פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 891 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, ז' באדר התשפ"ו (24 בפברואר 2026), שעה 11:00 סדר-היום: << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (קידום התחרות באמצעות תחבורה שיתופית מקוונת), התשפ"ו–2026, פ/5648/25. << הצח >> << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (קידום התחרות באמצעות תחבורה שיתופית מקוונת), התשפ"ה–2025 (פ/6014/25) (פ/6038/25). << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה פסל – מ"מ היו"ר איתן גינזבורג רון כץ חברי הכנסת: איימן עודה מוזמנים: מאי שמואל – משרד האוצר אלחנן בן דהן – רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר אלישיב ממן – יועץ לסמנכ"ל שומה וביקורת, רשות המסים, משרד האוצר רון שלמה סולומון – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, המחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים אסי סוזנה – מנהל אגף רישוי היסעים וחירום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חוה ראובני – עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עופר לוי – עו"ד, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פקד מלי אבישר – עו"ד, ק' ייעוץ וחקיקה, ממ"פ, אגף החקירות, מ״י, המשרד לביטחון לאומי עירית שביב שני – ממונת שאילתות, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות טלי רויטמן – כלכלנית, רשות התחרות יהודה מזרחי – חבר הנהלה, איגוד נהגי המוניות הארצי שמואל אורי הורנשטיין – עו"ד, יועץ משפטי, איגוד נהגי המוניות הארצי תמר קידר – שדלן, איגוד נהגי המוניות הארצי יהודה בר אור – יו"ר, איגוד הגג של בעלי המוניות מצליח שבתאי – יו״ר, ארגון ועד נהגי המוניות זהר גולן – התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאים אוריאל לוי – התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאים כפיר בן זינו – יו"ר, התאחדות נהגי המוניות שחר כהנא – התאחדות נהגי המוניות יוסי ברמי – עמותת דרך חדשה למען ענף המוניות רון אקרמן – עמותה דרך חדשה למען ענף המוניות נועם בן עמי – עורך דין, אפליקציות לשיתוף נסיעות במוניות נגה רובינשטיין – עורך דין, אפליקציות לשיתוף נסיעות במוניות זאב דזיאלושינסקי – נהג מונית עצמאי אלחנן דיקשטיין – נהג מונית ענת אריאל-זכאי – עו"ד, יועצת משפטית, עמותת נגישות ישראל טל מעיין בן ארי – ‏מובילת תחום תחבורה, עמותת לינק 20 למען אנשים עם מוגבלות ייעוץ משפטי: נעמה דניאל מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: אביבה יובל מויאל; שלומית יוסף רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (קידום התחרות באמצעות תחבורה שיתופית מקוונת), התשפ"ו–2026, פ/5648/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (קידום התחרות באמצעות תחבורה שיתופית מקוונת), התשפ"ה–2025 (פ/6014/25) (פ/6038/25) << נושא >> << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בוקר טוב, אני פותח את הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (קידום התחרות באמצעות תחבורה שיתופית מקוונת), התשפ"ו–2026. אנחנו כבר בדיון הרביעי. ברשותכם, נתחיל עם אדי מערכות בטיחות – לא הגיעו לדיון? אוקיי. אחרי שסיימנו הקראה נציג את תיקוני הנוסח. בבקשה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הוועדה סיימה את ההקראה של כל הצעת החוק. מה שנשלח לקראת הדיון הנוכחי הוא נוסח שכולל בתוכו שינויים שהוועדה החליטה עליהם, וגם קצת שינויים שנערכו בהתאם לבקשות של משרדי הממשלה. אתם רואים את השינויים האלה צבועים בצהוב. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> 10.2 לא הוקרא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו עוברים עכשיו על הקובץ הזה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מה שלא נקרא אנחנו נקריא עכשיו, כל מה שבצהוב יוקרא. אם מישהו חושב שמשהו לא הוקרא ולא צבוע בצהוב אתם מוזמנים להעיר. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> אני חבר הנהלת איגוד נהגי המוניות הארצי. יש רק תיקון אחד שלא נעשה, לא צריך להיות כתוב "תושב ישראל" אלא "אזרח ישראל". << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, עכשיו מקריאים מהתחלה את השינויים של הייעוץ המשפטי. אחרי שכבוד היועצת המשפטית תסיים, כמובן, נאפשר להעיר אם משהו לא במקום. בבקשה, נעמה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אתחיל בהקראה. סעיף 1 בעמוד הראשון להצעת החוק: "תיקון סעיף 1 1. בפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), בסעיף 1 בהגדרה "רכב ציבורי", בסופה יבוא "למעט הסעת נוסעים כאמור בסימן ג'3 לפרק השני"." התיקון הזה נעשה בעקבות הערה שהתקבלה ממשרד התחבורה. ההגדרה היום בפקודה של רכב ציבורי, היא רכב המשמש או המיועד לשמש להסעת נוסעים בשכר. רכב פרטי הוא כל רכב שאיננו רכב ציבורי ואיננו רכב מסחרי. בעצם, נוצרה כאן איזו דואליות שבה רכב להסעה שיתופית הוא רכב להסעת נוסעים בשכר אבל הוא רכב פרטי. בשביל ליישב את הסתירה המשפטית הזאת החרגנו את הרכבים להסעת נוסעים כאמור בסימן ג3, שזה הסימן שעכשיו אנחנו מוסיפים, מהגדרת רכב ציבורי, כך שלא נוצרת הסתירה. התכתבנו עם משרד התחבורה בהתכתבויות פנימיות שיכול להיות שנצטרך לעבור על סעיפי הפקודה ולראות אם יש עוד התאמות שנצטרך לעשות. אבל זה בשלב הבא. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני עורכת דין ממשרד התחבורה. זה גם מתייחס לסעיף שיש בהמשך, לקראת הסוף, של פטור מתחולת דינים. פטורים גורפים כאלו ושינוי גורף בלי לעבור סעיף-סעיף, עלולים לשפוך עם המים גם איזה תינוק שאנחנו עוד רוצים אותו. אולי לקראת הכנה לקריאה שנייה ושלישית, או באיזשהו שלב, נצטרך או לעבור בפינצטה או להשאיר איזושהי הסמכה להחזיר דברים. הפטורים הגורפים האלה עלולים לעורר בעיה כשיתברר שחסר משהו. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אלו פטורים? תסבירי. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> בהגדרת רכב ציבורי פה, זה אומר שכל ההוראות בפקודה ובתקנות שמדברות על רכב ציבורי לא יחולו. בלי לבדוק אחד-אחד אני לא יכולה להגיד בוודאות שבאמת אני לא רוצה שאף אחד מהם יחול. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לקראת שנייה-שלישית. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אותו דבר יש סעיף בסוף, סעיף 14לג(א)(2), שאומר שכל ההוראות לפי הפקודה החלות לעניין הסעת נוסעים בשכר לא יחולו. אני לא מאה אחוז בטוחה שכולן לא צריכות לחול. צריך לעבור עליהן אחת-אחת ולוודא שבאמת לא צריך אף אחת מהן. יש הרבה מאוד הוראות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לקראת קריאה שנייה ושלישית נעבור על הדברים האלה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לכן אני שמה כאן איזושהי אזהרה, את האמירות הגורפות האלה צריך לבדוק. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אמשיך לסעיף ההגדרות, סעיף 2. אקריא רק את התיקונים בצהוב. 14כד 'בסימן זה – "הסעה" ו"נסיעה" '. תיקנו פה הסעה בשכר של אדם ולא של נוסע. כי נוצרה איזושהי מעגליות שנוסע מפנה להסעה ונסיעה, והסעה ונסיעה מפנה לנוסע, מעגל שלא יוצאים ממנו. תיקנו לאדם, זה לא משפיע על המהות. בהגדרה "כלי הרכב" תיקנו כך שמדובר ב: "רכב נוסעים פרטי העומד לרשותו של הנהג, שטרם חלפו שמונה שנים ממועד ייצורו" במקום עשר שנים ממועד ייצורו. וזה גם בהמשך להערות של משרד התחבורה לגבי התקינה הבטיחותית והסביבתית שכל הזמן מתעדכנת. << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> אפשר להתייחס לסעיף? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, בגלל שזה שינוי מהותי. לסעיף הזה, של שמונה או עשר שנים? << דובר_המשך >> נועם בן עמי: << דובר_המשך >> לסעיף של כלי רכב. לא לשמונה או עשר שנים, למשהו שכבר עסקת בו בדיון הראשון. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כבר דנו בסעיף, אבל כן. << דובר_המשך >> נועם בן עמי: << דובר_המשך >> לעניין האפשרות להסיע באמצעות המודל גם באמצעות מונית. גם אם רוצים, כמו שכתוב בהמשך, להשאיר את האפשרות בתקנות לשר התחבורה, צריך להכניס פה את המילה "או מונית". אחרת, אם אנחנו אומרים שזה רק רכב פרטי, יכול להיות - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, אבל זה דיון מהותי. כבר אמרנו שהוא בבחינה. אנחנו המציעים חושבים שכן, משרד התחבורה חושב שלא. אנחנו דשים במחלוקת הזאת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה גם מופיע בסעיף 14לג. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הצהרנו כבר כמה פעמים, אנחנו חושבים שלא נכון להפלות את נהגי המוניות וכן לתת להם. אין טעם לחזור על זה. אמרנו את דעתנו, משרד התחבורה אמר את דעתו ועוד נמשיך לדון בזה. זה הכול. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ככל שיוחלט, נוכל לחזור להוראות האלה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בוודאי, מה השאלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רק בקריאה ראשונה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> שמונה השנים היה עשר, אנחנו הצענו שבע, כרגע מוצע שמונה. אני רק רוצה לציין ש-90% מהמוניות הן עד גיל שבע. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> קודם כול, זה אומר שהשוק עושה את שלו. אבל בפקודה את נותנת למוניות להיות גם 12 שנה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מותר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מותר. פה אנחנו מדברים על מותר ואסור, לא על מה אין. באנו לקראתכם בעקבות ההערה, גם במספר שבע לא היה נימוק מי יודע מה של למה נבחר המספר שבע. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הבאנו בחשבון את התקינה של 2018, מה שנכנס ב-2018 שאנחנו חושבים שצריך להיות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> באנו לקראתכם ואמרנו שמונה שנים. 2018, אגב, זה שמונה שנים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זו השנה השמינית. << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> אני נהג מונית עצמאי, בלי מספר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אתה נהג ללא זכות ציבורית. מה אתה שואל? << דובר_המשך >> זאב דזיאלושינסקי: << דובר_המשך >> אני שואל אם הרכב צריך להיות בבעלות או רכב שנמצא ברשותי? הסיבה שאני שואל את זה היא אם מישהו יוצא לחופשה בקפריסין ונותן לי את הרכב, אז אני מריץ עליו נסיעות בשכר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל זה לא לסעיף. << דובר_המשך >> זאב דזיאלושינסקי: << דובר_המשך >> זה הסעיף הזה, למה לא? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זה נושא שעלה בוועדה, אמרנו שנבחן אותו. באופן כללי, אני אומר את דעתי, גם מונית אתה יכול לשכור מאדם. אתה יכול לשכור רכב, נכון? בסופו של דבר, ההוראות צריכות להיות הוראות בטיחות, שהרכב הזה יהיה תקין בטיחותית. עוד נדון מה בטיחותי ומה לא, אבל זה עוד סעיף שאפשר לדון עליו. יש הוראות על הרכב ויש הוראות על הנהג עצמו, שהנהג יהיה עם ותק של ארבע שנים בנהיגה וכו'. אין טעם לקשור. << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> אני חותר לזה שהבעלים הרשום של הרכב - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, אין טעם לקשור את זה. גם נהג מונית – יכול להיות שהוא לא הבעלים של הרכב. << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> לא שמעת הכול. האם הבעלים הרשום של הרכב צריך לתת הרשאה בכתב לכל נהג שהוא יכול לעשות נסיעות בשכר? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני לוקח אותך לסוף. בסופו של דבר, נהג אובר יוכל להיות גם ברכב שאינו בבעלותו. יכול להיות שיצטרכו הרשאה, נחשוב על זה. << דובר_המשך >> זאב דזיאלושינסקי: << דובר_המשך >> נתתי את הרכב שלי למישהו, הוא עשה תאונה ולא אישרתי לו לנהוג. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה ממשיך לדוש בזה כשאנחנו מסבירים לך שאנחנו נמצאים בשלב של קריאה ראשונה. אחרי שזה יעבור יהיו עוד הרבה דיונים לקראת קריאה שנייה ושלישית, ונלבן את כל הנקודות. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> אבל למה להתקדם אם אין הסכמה בהתחלה? מה ההיגיון להמשיך? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה המשמעות של קריאה שנייה ושלישית, אדוני? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, עזוב, חבל על הזמן. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, ברבע שעה יש ארבע מחלוקות שאתם אומרים לדלג עליהן. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אין מחלוקות, זה רק שאלות הבהרה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, זה תהליך החקיקה. אתה מעיר דברים שברובם הם דברי טעם, כל אחד בסעיף שחשוב לו, וזה תהליך החקיקה בפרלמנט. בואו נבטל את כל הפרלמנט ונלך כולנו הביתה. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> למה לדלג? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, לא מדלגים. יש דברים שהם עדיין בבחינה ובמחלוקת ומותר שיהיו במחלוקת. כמעט ואין דברים שאנחנו לא אומרים את דעתנו כמציעים, תסכים איתי. גם לגבי זה שנהגי מוניות, לדעתי, צריכים לקבל אפשרות לעשות את הנסיעה, גם לגבי הנושא שעניתי לך שבסופו של דבר לא תהיה קשירה בין הבעלות על הרכב לבין האפשרות לנסוע. הבנתי, אתה אומר שצריך הרשאה, נדון בזה. בבקשה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני עוברת לעמוד 2, ההגדרה "נוסע". כאן תיקנו גם תיקון נוסחי. "מי שנסע בפועל בנסיעה שהוזמנה בידי מזמין באמצעות רשת תחבורה שיתופית מקוונת, או אדם המתלווה אליו;" אני חושבת שאת "או אדם המתלווה אליו" אפשר למחוק, כי הוא גם נוסע לפי ההגדרה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אמחק. << דובר >> טל מעיין בן ארי: << דובר >> אשמח להתייחס. אני מתנועת לינק 20, תנועה של אנשים עם מוגבלות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אין בעיה, טל, נאפשר לך לדבר, אבל עכשיו היועצת תמשיך. בבקשה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> השינוי הבא, וכאן גם מדובר בנושא שטרם הוכרע בוועדה, הוא בהגדרה "רכב נוסעים פרטי". יכול להיות שנשנה כאן את ההגדרה ל"רכב תחבורה שיתופית", אבל נדון בזה בהמשך. "רכב מנועי פרטי המיועד להסיע נוסעים אשר צוין ברישיון הרכב שלו סיווג 1M" – וכאן התוספת – 'או 2M וסיווג משנה "פרטי" או "אוטובוס פרטי" לפי העניין, והכול לפי פקודה זו.' לפי תקנות התעבורה יש סיווג של הרכבים בתקנה 271א. רכבים מסיווג 1M הם רכבים שבהם יש עד שמונה מושבים נוסף על מושב הנהג, והמשקל הכולל המותר שלהם לא עולה על 3,500 ק"ג. זה הסיווג הראשי. בסיווג המשנה יש כל מיני סיווגים, יש פרטי, יש אמבולנס, יש כיבוי אש, יש אוטובוס פרטי, יש מונית וכו'. כאן אנחנו מבהירים מה הסיווג הראשי ומה הסיווג המשני. סיווג ראשי 2M הוא רכב נוסעים שיש בו יותר משמונה מושבים נוסף על מושב הנהג ומשקלו הכולל לא עולה על 5,000 ק"ג, או רכב נוסעים שבו עד שמונה מושבים ומשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג אבל לא עולה על 5,000 ק"ג. וגם בסיווגי המשנה יש כמה סוגים – מונית, רכב סיור, אוטובוס פרטי וכו'. כאן מובהר שבתוך הסיווגים הראשיים מדובר רק בסיווגי המשנה שמתייחסים לרכבים או לאוטובוס פרטי. פה, להבנתי, הוועדה עדיין לא קיבלה החלטה. << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> מדוע הוכנס אוטובוס פרטי להגדרה, יש לזה סיבה? ניסינו להבין ולא לגמרי הבנו. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אוטובוס פרטי ב-2M הוא אוטובוס זעיר. אבל כאן מדובר על אוטובוס זעיר פרטי, שאלה רכבים שהם עד 5 טון ושמשים כרכבים פרטיים לכל עניין. הם נפוצים במשפחות מרובות ילדים. אין שום סיבה להתייחס אליהם אחרת מאשר רכב פרטי, לא מדובר ברכבי היסעים שהם כבר אוטובוסים ציבוריים. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> אני מציע לציין דרייברים. למה לא לקרוא להם בשמם? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה הקשר לדרייברים? << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> זה הציבור החרדי, שמסיע הרבה אנשים בטרנזיט קטן ובלי פיקוח. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין משפחות חילוניות עם הרבה ילדים? לא הבנתי. << אורח >> זהר גולן: << אורח >> אפשר לדבר? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. << דובר_המשך >> זהר גולן: << דובר_המשך >> אני יושב-ראש התאגדות נהגי המוניות מפורום העצמאים מבית ההסתדרות. הגברת פה, עורכת הדין מטעם משרד התחבורה, מציעה להכניס אוטובוסים שהם מיניבוסים. זה לא אוטובוס ציבורי זעיר קטן, זעיר קטן זה עד שמונה מקומות. מה שהיא אומרת כאן זה תיקון שהיה בתקנות לפני כשנתיים, שאפשרו לנהג שיש לו רישיון על מונית להסיע במקום עד 16 נוסעים כולל הנהג עד 19 נוסעים. היא רוצה להכליל גם את זה. זה סוג של מיניבוס גדול, זה לא אוטו פרטי וזה לא אוטו משפחתי. אני מתנגד לזה, אני רוצה שיהיה כתוב אוטובוס פרטי קטן, זעיר, עד שמונה מקומות, או רכב פרטי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זאת אומרת, לדעתך, ההגדרה הקודמת של 1M היא יותר נכונה. אתה אומר אם כן אוטובוס, לפחות לא נעשה פה אוטובוסים - - - << אורח >> זהר גולן: << אורח >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> נאפשר לחוה לענות לך. בבקשה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אוטובוס זעיר אכן יכול להגיע עד 19 מקומות. יחד עם זאת, אני חוזרת ואומרת, אנחנו מדברים כאן על אוטובוסים זעירים פרטיים, לא ציבוריים. הם לא אלה שנמצאים בחברות ההסעה. האוטובוסים הזעירים הפרטיים, לא בדקתי מספרים לקראת הדיון, אבל הם בדרך כלל הרבה יותר קטנים. הם בדרך כלל סדר גודל של 12-10 נוסעים, לא 19. ה-19 זה לא לשימוש פרטי, אלה נמצאים ברכבי הסעות, אלה אוטובוסים ציבוריים ולא נכנסים להגדרה שמוצעת פה. << אורח >> זהר גולן: << אורח >> ברגע שאת פותחת את האפשרות הזאת, האוטובוסים האלה יפעלו כאובר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הבנו, תודה. בבקשה. << אורח >> אוריאל לוי: << אורח >> אני מפורום העצמאים. יש לי רישיון מעל 15 טון, יש לי רישיון אוטובוס, יש לי הכול – אני יכול לעשות מה שאני רוצה. עם הרישיון שלי מותר לי לקחת אוטובוס ולעשות נסיעות, לפי ההגדרה שלך. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הגבלנו את זה לאוטובוס פרטי 1M עד 5 טון. << אורח >> אוריאל לוי: << אורח >> אני אקנה אוטובוס פרטי ואעשה מה שאני רוצה. זאת אומרת שאני יכול להסיע 20 נוסעים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוריאל, הבנו. יהודה. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, איך יכול להיות שכמעט 70 שנה משרד התחבורה המכובד הגביל אותנו עד שמונה נוסעים לנהג מקצועי, עם הגבלות, עם פיקוח, ולפתע פתאום הכול נפרץ? אין לכם חסמים? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> שמענו, יהודה. כן, חוה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני שומעת את ההערות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כשאנחנו פותחים עכשיו את אובר, הרי ברור לך שנסיעה של המונים, שעכשיו בן אדם יתחיל לעשות נסיעה של 30-20 אנשים – זה לא בפרדיגמה של משרד התחבורה, אלא אם כן תגידי לי. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> קודם כול, 30 לא יכול להיות, אוטובוס פרטי 1M הוא מתחת לזה. גם אם אוטובוס זעיר יכול להגיע ל-19, אני מקריאה את ההגדרה של 2M: רכב נוסעים שבו יותר משמונה מושבים או רכב נוסעים שבו עד שמונה מושבים. אני צריכה לבדוק את הנוסח ואת מספר הנוסעים, אני מסכימה ש-20 נוסעים יכול להיות - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> חוה, תסכימי איתי שזו לא כוונתנו עכשיו שאנשים יעקפו ופתאום יעשו הסעות, ייקחו תלמידים בהסעה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני בודקת עכשיו. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. יהודה, הערה לסעיף הזה? << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> הערה אחרונה. אם זה יוצא לפועל אני קונה עשרה אוטובוסים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, שמענו את ההערה שלך, היא הייתה לעניין. אני מסכים איתך שיש פה בעיה, בוא נאפשר להם לבדוק ונתקדם. תודה על ההערה. הלאה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני בהגדרה הבאה שיש בה שינויים, הגדרת הרשת, עמוד 2. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> תשאירי את זה כרגע ואם יהיה צורך נתקן. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> חוה בודקת. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני בודקת. אם לא, ננסה להציע איזשהו נוסח. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ברור. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל יש מקומות בעולם שעושים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, אבל זו כאילו עקיפה של זה, בן אדם ייסע עכשיו באוטובוס של 30 אנשים בלי - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה רכב זעיר, זה רכב קטן יותר, זה עד 5,000 קילוגרם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אפשר גם להגביל פה את מספר הנוסעים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אפשר להגביל את מספר הנוסעים, זה עוד משהו. בסדר, בואו נתקדם. << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> אפשר הערה? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לגבי הסעיף הזה? << דובר_המשך >> שמואל אורי הורנשטיין: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> עכשיו לא, תירשם. מאיפה אתה? << דובר_המשך >> שמואל אורי הורנשטיין: << דובר_המשך >> אני יועץ משפטי של איגוד המוניות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> נרשמת ותדבר בהמשך. << דובר_המשך >> שמואל אורי הורנשטיין: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> בהגדרה "הרשת" או "רשת תחבורה שיתופית מקוונת": "מסד טכנולוגי המאפשר, באמצעות ממשק מקוון ייעודי, התקשרות בין מזמינים לבין נהגים לשם הזמנה של הסעת נוסעים בשכר" יכול להיות שנוסיף פה משהו כמו ברכב לנסיעה שיתופית, תלוי בהגדרה. "וכן ביצוע תשלום בעד הסעה כאמור." להבנתי, גם הנושא הזה עוד נשאר פתוח להכרעת הוועדה. אם לאף אחד אין הערות והוועדה מקבלת את ההגדרה אפשר להתקדם. שתיקה כהסכמה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הסעיף הבא שיש בו שינויים הוא סעיף 14כו. אני בעמוד 3. סעיף 14כו(א)(1), אחרי (1) הוספנו פסקה (1א). בעצם, מדובר על מי יכול להירשם במרשם כמפעיל תחבורה שיתופית מקוונת. פסקה (1) מדברת על תאגיד שרשום בישראל או חברת חוץ, ו-(1א), שמגביל אותו, קובע ש: "השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל – ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי סימן זה, וניתן לאכוף אותן לגביו." כלומר, גם תאגיד או חברת חוץ חייבת לעמוד בתנאי הזה שהוספנו עכשיו בצהוב. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> איפה הוא ישלם מס, בישראל? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלנו את רשות המיסים בכל הנוגע לזה. הכוונה היא שברור שהמס צריך להיות משולם בישראל. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> איפה זה מצוין? זה לא כתוב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כתוב: "לקיים את כל ההוראות". << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> לא, הוראות תשלום מיסים וניהול ספרים. שהכסף והרווח ייכנס למדינה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> רשות המיסים, בבקשה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אתם שואלים לגבי החובה של אובר? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> התלבטנו מה לעשות, אם לחייב פה ח"פ או לא חייב ח"פ ולתת גם לחברות מבחוץ. חשבנו שזה יכול להיות חסם. אנחנו רוצים לשמוע את דעתכם בעניין ולעניין הסעיף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק לומר שבשיח עם רשות המיסים הובהר שבכוונתנו שכל המיסים ישולמו בישראל. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לרבות הרווח של החברה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. בכל מקרה, את הניסוח המדויק נביא בקריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זה בוודאי. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אגיד שבאמת נכנסנו יחסית מאוחר לדיון ובהסכמה ואנחנו חושבים שאת התיקונים שנכניס, נכניס בדרך לקריאה שנייה ושלישית. בגדול, דיברנו אתמול על תשלום מע"מ. ברור שיש תשלום מע"מ כי השירותים נרכשים בישראל ואין פה מחלוקת. לגבי התשלום של הנהגים, אנחנו רוצים להוסיף חובת ניכוי מס במקור כתנאי לרישום בישראל. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אתה יכול להסביר בפרקטיקה מה זה אומר? שהלקוח יקבל חשבונית מהאפליקציה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אנחנו מדברים על הנהגים. כשהוא יקבל את התשלום מהאפליקציה ינכו לו מס במקור בהתאם לשיעור שייקבע לו. גם היום, אם אני עובד כעצמאי מול עירייה או מול רשות מקומית או מול כל מקום - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה קורה היום עם ה"וולטים" למשל? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> בוולט יש ניכוי מס במקור. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> של כמה? << דובר_המשך >> אלישיב ממן: << דובר_המשך >> זה תלוי. לדוגמה, אם הוא פטור ממס הוא מגיע לרשות המיסים ואומר שהוא לא מגיע לסף המס כי יש לו נקודות זיכוי, הוא גר בפריפריה לדוגמה, ולכן קובעים לו שיעור מס אפס. אבל אם לדוגמה הוא מגיע לשיעור מס גבוה, קובעים לו שיעור מס גבוה יותר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לטובת כולם, כשאתה מדבר על מס במקור, זאת אומרת שהחברה היא זאת שמנכה את המס והיא מעבירה אותו ישירות לרשות המיסים מבלי שיש צורך שהנהג יצטרך לעשות את זה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא, גם הנהג יצטרך לדווח. כדי שנימנע מהעלמות מס וכי אנחנו רוצים לדעת בוודאות כמה האדם הזה קיבל מאובר או מכל חברה שתקום פה בישראל. גם שינכו לו את המס, כדי שהוא יבוא אלינו ויקבל את המס בחזרה במידה שמגיע לו או שישלים את המס. זה חשוב לנו מאוד, כי אחרת נייצר פה שוק בעייתי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בפרקטיקה הם מעבירים את הסכום? הם מנכים את המס ומעבירים אותו לרשות המיסים. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> נכון. ונתון – כמה כסף הועבר מהחברה לנהג. זה גם חשוב לנו, לצורך בקרה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ברור. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> הדבר שני שאנחנו רוצים הוא בתנאים שהוא בודק בהמשך – נדבר על זה בהמשך. אבל לדוגמה, הוא בודק שהוא בגיל 21 ואת כל הדברים האלה – שיבדוק שהוא רשום כעוסק פטור או עוסק מורשה. יש איזשהו מסמך שרשות המיסים שולחת לכל מי שפותח תיק, הוא יצטרך להעלות את זה למערכת כדי שיאשרו לו להירשם. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ברור, הוא לא יוכל לעבוד בלי זה. אחרת גם אי-אפשר לנכות מס. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> נכון. לגבי השאלה אם החברה תהיה חייבת מס בישראל על הרווחים שנצברים בישראל. זה נושא מורכב מאוד. אם הח"פ בישראל אין מחלוקת, ברגע שהח"פ הוא לא בישראל יש הרבה מאוד כללים והוראות ביצוע ואמנות מס בינינו לבין מדינות, לדוגמה ב-OECD או בכל מקום, שבודקים אם יש מוסד קבע בישראל או לא. אני מעריך שהרשות תפעל שיהיה מוסד קבע בישראל כי יש פה ממש פעילות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> למשל ליין, בירד וכדומה, הם משלמים מס בישראל? << דובר_המשך >> אלישיב ממן: << דובר_המשך >> מפאת סודיות אנחנו לא יכולים להתייחס פרטנית, אבל ככל שיש פעילות ממשית בישראל של מוקדנים, של מענה טלפוני – כן. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> שזה בוודאי מה שקורה פה. << דובר_המשך >> אלישיב ממן: << דובר_המשך >> יחד עם זאת, יכול להיות שהטכנולוגיה תלך מאוד מאוד קדימה וזה יהיה בעיקר אפליקציה ושירותים ולכן יכול להיות שהם יטענו אחרת. כרגע בחוק לא מוסדר שהמס שלהם חייב להיות בישראל, כי אתם מאפשרים להם בסעיף הזה לעבוד לא רק מישראל. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל מה עמדתכם בנושא? כי אנחנו התלבטנו האם כן לחייב פה ח"פ או לא לחייב ח"פ. אין לכם עמדה בנושא, בקיצור. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> מבחינת מיסוי ברור שהיה לנו נוח לחייב, אבל יש פה גם את השיקולים שלכם. אולי צריך לעשות דיון נפרד על זה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> רשות המיסים לא רוצה את הכסף מהרווחים שיהיו בתאגידים האלה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> היא מאוד רוצה את הכסף. היינו שמחים אם זאת הייתה פעילות בישראל. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> מה זה שמחים? למה אתה יודע להגיד דברים ברורים ועכשיו אתה לא אומר את זה בבירור? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא אמר דברים ברורים, יהודה. הוא אמר אני רוצה שיהיה ח"פ בישראל, זה מה שהוא אומר. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> יפה, תכתוב את זה. למה לא כותבים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא אומר את זה. לא כל מה שהוא רוצה אנחנו נקבל. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הוא אומר את עמדתו ואנחנו מחליטים. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> העמדה צריכה להיות שההכנסות ייכנסו למדינה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני אומר שבסוף אם הח"פ שלו לא בישראל, לא נוכל לייצר מנגנון ייחודי של כל עולם המיסים בחקיקה הזאת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני מציע גם לערוך איזושהי סקירה משווה מה קורה עם החברות האלה. אגב, מע"מ בטוח ישולם פה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> השירות ניתן בישראל. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> גם אם השירות לא בישראל, בדיגיטלי מתחילים לחייב מע"מ. גם באירופה מחייבים מע"מ. << אורח >> רון אקרמן: << אורח >> יש לי שאלה לסעיף. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לסעיף הזה? כן. << אורח >> רון אקרמן: << אורח >> אני מעמותת דרך חדשה לנהגי המוניות. אני חושב שכשעושים תחרות, התחרות צריכה להיות תחרות שווה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לכן אתה חושב שהח"פ צריך להיות בישראל. << אורח >> רון אקרמן: << אורח >> הח"פ חייב להיות בישראל. כי אחרת, ואני אומר את זה ברמיזה ויבינו, תירשמנה כל מיני חברות בברוקלין ואנשים יעבדו פה והכסף יברח החוצה ולא יישאר במדינה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הבנתי. << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> הערה לסעיף הזה, אם אפשר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> רשות המיסים, אני רוצה לשאול אותך שאלה. מה קורה אם נהג אובר עובד שעה ביום? איך הוא יקבל על ההוצאות שלו – דלק ותיקונים וכו'? איך הוא יקבל את הכסף? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אם הוא עובד מאוד מאוד קטן, אז יש לנו רפורמה חדשה של העסק הזה שהוא מקבל 30% ניכוי ולדוגמה הוא מקבל תחליף להוצאות בפועל. כל עולם הכרת הוצאות הרכב מוסדר בתקנות. אם הוא עצמאי ומדווח כעצמאי, אז מגיעים לו 45% כניכוי על הוצאות הרכב שלו. לא על כל ההוצאות. יש ממש תקנות שמסדירות את עולם המיסים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בתור נהג אובר אתה יכול לשתף אותנו מה היה אצלך? << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> עבדתי כנהג אובר 100%, הכול קיבלתי 100%. אבל זה תלוי, אם הוא עובד שעה ביום רק בדרך לעבודה, בדרך הביתה - - - << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אנחנו לא רואים הבדל בין נהג אובר או נהג של שליחויות. בסופו של דבר יש תקנות שמסדירות את מפרט הוצאות הרכב בחלוקה בין ההוצאות הפרטיות שיש לך לבין ההוצאות העסקיות. לדוגמה, נהג מונית מקבל אחוז גבוה יותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מקבלים כמעט 100%. << דובר_המשך >> אלישיב ממן: << דובר_המשך >> זה נכון, כמעט 100%. אבל אדם פרטי שמשתמש ברכב שלו מקבל הרבה פחות כי ההנחה היא שהוא נוסע נסיעות פרטיות ברכב שלו, הוא מקבל כ-45%. לכן, יש את התקנות ואנחנו לא חושבים שזה המקום לתקן או לשנות את התקנות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תודה. אורי, בבקשה. << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> הייתי שמח לקבל הסבר על המילים "ניתן לאכוף אותן לגביו". זה נראה לי סעיף עלום שמנוסח בצורה שלא יכולים להבין ממנה כלום. מה זה ניתן לאכוף אותן לגביו? איך? איך האכיפה תבוצע בפועל? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני מניח שלקחו את זה ממקום כלשהו. אבל, הינה, היועצת המשפטית תרחיב. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אפשר להצטרף בהקשר הזה, לפני שנעמה משיבה? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> לבד מהעובדה שאני מסכימה עם אורי ידידי על האי-בהירות של מה זה ניתן לאכוף, זו נורמה שלא מנחה אותי, אני לא יודעת מה צריך לעשות. אני חוששת ממצב של חברת חוץ שלא רשומה בישראל, יהיו קשיים לצרכנים להתמודד איתה ויש בעיות כאלה. זה לא תחום המומחיות שלי, אבל מקריאת עיתונות כלכלית ופסקי דין יש כל הזמן סיפורים מחברות בין-לאומיות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> חוה, הכול בחיים זה טרייד אוף. אם היינו מצמצמים את השירותים בישראל רק לאלה שמקימים פה ח"פ, תאמיני לי, לא היית יכולה להסתדר בחיים. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> תרשה לי עוד שני משפטים והוועדה, כמובן, תחליט מה שלהבנתה. זה גם עליי כרגולטור. אפילו הרגולציה הרזה הזאת, ארצה לאכוף אותה – יהיה לי קושי ומוגבלות אם זו חברה זרה. לא נראה לי כזאת דרמה שחברה זרה תקים איזושהי מסגרת משפטית שרשומה בישראל. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ישות משפטית. << אורח >> רון שלמה סולומון: << אורח >> אני ממשרד המשפטים. אם אפשר, גם בהקשר הזה, שני דברים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. << דובר_המשך >> רון שלמה סולומון: << דובר_המשך >> דבר אחד, כבר עכשיו, בפסקה 1, מוצע לאפשר לחברות חוץ להירשם במרשם. חברת חוץ זו בעצם חברה שמאוגדת מחוץ למדינת ישראל ויכולה, ובמקרים מסוימים חייבת, להירשם לפי חוק החברות בישראל. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא הבנתי. אתה אומר שגם חברת חוץ צריכה להירשם. << דובר_המשך >> רון שלמה סולומון: << דובר_המשך >> סעיף 346א לחוק החברות קובע: חברת חוץ לא תקיים בישראל מקום עסקים – אני מדלג – אלא אם כן נרשמה כחברת חוץ לפי הוראות סעיף זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה התנהלות ספרים? << דובר_המשך >> רון שלמה סולומון: << דובר_המשך >> ספרים זה עניין מיסויי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יש הגדרה כזאת. כן, רון. << דובר_המשך >> רון שלמה סולומון: << דובר_המשך >> אני אומר א' זו כבר עכשיו אופציה; ב' אם אנחנו מאפשרים לחברות חוץ להירשם, אז אני גם לא בטוח מה בדיוק החסם פה בפני תאגידים זרים להיכנס. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא הבנתי את ההערה לגבי הרישום במרשם לפי חוק החברות. כלומר, אם היא צריכה להירשם במרשם לפי חוק החברות, היא תירשם במרשם לפי חוק החברות. כאן אנחנו במרשם אחר. << דובר_המשך >> רון שלמה סולומון: << דובר_המשך >> ברור, אבל אני תוהה מדוע צריך. הרי דובר פה על זה שחברה תקים מוקד לתלונות ותהיה לה איזושהי אופרציה, יהיה לה מקום עסקים בישראל. לכן יכול להיות שחלה הוראת חוק החברות ולכן אין צורך בכלל להתייחס לאפשרות של חברה שהיא לא חברה ישראלית או חברת חוץ להירשם במרשם. כלומר, אני שואל על הנחיצות של פסקה 1א. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו עכשיו מגדירים את התנאים למי יכול להירשם במרשם, אנחנו מגדירים את החובות שלו. << דובר_המשך >> רון שלמה סולומון: << דובר_המשך >> אם חברת חוץ שפועלת בישראל חייבת להירשם במרשם לפי חוק החברות, אז יכול להיות שהקבוצה שאנחנו מנסים לתפוס בפסקה 1א תהיה קבוצה ריקה. זה מה שאני אומר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כלומר, אתה אומר פשוט לכתוב חברה? << דובר_המשך >> רון שלמה סולומון: << דובר_המשך >> תאגיד הרשום בישראל, לא חברת חוץ. בעצם, אני חושב שפסקה 1 מספיקה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יכול להיות. חבל שההערות האלה מגיעות רק בדיון, לאחר שהיה פינג פונג בין משרדי הממשלה לבין הייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אתה יכול להסביר? כי אני לא הבנתי. << דובר_המשך >> רון שלמה סולומון: << דובר_המשך >> חוק החברות קובע שחברה - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> חברת חוץ. יש מוצר כזה שנקרא חברת חוץ, שמחייב רישום בארץ. << דובר_המשך >> רון שלמה סולומון: << דובר_המשך >> נכון. לכן לא ברור לי איזה סוג של חברות שהעסקים שלהן אינם מופעלים בישראל תתפוס פסקה 1א המוצעת. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> קודם כול, יש עוד סוגים שונים של סוגי התאגדות. אני לא יודעת, זה לא משהו שחשבנו עליו. ההערות – בדרך כלל אנחנו משתדלים ללבן אותן לפני, אפילו אין לי את הסעיף מולי. << דובר_המשך >> רון שלמה סולומון: << דובר_המשך >> אבל מבחינת חוק ההתאגדות, פסקה 1 אומרת הוא תאגיד הרשום בישראל, שזה תופס באמת צורות התאגדות שונות ומגוונות או חברת חוץ. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן, אני מבינה. אתה אומר שפשוט יכול להיות שאנחנו אומרים פה משהו פעמיים. << דובר_המשך >> רון שלמה סולומון: << דובר_המשך >> כן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יכול להיות, לא הספקתי לבחון את זה. << דובר_המשך >> רון שלמה סולומון: << דובר_המשך >> עוד מבט על הרישא של הפסקה הזו, "השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל". בשליטה אנחנו מפנים להגדרה בחוק ניירות ערך, שליטה זה היכולת לכוון פעילות של תאגיד. לא ברור באיזה אופן השליטה על הפעילות של התאגיד תתקיים בישראל. כלומר, זה אומר שהצבעות על מינוי של דירקטורים צריכות להתקיים בישראל? האספה הכללית של התאגיד - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> רון, תודה. לקחנו את זה - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן, זה נלקח. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> שליטה זה שליטה על מניות? << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> לשליטה יש הגדרה. יש לי את ההגדרות. << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> יש לי שאלת המשך ליועצת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל אתה לא יכול לדבר. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אי-אפשר ככה. << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> באתו סעיף. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אתה לא יכול לדבר, אתה יכול להצביע ואתן לך. << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> אני מבקש את רשות הדיבור. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אתה לא יכול לבקש באמצע. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל אתה לא רואה שהיושב-ראש מדבר עם היועצת המשפטית? כי אתה מפריע לו באמצע. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> זה נלקח מנוסח קיים. אני חייבת להגיד שנכנסתי לטיפול בהצעת החוק קצת באיחור וזה, ספציפית, משהו שאני יכולה לבדוק. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי, אנחנו רושמים. רון, נשמח גם לקבל את הדברים לפני. עופר, בבקשה. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> אני ממשרד התחבורה. אני מסתכל על הסעיף הזה מנקודת מבטו של הנוסע דווקא, של האזרח הפשוט. חברת חוץ מחויבת במסגרת הרישום לרשום מען להמצאת כתבי בית דין. ככל שיש מחלוקת בין נוסע לבין חברת החוץ, יש לן מקום להמציא כתבי בית דין. השאלה היא לא רק זו, השאלה היא מה הפורום הנאות לדיון בתביעות משפטיות נגד חברת חוץ, אם בארץ או במקום מושבה בחוץ לארץ. מה הדין החל, האם הדין הזה או הדין שלה, שהיא מפעילה אותו מחוץ לארץ, ששם הוא חל לגבי היישומון. זה שאלות שצריך לתת עליהן את הדעת, לא בהיבט של פתיחת השוק לתחרות אלא בהיבט של איך התחרות מאפשרת לי כנוסע להתמודד עם מחלוקות שיש לי מול המפעיל. נדמה לי שבהיבט הזה, אני כנוסע יוצא נפגע, יוצא חסר, כי אני אצטרך להתמודד מול איזשהו קונגלומרט ענק. הפורום הוא לא כאן. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה אם יש לך טענות למשל לנטפליקס? מה אתה עושה? << דובר_המשך >> עופר לוי: << דובר_המשך >> בעיה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לדעתך, אולי גם את נטפליקס היינו צריכים לחייב. << דובר_המשך >> עופר לוי: << דובר_המשך >> יכול להיות. << אורח >> רון שלמה סולומון: << אורח >> אגיד רק בהקשר הזה. יש הבדל משמעותי בין נטפליקס, מדובר גם על מטא וחברות אחרות, לבין חברות שתפעלנה לפי המסגרת החוקית שמקודמת כאן. כי אלה חברות שאין עליהן רגולציה סקטוריאלית. כלומר, אין רגולציה שמסדירה את סוג הפעילות של פייסבוק, יש רגולציה בתחום הגנת הפרטיות, בתחום הגנת הצרכן אולי, שמסדירה את הפעילות שלהן. אבל כאן יש רגולציה סקטוריאלית פרטנית, יש פה רישום במרשם. כלומר יש פה, נקרא לזה, יותר זיקות לישראל. אני לא נוקט עמדה בשאלה מה הפורום הנאות או מה הדין שיחול כי אלה דברים שנבחנים אד הוק. אבל חשוב לעשות את - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ההפרדה בין נטפליקס לבין שירות דיגיטלי. << דובר_המשך >> רון שלמה סולומון: << דובר_המשך >> בין שירות שאין עליו רגולציה סקטוריאלית לבין מה שנמצא כאן. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ברור. כן. << אורח >> טלי רויטמן: << אורח >> אני מרשות התחרות. חשוב לציין, אני לא בקיאה בנושא המיסים ושאלת המיסוי תידון ברשות המיסים. אבל אני בטוחה שיש דרכים שבהן חברות מחו"ל כיום נרשמות בארץ ועדיין פועלות בארץ, וחבל ליצור חסם שימנע מחברות שיכולות להיכנס לפעילות בארץ, שימנעו מלעשות זאת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זאת אומרת, דעתך היא שכן צריך לאפשר לחברות ללא רישום של ח"פ בארץ. << דובר_המשך >> טלי רויטמן: << דובר_המשך >> אני חושבת שצריך לאפשר לחברות שפועלות בחו"ל את האפשרות המתאימה לפעול בארץ בלי להכביד ברגולציה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ולהרוס את המשק הישראלי ולפטר עובדים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רק אשלים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, נעמה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> התוספת הזאת מופיעה בחוק שירות מידע פיננסי שנחקק ב-2021, ממש התוספת הזו. גם ההתייחסות לחברה כהגדרתה בחוק החברות, או אכן רשומה כחברת חוץ לפי סעיף 346 לחוק החברות. פסקה 2 לסעיף 4א' שם אומרת: "השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל – ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה, וניתן לאכוף אותן לגביו". שירות מידע פיננסי הוא שירות שאני חושבת שכולנו נסכים שהוא די רציני: איסוף מידע פיננסי והעברתו לאחר, איסוף מידע פיננסי ושימוש בו באופן מקוון בידי מי שאוסף את המידע וכו'. יש לזה תקדים, אפשר להפעיל את זה. << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> אבל זה לא אותו עניין. אפשר? << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> זה אותו נוסח בדיוק "השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל – ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי סימן זה, וניתן לאכוף אותו לגביו". << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> חברת חוץ הרשומה בישראל? << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> אפשר לשנות את זה לחברה. למען האמת, גם כתוב לי בצד לבדוק את זה, לבדוק הפניה לסעיף 346 לחוק החברות. אפשר לכתוב שהיא רשומה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לסעיף עצמו? << אורח >> רון אקרמן: << אורח >> לסעיף הזה, לעניין התחרות. זה לא בכל מחיר, כל דבר, עכשיו ומייד. יש הבדל בין לשבת בבית ולראות סרט בנטפליקס או להחליט שאני לא רוצה לראות נטפליקס, לבין לנסוע ברכב, להיפגע על ידי הנהג, להיפגע על ידי הרכב, לא לקבל שירות טוב, שמעליבים אותו באופן אישי, נהג שלא מדבר יפה – למי הוא יפנה? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לכן, לדעתך, צריך לרשום את החברה בארץ. זהר, בבקשה. << אורח >> זהר גולן: << אורח >> אני חושב שאם אתם רוצים לעודד פה פעילות מקומית של נהגים שיתחרו בנהגי המוניות, גם החברות, מהטעם הטוב ומההיגיון, שתהיינה חברות ישראליות. לא לפתוח פה את השער לחברות מחו"ל, כי אנחנו לא רוצים להציף פה את השוק שלנו בחברות בין-לאומיות. אתם רוצים לעודד עבודה? זה המקום. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, אתה רוצה להגיד משהו בנושא? << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אני יושב-ראש איגוד המוניות הארצי. קודם כול, הדבר הזה צריך להיות רשום כתאגיד כי זה חייב להיות מסודר. זה חייב להיות רשום כתאגיד מסודר, כמו כל דבר שאנחנו דורשים מכל תאגיד שיעבוד בארץ ישראל. התשלום יהיה, כמובן, לארץ ישראל. זו חובה, המס הזה חייב להיות פה בתשלום, כי אחרת זו תהיה אפליה לגבי כל התאגידים שעובדים בתוך ישראל. זה לא הוגן שאתה עושה אפליה בין התאגידים פה ובין מי שיבוא לפה שלא יהיה אותו דבר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, הנושא ברור. מראש לא חשבתי שמדובר בחסם מאוד מאוד גדול בלפתוח פה חברה. אני לא יודע, עוד צריך לבחון את זה. נגיד ככה, מי שרוצה לפעול פה, לפתוח ח"פ בישראל זה לא מה שיעצור אותו מלפעול פה. אבל אני מניח שזה משית כל מיני סוגיות מיסוי שצריך להתייחס אליהן. אנחנו, כמובן, רוצים להביא כמה שיותר אנשים. מצד שני, זו גם סוגיה שצריך לדון בה והיא בסופו של דבר גם בפרקטיקה. כי צודק מי שאומר זה לא נטפליקס, זה בכל זאת איזשהו שירות. אולי אחד משניים, או שבסופו של דבר נשאיר את זה ח"פ ישראלי לגמרי, או שנשאיר את זה חברת חוץ אבל נצטרך לעבות את זה. למשל שתביעות כמו שאתה מדבר עליהן יידונו פה בארץ, עוד כל מיני פרוטזות, קביים, מה שתרצו, בשביל שיהיה לזה המענה הנכון. כן, יהודה. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> בעניין, הערה לסיכום. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יהודה מזרחי: << דובר_המשך >> הממשלה הזו תיזכר כזו שהוציאה את כל המשק לזכיינים בחו"ל. אתם רוצים לעשות ייבוא חלב, מוכרים את תנובה, מוכרים נמלים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, יומיים בלי ייבוא, אתה לא מחזיק מעמד. אני מכיר אותך, תאמין לי, מכיר איפה אתה גר, מכיר מה אתה צורך. תאמין לי, אם היו סוגרים את היבוא יומיים – אתה בוכה, רק תפתחו. << דובר_המשך >> יהודה מזרחי: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, עם כל הכבוד, תשאיר את הזכיין שיפעל בישראל, שיהיה זכיין ישראלי, שישלם פה מס. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> שמענו. אמרנו שאנחנו המציעים נדון בזה, וקיבלנו. הדיון היה חשוב. הלאה, בואו נתקדם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אתם מבקשים להשאיר את הנוסח כפי שהוא? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כרגע, אנחנו משאירים את הנוסח כפי שהוא. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> האם משרד המשפטים חושב שעדיף במקום לכתוב כהגדרתה בחוק החברות, להפנות לרשומה לפי סעיף 346? << אורח >> רון שלמה סולומון: << אורח >> אני חושב ש"חברת חוץ כהגדרתה בחוק החברות" זה מספק. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> אוקיי. התיקונים הבאים זה תיקונים מאוד מינוריים, נוסחיים. אני בעמוד 4, עדיין בסעיף 14כו(א), בפסקה (2). כאן מדובר על הרשעות קודמות. פשוט התאמנו את ההגדרות של נושא משרה ושליטה כהגדרתם בחוק ניירות ערך. הייתה הגדרה של שליטה כהגדרתה בחוק ניירות ערך, הוספנו את נושא משרה. שלמעשה בחוק ניירות ערך מפנה לחוק החברות, אבל עדיין ההגדרה נמצאת שם. התאמנו את זה לתיקון שעבר לפני כמה חודשים בוועדת הכלכלה ומונח על שולחן הכנסת לקראת קריאה שנייה ושלישית. כדי שלא ייווצרו אי-התאמות לעניין המונחים האלה. התיקון הבא מצוי בפסקה (5). << אורח >> מלי אבישר: << אורח >> רק רגע. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> עוד רגע. << דובר_המשך >> מלי אבישר: << דובר_המשך >> זה פשוט דיון ראשון שלנו פה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, אבל זה לסעיף? << דובר_המשך >> מלי אבישר: << דובר_המשך >> זה על הסעיף הזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> מלי אבישר: << דובר_המשך >> אני ממדור מרשם פלילי, ייעוץ וחקיקה. כתבתם פה בסעיף "או שלא הוגש נגדו כתב אישום". הרשעות זה בר-ביצוע, כמובן. "לא הוגש נגדו כתב אישום", לנו קצת יותר קשה לפלח דבר כזה. בעצם, כשהם מבקשים מידע מתוך סעיף ספציפי, מתוך חיקוק ספציפי, מקבלים הרשעות ומב"דים. מב"דים זה משהו מאוד רחב, לפעמים תופיע הערה "הוגש כתב אישום", לפעמים לא תופיע הערה "הוגש כתב אישום" בתיק הזה. אבל מהרגע שהוזן טופס חשוד יש לנו מב"ד. מב"ד אנחנו יכולים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה ראשי התיבות של מב"ד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מחכה לבירור דין. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא מדובר פה על כמויות עצומות של אנשים, זה לא הנהגים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מדובר על המפעיל עצמו. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זו בעיה רוחבית, אין-ספור דברי חקיקה מדברים על כתב אישום. משום מה המערכות המשטרתיות לא תומכות בהבחנה בין מי שיש נגדו תלונה שעוד לא התחילו לחקור אותה, לבין מישהו שיש לו כתב אישום בשלבים הסופיים של הדיון המשפטי. << דובר_המשך >> מלי אבישר: << דובר_המשך >> לא. אחדד. לעיתים, כשזה בתוך המשטרה, תובעים משטרתיים, אנחנו רואים "הוגש כתב אישום בבית משפט". אם זה גופים זרים שמדווחים לתוך המרשם, וזה בעצם המהלכים שמתבצעים כרגע, אז זה לא בהכרח ידווח מיידית. לכן יש קצת בעיה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לכן, מה אתם מציעים? << דובר_המשך >> מלי אבישר: << דובר_המשך >> שפשוט יירשם מב"ד. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מה זה מב"ד? << דובר_המשך >> מלי אבישר: << דובר_המשך >> מב"ד זה ממתין לבירור דין. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> למען האמת, אני לא מכירה נוסח כזה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> המשמעות של ממתין לבירור דין, אני מכירה את זה מהקשרים אחרים שבו אנחנו בודקים רישומים פליליים, זה אומר אדם נמצא וממתין לבירור דין מהרגע שיש תלונה נגדו. זה יכול להיות משהו לגמרי - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בוודאי שלא נסכים לכזה דבר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה משהו מופרך. בשום הקשר אנחנו לא מתייחסים למשהו - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני צריך רק להגיש תלונה וזהו, הוא חסום מלהפעיל את השירותים. << דובר_המשך >> מלי אבישר: << דובר_המשך >> אני מבינה, אני רק משקפת פה את הבעייתיות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל כדאי שהמשטרה, לאור העובדה שמדובר בעניין רוחבי לכלל המדינה, בכלל התחומים - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> שתנסו לעבוד על איזשהו פתרון. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> תפתחו את הפיצ'ר הזה בתוך המחשב שלכם. << דובר_המשך >> מלי אבישר: << דובר_המשך >> זה לא עניין של פתרון, זה עניין של דיווחים ודיווחים לא תמיד מתבצעים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה עניין ממש טכני בתוך המשטרה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בכל מקרה, לא נוכל לקבל את ההערה שלכם. אם יש לכם אלטרנטיבה אחרת שהיא פחות מרחיבה או משהו שפתרון, במהלך הדיונים נשמע ונוכל - - - כרגע, מה שאת מציעה, שבעצם כל בירור דין אנחנו נחסום בן אדם - - - << דובר_המשך >> מלי אבישר: << דובר_המשך >> או לחילופין, רק מי שהורשע. זו גם אופציה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> עוד פעם אומר מה שקורה במציאות בהקשרים אחרים. איפה שיש סמכות לטפל בכתב אישום אנחנו מקבלים את המב"דים, אבל המבקש צריך להמציא לנו אישור משטרתי באיזה שלב זה עומד. אין לנו סמכות לתת איזשהו משקל ואיזושהי חשיבות למשהו שהוא פחות מכתב אישום. זה רק מטיל נטל על המבקש להמציא לנו את המידע איפה התיק עומד. אם זה פחות מכתב אישום, אז אין לזה משמעות. אם זה מעל כתב אישום, אז שוקלים את זה לפי הוראות הדין הרלוונטיות. << דובר_המשך >> מלי אבישר: << דובר_המשך >> לחילופין, הרשות יכולה לפנות ולבקש מידע בדבר סטטוס התיק. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> בין כך ובין כך, זה הליך בירור נוסף. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כרגע נשאיר את זה ככה. כן. << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> כיום כשאדם רוכש רישיון הפעלת מונית ורוצה להעביר אותו על שמו, הוא כפוף להוראות סעיף 14 לפקודה. שמחייבת אישור של ועדת מוניות, שבין שאר הקריטריונים, ברגע שיש נגדו מב"ד – לא באופן אוטומטי מאשרים את העברת הבעלות, אלא מזמנים אותו לבירור בפני הוועדה, לראות באיזה סטטוס הדבר הזה עומד, מה חומרת האישום. רק אז מקבלים החלטה אם לאשר לו או לא לאשר לו להיות בעלים של רישיון שהוא רכש בתמורה ובכסף מלא. לא הגיוני שמישהו שרוצה לעבוד או להפעיל את הרשת הזאת לא יענה אותם קריטריונים, במינימום. אם יוצרים תחרות, תעשו אותה הגונה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> שמענו. כן. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני עורכת דין, אני מייצגת את גט. הדיון החשוב כאן בענייני המרשם הפלילי, והמאוד רגיש, הוא בזעיר אנפין קושי ממה שיהיה ביחס למפעילים שיצטרכו בעצמם להתייחס למרשמים פליליים של נהגים. זה לא דבר שהוא אפשרי, גורם פרטי אסור שיהיה אחראי על הדבר הזה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אבל הוא לא אחראי על זה. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> אני מקדימה. הרי בהמשך מוטלת חובה על המפעיל, בהקשרים האלה, מול נהגים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אם הוא מקבל הודעה מרשות הרישוי מוטלת עליו חובה. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> מי יבדוק את הדבר הזה? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני עונה לך, נגה. הוא יצטרך לנקוט פעולה פרו-אקטיבית, ללכת למשטרה, לבקש תעודת יושר ולהעלות אותה לאפליקציה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> האפליקציה של המפעיל? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> למפעילים אסור. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> אנחנו לא יכולים לנהל את זה, אסור לנו, אנחנו גורם פרטי. לא נוכל לעשות את זה, זה לא ריאלי, זה חייב להיות גורם ממשלתי שינהל את הדבר הזה מההתחלה ועד הסוף. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו פשוט לא בסעיף הרלוונטי. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> כן, זה קטגוריית רישוי שצריכה להיות. << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> רק הערה. היום אם אזרח נכנס לתחנת משטרה ומבקש לקבל תדפיס של ההרשעות הפליליות הוא לא מקבל אותו, לא נותנים אותו. כי יושב-הראש הנכבד אמר שהבן-אדם יצטרך ללכת למשטרה להביא טופס. הוא לא יכול להביא כלום, הוא לא יקבל שם כלום, המשטרה לא נותנת לו כלום. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא התכוון לנוהל החדש, לתיקון. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי, בסדר. כן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני עוברת לפסקה (5) בעמוד 5. אנחנו עדיין בעניין תנאים לרישום כמפעיל רשת תחבורה שיתופית מקוונת. בפסקה (5) עשינו התאמות נוסחיות, הבהרנו שהגנת הפרטיות ואבטחת מידע – המפעיל צריך שיהיו לו אמצעים טכנולוגיים מתאימים שעומדים בהם. הם יהיו בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981. לגבי הגנת סייבר הפנינו להגדרה בסעיף 16ד לפקודה, סעיף 16ד לפקודה מתייחס לרכב אוטונומי. באותו הקשר הוועדה גם נתנה את דעתה וחוקקה הגדרה למונח הגנת סייבר, אקריא אותה: "הגנת סייבר – הגנה על מחשב, על חומר מחשב, על תקשורת הנתונים על המחשב וממנו, מפני תקיפת סייבר. ובכלל זה, פעולות לאיתור תקיפה כאמור, הערכות למניעתה או טיפול בה, וצמצום הנזקים הנגרמים ממנה במהלכה או לאחריה. לעניין זה 'תקשורת נתונים' – מעבר של חומר מחשב ממחשב אחד למחשב אחר, באמצעות התקשרות או התחברות של מחשב עם מחשב אחר". אנחנו מניחים שגם אם לא היינו מפנים באופן רשמי לסעיף הזה כך המונח הזה היה מפורש. אבל מאחר שכבר יש לנו הגדרה, הפנינו אליה. << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> המחשב בכלל נמצא בהולנד, של אובר למשל. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> הוא צריך לעמוד בתנאי החוק כפי שכתבנו, גם במקום אחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך תאכפי את זה בהולנד? << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> תנאי החוק בהולנד או תנאי החוק בישראל? << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> זאת שאלה של משפט בין-לאומי פרטי שאני חושבת שכבר נדונה כאן. השאלה איזה מערכת דינים ולפי מה יהיה אפשר לתבוע ואיזה דין יחול, ואני חושבת שניתנו תשובות כאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא ניתנו תשובות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, נגה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> שאלה נוספת. התוספת וניהול סיכונים, אפשר לפרט במה העניין ולמה הכוונה ואיך זה נמדד? << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> כן. גם הנוסח הזה לקוח מחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> אבל זה לא הגורם שמנהל את התשלומים, זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> היא רק לקחה נוסח. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> ניהול הסיכונים של התשלומים הוא לא ניהול סיכונים שמפעיל אמור ויכול לעמוד בו. יש גורם שמקבל אישור ורישוי מכוח חוק שירותי תשלום, זה בסדר גמור, איתו יכולה להיות התקשרות, הוא צריך לעמוד בתנאים האלה. אי-אפשר להפוך את המפעיל גם - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה זאת אומרת? את מחזיקה כסף של נהגים. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> אני לא מנהלת את הכסף הזה בעצמי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> את מחזיקה אותו ומעבירה אותו לנהגים? האפליקציה בסופו של דבר תסלוק ותחזיק כסף? << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> זו לא האפליקציה עצמה, יהיה גורם בעל רישוי שאיתו יש התקשרות למפעיל, כך זה נעשה. הגורם הזה צריך לעמוד ברישוי בכל התנאים, כולל בניהול הסיכונים כפי שהפנתה, בצדק, היועצת המשפטית של הוועדה. אבל לא המפעיל עצמו יכול וצריך לעמוד בתנאים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בכלל לא כתוב פה תשלומים, המילה תשלומים לא מופיעה בסעיף הזה. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> לא, ניהול הסיכונים. שאלנו מאיפה הגיע המונח ניהול סיכונים שהוסף כאן. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מתוך החוק. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> אוקיי. אמרה היועצת המשפטית לקחנו את זה מחוק שירותי תשלומים. אני מבינה את ההקשר, אבל המונח הזה לא רלוונטי למפעיל שהוא בעצמו לא בעל רישיון, לא בהכרח וסביר להניח שגם לא יהיה בעל רישיון לשירותי תשלום. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל גם אם הוא מתקשר עם חברה חיצונית שמספקת לו את השירותים האלו, הוא צריך לוודא שאותה חברה מתנהלת על פיהם. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> אבל תראה כמה רגולציה אתה מעמיס כאן. על מי? על אפליקציה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הרי חזקה על אותה חברה שנותנת שירות תשלום, כמו שאת אומרת, שהיא עומדת. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> בשביל מה להעמיס גם עליו? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כי יש לו אחריות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה זאת אומרת? << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> אני – בתור אדם, חברה, לא משנה – מתקשרת עם מוסך, למוסך הזה יש רישוי ממשרד התחבורה. האם אני צריכה לעמוד בכל הוראות הסיכון שיש למוסך על מנת להבטיח? ברור שיש כאן אינטרס ציבורי שהמוסך יעמוד בהוראות, אבל למה לשרשר את הרגולציה גם אליי? אני צריכה להתקשר עם מישהו שיש לו רישיון ויפעל בהתאם לדיני המדינה, זהו, זה מספיק. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הדבר הזה גם עלה, לדעתי, בשיחות פנימיות. באמת בדברי חקיקה אחרים ניתנה סמכות לגורם האחראי לקבוע באופן מפורט, או בכללים או בתקנות לפי העניין, תנאים שצריך לעמוד בהם. אפשר לחשוב להוסיף את זה כאן, אפשר לפרט את זה. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> שיחות פנימיות מול גורמי הממשלה? אולי שגורמי הממשלה יסבירו את הצורך. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הינה, אני רואה שחוה רוצה להעיר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> גורמי הממשלה מוטרדים מהסעיף הזה גם כן, או הגורם הממשלתי המסוים הזה. כי מה אנחנו רואים כאן? הסעיף הזה נמצא תחת הכותרת של התנאים לרישום. הרשם אמור לבדוק, רשם עובד משרד התחבורה שאמור לנהל רישום של מפעילים, שהאפליקציה הזאת שאולי שייכת לאיזה חברת חוץ בהולנד שפועלת בכל העולם, אם יש לה אמצעים טכנולוגיים, אם היא עומדת בדרישות סייבר. אין לו את הידע הזה, אין לו את היכולת הזאת, אין לו את המיומנות הזאת. הוא מנהל מרשם, הוא צריך לקבל אישורים, הוא צריך לקבל הוכחות. הוא לא יכול לבדוק את האפליקציה, הוא לא יכול לבדוק את המערכת שלהם. אין לו את הידע, גם לא יביאו לו את זה וזה סודות מסחרים, איך הוא אמור לבדוק את הדברים האלה? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה זאת אומרת? קודם כול, הוא יכול בהחלט לקבל, סתם כפתרון, הצהרה שהשרתים יושבים במקום מסוים, שיש להם הגנה של פרטיות. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> הוא צריך לבדוק שיש לו אמצעים, לבדוק את האמצעים עצמם – שהם עומדים בדרישות הפרטיות, שהם עומדים בדרישות סייבר - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה מטריד אותך, ניהול סיכונים? המונח "ניהול סיכונים"? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> מטריד אותי כל הסעיף הזה. כל הסעיף הזה שמחייב אותי, בעצם, לבדוק את האפליקציה. לבדוק את האפליקציה, אם היא טובה או לא. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> אם היא לא יכולה, איך אנחנו נוכל לבדוק? התהפכנו בתהליך. בעצם, באתם עם הצעת חוק שהמטרה שלה זה שתהיה מינימום רגולציה ויהיו אנשים שיכולים לשמש כנהגים. לאט-לאט מעמיסים עוד ועוד רגולציה, משיקולים שאני בטוחה שהם שיקולים נכונים וחיוביים מבחינת האינטרס הציבורי. אבל על מי אתם מעמיסים את זה? אתם מעמיסים את זה על האפליקציה שאין לה שום יכולת, שהיום מה שהיא עושה זה לנהל ביקוש והיצע. לאפליקציה אין את היכולת ולא תהיה. אם אתם רוצים גם גורמים נוספים, לא תהיה לה את היכולת לנהל את מה שמשרד התחבורה לא רוצה ולא יודע לעשות או אומר שהוא לא יודע. אני בטוחה שהוא יודע אבל לא רוצה לעשות. אם צריך קטגוריות של רישוי לנהגים, אז שיהיו קטגוריות של רישוי לנהגים שהם לא נהגי מניות. אבל אל תהפכו את הכול על האפליקציה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אבל האפליקציה, שבסך הכול מנהלת היצע וביקוש כפי שאת אומרת, היא האפליקציה שמחזיקה את הנתונים על השמות של האנשים, מספרי הטלפון, כרטיסי האשראי, מאיפה הם נוסעים ולאן. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> אז מה? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא הבנתי. לא תהיה לה שום אחריות? שלא תפעל, מה הבעיה? אם הם לא רוצים שום אחריות שלא יבואו לפעול. תקשיבי, גם מי שפותח חנות פלאפל – יש לו אחריות מסוימת ויש לו דברים. אל תגידי אין לנו יכולת, נגה. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת, סבבה לגמרי שתהיה לו אחריות אבל אחריות רלוונטית. הוא לא יכול להיות אחראי על מרשם פלילי והוא לא יכול להיות אחראי על רישומים של נהגים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הוא לא אחראי על מרשם פלילי, נגה. יש כמה דברים שיוטלו וזה בסדר. אגב, זו החלטה חופשית לגמרי של בעלי האפליקציות אם חרף כל הרגולציה הזאת שמפילים עליהם בא להם לפתוח או לא בא להם לפתוח. אפשר לחשוב, לא מדובר פה בדברים כל כך גדולים. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> אתה מטיל עליי חובות בענייני סליקה, כשאני לא בעלת רישוי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל את סוחרת. נו, בחייאת, איך את גובה היום כסף? << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> אני בתור מי שאין לו רישיון סליקה וגם לא יהיה לו, ואין לכם גם אינטרס להעמיס עליי את הצורך ברישיון סליקה, לא צריכה להיות אחראית ולא יודעת להיות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני שואל אותך, מניח את דעתך שנמחק את ה"ניהול סיכונים"? << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> כן, לגמרי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא מתחמקת מאחריות, לא? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא. החוק חל בכל מקרה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> את ה"ניהול סיכונים" אנחנו נוריד. אתם במשרד התחבורה צריכים לחשוב, הכי קל זה להגיד אנחנו לא יכולים לבדוק שום דבר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> רק לבדוק את הגנת הסייבר של - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בסדר, חוה. הכי קל זה להגיד אנחנו לא יכולים, תגיעו עם משהו הגיוני שנראה לך שזו כן האחריות של הרשם לבדוק. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> ההצעה שלי היא לחייב אותנו לא לבדוק את האמצעים, אלא לקבל אישורים של גורמים מקצועיים כאלה ואחרים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. לדוגמה איזה אישורים? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> לדוגמה, אם הוא צריך לעמוד באבטחת מידע, אז יש ממונה הגנת פרטיות; אם הוא צריך לעמוד בהגנת סייבר - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> חוה, את יכולה רק לדיון להגיש לנו מה לדעתך הרשם –לא בטוח, יכול להיות שנטיל עליכם עוד אחריות. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> אנסה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> חוה, לקראת קריאה שנייה ושלישית אני מציע שתביאו לנו נוסח שאתם חושבים שתוכלו לעמוד בו. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> הגורמים המאשרים, אנחנו - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תקבלו מהם, ברור. את לא צריכה לבדוק אם בן אדם עבריין או לא עבריין. אבל, לדוגמה, אם הוא יכול להמציא לך איזשהו אישור זה הגיוני. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> לזה אני מוכנה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מצוין, תתכנסו לדבר הזה. מצי, אתה שוב מדבר בלי אישור ואני אומר לך, אני אוציא אותך. תצביע – תקבל אישור. כן, מצי, בבקשה. << אורח >> מצליח שבתאי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, כבר היום חברות האפליקציה – כל נהג שהן מקבלות אותו לעבודה, הן בודקות לו את רישיון הנהיגה, ביטוח, יש להן אחריות על הכול. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> ברור, יש להן אחריות. << דובר_המשך >> מצליח שבתאי: << דובר_המשך >> יש להן אחריות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יפה, חידשת לנו. << דובר_המשך >> מצליח שבתאי: << דובר_המשך >> למה היא מתחמקת מזה עכשיו? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה בודקים לדוגמה? תגיד לנו. << דובר_המשך >> מצליח שבתאי: << דובר_המשך >> הכול. רישיון נהיגה - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה זאת אומרת? אתה צריך לעלות לאפליקציית את רישיון הנהיגה? איך זה עובד? << דובר_המשך >> מצליח שבתאי: << דובר_המשך >> אני באופן אישי הייתי שותף עסקי ב-Yango והפעלתי מעל 1,700 נהגי מוניות. היינו מחויבים לבדוק רישיון נהיגה בתוקף, תעודת ביטוח, מונה תקין, כל האישורים שצריך נהג מונית. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני חותמת על זה על כל נהג שיבוא אליי עם האישורים האלה, זה מצוין. אבל בן אדם מהרחוב –אני לא יודעת לבדוק את זה. << דובר_המשך >> מצליח שבתאי: << דובר_המשך >> סליחה, אני לא הפרעתי לך. בבקשה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> נכון, צודק. << דובר_המשך >> מצליח שבתאי: << דובר_המשך >> בכל שנה, ברגע שמסתיים ביטוח או תוקף רישיון נהיגה, נשלחת הודעה לנהג עליך לחדש את הרישום. אם הנהג לא מחדש את הרישום הוא נחסם. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> נגה, זה מאוד פשוט. לנהגי מוניות אתם כן יכולים ולנהגי אובר לא – יכול להיות שאתם לא יכולים להפעיל את האפליקציה הזאת. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> רגע, אני רוצה להגיד משהו. כשבא אלינו בעל רישיון מונית, נהג שיש לו את הרישיון ממשרד התחבורה, כל הרישום הוא, כמובן, מאוד מדויק. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> נגה, הנושא ברור. בבקשה, האדון שיושב ליד מצי. << אורח >> כפיר בן זינו: << אורח >> אני יושב-ראש התאחדות נהגי המוניות. קודם כול, גט טקסי, אני מתבייש בכם שאתם מדברים ככה בכלל, אתם בושה. אני אומר לך, זה בושה שנהגי המוניות איתכם ביחד וזה מה שאתם אומרים. עם אובר נראה מה יהיה. זה חוסר אחריות וחוסר אכפתיות. דבר שני, אני לא מבין איזה הצבעה יש היום. עוד שום דבר לא סגור – כבר הצבעה היום. אני לא יודע איך החלטתם שיש הצבעה בכלל, עוד לא סגרנו שום דבר. למה לעשות הצבעה דווקא היום? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל יש לך הערות מהותיות לסעיפים כאן? << דובר_המשך >> כפיר בן זינו: << דובר_המשך >> זה מהותי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אתה אומר לא צריך לעשות הצבעה. << דובר_המשך >> כפיר בן זינו: << דובר_המשך >> עוד לא סגרנו שום דבר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי, הבנתי. כן, בבקשה, זהר. << אורח >> זהר גולן: << אורח >> זה חוק אובר מה שבעצם עומד פה לדיון. חברת אובר פעלה בישראל משנת 2012 עד שנת 2023. מי שעבד איתה, ואני רוצה לחזק את מה שאמרת, היה צריך להציג בכל שנה רישיון נהיגה בתוקף, רישיון רכב בתוקף, ביטוח בתוקף. אם לא היית מציג להם את המסמכים הם היו חוסמים אותך עד שלא היית מעלה להם את הנתונים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הם טוענים שלנהגי מוניות הם יכולים ולאובר לא. הבנו, הלאה. כן, בבקשה. << אורח >> אוריאל לוי: << אורח >> אני מהתאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאים. כתבתי כמה דברים, אני מבקש באמת דקה. אנחנו כבר ארבעה מפגשים ואנחנו מתדיינים פה ושום דבר לא מגיע לשום דבר, יש פה מלא חורים וזה לא עובד. יש פה פתרון מאוד פשוט, הגבלה על האפליקציות הקיימות, על הסכומים שהם לוקחים; לפתוח את שדה התעופה, אחוזים מסוימים, עד סכום מסוים. יש לך 35,000 נהגי מוניות, אתה לא צריך להכניס פה אף אחד אחר. יהיה לך פה שירות מצוין, אתה תקבל פה את כל התנאים, אתה לא צריך פה אף אחד. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. אוריאל, תודה רבה. בבקשה, טל. << אורח >> טל מעיין בן ארי: << אורח >> אני מובילת רשת בתנועת לינק 20, תנועה של צעירים עם וללא מוגבלות, ואני גם מובילה את תחום התחבורה אצלנו בתנועה. חשוב לי להגיד, דיברתם בהתחלה על כן יהיה בעל הרכב, זה יהיה באחריות של מי. יש לי קצת סייג מזה, כי גם היום אנחנו עדים לזה שהרבה מאוד אנשים עם מוגבלות לא יכולים לעלות למוניות או לכל כלי תחבורה, אם זה בגלל שיש להם כלב שירות. גם העניין של בסוף מי לוקח אחריות על ההנגשה. אם נהג לא עובר הכשרה והוא לא תחת משרד התחבורה, אז בסוף אנחנו מודרים מכלי התחבורה הזה. כשבסוף זה עוד היצע שבא לשרת את הציבור ואנחנו פה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ברור, טל. לכן עמדתכם בלינק 20 - - - << דובר_המשך >> טל מעיין בן ארי: << דובר_המשך >> שצריך להיות אחראי על הדבר הזה, זה צריך להיות תחת פיקוח. גם בהיבט של רישיונות וגם בהיבט – אני לא חושבת שכל אדם נכון וצריך שיהיה בעל הרכב, בסוף אני רוצה שהוא יהיה תחת מטרייה מסוימת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תגידי, היום יש מספיק מוניות נגישות? << דובר_המשך >> טל מעיין בן ארי: << דובר_המשך >> יש מונית אחת לכל 1,600 אנשים עם מוגבלות בישראל. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> איך אתם פותרים את זה? איך אתם מתניידים? << דובר_המשך >> טל מעיין בן ארי: << דובר_המשך >> היום הבעיה והסיפור עם המוניות זה גם עניין המחיר שלא שווה למונית רגילה של כל אדם שנוסע במונית, וגם עניין הזמינות. אני חושבת שכאישה עם מוגבלות שנתקעה לא מעט פעמים בלילה ואף נהג מונית, גם כשאמרתי שאני מוכנה לשלם כל סכום, לא היה מוכן לבוא לקחת אותי – אני אישה בת 36 שתלויה בהורים שלה לא מעט פעמים, למרות שהיא בן אדם עצמאי. אני חושבת שגם פה, בסוף אובר צריך לעבור את ההכשרות האלה כדי למנוע סיטואציות כאלה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הכשרות של מה? שנוגעות לנגישות? << דובר_המשך >> טל מעיין בן ארי: << דובר_המשך >> כן. איך לתפעל מעלונים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> רגע, מה זה לתפעל מעלונים? רוב הרכבים הפרטיים הללו יהיו לא נגישים. אלא אם כן ניתן לזה איזשהו מענה בתוך החוק, כמו שדיברנו. אני יודע שיש בעולם איזושהי קרן של עידוד שבעצם מתגמלת נהגים של נגישות, ודיברנו על זה בדיונים הקודמים. אבל נהגים שהרכבים שלהם הם לא נגישים – יש טעם שהם יעברו איזושהי הדרכה? << דובר_המשך >> טל מעיין בן ארי: << דובר_המשך >> זה לא רק העניין של מעלון. בסוף נהג צריך, גם ברמת האנושיות, להבין שיש פה סיטואציה אחרת אם עולה לו אדם עם מוגבלות שקופה והוא צריך רגישות. הוא צריך לעבור את ההכשרה הזאת. גם אדם שיש לו כלב שירות וכל אדם יבחר אם הוא כן מעלה אותו או לא מעלה אותו מאיזושהי סיבה, אתה מדיר פה אוכלוסייה שלמה ואני חושבת שצריך לתת על זה את הדעת. << אורח >> רון אקרמן: << אורח >> החוק קובע שנהג מונית חייב להעלות כלב שירות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אם אתה מדבר עוד פעם אחת בלי להצביע, אני אומר לך, אתה תצא החוצה. אין אפשרות כזאת. << אורח >> ענת אריאל-זכאי: << אורח >> אני יכולה רק להוסיף משהו על זה? אני היועצת המשפטית של עמותת נגישות ישראל. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ענת אריאל-זכאי: << דובר_המשך >> אני מחזקת את כל מה שהיא אמרה, אבל במקום רק לחזור אני רוצה להוסיף. צריך לקחת בחשבון, קודם כול, בהדרכות נגישות לשירות זה לא איך לתפעל מעלון, זה באמת איך לפנות לאדם עם מוגבלות. זה גם מוגבלויות שקופות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני רוצה לקחת אותך לפרקטיקה. מה ההצעה שלך? שכל נהגו אובר יעבור הכשרה כזאת? << דובר_המשך >> ענת אריאל-זכאי: << דובר_המשך >> קודם כול, אם זה היה אפשרי, זה נהדר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. לכן, מה אתם מציעים בפרקטיקה? << דובר_המשך >> ענת אריאל-זכאי: << דובר_המשך >> דבר שני, בנוגע לאבא ואימא הזה שהיא דיברה עליהם – שיהיה מישהו שאחראי על זה. ניקח סתם לדוגמה אדם שייקח עכשיו הסעה, ייקח נוסע. אפילו ניקח את הדוגמה הכי טריוויאלית שאנחנו נתקלים בה עכשיו עם כל פצועי המלחמה, שמצטרפים כל כך הרבה אנשים עם מוגבלות עם חיות שירות. אנחנו רואים את זה גם היום במוניות, לא מסכימים להעלות את חית השירות איתם. למי הוא פונה? << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> ענת אריאל-זכאי: << דובר_המשך >> לא, אני לא פותחת ויכוח על זה כרגע. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, יהודה. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> הייתי נהג מונית, הוא לא יכול לעשות את זה. << דובר_המשך >> ענת אריאל-זכאי: << דובר_המשך >> אני לא פותחת ויכוח על זה עכשיו. נניח שאותו נהג לא מעלה את חיית השירות, למי הוא פונה? הוא ייקח אותו עכשיו לתביעה בבית המשפט? באותו עניין שהיה דיון עכשיו, אותו בעל רכב נתן את הרכב הפרטי שלו למישהו אחר שייקח ויסיע אותו באובר עכשיו, אותו אדם שלקח את הרכב והעלה את הנוסע לא נתן לאדם להעלות את חיית השירות שלו. הנוסע רוצה לפנות עכשיו בתביעה, למי הוא פונה? את מי הוא תובע? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה זאת אומרת? הוא יכול לבקש מהמפעיל את הפרטים. לפי החוק יש שוויון, הוא לא יכול להפלות. << דובר_המשך >> ענת אריאל-זכאי: << דובר_המשך >> אין מספיק אבא ואימא. וגם עוד פעם, אין את האבא והאימא האלה שבכלל יסבירו מה צריך לעשות. איך אותו נהג יודע שהוא צריך להעלות את חיית השירות? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני מבקש שבין הקריאה השנייה לשלישית תצטרכו להיות יותר. תיארת את הבעיה, בגדול. << דובר_המשך >> ענת אריאל-זכאי: << דובר_המשך >> נשמח גם להיפגש ולשבת על הדברים בצורה מאוד מסודרת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אשמח לפגוש אתכם, אבל צריך להיות יותר פרקטיים. אני מבין את גודל הבעיה, אבל צריך להתכנס לסעיפים בסוף. << דובר_המשך >> ענת אריאל-זכאי: << דובר_המשך >> אין לי בעיה, נשמח לשבת על זה. << אורח >> טל מעיין בן ארי: << אורח >> אני רק אשמח להוסיף. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> טל מעיין בן ארי: << דובר_המשך >> גם היום, כשכבר יש הסדר מול המוניות – היום כל מונית יכולה להוציא רישיון נגיש. בפועל, אנחנו יודעים שהיא לא מפעילה אותה כמונית נגישה. אני יודעת שמשרד התחבורה ניסה לעשות איזושהי רפורמה אחרת כי הבינו שיש בעיה בסוגיה הזאת, וזה כרגע נעצר בגלל הסיפור של אובר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, אני לא חושב שרפורמה נעצרת בגלל אובר. משרד התחבורה ממשיך לעבוד כרגיל, יש לו מספיק עובדים. טל, הנקודה ברורה. בבקשה. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> אני מדרך חדשה למען ענף המוניות. קודם כול, אני רוצה לחזק פה את המגזר של הנכים כנהג מונית, ואני מצדיק חלק ניכר מהטענות שלהם. אני מפנה את האצבע המאשימה למשרד התחבורה, מחסור של פקחים ופיקוח. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. אבל בוא קח אותי למה אתה חושב שצריך להיות אם וכאשר יהיה אובר, איך פותרים את הבעיה הזאת. כי אתה אומר שגם היום לא נפתרת הבעיה. << דובר_המשך >> יוסי ברמי: << דובר_המשך >> קל וחומר עם אובר, זה יהיה עוד יותר פרוץ, זה יהיה שבעתיים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> עוד יותר גרוע. אוקיי, עמדתך ברורה. << דובר_המשך >> יוסי ברמי: << דובר_המשך >> רגע, אני רוצה לגבי המחירים. אני מצדיק אותם, נהגי המוניות ללא פיקוח לוקחים מחיר פי שניים או פי שלושה על יעד נסיעה. כאשר לא מגיע להם, הם לא מפעילים מונה והם קובעים להם מחיר שערורייתי והם פוגעים בכלל נהגי המוניות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יוסי, הנושא ברור. תמר. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> יש לי הצעה שאולי תהיה מקובלת, שהמפעיל לא יוכל להפעיל את זה אלא אם כן יש לו לפחות 10% נרשמים או נהגים שיש להם מונית נגישה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> טוב. זהר. << אורח >> זהר גולן: << אורח >> כנהג מונית פעיל, אני רוצה לדבר פה על הנושא הזה שהגברת העלתה. אנחנו מסיעים הרבה מאוד נכים שלא צריכים רכב הסעה מיוחד, אנשים שהם מוגבלים. אם זה אנשים מבוגרים שהם עם הליכונים או אם זה נכים עם עגלות נכים רגילות. יצא לי לפני כמה ימים להסיע נכה צה"ל בן 84, קטוע רגל ובלי עין, נפצע במלחמת ששת הימים. הוא מוזכר אפילו בספר "חשופים בצריח,. הייתי צריך להכניס אותו עד לתוך הפתח של הבית שלו בבית המשותף ולהכניס אותו למעלית. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל מה אתה רוצה? אתה נהגת בסדר והיא מדברת על המקרים שלא בסדר. << דובר_המשך >> זהר גולן: << דובר_המשך >> אבל אתה לא נותן לי לסיים. בהכשרה של נהג מונית, במסגרת הקורס שהוא עובר יש פרק שלומדים אותו שמדבר על נגישות ועל אנשים נכים ואיך מטפלים בהם. זה חלק מההכשרה של נהג מונית מקצועי במדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זהר, תודה. יהודה. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> כבוד יושב-הראש, למוניות יש פיקוח והייתי נהג מונית כמה שנים, לא שנה. נהג מונית שלא מסיע נכה, עיוור וכדומה – הסעתי הרבה, אני לא אוהב לדבר על זה, נכי צה"ל ועיוורים. מי שאומר שמונית לא נותנת שירות זה בגלל שהוא עוצר ברחוב ולא מזמין מתחנה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, יהודה. אבל יכול להיות שאתה נוהג בסדר וזהר, והיא מתארת בעיה. << דובר_המשך >> יהודה מזרחי: << דובר_המשך >> יש לעשות פה עיצום כספי לכל נהג רכב, גם מונית או גם פרטי, שלא יסיע נכה או בעל מוגבלות עם כלב נחיה. הוא חייב להסיע. יש לעשות סנקציה, חייבים לציין את זה פה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> קנס מנהלי. אוקיי, הבנתי. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> הקנס הוא מאוד גבוה – מי שנתפס. << דובר_המשך >> יהודה מזרחי: << דובר_המשך >> דבר אחרון, כבוד היושב-ראש, חובה לציין, כמו שאמרו פה, שלפחות 10% מהתאגיד יהיה נגיש. כי בעבר הייתה פדיחה פה, הייתה פשלה, משרד התחבורה הקצה כמה מאות מכוניות נגישות והכל התמסמס ולא הגיע לאנשים שזקוקים לזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. עוד מישהו לסעיף הזה של הנגישות? בבקשה, משרד התחבורה. << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >> אני ממשרד התחבורה. רק להדגיש ל-10% שדיברו עליהם כאן. זה לא כל כך מעשי, מאחר ו-10% שקובעים למפעיל זה 10% רוחבי על כל הארץ. יותר מזה, המפעיל לא שולט על מי שנותן את השירות כרגע, השירות הוא מי שרוצה. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> רשומים אצלו. זה לא בכל הארץ, זה המרשם שלו. << דובר_המשך >> אסי סוזנה: << דובר_המשך >> לא משנה, זה לא מעשי. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> אם יש לו 20 נהגים, אז לפחות שניים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם תחנת מוניות אתה לא יכול להפעיל אם אין לך 15 אנשים מינימום. אתה לא יודע את החוק הזה? לא היית הרבה זמן בתוך הסיפור. << דובר_המשך >> אסי סוזנה: << דובר_המשך >> חברים, זה לא ייתן מענה. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> מה הפתרון לאנשים האלה? << דובר_המשך >> אסי סוזנה: << דובר_המשך >> לא במסגרת התחבורה השיתופית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמרת משפט מאוד חשוב, אסי, לא במסגרת נסיעה שיתופית. שהם ישמעו, שיהיה רשום בפרוטוקול. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> רגע, צריך להבהיר את הנקודה הזאת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, יהודה. << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> יש לי תחנת מוניות בתל אביב, שתי תחנות אפילו. משרד התחבורה והעירייה מחייבים אותי להפעיל מינימום על כל רישיון כדי לקבל הקצאה של עמוד, מינימום 15 רישומים. אם אין לי 15 רישומים לא מקצים לי עמוד. לכן אני צריך לשלם על שני עמודים, 30 אנשים. זה לא הוגן שעכשיו יבוא בן אדם - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל מה הקשר? << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> הקשר הוא שהוא יפעיל. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה זה שייך לנגישות? << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> לא, אני לא מדבר על נגישות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, תגיד לי, אתה נורמלי? << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> הוא דיבר כרגע על משהו אחר, אני עונה לו. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי, הבנתי. בסדר. אנחנו, בבקשה, ממשיכים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> חרגנו קצת מהנושא. אני בפסקה (5). אני מבינה שהנוסח נשאר מינוס המילים "וניהול סיכונים". << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> נכון, כן. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> אמשיך לקרוא. אני בעמוד 5, אני בסעיף קטן (ב): "לא יסרב הרשם לרשום מבקש במרשם, טרם שנתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו;" התיקון הזה הוא עקב התיקונים שהחליטה עליהם הוועדה בפעם שעברה. הוועדה ביקשה להבהיר שלפני שהרשם מסרב לרישום הוא ייתן למבקש להשמיע את טענותיו. התיקון הבא הוא ממש תיקון פעוט, בסעיף 14כט: "ביטול רישום סירוב לחדשו, או התלייתו" בעצם, נוספה כאן עילה נוספת להתליה אם: "היה לרשם יסוד סביר להניח כי מתקיימת במפעיל עילה מהעילות המנויות בסעיף זה, ושוכנע כי יש צורך דחוף להתלות את הרישום במרשם לשם הגנה מיידית על שלום הציבור" אני בעמוד 7, קראתי עכשיו מסעיף קטן (א1). בעצם, בהמשך להוספה של סעיף קטן (א1), רק עשינו תיקון שהוא נוסחי בפסקה (ג), שעוסקת באיך הרשם צריך לעדכן את המרשם. הבהרנו שהרשם יעדכן את המרשם גם בהתאם להתליה או לביטול התליה לפי סעיף קטן (א1). רק אגיד שקיבלתי הערות ממשרד האוצר לנוסח 20 דקות לפני הדיון, לא הספקתי לקרוא את כולן. אבל מה שכן הספקתי לראות זה שמשרד האוצר העיר לגבי אגרת רישום בסעיף 14ל, בעמוד 7. בעצם, במקום בהסכמת שר האוצר צריך להיות באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב. אני חושבת שזו הערה נכונה. ברשות הוועדה, אעשה את התיקון זה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אפשר להעיר הערה לסעיף הזה? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני מעלה כשאלה מניסיון בהקשרים של חוקים אחרים. האם אגרה צריכה להיות אגרה בעד הבקשה או אגרה בעד הרישום? זה נשמע כמו סמנטיקה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, זו לא סמנטיקה, זו שאלה טובה. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> או שאולי צריכות להיות שתי אגרות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, לא צריך להגזים. את לא מקבלת כסף לפי האגרות שאת מקבלת. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> בוודאי שלא. אני רק מנסה לעשות איזשהו הליך שיהיה הגיוני, שלא יסבך אותנו. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בקשה או רישום? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> שאלתי את משרד התחבורה. אפשר לקבוע אגרה בעד הרישום, אבל אז השאלה מה קורה אם הוא לא נרשם בסופו של דבר. האם האגרה היא בעד הבקשה או בעד הרישום עצמו? זה שאלה שהוועדה צריכה להכריע בה. הסכום בכל מקרה יבוא לאישור של ועדת הכלכלה. << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >> רק להעיר לנושא. במוניות אתה יכול להגיש בקשה, אתה משלם עבור הבקשה שהגשת, לא בטוח שיאשרו לך. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זה צורך משאבים, עצם הבדיקה. << דובר_המשך >> אסי סוזנה: << דובר_המשך >> נכון. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> כל הרגולציה עלינו, על ענף המוניות. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הפיצול – אני לא אומרת שזה יהיה יותר כסף, זה פשוט להפריד. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, אבל שתיים בטוח לא. מה זאת אומרת? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> כי זה שני שירותים שונים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> חוה, די. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה הבעיה? אני לא מבין. בדקת – על זה לקחתי לך משאבים מהמשרד, על הבדיקה. ואז חתמת או לא חתמת וזהו, על מה את רוצה לקבל עוד? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> כשמחזיקים את הרישיון – רישיון הנהיגה שלך, כשאתה מחדש אותו המשרד לא עושה שום פעולה חוץ מלשלוח לך מכתב. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לשלוח מכתב גם עולה כסף. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בסדר. ניקח את זה לתהליך הבדיקה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> עכשיו רישיון הנהיגה הוא עד גיל 70, נכון? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מאה אחוז. ופעם אחת משלמים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> נשאיר את זה בתהליך הגשת הבקשה, בסדר? << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> אפשר, בבקשה, הערה לסעיף הזה? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שמואל אורי הורנשטיין: << דובר_המשך >> היום כשאדם רוצה לרכוש מהמדינה רישיון הפעלת מונית הוא צריך לשלם אגרה של כמה מאות שקלים עבור עצם הגשת הבקשה. לאחר שמאושרת לו הבקשה, הוא צריך לשלם את האגרה עבור הרישיון עצמו. למה לתת יתרון למפעיל, עוד אחד מהיתרונות כנגד נהגי המוניות? אני פשוט לא מבין את ההיגיון. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מפני שפה אנחנו לא מתכוונים לקחת כסף על עצם הרישיון. אתה מדבר על הרישיון עצמו, על הזכות שהוא מקבל – ברור שהוא משלם. << דובר_המשך >> שמואל אורי הורנשטיין: << דובר_המשך >> קודם כול, המדינה גובה היום 285,000 שקלים לרישיון מכל מי שרוצה לקנות ממנה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> נו. << דובר_המשך >> שמואל אורי הורנשטיין: << דובר_המשך >> אין פה נו. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל זה ברור, זה עצם החוק. << דובר_המשך >> שמואל אורי הורנשטיין: << דובר_המשך >> סליחה, כבודו לא מאפשר לי לדבר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> שמואל אורי הורנשטיין: << דובר_המשך >> ברגע שאדם רוצה לקנות את הרישיון הזה, על עצם הגשת הטופס והבקשה הוא משלם כמה מאות שקלים אגרה. למה פה לא צריך לשלם? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הבנתי. גם פה על עצם הגשת הבקשה. << דובר_המשך >> שמואל אורי הורנשטיין: << דובר_המשך >> לדעתי, צריך אגרת הגשה וגם אגרה למפעיל עצמו – לא יודע באיזה גובה היא תקבע. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> שמענו, תודה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני לא נכנסת כאן לניתוח הכלכלי. אנחנו לוקחים אגרות על רישיון גם בלי שיש הליך של בקשה, בגלל שאין צורך. ברישיון נהיגה, ברישיון רכב – כשמחדשים אותו, אנחנו משלמים אגרה על הרישיון, שזה מגלם את כל התשתית, את הפיקוח. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל גם פה, גברתי, לחדש רישום מחייב אגרה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אולי מכאן ליצור גם קופה לפצות את נהגי המוניות. כנראה שצריך אגרה בעד הרישיון הזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> חוה, את מבלבלת בין הדברים. ודאי שמכאן, מתוך האגרה הזו, לא יבוא איזשהו פיצוי לנהגי המוניות, אין שום קשר. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> זה כתוב בהמשך. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, אין שום קשר בין הדברים. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> יש עוד סעיף אחד. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יוסי ברמי: << דובר_המשך >> חוץ מהתשלום של ה-280,000 שקלים, אנחנו בכל שנה משלמים למשרד התחבורה, אני כבעל זכות ציבורית על רישיון הסעה, עוד 84 שקלים. תכפילו את זה ב-26,000-25,000 מספרים, תראו כמה כסף אנחנו משלמים למדינה. שוב כל הרגולציה רק על ענף המוניות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הרבה מאוד כסף, הרבה מדי. << אורח >> אוריאל לוי: << אורח >> ממה יפצו את נהגי המוניות? מחמשת השקלים בתוספת האובר? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> על הפיצוי נדון. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מי קבע חמישה שקלים? איפה זה כתוב? אנחנו עוסקים בחוק בכנסת ולא בפרסומים בעיתונות. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, משפט, בבקשה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יהודה מזרחי: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, באמת אתם עובדים מאוד קשה ואני לא פוסל את הקדמה שאתם רוצים, למרות שאני חושב שהיא מיותרת. תנו לדרייבר או לאובר או לרכב הפרטי לעבוד עם זכות ציבורית, המדינה לא צריכה לשלם. תשקלו את זה בכובד ראש. אל תיתנו לנו כסף כי אין לכם כסף. אתם מביאים אותנו לבג"ץ. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, הרי אתה יודע שאם מחר בבוקר היינו מחליטים, למשל שזכות ציבורית פתאום, כמו שהם מדברים פה – אנחנו יכולים להגיד חוה, רישיון יעלה עוד 500 שקלים. אתה הראשון שתתנגד לדבר הזה, הרי זה לא הגיוני, נכון? זה לא סביר. << דובר_המשך >> יהודה מזרחי: << דובר_המשך >> מה זה לא סביר? לא הבנתי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אפשר לעשות זכות ציבורית באותו רישיון. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> זכות ציבורית שעולה 280,000 שקלים. תן אותה ב-100 תשלומים לדרייבר, לא אכפת לי, אבל שזה יישאר זכות ציבורית, שיעבוד עם זכות. למה האוטו האוטונומי כן וזה לא? מה ההבדל? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. חברים, הגשת הבקשה תעלה כסף, באישור ועדת הכלכלה, וחידוש הרישום. תודה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אמשיך לקרוא את התיקונים. אני עוברת לעמוד 8, לחובות המפעיל. ברשות היושב-ראש, אקרא את כל התיקונים לסעיף קטן (א). << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> 14לא(א) עוסק בחובות מפעיל רשת ואיך הוא צריך להפעיל את רשת התחבורה השיתופית המקוונת ובאיזה תנאים הוא צריך לעמוד. השינויים כאן, אקריא אותם: (1) מתן אפשרות למזמין להזין בקשה להזמנת נסיעה מאת נהגים, ובכלל זה הזמנת נסיעה בכלי רכב המתאים להסעתם של אנשים עם מוגבלות כפי שקבע השר לפי פסקת משנה (3)(ג) (להלן – כלי רכב נגיש), ממקום איסוף למקום היעד" זה תיקונים שכבר נעשו. "כמפורט בבקשה, וכן מתן אפשרות למזמין לבטל ללא תשלום את הבקשה להזמנת נסיעה אף אם נהג אישר אותה," וכאן יש תיקון בעקבות החלטת הוועדה בדיון הקודם: " עד תום שלוש דקות מרגע האישור כאמור" אקריא את כל התיקונים לסעיף קטן (א) ואפשר יהיה להתייחס, הם פשוט גם קשורים אחד לשני. התיקון הבא הוא בפסקה (3): "הצגת כל אלה למזמין, והכל טרם תחילת הנסיעה" הוספנו את פסקת משנה (ג): " ציון אם כלי הרכב הוא כלי רכב נגיש; השר יקבע הוראות שבהתקיימן ייחשב כלי רכב לכלי רכב נגיש, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לעניין נגישות כלי הרכב בהתאם לסוגי מוגבלות שונים, כפי שיקבע" בפסקה (4) הטמענו את החלטת הוועדה שהמחיר שיוצג למזמין לפני הזמנת הנסיעה הוא המחיר המוצע ולא המחיר המשוער. בפסקה (5), בהמשך להחלטות הוועדה לגבי משלוח התיעוד האלקטרוני אל המזמין – בעצם, עלתה השאלה אם צריך לשלוח חשבונית מס או חשבונית עסקה. לאחר שיח עם רשות המיסים אנחנו מבינים שההתייחסות הנכונה כאן היא לחשבונית מס. אקריא את התוספת: "משלוח תיעוד אלקטרוני אל המזמין בדבר התשלום בעד הנסיעה" – וכו'. " ובכלל זה" – צריך להיות – " חשבונית מס/חשבונית עסקה, כהגדרתה בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, על הנסיעה;" עד כאן התיקונים לסעיף קטן (א). << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> רשות התחרות, בבקשה. << אורח >> טלי רויטמן: << אורח >> כפי שגם הערנו בהתכתבויות בינינו, ביחס ל"עד תום שלוש דקות" אנחנו חושבים שבאופן כללי, קביעת מיקרו רגולציה כזו על מפעיל כלשהו עשויה להקשות על שחקנים חדשים להצטרף וגם להתחרות על השירותים שהם מציעים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> על מה את מדברת? << דובר_המשך >> טלי רויטמן: << דובר_המשך >> על סעיף (א1). זה פשוט מקשה על שחקנים להציע הצעות טובות יותר ולהתחרות על השירות ולא רק על המחיר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לכן מה דעתכם? זה צריך להיות פרמטר אחר או למחוק את הפרמטר בכלל? << דובר_המשך >> טלי רויטמן: << דובר_המשך >> אולי באמת זה צריך להיות תוך זמן סביר, אבל גם לתת איזושהי גמישות אם המפעיל עצמו אולי רוצה לאפשר לנוסע לבטל את הנסיעה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל זה הסעיף. << דובר_המשך >> טלי רויטמן: << דובר_המשך >> כן, כן. לבטל את הנסיעה בפחות משלוש דקות, אם יש צורך – לשפות את הנהג. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה הרבה יותר מיקרו רגולציה אם אגיד שזה פחות זמן וצריך לשפוט את הנהג וכו'. << דובר_המשך >> טלי רויטמן: << דובר_המשך >> בנוסף, זה לא מאפשר נסיעות שקבעתי מראש. נגיד שקבעתי נסיעה 24 שעות מראש ואני רוצה לבטל אותה שעה לפני, כי הבנתי שאני לא מעוניינת בה בסוף, זה גם מאוד מגביל מהבחינה הזו. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל בדרך כלל הזמנות כאלה הן נסיעות מיידיות, הן לא עתידיות. << דובר_המשך >> טלי רויטמן: << דובר_המשך >> הן יכולות להיות גם נסיעות עתידיות, אין סיבה שהמחוקק יגביל את הדבר הזה. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> על נסיעה עתידית אין ביטול. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אם נכתוב לכל פחות, זה בסדר? << דובר_המשך >> טלי רויטמן: << דובר_המשך >> אני יכולה להתייעץ על זה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> גט, מה רציתם להגיד? << דובר_המשך >> טלי רויטמן: << דובר_המשך >> רגע, היו לי עוד הערות על דברים אחרים. אנחנו מסכימים שהצגת המחיר המוצע זה דבר טוב, שצרכנים יוכלו להשוות בין השירותים שניתנים להם. הפסקה האחרונה, (8), אנחנו כן מעוניינים לוודא שכל הצרכנים וכל הנהגים שמעוניינים להצטרף לשירות יוכלו להצטרף אליו, גם אם אין להם את הטלפון המתאים לאפליקציה הייעודית. לכן לקבוע בחקיקה ראשית איך צריכה להיראות האפליקציה. מקשה גם על נהגים שרוצים להצטרף לשירות ואין להם את האמצעים האלה ובטח ובטח על נוסעים שאין להם טלפון. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> את מתכוונת למגזר החרדי שלא מחזיק טלפון חכם? << דובר_המשך >> טלי רויטמן: << דובר_המשך >> למשל. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> לנו אין בעיה עם זה. << דובר_המשך >> טלי רויטמן: << דובר_המשך >> לכן הירידה לפרטים, איך האפליקציה אמורה להיראות ומה היא אמורה להציע, מקשה על אפליקציה להתאים את עצמה גם לטלפונים שאינם חכמים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כלומר, את מדברת על הצגת מיקום כלי הרכב ומסלול הנסיעה לנהג ולמזמין? << אורח >> תמר קידר: << אורח >> שיתקינו אפליקציה, מה לעשות? מי שרוצה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל זה למזמין. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לנהג זה אולי באמת יותר גמיש. אם הוא מעוניין להיות חלק מהדבר הזה, הוא יכול להצטרף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא יהיה אישור של הרב. << דובר_המשך >> טלי רויטמן: << דובר_המשך >> אבל נוסע שמעוניין בשירות זו השאלה היותר קשה, בעיניי. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> גברתי, אנחנו עושים הבחנה בין הנוסע למזמין. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> איך זה עובד אצל הדרייברים? << דובר_המשך >> טלי רויטמן: << דובר_המשך >> אני לא יודעת איך זה עובד כיום אצל הדרייברים. זה לא מה שמעניין אותי, מעניינים אותי הצרכנים שמעוניינים לקבל שירות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> גברתי, אגיד לך מה הרציונל של הסעיף הזה כפי שניסחנו אותו. הרציונל היה לאפשר למי שמחזיק בזה לעקוב אחרי הנסיעה, גם מבחינה בטיחותית וגם לתת להם לראות שלא עובדים עליהם תוך כדי הנסיעה. שתהיה להם בקרה לגבי נסיעה. << דובר_המשך >> טלי רויטמן: << דובר_המשך >> זה רעיון מצוין. לעניות דעתי, מי שחשבו על הרעיונות האלה זה מראש אפליקציות תחבורה משתפת, אפילו האפליקציות שקיימות היום. לכן הקביעה הזו בתוך מיקרו רגולציה גם מקשה על הדבר הזה וזה גם יכול להקשות בעתיד. אני לא יודעת מה יקרה בעתיד. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני לא רוצה שיהיה אירוע שבו למזמין לא תהיה את האפשרות לעקוב אחרי הנסיעה, אני לא רוצה שתהיה אפליקציה או שירות כזה שאומר שאני לא יכול לעקוב אחרי איפה שהרכב נמצא. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> איתן, אבל זה ממקומו של החוק להגדיר? אם מישהו רוצה לנסוע זול יותר באפליקציה שלא אומרת בדיוק מתי המונית – אני לא יודע. את זה החוק צריך להגדיר? << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני חושב שהגברת - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, אתה תבקש רשות ואז ניתן לך לדבר. גט, בבקשה, מה רציתם להעיר לגבי שלוש הדקות? << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> אנחנו מסכימים, בגדול, עם זה שדרישות נוקשות מדי קצת מקשות לנהל את הפלטפורמה. אנחנו מציעים אולי לתת מתחם של בין דקה לשלוש דקות, לשיקול דעת המפעיל. כי אם זו נסיעה של שלוש דקות והנהג נסע דקה וכבר הגיע, זה נראה מאוד לא סביר לאפשר לבטל חינם. מצד שני, בנסיעות יותר ארוכות שלוש דקות זה אולי קצת יותר מתאים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לכן, מה אתם מציעים בתיקון? << דובר_המשך >> נועם בן עמי: << דובר_המשך >> העברנו להנהלת הוועדה תיקון מוצע, לפי שיקול דעת המפעיל. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הצעה של בין דקה לשלוש דקות. לא הגיוני שנהג ייסע, יגיע בתוך דקה ולא יקבל כלום. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> עד שלוש דקות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, אנחנו רוצים גם לצמצם במקום שבו הנסיעה קצרה יותר, במקום שבו יש נסיעה קצרה יותר זה יכול להיות גם דקה. אם כבר הגעת אחרי דקה? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, אבל הנזק שנגרם לך בדקה אם הגעת הוא נזק פחות. אם הנהג היה עשרה מטרים ממך והתבטלה הנסיעה, אז הוא לא נסע את כל הדרך אלייך. << אורח >> מצליח שבתאי: << אורח >> לא, לא, זה קריטי מדיי. עד שלוש דקות זה בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בסדר גמור שלוש דקות, זה אפילו קצת יותר מדי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני שומע פה קונצנזוס חריג. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> איזה קונצנזוס. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אפשר שתי דקות. << אורח >> מצליח שבתאי: << אורח >> שיתפנו פעולה גם בעבר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אנחנו שומעים לדעתכם ונשאיר את זה שלוש דקות. << אורח >> טלי רויטמן: << אורח >> אתם רוצים לכל הפחות? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לכל הפחות אפשר. הלאה. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> רציתי לומר משהו לגבי רשות התחרות, אם אפשר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תגיד יותר מאוחר. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> אפשר לסעיף הזה? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לסעיף עצמו, בבקשה. אתה לא תדבר עכשיו על רשות התחרות באופן כללי. לגבי הסעיף, יש לך מה להעיר? << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> התכנסנו כאן כדי להוריד את יוקר המחיה, זו המטרה, נכון? אם נוריד את יוקר המחיה, למה לעשות מונה שהמחיר יהיה דינמי פי שלושה בביקוש, שליש במצב רגיל? למה שהנוסע לא ידע כמה זה עולה לו ליחידת זמן? אני הולך לסופר, אני יודע כמה עולה כל מוצר ל-100 גרם. למה שאני לא אדע פה כמה עולה לי דקה, כמה עולה לי קילומטר, ואוכל להשוות את זה עם מונית, אוכל להשוות את זה עם ליפט או עם אובר או עם דידי. על זה אני מדבר, למה אני לא אמור לדעת בתור צרכן אם זה יקר או זול? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל אתה יודע את המחיר לפני. << דובר_המשך >> זאב דזיאלושינסקי: << דובר_המשך >> אני יודע את המחיר, אני לא יודע אם אני משלם יקר או משלם זול. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אם זה יקר לך אתה יכול לבטל. << דובר_המשך >> זאב דזיאלושינסקי: << דובר_המשך >> לא, זה לא ככה. אם אתה הולך לסופר, קונה אוכל, קונה כל מוצר מזון, כתוב לך ל-100 גרם. אתה יכול לקחת אוסם או תלמה, מי שב-100 גרם הכי זול, ניצחת. פה אם הוא יכתוב לי כמה אני משלם לדקת נסיעה וכמה אני משלם לקילומטר, אני יודע לעשות את החשבון לבד אם זה זול או לא זול. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> במונית אתה היום במצב עוד יותר – אתה עם מונה, אתה לא יודע כמה. << דובר_המשך >> זאב דזיאלושינסקי: << דובר_המשך >> במונית זה 2 שקלים, משרד התחבורה מפרסם. שני שקלים לדקה, שני שקלים לקילומטר. אני יודע בדיוק כמה זה במונית. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> אני רוצה לחדד את זה. רק אצלנו בענף המוניות היום הקליינט לא יודע כמה עולה הנסיעה, מחייבים אותנו להפעיל מונה. כפי שהסברתי בדיון הקודם, נוחתים מאות קליינטים שמגיעים למונית בנתב"ג ורוצים לדעת מה עלות הנסיעה, אני אומר להם מונה – הם לא רוצים לשמוע מונה, הם רוצים לדעת מחיר. << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> זה לא קשור. << דובר_המשך >> יוסי ברמי: << דובר_המשך >> אני מדבר גם על הקטע הזה של רשות התחרות, שהיא אומרת שאפליקציה מעודדת מחיר נקוב. למה אצלנו אין מחיר נקוב? למה ביטלו לנו את המחירון של משרד התחבורה? << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> אבל הבעיה שהמחיר הנקוב משתנה אצל המפעילים. << אורח >> מצליח שבתאי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, המחירון בוטל ובצדק. יחד עם יהודה בר אור מהאיגוד הארצי, מול ועדת המחירים דאגנו שהמחירון יבוטל. << דובר_המשך >> יוסי ברמי: << דובר_המשך >> אבל הקליינטים רוצים לדעת מחיר. הקליינטים רוצים, אתם לא חושבים על הקליינטים. << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> זה לא פותר את בעיית יוקר המחיה, אתה לא הבנת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> חוה, בבקשה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> קודם כול, יש כאן קצת בעיה עם הסדר של הדברים. יש כאן דרישה שהנהג מאשר, הנוסע אמור לקבל מידע טרם תחילת הנסיעה. טרם תחילת הנסיעה יכול להיות גם שנייה לפני, זה יכול להיות אחרי זמן הביטול. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לכן, מה את מציעה? בעת אישור הנסיעה? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> זה צריך לבוא עם אישור הנסיעה. כדי שאם הוא רואה שהמחיר יקר לו או שהוא זרק הזמנות לשני ספקים ומשווה מחירים, הוא צריך לדעת את המחיר בתוך חלון הזמן לביטול. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בעת אישור הנסיעה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> את מדברת על פסקה (3)? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> כן, הצגת כל אלה למזמין – זה צריך לבוא ממש מייד אחרי אישור ההזמנה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הכול עם אישור ההזמנה בידי הנהג או משהו כזה? << אורח >> עופר לוי: << אורח >> הייתי רוצה ללכת צעד אחד יותר רחוק מחוה. אני חושב שהאפשרות של אישור הבקשות על ידי הנהגים, או בסופו של דבר גם על ידי הרשת, מפעיל הרשת, נותנת את הכוח בידי מפעיל הרשת גם לכוון את הנהגים וגם, בעיקר, לכוון את המחיר כראות עיניה. אני חושב שזה צריך להיות להפך לחלוטין, אני חושב שהמזמין צריך להזמין נסיעה ממקום X למקוםY ואז הוא צריך לקבל הצעת מחיר. אומרים לו יש לך את הרכב X שיכול להגיע אליך עוד שלוש דקות במחיר שבע; יש לך את הרכב Y שיכול להגיע לך עוד 7 דקות במחיר שש. הנוסע הוא זה שמאשר והוא זה שמזמין את אותו נהג ספציפי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> עופר, אתה ממש ממציא פה סטארט-אפ חדש. יכול להיות שעתידך הוא בשוק הפרטי. << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> זה עובד ככה היום, לא חידשת כלום. אובר עובדים ככה. << דובר_המשך >> עופר לוי: << דובר_המשך >> אמרתי את זה בדיון הקודם וכמדומני שהסטארט-אפ הזה עבד לי בוושינגטון, בארצות הברית. אני חושב שככה אנחנו משיגים כמה דברים. קודם כול, לי כנוסע יש השפעה לדירוג של הנהגים על הבחירה שלי ולא סתם שאני מזמין. אני רואה את הדירוג של הנהג ואומר זה נהג, סליחה על הביטוי, על הפנים, אני רוצה לבטל אותו. כאן יש גם תחרות על המחיר. זאת אומרת שאומרים לי תשמע, יש לך כמה אופציות במחירים שונים. זה גם נותן תמריץ לרשת להציע מחירים דיפרנציאליים לנסיעות מנהגים שמגיעים ממקומות שונים, אני חושב שכאן זה נותן יתרון ללקוח. כאן היתרון הוא דווקא אצל מפעיל הרשת ואולי גם אצל הנהג. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זאת אומרת, הנוסע הוא זה שיאשר את הנסיעה. הוא יקבל הצעות. << דובר_המשך >> עופר לוי: << דובר_המשך >> כאילו עושים ביד על הנסיעה שלי. אני אומר אני רוצה לנסוע מנקודת מוצא למקום יעד. אני מתאר לעצמי שהיום עם AI וכו' זה עניין של שניות. הנהגים שבסביבה אומרים אני מוכן ב-7, אני מוכן ב-6, אני מגיע תוך שלוש דקות, אני מגיע תוך ארבע דקות. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> לא יישארו לכם נהגים. אתם לא חושבים על הנהג, הון אנושי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אתה לא תדבר בלי רשות. חוה, רצית להעיר משהו? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> קודם כול, דיברנו על זה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון, בדיון הקודם. העלית את זה. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> על המודל הזה? זה גם יחסוך ביטולים. אם הוא מקבל כמה הצעות והוא בוחר והוא מאשר, זה יצמצם את הצורך בביטולים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להתייחס לנקודה הזאת לפני הנגישות? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, תני לה לסיים. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> לגבי נגישות, הייתי רוצה להציע מודל קצת אחר. נוסע שזקוק למונית נגישה, בהזמנה שלו יציין שהוא צריך מונית נגישה. האפליקציה תיתן אפשרות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רכב נגיש, רכב. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> סליחה, שהוא צריך רכב נגיש. הוא יקבל הצעות ונהגים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל זה כתוב, גברתי. זה כתוב ב-(1) "מתן אפשרות למזמין להזין בקשה להזמנת נסיעה מאת הנהגים, ובכלל זה הזמנת נסיעה בכלי רכב המותאם להסעתם של אנשים עם מוגבלות". << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה נכנס בעקבות ההערה שלכם. << אורח >> אוריאל לוי: << אורח >> הערה לגבי הנושא הזה, אם אפשר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> אוריאל לוי: << אורח >> זה לא משנה אם יזינו, צריכים להיות רכבים נגישים, צריכה להיות אפליקציה שמוגדרת לרכבים הנגישים ולתת להם שירות ולא יודע איך לסבסד את זה. אין דרך אחרת, אף אחד לא יכול לאכוף את זה, אף אחד לא אוכף את זה, בטח לא כשיש שלושה פקחים. זה חייב להיות נושא אחר לגמרי. << אורח >> זהר גולן: << אורח >> חבר הכנסת פסל, מה שמציע פה החבר ממשרד התחבורה זה המסמר האחרון בארון הקבורה של נהגי המוניות. אם רוצים להפעיל פה שירות של אובר – שיהיה להם מונה, שהמונה הזה יפעל ויעשה את החישוב המדויק כמו שעושים המונים במוניות. אם אתם רוצים לעשות השוואה וליצור פה תחרות, התחרות צריכה להיות הוגנת, לשני הצדדים. או שאתם מבטלים את המונים במוניות, או שגם במכוניות הפרטיות שיפעלו במסגרת שירות אובר יהיה חייב להיות מונה ולא מחיר קבוע מראש. כי אם תקבלו את ההצעה של החבר הנכבד כאן, אתם תגרמו לזה שכל נוסע שיעלה על המונית ישאל כמה עולה לי, כמה תעלה לי הנסיעה. ואז אתם, בעצם, גורמים לנו לעבור על החוקים, כי אנחנו חייבים להפעיל מונה בכל נסיעה. צריכים לתת על זה את הדעת וזה דבר מאוד מאוד חשוב. מונה גם במכוניות הפרטיות שאמורות להסיע נוסעים חייב לפעול. לא יכול להיות מצב שהם יפעלו עם מחיר פיקס קבוע מראש, ואנחנו נפעיל מונה ואחר כך נצטרך לעשות פה משא ומתן ושוק. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> ולהחזיר את המחירון של משרד התחבורה. הייתי אומר לקליינט מונה או מחירון של משרד התחבורה, זה היה מפשט לנו את הכול. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. << אורח >> רון אקרמן: << אורח >> בעניין המונה. כמו שהיום יש לגט מונה בתוך האפליקציה, נסיעות עסקיות הן עם מונה בתוך האפליקציה, גם באפליקציות של המפעילים שיהיה מונה. כמו שאמר האדון הנכבד. << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> באובר יש את זה. << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >> רק להעיר בנושא של המונה, ברשותכם. בסוף, אנחנו מקימים פה משהו חדש, נסיעות שיתופיות. זה ההבדל בין נסיעה שיתופית למונית וזה מה שצריך להבין. בסוף אנחנו לא רוצים להתערב במחיר, שהאפליקציה תקבע את המחיר, מה שנוח לה ומה שטוב לה ומה שטוב למי שנותן את השירות ומי שמקבל את השירות. מי שירצה לקחת מונית, שייקח מונית עם מונה. זה הכול. << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> אבל איך זה עוזר ליוקר המחיה? << דובר_המשך >> אסי סוזנה: << דובר_המשך >> זה בדיוק ההבדל. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> אסי, מה זה נסיעה שיתופית? אפשר להסביר לנו מה זה נסיעה שיתופית? << אורח >> אוריאל לוי: << אורח >> 35,000 נהגי מוניות – אין להם זכויות? באמת אני מנסה להבין. יבואו אוברים, ייקחו את כל העבודה, מה אנחנו עושים? מה עושות 35,000 המשפחות האלה? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לאסי יש את דעתו שלו, בסוף זו הצעת חוק פרטית. אתה שואל אותי? בסופו של דבר, כמו ברוב העולם, יפעלו גם נהגי מוניות, גם אוברים. מי שעושה את זה 10-8 שעות ביום או עושה את זה באופן יום-יומי, בסוף אנחנו כמציעים, תפקידנו יהיה שיהיה לו שווה יותר להיות עם הזכות הציבורית. הוא ייהנה, א' מאפשרות לקנות רכב ללא מכס; ב' מה שהיום אין והוא לא נוסע על נת"צים, אני לא יודע איך זה הגיוני, בסופו של דבר הוא יצטרך לנסוע על נת"צים; ג' הוא יהיה פטור, לדעתי, כמו שאני חושב, ממס גודש. זאת אומרת, בסופו של דבר מי שעושה את זה באופן יום-יומי, ההטבות האלה יביאו אותו למצב שהוא יוכל להתפרנס מהמקצוע כנהג מונית. רק הוא יוכל לאסוף מהרחוב, אובר לא יוכל לאסוף נוסע באופן הזה. אם אני מזמין נסיעה בבוקר מנתניה לתל אביב, אצטרך לקחת בחשבון שנהג המונית יכול לנסוע על נתיב תחבורה ציבורית ואני צריך להגיע ולא לוקחים אותי על הדרך. בסופו של דבר, הכוונה שלנו, ויכול להיות שהדברים ישתנו פה במהלך הדיונים, לאפשר גם לנהגי המוניות לרווח את הזמן ואת האפשרות לקבל את ההחלטה אם הם רוצים את הזכות הציבורית ולהמשיך או לא. לא מייד שואלים אותך, זה יצטרך לקחת זמן. עד, לדוגמה אני זורק, 2030. אתה תוכל לכלכל את הצעדים בהתאם לכניסה של אובר. אתה שואל אותי? אני באמת מאמין בלב שלם – יכול להיות, לא כל האמת אצלי – שיש סיכוי רב שעם הכניסה של אפליקציות כאלה הנסועה בתחבורה הציבורית מהסוג של מוניות ואובר תגדל. זו דעתי. << אורח >> זהר גולן: << אורח >> זה בדיוק מה שיהיה, המחירים רק יעלו ויאמירו. << אורח >> אוריאל לוי: << אורח >> אתה לא נותן לי לדבר וזה נורא מפריע. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אתה רוצה להגיב על זה? בבקשה. << אורח >> אוריאל לוי: << אורח >> כן, אני רוצה להגיב על זה. נתחיל הפוך, במקום להעביר קודם כול את חוק נסיעות שיתופיות, קודם כול תדאגו שהמחירים יהיו יותר זולים כשאין לנו תחרות ואז תכניסו, שהם יתחרו. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל אני עונה לך וזו פעם אחרונה שאני מתייחס לנושא הזה של הפיצוי. אבל תקשיב, לא יעבור חוק בלי פיצוי לבעלי הזכות. << דובר_המשך >> אוריאל לוי: << דובר_המשך >> אבל לא מדובר על זה. << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> יש מקור תקציבי? << דובר_המשך >> אוריאל לוי: << דובר_המשך >> אין מקור תקציבי. << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> יש מקור תקציבי לפיצוי? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני רוצה להסביר לך משהו. כל הדבר הזה, בסופו של דבר, יבוא כמכלול. << דובר_המשך >> אוריאל לוי: << דובר_המשך >> בואו נתחיל הפוך. בואו נתחיל קודם במכלול עם נהגי המוניות, ואחר כך נעבור לאובר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, בבקשה << אורח >> רון אקרמן: << אורח >> אני רק רוצה להעיר הערה קטנה על כל מה שאמרת, שזה בתיאוריה נשמע טוב. יש רק בעיה אחת, מדינת ישראל, ותל אביב וגוש דן בעיקר, עומדים בפקק אחד ענק. זרוק עכשיו לכביש עוד 40,000, 50,000, 6,000, 70,000 מכוניות, ותגיד לי מה יקרה פה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> חצי מיליון. << דובר_המשך >> שמואל אורי הורנשטיין: << דובר_המשך >> יש מחקרים בכל העולם של נסועה, הרבה יותר אחרי אובר וליפט. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מי ששוב פעם מדבר בלי רשות יוצא מהוועדה. קאשי, יש לכם מה להגיד בנושא? במקרה אין לכם בנושא הזה מה להגיד. בסדר. << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> אני יכול רק שאלה אחת? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, אתה תעיר לסעיף הבא. בבקשה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל לנו יש הערה לסעיף הזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> למה לא הערתם אותה עד עכשיו? אתם כבר פעמיים ברשות דיבור. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> לא על הסעיף הזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> שלוש דקות – נתתי לכם על הסעיף. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> נעשה את זה קצר. לגבי הרישא שמתייחסת למפעיל רשת תחבורה ציבורית – יתקיימו בה כל התנאים באופן מקוון ובאמצעות ממשק – זה חייב להיות בכפוף למגבלות הטכנולוגיות. הרי לפני שנה או שנתיים, שהיו הפסקות GPS, אפילו לדקה או לשתיים, המשמעות של הדבר הזה זה שאי-אפשר לספק 00% בכל נקודת זמן. לכן צריך לצמצם את ההוראה הזאת באופן שהמגבלות הטכנולוגיות מאפשרות אותה. אפשר לצמצם את זה באופן שיהיה מדובר על כך שהשירות יינתן בהתאם למגבלות הטכנולוגיות, אפילו באופן זמני, מכיוון שהחשש שלנו יהיה שיהיו איזשהם ניתוקים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא פורס מז'ור, אל תיקחי אותי למקרה קיצון. אנחנו מדברים על מצב הדברים הרגיל. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בכפוף למגבלות הטכנולוגיות, זה מה שרצית להעיר? << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> פשוט הסעיף הוא מוחלט, חבר הכנסת גינזבורג. הדבר השני, לגבי עלויות נסיעה. אלה עלויות נסיעה שרלוונטיות לנקודת זמן ההזמנה. זאת אומרת, כמו שאמרת, אם יש איזשהו שיבוש גם את זה צריך להביא בחשבון. זו המשמעות של ביקוש והיצע. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא הבנתי את ההערה הזאת. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> ההערה הזאת אומרת שלמשל אם יש הזמנה של נהג ויש מחיר שנקבע בתחילת הנסיעה, ויש איזשהו שיבוש, למשל הסטה לדרך אחרת כי נחסמה דרך, צריכה להיות איזושהי התאמה של הדבר הזה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> ואם הנוסע לא מוכן הוא יוריד אותו בדרך? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זה יישאר פתוח? תעשו התאמות פה, התאמות שם. אולי הפקקים זו גם התאמה. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> לא, פקקים זו לא התאמה, פקקים זה משהו שצריך להביא בחשבון. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה ההתאמה? << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> מה הפתרון שהסיטואציה מכילה? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> נגה, אדם שלוקח נסיעה צריך לדעת מה המחיר. עכשיו התאמות, עכשיו שריפה – אי-אפשר, לא נצא מזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, זה פתוח. מה זה התאמות? עצר אותו שוטר בדרך – זה התאמה? קיבל קנס? איזה התאמות? << אורח >> תמר קידר: << אורח >> משה, אפשר בבקשה? << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> בשביל זה יש מונה רץ. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לסעיף? כן. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> אמרתי את זה גם בפעמים הקודמות, משום מה אתם לא מכניסים את זה. התכלית העיקרית לחוק הזה - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל את אמרת לי שאת מעירה לסעיף. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה הסעיף? << דובר_המשך >> תמר קידר: << דובר_המשך >> (4) – מדברים על מחיר מוצע, משוער. למה אתם לא קובעים תעריף מקסימלי שאי-אפשר לחצות אותו לא משנה מה? כי אתם הרי רוצים להוריד מחיר. איך אתם מורידים פה מחיר? איפה פה התחרות? אם אתם לא קובעים תעריף מקסימלי אז גם יכולים להגיע ל-200 שקלים לנסיעה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> ואז יחליטו אם לקחת או לא לקחת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יכולים להגיע גם ל-2,500 שקלים ואני אחליט אם בא לי לנסוע או לא בא לי לנסוע. את יודעת, יש גם סטייק אנגוס מאוד מאוד יקר, ב-5,000 שקלים, חלק מהאנשים בא להם לקנות, חלק לא בא להם לקנות. << דובר_המשך >> תמר קידר: << דובר_המשך >> אני הולכת איתך. מה אתה עושה כשיש כשל שוק? למשל בערי פיתוח, למשל בערים שאין בהם הרבה מוניות והנסיעה לא משתלמת ויש לך רק מפעיל אחד באותו מקום. למשל בדימונה, בירוחם, שלא יעלבו, אני נותנת את זה כדוגמה, או קצרין. אותו נהג אומר אני בכלל לא מוגבל, אקח גם 1,000 שקלים. מה תגיד לו? הורדת את יוקר המחיה? איפה הורדת את יוקר המחיה? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש גם מוניות וגם אובר, אי-אפשר כל הזמן להפחיד את הציבור בכל מיני המצאות. אנחנו פותחים את השוק למגוון והאזרח הישראלי יחליט איזה שירות הוא רוצה לרכוש, זה הכול. << דובר_המשך >> תמר קידר: << דובר_המשך >> לא בכשל שוק, איתן. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תמר, הנושא ברור. ההערה שלך היא הערה שבהחלט יש בה דברי טעם. נמשיך לסעיף הבא, בבקשה, לתיקון הבא. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני ממשיכה לקרוא את התיקונים בסעיף 14לא, אמשיך מסעיף קטן (ב). ברשות יושב-ראש הוועדה, אמשיך עד סופו של הסעיף. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> אני מתחילה בעמוד 10 בסעיף קטן (ב). "מפעיל הרשת התקשר עם נהגים העומדים בתנאים המפורטים" – כך וכך – "לשם מתן השירות ויאפשר לנהגים כאמור גישה מקוונת" אני מקריאה כאן את השינויים: " באמצעות הרשת לבקשות נסיעה של מזמינים, ובכלל זה שם המזמין, ופרטים לגבי בקשות שאישרו במסגרת פעילותם כנהגים" זה בהמשך להערות שנשמעו כאן בדיון הקודם לגבי איזה פרטים צריכים לעמוד לרשותו של הנהג. בסעיף קטן (ג) אנחנו קובעים מה המפעיל צריך לבדוק טרם התקשרות עם הנהג. הוספנו כאן גם את גילו של הנהג, זה פרט שמאוד קל לבדוק וזה אחד מהתנאים לפעילות כנהג במסגרת הרשת. אני עוברת לעמוד 11 סעיף קטן (ד). כאן, גם בהמשך להערות שנשמעו בוועדה, הוועדה החליטה על תיקון: " לא יפנה המפעיל הזמנות לנסיעה אל נהג אלא אם כן וידא כי הנהג עבר הדרכה מתאימה בנושאים של חובות החלות לעניין מתן שירותי הסעה" כאן הסעיף נשאר אותו דבר בהמשכו. אקריא עד הסוף ואז אני מניחה שהיושב-ראש ייתן זמן להעיר. סעיף קטן (ה) – כאן אנחנו עוסקים בשאלה מה מפעיל הרשת צריך לוודא פעם בשנה לפחות. בעקבות הערות שנשמעו, אני חושבת גם בוועדה אבל גם בעקבות שיח לאחר מכן. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> וגם על ידי יהודה. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> תיקנו את הסעיף כך שהמפעיל: " יוודא, פעם בשנה לפחות, כי כלי הרכב שהנהגים הפועלים באמצעות הרשת שלו משתמשים בהם לשם הסעת נוסעים, עומדים בתנאים לפי סימן זה, ובכלל זה כי הם בעלי רישיון רכב תקף וכי הנהגים כאמור עומדים בתנאים לפי סימן זה. ובכלל זה יש להם פוליסת ביטוח תקפה לכלי הרכב כאמור בסעיף קטן (ג)," – וכו' – " ולא יפנה הזמנות לנסיעה אל נהג שהוא או כלי הרכב בו הוא משתמש אינם עומדים בתנאים האמורים." כלומר, פעם בשנה צריך לבדוק, ואם הנהג או כלי הרכב אינם עומדים בתנאים המפעיל לא יפנה בקשות לנסיעה לנהג הספציפי. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, בעניין הזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא עכשיו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סיימתי לקרוא את התיקונים בכל סעיף 14לא. אנחנו בעמוד 11 וסיימנו את 14לא. זה אומר שהקראתי עד סעיף קטן (ו) שמופיע באותו עמוד. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> ברשותך. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, יהודה. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> קודם כול, חובה לציין פה שצריך קצין בטיחות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לאיזה סעיף אתה מעיר? << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> הסעיף הזה. צריך קצין בטיחות לתאגיד, שיוודא את תקינות הרכבים. לא דיברו על זה. שתיים, נושא הביטוח, גם לא דיברתם עליו. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> למה? זה מופיע. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> גם הזכירו את פוליסת הביטוח. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> יש חברה? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא רק זה, חבר הכנסת גינזבורג הזכיר שזה בעקבות ההערה שלך. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> יש חברה שמוכנה לעשות ביטוח? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אם לא יהיה ביטוח, לא תהיה נסיעה. אבל הוא חייב להראות פוליסת ביטוח תקפה. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> אבל נכון לרגע זה, אין שום חברה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> יהודה, אני לא יודע אם תהיה או לא תהיה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא הבנת. אתה הערת על החובה, קיבלנו את ההערה שלך. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא יהיה ביטוח, לא תהיה נסיעה. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, הערה אחרונה. לא דיברתם על נושא המכס. הרי במעבר הזה יש צורך לפתור את הבעיה של הסבה לפרטי ותשלום מיסים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל זה לא קשור לסעיף, יהודה. כבר הערת את זה, דיברת על זה בפרק של הפיצוי. אתה טוען שלדעתך, אם בן אדם מחזיר את הזכות הוא יצטרך גם למכור את הרכב. שמענו. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כל סוגיית רשות המיסים תידון בקריאה השנייה והשלישית. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בבקשה, גט, לסעיף הזה. << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> הערה לסעיף קטן (ד). לגבי ההדרכות, אנחנו רוצים שתוכן ההדרכות ייקבע על ידי משרד התחבורה, בכללים. אולי הרשם יקבע, אולי השר יקבע. כבר אמרנו את זה, אנחנו לא יודעים לעשות אותו, בטח שלא באופן עצמאי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל קבענו הדרכות. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> זה כתוב. "מצא השר כי הדבר נדרש, רשאי הוא להתקין תקנות לעניין תוכן". << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה שהשר רשאי להתקין תקנות, זה לא רלוונטי לתוכן ההדרכה. אם רוצים שמפעילים יירשמו, משרד התחבורה צריך להגיד להם מה התוכן של ההדרכה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל הוא יגיד, יהיו הוראות. < אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מאה אחוז, אבל צריך שזה יהיה בנוסח. לא שיהיה רשאי להתקין תקנות והוא יוכל להתקין תקנות ויאמר תמלאו את הוראות חוק כך וכך, אלא שהוא יגיד לנו מה תוכן ההדרכות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא הבנתי. סליחה, רגע. אבל הוא לא יגיד לך עכשיו מה התוכן. יכול להיות שהשר יחליט שמתאים לו שכל נהג יעבור נהיגה מונעת למשל. יכול להיות שפתאום הוא יראה לנכון, בעקבות זה שיש הרבה אירועים, ויגיד אני מוסיף ורשאי לתקן תקנות שהן יותר מחמירות בדבר הזה. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> מה שאני טוענת הוא לא בעניין החמור לא חמור. מה שאנחנו מבקשים זה שאנחנו לא נצטרך להיות אחראים על התוכן, זאת אומרת, מה כולל מסלול כזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> השר אחראי על התוכן. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> כאילו עד היום אתם מפעילים פרייבטים, אני לא מבין מה אתם רוצים. זה נגד המוניות. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> אבל מה זה נגד המוניות? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, מספיק. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> אבל נגה, את צריכה לראות, זה כתוב. לא כתוב שאת צריכה לראות את התוכן. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> יהודה, נראה לי שלא הבנת את מה שאנחנו אומרים. אנחנו לא יכולים ולא רוצים להיות אחראים על זה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל את לא אחראית על זה, השר אחראי על זה. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> השר אחראי על ההדרכה, בסדר, רק שהנוסח ישקף את זה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הוא רשאי להחליט על הדרכה. אם הוא משאיר את זה בלי הדרכה, אז זה בלי הדרכה. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> אני חושבת שהיועצת המשפטית של הוועדה תוכל להסביר לך שהנוסח כרגע הוא נוסח הרבה יותר רחב מאשר זה שהשר יקבע מה התוכן של ההדרכה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> השר רשאי לקבוע, אנחנו לא מכריחים אותו לקבוע. זהר, בבקשה. << אורח >> זהר גולן: << אורח >> אני ממליץ לאמץ - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הצעה של עורכת הדין רובינשטיין היא לקבוע במקום רשאי, חייב. << דובר_המשך >> זהר גולן: << דובר_המשך >> נכון, חד-משמעית הוא חייב. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה מה שכתוב. כתוב "מצא השר כי הדבר נדרש, רשאי הוא להתקין תקנות לעניין תוכן ההדרכות כאמור". את מציעה שהוא יהיה חייב להתקין. הוועדה הבינה. << דובר_המשך >> זהר גולן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פסל, פה מתווכחים על דברים שכבר כתובים. אני מציע שכל מי שרוצה לעבוד כנהג אובר יעבור את אותה הכשרה שעובר נהג מונית. יש תוכנית מוסדרת שמשרד הכלכלה, משרד העבודה, קבע. יש קורס שלם שיש בו את כל הפרקים ואת כל הנושאים. מכיוון שמדובר בלהסיע אנשים, בלהסיע אותם בצורה בטוחה, ואתם רוצים שנהגים יהיו נהגים שעברו הכשרה מסוימת וזה התפקיד שלנו היום כנהגי מוניות, תאמצו את אותם תנאים שאתם בעצם מטילים עלינו גם על הנהגים החדשים. יש תוכנית מסודרת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> במיוחד את מבחן הטופוגרפיה. << דובר_המשך >> זהר גולן: << דובר_המשך >> גם, גם מבחן באנגלית. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, חוה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני מעלה שאלה, אני לא בטוחה מה דעתי בשאלה שאני עצמי מעלה. האם מספיק לעשות את ההכשרות האלה חד-פעמית או שצריך לרענן אותן תקופתית? נניח, אני בעבודה מקבלת פעם בשנה לומדה של חוק איסור הטרדה מינית, חובה למלא אותה. השאלה אם פעם אחת הוא עושה את זה עד 120. זו שאלה אחת. שאלה שנייה זה אם המפגש עם הסעיף הבא, ששם יש חובה על השתלמות ריענון בנהיגה או משהו כזה – בדקתי. קודם כול, קורס ריענון אצלנו עושים נהגים חדשים בשנה החמישית לקבלת הרישיון. הוא מובנה, מיועד, מותאם, מכרז, ספק, היקף, פריצה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני יכול לעשות אותו וולונטרית? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> לא. המערכת גם בנויה לקיבולת מסוימת, מספר הנהגים החדשים שאנחנו יודעים שיש מדי שנה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זאת אומרת, אני לא יכול להירשם מיוזמתי לקורס. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> לא, זה קורס שמיועד לאוכלוסייה מסוימת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> את בטוחה? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> דיברתי אתמול עם עורך דין שמטפל במכרז ובהתקשרות הזאת. ההצעה שלי, כמו שכדרכך אתה מבקש הצעה, יחד עם הקורסים שיש בסעיף שאנחנו מדברים עליו, של שוויון וכל הקורסים שמוצעים פה, להוסיף פה איזושהי הדרכת ריענון בדיני תעבורה. שזה מה שאנחנו רוצים, אנחנו רוצים שאחת ל-X שנים יראו שיש תקנות חדשות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל איפה ההדרכה הזאת תהיה? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> אני חושבת שכל ההדרכות האלה, כולן, צריכות להיות באיזשהו פורמט דיגיטלי, קורסים מקוונים, לומדות. לא מישהו שיבוא וישב בכיתה, זה מטופש, אנחנו ב-2026, צופה פני עתיד. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אם את עושה ריענון תיאוריה, איך עושים את זה? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> היום מגיעים לכיתה ממוחשבת, זה מבחן. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה וולונטרי? אם אני מחר רוצה לעבור לעצמי? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> לא, לא. אתה בא כבקש רישיון נהיגה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני החלטתי שאני רוצה לרענן לעצמי את כל קורס התיאוריה, אני יכול לעבור אותו שוב? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> אין קורס תיאוריה, יש רק מבחן. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מבחן. אני יכול לעבור אותו שוב? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> אני חושבת שזה גם כן רק למבקשי רישיון, אתה בא מזוהה כתלמיד. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כלומר, זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. הערה אחרונה. << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> זה מתחבר למה שאמרנו קודם. בסוף הדרישות האלה נשמעות כמו קטגוריה חדשה של רישוי. כל פעם אנחנו רואים עוד בעיה, כמו נהיגה מונעת וכמו הדרכות. כבר יש קטגוריות להסעה בשכר, אפשר להשתמש בקטגוריות הקיימות או לייצר קטגוריה חדשה עם הדרישות הרלוונטיות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל אנחנו מייצרים קטגוריות. << דובר_המשך >> נועם בן עמי: << דובר_המשך >> לא, זה לא רישוי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, נוצר כאן כאוס. משרד התחבורה אומר יהיה זה, יהיה זה, אבל אין כאן איגוד של הדבר הזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זה החוק האיגוד של הדבר הזה. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> התחלנו עם מעט מאוד. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל זו משמעותה של עבודת החקיקה, מתחילים וכל אחד מעלה צורך. << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> אנחנו רק אומרים הכול ביחד, כל הדרישות האלה - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> צריך לקרוא לזה בשם מסוים. בסדר, שמענו, נקרא לזה "מסיע תחבורה שיתופית". << דובר_המשך >> נגה רובינשטיין: << דובר_המשך >> יש רישוי של הנהגים, הם צריכים לעמוד בצבר של תנאים. נכון לקרוא, ברמה המשפטית-רגולטורית, לדבר הזה בשם ואלה התנאים שנהג שיסיע נוסעים יצטרך לעמוד בהם. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ברור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מדויק מה שאת אומרת, יש פה שני חלקים. יש פה חלק אחד שהוא החלק של הרישוי ויש חלק שני, זה החלק שלך כמי שמפעילה אותם ובאחריותך להדריך אותם ולקבל מידע אודותיהם. זה הכול. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> חברים, אנחנו יוצאים להפסקה. ב-13:45 ניפגש פה שוב. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 13:49.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני פותח את הדיון. אנחנו ב-14לא1. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון. סיימנו את 14לא רבא. << אורח >> רון שלמה סולומון: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אם אפשר, הערה קטנה לסעיף של התקנות בסעיף קטן (ד). << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, רון. << דובר_המשך >> רון שלמה סולומון: << דובר_המשך >> שני החוקים שמוצע לקבוע את ההדרכות לפיהם זה חוקים שהם בסמכות שר המשפטים, הוא השר הממונה עליהם. גם העברתי את זה בכתב, אנחנו מציעים שאם תיקבענה תקנות בנושא הזה הן תיקבענה או בהיוועצות עם שר המשפטים או במשותף עם שר המשפטים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש פה שלושה חוקים, לאיזה חוקים אתה מתייחס? << דובר_המשך >> רון שלמה סולומון: << דובר_המשך >> לשלושתם. גם חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים; גם חוק למניעת הטרדה מינית; וגם חוק שוויון זכויות לאנשים מוגבלות. הם כולם חוקים ששר המשפטים הוא הממונה עליהם. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> היוועצות. אין בעיה, קיבלנו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רשאי השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, להתקין תקנות לעניין תוכן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא חייב. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הוא לא חייב, הוא יכול. יש עיקר ויש טפל. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> זאת הייתה אחת ההערות שנשמעו, אם השר חייב או רשאי. להבנתי, הוועדה לא מבקשת לשנות את מה שכתוב כאן לעניין החובה של השר. כלומר, הוא יהיה רשאי לקבוע. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אפשר לקבוע חובת היוועצות. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> כן. אם הוא מצא שהדבר נדרש הוא יהיה חייב להיוועץ בשר המשפטים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני ממשיכה לקרוא. אני בעמוד 11 בסעיף 14לא(1) רבא. כאן אנחנו עוסקים בהוראות לעניין התקשרות עם נהגים. " לא יתקשר מפעיל עם נהג אלא אם כן ניתן לגבי הנהג אישור מאת רשות הרישוי כי לא הורשע בעבירה או לא ניתנה לגביו החלטה סופית להטיל קנס כהגדרתה בחוק הפרות תעבורה מינהליות, שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין זה ראוי שייתן שירותים כנהג, ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור". אסביר את התיקון שהיה בנוסח. ב-8 בפברואר, אם אני לא טועה, נכנס לתוקפו חוק הפרות תעבורה מינהליות. חלק מהעבירות שקבועות לפי פקודת תעבורה, היום קבועות כהפרות תעבורה מינהליות לפי החוק שציינתי. לכן הייתה בקשה להוסיף גם הפרות כאלה לתוך התנאים שרשות הרישוי תוכל לשקול כשהיא מחליטה אם להגיד שהנהג יכול לפעול או לא יכול לפעול במסגרת רשת תחבורה שיתופית מקוונת. כמובן שאם מדובר בהרשעות תעבורה חמורות, אני מניחה שזה יעמוד לחובתו של הנהג. זה התיקון שעשינו כאן. בהמשך לזה, בעמוד 12 בסעיף קטן (ד) הייתה שאלה לגבי מתי צריך לשמוע את הנהג לפני שמסרבים לתת לו אישור, שהוא יכול לפעול או רק כאשר כבר ניתן לו אישור וכשמבקשים לשלול ממנו את האישור או להתלות אותו. כאן היה שינוי מהנוסח הקודם, השארנו רק את החובה לשמוע טענות אם רוצים לקחת אישור שכבר ניתן או להתלות אישור שכבר ניתן, להגבילו, לסרב לחדשו. במקום שיצטרכו לשמוע את הנהג גם לפני שמסרבים לתת לו אישור. כפי שנאמר כאן גם בדיון קודם, מנגנון הערר על ההחלטות האלה ייקבע גם הוא לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> או שלא יהיה ערר, כמו שמשרד התחבורה - - - << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> אם אין ערר, אז פשוט יש בג"ץ. זו הדרך הפתוחה בפניהם. אם אנחנו קובעים שיש ערר לבית משפט לעניינים מנהליים, בעצם, זו הדרך. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זו עתירה מנהלית. אם אין ערר, אז זו עתירה מינהלית. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ברור. ולשיטתכם, לא צריך להיות ערר. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> אנחנו לא חושבים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל לנהגי המוניות – כן. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> מוניות זה גם כן עתירה, אין דבר אחר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, חוה. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> יש לי הערות בעניינים אחרים פה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> סיימנו את ההקראה? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> מכיוון שהסתיימה ההקראה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא, יש לנו עוד את הסעיפים הבאים, להקריא את התיקונים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בבקשה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא, חשבתי שעל הסעיף הזה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא1. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לגבי לא1(א), היה בינינו גם דיבור על זה, רציתי לשאול לגבי מצב של רצף של עבירות. יש אדם שיש לו עבירת תעבורה בודדת – כנראה שעל עבירת תעבורה בודדת, גם אם היא חמורה, לא אמנע לתת אישור. לפני תשעה חודשים הוא הורשע בפלאפון. אבל מה עם בן אדם שיש לו רצף של עבירות? אולי אפילו לא עבירות חמורות במיוחד, אבל אני רואה שבאופן עקבי בשלוש השנים האחרונות הוא מבצע הרבה יותר עבירות. אדם כזה, אולי לא הייתי רוצה לתת לו אישור. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יש הגדרה לאדם כזה? כי אנחנו לא יכולים להשאיר את זה. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> אני חושבת שכן. כאן אנחנו נותנים שיקול דעת רחב "מהותה, חומרתה או נסיבותיה". אתם משאירים את זה לשיקול דעתה המקצועית של רשות הרישוי, מה זה מהות רלוונטית, מה זה חומרה רלוונטית, מה הן נסיבות רלוונטיות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> איך היית מנסחת? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> הייתי מציעה להוסיף אחרי "או נסיבותיה": או מחמת הצטברות של הרשעות או החלטות כאמור. במסגרת שיקול דעתה היא יכולה להתייחס גם לרצף. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> קיבלנו. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> חוה, אנחנו רוצים לקבל את עמדתך. "או מחמת"? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> הצטברות של הרשעות או החלטות כאמור. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה זה החלטות? הצטברות של הרשעות אני מבין, מה זה החלטות? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> זו החלטה סופית להטיל קנס. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> החלטות. הצטברות – מה זה "הצטברות"? שתיים? שלוש? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> אני אומרת להשאיר את זה. בדיוק כמו שהחומרה או המהות זה לשיקול דעתה, גם הצבר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זה נשמע לך הגיוני? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> באמת דיברנו על זה וחשבנו שיכול להיות שבגלל שהחקיקה תמיד קצובה, לשון יחיד משמעה גם לשון רבים, חשבנו שיכול להיות שזה יספיק. כמובן, אין לי התנגדות, אני חושבת שהמהות מוסכמת. השאלה אם צריך לחדד את זה כאן ואם אין לזה השלכות רוחב לגבי עניינים אחרים. << אורח >> רון שלמה סולומון: << אורח >> זה מה שרציתי לומר. אני מנסה במקביל לבדוק עם הרפרנטית אצלנו של מידע פלילי, כדי לוודא שאין לנו איזה שהן השלכות רוחב או אם הנוסח הקיים והנהוג מספק. אשתדל לעדכן בהקדם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> תוכל לעשות את זה עכשיו? << אורח >> רון שלמה סולומון: << אורח >> כתבתי לה ממש עכשיו. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> המהות מוסכמת, השאלה היא רק אם צריך לומר את זה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> עליי היא מוסכמת, השאלה אם על חברי הוועדה היא מוסכמת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, ברור. אם מצאת מישהו שהוא מסוכן לנהיגה והוא עם הצטברות של בלי סוף עבירות – כן. המהות מוסכמת, רק שאנחנו לא רוצים לפתוח פתח להחליט באופן שרירותי ששתי עבירות זה הצטברות. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> יש לי הערה נוספת לעניין הנהג, שאני לא בטוחה אם פה המקום להעיר אותה או במקום אחר, כי לא מתיישבת על אף אחד מהסעיפים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> בסעיף 64ב. לפקודת התעבורה יש לנו הגדרה של שיכור. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> באיזה עמוד את? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> אני לא בעמוד, לכן אני לא יודעת בדיוק איפה. סעיף 3א קובע רף מוגדל של שיכרות לנהגים מסוימים, של 0% אלכוהול, לא ה-240 הכללי המותר. זה מיועד לנהג חדש, נהג מתחת לגיל 24 וגם לנהגים בעת נהיגה ברכב ציבורי ובעת נהיגה ברכב מסחרי מעל 3.5 טון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רכב ציבורי זה בעצם גם מונית. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה כולל מונית, זה כולל רכבים כבדים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> את מציעה שנוסיף בעת שהוא מסיע את הנוסעים. הוא יהיה בעצם גם בהגדרה הזאת, של 0% אלכוהול. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> כן, זה מה שאנחנו מציעים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל אז אנחנו צריכים לתקן פה. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> לתקן את סעיף 64. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> במקום לתקן את הפקודה, פשוט נוסיף תיקון לסעיף 64ב, בהגדרה "שיכור" בפסקה של (3א)(ד). << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> בזמן שהוא מסיע נוסעים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני חושב שזה נכון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי או כשהוא מסיע נוסעים, לפי סימן ג3 שאנחנו מדברים עליו. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כן, כן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בסדר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> שכרות כולל גם סמים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו בסעיף 64ב לפקודה. הוא לא מופיע אצלכם בנוסח כי זו הערה שעכשיו הועלתה ממשרד התחבורה. זה נמצא בפקודת התעבורה. אסביר מה זה אומר. הסעיף מגדיר מה רף השכרות, והוא אומר ששיכור הוא אחד מאלה, יש פה כמה פסקאות. פסקה (3א) מדברת על "אחד המנויים להלן שלפי דגימת נשיפה, בגופו מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם – בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם". בעצם, זה רף מופחת. כלומר, מותר שיהיה פחות אלכוהול בגוף. יש כאן כל מיני סוגים של נהגים: נהג חדש; נהג שהוא צעיר מגיל 24; נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי – כלומר, מונית, אוטובוס וכו'. מה שמשרד התחבורה הציע להוסיף, והוועדה קיבלה, זה גם נהג בעת שהוא נוהג כנהג לפי סימן ג3, כלומר, כשהוא נוהג ברכב תחבורה שיתופית מקוונת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה מיקרוגרם? לא הבנתי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יש רף אחר. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> זה בעצם להגיד לי כנהגת רגילה מותרת רמה מסוימת של אלכוהול בגוף, בירה אחת או משהו כזה, לך כנהג מונית, כשאתה נוהג במונית, אפס. אנחנו רוצים להחיל את האפס הזה גם על מי שעושה הסעות שיתופיות. << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> סליחה, זה רק בזמן שהוא מסיע נוסע? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> רק בזמן שהוא מסיע. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אתה בעד, יהודה? פשוט תהינו אם אתה בעד או נגד. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> כל דבר שאתם תשוו, אנחנו בעד. השוויון חשוב לנו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רצית להוסיף. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לסעיף הזה? אתה רוצה שנוסיף שמותר לנסוע עם בירה אחת? מה? << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> אין לנו מה להגיד, הכול בסדר. רצינו להציע הצעה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ההצעה קשורה לסעיף? << דובר_המשך >> נועם בן עמי: << דובר_המשך >> כן, היא קשורה לסעיף. היא קשורה לתנאים שנדרשים מנהג ברכב תחבורה שיתופית כפי שאתם הגדרתם בהצעת החוק. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> למעשה, רק דיברנו על ההרשעות הפליליות. << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> אבל זה חלק מהתנאים שנהג צריך לעמוד בהם, נכון? זאת אומרת, כל הסעיף, הקראנו את לא1. יש לא מעט נהגים, גם נהגי מוניות אבל גם נהגים אחרים, שיש להם רישיון להסעה בשכר שבעצם, במובן מסוים הם עומדים מהותית ברוב התנאים שקבועים בהצעת החוק. אנחנו מציעים לקבוע תנאי חלופי, שמי שמחזיק רישיון להסעה בשכר יהיה כשיר להיות נהג ברשתות האלה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בלי לעמוד בכל התנאים? << דובר_המשך >> נועם בן עמי: << דובר_המשך >> משהו חלופי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני לא יודע, אנחנו צריכים לבחון את ההגדרה. זרקת רעיון מעניין, נבחן אותו, נחשוב. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מי שיש לו רישיון נהיגה למונית נניח, אתה אומר שהוא - - - << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> בדיוק. אבל לא רק, אולי גם אוטובוס. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מונית ומעלה. << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> כן, מונית ומעלה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הוא ממילא עומד בתנאים. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> הם עדיין לא החליטו אם נהגי מוניות, שכשירים להיות מוניות – הם לא כשירים להיות נהג אובר. זה באמת אבסורד. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> די. דיברנו כבר 100 פעם, אמרנו את דעתנו. << דובר_המשך >> תמר קידר: << דובר_המשך >> לא החלטנו. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תמר, תקשיבי, ההערות שלך בדרך כלל, וברוב הדיונים פה, היו מאוד לעניין. אי-אפשר להעלות את אותו הנושא כל הזמן, אחרי שאמרנו שהנושא במחלוקת בין המציעים לבין המשרד. אנחנו עוד מדברים עליו ונגיע להחלטה. אנחנו כן חושבים, למשרד האוצר הייתה מחשבה אחרת, למשרד התחבורה הייתה מחשבה אחרת, ואנחנו דנים בנושא. את לא יכולה להעלות בכל פעם מחדש את הנושא. די, מספיק. << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> רק לחדד, אני מדבר על הנהג. זה במנותק מהשאלה הזאת אם במונית ניתן יהיה לעשות נסיעות בהתאם למודל. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הבנתי. חוץ מהתנאים הללו, אם הוא עומד בתנאים האלה, אם יש לו רישיון הסעה ציבורי, הוא יכול לפעול באובר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לפי מה שאני מבינה, מוצע שאם יש לו רישיון נהיגה לרכב ציבורי – לא צריך לבדוק את כל התנאים. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> את כל הכשירות שלו, מלכתחילה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מספיק שהוא מציג רישיון נהיגה בתוקף למונית, לאוטובוס, אז סוג של חזקה עליו שהוא עומד בכל השאר. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> כן, קל וחומר. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> נשמע הגיוני. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> איך את עם זה, חוה? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> על פניו, נראה לי שזה בסדר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כי אתם הבעתם התנגדות עקרונית. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> אני לא מדברת על הרכב. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> על הנהג. אתם מקבלים. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> אני מדברת על לחסוך את הבדיקות, להקל על הבדיקות, אם יש לו רישיון רכב ציבורי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מצוין. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן, כן. חוה, קיבלנו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> במקום הדרישות ב-14. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, לא במקום. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> זו חלופה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זו חלופה. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> אתה יכול או לעמוד בכל הדרישות של סעיף 14לא1 רבא ו-14לב, או שאתה יכול להיות בעל רישיון - - - << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> להציג רישיון נהיגה תקף לרכב ציבורי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רק רוצה להבין אם יש כאן איזשהם פערים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הפער היחידי שאני יכול לחשוב עליו זה הדרישה שלנו לעשות בכל תקופה דוחות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה בדיוק מה שרציתי להעלות גם. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מציע, נעמה, שבנושא הזה נכתוב את זה, ונדייק את זה בדברי הסבר לקראת קריאה שנייה וקריאה שלישית. כי זו סוגיה, אבל רק צריך לראות איך פותרים אותה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> השאלה אם להוסיף עכשיו את החלופה הזאת. נראה לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> במהות, מי שיש לו רישיון להסיע עכשיו נוסעים, איך יכול להיות שאתה עוצר אותו? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא צריך. אני לא, אני בעד. אבל רק לפתור את הסוגיה הניסוחית הזאת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> נוסיף לדברי ההסבר. באופן כללי, מהותית, אנחנו בעניין. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אתם מעדיפים לדברי ההסבר, לא כסעיף? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי צריך להגיד שזה מבלי לגרוע מכל החובות האחרות שיש לנהגים האלה, כמו לעמוד בסעיף 15ב. יכול להיות שזה הפתרון, תקופתיות הם ממילא חייבים לעשות. כי אנחנו מסתמכים על זה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> נעמה, יכול להיות שזה הפתרון, מבלי לגרוע על כל האמור – זה שיש לו רישיון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני יכולה להוסיף. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> תוסיפי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אוסיף סעיף שאומר שעל אף הוראות סעיף 14לא1 רבא וסעיף 14לב, מי שיש לו רישיון נהיגה תקף לרכב ציבורי רשאי לפעול כנהג. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בדיוק. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> שימי לב להתאמה של זה עם השינוי שעשינו בהגדרת רכב ציבורי. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> כמה שזה היה חשוב להשוות. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> את מבינה? כי אז החרגנו את הסימן הזה מהגדרת - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בסדר, אבל יש לו עדיין רישיון נהיגה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> צריך לעשות את התאמת הנוסחים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה את מוסיפה את זה, נעמה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה יהיה סעיף נפרד, לדעתי, אבל נראה בנוסח. אמשיך לקרוא ואולי גם יתחדדו לנו כאן כמה דברים לגבי ההדרכה שדיברנו עליה. אני בעמוד 12 בסעיף 14לב רבא, ואקריא את התיקונים שהיו בכל הסעיף. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> סליחה שאני מפריע, למה לא מוסיפים את זה כאן? 14לב(א), מי שיש לו רישיון נהיגה D1, D, ברכב ציבורי או שהתקיימו בו כל אלה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> להבנתי, צריך לגבור גם על 14ל1 רבא, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אנחנו חושבים ככה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כי הוא כבר עבר את התהליך הזה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אבל הוא עבר את התהליך הזה אולי לפני 20 שנה, הייתי מעדיפה כן לעשות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הבנתי, אתם רוצים שזאת תהיה חלופה רק ל-14לב. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כן. לגיל, לבדיקות הרפואיות. << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> לא. זאת אומרת, מבחינתנו, המטרה היא להקל על הפלטפורמות להתקשר עם מספר לא קטן של נהגים שיכולים להתחיל לעבוד מחר. ברגע שהכנסת את זה בדלת האחורית ב-14לא1 - - - << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הדבר היחיד שהשארתי זה הבדיקה הפלילית, שאת זה אנחנו עושים. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> אבל יש לו את זה, הוא כבר נהג מונית. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> נהג מונית נבדק, כשהוא צריך רישיון נהגיה למונית, בגיל 22. עכשיו הוא בן 56. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל חוה, אם את לא בודקת נהג מונית בכל שנתיים - - - << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הלוואי ויכולתי לבדוק אותם באופן עקבי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> למה עכשיו יש הצדקה? הרי אם מחר בבוקר הוא יכול לקחת 20 אנשים - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אין מה להעניש אותו. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> נורמלית, אתה צודק. מהותית, הייתי רוצה לבדוק את כולם באופן חוזר ונשנה. הייתי רוצה אפילו יותר מזה, לא רק בעת חידוש הרישיון. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל חוה, אי-אפשר לרכב על זה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אנחנו רוצים בכל יום לבדוק את כולם. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל אי-אפשר לרכב על הסעיף הזה, ולהגיד עכשיו תפסנו אותך כי אתה רוצה להיות אובר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אבל כאן הוא מבקש איזושהי זכות נוספת. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> אבל זו לא זכות נוספת, זו זכות שהיא פחותה. זו זכות שהיא פחות מהזכות שיש לו היום. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> אפשר לומר שיש איזה שוני מהותי בין נהג מונית שנוסע על רכב ציבורי שקל לזהות אותו, עם הכובע ועם אמצעי הזיהוי ואפילו עם המספר שיש על המונית, לבין נהג - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה? אם זה נהג ששוכר את המונית הזאת? << אורח >> עופר לוי: << אורח >> הזיהוי של הרכב, לדוגמה בעת איזשהו אירוע בטיחותי, ביטחוני, וואטאבר, הוא הרבה יותר קל ופשוט מאשר נהג רכב תחבורה שיתופית כזה שלוקח את הרכב הפרטי שלו. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> גם שם אפשר לזהות בקלות, אדוני, כי כל נסיעה נרשמת והשם ופרטי הנהג מתועדים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> חבר'ה, החלטנו, אין שום סיכוי שבן אדם שיש לו רישיון להסעה ציבורית ויש לו את הרישיון הזה, לא יוכל עכשיו. זה לא הגיוני, זה לא סביר. לא צריך לבדוק אותו עכשיו מההתחלה אם עשינו את הבדיקות האלה כבר. הוא יכול להיות נהג מונית ולא יכול לקחת מישהו בזה? זה לא סביר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רק רוצה לשאול, אין לכם סמכות לבדוק תקופתית? כי לפי חוק המידע הפלילי החדש אני יודעת - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הם פשוט לא עושים את זה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> יש לנו סמכות, התהליך לא קיים. אנחנו זכאים לפושים, לא רק לבדוק אותו אחת ל - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> חוה, את הערת. אנחנו חושבים שזה צריך להתגבר על הכול. אנחנו בעד להפחית כמה שיותר רגולציה, לא נשמע לנו סביר שהבן-אדם יכול את זה והוא לא יוכל. את גם הערת הערה, קיבלנו אותה, פשוט נתגבר על עוד - - - << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> זו דעתי. הוועדה, כמובן - - - << אורח >> אלחנן דיקשטיין: << אורח >> בדיקות זה במשרד הבריאות, לא במשרד התחבורה. אתה מחכה שם שנה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בסדר, בואו נמשיך. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> קיבלנו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אוסיף סעיף שמתגבר על שני הסעיפים שציינתי קודם. אני מקריאה תיקונים בעמוד 12 בסעיף 14לב רבא, נהג ברשת תחבורה שיתופית מקוונת. זה, בעצם, התנאים שצריכים להתקיים בנהג כדי שהוא יוכל לפעול כנהג ברשת תחבורה שיתופית מקוונת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה לגבי מכון הארבעה? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> רגע, אי-אפשר ככה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מקריאה רק את התיקונים בפסקה (3), נוסף כאן עוד תנאי. פסקה (3) מדברת על כך שהנהג הוא בעל רישיון נהיגת תקף לכלי הרכב ועל ותק הנהיגה שלו, שיהיה ארבע שנים, כפי שהחליטה הוועדה. כאן הוספנו עוד תנאי: "ורישיונו לא נפסל על תנאי ותקופת התנאי טרם הסתיימה;" אני ממשיכה להקריא את כל התיקונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, ביקשנו להעיר על העניין. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> אפשר בסוף, פשוט אקריא את כל התנאים כדי שיהיה אפשר להעיר על הכול ביחד. בפסקה (3א) מדובר בהשתלמות ריענון הנהיגה שביקשו חברי הכנסת המציעים להוסיף לתוך הנוסח, ובשאלה כל כמה זמן על הנהג שנוהג ברשת תחבורה שיתופית מקוונת לעבור אותה. כאן מוצע לקבוע חמש שנים במקום שלוש שנים. השינוי הבא הוא בסעיף (3ג), ממש בסוף העמוד, וגם זה בעקבות תיקונים, בעצם החלטות, שהוועדה קיבלה. " רופא אישר את כשירותו לשמש כנהג; אישור כאמור יינתן בטופס שקבע השר; לעניין זה, "רופא" – כמשמעותו בסימן ג' בפרק שני בחלק ג' לתקנות התעבורה;" שזה הרבה מילים כדי להגיד שזה, בעצם, רופא שמכיר את הנבדק. כלומר, הוא לא ראה אותו בפעם הראשונה, הוא כבר מכיר אותו. סעיף (3ד), אני בעמוד 13, בראש העמוד. " רשות הרישוי לא הודיעה כי לדעתה קיים לגבי המבקש חשש שבפעילותו כנהג יש כדי לפגוע בביטחון המדינה; החלטה של הרשות להודיע כי לדעתה קיים חשש כאמור לא תתקבל אלא על פי פנייה של שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל;" גם זה בעקבות החלטות הוועדה, לבקשת משרד התחבורה, כפי שיש להם סמכות גם לגבי סוגים אחרים של נהגים במקרים מסוימים. בפסקה (4) הנהג צריך: " לעמוד בתנאי סף נוספים שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לאחר שנוכח כי הם נדרשים; ורשאי השר, בדרך האמורה, לשנות את הגיל המזערי שהוא תנאי לפעול כנהג לפי סעיף זה, ובלבד שהגיל המזערי לא יפחת מהאמור בפסקה (2)" כלומר 21. " ולא יעלה על 24 שנים;" כאן היו כמה תיקונים בהמשך להערות שנשמעו בוועדה. בנוסח הקודם השר היה יכול להתגבר גם על עניין הוותק וגם על עניין הגיל, נשמעו כאן הערות. חברי הכנסת המציעים מבקשים עכשיו להציע שהשר יוכל להתגבר רק על עניין הגיל המזערי, ובלבד שהגיל לא יהיה יותר מבוגר מ-24. כלומר, הנהג, בכל מקרה, גם אם השר יחליט לקבוע אחרת – כלומר, אם הוא יהיה בן 24, הוא יוכל לשמש כנהג ברשת תחבורה - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הערות? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, יהודה. מצי. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> רגע, לפני שחברי ידבר. איך יזוהה הרכב הפרטי? שאלה שנייה, יש לתקן בבקשה, אני חוזר על זה, זה לא תושב ישראל אלא אזרח ישראל. בבקשה, לתקן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בעצם, זה עבר לפסקה (1). << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה כתוב היום ברישיונות הנהיגה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> ברישיון נהיגה פרטי אין דרישת תושבות, זה יכול להיות זרים מוחלטים שמקבלים פה רישיונות נהיגה לאופנוע, לרכב פרטי. הדרגות המקצועיות – הדרישה היא דרישת תושבות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> במוניות? בהיתר רכב ציבורי? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> במוניות כתוב תושב. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אז אין שום סיבה שזה לא יהיה פה תושב. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אגב, זה יכול להיות מישהו שהוא אזרח או בכלל מעולם לא דרך במדינת ישראל. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> אבל אתה בעצם אומר - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> יהודה, גם היום נהג מונית, התנאי שלו, הוא תושב ישראל. << דובר_המשך >> יהודה מזרחי: << דובר_המשך >> תתקן את זה לאזרח. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל כרגע זה לא אזרח. << דובר_המשך >> יהודה מזרחי: << דובר_המשך >> תתקן את זה לאזרח. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> חברים, ההבדל בין תושב לאזרח הוא הבדל מאוד מאוד מינורי. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> חבר הכנסת הנכבד, תושב יכול להיות כל אחד שהסתנן לארץ, ויש כאלה מאות אלפים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, לא, אדוני לא מכיר את חוק. לתושב יש הגדרה חוקית מהו תושב, זו הגדרה. אתה צריך לקבל את זה ממשרד הפנים כדי להיות תושב. זה מעמד אחד פחות מאזרח. מה ההבדל? אגיד לך מה ההבדל בין תושב לבין אזרח. שלושה הבדלים, הוא לא יכול לבחור לכנסת – הוא כן יכול לבחור לרשות המקומית; הוא לא יכול להיבחר לכנסת – הוא כן יכול להיבחר לרשות המקומית; הוא לא יכול לקבל דרכון. זהו, זה כל ההבדל. אלה כל ההבדלים. ויש לו תעודת זהות כחולה והוא משרת בצבא. << דובר_המשך >> יהודה מזרחי: << דובר_המשך >> רגע, תושב פלסטינאי? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא. פלסטינאי הוא תושב ישראל? אדוני, זה מעמד של תושב, זה בא עם תעודת זהות כחולה. לכל תושב יש תעודת זהות. << אורח >> מצליח שבתאי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, למונית יש אמצעי זיהוי, שאנחנו מזהים מרחוק מי זה מונית ומי זה לא מונית. מה יהיה עם הרכבים הפרטיים האלה? איזה אמצעי זיהוי יהיה להם? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מרחוק? << דובר_המשך >> מצליח שבתאי: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא רוצים מרחוק. << דובר_המשך >> מצליח שבתאי: << דובר_המשך >> גם מקרוב. אדוני, גם מקרוב. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> שמעתי אותך. אני לא רוצה שאזרח יוכל להרים את היד כי הוא ראה פתאום אובר מקרוב או מרחוק, והוא יעצור לו. לא, הוא יוכל להזמין רק מהאפליקציה. הזיהוי הוא על ידי לוחית הרישוי שלו << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> בעולם יש זיהוי. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש ויש. יש מקומות שיש זיהוי, של מדבקות ומשהו ויזואלי. ויש מקומות, אדוני, שאין זיהוי. << אורח >> מצליח שבתאי: << אורח >> בסדר, שיהיה ג'ונגל. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> עוד פעם אני אומר, פה דיברנו אז, גם אמרנו, על זה. גם משרד התחבורה דיבר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה זה דיברנו אז? אתה מעיר לסעיפים שאנחנו קוראים, יהודה, או שזו הערה כללית? << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> לא, הערה שנוגעת לגיל 21. אנחנו אומרים, ודיברנו אז, גם פעם שעברה, שזה צריך להיות מינימום 24. גם לא אכפת לנו שזה יהיה גם על נהגי מוניות, כולם. כי 24 זה גיל שאדם אחראי יותר על מעשיו, הוא לא גמר אתמול את השירות הצבאי ולא יודעים בכלל איזה בן אדם יצא מהצבא. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, אמרתי כבר, לא סביר, לא יכול להיות, שבן אדם בגיל 21 יכול להיות נהג מונית. << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> אמרנו שלא, אנחנו מדברים על זה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל זה החוק. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זה לא סביר, אי-אפשר. אנחנו גם לא נמנע מאנשים צעירים, עם כל הכבוד, יש חופש העיסוק. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> השר גם יוכל להחמיר את זה ל-24. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בן אדם השתחרר מהצבא עכשיו, בטנקים הוא יכול לנהוג ואנשים הוא לא יכול לקחת שעתיים? << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> אני עברתי קורס מובילים, אז אמרו לי אחר כך, לדוגמה, אתה צריך לעשות גם - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> עזוב, אנחנו משאירים את זה ככה, לא קיבלנו. הלאה. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, הסעיף לא ברור. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> שהשר יקבע, השר יתקין תקנות בעניין הזה של הדרכות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> חוה, אני חושב שביחס לנהיגה מונעת או מה שנקרא ריענון נהיגה, אמור להתפתח לכם המכרז מתישהו. בשלב מסוים, כזה או אחר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני לא יודעת מתי. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אוקיי, מתי שזה לא יהיה. שם אפשר יהיה לאפשר את הסיפור של רישום לצורך קבלת ריענון אחת לתקופה, וולונטרית או משהו כזה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> השאלה אם יש צורך. מדובר בקורס של 12 שעות, עם מבחן. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> חוה, גם אם את רוצה קורס דיגיטלי אין בעיה. אבל מישהו צריך לעשות. השר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני מציעה שזה יהיה אותו פורמט כמו בסעיף הקודם לגבי חוק איסור אפליה, חוק מניעת הטרדה מינית, חוק שוויון זכויות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בלומדה כזאת? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> שתהיה לומדה כזאת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מי מכין את הלומדה הזאת? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> מי הכין את הלומדות האחרות? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני שואל. זה השר? זה באחריות המשרד? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אפשר לקבוע שהתכנים שלה יהיו כמו קורס ריענון הנהיגה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני מתכוונת לאותו פורמט, שיצטרכו לעשות את הלומדה. מצדי, שאחת לשלוש שנים יעשו לומדה. המפעיל – באחריותו, יש מומחים שיכינו לו. שהוא ידאג שהנהגים שלו יעשו את הלומדה אחת ל - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> צריך להגיד לו תביא לי אישור שעשית את הלומדה. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> אני לא רוצה להביא אותם לקורסים של 12 שעות פרונטלית בכיתות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל מי אחראי על הקורסים האלה? מה הקורסים האלה? המפעיל יקבע מה הקורסים? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> התכנים של הקורסים האלה קבועים איפשהו? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא בדין. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא הבנתי. חוה, אין לכם קורס מקוצר? אין דבר כזה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אין. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא קיים? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא נכון, יש לכם. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני מתקשה להבין. נהג רגיל צריך לעשות ריענון נהיגה, ונהג שייקח נוסעים לא יצטרך? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> נהג רגיל עושה ריענון נהיגה פעם אחת בחייו, בשנה החמישית. זה קורס פרונטלי של 12 שעות, אם אני לא טועה, כולל מבחן. תבוא, תשב בכיתה, תלמד. אני לא רוצה להעמיס את זה. כל הנהגים האלה, ברור שהם יעשו את זה בשל היותם בעלי רישיון נהיגה בשנה החמישית. מעבר לזה, אם רוצים לרענן אותם – לציבור הרחב אין דרישה של לעשות קורס עדכון, להתעדכן אחת ל-X שנים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אלא אם כן קיבלת נקודות וכו' וכו'. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> קיבלת נקודות, עוד פעם, זה קורס פרונטלי, עשר שעות, מבחן. זה גם כן מאוד מכביד. אני מציעה שאחת ל - - - תהיה איזושהי לומדה של חידושים בדיני תעבורה, תמרורים חדשים, שינויים בתקנות של מה מותר ומה אסור, מהירות עקיפה, נת"צים - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, אבל אני לא יכול לתת למפעיל להחליט על הדבר הזה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא. כתבנו כפי שקבע השר לפי תקנות התעבורה. << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> ואם השר לא יתקין תקנות או יחליט שהוא לא רוצה להתקין אותן? אתם כותבים רשאי, אתם לא כותבים חייב. איזו אכיפה יש פה? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אדוני, אתה סתם אומר את זה, כי לא כתוב פה רשאי בסעיף הזה. << דובר_המשך >> שמואל אורי הורנשטיין: << דובר_המשך >> למה? אבל כתוב שהשר רשאי. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא כתוב פה רשאי. << דובר_המשך >> שמואל אורי הורנשטיין: << דובר_המשך >> לא בסעיף הזה, אבל בחוק בכלל. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל אני מדבר עכשיו על הסעיף הזה. << דובר_המשך >> שמואל אורי הורנשטיין: << דובר_המשך >> הוא יתקין על סעיף אחד ועל אחרים לא? אני שואל שאלת תם. אני מצטער, אני שואל שאלת תם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> גם יש הבדל בין התחום - - - << דובר_המשך >> שמואל אורי הורנשטיין: << דובר_המשך >> ברור. מאיצים את החקיקה ולא נותנים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה לא קשור להאצת החקיקה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, אני מקבל שהמפעיל יבדוק אם הוא עבר, האחריות עליו שבאמת הוא סימן ועשה את זה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני לא מפתחת קורסים לטובת - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא. אבל אתם יכולים לקבוע מה יהיו התכנים? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> תכנים אני יכולה לקבוע. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אפשר להעביר את זה לסעיף של חובת ההדרכה ולקבוע שהחובה הזו תהיה בכל חמש שנים ושהשר יקבע את התכנים, ואני מעבירה את הפסקה הזאת לסעיף 14לא רבא (ד). כפי שאמרתי, כלומר שלגבי זה השר יהיה חייב לקבוע את תכני ההדרכה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה רצית להעיר? << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> אולי אפשר להציע שמי שיעביר את ההדרכות יהיו גופים שמורשים על ידי משרד התחבורה? זאת אומרת, כמו שהבנתי שיש במקומות אחרים, כמו נגישות. שמשרד התחבורה ייתן את - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> גם היום זה ככה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הגופים המורשים שעושים את הקורסים האלה הם לא גופי תחבורה, זה פריסת כיתות לימוד. ניגשים למכרז - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הם מורשים, גברתי. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אבל הייתה שנה שמרכז ישיבות בני עקיבא קיבל את זה, היו כמה שנים, הם עשו את זה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הם עדיין. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הם עדיין? אוקיי. הם לא מורשים מאיתנו ללמד, הם עושים את זה - - - << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> בסדר, אבל משרד התחבורה כן לוקח אחריות על מה - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, לא. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הם לוקחים מדריכים מורשים ותוכנית לימודים שהכנו גם פה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בסדר. זו הכוונה, חוה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אבל אין פה גופים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בסדר, זה גורמים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא זה לא הגורמים, אני על התכנים. אני פה על התכנים, גם שם אני על התכנים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> נכון, מאה אחוז. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן? שם את קובעת את התכנים, את לא אחראית לבדוק? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כן. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הם רק מעבירים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רק אציין, כי יש פה קצת שינויים, ניסיתי לכתוב את זה תוך כדי. בעמוד 11 יש לנו את סעיף קטן (ד) שמתחיל ב"לא יפנה המפעיל הזמנות לנסיעה אל נהג אלא אם כן וידא כי הנהג עבר". כאן, אולי נעשה שתי פסקאות: 1. הדרכה מתאימה בנושאים של חובות לעניין איסור אפליה, חוק למניעת הטרדה מינית וכו'; 2. הדרכה מתאימה – ואני פונה פה למשרד התחבורה – בעניין דיני תעבורה, ובכלל זה חידושים בדיני תעבורה. השר יקבע את תכני ההדרכה כאמור. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> רק צריך לציין פה עוד אמירה. אם אדם עבר לאחרונה קורס מטעם משרד התחבורה, בין אם כי עברו חמש שנים מהוצאת הרישיון או לחילופין קיבל נקודות, אז הוא פטור, הוא לא צריך להציג את זה עוד פעם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כלומר, טרם עברו חמש שנים - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מקובל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> או מאחד הקורסים של משרד התחבורה או הדרכה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בדיוק, כן. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, לא דיברתם על קצין הבטיחות. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> או למשל אפילו עושה קורס לדרגת רישיון נוספת של משרד העבודה, הוא נמצא בתהליך להוציא רישיון נהיגה על - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בסדר, כן. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> מה עם קצין הבטיחות שאמור לבדוק את תקינות הרכבים? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זה לא עכשיו, יהודה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בהמשך לכך אני מוחקת את סעיף 14לב רבא (3א). רק אציין, דיברנו פה קודם על דרישות חלופיות לשני הסעיפים האחרונים שקראנו. אמרנו שמי שיש לו רישיון תקף לרכב ציבורי יוכל לנהוג כנהג ברשת תחבורה שיתופית מקוונת ולא צריך לעמוד שוב פעם בדרישות 14לא1 ו-14לב. אבל כן נבהיר שחלות עליו כל החובות האחרות לפי הפרק הזה, הסימן הזה, כל עוד הוא נוהג כנהג ברשת תחבורה שיתופית מקוונת. כלומר, הוא צריך לעשות את ההדרכות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ברור. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> זה לא יהיה שיתופית, זה תהיה רק נסיעה ספיישל יותר יקרה. אלה העובדות, זאת האמת. << דובר_המשך >> שמואל אורי הורנשטיין: << דובר_המשך >> חלומות באספמיה. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> אפשר שאלה קטנה? שאלת הבהרה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> אני ממשרד האוצר. סעיף 14לב(3) – מי שינה את זה משנתיים לארבע שנים ומדוע? האם יש סעיף כזה לנהגי מוניות? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זו החלטה שהוועדה קיבלה בישיבה הקודמת. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> עשינו תהליך של איזון, לקחנו במקום 24 – 21. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אדם שהוציא רישיון נהיגה בגיל 17 - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אסביר למה. אני זוכר כשהוצאתי רישיון ומן הסתם, לוקח זמן להתמקצע. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אדם שהוציא רישיון נהיגה בגיל 17, לפי זה הוא כבר יכול להסיע אנשים בגיל 19. אנחנו רוצים שהוא יהיה בגיל 21. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אם הוא הוציא רישיון בגיל 21, באותו יום הוא יתחיל לקחת אנשים? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו אומרים או גיל 17 ו-4 שנים – זה 21, או, אם הוא יוציא בגיל 18 – זה 22. הוא יוציא בגיל 19 – זה 23. אנחנו רוצים שיהיה לו מספיק ותק, כי הוא לא מסיע רק את עצמו אלא הוא מסיע נוסעים באופן תדיר. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> סעיף (3). << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> נכון, אבל נהגי מוניות עוברים קורס מדוקדק ומכשיר הרבה יותר ואנחנו עושים את האיזון הזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. << אורח >> מצליח שבתאי: << אורח >> נהג שהוציא רישיון בגיל 17 ויחזיק את הרישיון בכיס ארבע שנים לא נהג 100 מטרים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה עם נהג מונית שעשה רישיון ולא נהג עשר שנים בתור נהג מונית? נהג אחר מתחיל להיות נהג מונית? די כבר עם השטויות האלה. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> הוא צריך לנהוג שנתיים בפועל. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> חבר'ה, אנחנו ממשיכים. תתרכזו טוב כי פה יכול להיות שתהיינה לכם הערות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני ממשיכה לקרוא. אנחנו בסעיף 14לג רבא, הוא מתחיל בעמוד 13, אין שם הערות. אני עוברת לעמוד 14. בפסקה (2) מדובר על איזה כללים יחולו ולא יחולו לגבי הסעה בשכר לפי הוראות הסימן שאנחנו מדברים עליו. הרישא: "על אף האמור בפקודה זו או בכל דין אחר המסדיר הסעה בשכר –" פסקה (2) אומרת: " בכפוף להוראות לפי סימן זה, הוראות לפי הפקודה, החלות לעניין הסעת נוסעים בשכר לא יחולו לעניין פעילות לפי סימן זה." בעצם, נמחקו כאן הרבה התייחסויות שהיו כלליות. בהתייעצות עם משרד התחבורה אנחנו מציעים לצמצם את הסעיף הזה. אמשיך לסעיף קטן (ב): " השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות כי הוראות סימן זה יחולו גם לגבי מוניות ובעלי רישיון להפעלת מונית, ורשאי הוא לקבוע כי הוראות פקודה זו ובכלל זה סימן זה, יחולו בשינויים כפי שיפרט באותן תקנות" העניין הזה כבר נדון באריכות בוועדה, וכאן עשינו רק איזשהו תיקון נוסחי שמבהיר איזה הוראות אפשר להחיל, בשינויים, לגבי נהגי מוניות. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> לא הבנתי. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> השר יוכל לקבוע שגם נהגי מוניות יכולים לנסוע במודל אובר. אתה רוצה לנסוע או לא רוצה לנסוע במודל אובר? << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אני לא רוצה לנסוע בכלל. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אל תבקש. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אתה רוצה להגביל אותי? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הפוך, אני רוצה לאפשר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> משרד האוצר, בבקשה. << אורח >> אלחנן בן דהן: << אורח >> אני ממשרד האוצר. פה אנחנו מבקשים להוסיף גם את שר האוצר, בעצם, שיהיו שני השרים. יש פה גם השפעה על צווי פיקוח ועדת המחירים, גם היבטי מיסוי שאפשר להרחיב בהם. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה? חובת היוועצות? << דובר_המשך >> אלחנן בן דהן: << דובר_המשך >> לא. במקום השר, השרים. שר ושר האוצר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> טוב. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> בעצם, אתם לוקחים לכם זכות וטו. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> שר האוצר דומיננטי מאוד. אתה לא רואה ששום דבר לא מתקדם בלי - - - אגב, יהודה, משם תקבל את הפיצוי. אני מציע לך להיות קואופרטיבי. << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> אגב, לא מופיע בחוק שמשם נקבל את הפיצוי. בהצעת החוק אין אזכור לכך. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אנחנו מקבלים את הדבר הזה. כן, גט. << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> אנחנו חושבים שהתקנות האלה צריכות להיות בחובה ולא ברשות. כבר אמרנו את זה, לא ארחיב. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> כחובה שיהיה הסדר שמאפשר לעשות את הנסיעות ברשת באמצעות מונית או כל רכב. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> העמדה שלנו היא שזה לא צריך להיות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בסדר, יש פה פערים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> באמת, אני לא מצליח להבין. כבר אמרתי 15 פעם שאנחנו חושבים שכן, אלה לא, ואנחנו נדון בנושא. << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> בסדר. אבל אני אומר שאנחנו עכשיו מרחיקים את זה עוד כשאנחנו מוסיפים את ההסכמה של שר האוצר. כמו שנאמר פה, יש פה שיקולים של מיסוי, של ועדת המחירים, של אולי אני לא יודע מה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בסדר. האוצר מכניס את הסעיף הזה מכיוון שלאוצר יש בעניין הזה השגות, הוא צריך לבדוק את זה. אני אספר לך מה הפחד שלו. אני מניח שהוא פוחד שהמונה בכלל – זאת אומרת, כל העניין הזה של נהג מונית. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> מה זה פוחד? זה בדיוק מה שיקרה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בסדר, ולכן עושים פה עדכונים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> חבר'ה, די כבר. דשנו בנושא, דיברנו עליו. הלאה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אוסיף כאן ב-(ב): השר ושר האוצר, באישור ועדת הכלכלה וכו'. אני בעמוד 15, בסעיף 14לד, קרן החזרים. אקריא את התיקונים: " תוקם קרן החזרים שמטרתה החזרה של סכומים כפי שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת ובמועדים שקבע" כאמור, זה צריך להיות, כי זה גם יהיה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> פה גם מבקשים את שר האוצר. << אורח >> אלחנן בן דהן: << אורח >> גם בסעיף הזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> רגע, חבר'ה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רק אסיים להקריא. " מתוך סכומי האגרה ששולמו בעד מתן רישיון להפעלת מונית, למי שהחזיק ערב תחילתו של חוק לתיקון פקודת התעבורה, (מס' ...), התשפ"ו–2026" כלומר, החוק הזה, התיקון. " ברישיון להפעלת מונית והודיע למפקח על התעבורה בתוך חמש שנים מיום תחילתו של החוק האמור כי ברצונו לבטלו" כלומר, לבטל את הרישיון שלו להפעלת מונית. "הקרן תמומן מסכום בשיעור קבוע מדמי הנסיעה שמשולמים למפעילים, כפי שיקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ורשאי השר לקבוע, בדרך האמורה, את סדרי פעילותה של הקרן; כל עוד לא קבע השר את סדרי פעילותה של הקרן כאמור, תקבע הקרן את סדרי פעילותה" << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הערות. כן, זהר. << אורח >> זהר גולן: << אורח >> קודם כול, יש כמה סוגים של נהגי מוניות, לא כל נהגי המוניות הם בעלי זכויות ציבוריות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> למה הכוונה? << דובר_המשך >> זהר גולן: << דובר_המשך >> הכוונה היא שהרישיון שהמדינה מוכרת ב-281,000 שקלים, נכון להיום, הוא רישיון חובה כדי להפעיל מונית. יש בעלי רישיונות כשהם בעלי רישיון נהיגה במונית והם עובדים במונית, הם עובדים כנהגי מוניות. יש נהגי מוניות ששוכרים את הרישיון הזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תהיה סבלני, לאט-לאט. תסביר, לא הכול אני צריך להבין. << דובר_המשך >> זהר גולן: << דובר_המשך >> יש נהגי מוניות, האסכולה השנייה, ששוכרים את הזכות הציבורית, את הרישיון שהמדינה מחייבת כדי להפעיל מונית. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> שוכרים ממי? << דובר_המשך >> זהר גולן: << דובר_המשך >> מבעל זכות ציבורית. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא מהמדינה. << דובר_המשך >> זהר גולן: << דובר_המשך >> לא, מבעל זכות ציבורית. הם בעלי מונית והם בעלי רישיון נהיגה במונית. זאת אומרת, הם עובדים כנהגי מוניות, אבל ידם לא הייתה משגת כדי לקנות זכות ציבורית והמחוקק מאפשר לשכור את הזכות הציבורית. הם נוהגים כנהגי מוניות שווים לכל דבר. יש נהגי מוניות נוספים שהם שכירים, שהם משכירים את המונית והם עובדים אצל מישהו בתור עובד שכיר, מקבלים תלוש משכורת. זו אסכולה שלישית. גם הם נהגי מוניות. אם הולכים לעשות פה רפורמה – כולם ייפגעו. כלומר, אתם צריכים לחשוב על פיצוי שיבוא לידי ביטוי ויפצה את כולם, את כל מי שעוסק בתחום הזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זהר, קודם כול, אני שומע את הדברים. אבל אני שואל אותך שאלה, אותו אדם ששוכר את הזכות הציבורית או שוכר את המונית עם הזכות הציבורית, לכאורה מחר בבוקר, אם אובר נכנס, חסכת לו את התשלום לבעל הזכות הציבורית, הוא יכול להיכנס לרכב, לעבוד. איזה פיצוי אתה רוצה לתת לו? על מה מגיע לו פיצוי? << דובר_המשך >> זהר גולן: << דובר_המשך >> מגיע לו פיצוי כי הוא ראה בעבודה הזאת אופק תעסוקתי עד יום הפרישה שלו לפנסיה. הוא ראה בזה מקצוע, הוא רכש את זה, זה לקח לו שנים, גם בכסף וגם במאמץ. הוא רצה לקנות זכות ציבורית בהמשך העבודה שלו כנהג מונית אבל הוא לא הגיע לזה, מכל מיני סיבות. אם זה עכשיו בגלל שאתם רוצים להעביר את החוק הזה וכרגע המצב לא ברור, או אם ידו לא הייתה משגת לקנות את הזכות הציבורית. אבל אי-אפשר לבטל אותו או לפסול אותו, זה בשום פנים ואופן לא יעבור לסדר היום. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה ההצעה שלך? << דובר_המשך >> זהר גולן: << דובר_המשך >> ההצעה שלי היא שכל מי שעובד כנהג מונית ויוכיח שהוא עובד כנהג מונית – אפשר להוציא את זה מרשות המיסים, אפשר להוציא את זה מכל מיני מקומות – יהיה זכאי לפיצוי, מעבר לפיצוי שאתם מציעים לבעלי זכויות ציבורית. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> גם אם הוא עובד באובר. << דובר_המשך >> זהר גולן: << דובר_המשך >> אני מדבר על נהג מונית. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בין אם הוא עובד, לא עובד. << דובר_המשך >> זהר גולן: << דובר_המשך >> אני מדבר על נהג מונית. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, הוא לא יהיה נהג מונית מחר, הוא עובד באובר. << דובר_המשך >> זהר גולן: << דובר_המשך >> יכול להיות שמחר הוא לא יוכל לעבוד באובר. יכול להיות שבגיל המתקדם שלו הוא כבר לא יכול לעבוד בשום דבר אחר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה זאת אומרת? אין הגבלה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מי שעובד במונית יכול לעבוד באובר. << דובר_המשך >> זהר גולן: << דובר_המשך >> אתם צריכים לקחת בחשבון שיש נהגים שאתם קוטעים את מטה לחמם והם לא יכולים לעבוד בזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זהר, תודה. כן, בבקשה, מה רצית להעיר? << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> שההכנסה תהיה שליש, אני מכיר. ההכנסה באובר הרבה פחות מאשר ההכנסה במונית. אובר לוקחים 33% עמלה מהמחזור, גט לוקחים 7% עמלה מהמחזור, יש הבדל. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אובר לוקחים 33% עמלה וגט לוקחים 7% עמלה ולכן? אתה אומר שמי שעובר מגט לאובר בעצם - - - << דובר_המשך >> זאב דזיאלושינסקי: << דובר_המשך >> ירוויח הרבה פחות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, מצי. << אורח >> מצליח שבתאי: << אורח >> אני רוצה להתייחס לפיצוי לבעלי המוניות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לבעלי הזכות? << דובר_המשך >> מצליח שבתאי: << דובר_המשך >> חוץ מבעלי הזכות, לבעלי הרכבים. בעלי מכוניות שקנו רכבים ושוכרים זכות. נגיד שהם ילכו לעבוד באובר – תן להם פטור ממיסים כדי להפוך את הרכב מרכב שהוא מונית, שנקנה ללא מיסים - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לרכב פרטי. << דובר_המשך >> מצליח שבתאי: << דובר_המשך >> תהפוך אותו לרכב פרטי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא הבנתי. יש לא בעלי זכות ציבורית שיש להם רכב שהוא מונית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם שוכרים את הרישיון. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> המונית שלו. << דובר_המשך >> מצליח שבתאי: << דובר_המשך >> המונית שלו, המספר מושכר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל מי אתה רוצה שייהנה מזה שהוא יכול להסב את הרכב עכשיו לפרטי? בעל הרכב בלי הזכות הציבורית. << דובר_המשך >> מצליח שבתאי: << דובר_המשך >> בלי הזכות הציבורית, כן. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> מדברים על המכס. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל אמרנו בתחילת הדיון, כל סוגיית המיסים ורשות המיסוי והחזרי המס כמו שהוא מבקש מהם, נדון בהם עם רשות המיסים בדיון - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זה ודאי, אבל אנחנו מחפשים פה מצע לדיון. << דובר_המשך >> מצליח שבתאי: << דובר_המשך >> הנהג הזה, אתה לא יכול ביום אחד לקטוע לו את הפרנסה. נגיד שזה ייקח חודש או חודשיים, הרי אם יש 60 מיליון נסיעות בשנה, ברגע שאתם תאשרו את החוק הזה, במקום ש-60 מיליון הנסיעות יתחלקו ל-25,000 מוניות, זה יתחלק ל-100,000. מן הסתם, זה כבר לא יהיה כלכלי לעבוד שם, זה יהיה רק מקצוע כהשלמת הכנסה. בן אדם שקנה רכב ב-150,000 שקלים, ב-200,000 שקלים, לא יכול ללכת לשלם על זה מיסים – המיסים זה כפול משווי הרכב – כדי לעבוד באובר. לפחות לנהג הזה תיתן פטור ממיסים על הרכב. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ברור. כן. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אומר לך שלושה דברים על הנושא הזה. בטח שלא אחכה בגילי, 73, חמש שנים עד שאקבל משהו. ברגע שאתם מחליטים ומעבירים את החוק הזה, הפיצוי צריך להינתן מיידית מקופת המדינה לכל בעל זכות ציבורית שמחזיר את הזכות הציבורית. למה? אתה לא יודע את גילו. אני אומר לך שבענף המוניות 45% הם מגיל 70 עד גיל 80 וגם אולי 90, עובדים שיש להם זכות ציבורית. לכן הם לא יחזיקו מעמד חמש שנים, אם יישארו בחיים בכלל. מה יקבלו ומה ידרשו? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, זה עד חמש שנים. << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> עד חמש שנים. ואם בעוד חמש שנים לא יהיה לך מספיק כסף? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא הבנת, יהודה. אם מחר בבוקר החלטת שאתה לא מעוניין – אף על פי שזה לא המצב, הרי רוב נהגי המוניות יבחנו את המצב ויראו אם יש השפעה או איך ההשפעה. אבל נגיד והחלטת מחר בבוקר, זה עד חמש שנים. << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> אני מביא לך מחר, לדיון הבא, קרוב ל-10,000 חתימות של אנשים שהם בעלי זכות ציבורית שאומרים לך תן לנו את 280,000 השקלים. אני בן 67 ומעלה, אני לא מדבר על אלה שפחות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, אבל פה זה עד חמש שנים, בתוך חמש שנים. << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> אם כבר אכלת לי את הנשמה ולקחת לי את העבודה ואת הפנסיה שלי ואת הכול, תן לי את מה שמגיע לי. תעשה מה שאתה רוצה, אבל אל תאכל לי גם את הלב. באמת, לאן אתם רוצים להגיע איתנו? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, זה ברור. << דובר_המשך >> מצליח שבתאי: << דובר_המשך >> אני אומר לך עוד הפעם, מה פתאום אתה בא ואומר עכשיו פה בקרן? מאיזה קרן תביא? << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> מי יהיה ערב לקרן הזאת? << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> מאיזה קרן הוא ייתן לי כסף? עד שהוא יביא בקרן הזאת אני באמת אהיה בעוד חמש-עשר שנים. שמעתי מהשרה באופן אישי, היא אמרה אני מתווכחת איתך בין 280,000 ל-200,000. 200,000 אתן לך. מה אתה רוצה? 280,000? אמרתי לא פחות ממה שאת קבעת, לא מה שאני קבעתי. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> חבר כנסת משה, רק הערה, לחדד. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> רגע. << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> לא. מה זה הדבר הזה? אתה לוקח לי את זכות הדיבור? למה אתה נכנס באמצע? תן לי לדבר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, אני רוצה להסביר. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> לחדד את מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> אני אגמור, תדבר. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> אני אומר, הדגשתי, לחדד. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא מחדדים עכשיו, לא מחדדים שום דבר. יהודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יהודה, אני בן 77, יש לי שלושה מספרים. << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> הינה, עוד יותר. יש לו שלושה מספרים, הוא בן 77. תן לו כסף, הוא ילך הביתה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, תקשיב, בתוך חמש שנים הכוונה – כמו שאני מבין מהיועצת המשפטית – זאת אומרת, שמחר בבוקר תוכל לגשת, זה לא שתוך חמש שנים ישלמו לך את הפיצוי. יש לך חמש שנים להחליט אם אתה מחזיר את הזכות הציבורית או לא. << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> הם עובדים עליכם בסעיף הזה. הסעיף הזה אומר תאסוף את הכסף - - - << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> אנחנו עוד מנסים להבין מאיפה תשלם לאנשים בשנה הראשונה. << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> לא באת עכשיו ואמרת יש קרן לתשלום, מחר אתה לא רוצה להיות נהג מונית – קח כסף, לך הביתה. זה לא מתוקצב. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה הבעיה הבאה? << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> ברצינות, כולכם אמרתם פה שבלי פיצוי לא יזוז שום דבר. אל תדחפו את הסעיף הזה כאילו מחר-מוחרתיים זה ייפתר מעצמו. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא לא ייפתר. << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> הוא לא ייפתר. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו רק בתחילת החקיקה. << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> לגבי המיסים – יש כמה סוגים, יש בעל זכות ציבורית, אני משכיר זכות ציבורית אבל האוטו הוא שלו, לא שלי. הוא קנה אותו בלי מכס בגלל שהוא הפעיל את הזכות הציבורית שלו. אני לא מקבל כלום מהרכב שהשכרתי לו את הזכות הציבורית שלי, אלא הוא מקבל על האוטו שלו והולך לעבוד. איפה שהוא רוצה לעבוד הוא רוצה לקבל את הכסף שלו בחזרה. אני מדבר על שני סוגים. הסוג שלי – לי יש אוטו שלי פרטי, מונית שלי, מה שמגיע לי, ואני אקבל עליה פטור כי אני עובד עליה בפועל. מונית שהשכרתי לו מספר, הוא יעבוד, זה שלו, לא שלי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, אני רוצה לדייק אותך. אתה אומר שמי שמחזיר את הזכות הציבורית יוכל להסב את רכבו לרכב פרטי מבלי לשלם את תוספת המכס. אני צודק? << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מעולה. כן, זהר. << אורח >> זהר גולן: << אורח >> אני רוצה לחדד עוד דבר אחד בקשר לזכויות הציבוריות. יש הרבה מאוד אנשים מבוגרים ואלמנות שהזכות הציבורית שנותרה להם כיורשים או יורשות היא, בעצם, סוג של פנסיה או השלמת הכנסה לביטוח הלאומי שהם מקבלים מדי חודש. אתם פשוט לא מבינים את הרקע, אבל יש אלפי אנשים שזה איזושהי תוספת של הכנסה שעוזרת להם להתקיים ביום-יום. אני רוצה לחדד את זה. כשאתם מדברים על הנושא של זכות ציבורית – אין זמן להמתין פה, אם רוצים, צריכים להחזיר את הכסף מייד. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תגיד לי, אני לא מבין. כתוב פה בתוך חמש שנים – זה בטווח של חמש השנים, לא מחכים חמש שנים. אם אתה מעיר על הנושא, שיש פה קרן ואין פה סעיף תקציבי ולא בטוח שיהיה כסף, לזה אני מוכן. זה מה שאתה אומר? << דובר_המשך >> זהר גולן: << דובר_המשך >> זו הכוונה. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> אני רוצה לשאול משהו. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, יוסי. << דובר_המשך >> יוסי ברמי: << דובר_המשך >> אני מדרך חדשה. אתה מתכוון בחמש השנים – נאמר שמחר החוק הזה עבר קריאה שלישית והכול. החוק עבר, אני רוצה לקבל את הכסף שלי מיידית. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אתה רוצה להחזיר את הזכות הציבורית. << דובר_המשך >> יוסי ברמי: << דובר_המשך >> אני מקבל את הכסף מיידית? << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> לא, יש קרן. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כרגע, לפי מה שכתוב בחוק, השר יקבע ויש קרן. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> זאת אומרת, זה על קרן הצבי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זה לא על קרן הצבי. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה לא קרן הצבי, זה קרן החזרים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני עונה לך. אולי לא היית, דיברתי פה, לדעתי, עם כולם. עם כל אחד לחוד, עם כולם, עם קבוצות. אני אומר את דעתי. מה דעתי? דעתי היא שללא פיצוי שהוא לא כמו הקרן הזאת, החוק לא יוכל להגיע לקו הסיום, בסדר? הזיקה בין הפגיעה מאובר לפיצוי יש בה איזשהו היגיון בעניין הזה. זאת אומרת, נניח שהחוק עובר ואף אחד לא מגיע, אין נסיעה באובר, אין נסיעה בכלום. כמה נהגי המוניות נפגעו? << דובר_המשך >> יוסי ברמי: << דובר_המשך >> כולם. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> איך הם נפגעו? אף אחד לא נכנס. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> אם לא נכנסים נהגים? << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> ברגע שהעברת את החוק הזה, הדרייברים יכולים להסיע. היום ב-150 כולם יכולים להסיע. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, עכשיו אתה אומר דבר שהוא לא - - - << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> עשינו את זה עם האוניברסיטה. סליחה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, להפך. קודם כול, נגיד את האמת. יהודה, הינה, אנחנו מגיעים לתכל'ס, לקו הזה. נגיד את האמת, היום יש לך 15,000 דרייברים. קודם כול, זו בושה וחרפה. רשות המיסים צריכה לתת את הדעת על זה ואני יודע שגם אתה עוסק בזה ואתה בנושא הזה. חד-משמעית, זה כלכלה שחורה, זה דבר חמור ביותר. אבל זה שהחוק ייתן לזה – זה שטות, אתה אומר דבר שהוא לא נכון. אולי להפך, כי עכשיו רשות המיסים תהיה בתוך העניין. אספר לך סוד, בתוך האובר או האפליקציות מאוד מאוד קשה להעלים מיסים, זה לא דרייברים. אנחנו מדברים על מס במקור, אנחנו מדברים על שליחת חשבונית ללקוח. ברור לך שבגט אין כמעט – אני לא אומר, תמיד אפשר לעשות כל מיני קומבינות ומפה ומשם. אבל הינה, אי-אפשר. אתה בא לספר לי עכשיו שבאפליקציות יהיה דרייברים? << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> לא אפליקציה. אני אומר לך, עוקפים את החוק הזה. איך עקפו אותו? כשב-2018 העבירו את החוק שנותנים להם לנסוע ברכב בפרטי שתי נסיעות לאוניברסיטה וחזרה, כולם אמרו יופי, זה עבר. זה עבר כי זה שתי נסיעות. אני אומר לך, מידיעה אישית, כל אחד מהם עושה שמונה-תשע נסיעות ביום ואף אחד לא אוכף אותו. למה? אין פקחים שיאכפו אותו. בינתיים החוק אמר לו פעמיים, אבל בפועל, הוא עובד ומסיע אפילו שש פעמים. מי אכף את זה? אף אחד. פתחת לו את הדלת, נתת בחוק פרצה לגנב, הבן-אדם נכנס ולקח לא שתי נסיעות אלא שש נסיעות. לא הלוך-חזור ביום, אלא שש נסיעות ביום. אני מביא לך לפה הצהרה של נהגים כאלה שעושים את זה יום-יום, שאחד מהם זה מקורב שלי אישית. מה זה הדבר הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המדינה לא יודעת? << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> אבל יש לי הערה. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> לא סיימתי את השאלה השנייה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> רגע, יהודה, תן לו לדבר עכשיו. << דובר_המשך >> יוסי ברמי: << דובר_המשך >> אני, כבעל זכות ציבורית, רכשתי מהמדינה, שילמתי כסף טוב, לקחתי חובות והתחייבויות. רק במזומן, לא ביקשו ממני בתשלומים, גם לא הייתה את האופציה הזאת בתשלומים. למה עכשיו זה הפוך? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> נכון. אני אומר שוב, יוסי, כל מה שאמרתי הוא שיש היגיון בעניין הזה של כמה שיותר נסיעות אובר, גט, במודל הזה. כמה שיותר נסיעות כאלה, הפגיעה בנהגי המוניות היא יותר גבוהה ולכן ההלימה בין שניהם היא טובה. ברור שלנהג בעל הזכות הציבורית זה בינארי, זה אפס או אחד, או שהוא מחזיר את הזכות או שהוא לא מחזיר את הזכות. אם הוא מחזיר את הזכות, ודאי שיצטרכו לתת לו פיצוי, לא בתשלומים. אני לא יודע, יכול להיות שיציעו איזשהו מודל של תשלומים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה ממש לא מקובל. << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> סליחה, אפשר הערה, בבקשה? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> אנחנו לא מסכימים. שיהיה רשום בפרוטוקול שאין הסכמה מאף אחד מאיתנו על הנושא הזה. << אורח >> מצליח שבתאי: << אורח >> יש החלטה, הכול טוב ויפה, העברתם את חוק אובר. חוק אובר עבר, כולם מחזירים את הזכות הציבורית – יש כסף לתת עכשיו, עכשיו במקום? << אורח >> זהר גולן: << אורח >> איפה יש? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני מסביר לך. בסופו של דבר, יהיו חייבים שיהיה סעיף תקציבי. אני אומר לך, אני כמציע. קודם כול, משרד האוצר או מציע כזה או אחר, רשאי לעשות מה שבא לו. אתה מדבר איתי כרגע, כמציע, אני עונה לך. אני אומר לך שלדעתי, אם לא יהיה אופק לפיצוי כזה, מהסוג הזה, יהיה קשה לקדם את החוק. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> גם יושב-ראש הוועדה, דוד ביטן, אמר שאחרי שנעבור את הקריאה הראשונה יהיו עוד הרבה דיונים כאלה. הרי לא נפרדים היום, יהיו עוד הרבה דיונים כאלה. משרד האוצר יסיים את העבודה הכלכלית שלו ויצטרך לבוא לכאן להציג מאיזה תקציב הוא משלם את הפיצויים האלה, מה המודל שהוא מציע, ועל זה נתווכח ונריב או שנסכים. << אורח >> אוריאל לוי: << אורח >> רק משפט אחד, רק משפט אחד קצר. חמש שנים, קרוב לשש שנים, משרד האוצר מורח את זה שהם פגעו ב-40%. אתם מצפים עכשיו שהם ייתנו לכם מענה? נראה איך זה יקרה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תמר. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> אנחנו מסכימים ואין מחלוקת שנצטרך לקבל פיצוי, נכון? נצטרך לקבל פיצוי על כסף ששולם במזומן, ואתם אומרים שנצטרך לקבל את זה במזומן ולא בתשלומים. מה שמוצע פה לא אומר את זה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> גברתי, לא עובר פה כלום. יש פה כרגע את הקרן. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, לא. מה זה לא עובר פה כלום? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש פה את מנגנון הקרן. את כל הפרטים – את לא מקשיבה בכוונה או שאת עושה את עצמך? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תמר, בקריאה הראשונה אפשר לקבוע איזשהם עקרונות. הכול בסדר, אנחנו עוד בתחילתו של תהליך, אנחנו עוד דנים בנושא. << דובר_המשך >> תמר קידר: << דובר_המשך >> אבל המנגנון - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> תמר, את רוצה עכשיו את כל התשובות? << דובר_המשך >> תמר קידר: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> תמר, את רוצה את כל הפתרון? << אורח >> תמר קידר: << אורח >> אבל, איתן, תן לי לסיים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל את עושה את עצמך? את עורכת דין מכובדת. את רוצה עכשיו את כל הפתרון, כשאת מבינה שההחלטה הזאת לא הגיעה לסיומה, שזה רק פתח ליצירת מנגנון פיצוי שעוד לא יודעים איך הוא ייראה, שאנחנו כן עומדים על כך – גם משה, גם אני, גם דוד ביטן – והוא ידון בעוד דיונים כאלה, בעוד כמה שבועות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תמר, בבקשה. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> בבקשה, בלי הפרעות. אני מבינה את זה שזה כרגע בתהליך גולמי וזה בדיונים וצריך לקבל. דיברתי בפעם שעברה על זה שזה סעיף תקציבי עם עלות תקציבית, וצריך לקבל פה את העמדה של משרד האוצר גם לפני הקריאה הראשונה. הכול. אבל מה שהסעיף הזה, ספציפית, כרגע אומר זה שהתשלום יבוצע מתוך סכומי האגרה ששולמו בעד מתן רישיון להפעלת - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הסעיף הזה הולך להשתנות. << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> למה לא לשנות עכשיו? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כי אנחנו מחכים למתווה של משרד האוצר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הנושא ברור, תמר. << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> אפשר בבקשה? אני מחכה בסבלנות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא. עכשיו כפיר. << אורח >> כפיר בן זינו: << אורח >> כמה דברים. בלי קשר למספר, זה קשור יותר לנהגים. יש שלושה דברים שאמרו לי. דבר ראשון, יש הרבה נהגי מוניות שלקחו הלוואות על מוניות וברגע שאובר תיכנס אני בטוח שהעבודה תרד לפחות ב-50% אם לא יותר, זאת אומרת שגם מה שהם ירוויח הוא פחות. אני חושב שצריך לבדוק גם מה עושים עם זה. הדבר השני זה המכס. לא יכול להיות שאתה מוריד לבן אדם את המספר והוא נהפך להיות פרטי – הוא קנה אותו ב-200,000 שקלים לדוגמה, המכס זה איזה 50,000 שקלים או משהו כזה, הוא יצטרך לשלם אותו. מי ישלם את זה? << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> זה לא יהיה. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> לא, את זה כבר אמרנו. כבוד היושב-ראש, אני רוצה להגיד מספר דברים. אני יושב פה וצופה, זה נראה לי דז'ה וו. חלק חוזר על עצמו, כמו שדיברנו בשבוע שעבר. יש דברים שאנחנו מעלים והם לא נוחים לאוזן למייסדי הדבר הזה, ואין התייחסות ולא כותבים ולא מציינים. כמו מה שאסביר עכשיו. נושא הביטוח לא מצוין מי והכול מותנה בביטוח; מכס – אמרנו לקשור את זה במכס; קצין בטיחות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל למה, יהודה? מצוין שתהיה חובת ביטוח. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אם החובה שלו תהיה כמו פרייבט, אז תעשה לי גם כמו פרייבט. אעשה לך הנחה, לא תצטרך להכניס את אובר. תוריד לי את הביטוח, תוריד לי את כל הרגולציה – כמו שאתה נותן לפרייבט, תוריד את הכול, גם אני אעשה לך 50% הנחה. למה לך להכניס פרייבטים? לא חסרות פה מוניות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תן ליהודה להמשיך. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> מה שאני חוזר ואומר, למה לא מתייחסים, למה לא מתקנים פה את העניין של קצין הבטיחות. נהג נוסע עם רכב פרטי, מי מבקר את האוטו? מי יודע מה המצב המכני של הרכב? זה א'. ב' כמו במונית, יש קצין בטיחות, למה אתה לא מחייב את זה? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא הבנתי על איזה קצין בטיחות אתה מדבר? << דובר_המשך >> יהודה מזרחי: << דובר_המשך >> התאגיד חייב שיהיה לו קצין בטיחות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל איזה תאגיד? << דובר_המשך >> יהודה מזרחי: << דובר_המשך >> ככה זה עובד במוניות. << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> למה מוניות מחויבות בקצין בטיחות והוא לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> משרד התחבורה יכול להתייחס לשאלה אם הגורמים האלה יהיו חייבים בקצין בטיחות? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> יש הגדרה של מפעל לקצין בטיחות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> השאלה היא פרשנית, אני לא רוצה לשלוף תשובה, אם הזיקה הזאת של ההפעלה היא - - - << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> אבל זה הגיוני שרכב פרטי לא יוכל להיבחן אם הוא כשיר להסעת נוסעים? זה א'-ב'. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> ארכוש 100 רכבים פרטיים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מי שמדבר עכשיו בלי אישור יוצא החוצה. יהודה, כן. << דובר_המשך >> יהודה מזרחי: << דובר_המשך >> הדבר הנוסף. הבנתי שסיכמתם שצריך ותק של ארבע שנים. חייל צה"ל שישתחרר בגיל 22-21 ולא נהג, שלוש שנים הוא לא נהג, אחרי השחרור מהצבא – לא כולם נהגי טנקים – הוא ייקח רכב ויעשה נסיעות בשכר? איזו הכשרה יש לו? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל מה אתה רוצה? למנוע ממנו לעשות? << דובר_המשך >> יהודה מזרחי: << דובר_המשך >> לא. תן לו הכשרה של חודש ימים, שייבחן, להחדיר בו את האחריות, את המודעות. לנסוע ולהסיע נוסעים זה לא דבר של מה בכך. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. לגבי קצין הבטיחות, יש לכם תשובה, משרד התחבורה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מפעל שחייב בקצין בטיחות, זאת אומרת החלופה הראשונה, זה "מיזם, עסק, תאגיד או מוסד, שרשומים על שמו, או שהוא מפעיל, כלי רכב מסוג כמפורט להלן", יש כמויות. כאשר מדובר על רכבים פרטיים או מסחריים עד 3.5 טון – זה 40 כלי רכב. מפעיל כזה, אם הוא מפעיל 40 כלי רכב - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה זה מפעיל? האפליקציה היא המפעילה? זאת אומרת, הם יהיו מחויבים בקצין בטיחות? << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> אגב, באוסטרליה יש להם את זה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יקירי, בבקשה, רק ברשות דיבור. אי-אפשר ככה שכל בן אדם אומר חצי מילה. אסי, ואז אתה. << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >> גם היום גט לא מחויבים בקצין בטיחות, למרות שהם מפעילים מעל 10,000 כלי רכב. הם לא באמת מפעילים, הם בסך הכול מתווך, הם אפליקציה שמהווה תיווך. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ל"גט" יש היום קצין ביטחון? << דובר_המשך >> אסי סוזנה: << דובר_המשך >> לא. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אבל לי יש. מה לעשות? אני עם 25 מוניות – יש לי. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> איפה ההיגיון? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זו שאלה פרשנית – מה זה להפעיל כלי רכב. < יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> סליחה. בבקשה. << אורח >> זאב דזיאלושינסקי: << אורח >> אני אומר שבאובר, למשל באוסטרליה יש להם מוסך ענק – הייתי בא לשם לבדיקות שגרתיות כל הזמן – והם בודקים את הרכב. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה משהו שנקבע בתקנות, נכון? אם משרד התחבורה יסבור שנכון להטיל את החובה הזאת גם על נהגי אובר - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני לא מבין. התיקונים שאתה עברת או הבחינות שם, זה מעבר לחובות האזרחיות של רכב רגיל? בתוך אובר – הם עושים את זה וולונטרי או שזו חובה מסוימת? או שאתה לא יודע. << דובר_המשך >> זאב דזיאלושינסקי: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מתקנים את הצמיגים? מתקנים - - - << דובר_המשך >> זאב דזיאלושינסקי: << דובר_המשך >> לא מתקנים כלום, הם בוחנים את הרכב. יש שם בוחנים, הם רואים את הרכב ואומרים לך אתה חסום עד שאתה לא מתקן את זה או מביא אישור. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אתה לא יודע אם זה וולונטרי או לא? << דובר_המשך >> זאב דזיאלושינסקי: << דובר_המשך >> זה לא וולונטרי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לנהג זה בטוח חובה, השאלה אם חלה חובה על המפעיל. << דובר_המשך >> זאב דזיאלושינסקי: << דובר_המשך >> אני מניח שכן, כי גם חובה באוסטרליה להוציא רישיון מונית. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הבחור עם הצהוב. << אורח >> אלחנן דיקשטיין: << אורח >> אני בעל שלושה מספרים, זה הפנסיה שלי. לפני שבוע שמעתי שאמרת פה שהאוצר יביא לך תוכנית איך מפצים את בעלי המספרים ואם הוא לא יביא – זה לא יתקדם. עכשיו אני פתאום שומע שיש קרן. זו לא התשובה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זה לא פתאום, זה הנוסח הראשוני. << דובר_המשך >> אלחנן דיקשטיין: << דובר_המשך >> זה מה שהיה במקור. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זה הנוסח, זה לא פתאום. << דובר_המשך >> אלחנן דיקשטיין: << דובר_המשך >> לא, זה מה שהיה במקור ואמרת שהם יביאו בתוך שבועיים-שלושה פתרון. הם לא הביאו שום פתרון, זה נשאר אותו דבר כמו שהיה קודם. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> משרד האוצר, אתם עדיין מגבשים את הנושא, נכון? אין לכם איזה משהו להגיד כרגע בזה. אתם ביקשתם, כמו שאני מבין, לקבל ממשרד התחבורה את המידע של כמה בעלי זכות ציבורית יש, כמה הם שילמו, את כל המידע הזה, נכון? << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> נכון מאוד. כל המתווה והעבודה עדיין מתבצעים. כמו שאמרנו בשבוע שעבר, זה ייקח מעט זמן. גם השוואה בין-לאומית, בין היתר. דבר מהסוג הזה לוקח זמן. << דובר_המשך >> אלחנן דיקשטיין: << דובר_המשך >> מעט זמן זה דבר מאוד יפה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אלחנן דיקשטיין, יקירי, משרד האוצר בסוף יצטרך להחליט אם לאור עמדת המציעים שללא הפיצוי אי-אפשר להתקדם, אם הרפורמה הזאת, או החוק הזה, תצא לדרך או לא תצא לדרך. אני נתתי לך את דעתי, זו דעתי, שאי-אפשר להתחיל להתקדם בלי הנושא הזה. זה הכול. << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> ברשותכם, אני יכול לשאול שאלה? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שמואל אורי הורנשטיין: << דובר_המשך >> אולי זה יהיה טיפה ארוך. הייתי שמח אם גם חבר הכנסת גינזבורג היה מקשיב. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג. << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> הינה, היום מדינת ישראל מוכרת לכל דכפין רישיון ב-285,000 שקלים, הכסף נכנס לאוצר המדינה. מחר אני שומע שקרן תקום על ידי מפעיל, שאף אחד לא יודע עדיין מי הוא, מתי הוא יבוא. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא על ידי כל דכפין, על ידי המדינה. << דובר_המשך >> שמואל אורי הורנשטיין: << דובר_המשך >> על ידי המדינה. אבל הכסף ייכנס ממפעיל. בינתיים, אני לא רואה את המפעיל הזה מתחיל להזרים סכומים שיוכלו לעמוד בהחזרים כספים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אם אין מפעיל והוא לא פועל - - - << דובר_המשך >> שמואל אורי הורנשטיין: << דובר_המשך >> לא, יהיה מפעיל אבל הוא יעביר לקרן סכומים שלא יכולים לפצות את בעלי הרישיונות. חבר'ה, למדינה יש גם דבר שנקרא חובת תום לב, אתם חייבים בתום לב כלפי האזרח. אתם לא יכולים מצד אחד למכור לו נכס ב-285,000 שקלים ולמוחרת בבוקר לומר לו הנכס הזה הפך לאפס, זה לא עובד. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אחזור על מה שאמרתי, אדוני. << דובר_המשך >> שמואל אורי הורנשטיין: << דובר_המשך >> שמעתי מצוין את מה שאמרת. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אם שמעת את מה שאמרתי, אנחנו ביחד לא נמצא בשלב הזה את כל הפתרונות בסעיף. הסעיף הזה הוא פלטפורמה למציאת פתרון בדיונים הבאים של הוועדה, זה הכול. אתה יכול להמשיך להיתלות בו ואתה יכול להמשיך לדקדק בו, אני מסביר לך שאם לא יהיה – גם יושב-ראש הוועדה, דוד ביטן, אמר לך את זה – החוק לא יתקדם. << אורח >> זהר גולן: << אורח >> אם לא יהיה, החוק לא יתקדם? << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, בוא ניפגש. << אורח >> זהר גולן: << אורח >> זו פעם ראשונה שאני שומע. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> פעם ראשונה? יושב-ראש הוועדה אומר את זה כל הדיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תבטל את החוק הזה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה רוצה לבטל את הסעיף? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה אתה אומר? באמת, אתה עומד מאחורי מה שאתה אומר? כולם מסכימים עם מה שאתה אומר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שמענו כלום. << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> לבטל את הסעיף עם פיצוי מוגדר מראש עם סכומים של כסף. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> חבר הכנסת גינזבורג הנכבד, בבקשה, נחליט שעד שיהיה תקציב ניפגש. תשחרר אותנו, בכל יום ג' אני בא לפה כבר חודש וחצי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני לא משחרר אותך. << דובר_המשך >> יהודה מזרחי: << דובר_המשך >> תן לנו לבוא רק כשיהיה תקציב. מה הבעיה? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בקרוב, בקרוב יהיה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אנחנו לא נשחרר אותך. << אורח >> אלחנן דיקשטיין: << אורח >> לא מדובר פה על תקציב גדול. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> חבר'ה, אי-אפשר לדבר. נתתי לך רשות דיבור, נכון? למה אתה מדבר עכשיו בהתפרצות? << דובר_המשך >> אלחנן דיקשטיין: << דובר_המשך >> אגיד לך למה, מפני שהפסקת באמצע ועברת אליו. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> הוא צודק. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אתה רוצה לסיים את דבריך? בבקשה. << דובר_המשך >> אלחנן דיקשטיין: << דובר_המשך >> רציתי לסיים אבל עברת אליו. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הינה. גם לי מותר לטעות, בבקשה. << דובר_המשך >> אלחנן דיקשטיין: << דובר_המשך >> אני אומר, לאוצר יש בעיה כיצד לחשב את זה. אני לא רואה את הבעיה, הכמות של מספרים ידועה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא. קודם כול, היא לא ידועה. הם קיבלו עכשיו את המידע, אני אומר לך. בשבוע שעבר, ממשרד התחבורה. הם התחילו לקבל את המידעים. << דובר_המשך >> אלחנן דיקשטיין: << דובר_המשך >> אני אומר לך שיש 27,000, שיגידו שיש מספר אחר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא הבנתי. אבל יש אנשים שקנו גם ב-10,000 שקלים זכות ציבורית. << דובר_המשך >> אלחנן דיקשטיין: << דובר_המשך >> אבל אם הוא קנה לפני 40 שנה? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יש לי שאלה אליך. אם מישהו עם תו נכה קנה ב-100,000 שקלים, אז הוא גם צריך לקבל 280,000 שקלים? << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> אבל עשיתם הסדרה בשנת 2000, חקיקה בחוק ההסדרים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אתה לא יכול לדבר ולהפריע לו. << דובר_המשך >> אלחנן דיקשטיין: << דובר_המשך >> אם בן אדם קנה לפני 50 שנה, אז עכשיו תיתן לו את 1,000 השקלים שהוא קנה אותו? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה הוא קנה. << דובר_המשך >> אלחנן דיקשטיין: << דובר_המשך >> הוא קנה את המספר לפני 50 שנה. משרד התחבורה, איך הוא - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל הוא אוסף את המידע. << דובר_המשך >> אלחנן דיקשטיין: << דובר_המשך >> איך משרד התחבורה קובע את המחיר? פשוט מאוד, צמוד. בכל פעם שיש הצמדה – עולה במשרד התחבורה המחיר, אף אחד לא מתערב בכלל. באופן קבוע, צמוד, עולה המחיר. אני קניתי ב-2016 ב-255,000 שקלים, היום זה 285,000 שקלים. איך זה נהיה 285,000 שקלים? צמוד. כל הזמן עולה, בלי לדבר עם אף אחד. עכשיו הם לקחו צמוד והם יחזירו את זה בקרן? זה פטנט אני לא יודע איפה. אולי יש פטנט כזה שעוד לא ידעתי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. כן, יהודה. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> עכשיו תקשיב טוב. קודם כול, אמרתי לך את זה בדיון הקודם, אני אומר לך, המספר הוא פנסיה של נהגי המוניות, הוא הפנסיה שלי. זאת אומרת, אני יכול להשתמש ב-1,000 השקלים או ב-2,000 השקלים, בהתאם לשוק, גם בעוד 100 שנה. המספר הזה גם סחיר בשוק, כי זה מה שנסחר. גם בשנת 2020, שהפילו לנו חוק. לקחו אותו רק לנהגי מוניות לפי ותק, שאז היה 250,000 שקלים בשוק החופשי. זה היה כי זה היה חופשי כל הדבר הזה, זה היה היצע וביקוש. אמרו לא, אנחנו מגבילים את זה ל-200,000 שקלים. ואנחנו קובעים שגם מ-250,000 שקלים – מי שירצה יקנה ב-200,000. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה אתה אומר? << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> אני אומר שכל מי שיש לו זכות ציבורית והמדינה קבעה ש-281,000 שקלים זה מה שהיא רוצה ממנו כרגע, יקבל את זה. כי אני גם קיבלתי מספר לפני 35 שנה ב-5,000 שקלים, אז מה? גם מספר אחד קיבלתי כי זכיתי בו בהגרלה, ב-142,000 שקלים. אתה רוצה שתבוא ותיתן לי 30,000 שקלים ואני אברח? אני אומר לך דבר אחד, זה לא יקרה. זה יהיה בבג"ץ, כי אתה לא יכול לקחת לי את הפנסיה. אני רוצה שתבין, זו הפנסיה שלנו והפנסיה הזאת תימשך גם עוד 100 שנה. יש לי - - - ויש לי ילדים ויש לי הכול, והמספר הזה ישמש אותם לעוד 100 שנה. < יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אתה אומר, בעצם, שמשרד האוצר, במידה ותרצה להחזיר את הזכות הציבורית, ייתן לך את הפיצוי בהתאם לשווי המספר היום בשוק ולא בהתאם לכמה ששילמת. אני מבין את טענתך. << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> ברור, חד-משמעית. בלי זה, זה לא יתקדם. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, גט. << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> קצת אחר. אני חוזר לקצין הבטיחות שדובר עליו קודם. אנחנו חושבים שלא נכון להטיל על פלטפורמה את החובה הזו. דבר ראשון, מבדיקה שעשינו בעולם, לא מכירים חובה רגולטורית כזאת על פלטפורמות, גם לא קיימת כיום בישראל על פלטפורמות, ואנחנו לא רואים סיבה להכביד בעניין הזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> קיבלנו את דעתכם. << דובר_המשך >> נועם בן עמי: << דובר_המשך >> סבבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בארץ קצין בטיחות זה על פי חוק. << דובר_המשך >> נועם בן עמי: << דובר_המשך >> למפעל, לא לפלטפורמה. דבר שני, הפיצוי, כמו שנאמר בדיון הקודם, צריך לזכור, אם המטרה פה היא להוזיל – אנחנו לא יודעים מה יהיה הסכום שיילקח ממפעילים, אבל צריך להבין שהציבור הוא זה שישלם את זה בסוף, לפי המודל שמוצע. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> עכשיו אתם בעצם מדברים כמו מפעיל פרייבטים? זה מה שאתה אומר, אתה מגונן על הפרייבטים. אתה גט, לא? << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> מי שרוצה להיכנס – שישלם. לא 50,000 שקלים, שישלם גם 10,000 שקלים. שלא ייכנס, יותר טוב. << אורח >> מצליח שבתאי: << אורח >> לנהג המונית אתם נותנים הגבלה שהוא יכול או לעבוד באובר או להיות נהג מונית, עוד אין החלטה אם אפשר לעבוד גם באובר וגם במונית. אבל האם המפעיל יכול להפעיל גם מוניות וגם רכב פרטי? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מצי, הייתה לך פה שאלה סופר - - - << דובר_המשך >> מצליח שבתאי: << דובר_המשך >> אפשר לשאול את השאלה הזאת, בבקשה? יושב פה מפעיל שכל הכוונה שלו זה להפעיל גם את המוניות וגם את הרכב הפרטי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא בטוח שזה יהיה אפשרי. << דובר_המשך >> מצליח שבתאי: << דובר_המשך >> זה מה שהם עושים פה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מצי, זו שאלה לעניין. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> הרי חברת גט נמכרו. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מצי, השאלה לעניין. אתה אומר, בעצם, לא יכול להיות שחברה גם תפעיל מוניות וגם תפעיל אובר. << דובר_המשך >> מצליח שבתאי: << דובר_המשך >> נכון. היא צברה לקוחות, גייסה לעצמה את הלקוחות על הגב של הנהגים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זה לא בסעיף הזה, אבל זו הערה שבהחלט צריך לבחון אותה, מה היא תעשה. אולי גם רשות התחרות. << דובר_המשך >> מצליח שבתאי: << דובר_המשך >> ראינו שרשמת ותודה רבה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הבנת את השאלה? אני לא מצפה שתהיה לך תשובה עכשיו, אבל זה משהו שדורש בחינה. << אורח >> טלי רויטמן: << אורח >> נכון. מבחינה ראשונית נראה מוזר להגביל חברה שמונעת להצטרף לשוק, אבל זה משהו שצריך לבדוק. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה זאת אומרת? << אורח >> תמר קידר: << אורח >> מגבילים נהגי מוניות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תמר, די. מצי, שקט, קיבלתי את זה ואני מדבר איתה. בסופו של דבר, עולה פה שאלה אם אותה פלטפורמה תוכל גם לייצג ולהפעיל מוניות וגם להפעיל מכוניות פרטיות. זו שאלה שאולי נותנת לה, לדוגמה, יתרון בשוק מול חברה אחרת. אולי לא, אני לא יודע, אבל זה משהו שבטוח דורש איזושהי חשיבה. << דובר_המשך >> טלי רויטמן: << דובר_המשך >> זו שאלה שצריך לבחון אותה. צריך לבחון גם מי החברה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אותנו מעניין שזה לא יפגע בתחרות, ולכן זו שאלה שהיא לפתחכם. << דובר_המשך >> טלי רויטמן: << דובר_המשך >> אני מבינה. שוב, זו שאלה שהיא בסוף פרטנית לגבי כל חברה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא. זה משהו שאפשר לקחת סקירה משווה מהעולם, לראות מה עשו. האם זה כן אפשרי או לא אפשרי? לדוגמה, ראיתי החלטה שלכם לגבי וולט. וולט לא תוכל להיות גם הפלטפורמה וגם הוולט מרקט. זו שאלה נדרשת. << דובר_המשך >> טלי רויטמן: << דובר_המשך >> זו אינטראקציה שונה, אבל זה דבר שצריך לבחון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא שונה, זה אותו דבר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זה לא אותו דבר בדיוק. אבל יש פה שאלה שעולה ואתם צריכים לתת לה התייחסות בנושא הזה. << דובר_המשך >> טלי רויטמן: << דובר_המשך >> נבחן את הנושא. << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> רגע. אגיד שאנחנו לא מכירים הגבלה על הדבר הזה ואנחנו גם לא חושבים שזה יהיה טוב לתחרות. זאת אומרת, כמו שפלטפורמות זרות לא תהיינה מנועות מלהעסיק נהג המונית במידת הצורך, גם גט לא תהיה מנועה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> המבחן בשביל להגביר את התחרות, כל אחד יהיה על שוק שונה. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אני חייב להעיר הערה גדולה מאוד בעניין הזה, אגיד לך למה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> הוא נתן דוגמה נכונה. גט טקסי, עם כל ה-10,000, ה-20,000, שהם מפעילים – אני כבר לא יודע כמה הם מפעילים, זה גם לא מעניין אותי – להם אין שום הגבלה של קצין בטיחות ושום דבר ונתנו להם להיכנס למכרז שמחייבים בו קצין בטיחות. עם 25 מוניות אתה מחייב אותי לעשות. אתה מבין מה אני אומר? הוא עם 10,000 מוניות – אתה לא מחייב אותו לעשות קצין בטיחות והוא נכנס למכרזים שאסור להיכנס לשם אם אין לך קצין בטיחות. לדוגמה כמו שדה התעופה ושאר הדברים. אנחנו פה, אני יהודה בר אור, שיש לו רק שתי תחנות בתל אביב, שיש לו 25 מוניות בלבד – מחייבים אותי להפעיל את זה עם קצין בטיחות. אותו דבר במוניות קניון ראשון לציון ובעשרות תחנות קטנות כאלה, של 40-30 מוניות. איך זה הולך עם החוק ואיך זה הולך עם הרשות להגבלים עסקיים? לעזאזל, איך כל חוסר הצדק וחוסר היושר שיש פה בכל התקנות האלה? תפסיקו להשתלט על החיים שלנו. או שיתנו פתרון אמיתי או, פשוט מאוד, שתעשו עבודת בית מחדש. תודה. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> אפשר עוד משפט? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן, יוסי. << דובר_המשך >> יוסי ברמי: << דובר_המשך >> רכשתי דירה לפני 20 שנה ב-0.5 מיליון שקלים, וכיום היא שווה 2 מיליון שקלים. מה קורה? זאת אומרת, אם אתה משווה את זה לזכות הציבורית. כמו שאמרת, אנשים רכשו ב-100,000 שקלים, ב-50,000 שקלים, ב-30,000 שקלים – מה יבקשו מהם? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא הבנתי. << דובר_המשך >> יוסי ברמי: << דובר_המשך >> אני אומר אם אתם עושים, אז תעשו את זה גם לגבי עסקים, לגבי דירות, לגבי חנויות. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> השוק קבע את המחיר של הדירה. << דובר_המשך >> יוסי ברמי: << דובר_המשך >> אוקיי, השוק קבע. משרד התחבורה קבע שהמחיר של הזכות הציבורית הוא 281,000 שקלים. אתם באים עכשיו, אני שומע אתכם: אם בן אדם קנה לפני 20 שנה ב-10,000 שקלים אז הוא יקבל 281,000 שקלים? אני משווה את זה גם לקניית דירה. קניתי דירה ב-0.5 מיליון שקלים, היא שווה היום 2 מיליון שקלים – תגידו לי לא, מגיע לך 0.5 מיליון שקלים? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אתה טוען את הטענה של יהודה, שטען לפני חמש דקות, שהפיצוי צריך להיות בגובה מחיר השוק הנוכחי בלי קשר למחיר ששולם. << דובר_המשך >> יוסי ברמי: << דובר_המשך >> חד-משמעית. עכשיו אני רוצה לפנות לרשות התחרות. זה היה בדיון הקודם גם עם חבר הכנסת איתן – חברת גט, מדוע לא מכריזים עליה מונופול? יש לה מעל 10,000 מוניות. << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> זה לא קשור לדיון עכשיו, יוסי. << דובר_המשך >> יוסי ברמי: << דובר_המשך >> בסדר, אבל אנחנו רוצים לדעת מה קורה לגבי גט. גט בסוף יעקצו את כולם, גט עם שתי רגליים בנתב"ג והם יבלעו את כולם ויהיו האובר הבא. זו הערכה שלי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> דווקא עכשיו אתה צריך לעודד שיבואו דובר ויתחרו בגט. כן, כפיר. << אורח >> כפיר בן זינו: << אורח >> אני רציתי להגיד לך שגט לבד זה 13,000-12,000 מוניות. אם עכשיו גם הפרטיות ייכנסו איתם ביחד זה כבר נהיה מונופול, הם ישתלטו על השוק. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> רשות התחרות, את רוצה לענות לו על זה? << אורח >> טלי רויטמן: << אורח >> אני יכולה לענות שבאופן עקרוני, במידה ויש חברה שהיא מונופולין, גם אם היא לא מוכרזת, החובות על מונופולין חלות גם עליה ללא קשר אם יש עליה הכרזה. << דובר_המשך >> יוסי ברמי: << דובר_המשך >> הם מעלים לנו בכל חצי שנה את דמי ההכנה. הם התחילו ב-300 שקלים, ב-700 שקלים ב-1,000 שקלים, היום הם הגיעו ל-3,000 שקלים חודש בחודשו. תצרו אותם. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> קודם כול, זה נושא לדיון. אבל היא לא באה לפה בשביל זה, היא לא ידעה שעל זה אתה רוצה לדבר. << דובר_המשך >> יוסי ברמי: << דובר_המשך >> זה היה בדיון הקודם, עם חבר הכנסת איתן. << אורח >> טלי רויטמן: << אורח >> שוב, כן אגיד, אם החברה היא מונופולין היא יודעת שהיא מונופולין, וחלות עליה חובות של מונופולין. במידה כזו, גם הציבור יכול להגיש תלונה לרשות התחרות והיא תבדוק את זה. << דובר_המשך >> יוסי ברמי: << דובר_המשך >> הגישו, מנכ"ל Yango הגיש תלונה. את התבקשת בדיון שעבר להביא תשובה אם אתם בודקים את הנושא הזה של מונופול לגביהם. << אורח >> טלי רויטמן: << אורח >> בנושא הזה לא התבטאתי כלל בדיון שעבר. כן אציין שאני לא נמצאת בצוות אכיפה, אני בצוות - - - << דובר_המשך >> יוסי ברמי: << דובר_המשך >> תוכלי להעלות את זה במשרד אצלכם? << דובר_המשך >> טלי רויטמן: << דובר_המשך >> זה לא קשור לדיון. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תודה רבה. ליועצת המשפטית יש איזושהי הצעה להוספה בנוסח. בבקשה, הסכיתו ושמעו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מאחר שעלו כאן חששות לגבי מתי יגבו הסכומים ומתי ישולמו, אולי אפשר להוסיף, ואני מניחה את זה בפני חברי הכנסת המציעים, התייחסות לכך ששרת התחבורה, עם שר האוצר – אני מבינה ששר האוצר בכל מקרה מעוניין להיכלל בנוסח. זה גם להחלטתכם. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> כן. הרי ברור שמדובר פה בסוף במנגנון שיש לו השלכות כלכליות, לכן, לדעתי, אין עוררין. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> עשינו הפסקה כדי לתת למשרד האוצר לדבר על זה. אני מציעה להוסיף לסעיף התייחסות לכך ששרת התחבורה, עם שר האוצר, יקבעו הוראות שיבטיחו את ההחזרים כפי שנקבעו לפי הוראות הסעיף, במועדים שנקבעו. אם הם ימצאו שצריך להעמיד לזה, לא יודעת מה, אז הם יוכלו לעשות את זה. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> כן, זה מופיע בשלוש מקומות בכל הסעיף של הקרן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא, הצעתי משהו חדש. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> הם ישבו ביניהם ואנחנו, בעלי העניין, לא ישבו איתנו? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, די. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> לא, לא, צריך לשבת איתנו. << אורח >> אלחנן בן דהן: << אורח >> כמו שמאי ציינה לפני זה, אנחנו נעבוד על מתווה הקרן ונדייק אותו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה ברור. << דובר_המשך >> אלחנן בן דהן: << דובר_המשך >> יש פה דברים שנצטרך לבחון. זה עוד לא השלב, נעבוד על זה בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> השאלה היא אם יש לכם התנגדות להוסיף את הנוסח הזה בשלב הזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תבדקו את הנוסח, חמש דקות, ותגידו שיש לכם באמת. בינתיים, אנחנו נמשיך ל-לד1. תבדקו, אל תגידו סתם כן. << דובר_המשך >> אלחנן בן דהן: << דובר_המשך >> בכל מקרה, אנחנו מבקשים להוסיף בסעיף זה בכל מקום שכתוב "השר" שיהיה השר ושר האוצר. זה כבר דובר. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה זה "בכל מקום"? << דובר_המשך >> אלחנן בן דהן: << דובר_המשך >> לעניין הקרן. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ודאי, אנחנו מסכימים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא בכל החוק. << דובר_המשך >> אלחנן בן דהן: << דובר_המשך >> לא, 14לד. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הקרן, אמרנו. הם ושר האוצר. << דובר_המשך >> אלחנן בן דהן: << דובר_המשך >> השר ושר האוצר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אוקיי. אני מוסיפה פה שמטרתה החזרה של סכומים כפי שקבעו השר ושר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת ובמועדים שקבע. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אתה קובע לי בכסף שלי? מה לעשות בכסף שלי? מאיפה הבאת את זה? מה פתאום? אנחנו לא מסכימים. << דובר_המשך >> אלחנן בן דהן: << דובר_המשך >> יש פה בהמשך "כפי שיקבע השר". << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון. אז בכל מקום - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הם גם ישבו אתכם. אתה לא רוצה שישבו איתך? << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> שישבו. שיהיה רשום. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בסדר, אבל לא רושמים כל מיני דברים בחוקים. מה יש לכם? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בעצם, בכל מקום בסעיף שבו מופיע השר, יופיע השר ושר האוצר. << דובר_המשך >> אלחנן בן דהן: << דובר_המשך >> בנוסף, את הסייפה של כל עוד לא קבע השר – גם את זה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הדרישה של האיגודים שתשבו איתם בעוד אתם בונים את הדברים היא דרישה נכונה, אני מציע שתקבעו באמת. יש פה סך הכול 21 איגודים. סתם, כל מי שנמצא פה, לפחות. זו דרישה הגיונית שתאספו מהם גם נתונים, מידע, איך, למה, כמה. לא נורא גם לצאת להבין, להגיע, לראות. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אני גם יכול להגיד שישבתי עם המנכ"ל שלהם, אילן רום, והוא אמר בצורה ברורה שכשיגיע העניין הזה לעניין שצריך את התיקון - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מי אמר? << דובר_המשך >> יהודה בר אור: << דובר_המשך >> אילן רום, המנכ"ל של משרד האוצר. הוא אמר לי אנחנו נשב ונדבר על זה. כי הוא שמע שהשרה קבעה 200,000 שקלים. הוא אמר חכה, כשנגיע לדיון נדבר על זה. בינתיים, לא הוזמנתי לדיון. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, אמרתי לנציגי האוצר כאן שנשמע לי הגיוני וסביר מאוד שישבו איתכם בעוד הם מרכיבים את הדברים ואוספים את המידע. אני בטוח שהם ייפגשו איתכם, אין בכלל שאלה, לדעתי. יש לכם הערות על הסעיף עצמו? המשך להערות? << דובר_המשך >> אלחנן בן דהן: << דובר_המשך >> לא. אנחנו מבקשים למחוק בסייפה של הסעיף את "כל עוד לא קבע השר את סדרי פעילותה של הקרן כאמור, תקבע קרן את סדרי פעילותה". כמו שציינו, זה סעיף תקציבי משמעותי שיש לו סוגיה תקציבית שנדרשות פה החלטות של השרים וזה בסמכותם. לכן זה צריך להיקבע בדרך של החלטות של השרים. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אתה רואה, קיבלת את מה שאמרתי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, די. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אפשר להוריד את זה, אבל אז אני מציעה לחייב את השרים לקבוע את סדרי פעילותה של הקרן ולא לתת להם רשות לעשות את זה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן, לחייב. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא רשאי. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> צריך לחייב את השרים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כאן אני אומרת שאנחנו יכולים להוריד את הסייפה כל עוד מחייבים את השרים. כדי שמישהו יקבע את סדרי פעילותה של הקרן. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אגיד לך מה אנחנו חושבים, משרד האוצר. שיהיה ברור, אנחנו לא מוכנים שהקרן הזאת תהיה איזה מן בת ערובה של השרים, אנחנו רוצים שהקרן תפעל ותיתן מענה לסוגיית הפיצויים. לכן אנחנו מוכנים לתת למשרד האוצר, כמובן, השפעה וכו'. אבל אנחנו לא ניתן לסיפור הזה להתמהמה. לכן שמנו את הסעיף הזה, הסעיף הזה בא אומר אם אתם לא תעשו את זה, הקרן תעשה את זה. אנחנו לא רוצים להפוך את הקרן למשהו מסורבל וכו'. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה גם סדרי פעילות, זה מתי הישיבות מתכנסות וכדומה. השאלה מה אתם מעדיפים, אפשר להוריד ולחייב את השרים או להשאיר את זה ככה. << דובר_המשך >> אלחנן בן דהן: << דובר_המשך >> נתייעץ על זה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> חבר'ה, יש קריאה שנייה וקריאה שלישית, בואו נתקדם. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> מדוע בכל שבוע? בכל שבוע דיון. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בשבוע הבא לא יהיה דיון. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> עמוד 14, לד1, חברים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני ממשיכה בהקראת התיקונים. למעשה, התיקון הבא הוא לא ממש תיקון, 14לד1 בעמוד 15. זה סעיף שכבר הוקרא, פשוט הוספנו לו מספר וכותרת שוליים "קביעת אזורים מוגבלים". שאר הסעיף כבר הוקרא. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> רגע, יש לי הערה לגבי זה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל תנו לה להקריא. איזו הערה? היא עוד לא אמרה שום דבר. על מה אתה רוצה להעיר? << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> תוגבל פעילות של המפעילים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תכף. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אמשיך להקריא. אני בעמוד האחרון, בעמוד 16, בסעיף התחילה, סעיף 4. "תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו." בישיבה הקודמת הקראנו את הסעיף הזה והתחילה הייתה ביום פרסומו. בעקבות הערות שהתקבלו ממשרדי הממשלה ושיח עם המציעים, הוחלט לדחות בשישה חודשים את כניסתו לתוקף של החוק. זאת אומרת שהוא ייכנס לתוקפו לאחר שישה חודשים מהיום שהוא יתפרסם ברשומות. << אורח >> טלי רויטמן: << אורח >> דילגת על 14לד1? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> 14לד1 כבר הוקרא ונדון בדיון הקודם. << אורח >> טלי רויטמן: << אורח >> יש לנו הערה וכן שלחנו. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כרגע אנחנו בתיקונים, תכף נקבל הערה. 5. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> 5. "הוראת מעבר". אני בעמוד 16, בסעיף האחרון. "הוראות מעבר 5. בתקופה שמיום כניסתו לתוקף של חוק זה ועד תום חצי שנה מהמועד האמור יקראו את סעיף 14לא1(ב) לפקודה כנוסחה בחוק זה, כך שבמקום 'עשרה ימי עבודה' יבוא 'תשעים ימי עבודה'." אסביר. סעיף 14לא1 רבא דן בהעברה של מידע פלילי לרשות הרישוי. ברגע שרשות הרישוי קיבלה בקשה, הסעיף קובע הוראת מעבר לעניין איך קוראים את סעיף 14לא1(ב). סעיף 14לא1(ב) אומר תוך כמה זמן רשות הרישוי צריכה לתת החלטה או להשיב למפעיל לגבי קיומו של עבר פלילי שמצדיק אי-העסקה של נהג. הסעיף קובע שאם מפעיל הגיש בקשה לרשות הרישוי להתקשר עם אדם מסוים כנהג במסגרת האפליקציה, רשות הרישוי תשיב לו בתוך עשרה ימי עבודה. מאחר שמשרד התחבורה צופה היקפים מאוד גדולים של בקשות כאלה בימים הראשונים לאחר כניסת התיקון לתוקף, בעצם, ניתנה לו פה אורכה בחצי השנה הראשונה, ככה שבמקום עשרה ימי עבודה הם יוכלו להשיב בתוך 90 ימי עבודה לבקשות כאלה. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> נעמה, אני יכול להעלות משהו? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני לא נותנת רשות דיבור, זה יושב-הראש. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, סעיף 14לד1, לגבי הגבלת אזורים, אני מציע להוסיף גם לאזורים - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא הבנתי. כרגע קראנו את התיקונים, תכף נתייחס לסעיף. יש מישהו לגבי התיקונים? לגבי התקופה, שישה חודשים, יש למישה הערה? כן, גט. << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> דבר ראשון, אנחנו חושבים שנכון לתת מועד תחילה נדחה אבל אנחנו חושבים שהוא צריך להיות קצת יותר ארוך משישה חודשים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כמה זמן? << דובר_המשך >> נועם בן עמי: << דובר_המשך >> שנה, גם אסביר למה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אתה מתייחס לסעיף 4? << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> גם לסעיף 4 וגם לסעיף 5. למה שנה? כי משרד התחבורה אומר בחצי השנה הראשונה אתן מענה בתוך 90 ימים. 90 ימים בשביל לעשות קליטה של נהג? אני לא יודע. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> רק שיהיו אלפי בקשות, אם לא עשרות אלפי בקשות. << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> אין בעיה. אם נהג פונה לפלטפורמה וצריך לחכות עד 90 ימים בשביל לקבל - - - << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> מעל 200,000. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> אני צריכה עובדי משרד. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא הבנתי. חוה, מה הטענה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הטענה היא שכשהחוק יצא לדרך יהיה לנו גל עצום של אלפים, אולי עשרות אלפים, של נהגים שצריך - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה את רוצה? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> גם אם הבדיקה בשוטף תוכל להתבצע בתוך עשרה ימים, אני לא בטוחה, בתוך עשרה ימים אצטרך לבדוק 20,000? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לכן מה? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> לכן ביקשנו שביציאה לדרך תתנו לנו יותר זמן. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ולך יש בעיה עם זה? << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> כן, זה זמן לא סביר. תחשוב שמישהו רוצה לעבוד. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כמה זמן אתה רוצה? << דובר_המשך >> נועם בן עמי: << דובר_המשך >> אני רוצה שפשוט יתנו תקופת מעבר של שנה, שמי שרוצה לקבל את האישור יקבל אותו בתקופה הזאת של השנה, הוא יוכל לקבל בלי קשר. כשזה יצא לדרך לאנשים יהיו אישורים ביד. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא הבנתי. אחרי השנה, תוך כמה זמן הם ישיבו? << דובר_המשך >> נועם בן עמי: << דובר_המשך >> עשרה ימים. אנחנו חושבים שזה גם צריך להיות שבעה ימים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אבל הם יגיעו אליי לפני שהחוק ייכנס לתוקף, אני לא אוכל להתחיל. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הוא אומר שיש הוראות מעבר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני מדברת על הוראת המעבר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל כמה זמן אחרי הוראות המעבר? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> בתוך החוק, המצב הקבוע המוצע הוא עשרה ימים. אני לא סגורה שאפשר לעמוד בזה, לצורך הדיון כרגע נניח שכן. אבל בשלב הראשון החוק ייכנס לתוקף, בתוך חודש אקבל - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זה ברור, אבל אין לו בעיה עם ה-90 יום. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> אני מבינה שיש לו בעיה עם זה. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> הוא מדבר על תחילתו של החוק, שתהיה במקום שישה חודשים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מועד תחילה – יש כאן תקנות שצריך - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, הוא לא מדבר על זה. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> הינה, זה מה שהוא אומר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא. לגבי התקנות הוא טוען במקום חצי שנה, שנה. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> בדיוק. גם אני חושב שזה יותר מדי. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אדרבה, אני חושבת שחצי שנה זה קצר. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> תנו לנו, לכל הנהגים, להתארגן, לאכול את הדבר, אולי להגיש בג"ץ. << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> יש לפחות שני סוגי תקנות שלדעתנו, הן קריטיות להפעלה של ההסדר הזה. זה התקנות של הפיצוי והתקנות של היכולת של נהג מונית לעשות גם וגם. אנחנו מציעים שככל שכאלה לא יותקנו עד מועד הכניסה של החוק, מועד הכניסה של החוק יהיה ביום פרסום התקנות או שנה, לפי המאוחר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> תן לי להבהיר. הסוגיה הזאת לא תישאר באוויר, ברור שהיא תיפתר פה. << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> אין בעיה. אני רק חושב שכדאי להבטיח את זה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא נוסיף סעיף שאם לא נעשה, אז לא. אני אומר לך שנדון בזה פה ונגיע להכרעה. לא קיבלתי, הלאה. זהר, כן. << אורח >> זהר גולן: << אורח >> סעיף לד, בקשר לאישור של השרים. אני רוצה לחדד שזה יהיה באישור השרים וועדת הכלכלה. שלא יעשו את מלאכתם פלסתר כמו שקרה עם מוניות השירות, שעשר שנים מחכים לתשובה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> נשאל את היועצת המשפטית אם הפרקטיקה הזאת מקובלת. << דובר_המשך >> זהר גולן: << דובר_המשך >> אני מבקש להעלות את זה. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> ברור שזה מקובל, אתה אחראי עכשיו. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> שהסעיף, חוץ מהשרים, שר התחבורה ושר האוצר, ההסדר יובא לאישור בוועדת הכלכלה. אבל זה גם ככה יבוא לפה, הקרן, זה בכל מקרה יבוא לפה להצבעה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> "קרן החזרים שמטרתה החזרה של סכומים כפי שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת". << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> באישור ועדת הכלכלה, כתוב. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זהר, אתה לא רשאי עכשיו לשאול שאלה. סתם שאלת, לא הסתכלת. יהודה. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, כבר היום, זה כבר חודשיים, מאז שהתחלנו את הדיונים, התרסקו המחירים, נגרם נזק לענף, נהגים לא מחדשים משק. כבוד היושב ראש ועידית הנכבדה, כבר יותר מחודשיים שהכול קפא על מקומו, אין מכירת רכבים, אין קנייה, נהגים לא מחדשים משק והכל נתקע. אני מבקש אם תוכל להתעלות על הברדק שיש לי פה. אני היום רק יושב ומקשיב ואני רואה שאנחנו לא מתקדמים כי הרבה דברים נשארו פתוחים. אם תוכל לתת הודעה מסוימת, הרגעה לשוק: 1. כמו שאמרת, שלא יעלה לדיו ולא יעבור החוק כל עוד לא יהיה פיצוי לבעלי המספרים; 2. המכס – יינתן פתרון למכס ויישקל הפתרון לנהגי מוניות. יישקל, לא יודע מה. אבל לפחות תרגיע את השוק, השוק היום קפא. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אבל יהודה, חזרתי על הדבר הזה עשרות פעמים פה. << אורח >> שמואל אורי הורנשטיין: << אורח >> אבל פה זה לא מספיק, צריך בתקשורת. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> הכול עצר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אנחנו נוציא הודעה. חבר'ה, אנחנו יוצאים לחמש דקות הפסקה ותכף נתכנס פה שוב, ב-15:33. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:29 ונתחדשה בשעה 15:36.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אנחנו חוזרים מהפסקה. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש על החלטת הוועדה למזג את הצעות החוק פ/5648/25, פ/6038/25, ו-פ/6014/25. אלה שלוש הצעות החוק לתיקון פקודת התעבורה בעניין קידום התחרות באמצעות תחבורה שיתופית. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מי ינמק את הרוויזיה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רגע, הוועדה צריכה להצביע על פתיחת הדיון מחדש. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני אנמק. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מי בעד לפתוח את הדיון של הרוויזיה? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> צריך לנמק את הרוויזיה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, קודם אנחנו פותחים את הדיון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא, אתם פותחים את הדיון מחדש ואז אתם מנמקים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מי בעד לפתוח את הדיון מחדש? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בבקשה, אנחנו דנים ברווזייה בדיון המחודש. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מבקשים לפצל את הצעת החוק. הצעת החוק שהוגשה, שמספרה 6038, תפוצל משתי הצעות החוק האחרות. ובהצעת חוק זו, שפוצלה, תחילתו של החוק תהיה שנה מיום פרסומו. אתם יודעים למה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן, כן. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> קביעת האזורים תקבע גם בהצעת חוק זו. סעיף 14לד1 רבא. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה זאת אומרת קביעת האזורים? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הסעיף שקובע קביעת אזורים מוגבלים, שהשר יכול בצו לקבוע משיקולי שמירה על ביטחון המדינה, של סדר ציבורי וענייני תחבורה, יחול גם בהצעת חוק זו. נוסיף את סוגיית השעות, כפי שהציע משרד התחבורה, שגם יהיה שיקול דעת של שעות. << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> אפשר לשאול איזו הצעת חוק פוצלה מבין השלוש? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הצעת החוק 6038/25, של חבר הכנסת איתן גינזבורג. כלומר, בסעיף 14לד1 רשאי השר לקבוע, באישור ועדת הכלכלה - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אזורים שבהם תוגבל פעילותם של מפעילים, לרבות שעות הפעילות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ושעות פעילות? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בעצם, בשתי הצעות החוק האחרות – אקריא את המספרים, הצעת חוק מספר 6014/25 של חבר הכנסת משה פסל והצעת חוק 5648/25 של חבר הכנסת דן אילוז – אני מבינה, מבקשים מועד תחילה אחר. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כמו שכתוב כאן, של שישה חודשים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. מועד התחילה יהיה יותר קצר, שישה חודשים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> להוריד את סעיף 14לד1? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אנחנו לא נאפשר לשר. כן, לא נאפשר לו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אסביר. זה הליך פנים כנסת, פנים פרלמנטרי. הצעות החוק – הוועדה הצביעה על המיזוג של כולן ביחד, על שלושת ההצעות. מה שמבקשים עכשיו חברי הכנסת זה לקבוע שהצעת החוק של חבר הכנסת אילוז וחבר הכנסת פסל ימוזגו, לגביהן תחילת החוק תהיה שישה חודשים מיום פרסומו ולא ייקבע בו סעיף 14ל1ד שצוין קודם. הצעת החוק של חבר הכנסת איתן גינזבורג תפוצל, היא תונח על שולחן הכנסת כהצעת חוק עצמאית, תחילתו של החוק תהיה שנה מיום פרסומו לפי ההצעה וסעיף 14לד1 ייכלל בו וכן תינתן סמכות לשר לקבוע שעות פעילות שבהן תוגבל הפעילות של המפעילים. הוועדה יכולה להצביע. רק אגיד, זה פשוט אומר שיונחו שתי הצעות שדומות אחת לשנייה. בדרך כלל, אנחנו ממזגים הצעות חוק באותם עניינים, דנים בהן ביחד, זה הליך קצת לא מקובל. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אפשר יהיה למזג אותן לקראת קריאה שנייה וקריאה שלישית, בוועדת הכנסת. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מי בעד לפצל את הצעת החוק, כפי שנאמר על ידי חבר הכנסת גינזבורג והפרשנות של היועצת המשפטית? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. << אורח >> נועם בן עמי: << אורח >> שאלה להבהרה. מדובר בנוסחים המתוקנים, נכון? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן, כן, הנוסחים המתוקנים. הדיון היה ביחד. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אנחנו ממשיכים בדיון. בבקשה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש כמה עניינים שצריך לחזור אליהם. אני מציעה שנתחיל מהגדרת רכב נוסעים פרטי. הייתה כאן שאלה למשרד התחבורה לעניין כמות הנוסעים ברכב. אכן, הבנתי שרכב נוסעים לפי M2 יכול להכיל עד 19 נוסעים חוץ מהנהג. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כן. שבזה אנחנו מסכימים עם מה שנאמר פה, שזה גדול מדי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה אתם מציעים? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> אין לנו סוג רכב ששם את הכותרת הזאת. M1 זה שמונה נוסעים, M2 זה כבר 19 נוסעים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אפשר להגביל. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל אם הוא מוגבל עד חמישה טון? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, לא. סליחה, אני לא מבין למה צריך יותר משמונה נוסעים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כי לפעמים יש לך רכבים גדולים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אפשר גם להגביל בין לבין, אפשר להגיד ובלבד שמספר המושבים לא כולל הנהג לא עולה על – אני לא יודעת, עשרה, 12. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> משה, כי יש שירותי הסעות של אובר שהם מעט גדולים יותר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אתה בהצעת החוק שלך. אני, בהצעת החוק שלי, לא רואה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אפשר להשאיר 1M. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אם רוצים להשאיר את זה עד שמונה, אז צריך להגיד 1M פרטי. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בסדר, נשאיר 1M פרטי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> 1M פרטי? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> פרטי ואוטובוס פרטי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> פרטי ואוטובוס פרטי. לפי 1M גם יש סיווג אוטובוס פרטי. זה יהיה עד שמונה נוסעים. אני מוחקת את המילים 2M. << אורח >> יהודה מזרחי: << אורח >> תאגיד חייב קצין בטיחות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בהצעת החוק של חבר הכנסת גינזבורג - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אצלי 1M, אצלם תשאירי כמו שהיה. << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> בסדר. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני חוזר ל-1M. לא נראה לי הגיוני לתת לנהג אובר להסיע יותר משמונה אנשים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בעמוד 11, בסעיף 14לא1(א) התעוררה שאלה לגבי צבר של הרשעות או כתבי אישום. אני מבקשת התייחסות של משרד המשפטים. הבנתי ממשרד המשפטים שאין צורך לקבוע באופן מפורש צבר של הרשעות. עלתה שאלה אם צריך לקבוע בנוסף שצבר של הרשעות או החלטות יכול גם להביא לפסילה. אני מבינה שלא נדרש שזה יאמר במפורש. << אורח >> רון שלמה סולומון: << אורח >> נכון, השורה התחתונה באמת כמו שאמרה היועצת המשפטית. סעיף 36א(4) לחוק המידע פלילי ותקנת השבים קובע את אמות המידע לשקילת מידע פלילי, בהן גם קיומם של פרטי רישום פלילי נוספים, מספר פרטי הרישום ומהותם. לכן גם הנוסח בלשון יחיד זה הנוסח המקובל. גם אגיד, למען הסדר הטוב, שאפשר וצריך שהדבר יבוא לידי ביטוי גם בנוהל לשקילת מידע פלילי שעל המשרד יהיה לקבוע לפי סעיף 5(ג) לחוק המידע הפלילי. ההתייחסות לשקילה של מספר פרטי רישום פלילי באה לידי ביטוי גם בנוהל לדוגמה שפורסם על ידי הממונה על הביקורת על המידע הפלילי במשרד המשפטים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש לי רק הערה לגבי משהו שהקראתי, אני רוצה לדייק אותו. העברנו את החובה להדרכת ריענון לסעיף 14לא(ד). אני רק רוצה לחדד שזה יהיה באמת כל חמש שנים. אני לא בטוחה שאמרתי את זה קודם, אבל גם הובהר שזה יהיה חמש שנים מהיום שהוא עבר הדרכה מתאימה או קורס כלשהו של משרד התחבורה, נראה איך ננסח. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> אפשר רק שאלה קטנה? שאלת הבהרה על הפיצול הזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אנחנו מבינים שמשרד האוצר רוצה שבעניין של האזורים זה יהיה ביחד עם משרד האוצר, אנחנו מקבלים את זה. עוד משהו? << אורח >> טלי רויטמן: << אורח >> רשות התחרות גם רוצה להגיב על הסעיף הזה. << אורח >> אלחנן בן דהן: << אורח >> רק שאלת הבהרה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. << אורח >> אלחנן בן דהן: << אורח >> לגבי הפיצול – בהצעת החוק של חבר הכנסת איתן גינזבורג, סעיף לד1 כן נשאר. ובהצעת החוק המשותפת של חבר הכנסת דן אילוז - - - << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הוא לא נשאר. כן. << דובר_המשך >> אלחנן בן דהן: << דובר_המשך >> מבחינתנו, זה סעיף משמעותי מאוד, סעיף לד1. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אגב, במקור הוא היה רק בהצעה של חבר הכנסת פסל. בהצעה המקורית שלי ושל חבר הכנסת אילוז הוא לא היה קיים. << דובר_המשך >> אלחנן בן דהן: << דובר_המשך >> יש פה השפעות כלכליות משקיות לסוגיית האזור, שעות פעילות וכו'. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> אפשר לקבל הסבר על הפיצול הזה? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אנחנו מוסיפים את הסעיף חזרה. << דובר_המשך >> אלחנן בן דהן: << דובר_המשך >> כמו שאמרנו, שרים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זה יהיה שני השרים. רשות התחרות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בהצעה שלך, אתה גם רוצה שעות פעילות או שלא? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לא, אין צורך. אזורים זה מספיק. << אורח >> טלי רויטמן: << אורח >> אנחנו מבקשים הבהרה על מה הכוונה בשיקולי תחבורה או שמירה על שירות חיוני לציבור. על סמך מה הם יכולים להגביל? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לדוגמה, שרת התחבורה ושר האוצר, אם הם רואים שבמלונות או באזור מסוים, הם שוקלים שיקולים. בשדה תעופה למשל. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> או אירוע חריג. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כן. או אירוע שקרה, מופע. הם יכולים להחליט שבאזור הזה יפעלו רק נהגי מוניות. או, לצורך העניין, יופעלו גם נהגי מוניות. הם יוכלו להסדיר הסדרות ותקנות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הגבלה של כניסה, זה מקובל במקומות אחרים בעולם. << דובר_המשך >> טלי רויטמן: << דובר_המשך >> נרצה לבדוק. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> תבדקו לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אוקיי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הדבר האחרון שנשאר – היו כמה שאלות שמשרד האוצר ביקש לבדוק לגבי הקרן. אני גם אבקש, לפי תקנון הכנסת, את הערכת העלות התקציבית. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בבקשה. << אורח >> אלחנן בן דהן: << אורח >> כמו שאמרנו, לגבי מתווה הקרן – אנחנו עוד בעבודה על זה. עוד לפני זה, אמרנו שנחזיר תשובה לגבי הסייפה של "כל עוד לא קבע השר את סדרי פעילותה של הקרן כאמור, תקבע הקרן את סדרי פעילותה". ביקשנו להסיר את הסייפה, למחוק אותה, ולכתוב במקום "וכן יקבעו השרים" – כלומר, השר ושר האוצר – "בדרך האמורה, את סדרי פעילותה של הקרן". במקום "ורשאי השר", "וכן יקבעו". << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> את זה אנחנו ביקשנו. << דובר_המשך >> אלחנן בן דהן: << דובר_המשך >> כן, כן. רק לוודא שזה נכנס, שיאמר לפרוטוקול שזה נכנס. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זה נכנס. מה עוד? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בעצם, הצעתי סייפה שלפיה שרת התחבורה ושר האוצר יקבעו הוראות שיבטיחו את ההחזרים כפי שנקבעו לפי הוראות הסייפה, במועדים שנקבעו. << דובר_המשך >> אלחנן בן דהן: << דובר_המשך >> אנחנו מתנגדים לזה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מה העלות התקציבית? << אורח >> אלחנן בן דהן: << אורח >> כמו שאמרתי, אנחנו עוד בוחנים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> הבנתי. מתי תהיה לכם התייחסות לעלות? משרד האוצר, מתי תהיה לכם התייחסות? לפחות לקריאה הראשונה, לנוסח פה, מתי תהיה לכם התייחסות? << אורח >> אלחנן בן דהן: << אורח >> שוב, כמו שאמרתי, אנחנו מצויים בבחינה של הנושא הזה. < יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> את זה הבנתי. אבל מתי? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אסביר. לפי תקנון הכנסת אנחנו צריכים לקבל את הערכת שר האוצר או נציגו בדבר העלות התקציבית של הצעת החוק. אם לא ניתן למוסרן לפני הדיון – בעת הדיון או אחריו, בתוך זמן סביר שקצב לכך יושב-ראש הוועדה. אני לא בטוחה מה העלות התקציבית כרגע. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> חברים, בקיצור, אנחנו כבר בתהליך הזה לא מעט זמן, אני חושב ששבועיים מהיום זה המינימום. תעשו עבודה מאומצת. זה לנוסח של הקריאה הראשונה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה אתם רוצים? << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> שלושה שבועות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> שלושה שבועות למה? << דובר_המשך >> מאי שמואל: << דובר_המשך >> להבין. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> שלושה שבועות על מה? << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> לגבש. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> לגבש את העלות התקציבית. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה יוציא מאוצר המדינה יותר מ-7 מיליון שקלים שנתי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> אלחנן בן דהן: << אורח >> קשה לדעת כרגע, אנחנו עוד צריכים לגלם את זה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> זה לנוסח הזה, אני לא מבקש ממך לבוא עכשיו עם מתווה כולל. זה לנוסח הזה, אתה צריך לתת לי עלות תקציבית. חבר'ה, שבועיים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> סליחה, רגע. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> איתן, עזוב, זה שבועיים ואני חושב שזה מספיק זמן לנוסח הזה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> חבר'ה, תעבדו, אנחנו כבר חודש וחצי עם הדבר הזה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> שבועיים, חברים. תודה רבה. עוד משהו? << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> או שתסרבו, תסרבו להם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לפי הרישומים שלי לא נותרו עוד שאלות פתוחות. מבחינתי, הוועדה יכולה להצביע. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אנחנו מצביעים כרגע על הצעת החוק. << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> את יכולה להקריא שוב פעם את הנוסח של "וכן יקבעו השרים"? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הנוסח כפוף לשינויים. אבל מה שיהיה כתוב, אני מתחילה מהסייפה, אני בסעיף לד, בסופו, בעמוד 15. " בשיעור קבוע מדמי הנסיעה שמשולמים למפעילים" – כפי שיקבעו השר ושר האוצר – "באישור ועדת הכלכלה של הכנסת," – השר ושר האוצר יקבעו – "בדרך האמורה, את סדרי פעילותה של הקרן". << אורח >> מאי שמואל: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אנחנו מצביעים. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אמרנו שאנחנו לא מסכימים לנוסח הזה, שיהיה ברור, שיהיה כתוב. אנחנו לא מסכימים, איגוד המוניות הארצי לא מסכים לנוסח הזה כי אין בו שום הבהרה מה הנהג המונית יקבל ומה אחד שעובד 45 שנה יקבל פה במדינת ישראל. הדבר הזה לא ילך. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> כפי שהגדרתי, קרן הצבי, ככה זה נראה לנו. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אנחנו מודיעים את זה שזה לא מקובל עלינו ונלך על זה בכל דרך, עד לבג"ץ גם. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, תודה רבה. אנחנו מצביעים כרגע על הצעת החוק לקריאה ראשונה, 6014 ו-5648, פ, ביחד כהצעות ממוזגות, של חבר הכנסת דן אילוז וחבר הכנסת משה פסל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בוז. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> מי בעד? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> עם כל התיקונים. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כמובן, עם כל התיקונים. מי בעד? מי נמנע? מי נגד? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ההצעה עברה פה אחד. אני מצביע עכשיו על הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה, פ/6038/25 לקריאה ראשונה. מי בעד? מי נמנע? מי נגד? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> ההצעה עברה פה אחד. חברים, אני רוצה להגיד לכם משהו. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אמרת לפני רגע, אני רוצה לבדוק את זה ושהם יבואו בעוד שבועיים. תבדוק עם עצמך, זה לא הוגן. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> זה נראה כאילו טעם לפגם. אתם מעלים, מצביעים, מחליטים. לא סופרים אותנו << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אמרת שבעוד שבועיים הם יבואו, תחכה עוד שבועיים. מה בוער לך כל כך? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> יהודה, קודם כול, לא בוער שום דבר. אנחנו פה כבר ארבעה דיונים וכל מה שאמרתי לך, אני לפחות, עומד מאחוריו. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אגיד לך משהו לאוזניך, לא לאוזניי. אין לו שום פתרון ואין לו שום תקציב, לא לו ולא לשר שלו. מה תגיד? אמרתי שלא יעבור. בשביל מה אתה מעביר את זה הלאה עכשיו? << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> כולי תקווה, ואני חושב שיכול להיות מאוד, שיהיה פיצוי הולם, רציני, כמו שצריך. כן. << אורח >> כפיר בן זינו: << אורח >> אתה אומר שתהיה קרן. איזה פיצוי? עדיין אין כסף בשבילנו. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> אני מסביר לך, זו דעתו של יושב-ראש הוועדה ודעתם של המציעים – אם לא יהיה פיצוי, אז לא יהיה חוק. מה לא ברור? << דובר_המשך >> כפיר בן זינו: << דובר_המשך >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> חבר'ה, תודה רבה לכם. << אורח >> יוסי ברמי: << אורח >> אפשר להזמין לדיון הבא את חברות הביטוח? אנחנו רוצים לשמוע אותן. << יור >> היו"ר משה פסל: << יור >> בהחלט נשקול גם להזמין את חברות הביטוח. חברים, אני נועל את הישיבה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:57. << סיום >>