החלטות ועדה
:משכן הכנסת, ירושלים | טלפון02-6408350/692
:| דוא"ל[email protected]
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
סיכום דיון
מיום שני, ה' בניסן
,תשפ"ו23.3.2026
:, בנושא
האסדרה של צוותי החירום היישוביים לפני מלחמת חרבות ברזל והפעלתם בתחילת המלחמה, דוח
מיוחד2025
חה"כ אלון שוסטר- יו
"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה -
כפי שאנו נוכחים לגלות מאז אוקטובר23
,
חוסנה של
האוכלוסייה האזרחית הוא מרכיב חיוני לשרידותה ולהתמודדותה של החברה וליכולתו של הצבא לנהל מערכה
ארוכה ובתקווה מוצלחת. באירועי אוקטובר23
התבררה חשיבותם המכרעת של צוותי הצח"י אשר נתנו מענה מידי
בתנאים קשים ביותר לתושבים. הסיוע ניתן תחת אש תוך שמירה על
קשר עם התושבים, מעורבות בפינוי ומתן
.מענה לצרכי הקהילות המפונות באמצעות תיווך מול גורמים ממשלתיים וציבוריים
אין חובה חוקית להקמת צח"י , ולא נמצא גורם מאסדר לתחום זה. הצוותים מוקמים על פי רצון ויוזמה של
המועצה האזורית או היישובים בסיוע משרד הרווחה
וב
דרכים
אחרות. למרות תפקידם המרכזי של הצוותים
כמקור מתאם שממנו ואילו זו ,רמת אינפורמציה חיונית לתושבים הצוותים ציינו כי לא הונחו על ידי פיקוד העורף
לגבי תפקידיהם בפינוי אוכלוסיה. התמיכה הכלכלית לצוותים הנה מזערית ומוקצה על ידי משרד הרווחה באופן
שווה לכל היישובים ב ,ארץ, ללא קשר לרמת הסיכון בה הם נתונים. התקציב אינו מספק לא למצב מלחמתי מתמשך
לא לפעילות שוטפת הכוללת היערכות ומוכנות ו.אינו מאפשר תגמול אישי של החברים בצוותים
מבקר המדינה ממליץ בסיכום פרק זה כי כ
ל הגורמים המעורבים בפינוי דחק צה"ל באמצעות פיקוד העו ,רף משרד
"הביטחון באמצעות רח
ל,, משרד הרווחה
,משרד הפנים והמועצות האזוריות יבחנו את שילוב הצח"י כגורם רשמי
שתפקידיו בשגרה ובחירום מוגדרים, יפעלו לקביעת מסגרת תקציב אשר תהיה בהלימה להיקף הפעילות ויסדירו
.את סוגיית גיוס הצוותים בשעת חירום מומלץ כי כלל הגורמים הלל ו יקבעו נוהל הכשרות נדרשות ויבחנו את הדרך
לתגמל את חברי הצוותים בין אם ישירות ובין אם באמצעות המועצות המקומיות. לאחרונה, שמענו מראש רח"ל
שהוא מתכוון לקחת חלק משמעותי במאמצי ההכשרה של צוותי הצח"י, שילובם במסגרות, תקצובם וגיוס של
מפקדים במצב חירום ואנו מברכי .ם על כך
משרד מבקר המדינה-
בני גולדמן- סמנכ"ל ומנהל החטיבה -
הדוח הזה לא תוכנן מראש, אלא התגבש תוך כדי
עבודה על דוח רחב על פעילות הפיקוח ביישובים ברחבי הארץ, ובמהלך ביקורים ואירועים בשטח. במפגשים עם
יושבי ראש הצח״י ה
בנו עד כמה התפקיד שלהם משמעותי,
במיוחד באירועי השבעה באוקטובר, שבהם היה קשה
ליישובים לתפקד בלעדיהם.
לצד התרומה הגדולה שלהם, נחשפנו גם למגבלות באמצעים שניתנו להם. לכן הוחלט
,להקדיש לנושא דוח מיוחד עם המלצות לשינוי יסודי. בסופו של דבר, בזמן חירום
התושבים פונים למי שנמצא
בשטח
וזה הצח״י.
מו טי אטל- מנהל ביקורת -
:מטרת הביקורת
בדיקת
תפקידם של צוותי הצח"י בפינוי דחק של יישובים, סמכות
.ההקמה, השימור והמוכנות של צוותי הצח"י והאחריות על צוותי הצח"י
:הגופים המבוקרים העיקריים
משרד הרוו
חה והביטחון החברת ו
מועצה אזורית שער הנגב.
תקופת הביקורת: אוקטוב ר2023
-
יולי2024
:נתוני מפתח37%
מהיישובים דיווחו בשאלון רמת מוכנות שביצע משרד הרווחה כי צוות הצח"י ביישובם לא
.השתתף בשום תרגיל שיזמו המועצה האזורית, מל"ח או גורמים אחרים
24%
מהממועצות האזוריות לא התקשרו בשנת2024
עם משרד הרווחה בהסכם שיאפשר קבלת תקציב לשימור
( צוותי הצח"י13
מתוך54
.)מועצות אזוריות
8,250
₪
בלבד תקציב משרד הרווחה לשימור מוכנות צוותי הצח"י לכל יישוב בשנת2023
. סך התקציב עבור
השימור בכל המועצות האזוריות באותה שנה היה5
מיליון .₪
:ליקויים והמלצות
: היעדר אסדרה של פעילות הצח"י ומעמד חבריו
.על פי חוק אין חובה להקים צח"י, וממילא לא נקבע גורם מאסדר לתחום זה
משרד הביטחון לרבות רח"ל, משרד הרווחה ומשרד הפנים-
לא הסדירו בחוק את מעמד חברי הצח"י ואת
.זכויותיהם
•
מומלץ כי כלל הגורמים האחראים לפינוי דחק-
צה"ל (פקע"ר), משרד הביטחון באמצעות רח"ל, משרד
הרווחה, משרד הפנים, והמועצות האזוריות-
יבחנו את שילוב הצח"י כגורם רשמי שתפקידיו בשגרה
.ובחירום מוגדרים
:משכן הכנסת, ירושלים | טלפון02-6408350/692
:| דוא"ל[email protected]
: תגמול צח"י בחירום
נמצא כי בעוד חברי כיתות הכוננות מגויסים ב עת חירום לשירות מילואים ומתוגמלים על פעילותם כחלק ממערך
המילואים, כפי שאכן נעשה באירועי שבעה באוקטובר, משרד הרווחה ומשרד הפנים לא הסדירו מנגנון תגמול
.לצוותי הצח"י עבור פעילותם
•
מומלץ שמשרד הרווחה ומשרד הפנים ייבחנו את הדרך לתגמול צוותי הצח"י על הפעולות שהם
עושים
בהתנדבות בפרט בעת חירום מתמשך, בין ישירות ובין באמצעות המועצות האזוריות ויוציאו הנחיות
.מסודרות בנושא לרשויות המקומיות
: תפקידי צח"י בעת פינוי דחק
עלה כי למרות תפקידו המרכזי של הצח"י כמוקד מתאם, שממנו ואליו זורמים מידע והנחיות בשעת חירום, כפי
שגם ע לה בפועל בפינוי היישובים מעוטף עזה בשבעה באוקטובר כי הם לא הונחו ע"י פקע"ר לגבי תפקידיהם בעת
.פינוי דחק
כמו כן נמצא כי ההנחיות בתיק הצח"י שפרסם משרד הרווחה אינן מתייחסות למקרים שבהם נדרש להפעיל פינוי
.דחק, אלא רק למקרים שבהם מתבצעת התפנות מאורגנת
•
,מומלץ נוכח תפקידו המרכזי של הצח"י בפינוי הדחק עם פרוץ חרבות ברזל, שהגורמים הרלוונטיים
במערכת הביטחון ובכלל זה פקע"ר ורח"ל יגבשו עם משרד הרווחה הנחיות שיבהירו לצוותי הצח"י את
.תפקידם והפעולות אשר הם נדרשים בעת פינוי דחק
: תקצוב משרד הרווחה להקמה של צח"י
משרד הרו וחה מתקצב את הקמת הצח"י בסכום חד פעמי של20,200
ש"ח בלבד ליישוב. כמו כן, לפי נתוני משרד
הרווחה מאוגוסט2023, ב-
9%
( מהיישובים72
מתוך821
יישובים), שמשתייכים למועצות האזוריות שחתמו על
.הסכמים לשימור צח"י, לא קיימים צוותי צח"י
•
מומלץ כי כלל הגורמים האחראים וה מעורבים בפינוי דחק-
צה"ל (פקע"ר), משרד הביטחון באמצעות
רח"ל, משרד הרווחה, משרד הפנים והמועצות האזוריות יפעלו לקביעת מסגרת תקציב אשר תהלום את
היקף פעולותיהם של צוותי הצח"י, תעודד את היישובים להקימם ותגביר את המוכנות של צוותי צח"י
בעיקר ביישובים ברמת סיכון
גבוהה
: המידע הנמצא בידי משרד הרווחה על מוכנות צח"י
למשרד הרווחה יש מידע חלקי בלבד על רמת המוכנות של צוותי הצח"י ביישובים. ב-4
מתוך36
המועצות האזוריות
(
11%
) שום יישוב לא השיב על שאלון שנתי שמפיץ משרד הרווחה להערכה של מוכנות צח"י; זאת ועוד, בתשע
מועצות אז
וריות ענו פחות מ-
50%
.מהיישובים שבתחומיהן34%
מתוך450
היישובים שענו על השאלון סוברים
.שרמת המוכנות שלהם בכל הנוגע לתרגול אירועי משבר או חירום טעונה שיפור
•
מומלץ כי צה"ל (פקע"ר), משרד הביטחון באמצעות רח"ל, משרד הרווחה, משרד הפנים והמועצות
האזוריות ייקבעו את
,ההכשרות הנדרשות כדי להבטיח את מוכנות צוותי הצח"י, בייחוד לצורך פינוי דחק
.וכי הם יתורגלו לשם כך
בשבעה באוקטובר התבררה חשיבותם של צוותי הצח"י במתן מענה ראשוני ומיידי בעת חירום ובכלל זאת בגיבוש
תמונת מצב, בשמירת קשר עם התושבים תחת אש ובמעורבות בפינוי הדחק.שבוצע
מומלץ כי משרד הביטחון באמצעות רח"ל, צה"ל (פקע"ר), משרד הרווחה, משרד הפנים והמועצות האזוריות, יפעלו
ליישום ההמלצות בדוח זה כדי למצות את הפוטנציאל של צוותי הצח"י בשעת חירום.
משרד הרווחה והביטחון החברתי -
לימור מוסייל- מנהלת השירות לעבודה קהילתית -
תוכנית צח"י היא תוכנית
.דגל של משרד הרווחה, המבוססת על התארגנות קהילתית של תושבים שפועלים בהתנדבות למען הקהילה שלהם
במסגרת תפקידי כמנהלת השירות לעבודה קהילתית אני אחראית על חיזוק החוסן הקהילתי ועל סיוע לקהילות
להתארגן ולבנות מערכות תמיכה ומשמעות. התקציב שמ שרד הרווחה מעניק לתוכנית הוא מתמשך וניתן מדי שנה
למועצות אזוריות שבוחרות להתקשר איתנו. כיום פועלות47
מועצות אזוריות, עם תקציב של כ-8
מיליון שקלים
מצד המשרד שהם כ-
75%
מהתקציב הכולל ,בעוד המועצות משתתפות ב-
25%
נוספים ואחראיות על הפעלת
הצוותים. במסגרת התק
ציב ממומן עובד קהילתי, רכז או רכזת צח"י
שתפקידם להכשיר, לגייס וללוות את
,הצוותים. מדובר בפעילים קהילתיים הפועלים בהתנדבות מלאה24/7
, והמחויבות שלהם בלטה במיוחד בתקופת
הקורונה, במלחמת "חרבות ברזל" ובמשברים נוספים. משרד הרווחה מממן הכשרות, תרגולים וימי הוק
רה וה ,פגה
אך סוגיית ההצטיידות שהיא צורך מרכזי מהשטח עדיין אינה מקבלת מענה מספק. פנינו למשרד הביטחון ונענינו
כי מימון ניתן בעיקר ליישו
בי קו התפר וגם שם לא באופן מלא
. בנוסף, אין כיום הכרה בפעילות צ וותי הצח"י
במסגרת ימי מילואים בניגוד לכיתות כוננות
דבר שיוצר תחושת אפליה למרות הפעילות המשותפת באירועי חירום.
בעקבות הדוח הובלנו תהליך לעדכון תפיסת ההפעלה של הצח"י יחד עם שותפים ממשרדי הממשלה, וגיבשנו תורה
מעודכנת שהופצה לשטח. במהלך המלחמה הורחב המודל גם למרחב העירוני והוקמו צוותי צח"ש ב-
107
רשויות
עירוניות, עם כוונה
להמשיך לפריסה ארצית.
:משכן הכנסת, ירושלים | טלפון02-6408350/692
:| דוא"ל[email protected]
משרד הביטחון - או רנה ליכטמן- רח"ט לפרויקטים ב
אגף להתיישבות במשהב"ט -
בשיתוף פעולה עם משרד
הרווחה, האגף מתקצב ומספק ציוד ל
צוותי הצח"י ביישובים שבאחריותנו . איננו אמונים על כלל היישובים, שכן
יישובים שבאחריות המשרד לביטחון לאומי אינם
בתחום שלנו, אך פ ועלים לאורך כלל גבולות המדינה כולל גבול
לבנון, סוריה, ירדן, מצרים ורצועת עזה. עוד לפני ה-7
באוקטובר סיפקנו מרכיבי ביטחון וציוד, וכיום נותנים מענה
גם לצח"שים ברשויות עירוניות כמו קריית שמונה, שדרות ונהריה. עובדים מול הקב"טים שמעבירים את הצרכ ים
מהשטח, ובסך הכול אנו מספקים מענה ללמעלה מ-
360
יישובים.
רשימת הציוד נקבעה בעבר יחד עם משרד הרווחה
והורחבה עם השנים, כיום כוללת אמצעי קשר, ציוד מיגון וציוד תפעולי. לאחר ה-7
באוקטובר זיהינו מצבים שבהם
יו"ר הצח"י אינו יכול להגיע לחמ"ל, ולכן פיתחנו "מזוודת ח ירום" ניידת שמאפשרת ניהול אירוע מכל מקום. מאז
תחילת המלחמה הושקעו כ-
30
,מיליון שקלים בשיקום והקמה של חמ"לים ובציוד, ואנו ממשיכים להשקיע
במיוחד ביישובי הצפון. החמ"לים מחוברים למערכות תקשוב ושליטה ומאפשרים ניהול מלא של האירוע מול גורמי
הביטחון והתושבים. בתחי לה החמ"ל נועד לשרת את צוות הצח"י בלבד, אך כיום הוא פועל כמענה משולב לצח"י
ולכיתת הכוננות, מתוך תפיסה של מענה יישובי מתכלל.
רשות החירום הלאומית-
רח"ל-
שמואל קלמי- סגן לתיאום פעילות מל״ח בפקע״ר - אנ חנו רואים בצח"י גוף
חשוב מאוד לא רק בהיבטים הקהילתיים שמוביל משרד הרווחה, אלא גם כגוף בעל משמעות אופרטיבית
וביטחונית, במיוחד ביישובים סמוכי גדר אך לא רק בהם. משרד הביטחון נותן לכך מענה כחלק בלתי נפרד
מהמערך, ואנו עובדים באופן שוטף וצמוד עם צוותי הצח"י, בעיקר ביישובי הצפון, שם הם מהווים עבורנו מקור
ידע מרכזי ל
הבנת הצרכים בשטח. צוותי הצח"י מסייעים לנו לבחון את מצב הייש
וב דרך חיי היומיום של התושבים ,
האם קיימת רציפות תפקודית, זמינות שירותי בריאות, אספקה למכולת והגעת דואר–
מרכיבים חיוניים לחוסן
היישובי, במיוחד כאשר אין כוונה לפנות את התושבים וקיימת מחויבות להבטיח
המשך חיים תקינים במרחב.
הצח"י אינו עוסק רק בהיבטים יומיומיים, אלא גם בביטחון, בניהול חירום וברציפות תפקודית. אנו סבורים שיש
צורך בעבודת מטה בין-
משרדית רחבה שתכלול את משרד הביטחון, המשרד לביטחון לאומי, משרד הפנים, משרד
,הרווחה
,נגב וגליל המועצות האזוריות וג ופים נוספים, כאשר פיקוד העורף צריך להיות חלק מרכזי הן בהכשרות
והן בתרגולים.
ראש רח"ל החדש, שנכנס לתפקידו לפני כשישה שבועות, הנחה לקדם עבודת מטה סדורה שתתרגם
את מסקנות הדוח לתהליכים מעשיים. אנו רואים ברח"ל גורם מתכלל ברמה הלאומית שיוביל הסדרה כוללת של
התפיס ה, הארגון, ההכשרה והתרגול, ובמקביל ממשיכים לפעול בשוטף תוך כדי לחימה עד שנוכל להעמיק בעבודת
המטה באופן יסודי.
צה"ל-
רס"ן מאיה שגיא- ממונה על מענה לגופי ביקורת חיצוניים -
צה"ל רואה בצח"י גורם חשוב, אך מדגיש
שהאחריות להפעלתו והנחייתו היא של הרשויות.המקומיות, ולא של צה"ל
המעורבות של צה"ל מול הצח"י
.מתמקדת בעיקר בפינוי דחק, כאשר הביצוע בפועל נעשה על ידי היישובים, ופיקוד העורף משמש כגורם מסייע
התרגולים מתקיימים דרך הפיקודים המרחביים, אך שילוב צוותי הצח"י בהם תלוי ברשויות המקומיות,
צה"ל לא
יכול לשלבם בא.ופן עצמאי
צה"ל נכון לקחת חלק בעבודת מטה משותפת בנושא, ומעביר את הסוגיות שעלו לבדיקה
.מול פיקוד העורף
משטרת ישראל-
רפ"ק אביחי ג'רבי- קמב"מ יישובים -
צוותי הצח"י פועלים בשילוב מלא עם משקי הביטחון
.וכיתות הכוננות ביישובים, כחלק מתפיסה משולבת ביישוב
הצח"י ,משולב בתיקי היישוב, בתרגילים ובהיערכויות
.והשילוביות בשטח נחשבת טובה מאוד ללא פערים מהותיים עם זאת, כמו כיתות הכוננות, גם פעילי הצח"י אי נם
מקבלים תגמול או ימי מילואים,
.סוגיה רחבה שדורשת טיפול
בנושא ההצטיידות-
מג"ב אינו אחראי על ציוד
לצח"י, אלא רק על.כיתות הכוננות ומרכיבי הביטחון, ולכן קיים פער בתחום זה
המשרד לביטחון לאומי -
רפ"ק אורן נחמיה- מנהל תחום שירות לאומי אזרחי - יש לקיים שולחן עגול ו המשרד
לביטחון לאומי רוצים להיות חלק מהשולחן הזה. יש לנו יכולת להביא את הממד האזרחי של הצח״י: מנהלי
יישובים ש
פועלים ברחבי הארץ בתחום הביטחון הקהילתי, ויכולת לתרום בהיבטי חוסן, מוגנות ועבודה קהילתית.
זה כולל מענה לילדים, לנוער ולמבוגרים בתוך הקהילה, לצד פעולות נוספות שמחזקות את המרחב האזרחי.
אנחנו
רואים כאן הזדמנות אמיתית לשיתוף פעולה בין-משרדי, ורוצים להי
ות שותפי
ם לפיתוח ולחיזוק הצח״י ו לא רק
בחירום, אלא גם בשגרה ובהיבטי חוסן קהילתי.
משרד הפני ם-
וחיד חשאן- מנהל תחום חירו
ם וביטחון -
התפקיד שלנו במשרד הפנים הוא לתמוך ברשויות
המקומיות ולאפשר להן להיערך נכון לחירום באמצעות סיוע תקציבי .
מדי שנה מפרסמים "קול קורא" לכלל
הרשויות בארץ, ובמסגרתו הרשויות מקבלות התחייבות תקציבית לרכישת ציוד חירום
ה
כולל מגוו ן רחב של
אמצעים החל ממכשירי קשר, דרך גנרטורים, ציוד לחמ"לים רשותיים ועד ציוד למתנדבים. הרשות המקומית היא
זו שמחליטה כ יצד להקצות את הציוד הזה בפועל בין אם לצוותי הצח"י, לכיתות כוננות או לגורמים נוספים
.שפועלים בתחום החירום
:משכן הכנסת, ירושלים | טלפון02-6408350/692
:| דוא"ל[email protected]
מרכז השלטון האזורי-
אלון ביטון-
ראש תחום
ביטחון –
בישראל יש מעל אלף יישובים במרחב הכפרי, שפועלים
תחת כ-
54
מועצות אזוריות. בסופו של דבר, מי שאחראי ומקבל את ההחלטות זה ראש המועצה. המועצה האזורית
היא ישות שלטונית רשמית, והיא אחראית על היישובים ,
.מושבים וקיבוצים
במצבי חירום, מרכז ההפעלה של
המועצה הוא הגו
ף המרכזי. שם יושבים כלל הגורמים
של פיקוד העורף, משטרה, גורמי החירום ומשם מתקבלות
.ההחלטות, מתבצע התעדוף ומנוהל האירוע אי אפשר להתייחס ליישוב כגוף עצמאי שמנותק מהמועצה, במיוח ד
.בחירום
יחד עם זאת, צריך להכיר במציאות: במצבי חירום, כמו שראינו בשבעה באוקטובר, יכולים להיות
.ניתוקים. במצבים כאלה, צוות הצח"י יחד עם כיתת הכוננות חייבים לדעת לפעול ולקבל החלטות גם באופן עצמאי
בנוסף, חשוב ל
הבין שי
ש הבדל מהותי בין סוגי היישובים,
.בין יישובי קו עימות לבין יישובים במרכז הארץ
.ההבדלים באים לידי ביטוי במבנה, בצרכים, בציוד ובאופן ההפעלה אבל לצד כל זה, צריך להיות עיקרון ברור :
הציר המרכזי של ניהול החירום ,גם בשגרה וגם בחירום, צריך לעבור דרך מרכז ההפ.עלה של המועצה האזורית
מועצה אזורית חוף אשקלון -
אמנון זיו- מנהל אגף ביטחון -
בלי צוותי צח"י ביישובים, אין לנו כרשות יכולת להבין
מה קורה בשטח. הצח"י הוא העיניים והאוזניים שלנו, ולעיתי
ם גם הכתובת הראשונה של התושבים ש פונים ליו"ר
הצח"י לפני שפונים למשטרה או
.לכל גורם אחר
אנחנו כבר שנים בתוך רצף של אירועי חירום, וזה רק מדגיש עד
.כמה הצח"י הוא קריטי לחוסן היישובי ולניהול המצב בשטח
כשהתחלתי בתפקיד, לא היה גורם מתכלל ברור
ברמה הארצית, וזה יצר פער משמעותי בין המועצות לבין משרדי הממשלה. לכן יש חשיבות גדולה לגורם מ תכלל
.כמו רח"ל שינהל את המערך
ברשויות, במיוחד במרחב הכפרי, הוועדים המקומיים לא תמיד מתפקדים כמענה
.לתושבים. מי שבפועל מטפל באנשים ובאירועים זה צוותי הצח"י
צריך להבין שיש הבדל בין יישובי קו עימות לבין
יישובים בעורף. ביישובי עימות יש צח"י חזק ומאורגן, בעוד ש ,ביישובים פנימיים לעיתים יש מענה מצומצם מאוד
.לפעמים אפילו אדם אחד בלבד
.לא בכל מקום נדרש אותו מודל, אבל כן צריך מענה מינימלי
הצח"י וכיתות הכוננות
.פועלים בפועל כיחידה אחת, עם שיתוף פעולה מלא
יש
להגדיר גורם מוביל ברור ל צח"י. כיום יש תרומה משמעותית
של האגף.להתיישבות, אבל חסר גוף מטה לאומי שיסדיר את התחום
מכללת פיקוד העורף צריכה להיות מוקד
הידע, ההכשרה והתרגול של הצח"י .
מועצה אזורית שער הנגב -
נדב פרץ- מנהל מרכז החוסן - צוותי הצח"י אינם רק מודל תיאורטי,
הם מצילי חיים
בפועל, במיוחד כאשר המערכות קרסו והם החזיקו את היישובים. הצח"י נשען על מתנדבים מחויבים, ובראשם
יו"רי הצח"י שפועלים לאורך שנים, ולעיתים גם כשכל ההנהגה סביבם משתנה. לכן חשוב לחשוב מחדש על חיזוק
ושימור הצוותים, במיוחד לאור הגידול בדרישות ובאחריו
ת בשנים האחרונות. בשער הנגב אין הבחנה
בין יישובי
קו עימות לפנימיים ,בכל היישובים הצוותים מלאים ומשמעות
יים. עם זאת, אין תקן קבוע למער,ך
הוא נשען על
הסכמים שנתיים, פוגע ביציבות ומקשה על פיתוח המערך לאורך זמן. מתקיימים תרגולים והכשרות ברמה גבוהה
עם פיקוד העור
ף, האוגדה וכלל גורמי החירום, מתוך תפיסה שהיישוב הוא יחידה אחת. אירועי ה-7
באוקטובר לא
,תואמו במלואם לתרחישי התרגול, במיוחד בהיקפי פינוי גדולים. המועצה האזורית מתכללת את המערך, מכשירה
מחזקת ומפעילה את הצח"י כ"מכפיל כוח" מרכזי בשטח. הפער המרכזי הוא שהאחריות של הצח"י כיום גדולה
בהרבה מהמודל המקורי, ולכן נדרשת התאמה והסדרה.
חופית - עובדת סוציאלית -
בשער הנגב פיתחנו מודל ייחודי, שמבוסס על התפיסה של משרד הרווחה אבל מותאם
למציאות שלנו. יש לנו צוותים נוספים בתוך הצח"י, כמו צוות הקלה והפגה, צוות ל
פינויים עצמיים וצוו ת חמ"ל
רחב ,
.שנבנו מתוך הצרכים שעלו מהשטח
אנחנו ממשיכים להשקיע בהכשרות ובתרגולים, גם ברמה המועצתית וגם
.בתוך היישובים
יש
לחשוב אי
ך תומכים באנשים האלה לאורך זמן
איך מחזקים אותם ושומרים עליהם בתוך
.המציאות המורכבת והשוחקת שהם פועלים בה
קיבוץ מפלסים - קלאודי ו מאירוביץ- יו"ר צח"י בקיבוץ - החזון של הצ ח"י רחב הרבה יותר מפינוי בלבד מדובר
בהגברת תחושת הביטחון, חיזוק המוכנות, ניהול אירועים בזמן אמת ומזעור נזקים, וגם בשמירה על שגרת החיים
ביישוב.
אני מסכים עם הערך של מתנדבים, אבל יש כאן בעיה מהותית: במציאות של ,היום, כשהחירום הפך לשגרה
אי אפשר להסתמך רק על התנדבות. ברגע שהמשק חוזר לפעול–
אנשים חוזרים לעבודה, והצח"י מתרוקן בדיוק
כשצריך אותו.
כשאנחנו מדברים על תגמול–
זה לא עניין של הוקרה, אלא של יכולת תפקוד. אנחנו צריכים מנגנון
שיאפשר "לרתק" את הפעילים המרכזיים
לצח"י בזמן חירום, כך שיוכלו להמשיך לפעול בלי לפגוע בפרנסה שלהם.
המציאות השתנתה,
פעם חירום היה קצר ומוגבל, היום מדובר בשגרה מתמשכת. אם לא נתאים את המודל, לא
נוכל להחזיק את המערך לאורך זמן.
בנוסף, יש פערים גם בהיבטים של ציוד ואמצעים לשיתוף פעולה עם כיתות
הכו ננות וגורמי החוץ–
.דברים שבשטח עדיין לא מקבלים מענה מספק
:משכן הכנסת, ירושלים | טלפון02-6408350/692
:| דוא"ל[email protected]
בתום הדיון הוועד
ה הגיע ה:למסקנות הבאות
1.
הוועדה מודה
.לכל המשתתפים בדיון
2.
הוועדה
,רוצה להודות לאלפי המתנדבים ברחבי הארץ, לאנשי הצח"י, לגורמי הרשויות
למשרדי הממשלה
ולכוחות הביטחון
על העבודה המשותפת, על הפתרונות שניתנו בזמן אמת, ועל התרומה לחיזוק החוסן של
.החברה הישראלית בתקופה המורכבת הזו
3.
הוועדה מבקשת
מ
רשות החירום הלאומית לקחת
את ההובלה על השולחן המשותף ועל עבודת המטה
הכוללת , במטרה להסדיר את כלל הסוגיות
גם בשגרה וגם בחירום הכוללות:
הסדרה של סוגיות כוח האדם-
לרבות ימי מילואים או מנגנוני תגמול שיאפשרו לאנשי הצח״י
לפעול לאורך זמן.
נושאי תקצוב והצטיידות.
הכשרות ואימונים.
תכלול ושילוב בין כלל הגורמים הרלוונטיים.
4.
הוועדה קוראת
ל
משרד הפנים ,המשרד לביטחון לאומי ,משטרת ישראל ,משרד הביטחון ,
הרשויות
המקומיות, המועצות האזוריות ,משרד הרווחה המשרד לחיזוק הנגב והגליל ,
כולם צריכים להיות חלק
.מהמהלך הזה, לצד פיקוד העורף שהוא גורם מרכזי
5.
הוועדה
תמשיך לעקוב אחר הנושא ומבקשת לקבל מ
ראש רח״ל עד לסוף חו
ד ש יוני2026
,עדכון סטטוס
על
ההתקדמות
וכיצד הדברים מתקדמים בפועל.