פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 519 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ו (20 בינואר 2026), שעה 10:10 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק עובדים זרים (תיקון - חובת מעסיק לבדיקת אשרה של עובד זר), התשפ"ג-2023, של ח"כ אליהו רביבו << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר חברי הכנסת: יבגני סובה אליהו רביבו מוזמנים: צורי זנזורי – מנהל תחום עיצומים כספיים, חוקי עבודה, אסדרה ואכיפה, משרד העבודה גאולה צמח – משרד העבודה ליאת אליהו סבאן – עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון לאומי משה נקש – ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה שמעון זיגזג – מנהל אגף בכיר חקירות ומודיעין, מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה אפרת לב ארי – עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה לירון גבאי – עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה ענבר סהראי – עו"ד, רשות האוכלוסין וההגירה מרים גרון – מערכות מידע, רשות האוכלוסין וההגירה יוכבד כץ – שירות התעסוקה ישי פולק – עו"ד, מנכ"ל התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל ואאיל עבאדי – עו"ד, מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניין, הסתדרות העובדים החדשה מעין אמיר – התאחדות התעשיינים בישראל אלכס פרידמן – עמותת נכה לא חצי בן אדם, איל"ן חנן טל – עמותת נכה לא חצי בן אדם ייעוץ משפטי: איילת וולברג מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק עובדים זרים (תיקון - חובת מעסיק לבדיקת אשרה של עובד זר), התשפ"ג-2023, פ/3363/25 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולם. היום יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ו, 20 בינואר 2026, השעה 10:10. אני פותחת היום את הדיון כפי שאני פותחת אותו בכל דיון בתפילה להחזרתו של רס"ר רני גואילי הי"ד. אני רוצה לומר באמירה חד משמעית את שאני אומרת כל פעם שעד להשבתו לא יהיה שיקום הרצועה וגם לא עד שנפרז את הרצועה ונמוטט את החמאס, ביטחונית ואזרחית. פשוט לא יהיה שיקום בעזה. אני אוסיף אומר שהקשר ההדוק שלנו עם ארצו ת הברית והנשיא טראמפ הוא נדיר והוא אמיתי ועדיין בעיניי היחידים שיכולים להגן על עצמנו ובאמת להשיג את המטרות שציינתי לעיל, קרי, השבתו של רני, פירוז הרצועה ופירוק החמאס ואלה דברים שיוכלו להיעשות רק על ידינו ולא על ידי שום גורם אחר. נצלול לדיון עצמו לשמו התכנסנו. הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – חובת מעסיק לבדיקת אשרה של עובד זר), התשפ|ג-2023 של חברי הכנסת אליהו רביבו, יבגני סובה ועוד חברי כנסת נוספים. דיון בשתי הצעות החוק האלה התקיים לפני כשנה עת היושב-ראש היה חבר הכנסת אייכלר. בדיון ההוא הוועדה ביקשה מרשות האוכלוסין וההגירה לעדכן את האתר כך שמעסיקים שייכנסו לבדוק באתר את תוקף הרישיון ותנאיו יקבלו תמונה בהירה של הסטטוס של העובד בכמה עניינים. היה נושא של מסתננים, רישיון לפי סעיף 2(א)(5), האם נאמר שרישיון זה אינו מהווה רישיון עבודה, כיצד מסיק אמור להבין שהוא רשאי להעסיק את מי ... מדיניות של אי אכיפה. שנית, לגבי עובדים זרים שנמצאים בתקופה של 90 הימים בין המעסיקים, מה יופיע באתר, ועוד דברים אחרים. זה חשוב וזה קריטי. יושב כאן המציע והוא יתייחס אבל אני כן אומר שהצעת החוק הזאת, כיוון שאנחנו יודעים ששוק העבודה היום בישראל הוא יציב. נכון לנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדצמבר 2025 האבטלה עומדת על 3.1 אחוזים ועתה היא ללא שינוי. הצורך בכוח אדם, במיוחד בתחומים ספציפיים זועק לשמים ולכן אנחנו זקוקים לעובדים הזרים, אבל כדי שלא תהיה נדידה לא חוקית מתחום אחד לתחום אחר, אנחנו צריכים לחוקק את הצעת החוק שהציע אליהו רביבו ואנחנו צריכים לקדם ולהתקדם איתה כמה שיותר מהר כמובן בתיאום בין הרשויות כי אם נחוקק חוק אבל אי אפשר יהיה ליישם אותו, לא עשינו שום דבר. לכן שיתוף הפעולה הוא קריטי והוא חשוב. חבר הכנסת רביבו, כמה מילים שלך ואחר כך נעבור לרשות האוכלוסין כדי שיעדכנו אותנו במה שנעשה עד כה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך גברתי יושבת-ראש הוועדה. ראשית אני מבקש להצטרף לדבריך שנאמרו בתחילת הישיבה וברשותך תרשי לי לנצל את הבמה החשובה הזאת כדי להשתתף בצער הורי הפעוטות שהלכו לעולמן בדרך לא טבעי, מזעזעת ומצערת. בכובע אחר שהחזקתי בו קיימתי דיון בנושא הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אגב, ביום שני הבא עלינו לטובה נקיים דיון משותף של שלוש ועדות בנושא הזה, הוועדה לזכויות הילד ראשות קטי שטרית, ועדת החינוך והתרבות בראשות צבי סוכות והוועדה הזאת. זה דיון דחוף וחשוב כל כך. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יישר כוח גדול גברתי יושבת-ראש הוועדה. אני חושב שהאבסורד שגם כאן אצלנו בוועדות נושא הפיקוח של גיל אפס עד שלוש נופל בין הכיסאות דבר שמסביר עד כמה זה מחלחל ומאפשר את הפריצות הזאת גם במוסדות עצמם. אי אפשר לקרוא להם מוסדות אבל מאפשר אי פיקוח על תינוקות של בית רבן שלא חטאו. אני מבקש לשלוח מכאן את תפילתי לרפואה שלמה לכל אלה שעדיין מאושפזים. אני רוצה לתת הקדמה קצרה לעניין הצעת החוק שיזמתי ושגברתי הציגה כרגע. אכן, כפי שנגעת בצד הכלכלי, מדינת ישראל, כמו כל מדינה בעולם, המערבי, שהיא מדינה מפותחת עם כלכלה חזקה, באופן טבעי זקוקה לידיים עובדות שאינן מקרב אזרחיה. אנחנו מכירים את זה ואנחנו מברכים על כך שהגענו למצב שאנחנו זקוקים לידיים עובדות וזה מסביר שאנחנו באמת חזקים ושאחוז האבטלה הנמוך הוא כזה שמאפשר למדינה להסתייע בידיים עובדות זרות. יחד עם זאת, תוך חשיבות יציבות תעסוקתית ותפקודית של המשק מתוך קנאות גדולה שלנו לשמירה על זהות יהודית ולוודא שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי והיא לא מדינת הגירה של כל מי שחפץ לעלות ולחיות בה, אנחנו חייבים לשמור שמי שמגיע לכאן עובד אך ורק תחת הגדרת האשרה איתה הוא הגיע ואך ורק בזמן שהוקצה לו ולא מעבר לזה. מערכת בתי המשפט וארגוני סיוע כלשהם מבקשים תחת ההגדרה של חוק חופש העיסוק לאפשר לעובד לעבור ממעסיק אחד לשני. גם על כך אפשר לברך אלא שלצערנו אנחנו מכירים את המציאות לפיה עובדים זרים נוחתים בארץ וכבר בשדה התעופה עולים לרכב של מעסיק שלא הזמין אותם, לא ציפה להם, לא שילם עליהם, לא תכנן , לא שכר להם דירה ולא הקצה עבורם אתה הקצאה שעמדה לרשותו. כמי שרואה את זה מקרוב, הגעתי פעמים רבות באופן אקראי לשדה התעופה עת הגיעו עובדים ואני רואה עובדים שעולים לרכב כאשר המעסיק שלהם מחכה להם בכיליון עיניים עם השלט וזה כשהם כבר על איילון. לצורך כך יזמתי מספר חוקים ואחד מהם אמור להשית את האחריות על המעסיק. אתה מעסיק עובד זר, חובה עליך לבדוק שהוא יכול לעבור לעבוד אצלך, שהוא לא מנוע עבודה, שהוא לא סיים את תקופת שירות העבודה שלו במדינת ישראל, שהוא לא עבר מענף לענף. כמי שעודד ופתח ענפים שלמים באופן תקדימי במדינת ישראל בשוק העבודה, מזעזע אותי להגיע לסופרמרקט. ענף הקמעונאות הוא אחד הענפים שאני עודדתי וקידמתי בחפץ לב הגעת עובדים כדי שיסייעו להם ויסייעו למשק ויוזילו עלויות על ידי כך שנגדיל את התחרות בענף הקמעונאות. אני רואה שמי שעומד מולי ומסדר את הפסטה זה עובד מסרילנקה והוא לא הגיע לעבוד בענף הקמעונאות וכשאני רואה אותו, אני רואה את הזקנה שלא החליפו לה חיתול כי הוא עזב מאחר והוא מקבל כמה שקלים יותר והעבודה יותר נוחה ויותר נעימה. כיוון שהשוק דורש את זה, באופן בלתי מבוקר יוצא שיש קשישה אחת מוזנחת והרבה פעמים מדובר באנשים עריריים. הדבר הזה משפיע על כלל הענפים במדינת ישראל. לפיכך יזמתי את ההצעה. פרט למעסיק הבודד בענף הסיעוד, הסיעודי הפרטי בבית שהוא לא עסק, שהוא לא עושה את זה כדי להתפרנס מאותו עובד, פרט לו כל מעסיק במשק חייב להיכנס לאתר ולקבל גושפנקה שהעובד הזה רשאי לעבור לעבודה אצלו. מבחינתי גם לנוסח אליו הגענו עכשיו, יש לי עוד הצעות לטיוב אבל את זה נוכל לקיים בדיון הכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית. שוב, אני מבקש להודות לך גברתי מעיקא דליבא על החשיבות שראית בקידום הצעת החוק הזאת. זאת הצעת חוק חשובה ממדרגה ראשונה בכל ההיבטים, הכלכליים, הרגשיים, הלאומיים והיהודיים שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה חבר הכנסת. נעבור לנציג רשות האוכלוסין וההגירה. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אני מנהל אגף בכיר חקירות ומודיעין במינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה. אני רוצה לפתוח בתודה רבה לוועדה ובמיוחד תודה רבה לחבר הכנסת רביבו על היוזמה שלו. אני חייב לומר לגברתי יושבת-הראש שהצעת החוק הזו לא פחות ממצילה את תחום אכיפת מעסיקי זרים כאן במדינת ישראל. לא פחות מזה. אנחנו כבר עברנו את השלב של קריסה של יכולת לאסוף מעסיקים לא נורמטיביים בדגש על לא נורמטיביים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אגב, יותר מדובר על משקי בית או שאתה מדבר איתי על כל תחום? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אנחנו תכף ניגע בזה. חבר הכנסת היטיב לתאר בדיוק מדם ליבנו את כל מה שמפריע לנו ואנחנו מדברים על תקופה מאוד מאוד ארוכה שכל תחום האכיפה הזה נמצא במשבר משמעותי ונוראי. כל מה שתיאר כאן חבר הכנסת מדויק לחלוטין. עובדים שנוחתים כאן למעשה יכולים להתנייד ממעסיק למעסיק באמצעות שימוש בזיוף רישיון כאשר היום לאחר יציאת והתפתחות הבינה המלאכותית אפשר להוציא אותו מכל בית באופן עצמאי. זה יכול עלות 10 שקלים, 20, 100 שקלים וזרים מסתובבים בקלות עם רישיונות מזויפים. כל מעסיק יכול להעסיק אותם. הכבילה הענפית שאנחנו שומרים עליה, בעינינו זה אחד הדברים הבסיסיים ביותר לעצם קיומם של עובדים זרים כאן, כי אחרת, אם אנחנו מאבדים את הוויסות הענפי של עובדים זרים לענפים, אנחנו למעשה מאבדים את השליטה בכל מה שקשור בזרים במדינת ישראל. אם גברתי רוצה לווסת מספר מסוים של זרים לענף החקלאות שהוא פחות רווחי לעובד זר – ואגב, יש קבוצת עובדים זרים שהולכת וגדלה שנוטשים את הענף - בזיוף שעולה כמה שקלים, זיוף ברמה מאוד מאוד גבוהה של רישיון, מציגים אותו לבעל מסעדה בדרום תל אביב ומתחילים לעבוד איתו כשוטפי כלים ומרוויחים פי 1.5-2 מהשכר שהיו משתכרים בענף החקלאות או בענפים אחרים. אנחנו מדברים על קריסה. פשוט קריסה. יש מעסיקים לא נורמטיביים, במיוחד ובדגש על חברות כוח אדם וחברות שמספקות עובדים זרים למשק. זה בדגש עליהן. הן מרוויחות מיליוני שקלים על גבי מיליוני שקלים מתופעת הזיופים. אנחנו מדברים על רמה של זרים שנכנסים למסלולים של השתקעות בישראל אחרי שנים של שהות לא חוקית. למה שנים של שהות לא חוקית? כי גם מעסיקים נורמטיביים קולטים אותם לעבודה כי בתמימותם הם חושבים שהרישיון הוא נכון. החסם המרכזי שהיה אמור לעמוד בפני אוכלוסיית זרים שלא מצייתים לחוק בישראל, לא קיים. זה נקרא אכיפת מעסיקים. נכון להיום התחום הזה, אפשר לומר שהוא על סף קריסה. אם אנחנו לא נעצור אותו כאן והיום, אנחנו לא נוכל יותר לבצע את השליחות המרכזית לשמה אנחנו קמים. עד כדי כך חשובה הצעת החוק הזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה יש קריסה, מה הקשיים ואיפה זה עומד? נשלחתם לעשות שיעורי בית. << אורח >> משה נקש: << אורח >> ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין. לפני ששמעון עונה, ברשותך גברתי אני רוצה להגיד משהו אחד כללי. קודם כל, אני מצטרף לתודות גם לגברתי יושבת-הראש על קיום הדיון וגם ליוזם הצעת החוק החשוב הזה, חבר הכנסת אליהו רביבו. אני רוצה לומר משהו באמירה המוקדמת יותר. בסוף מטרת החוק היא לסייע למעסיקים, לסייע לעובדים הזרים, לסייע לכל הגורמים. הנושאים ששמעון מדבר עליהם מדם ליבו בהיבטי אכיפה, זה השלב השני או זה הפועל היוצא של זה. מבחינתנו ובהינתן הצעת החוק הזאת ובהינתן האפשרות לאותם מעסיקים לעשות את כל הבדיקות כפי שדורשת הצעת החוק הזאת, אנחנו אולי נגיע למצב אוטופי כנראה אבל בו יהיו – אני לא רוצה להגיד שלא יהיו הפרות - הרבה פחות הפרות. זה נועד לתת כלי למעסיקים לעשות את כל הבדיקות ולקבל את כל המידע הנדרש להם לפני תחילת ההעסקה, כך שאנשים לא יוכלו להגיד לא ידעתי ואנשים לא יוכלו לומר שהטעו אותם וכולי. לכן הצעת החוק הזאת היא מאוד מאוד חשובה להסדרת - עוד לפני אכיפה - כל ההעסקה בענפי המשק השונים, כמובן למעט סיעוד ביתי כפי שהיטיב לתאר חבר הכנסת רביבו. לכן יש כאן חשיבות עצומה לקידום הדבר הזה. הנושא של אכיפה, שוב, זה הפועל היוצא ואנחנו מקווים שזה יעבור ואנחנו ניתן כלי טוב עבור אותם מעסיקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה מדבר על מניעה והוא מדבר על אכיפה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> נכון. בהחלט. המניעה היא קודמת. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> בדיון הקודם נדרשנו להעלות לציבור מדריך רישיונות כדי שבאמת מי מהציבור שאינו בקיא בעולם הזרים ידע. זה סוג מסוים בסיסי של מורה נבוכים למי שלא מכיר את סוגי הרישיונות ואת זה אכן ביצענו. המדריך הזה עלה לאתר וככל שיחלוף הזמן אנחנו כמובן נשכלל אותו וננגיש אותו בצורה מיטבית לציבור ועם השנים זה ייעשה בצורה טובה יותר. אני חייב גם לגעת בנקודה מסוימת, ברישיון ספציפי וזה עצם העניין. גברתי נגעה בזה בפתיחת דבריה. 2(א)(5), הרישיון הזה, אני חייב להסביר מה זה. ס-2(א)(5) זה סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל. מדובר על רישיון שהייה זמני לזר שהוצא כנגדו צו הרחקה. את זה צריכים להבין. זה לא רישיון עבודה וזה לעולם לא יהיה רישיון עבודה כל עוד זה התלוי בנו. מדובר באוכלוסייה שבחלקה – אני חלילה לא מכליל – הלא קטן זו אוכלוסייה לא נורמטיבית שמנצלת שערים רבים שלנו בכל מיני צמתים, במיוחד בבקשת מקלט. הטענה שלנו כרשות אוכלוסין והגירה על פני השנים הייתה מאוד מאוד פשוטה. למשק אסור להישען על קבוצת האוכלוסייה הזאת שמעסיקה ב-ס-2(א)(5). ס-2(א)(5) הם לא עובדים זרים שהמשק אמור להישען עליהם. החלטת ממשלה 1752 נתנה תשובה מאוד מאוד טובה ושלמה למחסור במשק ועדיין נותנת ועדיין עמלה על הדבר הזה, לגבי המחסור של עובדים זרים במשק. אני חייב לומר לגברתי שלפני המלחמה היינו בסביבות 130,000 עובדים זרים ונכון להיום אנחנו על 230,000 עובדים זרים ובהמשך המספר עוד יגדל בצורה מאוד משמעותית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עלינו ב-100,000 עובדים? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> היום במדינת ישראל בכלל הענפים יש כ-230,000 עובדים זרים חוקיים. כמו שכולנו יודעים, החלטת ועדת המנכ"לים קבעה מכסה של 330,000 עובדים זרים נכון להיום ולכן צפויים להיכנס עוד. מתחילת המלחמה נכנסו יותר מ-110,000 עובדים חדשים לכל ענפי המשק בהם הותר להפעיל עובדים זרים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חשוב שנדגיש שזה לצד מספר העובדים הבלתי נתפסת של השוהים הבלתי חוקיים שמקבלים הגנה זמנית, שהם תחת 2(א)(5). << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל מעבר ל-2(א)(5) יש גם כאלה שנמצאים כאן והם אינם 2(א)(5). כלומר, בעצם הם לא חוקיים. אין להם רישיון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> את צודקת. יש שלושה סיווגים. מי שמגיע באשרה, מי שמגיע מראש ללא אשרה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> או מי שמגיע באשרה ונשאר כאן. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> נכון. יש מי שמגיע כתייר והמשיך לעבוד כאן, יש מי שהגיע לעבוד, פקעה העשרה שלו והוא נשאר לעבוד, ויש מי שהסתנן למדינה או הגיע כעובד וברגע נחיתתו מיד ניגש לקבל הגנה כמבקש מקלט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מניחה שזאת לא קבוצה גדולה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> קבוצה עצומה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. אלה שמגיעים כעובדים זרים כדי לעבוד ואז מבקשים מקלט? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> קבוצה עצומה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> גברתי, וזה בעלייה שהולכת ועולה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> קבוצה עצומה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל בהשוואה לאותם 230,000? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בוודאי שביחס ל-100 אחוזים הם לא רוב אבל עדיין לא מדובר במקרים ספורדיים. ממש לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בכמה מאות? << אורח >> משה נקש: << אורח >> באלפים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אנשים שעושים זאת ברגע שהם נוחתים כאן. חשוב שנשים את זה על השולחן. אמר שמעון בצדק רב שלא מדובר במועסקים נורמטיביים. בן אדם נורמטיבי, גם אם יש לו כוונה זדונית להישאר כאן ולהשתקע, הוא הגיע לשלוש שנים, אחרי שנתיים יתחיל לעשות קונצים של מבקש מקלט. אני מדבר על בן אדם שעושה זאת ברגע שהוא נוחת. הוא נוחת באופן חוקי, המדינה שלו שלחה אותו, זאת אומרת שהוא לא ברח ממנה, הוא לא נרדף, ויש כאן עורכי דין שרלטנים, נוכלים, ששונאים את המדינה וכל מקור לחמם, זה כמו צבוע שנהנה לאכול טרף של אחר, מחכים ואורבים להם עוד לפני שהם נוחתים כאן, מתאמים איתם כשהם עוד בארץ המוצא שלהם שייפנו אליהם כאשר הם נוחתים כאן כי הם יתאימו את התלונה ואת סיבת בקשת קבלת המקלט בהתאם לארץ המוצא ממנה הם מגיעים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> דברים חמורים ביותר. צריך לפתור את זה ברמה הפלילית נגד אותם עורכי דין ולא כאן. אני מסכימה איתך. ככל שיש תופעה כזאת, ואני בטוחה שאת אתה אומר את זה היא אכן קיימת. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני נוגע בזה רק כדי להבהיר עד כמה החוק הזה בא להילחם גם בזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אומרת שצריך לטפל בזה ברמה הפלילית נגד אותם עורכי דין אבל אנחנו לא עוסקים בזה בדיון היום. אני כן שומעת את הדברים וזה באמת מחריד ובוא נשמע איך אפשר לפתור את הנושא, אבל לא ברמה הפלילית נגד עורכי דין ונגד אותם עבריינים אלא ברמה הרוחבית יותר שבזה עוסק החוק שלך. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אני רוצה לתת את המספרים כדי שגברתי תבין על מה חבר הכנסת מדבר. אנחנו מדברים על 29,000 מבקשים מקלט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה מתוכם נכנסו באופן חוקי כעובדים? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> תכף אני אומר. << אורח >> לירון גבאי: << אורח >> הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה. כרגע, מתוך בקשות המקלט הפתוחות, יש לנו 3,400 מבקשי מקלט מסרילנקה, 1,300 מבקשי מקלט מהודו, 740 מבקשי מקלט מתאילנד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תעביר לנו את הנתונים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני ממש מתנצל. היועץ המשפטי, אתה מדבר עם יושבת-ראש הוועדה שפחות נחשפה לאורך השנים האחרונות במשמעות של מה שאתה אומר. כל הקבוצות המדוברות, גברתי, אלה קבוצות חדשות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאחר שמי שהגיש את הצעת החוק הוא מומחה לעניין וכבר התקיים דיון ראשון ואני מניחה שהדברים נאמרו ונאמרו לפרוטוקול, חבל לנו על הזמן. אני רוצה להתקדם עם הצעת החוק שלך. אפשר לנהל על זה דיון שלם אבל לא נתקדם עם הצעת החוק. אני כן רוצה שהפרטים שמסרת יישלחו אלינו. אני כן מבקשת לדעת, ובזה נסיים את האירוע ונתקדם עם החוק, לגבי אותם מבקשי מקלט שאתם מדברים עליהם, שאתה אמרת שמספרם הוא 29,000 – אני לא מבינה למה צריכים להיות מבקשי מקלט מהודו או מתאילנד כי אם מישהו רודף אותם שם ברמה הפלילית, צריך לטפל בזה ולשם כך יש להם את השלטונות שלהם. מבקשי מקלט זה מישהו שהשלטון רודף אותו. אל תסביר לי עכשיו, זה לא האירוע. יש ועדת עובדים זרים ותוכלו לדבר על זה שם. אני רק אומרת שזה לא ברור לי ושמה סימן שאלה בפרוטוקול. אני רוצה לדעת מתוך המספרים שציינתם, כמה מהם הגישו בקשה ונכנסו לארץ כמבקשי עבודה ו כמה מהם הפכו למבקשי מקלט. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אנחנו נעביר לגברתי את המספרים. אני חייב לומר שבשנה החולפת – ואני יכול לומר לך בוודאות – יש מעל 5,000 כאלה. אנחנו מדברים על מגמה מאוד מאוד חדה ומאוד קיצונית. אם לפני מספר שנים מועט מספר העובדים הזרים שהגישו בקשות למקלט עמד על עשרות ומאות בודדות, בשנתיים האחרונות אנחנו מדברים על אלפים. אנחנו נעביר לגברתי את הנתונים. רק בשנה החולפת מעל 5,000. אגב, אנחנו חוזים שבשנה הבאה המספר עומד להכפיל את עצמו ולמעשה להקריס את מה שהסברתי לגברתי לגבי השליטה של הממשלה לווסת את מספר העובדים הזרים לענפי המשק. צריך להבין למה הם מבקשים מקלט. הם מבקשים מקלט כדי לזכות באותו רישיון נכסף של ס-2(א)(5), איתו יש להם אפשרות לעבוד בכל ענף והם לא כבולים לענף מסוים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> עוד נקודה אחת שלא דיברנו עליה. סיום הליך החקיקה ויישומו בעזרת השם יסייע ויקל על רשות האוכלוסין עצמה שכן מדובר ברשות שכמה שהיא חשובה, כך היא סובלת מחוסר תקינה ומחוסר תימול על עבודתה. קשה להם לקלוט עובדים, אפילו במעט תקינה שיש להם, כאשר הם קולטים עובדים הרבה פעמים שולחים אותם לכל מיני מבצעים חד פעמיים שנמשכים חודשים רבים. החקיקה הזאת וההטמעה של אותו תהליך תקל עליהם ועם פחות עובדים הם יצליחו לעשות יותר עבודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. אני רק אומרת שהצעת החוק הזאת לא פותרת את הבעיה הזאת שאתם מדברים עליה כי מי שנכנס כמבקש עבודה בתחום מסוים, החוק לא אומר שלא תיתנו לו מקלט. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא אל תתנו לו מקלט אלא אם הוא ביקש מקלט והוא קיבל סעד זמני עד שידונו בעניינו, הוא לא יכול עכשיו להתחיל לעבור בין ענף לענף כי מצד אחד תוקף האשרה שלו פג ומצד שני הוא עובר להיות שוהה בסטטוס ס-2(א)(5). << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה להבין כי השאלה ששאלתי לגבי 2(א)(5) היא האם היום באתר כתוב שאסור להעסיק אותו. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> יש מדריך. יש כמה סוגים של ס-2(א)(5). זה לא רישיון עבודה. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> אני מראה איך זה נראה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> צריך להיות פרופסור כדי לקרוא את הכתוב כאן? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> לא. ממש לא. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה פשוט. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה גם אומר שעומדת להשתנות מדיניות האכיפה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני יודעת מי שואלת והשאלה חשובה, אבל חכי. כשאתה אומר לי שזה פשוט, אתה מומחה בזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא מומחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אתן לך לשחות בתחום בריאות הנפש, אתה כנראה לא תצא מזה אבל כאן אתה בעניין. האדם הפשוט, ההדיוט, הוא מבין את זה. לא קראתי את זה אבל אני סומכת עליך. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כן. אני מודה שזה חלק מהסעיפים שביקשתי מגברתי שנדון בהם בטיוב התהליכים לקראת הכנה לקריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא סעיף בחוק. זה התיקון באתר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כן. אני מצפה להכניס כמה שינויים בחלק מהסעיפים לקראת קריאה שנייה ושלישית והם ישפיעו על הדרישה שלנו לא לאפשר באמצעות טיוב אותו תהליך של האתר. זאת אומרת, אני מבקש שכאשר בן אדם נכנס לבדוק, באותו רגע הוא מזין את הפרטים שלו. אם העובד בר מעבר, הוא גם בר אישום. אם הוא עובד תאגידי ואנחנו רואים שהוא עובד אצל אותו תאגיד שהעביר בהעסקה משנית אליו, לאותו מעסיק משני, ואם הוא מעביר אותו אליו כי הוא תאגיד או מעסיק בהעסקה שאינה תאגידית – הוא יכול לרשום אותו על שמו. לרשום אותו על שמו, הוא כבר מופיע במערכת כעובד שלו. אם יש מניעה, הוא לא יכול לעבור עליו והוא גם לא יכול לעבוד אצלו. אם אין מניעה, שיירשם כחוק במסגרת אותה בדיקה לתיקוף אותו סטטוס שלו. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> מדויק מאוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האם זה און ליין? אתה עכשיו עשית את התיקון שצריך לעשות – נניח שהבנתי אבל אני לא – האם עכשיו אני - - - << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> האנשים צריכים להבין שזה פשוט . << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה פשוט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תכף נגיע לתוכן התיקון. לא שלחתם מצגת ולכן אי אפשר לראות את זה כאן. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אפשר להעלות את זה און ליין באתר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יודעת. ענת היא המנהלת והיא יודעת מה אפשר ומה אי אפשר. אני שואלת לגבי מה שאמרת עכשיו. נניח אתה נרשמת כתאגיד או לא כתאגיד והוא נרשם על שמך. יום למוחרת אני נכנסת ורוצה לבדוק את אותו עובד זר שנרשם אצלך כדי להעסיק אותו אצלי. אתה עשית את זה יום לפני. אני אראה מיד שהוא לא יכול כי הוא רשום אצלך? האם העדכונים הם און ליין? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חד משמעית. זה הרעיון של האתר. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> נכון. << אורח >> קריאה: << אורח >> החובה לבדוק היא על הקבלן שמקבל את העובד. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה העלית כאן נושא חשוב מאוד וזה חלק ממה שנרצה לדון בו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני רוצה להתייחס לזה בהרחבה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אי אפשר להכביד יותר מדי על גוף אחד. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> יש לי תשובה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ברשותכם, גם היועצת המשפטית חושבת וסבורה כמוני שמדובר בנושא מהותי ונכון שנקדיש לו את הזמן בדיונים הבאים, אחרי שנצביע עליו בקריאה הראשונה. כולנו תמימי דעים שחייבים להתייחס לזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה לעצור כדי לשים מסגרת לדיון. שמעון, אחרי שדיברנו מעט וטעמנו קצת את הקושי על קצה המזלג, אני רוצה שתתאר לנו עכשיו מה עושה מעסיק מן השורה, מעסיק שהוא לגמרי נורמטיבי, בין אם יש לו חמישה עובדים ובין אם יש לו 25 עובדים. אני אדגיש שאמר אלי וזה גם כתוב בחוק שהחוק לא יחול על מעסיק פרטי בנושא הסיעוד כך שאם אני צריכה לאימא שלי או לסבתא שלי עובדת, החוק לא יחול עליו. הוא ימשיך כמו שהוא ממשיך עכשיו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 100 אחוזים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה דבר אחד. אני מדברת כרגע על מעסיק שהוא נורמטיבי שרוצה ארבעה-חמישה עובדים, קיבל אישור להעסיק עובדים זהים ושואלת מהו התהליך שהוא צריך לעשות. תסביר לי את זה באופן הכי פשוט. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הסברתי קודם שיש שני סוגי העסקות ואמרתי שיש העסקה ישירה ויש העסקה תאגידית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא יסביר לנו את שניהם. תסביר לנו את כל מה שצריך. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> קודם כל, חשוב מאוד להבין מה הבסיס של התשובה לשאלה ששאלה גברתי וגם למה שאתה התייחסת אליו. אני חייב לומר לך מי סובל הכי הרבה מהתופעה הזאת בדיוק כמונו ואלה הם מעסיקים נורמטיביים. מעסיקים נורמטיביים פונים אלינו ברמה היום יומית. מעסיק שבא לבדוק עובד, נכנס לאזור האישי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו מדברים עכשיו על העסקה ישירה? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> העסקה ישירה. אולי עדיף שהאחראית על האתר תרחיב ככל שאנחנו רוצים לדייק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אין בעיה. תסבירו לי את הטכניקה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה. לגבי מטופל סיעודי בעל היתר, כלומר, הסיעודי עצמו, אמנם החובה כן יכולה לחול על חברת סיעוד שמעסיקה אותו וגם על הלשכה הפרטית שעוסקת בתיווך עבודה לעובדים זרים, לשכה פרטית בעלת היתר לפי חוק שירות התעסוקה. מקבלת היתר ממינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה ועליה כן תחול החובה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל לא על המעסיק הישיר. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> לא על המטופל עצמו. << אורח >> קריאה: << אורח >> כל ענף החקלאות הוא העסקה ישירה. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> יש גורמים אחרים שהם לא המטופל הסיעודי. כלומר, גם בענף הסיעוד תחול חובה אבל לא על המטופל הסיעודי עצמו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרתי שלמעסיק עצמו, לבן אדם עצמו שצריך. הוא הסתמך על אותה חברה/לשכה. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> נכון מאוד. היום מהבחינה היותר טכנית. שאלה יושבת- הראש לגבי התהליך, כאשר המעסיק רוצה להיכנס, לאן הוא נכנס? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תסבירי לי מה אני צריכה לעשות במקרה של העסקה ישירה ומה אני רואה ואחר כך תסבירי לי לגבי העסקה לא ישירה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זה לא בהכרח העסקה ישירה. אדם רוצה להעסיק עובד זר, לא משנה מי הוא ומה הוא, הוא נכנס לאתר. אני אבקש ממרים מאגף טכנולוגיה ומערכות מידע אצלנו להסביר את התהליך היותר טכנולוגי של לאן הוא נכנס, לאיזה אתר, מה הוא מקליד, מה הוא רואה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם יכולים להיכנס לזה כדי שנוכל לראות? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אני לא יודעת אם אפשר. לא נרצה להעתיק פרטים של אדם מסוים. לשם טסט, אלה הרשאות שיש רק לנו מהמערכות שלנו אבל נוכל לתאר איך זה קורה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני שמחה שכולכם כאן. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> זה רק מראה לך כמה זה חשוב לנו. << אורח >> מרים גרון: << אורח >> אגף טכנולוגיות דיגיטליות. לגבי השאלות שאנחנו נותנים היום למעסיקים. אנחנו נותנים שאלות גם לעובדים הזרים עצמם. בנינו להם כאן סל מאוד נגיש ב-10 שפות. חשוב מאוד להדגיש את הדברים האלה כי אנחנו מנסים להנגיש את המידע גם לעובד הזר שלא יהיה תלוי במעסיק עצמו אם הוא רוצה לבדוק. על אותה פלטפורמה בנינו בשנה וחצי האחרונות גם פורטל למעסיקים. עם הפורטל הזה כרגע יש כמה בעיות ואנחנו מייצבים אותו כך שעד סוף החודש הוא יעבוד כמו שצריך. בפורטל המעסיק צריך להזדהות. הוא מזדהה בהזדהות הממשלתית. זה הכלי הכי בטיחותי מבחינת מורשה אבטחת מידע, מורשה הגנת הסייבר. אנחנו כרשות אוכלוסין לא יכולים לוותר על הכלי הזה למרות שזה קצת מקשה על המעסיקים. לאחר מכן המעסיק צריך להקליד שני פרטים בלבד: מספר דרכון וארץ מוצא. מיד אחרי זה אנחנו מנגישים לו את כל המידע הרלוונטי של העובד הזר, כל מה שנמצא על האשרה שלו, על מדבקת האשרה. לא נתונים נוספים. זאת אומרת, אם הוא מועסק, אם יש לו רישיון, באיזה ענף, מה מספר הדרכון שלו, תוקף האשרה, כל מה שנגיש בציבור. זה מאוד מאוד זמין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> השאלה היא האם מידע הזה עונה על המידע שהוא צריך לפי הצעת החוק והאם הוא מובן. כלומר, האם אני בסוף מבינה האם אני יכולה או לא יכולה או שאני צריכה ללכת לעורך דין או לרואה חשבון או להתקשר לאלי רביבו ואבקש ממנו לבוא לעזור לי אבל אלי לא יכול לעזור לכל אזרחי ישראל למרות שלרבים הוא עוזר. אני שואלת כי בדיון הקודם כן שאלו על סעיף 2(א)(5) ואתה לא מבין האם הוא יכול או לא יכול, מה הוא יכול או לא יכול לעשות. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> יש כלי משלים שהוא המדריך שאותו שיפרנו בעקבות הערות הוועדה, הערות המעסיקים והערות חברי הכנסת בדיון הקודם. שופר המדריך וזה משהו שאפשר עכשיו להציג כי הוא מדריך כללי כולל דוגמאות, כולל הפניות לדפי מידע משלימים וכולל תשובה האם צריך היתר או לא צריך היתר להעסיק את האדם הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם עובד זר עבר עבירה פלילית ועדיין הרישיון לא בוטל, גם את זה הוא יראה? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אי אפשר לראות האם הרישיון בתוקף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי. אפשר לראות או אי אפשר לראות? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אם אדם עבר עבירה פלילית? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם הוא הורשע בעבירה פלילית << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אם הוא הורשע, פג לו תוקף הרישיון. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> לא בהכרח. הוא עובר מהמשטרה או משירות בתי הסוהר אלינו במסגרת העברה מהליך פלילי למינהלי או אם הוא לא במעצר או במאסר, אנחנו יכולים לקבל דיווח וזה משהו שעלה כשאתה היית יושב-ראש ועדת עובדים זרים ועדיין הדיונים ממשיכים אצל יושבת-הראש שנכנסה לתפקיד אחריך. לגבי ממשקים של העברת מידע בין המשטרה אלינו, לא רק במקרים של מעצר ומאסר אלא גם במקרים שאדם קיבל עונש אחר, ואז אנחנו מקבלים את המידע ועושים לו שימוע. לפי חוק הכניסה לישראל, לפי סעיף 11, אי אפשר לבטל לעובד הזר רישיון בלי שימוע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש תקופת זמן. בואי נניח לצורך העניין שאני המעסיק. אני הרי לא צריכה לבדוק כל יום. אני נכנסת לאתר, בדקתי את מה שעשית, הלכתי גם למדריך ומצאתי שלעובד הזר הזה יש רישיון. ברישיון קלטתי אותו כי ברישיון כתוב שהרישיון הוא לעבוד עד עוד שלוש שנים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> לשלוח לכם קישור? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> את אומרת שאם אחר כך זה מתעדכן, את אמורה לדעת? את לא אמורה לדעת וזאת גם לא בעיה שלך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה לשמוע מהם. לצורך העניין, אחרי התשובה שהיא נתנה לי נכנסתי כמעסיק לאתר, ראיתי שהכול טוב עם העובד הזר, יש לו רישיון לשלוש שנים ואני יכולה להעסיק אותו. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אין רישיון לשלוש שנים. יש עד שנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר. יש לו רישיון לשנה. הוא עובד אצלי. האם אני צריכה כל חודש, כל יום, כל שעתיים להיכנס? לא. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> התשובה היא לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עברה שנה. באמצע שללו לו את הרישיון כי הוא כבר עבר עבירה כשאני נכנסתי אבל זה עוד לא עודכן. אני ראיתי שנה ולא בדקתי. אני מעסיקה מישהו שבעצם אין לו רישיון. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> קודם כל, בדרך כלל הרישיונות של ס-2(א)(5) הם לפרקים קצרים יותר משנה. אם אנחנו מדברים על ב/1, אם אנחנו מדברים על רישיון רגיל נורמטיבי - המעסיק מקבל הודעה, כמובן גם העובד מקבל הודעה ובדברים כאלה מתבצעת חקירה. כלומר, אנחנו חוקרים ומבררים את הנסיבות בהליך פלילי. אדם לא יורשע סתם כך בגלל איזושהי פרוצדורה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה מדבר כרגע על המעסיק. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אנחנו מדברים גם על המעסיק וגם על הזר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה שהוא יעמוד לדין פלילי? מה הוא עשה? אולי לא הבנת את מה ששאלתי. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> כאשר אנחנו מבטלים ב/1, המעסיק מקבל הודעה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> המעסיק עשה הכול כמו שצריך על פי ההוראות אחת לאחת, צעד אחרי צעד, בדק הכול. העובד שכבר עבר עבירה פלילית חמורה ככל שתהיה – אגב, לצורך העניין, איך מגינים עליו? למה אין כוכבית מיד כי אני לא רוצה להעסיק אצלי מישהו שעבר עבירה פלילית וכבר הורשע בעבירה פלילית אבל אני שמה את זה לרגע בצד כי זה לא נשוא החוק אבל צריך להגן עליו. צריך להגן עלי. נניח שנכנסתי ולא ראיתי כלום, ראיתי שהכול בסדר למרות שהוא כבר עבר עבירה והורשע בה ואפילו זה חלוט, כלומר הוא אפילו גרר ערעור והורשע בעבירה, אבל אני ראיתי שהכול בסדר, ראיתי ששנה שלמה אני יכולה להעסיק אותו ואכן העסקתי אותו. אחרי חודש, אחרי שעה מאז נכנסתי, בוטל הרישיון. למה אתה מעמיד אותי לדין פלילי? אני צריכה להוכיח שבדקתי ועשיתי. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אתייחס ושמעון ישלים. אף אחד לא יאשים מישהו אם הוא לא ידע ולא יכול היה לדעת ואם מערכת לא סיפקה לו את המידע, אף אחד לא יבוא אליו בטענות. << אורח >> קריאה: << אורח >> ואיך יוכיחו את זה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תכף נגיע לאישור. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בדיוק. אני אתייחס לזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רק אומרת שהחוק לא מציין, ואולי טוב שכך, כל כמה זמן אני צריכה להיכנס. אם ראיתי שהרישיון שהוא עד יולי 2006, אני פטורה מלטפל בזה עד יולי 2006. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אלא אם כן קיבלת הודעה רשמית. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בדיוק. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> שמודיעה לך שבוטלה לו האשרה ושיש החלטה בגינו על ידי הרשות המוסמכת ברשות האוכלוסין שאוסרת עליו לעבוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מקווה שזה לא מהרגע להרגע. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוא נניח לגבי סיעוד, לקחתי אלי מישהי הביתה אבל זה שהביא לי אותה, הלשכה, היא אחראית. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> ההחלטה לעובד בסיעוד נשלחת באמצעות הלשכה הפרטית. העובד רשום בלשכה פרטית והלשכה תדע את זה. בדרך כלל המשפחה גם רואה את זה כי מתרגמים לעובד את זה כי זה בעברית. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אמרת כאן כמה דברים גברתי יושבת-הראש ואני אנסה להשיב או להתייחס אליהם. קודם כל, הציפייה היא שהמעסיק יבדוק את הדברים טרם הוא מתחיל להעסיק את העובד הזר. אם הוא בודק והכול בסדר, אף אחד לא יבוא אליו בטענות. אני שם כאן בסוגריים את האישור שהוא אמור לקבל גם על זה. אם הוא בדק, אף אחד לא יבוא אליו בטענות. אין גם ציפייה שכל שבוע הוא ייכנס לבדוק אם השתנה משהו. זאת לא הציפייה. כאשר עובד מגיע אלינו להליך מינהלי לאחר הליך פלילי, או גם בלי קשר להליך פלילי, כאשר אנחנו עושים הליך של שימוע לעובד הזר בשביל לשלול לו רישיון כי הוא הפר את תנאי הרישיון שלו, אנחנו מודיעים לעובד. בענף הסיעוד הביתי, דוגמה שנתת, וגם בענף החקלאות לצורך העניין, במקרים האלה אנחנו מעבירים את המידע דרך לשכה פרטית כאשר הלשכה הפרטית מטפלת גם בעובד הזר ואמורה להביא את זה לידיעתו ומטפלת גם במשפחה והיא תביא את זה לידיעתה. זה האופן בו אנחנו עובדים בענף הזה. בגדול, כמו שאמרתי, הם בודקים את זה לפני תחילת ההעסקה וככל שיש שינוי, אנחנו מן הסתם מודיעים על כך לעובד. אנחנו לא יכולים להוציא לו החלטה בלי לעדכן אותו בעניין הזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לכם נתונים בשנה האחרונה או בשנתיים האחרונות כמה מקרים כאלה היו? יכול להיות שאנחנו מדברים על מקרים בודדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שאלנו את השאלה קודם לכן. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> לגבי מה שאמר מר נקש קודם. מהנוסח החובה לבדיקה היא למשך כל תקופת ההעסקה. יכול להיות שנצטרך לחדד את הנוסח בהקשר הזה לגבי מה קורה במקרה שבו בעצם יש איזשהו שינוי, ביטול או שימוע של הרישיון והמעסיק לא ידע. בוא נגיד שאפשר אולי לדרוש מהמעסיק כשהוא נכנס לאתר ורואה שתוקף הרישיון פוקע בעוד שלושה חודשים להיות אחראי ולהיכנס שוב אחרי שלושה חודשים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אין בעיה עם הפקיעה. יש בעיה במהלך הרישיון. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> הבעיה היא מה קורה לדוגמה במקרה שעלה עכשיו. נערך לו שימוע ובוטל לו הרישיון ובעצם זה אמור להיות מהכיוון השני. הרשות אמורה לעדכן. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אם היא לא עדכנה, היא לא יכולה לצפות מהציבור. בוודאי שאנחנו מבינים את זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה הבעיה לחייב את הרשות? ברגע שהרשות מבצעת את השימוע מן הסתם אתם בודקים מי המעסיק של אותו בן אדם. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> כן, אבל לא תמיד יש מעסיק וגם לא תמיד מותר לנו בגלל הגנת הפרטיות לעדכן את המעסיק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי את מה שאמרת. אם אני מעסיקה אצלי בבית אדם והוא עבר עבירה פלילית, אוי ואבוי אם לא תודיעי לי על זה. הוא הורשע ונערך לו שימוע. אל תסמכו על זה שהוא יודיע לי כי אם הבן אדם עבר עבירה פלילית, מן הסתם הוא לא בן אדם שאפשר לסמוך עליו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לרוב הרישיון של העובד הזר מתבטל אוטומטית? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זה לא רק בעבירות פליליות. אולי ננסה למסגר את האירוע הזה. יש גם הפרות אחרות של תנאי הרישיון. לא כולם עבריינים פליליים למרות שיש גם כאלה. יש גם הפרות של תנאי הרישיון לפי חוק הכניסה לישראל כמו למשל עובד זר שלא הועסק כדין מעל 90 ימים. גם זה מעביר אותו למסלול של שימוע אצלנו. מקרה כזה בדרך כלל צץ אצלנו כשיש לו מעסיק חדש ואז ההודעה, אם זה בסיעוד, נשלחת דרך הלשכה הפרטית. גם בחקלאות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אתן לך עוד מקרה. עובד זר נכנס ויש לו קשר עם אזרחית ישראלית ואפילו הם רוצים להתחתן, באותו רגע מתבטל הרישיון וברגע זה הוא מפסיק להיות עובד זר ועובר לתהליך של איחוד משפחה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> הוא עצמו מגיש בקשה לאיחוד משפחות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אחרי שהוא מגיש, אוטומטית מתבטל לו הרישיון. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> הוא עובר למסלול אחר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה להתחיל לצלול לתוך החוק ושיעלו שאלות לגבי סעיף ספציפי כזה או אחר. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> מנכ"ל התאחדות האיכרים ויושב-ראש משותף של ועדת העבודה של נשיאות המגזר העסקי. החקיקה הזאת היא חשובה וצריכה לצאת לדרך כי זה מגן על מעסיקים מפני ברחנים ומפני הסתה באמצעות מעסיקים לא רלוונטיים. אבל עד עכשיו אני שומע דיון מסיבי מאוד כולל את מה שהמחלקה הטכנית אמרה שיש שני סעיפים אבל אני לא רואה כאן הזנה של מספר ההיתר של המעסיק. ברגע שכל אדם יכול לבדוק האם הוא יכול להעסיק עובד כזה, אנחנו למעשה מעקרים את כל הרעיון של החקיקה הזאת כי למעשה הבן אדם ברח, הבן אדם זמין אצלכם מבחינה חוקית אבל המעסיק שמבקש את המידע הזה לא רשאי להעסיק עובד זר אם לא יכניסו שם את מספר ההיתר שלו. אז גם תוכל לזהות האם הוא עובר בין ענפים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כדי שהאדם הפשוט יבין. לצורך העניין אתה כאיכר, הזמנת דרך חברה כזו או אחרת 15 עובדים וקיבלת שמות של אנשים. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> זו בדיוק השאלה השנייה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשהם מוזנים אצלכם כי הוא קיבל אישור ל-15 עובדים והוא הביא 15 עובדים שרשומים אצלכם, ה-15 האלה אמורים להיות שלו. אני גם איכר ורוצה אותם כי שמעתי שהם עובדים נפלאים. כשאני אכנס לבדוק אחד מתוך ה-15 שהוא הזמין, האם ייכתב לי שאני לא יכולה כי הוא כבר אצלו או שאני יכולה והכול יהיה כתוב לי מצוין ואני אקח אותו. זאת השאלה שלך? << אורח >> ישי פולק: << אורח >> זה השלב הראשון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשר לקבל על זה תשובה? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אני אענה בצורה מאוד פשוטה. האדם שהזמין עובדים יודע שהוא הזמין אותם. זה רשום אצלנו בצורה מאוד מסודרת. נקש ואפרת יוכלו להרחיב על זה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כל התהליך מדווח ומצוין. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> בוודאי. זה כפוף לתשלום אגרות. בעל היתר אחר יודע - וחזקה עליו לדעת את זה מתוקף זה שהוא חתם על תנאי ההיתר – את כל התהליכים הללו שהוא אמור לעבור לפני שהוא מתחיל להעסיק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשאני נכנסת לאתר, התנאי להיכנס אליכם הוא שאני צריכה להציג את תעודת הזהות שלי ואתם תראו שבכלל אין לי אישור כך שאני לא אוכל להתקדם הלאה. נכון? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> לא. את עדיין תוכלי לבדוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני בכל מקרה אוכל. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> בוודאי. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> זאת אומרת שמעסיקים לא נורמטיביים יוכלו לעשות מה שנקרא ציד של אנשים פנויים ולפנות אליהם. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> לא. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא הבנתי את החשש שלך. זה לא אמור להיות כך. אתה חושב שהמעסיק מחפש כאן אנשים שמשוטטים ומחפשים מעסיקים? << אורח >> ישי פולק: << אורח >> לא. אני יודע בדיוק איך זה עובד. ברגע שיש לך ברחן שעוזב אותך מסיבות כאלה ואחרות, וכרגע לא משנה מה הסיבות – ועכשיו יש עלייה מאוד מאוד גדולה בגלל פתיחה של הענפים - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא עזב מעסיק והוא מחפש. מה החשש שלך? << אורח >> ישי פולק: << אורח >> רוצה לעבור מענף החקלאות לענף הבניין. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> הוא לא יכול לעבור. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אין לו רישיון בתוקף, איך הוא יכול לעבור? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אני אחדד את הנקודה הזאת, בהמשך למה ששאל חבר הכנסת. אין אפשרות כזאת. עובד זר שמגיע לענף מסוים עובד בענף הזה. הוא יכול להחליף מעסיקים, זאת זכותו, באותו ענף. הוא לא יכול לעבור לענף אחר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת, התנאי הראשון שלו לא יאפשר למעסיק להעסיק אותו לפי הקלדת תעודת זהות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. אם העובד שלו עזב אותו ולי יש את מספר הדרכון של העובד שלו, ואנחנו לא ביחד ואנחנו לא מכירים, אני אכנס עם תעודת זהות שלי ואני חייבת להיכנס עם מספר הדרכון שלו וארץ המוצא של העובד. אני אכנס ואני אוכל לקחת אותו אלי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בתנאי שזה אותו ענף ובתנאי שלבן אדם יש רישיון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> ברשותכם, תנו לי 20 שניות. כשאני מדבר על ברחן שבורח מאיתנו והולך למעסיק אחר, מעסיק שלצורך העניין אין לו היתר העסקה של עובדים זרים או שהמכסה שלו מלאה, יש לו היתר אבל המכסה שלו מלאה, הוא צריך ונכנס לבדוק מה הסטטוס של העובד. כחלק מהמשחק האם המעסיק הזה שלא עומד בתנאים הנורמטיביים להעסיק עוד עובדים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ישי, למה שהוא ייכנס? אני עוצרת אותך לרגע כי חבל לי על הזמן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מדבר על עבירה של המעסיק. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> ברור שאני מדבר על העבירה של המעסיק. זה מה שקשור לחוק, שמעסיקים לא נורמטיביים לא יוכלו לגנוב עובדים מאנשים אחרים. זה הרעיון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כשיושבת-ראש הוועדה תאפשר לי להתייחס לזה, אני אגיד לך למה אתה שוגה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה לומר לך משהו שלא נשמע לי הגיוני ואנחנו רוצים להתקדם. כל התהליך הזה וכל החקיקה הזאת נולדה כדי שאנשים נורמטיביים לא ייפלו בפח ולא יעסיקו מישהו שאי אפשר להעסיק אותו. בן אדם מלכתחילה מרמה, אין לו אישור להעסיק, יש לו אישור והוא גמר את המכסה שלו או אין לו בכלל אישור להעסיק, זה שהוא ייכנס לא יעזור לו כלום. גם נקש וגם שמעון אמרו כאן שהתכלית של החקיקה הזאת נועדה למנוע עבירה על הרישיונות בין תחומים ועל הזיופים - אני באמת רוצה לקיים את זה אבל זייפו וזה ימנע את זה – וגם לבצע אכיפה יותר קלה כי אם בן אדם יבוא ויראה לו שהוא בדק, הוא ישוחרר מעוון. אבל עם אותו בן אדם שאין לו בכלל רישיון להעסיק, החוק הזה לא נולד לעזור לו אלא להפך, הוא נולד לעזור לנו כי לא יהיה לו את האישור. הרי מלכתחילה אם גם יהיה לו אישור שהוא נכנס, זה לא רלוונטי כי מלכתחילה היה אסור לו להעסיק. לכן החוק לא בא לפתור את זה. לא באנו למצוא עכשיו את כל הרמאים שמעסיקים באופן לא חוקי עובדים זרים. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> מטילים כאן נטל על מעסיקים נורמטיביים באופן ניכר מבלי שניתן לאפשר לרשות האוכלוסין לנהל את האירוע אל מול מעסיקים לא נורמטיביים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בלוגיקה הזאת אפשר גם להגיד שאם עכשיו יבוא מישהו, הוא גנב תעודת זהות ובא והציג את עצמו כעובד זר עם תעודת זהות אחרת – אין סוף לזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אולי אין סוף אבל זה לא החוק הזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מדבר על אכיפה שחייבת להתבצע מול המעסיקים שרוצים לרמות. זה חוק אחר. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> חשוב לי לומר תודה לחבר הכנסת רביבו על העשייה המדהימה בתחום עובדים זרים, גם כיושב-ראש הוועדה, ואנחנו רואים שאתה גם מתמיד ביום שאחרי. גם לפני שבועיים היינו בבניין ליד והעברנו ניצחון גדול לטובת הסיעודיים. תודה רבה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תגיד באיזה בניין. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני רוצה בוועדה להגיד לכם תודה רבה. לגבי הסיעודיים. אני שמח שהמעסיקים עצמם מוחרגים אבל אני חושב שכל תחום הסיעוד צריך להיות מוחרג מהחוק הזה ולא כי אני רוצה לחסוך עבודה לחברות הסיעוד אלא בגלל אופי האוכלוסייה. אנחנו יודעים שמאוד קשה לנו למצוא עובדים ורשות האוכלוסין גם מודעת לזה. בתוך הרשות יש תהליכים להכשרת עובדים באופן מסוים, בין אם זה ועדה הומניטרית, בין אם זאת הוראת שעה שעברה בשבוע שעבר ולכן יש נכים שנאלצים בלית ברירה להעסיק עובדים לא חוקיים ומנסים להסדיר את זה. לכן כל התחום הזה צריך להישאר בצד. משפט אחרון שאמנם הוא לא קשור לחוק הזה אבל הוא חשוב. חבר הכנסת רביבו, אני יכול להגיד שאני מאוד מכבד את ההפרדה שעושים בין ענפים אבל אני קורא לרשות פעם אחר פעם כן לאפשר מעבר בין ענפים באופן חד צדדי לתחום הסיעוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אנחנו נשמע מה אומרת הרשות. ההצעה היא להחריג את כל תחום הסיעוד ולא רק את המעסיק הפרטי. המטופל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אלכס חברי היקר, ראשית, תודה רבה על המילים החמות והמרגשות. עד שכבר ניתן לשבח את בג"ץ, אתה משמיט אותם מהסקירה שלך? לגופה של ההצעה שלך. אני רוצה שתיקח בחשבון שאם אנחנו מתייחסים לענף הסיעודיים או המוסדיים או חברות כוח אדם, אתה צריך לקחת בחשבון שעל ידי זה אתה עשוי להכשיר מעבר לא חוקי על ידי נטישה של סיעודי אחד ומעבר לסיעודי אחר שכן אתה יודע שיש חוסר איזון גם בתחום הזה. אנחנו ניסינו ליצור מנגנון על באמצעות שיתוף הפעולה עם רשות האוכלוסין של הגדרת אזורים, שמי שהגיע לעבוד בבאר שבע אנחנו לא יכולים למצוא אותו ככזה שקיבל אישור לעבור לעבוד בהרצליה פיתוח וכן הלאה. אני כן מקבל לחלוטין את הצעתך, אם לזה התכוונת, שכל עובד שבאופן חוקי ומסודר הגיע לעבוד ולא משנה באיזה ענף ומבקש להיכנס לעבוד בענף הסיעוד – אני מקבל. לאור העובדה שיש אפליה ובדרך כלל יש קושי לקלוט ולהשאיר עובדים באופן רציף בתחום הסיעוד הוא קושי ידוע. לגישתי במידה ועובד שהגיע לעבוד בענף מסוים ומבקש לעבור לעבוד בסיעוד ומקובל יהיה עליו שהרשות קובעת מה יהיה האזור, כך שהוא לא יכול לבוא ולומר שהוא בא לעבוד בבניין ויש איזושהי משפחה שרוצה שהוא יוציא את הסבא שהוא מאוד עצמאי אבל הוא זכאי להיות איתו בהרצליה פיתוח עם בריכה. עשינו דיל לא טוב אבל אם האדם אומר שהוא החליט להיות עם חמלה והוא רוצה לעבוד בסיעוד ביתי – אני לא מכיר מקרים כאלה - שהוא מסוגל, יודע ועסק בזה פעם והוא יסכים לעבוד היכן שיאמרו לו לעבוד. במקרה כזה אני חושב שצריך לאפשר את המעבר החד צדדי הזה אבל מכיוון שמראש זאת לא הצעת החוק הרלוונטית, אמרתי את זה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רשות האוכלוסין, האם אתם סבורים שצריך להוריד מהחוק הזה את כל תחום הסיעוד או להשאיר אותו? לא הורדתם את תחום הסיעוד. שאלתי את מה שביקש אלכס והוא ביקש להוריד את כל תחום הסיעוד ולא רק את האיש הביתי הסופי. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני רוצה לחדד בהמשך לדבריו של חבר הכנסת רביבו. מדובר בסיעוד הביתי ולא המוסדי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. התחום הביתי. אמרה קודם אפרת שלשכה פרטית כן נכנסת לתוך החוק. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> גם חברת הסיעוד אבל חבר הכנסת רביבו מבקש משהו אחר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. זה חוק אחר. החוק הספציפי הזה מדבר על חובה לבדוק. אמרנו על מי חלה החובה ועל מי לא חלה החובה. על כולם חלה החובה למעט המטופל עצמו. לפעמים הבת שלו עושה את זה, אבל זה לא משנה. המטופל עצמו, עליו לא חלה החובה. ביקש אלכס, ואני שואלת האם בסיעוד הפרטי, לא המוסדי, האם אתם רואים קושי להחריג. תאמרו את הדברים כדי שיהיו בפרוטוקול. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אני רוצה לציין שבענף הסיעוד יש סביב ה-20,000 זרים לא חוקיים שלא עובדים בענף. הם מרבים לנטוש את הענף הזה לטובת משק בית, או-פרים וכל מיני דברים כאלה, דבר שפוגע בענף הסיעוד באופן מהותי. << אורח >> קריאה: << אורח >> גברתי היושבת-ראש, אני אתייחס לשני הדברים בקצרה. אנחנו מתנגדים. אנחנו כן חושבים שהלשכות הפרטיות וחברות הסיעוד צריכות לבדוק. אנחנו חושבים שזה לטובת המטופלים הסיעודיים. אף אחד לא רוצה שלשכה פרטית תתווך למטופל סיעודי עובד זר שיש בעיה עם התיווך הזה. לכן זה חשוב וזה לטובה ואני אפילו לא מבין את הדרישה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אנחנו לא נתעכב על זה. אנחנו הולכים לנוסח. אני חייבת לומר שאנחנו בקריאה ראשונה. שאיפתי, אם נספיק, להצביע עוד היום. תיקונים רבים נעשה גם בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו כותבים לעצמנו את הנקודות ואפשר לעסוק בזה גם אחר כך. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> התאחדות התעשיינים. אני אתן הערה מקדמית וגם אעלה כמה סוגיות שמטרידות אותי לגבי הצעת החוק. מדברים כאן הרבה על קריסה של מי שצריך לאכוף וקשה להתעלם מהתחושה שיש הרבה התעסקות במעסיקים ובחובות של המעסיקים. בסופו של דבר מנגד, במשוואה הזאת, כאשר המעסיקים צריכים את העזרה של המדינה, למשל כאשר יש להם עובד ברחן והם יודעים לומר להיכן הוא ברח ומי מעסיק אותו, לא באים לאכוף. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הצעת החוק הזאת באה לטפל בזה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> מה שחשוב לי לומר בהקשר הזה זה שאני מייצגת מעסיקים שהם מעסיקים נורמטיביים שהם לא חיכו להצעת החוק הזאת כדי לבדוק. מה שעושים כאן זה שמטילים עוד נטלים על מעסיקים שהם נורמטיביים ובעצם מחפשים את המטבע מתחת לפנס המאיר. אם אין אכיפה, אם אין את הצד השני, אם אין אמצעים לאכוף, התיקון הזה יהיה מוגבל ביכולת שלו לעזור. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מעסיק נורמטיבי נדרש פעם בשנה לקבל מהעובד שלו טופס 101. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> זה לא מה שאני אומרת. אני לא אומרת להסיר אחריות ממעסיקים. אני אומרת שאם אנחנו נמצאים באיזושהי משוואה, יש גם אחריות שהמדינה לא יכולה להתפרק ממנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אשיב לך על זה. אני מסכימה עם מה שאת אומרת. יחד עם זאת הצעת החוק הזאת בעיניי היא לא מטילה רק נטל אלא היא עוזרת כי הרי הוא בורח למעסיק אחר. זה לא שהוא בורח עכשיו לשבת כאן במרכז החדר ולדבר איתי. נכון שאם הוא יברח למעסיק אחר באותו תחום, זה לא יעזור אבל אם הוא ילך לתחום אחר, זה כן יעזור כי המעסיק שיעסיק אותו בתחום אחר בעצם באכיפה יהיה להם יותר קל כי הם יבואו אליו וישאלו אותו אם הוא בדק ושיראה להם שבדק. אם המעסיק ראה שהעובד בתחום א' ולא בתחום ב', יאשימו אותו. לכן כמו שאמר כאן נקש, זה יצמצם. לכן זה לא מתקן הרמטית אבל מתקן. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> את מובילה אותי לנקודה הבאה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להשיב לך במשפט. אנחנו מיזגנו כאן שני חוקים. אני מבין את הטענה שלך. את אומרת שאת לא רוצה להעמיס על מעסיקים נורמטיביים. החוק בא למנוע שביום אחד המעסיק הנורמטיבי לא יהפוך למעסיק עבריין. זה הסיפור. כל המעסיקים נורמטיביים עד לרגע שבאים אליו ואומרים לו למה בדקת את העובד הזה ואז מסתבר שהעובד הזה שרימה את המעסיק הופך למעשה את המעסיק להיות מעסיק לא נורמטיבי. אני לא נכנס לסיפור של הבריחה בין המעסיקים, זה ממש לא העניין של החוק. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> זו הייתה דוגמה כדי להמחיש את הסוגייה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לרוב החוקים יש סעיף מטרה. המטרה כאן היא לא למנוע בריחה בין המעסיקים אלא המטרה היא לבוא ולהטיל - - - << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> לא זה מה שאמרתי. אני נתתי דוגמה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> את אמרת שמטילים על המעסיקים הנורמטיביים עבודה ולכן את חוששת שזה יטיל עוד נטל במקום אכיפה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> זה לא כל מה שאמרתי. אני אמרתי שכאשר מטילים נטל, צריכה להיות איזושהי סימטריה - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הבנתי אותך לגמרי. את רוצה אכיפה נגד מעסיקים לא נורמטיביים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, אנחנו לא נספיק להצביע היום. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> יש לי כמה נקודות שאני אשמח להעלות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני ממש רוצה להתחיל להקריא. יש לך דקה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> שלוש נקודות. אני רוצה להבין האם המידע הזה – וכבר דיברנו על זה כאן – שמופיע באתר הרשות, מבחינתי חזקה עליו שהוא נכון כשאני בודקת אותו וכך אני הבנתי כאן. זאת אומרת, אני בדקתי פעם אחת, מבחינתי הוא היה באותו רגע נכון. הייתי שמחה לקבל הבהרה לגבי 2(א)(5), להבין מה זה אומר מבחינת נושא של המדיניות של האכיפה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא נענה עכשיו. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אני חושבת שסעיף קטן (ב) שמטיל חובה על מתווך כוח אדם הוא קריטי. אנחנו נתקלים היום למשל בתופעה של תאגידי הבניין שמציעים לתעשיינים עובדים הרבה אחרי אפשר היה לנייד אותם מענף הבניין לענף התעשייה ולמעשה מה שקורה זה שתעשיין שלא ידע את זה או שיש לו פערי מידע והתאגידים האלה מנצלים את זה, הוא למעשה חשוף וכלפי תאגידי הבניין האלה בסופו של דבר אין אכיפה ולכן אני מברכת על הסעיף הזה. אלה הנקודות העיקריות. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> איגוד עובדי הבניין, ההסתדרות החדשה. אנחנו מברכים על החוק הזה שהוא פרי עבודה קשה של אליהו רביבו. החוק בא למנוע הרבה תופעות והרבה עבריינות והוא גם לטובת העובדים. העובדים יישארו לעבוד במצב חוקי וכאשר הם ייתקלו בתאונת עבודה, הם יקבלו טיפול ראוי. עובד שעובד באופן לא חוקי, אם הוא ייפגע בתאונת עבודה, אין לו כתובת. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> נקודה מדויקת וחשובה. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> צריך כאן לנהוג בזהירות כי יש צורות העסקה שונות. החוק צריך להתייחס לצורות ההעסקה השונות. אני רוצה להודות לנקש ולרשות האוכלוסין. אתמול עובד שנפגע לא העלו אותו לטיסה מהודו. התקשרנו לישי בשעה 10:30 והוא העלה את העובד והוא בארץ. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו מתחילים לצלול לחוק. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> אני אומר שהמילה אשרה מחוקה כי העירו לי מרשות האוכלוסין וההגירה שאשרה היא המסמך שקשור לכניסה לארץ. ברגע שהעובד נכנס, האשרה לא רלוונטית ולכן מה שרלוונטי הוא הרישיון וכך זה יופיע לכל אורך ההצעה. הצעת חוק עובדים זרים (תיקון - חובת מעסיק לבדיקת אשרה של עובד זר), התשפ"ו-2026 1. הוספת סעיף 1ו1 בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 1ו יבוא: "1ו1 חובת בדיקת רישיון של עובד זר (א) לא יעסיק מעסיק עובד זר אלא אם כן בדק שיש לעובד הזר רישיון בתוקף, למשך כל תקופת העסקתו אצלו, וכי על פי סוג הרישיון ותנאיו המעסיק רשאי להעסיק את העובד הזר אצלו. כאן הציעו לי למחוק את המילים שכתובות בנוסח שבפניכם - "המעסיק יאמת את נכונות הפרטים המוצגים ברישיון" – מכיוון שזו בעצם כפילות. עצם הבדיקה באתר היא אימות של נכונות הפרטים ולכן לא צריך לכתוב את זה. אם כן, אני מבקשת למחוק את המילים "המעסיק יאמת את נכונות הפרטים המוצגים ברישיון". המעסיק יאמת את נכונות הפרטים המוצגים ברישיון, באמצעות אתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה או באמצעי דיגיטלי אחר כפי שיורה הממונה בהודעה שיפורסם באתר האינטרנט כאמור וברשומות. כיום הפלטפורמה הקיימת היא באמצעות אתר האינטרנט אבל ביקשו מרשות האוכלוסין כן לאפשר - אם בעתיד תהיה אפליקציה או פלטפורמה דיגיטלית אחרת - את הגמישות הזאת ולאפשר את הבדיקה גם בפלטפורמה האחרת שתהיה. ככל הידוע לי, כיום יש רק אתר אינטרנט כפי שנמסר לי מרשות האוכלוסין וההגירה. יש לנו את הסייג לגבי מעסיק בסיעוד, יחיד: הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על יחיד לגבי עובד זר שהוא מעסיק בסיעוד שלא במסגר עסקו או משלח ידו (וכן על מעסיק המעסיק עובד כהגדרתו בסעיף 1טז). לגבי הכתוב בסוגריים: מדובר בעובדים פלסטינים אבל מכיוון שבסעיף 6ג לחוק הוחרגו עובדים זרים שפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו חל עליו – לא צריך לכתוב את זה במפורש ולכן אני מציעה למחוק את המילים וזה לא יחול על עובדים פלסטינים. מבחינה מהותית אני יכולה לומר, מעבר לעניין הנוסחי, שאני מבינה מרשות האוכלוסין וההגירה שכיום המידע לגבי עובדים פלסטינים לא מופיע בידי רשות האוכלוסין, לא מופיע באתר שלהם אלא במתפ"ש ולכן לא מוצע להכניס אותם להצעת החוק. מכיוון שאנחנו מדברים על הצעת חוק לקריאה ראשונה, אנחנו צריכים את התייחסות האוצר לעניין העלות התקציבית של ההצעה. הם שלחו מייל לוועדה בכתב ואמרו שאין עלות תקציבית שדורשת מקור. לאחר בחינה של העלויות הצפויות יחד עם רשות האוכלוסין, עלות הצעת החוק במידה ותעבור, צפויה לעמוד על מאות אלפי שקלים בלבד. אם כן, אין עלות תקציבית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מצוין. כמובן שאחר כך נדבר על האישור, על איזה פלט יוצא כדי שהוא יוכל להוכיח שהוא אכן עשה את הדברים. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> סעיף קטן (ב) נועד להחיל את אותה חובה לעניין מתווך כוח אדם. דיברו כאן על צורות העסקה שונות. אני אציין שבסעיף קטן (א) דיברנו על מעסיק. מעסיק כולל בהגדרה שלו בחוק עובדים זרים, גם קבלני כוח אדם. סעיף קטן (ב) נועד לעסוק במתווך כוח אדם, לדוגמה לשכה פרטית וסיעוד, ויש לנו גם בחקלאות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 1ז2 מתייחס לחקלאות. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> נכון. לקחנו משם את ההגדרה של תיווך עבודה שתכף נקריא אותה. (ב) לא יעסוק מתווך כוח אדם בתיווך עבודה כהגדרתו בסעיף 1ז2, של עובד זר, אלא אם כן – כאן אני מציעה לקצר ולומר - ביצע בדיקה כאמור בסעיף קטן (א). זה במקום לחזור על כל הבדיקה. שימו לב שאת הבדיקה הוא מבצע, כתוב כאן, "בעת תיווך העבודה". שיש לעובד הזר רישיון בתוקף וכי על פי סוג הרישיון ותנאיו המעסיק המבקש להעסיק את העובד הזר רשאי להעסיקו אצלו זאת אומרת, הוא צריך לבדוק שהמעסיק שמבקש להעסיק את העובד הוא לדוגמה באותו ענף ושכל התנאים מאפשרים את זה אבל הוא עושה את זה פעם אחת בעת תיווך העבודה. כאן גם רציתי לחדד את הנושא של מתי המעסיק צריך לבדוק. כשהקראתי את סעיף קטן (א), קראתי שהוא צריך לבדוק שיש לעובד הזר רישיון בתוקף למשך כל תקופת העסקתו אצלו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל כל תקופה זה לא ברור. כל יום, כל יומיים, כל שבוע. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> חשוב לחדד. אני משאירה את זה רגע כשאלה שחשוב לחדד אותה בנוסח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני כן אומר שמהרשות אמרו שניתן רישיון עד שנה. אם כן, פעם בשנה צריך. לא לתת לו כל שבוע. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> כחלק מהבדיקה, לפני שאני אעבור לעונשין, עלה כאן הנושא, גם בדיון הקודם וגם בדיון הזה, הנושא של האישור. אני מציעה נוסח לגבי אישור. זה אמור להיות להבנתי איזשהו אישור אוטומטי שיונפק. ברגע שהוא נכנס לאתר האישור צריך להיות על עצם הבדיקה. הוא צריך להיות על עצם הכניסה לאתר ולהראות את הנתונים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. לא רק על הכניסה אלא מה מולו. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> מועד הכניסה, לעצם הכניסה ומה הנתונים שהוא ראה. הנוסח שאני מציעה, וכאן אני אקריא לאט כי הוא לא פורסם לקראת הדיון: "מעסיק שביצע בדיקה כאמור בסעיף קטן (א), יקבל אישור שיונפק אוטומטית על ביצוע הבדיקה". אם הוועדה רוצה, אפשר גם לכתוב מה האישור הזה יכלול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> צריך. רק על הביצוע, זה לא ברור. צריך לומר גם מה הוא ראה. הוא יאמר שהוא ראה שכתוב תעשייה ועכשיו פתאום אומרים לו לא, זה היה רק חקלאות. זה שמישהו הקליד בטעות משהו אחר, זאת לא בעיה שלו. לכן חייב גם לומר מה הוא ראה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לכן הצעתי שבמעמד הבדיקה הראשונה הוא דיווח על עצמו כמעסיק. אם אין מניעה, הוא יירשם כמעסיק. אם תאגיד בניין אחד מקבל עובד תאגיד בניין אחר והוא מבקש לעבוד אצלו והוא רושם, הוא מזין את פרטיו כמעסיק, הוא נכנס לנעליו של המעסיק הקודם שאיתו הוא הגיע אליו, אם המערכת לא חסמה אותו מלהירשם והוא מנפיק את האישור הזה – זאת אומרת שזה קלירנס לכל שאר השאלות. זה לא שבן אדם הגיע מענף הבניין לענף המלונאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא כולם נמצאים בקטגוריה שמעסיק מישהו שכבר אחר העסיק והוא נכנס לנעליו. מה הבעיה להוציא אישור, משהו כמו צילום מסך? בסוף אתה מוציא אישור צילום מסך. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה מנפיק את האישור הזה. זאת האסמכתא. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא צודק. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הרי אם הגיעה ביקורת למעסיק ושואלת אותו מה העובד הזה עושה אצלו, אתה אומר, הנה, אני נכנסתי. ביום שהוא הגיע אלי, הוא נתן לי את הדרכון שלו, את אותם פרטים מזהים, הזנתי אותם, ראיתי שהוא מהענף שלי, הוא אמר לי שהוא רוצה לעבור ממעסיק א' למעסיק ב', הזנתי את פרטיי כמעסיק שנכנס לנעליו של המעסיק הקודם, לא נחסמתי, הדפסתי וזוהי תעודת הכשרות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> השאלה אם כך עובד האתר. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> מעסיק החדש צריך לא רק לראות מה הרישיון ושהוא נכנס לנעליו אלא הוא צריך לרשום אותו כעובד שלו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בדיוק. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> לרשום אותו אצלנו במינהל עובדים זרים כעובד של המעסיק. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, במנגנון שאנחנו מדברים ומנסים לטייב אותו, יש שתי פעולות עם כמה מטרות. האחת, לוודא שאני מעסיק את מי שמותר לי להעסיק, שאין מניעה העסקתית. השנייה, שאין מניעה שלו לעבוד. החלק הראשון שדיברתי עליו מתייחס למה שידוע לכל באותו רגע. גברתי הציגה נושא שלא נתנו עליו את הדעת והוא מה קורה תוך כדי. אם נאמן ייכנס כל יום לבדוק, איך אני יודע שאני לא עובר על החוק? איך אני יודע שאני לא מסתכן בהעסקה של מישהו שאני לא רוצה להעסיק אחד כזה שתנאיו והסטטוס שלו יכולים להתעדכן. על זה חשבתי עם היועצת המשפטית. רציתי להציע שחובה על המעסיק להיכנס בפעם הראשונה כדי לקלוט אותו, לראות שאין מניעה ראשונית, פעם שנייה, להיכנס בתום שלושה חודשים כי זה הזמן שבדרך כלל לוקח למערכות לדווח מרגע ההחלטה עד הטמעתה, ופעם שלישית כל שנה בעקבות חידוש רישיון העבודה שלו. כמו שכל מעסיק מקבל טופס 101 מעובד פעם בשנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה מטיל עליהם נטל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ממש לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> דיברנו על אישור ואז דילגת. אם כן, לגבי האישור לפני מתי הוא צריך להיכנס. אם אני מבינה נכון, אני פונה לרשות, אם אני רוצה לבדוק ועוד לא נרשמתי כי אני רוצה לבדוק כי יש לי אופציה לארבעה עובדים ועוד לא נרשמתי, לא עשיתי בפועל את הרישום – בעצם הבדיקה לא רלוונטית. אתה אומר שברגע שכן נכנסתי בפעם השנייה כי החלטתי לבחור אחד מתוך הארבעה ובחרתי אותו, עצם הרישום שבחרתי אותו, אתה אומר שהם כרשות - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> פעם ראשונה רלוונטית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לצורך העניין אני תעשייה והאישור שיש לעובד הוא חקלאות, אם אני אנסה להירשם כמעסיקה שלו, אני לא אצליח. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בואו נדייק את התהליכים. האתר הזה או המטרה היא לאפשר למעסיק לוודא אם העובד הזה הוא פוטנציאל להעסקה אצלו. אחרי שהוא בדק, יש הליך נפרד שעושים מולנו כדי לרשום עובד על היתר של מעסיק. זה הליך נפרד. ההליך הזה הוא הליך מקדימי, הוא הליך שייתן לו את הכלי לבדוק ולוודא ואחר כך לא יוכלו לבוא אליו בטענות. התהליך עצמו של רישום העובד הוא הליך מקביל, הוא הליך אחר שמתנהל מולנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה על שאלת הכפירה שלי. כפירה נוראית. למה צריך את החוק? אם אמורים להירשם אצלכם, צודקת מעין, אתם צריכים להיות. כלומר, אם בסוף אני נרשמתי אצלכם שאני יכולה להעסיק את העובד הזה, משמעות הדבר אני יכולה להעסיק אותו בתחום הספציפי. אתם עשיתם את כל הבדיקות. הבדיקות עליכם ולא עלי. אם נתתם לי אישור וכשאתם מגיעים אלי לביקורת אני מראה לכם את האישור, אתם אומרים שזאת טעות, שאתם התבלבלתם, הוא לא בתעשייה אלא הוא בחקלאות, זה כבר שלכם וזה לא שלי. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש כאן כמה דברים. קודם כל, לגבי עובדים זרים – זה נכון. לגבי מבקשי מקלט – זה בכלל לא נכון. לגבי עובדים זרים, זה נכון שאנחנו מאשרים בסוף את הרישום או את ההעסקה של העובד. אגב, לפעמים יש גם פער זמן בין הזמן שהוא התחיל להעסיק לזמן שהוא ביקש מאיתנו וגם כאן עלול להיות חשוף אותו מעסיק. שנית, יש כאן גם את כל אוכלוסיית מבקשי המקלט שזה לא בתהליך הזה. זה לא עובד זר "רגיל" שאנחנו מאשרים אותו. הם לוקחים את מבקש המקלט שיש לו ס-(א)(5) לעבוד בהרבה ענפים או בכל הענפים - אני לא יודע בדיוק איך זה מוגדר ושמעון ידייק אותי – ואותם עובדים אין להם את התהליך הזה. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> מה שמשה נקש מדבר עליו שזה הצורך ברישום של עובד, נכון רק לסוג אחד של רישיון שהוא רישיון עבודה הכי קלאסי שהוא נקרא ב/1 ענפי, ב/1 שמחייב רישום ספציפי על מעסיק. יש ב/1 כללי ואגב, הוא היעד המרכזי לזיוף בהליך של איחוד משפחות, זר וישראלי, השלב הראשון שנותנים לאותו זר זה ב/1 כללי שלכל אדם מותר להעסיק אותו ללא רישום. זה רישיון שמאוד נוח לזייף אותו בנוסף לרישיון של ס-2(א)(5). יש רישיונות אחרים. יש רישיונות של מתנדבים שהם לא מחייבים רישום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> דווקא בגלל שאתה מדבר עם מישהו שהוא באמת לא מבין את האירוע, אני אומרת שזה טוב כי כולכם שוחים כאן בים של ההבנה ואני האזרח הרגיל שאני לא מבינה מה שאתה אומר לי. לאט לאט אני מבינה מה אומרים כאן שני אלה שיושבים מולי. אנחנו כן מפילים על מעסיק משהו שהמדינה לא מוכנה לקחת על עצמה, שזה אבסורד. אלי הציע שלא תהיה הנפקה של אישור של החוק שלהם מיד כשאני נכנסת לבדוק כי די באישור שלכם אבל האישור שלכם הוא לא רלוונטי כי אתם אומרים שבכלל יש כאן אישור שהוא גלובלי והוא לא בודק. סליחה שאני נדבקת לתעשייה – אני מביאה לכם עובד כשבכלל יש לי אישור מהחקלאות ואני באה אליכם ואתם תאשרו לי כי אתם אומרים שאתם לא בודקים את זה. אם כן, מאיפה אני אוציא את האישור שבדקתי? אני לא מצליחה להבין את זה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> לכן גברתי גם שאלתי מה המשמעות מבחינת 2(א)(5). << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אני רוצה להסביר. המדריך משקף את כל סוגי הרישיונות. צריך להבין מה זה רישיון של בעל היתר. היתר העסקה. זאת דרך המלך להעסיק זרים במדינת ישראל, באמצעות היתר. ההיתר הזה הוא ענפי, לכל ענף. אם אני חקלאי, אני אקבל היתר בענף החקלאות. אם אני תעשיין, אני אקבל היתר בענף התעשייה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קיבלת היתר עוד לפני העובד. קיבלת היתר להעסיק. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> בוודאי. זה מחולק לענפים. באותו אופן רישיונות העבודה של זרים שבאים לעבוד אצל אותם בעלי היתרים, זו דרך המלך, ב/1 ענפי, אלה עובדים שמדינת ישראל מזמינה במאות אלפים לעבוד כאן בישראל. אותם עובדים יודעים איפה הם חייבים לעבוד, באיזה ענף, והם מוגבלים לאותו ענף. אותו מעסיק גם ידוע שאותו עובד - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שמעון, אתה לא עונה לשאלה שלי. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אני מנסה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תנסה לרגע לרדת לעם ואני העם. אני עוד פעם אחדד את השאלה שלי. אני רוצה להבין כי אולי לא הבנתי את התהליך. אני רוצה היתר בתעשייה. אני ניגשת אליכם. נכון? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> למינהל עובדים זרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה אצלכם. אני באה אליכם, אני עומדת בכל הקריטריונים וקיבלתי היתר להעסיק עובד זר בתעשייה. בשלב הבא אני מחפשת עובד. או שאני פונה למתווך או שאני פונה ללשכה או שאני פונה לחברה. הביאו לי עובד, נתנו לי שם. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> נכנסת לאתר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכנסתי לאתר שעכשיו אנחנו מדברים עליו. בדקתי וראיתי שהעובד הזה מתאים לתעשייה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> כתוב לו ב/1 תעשייה, רישיון בתוקף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כאן בעיניי צריך לצאת לי אישור שבדקתי והוא תעשייה. עכשיו אני פונה לאתר אחר או לאותו אתר ברובריקה אחרת ואומרת שאני רוצה להעסיק אותו. בדקתי ואני רוצה לבצע פעולה. לוחצת על עוד כפתור וזה מגיע אליכם. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם בודקים האם הוא מהתחום והאם אני בתחום והאם עושים את המצ'ינג הזה. אם אתם עושים את המצ'ינג הזה, מה אתם רוצים מהמעסיק? מה הוא צריך להביא עוד? עשיתם את המצ'ינג. מוחרתיים כשתלכו אליו ותבדקו תגידו שהוא לא בתעשייה אלא הוא בחקלאות, מה אני אשמה? אתם הייתם צריכים לבדוק את זה אבל לא בדקתם ולכן מה אתם רוצים מהמעסיק? << אורח >> ענבר סהראי: << אורח >> אני אשמח לחדד את זה. הצעת החוק הזה כלל לא מתייחסת למקרה הזה שגברתי דיברה עליו. הצעת החוק באה למנוע מצב שבו מעסיק פרטי או לא משנה מאיפה מקבל איזשהו מסמך מהעובד ונסמך רק על המסמך הספציפי הזה ולפיו מתחיל להעסיק. הבעייתיות היא כאשר המסמך הזה מזויף. כאשר המסמך נחזה להיות רישיון בעל תוקף, המעסיק - היום, אחרי התיקון הזה – לא יוכל להעסיק אותו, הוא יהיה חייב להיכנס לאתר ולבדוק האם המסמך שיש בידיו הוא באמת נותן לנו איזושהי משמעות אמיתית. זאת אומרת, לעובד אכן יש רישיון בר תוקף לאותו אדם. זה בכלל לא קשור לאתר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לקחתי עובד זר וקיבלתי ממנו אישור מזויף אבל זה לא מספיק כי אני צריכה להירשם אצלכם כדי להעסיק אותו. << אורח >> ענבר סהראי: << אורח >> לא בכל תחום את צריכה להירשם אצלנו. אם יש עובד שיש לו סעיף ס-2(א)(5), רישיון, שלא מצריך היתר, את לא צריכה להירשם. זה בדיוק ההבדל. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> שאלת יושבת- הראש היא למקרים של ב/1. << אורח >> ענבר סהראי: << אורח >> למקרה שבו יש לך את ההיתר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תפטרו את כל ב/1 מכאן. תפטרו את כל ב/1 מהחוק. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> האם כאשר אתם עושים את הבדיקה, הרשות עושה בדיקה ספציפית של פרטי העובד וכולי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמורה לעשות. תפטרו את ב/1 מהחוק. אין בעיה. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש גם ב/1 כללי. << אורח >> ענבר סהראי: << אורח >> אבל גם ב/1 יכול להיות מזויף. זה בדיוק העניין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא לא יכול להיות מזויף כי הוא צריך להיכנס אליכם כי הוא חייב לקבל מכם אישור. << אורח >> ענבר סהראי: << אורח >> את המעסיק. איך את יודעת שהעובד הזה אכן יכול - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כי אני צריכה שאת תרשמי אותו אצלי. << אורח >> קריאה: << אורח >> את לא אמורה להעסיק אותו בלי אישור שלכם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם זה מזויף, את לא תרשמי אותו. << אורח >> ענבר סהראי: << אורח >> אין בעיה, אבל למה זה באמת מטיל עליך נטל? לך יש היתר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם ב/1 זה דרככם וכולם חייבים לעבור דרככם, אני לא יכולה להעסיק מישהו ולא להירשם אצלכם כי אם אני אעשה את זה ותבואו לאכוף, אני עבריינית. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא. ב/1 זה לא ענפי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מה שהם אומרים. בואו נתחיל עם ב/1, תענו לי על זה ואחר כך נעבור למשהו אחר. אתם טוענים ש-ב/1 חייב לעבור דרככם. אני לא יכולה להעסיק בלי לעבור דרככם. אני צודקת? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם אני חייבת לעבור דרככם ואתם עושים את הבדיקה שזה באמת מותאם לענפים וזה לא מזויף, אם אתם באים אלי היום ואני הסתמכתי רק על זיוף ולא נרשמתי אצלכם, אני עברתי על החוק. אני לא צריכה לעשות עוד משהו. אתם באים אלי ויש לכם לאכוף את זה כי עברתי על החוק. אם נרשמתי אצלכם וגיליתם שהאישור שקיבלתי הוא מזויף, לא תתנו לי אישור אלא תאמרי לי שלא אעסיק אותו כי זה מזויף. את ב/1 צריך לפטור מהחוק לפי הגרסה שלכם. יכול להיות שצריך לפטור עוד כאלה מהחוק ובואו נשמע מי עוד צריך לעבור דרככם. כל מי שצריך לעבור דרככם ואתם עושים את הבדיקה, תפטרו מהחוק. אני מסכימה שכל אלה שלא צריכים לעבור דרככם והם יכולים להעסיק בהעסקה פרטית או לא משנה מה, כאן אני מסכימה שצריך להטיל עליו לבדוק - וזה לא להטיל עליו כי זה יעזור לו, כמו שאומר יבגני - כי בסוף זה ייתן לו את האישור. << אורח >> קריאה: << אורח >> צריך שיהיה איזשהו איזון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא להכביד. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אם אני מפשט את מה שגברתי אומרת כל רישיון שמחייב אפריורית רישום של זר אצלנו פטור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, ככל שאתם בודקים את זה. אתם צריכים לבדוק. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> ככל שאנחנו בודקים. יש ב/1 ענפי ו-ב/1 כללי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בענפי אתם בודקים? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> ב/1 כללי הוא רישיון קלאסי לזיוף כי הוא לא מחייב רישום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא עובר דרככם? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> לא. הוא לא מחייב רישום. ב/1 כללי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם כן, את ב/1 ענפי תפטור. אלי ויבגני, תסכימו איתי שמי שלא צריך לעבור את הבדיקה כי כבר עושים את הבדיקה, שחררו אותו מהאירוע. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מציע שנחזור לזה לקראת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית. << אורח >> מרים גרון: << אורח >> מהניסיון שלנו כאגף טכנולוגיות – לא משפטית אלא טכנולוגית - הצורך בשימוש של האתר הוא יותר של המעסיקים. הם מעדיפים לבדוק אצלנו באתר לפני שמתחילים להגיש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> המעסיקים כאן אומרים אחרת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מציע להשאיר את הנושא של ב/1 לקריאה השנייה והשלישית מסיבה אחת פשוטה. אנחנו כרגע סיימנו הקראה ראשונה שאפשר להעביר אותה לקריאה ראשונה. לקראת הדיון בקריאה שנייה ושלישית נבקש מכם להביא נתונים גם לגבי ב/1, האם אפשר להחריג או לא. כרגע לא תתקבל החלטה. את רוצה להיות מועילה יותר ולא סתם לזרוק סיסמאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אלה לא נתונים. אני לא קוראת לזה נתונים. הנקודה היא מאוד פשוטה. אני לא צריכה נתונים במובן של כמה אתם מאשרים אלא האם אתם בודקים ומאשרים. הבנתי ש-ב/1 ענפי חייב להירשם אצלכם. אין כאן לבדוק. זה חייב להירשם אצלם ולכן את ב/1 ענפי אתה יכול להוריד כבר היום המחוק כי חייבים להירשם אצלם. לגבי ב/1 כללי אני איתך אבל תסכים איתי ש-ב/1 ענפי נרשמים אצלם ולכן שחרר את ב/1 ענפי. למה הם צריכים לעבור את כל הדבר הזה? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מה השלב ש-ב/1 ענפי מגיעים אליכם? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> בשלב שהם רוצים להתחיל להעסיק העובד. על פניו גברתי יושבת-הראש את צודקת. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתם מסכימים איתי שלא תמיד זה נעשה במקביל לקליטתו? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> כן. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה גם בתפר הזה לא לאפשר לו כי מי כמוכם יודע שכאשר מגיעים הוא אומר שהוא קיבל אותו ושהוא קיבל את האישור שהיה מזויף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל ההיפך. אם הוא לא בפנים, תוכל לאכוף את זה עליו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני אומר שיש פרק זמן שעובר בין תהליך הקליטה הראשון עד דיווח וקבלת ההתייחסות ובתפר הזה הוא אומר שהוא לא ידע, שהוא הראה לו מסמך והוא האמין לו. אומרים לו שבכניסה פשוטה לאתר הוא היה יכול לוודא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חזרנו לאישור. אין בעיה, אני מוכנה ללכת איתך. אתה הצעת שהאישור יהיה שלהם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא הולך כי יש להם את פרק הזמן הזה. אתה לא יכול להגיד דבר והיפוכו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לכן המלצתי שגם תוך שלושה חודשים כי זה פרק הזמן שבמהלכו ה-ב/1 הענפי, נאמר והגיעה בקשה, עד שהיא נקלטה אצלם, יש להם עומס במערכת. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> שלושה חודשים זה חוק התפיסה בישראל. זה הבסיס. מה שאתה אומר זאת בדיוק הסיבה שאני אמרתי קודם וגם קיבלתי תשובה מחבר הכנסת הנכבד. בסופו של דבר אנחנו מדברים על מצב שהמעסיק הלא נורמטיבי, מסתבר שאנחנו לא מדברים עליו כאן אלא אנחנו מדברים על המעסיק הנורמטיבי והמעסיק הנורמטיבי שצריך לתת אישור - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא נכון. אני מדבר גם על הלא נורמטיבי ואני מסביר למה. הצעת החוק באה להסדיר מתן מענה לנורמטיבי שהוא באמת בתום לב לא יודע כי עובדים עליו ולצמצם ולהצר את צעדיו של הלא נורמטיבי שחוגג על אותו תפר שנופל בין הכיסאות. אני מצמצם את צעדיו ואומר לו לא, ברגע שקיבלת אותו, אמרת לו כנס למשרד ותן לי את הדרכון שלך, הזנתי את הנתונים למחשב ואם יש מניעה עקרונית – באותו רגע לא יכולת לקלוט אותו. אם קלטת אותו, אתה נושא באחריות מהרגע הראשון. קח בחשבון שכאשר יגיע מינהל האכיפה, אתה תצטרך לתת את הדין ולשלם קנסות בגין זה שאתה ידעת למפרע שאתה מעסיק באופן לא חוקי. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> כאן החקיקה חוטאת לאמת. אם לוקח שלושה חודשים לעדכן את המערכות אצל רשות האוכלוסין על מנת להגיע לקטע שזה יהיה אישור לרישום או לא אישור לרישום ומישהו לוקח בזמן הפיקינג, גונב עובד לעבוד בזמן הפיקינג, אתם נותנים כאן הכשר של המדינה למעסיק לא נורמטיבי להעסיק אותו בתקופת הביניים הקטנה הזאת וזה חוטא לכל רעיון החקיקה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני אומר לך משהו. בדרך כלל המעסיקים, גם אלה שגונבים עובדים, לא בונים את הסיסטם העסקי שלהם על עובדים שיעברו תוך שלושה חודשים. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> בענף החקלאות זו נקודת הפיק שחסרים לו אנשים לקטיף או חסרים לו אנשים למסיק זיתים, שם נקודות הכשל. אני אומר עוד פעם שכאן אתה מקבל היתר של המדינה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה לא מקבל היתר של המדינה. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> זה הפוך. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה בדיוק הפוך למה שאתה אומר. נראה לי שלא הבנת את הצעת החוק שלי, ידידי. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אני הבנתי מצוין. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הצעת החוק אומרת שאני רוצה להגן על ענף החקלאות, אני לא רוצה לאפשר לבן אדם שהגיע לעבוד בחקלאות בערבה, למצוא אותו עובד בבית מלון או על שפת הים. אני מונע את זה ממנו. אני הגנתי כאן על ענף החקלאות כי הנדידה הלא מבוטלת אחרי סיעוד היא בענף החקלאות. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> נכון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני הגנתי עליו. אני הצרתי את צעדיו מללכת ולהיקלט אצל מעסיק בענף אחר. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> חשוב לי לומר משהו על ב/1 ענפי. חשוב לי לומר משהו לגבי משהו שמפריע לך, גברתי יושבת-הראש. אני חייב לומר ששאלת שאלה מאוד טובה. אם אני מעסיק נורמטיבי שקיבלתי היתרים מהמדינה, שילמתי אגרות על עובדים ספציפיים עם מספרי דרכון ולא נכנסתי לבדוק באתר, לא קרה כלום. נכון? כי הרי לא מדובר בזיוף. אין לי שום צורך להיכנס לאתר כדי להיות בטוח מי הוא כי המדינה נתנה לי כבר אישור. לאותם מקרי קצה ולאותם כל מיני מקרים כמו שחבר הכנסת רביבו אמר, זה בדיוק התפר, בדיוק ב-90 ימים, כל מיני מקרים שמעסיקים מנצלים לרעה את החלון הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עם כל הכבוד, תקשיב לי ואני אמרתי את זה מהיום הראשון שישבתי כאן בכנסת גם כחברת כנסת מן השורה ולא יושבת-ראש, שאני לא אחוקק חוקים בגלל רמאים. מבחינתי כל אדם הוא בסדר אלא אם הוכח אחרת. מתי הוכח אחרת? באכיפה. תאכפו את העבריינים ואותם תענישו. בגלל שיש רמאים אני לא אחוקק חוק של רמאים. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> זה מה שאני אומר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אחרי שלושה חודשים הוא חייב לרשום אותו? כמו שאלי אמר ואני מסכימה איתו. אנשים לא עושים עסק על שלושה חודשים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> החוק בא להגן על מעסיק נורמטיבי שהוא לא רמאי, להגן עליו מפני רמאים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני לא יודע מאיפה שלושת החודשים צצו בדיון ואני גם לא מקבל את האמירה הזאת שלוקח לנו שלושה חודשים לאשר בקשות. כמובן שזה רחוב מהמציאות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא אמרתי את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא לא אמר את זה. מישהו אמר שלושה חודשים, שלמעסיק עצמו יש זמן עד. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בסוף מה שאמרת גברתי את צודקת. על פניו לכאורה המעסיקים שמבקשים להעסיק עובד זר שיש לו ב/1 באותו ענף, מגישים לנו בקשה, אנחנו בודקים, אנחנו מאשרים ולכאורה זה באמת מתייתר. אבל גם חבר הכנסת רביבו צודק. בסוף זה שירות לאותו מעסיק. שנית, יש כאן הרבה מאוד מקרים של פער זמן עד שמגישים לנו את הבקשה ועד שאנחנו מאשרים. לא שלושה חודשים אבל ברוב הענפים יש להם שבעה ימים לדווח. יכול להיות שבשבעת הימים האלה הוא יתחיל את ההעסקה, שמעון יתפוס אותו וייתן לו קנס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא נכון. זאת לא חובה. אם זה שירות למעסיק, תן לו את השירות הזה ואם הוא ירצה, הוא ייקח אותו, ואם הוא לא ירצה, הוא לא ייקח אותו אבל אל תחייב אותו כי אתם אמורים לעשות את הבדיקה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הם אמורים לעשות את העבודה רק ב-ב/1 ענפי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. אמרתי שמי שאפשר להחריג מהחובה הזאת, אני רוצה להחריג אותו. בסוף אזרח לא צריך עוד מעמסה. אם כן, מי שאפשר להחריג, נחריג. אני בעד החוק, זה חוק חשוב אבל בוא נעשה לגבי אלה שאין להם חובת רישום. מי שיש חובת רישום, תחריג אותו כי הוא ממילא עושה את כל הטכנולוגיה מולם ותאפשר להם לבדוק על שלושת החודשים האלה. ירצו, ייקחו. לא ירצו, לא ייקחו. כל היתר שאין להם חובת רישום ברשות, בוא נעשה את זה. עוד נדבר על איזה אישור צריך להנפיק להם, עוד לא קראנו את העונשין וצריך לקבוע עוד דיון להצבעה. חבל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חבל. אני לא חושב שזה הכרחי. יש לנו עוד קריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא סיימנו להקריא את החוק. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הצעתי שנתקדם בהקראה. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אני רוצה לומר משהו בשאלה. מעסיקים נורמטיביים ששילמו אגרות על העובדים והם יודעים בוודאות מה זהות העובד ולא נכנסו לבדוק באתר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> על מה אתה מדבר איתי עכשיו? חבל על הזמן. אתה מדבר איתי על ב/1 ענפי? חברים, אני חושבת שדי מיצינו את האירוע. איילת, יש אפשרות שאנחנו נקבע דיון בעוד שבועיים כדי להקריא ובינתיים ניתן שיעורי בית לרשות? או שנקריא שוב את האישור שצריך. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> לשיקולכם אבל יש כמה עניינים. צריך להקריא את האישור, צריך להקריא את העונשין ולהסביר ויש את השאלה לגבי המעסיק בפועל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא רוצה בלחץ. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, מה שנשאר לנו לדון עליו, אם נתבקש ונכון שנעשה את זה בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית. לכן, אם תאשרי שנסיים את ההקראה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא אספיק. היינו צריכים לסיים בשעה 11:45. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה פחות מחמש דקות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> חבל לדחות את זה בשבועיים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> נרוויח סבב, גברתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מוכנה אבל שאף אחד מכם לא יתערב ולא ידבר. אני כן אומרת שוב שאני לא אסכים ואני לא אעביר כי לגבי ב/1 אני רוצה לפטור. אני לא אוהבת להטיל חובות על אזרחים ואני מבינה שהחוק הזה גם אמור לעזור להם. עדיין חובה שמיותרת היא מיותרת. נקריא את סעיף האישור שגם אותו צריך לתקן כי הוא לא מושלם. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> מה שחשוב זה שמבחינה מהותית נחליט מה האישור יכלול ואחר כך מבחינת נוסח, אם הוועדה תסמיך אותנו, ננסח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק. תקריאי שוב את האישור שצריך לתקן אותו כי מבחינתי האישור צריך להכיל גם מתי הוא נכנס וגם מה הוא ראה מול עיניו, איזה תחום וכדומה. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> מעסיק ומתווך שביצעו בדיקה כאמור – זה יהיה בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) – יקבלו אישור שיונפק אוטומטית על ביצוע הבדיקה. האישור יכלול לכל הפחות – יכול שיכלול גם עוד מידע – את מועד הכניסה לאתר ואת הנתונים שהמעסיק או המתווך ראה בעת כניסתו לאתר. יש עוד מידע שנראה לכם שצריך להיות באישור? כרגע לקריאה הראשונה, זה מספיק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> יש לנו את העונשין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא רק העונשין. גם חשוב העניין של הכניסה. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> כן. השאלה היא גם באיזה מועדים הוא צריך לבצע את הבדיקה כי מהנוסח עכשיו זה באמת לא ברור עד הסוף. ברור שזה לפני העסקה וזה ודאי. השאלה היא אם הוא אמור להיכנס - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מבחינתנו פעם בשנה. << אורח >> ענבר סהראי: << אורח >> המשמעות הייתה שברגע שהרישיון הוא לתקופה מוגבלת, כל פעם שהתוקף פג הוא נכנס שוב. זאת הייתה המשמעות מבחינה פלילית לכל תקופת העסקתו. כלומר, אם זה רישיון שמתחדש מדי שלושה חודשים, שהוא ייכנס גם אחרי שלושה חודשים לבדוק שהוא אכן חודש כי החידוש נעשה על ידי העובד. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> צריך לחשוב איך לעשות את זה כי בדיון עכשיו דיברנו גם על מקרים בהם המעסיק לא אמור לדעת שהרישיון בוטל. << אורח >> ענבר סהראי: << אורח >> אבל במקרה הזה לא מתקיים אצלו היסוד הנפשי וזה בכלל לא רלוונטי. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> זה לא משנה. חשוב לי לחדד כאן נקודה מאוד חשובה. דיברו כאן הרבה על שירות למעסיק וכולי אבל צריך להבין שאנחנו קובעים כאן חובה, אנחנו קובעים כאן עונשין. כאשר אנחנו קובעים חובה רגולטורית, בוודאי שיש עליה עונשין, הדברים צריכים להיות בהירים וברורים. המעסיק צריך לדעת מתי הוא אמור להיכנס לאתר. << אורח >> ענבר סהראי: << אורח >> ברור, אבל מדובר כאן בעבירה פלילית. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> לכן אני מציעה שיהיו מועדים קבועים. << אורח >> ענבר סהראי: << אורח >> ברור אבל אני רוצה להסביר שמדובר בעבירה פלילית כך שכדי להוכיח ולהרשיע אדם אתה צריך לעבור גם להוכיח שיש לו יסוד עובדתי ויסוד נפשי. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> בסדר, אבל את הולכת לאחד שהוגש נגדו כתב אישום. אני מדברת איתך על שנייה לפני כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שאני אדע. << אורח >> ענבר סהראי: << אורח >> ברור, אבל את שאלת מתי תהיי אשמה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אומרת עוד פעם שאיך שזה מנוסח כרגע, זה לא טוב. אני רוצה ניסוח. אתם אמרתם לי שבדרך כלל זאת שנה. << אורח >> ענבר סהראי: << אורח >> עד שנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עד שנה. אי לכך הכניסה היא כניסה ראשונה. הוא צריך להיכנס בכניסה הראשונה. אם זה עד שנה, ברור הוא נכנס והוא ראה שאלה שלושה חודשים. אם הוא ימשיך הלאה, יש לו בעיה. לצורך העניין זה עד שנה ואז פעם בשנה. בעיניי זה האירוע אלא אם כן תתקנו אותי. מאחר וזאת קריאה ראשונה, אנחנו נשאיר את זה כך ואם תרצו לדייק, תדייקו ונדייק את זה בדיונים הבאים. זה לא סופי. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> מבחינת הנוסח, אני אחדד את ההצעה של היושבת-ראש כפי שהבנתי אותה. הוא נכנס פעם אחת לפני ההעסקה ולאחר מכן פעם בשנה אבל אנחנו כן משאירים שהוא צריך לבדוק שיש לעובד הזר רישיון בתוקף למשך כל תקופת העסקתו אצלו. זאת אומרת, הוא נכנס פעם בשנה אבל אם כתוב ברישיון שלושה חודשים, חלה עליו החובה לדעת אם מותר לו להעסיק אותו שלושה חודשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> אני אנסח את מה שהקראתי. נבור לסעיף העונשין. 2. תיקון סעיף 2 בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (1) יבוא: "(1א) העסיק עובד זר בלי שבדק שיש לעובד הזר רישיון בתוקף וכי על פי סוג הרישיון ותנאיו הוא רשאי להעסיק את העובד אצלו בניגוד להוראות סעיף 1ו1". השמטתי את: "או בלי שאימת את נכונות הפרטים המוצגים ברישיון, בניגוד להוראות סעיף 1ו1" מכיוון שהשמטנו את זה גם מהנוסח של הסעיף עצמו. מבחינת העונש, סעיף 2 של העונשין עוסק בעבירות של העסקת עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו והעסקת עובד זר בניגוד להוראות סעיף 1יג, שזה העסקת עובד זר ללא היתר. הדין, בעצם כפל הקנס, קנס נוסף, דינו מאסר שנה או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61א(2) לחוק העונשין. העירו לי מהמחלקה הפלילית במשרד מהשפטים שמכיוון שמדובר בעבירה שהיא על כניסה לאתר, העונש כאן - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חייבת לומר למציעים שאני גם לא מבינה למה צריך כאן עונש. אם החוק הזה בא לעזור למעסיקים, זה מצחיק שאנחנו מענישים מישהו על זה שהוא לא עוזר לעצמו כי הרי בסוף אם הוא לא עושה את זה, הוא לא נכנס. רשאית מחלקת האכיפה לבוא, לאכוף ולהעניש אותו על החוק עצמו, הוא עבר על החוק כי הוא מעסיק מישהו שאסור לו להעסיק. לכן למה צריך על עצם הבדיקה? הבדיקה אמורה לעזור לו והיא לא אמורה להטיל עליו עוד מעמסה. תסבירו לי מה האירוע ולמה צריך כאן משהו שלילי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הכוונה של העונשים היא שברגע שמגיעה האכיפה ותפסה, אלה העונשים שיטילו עליו ברגע שהבדיקה תצביע על כך שהוא לא פעל על פי הוראת החוק, שזה להיכנס לבדוק ולראות שאכן מותר לו להעסיק. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> אבל העונשין כאן, חשוב לחדד, העונשין שמוצע כאן הוא לעצם הבדיקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לכן זה לא כתוב טוב. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> הוא מקבל אישור והוא מראה שאכן הוא נכנס לאתר וראה את הנתונים, זה על עצם הכניסה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני לחלוטין מקבל את זה ואני אסביר למה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע. אני אומר עוד משפט. כתוב כאן שהעסיק עובד זר בלי שבדק, עובד שפג התוקף. לא צריך להעניש אותו על זה שפג התוקף זה לא שהוא לא בדק. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה כפל סנקציות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זאת סנקציה על זה שהוא מעסיק מישהו לא טוב. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא שהוא לא טוב. לא שייך לטוב או לא. אני מבקש לקבוע בחוק שהכניסה לאותו אתר והנפקת האישור לא תהיה וולונטרית. אם אני לא נותן עונשים, הכניסה היא וולונטרית. מותר לו להיכנס, יכול להיכנס, רשאי לבדוק. לא. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> היא לא וולונטרית אבל אין עליה ענישה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בדיוק. אם אין ענישה, היא וולונטרית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גם אותו מעסיק נורמטיבי ימשיך לעשות את העבודה על מנת להבטיח שהוא ימשיך להיות נורמטיבי אבל המעסיק שהוא לא נורמטיבי, שאנחנו נגלה שהוא לא נורמטיבי רק כאשר אנחנו נגלה שהוא מעסיק עובד לא חוקי, אז אותו מעסיק יגיד שבאו אליו ולא נורא, עזרו לו . לא. הוא חייב לדעת שתהיה לו ענישה. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> אני מציע להמשיך ולדון בזה לקראת קריאה שנייה ושלישית. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> צודקת. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו בוודאי נתונים כאן לפשרות. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> אפשר כבר עכשיו בקריאה הראשונה להעביר את המיקום לסעיף אחר, לדוגמה סעיף של עונשין. לדוגמה, בסעיף 1 קבועה חובה של אחזקת מסמכים שונים על ידי המעסיק ואם הוא לא מחזיק את המסמכים האלה יש עונשין שקבוע בסעיף 2(ב)(5) – לא החזיק בהתאם להוראות סעיף 1 עותק של חוזה עבודה או תרגום לעברית ממנו ומסמכים נוספים וכולי, אז יש שם עונשין של כפל הקנס, האמור בסעיף 61(א)(2) וקנס נוסף, אבל אין כאן ברירה של מאסר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תבהירי למה זה הגיוני. אנחנו רוצים שיהיה גם את זה וגם את זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אין לי בעיה להוריד את המאסר ולהשאיר רק את הקנס. הקנס צריך להיות כלי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז צריך לעשות גם וגם. הוא גם ייענש על העסקה בלתי חוקית וגם ייענש על זה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בסדר. צודקת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר. מקובל. << אורח >> קריאה: << אורח >> המעבר הוא של סעיף העונשי בלבד או של הסעיף של העבירה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> סעיף 2 נשאר כפי שהוא היום. העונשין שמופיע בסעיף 2 יישאר כפי שהוא היום. סעיף קטן (א) לעניין העסקה שלא כדין, ללא רישיון בתוקף. סעיף קטן (ב), פסקה (ב) לעניין עיסוק ללא היתר, נשאר כפי שהוא. הסעיף הנורמטיבי, החובה שקבועה היא ב-1ו1. העונשין עליה ייקבע ב-2(ב) ואולי אפשר 5(א), בסמיכות לעונשין לדוגמה של אי אחזקת עותק של חוזה עבודה. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אבל זה מתנגש עם חוקים אחרים באותה עבירה. << אורח >> ענבר סהראי: << אורח >> לא רק זה. בעצם אנחנו רוצים שהפרת החובה תהיה העסקה לא חוקית. אם אנחנו מעבירים את זה לחובה אחרת בסעיף 2 - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה העסקה לא חוקית? << אורח >> ענבר סהראי: << אורח >> אנחנו יכולים לקבוע את העונש שהוא נמוך יותר לעבירה הזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם הוא העסיק מישהו שאסור היה לו להעסיק? הוא בכל מקרה העסיק מישהו. כאן אתה אומר שנניח שהוא העסיק כמו שצריך אבל הוא לא נכנס לבדוק. אז מה, תענישי אותו? << אורח >> ענבר סהראי: << אורח >> לא. יותר מזה, גם לא תהיה אכיפה כיוון שאם הוא העסיק כחוק - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לכן אני אומרת שהוא העסיק בלי שהוא בדק. אם כן, את רוצה להוסיף עוד משהו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא בטוח שיקבל עונש. יכול להיות שהוא יוכיח שהוא לא ידע. אם הוא הוכיח שהוא לא ידע שהוא לא חוקי, כאן נכנס הסיפור שהוא לא בדק את זה לפי החוק ולכן הוא ייענש לפי החוק הזה על זה שהוא לא עשה אבל יכול להיות שהוא יצא זכאי כי הוא לא ידע שהבן אדם הזה לא חוקי. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אבל העסקה בהסכם זה משהו שחייבים בכל מצב. זה החוק היום. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> העונשין שמוצע לקבוע כאן הוא לעצם הבדיקה. כלומר, לכאורה, יכול להיות שהמעסיק העסיק עובד חוקי אבל הוא לא נכנס לאתר ולא בדק, לכאורה אפשר להעמיד אותו לדין על עצם זה שהוא לא נכנס לאתר ולא בדק. אלה שני דברים נפרדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לפי מה שכתבת כאן וזה לא נכון. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> זה מה שכתוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מציעה שתתקני את זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אין בכוונתנו להעניש מעסיק שהעסיק עובד חוקי. ממש לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבקשת שתתקני את זה. אלי ויבגני, אנחנו נתקן את זה כפי שמציעה היועצת המשפטית אבל נדון בזה לקראת קריאה שנייה ושלישית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מקבלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו נצביע על הצעת החוק בקריאה ראשונה. אנחנו נקיים דיון כמה שיותר מהר לקראת קריאה שנייה ושלישית ושם נוכל לתקן את כל מה שצריך לתקן. אנחנו עוד לא מעבירים את זה כחוק. מי בעד אישור הצעת החוק? אין מתנגדים ואין נמנעים. הצבעה אושר << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הצעת החוק אושרה פה אחד כהכנה לקריאה ראשונה. << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> אני רוצה להזכיר לפרוטוקול שהנושא של מעסיק בפועל, גם הוא עלה בדיון ואנחנו נעסוק גם בו לקראת קריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. עלו לא מעט נושאים בעניין הזה. כל מי שלא קיבל רשות דיבור, יקבל בדיון הבא. תודה רבה. יישר כוח. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:06. << סיום >>