פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 204 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ו (20 בינואר 2026), שעה 14:05 סדר היום: << נושא >> מענה הרשויות למניעת הסתננות דרך נמל התעופה בן גוריון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: אמנון שמואלי – מ"מ מנכ"ל, וראש אשכול נתב"ג, רשות האוכלוסין וההגירה שחר טל – רמ"ט, רשות האוכלוסין וההגירה מלי דודיאן – קשרי ממשל, רשות האוכלוסין וההגירה ערן קהת – עו"ד, מנהל אגף בכיר זרוע הרחקה, רשות האוכלוסין וההגירה מאור הרשקו – פקד, ר' מפלג חקירות נתב"ג, משטרת ישראל ינון מטלון – סנ"צ, רמ"ד מחשוב תנועה מ"י, משטרת ישראל מאור הרשקו – ראש משרד חקירות נתב"ג, משטרת ישראל רונן בנאש – ראש המחלקה למניעת עבירות, רשות שדות התעופה טל רחמים – מנהל איסוף והערכה, רשות שדות התעופה ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מענה הרשויות למניעת הסתננות דרך נמל התעופה בן גוריון << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלום לכולם, היום יום שלישי בשבוע, ב' בשבט התשפ"ו, 20 בינואר 2026. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא מענה הרשויות למניעת הסתננות דרך נמל התעופה בן גוריון. הוועדה קיימה שני סיורים בנתב"ג וסיור במתקן יהלום הסמוך לנתב"ג. בסיור ראינו היכן יושבים מסורבי הכניסה וממתינים לטיסה חזרה לארץ מוצאם, את עמדות התשאול של רשות האוכלוסין וההגירה. צפינו בתשאולים של מעוכבי כניסה והתרשמנו משיטת הבדיקה המקיפה והיסודית של המתשאלים. שמענו על מסתננים, שמתחזים לעובדי נתב"ג על מנת לעבור את ביקורת הגבולות עם כרטיס עובד נתב"ג מזויף ומגיעים ממדינה אחרת כדי לטשטש את היעד ממנו המריאו. נחשפנו לפרסומים שבהם דיין בית הדין למשמורת הממונה על פיקוח על הכניסה לגבול ישראל מפרסם אזהרה חריגה ומתריע מפני הקלות שבה ניתן להסתנן לישראל, וביקרנו בבית הדין למשמורת בירושלים ושמענו גם מראש בתי הדין על התופעה שמגיעה לפתחם. אבקש לשמוע היום על סנכרון המערכות המיחשוביות של רשות האוכלוסין והמשטרה. אם מהגר עבודה הצליח להסתנן באופן לא חוקי לישראל באשרת תייר ונשאר לעבוד בישראל - המשטרה צריכה לקבל התראה על כך במערכת המחשוב שלה במידה והעובד הזר נתפס על ידה בעבירה כלשהי ונעצר בתחנה. להבנתי, לא רק שהענישה לא מספיקה, אלא שמדינת ישראל מממנת בחלק מהמקרים על חשבונה כרטיס חזרה למדינת המוצא בעלות של מיליוני שקלים לשנה. בדיון היום ארצה לשמוע על היקף התופעה, כיצד התופעה של ניסיון לגנוב את הגבול בכניסה לישראל דרך נתב"ג מבלי לעבור תהליך ביקורת גבולות כנדרש בחוק נאכפת ומהם האתגרים העומדים בפני רשות האוכלוסין וההגירה. אנחנו נתחיל מאמנון שמואלי, בבקשה, אתה יכול לעדכן אותנו? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> אוקי. שלום לכולם, צוהריים טובים גבירתי. כמה דברים. מאז הביקור והמסמכים הקודמים נעשו הרבה פעולות והרבה תהליכים שונו על מנת לצמצם את התופעה של הכניסה. זה לא 100% בשום דבר אין 100%, לכן התחלנו מהפיזיקה, חסמנו את הירידות מהמטוסים עם ברקודים, אפשר לעבור רק עם ברקוד. בטיסות יעד שמגיעים ממדינות מסוימות אנחנו שולחים אנשים שלנו למטוס ובודקים נוסע-נוסע לפני ירידתו. יש לנו במעגלים שלנו, יש מספר מעגלים. מעגל מספר אחד כול מי שצריך להגיע לארץ מגיע עם ETA. כול אלה שב-ETA מסומנים או חשודים כמסתננים אנחנו מחכים להם בפתח המטוס, מביאים אותם ומחזירים אותם כלאחר כבוד מהיכן שהגיעו. חלק מהחברות לא שולחות, כול חברה שלא שולחת, הייתה בעיה עם רוסיה - היינו מעכבים להם את המטוסים עד שהם מצאו את הדרך לשלוח לנו את רשימת הנוסעים. מרבית המסתננים הם גאורגים, הם מאוד יצירתיים. אנחנו נשלח לשם את העובדים שלנו לקורס איך אפשר לעקוף את המערכות. אז חלקם מגיעים עם תיעוד מזויף, הם נרשמים כגרמנים, נרשמים כמדינות שהן לא באיום שלנו. אבל גם להם אנחנו מחכים. חלקם נתפסים כבר בירידה מהאוטובוסים, יש לנו פה את יחידת מניעת עבירות של רשות שדות התעופה, הם מכסים את האזורים הבעייתיים שהם חדירים. חלקם אנחנו מחכים להם ותופסים אותם או בעמדת סינון מספר אחת או בעמדת סינון מספר שתיים ועובדתית מרביתם נתפסים היום. יש חלק שמצליחים להיכנס, כנראה באמצעות עובדים, שמשחדים אותם והם מצליחים להעביר אותם בדרך כזו או אחרת. המקרים האלה, כשיש מוביל ישראלי לתופעה - אנחנו מעבירים לטיפול משטרת ישראל, כי אזרחים ישראלים אנחנו לא יכולים לטפל בהם. מי שאמור לטפל בהם זה משטרת ישראל והם בתורם יגידו מה הם עושים. כך שהתופעה, אם אני מסתכל על 2025, שלחתי את הנתונים, אז גאורגיה היא המובילה. אנחנו מדינה מאוד מבוקשת, רק האזרחים שלנו עושים רילוקיישן, אבל הם עושים לפה. וזה בסד. יש 3,079 שנתפסו בשנת 2025, זה בעקבות היוזמות שלנו. ב-2026 כבר יש לנו עשרה, מתחילת השנה, עשרה. יש יכולת הרתעה, חלקם אנחנו מורידים כבר בחו"ל, הם לא מצליחים להגיע לפה. אז המעגלים הם מתחילים בחו"ל בפתח המטוס והיתר מאותרים באמצעות נקודות הסינון שלנו. זה מצריך הרבה משאבים, גם שלנו וגם של רשות שדות התעופה. לשמחתי, כרגע החוק עבר של האיתור באמצעות יכולת לקחת ביומטריה מזרים. המטרה שלנו להגיע עד סוף השנה עם מצלמות, שיאתרו אותם. גם אם הם יעברו במסלולים העוקפים, יאתרו אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אמרת עד סוף השנה זה עוד הרבה זמן. << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> כן. יש כמה דברים, אנחנו יושבים עם השותפים שלנו עם רשות שדות התעופה ועם האנשים שלנו הטכנולוגים כדי להכניס את זה. צריך להיות One-to-many, כלומר חיפוש מתוך המאגר הכולל של קרוב ל-250,000 מורחקים. אנחנו צריכים את אלה לאתר. זה חתיכת פרויקט, אוקי? אנחנו שם, המערכות מחשוב שלנו כרגע נתתי הנחיה להעביר את הכול מערכת של ביקורת הגבולות. כול נושא של ביומטריה לזרים יעבור דרך ביקורת הגבולות וכך ייווצר מצב שאנחנו נסכל גם את אלה שיתחפשו לאחרים. אגב, מה שאנחנו אומרים שהם לא מגיעים לדלפקים שלנו. הם מנסים להיכנס בתור עובדי רשות שדות התעופה באמצעים כאלה ואחרים, אבל אנחנו תופסים אותם ויודעים מה התגים והזיופים הם לא שווים הרבה, זה קרטון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז ברוב המקרים המסתננים נתפסים? << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> 95% מהם נתפסים. מי שמצליח לעקוף אותנו בדרך כזו או אחרת, לפעמים, את יודעת, המזל משחק, אבל הוא, לצורך העניין, במערכות שלנו הוא מוגדר כלא חוקי, שהוא מסתנן. לכן אם הוא נתקל או עם המשטרה או עם האנשים שלנו בשטח אז הוא לא חוקי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אתה מדבר על הסתננות חוזרת? או כבר בפעם הראשונה? << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> לא, בכלל. כול מי שמנסה להסתנן. לא, מרבית המסתננים זו הסתננות חוזרת, זה אנשים שגורשו מפה. כן, זה לא אנשים חדשים שמגיעים ותמימים, אבל כול מי שמסומן מהארץ - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם לוקחים סיכון ועוד הפעם הם זה? << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> כן. בואי, גבירתי, אני אגיד משהו, תראי, אתם מבקשים מאיתנו דברים שזה בתפקיד שלכם, לא בתפקיד שלנו. אתם המחוקקים - תקבעו על העבירה זו חמש שנות מאסר, נוכל לטפל בהם. היום המשטרה לא מטפלת אם אין מוביל כי העונש הוא שנה, ואם אנחנו נעצור אותו ונעביר אותו למשטרה, המשמעות שהוא יגיע לשופט פלילי, שלא מבין שום דבר. השופט הפלילי הזה ישחרר אותו, הוא יכניס אותו לכאורה חוקית לארץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העבירה היא עוון. << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> לא, פחות זה עוון אבל ברף הנמוך. אני אגיד לכם יותר מזה, גם חלק שניסו המשטרה ניסתה להגיש כתבי אישום הפרקליטות הורידו אותם מזה. אז לכן, אם נקבע לזה, אגב, בואו נקבע עונש אפילו של עשר שנים. זה לא רק - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז כלומר זה פה חקיקה לטפל בזה? << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> חקיקה נטו. בחקיקה אם תהיה עבירה משמעותית, ניקח אותו עד תום הליכים. מעצר עד תום הליכים, נגמור את הסיפור. לכן כשיש תופעות מטפלים בהם בכלים מתאימים. המשטרה לא נכנסת לתמונה אם אין מוביל ישראלי, כי בעבירה שהוא עושה אין טעם. הוא ישוחרר. אני אקח אותו היום לשופט, אני אקח אותו היום להארכת מעצר - באותו יום הוא יקבל שחרור והוא גם ילך לאר"ס (ארגון רפואי סוציאלי) אצלנו ויקבל א'5 והוא יהיה פה עובד, אוקיי? חצי חוקי. עד כאן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה. אפשר להתחיל עם השאלות? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> כן, ודאי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול לפרט על מסורבי הכניסה בשנים 2023 עד 2025? האם חלה עלייה במספר מסורבי הכניסה? << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> קודם כול מסורבי הכניסה, תשימי לב ב-2023 היו 1,532 ובשנת 2025 - 448. אז זה ירד, למה זה ירד? האכיפה שלנו גם מרתיעה, לא שווה להגיע. יכול להגיע פעם. רק אלה הנוסע המתמיד הוא מגיע, היתר לא מגיעים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מאילו מדינות אתם מזהים מספרים גבוהים של ניסיונות הסתננות דרך נתב"ג? << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> גיאורגיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חוץ מגיאורגיה. << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> מולדובה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול לפרט על האכיפה של הרשות, במיוחד כלפי המסתננים שמנסים להסתנן לא בפעם הראשונה? << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> אין לנו הרבה מה לעשות. חוץ מלסובב אותם ולהחזיר אותם חזרה, אין לנו מה לעשות. אין לנו שום אמצעי ענישה. הוא יכול היום - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> על חשבון מי כרטיס הטיסה בחזרה? << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> על חשבון חברת התעופה. אם אני תופס אותו בשדה התעופה זה על חשבון, כול העלויות על החשבון של חברת התעופה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי זה על חשבונכם? יש מקרים שזה על חשבונכם? << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> על חשבוננו זה במקרה והוא נתפס בתוך הארץ, אז זה צו הרחקה. בצו הרחקה אני חייב לקנות לו כרטיס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי מממן את הכרטיס - עשינו. שש, האם המערכת לטיפול בבקשות לאשרות אלקטרוניות ורישום הודעות מוקדמות על הגעת זרים עובדת היום? << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> היא עובדת, זה מה שאמרתי. המידע מקדים. נוסע מגיע היום ואנחנו זה, אלא אם כן אתה עקפת אותה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שבע, האם מערכת המחשוב של רשות האוכלוסין ומערכת המחשוב של משטרת ישראל מסונכרנים כדי לייעל את תפיסת מהגרי העבודה שהסתננו דרך נתב"ג? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> בחלקם, אבל עוד חזון למועד - - - אנחנו מעבירים את כול הנתונים אבל משטרת ישראל מעניין אותה מי שמוכלל שלו. כול מי שמוכלל. הם לא מגיעים לסתם נוסע. מי שמוכלל שלו אנחנו מסונכרנים אחד לאחד. את מי שהם מעוניינים לתפוס זה אחד לאחד, אין בעיה. אבל הם לא עושים ניתוחים על המערכות של הנוסעים. אנחנו עושים את הניתוחים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם יש שיתופי פעולה עם מדינות המוצא של המסתננים דרך נתב"ג כדי לטפל בסייענים למסתננים הלא חוקיים, ובפרט לאלה שמנסים שוב ושוב להיכנס לישראל? << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> יש לנו את גיאורגיה. גיאורגיה יש לנו קשר חזק מאוד עם השגרירות שלהם. יש להם עניין, הם הציבו פה קצין משטרה מאוד קואופרטיבי, אנחנו מעבירים לו את כול הנתונים. לפי דעתי יש להם בעיה של חקיקה, כי העבירה לא נעברה בגיאורגיה, היא נעברה כאן, בארץ. מדינות נוספות ביקשו לפתח שיתופי פעולה, כמו בילרוס, שאני נפגש איתם ב-4 לחודש. יש שיתופי פעולה, אבל אני אומר עוד פעם, כשהעבירה מבוצעת במדינה אחרת זה אחרת. דבר השני, מולדובה. יש לנו קצת בעיה עם המולדובים. הם לא משתפי פעולה. מולדובה זו לא מדינה שמשתפת פעולה. גם אין להם עניין לשתף פעולה, אז זה מגדיל את התל"ג, שולחים הרבה כסף הביתה. אז הם לא משתפים פעולה. אגב, הם גם לא משתפים פעולה גם כשרצינו להטיס לאומן – גם, הם עשו לנו שם את המוות. הם התעללו באזרחים שלנו. אבל לא טיפלנו בהם. ההמלצה שלי הייתה לטפל בהם אבל לא טיפלנו בהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משטרת ישראל. האם המערכות המחשוביות של המשטרה ושל רשות האוכלוסין מסונכרנות, כדי לתפוס את המסתננים שהצליחו להיכנס לארץ? << אורח >> ינון מטלון: << אורח >> ינון, ראש מדור מחשוב תנועה ומערכות תשתית. אז ככה, אנחנו מסונכרנים מול משרד הפנים על בסיס יומי, הם מקבלים את כול הנתונים של הזרים. אבל מה שחסר לנו שאנחנו לא מקבלים איזה סוג זר זה. זאת אומרת אני לא יודע להגיד אם זה זר שהוא מסתנן, אם זה זר שהוא עובד זר, אם זה זר שהוא דיפלומט. זה נושא, שכבר עלינו מספר פעמים ואין לנו יכולת מול משרד הפנים לדעת איזה סוג זר קיבלנו. ולכן, לשאלתך, אנחנו לא יודעים להגיד אם אותו זר הוא מסתנן או שהוא אפילו אולי דיפלומט. זאת אומרת אלה הקצוות שיכולות להיות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא, אבל אתם חוסמים אותם במערכת. השאלה אם אתם רואים את החסימה הזו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש בין שתי המערכות? << דובר_המשך >> ינון מטלון: << דובר_המשך >> אז אני אומר אני לא מקבל, אני מקבל שבן אדם, זאת אומרת דרכון מסוים או אשרה מסוימת ניסתה להיכנס. אם היא עברה אני מקבל את הנתון הזה, אם היא לא נכנסה לארץ אני לא מקבל את זה. אבל אם היא נכנסה - אני לא יודע להגיד אם זה מסתנן או שזה דיפלומט או שזה עובד זר או כול סוג זר אחר. << קריאה >> דיקלה טקו: << קריאה >> לא, אבל מסתנן חוזר, הרי רשום לכם במערכת כלא חוקי, כאחד שהסתנן בצורה - - - << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> מסתנן חוזר - אם המשטרה תעשה שאילתה במערכת שלהם יופיע שהוא לא נכנס כחוק כי הוא מסתנן, אז הוא בר-מעצר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> נכון, השאלה אם עכשיו הוא עובר עבירה פלילית ומגיע - - - << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> כול סייר יודע את זה. כשאתה עושה שאילתה - - - << אורח >> ינון מטלון: << אורח >> אם יש הכרזה מיוחדת עליו מה שנקרא צו - - - << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> אין הכרזה מיוחדת. ברגע שאתה כנגד זר אתה עושה שאילתה במערכת מחשוב שלכם בכול ניידת אתה עושה - מופיע לך שהוא לא חוקי בארץ. אוטומטית מופיע לך שהוא לא חוקי, אוקי? כי לא הייתה לו כניסה. << אורח >> מאור הרשקו: << אורח >> אם אין לו פוסט התראה, דרוש לחקירה או כמו לשוהה בלתי חוקי, כתוב "שוהה בלתי חוקי". לזרים לא יצא לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני גם לא מכיר דבר כזה שיש. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> אז אני אומר עוד פעם, אני עשיתי את המחשוב ניידות בזמנו, אז אני יכול להגיד לך כשאנחנו עושים שאילתה לגבי זרים מופיע שהוא לא לכאורה הוא לא - - - << אורח >> ינון מטלון: << אורח >> לפי מה אתה מכניס את הזר? לפי מספר דרכון? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> לפי מספר דרכון, כן. << אורח >> ינון מטלון: << אורח >> לא מכיר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אתם לא חושבים שצריך להיות סנכרון? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם לא עובדים על זה? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> גבירתי, הלוואי והמערכות יש להם. תלכי לאבטחת מידע שלהם תלכי לאבטחת מידע שלנו את תביני שכול הסייבר וכול העניינים אי-אפשר היום במדינת ישראל לעשות ממשקים ממוחשבים אמיתיים. כול אחד שומר על המידע קרוב לחזה וזה מה שקורה. אני לא מצליח לחדור. אפילו אם אני רוצה לקבל איזה טיפת מידע ממשטרת ישראל אין דבר כזה. זה בעייתי, אותו דבר גם אצלנו חלק מהדברים אנחנו מעבירים להם מה שהם מבקשים - מקבלים. יש לנו ממשק. << אורח >> ינון מטלון: << אורח >> אבל הנתון הזה של סוג הזר לא קיבלנו, ביקשנו כמה פעמים סוג הזר. איזה סוג זר זה, אם זה סוג - - - << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> אתה מדבר איזו אשרה יש לו. << אורח >> ינון מטלון: << אורח >> לא רק אשרה. כן, גם אשרה או שאין לו אשרה. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> הנה אני נותן לך טיפ, כול זר שמגיע יש לו Gate-pass, אוקיי? ה-Gate-pass הזה יש עליו את המעמד שלו. אם הוא עובד זר, אם הוא תייר, הכול. אם אין לו את זה והוא חייב להסתובב עם זה, זה גם רשום בחוק. << אורח >> ינון מטלון: << אורח >> אבל את זה אנחנו לא מקבלים מכם. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> לא ממני, אתה מקבל ממנו. << אורח >> ינון מטלון: << אורח >> ממשרד הפנים? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> כן. << אורח >> ינון מטלון: << אורח >> לא מקבלים את זה ממשרד הפנים. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> לא, אתה לא מקשיב למה שאני אומר. אני אומר כול זר מחויב להסתובב עם האשרה. מי שאין לו אשרה הוא לא חוקי. אפילו מבקשי המקלט יש להם אשרה, אוקי? הייתי שמח מאוד להעביר לך את כול המידע, זה לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איך המשטרה אוכפת את אותם אברכים שמסייעים למסתננים להסתנן דרך נתב"ג? << אורח >> מאור הרשקו: << אורח >> מאור הרשקו, ראש משרד חקירות. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם ביקורת הגבולות. גיאורגי שנכנס לארץ והוא לא מבצע עבירה תוך כדי - הוא מוטס על ידי ביקורת הגבולות. כאשר יש לנו מוביל ישראלי אנחנו לוקחים עדות מבקר הגבול, אנחנו חוקרים גם את הגיאורגי גם את המוביל הישראלי. ולאור העובדה שאנחנו מדברים פה על עונש של שנת מאסר, בסיום הגיאורגי מוחזר לביקורת הגבולות לגירוש והחשוד מוגש נגדו התיק בהליך רגיל בתביעות. אנחנו עובדים באופן העיקרי, המיקוד שלנו גם במישור המודיעיני והאופרטיבי, על מחוללי הפשיעה. זה אומר על עובדים ואנשים, שמנצלים את כוח הסמכות שלהם כדי להכניס עובדים. בין שנת 2023 ל-2025 אנחנו פה ניהלנו שלוש פרשיות כאלו. גם על עובדים, גם על אזרחים שמבריחים גיאורגים. אבל כשאנחנו מדברים על תופעה של בודדים לפעמים גם אם אני אחקור את הגיאורגי וגם אם אני אחקור את הבן אדם שהכניס אותו - יהיה קושי להוכיח את היסוד הנפשי לביצוע עבירה שהוא התכוון. בסוף הוא אומר: "אני ראיתי אותו אולי במטוס, דיברתי איתו והוא נצמד אליי. אני לא התכוונתי להבריח אותו". ולהוכיח את הקשר ביניהם, שאלו רשתות שמאורגנות ומתורגלות, הוא גם חלק מהקושי. שגם אם תראה אותו נצמד תוכיחי שהם התכוונו לעשות את זה. לכן עיקר הקשב שלנו הוא על הרשתות. התופעה הזו של גניבת הגבול היא חלק מינורי ב- - -. לסבר את האוזן: מתוך 84 תיקים שיש לי בשנת 2025 רק שלושה מתוכם הם זרים. אז התופעה היא רחבה יותר והדבר הזה אם לא בחקיקה אז לפחות במניעה של דלתות כפולות - בסוף היא תפתור את התופעה הזו בהיבט הרוחבי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לכם חידוש עם הדלתות הכפולות שראינו בסיור? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> כן. לצורך העניין, מנכ"ל רשות שדות התעופה, שהוא המממן של הקו הקדמי שלנו שאלה בקרי הגבול. בשנת 2026 אנחנו מתחילים להחליף את המערכות שלנו, מתחילים להחליף אותם לשערים כפולים. כשאמרנו חסימה פיזית זה חלק מהחסימה הפיזית ואני מדבר על עשרות מיליונים של השקעה. יש נכונות לבצע את זה, אנחנו מתחילים בחודשים הקרובים Pilot על חצי אולם בנכנסים, אבל אנחנו נחסום את הכול. את כול המקומות אנחנו נחסום באופן כזה שזה יהיה שערים כפולים חכמים. לא סתם שערים כפולים, כי אנחנו רוצים שתהיה זרימה. מצד אחד 70-80% זה ישראלים שעוברים. המטרה שלנו להגיע מבחינה מחשובית שאלו יהיו שערים כפולים, שהבן אדם שעבר את ביקורת גבולות לא חשוב היכן הוא יגיע - שהדלתות ייפתחו בפניו באופן אוטומטי בצורה מהירה ויעילה. אני מקווה שבשנת 2026 תהיה לנו בשורה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה. האם הוגשו כתבי אישום נגד המסתננים עצמם? << אורח >> מאור הרשקו: << אורח >> נגד מסתננים לא. נגד מחוללי פשיעה ואלו שניהלנו נגדם פרשיות כן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כמה? יש לך נתונים? << דובר_המשך >> מאור הרשקו: << דובר_המשך >> לא, אין לי בדיוק. יש לי מתוך שלוש הפרשיות אפשר להוציא את ה- יש לי שנת 2023. בשנת 2023 19 אישומים יש לנו, כחלק מאותה פרשייה. אותו בן אדם עם 19 אישומים. שנת 2024, אני יכול לבדוק לך, אין לי איתי את הנתונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רשות שדות התעופה, רונן, אתה רוצה להגיד משהו? << אורח >> רונן בנאש: << אורח >> צוהריים טובים גבירתי, רונן מהיחידה למניעת עבירות נמל התעופה בן גוריון, רשות שדות התעופה. אז אנחנו רואים את זה בצורה כזו: הטיפול בנושא הזה הוא הרבה יותר רחב מהשטח הטריטוריאלי של נתב"ג. הוא קורה במדינות השילוח ובמדינה שלנו מחוץ לשטחי נתב"ג, באותן כנופיות שקולטות את העובדים ומשכנות אותם במקומות העבודה. אנחנו ממליצים על שינוי חקיקה ולצורך החמרת הענישה כלפי המסתננים. צריך לנקוט סנקציה כלפי המסתנן, כי אנחנו רואים, כפי שאמנון ציין, שהם חוזרים, כי אין שום הרתעה. הם פשוט שבוע מנסים, שבוע באים הם באים עוד פעם ועוד פעם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אתה מציע לתקן את החקיקה? לעשות חוק? << דובר_המשך >> רונן בנאש: << דובר_המשך >> בחקיקה כנגד המסתננים - כמו בארצות הברית, מסתנן שנכנס לא מיד מוחזר אלא הוא נענש בצורה כזו או אחרת, ומשלם מחיר. בין אם זה בישיבה בכלא או קנסות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל יש מצוקה בבתי כלא. כבר ראינו, נכון? שיש מצוקה גם איפה לאכלס אותם. << דובר_המשך >> רונן בנאש: << דובר_המשך >> כן, אבל צריך לנקוט איזו סנקציה, שלא תקשה עלינו. אבל חייבת להיות סנקציה על מנת למנוע את החוזרים וליצור הרתעה. אנחנו ממליצים על מתן כלים משפטיים לרשות האוכלוסין לסנקציות כלכליות כלפי חברות התעופה. חברת תעופה שלא מילאה אחרי הנחיות צריכה להיכנס, כמו בחו"ל, כמו שזה קורה במדינות מתקדמות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ולמה עד היום לא עשו עם חברות תעופה לדעתך? << דובר_המשך >> רונן בנאש: << דובר_המשך >> חקיקה, אנחנו מאוד מאוד חלשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, עם חברות תעופה, למה לא טיפלו בזה? << דובר_המשך >> רונן בנאש: << דובר_המשך >> נדרשת חקיקה על מנת לקנוס חברה, בטח עם המהלך החדש שאמנון מוביל. אותן חברות מעלים נוסעים לא על פי הקריטריונים ולכן אנחנו נתקלים בתופעה הזאת כאן. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> רק לארץ, למדינות אחרות לא, למדינות אחרות זה 10,000 דולר קנס. אז לארץ אפשר, אבל אמרנו חקיקה זה פן מרכיב מאוד חשוב כנגד חברת התעופה. גם אני יש לי כרגע איזו מסורבת, שהיא שבוע ימים פה כי חברת התעופה אין לה עניין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תיירת או עובדת זרה? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> לא-לא, הגיעה מישהי שסורבה והיא משתוללת לנו כבר שבוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מגאורגיה? << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> לא מגיאורגיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ממולדובה? << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> מונגוליה. אוקיי, אבל יש לנו לא אחת ולא שתיים, זה הרבה. אין לנו סנקציה כנגד חברת התעופה. אני רק יכול - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, מה עושים איתה? היא נחתה, הסתננה, מה עשית? << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> לא, היא ניסתה להיכנס, היא רוצה לחיות כאן. יש הרבה שרוצים לחיות. היא מגיעה, אין לי סנקציה כנגד חברת התעופה אז אנחנו אומרים לה "טוב". הטייס יכול להגיד שהוא לא מוכן להטיס אותה וזה מה שהוא אומר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה עושים? << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> צריך מרשלים. כדי להביא מרשלים מארץ המוצא, שייקחו אותה חזרה. אז זה לוקח כמה ימים עד שמביאים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> והיא נמצאת איתה בכלא? היא נמצאת במתקן? << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> היא נמצאת אצלנו, כן. היא נמצאת במתקן. היא נמצאת בתקופה הזו נמצאת במתקן, היום הטסנו אותה, הצלחנו להטיס אותה אבל אין לי סנקציה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היא יכולה גם לחזור שנית, נכון? << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> אם אני הייתי קובע, שכול יום שהוא לא לוקח אותה זה עולה לו עוד 500 דולר – וואו, הם היו מוציאים לה טיסה ומרשלים והכול. ברגע שאין לנו את היכולת הזו אז - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז כאן זו חברת התעופה. וכנראה היא לא מעלה אותה על הטיסה. << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> כן. חברת התעופה והענישה כלפי המסתנן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שוב, הצעה טובה, לא, באמת. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> יש לי עוד כמה. << אורח >> רונן בנאש: << אורח >> אנחנו ממליצים על טיפול מעמיק של משטרת ישראל. להקצות יותר משאבים לטפל במפעילים הישראלים שמקבלים ומסייעים למסתננים. מסתנן לא בא לבד, יש לו מפעיל ומסייע בארץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מפעיל זה הכוונה המעסיק שלו? המעסיקים? << דובר_המשך >> רונן בנאש: << דובר_המשך >> זה יכול להיות נציג המעסיק או מישהו שנשלח, שהוא מדריך אותו איך להסתנן. צריך לעשות טיפול מאוד מעמיק בנושא הזה. אנחנו ממליצים על חיזוק שיתוף הפעולה הבינלאומי עם האינטרפול עם מדינות המוצא. זו משימה למשרד החוץ. אנחנו ממליצים להוסיף את גאורגיה ומולדובה למדינות בהן ניתן לקלוט עובדים זרים בתהליך חוקי וסדור. עושים את זה בהודו, חברות ישראליות יוצאות לחו"ל, מאתרות עובדים על פי חוק, עובדים מתאימים להם. אם נגיע למדינות האלה - זה יוריד את הלחץ של הרצון להסתנן לישראל מאותן מדינות ספציפיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אשרי המאמין. << דובר_המשך >> רונן בנאש: << דובר_המשך >> אנחנו מקווים. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> יש לנו הסכם עם גאורגיה לעובדים זרים? יש לנו. << אורח >> רונן בנאש: << אורח >> כן, אבל אם היית מביא בכמות שמביאים מהודו ומתאילנד זה היה עובד. אנחנו ממליצים על המשך תכלול כלל הגופים ביחד עם המל"ל כגורם מתכלל. רשות האוכלוסין, משטרה, רשות שדות תעופה, שירות ביטחון כללי מאחר וזה גם יכול לשמש לפלטפורמה פח"עית, אותה הסתננות. הסתננות זה הסתננות, לא משנה - המטרה זה הגירת עבודה בנקודה זו, בשנייה זה יכול להפוך להגירה לצורך פח"ע. מתקיים פעם בחודשיים פורום אצל מנהל נתב"ג, שמתכלל את כול הגופים האלה. הפתרון, אנחנו רואים שהפתרון - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי נמצא בפורום? מי חבר? << דובר_המשך >> רונן בנאש: << דובר_המשך >> בפורום אנחנו מזמינים את רשות האוכלוסין, את המשטרה, שירות הביטחון הכללי וגורמים של נתב"ג לנסות לטפל רחב, כי יש פה כמה רשויות, זה חוצה כמה רשויות. אנחנו לא רוצים שתהיה תופעה שכול רשות תגיד שהם מטפלים, לכן יש את השולחן הגדול בראשות מנהל נתב"ג, שהוא מנסה לתכלל את כול המשימה חוצת ארגון הזאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ויש הישגים לגוף הזה? << דובר_המשך >> רונן בנאש: << דובר_המשך >> יש הישגים, אנחנו מציגים סטטוס, אנחנו מציגים ירידה בכמות, לפחות בניסיונות שאנחנו מזהים שהם מחוץ לאזור של אמנון. אנחנו מזהים ירידה בכמות המסתננים, מנסים שיטות אחרות, מנסים. פשוט באים יותר לאמנון ופחות למעגלים החיצוניים. כך אנחנו מזהים, שבעצם הפעילות הזו אפקטיבית, אבל היא מלחמה יום-יומית. סוגרים פתח, אנחנו ממשיכים לסגור את הפתח הבא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה. << דובר_המשך >> רונן בנאש: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים להקים מערכות אנליטיקה לזיהוי אדם שיורד מהמטוס. זו משימה של רשות האוכלוסין יותר. ולראות שאותו אחד שירד באמת מגיע לרשות האוכלוסין. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אז הם אומרים שעד סוף השנה. << אורח >> רונן בנאש: << אורח >> אז אמנון במשימה הזו, אני יודע שהוא אני על זה, אבל זו מערכת מאוד חשובה שיכולה להעניק לנו בעצם שליטה יותר טובה בנכנסים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה רק בסוף השנה, נכון? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> עד סוף השנה. זה מסובך קצת. הקמנו צוות שצריך ליישם את זה, זה לא מהיר. << אורח >> רונן בנאש: << אורח >> אנחנו מלווים את אמנון בפרויקט של הדלתות הכפולות, אנחנו באמת מאמינים שזה פתרון כמו שקיים במדינות אירופה. אותה דלת כפולה אנחנו קוראים לה ספארי, נפתח, נכנס וככה זה מונע הסתננות, עם כול מיני גלאים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש כבר אחת בנתב"ג. << דובר_המשך >> רונן בנאש: << דובר_המשך >> יש אחת ל-pilot. זה עובד באירופה, אפשר לראות את זה בכול אירופה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אי-אפשר לשלוח את הזרים בעלי דרכון לא ישראלי לצד של הדלת הכפולה? איך זה עובד? << דובר_המשך >> רונן בנאש: << דובר_המשך >> הנקודה היא שאנחנו עשינו הפרדה באולם בין זרים לבין ישראלים. זר שמגיע לאזור של הישראלים הוא לא יכול לעבור. הוא לא יכול. הוא יכול לעבור רק באמצעות הסתננות, כלומר להיצמד לישראלי, אוקי? אז יש לנו לפני - פיקוח, יש לנו באזור הזה פיקוח. כול יתר הזרים חייבים לעבור דרך השערים של הזרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה קשה אבל, נכון? להתגנב וזה? פחות או יותר אתם עולים על המקרים האלה, נכון? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> אנחנו מאתרים אותם ועולים על מרביתם, אוקי? מי שהצליח להסתנן - - -. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי בעומס. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> הם מנצלים את העומס או שיש סייען ישראלי. יש סייען ישראלי וכשאנחנו מאתרים את הסייען הישראלי - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הסנקציה עליו? מה העונש על הסייען? << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> מה שקורה הדבר הראשון כשאנחנו בודקים, אמרנו יש לנו מידע מקדים נוסע. אז הדבר הראשון שאנחנו עושים זה מסתכלים ליד מי הוא ישב במטוס. אחרי זה אנחנו הולכים למצלמות של רשות שדות התעופה, שנראה אם היה שיתוף פעולה ביניהם, בין שניהם. ואז אנחנו את אותו בן אדם נותנים את הפרטים, מגישים תלונה במשטרת ישראל. אם הם מצליחים להגיע לכדי גיבוש ראיות אז הישראלי מטופל. << אורח >> רונן בנאש: << אורח >> אני רוצה רק לסיים בהמלצה שהעלינו אותה הרבה זמן, זה שינוי חקיקה מעבירת עוון היום. כניסה לא מורשת למדינת ישראל היא ברמת עוון. זה במדרג הכי נמוך בסדר הדין הפלילי. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> לא, יש חטא. << אורח >> רונן בנאש: << אורח >> המשטרה לא יכולה לטפל בעבירות עוון, לא יכולה לחקור, אין סמכויות מעצר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה זה יהיה? עבירת פשע? << אורח >> רונן בנאש: << אורח >> צריך להעלות את זה לפחות לפשע כי אנחנו לא מצליחים להתקדם. גם למשטרה יהיה הרבה יותר קל לטפל בתיקים האלה ולהרתיע. לסיום, לנצח את התופעה הזו צריך שולחן עגול. אלה כמה גופים שצריכים לשבת ביחד הגופים שציינתי ולתקוף את הבעיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אמרת הפורום שאתה מדבר עליו. << דובר_המשך >> רונן בנאש: << דובר_המשך >> זה אותו פורום, שאנחנו צריכים להעניק לו את הסמכות הנכונה ועם החקיקה הנכונה נוכל לצמצם מאוד את התופעה הזו. עד כאן, תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי נותן לך את הסמכות הנכונה? איזה משרד? << דובר_המשך >> רונן בנאש: << דובר_המשך >> לכול גוף יש את הסמכות המשטרה יש לה את מי שמעניק לה את הסמכות, רשות שדות התעופה בחוק הטיס וכללי רשות שדות התעופה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מי מעל הפורום הזה? << דובר_המשך >> רונן בנאש: << דובר_המשך >> זה כול גוף יש לו את הבסיס החוקי. אנחנו מבוססים על כללי רשות שדות התעופה וחוק הטיס. רשות רשות האוכלוסין על החוק, שמנחה אותם. וצריך לקדם את זה. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> הייתה לנו פגישה עם המל"ל וביקשנו שהם יריצו את הנושא של החקיקה דרכם. עברו כמה שנים ועדיין זה לא בוצע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז זה רק פרטי, נכון? כאילו רק החקיקה פרטית, נכון? לא ממשלתית. << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה אומר ששר המשפטים, יש איזו היתכנות לעבור? << דובר_המשך >> אמנון שמואלי: << דובר_המשך >> או שר המשפטים או המשטרה יכולה לבקש. המשטרה יכולה לבקש שבגין הסתננות עבירה של מוגדרת כשבע שנים. << אורח >> מאור הרשקו: << אורח >> כן, אבל העבירה היא לא הסתננות, העבירה היא הפרת הוראות חוק הכניסה. בסדר, אז זה אותו אותו דבר יכול להיות גם לעריק של צה"ל או מישהו שיש לו צו למזונות. זו אותה משבצת מבחינתי. גם מי שיש לו צו איסור יציאה מהארץ בגלל צה"ל, גם מזונות, גם מכול סיבה או גם גאורגי. הם עוברים באותה שיטה והעבירה היא אותה עבירה: הפרת הוראות חוק הכניסה. לכן, כשאמרתי שהם מתוך 84 תיקים רק שלושה זה תיקים של זרים זה בגלל, זו אותה תופעה מבחינתי. אני מתייחס לישראלי, גאורגי - השיטה היא אותה שיטה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז למעשה אלו שתי הצעות חוק, נכון? אחד זה הסייען והשני זה - - - << דובר_המשך >> מאור הרשקו: << דובר_המשך >> הסייען גם הוא עובר על הפרת הוראות חוק הכניסה, אבל הוא בנגזרת של סיוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ננסה להגיש. אבל מתי? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> בקיצור אין פתרון אתה אומר. << דובר_המשך >> מאור הרשקו: << דובר_המשך >> אני אומר שהפתרון הטוב ביותר מעבר לחקיקה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, זה החקיקה, לא? מעבר לזה הם רואים חקיקה, רואים הצעת חוק אז אולי הם יתעוררו , המשרדים הרלוונטיים, לקחת את זה ולטפל בזה. << אורח >> מאור הרשקו: << אורח >> לדעתי, מעבר לחקיקה, שתשפיע רוחבית גם על התופעה זה המניעה. המניעה. אנחנו רואים ש-90% מהתופעות של גניבות הגבול זה במעברים הלגיטימיים. בסוף אלה מעברים שמפוקחים על ידי - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מי צריך למנוע את המניעה? << דובר_המשך >> מאור הרשקו: << דובר_המשך >> המניעה היא על ידי הדלתות הכפולות. ברגע שיהיו לך דלתות כפולות - - - << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> אבל אם הוא נכנס שלא דרך המלך? הוא יורד והוא נכנס דרך המזוודות, אוקי? << אורח >> מאור הרשקו: << אורח >> אז פה עיקר המקרים שלנו היו דרך עובדים שהיו עושים את זה וראינו - - - << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> לא, לא עובדים. הבן אדם ירד מהמטוס, אנחנו מכירים את זה, הוא יורד למעלה לתעלה ועולה כמו מזוודה, אוקי? << אורח >> מאור הרשקו: << אורח >> החריגים האלה - - - << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> אז אני אומר עוד פעם: כול מי שלא נכנס כחוק, הרי בחוק הכניסה לישראל רשום "יתייצב בפני בקר הגבול". כול מי שלא התייצב בפני בקר גבול - העבירה שלו דינה שבע שנות מאסר. נו, מה? זה לא - - - << אורח >> מאור הרשקו: << אורח >> אז תהיה לזה השלכה לכול מי שיש לו צו מזונות שיצא. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מה עושים אלה שיש להם צו מזונות? קשה לתקוף את זה, נכון? << אורח >> מאור הרשקו: << אורח >> לא, זה גם להם זו עבירה של שנת מאסר בסוף. גם אצלם זו עבירה של שנת מאסר. אז זה מטופל כמובן בהליך של - - -, אבל כתיק זה תיק תביעה רגיל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. << אורח >> רונן בנאש: << אורח >> צריך לציין שהמוטיבציה הכלכלית של אותו אירוע זה המניע, בעצם זה הכסף. היום אנחנו יודעים על תשלום בין 12 ל-15 אלף דולר לכול כניסה מוצלחת. זה מה שמשלם אותו מסתנן למפעילים שלו והוא מחזיר את זה בעבודה אחר כך. אבל המוטיבציה היא מאוד מאוד גדולה להיכנס עם סכום כזה. זאת אומרת לסייע למסתננים וגם המסתננים מוכנים לשלם את זה, כי יש תמורה מאוד גדולה בארץ מבחינת המשכורת שהם ירוויחו יחסית לארץ המוצא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מישהו עוד רוצה להגיד משהו? אז אנחנו נסכם את הדיון. הוועדה מודה לנציגי רשות האוכלוסין והמשטרה על הסקירה המקיפה ועבודתם החשובה במניעת הסתננות של מהגרי עבודה דרך נתב"ג. שתיים. הוועדה מבקשת מנציגי רשות האוכלוסין ונציגי המשטרה להיפגש בהקדם ולמצוא פתרונות לסנכרון מידע בין הרשות למשטרה בנוגע למסתננים זרים, על מנת שמסתנן שהצליח להסתנן דרך נתב"ג יוצג במערכות המשטרה אם והגיע לתחנת משטרה או יעבור עבירה פלילית כלשהי. הוועדה מברכת על החלפת המערכת לשערים כפולים בנתב"ג כדי למנוע את ההסתננות ועל התקנת המצלמות החדשות המתוכננות ומבקשת להזדרז עם הפרויקטים ככול הניתן ולעדכן את הוועדה על כך. אבחון תיקון חקיקה של החמרת הענישה כלפי מסתננים כדי להגביר את ההרתעה וגם חקיקה כנגד חברת התעופה כפי שהוצע. תודה, אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:44. << סיום >>