פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 514 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, ט' בשבט התשפ"ו (27 בינואר 2026), שעה 9:40 סדר היום: << הלסי >> 1. הצעה לדיון מהיר בנושא: היעדר פיקוח של משרד החינוך על אישורי העסקה של ספקים חיצוניים במערכת החינוך, של חה"כ עדי עזוז, חה"כ נעמה לזימי, חה"כ לימור סון הר מלך << הלסי >> << נושא >> 2. מערכת הגפ"ן- מנגנון הקנסות, בקרה ואכיפה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר סימון דוידסון עדי עזוז מוזמנים: לילך אפלטון – מנהלת אגף מענים חינוכיים ותהליכי שיתוף, משרד החינוך אביגדור דנן – עו"ד, סגן בכיר ליועצת המשפטית, משרד החינוך משה טשנדי – מנהל אגף בקרה, משרד החינוך עידית צוראל – עו"ד, משרד המשפטים אסף וינינגר – מרכז המחקר והמידע של הכנסת לירון כרמלי – מנהלת אגף חינוך, רווחה וצעירים, מרכז השלטון האזורי ליאור בר-ניר – עו"ד, ראש תחום חינוך ומשפט פלילי, המועצה לשלום הילד דור אילון – עו"ד ועו"ס, מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, איגוד נפגעי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית אלון דניאל רוזין – ספק גפ"ן, עמותת הורה ירושלים אבישי רות – העמותה לקידום החינוך המשלים, נציג לה"ב צבי שלם – עמותת ישראל עצמאית גיל מוסקוביץ – מנכ"ל, ארגון "מנהיגים" מיכה כץ – הלום קרב אושר וקנין – הלום קרב ישי ארבל – ספק גפ"ן ומייצג ספקי גפ"ן רונה מבורך – ספקית גפ"ן ליאת פישל – ספקית גפ"ן אדם ארועתי – ספק גפ"ן גיל רהב – ספק גפ"ן לימור לב-רן – ספקית גפ"ן אלעד ארנסט – ספק גפ"ן רועי טורבינר – ספק גפ"ן ייעוץ משפטי: צח בן יהודה מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הלסי >> 1. הצעה לדיון מהיר בנושא: היעדר פיקוח של משרד החינוך על אישורי העסקה של ספקים חיצוניים במערכת החינוך של חה"כ עדי עזוז, חה"כ נעמה לזימי, חה"כ לימור סון הר מלך << הלסי >> << נושא >> 2. מערכת הגפ"ן- מנגנון הקנסות, בקרה ואכיפה << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלום ובוקר טוב לכולם, תודה רבה לכל מי שהגיע. ברוך השם לא מעט שהגיעו לדיון. נושא החינוך של הילדים זה מה שנקרא בנפשנו. מתנצל קודם כל על האיחור. בסוף להוציא את הילדים בבוקר למסגרות ולהגיע מיצהר לכאן, זה או שאני תלוי בפקקים בציר 60, ולצערי לפעמים זה לוקח יותר משעתיים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה למירי רגב, צבי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא, זה דווקא סיבות טובות. אנחנו ברוך השם מכפילים את כל הכבישים ביהודה ושומרון, לכן יש עבודות וגם פקקים. אני רואה שיש פה את אחינו הלומי הקרב. אנחנו נפתח אתכם ואחרי זה נתחיל את הדיון. << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> תודה רבה, צבי, באמת מודה לך מאוד. רציתי להתחיל בזה, להודות לעם ישראל ולכל החיילים שלנו ולכל צבא הגנה לישראל על העבודה המטורפת שהם עשו בלהביא את רני הביתה. באמת לא מובן מאליו. כל מי שעשה את זה וכל עם ישראל, באמת כל הכבוד שאנחנו הגענו לזמן הזה שאין לנו ברוך השם אנשים חטופים והצלחנו במשימה. אני גם רוצה להגיד שעדיין המשימה של הלומי הקרב, אפילו לא התחילו לגעת בקצה שלה. לצערנו הרב נודע לנו עכשיו על עוד חייל שנמצא ללא רוח חיים. זה כבר מביא אותנו ל-77 הלומי קרב שנפלו מאז תחילת הלחימה. פה אני פונה לוועדה הזאת ספציפית, לכמה דברים בנושא חינוך וגם בספורט. לפי דעתי זה השם של הוועדה. בחינוך כמה פעמים כבר העליתי את הנושא. כל הזמן מדברים על איך לתת סיוע למילואימניקים בלימודים. איפה הסיוע להלומי קרב שמנסים להגיע ללימודים? איפה התמיכה שלהם בתוך המערכות? איפה התמיכה שלהם באוניברסיטאות ובמכללות? מתי הולכים לשבת על זה? אני מכיר המון הלומי קרב שלא מצליחים להשתקם כי הם לא מצליחים ללכת ללימודים. הם נרשמים ללימודים, הם מוציאים את עצמם מאזור הנוחות, הם לוקחים את הפרוטזה שלהם והולכים ללימודים. הם רוצים ללמוד ואין להם מערכת תמיכה ואין שם מקומות ואין שם סיוע ואין שם שום דבר שעוטף את הלומי הקרב שמגיעים ללימודים גבוהים. זה לא יכול להיות וחייב לתת לזה טיפול במיידי. אני בטוח שכל הלומי הקרב מסכימים שלפני שאתה מטפל בנו, בוא נטפל בילדים שלנו. אני עדיין לא מבין איפה במערכת החינוך ניתן המקום לילדים של הלומי הקרב, שכמו שהסברתי, יש עשרות אם לא מאות אם לא אלפים של ילדים שפצועים ברמה קשה מאוד לא רק מתחילת הלחימה, אלא מאז קום המדינה. זה לא שיש הלומי קרב רק עכשיו מחרבות ברזל. פשוט עכשיו יש סדר גודל עצום, אבל יש ילדים שאני פוגש שהם בני 40, שהם בני 50, שההורים שלהם היו הלומי קרב כשלא דיברו על זה במדינה הזאת והם פגועים. יש היום עשרות אלפי ילדים שההורים שלהם חזרו מהקרב, אבל הקרב לא יצא מהם והילדים האלה לא מקבלים מעטפת בלימודים. שבוע שעבר אמרו לבת שלי, בואי נוציא אותך מהבית ונשים אותך במשפחת אומנה. עכשיו אני רק מספר על הבת שלי, לא כי אני בא להביע משהו אישי שלי ואני רוצה, תפתור לי בעיות. אני עוד פעם מזכיר לך שאני מייצג פה עשרות אלפי הלומי הקרב שכל הילדים שלהם, זה לא פייר שיעקרו אותם מהבית. זה לא פייר שילד במצוקה אומר לאבא שלו, אני לא יוצא מהחדר כי אני מגן על הבית מפני מחבלים, והוא מחזיק סכין מאחורי הדלת בחדר שלו, נעול, ושאין לו מעטפת בבית ספר שלו. לא יכול להיות דבר כזה. אני רוצה לדעת מתי כבר הולכים לטפל בזה פה בחדר הזה? רוצה לדעת מאיפה פה יתחיל להשתלשל העניינים שיגיע לחינוך, שיגיע מעטפת לכל הילדים האלה שהם העתיד של המדינה ויחליפו גם אותך. ילד של הלום קרב ישב שם ובכל הכיסאות האלה. כל מי שבא לפה לדאוג לגפ"ן וכל הדברים האלה וקטלוגים עם מחירים, וואלה, כל הכבוד למחירים האלה. בלי העתיד שלנו לא שווה המחירים האלה, אז צריך לטפל דבר ראשון בילדים של הלומי הקרב עכשיו דחוף בחינוך. דחוף עכשיו ואז להתחיל לטפל בהורים שיוכלו להשתקם, כי הילד הזה, גם אם הוא יקבל טיפול ומעטפת בבית הספר, אם ההורה שלו מנסה לצאת ללימודים והוא חוזר הביתה יום אחר יום ללא הצלחה, והוא לא מצליח לקבל את הסיוע הזה והוא מתוסכל, הילד הזה, רק יחמיר המצב שלו. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לבריאות. אנחנו יודעים שהילדים של הלומי הקרב לא מקבלים מעטפת טיפולית מאגף השיקום ולא משום מקום אחר. צריך להתחיל לטפל בהם ולתת לילדים האלה מענה ומעטפת בבית הספר. צריך להתחיל להוציא אותם מהכיתות ולתת להם יותר סיוע ולתת להם עובדים סוציאליים ופסיכולוגים ופסיכיאטריים בבית הספר, וצריך לקחת את כל המורים ואת כל הסגל של בית הספר וצריך לעשות להם כמה שיותר מהר הדרכה איך לטפל ואיך לתמוך ולחבק את הילדים האלה, ולא לבוא לילדים האלה ולהגיד להם, בוא, יש לי פתרון, אני עוקר אותך מהבית שלך. זה פתרון נראה לך? אני באמת שואל, צבי, זה פתרון שאתה רוצה לחינוך של הילדים, לעקור את הילדים שלנו מהמשפחות במקום לתת להם טיפול? איזה מדינה יהיה לנו פה? אני שואל את כולם פה שדואגים לגפ"ן ושמפגן. איפה הטיפול הזה? אם אני לא הייתי מגיע לפה, אם כל האנשים הלומי הקרב האלה לא היו מגיעים, מי פה היה מעלה את זה על סדר-היום אם לא הייתי מדבר על זה? זה אני רוצה לדעת. אני עוד פעם מזכיר, אנחנו פה כבר מעל שבעה חודשים בכיכר של הכנסת ועוד לא היה פה בחדר הזה, ועדת חינוך, תרבות וספורט, שום דבר שקשור להלומי הקרב. אני רוצה לדעת מתי זה יקרה. זה דבר ראשון. דבר שני, אני מגיע אליך לספורט. אין להלומי קרב את היכולת. אנחנו לא ברי ספורט. אתה מכיר את זה שאנחנו לא ברי ספורט? בגלל שאני מעל אחוזים מסוימים, דרגה מאוד גבוהה של נכות, שלחו לי טופס הרשמה להירשם להיות חלק מהקבוצה הפאראלימפית לייצג את ישראל בעוד שנתיים באולימפיאדה. נרשמתי לדבר הזה, אולי יהיה לי אופק, אולי יהיה לי משהו שאני יכול להסתכל עליו ולהגיד, אוקיי, אני לא יכול להילחם עוד פעם בצבא, אני אייצג את מדינת ישראל בדרך אחרת. אמרתי, אולי זה יעזור לי בשיקום שלי. נרשמתי. מיליון טפסים. התקשרו אליי, עשו לי ראיון טלפוני. עברו איתי על הנכויות שלי. עברו איתי על מלא דברים. הזמינו אותי למקום לעשות כל מיני דברים של ספורט, לראות מה מתאים לי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> רגע, בנושא הזה אני רוצה לענות לך. אני יושב-ראש ועדת המשנה לספורט. אני אשב איתך היום. תבוא עם החברים שלך. אלכס היועץ שלי יסדר את זה. אנחנו נשב, אנחנו נעשה טלפון למי שצריך ונפתור את הנושא הזה היום, בסדר? << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> ממש תודה רבה לך. אני כל כך שמח לראות שיש פה אנשים רציניים. אני כל כך שמח לראות שיש פה חברי כנסת רציניים שלא מחכים רגע ורוצים לפתור את הדברים, כי בסופו של דבר על זה המדינה שלנו נשענת, על שני דברים, העתיד שלנו שזה הילדים של הלוחמים שיצאו להגן על המדינה הזאת, ושניים, הוקרה והכרת הטוב למי שבזכותם אנחנו כולנו יושבים פה, אז תודה רבה לכולכם ושיהיה לכם בהצלחה. << אורח >> אושר וקנין: << אורח >> אני אגיד משהו. נעים מאוד, אושר וקנין, הלום קרב. << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> זה אושר וקנין, הלום קרב, יושב פה בכיכר של הכנסת שבעה חודשים. סוף-סוף הוא הגיע לכנסת. הוא צריך להגיד לכולם משהו חשוב מאוד. << אורח >> אושר וקנין: << אורח >> אני בן 25. לפני יומיים, משהו כזה הייתי בבית של ההורים שלי. יש לי אח בן תשע. אתה יודע מה אחר שלי אמר לי? הוא הסתכל עליי ככה והוא בא בגאווה והוא אמר לי, כשאני אתגייס לצה"ל, אני אחזור, אני אהיה הלום קרב. הוא לא הבין מה זה בכלל. כששאלתי אותו, תגיד לי, לימדו אותך בבית הספר מה זה? הוא אמר לי, כן. אמרו לי שזה מישהו, חייל שהלך למלחמה, אז לא, ממש לא ואני לא רוצה לשמוע את אח שלי עוד פעם אחת קם ואומר לי שהוא יחזור והוא יהיה הלום קרב, כי אם הוא יהיה הלום קרב, איבדנו את המדינה. נקודה. אם עד שהוא, בן תשע, יגיע להיות בן 22 או 21, ישתחרר מהצבא והוא יהיה הלום קרב בלי מעטפת, אני לא מאחל את זה, אבל אם הוא יגיע למצב כזה והוא יצטרך להילחם כמו שאני נלחם היום, איבדנו את המדינה הזאת, ואני אישית אעיף את כל המשפחה שלי מהמדינה הזאת. אעיף אותה כי בושה, תעודת עניות למדינת ישראל שאני בן 25 הייתי צריך להקים את הבית שלי, ובגלל כל הביורוקרטיה המסכנה הזאת שאני צריך להילחם מול שלושה גופים כי אני לא רק חייל, כי גם ב-7.10 רן גואילי, אם כבר מדברים, חבר'ה, אני לובש את אותם מדים שלו. רק אתמול אני סיימתי את המשימה שלי שהחזירו אותו לפה. עם מדים, בלי מדים, זה לא מעניין. החזירו את אח שלי, את חבר שלי. את חבר שלי למדים החזירו. אף אחד מהאחים שלי לא אמור לחזור מבית ספר ולהגיד את הדבר הזה, אז שמישהו יקום במשרד החינוך וכל השטויות האלה שיושבים פה ודנים על חרטה, ויתחיל להסביר לתלמידים בני תשע מה זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אל תזלזל. << אורח >> אושר וקנין: << אורח >> אני כן אזלזל, כי אם אח שלי הקטן מגיע למצב כזה שזה מה שהוא אומר לי, אז אין חינוך במדינה הזאת. חינוך הוא לא רק להוציא 100 במבחן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. תקשיבו רגע, קיבלתם עשר דקות. אני אגיד לך משהו מאוד פשוט. << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> קיבלתם עשר דקות, יאללה, עופו החוצה. זה מה שאתה נותן לאנשים שהגנו על המדינה הזאת? זה בושה וחרפה שככה אתה מדבר. אין בעיה, תגיד, הקצבת עשר דקות, אבל אחרי זה להתחיל לצעוק, קיבלת עשר דקות, צא? בושה וחרפה. תתבייש לך. לא רוצה את עשר הדקות שלך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מיכה, אני אזכיר לך בכל אופן שאנחנו ביקשנו להיפגש איתך כמה פעמים ולא באת. תודה רבה. << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> נשמה שלי, מי פה פצוע, אני או אתה? כמה אנשים יש לך שעובדים בשבילך? אתה יכול להתקשר אליי? אתה יכול לקבוע איתי? אני בקושי את היכולת שלי לקבל החזרים של החשבוניות על טיפולים שאני עושה, אני לא מקבל. אני בא לפה כל יום. כל יום יש לך בעיה לקבוע איתי? שלח לי בן אדם לקבוע איתי. הוא שלח לי בן אדם. תוך שנייה כבר לקח לי את הפרטים << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא בא אליך גם פעם קודמת כשהיית בוועדה. << אורח >> מיכה כץ: << אורח >> אז תתקשר אליי. אני פה. אני פה מחכה לך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> התקשרתי אליך, לא ענית. שלמה, אתה רוצה לפנות אליו עכשיו, לראות מתי אנחנו קובעים פגישה? אין טעם לבוא לפה לצעוק סתם. תודה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> צבי, הוא לא צועק סתם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש פה משהו עקרוני, עם כל הכבוד. יש פה דיון חשוב. הזמן של הח"כים והזמן של האנשים שהגיעו לפה הוא יקר. הכאב שלהם הוא כאב אמיתי וחשוב ואנחנו לא מזלזלים בו, ולכן אמרנו להם כל פעם שהם באו, חבר'ה, שבו איתנו, תגידו מה אתם רוצים לקדם בחינוך, נעשה לכם דיון. הפרקטיקה הזו שהפכה להיות כאן במדינה, שכל מי שיש לו משהו כואב יבוא לדיונים שלא קשורים לנושא וייקח חצי מהדיון כי זה כואב לו, בעיניי היא פרקטיקה שהיא פסולה. עשינו את זה עם משפחות החטופים. בעיניי גם זה כבר היה מוגזם כשזה הפך להיות חצי מהזמן של כל הדיונים פה, אבל היינו באירוע של חירום שאמרנו, בסדר, זה עוד הגיוני, אבל זה לא יכול להיות שהפרקטיקה הזו תהפוך להיות קבועה. עכשיו גם להם כואב הסיפור של הגפ"ן. << אורח >> גיל מוסקוביץ: << אורח >> צבי, זה הפך להיות חצי מהזמן כי לא קיבלו טיפול. ברגע שיקבלו טיפול זה יעלם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא יחזיקו את הוועדות של הכנסת כבני ערובה. זו העמדה שלי לפחות. אני אמרתי להם והם גם יודעים את זה. עשר דקות בתחילת הדיון, דברים שלא קשורים לדיון וכואב להם, סבבה. << אורח >> גיל מוסקוביץ: << אורח >> אבל עשר דקות זה לא טיפול. תיקח אותם אליך ללשכה, תדבר איתם ותן להם הבטחות כמו שחבר הכנסת סימון דוידסון אמר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כבודו במקומו מונח. הלוואי והוא יצליח. אני לא מחלק הבטחות. לא פעם ראשונה שהם פה וכל פעם זה כאילו אותו דבר. היועץ שלי הולך, מנסה לקבוע איתם פגישה. הם לא באים לפגישה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> חלק מהמאפיינים של הטראומה שלהם זה להגיע לפגישה. זה לא פשוט להגיע לפגישה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא שופט אותם. << אורח >> גיל מוסקוביץ: << אורח >> דבר שלא מקבל טיפול יחזור לכאן פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני בטוח, ועדיין העמדה שלי שוועדות הכנסת הם לא בני ערובה למישהו שלא מקבל טיפול. << אורח >> גיל מוסקוביץ: << אורח >> זה משפט מאוד לא הגון להגיד לאנשים כאלה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני בטוחה, אדוני היושב-ראש, שאתה היית בשמחה יושב איתם ועושה פה דיון על מענים בחינוך לבני המשפחות שלהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש מענים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני בטוחה שזה סוגיה שמכאיבה לך לא פחות מאף אחד שיושב פה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו באמת נשמח לעשות דיון, לכן פנינו אליהם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מי שרוצה, שבוע הבא בוועדת הבריאות יש גם מענים טיפוליים גם להלומי קרב וגם לבני המשפחות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה נושא חשוב, צריך לטפל בו, אבל צריך לטפל בו במסגרת הדיון שנקבע לדבר הזה. טוב, אנחנו נחזור לעניין שלשמו התכנסנו. האירוע הזה של מערכת הגפ"ן, ברוך השם רפורמה בעיניי די משמעותית במשרד החינוך. בסוף הרבה מאוד ספקים חיצוניים שנכנסים, נכון, אנחנו כאן גם בדיון שאני יזמתי באירוע הזה של מנגנון הקנסות, בקרה ואכיפה, וגם של חברות הכנסת עדי עזוז ולימור וגם נעמה שלא נמצאת כאן, גם בפיקוח בנושא הזה. זה קצת יצא מוזר שעשינו פה שני דיונים שאחד מדבר על הצד הזה שיש יותר מידי פיקוח, והדיון המהיר שלכם הוא על זה שיש קצת פחות פיקוח, אז ברשותכם נשמע את הח"כים ואז נשמע את גורמי המקצוע ואז נשמע את השאר ונחזור חזרה אליהם. עדי עזוז, בבקשה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה, היושב-ראש. אני כן רגע רוצה להגיד משפט על החבר'ה שהיו פה. זה באמת צובט בלב. אני לא חושבת שלמישהו פה זה צובט יותר או צובט פחות. אני כן חושבת שראוי שניתן הודעה מהוועדה כשהם מדברים. זה בסוף מה שמעסיק אותם. אתה לא מצליח לתאם איתם פגישה, אז בוא נעשה דיון. אומרים שיש מענים לילדים של הלומי הקרב. נפרוס את המענים הקיימים ואולי באמת צריך עוד וניתן להם את הפוקוס, דיון שהוא רק שלהם. הם לא לוקחים אותנו כבני ערובה. אנחנו פה בזכותם, אז חשוב לי להגיד את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אל תיקחי את הדברים שלי למקום אחר. אני לא דיברתי ספציפית עליהם. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הם לא לוקחים את הכנסת כבני ערובה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עדי, הפרקטיקה של אנשים, וזה לא קשור דווקא אליהם ספציפית, וזה הפך להיות כאן במהלך המלחמה וזה לא היה בכנסת אף פעם, של אנשים שכואב להם איזה שהוא נושא והם יבואו ויתפסו את הזמן של הדיונים של הוועדות שלא קשורים לנושא שלהם, זה פרקטיקה בעייתית מפני שבסוף אנחנו לא מבזבזים פה את הזמן. גם אני, גם את, גם סימון, גם לימור מקבלים משכורת מהציבור. הגיעו לפה אנשים שטרחו בשביל נושא מסוים. הקצבנו לזה זמן מסוים ולא יכול להיות שמישהו אחר, כמה שהדברים כואבים לו, יבוא וייקח את הזמן של כל אלה בגלל שהוא חושב שזה יותר כואב לו ממה שכואב להם. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני לא חולקת על מה שאמרת. אני אומרת שהכאב שלהם כל כך גדול, ועד שלא ניתן לזה מענה זה לא יעלם, אז אני כן מציעה להתייחס לזה מהוועדה הפורמלית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לצערי הכאב שלהם, כנראה לא באמת אפשר לפתור אותו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> טוב, אני אשב איתך על זה אחרי זה. בנוגע לנושא של הדיון עצמו, בערך לפני שבועיים התפרסמה ידיעה בכאן 11, של הכתבת ורד פלמן בנושא, לצערי, של פער חמור ואפילו אפשר לומר, בין הוראות החוק למניעת העסקת עברייני מין לבין היישום בפועל בתוך מסגרות החינוך, ובפרט זה מדבר על היעדר הפיקוח על הספקים החיצוניים, על מי הם מכניסים לתוך המסגרות החינוכיות. מה זה אומר? זה אומר שלמשל כמו במערכת הגפ"ן, יש טופס כזה שמחתימים כהצהרה את הספקים על מי נכנס לתוך מסגרות החינוך. הספקים חותמים על אותו טופס וכך הם מצהירים שאותם עובדים שהם מכניסים הם נעדרי עבר של עבריינות מין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא מדויק. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח תיכף לדיוקים שלכם. בעקבות הפרסום הזה אני גם קיבלתי פניות ללשכתי בנושא של הטרדות מסוימות לתלמידות בגילים צעירים, ולכן יזמנו את הדיון כי אנחנו באמת רוצות להבין איך זה עובד בפועל. האם באמת אוכפים את זה? האם ההצהרה הזו היא עומדת לבדה? האם מוודאים שכל מדריך או מדריכה, גם גברים ונשים שנכנסים בתוך מערכת החינוך, האם הם מחויבים באישור הזה? ברווחה, אגב, אני יודעת שנשים לא מחויבות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מדינת ישראל לא מנפיקה לנשים אישורים על היעדר עבירות מין. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לכן ציינתי, אז אני רוצה לדעת איך זה עובד בחינוך ובאמת לוודא שיש פיקוח ובאמת האישורים האלה מגיעים ומפוקחים על ידי מערכת החינוך. בבקשה, גבירתי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני חושבת שהצגת את הדברים בצורה מצוינת. אני בעיקר באתי ללמוד שבאמת בתוך ההליך יש איזה שהיא בחינה אמיתית של מי שנכנס פנימה לתוך תוכניות הגפ"ן, אותם ספקים שנכנסים פנימה ביחס לפגיעות מיניות לעבריינות מין. אני חושבת שבעיקר אנחנו רוצים לשמוע. גם חברת הכנסת עדי עזוז, המציעה של הדיון שהובילה את הדיון הזה, אני חושבת שמה שמטריד אותנו זה קולות שאנחנו מקבלים מבפנים שהם מספרים לנו סיפור אחר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני אשמח לשמוע את המועצה לשלום הילד כי באמת גם מהם הגיעו הרבה פניות, לשמוע את המסגרת שלהם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תני לי לנהל את הדיון. תודה. סימון, אתה רוצה להגיד משהו? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש פה שני דיונים. הדיון הראשון זה הדיון שעדי ולימור מדברות עליו. הדיון השני הוא בדיוק הפוך, זה עודף בקרה על תוכניות גפ"ן ועל הקנסות שנותנים להם שהם באמת ללא פרופורציה. זה הדיון השני שאתה הכנסת, צבי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, זה לא הדיון הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה שני הדיונים ביחד. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל זה נושא-נושא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה אותו דבר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש פה שני נושאים שם משולבים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, אבל אני רוצה לומר שמה שאותנו הטריד זה הסוגיה, ולדייק אותה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כמובן הנושא של הפיקוח הוא דרמטי גם בימים האלו. אני מקווה שכולם זוכרים שני תינוקות בפעוטון בירושלים שהלכו לעולמם ולא היה פיקוח. זה היה משהו פיראטי וזה אסון נוראי. אתמול היה דיון פה בכנסת בוועדה הזאת, ואנחנו מבינים כמה האירוע הזה הוא לא רק מה שהיה בירושלים, וחשוב מאוד שהוועדה תדאג לזה שיהיה פיקוח על כל מי שעוסק בבתי הספר, בגנים, בפעוטונים, בכל מה שקשור בחינוך של מדינת ישראל, לכן אנחנו קודם כל עושים את הדיון הזה. אחרי מה שאמרתי, לתוכניות גפ"ן יש חשיבות בלתי רגילה במערכת החינוך של מדינת ישראל. אלה תוכניות מהממות שמשרד החינוך לעולם לא יכול להגיע לנושאים האלו. אני כל כך מעריך את כל העמותות וכל הצוותים וכל האנשים שעושים את התוכניות האלו, אבל צריך לדאוג פעם אחת לחזק אותם שיעשו עוד ועוד ועוד, ופעם שנייה לבדוק באמת שהם עושים את זה באופן מפוקח ומבוקר שלא יהיה אסון בבתי הספר. זה הכול. תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. למען הסדר הטוב, אני אבקש מלילך שתציג את הסקירה שלה ואחרי זה אנחנו נשמע את כולם. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> סקירה של מה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היא אחראית על הגפ"ן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> רגע, אי אפשר לעשות כזה בלגן בדיון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני יודע מה אני עושה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל זה דיון מהיר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, זה לא דיון מהיר. זה דיון מהיר ביחד עם דיון אחר שהתאחדו ביחד לדיון אחד. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל זה שני נושאים הפוכים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, זה אותו נושא. זה הפיקוח על מערכת הגפ"ן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> היעדר פיקוח ופיקוח יתר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יפה, לכן היא כאחראית על מערכת הגפ"ן תדבר על הכול בעשר הדקות שיש לה עכשיו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה לא בדיוק קיום של דיון מהיר כהלכתו, אדוני, אני חייבת להגיד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זאת אומרת? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת שאם יש בקשה לדיון מהיר וקובעים דיון מהיר, צריך לדון בנושא של הדיון המהיר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אמנם את יחסית חדשה פה. דברים כאלה קורים כל הזמן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא יודעת. חברת הכנסת סון הר מלך, נהוג לכרוך שני נושאים? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בטח. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה באישור יושב-ראש הכנסת. זה היה בנשיאות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברור. זה מה שעושים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה נשמע לי מאוד מוזר. שני נושאים הפוכים לגמרי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ככה זה עובד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני לוקח את האשמה עליי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> באמת ככה זה עובד. זה לא הומצא פה היום. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> שלום לכולם, אני לילך אפלטון, אני מנהלת אגף מענים חינוכיים ותהליכי שיתוף במשרד החינוך במינהל הפדגוגי. אני לא מנהלת את כל מערכת הגפ"ן. אני אדבר קצר ומהר. אני מנהלת תחת האגף שלי את כל מה שנקרא מכרז מאגר התוכניות והמענים, גפ"ן. כל ספקי גפ"ן. דווקא בעקבות כל מיני שיח ששמעתי, אני מאוד רוצה גם ליו"ר הוועדה ולכל חברי הכנסת ולכל היושבים שנעשה איזה בריף קצר כדי שנהיה כולנו על אותו עמוד ונבין איך המערכת פועלת. קודם כל אני אוהבת לקרוא לזה הליבה התשתיתית של כל המערכת. אתם מכירים כולכם את תקציב משרד החינוך, מעל 90 מיליארד. זה שעות ההוראה – מנהלים, יועצים, בינוי. כל האירוע הזה הוא התשתית הליבתית הגבוהה, המהותית שעליה יושבת כל המערכת. תיכף אתם תבינו למה אני אומרת את זה. בטח שם יושבים כל השעות והתקציב הארי של משרד החינוך. משרד החינוך יצא לפני כמה שנים, אנחנו בשנה החמישית, למהלך שאומר, אני מבין שכדי להביא איזו שהיא אפקטיביות בחינוך, אני לא נשאר רק בתשתית הליבתית הזו. אני מוסיף עוד רובד לא באותו היקף. תקציב הגפ"ן הוא 2.8 מיליארד. אני מוסיף עוד רובד שיביא איזה שהוא פיבוט, איזה ערך מוסף שיכול לשנות את המערכת. אני אביא למנהלי בתי הספר תקציב גמיש שהם בהיכרות את הקהילה שלהם, את הצרכים שלהם, את היכולות שלהם, זה בית ספר מקדם מדעים, זה בית ספר מקדם צוות, לא יודעת מה, יוכלו להביא מעצמם תקציב ייעודי כדי להביא את השינוי. אנחנו מאוד מעריכים את התקציב הזה, ועדיין חשוב לי פה גם בפני חברי הכנסת להראות את הפערים, 90 מיליארד מול 2.8 מיליארד. מערכת הגפ"ן היא מאוד מתקדמת. היא יושבת ממש כאתר מאוד ייחודי ומחולק. תדמיינו רובריקות. הכול מקוון. יש רובריקה של ימי הדרכה. זה משרדי. רובריקה של תוכניות משרדיות, תוכן דיגיטלי וכו'. אני לא אלאה אתכם. יש גם רובריקה שנקראת ספקי גפ"ן עליה אני אחראית. אני מזינה עוד כמה רובריקות אבל לצורך העניין נפשט את זה. אני אחראית על רובריקה שנקראת ספקי גפ"ן. כדי שהם יכנסו להליך הזה, בא משרד החינוך, ובדיוק כמו שחבר הכנסת אמר בצורה מדויקת, אנחנו מבינים שכדי לפעמים לעשות שינוי אנחנו צריכים משהו אחר, דינמי יותר. אנחנו במשרד החינוך, אני כמובן גאה בזה מאוד, אם מחר יש לי רעיון לאיזה שהוא פרויקט יפה, אני לא יכולה לעשות מה שבא לי. זה לא מפעל פרטי. אני זקוקה לרגולציה, לתקציב ולכל התהליכים שכולכם מכירים. כדי להביא את השינוי הזה המשרד אמר בצורה מאוד מתקדמת, כמובן זה מבוסס על החלטת ממשלה, אני אעביר ישירות את הכסף למנהלי בתי הספר. אתם בטח מכירים את כל הפערים שהיו, שדווקא בתי הספר החלשים, לא הכול הגיע אליהם. רק מי שידע לצעוק. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש פיקוח לאן הכספים האלה מנותבים? << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> אני אענה על זה ממש בבריף. זה ממש ייתן לך מענה על הכול. המשרד בא ואמר, אני מבין שאני צריך לפעמים את הדינמיות של השטח, את הזריזות של השטח, אבל ברגע שהורדתי כזה סכום, אני חייב לעשות הליך מכרזי, ופה אני נכנסתי לתמונה. איך עושים הליך מכרזי? מנהל בית ספר בא לצרוך ספק מסוים, הוא מחויב, אנחנו מדינית חוק, להליכי תיחור. בא המשרד בצורה יוצאת דופן ואמר, אני אעשה את כל ההליך המכרזי אצלי במטה. אני אעשה מכרז גדול. אני מנהלת את המכרז הכי גדול בשירות הציבורי עם אלפי ספקים ועשרות אלפי הצעות מידי מכרז. אין עוד מכרז כזה בשירות הציבורי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הוא נגמר באיזה תאריך? << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> הוא מתפרסם אחת לשנה, בנובמבר. זו שאלה מעולה. אני רוצה גם להגיד עליה. המכרז הזה בא ואומר לבתי הספר, אתם לא חייבים לצרוך רק את מה ששמתי לכם ברובריקות המשרדיות, ימי הדרכה, תוכניות כאלה ואחרות. תיקחו ספקים חיצוניים אבל שעברו את ההליך המכרזי, ואני חתמתי עליהם שהם עברו בדיקה מנהלית ופדגוגית הדוקה. תיכף זה יענה גם למה שחברות הכנסת אמרו. אנחנו עושים את ההליך הזה אצלנו ואנחנו באים ובודקים אחת לשנה מכרז מאגר. יש מגוון סוגים של מכרזים בשירות הציבורי. מכרז מאגר בא ואומר, אני לא מגביל את כמות הספקים. ההיפך. יש לי אינטרס בתור משרד שיהיה מגוון רחב של ספקים קטנים שיכולים להגיע לפריפריה גיאוגרפית כזו ואחרת, ספקים גדולים שיכולים להגיע בפריסה רחבה וכו'. אנחנו באמת מאפשרים לכולם אבל יש תנאי סף הדוקים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לשם כך נתכנסנו וזה מצוין הסדר שעשית לנו. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> אני מבינה יפה מאוד. אני חייבת כי אנחנו קצת מתבלבלים פה גם בגבולות הגזרה. כל מנהל בית ספר שמקבל תקציב גפ"ן, 70% ממנו הוא תקציב שניתן לצרוך רק ממה ששמנו בתוך המאגר. 30% הוא תקציב גמיש שמנהל בית ספר אומר, אני רוצה בוקר לצוות, לא יודעת מה. שם זה נמצא, אבל ב-70% בתקציב הארי שהמשרד נותן, אני חייב בקרה הדוקה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זאת אומרת 30% זה בלי בקרה. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> בקרה מינימלית. אחרי זה נדבר עליה. ה-70% ששם הולך רוב הכסף, המשרד אומר, אני חייב לדעת כל תוכנית וכל מפעיל איפה נמצא. את חברי הכנסת אני חייבת רגע לשתף. זה לא אירוע שהוא קורה פה משהו מקומי. אנחנו מסתכלים פה על משהו תשתיתי לכמה שנים קדימה. אנחנו רוצים לבדוק אפקטיביות בחינוך. אני צריכה לדעת כל שקל לאיפה הולך. בית ספר שקורא לעצמו מקדם מדעים ולקח כמה ספקים, האם זה באמת עזר? אחרי זה בתוכניות של AI נוכל להנגיש למנהלים, דע לך מנהל בית ספר כשאתה בוחר את התוכנית הזו, בתי ספר מצליחים לקחו תוכניות כאלה וכאלה. הכול נמצא בדאטה מטורפת שנקראת מערכת הגפ"ן ועליה אנחנו אמונים. בא המכרז הזה ואומר, כדי שאני אוכל לחתום שספקים נכנסים, הם עוברים הליך מכרזי והוא הליך בחירה. לא חייב לגשת למכרז. אני גם אגיד פה באופן הוגן. לא כל אחד, מתאים לו לעבור הליך מכרזי ולהיכלל בזה, כי הליך מכרזי, יש בו גם חובות ויש בו התניות שכל מי שנכנס אליו זה חל עליו כמובן והוא מחויב אליהם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> את זה אנחנו רוצות להבין. מה כולל ההליך המכרזי ומה זה דורש מהספקים? << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> בוודאי שאני אדגיש. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אם תוכלי להתייחס לאישור של מניעת העסקה. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> אני אספר, אבל רק עוד רגע ברמת-על יותר. ברגע שנכנסים לתוך ההליך הזה, והכול במערכת מקוונת, לא כמו מכרזים שיש כאלה שהולכים, שמים בתיבה. אצלנו הכול במערכת דיגיטלית מאוד מתקדמת. אחת לשנה זה נפתח. התוקף של הספקים הוא לשלוש שנים דווקא כדי להקל, בדיוק מה שחבר הכנסת ביקש, ואנחנו עדיין מחויבים שהם יעמדו בכל. כל הדיווחים האלה שמדברים עליהם זה דיווחים שמאפשרים למשרד לקיים את ליבת הבקרה והיא בקרת שטח. המערכת כל הזמן מתקדמת. עוד משהו אחד על מכרז מאגר. אני מבינה שיש כל מיני קולות. אני מבינה את האירוע הזה. אני מנהלת אותו מתחילתו. אני רוצה להגיד לכם מספרים. תחת המסלול הירוק שזה המסלול המכרזי נמצאים קרוב ל-16,000 תוכניות עם קרוב ל-8,000 ספקים שונים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> שהמון נכנסים למסגרות. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> מעל 22,000 מפעילים נכנסים למסגרות, את צודקת. אני אתייחס לזה. מה שזה אומר, זה אומר שזה בכל זאת חתיכת מכרז. זה אומר שלא באמת רק אחד-שניים מצליחים להיכנס אליו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש לכם מספיק כוח אדם שיכול לפקח? << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> אנחנו תמיד מנסים לאזן בין הגמישות לבין הרגולציה. זה המאבק התמידי שלנו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יקירתי, אותי מטרידה סוגיה אחת וגם את חברת הכנסת. אנחנו רוצים לראות שבאמת ברמת הפיקוח והמכרזים הקריטריונים מאוד ברורים ביחס לעברייני מין. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> אני רוצה להגיד לגבי עברייני מין. התשובה לשאלה היא מאוד פשוטה. כל ספק שנכנס למכרז שלנו, מצהיר. יש לנו את נספח 13 וזה גם מופיע בנספחים 4 ו-3. הוא מצהיר לגבי היעדר עבירות מין. לפי החוק במוסדות מסוימים, זה מתשס"א, כל בגיר שנכנס למערכת החינוך מחויב להציג בפני מנהל המוסד החינוכי היעדר עבירות מין. אנחנו מדברים על זכרים, לא לנשים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> גם אלה שנכנסים דרך הגפ"ן? << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> בוודאי. כל אדם חיצוני, המנהל נדרש לעשות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מכירות פרקטיקה אחרת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> השומר בכניסה לא בודק היעדר עבירות מין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בוודאי שכן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, הוא לא בודק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הבקרה צריכה לשבת אצל מנהלי בתי הספר, אבל ספקי הגפ"ן מחויבים לזה ולכן הם מקיימים את זה. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, אני רק ארצה לסיים את הדברים שלי וכמובן אחר כך זה יפתח. חשוב לעשות פה איזו שהיא סגירת מעגל כדי להבין את עמדת המשרד ואיפה הוא מחזיק, שנהיה כולנו על אותו עמוד. לעניין הזה של עבירות מין, כמובן אחרי זה אם אני אדרש, אני ארחיב. אני רוצה רק עוד מילה לגבי הנושא של הדיווחים, למה שהציגו פה. בשנת תשפ"ג, זו הייתה השנה הראשונה של הגפ"ן, ובתשפ"ד, היו אפס התראות ואפס קנסות למרות שהחלנו והיינו באירוע הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בתשפ"ד היו קנסות. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> הקנסות התחילו מתשפ"ה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את עברת לנושא שהוא מתקדם. תני את הרקע על מה בכלל הקנסות. תסבירי שהח"כים יבינו. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> מתחילת הדרך כמו שאמרנו, כדי לבצע בקרה ולבצע בקרת שטח, יושב פה מנהל אגף בקרה. תיכף הוא יציג נתונים אם יידרש. הדבר הכי מהותי הוא דיווחים במערכת. ככל שאין דיווחים לפחות שבוע מראש, הבקרים לא יודעים לאן להגיע ומה לבדוק, לכן החובה היא לדווח לפחות שבוע מראש. אם סגרו עם מנהל בית ספר מפגשים לכל השנה, הם יכולים גם לדווח בתחילת השנה. לא חייב לחכות עד שבוע לפני, אבל זה תנאי הכרחי לביצוע בקרת שטח. בלעדי זה אין בקרה. אנחנו לא יודעים מה קורה בשטח. חשוב לי פה גם לשתף. בתחילת הגפ"ן כשאנחנו מבינים שזה מערך חדש כולל רגולציה חדשה, בשנתיים הראשונות אין-ספור מכתבים ממני בתור מנהלת המאגר, וויבנרים, גישה מאוד מכילה שאנחנו פונים לספקים ואומרים, שימו לב, נדרש לדווח, כשאנחנו מגיעים לתשפ"ד עם כמה עשרות אלפים דיווחים בודדים מתוך פוטנציאל של מיליוני שורות דיווח. בשנת תשפ"ה אחרי רגולציה מאוד מכילה החלנו בתהליך של הפעלת ההתראות והקנסות של מה שנקרא פיצוי מוסכם. אני אגיד שבתשפ"ה נשלחו כ-3,000 התראות וכ-150 בקשות לפיצוי מוסכם. שתבינו במספרים. אנחנו מבינים שאנחנו בתהליך. בשלב מאוחר יותר, השנה, בשנת תשפ"ו אנחנו מדברים גם על כמה מאות בודדות של קנסות של פיצוי מוסכם שרובם בין 5,000 ל-10,000 שקלים. עדיין אנחנו לא הגענו לרף שאנחנו יכולים, בטח בהשוואה לכמות הליקויים. אנחנו מבינים שיש לנו עוד דרך ארוכה אבל היא לא מאפס למאה, ואנחנו מבקשים להטמיע בשטח גם בחוכמה, בצורה מאוזנת את הנדרש. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> על איזה סוג דברים הקנסות? << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> בעיקר על חוסר דיווח ועל חוסר פעילות בשטח. אם בא בקר ורואה שהייתה מדווחת פעילות אבל לא התקיימה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> או שהייתה מדריכה שהייתה חולה בבוקר והגיעה מישהי להחליף אותה, לדוגמה. מדריכה שהחליפה אותה בבוקר, קנס של 10,000 שקל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כמה בקרים יש לכם במערכת? כמה פקחים שיכולים להגיע לשטח? << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> משה, כמה בקרים? << אורח >> משה טשנדי: << אורח >> בערך 40 בקרים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לכל מדינת ישראל. << אורח >> משה טשנדי: << אורח >> לכל מדינת ישראל, כן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יכול לפקח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם עושים יפה מאוד. יש לנו קנסות בסך עשרות ומאות אלפי שקלים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נשמע עוד מעט את הספקים. אתה תבין את הצד השני של המטבע. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה שאתה אומר, שה-40 עושים עבודה טובה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברגע שזה קנסות של 5,000 ו-10,000 שקל, ברור לך את המשמעות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לספק שהוא נותן תוכן חינוכי. רוב רובם עוסקים פטורים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה עסקים קטנים. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> חבר הכנסת, רק עוד משהו אחד אני רוצה להגיד מבחינת מספרים. אני מבינה את המורכבות של האירוע, אבל אם סיפרתי לכם אז את כל הסיפור על הרמות ועל השכבות, מתוך 2.8 מיליארד של כל תקציב הגפ"ן בכל מדינת ישראל, כמעט מיליארד יושב אצלנו במכרז, משמע, מדובר פה על המון כסף ועל אירוע של ספקי שירות שברגע שהם נכנסים לאירוע שכולל המון כסף, מחויבת גם בקרה הדוקה, וכאן המשרד לא בא במקום מתנצל. אנחנו מתכוונים להמשיך ולהעמיק את הבקרה ככה שנוודא שכל מפעיל שנכנס עומד בתנאי הסף. עשינו גם כל מיני התניות במערכת, ושכל שקל הולך לקידום האפקטיביות החינוכית ולא לאירועים אחרים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש לי עוד שאלה קצרה. לילך, הסברת לנו מצוין. היית מורה פעם? << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> לכיתה א', 20 שנים אחורה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז היית מורה מצוינת. אל תיקחו שום דבר אישי. אנחנו פה כדי לעשות טוב למדינת ישראל ולא לצד מסוים. אני מקבל הרבה פניות ואני חושב שגם חברותיי. להירשם לגפ"ן אתה צריך להיות לפחות חצי איינשטיין או לקחת חברה חיצונית. זה תהליך מאוד קשה, מאוד מסובך, מאוד עם רגולציה. בסוף גם זה אינטרס שלכם שיהיו ספקים. זה אינטרס של כל מדינת ישראל. מה אתם עושים כדי שהמערכת שלכם תהיה יותר ידידותית, יותר קלה, יותר פשוטה? << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> חבר הכנסת, קודם כל אני רק אענה. אני כל כך שמחה על השאלה שלך כי באמת זו שאלה שאני מרגישה שבאה ממקום לשמוע את העמדה של המשרד. מערכת הגפ"ן להבדיל ממכרזים אחרים, כמו שסיפרתי לכם, אין עוד מכרז בהיקפים האלה. ההיקפים האלה יושבים על מערכת מקוונת שכל הזמן משתדרגת. להבדיל מדברים אחרים, אני מקיימת כמובן בסיוע של הלשכה המשפטית מפגשי מיקוד עם ספקים. אחת לשנה סקר ספקים שאני לוקחת את המידע ואנחנו מעדכנים באופן תדיר את המערכת. אין לנו משהו מושלם. אנחנו כל הזמן תוך כדי תנועה מעדכנים ומשדרגים כדי לתת שירות טוב יותר. לקוחות הקצה שלנו הם מנהלי בתי הספר, אבל אני לא שוכחת שלקוחות הקצה שלי הם גם ספקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם הילדים, לילך. הם לא בתי הספר. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> אני לא פה בפאנל ואנחנו לא בטח באירוע הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לילך, סיימת עם הסקירה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> התשובות שאני רוצה לקבל נמצאות אצלה. אנחנו גורם מפקח, והגורם המפקח צריך לפקח על מנגנוני הפיקוח שלכם כדי לוודא שלתוך התוכניות האלה לא נכנסים עברייני מין. בסוף כשספק מצהיר, זו הצהרה של הספק. איך את יודעת לוודא שבאמת הדמויות שנכנסות דרך אותו ספק, האנשים שנכנסים דרך אותו ספק הם כאלו שיש לכם ודאות לגביהם שאין להם עבר? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני רגע רוצה להמשיך את שאלתה של חברתי, לדייק בעוד משהו אחד. איזה בקרה אתם עושים או בתי הספר עושים שבאמת כל האישורים האלה, ההצהרות האלה נחתמות והן כולם מלאות? שכל מי שנכנס כספק חיצוני מילא אכן את ההצהרה הזו והיא תקינה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל זה לא מספיק. זה שספק מצהיר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> היא אומרת שזה לא הספק, שכל אדם שנכנס - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> היא אמרה שהספק. מבחינתי הספק צריך להעביר את רשימת השמות של אותן דמויות שהוא מכניס פנימה, של אותם מפעילים שנכנסים פנימה. אתם צריכים את השמות של כל אחד מהם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לימור, יש להם את הרשימות. את תשמעי עוד רגע. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יש פה כמה נדבכים. מה שאני מתכוונת אליו בגפ"ן ומה שאותי מטריד ובגינו יזמנו את הדיון המהיר, ותלונות שאני קיבלתי וגם חברתי וגם הגיעו מהתקשורת, זה בעצם שהספקים נכנסים. הם מביאים את המדריכים. אני חשבתי לפי מה שאני קיבלתי תלונות, שרק הספקים חותמים. את תיקנת אותי ואמרת, תקני אותי גם עכשיו אם אני לא הבנתי אותך נכון, שלא רק הספק חותם. שלמה נכנס עכשיו לבית הספר. הוא צריך למלא הצהרה. שלמה צריך או לא צריך? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הספק חותם עבור כולם. היא אמרה את זה מאוד ברור. מי שהקשיב לה, שמע. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח שתסבירי מי ממלא את זה ואז גם איך מוודאים? השאלה השנייה, איך מוודאים שאכן יש לו את האישור מהמשטרה? << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> אני אשיב. אני רוצה רק להגיד משהו למה שחבר הכנסת דוידסון העלה, רק לסגור את הפינה הזו. לנושא של הקושי במילוי של המכרז אני באמת אהיה הוגנת ואגיד, זה הליך מכרזי והוא כולל המון ביורוקרטיה, חלקה גם מכוונת כדי לראות שאנחנו מקבלים את כל המידע. אני אגיד שעם כל הכבוד לביורוקרטיה, אם עדיין יש אצלי 16,000 תוכניות ו-8,000 ספקים שונים, כנראה שזו ביורוקרטיה אפשרית, ומרבית הספקים גם ניגשים באופן אישי. זו אחריות שלי לוודא שכך יהיה. לפני שאני מעבירה כמובן ליועץ המשפטי שמלווה את כל התהליך הזה, כן, לשאלתך, כל ספק שניגש הוא הספק. תחתיו המפעילים. חותם על הצהרה שהוא וכל מי מטעמו עומד בכל הנושא של היעדר עבירות מין, ויציג זאת למנהל בית הספר כאשר יידרש וגם לבקרים של משרד החינוך ככל שיידרש בכך. משהו חדש, ואני גם שמחה שהגענו לוועדה בתקופה הזו, שהתחיל לפני כמה חודשים. אמרתי, אנחנו מעדכנים תוך כדי תנועה במהלך כזה. בהתחלה כל הפרטים של המפעילים היו בקבצי PDF. לא ידענו להכיל את כל האירוע. לפני כמה חודשים עלתה מערכת חדשה שברמה של שם, תעודת זהות אנחנו יודעים על כל אחד, מעל 22,000 מפעילים שנמצאים בספקי גפ"ן. זה יהיה המשך של תהליך למה שאת שואלת. אנחנו רואים קדימה. אנחנו כל פעם נהדק ונעלה קומה בצורה אחראית ומאוזנת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> את אומרת ככל שיידרש, אבל עכשיו במערכת הזו המפעילים חותמים בעצמם גם על ההצהרה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הספק עובד מול בית הספר. לא המפעיל עובד מול בית הספר. הספק מביא את הפרטים שלהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נראה לי שיש פה איזה שהוא בלבול. לפי מה שהבנתי פה, כשספק מעסיק כל אחד, הוא מקבל מהם היעדר עבירות מין מהמשטרה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> נהדר. מי עושה את הבקרה שיש באמת את האישורים האלה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מנהלי בתי הספר מחויבים לבדוק את זה ברגע שנכנס אליהם כל בן אדם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אביגדור, כן. << אורח >> אביגדור דנן: << אורח >> אני אביגדור, סגן בכיר ליועצת המשפטית, מלווה את הגפ"ן מהרגע שגובש המכרז הראשון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מאיזו שנה התחיל הגפ"ן? << אורח >> אביגדור דנן: << אורח >> בתשפ"ב התחלנו בפיילוט. פרסמנו מכרז כל שנה. זה מכרז שמנוהל על ידי ועדת מכרזים. אני בכוונה מדגיש את זה כדי שכשיעלו שאלות נוספות לגבי הבקרה ולגבי הקנסות, אז נדבר גם על זה שוועדת המכרזים תמיד פה בתמונה. אני גם רוצה להתייחס לסוגיה שחברת הכנסת העלתה לגבי תנאי הסף שמשרד החינוך קובע כתנאי להפעלת תוכניות בנושא מין. ממש בימים האלה בגלל שזה מכרז, אז כדי לתקוף החלטות שלנו צריכים להגיש עתירה בבית משפט לעניינים מנהליים, ויש עתירה שאנחנו מחמירים מידי. אנחנו נגן שם ואנחנו נסביר בבית משפט למה אנחנו פועלים רק עם גורמי המקצוע בשפ"י ולמה אנחנו לא מחמירים מידי בתחום הזה. זה יהיה בשבוע הבא, אבל אנחנו מקבלים את הטענות שאנחנו מחמירים מידי או שלא, וזה בסדר. זה התהליך שלילך תיארה אותו בצורה מדהימה. אנחנו יצאנו עם הרבה מאוד כסף לשטח, עם רעיון כזה שהמנהלים הם אלה שיודעים מה נכון ברמה הבית-ספרית, ברמת עובדי ההוראה שהם תחתיהם. התהליך הזה כולל מנגנון תיקונים מתמיד. לשמחתנו זה מכרז מאגר. זה לא מכרז שמתפרסם רק פעם בחמש שנים כמו יתר המכרזים, אלא מידי שנה אנחנו יוצאים עם מכרז חדש שיש בו כללים ומלווים לצידו מדריך. כולכם מוזמנים לקרוא. הכול כתוב, הכול גלוי. ביצענו גם תיקוני חקיקה משלימים כדי להתאים את זה לחקיקה. השאלה שלכם טובה. כמובן מי שניגש למכרז זה ספק ולא המפעילים. הספק, כשהוא ניגש למכרז הוא עוד לא יודע מי יקנה אותו. כשהוא ניגש למכרז ההצעה שלו זכתה, אבל אף אחד ממנהלי בתי הספר לא יקנה אותה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו נתקדם. ישי. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> ישי ארבל, מייצג לא מעט ספקים בגפ"ן, ספק בעצמי במערכת גפ"ן. יש לי 14 תחומים שונים טיפוליים, אפרופו חבר'ה פוסט-טראומטיים, לכן אני אומר, אנחנו פה גם בשבילם. אנחנו אלה שבסוף מגיעים אל הילדים בבתי הספר ומעניקים להם את הטיפולים בדיוק בהתמודדויות האלה. אני רוצה לפתוח ולהגיד קודם כל ללילך. בוודאי שאנחנו לא נגד המכרז. אנחנו בעד המכרז. חשוב לנו לומר את זה. חשוב שתהיה בקרה. אנחנו מעריכים בקרה. בסוף זה הילדים שלנו. כולנו הורים. אנחנו לא רוצים שיגיעו לבתי הספר כל מיני אנשים שאף אחד לא בדק אותם ולא דירג את האיכות שלהם, ואנחנו בעד האירוע שהדבר הזה יהיה מונח. אנחנו לא באים לתקוף את הסיפור של מכרז גפ"ן. אני באופן אישי לא בא לתקוף את הדבר הזה וחשוב לי לשים את הנקודה הזאת. אם דיברנו על גבולות גזרה, ולילך, זו שפה שאת השתמשת בה, את אמרת שזה גבולות הגזרה, אני חושב שיש פה גבולות מטושטשים שהם מהווים את הבעיה. הגבולות המטושטשים האלה הם ברמת האכיפה, איך אני אוכף את הבקרה של מערך הגפ"ן. זה מבחינתי לב האירוע ולזה אני חושב שכולנו הגענו. אנחנו לא נגד הבקרה. אנחנו בעד הבקרה והבקרה היא איכותית וטובה. אם משרד החינוך החליט שהוא רוצה לדרוש הסמכות כאלו או הכשרות כאלו לכל מיני נושאים, זה מצוין. דרך אגב, כשהם דיברו על העתירה שיש כרגע בנושא של המיניות, מדובר בעתירה שבאה לבדוק את מי שמעביר את המיניות. לא מדובר בעתירה שקשורה לעניין של האכיפה בנוגע לספקים שמגיעים, האם יש להם אישורים כאלה ואחרים בהיעדר עבירות מין? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא הבנתי. תסביר את מה שאמרת. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> סליחה, הוא לא יכול לענות על עתירה שמתנהלת מולנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להעלות את כל המידע של העתירה, חברים. זה לא סודי. זה נמצא בנט המשפט. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> בעתירה תוקפים את המשרד על תנאי סף הדוקים מידי. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> כל מי שמעוניין יכול להיכנס עכשיו בטלפון שלו ולראות את פרטי העתירה. פרטי העתירה לא מדברים על העניין של האכיפה כלפינו כספקים, אם יש לנו היעדר או אין לנו היעדר והאם ההיעדר הזה הוא מוצדק או לא מוצדק. כולנו בעד שיהיה כמובן לכל ספק, לכל דמות שנכנסת למוסד חינוכי היעדר עבירות מין. אין פה בכלל שאלה. חברים, זה הילדים שלנו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא מעניין אותי מה אתם רוצים. מעניין אותי שזה קורה. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> הדבר הזה קורה לא על ידי משרד החינוך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> איך הוא קורה? << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> אני לא בא לעשות להם את העבודה. זו שאלה ששאלתם אותם והם צריכים להשיב. זה קורה ברמה הרשותית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מעניין אותנו לשמוע אותך כספק איך זה קורה. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> אני אסביר. אני כרגע לצורך העניין מעסיק מפעילים. המפעילים שלי שנשלחים לבתי הספר הם נדרשים על ידי השומר ועל ידי המנהל לפני אישור התוכנית להציג את היעדר עבירות מין. בחלק מהרשויות אפילו מחמירים ואתה לא יכול להגיע בכלל למוסד החינוכי במהלך השנה אם לא הגעת בתחילת שנה ולא עברת אצל קב"ט מוסדות חינוך והוצאת אישור ממש, כרטיס מגנטי והוא בודק אותך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> של הספק או של המפעיל? << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> של המפעיל. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כשאתה אומר מפעיל, ברמה הטרמינולוגית זה אדם אחד. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> כן. אם אני שולח מדריך למוסד חינוכי זה ברמה הרשותית. הבדיקה קורית על ידי מנהל בית הספר, על ידי השומר בכניסה וזה קורה כל הזמן. כשאני מסתובב בין המוסדות, בין המדריכים שלי, לא היה לי עד היום, ואני אומר בכנות לא בגלל שאני בא לסנגר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> השומר בכניסה לא מבקש ממך אישור היעדר עבירות מין. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> השומר בכניסה מבקש ממני היעדר עבירות. אני מסתובב עם זה בוואטסאפ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מבקש וגם אומרים לנו שלא יכניסו אותו בלי זה. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> נטענה פה טענה כאילו הבקר בודק את זה. יש משהו אחד שהבקר לא בודק, זה היעדר עבירות מין. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה. זאת הבעיה. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> הבקרים שמגיעים אל המפעילים שלנו, מעולם לא ביקשו מהם היעדר עבירות מין והדבר הזה חשוב שייאמר. למה זה חשוב שהדבר הזה ייאמר? בדיוק בגבולות שלילך הציגה יש טשטוש. יש פה טשטוש מאוד רציני שהתקציב הזה שאושר לטובת האכיפה, הוא אושר בפרוטוקול של משרד החינוך ואני שמח מאוד שהיועץ המשפטי נמצא כאן. רשום פה, "פרויקט הבקרה ימדוד ויעריך את עמידת המוסדות בהנחיות משרד החינוך, הפערים בדיווח המוסדות והרשויות". אין פה מילה אחת על הספק, זאת אומרת הכסף הזה אושר לבוא ולבדוק את המוסד החינוכי. בפועל אנחנו נבוא ונראה מכתב של אגף הבקרה שהוא כותב פה – "יודגש שהבקרה אינה בוחנת את התנהלות המוסד אלא את התנהלות הספק". אנחנו הפכנו להיות שק החבטות של הליך הבקרה. זה באמת יוצא מן הכלל. סתם לסבר לכם את האוזן. אני לא הולך להעמיק בזה יותר מידי. אם אני הגעתי לקבוצה שרשומים בה 20 חבר'ה ומגיעים אליה 25 כי המנהל הכניס לי עוד חמש, אני חוטף קנס. על זה אני חוטף קנס. זה הליך הבקרה. הליך הבקרה הוא לא באמת הליך שבא לוודא את רמת האיכות שלי כאדם, האם ההדרכה שלי טובה או לא טובה. יש בקרים שכן משווים וגם בזה יש בעייתיות. כשבקר נכנס לתוך סשן טיפולי ויושב שם בכל הסשן הטיפולי, יש פה פגיעה בפרט ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות. הבקר שנכנס, אין לו את ההסמכה ואת ההכשרה לוודא שההליך הטיפולי - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני רוצה לדעת שמי שנכנס לתוך בתי הספר של הילדים שלי הוא מפוקח. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> לימור, אני איתך. אנחנו לא סותרים את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בואו נעשה רגע מסגרת לדיון הזה כי באמת יש פה הרבה דברים שאנחנו יכולים להתפזר אליהם. בסוף, בקצה, אנחנו יושבים כאן מול הנציגים. בהערכה שלי הכוונות שלהם טובות. כשהיא אומרת לך שהם עושים כל הזמן קבוצות מיקוד, יכול להיות בהחלט ואני חושב שהם יסכימו על זה, שאם הם יעלו פה פערים שהם יבינו שהם צריכים לטפל בהם, זה יטופל. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> אני אעיר ואומר שביקשנו לשבת עם משרד החינוך. אני פניתי ללילך באפן אישי וסורבנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ישי, אתה עכשיו פה בוועדה של הכנסת. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, הוא פונה פה אליי. יש לנו גם את המסלול הכחול, מעל 10,000 ספקים. לא כל ספק שפונה אליי בוואטסאפ, אני יכולה להיפגש איתו. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> פנינו אלייך כנציגות. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> זה דווקא מאוד חשוב לי. כל ספק שפונה אליי ואומר לי שהוא נציגות של אלפי ספקים מאחוריו, אז אני גם רגע צריכה להחזיק את האירוע הזה. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> מבין אותך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ישי, עזוב, בואו לא ניכנס לזה כי בסוף אתה עכשיו בוועדה של הכנסת. היא באה לפה עם רצון טוב. הם באמת רוצים שזה יעבוד, לכן בוא רגע תתמקד לא בכתב אישום אלא בפערים שאותם צריך לתקן. אנחנו לא פה עכשיו במקום של כתבי אישום. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> באנו וחילקנו את זה לכמה חלקים. יש פה את אלעד שידבר יותר על הסיפור של המערכת, כי יש לנו המון מה לדבר על המערכת שהוצגה כביכול כמערכת תקינה. אני רק אסכם ואומר, אנחנו בעד הבקרה. אנחנו חושבים שחשוב שיהיה הליך בקרה. אנחנו חושבים שהליך הבקרה צריך להיות מקצועי בדיוק כמו שדורשים מאיתנו. לא יתכן שבהליך בקרה אנחנו נקבל קנסות על החלטות של מנהלי בתי ספר. לא יכול להיות מציאות שאדם מקבל קנס ואין לו יכולת ערעור אמיתית, ואנחנו נציג גם את המכתב שכביכול משרד החינוך אומר שיש לו יכולת ערעור. אף אחד מהספקים שיושבים פה וקיבלו קנסות, לא היה להם שום יכולת לערער באמת מול שום אדם. לצורך העניין, אם עכשיו בית הספר יצא לטיול שנתי והפעילות שלי התבטלה, הודיעו לי מהרגע להרגע, וקורה כל הזמן מהרגע להרגע. אם אני אדווח עכשיו במערכת על הביטול של הפעילות, אז אני מדווח דיווח שהוא פחות מ-48 שעות, דיווח לא תקין ולכן אני אקבל קנס על דיווח לא תקין. אם יגיע הבקר אז בכלל אני הפכתי להיות רמאי ושקרן כי אמרתי שיש פעילות והוא הגיע, ואין בית ספר ואין פעילות, אז אני אקבל קנס באופן מיידי על אי ביצוע מפגש. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הוא הגיע אחרי שדיווחת או לפני שדיווחת? << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> דיווחנו שבוטלה הפעילות פחות מ-48 שעות. קיבלתי קנס. אני לא רוצה לגנוב. אני לא רוצה לקחת כסף. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברמת העובדות, היום במערכת אתה יכול לעדכן עד 48 שעות שבוטלה פעילות? << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> נכון. פחות מ-48 שעות, קנס. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם בית ספר ב-48 שעות האלה החליט לצאת לטיול, שזה אגב די נדיר. << אורח >> אבישי רות: << אורח >> הייתה שביתה לפני שבוע והגיעה בקרה לבתי ספר בדרום הארץ, ואנחנו קיבלנו טלפונים כספקים, איפה הפעילות שלנו? << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> אני לא נגד הבקרה. אני רוצה לדבר על ההליך. נתתם קנס כי היה פה אירוע לא ברור. הקנס, מבחינתי שיהיה חלק מאיזה שהוא הליך בירור. הקנס הוא לא חלק מהליך בירור. הוא בעצם החלק הסופי והמוחלט. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אמרת שאין יכולת לערער. תסביר רגע איך זה כן עובד. << אורח >> ליאת פישל: << אורח >> אני שלחתי הודעת בירור. שלחתי צילומי מסך אפילו של דברים שהיו לי. אני מקבלת מענה אוטומטי מהמערכת של גפ"ן, הודעתך התקבלה, תקבלי תשובה. כתבתי להם. לא נעניתי לשאלה. אין עם מי לדבר ברמה האנושית. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> חבר'ה, יש פה בעיות משפטיות מאוד רציניות ואני רוצה להבין איך זה עובד. יש פה עשיית עושר ולא במשפט. אני חייב להבין איך יכול להיות מציאות כזאת במדינת ישראל. יושב פה היועץ המשפטי. אני אשמח לשמוע את התשובה שלו, איך יכול להיות שאדם מקבל, הם קוראים לזה פיצוי מוסכם. פיצוי מוסכם זה מכבסה של מילים. פיצוי מוסכם זה בשביל שאנחנו לא נבוא ונתקוף ונגיד, חבר'ה, נתתם קנס, בקנס יש חובת שימוע. המציאו מילה אחרת. << אורח >> ליאת פישל: << אורח >> אבל גם איזה סכומים של קנסות. 5,000 שקלים זה סביר? << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> אמרו שהדבר הזה הוא פיצוי מוסכם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בואו נהיה כמה שיותר ענייניים ופרקטיים כי אנחנו רוצים באמת לפתור את הדברים. דיברת על הקנסות שאתם מקבלים בהחלטה של מנהלי בתי הספר. דיברת על זה שיש לך רק 48 שעות מראש. דיברת על הערר. תסביר לי על הפרקטיקה של הערר, איך זה עובד ואיפה הבעיה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין ערר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא אמר שיש. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> אין ערר. לשלם, 30 יום ונגמר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש קנס באיומים. לא תשלם תוך 30 יום, אתה סגור במערכת. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> חשוב לנו להראות עובדות. יש את המצגת. אם אפשר לפתוח אותה, אני אשמח, איך נראית הודעת קנס. אני רוצה שתיראו איך נראית הודעת קנס, שתיראו בעיניים שלכם שבהודעת קנס אין שום יכולת לערער. (הצגת שקופיות) אפשר ללחוץ על הקנס. אין שום הליך ערעורי כזה או אחר. << אורח >> אדם ארועתי: << אורח >> עדי קיבלה קנס של 5,000 שקל על דיווח לקוי, כלומר נעשה שישה ימים לפני הפעילות ולא שבעה ימים. עדי שלחה מכתב ערעור והסבר - הדיווח נעשה על ידי עובד שאני מעסיקה - - - << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> כולל מכתב ממנהל בית הספר שתומך בה. << אורח >> אדם ארועתי: << אורח >> בדיוק, ועדיין הקנס קיים ושריר. שימו לב, פה היא גם מעסיקה עוד עובד שהוא על הרצף האוטיסטי. הוא היה חולה בסך הכול ולכן הוא לא הספיק לדווח. הוא דיווח אחרי שישה ימים, וקנס. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> שימו לב, רשום – לאחר מכן יש לשלוח את האסמכתא לכתובת המייל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רוצה לסכם את הדברים שאמרת. צריך לתקן שלושה פערים משמעותיים, אחד, שאתה מקבל קנסות על החלטות של מנהל בית ספר. אם הוא הוסיף לך ילדים, אתה לא יכול להתווכח איתו. << אורח >> אדם ארועתי: << אורח >> שינה כיתה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> או דיווחת שתגיע לכיתה א' ובסוף הוא שלח אותך לכיתה ב' או משהו כזה. << אורח >> אדם ארועתי: << אורח >> הגיעה תפילת בוקר והתארכה קצת כי היה ראש חודש. הבקר הגיע והוא מחכה. אי ביצוע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> דבר שני שהצפת זה האירוע הזה של היכולת לדווח על אי ביצוע פעילות רק עד 48 שעות. הדבר השלישי, אין יכולת לערער. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> נכון. אמנם אני לא משפטן גדול כמו יועץ משפטי. אני חובב משפט. אני בא ואומר ואני מסיים בזה. יש פה הליך בקרה, יש פה הליך אכיפה ויש פה הליך שהוא באמת הליך הענשה. בסדר גמור, הכול טוב, הכול יפה. בהליך הענשה של מוסד שהוא במשרד ממשלתי צריך לנהל את זה בצורה שהיא צורה נכונה. לא יכול להיות מציאות שאדם נענש ואין לו יכולת לבוא ולערער על העונש הזה, וגם לא יכול להיות שהדבר הזה הוא לא מידתי. 5,000 שקל קנס, נלך על המינימום, לעומת לצורך העניין שאני בטעות ביטלתי פעילות בפחות מ-48 שעות, זאת אומרת לא לקחתי כסף מאף אחד. לא גרמתי נזק כלכלי לאף אחד. זה עשיית עושר ולא במשפט. לא יכול להיות שעל הדבר הזה אני אשלם כספים. לא יכול להיות שימנעו ממני היעדר זכות טיעון. זה יסוד משפטי שלא יכול להיות שיבואו וימנעו אותו ממני. יש פה חוסר תום לב בכל האירוע החוזי הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה רוצה עכשיו לענות? << אורח >> אביגדור דנן: << אורח >> כן. קודם כל אני חייב להגיד משהו אחד. אנחנו מדברים במכרז ולילך הציגה את ההיקפים של הספקים שמתמודדים וזכו במכרז ויש להם את הזכות לשווק את מרכולתם לבתי הספר. הזכות הזאת היא בכפוף למה שכתוב במכרז. היום לבוא ולתקוף את מה שכתוב במכרז כאילו זה לא מחייב אתכם, כמובן שמבחינה משפטית - - - << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> לא טענו את זה. << אורח >> אביגדור דנן: << אורח >> אני רוצה להציג לכם את המציאות שאנחנו מתמודדים איתה. יש סוגים שונים של ספקים. יש התנהגויות שונות מצד ספקים. יש רמות חומרה שונות ואני לא אפרט כדי שלא להצית, אבל יש הרבה מאוד תופעות שאנחנו אמורים להתמודד איתן במכרז כזה גדול עם כל כך הרבה ספקים. עכשיו אני רוצה להתייחס ספציפית למה שעלה כאן כי זה דוגמאות. הליך כזה שאתה מתאר, לא מוכר לי שאין אפשרות להסתייג מהמכתב שמקבלים מהבקרה. לפעמים המכתב הזה נשלח פעמיים. << אורח >> אדם ארועתי: << אורח >> אז עכשיו זה מוכר. << אורח >> ליאת פישל: << אורח >> אני שלחתי עשרות כאלה. לא קיבלתי תגובה. טוב שאתה נחשף לזה עכשיו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. זו בדיוק מטרת הדיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מדהים. היועץ המשפטי של המשרד לא יודע מזה שאין אפשרות - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חבר'ה, אנחנו לא מחלקים פה ציונים. המטרה של הדיון זה לפתור את הבעיות, לא לצאת מפה עם מי אשם ובמה. << אורח >> אביגדור דנן: << אורח >> בגלל שיש הרבה ספקים אז אני עכשיו מלמד אתכם. אנחנו מקבלים הרבה מכתבים מספקים שאומרים, לא, זה כן ככה, טעיתם פה, עשיתם ככה. לפעמים אנחנו מקבלים את התשובה. מה הציגה פה לילך? לילך הציגה פה שאנחנו לא התחלנו מהשנה הראשונה ולא מהשנה השנייה לממש את הפיצוי המוסכם, אלא רק אחרי שבדקנו שהמערכות מתחילות להוליד לנו החלטות שניתן להגן עליהן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תספר בבקשה איך עושים את זה. אנחנו לא יודעים. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> רגע, צבי, הוא אמר הערה חשובה. הוא אומר, המערכת בלמידה. << אורח >> אביגדור דנן: << אורח >> המערכת בלמידה אבל אנחנו לא בכיוון של לצמצם את הבקרה. אנחנו מנהלים מיליארד שקל כספי ציבור ואנחנו הולכים לדאוג שהכספים האלה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש פה רק שאלה מאוד פשוטה כי היא שאלה טכנית. איך מגישים ערעור? כי אף אחד פה לא יודע, ותוך כמה זמן הם אמורים לקבל תשובה? << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> אני מבינה שיש פה הרבה אמוציות אבל קודם כל אני רוצה רגע להגיב. יש פה נקודת מבט של ספקים ונקודת מבט של משרד. כל מי שיושב פה מבין. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לשם כך התכנסנו. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> מה שאנחנו שמים פה לנגד עינינו זה שבאמת מה שיגיע למוסדות חינוך זה יהיה הדבר הכי מדויק ונכון. ספק שמקבל מכתב על פיצוי מוסכם, יש לו אפשרות להגיב לאותו מייל. זה מייל ייחודי לבקרת ספקים שאליו הוא מגיב. אנחנו לא תמיד עונים אחרי יום או יומיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תוך כמה זמן? << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> יש קודם כל מערך תמיכה שלם. אפשר להגיד שהוא פחות מתאים או אפשר לשדרג אותו. הכול בסדר, אבל למכרז כזה יש מוקד ייעודי לספקים. גם וובינרים שאנחנו עושים אחת לשנה, מידעון חודשי שנשלח על ידי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תוך כמה זמן הם אמורים לקבל מענה? << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> הפערים הם פערים מובנים וזה בסדר גמור. חבר הכנסת דוידסון שאל אותי קודם כמה קנסות ניתנו. מתוך האלפים שנשלחו התראות, וזה יש לי פה מולי, בתשפ"ה ניתנו 152 בקשות לפיצוי מוסכם ובתשפ"ו 72 בקשות לפיצוי מוסכם מתוך אלפים שיכולנו לתת, ואמרתי, אנחנו מפעילים שיקול דעת. יושב-ראש הוועדה, אני רוצה רגע להגיד משהו. משרד החינוך הקים מערכת שקיפות בחינוך. אנחנו מחויבים לשקיפות. אני שמה את זה פה על השולחן שנבין שמדובר פה בהיקפי תקציב מאוד גבוהים. אנחנו היום משקפים כלפי חוץ, כל ספק, מה היקף התקציב שבו הוא פועל, ואני בטוחה, אני בטח לא אנקוב פה במספרים. כל אחד אם ירצה, יגיד את ההיקף שלו. זה גם מפורסם באינטרנט. שתבינו ש-5,000 שקל מתוך ההיקף התקציבי של פעולה של ספק זה סביר ביותר. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> סביר למי? << אורח >> ליאת פישל: << אורח >> זה משכורת חודשית של שכיר. על מה את מדברת? על טעות של שורה 5,000 שקלים? אם רצחת מישהו, לא קיבלת 10,000 שקלים. הפעילות מתקיימת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה פשוט בזיון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי שיפריע באמצע מעכשיו, לא יקבל אחר כך רשות דיבור. נעשה כמו שעושים בבתי ספר. חבר'ה, אנחנו לא יכולים להתנהל ככה. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> חבר הכנסת דוידסון, שאלת. עשרות של בקשות לפיצוי מוסכם בוטלו על ידי מנהל אגף בקרה ככל שמישהו באמת אמר, לא ידעתי, מישהו ישב 'שבעה' או דברים כאלה. יושבים מולכם בני אדם. כולנו מבינים יפה מאוד מה זו התקופה הזאת, אבל יושבים מולכם גם אנשי מקצוע שבסופו של דבר האחריות מונחת כאן, וכשיקרה משהו כמו שחברות הכנסת מעלות, יבואו אלינו בטענות, לא לאלה שיושבים לצידנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הכי חשוב לי שאחרי שנשמע את כולם אנחנו גם נקבל תשובות ענייניות לדברים הענייניים שעלו. המטרה שלנו כאן היא באמת לנסות לפתור את זה ולהציף את הבעיות כדי שהם יבינו את הקשיים שאתם מתמודדים איתם. אנחנו ככנסת נפקח על זה. נעשה על זה גם דיון מעקב, איך הדברים האלה מתקדמים. בואו נעשה את הדיון הזה בלי התפרצויות, בלי להפריע אחד לשני. ברשותכם, גם אתם נציגי משרד החינוך. תרשמו לעצמכם את הדברים שעולים. אני אתן לכם אחרי זה לענות בצורה מסודרת. בואו לא ננהל פה כל הזמן דו-שיח כי פשוט לא נעשה פה שום דבר מסודר. המועצה לשלום הילד. << אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >> תודה, אדוני. בפתח הדברים אני רוצה להודות לכל יוזמות ויוזמי הדיון הזה וגם להודות לעיתונאית ורד פלמן שהעלתה בכאן רשת ב' את הסוגיה הכול כך חשובה, ועירבה אותנו כדי לתקן את הלקונה הזאת במטרה להציל ילדים. מה שאנחנו מבקשים שייצא מהדיון הזה הוא משהו מאוד פשוט וברור, שמשרד החינוך יתחייב להציג לוועדה נוהל שמחייב כל מנהל ומנהלת בבית הספר לוודא שלכל מי שנכנס בשעריו במסגרת תוכנית גפ"ן או בכל תוכנית אחרת יש אישור העסקה כחוק. לילך, אני חוזרת לנספח שאת הצגת קודם, נספח 13. המחויבות כאן מצד הספקים היא מאוד ברורה. אני גם רוצה לתקן. המסמך הזה ממש מולי. הספקים נדרשים להציג את האישורים למנהל בית הספר לא לפי דרישה של המנהל. לפי מה שכתוב כאן, לפי הנוסח הם מחויבים להציג אותו, אבל אין נוהל זהה מצד המנהלים. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> יש חוזר מנכ"ל. << אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >> אני יודעת בוודאות שיש מנהלים שלא מבקשים את האישורים האלו. יש ספקים שמציגים את האישורים האלו. יש ספקים שלא מציגים. יש מנהלים שמבקשים את האישורים ויש מנהלים שלא מבקשים. יש פה איזו שהיא לקונה שחייבים לתקן אותה. מנהל בית ספר אחראי בראש ובראשונה על שלום ומוגנות ובטיחות של כל התלמידים שבתחומו. הנזק שנגרם כשאין את הבקרה הזאת בהקשר של עבירות מין הוא עצום. ברור מאליו שכל מנהל ומנהלת חייבים לוודא שלכל מי שנכנס בשעריו יש את האישורים הנדרשים לפי החוק ולפי המכרז ולפי מה שאתם פרסמתם, אז אני מבקשת שבאמת יצא נוהל מקביל כזה שיחייב גם את המנהלים לוודא שיש את האישורים, ושהספקים עומדים בדרישות המכרז והחוק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היא אמרה שיש חוזר מנכ"ל. << אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >> אבל הוא לא מיושם. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אף אחד לא אוכף אותו ואין עליו בקרה. זאת בדיוק הלקונה. אדוני, לא אוכפים כי גם אני קיבלתי פניות ללשכה וגם המועצה לשלום הילד קיבלו פניות וגם הכתבת פה קיבלה פניות, ואנחנו לא מדברות בינינו, אז כנראה שיש בעיה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, אלעד. << אורח >> אלעד ארנסט: << אורח >> תודה רבה. אני אדבר בשם עצמי ואני מאמין שיצטרפו אליי כל החברים פה. חשוב לי להגיד, כולנו אני רוצה להאמין, מאמינים בחשיבותה של הבקרה, מאמינים בחשיבות התקן, הסטנדרט האיכותי הפדגוגי וכמובן החוקי להעסיק ולהביא את כל הספקים הטובים למערכת החינוך גם ברמה הטיפולית. הבעיה העיקרית שלנו כרגע היא שמנגנון הבקרה מהצד שלנו של הספקים, בנוי עקום לחלוטין. הוא כאילו תוכנן כדי להכשיל אותנו ולמעשה היא מהווה כאילו מלכודת עבריינית שהופכת אותנו מאנשי חינוך לעבריינים ואין לנו כרגע דרך להתחמק ממנה אחרי שכבר עברנו את המכרז, לא ברמת הדרישות של הדיווח, לא ברמת המפעיל בשטח ולא ברמת הדיווח מול המערכת הטכנולוגית. זה שאנחנו מקבלים מענים מבוטים שבכלל לא קוראים אפילו את ההודעות כאשר אנחנו נתקלים בבעיה, זה סיטואציה אחרת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תפרט. << אורח >> אלעד ארנסט: << אורח >> אני אפרט עכשיו. אני רק רוצה להגיד שכל מילה שאני אגיד עכשיו מגובה אצלנו בעשרות, ויש לנו כאן מצגות ויש לנו מסמכים ויש לנו כאן קלסרים שלמים של טענות והודעות שהכול מתועד, שהכול מוקלט. סרטונים, הודעות, מיילים. הכול מוקלט על ידי מאות של ספקים שנמצאים במערכת וחווים את הדבר הזה יום-יום. אנחנו עסוקים במקום בחינוך, בלרדוף אחרי הזנב של עצמנו בביורוקרטיה של המערכת במקום לטפל בילדים, ואז אנחנו עוד נקנסים על זה. זה שהמון ספקים שוקלים את צעדיהם אם להמשיך בדבר הזה, זה נכון. יש לי הרבה מה להגיד לגבי כל מה שקשור לזה שהכותרת של חתמתם על מכרז וזה הליך בחירתי ואתם יכולים לבחור. משרד החינוך יכול לנפנף בדבר הזה כמה שהוא רוצה. יש כאן באופן מובהק חוסר תום לב חוזי מכמה סעיפים וכמה בחינות. דבר ראשון, לא יתכן שאנחנו נקנסים על מערכת טכנולוגית תקולה. לא יתכן שאנחנו מאולצים על ידי המערכת לבוא ולדווח שעות, לבוא להזין נתונים שהם מופרכים. אם המטרה בסופו של דבר, אני רוצה להזכיר, היא שבקר יוכל לבוא ולבדוק אותי, ואני אומר, בוא תבדוק אותי. תבדוק אותי ברמה הפדגוגית, תבדוק אותי ברמה הניהולית, תבדוק אותי ברמה הכספית, תבדוק אותי בכל רמה שאתה רוצה, אני איש מקצוע, ואז הוא בא ואומר לי, לא, יש כאן תקלה בדיווח כי לא נשמר הדיווח. לא יתכן שאחרי זה המערכת שמאלצת אותי להשתמש בה ולדווח דרכה, קונסת אותי על תקלה של עצמה. זה דבר ראשון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש לך רשימת תקלות של המערכת? << אורח >> אלעד ארנסט: << אורח >> בוודאי. דבר שני, אחריות ללא סמכות זה המושג המשפטי שאני רוצה שכולם פה יכירו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אלעד, בגלל שאנחנו רוצים להתמקד בתיקון, תן לנו את רשימת הבעיות. << אורח >> אלעד ארנסט: << אורח >> יש לנו פה המון דוגמאות. אני יכול להיכנס עכשיו עד מחר. כמות עוגמת הנפש שאני מחזיק מכל מאות הפניות שפנו אלינו כשהתחלנו לרכז את התחום הזה, אני אומר לכם, אני לא ישן בלילה מהסיפורים של אנשים, ואני מאמין להם כי אני רואה את התכתובות שהן כתובות פה. אנחנו נקנסים על דברים שהם לא בסמכותנו. אני מגיע לבית ספר להעביר את השיעור שלי. המנהל אומר לי, לא, התעכבנו בגלל תפילת ראש חודש. לא, עכשיו הם יצאו לטיול שנתי, שכחנו להודיע לך. לא, יורד גשם, אז אני לא יכול לקיים את הפעילות שלי בחוץ, ואני נקנס על זה. לא תגיד עכשיו, ענישה מידתית, לא מידתית. עשרות אלפי שקלים על מה, על טעות בדיווח? זה נשמע לכם הגיוני? זה אולי מידתי לכל המיליארדים שרצים במערכת אבל עבורי ועבור אנשים שהם משרתי מילואים ועבור אנשים שהם ספקים שהם חד-הוריים ועבור אנשים שעובדים בשביל הכסף שלהם ועובדים קשה ועובדים מול הילדים, זה לא ענישה מידתית בכלל במיוחד שלא נגרם שום נזק למערכת. לא נגרם שקל נזק למערכת. זה סתם. זה ענישה שרירותית לחלוטין. עד כמה שאני מבין משפטית, תקן אותי אם אני טועה אחר כך. יש מכרז. אנחנו לומדים את תנאי המכרז. בתוך המכרז יש חוזה. החוזה הזה והמכרז, עד כמה שאני מבין הם שתי ישויות משפטיות שונות. מידי רבעון נשלחים עדכונים שמחייבים אותנו בדיעבד על תנאים שלא חתמנו עליהם, שלא הסכמנו אליהם. בגשתנו למכרז אנחנו מתחייבים לקבל את כל התנאים שיהיו, אבל מה שישי אמר, עושר שלא במשפט, זה כל כך שרירותי. באותה מידה משרד החינוך לפי החוזה, לפי המסמך יכול להגיד, תשמעו, מחר בבוקר אני מחליט לקנוס אתכם במיליון שקל כי יורד גשם, בגלל שלא משנה מה. הוא יכול להמציא איזה תנאים שהוא רוצה ואנחנו מחויבים לעמוד בהם. הכי אבסורד זה שכל הרעיון של המערכת הוא לאפשר גמישות למערכת. כל בן אדם שהיה פה בבית ספר יודע שכל הזמן יש בלת"ם. כל הזמן יש שינויי מערכת, חילופי כיתות, חילופי מורים, חילופי מדריכים, חילופי שעות. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> ילדים שלא מגיעים כי הם חולים ואז מכניסים ילדים אחרים במקום. << אורח >> אלעד ארנסט: << אורח >> בדיוק. יכול להיות כל כך הרבה דוגמאות. לא יתכן שתופסים אותנו כך. תבקר אותנו, אין בעיה, אבל לא ברמה הזאת. לא יתכן. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> תבקר במקצועיות, תבקר באיכות, תבקר בשירות. << אורח >> ליאת פישל: << אורח >> הפכו אותנו לפושעים מלכתחילה. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> לילך, את מכירה יחידת זמן של 60 דקות במשרד החינוך? מערכת הדיווח מחייבת אותי לדווח על שיעור של 60 דקות. אני לא מכיר בשום בית ספר, שום מוסד בארץ שיעור של 60 שעות. אמרתם שהמערכת מושלמת ולילך כל כך פרגנה למערכת. אני רוצה לשאול למה אני צריך לשקר ולדווח על 60 דקות ולא על 45 דקות? זה שקר לרשום 60 דקות כי אין דבר כזה. << אורח >> אלעד ארנסט: << אורח >> הסיפור הזה של 45 דקות לעומת 60 דקות זה סיפור הזיה שאנחנו נקנסים על דיווחי שעות שפשוט לא תואמים את המציאות. אנחנו עומדים מול שוקת שבורה ואנחנו אומרים, איך זה יתכן? אנחנו סוגרים מול בית הספר שיעורים של 45 דקות ומחייבים אותנו על 60 דקות, ועכשיו המערכת התחילה לספור שעות והיא גם לא עובדת בגלל שהיא שומרת את הדיווח - - - << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> צבי, המערכת הזאת הופכת גם את הצד של המנהלים לעבריינים. כולם כאן נכפים להיות עבריינים. << אורח >> אלעד ארנסט: << אורח >> מאוד חשוב להגיד שמה שלילך אמרה קודם, ואני מאוד מכבד ומעריך את כל הנכונות והניסיון לבוא לקראת ולשמוע את הספקים ולעשות איתם קבוצות מיקוד ומשובים. זה מאוד מוערך וכנראה באמת, אני לא יודע, אני לא מכיר אבל אולי לא קיים בעוד מוסדות ממשלתיים, אבל צריך להגיד, הכסף לא עובר ישירות לבתי הספר. הוא עובר דרך צוואר בקבוק של הרשות. זו דוגמה של ליקוי מטורף במערכת. אנחנו לא יכולים להתחיל בתוכניות שלנו עד שאנחנו לא מקבלים אישור מהרשות לכתחילה. זה שם אותנו במצב בלתי אפשרי. אני כספק עובד לפי הספר. מזין את הכול, הכול פיקס. כשאני ניגש למערכת אני נאלץ ללחוץ על כפתור שמאפשר את ההזמנה שהזמינו אותי. אני לא יודע מה הוזמן עד שכבר לא התחייבתי אליו חוזית, שאין לזה אח ורע. אני לא מכיר את פרטי ההזמנה. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> הוא לא מכיר את פרטי ההזמנה, חשוב לומר את זה. אני סגרתי משהו עם בית הספר, אני לא יודע מה הוא הזין. רק אחרי שאני לוחץ אישור אני מגלה שבכלל הוא הזין משהו אחר כי מה לעשות, בית הספר, ופה ידברו החברים של בית הספר, יש לו אילוצים משלו, אז הוא מתחמן את המערכת כי אין לו ברירה, ואז אני מגלה שאני חתמתי על תחמון של מנהל. מי בכלל התכוון לאירוע הזה? << אורח >> אלעד ארנסט: << אורח >> אחר כך אנחנו נקנסים על הטעות הזאת. יתרה מזה, האישור שלנו לא יכול להינתן עד שהרשות לא אישרה את התוכנית. זה חותמת גומי. מדובר בלחיצה שרירותית על כפתור של איזה מפקח במשרד החינוך או ברשות. בית הספר אומר לי, תקשיב, אנחנו רוצים שתתחיל בתוכנית. אני אומר להם, אני לא יכול, ואז אני צריך להחליט. או שאני עבריין, אין לי אפשרות לבחור, או שאני מפסיד את הכסף או שאני מתחיל לעבוד בלי שאני יכול לדווח. אנחנו מחכים חודשים. לא יתכן שצוואר הבקבוק הזה קיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא הבנתי. אתה מחכה חודשים לאישור למה? << אורח >> אלעד ארנסט: << אורח >> שהרשות תואיל בטובה לאשר לי להתחיל בתוכנית. זה חותמת גומי. העניין של הקנסות בלי שאומרים לנו על מה הוא עניין הזוי. אני קורא לזה קנסות. תקראו לזה איך שאתם רוצים, פיצוי מוסכם. על מה אנחנו נקנסים? אני אומר, סבבה, טעיתי. תגידו לי על מה. תנו לי איזה שהיא אפשרות להשתפר. תנו לי מראה מקום. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> זה חובה חוקית, זה לא זכות, אלעד. מגיע לך לדעת על מה אתה נקנס מבחינה חוקית. << אורח >> אביגדור דנן: << אורח >> ישי צודק. מגיע לך. אל תשלם אם לא יגידו לך על מה. הנה, היועץ המשפטי אומר לך את זה, וגם תערער. אנחנו נבדוק את הערעור שלך. << אורח >> אלעד ארנסט: << אורח >> אני רוצה לסכם ולהגיד. ממה שאני מתרשם כאן, ואני רואה גם מלילך וגם מהיועץ המשפטי, ואני מניח שגם ממערך הבקרה כי אני מעריך את שלושתכם כאנשים כמו שאמר היושב-ראש, שבאים לקדם איזו שהיא מערכת שהיא מאוד מורכבת. ככל הנראה יש באמת הרבה אנשים שמנסים לעקוץ את המערכת ואפילו מצליחים, ולכן נולד כל העניין של הבקרה. אני חושב שזה חשוב כי כנראה שיש שרלטנים, כנראה שיש רמאים. האנשים שיושבים כאן זה אנשים שמספיק אכפת להם כי הם מרגישים שנעשה להם עוול. יש פער עצום קיים, פער עמוק, לא משנה כמה תשימו את הראש בבת יענה. יש פער גדול בין מה שאתם רואים למציאות בשטח. אנחנו רוצים להידבר. אנחנו פנינו אליכם כדי להראות לכם אתה דברים. אם יראו עכשיו איך נראית הודעת קנס, אין שום הודעה למי לפנות. לא כתוב על מה. אתה מקבל את הקנס, אתה לא יודע על מה הוא ואתה לא יודע למי לפנות. זה משמעותי בגלל שזה לא מכבד. אנחנו בתחושה של רדיפה במערכת כולה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אלעד, אנחנו באמת רוצים לשמוע עוד אנשים. אבישי, כן. << אורח >> אבישי רות: << אורח >> שלום, נעים מאוד, אני אבישי, ספק גפ"ן, בין היתר מייצג את העמותה לקידום החינוך המשלים החוסה תחת ארגון לה"ב, לשכת העצמאים בישראל. אני נורא אוהב לשמוע מספרים ואני נורא אוהב לשמוע נתונים כי בדרך כלל הם מציגים איזו שהיא עובדה מסוימת שבאה לתאר משהו מסוים, אבל לפעמים גם מאירים על נקודה אחרת לגמרי. דובר קודם על 16,000 תוכניות וכמה אלפי ספקים שנמצאים בתוך המערכת. במכרז הקודם קרוב ל-80% מהתוכניות לא עברו את המכרז. בפגישה שהתקיימה פה לפני כשנה לילך ציינה, ודרך אגב, אני נורא מכבד את העבודה שלה. אני חושב שהיא עושה עבודה מהממת. הכול מקצועי לחלוטין. היא ציינה נתון – אם המכרז לא היה טוב, לא היו ניגשים אליו 16,500 תוכניות. זה היה נתון שנאמר בפרוטוקול של הוועדה הקודמת. בפועל עברו 3,000 תוכניות במכרז הקודם. המספרים מאוד ברורים, הם מופיעים בתוך האתר. כמות התוכניות המאושרות בתוך המאגר נגמרה בלילה אחד, מ- 32,500 תוכניות ירדה ל-16,000 תוכניות ואז היא ירדה עוד טיפה למטה ברגע שפסלו כמה תוכניות כי שלא היה להם אישור היתר עבודה נוסף מצד משרד החינוך, אז הנתונים האלו מאוד בעייתיים. עוד נתון שנאמר פה היום, שבסך הכול השנה הזאת ניתנו 70 ומשהו קנסות. איך זה יכול להיות שעל 70 ומשהו קנסות אותם 40 פקחים לא יכולים לתת מענה? זה לא יתכן של-70 הקנסות הבודדים שאתם מדברים עליהם פה אין שום מענה מצד המשרד. זה לא משהו שאי אפשר היה לתת לו מענה וצריך להגיע לוועדה שלמה שיושבים בה כמה עשרות אנשים. זה לא יתכן. זה קצת לא מידתי. אחד הדברים המרכזיים שעלו בדיון הקודם לפני כשנה, נתנו עליו גם אחר כך דוח מפורט איך אנחנו מציעים אליו פתרון, היה עניין של תחילת הפעילות. יש פה את ההנחיה שיושבת, שנפלה. אני מבין שהיא נפלה על המשרד מטעם השלטון המקומי, שבעצם לא מאפשרת תחילת פעילות לפני אישור רשות, כל פעילות. אחרי שהמשרד נתן למנהלים גמישות פדגוגית לבחור את התוכנית, יושב פה נציג ארגון מנהיגים, קיבל ובחר את התוכניות שהוא רוצה לקחת אותן, הספק הסכים אליהן, הוא לא יכול להתחיל פעילות. לי קרה לא מעט פעמים בשנתיים האחרונות שבתי ספר שהייתי אמור להתחיל בהן פעילות טיפולית לילדים, תחת הכלה והשתלבות לתלמידים תחת בתי ספר לחינוך מיוחד, לא יכולנו להתחיל פעילות כי הרשות לא אישרה עדיין תחילת פעילות. אני לא מדבר על כלל התלמידים שגם להם מגיע, אבל ילד בחינוך מיוחד שלא יכול להתחיל לקבל את הטיפול שלו כי הרשות עדיין לא אישרה. זה לא יתכן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבישי, ברשותך, בוא ננסה לא לחזור על דברים שנאמרו. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> כל שינוי שהמנהל עושה הוא מעדכן במערכת ואז עוד פעם תהליך אישור שמתחיל מחדש והקפאת התוכנית. << אורח >> אבישי רות: << אורח >> משרד החינוך ונציגיו, יושבים מולכם פה השותפים שלכם. אתם הקמתם את מכרז גפ"ן בטענה מאוד ברורה. החוק להקמת מכרז גפ"ן מדבר על העובדה שאתם פונים אל הציבור ולבוא ולהציע תכנים ולהעשיר את התכנים של תלמידי מדינת ישראל. אתם לא מאפשרים לנו לעשות את זה. תנו לנו לתת חינוך איכותי וטוב לילדים. זה מה שאנחנו מבקשים. מבקשים מידתיות, מבקשים דברים כאלו. יש דברים בתוך המכרז הזה שעדיין לא מאפשרים להתקיים בצורה תקינה, והיה לנו על זה דיונים גם עם החשב הכללי לגבי כל מה שקשור לרכש טובין שעדיין לא אפשרי בתוך המכרז הזה, אז חייב לתת פתרון לדבר הזה. לפני שנה הייתה פה ועדה. זה עלה. כלום מהדבר הזה לא התקיים עדיין בתוך הדבר הזה. התפעול של המשרד, נראה שיש המון התעסקות. את האמת, תמיד גם אפשר לראות ולהגיד את זה לטובה לגביכם שבאמת ברמה של תפעול אתם מתפעלים ברמה מאוד גבוהה, אבל בפועל התוצאה הסופית ברמת מתן החינוך, מתן המענה לילדים שבסוף הם משתמשי הקצה, ואני מצטער, המנהלים הם לא משתמשי הקצה. גם לא אנחנו. הילדים צריכים לקבל פה חינוך איכותי ואנחנו לא רואים נתונים שהחינוך בישראל נמצא במגמת שיפור. להיפך, אנחנו רואים נתונים הפוכים. עם כל הכבוד לכל מה שקורה לצורך העניין עם המהלך שעשיתם כרגע עם ה-STEM שהוא מהלך נפלא ומעולה, הוא קרה רק בעקבות זה שירדנו באמת למקום אחרון ב- OECDבתחומי ה-STEM. היינו צריכים להגיע לנקודה הזאת כדי להתעורר על עניין ה- STEM במקום לפתוח אותו הרבה לפני. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבישי, תתכנס לסיום. << אורח >> אבישי רות: << אורח >> בקרים שמגיעים לתוך שטח בית הספר ללא תיאום עם מנהלי בתי הספר והם דורשים להיכנס לתוך סשנים טיפוליים, דורשים להיכנס לתוך דברים כאלו שהם באמת לא מתאימים, בסיטואציות האלה באמת צריך לשים גבול. משתמש הקצה הוא הילד ולכן בסשן טיפוליים לא נכנסים בקרים. לא יתכן. לא נהרוס סשן טיפולי. לא נהרוס שיחה, תוכן על מיניות למתבגרים, ונכניס לתוך הכיתה הזאת כשעושים להם שיעור לבנים, בקרית אישה לתוך השיעור והרסת לילדים האלו את המפגש, אולי אחד מתוך ארבעה שהם יקבלו בתוך השנה בנושא מיניות בהתבגרות. (היו"ר עדי עזוז) << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא דיברנו על מסכת ההשפלה שאותו מפעיל צריך ללכת ולהביא תעודת זהות ולהזדהות עם תעודת זהות מול הבקר כשהתלמידים נמצאים לידו. << אורח >> אבישי רות: << אורח >> ואף אחד לא משלם לו על הזמן שהוא צריך לשבת עם הבקר בסוף הדבר הזה, ולהציג לו את הדבר הזה. אני את המדריכים שלי משחרר הביתה. אני באמת מאמין שבצד השני יושבים אנשים שבסופו של דבר שולחים את הילדים שלהם לבתי ספר, והמטרה שלהם היא באמת אותה מטרה שאנחנו נמצאים ויושבים פה. יושבים פה בשביל באמת לעשות את זה בצורה הטובה ביותר. אני מבין שיש צורך בביורוקרטיה, יש צורך בבקרה. יש המון אנשים שיושבים עליכם מעל הראש, אבל יש פה מנהלים שיודעים לעשות אחלה עבודה. אם אתם נותנים למנהלי בתי הספר לנהל אחריות על כל כך הרבה ילדים בתקציבים כאלו גדולים, הם באמת לא צריכים שישלחו אליהם בקר כדי לוודא שהם עושים את הבקרה שלהם בצורה הטובה ביותר. אם אתם מרגישים שכן, תבואו אל המנהלים, לא אל אנשי השטח שעושים את הדבר הזה. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> תודה רבה, אדוני. דור, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי אלימות מינית. << אורח >> דור אילון: << אורח >> תודה רבה. אני רוצה להצטרף לדברים שאבישי אמר. אנחנו מרכזי הסיוע, תשעה מרכזים ברחבי הארץ. אנחנו בעצם ספק בגפ"ן, מעבירים סדנאות בכל רחבי הארץ בחינוך למיניות בריאה. הדברים שאבישי פה אמר, אני רוצה ממש לחזק אותם. המתי מעט, ארבעה המפגשים האלה בשנה שכבר נערים ונערות מקבלים, עד שמצליח להתקיים איזה שהוא מפגש, כשמגיע בקר ונכנס זה פשוט מפר את המרחב הבטוח של הילדים והילדות. זה פוגע בכל המרקם של הסדנה. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> אני בעברי התנדבתי במרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית במחלקת חינוך. מכירה היטב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יכול לבקר אבל לא להיכנס פנימה. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> נכון. << אורח >> דור אילון: << אורח >> אז את מכירה מקרוב איך זה מרגיש כשבקר נכנס אולי לסדנה, או כל אדם אחר מפריע למהלך התקין. אני רק רוצה להגיד שהסדנאות שלנו הן לא סדנאות טיפוליות, הן סדנאות חינוכיות. גם בהקשר לחינוכי שהוא לא טיפולי, זה פוגע במהלך העדין של הסדנה. אולי יכולה להיות איזו שהיא הנחיה לעדכן מבעוד מועד שהולך להיכנס בקרה, ואפילו שזה לא יהיה איזה מן ביקורת פתע כזאת שפוגעת וממש מפרה את האיזון. אולי איזה משהו באמת כדי שיהיה שיתוף פעולה מיטיב עם הבקרה. בסוף כמו שאמרו כולם, הבקרה היא חשובה אבל צריך להבין איך עושים אותה נכון. תודה. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> מצוין. תודה. גיל מוסקוביץ, מנכ"ל ארגון "מנהיגים". << אורח >> גיל מוסקוביץ: << אורח >> גיל מוסקוביץ, מנכ"ל "מנהיגים", ארגון מנהלי בתי הספר. זה ארגון של כ-2,000 מנהלות ומנהלים בכל רחבי הארץ, כל המגזרים, כל הזרמים, כל הסוגים בחינוך היסודי והעל-יסודי הרגיל והמיוחד, מייצג היום בדיון את מנהלי בתי הספר. קודם כל אני רוצה להגיד שנמצאים פה אנשים יקרים מאוד, ומבחינתי אי אפשר לקיים את מערכת החינוך בלעדיכם, ספקי הגפ"ן. זה ברור לגמרי שאנחנו כולנו זקוקים לכם. יש פה יחסים הדדיים ואנחנו צריכים שאתם תוכלו לפעול, וכמו שגם נאמר פה מצוין, להתרכז בעיקר. אנחנו כאילו הנפגעים של המעגל השני של זה, אבל ברור לגמרי שברגע שמדברים על גמישות ניהולית ומחסלים את כל היכולת שלה להתקיים בצד אחד של המשוואה, היא גם לא מתקיימת בצד השני של המשוואה. אנחנו בתחושה שיש פה מקרה קלאסי של הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות, כי יש פה באמת כוונות טובות לייצר גמישות במערכת. זה הרי הסיבה המקורית לגפ"ן. אין לי האשמה כלפי אף בן אדם ספציפי, אבל יכול להיות שמשהו בתרבות הארגונית של המשרד הזה פשוט חזק ממנו. הרעיון הזה של לתת גמישות לשטח, פשוט יכול להיות שגדול על משרד החינוך. גם כשהוא כבר מחליט להקצות מיליארד, הוא חייב לשלוט. אגב, זה גם נאמר פה, בכל שקל. << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> חשוב שתהיה להם שליטה בכל שקל. << אורח >> גיל מוסקוביץ: << אורח >> זאת שאלה מעניינית כי אם נתתם למנהלי בתי הספר את המפתחות לנהל את בתי הספר ואתם סומכים עליהם כמנכ"לים של מערכות גדולות מאוד, של מאות, של אלפי תלמידים, של קהילות שלמות, ואתם מתעסקים איתם ברמות דיווח כאלה של רמת השקל - - - << דובר >> היו"ר עדי עזוז: << דובר >> זה כאילו עוד איזו שהיא אכסניה שממנה אפשר. << אורח >> גיל מוסקוביץ: << אורח >> מדובר על אנשים עם שיקול דעת שמנהיגים קהילות, וברור לגמרי שהם מנהלים כספי ציבור וצריך לבקר אותם. יש דרך לבקר ואפשר גם לבדוק ולבקר בדיעבד. יש המון דרכים לעשות את הדבר הזה. אני אגע בכמה נקודות שהן אולי קצת מרחיבות את המבט, כי נאמר פה המון בהקשר של כל עולם הבקרה של הספקים עצמם. (היו"ר צבי ידידיה סוכות) << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יכול להיות שהתייחסת לזה ברגע שהייתי בחוץ. אני כן אשמח שתתייחס גם לאירוע הזה של הפיקוח על המנהלים בהיבט של לבקש את היעדר עבירות מין. << אורח >> גיל מוסקוביץ: << אורח >> זה מובן מאליו. יש חוזר מנכ"ל בנושא הזה. המנהלים מפקחים על הדבר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש על זה בקרה? << אורח >> גיל מוסקוביץ: << אורח >> משרד החינוך מוזמן לעשות בקרה על המנהלים בנושא הזה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אין היום בקרה על המנהלים בנושא של היעדר - - - << אורח >> גיל מוסקוביץ: << אורח >> חברת הכנסת עזוז, איזו מין בקרה את מצפה על המנהלים? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא קשור לספקים. << אורח >> גיל מוסקוביץ: << אורח >> אני יודע. אם המנהלים מצופים לבדוק כל אדם שבא במגע עם התלמידים שאין לו עבר של פגיעות מיניות, אז זה מה שהמנהלים עושים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא כולם עושים את זה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק מה שמצופה. << אורח >> גיל מוסקוביץ: << אורח >> יש 5,500 מנהלי בתי ספר בישראל. חלקם טועים. חלקם הקטן לא ראויים בכלל לתפקידם. רובם מנהלים מצוינים שטוב מאוד שנבחרו במכרז ונכנסו לתפקיד. אני לא יכול להגן על טעות שכל מנהל עושה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא הבנת את השאלה. השאלה היא האם למיטב ידיעתך יש בקרה על העניין הזה שאתם צריכים - - -? << אורח >> גיל מוסקוביץ: << אורח >> לא שידועה לי, אבל מן הסתם אם תהיה תלונה, אז היא תשתרשר אל המנהל ואם יתברר שהמנהל לא בדק - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> היו"ר שואל שאלה נכונה כי בפועל היום אין על זה בקרה. יש אקסטרה בקרה על המון דברים, אבל משרד החינוך באמת לא עושה בקרה על מה שבעיניי חשוב, שנכנסים לבית הספר של הילדים שלנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסוף כשהשומר בשער מכניס אדם, יש נהלים ויש חוזר מנכ"ל את מי הוא יכול להכניס ואת מי הוא לא יכול להכניס. << אורח >> גיל מוסקוביץ: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> השאלה היא האם יש בקרה של משרד החינוך על הדבר הזה? << אורח >> גיל מוסקוביץ: << אורח >> אפשר לבדוק את זה עם משרד החינוך. לדעתי זו לא אותה יחידת בקרה בכלל. שימו לב לעוד מהלכים שהחריפו ולקחו אחורה את כל הנושא של הגמישות. בחודשים האחרונים הוחרף מאוד הדרישה ממנהלי בתי ספר בסיסמאות. יש רק למנהל סיסמה. רק הוא זה שרשאי לאשר את כל התיקונים בגפ"ן, במקום להגיד לו, רגע, אתה מנכ"ל של מערכת, יש לך צוות ניהולי, נתת לאנשים תחומים שהם מפקחים עליהם, שהם מזמינים דרכם תוכניות, בוא ניתן לך להאציל סמכויות. לא. הכול עובר דרכו עם אישורים כפולים. באמצע היום מוציאים אותו מישיבות ל-SMS. יש פה משהו דרקוני לחלוטין. אתם סומכים על מנהלי בתי הספר? תנו להם את ההרשאות לתת לאנשים הרלוונטיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גמישות. << אורח >> גיל מוסקוביץ: << אורח >> כן, זאת גמישות. אתם הופכים אותם לעבריינים. אין להם שום דרך לעשות את זה. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> הם משלמים לספקים חיצוניים שיעשו את זה בשבילם. הזיה. כסף שאמור להגיע לתלמידים הולך לספק חיצוני שבא לסדר למנהל את תוכנית הגפ"ן. << אורח >> גיל מוסקוביץ: << אורח >> עוד היבט בגמישות. משרד החינוך קבע יעדים שאנחנו שלמים איתם, שנוגעים בזהות יהודית, בחברה משותפת, ב-STEM. יש מערך שלם של יעדים שמשרד החינוך עצמו קבע. לא כופרים ביעדים האלה בכלל. המשרד מגביל ויוצר סל מאוד מוגבל של תוכניות, ואז אתה מוצא את עצמך במצב של לשלוח תלמידים לתוכנית רחפנים או לתוכניות שכל בן אדם שמבין מה זה STEM, מבין שהן קולעות בול בפוני לרעיון של STEM, אבל הן לא מוכרות לעניין הזה, ואז יש פה בזבוז כספים. פוגע בגמישות. יש כאן מהלך שהוא כאמור כמו שאמרתי קודם, הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות. יש פה באמת הרבה כוונות טובות אבל בסוף המון מתפספס בדרך. צריך להבין שהתהליך הלוקה שראינו כאן יוצר התייקרות של כל המערכת הזאת, יוצר גריסה של כל הספקים הקטנים. עוד פגיעה בגמישות הניהולית זה שיש לפעמים ספקים שהולכים עם בית ספר 20 שנה, 15 שנה והם הכי מדויקים והכי מתאימים לבית הספר הזה, אבל בגלל שזה ספק יחיד, עוסק פטור שלא מסוגל לעמוד בדבר הזה, אנחנו מאבדים אותם ואז פגעת בגמישות הניהולית. אני רוצה לסיכום להגיד, אנחנו כל הזמן מרגישים שיש פה איזה תגובתיות. אנחנו מזמינים אתכם. אנחנו מייצגים אלפי מנהלים מכל המגזרים, מכל הזרמים ביסודי, בעל-יסודי. אפשר להיפגש איתנו. אנחנו זמינים לזה. במקום לתקן אחר כך את כל הבעיות, דברו איתנו. אנחנו מנהיגי השטח. אנחנו יודעים איך זה עובד. אנחנו לא מנסים להתנער מבקרה. אנחנו רוצים שהדברים האלה יעבדו טוב ויגדילו את האוטונומיה הניהולית, את הגמישות הניהולית. בסוף אני מסכים עם כל מה שנאמר פה קודם. יעד הקצה שלנו זה התלמידים והאיכות של החינוך שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> כבוד היו"ר, אני מהשלטון האזורי והמקומי. אמרו פה דברים על השלטון המקומי והאזורי ואני מבקשת לענות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בדקה. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> לירון כרמלי, אני מנהלת אגף חינוך במרכז השלטון האזורי. אני מייצגת פה גם את השלטון המקומי. אני באתי לשמוע ולראות באמת איך מתקדמים, כי בסופו של דבר מערכת הגפ"ן נבנתה בשותפות של משרד החינוך עם השלטון המקומי והאזורי. נאמרו פה דברים שזה כפה על זה או זה כפה על זה ומי שרצה גמישות זה המשרד. מי שרצה את הגמישות זה הרשויות המקומיות יחד ובשיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך. לדעתי אחת התוכניות הטובות ביותר שמהיום הראשון בכלל התחיל כל המהלך הזה. יש פה שותפות, אני רוצה להגיד שבועית ואני יכולה להגיד שבועית, של תיקון, של בקרה, של מעקב ושל שינויים. כשאנחנו אומרים שאין גמישות, אני מבינה שיש עוד דרך. כולנו פה מבינים. בואו נזכור מה היה לפני כמה שנים. לא היה כלום. מנהל בית ספר היה מקבל תוכנית, משהו מאוד מוגדר. היו כמה אפשריות. היום למנהל בית ספר יש גמישות ניהולית. עם הגמישות הזאת יש זכויות ויש חובות. הזכויות באמת לבחור את התוכניות. כשאנחנו אומרים בשלטון המקומי או בשלטון האזורי שאנחנו מעכבים או לא מעכבים, קודם כל אם מעכבים אפשר לבדוק את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המנהלים חסרי אונים. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> המנהלים הם לא חסרי אונים. בואו גם ניתן להם קרדיט. יש מנהלים מאוד חזקים. הכסף שמגיע ממשרד החינוך, כמו שהוא מגיע, הוא מגיע גם מהרשויות, זאת אומרת כסף של הגפ"ן זה לא רק משרד החינוך. גם הרשות שמה מצ'ינג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא משנה. יש פה מנהל, הזמין תוכנית. ספק רוצה לבצע. שיבצע. נגמר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה הוא צריך לחכות לאישורים שלושה חודשים? אני אתן לך שמות של בתי ספר. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> היא פותחת עכשיו עוד דלת שבעצם באה לדבר על זה שהרשות מעכבת גם כספים לספקים. זה גם חשוב. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> לא. אני אשמח להשלים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לירון, הטענה הייתה שיש צוואר בקבוק ברשויות המקומיות. מה תשובתך לטענה? << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> יש פה כסף גם של משרד החינוך וגם של הרשויות המקומיות. כמו שהמשרד נדרש לבדוק כי זה כספי ציבור, כך גם הרשויות המקומיות נדרשות לבדוק את הכסף שהן שמות, ולכן יש תהליך. זה לא חותמת גומי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> אני אענה על כמה דברים כלליים ואז אביגור ומשה ימשיכו. כמובן אני קשובה ושומעת את כל מה שעלה פה. חלק מהאנשים, אני גם את השמות מכירה באופן אישי והם באמת מלווים אותנו מתחילת המאגר, אבל שוב פעם אני אגיד, יש פה את נקודת מבט של המשרד ונקודת מבט של ספק שהוא נותן שירותים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שמעת את הפערים. בואי תתייחסי לפערים. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> נכון, שמעתי את הפערים ואני אתייחס אליהם בצורה נקודתית. קודם כל לפני הפערים, יושב-ראש הוועדה, אני אתייחס דווקא לשני רעיונות טובים שעלו פה ואני לגמרי לוקחת אותם. רעיון אחד זה באמת להעמיק את הבקרה על היעדר עבירות מין ולראות איך אפשר להכניס אותו אולי גם למסגרת הבקרות שלנו. זה רעיון מאוד טוב ואפשר בהחלט לקדם את זה. עוד רעיון טוב שמישהי פה אמרה, בתוך מכתב הבקרה שיוצא לעשות איזה שהוא לחצן או משהו ידידותי יותר כדי לשלוח ערעור. זה לגמרי רעיון טוב ולגמרי ישים. אנחנו לגמרי נקדם את זה. אני רוצה להתייחס לכמה דברים חשובים. קודם כל משרד החינוך בשבטו כמשרד החינוך, לא בשבטו כמשרד התעסוקה, לכן כשאנחנו מוציאים מכרז המטרה שלנו היא שונה לחלוטין. המטרה שלנו היא לא לספק פרנסה. המטרה שלנו היא להביא לחינוך טוב יותר. נשים את זה עוד פעם על השולחן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תתייחסי לפערים. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> לגבי הפערים, נאמרו פה כל מיני דברים על מקרה קיצון שמישהו הגיע אליו ובית ספר ביטל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני ברשותך אחזור על דברים שלפחות אני רשמתי. המערכת הטכנולוגית שלפעמים לא עובדת, מה אמור לעשות ספק? << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> המערכת הטכנולוגית, כשהיא לא עובדת וספק מתעד את זה, דבר ראשון הוא נדרש לפנות למוקד הסיוע הייעודי שיש לספקי הגפ"ן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בהקשר לזה, לילך, אני ממש מבקשת התייחסותך. איך פונים בסיטואציה כזו? קיבלנו קנס אני וצוות. שלחתי מייל. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> את יכולה לשלוח לי גם מייל באופן אישי ואני אבדוק אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה צריך באופן אישי, לילך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המערכת מראה שהעדכון נעשה בתאריך מאוחר יותר, מה שלא נעשה, כי אם יסתכלו על הדוחות שלי ושל ספקים אחרים, הם נעשו בתחילת שנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבר'ה, עלתה פה הצעה מצוינת לפנות באופן אישי, אז נפנה באופן אישי. זה מצוין. זה מה שרצינו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> על כל משפט שהיא תגיד אני בטוח שיהיה פה לכולם הרבה הערות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה אנחנו אמורים לעשות אם המערכת אומרת אחד ואנחנו אומרים משהו אחר? איזה הוכחה יש לנו? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה את אמורה לעשות? מה שאני מצפה מתלמידים בכיתה, קודם כל לחכות בסבלנות, לצורך העניין, ובסוף להגיב כשיגיע תורם. היות שהיום לא יגיע תורך לצערי, אז בדיון הבא אנחנו ניתן לך לדבר. אנחנו נרשום את מי שלא הספיק לדבר היום. בדיון הבא הוא ידבר ראשון. עכשיו בבקשה להקשיב לה. גם אם לא אוהבים את מה שהיא אומרת, זה התשובה. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> אוקיי, אז קודם כל כמובן לתעד, וגם במוקד הדיווח אחרי זה כשיש איזה שהוא צילום מסך או משהו. זה בהחלט נלקח בחשבון גם באגף בקרה שעונה. לגבי הנושא של 60 הדקות. כל ההליך המכרזי שלנו הוא מחירי מקסימום, משמע גם 60 הדקות זה מקסימום ואפשר לדווח. אפשר גם לדווח פחות. אם לא עשיתם 60 דקות אפשר לדווח פחות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואחר כך מחזירים כסף. יש בקשה להחזיר כספים בהמשך השנה. זה מה שיקרה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אפשר מראש לדווח פחות מ-60 דקות? << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> בוודאי שאפשר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא הבנתי עד היום איך מדווחים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו נעשה דיון מעקב ואתם תשמעו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא אומרת דברים שהם לא הגיוניים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אדוני, אני אמרתי מראש שהיא תגיד דברים שיעצבנו אתכם כנראה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני צפוי לקנס עכשיו על כל השנה אחורה כי דיווחתי אמיתי כי אני אמיתי, ולא מדווח 60 דקות כי הפסקה לא נחשבת כחלק משיעור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תראה לי קנס כזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עדיין לא יצאו קנסות כאלה, אבל הם יצאו. אנחנו רואים את המדיניות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> חבר'ה, אי אפשר לנהל ככה דיון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה שיקרה עכשיו זה שבמקום לשמוע את התשובות אנחנו נסיים את הדיון. חבל. בואו נשמע את התשובות. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> זה לגבי 60 הדקות. אפשר כמו שגם מנהל אגף בקרה אמר פה, לדווח גם לפי דקות. אנחנו מעודדים שאם לא נעשתה פעילות, ידווחו על פחות. זה בהחלט כספים שיישארו אצל המנהל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא לענות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לילך, את יכולה לחדד איך לרשום את זה נכון? לא הבנתי עד עכשיו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> גבירתי, אני אומר בפעם האחרונה. נשארו לנו שלוש דקות. מי שיפריע, גם בדיון הבא לא ידבר. תודה. מי שלא דיבר עכשיו, בדיון הבא ידבר ראשון. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> לגבי אישורי רשות, יושב-ראש הוועדה, מאוד חשוב לי גם שתכיר. מנהלי בתי הספר עם כל מה שנאמר פה, גם אני קמה בבוקר כדי לתת שירות. לכולנו יש פה ילדים שהם תלמידים. לקוחות הקצה, מנהלי בתי ספר, אנחנו עושים הכול כדי שהם יקבלו את מה שנדרש ועדיין יש פה איזה שהוא מערך של חובות. גם מנהל בית ספר הוא לא גוף עצמאי. נאמר פה איזה שהוא פייק ורגע נסדר אותו. הכספים של הגפ"ן לא מגיעים באמצעות הרשות. לכל מנהל בית ספר יש חשבון בנק ייעודי ולשם מגיעים הכספים. הרשות המקומית היא לא עוד שחקן זוטר בכל האירוע הזה. היא שחקן מהותי. בתי הספר כפופים גם לרשות המקומית ובוודאי שלא נאשר שום פעילות ללא אישור של פיקוח ורשות מקומית. אלה הם תנאי הגפ"ן, ושום ספק לא רשאי להתחיל לעבוד לפני שיש לזה - - - . עוד אירוע. לגבי התוכניות שנאמר פה, דווקא תוכניות של מיניות, אנחנו בוודאי נרצה שבקרים שלנו, בטח בבקרה פדגוגית יכנסו ויבדקו מה נאמר. אנחנו מתמודדים עם לא מעט אירועים בתחום הזה על דברים שבטח לא היינו רוצים שיקרו. אני ממש אקצר. בוודאי אחרי זה נוכל לענות על כל שאלה לגופה. שני דברים אחרונים. דבר אחד במהות. זה גמישות אבל לא הפקרות. אנחנו בהחלט נותנים גמישות אבל יש לנו מערך של גבולות שבתוכו משחקים בתוך המגרש הזה. בהיבט של הדיווחים, בשבוע הבא, הספקים פה יקבלו על זה גם הודעה מאיתנו, היושב-ראש, שהם מוזמנים לוובינר ייעודי בנושא הדיווחים. אנחנו נציג לכם את המסכים החדשים. האינטרס שלי באופן אישי, אני יודעת גם של המשרד, שיהיו אפס בקשות לפיצוי מוסכם, אבל כמו שאמר פה גם אביגדור, אנחנו הולכים על המהלך הזה בכל הכוח. אנחנו נעמיק את הבקרה. אנחנו לא מתנצלים עליה. זו החובה שלנו. זו האחריות שלנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. אנחנו פשוט חייבים לסיים. משפט לסיום לכל אחד. << אורח >> ליאת פישל: << אורח >> אני מבקשת שעד שהדברים יתיישרו פה בדיון הבא, כל הקנסות של ה-5,000 וה-10,000 שקלים שהם לא מידתיים בעליל, להקפיא אותם עד לבחינה מחדש. אחר כך תחליטו. זה לא קנס מידתי. אנחנו לא צריכים להיות חרדים. לילך, לא ביטול, הקפאה עד להודעה חדשה. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> אני כמובן מעריכה את כולם, אבל סביב השולחן הזה בהיקף כספי, מדובר רק על מי שיושב פה, אנחנו מדברים פה על היקף של מיליונים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברוך השם. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> ברוך השם, ולכן 5,000 שקל זה קנס סביר. << אורח >> ליאת פישל: << אורח >> לילך, זה לא מידתי. על מה, על טעות בשורה? המיליונים לא נכנסים אלינו לכיס. << אורח >> אביגדור דנן: << אורח >> רק נעשה סדר. קודם כל אנחנו משרד ממשלתי. אנחנו כפופים לבקרה, ביקורת. הוצגה כאן איזו שהיא תמונה כאילו אנחנו רשאים לקבוע כל פיצוי מוסכם ואנחנו יכולים אפילו לקבוע דברים הזויים, אז אני אומר את זה במפורש. אסור לנו לעשות את זה. זה לא התפקיד שלנו. אנחנו נעשה רק דברים ענייניים, מקצועיים. אם טעינו, נתקן. כרגע אנחנו נמצאים במצב שדווקא מספר מכתבי פיצוי מוסכם שבסופו של דבר הגיעו למצב של מימוש, הוא מועט, הוא בטל בשישים ביחס למה שהתכוונו להוציא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלפי הפניות. אנשים חרדים לפתוח את המייל בבוקר, אם הם יקבלו קנס או לא. אתה מדבר על ה-70. מה עם אלפי ההתראות? << אורח >> אביגדור דנן: << אורח >> אני רוצה לעזור לכם. אתם לא מקשיבים. אמרתי כאן לנציג שלכם. אם אתם לא יודעים על מה קונסים אתכם, אתם לא משלמים. אם יש לכם טענה שנפלה טעות בהחלטה של משרד החינוך, אתם מפנים את תשומת ליבנו. אם אתם לא מקבלים תשובה מהיחידות המקצועיות, אני מזכיר לכם, זה מכרז. ועדת המכרזים מנהלת את כל התהליך כאן, ואם ועדת המכרזים לא עושה את העבודה, אתם גם רשאים להגיש עתירה, ודרך אגב חלקכם הגישו. << אורח >> ליאת פישל: << אורח >> הקנס הספציפי הזה, אין לי תיעוד. עכשיו אני מתעדת כי הבנתי שאני צריכה לתעד. << אורח >> רועי טורבינר: << אורח >> אני רוצה רק להגיד דבר אחד. המערכת הכושלת הזאת ביום רביעי האחרון נתנה לנו את הדוגמה הכי יפה שיש. ביום רביעי הייתה תקלה במערכת. כל הערב לא הייתה מערכת. אני שלחתי מייל למענים, בקשה מה אני צריך לעשות, אפילו לתעד את זה שיהיה תיעוד שאני לא יכול לדווח. התשובה שקיבלתי למוחרת ב-11:00 הייתה, אין שום תקלה. באותו זמן נשלח מייל לספק אחר שהתקלה הייתה אך ורק במערכת הדיווחים ולא במה שהוא התלונן, זאת אומרת שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל, וכשיש תקלות שאחר כך אנחנו מקבלים עליהן קנסות או לא מקבלים קנסות אבל לא ישנים בלילה, כי אם אנחנו נקבל את הקנס הזה אנחנו נאכל אותה, זה לא תקין. << אורח >> אבישי רות: << אורח >> דרך אגב, בשנה שעברה היו גם קנסות של למעלה מ-20,000 שקלים << אורח >> אביגדור דנן: << אורח >> אבישי, היינו גם בבית משפט על ספק ששילם 230,000 שקל, ותאמין לי שהוא הגיש עתירה ובסוף - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה היה סכום העסקה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אומר פה בצורה הכי ברורה שיש. מי שיפריע מעכשיו, בדיון הבא לא יוציא מילה, ואם הוא יוציא, אני אוציא אותו החוצה. אי אפשר לנהל ככה דיון. כן. << אורח >> נורה: << אורח >> שלום, שמי נורה, באתי בשם של אבא שלי שהוא ספק בגפ"ן, כי גם אם הוא יבוא, הוא לא מבין עברית. המכרזים שמשרד החינוך עושה הם בעברית בשפה ממש לא ברורה. יש קושי גם למלא את המכרז למכרז שהוא גם מיועד למגזר הערבי. בתי ספר ערבים גם מקבלים פחות פעילויות, אם אתם רוצים להשוות את זה למגזר היהודי, כי הסיסטם הוא כולו בעברית. אני רוצה גם להגיד שאנחנו קיבלנו קנס של 30,000 שקל. פנינו למשרד החינוך כי רצינו לערער על זה. קיבלנו תשובה שאין ערעור ובסוף אמרו לנו, או שתשלמו את הכסף או שנוציא אתכם מהגפ"ן, אז עבודה של שנה או חצי שנה שלמה אנחנו עשינו אותה בחינם. שילמנו לעובדים מהכסף האישי של המשפחה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש סיכוי שתבדקו את זה בצורה פרטנית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא פרטני. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הגעת לכאן, הם שמעו אותך. את גם תפני אליהם אחרי זה. הם יטפלו בזה בצורה ישירה. תודה רבה. כן, תציג את עצמך לפרוטוקול. << אורח >> משה טשנדי: << אורח >> אני משה טשנדי, מנהל אגף בקרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה חתום על כל הקנסות, מה שנקרא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אדוני, אתה זוכר מה אמרנו מקודם לגבי הפרעות? באמת לא יהיו פה הפרעות עכשיו. << אורח >> משה טשנדי: << אורח >> חבר'ה, תנו לי לדבר. העליתם פה הרבה מאוד דברים. אני רשמתי. אני יכול לדבר על הדברים האלה שעתיים אבל אני אנסה בקצרה כי נאמרו פה גם דברים פשוט לא נכונים. אנחנו גם רואים דברים מהצד ההפוך כמו שמציגים לי פה ספקים צדיקים. אני מקבל ואני רואה ספקים במיליונים. שלחנו אליהם ל-40 פעילויות, ל-50 פעילויות ולא התרחשו. אני רוצה להתייחס למה שהעלו חברי הכנסת שהם כבר לא פה. לבקרים יש מגוון של הכשרות. חלקם גם מנהלי בתי ספר לשעבר, ככה שהם יכולים לראות וגם לחוות את דעתם על הפעילות כשהם ירצו. לגבי היעדר עבירות מין, זה לא קשור בכלל לפגישה הזאת ספציפית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה היה בנושא. << אורח >> משה טשנדי: << אורח >> אגף בקרה ובכלל גם המינהל שלנו, בקרה, שבתוכו יש אגף בקרה ואגף אכיפה, עושים ועשינו. אנחנו עושים בקרות על כלל משרד החינוך. זה היקף פעילות עצום ואנחנו עושים עשרות אלפי אם לא מאות אלפי בקרות בשנה. זה על פי תוכנית עבודה. אנחנו פעם בודקים את זה, פעם בודקים את זה לפי העדיפות של המשרד. יש לנו בקרות מוסדיות מול מנהלי בתי הספר. הגפ"ן, בתחילתו הייתה בקרה בבית ספר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מסתבר שזה לא קשור רק לגפ"ן, כי ברגע שמנהל בית ספר נותן לאנשים להיכנס בלי לבדוק מי הם, כנראה זה לא רק הגפ"ן. << אורח >> משה טשנדי: << אורח >> נכון. בדקנו עבירות מין של כל הספקים, לא רק בגפ"ן. גם מכונאים שמגיעים ועוד הרבה בעלי תפקידים. היינו יושבים מולו לבדוק עבירות מין. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אחרי ששמעת את התלונות, אנחנו מצפים שתגבירו את הדבר הזה. << אורח >> משה טשנדי: << אורח >> יש גם על זה בקרה ויש גם אכיפה שהיא אכיפה על ידי ממסדי נתונים שמגישים אנשים ואנחנו בודקים אותם. יש כל מיני סוגים של בקרה ואכיפה לא רק בגפ"ן, לא רק מה שהספקים פה רואים. זה לא הדברים היחידים שהם קיימים. האכיפה היא באמת על קצה המזלג. למרות מה שנאמר פה אנחנו עובדים בהטמעה מאוד רכה. שנה שעברה על יותר מ-20 התראות ששלחנו, שלחנו פיצוי מוסכם אחד, למה? כדי להרגיל את הספקים. שלחנו אלפי התראות וזה לפנים משורת הדין. לא היינו חייבים בכלל לשלוח את ההתראות האלה. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> זה לא מדויק. יש חוק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ישי, לא להפריע. << אורח >> משה טשנדי: << אורח >> לפי הסנקציות של המכרז אפשר לתת קנס בליקויים מסוימים כבר מהקנס הראשון, ואנחנו לא נתנו קנס מהקנס הראשון כי הלכנו על ההטמעה הרכה. שלחנו התראות לפנים משורת הדין, לא לפנים משורת הדין. עזבו את הנושא הזה. שלחנו התראות כדי להטמיע את זה רך. נתנו מספר מאוד מסוים של פיצוי מוסכם. יש לנו המון ערעורים שאנחנו מטפלים בהם. הספקים פונים למענים. אני רוצה גם להתייחס לתשובות הלקוניות. 80% מהספקים אומרים את אותו דבר, לכן יש תשובה מובנית לספק שאומר, לא ידעתי, מה הכללים? בגלל זה הרבה מקבלים תשובות לקוניות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש מישהו אנושי שעובר על כל דבר? << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> בוודאי. << אורח >> משה טשנדי: << אורח >> יותר מזה. הערעורים מגיעים אלינו מכל מיני גורמים – מהגורמים המשפטיים, מלשכת המנכ"ל, מפניות הציבור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה זמן מענה לערעור? << אורח >> משה טשנדי: << אורח >> יש ספקים שענינו להם ארבע פעמים על הערעור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פה אחד שלא ענו לו כבר שבועיים, אז איך זה עובד? שבועיים אני מחכה לתשובה על מה הדוח. << אורח >> משה טשנדי: << אורח >> אני לא יכול להתייחס לדברים פרטניים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> באמת בחצי דקה. אנחנו ממש חייבים להתחיל את הדיון הבא. << אורח >> משה טשנדי: << אורח >> עצם האכיפה הרכה שלנו מראה שאנחנו לא רוצים שספקים יכשלו. כשאנחנו שולחים את הקנסות אנחנו הולכים על הספקים שאנחנו רואים אצלנו אינדיקציות. יש ספקים שיש להם מאות ליקויים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נכון. << אורח >> משה טשנדי: << אורח >> לא את. יש ספקים כאלה. << אורח >> ישי ארבל: << אורח >> זה רק מוכיח שחייב להיות בקרה בהליך של ערעור. << אורח >> משה טשנדי: << אורח >> דבר אחרון. אני רוצה להגיד שאנחנו רואים מאז שהתחילה הבקרה, עלייה דרמטית, ובזה אני צריך גם לציין לשבח את הספקים. מאז שהם ראו שיש התראות ושיש בקרה, אחוזי הדיווח עלו ב-1,300% וזה לא משהו שניתן לבטל. הבקרה התחילה מהליקויים הקשים והיא לאט-לאט הולכת לליקויים יותר קלים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חבר'ה, תודה רבה. תודה רבה, אדוני. << אורח >> ליאת פישל: << אורח >> בוא נסיים את זה רק עם ההקפאה של הקנסות עד לבירורים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אמרת את זה. << אורח >> ליאת פישל: << אורח >> גם לשקול את הסכומים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חבר'ה, אנחנו מסיימים. עלה כאן נושא שהוא בעיניי חשוב, מהותי, קריטי במערכת החינוך. יש כאן רפורמה שהייתה. יש כאן מערכת שבסוף האנשים שזה אתם, שאתם השותפים הכי גדולים של בתי הספר ושל משרד החינוך כדי להעביר תכנים, רוצים את זה. המדינה רוצה שזה יקרה, שמה על זה מיליארד שקל, ומטבעם של דברים, כשדברים מתחילים, לפעמים יש פערים. אנחנו שם ויש למידה. הדיון הזה התכנס בדיוק בשביל הדבר הזה, כדי לשמוע את הפערים, להעביר את זה אליהם. הם באו לפה והם אמרו את זה מראש ביושר. הם באו ואמרו, אנחנו באנו לשמוע, באנו להקשיב, באנו לראות מה אנחנו יכולים לשפר בידיעה שאנחנו לא יודעים הכול. אני יוצא מהדיון הזה אופטימי ואני אגיד לכם למה, כי אנחנו בעזרת השם נעביר את הרשימה של הדברים שעלו כאן למשרד החינוך. כמה זמן אתם צריכים בשביל לעבור על זה ולתת לנו תשובות? שבועיים-שלושה יספיקו? << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> כמה שתחליט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להקפיא את הקנסות. יוציאו אותי מהגפ"ן אם אני לא משלמת קנס. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו נעביר להם את הרשימה של כל הדברים שעלו כאן, ובתוך שבועיים נכנס את הוועדה שוב. נשמע את הפתרונות ואת המענים לפערים שעלו כאן. לגבי דברים שקיימים עכשיו, אני מציע שעכשיו תנצלו את חצי הדקה הזאת כדי להגיד להם מה הדרך להתקשר כדי לענות על הדברים שהם מיידיים, כי 10,000 שקל לשלם עד סוף החודש זה משהו שהוא בלתי אפשרי. << אורח >> לילך אפלטון: << אורח >> קודם כל כמובן הקנסות למי שניתן, אם זה לא באמצעות ערעור נדרש לשלם אותן, ואם יש למישהו ערעור על הבקשה לפיצוי מוסכם, הוא יכול להגיש לאותו מייל שקיבלתם, זה בקרת ספקי גפ"ן או למייל מענים. זה עובר ישירות לצוותי הבקרה והם ישיבו לכם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברשותך, אני מציע שניתן את הטלפון שלי. יעבירו אליי ואם יש דברים שלא מקבלים מענה, נעשה את זה מולכם. אנחנו לא מדברים על הרבה מקרים. יש בסך הכול מתחילת שנה 70 מקרים. אני מניח שמתוכם חלק כן קיבלו מענה. מי שלא, אני לוקח עליי. עם הצוות שלי אנחנו נטפל בזה. קחו את הטלפון שלי, מי שאחראי על זה. << אורח >> אלעד ארנסט: << אורח >> נאמר לנו פה על ידי היועץ המשפטי של המשרד שקנס שלא נאמר לנו לגביו על מה הוא קונס, לא לשלם. << אורח >> אביגדור דנן: << אורח >> אם יש לך ביד קנס שאתה לא יודע על מה אתה משלם, אל תשלם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוועדה לא מחליטה דברים על משרד החינוך. הוועדה היא מפקחת. אנחנו לא יכולים לתת להם הוראות. אנחנו מבקשים מהם בתוך שבועיים, ואני אומר עוד פעם, היות שכולם פה עם רצון טוב - - - << אורח >> ליאת פישל: << אורח >> כשותפים לדרך אני מבקשת, בואו נקפיא את זה, לילך, עד לשיקול דעת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבקשה שלך נשמעה. הם ישקלו את זה, יחליטו מה שהם רוצים. לא תקבלי תשובה עכשיו, אני כבר אומר לך, בסדר? << אורח >> ליאת פישל: << אורח >> בסדר גמור. לגיטימי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם כשבן אדם מגיש כבר ערעור, אז מקפיאים לו את הקנס? << אורח >> אביגדור דנן: << אורח >> לא. אנחנו מבטיחים לבדוק עניינית את הערעור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו לא מדברים על הרבה מקרים. אני מציע לכולם, כל מי שיש לו מקרה כזה, קחו את הטלפון של היועץ שלי. הוא יושב כאן. אנחנו נטפל בזה. אני באמת מודה לכל מי שהשתתף בדיון. אנחנו נעשה דיון בעוד שבועיים. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:48. << סיום >>