פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 459 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, א' בשבט התשפ"ו (19 בינואר 2026), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> מדיניות הקצאת דירות בדיור הציבורי - התאמת מיקום הדירה למאפייני המבקש << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר חברי הכנסת: מיכאל מרדכי ביטון יונתן מישרקי איימן עודה יסמין פרידמן מוזמנים: רות מנע – מנהלת אגף פרט וחריגים, משרד הבינוי והשיכון שחר יששכר – ממונה בכיר ייעוץ משפטי, משרד הבינוי והשיכון נועה מושייף – אשכול נדל"ן, משרד המשפטים צבי נוסבוים – רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר אסנת אלגום מזרחי – ראש תחום, מרכז המחקר והמידע של הכנסת קולין רונן – מנהלת תחום בכירה מדיניות ואסדרה, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית אריאל מזוז – מנהל אגף דאטא, רשות מקרקעי ישראל רחל אלרואי – סמנכ"ל כספים וגבייה, חברת עמגור-ניהול נכסים בע"מ אן זמור – חברת הנהלה, מינהל קהילתי חומת שמואל עדה מור אמויאל – דיירת בשכונת ארנונה ירושלים בני פרץ – פעיל חברתי משתתפים באמצעים מקוונים: דניאל גיגי – יו"ר פורום הדיור הציבורי ייעוץ משפטי: רעות בינג מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מדיניות הקצאת דירות בדיור הציבורי - התאמת מיקום הדירה למאפייני המבקש << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוקר טוב לכולם. אנחנו נפתח היום את הדיון, יום שני, 19.1.2026 א' בשבט תשפ"ו. הדיון היום יעסוק במדיניות הקצאת דירות בדיור הציבורי, התאמה של מיקום הדירה למאפייני המבקש. דיון שהגיע מלא מעט פניות ציבור על כמה קבוצות באוכלוסייה. ודאי כשאנחנו מדברים על דיור ציבורי אז יש חשיבות גדולה מאוד לסוגי האוכלוסייה, אוכלוסייה של עולים, אוכלוסיות מהשכבות היותר חלשות, החברה הערבית, החברה החרדית, בעלי מוגבלויות. לכן נרצה לפתוח גם עם משרד השיכון, עם הגורמים הרלוונטיים בתוך המשרד כדי להבין מה ההגדרות, איך מאפיינים ואיך מתאימים ומתאמים בין קבוצות האוכלוסייה השונות למשאב הזה שנקרא דיור ציבורי. אבל קודם שאנחנו נפתח את הדיון אנחנו היום לא שוכחים לרגע ומציינים את היום ה-836 לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, ה-7 באוקטובר, אותו יום קשה, יום שבאותו בוקר רן גואילי, גיבור ישראל, יוצא לקרב שממנו הוא נחטף ואנחנו כאן בוועדה, בנוסף לבקשת הוריו היקרים, טליק ואיציק, פותחים כך כל יום דיונים, בוודאי לרגע לא שוכחים את מספר הימים וסופרים אותם, כי כל יום שרן לא חוזר זה אירוע שהוא קשה ומאתגר למשפחתו, אבל בוודאי גם לחברה הישראלית כולה. בתוך כל האסון והאירוע הלא פשוט הזה ההורים שלו היקרים, שנמצאים גם כאן לא מעט בכנסת, מובילים מאבק ערכי, מעורר השראה להשבתו וממשיכים להנציח את רן ואת היום הזה, כי היום הזה אולי התנקז לאיך שהם חינכו אותו, אבל היום הזה היה הצורה שבא הוא פעל כל חייו, גם כחייל קרבי בגולני, גם לאחר מכן כשוטר בהתעסקות היום יומית שלו ובשליחויות שהוא עשה ובהתנהלות שלו מול החברים שלו והסביבה שהוא גדל בה. כך אנחנו מציינים כל יום, כל דיון, ונמשיך ככה. אני מקווה שנסיים עם המנהג הזה כמה שיותר מהר, אבל עד שרני חוזר אנחנו נמשיך להקפיד לספר גם את הסיפור שלו וגם למנות את הימים שעברו מפרוץ המלחמה. המעברים הם חדים, אבל לצערנו אנחנו כבר מורגלים בבניין הזה ובמדינתנו הקטנה לעשות מעבר חד מאוד בין נושאים חשובים לנושאים שהם חשובים גם, אבל הם חלק מחיי השגרה שלנו כאן במדינת ישראל ולכן אנחנו נצלול ישר לתוך הדיון. אנחנו נשמע סקירה קודם של הממ"מ תוך כדי שתהיה התייחסות של הייעוץ המשפטי. וחברי, חבר הכנסת מיכאל ביטון, כשתרצה לדבר, הנושא הזה של הדיור הציבורי הוא משהו שאתה מוביל אותו כבר הרבה מאוד שנים כאן בכנסת וגם כאן בהצעת חוק שלך בוועדה שגם בתוך החקיקה הקיימת הצלחת לחדד ולדייק את הנושא של הדירות למשפחות השכולות, שזה גם חלק מהשאלות שנשאל, מעבר לחקיקה איך בנוהלי עבודה, כי לא כל דבר צריך לבוא מחקיקה, יש גם היגיון בריא. אנחנו נשאל גם את המשרד איך הנהלים יכולים להתעצב בהתאם למציאות שמתעצבת לנו מול העיניים בנושא של משפחות שכולות, משפחות עם חיילים פצועים או נפגעי פעולות איבה שנמצאים בתוך הדיור הציבורי, איך הוויסות הזה. בוודאי שאנחנו נותנים דגש יותר על דירות שנמצאות בפריפריה, שאנחנו יודעים שהשיווק שלהן בתוך הקבוצה של מבקשי הדיור הציבורי הוא יותר מאתגר, אבל גם המגוון של הדירות, אם זה לבעלי מוגבלויות, למשל דירות שערוכות לדיירים בעלי מוגבלויות בפריפריה הן פחות בנמצא. אני אומר כל מה שהגיע אלינו ללשכה, לוועדה, כפניות ציבור, לכן אנחנו מווסתים את זה לשם. אז נשמח לשמוע את נוהלי העבודה, איפה יש פערים ואיך מתקבלות ההחלטות, אם אנחנו יודעים להתאים לבעלי מוגבלויות דירות ומה ההתאמה של אותן דירות גם בנושא של בעלי מוגבלויות, גם בנושא של מיגון בתקופה הזו שעלה לא מעט פעמים. לאחר מכן זה גם קבוצות האוכלוסייה ואיך מתאימים את הדירות שנרכשו בשכונות מסוימות לאוכלוסיות השונות, אם זה החברה הערבית, החרדים, עולים חדשים, נשמח לשמוע. וככל שיעלו עוד פערים וסיטואציות שיעלו גם מנציגי הציבור שהגיעו הנה שהציפו והעלו גם את הבקשה לקיים את הדיון כאן בוועדה, אז אנחנו נשמח לשמוע. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להגיד משפט, היושב ראש. תודה על דברי הפתיחה ואני מצטרף לתפילה להשיב לקבר ישראל את רן גואילי. אני רוצה לציין שני דברים. חוק המכר שאמור לסייע לאותם אלפים לקנות את הבית אחרי עשרות שנים חייב להסתיים כדי לעשות את החסד הזה ואת הצדק הזה עם אלפי משפחות שממתינות ונפגעו כשהתבטל חוק המכר. הדבר בידיים שלך. הכנסת עוד מעט תסיים את דרכה והמשימה הזאת דחופה וחשובה ושהקב"ה יברך אותך שהחוק הזה קודם והושלם בוועדה שלך. באשר לנקודת אור אחת, בחוק המכר כללנו התייחסות ייחודית למשפחות שכולות וזה קרה לנו בגלל משפחתו של נועם ישראל עבדו גיבור ישראל מגולני שאימו החלה תהליך רכישה וחוק המכר מנע ממנה לקנות בית ושתהיה לה קורת גג לכל החיים, ולכן כללנו סעיף שמתעדף משפחות שכולות והן יכולות לקנות ללא התניה של שנים בדיור הציבורי. אני חייב לציין את נתנאל לפידות, סמנכ"ל משרד השיכון, שעבד איתנו והבין את המצוקה. חיפשנו פרצה ודרך שהיא תוכל להשלים את העסקה לרכש הבית עוד לפני שהחוק הזה אושר והפרצה הייתה העובדה שהיא החלה בתהליך הרכישה של הדירה לפני פקיעת החוק ושנפלו איזה שהם פגמים שמצדיקים את התיקון והשלמת הרכישה הזאת. אז אני רוצה להודות לנתנאל לפידות שלקח את זה אישית, להודות לשר השיכון חיים כץ ולשר הביטחון ישראל כץ ולראש אגף משפחות שכולות במשרד הביטחון, אריה מועלם שפעל למען המשפחה ואני מקווה שבחודשים הקרובים הבית הזה יגיע למשפחת עבדו, עד 120, וגם לזכרו של גיבור ישראל נועם עבדו. אם יש משימה שמוטלת עליך ברמה המערכתית של דיור ציבורי זה להציל אותו. אין בינוי, אין יזמות, אין חדשנות, אין מאגר שגדל. מדינה ענייה של 4-3 מיליון איש שהיו לה 100,000 ו-200,000 דירות, מדינה עשירה של 10 מיליון איש, חברה ב-OECD, יש לה פחות מ-50,000 וזה הולך ופוחת עם עשרות אלפי ממתינים לדיור ציבורי. זאת החלטה של מדיניות. ואגב אם היו עושים את זה טוב היינו קובעים כללים שדיור ציבורי יכול לשמש גם סטודנטים וגם זוגות צעירים וגם מקבלי שכר מינימום. לא חייב שזה יהיה רק רווחה ורק משפחות חד הוריות ורק אנשים בעוני, אפשר היה להפוך את זה לכלי שעושה צדק ונגישות לדיור בר השגה. העולם הקפיטליסטי שאוהבים לדבר עליו כעולם שלא אכפת לו מרווחה עושה דיור ציבורי באחוזים של 10% ו-20% ומדינת ישראל עושה דיור ציבורי ב-1% או 2%. הדבר הזה לא מתקבל, ואני חושב שהדיון שלך צריך להיות לקראת התקציב, שאנשי משרד השיכון והאוצר יראו לך מה קורה השנה, כי אם לא יהיו השקעות ויזמות בדיור ציבורי כל הדיון הזה מתייתר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מסכים איתך, קודם כל בשבחים לנתנאל, זה בוודאי ראוי לכל שבח. היו שלוש נקודות בדחיפה של הצעת החוק, כבר אמרתי אותן במהלך הדיונים. אחת זה קודם כל לצלוח את ההצבעה על קריאה ראשונה, שזה עשינו, בנוסח עם התיקונים, כדי שלא משנה, כמו שאתה אמרת, מה יהיה באירועים הפוליטיים, כל העשייה שנעשתה עד אחרי הראשונה לא תרד לטמיון. את זה צלחנו וזה היה חשוב מאוד. הדבר השני והשלישי שהייתה אמירה שאם אנחנו רק נמכור דירות ולא נרכוש דירות אז אנחנו גומרים את הפרויקט הזה וזה פרויקט שהוא חשוב מדי ואנחנו לא רוצים לאבד אותו, ולכן כחלק מהמשא ומתן, נקרא לזה כך, והלחצים שיש עכשיו בין האוצר והשיכון וכאן בוועדה, זה באמת שתהיה תוכנית שתניח על השולחן שמצד אחד מאפשרת רכישה לזכאים, אבל היא גם תייצר פה תוכנית לרכישה של דירות, ולא פחות חשוב זה גם אחזקה ושיפוץ של הדירות הקיימות, שאנחנו מקבלים לא מעט פניות על המציאות שיש בתוך הדיור הציבורי. וכמו שאתה אמרת, הדיור הציבורי, כמו באירופה, הוא לא בהכרח לאוכלוסיות חלשות ולאוכלוסיות עולים. דיור ציבורי יכול להיות לזוגות צעירים, זה יכול להיות לחיילים משוחררים, זה יכול להיות לסטודנטים שהמדינה נותנת לדור הבא איזה שהיא משענת, תמיכה קלה, אפילו במסגרת יותר קצרת טווח להחזקה. << דובר >> קריאה: << דובר >> דיור בר השגה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, דיור בר השגה. יש לא מעט דירות של הדיור הציבורי עכשיו שהן ריקות. יש עכשיו אוניברסיטה שם שקמה, תל חי הופכת לאוניברסיטה, זה דבר שהולך להשפיע באופן אדיר על כל הצפון, מהגולן ועד נהריה, ואין סיבה שסטודנטים, חיילים משוחררים, זוגות צעירים, חלק מהדחיפה שלהם חזרה צפונה זה לתת איזה שהוא מסלול של דירה שהיא בלאו הכי ריקה והדבר הזה גם יכול להכניס לקופה של משרד השיכון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל צריך לראות למה היא ריקה, זה לא עובד ככה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא רק קופה של השיכון. תיתן לרשויות על אדמה חומה בעלות על כמה מאות דירות והם ירוויחו מזה הכנסה וינהלו את זה 30 שנה. תן להם בעלות על דיור ציבורי לסטודנטים, לזוגות צעירים, בניהול מקומי. למה זה עצוב? כי לתל אביב שיש לה אדמות משלה עשתה מיזמים לצעירים על אדמות שלה. אבל כל השאר יש להם אדמות מדינה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> פה אנחנו מדברים ירוחם, מצפה רמון, קצרין, קרית שמונה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אתה נותן בירוחם 300 דירות לראש העיר לניהול לזוגות צעירים ולסטודנטים זה יניב לו 10-5 מיליון הכנסות, אחרי תחזוקה ברמה גבוהה, מסדר לו את התקציב ומביא מנוע לצמיחה דמוגרפית כי דירה תהיה ב-2,000 שקל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חד משמעית. אתה מנתק את הרשות ממענקי תמיכה וכל מיני כספים אחרים. חברת הכנסת יסמין, ברגע שתרצי דברי פתיחה, בבקשה, בשמחה רבה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה להבין, ניסינו כבר מאתמול להבין את מהות הדיון של ההתאמה. מישהו הציג את זה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, הצגנו בפתח הדיון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני אתעדכן תוך כדי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> קודם כל אסי מהממ"מ ולאחר מכן האורחים הנכבדים שהגיעו ואז המשרדים. אני רואה שמשרד המשפטים כבר מתחמם על הקווים. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני מקשיבה בקשב רב. אני גם כמו חברת הכנסת תהיתי מה התנהלות הדיון. << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> אני אשמח להתייחס בקצרה, יכול להיות שגם נוכל לתת מענה לשאלות מה מהות הדיון ולתת קצת יותר מיקוד ומסגור לדיון. אני רוצה להתחבר גם לדברים שנאמרו כאן על ידי יו"ר הוועדה ועל ידי חבר הכנסת מיכאל ביטון. אנחנו מלווים את הנושא של הדיור הציבורי דרך החקיקה ודרך דיונים קודמים שכבר נעשו בנושא של חידוש החקיקה לזכאויות רכישה של דיירים זכאים וכשאנחנו היום שמים קצת יותר זום אין, מיקוד, על השאלה של מדיניות ההתאמה, עד כמה קיימת באמת מדיניות סדורה של התאמה בין הצרכים של הדיירים עצמם ובין המאפיינים שלהם לבין הדירות, זה דיון שלא נעשה בחלל ריק, אי אפשר לנתק אותו גם מהשאלה הגדולה יותר שקשורה לחקיקה ולפערים שעלו במלאי הדירות שקיימות כיום בדיור הציבורי. זאת אומרת כשאנחנו מדברים למשל על סוגיית ההתאמה אנחנו מדברים בעיקר על הנושאים של התאמה שקשורה לא רק לקריטריונים לזכאות, אלא בין אם מדובר בצרכים פיזיים, גיאוגרפיים, פיזור גיאוגרפי של הדירות, התאמה לדירות לבעלי מוגבלויות, כמו שדיברנו קודם על הנושא של נכויות ואז יש צורך בהתאמה של דירות יותר נגישות. גם הנושא של התאמה גיאוגרפית, השתייכות תרבותית וחברתית ומחוזות שיש בהם יותר ביקוש לעומת היצע. כל הנושאים האלה יכולים להיות קשורים בקשר הדוק גם למדיניות של התאמת הצרכים, אבל גם לפערים ולחסמים ולסוגיות שעלו בדיונים הקודמים של מלאי דירות שהולך ומצטמצם ואיפה יש לנו יותר היצע של דירות, פריפריה לעומת מרכז, ביקוש לעומת מה שקיים בשטח, ועד כמה המשרד מתאים את המדיניות שלו, האם יש לו מדיניות סדורה, כתובה, מחייבת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא. << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> אלה שאלות שנשמח להעלות כאן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם אם יגידו לך, אני אומרת לך לא. << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> או האם השיבוץ נעשה בעיקר משיקולי זמינות, כמובן בתוך המגבלות הקיימות, וכיצד באמת עודכנה המדיניות בשנים האחרונות לנוכח הפער שהלך וגדל במלאי הדירות גם בגלל קנייה מעטה ביחס למכירה של דירות וגם בנוגע לפער בין מספר הממתינים הזכאים ומשך ההמתנה שהולך ועולה, והאם קיימים חסמים ייחודיים, כמו שכבר דוח מבקר המדינה, שפורסם ביולי 2024, הצביע על חסמים ספציפיים, בין אם מדובר במרכז לעומת פריפריה, בין אם מדובר ביישובים הערביים למשל או בהתאמה של דירות. אני לא מדברת רק על ערים מעורבות, אלא דוח המבקר, וגם אנחנו עסקנו בנושא בקצרה, העלה שיש חסמים מהותיים בנושא של מתן מענה לדיירים או לזכאים מיישובי החברה הערבית שזקוקים או מבקשים דירות גם ביישובי החברה הערבית. אין לנו נתונים על כמות ה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לדעתי אין שם דירות בכלל. << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> אין דירות כרגע. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש קצת, קצת ביפו, קצת ברמלה. << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> כן, לכן אני מדברת על יישובים ערביים, לא בהכרח על ערים מעורבות. אז באמת נשמח לשמוע האם המשרד ניסה לתת מענה או איזה שהם מנגנונים שכן מצליחים להתגבר על הפערים ועל החסמים הספציפיים שקיימים שם, ושאלה שהיא יותר כללית, אבל היא ממסגרת את הדיון, האם המשרד בוחן "הצלחה" בהתאמה או בשידוך הזה שבין דייר לבין דירה בהתאם לרמת ההשתלבות של אותם דיירים ועד כמה באמת יש מנגנון בקרה לטווח הארוך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את מדברת על חלומות, על דברים שאנחנו כל כך לא שם. את מדברת על חלומות, על התאמות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אוסיף לך עוד שאלה והשאלה היא האם אפילו המעט שיש מנוהל ביעילות. במה דברים אמורים? יש לך את אותן דירות בבאר שבע, צמודות קרקע, שאומרים תהיה התחדשות עירונית ולא היו בשנים האחרונות וכבר עשר שנים הן סגורות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 109 דירות סגורות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צמודות קרקע לנכים. << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> מה עושים עם הדירות הקיימות שעומדות ריקות? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ארבע וחצי שנים אני שואלת עליהן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא רק עומדות ריקות. אחת, אלה. שתיים, בדימונה מחזיקים דירות, עשרות אם לא מאות ריקות, אבל בדימונה תגמיש את הקריטריונים, תמלא את הדירות. אם אף אחד לא רוצה לבוא לגור בדימונה ובדימונה 40,000 איש ויש לה כמה מאות אנשים בלי בית, תגמיש את הכללים, תן לאנשים בדימונה לגור. אתה מחזיק את זה ריק כל כך הרבה שנים. והדבר השלישי שהוא חמור, האדמה הזאת הופכת למינוף של התחדשות עירונית והיא לא מניבה דירות, כמו אותן 1,000 יחידות בגילה שהופכות מ-200 יחידות של דיור ציבורי ל-1,000 בתים בהתחדשות עירונית ויישארו רק 200 לדיור הציבורי במקום שיהיו 300 או 400. זאת אומרת אפילו הנכס שיש לו פוטנציאל להניב עבור דיור ציבורי אין עדיפות שיתווספו יחידות. זה שימוש לא יעיל במעט שיש לך. יש עוד שימוש אחרון לא יעיל של המדינה וזה 2 מיליארד שקל סיוע בשכר דירה. מדינת ישראל מוציאה כל שנה 2 מיליארד שקל לאלה שאין להם בית, כסף סיוע בשכר דירה. הכסף הזה הוא הכי גרוע שיש כי נותנים למטופל רווחה לשאת ולתת עם משכיר דירה בידיעה שהוא רווחתי ובידיעה שהוא מקבל 2,000-1,000 שקל מהמדינה, אבל הוא שוכר בסיכון כי הוא לא תמיד עומד בהתחייבויות שלו והמשכיר מגלם בגובה השכירות עוד 2,000-1,000 שקל, כאילו לא הוזיל בכלל אל האירוע והלכו לטמיון 2 מיליארד שקל. מדינה שהייתה מחליטה ש-2 מיליארד שקל יושקעו בבעלות על דירות או BOT, BOT ב-2 מיליארד לשנה היה מניב למדינה עשרות אלפי דירות. המדינה עשתה BOT לעיר הבה"דים בכמה מיליארדים בודדים ובנתה 200,000 מטר, אם דירה זה 100 מטר, זה כבר 2,000. זאת אומרת שאין ניצול יעיל של משאבי המדינה, אין נועזות לפרק מנגנונים ולהגיד הקצת שיש בוא נהיה יעילים, בוא ניקח את ה-2 מיליארד ונסב אותו ל-BOT או נשכור בעצמנו. כשאני בא כשוכר ואומר למישהו שייקח ממני 3,000 שקל ל-20 שנה, מובטח לך, גם אם השוק זה 3,500 או 4,000 כי זה כספי מדינה מולו 20 שנה. אם המדינה הייתה שוכרת ב-2 מיליארד היא הייתה מביאה בתים יותר טובים, ליותר זמן ובתחזוקה יותר גבוהה. אבל כששולחים מטופל רווחה לשכור עם הסיוע הנעלם הזה אז זה נראה ככה. אז יש פה עניין של יעילות במשאבים. לפעמים אנחנו אומרים תוסיפו כסף, תיקנו עוד בתים, אבל פה יש משאב לא מנוצל או לא משומש ביעילות, עוד לפני העמדות סוציאליזם קפיטליזם. כקפיטליסט תהיה יזם, 2 מיליארד ל-BOT, נכס בבעלות מדינה, ולא 2 מיליארד כל שנה שלא יצא לך מזה כלום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אכן. בסוף לשם אנחנו רוצים להגיע, לקחת משאבים קיימים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בוא נשמע את משרד השיכון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תיכף נשמע אותם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא שלא שמענו את התשובה בעבר. << אורח >> אן זמור: << אורח >> השכונה שלנו מונה כ-30,000 תושבים, הנטייה האלקטוריאלית של האוכלוסייה היא ימין מובהק עם חלק לא מבוטל ימין קיצוני, יש לנו 13% עולים חדשים מצרפת שברחו מאנטישמיות כדי להגיע אלינו, יש לנו שטח שהוא בוער עם השכנים שלנו, אנחנו מוקפים באום טובא, צור באהר, בית לחם, ואני שואלת שאלה לגיטימית כאן, איך עמידר ראתה לנכון לשלוח אלינו תושבים אזרחים ממוצא ערבי לבדוק דירות כשהנתונים של השכונה שלנו כאלה ברורים עם סכנת תסיסה מאוד מאוד ברורה? זו השאלה הראשונה שלי, שיש פער תרבותי ענק בין האנשים ששולחים אלינו לבין התושבים בשכונה. אין מוסדות חינוך שמתאימים להם, זה ברור, 80% ממוסדות החינוך הם ממלכתי דתי תורני חרדי והשאר זה חילוני, אבל מסורתי לרוב. אני שואלת את הנציגים של חברת עמידר למה זה ברור לכם לא לשלוח אזרחים יהודים לבדוק דירות לדוגמה באום טובא ובצור באהר וההיפך הוא לגיטימי מבחינתכם? למה השוויון הוא רק לזכאים? מה עם השוויון לאזרחים שרכשו דירה בחומת שמואל כי הם ראו שהצביון בשכונה מתאים להם, מוסדות החינוך מתאימים להם, האוכלוסייה, השכנים, האווירה מתאימה להם? איך ייתכן שדואגים רק לצד של הזכאים ולא לצד של האזרחים שרכשו במיטב כספם דירה בכסף לא מבוטל? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> וואי וואי זה מה זה גזעני. אלוהים, זה פשוט נורא. << אורח >> אן זמור: << אורח >> אני מצטערת, אבל זאת המציאות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בסדר, זו המציאות, אבל המציאות שלך היא סופר גזענית, רק שתדעי. << אורח >> אן זמור: << אורח >> אני מצטערת, אבל אני מייצגת כאן תושבים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה תושבים יש בשכונה? << אורח >> אן זמור: << אורח >> 30,000 כמעט. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ול-30,000 אם פתאום היו באים עשרה זכאים ממוצא ערבי זה מה שהיה הורס לכם את החיים? כמה דירות של עמידר יש שם? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יסמין, אני אשאל אותך הפוך - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני גרה בשכונה שיש בה ערבים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לבריאות. << אורח >> אן זמור: << אורח >> זו הבחירה שלך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, זו לא הבחירה שלי. << אורח >> אן זמור: << אורח >> בשכונה שלנו לא - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מישהו שואל אותי? אני גרה מוקפת בדיור ציבורי, מישהו שואל אותי מי יגור שם? מה זה הגזענות הזאת? << אורח >> אן זמור: << אורח >> אני רק רוצה להראות כאן קבלת פנים שעשו אזרחים אצלנו לדיירים ערבים שבאו לבקר. זה מה שעמידר רוצה לעשות, תסיסה בשטח? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתם בוחרים לעשות תסיסה. << אורח >> אן זמור: << אורח >> לא, אנחנו בחרנו שכונה בצביון דתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתם בוחרים. גם אצלנו באים לגור ערבים, אף אחד לא עושה להם קבלת פנים כזאת. רק גזענים עושים קבלת פנים כזו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> המצוקה היא מצוקה אמיתית וכואבת, בוודאי שאנחנו כאן בוועדה לא תומכים בקבלות פנים כאלה או אחרות לאף אזרח במדינת ישראל. << אורח >> אן זמור: << אורח >> אני רק מציינת עובדות, אני - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל לא זאת הנקודה, הנקודה שלך היא נקודה חשובה, מה מדיניות הקצאת הדירות ואיפה ההתאמה של האוכלוסייה. כמו שלא ייקחו משפחה יהודית חרדית וישימו אותה באמצע דיור ציבורי באום אל פחם. לא שייך, זה לא עניין של גזענות או לא גזענות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין דיור ציבורי באום אל פחם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> למה אין דיור ציבורי באום אל פחם? תיכף נשאל את משרד השיכון. ולכן המצוקה היא מצוקה שקיימת וזו שאלה שנשאלה פה בדיון בין שאר השאלות. יושבים פה נציגים של משרד השיכון ושל פורום הדיור הציבורי ותיכף אנחנו נשמע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אותי יותר מטריד ששולחים נשים עם ילדים קטנים לגור בשכונות סופר סופר מורכבות שיש בהן ים פשע ואף אחד לא מתחשב בזה שיש להם ילדים קטנים אז אתם רוצים שיתחשבו במוצא? יכול להיות שהתושב הערבי שעבר לגור שם הוא רופא סופר סופר מוערך בסורוקה. << אורח >> אן זמור: << אורח >> עם כל הכבוד זה לא האזור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה שבן אדם הוא רופא זה לא מקנה לו איזה שהיא תעודת יושר או הגינות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם זה שאתה יהודי לא מקנה לך תעודת יושר או הגינות. << אורח >> אן זמור: << אורח >> אז את מסכימה, למה השוויון הוא לא בשני הצדדים? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה שיש שכונות עם צביון מסוים ויש היגיון שאם הדירה היא משאב מדינתי תהיה התייחסות להצרחה של המשאב בהתאם לצביון של השכונה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בהצלחה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה, אן. את רוצה להוסיף? << אורח >> אן זמור: << אורח >> יש גם צד כלכלי. << אורח >> עדה מור אמויאל: << אורח >> כן, שלום רב, שמי עדה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מאיפה את? << אורח >> עדה מור אמויאל: << אורח >> מירושלים, משכונת ארנונה ליד קיבוץ רמת רחל. רכשתי לאחרונה דירה בשכונת ארנונה, במורדות ארנונה. קניתי דירה ב-4.5 מיליון שקלים, סכום מכובד לכל דבר, חשבתי שאני הולכת למקום יוקרתי ככל האפשר, מסתבר שהדיור הציבורי קנה דירה בבניין. אני מחנכת את הילדים שלי מאז ומעולם ויש לי ילדים נהדרים לקבל גם את האחר, אבל צריך איזה שהיא שקיפות כשאתה בא ושאלתי מי האוכלוסייה שם - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה? תגידו, מאיפה נחתתם? אני בהלם. מה הבעיה שלך שיש דיור ציבורי בבניין? למה? << אורח >> אן זמור: << אורח >> למה את צועקת? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה הרוע הזה? אני בשוק. << אורח >> עדה מור אמויאל: << אורח >> סליחה, אני מבקשת לא לחטוף צעקות פה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני פשוט בהלם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא חייבים להסכים עם מה שנאמר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה לא להסכים? על מה אתם מדברים? אני פשוט בשוק. כל מה שאני מחנכת את הבן שלי לא לעשות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מצוין, אז יש פה אזרחים שהגיעו - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אלוהים, לשפוט אנשים כי הם גרים בדיור ציבורי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל את רוצה לתת לה לסיים לדבר או שאת רוצה לצעוק את הזעקה שלך? << אורח >> עדה מור אמויאל: << אורח >> סליחה, מה שמתאים לך לא תמיד מתאים לי, הבנתי את זה מהרגע הראשון שנכנסת לכאן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מהרגע הראשון? לפי מה הבנת מהרגע הראשון? לפי איך שאני נראית? << אורח >> אן זמור: << אורח >> לפי הצעקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, ברגע הראשון לא צעקתי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתן לא מנהלות פה צעקות או ויכוח עם חברת כנסת. << אורח >> עדה מור אמויאל: << אורח >> היא צועקת, אני מדברת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זכותה לצעוק. בשונה ממך יסמין יכולה לצעוק. << אורח >> עדה מור אמויאל: << אורח >> אני לא יודעת לצעוק, גם אם אני רוצה. מה שאני מנסה לומר זה שאני מצפה מחברה ממשלתית שתגלה שקיפות ומי הולך לגור בבניין. כששאלתי אמרו לי לא אומרים מי, יש לך שכנים נחמדים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני פה קצת חולק על הפנייה שלך, אבל בבקשה. << אורח >> עדה מור אמויאל: << אורח >> התייעצתי עם שמאי, אני עוסקת בנדל"ן, הוא אמר לי: עשו פיגוע בבניין שלך, זה מוריד לך את ערך הבית ב-20%. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> דירה אחת של דיור ציבורי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש הבדל בין מצוקה של - - - << אורח >> עדה מור אמויאל: << אורח >> פיגוע כלכלי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אף אחד לא חשב שהתכוונת למשהו אחר. אני אומר שיש הבדל תהומי בין דרישה של ציבור מסוים שגר בשכונה עם צביון מסוים להתאמה של דיירים בדיור הציבורי לבין הרצון, ואני אומר הרצון של מדינת ישראל, לקחת אוכלוסיות של עולים חדשים, אוכלוסיות מוחלשות ולשים אותם גם בשכונת ארנונה בירושלים. אני חושב שהאמירות שלך, לא עניינים פוליטיים, זאת אמירה שלכל אוזן קשה לשמוע. << אורח >> עדה מור אמויאל: << אורח >> אבל סליחה לא נתתם לי לסיים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בבקשה. באת לפה ואני נותן לך לדבר. << אורח >> עדה מור אמויאל: << אורח >> השלמתי עם הנושא של עמידר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מדינת ישראל מודה לך. << אורח >> עדה מור אמויאל: << אורח >> השלמתי עם הנושא של עמידר. מכה קלה בכנף, אבל השלמתי עם זה, אבל נודע לי שהולכת לבוא לגור שם משפחה ערבית. אנחנו דתיים, בבניין שלנו יש בית כנסת עם שישה מניינים בכל שבת, איפה פה נכנס לנו מישהו אחר? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ארנונה זו שכונה כללית בירושלים, היא לא שכונה עם צביון מסוים, יש לה צביון יוקרתי, לא מעבר לזה. << אורח >> עדה מור אמויאל: << אורח >> הרוב שם דתי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני לא מכיר את פלח האוכלוסייה, לארנונה יש שם של שכונה יוקרתית. אבל אני רוצה להגיד פה אמירה ברורה. יש פער ענק בין המצוקה שמציפה אן באוכלוסייה עם צביון כמו הר נוף, כמו שכונות אחרות שיש להן צביון, כמו שלא הייתי מכניס להר נוף משפחה חילונית מובהקת, לשני הצדדים זה דבר שהוא פחות נוח, להגיד שבתוך שכונה יוקרתית יש דיור ציבורי, זה דבר שאנחנו דוחפים אליו בכוונת מכוון אפילו, אני אפילו הייתי דורש ממשרד השיכון לעשות ערבוב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו דורשים את זה שנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כי מציאות שיש שכונה שהיא מקוטלגת כשכונה חלשה של דיור ציבורי, אז אנחנו משאירים את אותה אוכלוסייה חלשה בתוך הבוץ שלה עם שום יכולת לצאת. לכן אני לא כל כך מתחבר למה שבאת להציף פה. אם זו הנקודה אז אנחנו נתקדם הלאה. << אורח >> עדה מור אמויאל: << אורח >> אני רק דרשתי שקיפות בשביל לדעת - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין שקיפות. את קונה בית במגזר הפרטי אין שקיפות, את אף פעם לא יודעת מי השכנים שלך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא תהיה שקיפות, אנחנו לא לוקחים משפחה וצובעים אותה בצבע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואני רוצה להגיד עוד משהו, כי באמת בא לי לבכות, זה לא כעס, אני כאילו כואב לי עד עמקי נשמתי לשמוע את הדברים האלה. כל מה שאנחנו מנסים לחנך את הילדים שלנו לא לעשות. את לא ידעת מי הולך לגור שם, וזה לא אכפת לי אם הם ערבים או יהודים או נוצרים או אתיופים או לא יודעת מה, את לא יותר טובה מהם. את לא יותר טובה מהם רק כי הם זכאים לדיור ציבורי, סליחה. זה שגורלם לא שפר עליהם, זה שהגיעו מהתחתית של התחתית לא הופך אותם לפחות טובים מאף אחד אחר בבניין, וצר לי לשמוע את הדברים האלה, זה שובר את ליבי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לפני שנעבור למשרד השיכון, דניאל גיגי, בזום. קודם כל נאחל לך רפואה שלמה. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> תודה רבה, אני ממש מתנצל שאני לא שם. אני אתחיל ככה, קודם כל לגבי האמירות האלה, אומרים לנו כל הזמן במשרד השיכון, נגיד על הפרויקט בגילה, אני אעשה לכם חיבור קטן, הפרויקט בגילה שהזכיר מקודם מיכאל ביטון, הם אומרים שהם לא רוצים יותר מדי דיירי דיור ציבורי בבניין, כי אם יהיו יותר מדי דיירי דיור ציבורי בבניין שהם בונים אז בעצם זה יהיה משכנות עוני והם לא רוצים את זה. כשמכניסים אותם עם אנשים עשירים, אז אומרים לנו אנחנו לא רוצים אותם שם, כי זה מוריד את מחירי הדיור. מה שהגברת פה מבטאת זה לא משהו שהיא רק מבטאת אותו, למרבה הצער זאת אמירה שבמהלך השנים פגעה בכל היכולת לייצר דיור ציבורי, זה לא רק היא אומרת ככה, אלא היזמים, הקבלנים, משרד האוצר. כשהייתה תוכנית 7% דיור ציבורי מכל בנייה חדשה, משרד האוצר חיסל כמעט כל פרויקט בדיוק בטיעון הזה, שזה לא משתלם כלכלית. זאת אומרת שדיירי הדיור הציבורי שנכנסים לבניין חס וחלילה מורידים את הערך של הדירות ופוגעים בפרויקט של מחיר למשתכן. שתבינו עד כמה התפיסה הזאת חלחלה לתוך המערכת וכמה היא תפיסה הרסנית ובעייתית וגרועה ועוד הרבה דברים אפשר להגיד. אני אגיד משהו לעניין של קהילות. אנחנו תומכים בקהילות שרוצות לגור ביחד, חרדים שרוצים להתגורר באזורים חרדיים, ערבים שרוצים להתגורר באזורים ערביים, עולים חדשים שמעדיפים לחיות במקומות מסוימים וכו', אנחנו ממש תומכים בזה ואנחנו מעודדים את זה ואנחנו עוזרים בזה ואנחנו אפילו מתנגדים למדיניות של משרד השיכון שכשבן אדם מסרב לקבל דירה מסוימת במקום מסוים, אז אחרי שלוש פעמים שוללים לו את הזכאות, זאת אומרת שהוא לא יכול לבחור איפה הוא רוצה לגור. אנחנו ממש מתנגדים לזה. אממה? הצד השני של זה הוא להגיד שבן אדם לא יכול לגור במקום מסוים. יש הבדל בין שני הדברים. אנחנו מתנגדים לאמירה הזאת שבן אדם ערבי או בן אדם חרדי לא יכול לגור במקום מסוים, אם הוא בוחר לחיות שם אנחנו נתמוך ונחזק ואנחנו חושבים שאנחנו צריכים לתת לאנשים ולקהילות האלה את היכולת לבחור איפה הם רוצים לחיות וככה אנחנו פועלים. רק כדי לסבר את האוזן, מדברים פה הרבה על האוכלוסייה הערבית, אין דיור ציבורי היום בערים ערביות בכלל, אפס דיור ציבורי, יש מעט מאוד דיור ציבורי בערים מעורבות ואני אגיד יותר מזה, הוזכר קודם הסיוע בשכר דירה, מתוך כל מקבלי הסיוע בשכר דירה רק 0.03% מהערבים הם אלה שמקבלים את הסיוע בשכר דירה, זאת אומרת אחוז שולי וקטן. צריך לטפל באוכלוסייה הערבית, צריך לחשוב איך מטפלים ואיך בונים פתרונות עבור האוכלוסייה הזאת, זה לא נעשה שנים הדבר הזה, זה ממש חשוב. הדבר השני שאני רוצה להגיד שהוא סופר חשוב, זה שכל השיח הזה על הקצאת דירות הוא שיח בעייתי, כי הוא שיח של איך אנחנו מחלקים את הפירורים שנשארו. הוא שיח מקטב, הוא שיח שגורם לאנשים להילחם על הפירורים. במקום לחשוב על איך מגדילים את המלאי, כמו שעלה פה מקודם, איך אנחנו מייצרים דיור ציבורי עבור גם אלה שהם ממעמד הביניים, איך אנחנו בונים משהו שמעניק לאוכלוסיות יותר רחבות, אז אומרים למסכנים האלה, לעולים החדשים, בואו תתעצבנו על העולים הוותיקים, ובואו אתם הנכים, תתעצבנו על אלו שלא נכים שמקבלים ועל האימהות החד הוריות והאימהות החד הוריות, בואו תתעצבנו על הנכים שמקבלים קודם דיור ציבורי. מייצרים פה ריב ומדון בין אוכלוסיות בגלל מחסור, נותנים להם לריב על פירורים, על דיור ציבורי שכבר כמעט שלא קיים. אני ממש תומך במה שאתה אומר, כבוד היושב ראש, קודם כל תודה רבה לך שאתה מדבר גם על הגדלת המלאי ולא רק על המכר, אני מודה לך על זה, אבל אתה צריך גם לזכור שהאוצר מנסה למסמס את חוק המכר, זה מה שהם מנסים לעשות והדרך למסמס את זה היא להגיד לא, אבל אין מלאי. אין מלאי לא בגלל חוק המכר, אין מלאי בגלל שלא רכשו פה דירות כבר שנים ארוכות ולא השקיעו משאבים חדשים שנים ארוכות, וגם את הכסף של חוק המכר שנמכרו דירות, גזלו את זה. גם את זה גזלו במהלך השנים. יותר מ-35,000 דירות נמכרו עד שנת 2013, בלי שבכלל היה חוק המכר, ביטלו את חוק המכר, הוא נכנס לתוקף רק ב-2013. עד 2013 מכרו את הדירות האלה ושקל לא נכנס בחזרה לרכישת דירות חדשות. זה דוח של הכנסת, לא אני אמרתי, דוח מגמות בדיור הציבורי של הכנסת מ-2011 שעושה סקירה שלמה על איך מכרו את הדירות האלה והכסף נעלם. אני אומר תביאו תוכנית ארוכת טווח לשיקום הדיור הציבורי, זה הדבר החשוב. תעביר את חוק המכר, אל תעכב את חוק המכר, אבל במקביל תתחיל דיונים על איך אנחנו מביאים תוכנית ארוכת טווח לשיקום הדיור הציבורי. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. רק צריך לשים גם את המספרים, כי בסוף חוק המכר יגרום לכך ש-50% מהדירות שיש עכשיו בדיור הציבורי, יש כמעט 50,000, 44,000, אם אני לא טועה, ייצאו למכירה כשאין שום מסלול של רכש ולכן אם לא תהיה ברירה זה מה שנעשה. אבל אתה דייקת ואמרת שאין דירות לא בגלל חוק המכר, אין דירות כי לא קונים דירות. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> יש 48,000 דירות בדיור הציבורי, חוק המכר הוא הדרך היחידה שעוד קנו דירות, כי מה שקרה זה שמכרו דירות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, אבל אם אתה מוכר דירה אתה צריך קונה רבע דירה, אתה מוכר ארבע וקונה אחת. לכן אני אומר, חוק המכר, אם לא תהיה ברירה הוא יחוקק ככה, זאת אומרת בסוף האוצר יהיה מול שוקת שבורה והשיכון מול אפס דירות. אבל המציאות הזאת היא לא בגלל חוק המכר, המציאות הזאת היא כי הרבה שנים לא קונים דירות. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> זה גם סיסמה, המספרים האלה שהם אומרים, כי הם קונים דירה חדשה והם מוכרים דירה ישנה שכבר 60 שנה מקבלים עליה שכירות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה מתחבר אולי לשאלה אחרת, כי דירה בארנונה עולה 4.5 מיליון שקלים, אני מניח שבירושלים, בשכונה לא הטופ של הטופ של ירושלים היה אפשר לקנות שתי דירות. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> אפשר היה לבנות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> או לבנות, או ללכת לפרויקטים אחרים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בוא נתחיל שישחררו לנו את ה-109 דירות בנחל בקע בבאר שבע, 109 דירות קרקע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> למה הן נשארות ריקות? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תשאל את משרד השיכון. כבר עשר שנים. << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> אדוני היושב ראש, חשוב לי להתייחס למה שמר גיגי אמר. כמובן שמשרד האוצר לא מתנגד לרכישת דירות במסגרת מחיר למשתכן או תוכניות כאלה ואחרות בגלל שזה יוריד את מחיר הדירות. חשוב שייאמר, התנגדות ככל שהיא קיימת היא לעצם האפקטיביות, היעילות הכלכלית, של רכישת הדירות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. רחל מעמיגור, בבקשה. << אורח >> רחל אלרואי: << אורח >> אני חברה בחברה משכנת ואני ערה לדיון שמתקיים - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. משרד השיכון, אתם רוצים להתייחס? << אורח >> רות מנע: << אורח >> אני אתייחס לכמה נקודות שעלו כאן בהקשרים של סדר קדימויות בתור הממתינים. אנחנו מנהלים תור של זכאי הדיור הציבורי שנכון להיום עומד על כ-4,500, רק שיכון בלי קליטה. ההמתנה בתור ממוקמת לפי מאפייני המשפחה, הגודל שלה, מספר החדרים בהתאמה וכמובן קומת המגורים ודירות מונגשות. יש לנו זכאים שיש להם צרכים מיוחדים והם צריכים לקבל דירות בקומת קרקע או בבניין עם מעלית, זה במענה למה שהצפת קודם, אז כן יש לנו תור כזה שאומר שזכאים כאלה ימתינו לדירה בקומת קרקע או מעלית ככל שקיימת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שכמעט שלא מתפנה אף פעם. << אורח >> רות מנע: << אורח >> סדר הקדימויות וההמתנה בתור הוא לפי ותק. מרגע שנכנסת, היום קיבלת זכאות, מישהו נכנס אחריך הוא יהיה שני בתור. דירה מתפנה, היא מתחברת אליך ואתה מוזמן לבוא ולראות אם הדירה מתאימה לך מבחינת האזור, המיקום וכל הצרכים שלך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ותזכירי שאם הם מסרבים פעמיים הם נזרקים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יורדים לסוף התור? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, הם יוצאים מהתור לחלוטין. << אורח >> רות מנע: << אורח >> אני אשלים. במקרה שהצענו שתי דירות, נכון, פורמלית הם יוצאים מהתור, אבל בפרקטיקה אנחנו מאוד מתחשבים באירוע הזה ואנחנו מחזירים אותם לתור ושומרים להם את תורם. אם את מכירה אירוע שזה לא קרה אז - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משתכנעים ומתפשרים אז הם יכולים לקפוץ חזרה לראש התור? << אורח >> רות מנע: << אורח >> הם חוזרים למיקומם בתור, אנחנו לא מאבדים להם את הוותק. זאת אומרת אם הוא המתין מיוני 2025 הוותק נשאר לו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא כתוב. זה מתנהל אחרת בין סניף לסניף. << אורח >> רות מנע: << אורח >> לא, זה כתוב בנוהל, אפשרות לאשר סירובים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תסכימי איתי שהדיירים נאלצים לבחור בין דירה גרועה לגרועה הרבה יותר, בין שכונה גרועה לשכונה גרועה הרבה יותר, ב-90% מהמקרים. << אורח >> רות מנע: << אורח >> לא בהכרח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה דירות כאלה יש לנו בשכונות חדשות? מעט מדי. רוב הדירות הן ישנות, הן בנות יותר מ-50 שנה, רוב הדירות הן דירות שמצב התחזוקה שלהן הוא קטסטרופלי, הן נמצאות בשכונות סופר סופר בעייתיות ואנחנו מדברים לרוב על חד הוריות עם ילדים, זה רוב הדיירות, ולכן יש פה בעיה הרבה יותר עמוקה. << אורח >> רות מנע: << אורח >> אני אגיד שלטובת העניין הזה אנחנו פתחנו מסלול חדש של זכאות לשכר דירה בטוחה ויציבה לארבע שנים, זאת אומרת אנחנו לא נציע לך דירות באזורים שאתה אולי לא רוצה ויהיה מובטח לך לקבל שכר דירה מוגדל לארבע שנים מבלי שהוצעו לך הצעות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שזה מצוין, אבל זה אליה וקוץ בה. אני חייבת להסביר לך, אני לא יודעת כמה אתה בקי בנושא הדיור הציבורי, הרי ברגע שהילדים מגיעים לגיל 18 או צבא הם יורדים מהזכאות. לי יש מישהי שממתינה כבר שמונה שנים לדירה, הילדים שלה גדלים, זהו, היא מאבדת את הזכאות שלה לדירה. ההמתנה שאתם נותנים ארבע שנים בשכירות, זה מדהים, אבל יש פה בעיה, כי אם הילדים מגיעים לגיל 18 אז הזכאות לאט לאט יורדת או פחות חדרים. << אורח >> רות מנע: << אורח >> בכל תקופת ההמתנה היא מקבלת שכר דירה מאוד גבוה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את מדברת על שכר דירה של זכאות. << אורח >> רות מנע: << אורח >> לא זכאות רגילה. זכאות רגילה עומדת על 1,000 שקל, הממתינים מקבלים 3,100, 3,900. סכומים לא מבוטלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת, אבל זה, אם את זכאית לדירה ולא נמצאה לך דירה מתאימה את מקבלת זכאות מוגדלת. שולטת בחומר, האמיני לי, 15 שנה אני חיה את הדבר הזה. אבל עדיין בסופו של יום כולנו יודעים שזה פלסטרים. אני לא באה אליכם בטענות, זו מדיניות, בסוף זו מדיניות שר, מדיניות ממשלה, ובסופו של יום אנחנו יודעים שהבעיות הן שאין מספיק דירות ושהמלאי מצטמצם, בגלל זה אני בתחושת אמביוולנטיות לגבי החקיקה הזאת. מצד אחד אני מאוד רוצה שהם ירכשו את הדירות, מצד שני אנחנו עושים כאילו מעשה מאוד מאוד טוב אבל מישהו אחר יסבול ממנו. מי יסבול יותר? זה פשוט נורא. אני לא חתומה על החקיקה הזאת, אני כמובן אצביע בעדה, אני כמובן תומכת בה, אבל התחושות שלי מאוד אמביוולנטיות. המדינה הזאת צריכה לעשות טיפול עומק בדיור הציבורי ועד אז כל מה שאתם מדברים איתו זה פלסטרים, כל מה שאתם אומרים כרגע זה פלסטרים. אני לא יכולה להאשים אותם, הם צריכים במסגרת מה שיש להם להמציא את עצמם מחדש, מצד שני, יש ים דירות סגורות. שחררו את הדירות. מישהו יכול סוף סוף אחרי ארבע שנים וחצי לתת לי מענה על 109 דירות בנחל בקע, שכונה סופר סופר טובה, דירות קרקע כולן, עם גינה, תענוג, למה אתם לא משחררים אותן? אני הלכתי לעיריית באר שבע, אין שם תוכנית כזאת, היא נגנזה כבר לפני שלוש שנים. די, שחררו את הדירות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חבר הכנסת עודה, בבקשה. אחר כך נחזור אלייך, משרד השיכון. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב ראש, נכון שזה לא הנושא שבהוויה האישית שלי, אפילו לא הקולקטיבית כערבים לצערי הרב, אבל אני עם גישה חברתית טוטאלית, גם בדיור, גם בבריאות, גם בחינוך. כבוד היושב ראש, באתי לך להגיד לך על נושא שלדעתי כל כך חשוב בהיותך יו"ר הוועדה הזו, ועדת הפנים, שתדע מה קורה בנצרת, ואני מציע שיהיה דיון מיוחד על זה, שהוועדה הקרואה החליטה על העלאת ארנונה ב-30% בבת אחת. מישהו יודע מה המצב הכלכלי, בכלל, אבל בנצרת בפרט, אם זה יוקר המחיה בכל התחומים, אבל בנצרת שיש הגירה שלילית, במיוחד של צעירים, ועיר שנשענת בצורה זו או אחרת גם על תיירות שמתניעה את הכלכלה וכולנו יודעים מה מצב התיירות בשנתיים האחרונות במיוחד, להעלות את הארנונה ב-30% בבת אחת, דבר שאין לו אח ורע בכל ההיסטוריה בכל הרשויות המקומיות. אני גם חושש שזה יהיה מין עז, כלומר עכשיו אנחנו נריב על זה ובסוף יורידו את זה ל-20%, ל-15%. אין פרופורציה פה. עליית ארנונה יכולה להיות ב-1%, 2%, במיוחד כשמדובר על שכבות מוחלשות. אני מציע לכבוד היושב ראש ללמוד את הנושא ולהיאבק למען הצדק בעניין הזה, שיהיה משהו פרופורציונלי, במיוחד בצל המצב הכלכלי הכול כך קשה, תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לגבי נצרת, יכול להיות שאפשר לעשות דיון, וזה אני אתייעץ פה עם לאה, אני אומר בכלליות לנושא העיר נצרת והוועדה הקרואה. לגבי ארנונה, כביכול זה נמצא תחת משרד הפנים, אבל הנושא של העלאת ארנונה או ביטול העלאה של ארנונה יושב בוועדת כספים. הייתי מציע אולי לגשת לאיזה דיון שליש או משהו כזה לוועדת כספים. הנושא הזה צף הרבה, דרך אגב, אחרי המלחמה המון רשויות העלו ארנונה, באו לפה כי זה הבית הטבעי - - - << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני החלטתי להעלות את זה גם בפנים וגם בכספים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז יכול להיות שעדיף להציף את זה בכספים כי יש הרבה רשויות שנמצאות בסיטואציה הזאת. יש כאלה שרוצות להעלות ארנונה, אבל - - - << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל אין 30% ואין 20% חוץ מנצרת. זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הייתה העלאה גדולה במספרים גדולים והרבה אזורי תעשייה גם, גם בעוטף וגם בצפון וגם בפריפריה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בכמה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם במספרים גבוהים. הייתה אפשרות של משרד הפנים לעשות תיקון בהעלאה של הארנונה, אני אומר את זה כי זה בפרוטוקול, בסוף הוועדה פה לא יודעת לתת את הפתרון בנושא הזה, אז שווה להעלות את זה לוועדת הכספים. זה נושא שהוא חשוב, הנושא של הארנונה, יש רשויות שהיו צריכות את העלאת הארנונה, אבל בסוף אם אתה מעלה ארנונה ולתושבים שלך אין איך לשלם את זה, אז זה סתם, זה יעד כלכלי לאזן את העיר, אבל הוא לא רלוונטי, בטח במצב של נצרת עם ועדה קרואה, יש שם גירעון של 250 מיליון שקל. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם לא על חשבון המוחלשים, על חשבון דברים אחרים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. משרד השיכון, אנחנו ממשיכים בשאלות שנשאלות. << אורח >> רות מנע: << אורח >> עלה פה נושא נוסף של צביון והתאמה לצרכים של זכאים. במקומות שיש לנו אפשרות להיענות לצורך הזה אז אנחנו כן משקפים לזכאי. אם יש לנו ביישוב מסוים דירות שנמצאות באזור שהוא בעל צביון חרדי אז אנחנו מאפשרים לאנשים להגיד לנו שהם מעדיפים להמתין לדירה באזור שמתאימה לאורח חייהם וצביונם ולא לקבל דירות באזורים אחרים. כנ"ל באזורים שיש להם דירות של ערבים. אני אקח שתי ערים גדולות כדוגמה לאירוע הזה. בירושלים יש לנו אזורים שיש בהם דיור ציבורי לבעלי צביון חרדי, אבל אין לנו אזורים לבעלי צביון ערבי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה דירות בדיור הציבורי יש בחברה הערבית? << אורח >> רות מנע: << אורח >> באום אל פחם יש לנו תור ויש דיור ציבורי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> והדירות האלה מאוכלסות או שהן ריקות? << אורח >> רות מנע: << אורח >> הן מאוכלסות ויש לנו גם תור, ויש כמובן ביישובים מעורבים, לוד, רמלה, תל אביב-יפו, חיפה. אם אני אחזור לדוגמה שנתתי על תל אביב וירושלים, אז בתל אביב אין לנו אזורים לבעלי צביון חרדי אבל יש לנו ערבי ושם אנחנו כן מאפשרים. זאת אומרת בכל מקום שאני יכולה לעשות הלימה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נגיד בני ברק, אלעד, קרית ספר, אין דיור ציבורי? << אורח >> רות מנע: << אורח >> באלעד יש דיור ציבורי, אבל אם הבן אדם גר בירושלים וזכאותו נקבעה לו בירושלים הוא רוצה לקבל דירה בירושלים, אם הוא גר באלעד הוא יקבל דירה באלעד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> וכשאתם עושים רכש של דירות, שמתבצע כמעט ולא מתבצע, אבל כשהוא מתבצע הוא נעשה גם בחתך של – ? << אורח >> רות מנע: << אורח >> בוודאי, אנחנו עושים תוכנית רכש בהלימה לצרכים של הממתינים בתור וכמובן לצביונם. אני אענה על ההקשר הערביים שבדוח מבקר המדינה בהקשר הזה, אנחנו עשינו ניסיון מאוד מאוד גדול לרכוש דירות באום אל פחם, בטירה, במקומות שזיהינו צרכים של זכאים, אבל זה לא צלח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> למה? << אורח >> רות מנע: << אורח >> יש לנו בעיה של רישומים במקומות האלה וגם בעיה של היצע, אנחנו לא מצליחים לפרוץ את החסם הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין על אדמות מדינה פרויקטים שאתם יודעים להרים מגדל שהוא משווק כמו שעושים בערים אחרות? מה החסם? לא כל הקרקעות באום אל פחם הן קרקעות פרטיות. << אורח >> רות מנע: << אורח >> בנייה רוויה שנמצאת היום זה אולי קורה ממש ממש בשנה-שנתיים האחרונות ומעט מאוד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל יש שיווקים, קורה שרמ"י משווקת קרקעות לבנייה בערים הערביות. יש פרויקטים על אדמות מדינה. << אורח >> רות מנע: << אורח >> אבל כשהייתה בזמנו החלטה לקבל 7% מהדירות בבנייה בכל המתחמים האלה אז הצלחנו באמת לקבל את הדירות. ארנונה זה חלק מהאירוע ובבאר יעקב, אבל בשלב מסוים ההחלטה הזאת הופסקה ולא קיבלנו במקומות האלה דירות ואז היה ניסיון שלנו לרכוש באופן פרטי את הדירות מאנשים פרטיים וזה באמת לא צלח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בחברה הערבית אני מניח שזה לא יצלח לעולם. << אורח >> רות מנע: << אורח >> כן, בהקשר הזה זה באמת לא צלח. כשאתם עושים הקצאה של דירה לזכאי, למה מלכתחילה לקחת משפחה של חרדים לשים אותם באמצע שכונה חילונית מובהקת. << אורח >> רות מנע: << אורח >> אנחנו לא עושים את זה. << אורח >> אן זמור: << אורח >> אז למה בצד השני זה לא ברור? << אורח >> רות מנע: << אורח >> אם הוא חתם לנו שהוא מבקש דירה שמתאימה לצביונו החרדי אנחנו לא נציע לו דירה באזור חילוני. האירוע של מגזר ערבי בירושלים, אין לי דירות באזורים ערביים ולכן אני מציעה מה שיש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה היא הפוכה, לקחת משפחה, נגיד המקרה הזה שאן הציפה פה, משפחה ערבית ולהכניס אותה לשכונה עם צביון מאוד מובהק דתי חרדי? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני אתייחס לזה בצורה מדויקת מאוד. יש הבדל בין רצונו של אדם לבין כפייה של המדינה. אם אדם מבקש, אומר שהוא רוצה צביון כזה או אחר, אז בוודאי שככל שיש יכולת להתחשב בבקשות שלו וזה תלוי לבחירתו ובסוף הוא גם מבין שיכול להיות שהוא יצטרך להמתין, זה עניין אחד. אבל לחסום אדם, אני לא אומרת שזה מה שאמרת, אני אומרת את ההבחנה, לחסום אדם מלגור במקום מסוים זה כבר עניין אחר. להגיד בתור מדינת ישראל שאני לא מאפשרת לאדם עם צביון X לגור במקום עם צביון Y, זה כבר מאוד מאוד קשה ומאוד מאוד בעייתי. אני אתן דוגמה בשיווקים בחברה הערבית. יש החלטת ממשלה שאומרת שניתן לתכנן יישובים, ערים, שכונות, מה שלא יהיה בצביון חרדי, כי יש צרכים אחרים, יש מוסדות ציבור אחרים, הצפיפות היא קצת אחרת, יש צרכים אחרים, אבל כשאנחנו מגיעים לשיווק אין דבר כזה שיווק שהוא רק לחברה החרדית. זאת אומרת אני מתכננת לחברה החרדית - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לחברה הערבית דרך אגב יש. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> כבר לא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> למה? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> כי ההחלטה הזאת כבר לא תקפה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הגדרה של בני מקום ב - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> ההגדרה הזו כבר לא תקפה תקופה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> על איזה ערים היא לא תקפה? מה ההגדרות של - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> היא לא תקפה בכלל. הייתה החלטת מועצה שדיברה על - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ביטול מוחלט של הגדרה של בני המקום בשיווק קרקעות? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, הייתה החלטה שאמרה שביישובי מיעוטים ניתן לשווק ב-100% לבני המקום, ההחלטה הזאת כבר לא תקפה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> על כל גודל של עיר? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> היא כבר לא תקפה, נקודה, בשום מקום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זאת אומרת היום את אומרת בשיווק הבא בסכנין יהודים יכולים לרכוש דירות? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, זה הבלגן שיש פה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> עברה החלטה לא מזמן ביחס ליישובים הדרוזים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הדרוזים, תעשי הפרדה, זה לא המגזר הערבי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גורפת לכולם, לכל המגזרים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יסמין היקרה, אני יודע מה אני שואל, אני לא שואל שאלות סתם. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני מבינה למה אתה שואל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> המגזר הדרוזי, דרך אגב, הוא מופרד מהחברה הערבית בהגדרה ברורה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> זה בדיוק מה שאני אומרת. הייתה החלטת מועצה שדיברה על בני מקום 100% ביישובי מיעוטים בגודל מסוים, בנפות מסוימות, ההחלטה הזאת לא תקפה כבר, ההחלטה הזאת אינה עומדת כבר, היא הייתה הוראת שעה, היא פקעה והיא לא חודשה. אפשר לקיים דיון אם ההבחנה הזאת נכונה או לא, אבל זה לא ענייננו כרגע, ההבחנה התקפה כרגע ביחס ל-100% היא רק בהקשרים של היישובים הדרוזיים, וגם זה בנפות מסוימות, בגודל מסוים וכו'. אז אני אומרת שוב, יש הבדל, אם אני חוזרת ל - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק לפרוטוקול, שיהיה, בשיווק הבא שייצא, ניקח את סכנין - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> יש שם אחוז מסוים של בני מקום, אבל זה כמו באוכלוסייה הכללית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין בעיה, אבל את אומרת שביישובים הערביים שהם לא יישובים עם ועדות קבלה, השיווק יהיה פתוח גם למגזר היהודי בתוך הערים הערביות? רהט, סכנין. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> בהחלט. ושוב אני אגיד, שגם ההחלטה כשהיא הייתה בתוקף היא לא התבססה על יהודי או ערבי, היא התבססה על הצדקות של בני מקום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אני חלילה לא אמרתי שהייתה החלטה שנבעה ממניע גזעני, היא פשוט נבעה מסיטואציה שאין יהודים שגרים ברהט. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל אני רוצה לפרוטוקול גם להסביר שההצדקות של בני המקום הן הצדקות אחרות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסכנין לדעתי יש 30,000 תושבים, איזה בני מקום? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני מדברת על הצדקות של בני מקום באופן כללי. הצדקות של בני מקום לא מדברות כל כך, אפילו לא על צביון. אם אני אישה חילונית, סתם דוגמה, שגדלתי כל חיי בבני ברק אני עדיין בת המקום, מבחינת הגדרות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל בבני ברק אין את ההגדרה הזאת בשיווקים של רמ"י. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, כשהיה מחיר מטרה בהקשרים מסוימים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בפרויקטים ספציפיים, אז נכון הייתה העדפה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל בני מקום באופן כללי זה לא בשיווקים של שוק פרטי, בני מקום זה רק במקומות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא אמרתי בשוק הפרטי, אמרתי על אדמות מדינה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> כשהיה מחיר מטרה למשל בבני ברק אז בהחלט היה שם בני מקום. לא בני ברק, מה שתרצה. מה שאני מנסה להגיד, אדוני, אני אחדד, שההצדקות של בני מקום לא קשורות לצביון, הן קשורות לנוף ילדותי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הכול בסדר, הן פשוט יצרו מציאות גזענית שיהודים לא יכולים לגור בערים ערביות מובהקות. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> ברשותך, מתוקף תפקידי ועמדתי כרגע, לא יודעת אם גזעני או לא גזעני, אבל בהחלט זה יצר מציאות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הדרת יהודים מהערים הערביות. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> שוב, ברשותך, אני לא איכנס למינוחים האלה, אבל בהחלט המצב העובדתי היה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זאת המציאות, נועה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> בהחלט המצב העובדתי היה שיהודים לא היו – שוב פעם, יכול להיות שהייתה שם משפחה יהודית שחיה שם שנים, אני לא יודעת, אבל אז יכול להיות שהם כן היו בני מקום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> איפה? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני לא יודעת לומר, כי אני לא מכירה כל מי שגר שם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> התמונות שראית שעשו, מה שאן הראתה, למשל במשפחות בפקיעין זה היה משחק ילדים לעומת מה שעשו למשפחות היהודיות המקוריות שרצו לחזור גם לפקיעין. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אין לי אלא להצר על תמונות כאלה מכל הכיוונים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. שם דרך אגב נחטפה שוטרת והיו שריפות של רכוש וירי. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> חמור מאוד, אירוע חמור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> למה זה מגיע? כי בסוף אם אנחנו רוצים להתגבר, גם על יוקר מחיה בנושא של שוק הדיור, אם אנחנו מנהלים כל כך הרבה דיונים על פערי מחירים וקרקעות של חיילים משוחררים, של זוגות צעירים, אם ההגדרה הזאת מלכתחילה לא הייתה קיימת ותושבי גוש משגב היו יכולים לבחור לקנות קרקע באבטליון או במנוף או בכאוכב או בסכנין אני מניח שהם היו יכולים למצוא אחלה מחירים גם בסכנין. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> זה הולך לכל הכיוונים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חד משמעית שזה הולך לכל הכיוונים, רק הפערים הם כל כך גדולים שהם יצרו מציאות מעוותת. האם ההגדרה הזאת מנעה מהיכולת של משרד השיכון לרכוש דירות בסוף עבור הדיור הציבורי לחברה הערבית בערים הערביות כשזה היה ממוסגר רק לבני המקום כי בני המקום היו אך ורק לתושבי, סתם אני אומר, דיברנו על סכנין, אבל סכנין, ואז תושב אום אל פחם מהמגזר הערבי שהיה צריך דיור ציבורי, בכלל לא הייתה אפשרות להציע לו דירה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> ברשותך, אדוני, זה דיון תיאורטי כי, כאמור, ההחלטה הזאת לא בתוקף כרגע. אבל חשוב לי לעמוד על ההבחנה בין בקשתו של אדם, הרצון של אדם לחיות במקום מסוים, ואז כפי שהסבירה פה חברתי ממשרד השיכון יש בהחלט התחשבות לאירוע הזה, יש גם התייחסות ביחס לסירוב לא סירוב. זה אירוע אחד, שכמובן אם אדם מבקש והוא מודע לכל ההשלכות ולמשרד השיכון יש יכולת להתחשב בבקשתו בהקשר הספציפי הזה, אז גבולי, אבל תפאדלו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה חוזר לשאלה מה מונע ממשרד השיכון לרכוש דירות בשכונות עם צביון ערבי או צביון חרדי. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> זו בהחלט שאלה קשה ומורכבת שאני חושבת שחברתי התחילה לענות פה, יש פה כל מיני היבטים. אבל, שוב, אם - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מדברים רק על צביון חרדי וערבי, מה מונע מהם לקנות דירות, נקודה? כי רוב הממתינים הם מהמגזר החילוני, לא החרדי ולא הערבי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו רצים בכמה צירים. יש פה בעיה מובהקת, אבל לפחות בתוך המציאות הקיימת, אם הם כבר רוכשים מספר דירות מאוד נמוך, לפחות שתהיה איזה שהיא חלוקה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> הם עושים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל את אומרת שלמגזר הערבי אין ואז זה יוצר מציאות שלוקחים משפחה ערבית ודוחפים אותה לשכונה עם צביון שמלכתחילה – זה פעמיים בעיה, למה זה פעמיים בעיה? כי פעם אחת זה ברור שלמשפחה ערבית לא יהיה חיים נורמטיביים בתוך שכונה חרדית בירושלים, זה אחת, פעם שנייה, את גורמת למשפחה לסרב כי המציאות לא מאפשרת לה ואז את יוצרת תסיסה בתוך השכונה, למשפחה בטח לא יהיה נעים לגור – כמו שלא הייתי לוקח משפה חרדית, דוחף אותה לצור באהר, ואז את מייצרת מציאות שהמשפחה אומרת שהיא לא רוצה פעמיים ואז הם יוצאים מהלופ. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל הדגש הוא שהמדינה לא יכולה לקבל את ההחלטה הזאת בשם האזרח. חשוב לי מאוד לעמוד על הנקודה הזאת, שבסוף המדינה לא יכולה לקבל את ההחלטות האלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל המציאות יוצרת בעייתיות של אותן המשפחות בדיור ציבורי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה מקרים כאלה יש של משפחות ערביות בשכונות חרדיות? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יסמין, אבל את - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל אי אפשר לקיים על מקרה אחד דיון בכנסת. תגידו, נפלתם על הראש? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> סליחה, את הולכת למקום שנורא נוח לך ומפספסת את הנקודה ואני אסביר לך למה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, לא נוח לי, זה מתסכל אותי, כי הבעיה היא כל כך עמוקה מסביב לזה שמשפחה ערבית חיה בשכונה חרדית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל את מפספסת את הנקודה, כי המשפחה הערבית לא תגיע לגור בשכונה החרדית, אז היא נמצאת במציאות שאין לה דירה, זאת הבעיה. << אורח >> רות מנע: << אורח >> אם הגיע תורה ונמצא דירה באזור הזה בדיוק, אני לא יכולה להגיד במקומו: לא, אתה לא תהיה במקום הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא יכול להגיד שהוא לא רוצה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ואז מה הפתרון של זה? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אדוני, צריך להבחין בין הצורך להגדיל את הפול - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז הוא יכול להמתין, ימתין ככה 20 שנה. << אורח >> רות מנע: << אורח >> לא, ימתין לדירה באזור פחות חרדי. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני מסכימה איתך, אדוני, במובן הזה שצריך להבחין בין הצורך להגדיל את הפול בכל האזורים ויכול להיות שבדגש בחברה הערבית, שאני מבינה שיש בה חסמים, וזה אירוע שאני מסכימה איתך, צריך להגדיל את הפול, לבין טענות אחרות שעלו כאן בתחילת הדיון ביחס להאם לאפשר או לא לאפשר, שזה כבר אירוע שאי אפשר - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> המדינה לא יכולה לעשות, ועמדת משרד המשפטים ברורה, אבל אני חושב שכן יש היגיון ושכל ישר באיך מציעים את הדירות. זה לכל הכיוונים. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> זה קיבל מענה בצורה מפוארת במשרד השיכון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין דירות, איזה מענה? << אורח >> רות מנע: << אורח >> לא, התהליך הוא מאוד מוסדר, מאוד שקוף, מאוד שוויוני ומאוד אחיד. בן אדם ראשון בתור, הדירה שתתפנה הוא יקבל. מתאימה לצרכיו, הוא רוצה אותה? מה טוב. לא מתאימה לצרכיו אז הוא ממתין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל אתם מבינים שהמציאות שאתם לא רוכשים דירות יוצרת כאן מציאויות במעגלים השניים והשלישיים שהן מציאויות לא פשוטות? היא יוצרת מציאות שלמשפחות אין דיור ציבורי, לא בגלל שאת אומרת שאין לכם את הדירה, אלא כי הדירה לא רלוונטית למציאות שבה אותו אדם רוצה לגדול. ואני יכול להבין משפחה שלא רוצה שתציעו לה דיור ציבורי בשכונת מצוקה, הוא רוצה לצאת משכונת מצוקה, זה לא או שיכון מצוקה בדימונה או ארנונה של ירושלים, אני מניח שיש איפה שהוא אמצע. << אורח >> שחר יששכר: << אורח >> העניין של המצוקה ברור, צריך לרכוש עוד, אבל כרגע זה המצב והמשרד יפעל לפי התור, הבא בתור יקבל ולא משנה באיזה שכונה זה. אני חוזר על מה שאמרו כאן רות ונועה, בסוף ההקצאה תהיה ללא הבדל דת, מין, גזע. נכון, בסוף רכישת הדירות היא סוגיה אחרת שיכול להיות שהיא תשפיע על הנושא הזה, אבל כל עוד זה המצב ההקצאה תהיה לפי הבא בתור, לפי מה שרות הציגה. יש נוהל מסודר, יש הקצאה לפי מאפיינים, וההקצאה תהיה בכל שכונה שהממתין יבחר. אם הממתין הבא בתור שנציע לו את הדירה הוא יהיה הבא בתור והוא ירצה אותה הוא יגור שם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין בעיה עם הנוהל, יש פה בעיה בסופו של דבר בשורה התחתונה, אתם לא רוכשים דירות. אתם, משרד השיכון, אני לא יכול לרכוש דירות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין להם תקציב, מישהו צריך לתקצב דירות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יושב פה גם צבי ממשרד האוצר, ואתם ביניכם צריכים למצוא את המתווה איך מקצים לזה כסף, איך משרד השיכון רוכש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם לא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה זה אין לו תקציב? בסוף זה סדרי עדיפויות של שר. היה פה שר לפני כמה שנים שהחליט לרכוש דירות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם לא, אמרתי. הממשלה שאתה חלק ממנה כבר שלוש שנים לא מקצה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, לכן אני אומר שיש כאן נציג של האוצר ונציגי משרד השיכון, המציאות הזו שאתם לא רוכשים דירות מייצרת מציאות שבסוף מדינת ישראל מקצה בנוהל שהוא בסדר גמור, בהתאם לוותק, אבל בפועל בשטח יש מציאות אחרת מהניירות ומהנהלים. זה שלא הגיעו לכאן זכאים ערבים זה לא אומר שהם לא פונים, אבל גם הם לא היו מעוניינים לגור באמצע בני ברק. הרי יש פה שכל ישר, יש פה היגיון, אנחנו לא דנים פה במקרה ספציפי או בבעיה ספציפית, יש כאן בעיה רוחבית, המציאות שיצרתם גורמת לכך שההשלכות של זה במעגל השני והשלישי יוצרות מציאות שהמשפחות לא מגיעות לדיור ציבורי כי בסופו של יום אף משפחה חרדית לא תרצה לגור באום אל פחם ואף משפחה מאום אל פחם לא תרצה לגור בבני ברק. אפשר לא להסכים, זאת המציאות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הבעיה הזאת זה בשוליים, מה שיותר עמוק זה השכונות הבעייתיות. << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> יש לי שאלה בהקשר הזה למשרד הבינוי, יש לנו נתונים על שיעור הסירובים של זכאים? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש הרבה סירובים, אבל רוב הסירובים הם בגלל שהדירות זה זוועות עולם. בואי לבאר שבע, תעשי איתי סיבוב בדירות שהם מציעים, את תחטפי שוק. אף אחד ממשרד השיכון ומהאוצר לא ירצה לגור שם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה יש לדירות בבאר שבע שהן לא נכנסות לפול? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 109 דירות. אין שם התחדשות עירונית בשכונה הזאת וגם לא תהיה. << אורח >> שחר יששכר: << אורח >> נדמה לי שבנחל בקע יש בעיה של טרמיטים, אם אני לא טועה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא. תעשו לי טובה, ארבע שנים, את זה עוד לא שמעתי. אין שום בעיה של טרמיטים. ב-109 דירות פתאום יש בעיה של טרמיטים? אני גם סיירתי בתוך הדירות האלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הן ריקות לגמרי, את אומרת. זו שכונה שלמה ריקה כאילו? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא שכונה שלמה, זו שכונה מדהימה, קרקע, נקי, פארקים, מסודר, זה היה פעם שכונה של עולים שעלו מרוסיה ועמידר רכש שם המון המון דירות והן התפנו ואנשים נפטרו וכל מי שנפטר או כל מי שמפנה דירה הם נועלים, כבר עשר שנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי, עמידר? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. אבל זה משרד השיכון, מה זה עמידר נועל? עמידר היא זרוע הביצוע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין בעיה, אני שואל את משרד השיכון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז הם טוענים שהם רוצים לעשות שם פינוי בינוי. שמונה שנים הייתי חברת מועצה בעיריית באר שבע, האמן לי, אם אני בודקת משהו אני יודעת, אין שם תוכנית, שום תוכנית. הייתה פעם, נגנזה, נגמר, שחררו את הדירות. אני מתחננת כבר ארבע שנים וחצי. לי יש בבאר שבע קטועת שתי רגליים, הרגליים לא יצמחו, שחולמת על דירה שמותאמת לה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> דרך אגב, אחד הדברים שאמרת, יסמין, לגבי החוק, שהוא חוק מצוין, חוק המכר, אבל הוא מפספס את שתי הנקודות, אחת זה הרכישות החדשות ושתיים זה ההחזקה של הקיימות. אין הקצאה של כספים כדי להחזיק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה אין הקצאה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> צריך הסטה של כספים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא צריך הסטה, זה אמור להופיע בתקציב של 2026, בתקציב של 2024-2023 היה 160 מיליון, כמה יש עכשיו? << אורח >> רות מנע: << אורח >> זה לא האגף שלנו בהקשרים של הדירות הפנויות, זה אגף אחר, אבל ממה שאני מכירה ויודעת, זה באמת נכון, במשך שנים נעשו ניסיונות למקסם את העניין של הדיור הציבורי במקום הזה, בנייה, התחדשות עירונית, אם יש היום דירה אחת נקבל במקומה שלוש, ואני מבינה שבמשך השנים זה משהו שלא צלח. אני יודעת שזה נמצא בדיונים אצלנו על סדר היום, אני אציף את השאלה הזאת לאגף הרלוונטי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כל דיון זה עולה פה ואנחנו זועקים את זה ואנחנו מבקשים את זה כל כך הרבה. אני מניחה שיש בעוד הרבה מקומות, אז עשינו סקירה, יש איזה 1,500 דירות שהן בשימושים אחרות והן ריקות והשתלטו עליהן כל מיני גנים ועיריות ובתי כנסת. פנו את הדירות האלה, אלה דירות של הדיור הציבורי. << אורח >> שחר יששכר: << אורח >> לגבי הסיפור הזה של השוכרים הציבוריים אנחנו עובדים מאוד קשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת שזה הצטמצם. << אורח >> שחר יששכר: << אורח >> לגמרי. אתמול הייתי ביישוב סכסוך גם בנושא הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שם יש באמת ברכה, אבל אני רוצה לדעת מה הסיפור של הדירות האלה. << אורח >> רות מנע: << אורח >> אנחנו נציג את הסוגיה הזאת בפני האגף הרלוונטי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם אתם אומרים שיש 130 ממתינים בבאר שבע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל הם לא יקבלו, אלה דירות שמותאמות אך ורק לנכים או זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם אין בעל מוגבלות ויש משפחה אחרת זה עדיף מכלום. מה קורה עם הרשות להתחדשות עירונית? אתם רוצים להתייחס? << אורח >> קולין רונן: << אורח >> אין לי משהו קונקרטי להתייחס אליו, אני כן יכולה להגיד לגבי האמירה של לקבל עוד דירות דיור ציבורי בפרויקטים שיש בהם התחדשות עירונית, צריך לקחת בחשבון שבעלי דירות רגילות, בעלי דירות פרטיים, מקבלים דירה כנגד דירה, לא מקבלים שתי דירות, ושהמדינה תבוא ותדרוש פה דירות נוספות, צריך להבין שיש לזה עלות כלכלית, יש לזה הכבדה על פרויקטים, זה עשוי להוביל לזה שפרויקטים לא ייצאו לפועל. זו סוגיה מורכבת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, דנו על זה כבר והבנו שלא יהיה, לא יקרה, ובגלל זה המדיניות הזאת של להשאיר דירות סגורות כי אולי נצליח לקבל יותר, לא יהיה, לא יקרה. כמה אפשר לזעוק את זה? כמה אפשר להיות בתסכול ולראות את המצוקה של הממתינים? << אורח >> רחל אלרואי: << אורח >> אני חברה משכנת, אנחנו ערים לכל המצב הקשה שמוקצות דירות לזכאים וסך הכול הדיור הציבורי הצטמצם במשך השנים, הדיור הציבורי הוא ישן, דירות ישנות, למרות שמשרד השיכון בשנים האחרונות הזרים תקציבים ענקיים לשיפוץ הדירות, אבל בכל אופן הדירות עדיין ישנות וזכאים לא מוכנים לגור בדירות האלה. באופקים למשל יש לי מלאי דירות גדול שאף זכאי לא מוכן לגור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה דירות ריקות יש באופקים? << אורח >> רחל אלרואי: << אורח >> כמעט 100 דירות פנויות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא עדיף למכור ולקנות 50? כי ה-100 דירות האלה עומדות ריקות כל כך הרבה זמן. לקנות 50 במקום קצת יותר טוב. << אורח >> רחל אלרואי: << אורח >> זו המדיניות של משרד השיכון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה דירות ריקות יש בקרית שמונה? << אורח >> רחל אלרואי: << אורח >> אני לא חברה משכנת בקרית שמונה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתם יודעים להגיד? << אורח >> שחר יששכר: << אורח >> לא, אבל גם לעניין הזה של המכירה אנחנו כן עושים את זה יותר ויותר. במקומות שיש המון דירות ריקות ואין ממתינים אז מבחינת התייעלות אגף נכסים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איפה זה נעשה לאחרונה למשל? << אורח >> רות מנע: << אורח >> בבאר שבע, בדימונה. הקצב הוא לא קצב, זה נכון, אבל הפעולה נעשית. << אורח >> שחר יששכר: << אורח >> דירות ריקות, אנחנו מוציאים למכירה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> למה לא לשווק את הדירות האלה? אם אתם לא מצליחים למכור ואתם לא מצליחים להביא לשם דיור ציבורי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה ככה למכור, הכול עניין של מחיר. בשכונה שבה אני גרה זו הייתה פעם שכונה של דיור ציבורי, עדיין גרים שם אנשים בדיור הציבורי, אבל לאט לאט היא הפכה להיות שכונה – היא סופר ותיקה, הבתים שם מאוד ישנים, גם הבית שלי, אבל יש שם בתים של עמידר נטושים כבר 20 שנה. אתם מוציאים אותם למכירה מחר קונים אותן, כי זה הפך להיות מקום – << אורח >> שחר יששכר: << אורח >> אני לא יודע איפה זה, אבל אנחנו כן מוציאים, גם בבאר שבע וגם בדימונה, יש ועדות מכרזים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא ראיתי. איפה אפשר לראות את הדירות למכירה? << אורח >> רות מנע: << אורח >> עמידר עושה את המכירה עבורנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמו שיסמין אומרת, יש לכם דירות ריקות, בעיקר בפריפריה, שאתם לא מצליחים לשווק למכירה, הדירות האלה הן דירות ישנות, הן עומדות ואני מניח שזה עולה לכם כסף, אתם משלמים ארנונה, עושים שם איזה שהיא אחזקה. << אורח >> שחר יששכר: << אורח >> אבל אנחנו כן מצליחים למכור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מצליחים למכור וקונים במקומן חדשות? << אורח >> שחר יששכר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל במקומות שאתם לא מצליחים, באופקים אמרת שאתה לא מצליח, בקרית שמונה לא מצליחים. << אורח >> שחר יששכר: << אורח >> אני לא אמרתי, אני אומר שאני לא מכיר את הנתון על קרית שמונה, אבל מבחינת להוציא את הדירות למכירה אנחנו מצליחים, הדירות נמכרות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא שאין ממתינים, אני מניחה, באופקים, נכון? יש ממתינים באופקים, הם פשוט לא רוצים לגור בדירות האלה. << אורח >> רות מנע: << אורח >> לא, יש ממתינים בודדים, הדירות שנמצאות עונות לצרכים, הן לא בדיוק - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז במקום שהדירה תעמוד ריקה למה אתם לא מקצים אותם בשכירות לסטודנטים? לצעירים? שיהיה לכם איזה שהוא אפיק הכנסה. מדברים פה על לא מעט דירות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה סיפור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה לא עניין של סיפור, זה בסוף פיל לבן, זה עומד ריק, לא מוקצה, אנשים לא רוצים לגור שם, נתחיל למכור. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> זה אירוע קצת מורכב, כי הוא מערב קצת סמכויות פה. אני לא אומרת שהוא לא פתיר - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, כי אני מחפש עוד סעיפים לחוק המכר. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אדוני, אני לא אומרת שזה בלתי אפשרי מה שאתה אומר, אני אומרת שזה אירוע מורכב. חברי פה לא יכול להגיד בוא נרוץ על זה, זה אירוע שצריך - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חשבתי שכן. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני מתכוונת שזה אירוע שצריך לבנות אותו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> למה? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> כי זו שאלה של סמכויות, חברה משכנת יכולה לעשות, חברה משכנת לא יכולה לעשות, מי יכול לעשות את הדבר הזה, מה הקריטריונים, באיזה הקשרים. << אורח >> שחר יששכר: << אורח >> הייעוד הוא דיור ציבורי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז את אומרת שעדיף שהדירות יעמדו ריקות? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, זה לא מה שאמרתי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה לא תיקוני חקיקה, זה בסוף נהלים ו - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> זה לא מה שאמרתי, אני אמרתי שזה אירוע מורכב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הכול מורכב, אנחנו חיים במציאות מורכבת וחיים מורכבים ולא כולם שורדים את החיים האלה, אבל בסוף יש דירות ריקות ואם אין לכם תקציב מהאוצר או שזה לא בסדר עדיפויות של משרד השיכון להילחם על תקציב כדי לרכוש דירות - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא. אין שר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם כשהיה שר לא נרכשו דירות. << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני רק יכול להגיד שכמו שאמרת, יש דירות ריקות למשל בקרית שמונה וכחלק מהחלטת הממשלה לקרית שמונה זה נידון ואנחנו חושבים שם על איזה שהיא תוכנית, כמובן עם ה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסוף זה לא חקיקה, זה החלטות מדיניות של שר. << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> זה לא חקיקה, זו החלטה ותהיה החלטת ממשלה בקרית שמונה וזה חלק מהסל שנידון בימים אלה. << אורח >> שחר יששכר: << אורח >> אני חייב להגיד, אנחנו באמת עובדים על כל הדירות הפנויות האלה ומנסים להוציא כמה שיותר למכירה, זו עבודה שנעשית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה כל הזמן לעזור, באמת. פרקטית אני מנסה, מה לא עשיתי כדי שירכשו עוד דירות בבאר שבע, שימכרו, אני בקשר עם מנהל הנכסים של עמידר, אני בקשר עם זה, כל היום אני רק מנסה לדחוף לזה, אבל זה מאוד מתסכל. זה כאילו תחושה ש – תסכול כל כך גדול. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסוף אחת הסיבות שהחוק הזה קודם, למרות שאמרתי גם בדיון הראשון של חוק המכר שאני לא הכי שלם עם זה, כי בסוף אנחנו מכסחים את הדיור הציבורי, זה העמידה במקום של משרד השיכון במשך הרבה מאוד שנים, של אין רכש, אין כלום. אפילו הנהלים האלה של דירות ריקות בקרית שמונה, תוציאו אותם לסטודנטים בתל חי, אני מניח שהם ירוצו וזה יהיה פה איזה שהיא קופה קטנה שלפחות תחזיק את הדירה ויהיה מישהו שיחיה במבנה והתשתיות יזוזו כשתשפצו אותם ואחר כך תגיע משפחה שכן תרצה בקרית שמונה ולא תצטרך להגיד שהיא לא מוכנה לגור בפח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה זה 100 דירות באופקים? אתה יודע איזה מבוקשת נהייתה אופקים? אתה יודע כמה זוגות צעירים עברו לאופקים בגלל הטבות המס בבאר שבע? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חד משמעית, נכון. תוציא את זה לחיילים משרתי מערך המילואים, אני מניח שלא יהיו חסרים זוגות שירצו לרוץ לאופקים עכשיו במחיר אטרקטיבי, נסיעה ללמוד בבן גוריון או בספיר. יש איפה ולמי לשווק כדי לגלגל את המערכת הזו שתחזיק את עצמה, שתטפל היטב בנכסים ואחר כך כשתגיע משפחה יהיה לה עדיפות והחוזה עם אותו זוג צעיר ייגמר בסוף השנה ותכניסו. אפשר להיות יצירתיים. המציאות שלא קורה כלום היא הכי גרועה, אם עומדים במקום אנחנו טובעים. << אורח >> שחר יששכר: << אורח >> עבודה נעשית על המכירה, השכירויות האלה זה מאוד בעייתי, בסוף זה דיור ציבורי, אבל באמת נעשית עבודה למכירה ואנחנו עושים את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת היום מה נהוג, בעבר היה לשכן זכאות מעגל שני. למשל בבאר שבע ניהלתי מאבק על 52 דירות של אוניברסיטת בן גוריון ובסוף החזרנו אותן למאגר של הדיור הציבורי, הן היו אצל האוניברסיטה והחזרנו אותן למשרד השיכון, אבל בגלל שהן היו קטנות, קומות גבוהות, פחות התאימו לזכאים, אז הוציאו אותם למעגל שני. זאת אומרת אם את חד הורית, אז לא יהיו שלושה ילדים, שני ילדים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אפשר להיות יצירתיים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ושיווקו אותן. אני לא יודעת מה נהוג היום, אני חושבת שכבר לא עושים את זה. << אורח >> שחר יששכר: << אורח >> אין את זה. זה הגמשת קריטריונים שלא נעשית. << אורח >> רות מנע: << אורח >> המטרה היא באמת למכור ולרכוש במקום זה דירות, זה הפתרון. << אורח >> אן זמור: << אורח >> רציתי להתייחס למה שאמרת. אם אני מבינה נכון, משרד השיכון מתייחס אך ורק לקריטריונים הנוגעים בזכאי מבלי להתחשב בשום שלב בנתוני השטח, מבלי לעשות שיתוף פעולה עם הרשות המקומית שאחר כך צריכה לצאת בתוצאות חינוכיות, תשתיתיות, ביטחונית של ההחלטות שלכם. << אורח >> שחר יששכר: << אורח >> מדויק. << אורח >> אן זמור: << אורח >> זו רשלנות טוטאלית, סליחה שאני אומרת. << אורח >> שחר יששכר: << אורח >> ברכישה כן נעשית חשיבה איפה רוכשים, בסוף בהקצאה הבא בתור יקבל את הדירה ולא משנה איפה היא תהיה. << אורח >> אן זמור: << אורח >> אבל אתה מבין שאתה לא יכול לקחת החלטות בינך לבין עצמך, החלטות שיהיו להן השלכות על השטח שיכולות להיות גורליות ודרמטיות. יכולה להיות אנדרלמוסיה רצינית בשטח על החלטה שאתה תיקח בינך לבין עצמך שהיא מנותקת לגמרי מהשטח. << אורח >> שחר יששכר: << אורח >> מי שבתור זכאי כמו כל הרשימה. << אורח >> אן זמור: << אורח >> אבל המדינה צריכה לדאוג לכל האזרחים, לא רק לזכאים, יש שוויון בדאגה לאזרחים. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא נגרם שום נזק לציבור כשיש אדם אחד שאינו מתאים לצביון של המקום. << אורח >> אן זמור: << אורח >> זה את אומרת. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> נכון, מבחינה משפטית זה מה שאני אומרת. << אורח >> אן זמור: << אורח >> להראות לך שוב פעם את הסרט? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> בהחלט מבחינה משפטית זה מה שאני אומרת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רמ"י, מה קורה אצלכם בשיווק הקרקעות עם העדפה לדיור ציבורי? דרך אגב אני אשמח שתגיד לי אם הנהלים של בני המקום גם במכרזים האחרונים שיוצאים, התקנה הזאת ירדה. לא חלילה שאני לא מאמין למה שאת אומרת. הייתי צריך לשים את זה בפרוטוקול, אבל משום מה אחר כך בשיווקים של רמ"י פתאום יש ניסוחים יצירתיים כדי לייצר מציאות אחרת. << אורח >> אריאל מזוז: << אורח >> אמנם אני לא מתעסק במכרזים, אבל באמת התקנה ירדה. אין 100% בני מקום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה אחוז יש? << אורח >> אריאל מזוז: << אורח >> אני לא יודע. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> זה תלוי, תלוי אם זה מחיר מטרה, אם זה בנייה עצמית, עדיפות לאומית, זה משתנה, אבל זה הכללים הרגילים של כל האוכלוסייה. << אורח >> אריאל מזוז: << אורח >> אני יכול לבדוק. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> חוץ מהאוכלוסייה הדרוזית, מה שאמרנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כי זו בשורה, זה הולך לשנות את שוק הנדל"ן בגליל, דרך אגב. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> שמחנו. << אורח >> אריאל מזוז: << אורח >> הדבר החשוב שרציתי להגיד, אנחנו פעלנו להעביר את הבעלות לכל הדירות בבנייה רוויה וגם לדירות בבנייה נמוכה למשרד השיכון כדי שהוא יוכל לעשות כל דיספוזיציה שהיא על אותם מקרקעין ולהגדיל ככה את המלאי התכנוני באותו אזור ואת המלאי הפיזי באותו אזור. בבנייה רוויה משרד השיכון קיבל את הבעלות, בבנייה נמוכה של צמודי קרקע, משרד השיכון מקבל את הבעלות עד 15 יחידות דיור. מעל 15 יחידות דיור יש חלוקת תמורות. אבל עד 15 יחידות הוא יכול לבצע מה שהוא רוצה בשטח והבעלות עוברת אליו והוא יכול לבצע כל פעולה שהוא רוצה במקרקעין. אלה הפעולות שעשינו כדי להקל ולתמרץ. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכם יש איזה שהיא בעיה אם אחוז מהמכירות של הקרקע שאתם משווקים יילך כדי לרכוש דירות בדיור הציבורי? << אורח >> אריאל מזוז: << אורח >> לא, אין לנו בעיה, רק הדבר הזה צריך להיות בתיאום עם משרד האוצר, כי בדרך כלל כל החלטה כזאת דורשת אישור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה העלות? זה לא יוצא לך מהכיס. << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> גם אובדן הכנסות מקרקע זה עלות. כעיקרון אנחנו מתנגדים לדברים שהם עוקפי תקציב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה אומר שאתם עקביים. << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> אנחנו עקביים, לפחות בזה אנחנו עקביים. ובעיקר פה זה עומד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חבר הכנסת מישרקי. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אני עקבתי קצת מרחוק, לא על כל הדיון, הייתי בכמה דיונים אחרים, אבל רציתי לשאול, כמה דירות ריקות יש היום שמחכות לאיזה שהוא תהליך? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בפריפריה יש מאות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> לא, אני שואל את המשרד, והאם יש פילוח כזה שהוועדה יכולה לקבל? << אורח >> רות מנע: << אורח >> כן, הוועדה יכולה לקבל פילוח ויש מאות. << אורח >> אן זמור: << אורח >> למה אתם לא מפרסמים את זה? למה אין מידע בכלל על המיפוי של הדירות של עמידר? זו חברה ציבורית. << אורח >> רות מנע: << אורח >> באתר של המשרד יש - - - << אורח >> אן זמור: << אורח >> למה אנחנו צריכים לבקש? יש לכם אתר אינטרנט, למה אתם לא מפרסמים את זה? זה מידע ציבורי. << אורח >> רות מנע: << אורח >> לדעתי באתר של המשרד זה מופיע. << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> יש דוח הדיור הציבורי. חברת עמידר גם מדווחת, היא חברה מדווחת לבורסה. << אורח >> אן זמור: << אורח >> אני מדברת על המידע לאזרח. << אורח >> רות מנע: << אורח >> זה מופיע באתר. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> גברתי תקיש בגוגל והיא תמצא, החברים פה אומרים שזה קיים. << אורח >> אן זמור: << אורח >> איפה כל דירה נמצאת? אין מידע כזה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אז אם אפשר אנחנו נבקש לקבל ואני אשמח לקבל מהוועדה את הפילוח של מספר הדירות לפי ערים כדי שנבין. אנחנו כל כך הרבה מתעסקים בנושא של דיור ציבורי וכל כך הרבה דשים בחוק המכר וכל מה שאתה עושה בסוגיה הזאת ואני חושב שזה כן זרז, אתה הזכרת את זה קודם בדיון, גם נושא חוק המכר, אבל בכלל לקבל תמונה כללית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו נוסיף את זה בסיכום, אבל אני אגיד לך למה לא עניתי לך לווטסאפ, כי אז זה גרם לך להגיע לפה. זה חיובי מאוד. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בני, אתה רוצה להתייחס? << אורח >> בני פרץ: << אורח >> כן, כבודו. אני חושב שבדיור הציבורי, כבר אמרתי את זה אז, אחרי דוד לוי ז"ל הפסיקו, היו להם הוראות לקנות בכל בניין חדש שנבנה לפחות 10% מהדירות, זה הפסיק. היום יש הרבה דירות בעיירות, אתם תוכלו לקרוא לזה פריפריה, אצלי זה נשאר עיירות פיתוח. פריפריה או פריפריה חברתית זה סתם מלל שלא נותן את האמת כי עדיין לא התפתחו, לא הגיעו לרמה הנכונה. שם יש הרבה דירות. אני זוכר שכשהתפנה בשיכון ד' בבאר שבע היו הרבה דירות שהיו שייכות לעמידר וסטודנטים בבאר שבע הלכו והתחילו לשנות את האווירה במקום. היום יש מי שמשתלט על באר שבע ואתם יודעים, אני לא אדבר, הבדואים והערבים שכבר מתרחבים שם, ואז בסוף במקום שתהיה לנו עיר יהודית אנחנו נקבל אותה עיר ערבית ואז היהודים יברחו. אני אומר דבר אחד, יש דירות, כולל בעיירות פיתוח, כולל בקרית שמונה, יש שם בסביבה סטודנטים שלומדים, כדי לשמור על הבית הזה, אני לא יודע אם זה בניינים של בלוקים, ששם באמת צריך להגדיל ולשפץ כמו שצריך אם רוצים למצוא אזרח או זוג צעיר שיסכים לגור בהם שזכאי. הזכאות לא צריכה להיות רק אם יש לך שלושה ילדים והמצב שלך כך וכך, לא, צריך לשבור את הקריטריונים. אנחנו רוצים, אני תמיד אומר את זה, חברה נכונה, זה שאני אקח את החלש ואני אשלב אותו בתוך בניין שיש בו חזקים, מסיבה אחת פשוטה, הילדים זה המראה שומדת בפניהם וזה מה שמפתח להם את הראש. אותם ילדים של אותן משפחות חלשות, הם רואים עם מי הם גרים, עם איזה ילדים, סביבה, חברות, בית ספר, ואז כשזקוקים לעזרה שההורים לא יכולים לתת אותה, כמו לקחת מורה פרטי, הוא יכול להיעזר בחבר שלומד איתו והוא יותר חרוץ כי ההורים שלו משקיעים בו וזה נותן לו ואנחנו נקבל חברה טובה. אבל אם תמשיכו ברמ"י עם אדמות שתיתן אותם לחסרי דיור, או עמידר או פרזות או מי שמחזיק בדירות האלה, שסתם מוחזקות מאות דירות ואתם לא מתחילים לשלב בהם אפילו סטודנטים שיכולים תמורת זה לתת עזרה לחלשים, כמו שאני אומר, אני אממן לך תואר, לך תיקח עליך אחריות לקחת שתיים-שלוש משפחות לתת להם כל פעם עזרה לילדים שלהם בחינוך. אני מוכן לתת תואר כזה במדינה, למה? כי אנחנו רוצים חברה טובה. במקום להפריד ולמכור אותן בשוק החופשי יש הרבה זקוקים. נכון שבן אדם שגר בירושלים אומר, מה, תזרוק אותי לקרית שמונה? לא. אז הנה אנחנו מתחילים להיות מדינה שהופכת למגדלים ובניינים, אז בבקשה. יש לכם את כל האפשרויות, זה 80 דירות, אם תיתן 10% זה שמונה דירות לפי גודל כל משפחה, חמישה, שישה חדרים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בני, תחתור לסיום, כי אנחנו צריכים לסיים. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> אני אומר לסיום, אדוני היושב ראש, צריך פשוט מאוד להכניס פחות קריטריונים לחלשים, לא צריך שיגיע לשלושה ילדים כדי שייתנו לו, חלש, יותר חלש, עוד יותר יתדרדר, תן לו את הבית גם אם זה עם שני ילדים, גם אם זה עם ילד אחד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה, בני. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> עוד בקשה אחת, באותה טבלה שביקשנו לקבל אני מבקש אם אפשר להוסיף עמודה נוספת שבה יהיה כתוב כמה ממתינים באותה רשות, באותה עיר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רעות, את רוצה להוסיף? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> רק אני אגיד בכמה מילים, חלק מהדברים אולי יחזרו על הדברים שנאמרו. יש כאן כמובן בכל הנושא של דיור ציבורי, ודיברנו על זה ארוכות בדיוני החקיקה, המון היבטים שקשורים למדיניות. אני רוצה להתייחס להיבטים משפטיים שעלו כאן בדיון ולחדד שוב פעם דברים שנאמרו, שבכל מה שקשור להקצאה של דירות בדיור הציבורי המדינה חייבת לנהוג בשוויון. זה ברור שאין סימטריה בהקשר הזה בין המדינה לבין הפרט, המדינה מחויבת להציע לפי הסדר ולפי נהלים ברורים ולמשרד השיכון יש נוהל שמסדיר בדיוק את התעדוף ואת הקדימויות, וברור שלפרט יש את המרחב לבחור האם הוא מעוניין או לא מעוניין ובמובן הזה אני חושבת שמשרד השיכון עובד לפי הנהלים שהוא קבע. אני רוצה להגיד שבסוף יש כאן גם שאלה של חלופות וברגע שנותנים למישהו אפשרות לבחור ואין לו באמת חלופות אמיתיות שיאפשרו לו לבחור במה שבאמת הוא היה רוצה זו בעיה. במובן הזה זה גם קשור בקשר הדוק לשאלה של רכישת הדירות ולאתגרים או לחסמים שיש ברכישת דירות ביישובי מיעוטים או ביישובים שהם יותר מתאימים למגזרים מסוימים. גם מבקר המדינה הצביע על הדבר הזה וכאן כן צריכה להיות שאלה למשרד השיכון של איך מתגברים על החסמים האלה בכל זאת כדי שגם החלופות יהיו חלופות אמיתיות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> זו שאלה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, זו שאלה עם הבהרה, לא רק אתה יכול לשאול פה שאלות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אני חיכיתי לתשובה, לכן שאלתי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> התשובות יגיעו. אנחנו רוצים לסכם את הדיון. אני חושב שבסוף אנחנו כל פעם סובבים סביב המדיניות של המשרד, זו לא מדיניות כרגע לחוסר שר או לשר שהוא ממלא מקום, גם במשך שנים רבות מדיניות של רכישה של דירות, אבל במציאות הנתונה כרגע, כי גם אם מחר תתחילו לרכוש מאות דירות, אנחנו נראה את התוצאות בשנים הקרובות ולא באופן מיידי, אבל כן לייצר מנגנון לדירות הריקות שנמצאות בפריפריה ולייצר אפיק שפעם אחת הוא יכול להיות אפיק הכנסה ופעם שנייה הוא אפיק שבוודאי שומר על הנדל"ן ועל הנכס. כשיש מישהו שגר בו וגם מחזיק את הדירה גם מבחינת היכולת אחר כך להעביר את הנכס כנכס תקין ולא מציאות של דירה שגם הזכאים לא רוצים לקחת. הייתי מבקש לתעדף חיילים משוחררים, זוגות צעירים, סטודנטים, בוודאי שאנחנו נותנים דגש על הפריפריה. כן לייצר, לא יודע אם חסר לכם איזה שהוא פרויקטור במשרד, בדגש על אוכלוסיות ורכש עבור אוכלוסיות, אם זה החברה הערבית או החברה החרדית, כדי לא לייצר מציאות שאמנם משפטית היא בוודאי ברורה, אבל המציאות בשטח היא קצת שונה מהנהלים וממה שנכתב במשרדים ובאמת זה יוצר מציאות שהיא מורכבת וגם במציאות המורכבת הזאת לנסות לייצר – לדוגמה ניקח את ירושלים כי היא הכי בעייתית בהקשר של החברה החרדית והערבית, אבל אם יש זכאי מקבוצה של אוכלוסייה מסוימת, אז לפתוח את הזכאות שלו במחוזות נוספים. אם ניקח משפחה חרדית בירושלים ואין דירות בשכונות עם צביון חרדי, להציע בערים עם צביון חרדי או שכונות אחרות בערים שכנות. << אורח >> רות מנע: << אורח >> אם הם רוצים אנחנו מאפשרים את זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי, אז זה דבר שכדאי שהוא יהיה ידוע. בסוגריים בתוך הדבר הזה, עם הנהלים שלכם ולחדד את זה שהם בשפות נוספות, למעט עברית, ערבית, גם לשפות אמהרית, רוסית, צרפתית. << אורח >> רות מנע: << אורח >> זה עלה בדוח המבקר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בהתאם למה שבא גם מהממ"מ וגם מדוח המבקר. אנחנו נבקש בהמשך לשאלה של חבר הכנסת מישרקי דוח של דירות ריקות ולעשות את ההתאמה לפי מחוזות בהתאם לרשימת דיירים. רעות, את רוצה להכניס את השאלה שלך, לדייק אותה לפרוטוקול? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אם יהיה דיון מעקב אז גם זה משהו שנרצה לשמוע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בהמשך, אני אומר לסיכום, אנחנו נרצה לשמוע מה המדיניות של המשרד בהתאם לרכש ולייצר רעיונות יצירתיים ולא רק להסתמך על צביעה של התקציב באוצר, אם זה דרך הסטה של כספים ממכירה של קרקעות דרך רמ"י או רעיונות יצירתיים כאלה ואחרים, אבל בסוף ברור לכולם שחוסר ההיצע של דיור ציבורי הוא דבר שאינו מקובל על הדעת. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אם אפשר את הטבלה בתוך שבוע. זה נראה לי מספיק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מניח שזה משהו שיכול לעבור גם אפילו בקצת פחות, אבל אין ספק ששבוע זה מספיק זמן. תודה רבה, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:40. << סיום >>