שיטות, אני לא אכנס לזה, כי זה דווקא התחום של רשות האוכלוסין וההגירה שהם בנויים לזה. אז רק צריך באמת, כמו שאתם אמרתם, להיות יצירתיים ולראות איך מצד אחד נשארים בתחום ה-g2g, בונים את המאגר, מגייסים ואז מתוך המאגר מביאים את המעסיקים כדי לבחור את העובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> התחלתם לעבוד על זה? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אפשר לעשות גם וגם? גם g2g וגם door to door? << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> לא, זה אי אפשר. כי זה מתנגש עם המטרות שהוצבו למשרדי הממשלה על ידי בית המשפט שביקש. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אז פה צריך את היצירתיות. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> נכון. אתה צודק, אנחנו מקבלים. צריך להיות יצירתי. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> בסיעוד יש גם וגם. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> אני אגע בזה. הגם וגם מתקיים רק עד שמתחיל ה-g2g. ברגע שה-g2g תופס ומתחיל לעבוד בצורה מאסיבית הגיוס הפרטי נעצר לחלוטין. כן משרדי הממשלה ורשות האוכלוסין נעתרו לבקשה ואמרו אוקיי נמשיך את הפרטי עד שה-g2g, ההסכם הבילטרלי ייכנס לתוקף. כדי לא להשאיר את המעסיקים, על כל התחומים, לא רק חקלאות, לא להשאיר אותם ללא עובדים. לכן כדאי לבנות את המנגנון בצורה טובה יחד עם רשות האוכלוסין ולנסות לנצל את זה כדי לאפשר באמת את אותו סוג בחירה שאתם המעסיקים או אתם מייצגים את המעסיקים, יוכלו לנצל. גם בתחום הדייג, גם בתחום חקלאות ימית או כל סוגי החקלאות האחרים. הכדור הוא לפתחי כל משרדי הממשלה, אבל בעיקר לרשות האוכלוסין, עם המנגנונים. אנחנו כמובן יכולים יחד עם המשפטנים שיושבים פה לצידי, גם חן, לראות איך מנצלים או איך עושים את הצעדים נכון. אנחנו כמובן הצד שלנו הוא צד חו"ל, אבל צד הארץ משתף איתנו פעולה ונשמח לעזור. חן, את רוצה להוסיף? << אורח >> פלג עמר: << אורח >> אני רוצה להתייחס לכמה דברים. אני פלג מלשכה אפי, פרטית. בהתייחס להתאמה של עובד וגם אחר כך אני ארצה להתייחס לנושא של עובדים חוזרים. בהתאמה של עובדים יש צרכים מיוחדים לחקלאי ועל זה צריך להסתכל. להרחיב את האפשרויות שלו בגיוס העובד. אם זה ברישיונות על טרקטור ואם זה עובדים טכניים שהם מסוגלים לתרום משמעותית לניהול המשק. אפשר גם וגם. אנחנו לא נגד הסכמים בילטרליים, אנחנו בעד. אבל צריך לתת מענה. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> יש לזה. אני אענה לך כבר. בתחום הבנייה עלו בדיוק אותם דברים. << אורח >> פלג עמר: << אורח >> אנחנו מדברים על החקלאות. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> אז אני אומר, בתחום הבנייה, אני בכוונה נוגע בזה. בתחום הבנייה הייתה אותה בעיה. ואז כבר בשלב הגיוס הראשוני, גם תחת g2g נשלחו גופים מסוימים שעשו להם מבדקים ומבחנים, לראות התאמות. << אורח >> פלג עמר: << אורח >> ובסוף פתחו את זה בייבוא פרטי. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> לא, לא, נשאר ועובד יפה. << אורח >> פלג עמר: << אורח >> אני חושב שפתחו את זה גם לייבוא פרטי. אבל אני לא יודע, אני לא בקיא. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> לא, זה נפתח לתחום פרטי רק בתקופה שלא היה g2g. אבל זה עובד. מגיעים ועושים להם מבחנים ובודקים. << אורח >> פלג עמר: << אורח >> יש צרכים מיוחדים לחקלאי. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> אין ויכוח, אתה צודק. << אורח >> פלג עמר: << אורח >> אנחנו יושבים, יושב כאן כוורן והוא יכול לספר לך כמה העבודה מורכבת. << אורח >> קריאה: << אורח >> דבוראי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אחר כך אני אתן לך, שתציג את עצמך. << אורח >> פלג עמר: << אורח >> בנושא של המתווה של העובדים החוזרים אנחנו בקשר מעולה עם מינהל האוכלוסין ואני חושב שהם עושים עבודה טובה וראינו את זה בחרבות ברזל. הם אפשרו מתווה על מתווה כדי להקל על החקלאים והתוצאות דיברו בעד עצמן. אנחנו רוצים לקחת את זה לשלב נוסף. המתווה שיצא של העובדים החוזרים אני חושב ימנע באופן משמעותי את הנטישה של העובדים מהחקלאים. אני חושב שרוב העובדים נמצאים במשקים של החקלאים רק בגלל המקצועיות שלהם בתוך העבודה והתרומה שלהם בתוך המשק. לא רק באיכות התוצרת החקלאית שהוא מביא, אלא גם בתפיסה של אותו עובד בניהול של צוות העובדים. לפעמים עובד כזה יודע להחזיק קבוצה של עובדים שמאפשרת לחקלאי חופש פעולה מלא בתוך ההתנהלות של המשק. זה דבר שהוא מאוד חשוב. לוקח זמן להכשיר אותו. ביניהם יש פערי מעמדות. אם הוא יותר מבוגר, אם הוא פחות מבוגר, אזור מגורים, מה הוא עושה, מה ההשכלה. הדברים האלה ניכרים מאוד אצל התאילנדים. המשקים, לבחור זה לא רק לבחור עובד להגיד לו הנה, אתה ותיק, בוא אתה תהייה מנהל המשק. צריך לראות שהוא גם באמת מסוגל לעשות את הדברים האלה. אם ייצא מתווה מסודר שגם העובדים ידעו אותו וגם המעסיקים ידעו אותו, אני חושב שזה ימנע את הנטישה של העובדים. אני מאמין שרוב העובדים נמצאים במשקים, הם פשוט לא יכולים לשחרר אותם. הדבר גורם גם לבעיות, כניסות של עובדים שנכנסו בתקופות: אחרי חרבות ברזל, אחרי קורונה. אותם כמויות של עובדים צריכים לסיים תקופה של 63 חודש וצריכים לצאת מכה אחת. יש משקים שיש לו נגיד 10 עובדים. מתוך ה-10 עובדים עוזבים לו חמישה שהם ותיקים. מבחינת המשק זה קריסה. אם לא יהיה לו איזה שהוא פתרון שהוא יידע להיערך מבחינת מצבת כוח אדם, לתכנן את הגידולים להמשך. זה חלק מהמורכבויות של בעלי המשקים שהם בניהול הפרטי. עובדים טובים ומקצועיים גם יש להם, הם תורמים משמעותית לאיכות התוצרת החקלאית, מי שמתעסק בייצור, וגם לשוק המקומי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. כן, את ביקשת. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> שלי אפרתי מזיכרון יעקב. כמו שכולם כאן מספרים, אני באה מהשטח. אני דור רביעי לחקלאות בזיכרון יעקב. לצידי הדור החמישי. אנחנו מעסיקים כ-60 עובדים תאילנדים. בזכותה של הגברת שיושבת מולי, וכל פעם כשאני רואה אותה אני מתרגשת להגיד את זה, אנחנו כאן היום. אני עובדת במקביל גם עם גבי, עם חולצה כחולה. אצלי זה לא סיפורים, אצלי חזרו מתוך 60 עובדים, חזרו עובדים חוזרים סדר גודל של 45 עובדים חזרו. זאת אומרת שזה תאילנדי שהיה אצלי, סיים חמש שנים וחזר אליי. אתם צריכים להבין שיש כאן קשר מיוחד בין עובד למעסיק. הם כולם חזרו אליי, הם כולם ביקשו אותי. תעיד על זה מיטל, יעיד על זה גבי. הם כולם ביקשו לחזור אליי כמעסיקה. זה קשר כבר שהם ידעו לאן הם חוזרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן הם עובדים אצלך סך הכול, במצטבר? << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> לשם כך באתי, זו הבקשה שבאתי לבקש מכם. דיבר כאן קודם כל המנכ"ל, דיבר על ביטחון המזון. אם אני אוכל להשאיר את העובד הזה שרוצה להישאר בארץ. אין לו שום רצון לחזור. הוא היה כבר, הוא הוכיח את העובדה שהוא לא הולך לנטוש, שהוא לא הולך להשתקע. הוא סיים חמש שנים, הוא יצא מהארץ. הוא חזר אחרי חרבות ברזל, זה הדבר היחידי הטוב שיצא אחרי 7 באוקטובר. ואני אומרת את זה ואני מתרגשת, כי הם באמת חזרו אליי כולם. הם באו ועזרו ולקחו הכול, הכול. באמת, הם ישבו אצלנו, הם לא ברחו, הם לא הלכו לשום מקום. והם לא מתכוונים להשתקע בארץ, אין להם שום רצון להשתקע כאן. הם באים לעבוד. מה שקורה זה שחמש שנים הם סיימו. הם כאן לעוד שלוש שנים. בינואר 2027 אני עומדת להיות במצב שאין לי עובדים. גם העובד הזה שאמור לצאת, עד שיגיע אחר במקומו זה סדר גודל של שלושה חודשים? גבי, תקן אותי. סדר גודל של שלושה חודשים. אז אם יש לי נקודת זמן ספציפית, בינואר 2027, שיעזבו אותי סדר גודל של 30 אנשים בבת אחת, מה אני אמורה לעשות? מה אני אמורה לעשות עם נקודת הזמן הזאת? קודם כל אני מבקשת להאריך להם לחמש שנים, כמו שהם באו בהתחלה. אלה עובדים שיש להם משפחות. הם לא יישארו כאן, הם כולם רוצים, כולם נסעו לאינטרוויזה בשלוש שנים האחרונות מתי שהם יכלו לצאת, בתקופות שהמשק נתן להם את האפשרות הזאת. הם לא יישארו. אין כאן שום משמעות. ההסבר הזה שהם כאן, של ההשתקעות, אין לו שום, אין לי, מיטל תעיד, אין שום ביסוס לעניין הזה. אין לי אף ברחן אחד. 60 עובדים, הכול מסודר, כולם חוקיים, כולם מסודרים, בלי ברחנים. אתם מוזמנים כולכם לבוא ולראות פיזית בעיניים. הזמנתי את מיטל עשרות פעמים לבוא ולראות. השותף של גבי מגיע אליי באופן קבוע למשק לראות. אלה לא עובדים שעוזבים. העניין הזה שאתם אומרים השתקעות בארץ אין לו שום ביסוס. ה-9,000 האלה זה 10% מסך כל העובדים התאילנדים בארץ. זניח. הם יברחו גם אם, להיפך, החדשים שבאים בורחים אחרי יומיים כי הם לא רוצים לעבוד בכלל בחקלאות. ואלה עובדים, וכל מי שנוסף אליהם שבא, זה כמו שכאן הזכיר דורון, אלה עובדים שהם הביאו. חברים שלהם שידעו לאן הם באים. שאמרו להם בואו, יש לנו מעסיק שייקח אותך ומעסיק טוב. אין כל ביסוס לעניין הזה של ברחנות. זאת לא הסיבה. ועוד דבר שאני רוצה להגיד, הרי יכולנו רק לחלום לפני ה-7 באוקטובר על מצב כזה שעובד זר יחזור לארץ. הרי אחרי 63 חודשים הוא אפילו לא יכול היה לחזור לכאן לביקור, בוויזת מבקר, לאשרת מבקר הוא לא יכול היה להיכנס. אז אנשים שינו את החוקים והיו יצירתיים מאוד והצילו את המצב של החקלאות. הצילו את האירוע הזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> הצילו לא את החקלאות, את המדינה. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> כן, הצילו את המדינה. אז אנשים, זה לא אלוהים ברא את החוק הזה ואי אפשר לשנות. אז בואו נשנה את החוק הזה שאנשים שרוצים להישאר בארץ. אני, אברהם יהרוג אותי על מה שאני אומרת, אני מוכנה לשים כסף גם על כל אחד כזה. << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> לא הרגתי אף אחד. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> לא, אותי אתה לא תהרוג, בסדר. אולי אני אהיה הראשונה. אבל באמת, אתם מדברים באוויר. אתם מדברים על דברים שאני, אתם מוזמנים לבוא לראות את זה בפועל. וגבי יחנוק אותי על זה שלא יהיו עובדים חדשים שהוא יביא לי. אבל אין שום בעיה, כי העובדים האלה יישארו והם מספקים את העבודה. והם רוצים להישאר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. מיטל? קלטת את הדברים? תעבירי. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> היא קולטת ישיר גם. היא פתוחה, באמת, אם היו עוד שניים כמוה לא היה צורך בוועדה הזאת. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני חושב שמשכנעים את המשוכנעים. אנחנו נשארנו פה - - - << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> כן, בדיוק. << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> ואני בכל זאת רוצה להגיד שלוש מילים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> גבי יגיד כמה מילים, שלא יגיד שהוא נסע לחינם. << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> לא, אני לא נסעתי לחינם, אני בסדר גמור. אני אגיד ככה: החטא הגדול בנושא של החקלאות זה ההגדרה הראשונית. ואנשי משרד החוץ פה, אני לא יודע אם הם שותפים או לא, אבל ברגע שבהסכם בילטרלי כתוב שהעובדים שבאים לישראל הם non qualifying workers זאת הבעיה הראשונית. ברגע שמביאים מי שבא, מתי שבא, איך שבא, בלי לבדוק – זאת ההתחלה. החקלאות היום זה הייטק, החקלאים רוצים אנשים שיודעים קרוא וכתוב. החקלאים היום רוצים אנשים שיתאימו למשק. לקבל בשדה התעופה שעה לפני שאנחנו מקבלים את העובדים בשדה התעופה, שעה לפני שהם מגיעים למשק, לגלות שלמשק תותים שעיקר העבודה זה על הרצפה מגיע עובד של 1.60 מטר עם 120 קילו ולמשק של בננות מגיע עובד של 1.40 מטר ששוקל 40 קילו זה בדיחה. בטפסי הזמנה, מיטל, אפשר לרשום Plants or animals. לא פירוט של איזה סוג של בעלי חיים, האם זה דגים או דבורים או האם זה פרות. ולא האם זה בננות או גידול של קומקוואט. זה לא אותו דבר, לא בדרישות ולא בצרכים. סיפרתי לך, רישיון נהיגה אנחנו לא יכולים לבקש בטפסים. בדקתי סטטיסטית, נחתו לי בינואר 52 עובדים. 24 מהם עם רישיונות נהיגה. למה אי אפשר לקחת את העובדים שמצהירים שבטופס שאני מקבל כתוב שיש לו רישיון נהיגה. למה אי אפשר לשבץ אותו למעסיק שרוצה רישיון נהיגה? וכשאני מגיש טופס עם בקשה לרישיון נהיגה אני מקבל אותו בחזרה "לא ניתן להגיש, תבטל את הדרישה". אלה דברים שאפשר לעשות אותם. אנחנו הנחנו פה, הלשכות הפרטיות, נייר עמדה גם בנושא של הגיוס, גם בנושא של זה. לקבל עובד שלא יודע קרוא וכתוב ואחר כך לצפות שמשרד העבודה יקבל אישור הדרכת בטיחות על שימוש ברעלים – פיקציה. זה פיקציה. אישור עבודה בגובה. הם לא עוברים טסט על טרקטור חמש ושש פעמים בגלל שהם לא יודעים לקרוא את התמרורים. ואנחנו מצמידים להם מתורגמן שיישב איתם והולכים איתם לבחינות ועושים הכול. אני כבר לא מדבר על זה שמשרד התחבורה לא מוכנים לתרגם לו את התאוריה ולא את הזה לתאית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הסיבה שזה לא יוצא לפועל? << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> זה לא הם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה תחבורה? << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> זה משרד התחבורה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שוב זה משרד התחבורה? << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> דרך אגב, אותו דבר טופס 101 עכשיו שכל התאילנדים צריכים למלא כחלק מזה, ומס הכנסה לא מוכן לתרגם את הטופס הזה לתאית. אז אתה מחתים אותם על 101 בעברית. עזבי, אלה דברים שאנחנו מתמודדים איתם, אבל זה הדברים הפחות חשובים. לגבי הסיפור של החוזרים, ההצלחה הזאת הייתה מעולה. אני חייב לדייק פה את הדברים. העובדים שחזרו אלה עובדים שהיו פה שנים אחורה. לא הזמנו לפה עובדים סתם שחבר מביא חבר או דוד מביא דוד, אלא עובדים שהיו פה. שידעו למה הם באים, שרצו לחזור. מה שאני אומר, דיברה פה חה"כ הרכבי לפני כן על לדייק את הדברים. אנחנו כלשכות, כשאנחנו סוג של באפר בין המעסיקים לבין החקלאים מבחינת רשות האוכלוסין אנחנו אמורים לטפל בעובדים. יש לנו הסכם שירות עם העובד. אנחנו חתומים על הסכם מולו. מצד שני, אנחנו מייצגים ועובדים מול המעסיקים. אנחנו בסך הכול מכירים את העסק. אני בא ואומר, אם רוצים לדייק את הדברים צריך לקבל את ההחלטות הנכונות. לקבל החלטה שבאופן גורף מאריכים לכולם לדעתי זה טעות. צריך את אלה הטובים, את אלה שרוצים, את אלה שהמעסיק מתאים לו ולעובד מתאים. זה סוג של מקל וגזר. אל תתפסו אותי בזה, זה סוג של מקל וגזר. והעובד, תמורת הגזר הזה של לחזור לפה ולהישאר צריך שיהיה לו גם מקל. ואם העובד יידע שאם הוא החליף חמישה מעסיקים בשנתיים שהוא נמצא פה וברח והלך וחזר ונעלם ועשה צרות למעסיק, המעסיק לא ירצה להחזיר אותו. הם יתיישרו. לקבל היום החלטה גורפת שאת כולם משאירים זה קצת לירות לעצמיו ברגל. לכן צריך לדייק את העניין הזה. צריך להתאים אותו לדברים כמו שצריך. אנחנו גם חושבים שנכון לעשות איזה שהיא תקופת צינון, חודשיים-שלושה, לא יודע מה, שהעובד ייצא. הוא יהיה שם, הוא יגיע הביתה, הוא יפגוש את אשתו, את הילדים. הוא יראה שמתאים לו לחזור. גם העובד מבחינתו יהיה לו סוג של חופש, סוג של איזה שהיא אתנחתא. ירצה – טוב. אפשר למצוא את התהליך. אבל בסוף זה צריך להיות מדויק ונכון. העובדה היא שהוכח שזה עובד. אני אציין עוד דבר אחד, שהענף היחיד שהוא רגולטורי מלמעלה עד למטה זה ענף החקלאות. לא נכנסים בעיקרון לישראל עובדים בענף החקלאות בלי גיוס בילטרלי ובלי זה. וכאשר אנחנו רואים היום שכל, סליחה, בלי לפגוע באף אחד, הענף הפנצ'ריות שולח צוותים ומשלחות לגייס עובדים וענף המוסכים וענף הקייטרינג והענף הזה והענף הזה, והחקלאים מקבלים את מי שבא ברוך הבא ועוד מצפים מהם שיגידו תודה – זה אבסורד. זה לא הגיוני. אנחנו לא באים ואומרים הייטק תגייסו לנו עובדים רק מאוניברסיטאות ורק מזה. אבל מינימום מתבקש. את יודעת, בדיקות אוריינות, שבן אדם יודע לקרוא, שבן אדם מבין מה מדברים איתו. רישיון נהיגה, רגישויות כאלה ואחרות. איזה מלחמות היו עד שהצלחנו להגיע למצב שאת העובדים של הדבורים עושים להם בדיקה אם הם אלרגיים לדבורים או לא, או שמצפים שיגלו שהוא אלרגי כאשר הוא יקבל את העקיצה וימות? יש פה אבסורד. במיוחד היום, אחרי שהוכח כמה זה נכון וחשוב לחקלאים, בעקבות הסיפור של המלחמה. ובסוף אנחנו היינו הראשונים שקפצו על העניין הזה. העובדים הגיעו לפה, עמדו בתור אחד אחרי השני וזו הצלחה כבירה. צריך למצוא את הפתרון הזה כמה שיותר מהר. אנחנו יודעים שהרשות בסך הכול כולם רוצים. פשוט צריך להתכנס ולעשות את זה. << אורח >> חן בכר: << אורח >> אני אשמח להוסיף משהו. חן בכר ממשרד החוץ. אני לא יודעת להתייחס לעניין העובדים החוזרים, אבל אני כן רוצה להגיד לגבי הבחירה הספציפית של עובד. כל ההסכמים הבילטרליים בעצם מגלמים בהליך הגיוס כל מיני מנגנונים שאמורים להגן על העובד, למנוע תופעות של גביית כספים לא חוקיים, כמו שזיו אמר. זה גם משהו שנאמר - - - << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> תגייסו אתם, רק תתאימו את זה. << אורח >> חן בכר: << אורח >> בדיוק, זה מה שאני באה להגיד. זו המדיניות של הממשלה. זאת אומרת, זה משהו שהממשלה קבעה שהסכמים בילטרליים נמצאים בעדיפות. זו גישה שבאה לידי ביטוי גם בכל מיני בג"צים שיש לנו בנושא. חלק מהמנגנונים שמגנים על העובדים מונעים כל מיני תופעות של סחר בבני אדם וכו', שאנחנו אגב רואים אותם בענפים אחרים שיש בהם הבאה פרטית. חלק מהמנגנונים האלה שמעסיק לא יכול לבקש באופן ספציפי עובד. המעסיק הוא לא חלק מהליך המיון. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> את אומרת שהענף היחיד שהוא מפוקח ורגולטורי בוא המעסיק נפגע. << אורח >> חן בכר: << אורח >> אין לי פה את הנוסח של ההסכם מול העיניים, אבל ממה שאני יודעת מהסכמים אחרים גם של רשות האוכלוסין, יש איזה שהיא גמישות בהליך המיון. והרשות כן יכולה להגיד שהיא מבקשת רישיון ספציפי או איזה לא יודעת מה, אלמנטים נוספים של ניסיון. שוב, אני צריכה לוודא את זה. ממה שאני מכירה מהסכמים אחרים זה כן משהו שמופיע. יכול להיות שצריך לדייק את כל העניין הזה של מיון העובדים ולוודא שהם באמת יש להם את הניסיון המתאים. יכול להיות שצריך אולי לדייק בצורה שונה. אני לא יודעת איך זה עובד מבחינתכם, אבל אולי לדייק כשאנחנו מבקשים עובד, לא יודעת מה, לדייק מה בדיוק הדרישות. אולי מאזורים ספציפיים בתאילנד או אני לא יודעת מה. יכול להיות שזה משהו שאפשר לחשוב עליו ולראות איך אנחנו מצליחים להביא עובדים יותר מיומנים. אבל ההיבט הזה של לבחור עובד זה לצערי, שוב, יכול להיות שהמדיניות תשתנה. אבל כרגע זה לא משהו שאני רואה שיכול לקרות. וגם בענפים אחרים זה משהו שאנחנו מנסים להביא לסיום. זה לא, אתה מתאר את זה בתור משהו, זה לא משהו מאוד מוצלח. לפחות כך אנחנו רואים בענפים אחרים. דווקא חקלאות אנחנו אומרים - - - << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> היום מי משייך את העובד לחקלאי? משרד העבודה התאילנדי, נכון? זה נשמע למישהו הגיוני? << אורח >> חן בכר: << אורח >> אוקיי, אז שוב. << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> זה הגרלה, זה לא משרד החוץ, זה הגרלה. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אני יודע. << אורח >> חן בכר: << אורח >> זה הגרלה של סניוריטי. פריוריטי של הגעה לזה. << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> יש קווטה, ממלאים קווטה, מקבלים את הדרישות, מכניסים למחשב. מספר 1 הולך למספר 17. מספר 2 הולך למספר 5. << אורח >> חן בכר: << אורח >> אבל יכול להיות שאפשר לדייק שוב את הליך המיון. << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> עוד פעם, אלה שני דברים שונים. חוזרים מבחינתי זה דבר אחד וגיוס זה דבר שני. הדיון פה, אנחנו הנחנו, הלשכות הנחנו שני ניירות: אחד שמדבר על המיון, על שיפור, על יכולת של הגדרה והתאמה של הדרישות. והנושא של החוזרים זה דבר אחר. זה מתווה אחר, זה מתווה נפרד. יש לו לא מעט יתרונות ולא מעט חסרונות. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> יש לי שאלה. מה ההבדל בעיני המדינה שרואה לנגד עיניה עובד זר בארץ בין עובד שחוזר להאריך לבן אדם שנמצא פה בארץ את השהות שלו, לבין להביא עובד חדש? מה ההבדל? אני לא מצליחה להבין. הלא אם יש לי עובד שרוצה להישאר בארץ לעומת עובד שאני אגייס, עובד חדש. מה ההבדל? שאנחנו מדברים על להאריך את השהות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את רוצה לענות, רשות האוכלוסין? << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> מה ההבדל? << אורח >> יונית רוסו מנשה: << אורח >> היום אנחנו נמצאים במסגרת חקיקה של חוק הכניסה לישראל שמתיר לעובד זר בחקלאות לשהות עד 63 חודשים בארץ. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> אבל ראינו שחקיקה אפשר לשנות. << אורח >> יונית רוסו מנשה: << אורח >> יש שינויי חקיקה, אני לא מתייחסת לזה. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> והחקיקה הזאת משנת 1955. אני קראתי את זה, שפשפתי את העיניים. המחוגים כל לילה ב-24:00 משנים את התאריך. אנחנו יושבים על חקיקה משנת 1955, עם צרכים של 2030, עם עולם דורסני של חוסר באדמה. התפתחות טכנולוגית. מביאים עובד נורא פשוט, מה שגבי אמר, שלא יודע קרוא וכתוב. דורשים מאתנו כל הזמן החקלאים להתייעל ולהוריד ולפרוט ולעשות זה. תנו לנו חכות, אל תתנו לנו דגים. הגדלתם, עשיתם מהלך מבורך, הגדלתם את הכמות. תנו לנו את החכות בידיים, שנוכל להוציא מכל עובד את המקסימום. העובדים האלה, באמת, זה לא הבעיה של ההשתקעות. זה כאילו מנותק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה גם זהות יהודית. << אורח >> יונית רוסו מנשה: << אורח >> שמענו את הדברים האלה. אנחנו מסכימים, אנחנו מתקדמים. החקיקה הזו, זו החקיקה שקיימת היום במדינת ישראל ואני פועלת על פי החוק. לשאלתה של שלי, עובד זר שמגיע ונמצא פה ולא סיים 63 חודשים, באם הוא יצא לאינטרוויזה וחוזר, אז יש לו את הסך הכולל של 63 חודשים. עובד שיש לו את הטווח הזה של הזמנים, יכול להיות פה. כרגע לעניין שינוי חקיקה זה לא תלוי בי באופן אישי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הרשות ניסתה? כשיהיה שר, ניסיתם לשנות את החוק? << אורח >> יונית רוסו מנשה: << אורח >> אני לא יודעת לענות לך על זה כרגע. אנחנו נמצאים בתקופה שבאמת מאז ה-7 באוקטובר לצערנו קרו דברים במדינת ישראל והצלחנו לעשות איזה שהוא מתווה באמת להקל. וזה בעצם הרצון שלנו, להקל. כל הנושא של שינוי חקיקה, כדי שיהיה משהו שקבוע בחוק, מה שאת בעצם מבקשת, שתהיה כאן איזה שהיא חקיקה שאת לא תצטרכי להתעסק בזה שכל פעם תגיעי לכנסת. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> תקנה יותר קל לעשות ולא חקיקה? כדי שזה יקרה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אפשר לעשות הוראת שעה. << אורח >> יונית רוסו מנשה: << אורח >> אני לא יודעת לענות על זה. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> זה מה שעשו במלחמה. << אורח >> פלג עמר: << אורח >> הרשות השתמשה. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> נכון, זה היה הוראות שעה או תקנות שעת חירום. מה? << אורח >> פלג עמר: << אורח >> הרשות השתמשה בסמכות של ועדת שרים והם נתנו לזה פתרון. עכשיו הם רוצים ללכת על הדבר הזה לחקיקה, אז אנחנו בעד. אנחנו העלינו את הדרישה ואני חושב שהם מוכנים לשתף פעולה. הם מבינים את הצורך. זה צורך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוא, זה לא יהיה לפני הבחירות, אל תהיה אופטימי. << אורח >> פלג עמר: << אורח >> בסדר, אז ימשיכו בוועדת שרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני בעד להגיד את האמת. << אורח >> פלג עמר: << אורח >> אז ימשיכו במתווה של ועדת שרים. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> אבל יש דרך אחרת? יש מתווה אחר שאפשר לעשות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש, אפשר בינתיים כמו - - - << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אני רק אשמח להתייחס. אני חושבת שכולנו מסכימים פה פחות או יותר על אותו דבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 63 חודשים זה מעט. באמת, צריך לעשות הוראת שעה להגדיל את מספר השנים. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אנחנו מסכימים פה פחות או יותר על אותם דברים ואנחנו יודעים לעבוד מול משרד החקלאות, ההתאחדות ומול הלשכות שעובדים איתנו באמת בצורה מופלאה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אבל תמיד אתם נותנים פלסטר, פתרון זמני. כאילו אתם מאריכים לעוד חצי שנה, לעוד זה. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> לא, לא. לא הארכנו בעוד חצי שנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, בענף הבנייה האריכו לחצי שנה. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אני לא יודעת. אנחנו נשב איתם, לגבי המתווה חוזרים אנחנו כבר בהתקדמות משמעותית. אני מקווה שיהיו לנו בשורות בקרוב. בכפוף לאישורי שרים ושיהיה לנו שר וכל מה שמסביב. לגבי בחינת התאמה יותר מדויקת בין החקלאי והמעורבות של הלשכות והחקלאים בדרישה או בתהליך הגיוס, אנחנו מבינים שזה הכיוון, אנחנו שם. ננסה לדייק את זה יחד איתם ואני מקווה שזה יוכיח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה. יעקב כהן, בבקשה. << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> קוראים לי יעקב כהן, אני חי 20 שנה בתאילנד. הייתי פה בשבוע שעבר עם נציג משרד העבודה התאילנדי. שמעתי חלק מהדברים פה בדיון. אמר דן בנוגע לדגים, לקושי שמביאים לו עובדים שלא מתאימים, שלא נרתעים ממגע עם דגים וכו. אני יכול להגיד שגם בנוגע למה שאמר האדון הנכבד, צריך למצוא את דרך האמצע. זאת אומרת, זה לא חייב להיות סחר בעובדים. זה יכול להיות משהו שנקי, בשיתוף עם ממשלת תאילנד, איזה שהוא גוף שיסנן את העובדים, שיביא עובדים מתאימים. תאילנד, בנוגע למה שדן אמר, תאילנד היא אימפריה בחקלאות ימית. אפשר להקים גוף שיביא עובדים עם ניסיון מתחום החקלאות הימית בתאילנד, אנשים שעוסקים בדגים ביום יום. זה בנוגע לדגים. בכל ענף וענף, קרוא וכתוב, הכשרות, סינונים. אלה דברים שאפשר לעשות. צריך את שיתוף הפעולה מהצד הישראלי בסוף בצד הזה. אפשר להביא עובדים הרבה יותר מקצועיים. מי שמכיר את התחום, היום הכול עובר דרך ה-TIC והעובדים שם מגיעים הרבה פעמים בלי קשר לענף וזה גורם לכך שחקלאי באמת צריך להעביר כמעט שנה בהכשרה של העובדים וללמד אותם. שאלה דברים שברמה המקצועית אפשר לפתור. בסוף צריך למצוא את דרך האמצע בין השוק הפרטי לבין הבילטרלי על מנת שנוכל להביא לפה עובדים הרבה יותר איכותיים. ממשלת תאילנד בהיבט הזה הייתה מאוד שמחה לשתף פעולה בדבר כזה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני רוצה להוסיף משהו. תראי בבקשה, קודם כל, כל הקבוצה שיושבת פה מולי זה משרדי הממשלה, אנחנו בשיתוף פעולה ועבודה מצוינת. הם בסופו של דבר אין לנו שום טענה אליהם. לאביבית יש לי קצת, אבל חוץ מזה הכול בסדר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי שאלה לאביבית גם. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אבל יש פה עניין של מדיניות. בתור אחד מוותיקי הוועדה, אני יכול כבר להגיד שאני אחד מוותיקי הוועדה, אנחנו מדברים על הדברים האלה הרבה מאוד זמן, דקלה יכולה להעיד. בטח על נושא הגיוס שעוד התחילו לדבר על זה עוד לפני שאני הגעתי לכאן. חייבים את הנושא הזה לגבש מדיניות שהיא קצת שונה ממה שהיה עד היום. כי אנחנו יודעים שאפשר לעשות דברים אחרים ולשפר. זה אחד. לגבי הנושא של השהייה, אני חושב שזו הנקודה שכרגע הכי בוערת. הכי לוחצת. הכול חשוב. יש לנו גם את הנושא של המגורים שעוד לא גמרנו, נכון. יש לנו את נושא האגרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם את תקנות הפיקדון. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> את תמיד דואגת להזכיר לי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אחר כך אני אשלח, הנקודה הזאת משליכה על דברים אחרים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> ברור. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אני חייבת לציין שגם בישיבה הפנימית בנינו זה עלה, שבאמת צריך לבוא באיזה, אני חושבת שיובל הזכיר פה, איזה שהיא עסקת חבילה של יד ביד ולהכניס את נושא הפיקדון לענף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין לי בעיה עם זה, אבל את יודעת, אביבית, אם אנחנו פתחנו את הנושא, שאי אפשר, רשות האוכלוסין עצרה את כל הבאת העובדים החדשים לארץ בגלל שתקנות הפיקדון לא הוסדרו. אז מה העסקים יעשו? הענפים יקרסו. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> זה לא קשור לענף החקלאות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אני אומרת באופן כללי. תקנות הפיקדון ותקנות הניכויים הם לא יצאו לפועל. הם עדיין תקועים. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> קודם כל, אלה שני דברים שונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אבל לא יכולים להביא עובדים. אז מה הם יעשו? הם יסגרו את העסקים? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אז אני מדייקת שהקושי להביא עובדים לישראל כרגע, בהתאם - - - << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> שלא יבואו, שלא יבואו. תשמעי, אני חייב להתפרץ לדבר הזה. העניין של הפיקדון זה להוסיף נטל נוסף על החקלאים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אביבית, אני אשמח לקבל תשובה אחרי שדורמן יסיים. << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >> זה לא הולך ברגל. מה הדבר הזה? הפיקדון זה חשוב לתאילנדים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא קשור. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אני עונה לשאלה של יו"ר הוועדה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם יכולים אבל לפעול לפי התקנות הישנות, הקיימות. אין כל קשר לתקנות החדשות. למה אתם לא ממשיכים עם התקנות הקיימות? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> לא הבנתי את השאלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון יש את התקנות הקיימות? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> של? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שפועלים על פיהם. אין עדיין את החדשות. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> של הפיקדון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם פיקדון וגם ניכויים של תקנות ניכויים. אז נדבר. אבל כל העובדים לא יכולים להגיע לארץ. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> סליחה, זה לא מדויק. תקנות הפיקדון שלא תוקנו הן כרגע מקשות אך ורק על ענף התעשייה שבו תקנות הפיקדון היו קצובות בזמן ולכן לא ניתן להכניס עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה תעשייה מסחר ושירותים. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם. אז אחר כך, בתום הדיון אני אתן לך שם של מישהו, שהוא זועק. הוא לא יכול להביא עובדים. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> כרגע זה רק לגבי ענף התעשייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דיברנו עם נקש ונקש אמר שזה נכון. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אז אני לא יודעת מה נאמר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בענף המסחר והשירותים, בגלל שלא חתמו על תקנות הפיקדון אין להביא, הם לא יכולים להביא את העובדים לארץ. יש לי מחר ישיבה עם נקש ב-10:00 ונראה מה הוא יגיד. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אני רוצה לדייק, הקושי הוא רק לגבי ענף התעשייה כרגע. ולהרחבה של מוסדות הסיעוד שלא חל עליהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. אוקיי, מה יעשו דיור מוגן? אין להם לא משק ולא ניקיון. איך הם יתפקדו הדיור המוגן? מה הם יעשו בדיוק? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, הם נכנסים בדיור המוגן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם נכנסים אבל זה מותנה, הנה, בבקשה. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> להרחיב לסוגים מסוימים שלא נמצאים כרגע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עובד אחד לא נכנס לדיור המוגן. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אז זה לא קשור. יש דיור מוגן שכן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אמרה לי, משרד הרווחה אמר לי. אין שיתוף פעולה? המשרדים לא יודעים, הם לא מדברים ביניהם? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> סליחה, לא. פשוט לא הבנתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הדיור המוגן אין עדיין. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> נכון. עדיין לא זה. אבל שר העבודה חתם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ראש הממשלה ושר העבודה חתמו. אני חושבת גם סמוטריץ' חתם. אבל הם מלינים עכשיו? אין תקנות. התקנות לא מאושרות. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> יש סבב מסוים ויש תהליך מסוים. מה לעשות, זה התהליך שבו נקבעות פה החלטות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אבל הוועדה הזאת היא לא האגף לפניות הציבור של כל המשרדים הממשלתיים, עם כל הכבוד לכם. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> בסדר. אבל אני גם אומרת שזה לא נכון להגיד שכל העובדים הזרים לא יכולים להיכנס לישראל. זה ספציפית בשני תחומים מתוך כלל העובדים הזרים שכל יתר הענפים, חקלאות ובניין עכשיו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל איפה זה עומד עכשיו? עד שזה לא יובא לוועדת העבודה והרווחה אין. אז אי אפשר לפעול על פי התקנות הקיימות? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אפשר לגבי כל שאר הענפים. לגבי מה שלא חל עליו אי אפשר. כי יש התניה שיבואו בפיקדון. לגבי הניכויים העליתם את הנושא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה אנחנו יודעים, את עדכנת אותנו לגבי הניכויים. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> לגבי הניכויים הגענו כבר לכנסת פעם אחת - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הגיעו לפשרה כבר? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> הגיעו לוועדת העבודה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אין, אין פשרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תסבירי. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> הניכויים הגיעו פעם אחת לוועדת העבודה כבר בכנסת. נדונו בהתאם להמלצות שאנחנו הגשנו. היו התנגדויות הן מצד המעסיקים והן מצד ארגוני העובדים. כמובן שכל צד טען, צד אחד טען שזה גבוה מידי, צד אחד טען שהסכומים נמוכים מידי ולא משקפים. הוסכם גם בדיון עצמו וגם עם שר העבודה שינסו ההסתדרות וארגוני המעסיקים להגיע להסכמות לגבי סכום שיהיה קרוב או מוסכם על שני הצדדים. ניתן להם עד סוף חודש ינואר להגיע להסכמות. לקראת סוף החודש, ממש בימים האחרונים נודע לנו כי לא צלחו המאמצים להגיע להסכמות. אנחנו כרגע שלב ההמשך הוא שאנחנו מתקדמים כרגע עם ההמלצה שלנו. הייתה כבר פנייה נוספת לוועדת העבודה. היה דיון שבוטל, תאריך מסוים שבוטל. כנראה שזה יזוז. אני מניחה שזה ייקבע במהלך החודש הקרוב. אנחנו פשוט ממתינים לדיון בוועדה בנושא הזה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אז אני רוצה עוד פעם לחזור. יש את הנושא של המדיניות בנושא של הארכה. זה מה שמאוד חשוב. גברתי מזיכרון, שלי, אמרה את הבעיה הגדולה שבה אנחנו נמצאים. לכן אנחנו לא הגשנו בקשה שהיא גורפת להאריך עכשיו לכל העובדים בשלוש שנים, בארבע שנים, בשנתיים, משהו כזה. משהו שהוא הגיוני, שהוא מקצועי. ששלי, הם צריכים לחזור. אז הקבוצה, אנחנו דיברנו על שליש מהעובדים יאריכו להם לשמונה שנים. אני מצפה ואני מבקש מאוד לנסות לקדם את הבקשה שלנו. אנחנו יודעים שמדברים ויש שיחות ויש זה. אבל בסופו של יום צריך לחתוך. אני לא יכול כל היום להרגיע חקלאים ולתת להם כל מיני תשובות שבסופו של יום צריך למלא את החוק. זה ברור. 63, יאללה תחזור. אבל אנחנו נמצאים בנקודה מאוד בעייתית. אני לא רוצה חקלאים עבריינים ואני לא רוצה שהעובדים יהיו עבריינים. לכן אני מבקש מאוד, גברתי, שתקצבי בזמן. אנחנו בדיון מעקב, דיון שני. לקבוע עד תאריך שמביאים הסדר. אנחנו פתוחים לדיונים ופתוחים להסדרים. העיקר שנתקדם עם זה ולא נכניס את כל המערכת למצב של עבריינות. זה הדבר הכי גבוה בתוך הסיפור הזה. אנחנו מתקרבים לעונה חדשה, אנחנו מתקרבים לחגי פסח. לכן חשוב כמה שיותר מהר לתת תשובות על הבקשה הזאת. כמובן שאני מודה על הדיון החשוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, גם יהודית כרמי ביקשה. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> אני רוצה אבל להגיד רגע, להתייחס למה שאתה אומר. מה שאתה אומר זה בעצם שמונה שנים. שמונה שנים הסתיימו עכשיו. שמונה שנים של העובדים החוזרים מסתיימות עכשיו. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> דיברנו על ה-63. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> 63 הם היו, בעובדים החוזרים שמונה שנים מסתיימות עכשיו. הם היו 63 חודשים לפני ה-7 באוקטובר. הם עכשיו יהיו, עד ינואר 2027 הם יסיימו שלוש שנים. << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> שלי, הראשונים של החוזרים חזרו בנובמבר 2023, אחרי המלחמה. זאת אומרת שהחוזרים הראשונים שמסיימים שלוש שנים זה נובמבר 2026. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> נובמבר 2026 הם יצטרכו לצאת מהארץ. זו הקבוצה הגדולה, שני שליש, זה אוטוטו, זה עכשיו קורה. << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> זה שלה, הקבוצה הגדולה. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> אנחנו מבקשים שיתנו להם למעשה 63 חודשים מהיום שהם חזרו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מיטל, החוזרים גם במתווה? << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> מיטל, זה יהיה רלוונטי חוזר, חוזר הרי עכשיו יסיים, הראשונים. << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> מיטל, המתווה של החוזרים היה שלוש שנים עם אופציה לשנה רביעית. איפה עומדת האופציה? בואו נשאל תכלס. איפה עומדת האופציה? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אני אומר. << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> איך מממשים את האופציה? בואו נתחיל מזה. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אני חושבת שהאופציה נוצרה לצורך מילוי של איזה מחסור בעובדים בארץ. זו הסיבה שבעצם החזרנו לפה עובדים. << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> אבל המימוש של האופציה זה הפתרון המיידי והכי פשוט לעשות אותו. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אנחנו נוכל לבחון את זה. זה לא עלה עד היום באופן רשמי מצדכם. כי אני חושבת שזה לא ממש ייתן מענה. זה בכפוף להסכמה של השרים. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> למה לא ייתן מענה? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> כי את תהיי באותו מצב עוד שנה. << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> כי את תהיי באותו מצב שנה אחרי זה. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אבל מיטל, בשנה הזאת אם תממשו את האופציה, כמו שגבי אמר. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> איזה אופציה? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> של השנה הרביעית. את השלד הוותיק. יהיה לכם זמן לגמור את המתווה להארכת 63 חודש. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אנחנו לא צריכים שנה להארכת תוקף. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אז קדימה, בואו נגמור את זה יותר מהר. << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> עזבי, אבל מימוש אופציות זה תמיד עם רווחים בסוף. כדאי. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> אבל למה לא לעשות דבר שהוא פשוט? בשביל זה לא צריך חקיקה. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אני חייבת לומר שזה לא רק עמדה שלנו. יש פה גם את משרד העבודה, הם חלק בתהליך הזה ובהחלטה הזאת. << אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >> אחרי כל התשבחות שקיבלת פה שהכול אצל, אז עכשיו את זורקת את זה למישהו אחר? << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> רגע, מיטל, אבל עוד פעם, במשרד העבודה, מה ההבדל של משרד העבודה אם אנחנו שמים בצד את עניין ההשתקעות? מה ההבדל שלך בין עובד חדש לבין עובד שהוא פה כבר? מה זה משנה? הטיסה? מה משנה? מה האירוע? חוץ מהשתקעות. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> לא, יש חוק היום במדינת ישראל. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> אבל רגע, אנחנו שמים את החוקים רגע בזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו פועלים על פי חוק. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> לא, לא, אבל רגע, ברור שעל פי חוק. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אם אני שמה את כל החוק בצד ואת כל המטרות בצד, אז אין. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> לא, לא, חס וחלילה. אני אמרתי, הקדמתי ואמרתי, יש לי 60 עובדים וכולם, אין לי ברחן אחד בתוך כל האירוע הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין כל קשר לברחנים פה. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> אני הראשונה ששומרת חוק. אבל אני שואלת אותך, מה ההבדל בין לתת את האופציה שגבי עכשיו ציין והסביר וחידד את האירוע, אני מדברת על חוזרים. מה ההבדל לתת להם, להאריך להם בעוד שנה או להביא עובד חדש? מה ההבדל? איך זה לא שקוף לך? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> קודם כל, אלה שני דברים שונים. בחקיקה יש מגבלה רגע להאריך מעבר ל-63 חודשים, אלא אם כן יש - - -- של העובד למשק ולכלכלה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אז צריך את הוראת השעה, מה הבעיה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו לא בהוראת שעה. הסתיימה הוראת שעה. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> אז השלוש שנים הן תחת מה? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> זה לא הוראת שעה. היה נוהל חוזר של רשות האוכלוסין וההגירה, שבא על רקע המלחמה לאור המצב, המחסור שהיה בעת המלחמה שבא ואמר יש כאן בראייה, בהסתכלות המשקית יש פה תרומה רבה של עובדי החקלאות למשק ולכלכלה בישראל, בהינתן העובדה שלא יכולים להכניס עובדים חדשים בעת מלחמה לישראל. זה בא על רקע של החוק. בעצם זה ישב על החוק שאומר שאפשר כאשר השר מבקש ויש הסכמות של שרים נוספים, לקיים אופציה כזאת. אנחנו כמשרד העבודה לא הגורם המחליט ולא הגורם המכריע בהיבט הזה. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> אז מי כן מחליט? כל אחד אומר זה לא אני, זה לא אני. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> יש את שר הפנים. כאשר שר הפנים יגיש בקשה להארכה של אותם עובדים ויגיד שהוא התרשם - - - << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> יש שר פנים? אבל אין שר פנים. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> שנייה. שהוא יתרשם, אני לא יכולה להחליף אותו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ראש הממשלה, יש לו סמכויות. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> בין אם ראש הממשלה יקבל את הסמכות או שר אחר או לא יודעת מה שיחליטו לעשות. בהנחה והדבר הזה קורה, אני פשוט מסבירה לך תהליכים. בהנחה והדבר הזה קורה ושר הפנים אומר אני התרשמתי שהשארת העובדים האלה מעבר לשנים שהם היו בהם בארץ, יש תרומה רבה למשק ולכלכלה בישראל – אז זה עובר להסכמות שר העבודה, שר האוצר. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> אבל את מבינה שבינתיים אני רוצה להמשיך לעבוד? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, את לא חריגה. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אבל זה תהליך וזה לא נמצא בידיים שלי וגם לא בידיים של שר העבודה כרגע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה גורף, זה על כולם. חל על כולם, יש ועדה שמתכנסת ומטפלת בנושא. אנחנו נעדכן אותך בדיון הבא תבואו ואני מקווה שתהיה תשובה. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> הוא יגמור את התקופה ולא תתקבל שום החלטה הוא ייצא. זה עובד מיומן שתורם וכל מה שדיברנו כאן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמו שבבניין, אני מאמינה שגם בענף שלכם יהיה מענה ביניים. << אורח >> שלי אפרתי: << אורח >> אוקיי, מעולה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מרגיעה אותך. יהודית, בבקשה. << אורח >> יהודית כרמי: << אורח >> שלום. זה כבר היה מזמן, היו כאן שיחות אחרות. רציתי להגיד בהמשך למה שמיטל ציינה, שנבחן את העובדים ולאיזה דברים הם מגיעים. אז כמובן אנחנו נעשה שיתוף פעולה ואני אדייק, אצלי יש 17 קודי גידול שונים: צומח ובעלי חיים, דגני מדגה וכוורות וחזירים ועופות ופרות ומשתלות והכול, ודגים. אז כמה שאפשר יהיה יותר לדייק את הענפים וגידולים ולבדוק לאלרגיות, כמובן אנחנו נעשה את זה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כאן יש 700 ולהם יש שלושה, איך זה מסתדר? << אורח >> יהודית כרמי: << אורח >> לי יש 700 קודים. כמובן שאי אפשר לדייק עד הסוף ואם לבוא לעגבנייה או מלפפון או הכול. אבל כמה שנוכל לעשות יותר קבוצות זה יהיה מבורך. שהעובד עצמו שהוא מגיע שיידע פחות או יותר למה הוא מגיע. אבל לא רק שלוש קבוצות, אלא קצת יותר להרחיב את זה. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> זה אנחנו פועלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם פועלים בנושא, נכון? << אורח >> יהודית כרמי: << אורח >> אנחנו נפעל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רשות האוכלוסין, יחד שניכם. << אורח >> יהודית כרמי: << אורח >> גם אנחנו עוד מעט הולכים לצאת בנוהל שירותי תמך שיגיעו חקלאים לעזור בכל מיני שירותים. אז גם פה כדאי גם שהעובד עצמו יידע לאן הוא מגיע. אנחנו נעשה את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לפני שאני נועלת את הדיון. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אני מריח את הסוף, בגלל זה אני שואל. כיוון ששמעתם את הצד של המצוקה ושמענו את הצד של הבעיות הרגולטוריות תחת החוק. איך אנחנו תוחמים את זה לזמן מהיר? כי 63 חודשים עוד רגע נגמרים והשלוש שנים, כמו שגבי אמר, נגמרים בנובמבר-דצמבר. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> רגע, אבל שלא תטעו את החקלאים. אני חושבת שזה גם מה שעלה בדיון הפנימי שלנו. עובד שסיים 63 חודשים בארץ חייב לצאת. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> יוצא. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> זה הכול. שלא תצא מפה בשורה שיש איזה שהיא הארכה. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אין בעיה. כמו שאורי אמר, אף אחד לא יהיה עבריין. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אנחנו בוחנים מתווה של החזרה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> מיטל, כמו שאמרה חה"כ עטייה, יש שתי אפשרויות כרגע: או שמקבלים החלטה מיד, בסדר? כי הבקשה הזאת שאנחנו הגשנו היא עומדת ומחכה לתשובה. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> היא לא עומדת ומחכה, דיברנו. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> רגע, שנייה. רגע אחד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, במקביל לוועדה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> ומצד שני, אם חושבים שזה ייקח עוד זמן, לא יודע כמה, עד שתקבלו החלטות. ונכנסים למערכת בחירות ואין שרים וכל הסיפורים שיש. והכול אמת, אנחנו מתייחסים הכול אמת. אז יכול להיות שצריך לקבל איזה שהיא החלטת ביניים, כמו שאמרה יושבת-הראש חה"כ עטייה. כי אנחנו נמצאים בבלה בלה מאוד גדול ובסופו של יום יש הוכחה, מיטל. את יודעת את זה. וזה כבר יש מספרים. בשנת 2025 עצם זה שהיה מספיק ידיים עובדות אנחנו רואים לפחות בענף אחד שהוא סיפק כמעט את כל התוצרת זה ענף הירקות לאזרחי מדינת ישראל. וגם המחיר לא עלה. המחיר לא עלה, מחיר לצרכנים לא עלה. יש אפילו אומרים, כלכלנים, יושבת מאחוריי כלכלנית, אפילו אומרים שהוא ירד. זאת המשימה. הרי אנחנו לא פה, זה מה שאנחנו רוצים. כנראה שזה עובד. כנראה שכל הנושא של החוזרים וכל הנושא של ההגדלה, זה עשה משהו. זה עובד. אז בואו ניקח את זה קדימה. בואו לא נפספס את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. אני רוצה לסכם בבקשה את הדיון. תודה רבה כמובן לכל המשתתפים. הוועדה מבקשת ממשרד החקלאות עדכון תוך חודש על תשובת משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי על העסקת עובדים זרים בחוות הקנאביס הרפואי. הוועדה תקיים דיון נפרד בנושא. הוועדה מבקשת מהצוות הבין משרדי של רשות האוכלוסין ומשרד החקלאות תשובות תוך שלושה שבועות. משרד החקלאות ביקשו עד שלושה שבועות, על מתווה הישארות העובדים הזרים בענף החקלאות של עוד שלוש שנים מעבר לחמש שנים. הוועדה תקיים ישיבת מעקב בחודש מרץ ומבקשת לשמוע על ההתקדמות והחלטות בנושא. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין לבחון מחדש את נושא התאמת העובד הזר לחקלאי והחקלאי לעובד הזר. עובד זר צריך לדעת לדוגמה שהוא מגיע לעבוד בחקלאות ימית, לתת פרטים נוספים לעובד הזר לאן הוא מגיע ובמה צפוי לעבוד, גם כדי למנוע נטישת עובדים זרים את מעסיקיהם. הוועדה מבקשת תשובות בנושא תוך חודשיים. הוועדה מבקשת ממשרד החוץ לבחון כיצד ניתן לייעל מבחינתם התאמת העובד הזר לחקלאי במסגרת ההסכמים הבילטרליים ולהשיב לוועדה תוך חודש. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה עדכון על מתווה העובדים הזרים החוזרים, כולל האופציה לשנה רביעית של החוזרים שכבר בישראל ותמשיך לעקוב אחר הנושא. תודה. חג שמח. אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:58. << סיום >>