פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 189 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שני, ט"ו בשבט התשפ"ו (02 בפברואר 2026), שעה 10:37 סדר היום: << נושא >> היערכות שוק התעסוקה בנגב ובגליל למהפכת ה AI << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר חברי הכנסת: אלון שוסטר מוזמנים: אמיר רובין – מנהל אגף מדיניות, משרד הכלכלה והתעשייה דימי אפרצב – סמנכ"ל מנהלת תנופה לצפון, משרד האוצר חגי שניר – מנהל שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות וביטחון המזון ד"ר הדס שבתאי – ראש תחום תעשייה ומחקר, מנהלת תקומה משה יפרח – סמנכ"ל, שירות התעסוקה ד"ר גל זוהר – מנהל המחקר, שירות התעסוקה איתי לבנון – ראש אגף הון אנושי להייטק, רשות החדשנות המדע והטכנולוגיה מיכל אופיר – ממונה בכירה, תחום תרומה למידע, המועצה להשכלה גבוהה סיון נויפלד – סמנכ"לית פיתוח עסקי, איגוד ההייטק, התאחדות התעשיינים דודו כהן – ראש עיריית טירת הכרמל ליאור פנחס – מנהל תחום מדיניות וקשרי ממשל, תנוער אור לנגב ולגליל מיפרץ – שקופי קרב נדב טיבי – דובר שקופי קרב מיכה כ"ץ – הלום קרב, נציג הלומי קרב יוסי סורדי – נציג הלומי קרב שמעון אור – דודו של אבינתן אור פדוי השבי נכחו באמצעים מקוונים: בני ביטון – ראש עיריית דימונה מאיה גורדין – מנהלת אגף STEM מנהל חינוך טכנולוגי, משרד החינוך אנדרס גרסטנהבר – מנהל תחום תעסוקה והשכלה, מערך הדיגיטל הלאומי מנהלת הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> היערכות שוק התעסוקה בנגב ובגליל למהפכת ה AI << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל היום, ה-2 בפברואר 2026, ט"ו בשבט. זו גם יום ההולדת של הכנסת היום, אז נגיד מזל טוב. יש עוד מישהו שחוגג? נחגוג איתו. אני ביקשתי לקיים את הדיון הזה בעקבות הדוח של שירות התעסוקה שפורסם. היה פרסום בכלכליסט על זה שהדוח של שירות התעסוקה בצפון מגלה פערים גדולים בין יישובי קו הגבול והמרכז בנושא חשיפה לבינה מלאכותית ויכולת העבודה מרחוק. עכשיו, אנחנו נמצאים במשבר בצפון, מה שנקרא anyway אבל הסיפור הזה של הבינה המלאכותית שמאיים על כל שוק התעסוקה, ואני לא יודע כמה הערכות יש היום בשירות המדינה, אבל באופן כללי גם בשוק הפרטי, מדובר על מקצועות שמתחלפים, על הכשרות שנדרשות ומקצועות שייעלמו. צריך להבין מה ההערכות. אני ביקשתי ששירות התעסוקה יציגו לנו את הנתונים כדי שזה יהיה בסיס לדיון שאולי יפתח סדרה של דיונים בעניין. אז בבקשה, מי מציג? ד"ר גל זוהר. << אורח >> גל זוהר: << אורח >> בוקר טוב, תודה רבה על ההזמנה. אנחנו בשירות התעסוקה עורכים באופן תדיר ניתוח על דורשי העבודה שלנו ובכלל בהסתכלות רחבה, כדי לזהות את המוכנות לשוק העבודה המשתנה. הדגש שניסינו לעשות בדוח הנוכחי הוא להסתכל על מצב הצפון, בעיקר באזורים של 0-9 קילומטרים, אבל גם קצת בהקשר של תקומה. מצד שני, לראות את הפערים בישראל בין המרכז לפריפריה כפי שזה בא לידי ביטוי אצלנו, אצל דורשי העבודה, תוך הסתכלות משמעותית על שני מרכיבים עיקריים, על אוכלוסייה שהיא יחסית חזקה וחשופה לבינה מלאכותית, ואוכלוסייה שהיום לא חשופה לבינה מלאכותית, אבל ההבנה שלנו שהיא חייבת להיות גם חשופה כי בשלב כזה או אחר, וכנראה מאוד מהיר, הם גם יצטרכו להיות חשופים לבינה מלאכותית. זה חלק מהדוח. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כשהכוונה חשופים, למה אתה מתכוון? << אורח >> גל זוהר: << אורח >> יש דיון האם בינה מלאכותית מסכנת או לא מסכנת מקצועות מסוימים. אנחנו דווקא נשאלנו על התפיסה שאנחנו לא באמת יודעים בדיוק מה יקרה מבחינת הסיכון, אנחנו כן יודעים שעניין של חשיפה הוא משמעותי. זאת אומרת, אם אתה היום חשוף אתה גם מושפע יותר לסיכון מצד אחד, ומצד שני אם אתה לא חשוף אז אתה אולי היום קצת מוגן יותר מתהליכי בינה מלאכותית – זה גם נושאים שעולים כל הזמן – אבל בטווח ארוך זה ישפיע גם עליך. גם הקבוצות החלשות יותר מרוויחות שכר נמוך שאינן חשופות לבינה מלאכותית, הן יושפעו מתוך הבינה המלאכותית ולכן הפער הוא מאוד משמעותי. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המונח "חשוף" בהקשר הזה – הוא נמצא בסיכון לזה? אתה מתכוון לא חשוף אינטלקטואלית או השכלתית? << אורח >> גל זוהר: << אורח >> לא בהכרח הסיכון, בגלל שאנחנו לא באמת יודעים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> באיזו משמעות? << אורח >> גל זוהר: << אורח >> במשמעות שהמקצוע עצמו הוא מקצוע שיושפע מבינה מלאכותית. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת אומרת זו רמת הסיכון שבה אתה נמצא תעסוקתית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קודם כול אני חושב שכמעט כל מקצוע יושפע בדרך כזו או אחרת. החל מלעשות סיכומי פגישות, אתה היום יכול לשלוח סוכן שלך בבינה מלאכותית להשתתף בפגישת Zoom ולהוציא לך את הנקודות ולסכם לך את הפגישה כאילו היית שם, כתוצאה מזה אתה יכול לעשות יותר ממה שעשית, אז אפשר לוותר אולי על אחרים בתוך הארגון. אם נלך לגרפיקה או נלך למוזיקה או נלך לכתיבה, אתה בכל אירוע כזה במקום אחר. החשיפה, אני חושב, היא גם ההבנה והידע להשתמש בבינה המלאכותית. << אורח >> גל זוהר: << אורח >> שזו נקודה חשובה כבוד היושב-ראש. כי אנחנו מבינים שאם היום אתה לא מגיע לתוך הבינה המלאכותית ואין לך את המיומנויות המתאימות כדי לעשות את זה, אנחנו נישאר מאחור. ולכן, זה אחד הדברים המרכזיים שבלט לנו בצורה מאוד ברורה גם בנתונים וגם בדוח קודם שהוצאנו, שיש אוכלוסיות שבכלל לא חשופות היום, לא ידעו להשתמש. אנחנו יודעים שרמת המיומנויות בישראל ביחס למדינות המובילות ב-OECD היא יחסית נמוכה. אם אין לנו את התשתיות ואת היכולות להשתמש, אז בעצם אנחנו לא נדע לעשות את השימוש החכם בבינה המלאכותית. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רק מחדד שהשתמשת עכשיו במינוח השני למונח "חשוף". זאת אומרת, יש פחות אוריינות נקרא לזה AI וככל שיש יותר אז מן הסתם אפשר גם להתמודד. אלו שתי סוגיות שונות, אילו ענפים יתחלפו בהם אנשים על ידי משהו, והאם אנחנו מציידים את בני האדם ביכולות? << אורח >> גל זוהר: << אורח >> נכון, זו נקודה סופר חשובה. מסתכלים על זה משני הכיוונים, גם מרמת הסיכון וגם ברמת החשיפה, הידע והיכולות של הפרט, כי הפתרונות בסוף הם שונים. לכן זה סופר נכון מה שנאמר כאן, כי אנחנו מזהים שגם רמת היכולות של אותם אזרחים שהיום נמצאים במקצועות שהם קוראים להם מקצועות נמוכים, הם פחות מכירים ויש להם יכולות ולכן גם הפתרון הוא אחר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בעצם מה שאתם רואים בדוח שלכם זה שבצפון... בדקתם רק את הצפון? ואת המרכז? לא בדקתם את הנגב נניח? << אורח >> גל זוהר: << אורח >> בדוח הזה התמקדנו בצפון. אנחנו כן יודעים את הפערים הכלליים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מהו הדבר שגיליתם? שמה לא? << אורח >> גל זוהר: << אורח >> הפער, קודם כול אחד הדברים המאוד משמעותיים שאנחנו רואים הוא הפער בעצם בין הפריפריה הכפולה לבין הפריפריה הגיאוגרפית בלבד. אחד הנושאים הכי מרכזיים והכי בולטים ברמת החשיפה זה שאם אתה נמצא בפריפריה כפולה, גם מבחינה חברתית-כלכלית וגם מבחינה גיאוגרפית, אתה הכי פחות חשוף לבינה המלאכותית. זו הנקודה אולי בשורה התחתונה הכי משמעותית שאנחנו מזהים, את הפער הזה. אי אפשר להסתכל על הפריפריה כמכלול. ממש אפשר לראות את החלוקה בין פריפריה גיאוגרפית בלבד ששם יש את הכלים ויש את היכולת באמצעים טכניים גם לסגור פערים, לעומת הפריפריה שהיא גם חברתית-כלכלית וגם גיאוגרפית, שהיא הכי רחוקה משימוש ב-AI. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל הפריפריה החברתית-כלכלית יכולה להיות גם במרכז, לא בהכרח בנגב ובגליל. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא אומר קל וחומר. << אורח >> גל זוהר: << אורח >> נכון. האוכלוסייה הכי מורכבת מבחינת רמת החשיפה ויכולות השימוש, שזה בא לידי ביטוי גם במיומנויות מגוונות שאנחנו יודעים לבדוק על דורשי עבודה אצלנו וגם באופן כללי, היא בפריפריה הכפולה. אבל הפריפריה החברתית, רק חברתית גם במרכז, המצב שלה יותר טוב מאשר הפריפריה הכפולה, אבל פחות טוב מאשר הפריפריה הגיאוגרפית בלבד. זאת אומרת, הסתכלות אחידה על הפריפריה הגיאוגרפית ולהסתכל על זה כמכלול זה יחסית מורכב כי יש כמה קבוצות שונות בפנים בתוך אותה קבוצה והמאמצים צריכים להיות שונים מתוך הבנה, אגב אנחנו רואים את זה בהיסטוריה פעם אחר פעם. אם קבוצות לא חשופות, מתחילים להוציא אותן משוק העבודה והיכולת להכניס אותן היא יכולת מורכבת ולוקח הרבה זמן להחזיר אנשים שיצאו משוק העבודה. אנחנו רואים פרישה מוקדמת בשנות ה-90, לקח כמעט 15 עד 20 שנה לסגור פערים בתעסוקה ברגע שהוצאת קבוצות מחוץ לשוק העבודה ולכן הדגש שלנו הוא על שני המרכיבים, הקבוצות החלשות, מרוויחי השכר הנמוך שבהן יש צורך להיות חשופים לבינה מלאכותית מצד אחד ולהגיע ולהשתמש כי אחרת הם לא מוודאים את מרכיב החיסון לעומת השינוי שמגיע לכולם. מצד שני, החזקים שהיום חשופים לבינה מלאכותית והם כן נמצאים בסיכון מסוים, אנחנו צריכים לדעת לייצר איתם הכשרות והתאמות מתאימות. השינוי המשמעותי שכל הבינה המלאכותית המחוללת, וזה הבדל משמעותי לעומת עד לפני שלוש שנים שבעצם ההשפעה הגדולה היא דווקא על הקבוצות החזקות יותר מבחינת המיומנויות. זאת אומרת, זה לא בהכרח רק אנשי ההייטק, כולם מדברים על אנשי הייטק, אבל בעצם הבינה המלאכותית היוצרת משפיעה על כולנו, אני מניח שלכל מי שנמצא פה בחדר הבינה המלאכותית משפיעה עליו, אולי בהיבטים הכי משמעותיים. זה באופן כללי. כשאנחנו מסתכלים על הצפון, אנחנו רואים שהצפון פחות או יותר חזר לנתונים שהיו לפני המלחמה, חוץ מקריית שמונה, שלומי ומטולה שנשארו מאחור מבחינת המספרים נטו ואנחנו רואים שיש סוג של חזרה לנתונים, ואפילו המספרים עוד יותר נמוכים. בקריית שמונה יש חזרה לשגרה, אבל אנחנו יודעים שיש שם חזרה יחסית נמוכה של האוכלוסייה ולכן הנתונים צריך להסתכל עליהם בצורה שונה. זה מבחינת המספרים הנקיים. ואז אנחנו עוברים לעניין התשתיות, מבחינת התשתיות בכלל בצפון, התשתיות של כל המקצועות החשופים בתחומים של מיומנויות, תקשורת, פעילויות כמו שיתוף פעולה ויצירתיות, מיומנויות מידע, ניהול וכמובן עבודה עם מחשבים, הן יחסית נמוכות בפריפריה ואנחנו מבינים אותם שאם לא נדע לסגור את הפער הזה, הפערים בישראל עלולים להתרחב. זאת בעצם ההבנה שלנו שאנחנו צריכים להתמקד בכלל הקבוצות כשאנחנו רואים פערים בין הקרבה לגבול, בין אלו שנמצאים 1-4 קילומטרים מהגבול אנחנו רואים את הנתונים שם, יש שם קבוצות שיחסית אפילו קצת יותר חזקות. בעיה משמעותית מאוד היא בטווח שבין 5 ל-9 קילומטרים מהגבול ששם אנחנו מזהים רמת חשיפה נמוכה יותר ובולטת. בפריפריה הדרומית אנחנו רואים גם את התהליכים הללו, אבל הפער הוא קצת שונה כי שם יש גם קבוצות יחסית חזקות בחלק מהאזורים, לא בכולם. זה מבחינת המיומנויות. דבר נוסף ששמנו אותו בדוח זה בעצם היכולת לנסות להסתכל על יכולת העבודה מרחוק של האנשים. אחד הדברים המאוד ברורים, כדי שמדינת ישראל תחבר את הפריפריה, אנחנו צריכים לדעת לצמצם פערים, גם את הפערים הגיאוגרפיים. וההבנה שלנו היא – זה אחד הנתונים המשמעותיים לחיזוק פריפריה – להביא אוכלוסיות חזקות ולחזק את האזורים בפריפריה. כאן יש נתון שמראה שרמת החשיפה הכי גבוהה מבחינת יכולות עבודה מרחוק היא למי שנמצא במרכז. מי שנמצא בפריפריה הרחוקה – וזה הפער המשמעותי – יכולות העבודה מרחוק יותר מוגבלות. זאת אומרת, מי שהכי צריך את העבודה מרחוק, יחסית יש שם יכולות מוגבלות של עבודה מרחוק, וזו נקודה משמעותית שאנחנו יודעים כדי לצמצם את הפערים האלו, לצד כל החיזוק של התעשייה וכל המרכיבים הנוספים שנמצאים להביא את התעשייה ולהביא תעשיות מתקדמות גם לפריפריה. זה מבחינת החלוקה. יש לנו גם חלוקה לפי נפות שונות, אנחנו מסתכלים לפי רמת הנפות ויודעים לזהות את האנשים. שבסופו של דבר, וזה חלק מהעניין, על כל דורש עבודה שאנחנו יודעים, אנחנו גם יודעים לזהות מי האנשים עצמם ואחד ההדגשים שלנו בשירות התעסוקה בהובלת מנכ"לית שירות התעסוקה הוא להשתמש בנתונים שלנו כדי להגיע לאנשים עצמם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תסכם את כל מה שאמרת ככה בקצרה? << אורח >> גל זוהר: << אורח >> לסיכום בקצרה, אנחנו מבינים שיש חשיבות גדולה בחשיפה לבינה מלאכותית. אנחנו מבינים שצריכים לטפל פה גם באוכלוסיות מרוויחי שכר גבוה שמושפעים היום בצורה משמעותית, והשינויים בחודשים האחרונים אפילו מתקדמים בקצב מהיר מבחינת החזקים וצריך לחזק אותם. מצד שני, עבור הקבוצות המוחלשות יותר מרוויחות שכר נמוך, חשוב לא לשכוח אותן ולהשקיע את המאמצים כי אחרת יהיה קשה מאוד לסגור את הפערים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני עושה שנייה הפסקה כדי לתת לשמעון אור, דודו של אבינתן, שהוא אורח קבוע פה בוועדות השונות. נגיד כמה מילים בבקשה, שמעון. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> תודה רבה וסליחה על ההפרעה. הגעתי לפה, שמי שמעון אור, דודו של אבינתן, כדי לומר תודה אחרי שנתיים וחצי שהיינו פה במאבק עיקש להחזרת החטופים וגם למעשה למען החוסן של מדינת ישראל. נסגר מעגל עם חזרתו של רן. לא לכולם המעגל נסגר כפי שהם רצו וחשבו. הייתי עם אסתר, אימו של יגב, בוועדה קודמת, אבל בסופו של דבר זה נסגר ואנחנו עם הפנים קדימה. אני באתי לפה עם הקבוצה שתמכה בי, פורום תקווה, כל המתנדבים שמגיעים מאחוריי, לומר תודה לכנסת, לכם, יושבי-הראש, הייתם סבלנים, הייתם קשובים, נתתם מקום גם כשהיו אמירות קשות ומצבים מאוד קשים, שלבים מאוד קשים נתתם את המקום הזה, בלעדיכם זה לא היה מתקיים. אני רוצה לומר תודה לכולם, גם לכנסת, גם לראש הממשלה, גם לממשלה, גם לגל הירש וכל מי שעסק בנושא, גם לפורום תקווה וגם למטה, שכל אחד למעשה ייצג חוסן משמעותי בהחזרה של החטופים. הזכרתי גם בוועדות הקודמות, עשיתי מחקר על משפחות החטופים במסגרת האוניברסיטה העברית, ושם עלה בצורה מפורשת שמשפחות החטופים נהגו על פי היסוד הקיומי שמניע אותן – בין אם זה הלאום ובין אם זה האדם. שני היסודות הללו הם חשובים למדינת ישראל לעתיד שלה. לכן היינו רוצים שגם הכנסת וגם אנחנו נסתכל עם הפנים קדימה, נאחד בין הכוחות שפעלו כדי להחזיר את החטופים ולהחזיר את החוסן למדינת ישראל, להשאיר את המחלוקות ואת הקרע שהיה מאחור ולהתקדם. על כל זה אני רוצה להגיד לכם תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה שמעון. כבר נוצרה היכרות עם החבר'ה שמגיעים לוועדות. בין אם זה פורום תקווה ובין אם זה מטה החטופים, זה לא משנה. אני בהחלט חייב לומר, אני מני שאני אומר את זה גם בשם אלון, אנחנו גאים להיות חלק ממדינה שלא ויתרה על זה שכולם יחזרו. לצערנו, לא כולם חזרו חיים. יש 41 חטופים שנחטפו חיים ולא חזרו חיים, אבל לפחות הפרק הזה שיש אזרחים ישראלים בעזה, הוא נסגר. לצערי עדיין חמאס שולט בעזה, ואתמול נפתח מעבר רפיח שממשיך לחזק אותו, כולל העברת סחורות, למעלה מ-4,000 משאיות בשבוע, אבל זה דיון אחר. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> המלחמה והמאבק לא הסתיימו על החוסן של מדינת ישראל, לפחות מעגל אחד אנחנו סגרנו. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חבר הכנסת שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה גם לומר לשמעון תודה, אני הייתי שותף למספר לא קטן של מפגשים, ואכן הכנסת, הבית הזה היה פתוח ושמע בקשב ונמנע מוויכוחים פוליטיים, אבל מתוך העימות או חוסר ההסכמה בחלקים מסוימים של הפרקטיקה, ניכר החיבור מתוך העצב ומתוך האתגר. כעומק הטרגדיה, כך גובה הפסגה של העבודה המשותפת ואנחנו אכן מתברכים בחזרה ומתאבלים על כל החוזרים חללים. אני מקווה שנצליח בשנים הבאות ללכת קדימה גם אם לא בכול מסכימים. תודה רבה. אני בסוגיה שמדובר בה, אני רוצה לציין, יש לנו כרגע הזדמנות. הצומת הזו של ה-AI פוגש אותנו כאשר תוכנית של מיליארדים מונחת לפתחנו לגבי הצפון. הדרום גם קיים, כמובן, וזו הזדמנות מצוינת לנסות לעסוק באותם שלושה תחומים שכבר נגעתם בהם. אחד, הוא הכשרת העובדים באופן דיפרנציאלי, כל אחד בתחומו. יש מקומות שצריך הרבה דמיון לראות איך זה רלוונטי ובכל זאת. יש סוגיות של תשתית שקשורות כבר למשרד האנרגיה וכולי. ויש נושאי פרנסה, איך לא הופכים את הגליל לחצר האחורית של עולם חדש ומסעיר שמתבצע במרכז או בבועות האליטיסטיות של מדינת ישראל. ההיררכיה קיימת תמיד ואנחנו צריכים להיאבק בה באמצעות המשרדים השונים. יש משרד חינוך שצריך לעסוק בעניין הזה, במובן מסוים אולי תרבות, אבל בוודאי תעסוקה וכלכלה. תודה ליושב-ראש ששם את זה על סדר היום. אני יודע שמספר ועדות עוסקות בעניין, אבל אני מפנה את זה לתנופה ולתקומה, המשולבת. משני הצדדים זה צריך לבוא. המבנה של תנופה הוא שונה מאשר בתקומה ולכן המקום של המשרדים, היוזמה שלכם, חייבת להשתלב ולא רק לדבר על זה אלא לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. אני עכשיו ארצה לשמוע קצת התייחסות של הממשלה, ותוך כדי אני אתן גם לראשי רשויות שנמצאים איתנו. נמצא איתנו בני ביטון בזום, וגם נמצא כאן ראש העיר של טירת כרמל. אני אתחיל דווקא מראש החדשנות. << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> שלום, נעים מאוד, איתי לבנון, ראש אגף הון אנושי להייטק. אנחנו מדברים פה על כמה דברים, התבקשנו גם מההיבט של מחקרים, מגמות וכיוונים בתחום הזה. בחודשיים האחרונים עשינו פעם ראשונה שני מחקרים, אחד מהצד של העובדים והשני מהצד של המעסיקים שמראים כמה דברים. בצד של העובדים אנחנו רואים שמעל 80% מעובדי ההייטק משתמשים בשלושה כלים ומעלה, ומעל 25% בשישה כלים ומעלה של כל AI. כלי AI יכול להיות מרמת השימוש ועד בינה מלאכותית יוצרת. זיהינו כמו שעלה פה גם בשירות התעסוקה, שיש פער בין המרכז לפריפריה. פרסמנו את זה ושלחתי לאמל את המחקרים, אז אני מניח שאחר כך תוכלו לעיין בזה. זה הכול מהחודש-חודשיים האחרונים. רואים שיש מבחינת העובדים, מבחינת הפרט, הבדל ברמת האיום, זאת אומרת מבחינת האיום שהעובד מרגיש – עד כמה הוא יודע או לא יודע בינה מלאכותית. ורואים שאלו שבפריפריה מרגישים איום גדול יותר מאלו שבמרכז, זה דבר אחד. דבר שני, אנחנו רואים בצד של המעסיקים שבאזור ה-5-6 אחוזים מהפיטורים הם כתוצאה מבינה מלאכותית. זאת אומרת, אין פה פיטורים מסיביים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם המעסיקים עוד לא יודעים להשתמש לגמרי בבינה. << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> נכון, יש פה תהליך של למידה, אבל בשנה וחצי האחרונות יש ממש קפיצה גדולה בשימוש. רואים שהמעסיקים מגייסים פחות, אבל הם לא מפטרים מעבר ל-5-6 אחוזים. היו מעל 600 חברות, מתוכן חברות בינלאומיות כמו מייקרוסופט, גוגל והגדולות, מעל 160,000 עובדים בחברות הללו, זה סקר רחב עם צבירן, שהראה שהמגמה היא בין 5-6 אחוזים מאלו שצמצמו ופיטרו. זה ברמת המחקרים. אנחנו רואים שיש גם מקצועות חדשים, יש פה הזדמנויות שלא היו. גם בחברות הייטק וגם בתפקידים טכנולוגיים בחברות שאינן טכנולוגיות, זאת אומרת שיש יותר מקצועות AI שלא היו בעבר, אז גם פה יש הזדמנויות, אז חשוב להגיד בפן הזה. ברשות החדשנות אנחנו עושים בעיקר פיילוטים, אנחנו לא משרד ממשלתי שיש לו עשרות או מאות מיליונים. עשינו בשנה האחרונה פיילוט של האצה, לקחת אקדמאים בתחומי ה-STEM, בתחומי המתמטיקה, ולעשות להם הסבות. גם את זה שלחתי. ראינו שבין 6-10 חודשים אפשר לקחת מתמטיקאים וכאלו שיש להם אלגברה ובסיס טוב ולעשות להם הסבה לתחום של AI ולהגיע ל-70-80 אחוזים של השמות. אז גם פה זו הזדמנות שאנחנו יכולים לעבוד בה יחד עם שירות התעסוקה. עשינו איתם בשלוש שנים האחרונות – לא בתחום AI, בתחומים אחרים אנחנו עובדים איתם ביחד – התוכניות שלנו שעולות בפלטפורמה שלהם, הם מכירים את זה טוב, והצלחנו לשלב מעל 4,000 איש דורשי עבודה בתחומי ההייטק בשנתיים האחרונות, אז זה בהחלט משהו שאפשר לעבוד עליו ביחד. נקודה אחרונה, עשינו שיתוף פעולה עם משרד הביטחון, עם אגף חיימ"ש ומילואים והוצאנו תוכניות המיועדות לאנשי המילואים שהיו מאחור בשנתיים האחרונות, איך אנחנו גם מחזירים אותם למגרש המשחקים ואיך אנחנו מקפיצים אותם ברמת הבינה המלאכותית. פרסמנו עכשיו שש תוכניות ל-1,000 אנשי מילואים בתחום הבינה המלאכותית בשביל להחזיר אותם למשחק ושיובילו טכנולוגית בחברות שלהם. אז זה גם משהו מהחודשים האחרונים. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. דודו כהן. << אורח >> דודו כהן: << אורח >> טוב, תודה רבה על הזכות לדבר על נושא כל כך חשוב. מהפכת ה-AI זה לא שאלה של עתיד קרוב או עתיד רחוק, אלא שאלה של הווה. המהפכה כבר כאן. השאלה האמיתית היא מי יתקדם איתה ומי יישאר מאחור חלילה? בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית – ואני נמצא דרומית לחיפה – הפערים בין המרכז לצפון ולדרום לא נולדו עם מהפכת ה-AI, הם קיימים עשרות שנים כפי שידוע לכולם, אבל היא עלולה להעמיק את הפערים הללו אם לא נעשה כמה טיפולים. מצד שני, אם נפעל נכון ונקבל את ההחלטות הנכונות, זה יכול להיות מנוף אדיר, אדוני היושב-ראש ליצירת מקומות עבודה איכותיים ולחיזוק הפריפריה. אני אתן רק שתי דוגמאות ברשותך אדוני, החינוך – אנחנו משקיעים את כל המשאבים שיש לנו בחינוך. אני לא יודע איך תיראה כיתת לימוד בעוד חמש שנים, עוד עשר שנים, אנחנו בונים עכשיו פרוגרמות לבתי ספר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני יכול להגיד לך שבמדינת ישראל היא תיראה אותו דבר. << אורח >> דודו כהן: << אורח >> לצערנו הרב, אבל שוק העבודה משתנה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת הבעיה. כיתת הלימוד נראית אגב בדיוק כמו שהיא נראתה לפני 25 ו-30 שנה. << אורח >> דודו כהן: << אורח >> אה אני אגיד לך משהו, גם אבא שלי וסבא שלי למדו באותן כיתות לימוד פחות או יותר כמו במאה ה-19, אבל המהפכה כבר רצה קדימה ואנחנו הרשויות שבונים עכשיו בתי ספר לא יודעים לאן אנחנו הולכים בהיבט הזה. דבר נוסף, מה יהיו מקצועות הלימוד? ילד שמתחיל עכשיו כיתה א', באיזו מציאות חיים יסיים את כיתה י"ב? למה אנחנו מכשירים אותו? דבר נוסף זה המוביליות החברתית ואצלנו בצפון ובדרום יש אחוז מאוד גבוה של בני מיעוטים וחרדים, איך הם ישתלבו? האם הם יישארו מאחור? האם הם יצטרפו לקטר הדוהר בקצב מסחרר? וצריך לומר ביושר – לא כל עובד או תושב יהיה מתכנת, ולא כל עסק קטן יהיה עכשיו סטארטאפ. אבל כמעט כל עובד וכמעט כל עסק יצטרך להשתמש בכלים של AI כמו האינטרנט, אותו דבר בדיוק. היום אין עסק, אפילו הקטן ביותר, שלא משתמש באינטרנט. איך העסקים הללו מתכוננים? איך אנחנו מכשירים אותם? איזו תשתית אנחנו נותנים להם? במהפכת החינוך, מבחינתנו, אני חושב שהמדינה צריכה להיכנס לתוכנית אב לחינוך בנושא הזה הספציפי ולחשוב איך באמת אנחנו מכשירים את הדור הבא לקראת העתיד. בנוסף, בפן היותר פרקטי הכשרות קצרות ומעשיות, כפי שאמרתי, התאמה למקצועות שאולי יכחדו, יצירת תשתית למקצועות שאולי ייווצרו לנו בעתיד וליווי של עסקים קטנים ובינוניים שלא יקרסו במידה ולא יהיו להם את הכלים להתאים את עצמם. אנחנו לא צריכים להשקיע רק במרכזי חדשנות נוצצים וגדולים, אלא באמת בתחתית רצפת הייצור. המדינה צריכה להוביל את זה, משרדי הממשלה, אבל בשותפות אמיתית עם הרשויות. הרשויות הן הגורם המרכזי שיכול להוביל את זה ביחד עם האקדמיה, ביחד עם המכללות, התעשייה והחברה האזרחית כמובן. יש לנו בצפון ובדרום הון אנושי מדהים, מוטיבציה, הרבה מאוד רצון, מה שחסר לא פעם זה חיבור בין כל הגורמים, תשתיות והמשכיות. לסיכום, אדוני היושב-ראש, אם נפספס את הרכבת הזאת הפערים יגדלו לצערנו, אבל אם נעלה עליה יחד, נוכל להפוך את מהפכת ה-AI להזדמנות לאומית אמיתית גם מחוץ למרכז, תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה, הצטרפו אלינו כאן לישיבה חבר'ה שלצערי צריכים להסתובב בכנסת כל פעם בין הוועדות כדי לשמור את הנושא הזה על סדר היום, ואני רוצה לתת לכם לדבר. אני מדבר על המונח שהם קוראים לו "שקופי הקרב", אבל באמת חבר'ה שלחמו במלחמה האחרונה וגם במלחמות לפני כן, והם משלמים מחיר יקר, אז רק את השם אם אפשר. << אורח >> יוסי סורדי: << אורח >> אני קצת נסער. קוראים לי יוסי, לוחם ביחידה מיוחדת, כלבן. שירתי קרוב לשנה יחד עם כל הלוחמים המדהימים מכל המדינה הזאת, וטיפה על מה שכל הנושא של הלומי קרב. הלומי קרב זה אנשים שהלכו לקרב בשביל להגן על המדינה שלהם, על העם שלהם, ושהנפש נשארה שם והגוף מזמן חזר הביתה, אני אומר לכם את האמת, אני יצאתי מהוועדה האחרונה עכשיו בבכי, כי אף אחד לא מקשיב לנו. אני לא צריך להסתובב פה, אני לא רוצה להסתובב פה, חבר שלי הכי טוב, אורי דנינו, נרצח בשבי חמאס. ישבתי בוועדה הקודמת ומדברים על איזה מעטפת הם נותנים למשפחות השכולות, להלומי הקרב, ואני אומר לכם שזה לא קורה. אתמול יום ההולדת לאורי, הלכתי לחגוג לו בבית העלמין בהר הרצל, אימא שלו לא יכלה לבוא אז בזום, כי סבתא שלו נפטרה מהצער. ואני יושב פה ואומר: תקשיבו, בתור הלומי קרב לא ביקשנו שום דבר חוץ מאשר שיסתכלו לנו בגובה העיניים. כמו שאני עזבתי ושאר הלוחמים וכל הלוחמים עזבו הכול, ויצאנו להילחם, ובגיל שלנו כמו ילדים הלכנו וראינו את השטן מרקד בכל הקיבוצים. אני לא רוצה לתאר לכם מה הוא עשה, לא רוצה לתאר לכם. אני מבטיח לכם מכל הכנסת שאם הייתי מוציא סרטון של הכלב שלי מה עברנו שם, לא הייתה פה ועדה אחת בכל הכנסת שלא הייתה מדברת רק על הלומי הקרב, כי בסוף יצאנו להגן עליכם, על הילדים שלכם. ואני רואה כל מיני דברים שאין לי מושג בהם, שמדברים איתי על כל מיני תוכנות, על כל מיני ועדות, שאין חטופים יותר בעזה. סיפור קטן, דיבר איתי אבא של ניראל, ניראל זיני, מי שמכיר, הוא גם הלום קרב, לשעבר לכפר עזה עם בת זוגו ניב זיני. עם ניב הוא עבר לכפר עזה בשביל לפתוח וללמוד משפטים, כי מה שהוא עבר כשהוא נפצע, הוא אמר: שום הלום קרב לא יעבור בהכרה, הוא לא יעבור את זה יותר. אני אלמד משפטים ואני אדאג לייצג כל חייל שלא יצטרך לעבור את מה שעברתי. ב-7 באוקטובר הוא נרצח עם בת הזוג שלו בשכונת הדור הצעיר. והחלק הכי חשוב בגוף שלו, החלק הכי חשוב בגוף האדם, החלק שמעל הכתפיים, הוא כיום יש מצב שהוא בפריזר של מקרר או באיזה בית או תלוי על קיר ברצועת עזה. אז אני שואל שאלה, למה פה כולם ממהרים לסגור הכול, לדבר על הכול חוץ ממה שצריך? מי מוכן להסתכל להלומי הקרב בעיניים? למשפחות של חברים שלנו שאיבדנו? למשפחות 78 המתאבדים בשבוע האחרון? שניים שצריכים להתחנן להיקבר שלא היה נציג אחד לחבר שלי ג'וש מהיחידה, נציג אחד בלוויה, נציג אחד. עזבו בתור חברי כנסת, בתור בני אדם, נציג אחד לא היה. איך מדינה רוצה להתקיים ולפעול ולקדם חברה כשהיא נמצאת בטראומה? אם היא שולחת הלומי קרב, היא שולחת חיילים והם חוזרים הלומי קרב, היא לא יודעת לתת להם סיוע, היא לא יודעת לתת להם עזרה? זו ועדת AI, אם הטכנולוגיה כל כך גדולה, תעשו סרטוני הסברה, סרטוני הסברה שיצאו בכל מקום ויבינו מי אנחנו, ולא יסתכלו עלינו יושבים במאהל ויגידו: מי אלו הזומבים האלו? סרטוני הסברה כשאנחנו מגיעים לקראת חג פורים ואנחנו משקשקים כולנו כי הולכים להיות נפצים בכל מקום, שהולך להחזיר אותנו לקרב ולקיבוצים. בזה אתם צריכים להתעסק. מה עובר על המדינה שלנו? הלומי קרב נרקבים. הוציאו אותי מהוועדה הקודמת בטענה שאנחנו לא פה בשביל הוועדה של הלומי הקרב, אבל אין לנו ועדות, ואם יש, אז זה כל פעם עם אישור לדבר, עם עורכי דין. אנחנו לא הלכנו לקרב עם עורכי דין, לא הלכנו להרים גופות עם עורכי דין, הלכנו לקרב בשביל להגן על המדינה שלנו. אני מתחנן לכל מי שיושב פה ויש לו חלק, ואני מכבד כל אחד ואחד מכם, כל דבר שקשור לוועדות – תקשרו אותו. אם זה בינה מלאכותית ו-AI תקשרו אותו. סרטוני הסברה במערכת החינוך, במקומות שנותנים לנו אפשרות לקבל סיוע כלשהו, שיבינו. אני שומע כל היום מדברים פה על הכול חוץ מעל מה שצריך. תתאפסו על עצמכם, אנחנו מאבדים את הטובים מבנינו, מלח הארץ אחד-אחד. יש עוד חטוף בעזה ובזה צריך להתעסק, סדר עדיפויות. אם אתם הולכים ברחוב ועכשיו רואים תאונה, נהג פגע במישהי, אתם הולכים לנהג הפוגע או שאתם הולכים להציל את הילדה הזאת ולתת לה עזרה ראשונה? יש סדר עדיפות, סדר עדיפות זה משפחות השכול, הלומי קרב, מי שיצא להילחם – בסדר עדיפות ראשון. ואז עם כל השאר נתחיל לעבור אחד-אחד, בלהאשים, במי להאשים. אנחנו לא פוליטיים, אצלנו לא הייתה פוליטיקה, אין ימין, אין שמאל, אין בדואי, אין דרוזי, זה לא מעניין. אף אחד מכל הלוחמים הטובים שהיו בעוטף והיו בעזה לא אמר: את המשפחה הזאת בקיבוץ כפר עזה או בבארי אני לא נכנס כי יש שלט שמסמן משהו שאני לא מייצג. לא היה דבר כזה, כולם קיבלו את אותו יחס, תודה. << אורח >> מיכה כ"ץ: << אורח >> ממש תודה רבה לכם, אני ממש שנייה אחת מזמנכם. מיכה כ"ץ. דבר ראשון אני רוצה להגיד שאנחנו פה כבר מעל שבעה חודשים בכיכר של הכנסת. אני כבר לא יודע, 78-79 הלומי קרב שלא צלחו בשיקום שלהם, אני לא יודע כמה. להגיד "להסיר חסמים", וואלה זה אפילו לא מדגדג את מה שצריך לעשות בשבילנו, צריך להביא באגרים, 9D, לא יודע ולהתחיל לשבור את כל הבטון שמעלינו ואחד-אחד להוציא אותנו משם, כי באמת אנחנו להגיד שאנחנו בתחתית סדרי העדיפויות זה משהו טוב, אנחנו אפילו לא שם. כמות הוועדות שבדקתי שהיו בכנסת בשנה האחרונה על AI היא פי לא יודע כמה מוועדות שעשו על הלומי קרב, אני יכול להעביר רשימה, זו פשוט הזיה. כמות הוועדות שהיו על בינה מלאכותית גוברת במספרים עצומים על כמות הוועדות שהיו להלומי הקרב. בעניין של הנגב והגליל – לא יודע, אולי צריך לחשוב על איך לוקחים המון הלומי קרב, נותנים שם שטח ענק לאיזשהו כפר הלומי קרב, ואולי אחרי שנה או שנתיים שאנשים מתעסקים רק באדמה ונוגעים רק בקרקע שאלוהים ברא, בלי בטון ובלי זפת, אולי באמת אנחנו נוכל להגיע למקום שלא רק שאנחנו יכולים להגיש את החשבוניות על תרופות באזור האישי, כי רובנו אפילו את זה לא עושים, לא מקבלים החזרים על תרופות, לא מגישים את זה בתוך האזור האישי בגלל החסמים שיש לנו. כמו שבן אדם קטוע רגליים לא יכול לעלות במדרגות ויש לו מעלית, בן אדם קטוע נפש יש בדרך כלל הרבה מאלה בעיות עם חשמל ועם אינטרנט ועם בירוקרטיה ואין לנו מעליות לזה. אבל אולי אחרי שנתיים שנהיה בנגב באיזושהי חווה להלומי קרב, ולא חווה יומית שהולכים לשם לשעתיים, אלא מקום שבאמת אפשר לחיות שם ולהתפתח שם, אולי באמת אנחנו יכולים להשתלב בוועדה כזאת של AI ובאמת לעשות דברים כמו שיוסי הציע, סרטונים ודברים כאלו, כי אני לא מאמין שמישהו יעשה את זה בשבילנו. אני מאמין שיש לרוב האנשים פה את הרצון המאוד טוב לעזור לנו, אבל ברגע שאנחנו מסיימים לדבר, זה נגמר וזה הולך איתנו מחוץ לדלת חזרה למאהל ושם אנחנו נשארים. אולי באמת אנחנו פשוט לא יודעים איך לדאוג לזה שיהיו ועדות בשבילנו, אולי באמת זו הבעיה? אני לא יודע, אבל אני באמת מתחנן אליכם שאל תוותרו עלינו ותנסו לעשות שזו תהיה משימה לאומית לטפל בהלומי קרב כמו שזו משימה לאומית להכניס בינה מלאכותית. אני מתחנן אליכם, תנסו לראות איך אתם עושים משהו כדי לקדם את זה. כי כמו שיוסי אמר, הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה להיות פה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << אורח >> מיכה כ"ץ: << אורח >> אם מישהו מאיתנו היה רוצה לרוץ לכנסת היינו עושים את זה, אנחנו לא רוצים להיות פוליטיקאים, אנחנו לא רוצים להיות שדרני טלוויזיה, אנחנו רוצים להשתקם ולא מצליחים. עובדה שאנחנו ישנים פה עם ילדים פה בחוץ, הימים של הקור שעברתם – יש פה ילדים שגרים פה בכיכר, כי אנחנו לא מצליחים להתעשת על עצמנו, אנחנו לא מצליחים. ואנחנו חייבים, תעשו את זה משימה לאומית לעזור לנו לצאת מהבטון הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מיכה, קודם כול זו משימה לאומית ואנחנו מתייחסים אליה ככזאת. אני כן יכול להגיד לך, זה אמנם מעט, אבל אתה באת פה לוועדה הקודמת שאני ניהלתי ודיברת על נושא הספורט, ואנחנו נקיים דיון מיוחד, פניתי לסימון דוידסון, אצלו בוועדה דיון מיוחד בנושא הספורט והשימוש בספורט כעוד אמצעי לשיקום. אבל זה לא מספיק, צריך תוכנית לאומית לטובת העניין הזה. לצערי המחיר שמשלמים על זה שאין תוכנית לאומית הוא בחיים של אנשים שלוקחים את החיים בידיים שלהם כי הם לא עומדים בזה יותר, ואנחנו חייבים לעצור את זה. << אורח >> נדב טיבי: << אורח >> וזה רק המספר שהוא אמר. ותחשוב שעכשיו מתווספים להלומי הקרב גם המשפחות השכולות מה-7 באוקטובר, מה יהיה לנו? איזה גל? אנחנו חייבים לעצור את זה עכשיו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אמת. תודה רבה. אנחנו נעשה שתי דקות הפסקה כי אי אפשר לעבור כך לדיון. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:17 ונתחדשה בשעה 10:19.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מחדש את הדיון, נאמרו כאן דברים שלצערי המדינה הזאת עוד לא התחילה בכלל לעכל את הטראומה שהיא נמצאת בה, אנשים פה נמצאים בטראומה עוד הרבה מעבר למה שתואר כאן, זה בהחלט אתגר שאנחנו עוסקים בו. בחזרה לענייננו, עוד לפני משרד החינוך, אני רוצה לשמוע ממערך הדיגיטל הלאומי, נמצא פה מישהו? דווקא הם היו מאוד קריטיים, כי מעניין אותי לדעת איזה קורסים יש ב-campus.il שהם קורסים דיגיטליים, אולי אתם יודעים לפרט לנו? אני רוצה לשמוע מה יש לממשלה היום זמין למישהו שמחליט: אני רוצה לבד ללמוד את התחום המורכב הזה, או מה אני יכול לעשות? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> משה יפרח, סמנכ"ל מעסיקים בשירות התעסוקה, אז אכן במעבר אחד, כאבא לשני לוחמים שלחמו מעל 400 ימים בעזה כל אחד, הדברים פה עוצמתיים ומצמררים, קשה לעשות את המעבר, אבל בכל זאת. אנחנו בשירות התעסוקה, מעבר למחקרים שאנחנו עושים כמובן הלכה למעשה, אנחנו לא עושים את המחקר בשביל מחקר, אנחנו מנסים לראות אילו פתרונות אנחנו יכולים לייצר עבור אותם אתגרים. דיברנו פה בהתחלה, גם אתה כבוד היושב-ראש שהזכרת וגם חבר הכנסת שוסטר שהיה פה שיש פה שני אתגרים, יש פגר אחד של מקצועות שנעלמים, ויש פה אתגר של החוסר של היכולת של הפרט להיעזר ב-AI. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני בדעה, אגב, שזה לא בהכרח מקצועות שנעלמים כמו שהם משתנים, זאת אומרת, אני עדיין אצטרך. למרות שאתה יכול לעשות להם גרפיקה ב-AI, אבל בסוף אתה תצטרך גרפיקאי שהוא מומחה, שהוא יודע להיעזר בכל הכלים האלו, ומה שהיה לוקח לו אולי יום, ייקח לו שעה, אבל עדיין. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי שלא יידע לעשות את זה, פשוט לא יהיה גרפיקאי, הוא לא יהיה שם. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> נכון מאוד, אז אנחנו מנסים קודם כול לתת מענה בשני האתגרים האלו. א', אנחנו מבינים שלהתחיל להנחיל או להכשיר אנשים ב-AI צריך לעשות מעשה. ודיבר פה ראש העיר על אתגרים שהם עוד לפני בכלל ה-AI, אנחנו מבינים שהנושא, האוריינות השפתית לצורך העניין, ניקח את בני המיעוטים שאין להם את השפה העברית, שזה משהו שהוא בסיסי בכלל להתחיל לקדם אותם לנושא ה-AI. אנחנו מדברים על האוריינות הדיגיטלית, אנחנו עושים יחד עם מערך הדיגיטל, יש את מיזם 100 שעושים אוריינות דיגיטלית, אני יכול להגיד שאנחנו בשירות התעסוקה רק באזור הצפון למעלה מ-3,000 אנשים הכשרנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה לגבי פריסת תשתיות אינטרנט? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> פחות בשירות התעסוקה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עשיתם מגבלה שמגבילה? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אנחנו יודעים שבעיקר באזורים בנגב יותר, שאנחנו מנסים באמת לעשות קורסי עברית תעסוקתית לבדואים, ואנחנו עושים את זה בדרך כלל ב-ZOOM, בעבר היינו עושים את זה יותר פרונטלי והיום אנחנו עושים את זה משולב, אז יש אזורים שעדיין יש שם בעיות של תשתית. אני חושב שמתקופת הקורונה ועד היום אנחנו רואים שיפור מאוד משמעותי. בקורונה אנחנו נתקלנו בקשיים מאוד גדולים, עכשיו אנחנו רואים שיפור, אבל עדיין יש אזורים שיש שם בעיות של תשתיות. אבל שוב, מה שאנחנו מנסים לעשות זה באמת גם לתת את האוריינות הדיגיטלית הבסיסית, שזה הבסיס ללימודי ה-AI. אני יכול להגיד שרק באזור הצפון למעלה מ-150 קורסים פתחנו דרך מיזם 100 של מערך הדיגיטל. מיזם 100 זה אוריינות דיגיטלית ב-115 יישובים, אנחנו עושים אלפים כאלה ברחבי הארץ. כמו שאמר ידידי איתי, גם עם רשות החדשנות הצלחנו בשלוש שנים האחרונות להכשיר למעלה מ-4,000 אנשים בתחומי הייטק, ואני מברך על שיתוף הפעולה שלנו יחד איתם. אנחנו עושים גם דברים שהם פנימיים אצלנו בתוך שירות התעסוקה, מתוך הבנה שאנחנו קודם כול צריכים להכשיר את העובדים שלנו שידעו להכשיר את האזרחים. אנחנו פתחנו ממש לפני שבועיים סוג של בית ספר לחדשנות לעובדי שירות התעסוקה, שיוכלו להעביר סדנאות ב-AI לדורשי עבודה מתוך הבנה שאנחנו נצטרך לתת פתרון לאנשים שיש להם את הפער הזה של המחסור בידע ויכולות AI, וכמו שאמרת, יש מקצועות שגם אם הם יישארו הם יצטרכו לעבור שינויים כלשהם, ואם לא יהיו לנו את היכולות של ה-AI, לא נוכל להתקדם מעבר לזה. מעבר לזה, אנחנו עושים הכשרות בצורה פרטנית. רק בצפון למעלה מ-600 דורשי עבודה קיבלו מאיתנו שוברים להכשרה מקצועית. הרבה מהם קשורים בעולמות ה-AI, וגם מה שלא ב-AI יש תמיד רכיבים בכל קורס של ה-AI. יצאנו בקול-קורא למעסיקים להכשרות עם המעסיקים בצפון וגם בקול-קורא בכל הארץ. בצפון עשינו בערך 450 עובדים יחד עם המעסיקים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לך מגבלה תקציבית שמונעת ממך להתפרס רחב יותר בנגב ובגליל? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> חד-משמעית. כל דבר כזה הוא תלוי תקציב. בסופו של יום ככל שיהיה לנו תקציב יותר גדול נוכל לתת מענה רחב יותר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה תקציב היום אתה יכול להגיד לי שמושקע בנושא הזה של AI בפריפריה? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אני יכול להגיד מה נמצא אצלנו בשירות התעסוקה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אצלכם. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אנחנו בשירות התעסוקה קיבלנו תקציב של 13 מיליון שקלים להכשרות עם המעסיקים. 6 מיליון מתוכם היו לצפון ו-7 מיליון היו לכל הארץ, שגם בתוך הקול-קורא של ה-7 מיליון חלק היה לדרום וחלק היה לצפון. אנחנו עושים הרבה שיתופי פעולה, זאת אומרת התקציב לא יושב בשירות התעסוקה בהכרח. 20 מיליון שקלים לשוברים פרטניים לדורשי עבודה בכלל בכל הארץ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם עכשיו הייתה לך קופה, תגיד מה אתה צריך כדי להקפיץ ולהכפיל את היכולות בנגב ובגליל? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אז קשה לי לזרוק מספר, אבל ברור שכל תקציב נוסף יכול לתת מענה הרבה יותר רחב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מול מנהלת תקומה ותנופה, אתם בשיתוף פעולה? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אנחנו בשיתוף פעולה יחד עם תקומה ותנופה. את הקול-קורא של המעסיקים יצאנו יחד עם תנופה. אנחנו גם עובדים עם תקומה בדרום כמובן. צריך הרבה כסף. התקציב שיש לשירות התעסוקה הוא תקציב מאוד-מאוד קטן, גם בהיבט של השוברים הפרטניים וגם השוברים למעסיקים. אמרתי שוב, אנחנו נעזרים בכוחות חיצוניים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אמר פה ראש העיר שאחד האתגרים הגדולים זה באמת לתכלל את כל הגופים שנותנים מענה. האזרח בהכרח לא מכיר את כולם. אז אנחנו עכשיו יצאנו גם בקריית שמונה עם מרכז תעסוקה חדש שאמור לתכלל את כל גופי התעסוקה, באמת בשביל להבין אילו גופים יש? יש היום לא מעט גופים שמתעסקים בתעסוקה, וכשיהיה גוף אחד שיודע לתכלל את זה ולתת מענה במקום אחד, אנחנו בטוחים שזה יהיה הרבה יותר אפקטיבי. אנחנו מאמינים שדרך אותו פיילוט שאנחנו יוצאים איתו בקריית שמונה נוכל להרחיב את זה למקומות אחרים בארץ ולתת מענה רחב יותר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. דימי, אתה רוצה להוסיף משהו ממנהלת תנופה בהיבט הזה? << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> כן, אני תודה אדוני היושב-ראש, סמנכ"ל מנהלת תנופה לצפון, דימי אפרצב. לא נראה לי שיש פה צורך כרגע לסקור את כל ההשקעות הכספיות, אותם קרוב ל-500 מיליון שקל שהושקעו במסלולים כאלו ואחרים שבתחום הכלכלה, התעסוקה וכל שאר הדברים. אני חושב שהסוגייה התקציבית היא תמיד חשובה, אבל הרבה יותר חשוב זה שינוי תפיסה. מכיוון שכשהפערים הם בטח מהעבר וגם לנוכח המציאות, יהיה מאוד קשה לדלג עליהם ויהיה מאוד קשה לטפל בהם. ואולי זה אפילו לא עניין של תקציבים פה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש איזושהי תוכנית ממשלתית כדי להתגבר גם על רמת המיומנות הנמוכה וגם על הפערים בין הנגב, הגליל והמרכז? << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> אז זה מה שרציתי להגיד לך, שכל עניין ההטמעה של הטכנולוגיות החדשות האלה זו בעצם ההזדמנות באמת לקצר פערים. אולי לא לחסל אותם לגמרי אבל לקצר אותם וזה תמיד רץ בשני מסלולים מקבילים, אחד מעכשיו לעכשיו וזה בעולם המבוגרים או בעולם האוניברסיטאי בוודאי לאור העובדה שאוניברסיטת קריית שמונה כרגע מתחילה לפרוס כנפיים. הדבר השני זה כמובן במערכות חינוך. אגב, גם לצד הכסף שמושקע לזה לטובת האוניברסיטה ולטובת עולמות החינוך, גם גופים כמו Google ו-NVIDIA במיוחד בתחום של קריית שמונה באזור של גליל עליון, הם כן משקיעים תקציבים לא קטנים. אבל צריך לשנות תפיסה וצריך לשנות גישה. ולדעתי דווקא הגופים הממשלתיים, בניגוד לכל מה שחושבים, יש להם את היכולת בהובלה ברוח המפקד של מנכ"לים להוציא לפועל את התוכניות ולמקד את המאמץ, כי זה בהחלט אפשרי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נמצא איתנו בזום ממערך הדיגיטל אנדרס. << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> רק לידיעת היושב-ראש, אושר לפני חודשיים מטה לאומי ל-AI, דוח ועדת נגל, תוכנית חמש שנתית, 25 מיליארד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי מרכז את זה? << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> אני מניח שיש מטה, במשרד ראש הממשלה יש מטה חדש כזה, מטה AI לאומי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי עומד בראשו? << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> תת-אלוף במילואים ארז אסקל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יפה שבסוף הצלחנו להגיע לנקודה הזאת, מראה שכנראה המטה לא כל כך... << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> ואני מאוד ממליץ לך אדוני היושב-ראש באמת לקרוא לכאן את ראשי אוניברסיטת קריית שמונה גם לעדכן כי זה אירוע מכונן שינוי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם הוזמנו לדיון אבל בחרו שלא להגיע. << אורח >> דימי אפרצב: << אורח >> וגם לראות איך בתחומים הטכנולוגיים האלה, ויש שם תוכניות נהדרות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנדרס. אתה שומע אותי? << אורח >> אנדרס גרסטנהבר: << אורח >> עכשיו אני שומע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנדרס, אני אשמח אם תתייחס למה שיש לכם במערך הדיגיטל מעבר לקורס שראיתי שיש שם של לומדים לדבר עם בינה מלאכותית בקמפוס IL, אם יש דברים נוספים שהם זמינים לציבור הרחב באופן חופשי כדי לשדרג? << אורח >> אנדרס גרסטנהבר: << אורח >> תכלס כל מה שנמצא בקמפוס IL פתוח. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מתכוון למה שרלוונטי ל-AI. << אורח >> אנדרס גרסטנהבר: << אורח >> יש שם קורסים גם לגבי AI. פתחנו לפני כמה זמן ציר עם שירות התעסוקה ועם משרד הכלכלה של המערכת "בול" לאבחון והכוון תעסוקתי, שיכולה לתת משם צירי לימוד לתושבים כדי להשתפר. זה דיגיטלי, זה קיים לכל תושב, פתוח. ואנחנו בציר שלנו באים יותר לכיוון של הדיגיטציה. זאת אומרת לבוא לעזור, אנחנו בשיתוף פעולה מלא עם שירות התעסוקה ועם משרד העבודה כדי לעזור להם לפתח את הכלים הדיגיטליים ולתת את המענים המהירים ביותר לתושבים. אנחנו פחות בצד שנותן הכשרה או הסמכה, זה יותר בצד הפרקטי. פרט לקמפוס, כמובן, ששם אלו שיתופי פעולה עם מוסדות ועם גופים אחרים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי. << אורח >> אנדרס גרסטנהבר: << אורח >> נעשית עבודה רבה גם עם כל הגופים לגבי שילוב של AI בתוך המערכות על מנת שנוכל לייעל את השירותים לתושבים כתוצאה מזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי. נמצא פה ממשרד החינוך מישהו? מאיה גורדין. << אורח >> מאיה גורדין: << אורח >> כן, שלום רב. אני מנהלת אגף STEM במנהל חינוך טכנולוגי במשרד החינוך. אני מתנצלת שאני ב-ZOOM, אנחנו כרגע נמצאים בכנס בינלאומי בנושא של חינוך AI, יריד ענקי עבור תלמידים ועבור המורים שלנו במתחם STEM למורים. אנחנו מבינים שמהפכת ה-AI דורשת מאיתנו במשרד החינוך לעשות אדפטציות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, זה לא עובד, יש לכם בעיה בחיבורים. יש פה מישהו שרוצה לדבר ושלא דיבר עדיין? בבקשה, << אורח >> חגי שניר: << אורח >> חגי שניר, מנהל שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות. קודם כול בהקשר של החבר'ה שהיו פה, אני רוצה לומר שאנחנו שותפים בהפעלה של חוות חקלאיות טיפוליות גם בעוטף ועכשיו גם יקומו חדשות בצפון, שמטפלות גם בנוער בסיכון וגם עכשיו נכנסות לתחום הפוסט-טראומה. כבר בשנה וחצי האחרונות כבר עובדות חוות. חוות רימון כדוגמה מקימה שתי חוות כאלו בעוטף. והחקלאות ועבודת האדמה והקשר לאדמה עושים פלאים בהרבה מאוד מהמקרים. אנחנו רואים המון הצלחות בהקשר הזה וגם הסדרנו מסלול מיוחד לחוק ההתיישבות להקשר הזה, שקיבוצים ומושבים יוכלו להקצות לכך קרקע מיוחדת. אנחנו רואים בזה שליחות גדולה. לעניין ה-AI, חקלאים הם טכנופובים בהגדרתם, אבל הפעולות שאנחנו עושים היום בונות אמון ובצעדים קטנים. אנחנו התחלנו בסדרת הכשרות לחקלאים לעולמות ה-AI. הבנו שחקלאות מתקדמת זה לא רק איזה רחפן או מרסס מיוחד, אלא גם הרבה תחום ניתוח הדאטה והנתונים והתחלנו לבנות לאט-לאט – בעיקר עם דור ההמשך של החקלאים, חבר'ה בני 30 ו-40 – תהליכים שבעצם ייצרו לחקלאי עצמו מעין עוזר אישי שיסייע לו במגוון הפעולות במשק. הכול נבנה סביב איסוף נתונים, הזנה של נתונים וניתוח של נתונים של המשק החקלאי הספציפי. לא סתם תגיד לי מה לרסס נגד התולעת או איך לדשן את האדמה. ממש לצורך העניין החקלאי מזין לתוך הסוכן האישי שלו את ה-Logbook של הטרקטור שלו או את הוראות ההפעלה של המרסס החדש שהוא קנה, ואז הוא שואל את המסייע ממש שאלות שעוזרות לו לפתור בעיות. יומן הריסוסים מוזן פנימה, כל פנקסי העבודה של הפועלים. ככה אפשר למקסם יכולות גם בעולמות ניהול כוח אדם. אנחנו רק בתחילת הדרך אבל אנחנו כן מקצים משאבים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה כסף מושקע בזה היום? << אורח >> חגי שניר: << אורח >> אתה מכיר את שירותי ההדרכה והמקצוע, מדובר בעובדי מדינה שמעבירים את ההדרכות האלה ישירות לחקלאים. יש לנו שלושה חבר'ה שהם מהנדסים והם עוסקים בזה. זה לא משהו שגוזל תקציבים גדולים, זה בעיקר משאב אנושי שמתמקד בקורסים ובהכשרות לקבוצות קטנות של 10 עד 15 חקלאים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ויש לזה ביקוש? << אורח >> חגי שניר: << אורח >> יש לזה ביקוש. הקורס הראשון התמלא בתוך שבוע. הקורס השני נפתח עכשיו לחודש מרץ והוא הולך להיות בעמקים המזרחיים באזור בית שאן, וגם הוא, אני מניח, שיתמלא מאוד מהר. יש לזה ביקוש מאוד מאוד גדול. אני אומר בעיקר בקרב חבר'ה שהם בני 30-40 והם פתוחים לעולם הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. תודה. כן. << אורח >> אמיר רובין: << אורח >> תודה רבה. אמיר רובין, מנהל אגף אסטרטגיה במשרד הכלכלה והתעשייה. אנחנו במשרד הכלכלה עובדים מול המעסיקים, זאת אומרת לא מול העובד, אלא מול המעסיק שבעצם מייצר את הביקוש לכלי ה-AI, וזו חוליה כמובן מאוד חשובה. אנחנו רגילים שהמגזר העסקי והטכנולוגיה רצים מהר יותר מהממשלה, זה אתגר שאנחנו מתמודדים איתו תמיד. בעולם של בינה מלאכותית זה בסדרי גודל – עד שלומדים איזשהו תחום, המגזר העסקי כבר שני צעדים קדימה. אז זה באמת דורש, כמו שהוזכר קודם, איזושהי תפיסה מארגנת חדשה, ואנחנו מתניעים במשרד איזשהו תהליך אסטרטגי שבו כל מערך בודק איפה הוא יכול לסייע לסקטור שהוא אחראי עליו. למשל, מינהל תעשיות, שזה בעצם הגוף שעובד עם התעשייה הישראלית זיהו שיש פערים מאוד-מאוד גדולים, כמו שרואים בהרבה מאוד דוחות, בין תעשייה מאוד מתקדמת שמגדירה לעצמה את הצרכים ובין תעשייה מסורתית שעדיין עובדים בה באקסלים מאוד פשוטים ונבנה בימים אלו איזשהו מערך איך לעזור לכל אחד לעשות את הקפיצה לשלב הבא. זאת אומרת זה לא אפס או אחד, זה לא שאתה ב-AI או שאתה בעולם הישן, אלא אפשר להשתמש בטכנולוגיה כדי להתאים את הפתרון לכל אחד לפי רמת ההתפתחות שלו. גם בסוכנות לעסקים קטנים שעובדים עם עסקים קטנים, בימים אלו הוקם מודל חדש למערך המעוף. מה שפעם היה בעיקר מין מוצרי מדף או חבילות ייעוץ לעסקים בדברים יותר מסורתיים, אז מהשנה הקרובה כשליש בערך מהתקציב ילך לפעולות שאנחנו מבינים שחלק מהפעולות האלו יצטרכו להיות איך להטמיע בינה מלאכותית בעסקים? למשל פיילוט שאנחנו עושים ביחד עם הרבה מאוד שותפים, עם ג'וינט תבת, עם שירות התעסוקה, עם משרד העבודה ורשות החדשנות ואחרים, ובונים קורסים למובילי חדשנות בארגונים. זאת אומרת, איך לקחת פונקציה בתוך עסק ולתת לה את הכלים להיות פתוחה וערוכה ומוכנה לקלוט טכנולוגיה חדשה? גם בהיבט הטכנולוגי וגם איך לחבר את זה לצרכים וליכולות של העסק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. בבקשה. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> בוקר טוב, סיון נויפלד מהתאחדות התעשיינים, איגוד ההייטק. אני רוצה רק לומר שהאתגר המרכזי בנגב הוא ממש לא כוח האדם אלא היעדר תעסוקה שמתמקדת ב-AI. אין בכלל כמעט מפעלים שמושתתים על AI וזה דברים שצריך לטפל בהם. מהפכת ה-AI משנה את שוק העבודה אבל היא גם יוצרת הזדמנות אמיתית לייצר תעסוקה איכותית בפריפריה מבלי לחייב מעבר למרכז. זו בעיה שאנחנו רואים בדרך כלל בקרב הדור הצעיר שהם נאלצים לעבור למרכז כדי שיהיה להם מקום עבודה רלוונטי שתואם את הכישורים שלהם. אני מתחברת למה שאמרת ש-AI לא מבטל מקצועות, הוא משנה אותם. ואנחנו רואים את זה אפילו ברמה Gen AI סמנכ"לי כספים, שיווק, ולאו דווקא רק בפסי ייצור ששם אנחנו רואים שינוי שהוא בכלל משמעותי. בנגב ובגליל יש אוכלוסיות עם פוטנציאל גבוה אבל אין חיבור ישיר להכשרות ומשרות בפועל וזה מה שמעמיק את הפער. אנחנו, גם באיגוד ההייטק וגם בהתאחדות מבינים שצריך את המשולש עצמו שזה יהיה גם תעסוקה, גם אקדמיה וגם כוח האדם עצמו, לחבר אותם יחד. דבר ראשון זה לפתח משרות AI יישומיות בפריפריה שזה לא אומר רק R&D אלא תפקידי דאטה, אוטומציה, תפעול, כדי שגם המבוגרים בפסי הייצור יוכלו להשתמש ברובוטיקה או במערכות - - - ויבינו בכלל איך הם נשארים רלוונטיים בשוק העבודה. חיבור עם התעשייה וההייטק – להבין מה הצרכים של התעשייה, אילו מקצועות נפתחים ואיך אנחנו בכלל מכשירים את הדור הזה לעבודה ממוקדת במפעלים ולא מעבירים אותם שוב פעם למרכז. דבר נוסף זה לתמרץ חברות לפתוח מוקדים באזור הדרום והצפון כאשר הן מקבלות פיצוי או תגמולים מהמדינה. ככה גם הכשרות וגם כל דבר שיעזור להם רגע להישאר שם. דיברנו על הפערים החברתיים שזו פריפריה חברתית, ולדעתי זה לא צריך להתייחד כפריפריה חברתית, זה אינטרס כלכלי של כולנו שהחברות יפעלו בצפון והחבר'ה האלה ימשיכו לחיות באזור הדרום והצפון ושתהיה להם תעסוקה ראויה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> שלום לכולם, אני מיכל אופיר מהמועצה להשכלה גבוהה, באמת הוזכרה פה אקדמיה ואוניברסיטה, אז קודם כול אני אגיד שהמועצה להשכלה גבוהה פועלת שנים רבות בכל התחום הזה של פיתוח הון אנושי בתחום ההייטק בכלל, ובשנתיים האחרונות במיוחד בשילוב בינה מלאכותית באקדמיה. חשוב להגיד שהמוסדות האקדמיים עושים את זה גם באופן טבעי. הם לא חיכו לאף אחד שיניע אותם כדי לשמור על הרלוונטיות של ההשכלה הגבוהה בעולם התעסוקה, הם עושים את זה לגמרי באופן טבעי ולראיה אנחנו רואים באמת גידול במספר הסטודנטים בתחומים האלה של מדעי הנתונים בעיקר אבל גם בבינה מלאכותית. עלינו מ-200 סטודנטים ל-1,000 ממש בשנה האחרונה, סטודנטים לשנה א'. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש תואר בבינה מלאכותית היום? << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> אז זהו, תואר מלא ממש בבינה מלאכותית אין, אבל זה אחד הדברים שאנחנו מקדמים בתוכנית הרב-שנתית הנוכחית. ממש בימים אלה ות"ת ומל"ג מקדמות פתיחת תוכניות בבינה מלאכותית. אנחנו ממש מקווים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש כאלה בעולם? << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> אני חושבת שזה חדש מאוד, זה יותר קיים כהתמחות או כחטיבה או כמקבצי קורסים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסוף אלה כלים. << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> נכון. אבל עדיין יש תארים שהמטרה שלהם זה לפתח כלי בינה מלאכותית שזה משהו שאנחנו מקדמים ממש עכשיו. אנחנו מאוד מקווים שבשנה הקרובה כבר ייפתחו תוכניות כאלה גם בפריפריה הצפונית והדרומית. מרכזי מצוינות לתעסוקה – זה כחלק מהתמיכה בפרויקטים שונים של ות"ת ומל"ג. אמור לצאת בשבועות הקרובים קול-קורא של מבנים באקדמיית תעשייה שיהוו תשתית הן לעולמות המחקר והן לעולמות התעסוקה, ובפרט שוריינו עדיפות למוסדות להשכלה גבוהה בפריפריה. אני אדבר גם קצת על הקמה של אוניברסיטת קריית שמונה בגליל שזה מהלך שבאמת ות"ת ומל"ג קידמו בשנים האחרונות, זה מהלך שלא קורה כל יום. חלק נכבד מתחומי ההוראה שלהם הם בתחומי החדשנות בלמידה והוראה לרבות AI, מה שיביא באמת בשורה לתושבי הצפון. הקמת ועדה בנושא AI, זה גם איזשהו מהלך שוות"ת ומל"ג בוחנות בימים אלו, להקים ועדה לתכנון אסטרטגיה והתווית מדיניות בכל הקשור ל-AI גם בהיבט המחקר וגם בהיבט ההוראה. אקדמיה 360 – בוודאי שמעתם על התוכנית הזאת של ות"ת ומל"ג, שבמסגרתה המוסדות להשכלה גבוהה מקבלים תמרוץ על עדכון תוכניות הלימודים לתואר ראשון, על היקף לפחות של 20% מתוכניות הלימודים, במטרה לשמר את הרלוונטיות שלהם לשוק עבודה דינאמי. עדכון התוכניות מתבטא בכמה היבטים, חדשנות והוראה, תעסוקתיות, חיזוק קשרי אקדמיה חברה קהילה, בדגש על שילוב בינה מלאכותית ככלי מקצוע נוסף מותאם פרופסיה בסל הכישורים של הבוגר. אלו בעיקר הדברים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. מישהו עוד רצה פה? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אני ממש בדקה. בהמשך לחבר'ה המילואימניקים שהיו פה, שירות התעסוקה לפני כשנה כבר בהובלת מנכ"לית השירות לקח את זה כפרויקט לאומי לסייע לחבר'ה המדהימים האלה שאנחנו חייבים להם כל כך הרבה, אנשי המילואים. פתחנו את פרויקט ממדים לתעסוקה. אנחנו נותנים כלים מאוד-מאוד גדולים ורחבים לאנשי המילואים. רק בתחום ה-AI פתחנו למעלה מ-35 הכשרות לאנשי המילואים, כ-700 משתתפים בתחום ה-AI. כמובן הרצאות בנושא עם אלפי משתתפים ככה שכדאי שיכירו גם את זה. זה נכון לכל הארץ, למילואימניקים בכל הארץ, וזה נותן מענה גם כמובן לצפון ולדרום. זה עוד כלי שאפשר להיעזר בשירות התעסוקה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן? << אורח >> ליאור פנחס: << אורח >> שלום, נעים מאוד. שמי ליאור, אני מתנועת אור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ליאור מתנועת אור? זה לפי השם בחרו אותך? << אורח >> ליאור פנחס: << אורח >> כן, כמעט. יש שביקשו ממני לשנות את השם. שמעתי את משרדי הממשלה, קודם כול אני מברך על היוזמה של הדיון הזה בכללי ועל המאמצים של משרדי הממשלה. אני כן אשמח לדעת, כי דיברת על תקציבים כמה מושקע לכל הקצאות וכן נענו תשובות, אני כן אשמח לדעת האם יש איזושהי סכמה או הערכה של משתתפים באמת כמו שהרגע ציינת? אמרת שיש תקציב X להכשרות של אנשים, כמה באמת אנשים בסופו של דבר מימשו את ההכשרות האלה? << אורח >> גל זוהר: << אורח >> מבחינת ההשתתפות בעצם אנחנו מבינים שיש הכשרות גם ייעודיות. לצורך העניין בהקשר הזה, יותר מ-1,000 אנשים, מילואימניקים, שלקחו חלק בהכשרות השונות של הכשרות של ה-AI, אבל גם חלק מהסיפור זה בעצם לאפשר לכולם לחוות את זה. זאת אומרת מבחינת שירות התעסוקה גם חלק מהעניין זה להוסיף את הרכיבים האלו של בינה מלאכותית בתוך הכשרות קיימות, דגשים שאנחנו שמים אותם בפנים, ואז בעצם זה מאפשר להגיע לאוכלוסיות הרבה יותר גבוהות. וככה אנחנו מגיעים בעצם לאלפי אנשים נוספים, ולחבר את זה בעצם לכל ה פרויקטים האחרים הקיימים. בעצם חלק מהעניין וחלק מההבנה שלנו זה שאנחנו צריכים לחבר את זה מול השותפים שאנחנו עובדים איתם, עוד פעם אם זה רשות החדשנות ואם זה הכשרות של אגף להכשרה מקצועית והכשרות נוספות, מתוך הבנה שכולם צריכים לעבור את זה. זאת אומרת יש כאלו שמשתתפים בהכשרות ייעודיות לבינה מלאכותית, אבל גם יש הכשרות, רכיבים נוספים של הכשרה שקשורה לבינה מלאכותית, השימוש בפועל. אולי אחד הנושאים שהכי משמעותיים כמובן שמושפע מבינה מלאכותית הוא כמובן חיפוש עבודה, וההבנה שלנו שזה דרך גם לחשוף את האנשים וככה אנחנו בעצם משתדלים להגיע באמת לאלפי אנשים ולא רק בתוך ההכשרה המקצועית per say. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני רוצה לסכם את הדיון הזה שהוא היה איזשהו פתיח אולי לאירוע באמת ענק שצריך להיערך לו. אני רוצה קודם כול להודות לשירות התעסוקה על הדוח הזה, שזה מאוד-מאוד חשוב להבין את הפערים קודם כול שקיימים בחברה הישראלית. זאת אומרת ההבנה שרמת המיומנות בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD בשימוש בבינה מלאכותית היא נמוכה. זה משהו שצריך לטפל בו. הדבר השני הוא הפער שגדול עוד יותר בין הפריפריה למרכז, שהוא כמעט בכל דבר גם בתחום הזה. הבעיה בתחום הזה וגם בפער הזה שקיים היום זה ש ה-AI אותה מהפכה בטח בתחום התעסוקה, היא איום ענק. היא הזדמנות ענקית אבל היא איום ענק. זאת אומרת אם לא יהיה לנו פה – אני אומר את זה לכל משרדי הממשלה, אני גם אדבר על זה ואני אבקש לקבוע עם מי שמנהל את מט את המטה הלאומי לבינה מלאכותית, עם ארז – הזדמנות שנייה פה. זאת אומרת מי שיישאר מאחור באירוע הזה זה יהיה אירוע מרסק. זה יכול להיות אירוע מרסק ברמת הפריפריה כי הפערים הם כל כך יהיו גדולים והם כל כך רחבים שבשנייה אתה הולך לאיבוד. בעצם החשוב הוא באמת מיומנויות השימוש, היכולת להשתמש ב-AI לעשות את התפקיד שלך, את מה שאתה עושה היום הרבה יותר טוב, ואז אתה תהיה בנחיתות אם אתה לא עומד בסטנדרטים האלה, לעומת כל השאר. יכול להיות מישהו שהיום הוא הוא מצוין בעבודה שלו, אבל אם הוא לא יידע להשתמש בכלי ה-AI, בתוך זמן קצר הוא יהפוך להיות לא רלוונטי. זה לא שהעבודה שלו תיעלם, הוא פשוט לא יוכל לעשות אותה יותר או לעשות אותה בסטנדרטים שיידרשו בשוק. אני באמת חושב שהדבר המרכזי פה הוא תוכנית לאומית ל-AI. אני מבין שהייתה איזושהי תוכנית כזו לפני חמש או שש שנים שעברו בהחלטות ממשלה אבל לא הבינו עוד אפילו ה-AI אז. פה היום צריכים לעבוד בקצב אחר. אני לא עושה בינתיים דיון מעקב, אני ארצה לקבוע פגישה עם מטה ה-AI הלאומי שיושב במשרד רוה"מ. אז אני אקבע איתו ומשם אנחנו נראה איך אנחנו מתקדמים בעניין הזה כי הוא דרמטי לנגב ולגליל. אם לא יכניסו את האירוע הזה פנימה לתוך הנגב והגליל, הרבה מאוד מהתקציבים שמשקיעה תנופה ותקומה – ותנומה – פשוט ילכו לאיבוד כי בסוף יהיו שם אנשים חסרי מיומנויות בתחום הזה. הם יפסידו לאנשים אחרים. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:50 << סיום >>