פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 494 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום חמישי, ט' באדר התשפ"ו (26 בפברואר 2026), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק השמות (תיקון מס' 9) (שם מאימוץ של קטין שהורהו נפטר), התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר מוזמנים: תניה גולדשטיין – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה אביגיל סגל – עו"ס ראשית לפי חוק אימוץ ילדים, משרד הרווחה והביטחון החברתי איילת ששון – עו"ד, משרד הרווחה והביטחון החברתי ייעוץ משפטי: תומר רוזנר ליאור אלחזוב – מתמחה מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הצח >> הצעת חוק השמות (תיקון מס' 9) (שם מאימוץ של קטין שהורהו נפטר), התשפ"ו-2026 << הצח >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שלום, נתחיל את יום הדיונים. היום 26 בפברואר 2026, ט' באדר התשפ"ו. אנחנו מתחילים לדון בהצעת חוק השמות, תיקון מספר 9, שם מאימוץ של קטין שהורהו נפטר, התשפ"ו 2026, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. מ/1928. נתחיל במשרדים ואחר כך ליאור, ככל שתרצי, הערות ודגשים. << דובר >> ליאור אלחזוב: << דובר >> אנחנו נרצה לשמוע מהמשרדים על המצב הקיים כיום ואיך הצעת החוק משנה את המצב. תוך כדי, נעלה שאלות וחידודים שנשמח לשמוע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי רוצה להציג? << דובר >> איילת ששון: << דובר >> איילת ששון, עו"ד ממשרד הרווחה. אני רוצה להודות לוועדה על שהסכימה לעשות את הישיבה שלא מן המניין, גם ביום שלא מן המניין וגם בחריגה מחוק ההסדרים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו עובדים 24/6. << דובר >> איילת ששון: << דובר >> אני בטוחה. מתוך העצירה בחוק ההסדרים, לעבור להסדר שהוא מאוד אנושי ונדרש במציאות של ימינו, ראוי להערכה, אני רוצה להודות על זה. חוק השמות קובע בסעיף 5 מה ייקבע שמו של ילד שאומץ. ילד שאומץ הופך להיות ילד לכל דבר ועניין של המשפחה המאמצת שלו, באופן טבעי הוא מקבל את שם המשפחה של ההורים המאמצים ובמרשם האוכלוסין הם נרשמים כהורים שלו. לחוק הזה יש סעיף חריגה, קיים היום בחוק, מדבר על מצב שבו קטין מאומץ על ידי בן זוגו של ההורה שלו, כשהסיטואציה במרבית המקרים האלה שקטין נולד לזוג הורים או היה ילד של זוג הורים ואחד מההורים נפטר. ההורה השני יוצר זוגיות חדשה ובן הזוג רוצה לאמץ את הילד. במקום הזה, בשנת 1999 בתיקון לחוק השמות, נקבע שבסיטואציה הזו ובעוד סיטואציה שאני עוד רגע אדבר עליה, הילד יכול לשמר את שם המשפחה של ההורה שנפטר וגם בפרט הרישום שם ההורה, נשאר שם ההורה הקודם, שם ההורה המקורי שלו. הסיטואציה הנוספת שהחוק מאפשר את ההסדר הזה היא סיטואציה שקבועה בחוק האימוץ. סיטואציה של מאמץ יחיד שמאמץ ילד במצב שבו ההורים נפטרו והמאמץ הוא מקרובי המאומץ ולא נשוי, הוא רווק. אנחנו מדברים על מאמץ יחיד, זו סיטואציה שקבועה בחוק האימוץ כשחוק האימוץ מחריג את הסיטואציה הזו, מאפשר לחרוג משני מרכיבים של הסעיף שדיברתי עליו, גם מהמרכיב של קרובי המאומץ וגם מהמרכיב של ההורים שנפטרו. זה הסעיף שדרכו במסגרת הליכי אימוץ אפשר להיות עם מאמץ יחיד. המציאות שנוצרה אחרי 7 באוקטובר שבה יש לצערנו ילדים שנותרו יתומים משני הוריהם, הציגה לנו עיוות שקיים בחוק. אני מודה שחזרנו אחורה לשנת 1999 לראות מה היו הנסיבות שלו. לא מצאנו דיון מהותי מקצועי שאנחנו יכולים להצדיק אותו היום. אני בטוחה שהיו לזה הצדקות, זה לא היה גם בסעיף המקורי של החוק, הסטייה הזו לא הייתה בסעיף המקורי של הצעת החוק בזמנו. נוצרה סיטואציה שבה אם אותו יתום שהתייתם משני הורים מאומץ על ידי מאמץ יחיד, אפשר לשמר את פרטי ההורים הקודמים שלו. אם הוא מאומץ על ידי זוג הורים, אי אפשר לשמר את פרטי ההורים המקוריים שלו. בסיטואציה של אימוץ ילדים יתומים, במרבית המקרים, כמעט בכל המקרים, מדובר על אימוץ שנעשה על ידי קרובי משפחה, שקיבלו את הילד לביתם כי נוצרה סיטואציה שהילד היה צריך בית. הם מקבלים אותם בלב שלם, מכניסים אותם לבית, ללב, למשפחה. מבחינת ההסתכלות של טובת הילד, הסתכלות מקצועית של טובת הילד, הגושפנקה הנוספת של האימוץ נותנת עוגנים יציבים וקביעות ברורה לילדים האלה. זה לא שהילדים האלה, אם הם לא מאומצים אין להם בית חם ואוהב. הנקודה של האימוץ היא נקודה שמבחינה מקצועית אנחנו רואים אותה כחיזוק האחרון שנדרש לצורך הדבר הזה. אימוץ, צריך להבין, יש לו השלכות מעבר לגיל 18. כל שאר ההסדרים של אומנה או אפוטרופסות שבהם נמצאים בתקופת הביניים או אם כך המשפחה בוחרת גם עד גיל 18, פוקעים בגיל 18. אימוץ זה לנצח. אימוץ יש לו משמעויות גם מבחינת חוקים אחרים, מבחינת חובת מזונות, חוק לתיקון דיני משפחה, מזונות גם מעבר לגיל 18, מבחינת דיני הירושה. אימוץ זה העוגן הכי חזק לחבר ילד למשפחה. מצאנו שבמקרים שבהם המשפחה יודעת שהמשמעות של האימוץ היא בין היתר מחיקת פרטי הזהות, הרי הזהות לא נמחקת. המשפחה איבדה את הקרובים לה והיא גם זו שמבקשת לשמר את הזכר שלהם כחלק מהזהות של הילד. ילד כזה שמגיע לגיל 16 ומוציא תעודת זהות, בתעודת זהות לא נזכרים ההורים הקודמים שלו ומצאנו שלפעמים זה חסם, המרכיב שאומר לא נאמץ ונישאר בסיטואציה של אפוטרופסות ואומנה. מאחר שאנחנו לא רואים הצדקה מקצועית, ולהיפך, ההצדקה המקצועית היא לאפשר את שני הדברים, פנינו בהסכמת רשות האוכלוסין, משרד הפנים, משרד המשפטים, כל השותפים שתמכו בהצעה הזו והגשנו את הצעת החוק הזו כשקדמה לכך החלטת ממשלה שהסמיכה את שר הרווחה להגיש את ההצעה בהיעדר שר פנים וזה מה שמביא אותנו לכאן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו שמחים לעשות ולעסוק בדברים בתקופה העמוסה הזו שאינם חוק ההסדרים ועושים טוב ותיקון. מה הפער בין ההגדרות של להיות אפוטרופוס לבין אימוץ? יש מישהו שאומר, אני מעדיף לשמור על שם המשפחה המקורי ולא לעבור את התהליך של האימוץ המלא? << דובר >> איילת ששון: << דובר >> אפוטרופסות, קל יותר בהרבה לבטל אותה, גם משעה שהאפוטרופוס אומר, אני לא רוצה יותר להיות אפוטרופוס, בית המשפט לא כופה עליו להיות אפוטרופוס. אימוץ זה כמו הורות, כמו שהורות ביולוגית לא מוותרים עליה, מאוד קשה לוותר על הליך אימוץ, לא מאחזרים אותו אחורה. כמו שאמרתי מבחינת חובת מזונות, לאפוטרופוס אין חובת מזונות. הורה מאמץ מבחינת החוק הוא הורה לכל דבר ועניין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ברגע שאתה הופך להיות הורה מאמץ, שם המשפחה של המאומץ הופך - - - << דובר >> איילת ששון: << דובר >> בשגרה באימוץ רגיל, הופך אוטומטית להיות השם של המאמץ. במקרה הזה יהיה גם שם המשפחה הקודם. כן הכנסנו בתוך הסעיפים וגם היה בסעיף הקודם, אפשרות לחרוג במקרים שטובת הילד מחייבת את זה. אם במקרה ספציפי בית המשפט מוצא שטובתו של הילד כן לא לשמר את שם המשפחה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> באופן אוטומטי ברירת המחדל - - - << דובר >> איילת ששון: << דובר >> ברירת המחדל תהיה כזו. << דובר >> ליאור אלחזוב: << דובר >> תודה רבה על ההצגה. תוך כדי ההצגה התחדדו שאלות. אשמח להעלות שאלה שאולי תוכלו לחדד. איך אתם רואים את הפער הזה, בין קטין שהוריו נפטרו והוא מאומץ על ידי קרוב משפחה, לבין קטין שהוריו נפטרו ייתכן באותן נסיבות טרגיות והוא מאומץ על ידי מישהו שהוא לא קרוב משפחה, במובן של הצורך שלו אולי לשמר את שם המשפחה של ההורה שלו שנפטר. אשמח לשמוע. << דובר >> איילת ששון: << דובר >> אני אקדים משפט אחד על מנת להבהיר. ההצעה נוגעת בשתי הגרסאות ורק ברירת המחדל משתנה. כשאנחנו מדברים על אימוץ בתוך המשפחה, ברירת המחדל היא שישמרו פרטי ההורים שנפטרו וכאשר האימוץ הוא שלא על ידי קרוב משפחה, בית המשפט יצטרך להכריע לפי טובת הקטין, תהיה לו האפשרות לקבוע גם את זה. כמעט כל המקרים של אימוץ על ידי קרובי משפחה, יש רצון של המשפחה לשמר את הזהות של ההורים גם בכתובים ולא רק בסיפור. כשילד מאומץ בתוך המשפחה, גם המשפחה עצמה איבדה קרוב משפחה ויש לה רצון, אינטרס. זה חלק מהזהות שלהם, חלק מהסיפור המשפחתי גם שלהם. מצאנו את זה כחסם. משפחות אמרו, אם זה מה שיקרה, זה השיקול היחיד שמונע מאיתנו לאמץ את הילד. זו ברירת המחדל, באופן טבעי אנחנו משערים שבמרבית המקרים זו תהיה הבחירה. לעומת זאת, במצבים שבהם ילד יצטרך להיות מאומץ על ידי משפחה שהיא לא קרובי משפחתו, אני יכולה לדמיין שלוש סיטואציות מרכזיות, אולי אפילו שתיים שבהן זה יקרה. סיטואציה אחת, אם ההורה מבעוד מועד לפני שהוא נפטר השאיר בקשה כזו או אחרת, מפורשת, שהוא מבקש שמישהו מסוים יגדל את הילד שלו והוא לא קרוב משפחה. יש אופציה כזו בתוך חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, סעיף 64 מאפשר להורה לכתוב מסמך הבעת דעה בהקשר של האפוטרופסות ומן הסתם גם בהקשרים אחרים. ככל שזה מקדם את טובתו של הילד, רצונו של ההורה מכובד. זו סיטואציה אחת, שם אנחנו משערים שייתכן שאותו קרוב שהוא לא קרוב משפחה שהתבקש לגדל את הילד, כן ירצה לשמר את הזהות של ההורה הביולוגי. בסיטואציה שבה המשפחה לא תרצה, לא תוכל או לא תהיה קיימת, לא יהיו קרובי משפחה שיאמצו, אנחנו יוצרים משפחה חדשה. לא בהכרח יכולה להיות שם מורשת שתועבר כי המשפחה החדשה לא מכירה את ההורים שנפטרו, לא יודעת לספר עליהם. לא בהכרח יהיה שם ערך לזה והוא לא יהיה שונה מילד אחר שנמסר לאימוץ. אני משערת שבהקשר הזה הפרמטרים שיילקחו בחשבון הם גיל הילד, המידע שיש לו והחוויה שיש לו. הייתה לו לפני שנים רבות סיטואציה של זוג הורים שנהרגו בתאונת דרכים ולא היה להם שום קרוב משפחה והתינוק מאוד צעיר, כמה חודשים, שנמסר לאימוץ על ידי משפחה זרה שלא יודעת שום דבר לספר על משפחת המוצא ויוצרת יחידה משפחתית חדשה לגמרי עבור הילד. הילד, כשהוא יגיע לגיל 18 כמו כל ילד מאומץ אחר, יוכל להחליט שהוא רוצה להתחקות אחרי השורשים שלו ולחפש מידע על ההורים. ברירת המחדל כאן היא אחרת. בית המשפט כשהוא מגיע לתת צו אימוץ ולקבוע את כל הקביעות האלה, שוקל את טובתו של הילד הספציפי. אנחנו צריכים שיהיו עוגנים בחוק שיאפשרו לו לשקול את זה ולקבל החלטות לכאן או לכאן. << דובר >> ליאור אלחזוב: << דובר >> שאלה נוספת שאולי קשורה קצת לשאלה הנוכחית. הצעת החוק מבקשת לשנות בסעיף (ב) את היכולת של ההורה המאמץ לבקש בין היתר שברירת המחדל תהיה אחרת. כעת מי שיכול לקבוע אחרת זה רק בית המשפט ולא ההורה המאמץ. דברי ההסבר מסבירים שטובת הילד שבית המשפט ישקול מגלמת בתוכה גם את עמדת ההורה המאמץ. אשמח להתייחסות שלכם איך זה קורה בפרקטיקה, איך עמדת המאמץ נשקלת תוך כדי טובת הילד על ידי בית המשפט. << דובר >> איילת ששון: << דובר >> בקשה לאימוץ של ילד לא יכולה להיעשות לפני שהילד מתגורר בבית המאמצים לצורך אימוץ לפחות שישה חודשים. במהלך ששת החודשים האלה יש ליווי מקצועי של השירות למען הילד, אם תרצו יש כאן את אביגיל סגל, היא עו"ס ראשית לחוק האימוץ, היא תוכל להרחיב בעניין. יש את הקשר המקצועי הרציף עם המשפחה. משעה שמוגשת בקשה לצו אימוץ, מתבקש השירות למען הילד לכתוב תסקיר, נותן המלצות בעניין טובת הילד. שם יש שיח, השיח הוא שיח מתמיד מהרגע שהילד נמסר לאימוץ ולמשך התקופה עד שהוא מאומץ, לכן זה בדרך כלל לא מגיע כהפתעה. המדיניות היום המקצועית היא לדבר את הדברים מבראשית, הדברים יהיו על השולחן מלכתחילה. יצטרכו לעשות איזונים בין רצון המשפחה והנימוקים של רצון המשפחה, רצון הילד, גיל הילד, המשמעויות עבור הסיטואציה המשפחתית החדשה שקורית כאן וזו תהיה ההמלצה בפני בית המשפט. המאמצים נמצאים בפני בית המשפט, ככל שההמלצה לא מקובלת עליהם הם יכולים לנסות לשכנע את בית המשפט אחרת ובית המשפט קובע את טובת הילד. בה במידה שנלקח בחשבון רצון המאמצים נלקחים בחשבון עוד דברים כמו רצון המאומץ. החוק קובע שמגיל מסוים צריך לשמוע את רצונו של המאומץ. זה מארג מאוד עדין של שיקולים ובית המשפט נמצא שם. מי שמגיש את הבקשה לאמץ, יש לו יום בבית המשפט, יש דיון בבית משפט, זה לא משהו בהתכתבות, ויכול לנסות לשכנע את בית המשפט אחרת ככל שהוא לא תומך בהמלצת השירותים המקצועיים ובית המשפט מכריע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לך נתונים של מספרים? כמה מקרים כאלה את יכולה לתת בשורה? << דובר >> איילת ששון: << דובר >> אין לנו נתונים של מספרים. בנסיבות של חרבות ברזל לא הייתי רוצה לנקוב במספרים, השמות חשופים. אנחנו יודעים שיש משפחות שזה מהווה שיקול. זה חוק שיישאר מעתה ואילך. אנחנו יודעים שיש מקרים שבעבר לא הייתה אופציה כזו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יעשו שינוי בעקבות - - - << דובר >> איילת ששון: << דובר >> ברגע שיש אימוץ של קטין, אפילו תינוק, ברירת המחדל תהיה שם המשפחה של המאמץ? << דובר >> איילת ששון: << דובר >> בנסיבות הספציפיות האלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה יהיה ההליך אחר כך ככל שהמאומץ מתבגר ורוצה לחזור לשם הוריו, מה ההליך שהוא צריך לבצע? << דובר >> איילת ששון: << דובר >> אם בית המשפט קבע שלא? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> או אם בית המשפט קבע שלא. לפני ההליך, מה הוא צריך לעשות כדי לחזור לשם של ההורים שלו? << דובר >> איילת ששון: << דובר >> זה תלוי אם הוא קטין או בגיר. בעודו קטין לא נתקלנו בסיטואציה כזו, אני מודה. בעודו קטין אני משערת שהוא יוכל לפנות לבית המשפט ולהגיש בקשה לתיקון הצו, זה משהו שאפשר לעשות אותו. בגיר, ואת תתקני אותי אם אני טועה, בגיר יכול לשנות את שם המשפחה שלו בלי להסביר למה ולמי. << דובר >> ליאור אלחזוב: << דובר >> לא מצאנו הגדרה, לא בחוק האימוץ ולא בחוק השמות. נשמח לדעת איך אתם מתייחסים לזה ועד איזו דרגה משפחתית אותו אדם ייחשב קרוב משפחה בעיניכם? << דובר >> איילת ששון: << דובר >> כשכתבנו את תיקון החוק הזה התלבטנו אם צריך הגדרה. מאחר שחוק האימוץ לא קובע הגדרה וגם בחוק השמות, כמו שאמרת, לא חשבנו שנכון לחוקק את זה. יש שם שילוב בתפיסה המשפחתית שיכול להיות שונה. יכולה להיות שונות בין המשפחות. מאחר שהדברים האלה הם לא משהו שחי בעולם משל עצמו ואנחנו בעולם הרווחה בהקשר הזה ובעולם החיבורים, המציאות המשפחתית מתורגמת בכל מקרה ומקרה. יש משפחות שבהן הילד של הבן דוד של ההורה הוא נניח בגיל יותר קרוב להורה והוא מחובר מאוד רגשית ובקשר רציף עם המשפחה ומבחינת ההסתכלות המשפחתית הוא קרוב משפחה של הילד ובגלל זה הוא זה שמעמיד את עצמו כדי לאמץ את הילד – יתחשבו בזה. הכול נמצא בבית משפט. אנחנו מביאים את התמונה המלאה. היא קרבת דם, היא גם מצב רגשי, הסתכלות משפחתית מהי משפחה. לא חשבנו שנכון בנוגע לתיקון הזה ללכת ולעשות שינוים במה שחי בשלום בחוקים אחרים, הספציפיים האלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רוצה לשאול את גברת סגל. מהמקרים שהיו בעבר, שהשתמשו בהסדר הזה של רישום שם ההורה הביולוגי או המאמץ הקודם, נתייחס נכון לעכשיו להורה ביולוגי, וגם את רשות האוכלוסין, לכאורה זה יוצר פער בין המצב המשפטי לבין המצב שנרשם ברשות האוכלוסין. ההורה מבחינה משפטית הוא ההורה המאמץ ומבחינת רשות האוכלוסין אני רשום אדם אחר. האם הילד לא נתקל בסיטואציות שבהן הוא מציג תעודת זהות ושואלים אותו, מה שם הוריך? או תביא לנו הסכמה של הוריך ליציאתך לטיול. הוא מביא הסכמה של מי שלא מכיר את הסיטואציה. נוצרות פה שתי בעיות. אחת, יש פער בין המציאות המשפטית לבין מה שכתוב במרשם. דבר שני, אם הוא מתחיל להסביר את זה, הוא חושף את עניין האימוץ. האם נתקלתם בבעיה הזו מבחינה פרקטית? << דובר >> אביגיל סגל: << דובר >> אביגיל סגל, אני עו"ס ראשית לחוק האימוץ. לא נתקלנו בבעיה, הילד רשום תחת ההורים המאמצים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. אני מדבר על הסיטואציה שהוא מבקש לרשום את שם הורהו המקורי. אתם מבקשים שהוא יוכל לשמר את שם הורהו המקורי. << דובר >> איילת ששון: << דובר >> ברשותך, הבנתי את השאלה. צריך לקחת בחשבון שילד, עד שהוא מוציא תעודת זהות אין ביטוי גלוי לעובדה שאצלו פרטי ההורים נשארו פרטי הוריו הביולוגיים או הקודמים. אצל המאמץ הוא מופיע בתעודת זהות כמו כל ילד אחר שלו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם הוא ביקש לשמר את שם הורהו, יש שוני בין מה שמופיע אצלו בתעודת זהות, כן? << דובר >> איילת ששון: << דובר >> נכון. אחת הסיבות המרכזיות שאנחנו רוצים את השינוי הזה, זה הסיפור המשפחתי של הילד. זה היה המניע לתיקון בשנת 1999, צווי האימוץ שניתנו בהקשר הזה היו בעיקר של בן זוג שנפטר. ילד שחי בתודעה שהביא אותו לעולם אבא אחר שנפטר, נהרג או כל צורה אחרת, הוא לא חי, זה סיפור שהולך איתו, סיפור שהוא בוחר לספר אותו. אין כאן פערים. אלה פערים שאפשר לגשר עליהם, זה חלק מהסיפור המשפחתי של הילד ושל המשפחה. הסיטואציה שבה מציגים ההורה והילד, שניהם מציגים מסמכים רשמיים, כמעט ולא קורה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לקחתי את הסיטואציה הכי יום-יומית. רוצים שהוא ייצא לטיול בתיכון, צריך אישור של ההורים. << דובר >> איילת ששון: << דובר >> במשרד החינוך הוא רשום כהורה שלו. הוא ההורה, בעל הסמכויות. המאמץ הוא בעל הסמכויות והוא רשום כהורה. בפרטי הרישום של הילד עצמו כשהוא מוציא תעודת זהות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רשון האוכלוסין, אם הוא עכשיו רוצה להוציא דרכון פורטוגלי והוא רוצה תעודת לידה, איזו תעודת לידה הוא יקבל? << דובר >> תניה גולדשטיין: << דובר >> תניה גולדשטיין, לשכה משפטית של רשות האוכלוסין וההגירה. תעודת הלידה שלו במקרה הזה לא משתנה. תעודת הלידה על שם ההורים הביולוגיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במקרה של מאומץ רגיל, מה יהיה כתוב בתעודת לידה? << דובר >> איילת ששון: << דובר >> או של ההורים המאמצים. << דובר >> תניה גולדשטיין: << דובר >> אם הוא חסוי, נותנים זהות חדשה לילד והוא מקבל - - - << דובר >> איילת ששון: << דובר >> הוא מקבל מספר זהות חדש ומקבל תעודת לידה אחורה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> והילד הזה במקרה שלנו, לא מקבל מספר תעודת זהות חדש? << דובר >> איילת ששון: << דובר >> לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי. ילד מאומץ מקבל מספר תעודת זהות חדש? << דובר >> איילת ששון: << דובר >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> וילד מאומץ כזה לא יקבל מספר תעודת זהות חדש? << דובר >> איילת ששון: << דובר >> לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם מדובר רק בהורה אחד שנפטר? << דובר >> איילת ששון: << דובר >> יש את ההורה שחי, שעדיין בחיים. כשהוא נישא מחדש ובן הזוג שלו מבקש לאמץ את הילד, בפרטי הילד עצמו לא יחול שינוי חוץ מאשר התווספות של שם משפחה נוסף של המאמץ. בפרטי המאמץ, בספח שלו הוא יהיה כאחד מילדיו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> על פניו נשמע הגיוני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה כבר קיים 20 ומשהו שנים. אם לא התעוררו בעיות, כנראה שזה מסתדר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שזה עובד. יש עוד הערות של הייעוץ, שלכם? << דובר >> ליאור אלחזוב: << דובר >> לא. << דובר >> איילת ששון: << דובר >> אני לא יודעת מתי הנקודה לציין שאנחנו רוצים תיקון קטן מהנוסח שהונח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה הזמן. אחרי ההצבעה זה יהיה קצת יותר קשה. << דובר >> איילת ששון: << דובר >> חשבתי שאולי יש לכם את הנוסח. דיברתי עם ליאור וחשבתי שאולי יש לכם את הנוסח. יש בתוך סעיף ב' הקיים, קיימת המילה "מולידיו ומולידו". העתקנו אותם מסעיף ג' כשהוספנו את סעיף ג'. אנחנו רוצים להשמיט את המילים האלה, הן מיותרות. ברגע שהוספנו את "שנפטרו", המילה מולידיו ומולידו מיותרת. יותר מזה, היא לא רק מיותרת, היא קצת בעייתית בנסיבות מסוימות. חוק האימוץ קובע שברגע שילד מאומץ הוא ילדם של ההורים לכל דבר ועניין. חוק הסכם לנשיאת עוברים קובע את אותו הדבר לגבי הורים שהביאו לעולם ילד במסגרת של פונדקאות. כאן אם אנחנו משתמשים במונח הזה, לא כל כך ברור למי הוא מתכוון כשהילד מגיע למציאות חדשה. ברגע שכתבנו "שנפטרו" זה ברור שההתייחסות בהוריו שנפטרו אלה ההורים שהיו לו במועד שבו הוא מועמד לאימוץ על ידי מאמץ נוסף וזה מכסה את זה בצורה יותר נכונה מבחינה מהותית ולשונית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה אם לא צריך לתקן גם בסעיף ב' ולהשמיט. << דובר >> איילת ששון: << דובר >> כן. אנחנו רוצים גם ב-ב' וגם ב-ג'. להשמיט את המילה "מולידו ומולידיו" מכל מקום שהיא נמצאת בו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זו לא זכות שעוברת. זו שאלה מיותרת. << דובר >> איילת ששון: << דובר >> יש לה ארבעה מופעים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, לאיזה שם משפחה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם שם פרטי אתה יכול לשנות. מה שלא תוכל לשנות להבנתי אלא באישור בית משפט, אם קבעו לך את שם ההורה באופן מלאכותי, אמרו שיישאר השם ההוא. כשאת זה תרצה לשנות, אתה צריך לחזור לבית המשפט. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ולעשות תיקון. השינוי מקובל? << דובר >> ליאור אלחזוב: << דובר >> כן. יותר מזה, הוא מתכתב עם הגדרה של הורה, הורה כולל אימוץ ולכן זה מקובל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו יכולים לעבור להקראה אלא אם כן יש פה עוד מישהו שרוצה להתייחס בצורה כזו או אחרת. כמה מקרים של אימוץ יש בשנה בישראל? << דובר >> אביגיל סגל: << דובר >> בין 90-80, אימוץ של ילדים זרים ובני זוג זה עוד בערך 100 ומשהו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בשנה. << דובר >> אביגיל סגל: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בנוסף? << דובר >> אביגיל סגל: << דובר >> זה בנוסף. בני זוג כולל גם את הקהילה הלהט"בית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה נכנס בפנים. כמה ילדים ממתינים לאימוץ בישראל? << דובר >> אביגיל סגל: << דובר >> זה גם דינאמי. בערך 20-15. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מתינוקות שנולדים בבתי חולים ועד - - << דובר >> אביגיל סגל: << דובר >> ילדים גדולים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ואיפה הם נמצאים, באומנה? בכל המסגרות? << דובר >> איילת ששון: << דובר >> מסגרות רווחה. << דובר >> אביגיל סגל: << דובר >> חלקם באומנה, חלקם במסגרות חירום. תלוי בנסיבות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תלוי בסיטואציה. תודה רבה על מה שאתן עושות בשגרה. עבודה משמעותית חשובה מאוד. תודה רבה על מה שאתן עושות. אנחנו שמחים שיש לנו את הזכות להיות חלק מתיקון שהוא עושה טוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תיקון עולם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תיקון עולם שעושה טוב. נתקלנו כאן בוועדה ובוועדות אחרות, סיטואציות רבות מורכבות שהתגברו עוד יותר ב-7 באוקטובר וכל מיני סיפורים קשים ומורכבים גם באובדן של ההורים, גם אחר כך במשמעויות עם שמות המשפחה, דבר מאוד מורכב. אין דבר יותר מתסכל כשאתה עומד מול סיטואציה שאתה יודע שהיא נכונה והחוק צריך לעבור תיקון וההליך הוא מורכב. אנחנו שמחים להיות חלק מהתיקון הזה. ליאור, נעבור להקראה? << דובר >> ליאור אלחזוב: << דובר >> הצעת חוק השמות (תיקון מס' 9) (שם מאימוץ של קטין שהורהו נפטר), התשפ"ו–2026 תיקון סעיף 5 1. בחוק השמות, התשט"ז–1956, בסעיף 5 – (1) בסעיף קטן (ב), במקום "קטין שאומץ על פי הוראות סעיף 3(1) ו-(2) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981 (להלן–חוק האימוץ)" יבוא קטין שאחד מהוריו או שניהם נפטרו ואומץ לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981 (להלן–חוק האימוץ), על ידי קרוב משפחה של הקטין או בן זוגו של הורהו", אחרי "הוריו" יבוא "שנפטרו", אחרי "הורהו" יבוא "שנפטר", המילים "מולידיו" יימחקו, והמילים "ביקש המאמץ אחרת או" – יימחקו, והסיפה החל במילים "סעיף קטן זה לא יחול"–תימחק; 2. אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ג) קטין כאמור בסעיף קטן (ב) שאומץ לפי חוק האימוץ על ידי מי שאינו קרוב משפחה של הקטין או בן זוגו של הורהו, יקבע בית המשפט בצו האימוץ אם יישא הקטין נוסף על שם משפחת מאמצו את שם משפחת הוריו שנפטרו ואם יירשם כשם הורהו בפרט הרישום במרשם האוכלוסין שם הורהו שנפטר, וזאת לאחר ששקל בית המשפט את טובת הילד בהחלטתו כאמור". << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הסתייגויות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש הסתייגויות? << דובר >> ליאור אלחזוב: << דובר >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם דיברו איתך, הסכמת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק של יש עתיד. נצביע על כולן כמקשה אחת על ההסתייגויות של סיעת יש עתיד. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> אחד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הצבעה לא אושר ההסתייגויות נדחו ויועברו למליאת הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק. מי בעד? מי נגד? אין. אין נמנעים. הצבעה אושר הצעת החוק התקבלה ותועבר להצבעה במליאת הכנסת. תודה רבה על הזכות לעשות תיקון. << דובר >> איילת ששון: << דובר >> בהצלחה לליאור, זו הישיבה האחרונה שלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ליאור, בהצלחה רבה. הייתה עבודה מקצועית משמעותית בתקופה מאתגרת ולחוצה. הייתה עבודה פורייה וחשובה, בהצלחה רבה בהמשך. לפעמים זוכרים רק את הסוף. אין חוק מתאים מזה, חוק משמעותי והסתדרו הכוכבים כך שהדיון הזה הוא דיון ערכי, משמעותי ולא משהו טכני שגם חשוב, בתוך לולאת הנושאים שנמצאים כאן על שולחן הוועדה. זו זכות גדולה לסיים כך ולהוביל את הדיון הזה, לטפל בחקיקה ולהיות חלק משמעותי מאוד מההכנסה של התיקון הזה לספר החוקים של מדינת ישראל. מפה שתעסקי רק בדברים טובים ומשמחים. << דובר >> ליאור אלחזוב: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמו שאמר היושב-ראש, זכית לקחת חלק בתיקון עולם וזה סיום מאוד סמלי גם לעבודה שלך במשך כל השנה האחרונה שבה עזרת לחברי כנסת וגם ליועצים הפרלמנטרים, גם לנו, לקדם את האינטרס הציבורי שחברי הכנסת רוצים לקדם במסגרת הצעות החוק, במסגרת שאלות ששאלו ונתת להם תשובות. היית מתמחה מאוד ומסורה, מתלהבת, אוהבת את העבודה הזו ומאוד תרמת לצוות וגם לחברי הכנסת והיועצים הפרלמנטרים. האומץ שלך לענות תשובות ולחפש, להתאמץ למצוא ,לעזור ולקדם, ראוי לציון. אני רוצה לאחל לך בהזדמנות הזו בהצלחה גם בבחינות הלשכה וגם בהמשך אם תחליטי לעסוק במקצוע או בכל מקצוע אחר כמובן. תמשיכי להכין רשימות של המסעדות הכי טובות בארץ, אנחנו מאוד ניעזר ברשימות האלה. שיהיה בהצלחה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם בשם הלשכה כולה שלי, כל הצוות שלי. ליאור, אורי שעבדו אתך בצורה צמודה רוצים להביע את הערכתם ואת העבודה ושיתוף הפעולה הפורה בצורה מקצועית ועניינית. שווה לסיים תקופה כזו משמעותית גם בחוק הזה, גם עם כל כך הרבה רושם טוב, מפה אפשר רק לטפס. התחלת הכי מהר שיכולת ומכאן אפשר רק להגביר. בהצלחה רבה. חג שמח, בשורות טובות. הצעת החוק עברה וישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:35. << סיום >>