פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 543 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ו (17 בפברואר 2026), שעה 14:15 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – תקופת זכאות להשתתפות במימון שכר לימוד), התשפ"ה–2025, של ח"כ אופיר כץ << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר יוסף טייב – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: אופיר כץ מוזמנים: עידו חי – רכז ביטחון אגף תקציבים, משרד האוצר אריה קרינץ – רפרנט ביטחון אג"ת התקציבים, משרד האוצר אורטל עזוז – רע"ן עידוד השכלה, משרד הביטחון ענבר לינהארד – עו"ד, ממונה משפטי לרגולציה, משרד הביטחון ד"ר נטע משה סעדון – המחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת עמרי גולן – עו"ד, לשכה משפטית מל"ג, המועצה להשכלה גבוהה מתנאל חגואל – יו״ר האגודה מכללת הרצוג, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית איילת עירון – מקדמת מדיניות, פורום נשות המילואים לירן בסון – סגן יושב-ראש התאחדות הסטודנטים הארצית נטע מולכו – יועצת פרלמנטרית לחבר הכנסת אופיר כץ מוזמנים באמצעים מקוונים: יאיר הראל – ממונה בכיר בקרה אכיפה ורישוי, המועצה להשכלה גבוהה ייעוץ משפטי: צח בן יהודה מנהלת הוועדה: אתי דנן אורית הראל – דוברת הוועדה רישום פרלמנטרי: אורי פנסירר רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – תקופת זכאות להשתתפות במימון שכר לימוד), התשפ"ה–2025, פ/6074/25 << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלום לכולם, צוהריים טובים, אנחנו בישיבה שנייה בהצעת חוק קליטת חיילים משוחררים, חוק שבו אנחנו נותנים לחיילים של 'ממדים ללימודים' שקיבלו בעבר, לקבל את זה גם על התקופה הזו, על הזמן שעבר בחרבות ברזל. הממ"מ נשלח כאן לעבודת מחקר על התקציב. חבר הכנסת אופיר כץ מציע החוק, האם אתה מעוניין במילות פתיחה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא. מה שלומך? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כך בחשבון שזה שאני פה, אני לא אהיה בהצעות בוועדה לביטחון לאומי בינתיים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> באים להחליף אותך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בגדול חיכינו לאומדן, קיבלנו את האומדן. יש עוד כמה דברים שנדון בהם, אבל לגבי העלות התקציבית, אני חושב שהרוב. בשורה התחתונה, זאת הצעת חוק שאנחנו מחויבים לקדם ולהתקדם איתה. גם אם יש עלות תקציבית כזאת או אחרת, אני חושב שזה חוק שנוכל להביא אליו לא יותר מ-50 חברי כנסת, אלא יותר מ-90 חברי כנסת. לכן אני מבקש בסוף הדיון להצביע לקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נטע, את האומדן בבקשה. << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> צוהריים טובים, בעקבות הדיון הקודם, התבקשנו לפנות למשרדי הממשלה לקבל נתונים על המימוש בעקבות הרבה שאלות שעלו פה, וזאת כדי לעשות קצת סדר וגם מתוך זה, לנסות להבין עלויות. וככל שיש חלופות או קבוצות שניתן לגדר האם. המסמך נמצא בפורטל הוועדה, המסמך עושה קצת סדר בשאלות שהיו. אומר בקצרה כמה נתונים ליישור קו ואז נדבר על העלויות התקציביות שהן עיקר העניין. << מנהל >> (היו"ר יוסף טייב, 14:17) << מנהל >> כאשר אנחנו מדברים על פוטנציאל החיילים המשוחררים שיכולים לקבל את המלגה, אז בעצם זה סדר גודל של 100,000 חיילים ברגע נתון. כמובן שמדובר בגידול לעומת שנים קודמות בעקבות תיקון החוק. זאת אומרת שלפני תיקון החוק היינו בסביבות 56,000 – 57,000 חיילים, הוספה של השנתיים שהייתה בדצמבר 2023 העלתה את הפוטנציאל הכולל ל-96,000 עד כמעט 100,000. הנתונים המעניינים הם ששיעור המימוש הממוצע לאורך השנים הוא יחסית נמוך, הוא נע בין 20,000 או קצת יותר, וזו נקודה אחת שרלוונטית כששואלים על מימוש: כמה בפועל נהנים מהתוכנית הזאת? אנחנו רואים שבשנה ברגע נתון, בסביבות 22,000 – 23,000 בסך הכול מקבלים את המלגה מתוך פוטנציאל של כמעט 100,000. כרגע, זה מבלי לעמוד על הסיבות, רק כנתונים תיאוריים. שאלנו עוד שאלה שעלתה כאן בדיון: כמה חיילים זכאותם נגרעה? כלומר, שבעקבות המלחמה, בשנה רביעית וחמישית, לא יכלו לממש את המלגה וירדו מהפול הכולל. מהנתונים שקיבלנו ממשרד הביטחון אומרים שמדובר ב-32,000 חיילים בסך הכול. זה לא אומר שכולם יממשו, אנחנו יודעים שהמימושים נמוכים יותר. אבל אם מנסים להבין כמה חיילים בסך הכול, כמה בשנתיים האלה במלחמה, גרמו לפקיעה של הזכאות שלהם? 32,000; מתוכם ביקשנו הבהרה נוספת, כמה מהם משרתי מילואים? זה מגיע לכמעט 9,000 שזו בעצם הקבוצה הכי מצומצמת אם רוצים לבנות את המדרגות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 9,000 שפספסו? << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> והיו במילואים. באשר לעלויות, כאשר אנחנו עושים עלות אז זה כמות ו- - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה לכל אחד? << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> מה התקציב לכל אחד? בערך 80 חיילים זה מיליון שקל. שכר לימוד שנתי הוא 12,000 שקלים, זו עלות יחסית קשיחה, ככל שנותנים על פי המדרגות, זאת אומרת שמגיע בסוף ל-100%. זה לא שיש לנו פה שאלה של תמחור כי כשאנחנו עושים אומדן, יש שאלה של כמות ושל תמחור. פה אין שאלה של השירות. אם אני מבינה, רוצים לתת את המלגה המלאה. ועל כן אנחנו מדברים על שכר לימוד אוניברסיטאי די קבוע, אולי עולה קצת ומתעדכן, אבל מדובר ב-12,000 שקלים והסדר גודל הוא שכל 80 חיילים הוא בערך מיליון שקל. אנחנו יכולים פה לשאול כמה שאלות, השאלה היא שאלת החיזוי: כמה מתוכם יממשו? מדובר בנעלם, אני מסכימה עם כל הדוברים שידברו פה, דיברנו עם אגף תקציבים, עם משרד הביטחון. מודל חיזוי בתקופה כזאת שבה היה שינוי החוק ששינה את הזכאות וגם הייתה מלחמה ואנשים לא יכלו לממש, ועל כן אנחנו מדברים פה על הערכות. אולי אפשר לדייק וראוי שההערכות יהיו מדויקות ככל שאנחנו חופרים יותר בנתונים, אבל אנחנו מנסים לחשוב על חיזוי כמה יממשו באמת ממי שנגרעה זכאותו. אם אנחנו מדברים על הנוסח הנוכחי של הצעת החוק שממנו התחלנו - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל אם נגרעה הזכאות שלו, אז בעצם בחישוב הראשוני שבו החשיבו שייקח את הכסף, אז הכסף עכשיו חוזר – איפה זה נכנס בחישוב? << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> אתייחס לזה ואגף תקציבים יוכל להסביר יותר. אסביר: יש את מה שאנחנו מבינים - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בשורה התחתונה שלכם זה נלקח בחשבון? << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> זה נכתב, זה לא נכתב בחשבון, כי כללי אומדן - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נו, אז מה? << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> - - מתייחסים לתיקון חקיקה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה אומדנים? אם הוא לא השתמש ואנחנו מחשיבים אותו בתקציב המדינה שהוא אחד שמשתמש ואת הכסף הזה הורדנו כבר. עכשיו הוא לא השתמש, הוא לא הצליח, אז אנחנו מחשיבים את זה פעמיים, זה בעצם 24,000 שקל לחייל כזה. << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> חבר הכנסת כץ, אני מסכימה איתך שעל פי ההיגיון הרגיל והתקציבי, זה נכון. אם מישהו היה צריך לקבל משהו, לדוגמה הזנה בתקופת המלחמה – חבר הכנסת טייב מכיר – עלתה הסוגיה הזאת, תלמידים שהיו צריכים לקבל הזנה, כביכול תוקצבו. ובסוף האמירה היא: בפועל לא היה את המימוש, התקצוב הזה לא קיים. ואחרי זה אם מתקנים חוק או משנים, זה נספר מחדש. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה נספר מחדש? הכסף לא שולם. << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> אלה לא הכללים שלנו איך מחשבים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז החישוב עקום. << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> כך מחשבים תוספת תקציבית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בשביל זה אנחנו פה לחוקק, אם הוא מקבל עכשיו, בגלל שהוא לא מימש ולא קיבל את ה-12,000, אז אתם מחשיבים אותו פעמיים: העלות שהעברנו את החוק הראשון והעלות עכשיו. << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> כדי להבין, מבחינתנו זה נקרא דחיית תשלום. הוא היה צריך לקבל את זה בנקודת זמן מסוימת וזה נדחה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז תורידו את הכסף הזה. הכסף הזה לא צריך להיות באומדן. << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> אלה כללי החישוב התקציביים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כללי חישוב של מי? מה זה הכללים האלה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אפשר להתייחס כמובן, אבל בסוף החישוב שלנו מבוסס על ביצוע תקציבי, לא תחזיות ביצוע. בהמשך זה תחזיות ביצוע, אבל כשאתה מסתמך על שנים 2022, 2023, 2024, 2025 – אתה מסתכל על ביצוע בפועל. אין פה עניין של - - - אנחנו לא חוזים מה היה אמור להיות או חייל שלא הוציא או כן הוציא. אתה מסתכל מה היה הביצוע בתוכנית הזו שנקראת הוצאה 'ממדים ללימודים'. זאת התשתית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה כסף שילמתם עליה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> אפשר להציג עכשיו את כל החישוב. אריה מהאגף יוכל להציג. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הרי יש חייל שכשהעברנו את החוק, אמרת עליו: אני משלם, הוא בתוך התקציב שהגדרנו כמה יעלה החוק הזה. החייל הזה לא מימש, היה במילואים. << אורח >> עידו חי: << אורח >> תלוי כמה כאלה יש או האם אחרים - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> על חייל אחד אני מדבר. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אין בעיה, חייל אחד לא מימש, אבל אולי חייל אחר שכן הנחתי שלא יממש, כן מימש. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתה באומדן תקציב שלך בחוק הראשון כללת את המקסימום. בתוך החישוב שחישבתם שהולך לממש את זה, הוא לא מימש. אתה גם לא שילמת עליו בפעם הראשונה, וחישבת שאתה משלם עליו. ועכשיו אתה אומר: גם עכשיו אני צריך לחשב אותו, למרות שלא שילמת לו ב'ממדים ללימודים', הוא לא מימש את זה. אז אתה רוצה פעמיים על אותו חייל. << אורח >> עידו חי: << אורח >> לא מדויק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה לא מדויק? << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> בחישוב שלנו לא התייחסנו לחיילים ששילמו או לא שילמו, אני מבין את הכוונה שלך. אנחנו התייחסנו לניסוי עתידי שהיה לנו ממש לפני שנתיים, של הגדלת הזכאות משלוש לחמש שנים. לקחנו את אותה סוגיה ואמרנו: מה יקרה אם ניקח מחמש לשבע שנים, לקחנו הרבה מאוד מפשיטות, הקטנו, צמצמנו את האוכלוסייה שאנחנו נוגעים בה, והחשבנו לעומת התחשיב של הממ"מ ושל חיילים משוחררים, החשבנו גם חיילים שהלכו לקרן סיוע. קיבלנו בסוף אומדן יחסית זהה. אני מבין את הכוונה שחיילים שלא השתייכו, אבל התחשיב שלנו לא נוגע לסוגיה הזאת. אנחנו לוקחים ניסוי טבעי ומשליכים על ההצעה הנוכחית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל אתה מבין שאתה לוקח על אותו חייל פעמיים? << אורח >> עידו חי: << אורח >> אסביר שוב – לפני מספר שנים חל אירוע דומה מאוד למה שאנחנו רוצים לעשות עכשיו. הוגדלה תקופת הזכאות בשנתיים. בדקנו מה היו ההשלכות של המהלך הזה אז, גם אז היה את אותו חייל שלא מימש או כן מימש בתוך שנתיים. בדקנו מה היו המשמעויות בעולם התקציב של המהלך הזה. מה היו השלכות המהלך הזה של הארכה בשנתיים וזאת תוצאת החישוב. וגם אז, התנאים האלה שאתה מדבר, קרו. היה את החייל שלא מימש ואז את החייל שכן מימש. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא אותו דבר. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אותו דבר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ממש לא אותו דבר. << אורח >> עידו חי: << אורח >> למה לא? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כי אתה פה הארכת, הוספת עכשיו עוד קבוצה שתממש, וחזית כמה יממשו. << אורח >> עידו חי: << אורח >> לא הוספתי, אותו דבר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא. << אורח >> עידו חי: << אורח >> הארכתי בשנתיים את תקופת הזכאות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בסדר, אבל פה יש מישהו שהוא בתוך הקבוצה הזאת שהחשבת אותו, החשבת אותו בתקציב שצריך לשלם עליו, הוא לא מימש. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אבל זה אותו דבר שקרה אז. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא אותו דבר. פה אנחנו מדברים על מי שלא מימש בגלל המילואים. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אז בעבר הוא לא מימש בגלל משהו אחר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, אבל פה זה שלו, אתה כבר סימנת אותו כמישהו ששילמת עליו. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אבהיר: החזקנו את שני האירועים זהים. לפני מספר שנים הארכנו את תקופת הזכאות בשנתיים ובדקנו מה קרה בעקבות זה. אותם דברים קרו בשני המקרים. אנשים שלא מימשו אז, גם יש היום ולהפך. הארכנו את תקופת הזכאות וראינו שהאחוז והכסף עלו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל אתה לא חישבת אותו בחוק הראשוני כי הוא היה שלוש שנים, לא חישבת לפי שלוש שנים. אחרי שהרחבנו בהגדלה שעשינו ל-100% ואת השנתיים האלה – הוא לא היה בפנים לפני כן שהרחבת משלוש לחמש שנים, פה הוא כן היה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> הוא היה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא נכון. << אורח >> עידו חי: << אורח >> זו קבוצת אנשים שלא הצליחה לממש בתקופה של שלוש שנים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הם לא היו זכאים. << אורח >> עידו חי: << אורח >> הם היו יכולים לממש בתקופה של שנים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, עבר עכשיו שלוש שנים, הם לא יכלו. << אורח >> עידו חי: << אורח >> ידייקו אותי אם אני טועה, אבל ברגע - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> החוק הראשון היה על שלוש שנים. ומי שעבר שלוש שנים, לא חישבת אותו כי לא מגיע לו. << אורח >> עידו חי: << אורח >> לא חישבתי אותו, אבל בדקתי מה קרה. הבדיקה שאנחנו עשינו הייתה מה קרה להוצאה התקציבית בגין תשלומי 'ממדים ללימודים', כשהוארכה התקופה משלוש לחמש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נו וכמה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> אפשר להציג את המספרים. << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> לקחתם רק שנה ראשונה או סכמתם שלוש שנים? כי בעצם בסוף 2023 היינו רק שנה אחרי תחילת החוק, אז זה מצטבר. בדקתם הוצאה תקציבית ל - - -? בעצם החוק עבר ב-2022 ועל כן השנה הראשונה היא שנה ראשונה, ואחרי שנה שנייה מצטבר. אנחנו בסוף השנה השלישית ומגיעים 2023 בואכה 2024, הגענו למירב העלות התקציבית כי בעצם יש לנו שלוש שנים. אז בבדיקה הזאת של לבדוק עלות תקציבית, האם יכולתם לנקות את זה או שבדקתם שנה ראשונה או במצטבר תלמידים? << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> בדקנו את שנת 2025, את הביצוע, כלומר המצטבר, אל מול שנת 2022-2023. << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> אבל לא היה ביצוע - - - << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> הביצוע יהיה בהכרח יותר גדול כי גם הגדלנו את הסכום. << אורח >> עידו חי: << אורח >> כל התנאים האלה מנורמלים. << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> זה לא הגיוני כי אם אנחנו מסתכלים על הזכאים, אפשר לראות את זה גם במסמך של הממ"מ. << אורח >> עידו חי: << אורח >> נוכל להציג לכם את האקסל, כל יתר התנאים הוחזקו שווים. נרמלנו את התשלומים. << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> יש לי שאלה – איך חזיתם את זה? אם רואים שלפני התיקון, מספר המממשים ב-2022 היה 18,000; ב-2023 היה 20,000 ואחרי התיקון, ב-2025-2024 הוא היה 18,000 ו-22,000, אין קפיצה במממשים בעקבות שינוי זכאות משלוש לחמש, אז למה שיהיה עכשיו? << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> את לא לוקחת בחשבון גם אנשים שמימשו דרך הקרן לסיוע, שזה גם נתח מכובד של מממשים. << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> כמה אנשים מימשו מקרן הסיוע? << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> קרוב ל-3,000 אנשים, כשמיתוכם אנחנו לא לוקחים את כולם בתחשיב, כי יש גם תומכי לחימה שמימשו באופן חלקי. ולא כולם לוקחים גם, רובם בשנה רביעית-חמישית. << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> כמה לוחמים מימשו מקרן הסיוע? << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> הגדרת לוחם במילואים שונה מהגדרת לוחם, בפרט ה'ממדים ללימודים'. אנחנו לקחנו לאחר הפשטה של 50% מתוך ה-3,000. מבחינת יחס של אנשי מילואים, היחס הוא הרבה יותר גבוה של לוחמים ללא לוחמים שזכאים לאותם הטבות. << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> אבל גם אם נניח ואתה מוסיף את ה-50% האלה שלקחו מקרן הסיוע, אתה עדיין לא רואה קפיצה שמשקפת עלות של 42 מיליון שקל. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> נכון, אבל לקחנו את כמות המממשים בפוטנציאל ולאו דווקא את כמות המממשים בפועל, כי שוב – אנחנו נמצאים בשנתיים לא רגילות ולא כל אותם אנשים שיכולים ללכת ללמוד הלכו ללמוד. לקחנו את הקפיצה התיאורטית, בגלל זה לקחנו ניסוי טבעי, שהייתה לנו בגדילה משלוש לחמש שנים והשלכנו אותה על חמש עד שבע שנים. << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> זו קפיצה תיאורטית, היא לא קרתה בפועל. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> נכון. << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> אז מה שאתה אומר פה בעצם - - - << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> כל התחשיב פה בסוף הוא - - - << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> ברור שהוא תיאורטי, אבל אם אנחנו יכולים לראות שמשלוש לחמש לא הייתה קפיצה – אנחנו רואים בפועל, אנחנו לא צריכים לדבר תיאורטית כי אנחנו רואים את זה. אתה אומר שנניח לקחו עוד מקרן הסיוע, תוסיף את קרן הסיוע, תוסיף את ה-1,500 האלה, זה עדיין אפילו לא מתקרב. התחשיב פה מבוסס על דברים שלא מתנגשים עם המציאות. ונניח שעכשיו בגלל המלחמה לא מימשו עוד X – זה ממש רחוק ממה שכן ראינו שקורה בעת העלאת זכאות משלוש לחמש. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> מספר המממשים ב-2025 היה מעל 23,000. << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> 22,388 לפי הממ"מ. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> תוסיפי לזה 1,500 – כן יש פה גידול באוכלוסייה מ-18,000 שהיה לנו. << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> אבל ב-2023 זה מ-20,000. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> יש פה גדילה. << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> אוקיי, אין בעיה של 3,000 – זה 42 מיליון שקל. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אפשר להציג את התחשיב בצורה מפורטת. אנחנו וגם הממ"מ הגענו בדרכים שונות פחות או יותר לאותה תוצאה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> התוצאה שלהם ל-9,000 היא 42 מיליון. פה אנחנו רואים 3,000 וגם 42 מיליון. היא אמרה בהתחלה שהתחשיב של 42 מיליון הוא לפי חישוב של 9,000, נכון? << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> לא, הוא לחישוב של בערך 3,000 לשנה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 3,100 – 3,500. << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> בדקנו איך משרד האוצר חישב ואיך משרד הביטחון חישב – השיטות שם שונות. הם בערך באותם מקומות, אחד מגיע מצד הביצועים ואחד מגיע מצד 'ניסוי טבעי' שאני לא בטוחה שהוא הדבר הכי נכון בהינתן כל כך הרבה גורמים מתערבים. אבל כן, מבחינה מקצועית הם הגיעו לדברים דומים מאוד. זה הכי הרבה שאפשר לחשוב עליו. האם בפועל זאת כמות האנשים שיממשו? אף אחד פה לא יכול לדעת באמת. לעניין ה'ניסוי הטבעי', אם מדברים מבחינת כלכלה התנהגותית, היה פה אוסף של גורמים מתערבים. קשה מאוד לבודד מה באמת בעקבות החוק והגדלת זכאות או תקציב גבוה יותר שקיבלו אנשים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אפשר להסתכל אחורה מה עשה השינוי של שנתיים הגדלה? << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> זה קשה כי השינוי קרה בדיוק במלחמה. זו בדיוק הטענה, כל אחד מנסה לבודד מכיוון אחר ולנסות להגיע לחיזוי הזה. בסוף זה 3,000 מול בערך 20,000 או קצת יותר מממשים, זאת השאלה. אגיד שבדקנו שנה רביעית, חמישית, מה שקרה בתיקון הקודם, משרד הביטחון נמצא פה אם אורטל תרצה להרחיב. הם הלכו ובדקו כמה נוספו בממוצע בשנה רביעית-חמישית בשתי השנים האלה שאולי זה יכול קצת להראות לנו כיצד בפועל מה קרה, הם הגיעו בערך לנתון של - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אפילו כאלה שנרשמו בשנה הרביעית שלהם מהשחרור? << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> בדיוק. נרשמו בשנה הרביעית מהשחרור ואנחנו מסתכלים על 2025-2024 שזה אחרי שעבר החוק. מן הסתם היה פה שינוי התנהגות כי בגלל המלחמה נרשמו יותר או פחות, כל אחד ייקח את זה לכיוון אחר באיזה שנה. אבל מדברים על 1,500 עד 1,600-1,700 לכל שנה. << אורח >> אורטל עזוז: << אורח >> לגמרי. << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> מכאן שאני אומרת שאנחנו מסתכלים גם מהצד של הביטחון וגם מהצד של האוצר שעשו ניתוח אחר, המספרים דומים. האם מתוך זה בדיוק אפשר להשליך לשאלה איך יתנהגו אנשים בשנה שישית ושביעית? זאת שאלה אחרת. ככל שאנשים עוברים מהתואר, המטרות שלהם משתנות וכולי – אבל המספרים פחות או יותר שם מכיוונים אחרים. אציין שבדקנו רק גם מילואימניקים ורק מי שבאמת שירת במילואים ורק מי שמתוך הפוטנציאל היה בשנים ארבע-חמש. יש פה כמה מדרגות שאפשר להסתכל עליהם. במדרגה הכי נמוכה יורדים משמעותית בעלות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד הביטחון בבקשה. << אורח >> אורטל עזוז: << אורח >> עמדתנו היא שאגף חיילים משוחררים ומילואים במשרד הביטחון ידאג להיטיב בכל הקשור לחיילים משוחררים ומילואים, אבל כל עוד אין מקור תקציבי סגור, אין לי יכולת לממש את זה. זאת העמדה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה אתם מביאים מתוך זה? << אורח >> אורטל עזוז: << אורח >> אין לנו מקור תקציבי לזה. אנחנו על פי החוק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אמרת הרגע כמה הם חשובים ושצריך לעזור להם, אז מה? אני לא אומר את כל החוק, אבל לא ניסיתם לחשוב מה אתם כן יכולים להביא לזה? << אורח >> אורטל עזוז: << אורח >> סעיף 46 הוא על פי החוק. אין לנו מקור תקציבי מעבר או "סלייסים" שאנחנו יכולים לבצע ויסות או משהו כזה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה אחרי בדיקה שעשיתם? << אורח >> אורטל עזוז: << אורח >> אנחנו לפי החוק, המשמעות היא שאם אתה אומר לי לשים לתקציב הזה לתת, אין לי גם יכולת לתת פחות. יש לי פיקדונות, יש לי מענקים, יש לי שכר דיור לחיילים בודדים, ואני פועלת לפי החוק. התקציב שלי סגור. זה בהתאם לביצועים וכמויות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ומה יקרה כשהחוק הזה יעבור? << אורח >> אורטל עזוז: << אורח >> צריך לתת לזה מקור תקציבי, לתת לזה פתרון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תצטרכו למצוא. << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> חבר הכנסת, אם בעקבות המלחמה יירשמו עכשיו הרבה יותר, גם בחוק הקיים יצטרכו לתקצב את זה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אנחנו בסוף מתקצבים על פי תחזיות שיש לנו בהתאם לנתונים שמעביר האגף. << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> על פי ביצוע – כך וכך אנשים נרשמו. << אורח >> עידו חי: << אורח >> לא, בתחילת השנה. התקציב בסוף שנה מותאם לביצוע על פי התחזיות שנמסרות לנו בתחילת שנה ומעודכנות במהלך השנה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מישהו רוצה להתייחס? << אורח >> ענבר לינהארד: << אורח >> שלום, אנחנו כמובן סבורים שההצעה היא נכונה והתכלית חשובה, אבל ההגדרות שבהם עושים שימוש מעלות מספר קשיים. בעצם היום אתם מגדירים את מה שנקרא "תקופת ההקפאה", בין הכרזה על מלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית, לבין "סוף מצב מיוחד בעורף". << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ברשותך, אולי נתחיל להקריא ואז תוכלי להתייחס כשנגיע לסעיף הרלוונטי. בבקשה לירן. << דובר >> לירן בסון: << דובר >> שלום, האמת שהגעתי לברך את חבר הכנסת אופיר כץ על היוזמה המדהימה הזו שמישהו דואג גם לאקדמיה, גם לכלכלה העתידית של ישראל, וגם לציבור הסטודנטים. אני כל פעם מגיע לוועדות ושומע על נתונים ועל 3,000 סטודנטים וכמה מיליונים פה וכמה מיליונים שם. אני לא מזלזל חלילה בכמה מיליונים, אבל בסוף אנחנו מבינים – אני בכלל באתי לדרוש את ההקצאה לשבע שנים, לא להסתפק בחמש שנים. בסוף כשחייל משתחרר, בין אם משרות מילואים, בין אם הוא לא מימש את זכאותו או בין אם משרות קבע, אתם יודעים כמה זמן לוקח לחייל סדיר שהיה כרגע בתוך עזה להתאושש ולהתאפס על החיים שלו עד שהוא מתחיל ללמוד? אז אנחנו מחשבים לו את זה מהשניה? אנחנו מפעילים לו טיימר? אני מבין, יש כאן שאלה על מאיפה יתקצבו את זה, יש כאן שאלה של מימוש פוטנציאל של הזכאות. בסוף, לא נכנסנו לסיבות למה הם לא מממשים את הזכאות, בואו כן ניכנס לסיבות למה הם לא מממשים את הזכאות. אולי במקום מחקר כמותני נעשה איכותני ונבין אולי דרך זה ונפתור את זה. האמת שאני קצת מאוכזב. התאכזבתי מאוד. אופיר, אנחנו מחזקים את ידיך. אנחנו כאן כדי להעביר את הצעת החוק הזאת, ובעתיד בעזרת ה' גם להגדיל אותה עוד יותר. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש לי עוד שאלה לגבי פניות שאני מקבל על מילואימניקים שלא הספיקו שנה מסוימת או קורס מסוים אחרי שהם נרשמו. העלינו את זה גם בדיון הקודם ולא קיבלנו תשובה. ואז מחייבים אותם מחדש בגלל שהם לא הספיקו בגלל המילואים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש פה נציג של המל"ג. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> שלום, קודם כל לגבי הצעת החוק שמצויה כרגע על השולחן, חשוב להבהיר שזה בתחום אחריות משרד הביטחון לכן אין לנו התייחסות לגוף ההצעה. לגבי השאלה שעמדה על הפרק בדיון הקודם, חשוב להבהיר שלפי הכללים הקיימים היום, כללי זכויות הסטודנט, שהם ברמה של חקיקת משנה, סטודנט ששירת 150 ימי מילואים לפחות, זכאי להארכת לימודים של שני סמסטרים ללא תשלום נוסף. זה קבוע בכללים וזה מיושם וזה קבוע גם במקרים הוולונטריים. ב'חרבות ברזל' יש מקרים וולונטריים שנעשו בהסכמת המוסדות, בקמל"ר (קצין מילואים ראשי), זה משהו שרץ כבר משנת 2024 ועד היום וצופה גם פני עתיד. שם יש אפילו מספרים יותר נמוכים מ-150 ימים. בגלל הדיון שהתפתח פה ובישיבה הקודמת, עשיתי בירור ומאז פתיחת המוקד של המילואים במל"ג, התקבלו 3,000 פניות ולא התקבלה אף פניה בנושא גביית שכר לימוד בשל גרירת לימודים עקב שירות מילואים. זה לפחות מהנתונים שלנו. המוסדות לא נמצאים פה בדיון, אולי שם יש נתונים אחרים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הם פנו אלי. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> הסטודנטים, לא המוסדות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> סטודנטים, כן. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> אלינו לא פנו. אני מציין את העובדות שלי יש אצלי במל"ג. בנוסף אנחנו מקיימים – ויאיר הראל שהוא ממונה אגף פיקוח ואכיפה אצלנו נמצא בזום ויכול לפרט עוד – בדיקות יזומות מול המוסדות ומוודא עמידה בכללים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רגע, אתה אומר שאתם לא מכירים אף מקרה של מילואימניק שפספס סמסטר ודרשו ממנו לשלם שוב? << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> מילואימניק שעשה את מספר הימים שקבוע במתווה או בכללים ושלא קיבל את האפשרות הזו, לעשות את זה בתשלום נוסף. שוב, זה מהנתונים שלנו יש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אופיר, אני מציע שתעביר את אותן פניות ליאיר. יאיר, תעשה בבקשה בדיקה, אם אכן היה מקרה, אז שיטופל. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> בשמחה. קודם כל על מי שגורר תואר, זה דבר שהוא קל מאוד לבדיקה ואנחנו בודקים את זה, ואנחנו מוודאים. מהשנתיים וחצי האחרונות טיפלנו בתלונה אחת יחד עם קמל"ר, על גבייה שנעשתה בטעות – אני מדגיש: בטעות – לארבעה סטודנטים שפתחו עוד שנת לימודים בגלל גרירת תואר. לא רק שבדקנו ואנחנו מוודאים, ולא קיבלנו שום תלונה בעניין הזה. בשנתיים וחצי האחרונות היה משהו שקרה בטעות לארבעה סטודנטים. אם קיים דבר כזה, הוא כמובן לא תקין, ולכן אנחנו צריכים לדעת עליו כי אולי יש איזושהי לקונה שלא שמנו לב אליה. ככל הידוע לנו ואנחנו בודקים את זה, זה לא מוכר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה יאיר. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> אוסיף עוד דבר לפני שמסיימים עם הנושא הזה, הכוונה למישור התקציבי. בימים האלה מקודמת החלטת ות"ת בדבר הארכת מנגנון שימנע גביית תוספת של 10% בגין גרירת לימודים שנובעת משירות מילואים, גם מעבר לשני הסמסטרים שמעוגנים בכללים שאמרתי שפותחים ללא תשלום. ויינתן גם שיפוי למוסדות על העניין הזה. יש לזה עלות ואנחנו כרגע מעלים את הנושא הזה לוות"ת. לכן דעו שגם בנושא הזה נעשית עבודה בוות"ת לגבי השיפוי לשנה הקרובה. << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> מה זה אומר שני סמסטרים? שהם יכולים לגרור את זה שני סמסטרים קדימה או שיש להם שני סמסטרים? << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> עוד שנה. כלומר את יכולה לפתוח עוד שנה קדימה ללא תשלום נוסף. << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> וזה חייב להיות סמוך או שזה יכול להיות נניח אם לא השנה הזאת אז שנה אחרי? << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> הכללים לא קובעים את אופן יישום הדבר הזה. אם נקרא את נוסח הכללים: סטודנט ששירת שירות מילואים מצטבר של 150 ימים לפחות במהלך תקופת לימודיו התקנית, יהיה זכאי להאריך את לימודיו בשני סמסטרים בלי שיחויב בשכר לימוד או בכל תשלום נוסף בשל הארכה זו. זה בחקיקה, זה בתקנות משנה שלנו שנקראים: כללי זכויות הסטודנט. את המתווים, כמו שאמרתי, אימצו ואפילו הורידו את מספר הימים, במקום 150 יש שמה 42 יום, 84 יום – אנחנו יורדים מ-150 ונותנים את זה עוד מעבר, לאוכלוסייה ששירתה פחות. לדעתי גם אין תלונות, גם המצב המשפטי והמתווים, כל זה - - - << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> זה לא שאין תלונות. בדיון הקודם היו פה סטודנטים שגם דיברו על זה ספציפית, אפשר להגיד באוניברסיטת רייכמן. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> רייכמו זה סיפור אחר, זה מוסד לא מתוקצב. אנחנו מדברים על המערכת המתוקצבת כרגע. << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> אבל היא כפופה למל"ג, מה זאת אומרת? << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> כפופה למל"ג מבחינת התוכניות האקדמיות, אבל שכר הלימוד שם לא מפוקח על ידנו. זה לא מוסד שמתוקצב, לא נתמך על ידי תקציב המדינה. זה סיפור אחר לגמרי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הם יכולים ללמוד שם במסגרת 'ממדים ללימודים'. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> בוודאי יכולים ללמוד שם, אבל שכר הלימוד שם הוא שכר לימוד שונה, הוא לא בתוך המערכת המתוקצבת. חשוב לעשות את ההבחנה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אין לך מה להגביל ש'ממדים ללימודים' לא יירשמו שם, במוסד שלא הולך לקראת סטודנטים ועושה להם כך. << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> אין לכם שום יכולת לפיקוח תקציבי שם? << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> לא, מה פתאום, לוות"ת אין יכולת פיקוח תקציבית על מוסדות שהם לא מתוקצבים מתקציב המדינה. אסור לנו לעשות את זה. זה לא בסמכויות הוות"ת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מציע שנדבר עם היו"ר, נכנס דיון לגבי המכללות והאוניברסיטאות הלא מתוקצבות. אני מצטרף לדברי יו"ר הקואליציה. יכול להיות שצריך להטיל עליהם סנקציות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אולי פה, להציג לסטודנט, להגיד להם: מי שלא מתחשב בכם, אז - - - << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> הסטודנטים ייפגעו מזה. הם רוצים ללכת ללמוד שם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני מבין, אבל אתה רואה איך הם מתנהגים, אז למה לתת להם? למה להביא להם לקוחות כשהם מתנהגים כך למילואימניקים? << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> צריך לא למנוע את הגזר אלא לתת מקל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אין לך. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> יש הגבלות אחרות שאפשר לעשות שהם לא תקציביות. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> גם אם הם לומדים ברייכמן, שכר הלימוד שם יהיה אשר יהיה, הזכאות 'ממדים ללימודים' היא של שכר לימוד אוניברסיטאי. << דובר >> אורית הראל: << דובר >> אז הם יקבלו את זה וישלימו מכיסם את ההפרש. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> זה מה שהם עושים כבר היום. אם שכר הלימוד של רייכמן או כל מכללה פרטית אחרת הוא גבוה משכר לימוד אוניברסיטאי, הזכאות של קרן 'ממדים ללימודים' היא של שכר לימוד אוניברסיטאי ואת היתרה הסטודנט צריך לשלם בעצמו. לגבי גרירת הלימודים, זוהי סוגיה שלפחות לגבי האוניברסיטאות, הטענה פה של המל"ג היא שלא אמור לקרות כזה מקרה, והם ישמחו אם תפנו אותם לגבי המוסדות המפוקחים הציבוריים. ולגבי מכללות או אוניברסיטאות פרטיות, יכול להיות שצריך לכנס איזשהו דיון נזיפה בהם או פיקוח לגבי מה שקורה שם. << אורח >> יאיר הראל: << אורח >> רק אגיד שההארכה של הסמסטרים היא בכללים, זה חקיקה. גם המוסדות הלא מתוקצבים מחויבים בה. אם זה לא מתקיים במוסדות הלא מתוקצבים, אז אנחנו כמובן נוודא את זה איתם. גם הם על הכללים מחויבים להאריך את הלימודים. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> הם מחויבים להאריך לפי סעיף 10, אבל אם אנחנו מדברים פה על תעריפים או על קנסות, על דברים שקשורים לשכר לימוד, אני לא מדבר כרגע על - - - של הכללים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו רוצים לדעת שהם עומדים בכללים. אם הם לא עומדים בכללים, צריכים למצוא דרך לגרום להם לעמוד בכללים. << דובר_המשך >> עמרי גולן: << דובר_המשך >> אז שיהיה ברור: כל המוסדות להשכלה גבוהה עומדים בכללים. אם היו פה דברים או תלונות על שכר לימוד שלא קשור לסעיף 10 לכללים. שוב, אני לא יודע איזה תלונות התקבלו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה קשור. הוא לא הספיק, הוא רצה להאריך, אמרנו לפי הכללים אפשר להאריך, הוא אמר ש - - - << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> אם אנחנו מדברים על סעיף 10 – הכללים מחייבים את כל המערכת להשכלה גבוהה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא אמרת את זה קודם. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> אז לא הבנתי, אני מתנצל. קודם כל שיהיה ברור, הכללים האלה מחייבים את כלל המוסדות. חשבתי שעלו פה שאלות אחרות שקשורות לשכר לימוד וליישום. << דובר >> לירן בסון: << דובר >> אגיד שגם המוסדות הלא מתוקצבים הצהירו שהם תומכים במתווה ור"ה-ור"ם שיצא לכללים האקדמיים. ושווה לאכוף ולעשות לזה תקנות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יאיר, הרעיון ברור. ברשותך, חבר הכנסת כץ יעביר אליך את אותן פניות לגבי רייכמן או מכללות או אוניברסיטאות אחרות. אודה לך אם תוכל לבדוק את העניין, אני גם אפקח על זה מאחורי הקלעים. << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> הכללים האלה מדברים רק על מי שלא התחיל את הסמסטר או גם מישהו שלמשל התחיל ויש לו איחור בהגשות והוא גורר את זה לסמסטר נוסף? << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> זה רלוונטי לכל סטודנט ששירת, שהוא במערכת, הוא התקבל והתחיל ללמוד, עשה 150 ימי מילואים? זכאי לקבל את מה שקבוע בכללים, בכל המוסדות להשכלה, בכל המערכת. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אשמח להוסיף שהעלות הנוכחית של הצעת החוק בנוסחה הנוכחי היא כ-42 מיליוני ש"ח, גם לעמדתנו, גם לעמדת הממ"מ. ולכן לפי שסעיף 3ג לחוק-יסוד: משק המדינה, מדובר בהצעת חוק תקציבית שלא תוכל להתקבל אלא בקולותיהם של 50 ח"כים לפחות ולפי 40א(ו) לחוק יסודות התקציב, הממשלה לא תוכל לתמוך בקריאות הראשונה, השנייה והשלישית ללא פעולה מאזנת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי. נרשם. << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> אנחנו נדייק – העלות המעודכנת של משרד הביטחון אחרי טיפה טיוב נתונים הוא 37-38 מיליון שקלים, זה עדיין תקציבית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה מה שאנחנו חישבנו. מה הייתה העלות שלכם בדיון הראשון? << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> מה ששנהב אמרה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> בדיון הקודם של שנהב – כ-42 מיליון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> החישוב שעשינו על פי המספרים שאמרתם הוא 36 מיליון. << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> 37 היו שם, כן, זה בערך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה לא משנה, עוד מיליון אני לא צריך עוד חבר כנסת, אני צריך מעל 50 וזה לא משנה כמה זה. אני מביא 50, מה אכפת לי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תהיה מסוגל להביא 50 חברי כנסת? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בהצעת חוק כזאת, לא צריך להתאמץ. << דובר >> לירן בסון: << דובר >> אנחנו מוכנים לעזור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> צח, בבקשה. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> הנוסח שהונח פה בפני הוועדה הוא נוסח שעובד בעקבות הדיון הקודם שהיה פה, על הדברים שהוועדה וחבר הכנסת המציע ביקשו שיופיעו בהצעת החוק. אקריא אותו ואפשר יהיה לדון בסעיפים. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – תקופת זכאות להשתתפות במימון שכר לימוד), התשפ"ו–2026 תיקון סעיף 7א1 1. בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994, בסעיף 7א1(ד), האמור בו יסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: (2) במניין חמש או שבע השנים האמורות בפסקה (1) לא תובא תקופה שתחילתה במועד שבו החליטה הממשלה על הכרזת מלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, וכל עוד הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9 ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א– 1951 , עומדת בתוקפה. (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2)– (א) חייל משוחרר זכאי, שזכאותו להשתתפות במימון שכר לימוד הסתיימה במהלך התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר) עד יום ו' בחשון התשפ"ו (28 באוקטובר 2025) (בסעיף קטן זה – התקופה הקובעת) והוא טרם מימש את זכאותו, יוכל לממש את זכאותו בתוך שנתיים מיום תחילתו של חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' ...) (תקופת זכאות להשתתפות במימון שכר לימוד), התשפ"ו– 2026 (להלן – תיקון מס' ...), והוראות פסקה (1) יחולו עליו בשנתיים האמורות. (ב) חייל משוחרר זכאי, שהיה זכאי להשתתפות במימון שכר לימוד במהלך התקופה הקובעת, וזכאותו עדיין עומדת לזכותו ערב תחילתו של תיקון מס' ... – לא תובא התקופה הקובעת במניין חמש או שבע השנים, לפי העניין." אומר שבהתאם להערכות שקיבלנו מהממ"מ ומהאוצר ומה שעלה פה בדיון הקודם, כבר הקדמנו וציינו שהצעת החוק הזו היא תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק-יסוד: משק המדינה, זה כבר מופיע כרגע בנוסח. לעניין הסבר הסעיפים, כמו שדובר בדיון הקודם, להצעת החוק הזו יש למעשה צד שמסתכל קדימה וצד שמסתכל אחורה. הצד שמסתכל קדימה הוא סעיף קטן 2, שרוצה ליצור מצב שבמלחמות עתידיות, אנשים שזכאים לקבל את הכסף מהקרן, למעשה כל המלחמה תתנהל, התקופה לא תחשב להם במניין חמש או שבע השנים שהחוק קובע. בגלל שאין לנו הגדרות של מלחמה בחקיקה הקיימת ובכלל בספר החוקים, חשבנו לנכון שאנחנו יוצרים פה מצב שבוא אנחנו רוצים שיש תאריך תחילה, שזה כשהממשלה מחליטה על הכרזת מלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית, זה המועד שממנו מתחילים לספור את התקופה. אבל בגלל כפי שדובר בדיון שעבר, על ההכרזה הזו אין צורך לתת הודעה על סיומה, היא למעשה יכולה להימשך לנצח, אז מה שיסגור אותה, כלומר יתחם את התקופה, זה הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג, והנוסח של הסעיף מיועד ליצור מצב ששתי הסיטואציות האלה צריכות לקרות במקביל. כלומר, אם תהיה הכרזה על מלחמה, אבל לא תהיה הכרזה על מצב מיוחד בעורף, הסעיף לא ייכנס לתוקף ולהפך – אם תהיה הכרזה על מצב מיוחד בעורף, אבל לא תהיה הכרזת מלחמה או נקיטת פעולה צבאית משמעותית, גם אז למעשה הסעיף לא ייכנס לתוקף. אנחנו רוצים פה שילוב של שתי הסיטואציות, ולמעשה השילוב שלהם עם תאריך מועד התחלה ומועד סיום. לגבי סעיף 3, קבענו את התקופה הקובעת לפי הכרזה על מצב מיוחד בעורף. זה המצב המיוחד בעורף, כמו שדובר בדיון שעבר, יכול להיות מוכרז במשך זמן שונה במקומות שונים, ולפחות לגבי מלחמת 7 באוקטובר, ההכרזה על מצב מיוחד הוכרז ב-7 באוקטובר, והמצב המיוחד האחרון שפג תוקפו היה ב-28 באוקטובר 2025. זה יוצר תקופה של שנתיים ושבועיים בערך, וזו התקופה המקסימלית, אם היינו מתייחסים רק לנקיטת פעולה צבאית משמעותית שהממשלה הכריזה עליה, למעשה היא עדיין בתוקף. אז אנחנו יכולים להגיד שמי שהיה זכאי, עדיין זכאי גם ברגעים אלו. ככה תיחמנו את זה לתקופה הזו לגבי חיילים אחורה; כלומר אלה שנפגעה זכאותם בעקבות השנתיים של המלחמה או שיא הפעולות הצבאיות שהיו כאן. סעיף 3 מתחלק לשתי קבוצות, לאלה שהיו זכאים ובמהלך השנתיים האלה של המלחמה, הזכאות שלהם פגה. אז למעשה אנחנו מחזירים להם את הזכאות לעוד שנתיים מרגע שהחוק הזה ייכנס לתוקף. סעיף ב' עוסק בחיילים שהיו בשנתיים האלה חיילים משוחררים, השנתיים של המלחמה חלו במהלך התקופה של החמש או שבע השנים שהם גם כך זכאים לה, והם עדיין גם ברגע זה ממש עדיין זכאים. הם אולי בשנה השלישית או הרביעית, הם עדיין זכאים, אבל בגלל – כפי שפה נאמר על ידי נציג התאחדות הסטודנטים – שהם סיימו את השירות הצבאי, לוקח זמן קצת להתאושש. למעשה אנחנו מאריכים להם בשנתיים כדי לפצות אותם על השנתיים הקשות של המלחמה. זה הרעיון שמאגד פה את הנוסח כפי שהוא מונח בפני הוועדה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד הביטחון, בבקשה. << אורח >> ענבר לינהארד: << אורח >> תודה. מה שאותנו מטריד הוא בעיקר החלק שעוסק בצופה פני עתיד. בצופה פני עבר יש הגדרות שיש להם תאריכים מוגדרים, זה יחסית קל. הקושי עם צופה פני עתיד הוא שזה מתייחס למספר מצבים שלא בהכרח יתקיימו ביחד. זאת אומרת שבהחלט ניתן להעלות על הדעת מצבים של אירוע ביטחוני משמעותי שמחייב גיוס משמעותי ובצווי חירום, והוא לא יהיה מלווה בהכרזה על מלחמה או בהכרזה על נקיטת פעולה צבאית משמעותית. ואז למעשה אותם זכאים שאני מבינה שאנחנו רוצים לתת להם מענה ורוצים לסייע להם, לא יוכלו ליהנות מהצעת החוק הזו. וכמובן יכול להיות גם מצב הפוך – יכול להיות מצב שבו הממשלה תכריז על פעולה צבאית משמעותית או על מלחמה, והיא לא תכריז בצד זה על מצב מיוחד בעורף. אני מזכירה שמצב מיוחד בעורף נועד לתת הנחיות לציבור במקרה של התקפת טילים, ויכול להיות גם שהוא יוכרז גם על חלק מסוים באוכלוסייה, ויכול להיות שהוא לא יוכרז בכלל. ואז למעשה הזכאים לא ייהנו מהצעת החוק. זה בעניינו קושי משמעותי. ככל שמטרת הצעת החוק היא לאפשר את מימוש הסיוע מטעם הקרן 'ממדים ללימודים' לאותם זכאים שנפגעו אגב מצב מלחמתי, אז יכול להיות נכון יותר לקשור בין תקופת ההקפאה, אותה תקופה שאנחנו רוצים, לבין גיוס לשירות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות מילואים. יכול להיות שזה ייתן מענה מדויק יותר לבעיה שאתם מציפים. << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> יש לך דוגמה למתי שהייתה פעולה או מבצע משמעותי שהממשלה לא הכריזה? << אורח >> ענבר לינהארד: << אורח >> הפעם היחידה שהיא הכריזה זה ב-7 באוקטובר. << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> ובכל השאר? << אורח >> ענבר לינהארד: << אורח >> מעולם לא הוכרז. אני לא מדברת על מצב מיוחד בעורף, אני מדברת על מלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית לפי סעיף 40. הפעם הראשונה שהוכרז זה היה ב-7 באוקטובר. << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> ונניח מה קרה במבצעים קודמים, מה היה מוכרז? << אורח >> ענבר לינהארד: << אורח >> לא הייתה הכרזה. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> יכול להיות שבמלחמת לבנון השנייה התחילה כהכרזה? << אורח >> ענבר לינהארד: << אורח >> אני חושבת שלא. אבל אוודא את זה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני לא יודע מה זה סעיף 8, אני צריך את הנוסח, תמצאו ביניכם שתהיה את האפשרות הרחבה ביותר לחיילים לממש בזמן מלחמה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל באמת היא אומרת שברוב המקרים לא מוכרז על מלחמה, זה אומר שאף אחד לא ייהנה מזה. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> בעופרת יצוקה, בעמוד ענן, הוכרז מצב מיוחד בעורף. << אורח >> ענבר לינהארד: << אורח >> נכון, אבל לא מלחמה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נו, אז תשימו את כל האופציות. << אורח >> ענבר לינהארד: << אורח >> מה שצח הקריא זה שצריך את שני המצבים שיקרו בשביל להיכנס לזכאות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה לא "או"? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ואם יהיה "או", "או"? << אורח >> ענבר לינהארד: << אורח >> וגם צריך לומר שמצב מיוחד בעורף, לא בהכרח יהיה לצד זה גיוס מילואים. כי מצב מיוחד בעורף זה מקרה של התקפת טילים, כשרוצים להנחות את האוכלוסייה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז מצב מיוחד בעורף שלצידו יש גיוס מילואים. << אורח >> ענבר לינהארד: << אורח >> אוקיי, באמת צריך לקשור את זה, לדעתי נכון לקשור את זה רק לגיוס מילואים. זאת אומרת, מרגע שיש גיוס מילואים, וחייל עשה לצורך העניין תקופה שהיא סבירה, לא יום או יומיים מילואים. << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> יש פה איזושהי בעיה בגלל שזה ממדר חלק מהזכאים, נניח ומישהו נפצע שנה לפני זה והוא לא עושה מילואים יותר והוא היה זכאי לתואר. אז זה ממדר אותו מלממש את הזכויות שאנחנו מקנים פה עכשיו. זה בעייתי לקשור את זה ישירות למילואים, אנחנו צריכים למצוא פתרון אחר. יש לכם פתרון אחר? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אפשר להגדיר את זה עם מילואים ולמצוא את הנוסח הנכון שמי שבעקבות פציעה בשנה שקדמה לבקשה, להחריג אותו. << דובר >> נטע מולכו: << דובר >> זה מסבך את זה. אנחנו לא רוצים לקשור את זה, אנחנו רוצים שמי שזכאי, מי שהיה לוחם, יקבל ולא משנה מה הוא עשה אחרי זה. הוא היה זכאי? הוא מקבל את ההארכה. אם יש בעיה בהגדרות למשרד הביטחון, שימצאו את הפתרון לזה. << אורח >> ענבר לינהארד: << אורח >> חשבנו שהפתרון הכי מדויק זה להצמיד את זה לצווים. בסוף הם אלה שנפגעו. חייל שגויס למילואים בצו 8, ועשה מספר ימים שנראה לנו באמת סביר, צריך לחשוב מה התקופה מינימלית ההגיונית, צריך לעזור לו לממש את ההטבה. אנחנו מסכימים עם זה. אבל זה לא נכון להצמיד את זה לתקופות שקשורות בהכרזה, כי פה אנחנו עלולים דווקא להפסיד את אותם זכאים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> צריך לראות איך מכסים את הכול. תחשבו על פתרון. << דובר >> לירן בסון: << דובר >> לא בכל מצב מיוחד מוציאים צווי 8. << אורח >> ענבר לינהארד: << אורח >> נכון, לא בהכרח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מבקש ללבן את הסוגיה הזאת בקריאה שנייה ושלישית ולהוסיף את זה בדברי ההסבר. לפיכך שיהיה ברור: המטרה שלנו היא שכמה שיותר אנשים שמגיע להם יוכלו לקבל את זה. << דובר >> לירן בסון: << דובר >> אגב, אנחנו כבר שומעים ממילואימניקים סטודנטים שיש עם זה קצת משחקים עם צווי 8, לא מוציאים צווי 8 ומוציאים צווים קצרים ומזמנים אותם שוב בשביל להימנע מהוצאת צו 8 בגלל עניין תקציבי. אז אם אנחנו מתנים את זה בצווי 8, אנחנו מפספסים את הפואנטה. אם כבר הייתי מתנה את זה במספר ימי מילואים, אם אנחנו מדברים ספציפית על מילואימניקים, מספר ימי מילואים בלי קשר לגיוס חירום או למצב חירום, אלא לשים את מצבי החירום גם כתוספת, וגם לפי רף מסוים של ימי מילואים שבגללם הם מפספסים את מימוש פוטנציאל הזכאות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ההערה נרשמה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> זאת אגב גם אחת הסיבות והיא נאמרה לחבר הכנסת אופיר כץ, אני מדבר על הנוסח, ציינת שאנחנו רוצים שמי שמגיע לו יקבל. כרגע הנוסח הוא שכולם מקבלים, גם אם תקופת הזכאות שלך פגה כשהיית בתאילנד. << דובר >> לירן בסון: << דובר >> עדיף להשאיר את זה ככה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אני מבין, אבל - - - << דובר >> לירן בסון: << דובר >> אני בעד להשאיר את זה ככה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> ברור לי גם ממש למה. אבל אני רק אומר שכרגע הנוסח נותן לכולם ולא רק למי שמגיע לו. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> מה זה "מגיע לו"? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה ה-42 מיליון? << אורח >> עידו חי: << אורח >> נכון. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> יו"ר הוועדה, אני יושב-ראש אגודת הסטודנטים והסטודנטיות במכללת הרצוג, מהמכללות שיש בה את אחוז משרתי המילואים והלוחמים הגבוה ביותר בארץ. אני רוצה לחזק את יו"ר הקואליציה על החוק החשוב הזה. אנחנו מגיעים לוועדה הזו פעם אחר פעם, בדיונים שמגיעים לפה ממשרד הביטחון, קמל"ר, מל"ג, ות"ת, ור"ה, ור"ם, וכל ראשי התיבות למיניהן, וכל פעם מחדש אנחנו צריכים להתווכח או לדון או לריב על דברים שנוגעים למקרי חירום. מה שקרה פה עכשיו שסוף סוף הוצג המתווה על המלחמה הנוכחית, והיו פה המון המון דיונים. וסוף-סוף יש פה אמירה של המחוקק שצריך להגדיר את זה עוד מראש, שכאשר יש מצב חירום, אנחנו עוברים למוד אחר של הכספים. עכשיו אתה אומר: הוא טס לתאילנד. יופי שהוא טס לתאילנד, הוא שירת עכשיו שלוש שנים, זכותו לטוס לתאילנד. אגיד יותר מזה, בחוק הזה יש כמה חורים לגבי מה שקורה עם משרתי קבע. החוק מתחיל מסיום שירות הסדיר. ואם מישהו עכשיו שרת בקבע שנתיים-שלוש, והוא רוצה לאחר מכן לטוס. << אורח >> עידו חי: << אורח >> זו החלטת ממשלה שעברה לפני כחודשיים. יש נוסח מוגדר לטובת אנשי הקבע שמי שלא קיבל סיוע מ'ממדים ללימודים' והוא יודע להציג תעודה ואסמכתאות לזה שזה קרה בעקבות שירותו במלחמה, הוא גם מקבל סיוע מהקרן. וזה אותו נוסח מגודר ש - - - << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> אתה מדבר על הקרן, אני מדבר על 'ממדים ללימודים'. << אורח >> עידו חי: << אורח >> לא, אותו דבר. << אורח >> ענבר לינהארד: << אורח >> גם החוק מתייחס לזה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אני אומר שיש פתרון לחוק לאנשי הקבע. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> זה מה שאני אומר, כרגע יש פה תיקון לדבר הזה. יש פה תיקון רלוונטי לאירוע הזה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> המענה שניתן לאנשי הקבע הוא אותו מענה מגודר שהצענו לתת גם בהצעה הזו. מי שיודע להוכיח שזכאותו נפגעה בגלל המלחמה, יקבל את הארכה בשני סמסטרים. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> איך תוכיח את זה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> זה לא בעיה להוכיח את זה: תעודה, נרשמת ללימודים, ימי המילואים שלך בדיוק נפלו על התקופה הזו. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> ואם הוא נרשם ללימודים אחר כך? אם הוא תכנן להירשם ללימודים? << אורח >> עידו חי: << אורח >> יש פער בין לתת את זה לכל מי שהיה בתקופה הזאת בשנתיים האלה, לבין נוסח מגודר. אפשר להתקשקש על הנוסח. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> אני יכול לספר את הסיפור של אשתי, אשתי תכננה להירשם ללימודים, יומיים לפני 7 באוקטובר. לא נרשמה. הייתי במילואים 300 ימים, היא הייתה צריכה לשמור על הילדים, הייתה צריכה לדאוג לעוד דברים, בנוסף לזה אנחנו גם משפחה שכולה, גם הייתה צריכה לטפל בכל הדברים שמסביב. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אני אומר שאפשר להציע לזה מענים בנוסח, ובסוף זה סקאלה, ובין זה ובין לקיצון השני, יש - - - << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> אנשים הם לא מספרים, ולא צריך לבוא ולהסתכל רק בצורה הדיכוטומית של כן או לא. פה יש הצעה שהיא נכונה ורלוונטיות לדבר הזה, שיש פה גם את הנקודה הזאת, שזה דבר חשוב מאוד, לבוא עכשיו ולהגיד פה ללוחמים: אנחנו אתכם. עצם האמירה הזאת היא אמירה חשובה. הרבה פעמים אנחנו מגיעים לפה ומרגישים שלא. היה פה דיון לפני כשבועיים על הקיצוץ במל"ג, אני מבין שעכשיו מצאו את הכסף אחרי שהיה את הקיצוץ, והרגשנו פה כמו בפינג פונג. וסוף-סוף יש פה את האמירה הזאת שמסתכלים עלינו, שמסתכלים על משרתי המילואים, מסתכלים על הלוחמים, וואלה מגיע. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> האמירה קיימת כבר שנתיים, בלי קשר לחוק. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> נכון. אבל החוק הזה הוא מעבר לאמירה. << דובר >> לירן בסון: << דובר >> החוק הוא הפעולה הקונקרטית. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> החשיבה היא שיש פה גם אמירה וגם מעשים וזאת החשיבות. << דובר >> לירן בסון: << דובר >> אולי הגיע הזמן שנעבור לעבוד בשיטה הזאת, אנחנו רואים שקבוצת המילואים כל הזמן, במיוחד סטודנטים, נפגעת פעם אחרי פעם, פעם אחרי פעם. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> החוק הזה הוא גם פתח למה שיו"ר הוועדה בוודאי זוכר שדיברנו על זה כמה וכמה פעמים, שיש גם צורך במתווה חירום באקדמיה. היום האקדמיה לא יודעת מה לעשות כאשר יש חירום, ובשנים האחרונות אנחנו חיים פה מחירום לחירום לחירום, אם זה קורונה, אם זה מלחמה. וכל פעם מחדש צריך להיכנס מחדש לשיח ומעגלים, ובזמן הזה יש המון אנשים שמאבדים את האירוע. ועוד דבר חשוב מאוד: נכון שיש פה השקעה כספית לא קטנה ואני לא מזלזל בזה, אבל בתוך ההשקעה הכספית הזאת יש גם רווח עצום למדינת ישראל שנכנסים לה עוד אקדמאים וזה בעצם גידול כלכלי. בדיון הקודם דובר על מחסור חמור מאוד בחינוך לגיל הרך; אני יכול להגיד שלבן שלי יום חמישי בוטל הגן כי אין גננת. אין גננת – אחת עזבה, והשנייה אי-אפשר להשאיר יותר, וזה דבר שהוא קיים וחמור. והנה, מעכשיו יש פה את הכניסה של אקדמאים שיכולה להיות גם למערכת החינוך, גם למערכת הרפואה, להנדסה, להיי-טק וכולי. הכלכלה תרוויח מכך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הכיוון הפוך, רק שתדע. יש יותר מדי אקדמאיים וצריך אנשים שילמדו את המקצועות המעשיים יותר. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> גם מעשיים אין פה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> גם שרוצים, שתלך למעשי ולא לאקדמיה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מישהו רוצה לתת התייחסות נוספת לפני שעוברים להצבעה? << אורח >> איילת עירון: << אורח >> אשמח. שמי איילת עירון מפורום נשות המילואימניקים, אנחנו כמובן מברכים על תוספת הזמן, זו פעולה נדרשת ונצרכת. רק אזכיר שגם נשות המילואימניקים שנמצאות בבית בתקופה שבעליהן נמצאים בחזית, גם הן נפגעות, גם מבחינה אקדמית, הרבה מהן נמצאות בשלב של לימודים. אין כרגע את השוויון בין הזכויות, אני לא מדברת על מימון ללימודים באותה מידה, אבל הצורך לקדם את הזכויות שלהם באקדמיה, ולהקטין גם אצלם כמו בשכר, ובהתקדמות – אצלן נפגע. אז גם באקדמיה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני חושב שבכללים כן הכנסנו נשות. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> בכללים שדובר עליהם מקודם יש גם התייחסות לסטודנט, הורה שבן או בת זוגו שרתו שירות מילואים, זכאי להיעדר משיעורים בכל יום - - -. יש לזה התייחסות כלשהי. << אורח >> איילת עירון: << אורח >> יש התייחסות, אבל אין שווין כמובן. אבל אנחנו נשמח שיהיה קצת יותר שוויון. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> אנחנו בדרך לעדכן גם לבני-בנות זוגות שהם אפילו פרודים. << אורח >> איילת עירון: << אורח >> אנחנו שמחים על ההתקדמות הזאת ואנחנו מלווים אותה. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> בוודאי שיש התייחסות. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> עוד מילה – בעקבות דברים שעלו פה, הנוסח כמו שהוא כרגע הוא מטיל את הרשת הכי רחבה. כל מי שהחוק הזה חל עליו, חוק קליטת משוחררים בקרן הזו, למעשה יהיה זכאי בין אם הוא בתאילנד ובין היה מצב מיוחד בצפון והוא בכלל גר באילת ולא נקרא למילואים. זו הרשת הכי רחבה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נמצא בתאילנד אחרי שהוא שרת כלוחם. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> כל עוד הוא זכאי לקבל, לא משנה איפה הוא, פה אנחנו מטילים את הרשת הכי רחבה. יכול להיות, יש הגיון על זה, נוכל, נצטרך ללבן את זה בקריאה שנייה ושלישית, אולי באמת למקד את זה במילואימניקים שזומנו. שוב, הבעיה היסודית פה היא שאין לנו בחקיקה הגדרה למלחמה. זה הפתרון כייעוץ משפטי שהסתייעתם, דיברנו עם הצוות שמייעץ לוועדת חוץ וביטחון. זה לא אומר שאי-אפשר אולי לדייק או להוסיף דברים. כפי שנאמר, נצטרך אולי לנסות לחשוב על זה לקראת הדיונים בשנייה ושלישית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם יש לכם רעיונות, נשמח לשמוע. << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> יש לי עוד שתי הערות. אחת, הייתה פה שאלה על הלוחמים, חשוב להגיד שהנתונים מראים ש-92% – 95% ממי שקיבל את 'ממדים ללימודים' אלו לוחמים. זאת אומרת שבאמת אפשר להניח את ההנחה הזאת שהרוב מכריע הם לוחמים. שתיים, לעניין עלות תקציבית – אמנם עלות תקציבים על פי חוק-יסוד: משק המדינה, אבל זו לא עלות קבועה. כי הרי בגלל שהתקופה פה תחומה בזמן, זמן המימוש תחום, ההארכה ומספר החיילים תחומה, זה לא כמו דבר רגיל שמכאן והלאה עכשיו 42 מיליון שקל כל שנה. זה לא משנה את הכללים של חוק-יסוד: משק המדינה, אבל ההבנה הכלכלית – זה תחום. זה בשנה השלישית ככל הנראה יגיע לעלות המרבית, לפני ירד, אחרי ירד, עד שנגיע לאיפוס התוספת הזאת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מתי נדע כמה ניצלו את זה מהשנה הרביעית והחמישית? << דובר >> נטע משה סעדון: << דובר >> ביחס למתי? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> עכשיו החוק עובר, מתי יהיה לנו את הנתון כמה ניצלו את זה? << אורח >> אורטל עזוז: << אורח >> רק לאחר המימושים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מתי זה? אולי נוסיף סעיף שפעם אחת נראה את העלות, כמה השתמשו. חד פעמי דיווח לוועדת החינוך. << אורח >> אורטל עזוז: << אורח >> אנחנו מתחילים לזכות החל מיוני-יולי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רק תגידו מתי זה ובואו נדווח ונראה כמה ניצלו ונראה את העליות, מי צודק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בלי קשר אפשר להכניס בנוסח החוק שיהיה דיווח לוועדה אחת לשנה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כן, בואו נראה כמה מנצלים, כמה מממשים, בדגש על השנה הרביעית והחמישית, לראות כמה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דיווח לוועדה על מימוש החוק על תוספת אחת לשנה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, אני רוצה חד פעמי על האירוע הזה של ההגדלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תכניס את זה אחת לשנה. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> תוך שלוש שנים זה ייגמר. << דובר >> לירן בסון: << דובר >> יש לי שאלה: איפה הכסף שלא מומש נמצא? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חוזר לקופת האוצר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה מה שהערתי בהתחלה. << דובר >> לירן בסון: << דובר >> חוזר לקופת האוצר? בואו נעשה קופה חדשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה מה שאמרתי בהתחלה, זה הכסף הזה. << דובר >> לירן בסון: << דובר >> נכון. אולי כדאי אם אנחנו כל כך מתקשים תקציבית ולא מוצאים, מדברים על 3,000 סטודנטים שיממשו אולי, במקרה בעתיד, תיאורטית – אולי נשמור את הכסף ושלא יחזור לקופת האוצר. הוא יישאר למימון השנים הבאות. ואולי בעזרת ה' נצליח להגדיל גם לשמונה ותשע שנים שתעמוד זכאות לחייל משוחרר. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> הפרשה לקרן. << דובר >> לירן בסון: << דובר >> קטונתי, אבל זו ההצעה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הלכתי יותר עדין ממך, לא להחשיב אותו פעמיים שלא ניצל. זה מה שביקשתי. << דובר >> לירן בסון: << דובר >> זה בטח ובטח. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מבחינתנו, לא מבחינתם. אצלם זה עובד אחרת. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אין לי את הנתונים מולי, אז אני לא חותם כרגע, אבל לפי דעתי בשנים האחרונות דווקא הביצוע בפועל עלה על התחזיות, ולכן היה צריך ביתר. << דובר >> לירן בסון: << דובר >> אבל היא אומרת שלא. אמרו שלא, אמרו שהיה ניצול דל באופן יחסי, שרק 23,000 סטודנטים. וצוטט כאן שזה מימוש יחסית חלש, ואם יש 100,000 זכאים ומימשו רק 23,0000 סטודנטים, הרי זה תוקצב ל-100,000, אנחנו יודעים כמה זכאים יש. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אלה המספרים? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, אלה המספרים. יש 73,755 שהיו זכאים בשנת 2025. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> צריך להגיד שעם מלגת חרבות ברזל, אתה לא יכול לקבל אם אתה עושה 'ממדים ללימודים'. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אין כפל מבצעים. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> אין כפל, זה או הכסף הזה או הכסף הזה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> לא, אני רק אומר ששנינו מדברים בשתי שפות שונות, זה לא אותם נתונים ולא אותה אמירה. אני רק אומר שבשנים האחרונות, ביחס לכסף שתוקצב בהתאם לתחזיות, אני סבור, אני יכול לבדוק את זה ולאמת את זה, אנחנו דווקא היינו צריכים לתקצב ביתר. לא חזר משם כסף לקופת האוצר. אם זו האמירה, אז אין הפרשה לקרנות. << דובר >> לירן בסון: << דובר >> אבל זה לא לפי כמות הזכאים, אלא זה לפי תחזיות. אז אם אנחנו אומרים שזה לפי תחזית ולא לפי כמות זכאים, אז אנחנו לא יכולים - - - << אורח >> עידו חי: << אורח >> התחזית מבוססת על כמות זכאים. אנחנו לא מנחשים מספר. << דובר >> לירן בסון: << דובר >> נניח יש לי 100,000 זכאים, בתחזית שלי אני אומר שישתמשו 75,000. אז אני מתקצב לפי 75,000. על פניו אני לא יכול לבוא ולהגיד שתקצבתי ביתר ותקצבנו עוד אם אני מתקצב ל-75,000. אם היינו אומרים שתקצבתי ל-100,000 והשתמשו ב-110,000 אז הייתי אומר שתקצבתי ביתר. אבל אני מתקצב ל-75,000 ולא לכלל הזכאים בגלל תחזית, אז אני לא יכול לבוא ולהגיד שתקצבתי ביתר. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אנחנו קצת חלוקים, אבל אפשר לנהל את הדיון הזה בנפרד. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> צריך גם להגיד שהמון קיבלו את המלגה של חרבות ברזל. ומי שקיבל את חרבות ברזל, לא קיבל את 'ממדים ללימודים', זאת אומרת שהכסף הזה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא מדויק. << אורח >> עידו חי: << אורח >> בסוף קופת המדינה הזאת היא אחת. << אורח >> אורטל עזוז: << אורח >> אתה יכול לממש ראשית חרבות ברזל, ואחר כך להמשיך ב'ממדים ללימודים' למשך שלוש שנים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בדיוק. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> לשנה שאחר מכן. << אורח >> אורטל עזוז: << אורח >> נכון. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> בסדר, אבל בשנה הזאת זה לא תוקצב. אז הכסף לא הגיע - - - << אורח >> אורטל עזוז: << אורח >> אין כפל מלגות באותה שנה, זה "או" "או". << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> אז הכסף של אותה שנה של 'ממדים ללימודים' לא יצא. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> רק אגיד לחברי שבסוף קופת המדינה היא אחת, וכסף זה כסף, וכסף משלמי המיסים הוא אותו כסף. << אורח >> עידו חי: << אורח >> ונשמח שהוא יושקע בדברים הנכונים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הערה לפרוטוקול, הנושא של דיווח לוועדה, נשאיר את זה לקריאה שנייה ושלישית, בסדר? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בסדר, אני רק רוצה להכניס את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתה רוצה עכשיו? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, ננסח את זה כמו שצריך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לקראת שנייה ושלישית נתייחס לנושא הדיווח לוועדה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כן, כשיסתיימו השנתיים לדעת כמה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עוברים להצבעה, הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – תקופת זכאות להשתתפות במימון שכר לימוד), התשפ"ו–2026, לקריאה ראשונה כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נעמנ? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מודה לחבר הכנסת סוכות שנתן לי את הזכות לנהל את הוועדה הזאת, ובוודאי במקרה של הצעת החוק החשובה הזו. אני מברך את המציע, ומקווה שיביא עוד ועוד הצעות חוק כאלה לטובת טובי בנינו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה לך אדוני היושב-ראש. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:15. << סיום >>