פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 100 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ו (03 בפברואר 2026), שעה 10:13 סדר היום: << נושא >> סטטוס הקמת חממות ומאיצים טכנולוגיים באזורים המפונים בצפון << נושא >> יום מיוחד ביוזמת חה"כ יעל רון בן משה, לציון שנה לחזרת אזרחים ליישובי הצפון המפונים במלחמת "חרבות ברזל". נכחו: חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר איימן עודה מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: יעל רון בן משה מוזמנים: ניקול סמוליאקוב – מנהלת פרויקטים, משרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי גיל קובי – נציג אגף צמיחה וחדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה לי את כהן – מנהלת אגף אסטרטגיה, מנהלת תנופה לצפון אריאל חשואל – אסטרטגיה דיגיטל ובקרה, מנהלת תנופה לצפון סלעית לב – מנהלת אגף לקידום גיאוגרפי-דמוגרפי, רשות החדשנות איריס שוסטר – מנהלת מעברים, מועצות מקומיות גליל עליון ומבואות חרמון ד"ר ניל נמיר – יועץ מדיניות, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי עידן עדי – מנכ"ל חממה טכנולוגית, פרויקט לופטק ישראלי אבי טראוב – מנכ"ל, איגוד ההייטק הישראלי רון גרמה – מנהל תחום הייטק ופיתוח, איגוד ההייטק הישראלי גלעד פורטונה – ראש המרכז לחדשנות תעשייתית, מוסד "שמואל נאמן" בטכניון נועם קורין פרי – סטודנט מהצפון נכחו באמצעים מקוונים: דגנית ורד – חממה טכנולוגית בקרית שמונה של רשות החדשנות סיון יחיאלי – מנכ"ל, i4Valley מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> סטטוס הקמת חממות ומאיצים טכנולוגיים באזורים המפונים בצפון << נושא >> << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. לפני שנצלול לנושא, אני חייב להתחיל ולפתוח במה שקורה בחברה הערבית, נושא הפשיעה והאלימות. לצערנו כמעט כל יום יש נרצח, אתמול היו שני נרצחים, לצערנו, בכפר אעבלין והיום יש נפגע בכפר עראבה, ואנחנו רואים שהמצב הזה מחמיר. ולצערנו הממשלה לא עשתה כלום וחצי דבר בכל הנושא של טיפול בנושא הפשיעה והאלימות. התחילו הפגנות מכאב של אנשים, מי שהשתתף בהפגנות בסכנין וגם בתל אביב ראה שילדים הגיעו להפגין, אנשים הגיעו להפגין, מבוגרים, קשישים, כי באמת הנושא הזה כואב לכל אחד ואחד בחברה הערבית. אני מקווה שהממשלה תתעשת ותתחיל לטפל בנושא הזה בטיפול רציני, ומה שאני אומר הוא שצריך לעשות תוכנית חירום לטיפול בפשיעה והאלימות כי זה הנושא היום בחברה הערבית. אני מאמין שמה שקורה זה כנראה לא חוסר יכולת לטפל בפשיעה והאלימות, אלא כנראה מדיניות שהממשלה הזאת והשר האמון על ביטחון האישי של התושבים – זו המדיניות שלהם, הם לא רוצים לטפל בנושא הזה כדי לגרום אולי ליותר ויותר תושבים של הערבים להגר ולעזוב את מקומות המגורים שלהם. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יושב-הראש, ברשותך, אולי תקיים דיון על תרומת הטכנולוגיה במיגור הפשיעה? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו נעשה דיון כזה, תודה רבה. הנושא של הדיון של הוועדה היום הוא נושא שביוזמת חברת הכנסת יעל, סטטוס הקמת חממות ומאיצים טכנולוגיים באזורים מפונים בצפון. את האמת שאנחנו היינו בצפון, עשינו סיור בצפון כוועדת המדע והטכנולוגיה והייתי במסגרת אחרת בצפון. אנחנו קיימנו פגישות עם הרבה מיזמים ועם מיזם המיגל, שהוא בעצם נחשב עכשיו כאבן היסוד של כל הנושא של המחקר והחממות הטכנולוגיות. היום מנסים להקים בעצם סביב מיגל, לעשות שותפויות עם כל מי שיכול לתרום בנושא המחקר. אני אתייחס ואחר כך ניתן לאלי. שני דברים שאנחנו לא שומעים אותם כשמדברים על הצפון, שני יישובים ערבים שנמצאים בצפון, זה ערב אל-עראמשה שהוא כמעט על הגבול, גבול אפס, והיישוב טובא-זנגריה גם, שהוא יישוב שנמצא ממוקם ליד ראש פינה. כשמדברים על שיקום הצפון, שני היישובים הערבים נמצאים תמיד בתחתית הסולם. אני מקווה שהאחראים, גם בראשות או במנהלת התנופה – אני חושב שאת התנופה כבר פירקו אותה – אבל במנהלת שדואגת לשיקום הצפון ייקחו גם את הנושא הזה של היישובים הערבים שכן צריך לטפל בהם. אני אומר שהצפון כולו נפגע, זה לא רק היישובים הקרובים אלא גם הקריות צפונה, וגם מביר אל-מכסור צפונה ומזרזיר צפונה, כולם היו תחת אש. אז אני מקווה שאנחנו נשמע את השטח עוד מעט, אני אתן לחברת הכנסת יעל לפתוח בבקשה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה אדוני יושב-הראש, תודה על קיום הדיון החשוב הזה, תודה על השותפות בינינו בנושאים שחשובים לשנינו, בעיקר חדשנות, גם בטכנולוגיה אבל גם בחקלאות. אני חושבת שזה לא מקרי שיושבים פה חברי כנסת שכולם גרים בפריפריה גאוגרפית ונמצאים פה בדיון החשוב הזה. תודה למנהלת הוועדה ולצוות, לאנשי הצפון שהגיעו, אנשי השטח. היום אנחנו מציינים בכנסת את היום המיוחד לשנה לחזרת תושבי הצפון ביישובים המפונים. אנחנו באמת לא עוסקים בזה ביום יום אבל צריך להגיד, האירוע הזה של פינוי התושבים הוא אירוע שנשען על משבר ביטחוני ענקי, אבל הפינוי הזה יצר אתגרים ענקיים ושברים ענקיים חברתיים וכלכליים, ובעצם אנחנו נמצאים כבר כמעט שנה מהיום שאפשר היה לחזור הביתה וזה הזמן לעצור ולהתבונן ולראות מה נעשה, והחובה שלנו כחברי כנסת לפקח גם על הדברים האלה כך שיכול להיות שפה בדיון הזה ובדיונים בשאר הוועדות שמתקיימים היום, הפיקוח הזה גם יכלול ביקורת על משרדי הממשלה. זה חלק מהתפקיד שלנו, צריך לקבל את זה, זה כמובן לא אישי כלפי אף אחד. אני מקדימה ואומרת כי אני תושבת קו עימות בצפון, אני יודעת שהמצב שאנחנו נמצאים בו היום זה שרוב התושבים חזרו לגור בקו העימות בצפון הוא בזכות התושבים עצמם, בזכות החוסן האישי של האזרחים, בזכות הרשויות המקומיות, השלטון המקומי שעושה הרבה מאוד – אגב, ערב אל-עראמשה הם שכנים שלי, אנחנו גרים באותה מועצה אזורית – אני חושבת שהמועצה האזורית מטה אשר עושה עבודה מופלאה. ראש המועצה משה דוידוביץ', שהוא גם יושב-ראש פורום קו עימות. מה שצריך לתקן אז אפשר להתייחס לזה באופן פרטני, אבל אני חושבת שהמצב של ערב אל-עראמשה טוב כמו של שאר היישובים שפונו בזכות החוסן של התושבים קודם כול, ובזכות הרשות המקומית. אני מקווה שנשמע היום גם את הדברים שהממשלה עשתה או עושה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בערב אל-עראמשה, ששם כמעט לא היה פינוי, היה פינוי של חודשיים ואחר כך תושבים חזרו לבד. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. יש שם באמת איזשהו חוסן. הייתה להם אפשרות להתפנות לנצרת אבל באמת היה שם איזשהו חוסן אחר. אפשר לדבר על הפינוי כולו, אני התבטאתי לגבי זה גם במלחמה עצמה. אני נולדתי בצפון, הייתי במקלטים כשהיו קטיושות. בשנת 2006 במלחמת לבנון השנייה, כבר הייתי עם מלא ילדים, בלי כיפת ברזל, בלי ממד, בלי אזעקות. לא עזבנו לרגע. אני לא באה כמובן לביקורת לאף אחד, אני מבינה את מי שב-7 באוקטובר 2023 ארז את עצמו ונסע, באמת המראות היו קשים מאוד. זה שב-16 באוקטובר או ב-17 באוקטובר נחתם צו אלוף עשרה ימים אחרי כשכבר כל צה"ל היה שם, על זה אנחנו משלמים עד היום ועוד נשלם גם בהמשך, אבל באמת זה לא נושא הדיון. בוודאי שעכשיו צריך לראות איך מחזירים את התושבים ואת הצפון לפרוח. אני רוצה להציב יותר מזה, אני רוצה להגיד שהצפון צריך להיות הרבה יותר חזק ממה שהוא היה ב-6 באוקטובר 2023. אני חושבת שזו משימה לאומית, משימה שצריכה לעניין כל אזרח בישראל. אם אנחנו יודעים שבשנת המאה למדינת ישראל בשנת 2048 נהיה 16 מיליון אזרחים או 18 מיליון אזרחים, כל אחד שיסתכל על איזה תחזית שהוא רוצה, אנחנו צריכים שבערך 3 מיליון איש יגורו בצפון ו-3 מיליון איש יגורו בדרום. וזה אומר שעדיין בערך 10 מיליון איש יגורו בגוש המרכזי, דרומה מחיפה ונגיד עד באר שבע, זאת אומרת כל אזרחי מדינת ישראל היום, תשעה או עשרה מיליון, יגורו בגוש המרכזי. תחשבו על הצפיפות שתהיה. דיברנו על הפקקים, תחשבו מה יקרה כשעשרה מיליון איש יגורו בגוש הזה ויצטרכו להגיע בין תל אביב לירושלים? מה יהיה עם העומס בבתי הספר? בשירותי הבריאות ובדברים אחרים? זאת אומרת, העניין הזה של לפתח את הצפון זה לא רק משימה שלי ושלך, זו משימה לאומית של כל אזרח, גם מי שגר ברעננה ורוצה להמשיך לקבל שירותים טובים. אנחנו צריכים לדאוג שכ-3 מיליון איש יגורו בצפון, ובשביל לעשות את זה צריך לפתח, צריך קודם כול פרנסה, אחר כך דיור, וצריך חינוך. וכשאנחנו מדברים על פרנסה זו לא פרנסה לי או להורים שלי בני ה-70 פלוס, פרנסה זה לצעירים ואנחנו מדברים על זה הרבה מאוד כאן. הצעירים רוצים היום לעבוד במקומות שהם יכולים להביא את כל הכישורים שלהם לידי ביטוי. הם לא רק רואים מה קורה בתל אביב, הם רואים מה קורה גם בברלין ובניו יורק. ראינו ביום משבר, ביום פקודה איך דור הטיקטוק הזה התגייס ורצה להיות וכמה הוא ציוני וכמה הוא פטריוטי והתפקיד שלנו עכשיו לאסוף את הדבר הזה ולראות איך אנחנו מפריחים את הנגב, אבל היום אנחנו נעסוק בגליל בצפון. הדבר הראשון הוא באמת תעסוקה ופרנסה. אני חושבת שלעניין הזה של מדע וטכנולוגיה יש משמעות נכבדת בדבר הזה. לא כל מי שירצה לעסוק בטכנולוגיה ירצה לגור – ואנחנו גם לא רוצים שיעבוד – ברוטשילד בתל אביב, יש עוד הרבה מאוד מקומות. אני חושבת שזו משימה לאומית לראות איך אנחנו מביאים את הצעירים. צעירים זה לא רק בני 18 ו-20. משפחה, זוג בני 40 עם שני ילדים קטנים הם צעירים, יש להם עוד לפחות 30 שנה בשוק העבודה, יש להם ילדים והם צורכים הרבה מאוד שירותים, ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מאפשרים את זה לצפון. אז זה היה ככה רגע חזוני על ישראל 2048 שבצפון יגורו 3 מיליון אזרחים והתפקיד שלנו הוא לראות איך המדינה מספקת את תשתיות התעסוקה, ובדיונים אחרים נדבר על תשתיות נוספות שצריכות להיות. שוב תודה, ואני מראש מתנצלת, אני בשעה 11:00 צריכה לעבור אל ועדת הפנים והגנת הסביבה, גם לשמוע על ההשקעות ברשויות המקומיות בצפון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה, ד"ר מטי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה אדוני יושב-ראש, אני חושבת שבשנתיים וקצת האחרונות אנחנו קיבלנו שיעור על מה המשמעות של סדרי עדיפויות של ממשלה. גם במה שפתחת עם הפשיעה, לא רק בחברה הערבית – בכלל, ובמיוחד בחברה הערבית, ודי לראות את תקציב המדינה שאנחנו אישרנו השבוע בכדי להבין את סדרי העדיפות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> התנגדנו אליו, הוא אושר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון, שהכנסת אישרה, אנחנו גם התנגדנו כמובן. די לראות את התקציב ולהבין מה סדרי העדיפויות של הממשלה הזו. בכל הוועדות שאני משתתפת אני נתקלת בעובדה, אחת, שיש כאן מדיניות מכוונת להחלשת הדרג המקצועי והמגזר הציבורי המקצועי מצד אחד. מצד שני, אין שום אסטרטגיה או מעט מאוד אסטרטגיה, צופת פני עתיד, כל מיני תוכניות שהן ארוכות טווח לא ממומשות. גם אין ביקורת עצמית, אין הפקת לקחים, אין שום עבודה שיטתית של משרדי הממשלה שהם רבים מאוד כמו שאנחנו כולנו יודעים. והמשבר בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 הוא עד כדי כך חמור, אחד כי אנחנו יודעים שהיה תפקוד לקוי של משרדי הממשלה גם אחרי, בניהול האזרחי, בכלכלי, בחברתי, בבריאות, בכל עולמות התוכן. ובמיוחד בוועדה הזאת מה שקרה לאקדמיה, בריחת המוחות, החרם האקדמי, הצמצום והקיצוץ בתקציבי המו"פ. זאת אומרת, מכל הכיוונים לי יש תחושה שהממשלה הזאת עובדת בקבועי זמן קצרים מה כדאי עכשיו, היום בקצר עם שיקולים בעיקר פוליטיים, ובאמת לא מספיק בשביל לעבוד בשביל התושבים. אם לא תהיה אסטרטגיה באמת לשנת המאה של מדינת ישראל, ואם לא תהיה אסטרטגיה לטכנולוגיות ולמו"פ ולאקדמיה משגשגת, אנחנו נמשיך את ההידרדרות הזאת. אז הדיון הזה הוא מאוד מאוד חשוב ואני מקווה שנצליח להעיר משהו, אבל התקציב שהובא לאישור ועכשיו נכנס לדיונים הוא מאוד עצוב בקדימויות ובסדרי העדיפויות של הממשלה הנוכחית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה, אני חולק עלייך לגבי אסטרטגיה. אני חושב שלממשלה יש אסטרטגיה והאסטרטגיה היא לעשות פוליטיזציה בכל דבר ולהפוך את המנהל הציבורי לפוליטי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מקבלת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> וככה תהיה שישלטו על כל דבר וזה מה שקורה, בעצם מקלקלים את הכול. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אסטרטגיה לא לטובת האזרחים , אלא אסטרטגיה לטובתם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל יש להם אסטרטגיה, זה אני מאמין בזה. תודה, אנחנו נעבור עכשיו, קודם כול יש נציג שלטון המקומי כאן? אין. יש מישהו מהצפון מהשטח, צפוני? << אורח >> נועם קורין פרי: << אורח >> אני. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מי אתה? << אורח >> נועם קורין פרי: << אורח >> אני, נועם, אני סטודנט, אני בן 26, אני כרגע סטודנט שנה הרביעית להנדסת חשמל בבן גוריון, שירתי מעל 500 יום במלחמה, רובם היו בצפון. כרגע המצב הוא שעוד שנה אני אסיים את התואר ואין לי למה לחזור לגליל, רוב התעסוקה נמצאת הכי צפונית זה באזור חיפה והקריות, אין לי למה לחזור לגליל. אני כבר 15 שנה גר בגליל, אני אוהב את המקום הזה, סבתא שלי קבורה בו, אבא שלי קבור בו ואני רוצה לגדל שם את המשפחה שלי בעתיד אבל כרגע המצב זה שאין לי אלטרנטיבה, בעוד שנה אני אסיים את התואר, אני אגיע כנראה לאזור חיפה והקריות ולא רואה את עצמי עוד מצפין כי אין לי למה, זה יהיה לגזור עליי ימים של נסיעות, במקרה הטוב שעתיים ובמקרה הריאלי שלוש שעות כל יום, זה משהו שאני לא רוצה לעשות לעצמי ולא רואה את העתיד משתפר. צריך גם לשים לב ששמים דגש על מו"פים, כאילו מרכזי פיתוח ומחקר, כשזה מה שימשוך בעצם אנשים כמוני, מהנדסים לעתיד או מהנדסים בהווה, אחרת שום דבר לא יביא אותנו וזה רק יהפוך להיות יותר ויותר בית אבות. << אורח >> ניל נמיר: << אורח >> הערת ביניים. ניל נמיר מועצה לאומית למחקר ופיתוח, חשוב מאוד לחדד בין מרכזי מו"פ לבין חממות תעשייתיות, זה שני דברים שונים לגמרי ולפי דעתי זה מתערבב. מו"פ זה אנשי מחקר ואקדמיה, חממות זה סטארטאפים זה הייטק. זה שני דברים שונים ואני חושש שאנחנו פשוט מערבבים בין שני הדברים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד לא התחלנו את השיח, דיבר סטודנט, אני לא מכירה אותו, הוא אומר" אני אין לי כרגע למה לחזור. זאת האמירה. << אורח >> ניל נמיר: << אורח >> הוא הזכיר מו"פ, הוא מחפש תעסוקה בהייטק, אלו שני דברים שונים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו נעבור למנכ"ל איגוד ההייטק הישראלי. << אורח >> אבי טראוב: << אורח >> בוקר טוב לכולם, כמה מילים, קודם כול אני אציג את עצמי ואת האיגוד, אנחנו איגוד ההייטק הישראלי שמונה כמה מאות חברות הייטק, אנחנו שייכים בעצם להתאחדות התעשיינים. אני שמח קודם כול להיות פה ולהשתתף בדיון המאוד חשוב הזה. אנחנו מייצגים פה ויושבים איתי בחדר, אולי לא רואים אותם, הרבה מאוד חברות הייטק בגדלים שונים. אני יכול להגיד לכם שברמה האישית יש הרבה רצון לעבוד ולפתוח דברים גם בצפון וגם בדרום, ויש הרבה בעיות שעוצרות את הדבר הזה. אחד הדברים הראשונים שיוצר, דרך אגב, למי שלא יודע זה ירידת שער הדולר, שזה כאילו נושא שלא מדברים עליו מספיק, אבל זה אומר שאנחנו מתחילים לראות עזיבה של חברות שיוצאות בכלל ממדינת ישראל. וזה לא אומר מהצפון או מהדרום או מהמרכז, זה פשוט אומר שהחברה שהיא בינלאומית או חברה פרטית או חברה חצי ציבורית מתחילה לחשוב על קיצוצים קודם כול, ואחרי זה על עזיבה של מדינת ישראל. כשאני בא ומנסה לדבר איתם על מה מעבר לצפון או מעבר לדרום. הם אומרים לי: רגע רגע לפני שאנחנו פותחים, בוא נדבר רגע מה עשיתם בשבילנו ב-X שנים האחרונות. כמובן בשנתיים האחרונות זה הרבה יותר גרוע שלא יהיה ספק. לדבר רק על הצפון בנקודת הזמן הזאת עושה קצת עוול לאירוע. החברות האלה שמנהלים אותם היום הרבה חבר'ה ישראלים ציוניים פטריוטים שרוצים לעזור לסטודנטים צעירים ולמחפשי עבודה, נתקלים בבעיות גדולות כרגע. אני לא בטוח שאם נדבר רק על הצפון או על הדרום זה יחדד אולי את הקושי, אבל יש לנו קצת בעיות סביב הדבר הזה. בוא נביא את החברות האלה, ניתן להם את התשתית, ניתן לנשים שלהם מה לעשות בצפון, זאת אומרת, השיח צריך להיות הרבה יותר רחב וזה דעתי בתוך הנושא הזה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בני או בנות הזוג. << אורח >> אבי טראוב: << אורח >> בני או בנות הזוג, כמובן. סליחה, לא התכוונתי. תדעי לך שזה נושא חשוב אצלנו. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יודעת, תדע לך אתה. << אורח >> אבי טראוב: << אורח >> דע לך אתה, ולקחתי בשתי ידיים אפילו את העניין הזה. אני רוצה כן להציע, לוועדה הזאת לדעתי יש הרבה מאוד כוח, אנחנו יכולים לעשות דברים מאוד גדולים ומאוד חזקים בטח אחרי ה-7 באוקטובר 2023. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יכולה רגע לשאול שאלה? א', אם תוכל לחדד את האתגרים, הצגת שיש אתגרים שכבר היום בטח אם זה דברים שהמדינה או הוועדה בתפקידה יכולה לעשות? שתיים, הצעות נוספות, ושלוש, אני רוצה לשאול באופן ספציפי על עמדתכם בנושא עבודה מרחוק? אנחנו שומעים מהרבה מאוד חבר'ה בעלי מקצוע שבתקופת הקורונה אפשרו להם לעבוד מרחוק, בעיקר במקצועות טכנולוגיים כמובן, ודווקא בחודשים האחרונים מאז שהמלחמה כאילו נגמרה אז מעסיקים מפסיקים עם זה ודורשים מהם להגיע למשרדים במרכז. זה בראש ובראשונה פוגע במי שגר בצפון הרחוק וגם בדרום הרחוק, כמובן, אבל בדיון הזה נתייחס לצפון הרחוק. שוב, אני הייתי מעדיפה שמטה החברה יישב בצפון והכול, אבל אני אומרת בוא נתייחס רגע אם אפשר בדקה, מה עמדתכם בעניין הזה של חברות שמפסיקות את האפשרות לעבודה היברידית? מה שקראנו בקורונה. << אורח >> אבי טראוב: << אורח >> אז רק ברמת הנתונים, לפחות כרגע, ישנה חברה אחת בשם ויקס שהחליטה שהיא כרגע מחזירה את כל העובדים לעבוד מהמשרד. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו חברה גדולה שקראנו בעיתונים אבל שגררה לעוד הרבה מאוד חברות קטנות להגיד. << אורח >> אבי טראוב: << אורח >> זהו, שכרגע לפחות מה שאנחנו רואים אצלנו באיגוד בעיקר כשאנחנו עושים את הסקר, רוב החברות מאוד תומכות בעניין הזה של עבודה היברידית, כמובן גם מהבית גם מהמשרדים והם רואים את החוזקה בדבר הזה שהם יכולים להעסיק אנשים מהצפון ומהדרום, דרך אגב גם מחוץ לישראל לשעות העבודה, והרבה מהחברות האלה דווקא מחזקות את הנושא הזה ורוצות שהוא ימשיך להתקיים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכם כאיגוד יש איזו אמירה בעניין, משהו שאתה רוצה להגיד כאן? שאתה קורא למעסיקים? אפשר לצאת מפה בקריאה כזו? << אורח >> אבי טראוב: << אורח >> אני חושב שכרגע הרכבת הזאת היא כבר לכיוון הזה בכל מקרה, כלומר יהיה קשה להכניס את ההיברידיות בחזרה לבקבוק ולסגור אותו ולהגיד שחוזרים לחמישה ימי עבודה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה קורה אדוני. << אורח >> אבי טראוב: << אורח >> אני לא חושב שזה קורה בעולמות ההייטק, אני שומע את הבאז סביב מה שקרה בחברה מסוימת, אני לא רואה עדיין חזרה לחמישה ימי עבודה. אני חייב להגיד שאת רוב יומי אני מבלה אצל המעסיקים שחלק גדול מהם רואים את היתרונות של הדבר הזה, אז אני לא רואה עדיין את הבאז למרות שאני קורא אותו בעיתון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בסדר, אז אנחנו הבקשה שלנו היא בעצם שאתה, אולי, תתמוך בכל הנושא הזה של ההעסקה ההיברידית כי זה חשוב. מה שנאמר כאן זה חשוב באמת לאנשי הפריפריה, הצפון והדרום, ואנחנו מדברים על הצפון היום, זה חשוב מאוד שזה ימשיך. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להגיד שאנחנו באים כרגע למגזר העסקי אבל הפניה הראשונה שלנו צריכה להיות למגזר הציבורי, בוודאי למשרדי הממשלה שנציבות שירות המדינה תאפשר עבודה היברידית למי שגר מקו מסוים צפונה. נגיד תושב קריית שמונה שהוא עובד במשרד המשפטים, שיאפשרו לו יום או יומיים עבודה מהבית. לי יש הצעת חוק בנושא הזה שיחייב את המגזר הציבורי, את נציבות שירות המדינה, לאפשר למי שגר במקומות מאוד מרוחקים לעבוד בצורה היברידית. הצעת החוק הזו עולה ביום ראשון הקרוב לוועדת שרים לענייני חקיקה. הממשלה מתנגדת אליה. אז קודם כול כמובן אנחנו צריכים לפנות למגזר הציבורי, אבל אני חושבת שגם המגזר העסקי וההייטק כקטר של הדבר הזה. כי באמת חנות בגדים מוכרת לא יכולה לעבוד בצורה היברידית, אבל בהייטק זה באמת אחד המקומות שאפשר. << אורח >> אבי טראוב: << אורח >> גם נושא התעשיינים מפעלי הפלדה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה תלוי, איפה שאפשר. אנחנו יודעים שיש מקומות עבודה שאי אפשר וחייבים לעבוד. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו אנחנו רואים את הצעירים צריך להגיד. << אורח >> אבי טראוב: << אורח >> זו בדיוק הנקודה השנייה שרציתי להתייחס אליה. האתגר האמיתי יושב במשהו שאנחנו קוראים לו הג'וניורים בעולם הייטק. את הרמת לי להנחתה אז אני פשוט ממשיך את העניין הזה. נכון לכרגע יש ממש חשיבה לטווח קצר שאין טעם ואין סיבה להשקיע בג'וניורים עצמם, באנשים שיצאו רגע מהלימודים ומחפשים את העבודה הראשונה שלהם שהם בדרך כלל חסרי ניסיון. ההשקעה של החברה בחבר'ה האלה היא יותר גדולה כשאת הפירות הם בדרך כלל קוצרים בהמשך. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני הייתי בצפון והיה מודל כשביקרנו באוניברסיטת תל-חי, שיש שם בחוג של מדעי מחשב ובעצם סטודנטים שיכולים לעשות סטאז' בחברות שנמצאות בפארק התעשייה שם. בהתחלה אפילו היו מקבלים מלגות מהאוניברסיטה, והיום בעצם בתעשייה נותנים את זה כמשרת סטודנט והם עובדים שם. ואז כשהם מסיימים את התואר כבר יש להם את הניסיון הזה ואין להם את הבעיה הזאת של ג'וניורים. << אורח >> אבי טראוב: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ולכן זה מודל לדעתי שאם אפשר שחברות הייטק אחרות ייקחו את זה, זה יהיה מצוין ואז יפתרו לנו את הבעיה של הג'וניורים. זו בעיה שקיימת, אנחנו דנו על זה כאן, אני חושב, כמה פעמים וזה קיים אצל כולם. אצל כל בוגרי המקצועות ההייטק יש את הבעיה הזאת, ולכן אני אומר שזה מודל שכדאי לאמץ אותו, אולי בעזרתכם גם כאיגוד ההייטק הישראלי, אולי זה מודל שקיים ועובד בצפון באוניברסיטת תל-חי, אז אולי אתם יכולים גם לאמץ אותו. << אורח >> אבי טראוב: << אורח >> אנחנו באופן רשמי תומכים בדבר הזה ורוצים כמה שיותר להעסיק את הג'וניורים. אני חוזר לאתגר שפתחתי בו והוא שער הדולר. גם המקומות היום שלוקחים את החבר'ה הצעירים לעבודה ומבינים שזו הוצאה שהם יחזירו אותה בהמשך – דרך אגב לא תהיה לנו שכבת מנהלים אם לא תהיה לנו את שכבת הג'וניורים – היום הם מסתכלים על שער הדולר ואומרים: אם אני צריך לקצץ איפשהו כבר בעובדים, אני אתחיל במקום שהוא הכי עלות לעומת מה שאני מקבל ממנו, והורגים ממש את כל הגזרה הזאת של החבר'ה אחרי הלימודים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה אפשר לעשות? << אורח >> אבי טראוב: << אורח >> אני אגיד לך את דעתנו בנושא הזה, אנחנו חושבים ששווי הכסף הוא שווי כסף. כלומר, אני לא מצפה שמישהו יתערב בשער הדולר, אנחנו לא טורקיה ולא רוצים להיות מדינות אפלות כאלה ואחרות. אבל הנחה בארנונה בצפון לחברה שהפסידה עכשיו X רווחיות מסוימת, זה יחזור לקהילה בזה שהיא תיקח את הג'וניורים ותתחיל להעסיק אותם. הנושא של הדולר זה לא המקום ולא הזמן ואני לא בטוח מה אנחנו יכולים לעשות, אבל אני יודע בוודאות שהחברות שאנחנו מייצגים אצלנו צריכות פתרונות שאולי לא השתמשנו בהם בישראל עד היום אבל הם חובה שיתחילו לחשוב עליהם, ויש לי מלא אופציות שבסוף הכסף שחוזר לחברה בצפון בעצם ייצא על העסקת עובדים שלשם זה התכנסנו, וזו הסיבה שבאתי לפה היום כי הצפון הוא הנושא וזה הנושא שמעניין אותי בתוך האירוע הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי, תודה רבה. אני רוצה לעבור לדגנית ורד, חממה טכנולוגית בקרית שמונה, בזום. היא מחוברת? << אורח >> דגנית ורד: << אורח >> אני מחוברת ואני כאן מדברת אליכם מקריית שמונה מהמשרדים של החממה כאן. אנחנו חממה טכנולוגית של הרשות לחדשנות, עובדים איתם בצמידות מאוד גבוהה על מנת להחזיר חברות לצפון. במסגרת התקציב שהתקבל עכשיו, כשאני הגעתי לתפקיד קיבלתי אותו עליי במאי 2025, עד מאי 2026 יהיו פה שמונה חברות פעילות. הייתה אחת כשנכנסתי לתפקיד. אנחנו עובדים צמוד עם הרשות לחדשנות, עם התקומה לצפון, עם כל האנשים פה באזור, מועצות אזוריות, מועצות מקומיות, עיריית קריית שמונה על מנת להחזיר לפה פעילות של החברות שלנו. אנחנו משקיעים בסטארטאפים בתחום המזון והחקלאות ואנחנו פועלים בצורה נמרצת להחזיר מוחות לקריית שמונה, לפעילות. אנחנו מרחיבים חברות שאפילו לא הוקמו פה, מרחיבים את הפעולות שלהן פה, בעיקר במעבר שלהם מפיתוח הטכנולוגיה למעבר לתעשייה וכאן אנחנו זקוקים באמת לעזרה שלכם. אני יודעת שהיה תקציב של עשרה מיליון שקל, הגיעו בקשות של כמעט שלושים לרשות. אם היה שלושים מיליון שקל היו חוזרות יותר חברות. זאת אומרת המגבלה התקציבית בולמת את היכולת להחזיר עוד חברות לכאן. דיברו כאן על ג'וניורים, לנו יש תוכנית עם אוניברסיטת תל-חי עוד מימיה כמכללה, בסטארטאפים שלנו שפועלים פה, להכניס פה לתקופת ההתמחות של הסטודנטים כבר בשנה האחרונה שלהם לעבוד אצלנו. אנחנו בגדול צריכים עזרה תקציבית ומעטפת לאנשים שחוזרים לפה, מבחינת חינוך, קהילה, מגורים, ובריאות, כאן אנחנו צריכים את העזרה וזה תקציבים גדולים יותר שצריכים לעבור החלטות ממשלה כפי שהבנתי, שעוד לא עברו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי, תודה רבה. נלך לפי הרשימה, איריס שוסטר, מועצה אזורית גליל עליון. << אורח >> איריס שוסטר: << אורח >> אני איריס שוסטר, מנהלת מעברים בגליל עליון ומבואות חרמון. שמחה להיות פה, אשמח להכיר את נציגי הממשלה פה לאחר מכן ולהזמין אתכם לפגישה שנערוך בהמשך, בסוף פברואר, נשמח לארח את כולכם אצלנו בגליל ולעסוק בנושאים החשובים האלה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה קורה בסוף פברואר? סליחה. << אורח >> איריס שוסטר: << אורח >> אנחנו נייצר פגישה לצורך העניין הזה, כדי לקדם את הדברים האלה אצלנו. מה הכי כואב וחייב כספי ציבור? אחד, אמרה את זה גם דגנית, זה עניין הרפואה. אנחנו יכולים לדבר עד מחר על להעביר אנשי הייטק לצפון ולהביא סטארטאפים וכל מה שמדברים על זה, אבל שירותי הרפואה מאוד נמוכים אצלנו ואין מיון קדמי. כל מי שרוצה לעבור בודק קודם כול מה יש לנו ומה אין לנו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ביום ראשון אישרו בוועדת שרים את המימון של המיון הקדמי שבקריית שמונה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לפני כמה שנים הבטיחו את זה? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ושמו כסף, אני חושב שהכריזו עליו פעם והוא התחיל לעבוד עוד לפני המלחמה. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> אותו דבר אוניברסיטה, 20 שנים הבטיחו, תנופה שמו כסף. << אורח >> איריס שוסטר: << אורח >> הנה, יש אוניברסיטה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> סוף-סוף יש אוניברסיטה. ברגע שמסמנים את היעד ועובדים שיגיעו – יגיעו לזה. << אורח >> איריס שוסטר: << אורח >> המרכז הרפואי כרגע נמצא רק בבנייה, הוא עוד לא קיים, אין לנו חדר מיון קדמי. מניסיון, הסבל הוא מאוד גדול וזו אחת הסיבות שאנשים לא יבואו. עוד דבר הוא התמריצים והטבות שניתנים פה בתקופה האחרונה, ואני מקווה שיינתנו עוד בהמשך. גישה ישירה להייטק. היום זה עובר דרך כל מיני גופים וחברות, ולא תמיד הסטארטאפים או אנשי ההייטק מרגישים את זה מגיע אליהם באופן ישיר. האתגר המרכזי בעיניי הוא חלוקת הכסף, וגם מנהלת תנופה צריכה לתת על זה את הדעת. חלוקת הכסף, אני לא בטוחה שהיא מבוקרת. צריך לשים יעדים מדידים ולראות כמה השפעה יש לזה על האזור שלנו? בעדינות רבה אגיד שלפני המלחמה שפכו מיליונים באזור שלנו על ההייטק, על הסטארטאפים, על האקו-סיסטם ועל כל המילים היפות האלה, אבל במלחמה זה לא החזיק מים. הדיון צריך להיות מה נעשה עכשיו שונה ממה שעשינו לפני המלחמה בשביל שהפעם זה יחזיק? שההייטק לא יברח מאיתנו ברגע שקורה אירוע. צריך לחשוב אילו תמריצים מייצרים כדי שהפעם הם יישארו ויהיו איתנו? מה שקרה הוא שבתחילת המלחמה כל ההייטק נעלם ומי שנשארה זו התעשייה הכבדה. צריך לחשוב על שיטה אחרת של תמריצים, כל התמריצים שניתנים עד היום הם מאוד בעייתיים. זה לפתחנו, זה הדיון שאנחנו צריכים לעשות. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איריס, אם היית עכשיו מתמנה להיות שרת האוצר, מה היית עושה בהקשר של הדיון הזה, של להביא הייטק לצפון? אני גרה בצפון, אני יודעת. אמרת מה לא, עכשיו מה כן? את יכולה להגיד שאת לא יודעת. << אורח >> איריס שוסטר: << אורח >> אני לא יודעת, אין לי את כל התשובות, אבל אין היום הבדל בין יוקנעם לתל-חי מבחינת התמריצים. אין שום סיבה לשום חברת הייטק לבוא צפונה ולא לעצור ביוקנעם, הרבה יותר נחמד שם. כביש 6 מגיע לשם, הרכבת, כל מה שצריך. אצלנו אין לא רכבת ולא כביש 6, התמריצים הם זהים, התמריצים להשקעות הון של החברות הם זהים, אין שום דבר שמבדיל אותנו בצפון, שום תמריץ נוסף. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם לא סביב מנהלת תנופה לצפון או תקומה? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> היא מדברת בעיקר על חוק עידוד השקעות הון. הלוואי שיכולנו גם לענות, אבל אין שום תמריץ. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תכף אנחנו ניתן להם גם לענות. אני חושב שבנוסף להייטק, שהצפון צריך לקחת את מה שמייחד אותו ולהתפתח שם בנושא של כל הנושא של החקלאות, אגריטק ופודטק. יש סביב זה הרבה עשייה שם וצריך לחזק אותה בנוסף להייטק, כמובן, זה חשוב מאוד. צריך לקחת את הכול ביחד ולעשות השקעה מושכלת בשביל לפתח את הצפון בצורה טובה. << אורח >> איריס שוסטר: << אורח >> דווקא לא על הייטק אלא קשור לטכנולוגיה. האזור שלנו מוטה תיירות אומנם, אבל בייחוד מפעלים. אנחנו מחזיקים בסדרת המפעלים באזור שלנו ומייצרים במחזור של 32 מיליארד שקלים. אנחנו חלק משמעותי מהתמ"ג הישראלי. המפעלים האלה לא הפסיקו לעבוד במלחמה, הם עבדו כל המלחמה גם במקומות שפונו המפעל המשיך לעבוד בקושי רב. יש לנו בעיית כוח אדם קשה מאוד ומה שיציל אותם בהמשך זו הטכנולוגיה. אנחנו צריכים תמריצים לטובת המפעלים ולטובת התעשייה, להפוך אותם לאוטומטיים, רובוטים וכל דבר כדי לטפל בבעיה של כוח האדם. למה אני מדברת עליהם פה? שוב, כי בזמן המלחמה אלו היו העסקים שנשארו, עבדו והחזיקו את האזור שלנו. גם להם מגיע הייטק וצריך לראות איך משיגים להם תקציבים בשביל להשקיע באוטומציה וברובוטיקה שלהם. תודה רבה. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> אדוני יושב-ראש, אם אני אוכל להוסיף רגע. שמי רון גרמה מאיגוד ההייטק הישראלי, אנחנו ביחד. חשוב לי להוסיף משהו על כל נושא תשתיות האנרגיה. אנחנו רואים חברות שרתים שהולכות ונפתחות בעולם ויש באמת הייפ מאוד גדול וגם צורך מאוד גדול. אם ניקח את אנבידיה לפני שלוש שנים כשהקימו את מחשב-העל הראשון בישראל, הם היו צריכים את החיבור לאנרגיה זה לקח המון זמן למדינה לבוא ולעשות את זה, ועד שלא התערבנו ועזרנו בנושא הזה זה לא קרה. אם יהיו תשתיות אנרגיה מספקות בצפון, חברות גם רב-לאומיות וגם ישראליות תהיה להם תשתית לבוא ולעשות שם מחקר ופיתוח ברמות הכי גבוהות. אני חושב שעל המדינה לבוא ולעשות צעד מושכל בנושא הזה ולפתח את הדבר הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני אעבור לעידן עדי. << אורח >> עידן עדי: << אורח >> שלום רב אדוני. שמי עידן עדי, יזם הייטק כבר שנים רבות וגר בגליל המערבי, יעל ביקשה שאגיע. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> והגיע. << אורח >> עידן עדי: << אורח >> אנחנו תקועים בתוך גלגל שיניים שבור. הסיפור הזה שאין חברות כי אין הון אנושי טכנולוגי, ואין הון אנושי טכנולוגי שמגיע כי אין לו איפה לעבוד ולקבל משכורות ראויות. זה גלגל שיניים שלא פשוט לפרוץ אותו. אני אספר לכם על המיזם שאנחנו עושים שכן פורץ אותו, אבל האירוע של הגליל הוא לא איזה אינטרס רק של אנשי הגליל, הוא חוסן לאומי. רק אנקדוטה קטנה, אתם יודעים מה קרה במכון ויצמן וכמה זה עלה לנו? דמיינו לרגע שהיו לנו עשרה מכוני ויצמן פזורים ברחבי הארץ. כמה כסף משקיעים עכשיו בלבנות מחדש את הנזקים? הגליל צריך הרבה דברים, הוא צריך רווחה, תחבורה, תיירות וחינוך, וים של דברים, וכמובן תעסוקה ובכל הסקרים שאנחנו מכירים, הכול צריך, אבל השאלה היא איפה האבנים הגדולות? אנחנו יודעים שתעסוקה היא תמיד מספר אחד וכל השאר נשרכים איפשהו למטה. אז שלא נתבלבל, תעסוקה by far היא האירוע הכי דרמטי שצריך לטפל בו תחילה. כשמספרים לכם על חינוך ותרבות זה אחלה וזה צריך, אבל זה לא מעניין כשמדברים על האבנים הגדולות. אני מכיר פחות או יותר את התוכניות שרצות במדינת ישראל ואני מציע את התבחין הבא. כל אחד שמציע תוכנית, שיגיד לעצמו: האם מדובר במנוע כלכלי? האם מדובר בפלסטר שמישהו עכשיו מדביק לרגע, או שמדובר באבן ריחיים? אני לא מכיר הרבה מנועים כלכליים דרמטיים שקורים. יש פלסטרים תלושים לפה ולשם, אני לא מכיר. זה צריך להיות התבחין, מנוע, פלסטר או אבן ריחיים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתה לא חושב שהיום, אחרי שמקימים את אוניברסיטת תל-חי, סביב מו"פ מיגל שיש שם, ויש עוד חממות שמתעסקות בפודטק ואגריטק, האם כל הממשקים האלו ביחד לא יכולים להוות מנוע צמיחה? ויש גם תוכנית להקים מושבה רפואית ליד ראש פינה, האם כל זה ביחד לא יכול לשמש כמנוע צמיחה בצפון? אני אומר בנוסף להייטק, אבל יש כבר מה שקיים. << אורח >> עידן עדי: << אורח >> תראה אני אחלק את זה לשניים. הסיפור של - - - בתל-חי הוא סופר מבורכת, אבל נכון לעכשיו זה פלסטר, זה לא מנוע. זה יהיה מנוע בעוד עשר שנים, כשתל-חי תקבל את המוניטין ותייצר מחקרים דרמטיים. נכון לעכשיו זה פלסטר, אלו צעירים שמקבלים מענה זמני וזו אבן שואבת לצעירים, זה פלסטר. מנוע זה משהו שמייצר עכשיו כלכלה. וכשאתה מדבר איתי על תוכניות שיקרמו עור וגידים או על אנבידיה, בתרחיש הכי אופטימי זה חמש שנים פלוס מהיום. אם מישהו רוצה להמתין חמש שנים... << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אז מה אתה מציע? איך אתה חושב? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, גם מה אתה מציע וגם אם אתה יכול להגיד מה כן אתה מקבל מהמדינה כיזם? כי בכל זאת יש השקעות. << אורח >> עידן עדי: << אורח >> אנחנו מובילים ביחד עם עוד קבוצה של יזמים וביחד עם אוניברסיטת רייכמן פרויקט ענק שנקרא לופטק ישראל. זה מיזם שבו אנחנו מביאים 100 מטובי היזמים מהארץ ומהעולם לבוא לגור בגליל. אנחנו בעצם מביאים אותם לגור בקמפוסים, אנחנו עושים את זה מכיסנו בשלב הזה. הקמפוס הראשון שאנחנו מקימים הוא בלוחמי הגטאות. יזמים מטובי היזמים של ישראל יבואו לגור בגליל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אלו סטארטאפים או שכבר קיימים? << אורח >> עידן עדי: << אורח >> אני מגיע מהעולם של הסטארטאפים, זה עולם קשוח וסיכויי ההצלחה הם סוג של אפסיים. המסלול העיקרי הוא מובילי חדשנות, הג'וניורים. המשבר הזה הוא בעיקר הזדמנות עבור הגליל. ג'וניורים כאלה שהם נינג'ות שיבואו מטובי האוניברסיטאות לגליל כדי להיות מובילי חדשנות בתעשייה הקיימת. דיברת על אגריטק ודיברת על פודטק. אנחנו לא מדברים על הייטק שהוא pure software, שבו אתה כותב שתי שורות קוד בקריית שמונה ואת השורה השלישית בתל אביב, וכשיש איזשהו משברון או משבר אתה מדלג חזרה לתל אביב. אנחנו מדברים על חדשנות ויזמות שהיא קרובה לשטח, לקרקע. כשהלקוח שלך הוא בריכות דגים או מטע של בננות אתה לא כל כך ממהר לדלג מקריית שמונה או מהגליל המערבי לתל אביב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז מה יש בקמפוסים האלה? << אורח >> עידן עדי: << אורח >> בקמפוסים הם מגיעים לגור, ובעצם ארבעה ימים בשבוע הם הולכים לעבוד בתעשייה המקומית כמובילי חדשנות למשך חצי שנה. ביום החמישי, אנחנו, שזה הצוות הכי טוב אולי שיש במדינת ישראל, עמותת בוגרי 8200, מצטרפים ונותנים להם מנטורינג, ומצמידים לכל ג'וניור כזה סיניור מבכירי ההייטק הישראלי כדי לוודא שהוא מצליח במשימה שלו. היעד שלנו מתוך 100 שכאלה הוא להשאיר 30 בגליל. זה אירוע שמשנה חבל ארץ, זה לא עוד איזה צ'ופצ'יק קטן. כשמדברים על תבחין בין מנוע, פלסטר ואבן ריחיים, זה מנוע. אין דרך אחרת, להצניח פתאום את מייקרוסופט בראש הנקרה כשאין הון אנושי טכנולוגי, זה לא יקרה. אין דרך, אנחנו צריכים לבנות גליל חדש מלמטה. זה המנוע הכי גדול שאני מכיר שקורה. שאלתם מה המדינה עושה, אז מעט לצערי. אנחנו לא צריכים את הכסף אלינו, אנחנו צריכים שהתעשייה תקבל מלגות כדי להעסיק מובילי חדשנות, ג'וניורים, נקרא להם נינג'ות, עם פלפל בטוסיק – סליחה על הצרפתית שלי – שירימו את כל הגליל למעלה, זה מה שאנחנו צריכים. אם אתם, כל הרשויות שיש פה במשרדים – אני קטונתי כי אני לא מגיע מהעולם הזה – 95% מהזמן והקשב והמשאבים שלכם, תשאלו את עצמכם האם זה מנוע או פלסטר? אם זה פלסטר, תזרקו את זה למטה, זה לא מעניין. אנחנו מחפשים כרגע מנועים. מלגות לג'וניורים כמובילי חדשנות בתעשייה זו הזדמנות גדולה מאוד ואין תוכניות כאלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז כמה כאלה יש היום כבר? << אורח >> עידן עדי: << אורח >> המחזור הראשון מתחיל ביולי והוא כבר כמעט סגור. ביולי הקרוב. בשלב הזה אנחנו כרגע בתהליכים של הקמה של המתחם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ומי מממן אותם נכון לעכשיו בתעשייה? התעשיות עצמן או אתם כפילנתרופיה? << אורח >> עידן עדי: << אורח >> לא, זו פילנתרופיה פרטית. << אורח >> איריס שוסטר: << אורח >> איפה יהיו הקמפוסים האלה? << אורח >> עידן עדי: << אורח >> הקמפוס הראשון מוקם בלוחמי הגטאות והשני, אני כרגע במשא ומתן איתו, גם הוא בגליל המערבי. יש ערך בגליל המערבי שצריך להגיע אליו. אמרתי גליל מערבי סובבת לי את הראש. << אורח >> איריס שוסטר: << אורח >> יש אוניברסיטה, יש מלגה, בסדר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ומה עם הגליל המזרחי? האוניברסיטה? << אורח >> עידן עדי: << אורח >> גליל מזרחי זה סיפור מעניין בפני עצמו, יש שם אדרנלין ועשייה מאוד יפה. יש שם קבוצה מופלאה של יזמות וחדשנות. בגליל המערבי נראה לי לפעמים שאני לבד, כמו המשוגע הזה שעומד ברחוב וצועק: חבר'ה הייטק, הייטק, הייטק. זה המנוע היחידי. אתם מכירים את ממוצע השכר? ממוצע השכר היום בגליל הוא 8,900 שקלים, וזה רחוק מאוד מממוצע השכר במדינת ישראל. אנחנו רוצים להרים חבל ארץ שהוא סוציו-אקונומי חמש-שש לשמונה. הדרך היחידה זה לבנות את זה מחדש, אל תספרו לי סיפורים על רווחה ותיירות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איפה יש שמונה סוציואקונומי? בגליל? << אורח >> עידן עדי: << אורח >> אנחנו רוצים להעלות מחמש ושש לשמונה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> היישובים הערבים, אני חושב שיש יישוב אחד או שניים שהם חמש והכול הם אחד ושתיים. << אורח >> עידן עדי: << אורח >> אדוני, אני כמובן מדבר ממוצעים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יאסר, אני מצטערת, אני צריכה ללכת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי. אני חושב מה שאמרת עם כל מה שיש, מה שיש היום בגליל והכוונות של הממשלה להשקיע, יש רצון אבל צריך גם לאגם משאבים. אתם עושים כאן עכשיו ויש לכם איזושהי יוזמה וזה מצוין. ויש באזור של קריית שמונה את מיגל שגם יושבים ומאגמים כל מיני דברים באוניברסיטה. ובסוף יש כל מיני יוזמות ואף אחד לא מדבר על השני. אני חושב שצריך לאגד את כל היוזמות האלו או שהם ידברו אחד עם השני בשביל לנצל את כל המשאבים הקיימים, בשביל למקסם את היכולת שהם ייתנו משהו. אז מה שאתה אומר חשוב, אולי כדאי גם ליצור קשרים או ליזום ישיבות עם כל מה שקורה בגליל המזרחי שם סביב אוניברסיטת תל-חי. << אורח >> עידן עדי: << אורח >> הסנכרון הוא כמובן חשוב. הסנכרון נובע היום בעיקר בגלל אינטרסים. פעילים למיניהם רוצים בהצלחת הגליל ושם נמצא השורש של מהות הסנכרון. אני מבין שהוועדה נמצאת בשבוע הבא במכללת גליל מערבי אז אתם מוזמנים לקמפוס הראשון לבוא לבקר, זה חמש דקות נסיעה, תבואו. הסיפור של סנכרון ואיגום משאבים זה היד המכוונת, היד הנעלמה הזאת, זה לא תקרה. אם תשאל את עצמך איך הפאלו-אלטו הוקמו או איך ה-bay בסן פרנסיסקו הוקם? אף אחד לא סנכרן את זה, אף אחד. היו הטבות מסוימות וככה זה הוקם. אין דרך לסנכרן עד אחרון הפרטים. העשייה הזאת היא מבורכת, בגליל המזרחי יש אדרנלין יזמי וחדשני. בגליל המערבי אנחנו מרגישים לפעמים לבד שם, וזה יקרה, פשוט צריך מאסה. זה לא מספיק שחברה אחת עם עשרה עובדים שתעלה יום אחד לגליל, זה לא יזיז את המחט. אנחנו מדברים במיזם שלנו על 100 שנשארים מתוכם 30 כל שנה, זה המיזם. זה אירוע שאחרי 4-5 שנים מזיז את המחט. כדי שזה יצליח אנחנו צריכים להפוך את הג'וניורים להזדמנות הכי גדולה של הגליל המערבי. מלגות לתעשייה למובילי חדשנות. הייתי רוצה לראות עשר תוכניות כאלה שונות לחלוטין. ג'וניורים יבואו וזה ייצר לנו חוסן, הם לא ידלגו לתל אביב במשבר הראשון הבא, ומן הסתם יהיה בעוד עשר שנים עוד משבר אם הם יעשו חדשנות שקשורה למטע בננות או למטע אבוקדו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. יעל? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה עוד להספיק לשמוע לפחות עוד דובר אחד ואחרי זה אני עוברת לוועדת פנים. אני חושבת שחלק מהנושאים קשורים גם לשם אז אנחנו נמשיך שם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי, אז אנחנו נעבור לסיון יחיאלי, מנכ"ל חממה, איתנו בזום. סיון, מה שלומך? << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> בסדר גמור, מה שלומכם? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בסדר גמור. תציג את עצמך. << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> אני אציג את עצמי, תודה רבה על הדיון. שמי סיון יחיאלי, אני מנכ"ל i4Valley אנחנו פועלים בגליל המערבי. השקענו ב-14 חברות עד היום, יש כתוצאה מזה עשרות רבות של עובדים, מעל 80 עובדים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ראש המועצה המקומית לשעבר בכפר ורדים? << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> כן, לשעבר ראש המועצה בכפר ורדים ויושב-ראש פורום קו עימות. היום אנחנו נתמקד דווקא בהייטק ובשגשוג כלכלי שמבחינתנו אלו הדברים המשמעותיים. אני רואה שיש פה הרבה חברים, שמעתי את עידן עדי מדבר לפני רגע על מיזם שהוא גם מיזם יפה מאוד, אבל בסוף the proof of the pudding is in the eating, וכאן אנחנו למעשה צריכים לראות השקעות. הבעיה היום בצפון, אם אני רגע ממפה את ההייטק הישראלי, אז יש תחומים שפורחים וצומחים במרכז ויש שם אקו-סיסטם מאוד חזק שעובד טוב ויעיל. מבחינת המדינה אני חושב שזה עובד יפה מאוד. לעומת זה אם אתה מסתכל על הצפון, אז אחת הבעיות הגדולות שיש זו היעדר הון, והתוצאה של זה היא שחברות וסטארטאפיסטים שיש להם סיכוי להצליח, בסופו של דבר יש איזשהו לחץ אוסמוטי שדוחף אותם לכיוון מרכז הארץ, איפה שיושב רוב ההון, וזאת אחת הבעיות המרכזיות. לשיטתנו, הדבר הנכון לעשות הוא לא לבנות כל מיני דברים שאין להם יסודות בשטח, אלא דווקא לבנות על יסודות קיימים. במקרה שלנו אנחנו מדברים על תעשייה 4.0, על חדשנות שנוגעת מסביב ליכולות האלה. אלו יכולות שיש באזור, זאת אומרת זה Domain Expertise, אלו יכולות שקיימות באזור ואז אתה בונה על אנשים שהם כבר מהאזור, על ניסיון שקיים באזור, על שוק שאנשים מכירים אותו. כל הדברים האלה מסייעים בסופו של דבר לאקו-סיסטם לבוא ולהתרומם ולהיות משהו שיכול להיות sustainably. הבעיה הגדולה של פיתוח פריפריה היא לא בעיה של מדינת ישראל, בכל העולם יש בעיות בפיתוח הפריפריה ובכולם העיור הוא מאוד חזק ולכן יש נטייה לדחוף אנשים לכיוון המרכזים האורבניים. אנחנו כאן הולכים קצת נגד המגמה, אבל אנחנו נגד המגמה בתחום של עיור, אנחנו לא נגד המגמה דווקא בתחום של ההשקעות שבהן מדובר כי אם אתם מסתכלים היום, כל תעשיית התוכנה נמצאת באיזושהי צומת דרכים מטורפת שאף אחד עוד לא יודע להעריך נכונה לאן הדבר הזה הולך למעט העובדה שאנחנו בצומת שהיא מרתקת וכל מי שאוהב טכנולוגיה בטח חוגג, אבל חוץ מזה זו צומת מאוד בעייתית. אנחנו מדברים על אותם מקומות, אותן השקעות, אותו ניסיון וידע שיש באזור שלנו, שהוא לא רק בתוכנה אלא הוא גם בחומר. הוא ב-AI, בתוכנה, בחומר ובדברים שהם באים ביחד, והרבה יותר קשה לעשות אותם בלי להבין את הנושא. אתה לא יכול לייצר חומרים חדשים אם אתה לא מבין בחומרים, אתה לא יכול לייצר מוצרים חדשים בעולם הפיזי בלי להבין נושאים שלמים כמו שרשרת אספקה ואת כל הנגזרות שלה, ואלו דברים שכאן באזור שלנו יש הרבה מאוד. אז הנקודות שאני חושב שצריך לעשות, ואני מצטרף לעידן עדי, אני רק אומר בעניין הזה שיש פעילות, הפעילות צריכה לגדול ולצמוח ולקבל עוד תמיכה מהממשלה. שמעתי גם את הדברים לגבי הגליל המזרחי, גם שמה יש עבודה נהדרת שאנחנו מעריכים. אני חושב שבזה אני אשים כאן נקודה ואם יש שאלות אני אשמח לענות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה סיון. אנחנו נעבור לרשות החדשנות, סלעית. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> (הצגת מצגת) בוקר טוב. שמי סלעית, אני מנהלת את האגף לקידום גאוגרפי-דמוגרפי ברשות החדשנות. מה שעלה פה אנחנו גם רואים אותו בשטח, בשנים האחרונות אנחנו בחנו את הנושא, האמת היא עוד לפני פרוץ המלחמה, ובעצם הפעילות שעשינו הייתה בעיקרה אחרי. כשאנחנו מיפינו את הסיבות, או כמו שציינו פה החברים למה בעצם חברות לא מגיעות או לא קמות? אז איתרנו מספר גורמים, חלק מהמענים שלנו היו הקמת פעילות של מרכזי חדשנות ברחבי הארץ, עשינו כמה דיונים גם בוועדה הזאת. היום יש לנו 16 מרכזי חדשנות ממש ברחבי הארץ בצורה מאוד מקיפה. הנושא של הדיון של הוועדה הוא הקמה של מרכזי חדשנות וחממות, ראיתם פה את שתי החממות הצפוניות שרשות החדשנות היום תומכת בהן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה חממות יש בצפון? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> יש לנו כרגע שתיים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איפה? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> סיון שכרגע דיבר בגליל המערבי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בכרמיאל וקריית שמונה? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לא, בכרמיאל ועלו לנהרייה כרגע, הם קיבלו אישור לפעילות בנהרייה. ו-freshstart, שזו החממה שדגנית היא המנכ"לית שלה, פועלת בקריית שמונה. ואם אנחנו נסתכל באמת על הקושי המאוד גדול שחברות – ואני רוצה להתייחס למה שנאמר מקודם – בעצם עזבו, מסתכלים על זה רגע בצורה שלילית, אבל בסוף צריך לזכור שהייטק עובד מול העולם וצריך להמשיך לפעול. אני דווקא לא רואה בזה איזושהי חולשה של אותן חברות. אני חושבת שחברה שפינו אותה והייתה צריכה לפנות את תשתיות המו"פ שלה והייתה צריכה להמשיך לפעול כי אחרת חברה אחרת בעולם, לא רק בארץ, התחרות של החברות האלה היא לא תחרות בטח לא מקומית ולא ארצית, החברות האלה נאלצו להמשיך לפעול ובאמת עזבו. האתגר המאוד גדול הוא להחזיר אותן ואנחנו עושים לא מעט פעולות כדי שזה יקרה. זה לא טריוויאלי, חברות שהיו להן תשתיות מו"פ, היו להן פיילוטים, היו להן תשתיות שהן היו צריכות ממש לקום בבוקר ולקחת אותן פיזית ולהעביר אותן למקומות אחרים באמת כדי להמשיך את המו"פ אז אנחנו ראינו מעבר מאוד גדול. אני חושבת שאי אפשר להתעלם מאותם מספרים שהיו לנו יום לפני. וכמו שנאמר פה בתחילת הדיון, המטרה היא לא להחזיר רק את מה שהיה אלא לראות איך מגדילים ויש כמה תוכניות קדימה שאנחנו ממש מחכים שנוכל להוציא אותן לפועל, וחלק מהן תלויות בתקציבים. אז דיברנו על חממות טכנולוגיות, כרגע יש שתיים. אנחנו לא חושבים שיש צורך בלהקים חדשות אלא בעיקר לחזק ולהרחיב את הפעילות של אותם גורמים כדי שיהיה להם capacity לעשות יותר פעילות ויותר impact. אם אנחנו נסתכל על 16 מרכזי החדשנות, אז יש לנו פריסה מאוד משמעותית. אנחנו אישרנו בדצמבר שני מרכזי חדשנות חדשים לחברה הדרוזית בצפון והם התווספו לעוד מרכזים שכבר פועלים בשנתיים האחרונות גם בחברה הערבית ולא רק. האזור של הגליל המערבי הוא באמת אזור שאנחנו זיהינו גם בפעילויות שלנו שהוא באמת נעדר פעילות, ואנחנו פועלים כדי להרחיב את הפעילות גם שם בצורה מאוד משמעותית, גם בערים המעורבות, ולא רק, גם בכללי באזור. אז יש עוד פעולות שאנחנו עושים קדימה, אבך אנחנו באמת מסתכלים על הנושא של הרחבת הפעילות שלהם. זה ברור לנו שמרכז חדש שקם לוקח לו הרבה זמן להתחיל לפעול. הוא צריך למפות את המרחב, – אפרופו דיברנו מקודם על מהן התשתיות הזמינות – להבין מהן התשתיות שזמינות, מה התשתיות שחסרות ומה נדרש לבצע, ואנחנו עושים את השיח הזה בצורה מאוד שוטפת. אני חושבת שאחד הדברים שדווקא שונים במודל הזה – מקודם התייחסו לעשות משהו שהוא שונה – אני חושבת שבניגוד לפעילויות קודמות שהיו למשל רק של רשות החדשנות או רק של משרד הכלכלה, מרכזי החדשנות האלו הם שותפות, היום אנחנו כבר תשעה משרדי ממשלה. משרדי הממשלה שותפים, הם מממנים את הפעילות הזו, הם נמצאים בקשר ישיר עם המרכזים הללו והם בעצם עוזרים להם להבין מה נדרש. אם אנחנו נסתכל על השנה שחלפה, אז היה למשל קול קורא של משרד נגב גליל להקמה של קליקטק, של מבנים ובאמת שתי ההצעות שאושרו היו מאזור הצפון, אחת בנהרייה ואחת בטבריה. אנחנו רואים ששיתוף הפעולה הזה מציף דברים מהשטח וזה מאוד חשוב, אנחנו כמובן רואים בזה חשיבות גדולה. יש לנו פעילויות נוספות שאנחנו רואים את מרכזי החדשנות באזורים שהם פועלים מעודדים. זה יכול להיות הגשה לתוכניות של הון אנושי של הרשות, ובעצם דיברו כאן גם על נושא הג'וניורים שהוא מאתגר כרגע בכל הארץ ובטח ובטח עוד יותר קשה באזורי פריפריה, דרך אגב, גם גאוגרפית וגם דמוגרפית אנחנו רואים את הקושי הזה בכל הארץ. גם תוכניות הון אנושי שאנחנו הפעלנו בשנה האחרונה, שלוחות הייטק בפריפריה, שאני חושבת שדיברנו על זה בעבר שהביאו להקמה של חברות שפתחו שלוחות בפריפריה. לגבי הנושא של ג'וניורים, אחד האתגרים המאוד גדולים שאנחנו רואים זה שעל מנת להכשיר ג'וניורים אתם צריכים סניורים שיעשו את ההכשרה הזו וזה לא טריוויאלי ודווקא במודל של השלוחות אנחנו מאשרים גם סניורים בעבודה יחד עם ג'וניורים על מנת שיהיה את הלימוד הזה, בטח בחברות הייטק, שאנחנו רואים את הצורך המשמעותי לעשות להם הכשרה. דובר מקודם על תעסוקה מרחוק, אז יש גם תעסוקה של חברות הייטק שכמובן מעסיקות עובדים אבל אנחנו מסתכלים על זה טיפה אחרת. יש מודלים של תעסוקה מרחוק שאנחנו רואים אותם בעיקר כרגע גם בחברה הערבית וגם בחברה הבדואית, שעובדים מאוד מרחוק על מנת להתאים לאותה אוכלוסייה כדי שהיא תישאר בתוך היישובים. לכן אנחנו מסתכלים גם על המודלים האלו בואנו ל-2026, איך אפשר להשתמש בהם לאו דווקא רק בחברות בארץ אלא גם לתת שירותים ולהגדיל את אותה תעסוקה לחברות שאפשר לפתח איזושהי מומחיות לחברות שהן גם במרכז ולא רק בארץ. אם אנחנו מסתכלים רגע על כלל הפעילויות, אז אנחנו נסתכל על זה שבשנת 2025, גם יחד כמובן עם מנהלת תנופה לצפון, אישרנו 10 מיליון שקלים להחזרת חברות לצפון ומימנו לא מעט חברות כאלו שיחזרו. האישורים ממש התקבלו בדצמבר ואנחנו כבר מקווים שבתחילת שבוע הבא אנחנו נתחיל לראות את החברות מתחילות לבצע את הפעילויות הראשונות. אותן חברות שהיו בצפון, שדרך אגב העסיקו עובדים מהצפון ומאוד רוצים, המשפחות חזרו והם רוצים לחזור גם כן. אנחנו ממתינים להחלטה הגדולה של תנופה לצפון. יש לנו שמה החלטה אסטרטגית מאוד משמעותית שישבנו ביחד עם המנהלת ובנינו אותה, היא מאוד מקיפה. היא כוללת גם, מקודם ציינו את הנושא של חדשנות בתעשייה. יש לנו תוכנית חדשה שנקראת מאיצי מופ"ת. אלו גופים שנכנסים לתוך מפעלים. אנחנו יודעים שמפעלים מתעסקים הרבה פעמים בייצור שלהם וכמובן מתמודדים גם עם אתגרים של כוח אדם, ואנחנו רוצים לבוא ולתת להם רגע את המומחים שיבואו ויעזרו להם לפתח חדשנות באותה תעשייה כשזה ממש ליווי אישי ופרטני ואנחנו רוצים לראות את התוכנית הזו גם כן פועלת בצפון. אנחנו מדברים כמובן גם על תשתיות מו"פ, אתרי הרצה, פיילוטים ופעילות שתהיה ממוקדת ממש בצפון ומחכים לראות את ההחלטה הגדולה שתעבור. << אורח >> רון גרמה: << אורח >> סלעית, העניין הזה עם המפעלים של תעשייה 4.0 בתוך המפעלים, זה קשור למכון לייצור מתקדם או שזה משהו אחר? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לא, היה קול קורא שיצא, הקמנו שישה מאיצי מופ"ת שהם בפריסה משמעותית מבחינה טכנולוגית. המאיצים האלה הם מאיצים תמטיים וכל מאיץ כזה יש לנו גם את הרשימה, פרסמנו אותה, אם תרצה אני יכולה להפנות, יש לנו רשימה של ששה מאיצים כאלה שפועלים. מה שאנחנו הסתכלנו במסגרת הפעילות עם תנופה לצפון זה על היכולת לייחד קולות קוראים שיהיו רק לאזור הצפון. רשות החדשנות לא יכולה לפעול בפן הגאוגרפי הייחודי מבחינת החקיקה שלה, ואנחנו דווקא החרגנו את אזור תקומה ואת אזור תנופה לצפון. אנחנו ממתינים שתהיה החלטה ואז נוכל להוציא אך ורק קולות קוראים שיהיו רלוונטיים לאזור הצפון, ובכך אנחנו נגדיל את פעילות ההשקעות במרחבים האלה ויהיו תמריצים שיוכלו לעודד חברות. מאיצי מופ"ת – דיברנו על זה, זה אחד המנועים המשמעותיים שאנחנו מזהים לצפון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. לפני שאני עובר למנהלת תנופה, יש מישהו שרוצה להגיד משהו לפני? כי אני רוצה שהם ידברו אחרונים ויסכמו. הבחור כאן, אתה רוצה לדבר משהו? מי אתה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מלשכת השר, זאב אלקין. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אז הכסף אצלכם. אתה בא לראות איך לחלק את הכסף? טוב, בסדר גמור. אז אני אעבור למנהלת הצפון. אני אשמח גם שתתייחסו לגבי התוכנית כמובן בנוסף לכל השיקום הפיזי, התשתיות וכולי, כי הרי חשוב מאוד כל הנושא של התעסוקה ומה שנאמר כאן לגבי כל הנושא של החזרת חברות, לגבי התמריצים לחברות, לגבי התמריצים לג'וניורים מה שנאמר כאן, כי בסופו של דבר מי שיישאר בצפון הוא רק זה שיכול אחר כך לבנות ולשקם את הצפון, לכן אני אשמח. אם תתייחסו לגבי שני היישובים הערבים שנמצאים בצפון שהם יותר קרובים לגבול, כמובן כל הצפון אנחנו מדברים. אני תמיד לא מתייחס לע'גר, אני מתייחס לטובא ולעראמשה. ע'גר זה בעייתי. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> אין בעיה. אני עוזרת לסלעית ואני אומרת שכל מה שסלעית הציגה בצפון זה במימון משותף שלנו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> רק שם ותפקיד. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> לי קוראים לי את כהן, אני סמנכ"ל אסטרטגיה בתנופה לצפון. אז פעם אחת, סלעית מבטיחה שבמצגת הבאה שלה יהיה לוגו של תנופה, וגם משרד הכלכלה שלא ראיתי את המצגת שלו מבטיח גם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> שאלה טכנית. אמרו שהם פירקו את המנהלת של תנופה ואיחדו אותה? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> בעצם, כשהוקמה תנופה בניגוד לתקומה, תקומה הוקמה כיחידת סמך גדולה רצינית חזקה עם הרבה מאוד סמכויות ו-70 עובדים. מנהלת תנופה הוקמה – אנחנו 50% ממנהלת תנופה – עם שבעה עובדים, בלי תקציבים ובלי מערכת מסודרת של עבודה. למרות זאת, בשנה וחצי האחרונות מספטמבר 2024 בעצם הקצנו כמעט 7 מיליארד שקל בתוכניות שונות בצפון, מתוכם 2.5 מיליארד לשיקום ולהשבה של התושבים ו-4.5 מיליארד לתוכניות פיתוח במגוון רחב של תחומים. אני אתרכז כאן רגע רק לגמרי בתעשייה. בעולמות של כלכלה העברנו החלטה ביחד עם משרד הכלכלה של 600 מיליון שקל בתוכניות שונות ומענקים למפעלים וחברות במגוון רחב של תחומים, כולל מענקים לעסקים קטנים וזעירים. ביום ראשון האחרון, יחד עם ההחלטה של תל-חי שבה השלמנו הקצאת תקציבים של 711 מיליון שקלים, שתל-חי קיבלו מאיתנו את ה-567 האחרונים. כי אנחנו מבינים, זה בעיקר השר אלקין, בהיותו שר ההשכלה הגבוהה, שהיה הראשון שקבע את הקמת תל-חי והוא זה שגם סוגר את הפלומבה על האוניברסיטה הזו. ובאמת 20 שנה יש החלטה, בכסף של תנופה שהוקצה במיוחד לזה ההחלטה קורמת עור וגידים. אנחנו יודעים שהחלטות בלי כסף הן רק רשומות בספרים. אני חושבת שהאוניברסיטה עם זה שיש בה בית ספר להנדסה, והיא מכון מחקר מיגל שהאוניברסיטה קנתה אותו והוא אחד ממכוני המחקר המובילים בעולם, יצרנו בסיס חזק מאוד לצמיחה בעולמות הפיתוח הכלכלי. ביום ראשון בהחלטה של קריית שמונה הקצנו 65 מיליון שקל לתוכניות של כלכלה וחדשנות, כשאני שמחה להגיד ש-5-6 מיליון שקלים זה למתמחים ג'וניורים למלגות סבסוד שכר. סבסוד שכר לחברות מובילות שייקחו ג'וניורים לתפקיד ראשון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה דרך קולות קוראים? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> כן. כדי להבטיח באמת הזדמנות פעם אחת לג'וניורים למצוא עבודה ולא לחפש את עצמם במקומות אחרים, ופעם שנייה לחזק את אותם עולמות. הוספתי את ההערה שלך על התעשייה כדי לבחון האם אנחנו יכולים לעשות את זה גם שם. הקצנו עוד כסף לחדשנות. ה-10 מיליון שקלים הקודמים שלנו, כפי שאמרו גם דגנית, גם סיון וגם סלעית, שימשו בעיקר להחזרת חברות שעזבו. הקצנו עכשיו עוד 5 מיליון שקל לאפשר לעוד חברות להגיע כדי לייצר איזשהו רצף עד התוכנית הרב-שנתית, ובתוכנית הרב-שנתית שנשארו לנו להקצות בערך 5 מיליארד שקל לקו עימות ועוד 600 מיליון לגולן, יש חלקים ניכרים ומכובדים בהצעה הכלכלית. בסוף צריך לזכור, יש עסקים שצריכים הנשמה מפה לפה והמדינה לא יודעת לעשות את זה. יש פחות תושבים בגליל ממה שהיו קודם, ואנחנו מנסים לייצר מצב שבו אנחנו מבטיחים מצד אחד הגברה של הביקושים, אבל מצד שני באמת לייצר תעשייה מתקדמת יותר, חדשנית יותר, שצריכה לפעמים פחות כוח אדם או כשהיא צריכה כוח אדם הוא כוח אדם איכותי. הקצנו עכשיו 10 מיליון שקל, 5 ו-5, לשני מיזמים משותפים עם ItWorks ועם קרן פורטלנד כדי לייצר סוף סוף האבים של חברות בהייטק, לא הייטק מאוד גבוה, אבל בדיקות אוטומטיות כולל הכשרה, כדי להבטיח שאנחנו מצליחים לגדל דור שמרוויח שכר גבוה יותר. אנחנו מבינים שזה בסוף הכול קשור אחד לשני, לכן גם ההוראות שלנו של סבסוד שכר גבוה, של השקעה בהשקעות הון – אני עוזרת למשרד הכלכלה להגיד מה הם יציגו במצגת שלהם – נועדו כולן כדי להבטיח את הצמיחה הזו. צריך לזכור שכמו שאמרה גם סלעית וגם חברי יגיד פה, שהכספים הוקצו רק בדצמבר האחרון. זאת אומרת שאותם 60 מיליון שקל שחולקו כולם לעסקים קטנים ובינוניים במרחב – רק עכשיו העסקים קיבלו את מכתבי האישורים שלהם. את התוצאות של זה אנחנו נראה בשנה הקרובה. תזכרו שה-60 שלנו הם מכפיל של כמעט אחד לשניים. זאת אומרת שכמעט 120 מיליון הושקעו על ידי עסקים כדי להבטיח את ה-60 האלה. הרבה מאוד משרות חדשות, הרבה מאוד עסקים שהרחיבו את עצמם או נפתחו חדשים. התחלה של דרך, אבל אני מקווה שאנחנו נראה את אותותיה במהלך השנה הקרובה. הקמנו שני בתים לעסקים גם המזרחי וגם המערבי, שיעזרו פעם אחת בהפצה, פעם שנייה במיצוי המשאבים ומלווים את העסקים באופן שוטף. אותו דבר בעולם התעסוקה עם שירות התעסוקה. לנו ברור שאם רוצים להביא 100,000 תושבים חדשים לגליל, שזאת המשימה שקיבלנו מהשר ומהממשלה בעשור הקרוב, אנשים לא יבואו אם לא תהיה להם עבודה בשכר נורמלי עד גבוה, ואנחנו עושים הרבה מאוד מאמצים כדי שזה יקרה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תגידי, מה לגבי תמריצים לחברות? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> נתנו מענקים במגוון רחב של תחומים, גם במה שנקרא מסלול השקעות הון, זה אומר עסקים שנפגעו השלמנו להם את החוסר התקציבי שלהם למול מס רכוש. גם בסבסוד שכר גבוה כדי לאפשר להם להביא עוד עובדים, גם במענקים ישירים שבעיניי אלו המענקים הפחות חזקים, כי בסוף הם לא מחייבים אותך בשום צמיחה. השלמנו את מס רכוש שנתן מיליארדים בצפון כפיצוי לעסקים שנפגעו. כל מה שעושים גם משרד הכלכלה וגם רשות החדשנות אלו מענקים לעסקים, פשוט מענקים חכמים שמחייבים את העסקים גם לעשות משהו אקטיבי כדי לקבל את הכסף ולצמוח. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי התקציב, התקציב לכמה שנים של תנופה? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> שלנו עד סוף 2029. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ויש החלטה עד סוף 2029? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> כן, ויש כנראה החלטה לשנה אחת נוספת שהיא עוד בתהליכים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי המושבה האקדמית אתם תומכים? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> המושבה האקדמית בצפת שייכת לעוטף. יש את רצועת קו העימות שזה ה-9 קילומטר שלנו, ויש את הרצועה הרחבה יותר שכוללת את צפת, כרמיאל ועכו. הם, אני מניחה, ישקיעו יותר בעולמות האלה של המושבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל אתם תומכים בהם או שאין תמיכה? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> הם קיבלו 3 מיליארד שקל כדי להשקיע במעטפת כולה. אני מניחה שאחת התוכניות שלהם תהיה המושבה. אנחנו כמובן נשמח לתמוך מורלית. הכסף שלנו לא יכול להגיע לשם בגלל החלטת הממשלה, אנחנו לגמרי ב-0-9. טובא-זנגריה לא שלנו, לכן אני לא חייבת לך על טובא. אבל ערב אל-עראמשה כחלק ממטה אשר גם נהנתה מכל המשאבים שהיו עד היום וגם תמשיך. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני אומר שהיה צריך לעשות החלטה אחת שמחולקת. 0-9 בסדר גמור, הרוב ישנם. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> משרד ראש הממשלה קיבלו 3 מיליארד שקל בשביל לייצר תוכנית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כי זו המעטפת שתחזק. אם המעטפת הזאת חלשה, אז גם הקו על הגבול יהיה חלש לדעתי. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> ברור לגמרי. לכן שמחנו היום בבוקר שכרמיאל קיבלו להקים את מכון וינגייט הצפוני, כי ברור לנו שכשכרמיאל צפת ועכו חזקות אז גם הקו הצפוני חזק יותר. קריית שמונה היא אצלנו, שם אנחנו משקיעים את מרב כספנו. אני מתנצלת, אני עוברת לוועדת פנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> שיהיה לך בהצלחה. אני רוצה לעבור לדוקטור גלעד פורטונה. << אורח >> גלעד פורטונה: << אורח >> הרבה כבר נאמר ואני לא רוצה לחזור על דברים. קודם כול, המון פעולות מבורכות, חלקן ממש קורות כרגע. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ד"ר גלעד, מה התפקיד שלך? << אורח >> גלעד פורטונה: << אורח >> אני ראש המרכז לחדשנות תעשייתית במוסד שמואל נאמן שקיים כבר 15 שנה. בהובלתי בשנת 2015 הגשנו את התוכנית האינטגרטיבית לצפון שנעשתה יחד עם משרד הכלכלה והאוצר, תוכנית 2272 נכתבה על ידינו עם האוצר ומשרד הכלכלה, שם היו מנועי צמיחה, מנועי תשתית. אני חושב שחלק גדול מהדברים שקרו בין 2017-2023 אתם רואים אותם מהתוכנית שכתבנו וליווינו, גם בכנסת בשנת 2022 נתנו סקירה. עכשיו מבט קדימה, אני רוצה להגיד רק כמה מילים לגבי מה שנאמר בגזרה שלי. אני תעשיין בעבר שלי וכל הקבוצה שלי הם אנשי תעשייה. אני רוצה להגיד כמה מילים שלא נאמרו כדי להשלים. הדבר הראשון, המפעלים התעשייתיים בצפון מהווים יותר מ-40% מהתעשייה הישראלית. הבעיה שהמו"פ שלהם ומטה החברות, כפי שנאמר על ידי חלק מהאנשים, נמצא במרכז הארץ. אם היינו יכולים לתת תקציב מוטיבציה לחברות להחזיר את מרכזי המו"פ לחברות, יהיה לנו המון מו"פ. אסור להיתפס רק למילה הייטק. הייטק זה שם נורא יפה, אבל חברות שמשקיעות במו"פ בחמישה ושבעה אחוזים מהמחזור זו כמות אדירה של עבודה שגם מיתרגמת ברמה הלאומית למוצרים, חדשנות ארוכת טווח ומתחברת לתעשייה 4.0 שדיברנו עליה. אנחנו כרגע נמצאים בשלב של הרחבת המכון לתעשייה המתקדמת. אני חושב שהמכון בארגון החדש הוא מצוין וגם אנחנו ביקרנו שם עכשיו ואנחנו מנסים לקדם ביחד עם משרד הכלכלה. אני רוצה להגיד משהו לגבי עבודה מרחוק. לחברת אמדוקס הייתה ועוד יש לה שלוחה בנצרת, שבעצם העובדים שלה נמצאים בנצרת ועובדים עבור החברה כאשר אולי יום בשבוע הם מגיעים למרכז. אפשר לעודד את החברות, בייחוד עם העובדים בצפון, להקים מרכזים שלהם בצפון. תעשייה אווירית אפילו מקימה כרגע שלוחה צפונית ורפאל הקימה שלוחה דרומית. אז החוכמה היא להקים שלוחות שמאפשרות לאנשים שגרים שם לעבוד מרחוק כאשר הם חלק מהחברה ולא צריכים לנסוע בכל יום את המרחקים. אני רוצה להגיד מילה אחת שאנחנו עושים כרגע יחד עם משרד הכלכלה ולא נאמרה פה. אנחנו התחלנו לעשות לפני חודשיים תוכנית מתווה לאסטרטגיה לכלל התעשייה הישראלית לעשור הקרוב כי העולם השתנה. כל הבעיה של העולם הגלובלי פלוס כל מה שקרה בצפון ובדרום, אנחנו נמצאים בעידן לגמרי חדש ואנחנו מנסים להציע מתווה חדש. כל המדינות המתחרות בנו היום בעולם המדע והתעשייה כותבות תוכניות אסטרטגיות אינטגרטיביות ואנחנו חייבים לעשות את הדבר הזה. שמענו פה המון תוכניות מדהימות שאם תסתכל על כולן יחד באינטגרציה, יכולות להפוך את הכול גם ברמה הלאומית וגם ברמה בצפון ובדרום. אבל הן ערוכות בצורה שהכול לוקלי וגם מתחרים על המשאבים שהכספים האלה מביאים. לכן חשובה נורא באיזשהו מקום תוכנית אינטגרטיבית. תעשייה 4.0 יצרה הזדמנות לתעשייה. ההייטק יכול היום לעזור לחבר יותר מהיר את המימוש, ותוכנית מופ"ת שעשתה רשות החדשנות זו גם הזדמנות לחזק מאוד את המו"פ בתעשייה היצרנית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה, דוקטור גלעד. יש מישהו כאן שרוצה להגיד משהו לפני שאנחנו נסגור את הישיבה? << אורח >> נועם קורין פרי: << אורח >> אני אשמח להגיד עוד משהו. שוב, אני מכפר ורדים, סטודנט מהצפון. אני חושב שמשהו שמאוד חשוב עם כל התוכניות שמדברים עליהן זו ההנגשה לתושב בסופו של דבר. כי זה מאוד יפה שבונים תוכניות ומדברים על להזרים כספים למלא מקומות, אבל אם אני כתושב בקצה לא אדע שבעוד כמה שנים אמורים להיפתח בצפון מרכזי פיתוח וכל מיני דברים כאלה אני לא אישאר. אני צריך כאילו את המידע הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הנגשת המידע. << אורח >> נועם קורין פרי: << אורח >> כן, הנגשה לאזרחים לא רק למעסיקים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי תודה רבה. תודה שוב לכל מי שהגיע לכאן להשתתף בישיבה החשובה הזו. אם אני רוצה לסכם, אז מה שעלה כאן בעצם, שני דברים. אחד, כדי לחזק את התעסוקה בצפון יש צורך בחיזוק החברות ולכן יש חשיבות לתת תמריצים לחברות שיגיעו לצפון. אנחנו שמענו כאן מהרשות לחדשנות ומהמנהלת שיש תקציבים שמושקעים בכיוון הזה. הנושא השני זה תמריצים לג'וניורים או לא רק ג'וניורים, זה בהייטק, אבל תמריצים לעובדים שרוצים לעבור לגור בצפון. התוכנית שהוזכרה כאן על ידי היזם עידן היא תוכנית מצוינת, זו דוגמה שאולי אפשר לאמץ אותה ולעשות עוד כמה תוכניות כאלו. אני אומר חשוב מאוד להתאים את החדשנות למה שיש בצפון. הצפון חזק בחקלאות, הוא חזק אולי בתיירות, הוא חזק בייצור לכן חשוב שהחדשנות תהיה בתחומים שהצפון חזק בהם כדי לוודא שבעצם החדשנות הזאת תישאר ואנשים שיעבדו בזה יישארו גם בצפון. לגבי החממות, יש שתי חממות שחשוב מאוד לחזק אותן ולהרחיב אותן. אני תמיד נגד להקים עוד חממות חדשות, אבל מה שיש – להרחיב אותו ולחזק אותו כדי שיוכל לקבל עוד יותר אנשים שיעבדו בתוך החממות, חוקרים וחברות. נקווה שבעוד שנתיים-שלוש החזון של איש צפון יהיה שכל אחד ירצה לגור בצפון וכדי שכל אחד ירצה לגור בצפון צריך להשקיע בצפון ואז אנשים לא ירצו לגור יותר באזור תל אביב. לגור בצפון, בנוסף לזה שהוא מקום מאוד יפה, זה מקום יותר שקט, מקווה שהוא יהיה שקט בשנים הקרובות. שיהיה בהצלחה לכל מי שעוסק במלאכה לחיזוק הצפון. תודה רבה לכם. ישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:31. << סיום >>