פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 896 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"א באדר התשפ"ו (10 במרץ 2026), שעה 14:19 סדר היום: << נושא >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו-2026 (מ/1923) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק יוסף טייב נעמה לזימי חמד עמאר נאור שירי חברי הכנסת: משה טור פז יסמין פרידמן מוזמנים: אביגיל פלג – רפרנטית בט"פ, אגף התקציבים, משרד האוצר אוריאל שם טוב – רפרנט מאקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר נילי בן טובים – רשות המיסים, משרד האוצר משתתפים באמצעים מקוונים: אסנת תורג'מן – מנהלת תחום בכיר תכנון ותקצוב, משרד האוצר אלקנה ריקלין – רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר דנה יוליוסבורגר – רפרנטית פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר תאיר ראבוחין – רפרנטית רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר שלומי רוט – רפרנט שירותים מיוחדים, אגף התקציבים, משרד האוצר דוריה גנות – רפרנטית שיכון ודת, אגף התקציבים, משרד האוצר רום בר-אב – אגף התקציבים, משרד האוצר בר מיוחס – רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר רועי בבאי – רכז רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר גיל הכהן – רפרנטית תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר שירלי אביבי – תקציבנית רשות המיסים, משרד האוצר עפרי אשל – רכזת פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר איתן כהן – מנהל אגף התקציבים, משרד הפנים אלי אלפסי – מנהל אגף התקציבים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול ליאור נוריאל – רמ"ח תקציבים, המשרד לביטחון לאומי אבי חדד – אגף התקציבים, משרד המשפטים סיגלית שי – תקציבנית, משרד החוץ חנוך ברש – מנהל תחום בכיר תקציב, משרד התיירות נטע בן ישי – ראש אגף הכשרה מקצועית, ראש מכלול פינוי תיירים, משרד התיירות חנן פריצקי – סמנכ"ל וראש מינהל תקצוב וכלכלה, משרד הרווחה והביטחון החברתי רונית רוזין – מנהלת הרשות לזכויות ניצולי שואה אנסטסיה הראל – סמנכ"לית תקציבים, משרד העבודה דודו נחום – מנהל תחום תקציב, תמחיר ותוכניות עבודה, המשרד לשירותי דת אורטל דנון – סמנכ"לית הון אנושי ומינהל, המשרד לשירותי דת ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו-2026 (מ/1923) << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צוהריים טובים. אנחנו בהמשך לסעיפי התקציב. דרך אגב אני רואה שיש פה חבר'ה שעדיין נמצאים בזום. אני אומר שוב, אין פה יותר הגבלות על כניסות ומשהו מהסוג הזה, מצופה מהאנשים שרלוונטיים לדיון, גם ממשרדי הממשלה וגם ממשרד האוצר, אגף התקציבים, להיות פה נוכחים ולא בזום, למעט מקרים של מילואים או שהבן אדם נמצא בחל"ת עם הילדים או משהו מהסוג הזה, אז אנחנו כמובן לא נפריע, אבל מהלך העסקים הרגיל הוא שמגיעים לפה לוועדת הכספים ונמצאים פה כדי לענות לשאלות של חברי הוועדה, ולא בזומים ולא בשום דבר מהסוג הזה. אנא קחו לתשומת ליבכם החל ממחר, תודה רבה. 05, משרד האוצר. מי מציג? << דובר >> קריאה: << דובר >> היושב ראש, פטור לעולים, שנעדכן? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם לא צריכים זמן? << דובר >> קריאה: << דובר >> בדקנו עם האנליסטית שעובדת על זה. כיוון שזה עץ משפחה מאוד מסובך של קרובים זה סדר גודל של בין יום ליומיים של בדיקה. זה מה שיש לנו להציע, אלא אם רוצים חשבון אצבע וחישובי גב מעטפה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה נמצא נוימן? << דובר >> קריאה: << דובר >> התחלנו מאפס לקרוב, אנחנו הצענו פשרה של 240,000 שקל לשנה על ארבע השנים הראשונות פטור לקרוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נוימן דיבר גם על הודעה, גילוי דעת שתוציאו, משהו כזה. תדברו איתו בטלפון ותעשו משהו שאפשר לעשות בהסכמות. אמרנו שניתן פה חצי שעה, אני לא רוצה עכשיו בלעדיו לסגור, אז דברו איתו, אם הגעתם להסכמות תעדכנו, אם לא אז אנחנו עוד חצי שעה נתכנס. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> תקציב משרד האוצר 05, 4,147,196,000 בהוצאה, 23,280,985,000 הוצאה מותנית בהכנסה, שיא כוח אדם זה 7,129.5. אני אגיד שביחס לשנה שעברה זה ירידה של כ-300 מיליון שקלים ביחס לתקציב 2025. רובה ככולה מוסדרת בגין פלאטים. תקציב משרד האוצר מחולק לשני תחומים עיקריים, תחום משרד האוצר ראשי שכולל את האגפים המצויים במשרד האוצר והתחום השני זה רשות המיסים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נתחיל מהמטה. אני ראיתי שתקציב המטה בשנה שעברה דווקא גדל מאוד לעומת התקציב המקורי, מ-738 לכמעט 1.139 מיליארד. מה קרה שם? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני אבדוק שאני צודק, אבל זה בעיקר בגין עודפים שעברו, עברו עודפים בגובה של 83 מיליון שקל בשנה שעברה. עודפים ולא היה עוד שינוי מלבד עודפים, לדעתי. הייתה תוספת קטנה של 10 מיליון בגין החמרות עלויות האבטחה בשנה שעברה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה הוצאה מותנית בהכנסה יש במשרד ראשי? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> יש את יחידת הטכנולוגיה והדיגיטל שנותנת שירותים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רואה שזה מחולק פה, בחשב הכללי יש הוצאה מותנית הכנסה. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> השאלה עכשיו על המטה, נכון? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, השאלה על משרד ראשי באופן כללי, זה 93 מיליון. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> משרד ראשי זה תחום שמחולק לתוכניות. אני אגע בכל תוכנית. יש 2 מיליון בתוכנית 055101, שזה תוכנית המטה בגין הכנסות של יחידת הדיגיטל שנותנת שירותים גם לגופים אחרים. בחשב הכללי 15 מיליון, אני אחזיר תשובה סופית לוועדה, אם אני לא טועה זה בגין הכנסות ל - - - אבל אני אחזיר תשובה סופית לוועדה עוד מעט. הכנסות נוספות זה של תוכנית מספר 055108, בגין כל מיני הכנסות שיש לפעילות של היחידה של משרד האוצר בחו"ל, תרומות וכו'. ב-055109 הלשכה לפיצויים אישיים, זו היחידה שמעבירה את התשלומים מממשלת גרמניה לניצולי שואה בישראל, גם שם התקציב שלה מורכב מהכנסות מהגרמנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התקציב של היחידות פה זה בעיקר השכר ומשרדים וכאלה? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> כמעט הכול שכר. תחום משרד האוצר, כל האגפים זה בעיקר בעיקר שכר, יש כמובן גם פרויקטים אחרים של החשב הכללי ופרויקטי ייעוץ וכו', אבל זה בשוליים, רוב התקציב פה הוא בהחלט שכר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מחקר, כלכלה והכנסות המדינה זה הכלכלן הראשי? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> נכון. יש גידול קטן כי היה גידול בעלויות של דמי החבר ל-OECD, גידול של כ-6 מיליון שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> פעילויות בחו"ל, על מה מדובר? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> זה תקציב של הפעילות שמחולק לשתיים, גם פעילות של השלוחה של משרד האוצר בניו יורק וגם מדובר בתקציב הבונדס שזה היחידה שמגייסת אג"חים מיהודי ארה"ב לישראל. התקציב שם יחסית ירד בשנה שעברה, כי ב-2024 וגם ב-2025 היה גידול בעלויות של היחידה, כי הם גייסו יותר אג"חים, הפעילות שלהם גדלה והשנה אנחנו מצפים שהיא תחזור יחסית לרמה המקורית שלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא הפעילויות שמשויכות לחשב הכללי? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> החשב הכללי מבצע את זה דרך הבונדס. הבונדס היא יחידה לא ממשלתית, זה ארגון לא ממשלתי שיושב בארה"ב והוא מגייס אג"חים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה שלוחות יש למשרד האוצר בחו"ל? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני אוודא שאני צודק, אני חושב שרק אחת בניו יורק. << אורח >> אסנת תורג'מן: << אורח >> אני אשמח להשיב. יש שלוש יחידות שהן בחו"ל, יש את הנציגות ב-OECD בפריז, יש את הנציגות בוושינגטון ויש את הנציגות בניו יורק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וזה הכול ב-5108, בפעילות בחו"ל? << אורח >> אסנת תורג'מן: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך השתנה התקציב של אגף התקציבים לעומת שנה שעברה? << אורח >> אסנת תורג'מן: << אורח >> אגף התקציבים, לא היה שינוי משנה שעברה. סליחה, יש שינוי קל, הוא היה בשנה שעברה 24,897,000 והשנה 24,949,000 כשהכול הולך לשכר ואין שינוי בתקנים, כך שזה רק התאמות לעלויות השכר שהיו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה הלשכה לפיצויים אישיים? << אורח >> אסנת תורג'מן: << אורח >> הלשכה לפיצויים אישיים מרכזת את כל התשלומים שמקבלים מגרמניה ואז כל הפעילות שלה מתוקצבת על ידי הגרמנים. כל ההוצאה שלה מותנית בהכנסה וכל הפעילות שלה מתוקצבת על ידם והם משמשים כצינור להעברת הכספים לפי הזכאויות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רשות החברות הממשלתיות זה השר אחראי, הוא לא של משרד האוצר, נכון? הוא השר לשיתוף פעולה אזורי? לכנסי צפרות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא שר לשיתוף פעולה אזורי והוא גם שר ממונה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המקשר. איך זה עובד? << אורח >> אסנת תורג'מן: << אורח >> הפעילות שלהם הייתה בעבר תחת משרד האוצר ולכן היסטורית כרגע היא עדיין תחת הסעיף הזה, אבל הפעילות שלהם, אני לא מכירה אותה כי הם כבר לא במשרד האוצר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> את לא משרד האוצר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, הם לא במשרד האוצר כבר. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני רק אשמח להגיד, זה ממש כמו שבסעיף 04 מופיעים הרבה משרדים אחרים שהם לא משרד ראש הממשלה, גם בסעיף 05 יש את החברות הממשלתיות שזה יחידה שכרגע היא לא חלק ממשרד האוצר, על אותו משקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה 50 מיליון שקל מינהל הרכב, הוצאה מותנית בהכנסה? ולמה אין לו תקציב שוטף? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> הוא תקציב שכולו ממומן על ידי יחידות אחרות. מינהל הרכב הממשלתי הוא יחידה של החשב הכללי שמספקת רכבים מכלל משרדי הממשלה, כל התקציב שלו מבוסס על בסיס זה שמשרד מסוים רוצה רכבים, הוא משלם למינהל הרכב ומינהל הרכב קונה את הרכבים עצמם דרך מערכת פנים ממשלתית, דרך המרכב"ה. ה-50 מיליון שאתה רואה אלה גופים שמשתמשים במינהל הרכב אבל הם לא מחוברים למערכת המרכב"ה כמו גופים אחרים, לדוגמה המשטרה. המשטרה כשהיא רוצה לבקש ממינהל הרכב שיקנה עבורה רכבים או ליסינג, יחדשו רכבים, אז היא משתמשת בהוצאה מותנית בהכנסה. זאת אומרת כל התקציב שלהם זה תקציב חיצוני, אין להם תקציב בעצמם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ולמה זה תקציב כזה עגול יפה? 50 מיליון? הערכה? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> כן, זה הערכה משנים קודמות, זה עוגל קצת למעלה, אבל זו הוצאה מותנית בהכנסה, אם לא תהיה הכנסה גם לא תהיה הוצאה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היום מחלקים בממשלה את הקואליציוני. כן, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב קואליציוני, 49 מיליון שקל למניעת נשירה מישיבות. אני לא יודע איך אתם לא מתביישים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה לא? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נדבר על זה, זה לא מניעת נשירה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך אתם לא מתביישים? אני מסתכל על הפירוט הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא מניעת נשירה, לא משנה, אחר כך נסביר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, ממש. אני יודע בדיוק מה זה. כל סעיף שם זה בין חצי בושה לבושה, באמת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, אבל זה לא במשרד האוצר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה גם במשרד האוצר, זה בעיקר אצל שר האוצר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איפה היינו? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו באזעקה, מה איפה היינו? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש אזעקה, אז צריך לעשות הפסקה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הכול בסדר, בוא נמשיך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, לא הכול בסדר, יש אזעקות גם במודיעין. חמד, אתה יכול לקחת מכאן? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איפה אתם? באיזה סעיף? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> משרד האוצר. אתה מכיר את משרד האוצר, חמד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מכיר אותו טוב, ישבתי שם שנה וחצי, אבל תשב עשר שנים שם ולא תכיר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נחכה לחבר הכנסת בליאק, נראה אם יש לו עוד שאלות למשרד האוצר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שכר והסכמי עבודה, אפשר להרחיב טיפה? אני רואה שזה 90 תקנים. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> זה אגף במשרד האוצר שאחראי על הסכמי השכר של הממשלה מול כל הגופים. זה ממש אגף שלם שנמצא, הוא גם נמצא בוועדה הרבה פעמים, ואלה התקנים שלו, הוא עומד על 90 תקנים בסך הכול, ההוצאות הן גם כאמור על שכר והן גם עבור שירותי ייעוץ ומחשוב וכו'. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רשות המיסים, כמה זה 3.223 מיליארד, נכון? אתה יכול להגיד לי כמה זה השתנה לעומת שנה שעברה? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> הייתה ירידה של כ-300 מיליון שקלים מתוכם 180 מיליון בגין פלאטים ועוד קצת פחות מ-100 מיליון בגין – בשנה שעברה ניתנה תוספת עבור נותני שירות שייעצו לרשות המיסים ועזרו לרשות המיסים לעבור לטרנספורמציה דיגיטלית שניתנה בשנה שעברה לפרויקט מסוים והשנה היא ירדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוצאה מותנית בהכנסה של 23 מיליארד, מה זה הדבר הזה? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> קרן מס רכוש של רשות המיסים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה צפי לחוק מס רכוש? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> נכון, בגין הכנסות צפויות לרשות המיסים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לך פה הוצאה של 3.233 מיליארד, יש לך הוצאה מותנית בהכנסה של 23 מיליארד, מה זה ה-23 מיליארד האלה? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אז אמרתי, זה 23 מיליארד שהן בעצם הכנסות של רשות המיסים בגין מס רכוש שיוצאות עבור החוק של קרן מס רכוש. אם רוצים פירוט על זה, כמובן - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת זה מה שאתם מעריכים שאתם תשלמו לקרן מס רכוש? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> יותר שייכנס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כתוב הוצאה מותנית בהכנסה. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> כן, ההוצאה היא לקרן בגין ההכנסה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> הכסף של קרן מס רכוש הוא לא חלק מתקציב המדינה, זה חלק מהמיסים של מס רכישה, אם אני לא טועה זה 25%, נרשמים תחת הקרן. התשלום בפועל בגין נזקים מתבצע על ידי רשות המיסים, המנגנון הוא שהכסף נכנס לקרן, הוא נרשם כהכנסה מיועדת בתקציב המדינה וכשהוא יוצא הוא יוצא כהוצאה מותנית, הסכומים חייבים להיות זהים ולכן אם למשל צופים ש-25% מתוך ההכנסות של מס רכישה בשנת 2026 יהיו 23 מיליארד שקלים, או הסכום שרשום שם, אז גם ההוצאה המותנית חייבת להיות באותו סכום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי, זה לא קשור לחוק מס רכוש שרציתם להטיל. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא, אין קשר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אמרת שמרב הפלאט זה ברשות המיסים. אין ספק שהיקף העבודה והלחץ וכל הפעילות של רשות המיסים מאז פרוץ המלחמה היא מאוד מאוד אינטנסיבית, איך זה משפיע על הפעילות השוטפת? אני לא סתם שואל, כי אני יודע עד כמה אנשים עובדים שם קשה בקרן מס רכוש, אבל לא מעט אנשים מחכים הרבה מאוד זמן למענה. האם הפלאטים האלה משפיעים על הפעילות השוטפת של רשות המיסים? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> הפלאטים באופן רוחבי בהתאם להחלטות הממשלה על כל משרד האוצר. כל תקציב משרד האוצר הוא כ-4 מיליארד, מתוך זה 3.2 הם של רשות המיסים, אז רוב הפלאט ירד לרשות המיסים באופן טבעי כי הם הנתח הגדול ביותר בתקציב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מבין שהיה פלאט, אני מבין שהיה קיצוץ, האם זה לא בעייתי במציאות הקיימת כשהיקף הפעילות של רשות המיסים מאוד עלה? דווקא כאן כמעט 10% קיצוץ בתקציב. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> התקציב של רשות המיסים עד לשנת 2025 עלה, לצורך השוואה תקציב רשות המיסים ב-2024 היה נמוך בהרבה, עמד על כ-17 מיליארד, עכשיו מדברים על 26 מיליארד. כמובן במידת הצורך נבצע תיקונים, אבל זאת ההערכה שלנו לצורך בהגשת חוק התקציב והחלטות ממשלה שקובעות קיצוצים רוחביים משפיעות על זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה נכון. יש לי שאלה לגבי שע"מ, אני רואה שהתקציב של היחידה מאוד עלה, יש שם שדרוגים? פרויקטים חדשים? אני רואה שהתקציב המקורי של אגף שע"מ ב-2025 עלה מ-94 מיליון ל-239 והיה פה עוד סעיף, גם התפעול עלה מ-14.5 ל-40. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני לא יודע איפה חבר הכנסת רואה ספציפית את אגף שע"מ. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בתקנה. << אורח >> שירלי אביבי: << אורח >> אם רוצים אני יכולה להסביר על הפעילות של שע"מ. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> ספציפית על השינוי בתקציב שע"מ אני לא יודע להתייחס, אני יודע להתייחס לתקציב רשות המיסים בתוכנית כפי שהיא מופיעה היום בוועדה. על פעילות אגף שע"מ, אני מציע ששירלי מרשות המיסים תתייחס. << אורח >> שירלי אביבי: << אורח >> הפעילות של שע"מ בשנים האחרונות עלתה בצורה משמעותית, אנחנו נמצאים בתוך כל התהליכים של התפתחות והאצה דיגיטלית כדי לתת מענה טוב יותר לשירות ולציבור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> את מיחידת שע"מ? << אורח >> שירלי אביבי: << אורח >> אני התקציבנית של כלל רשות המיסים שאחראית גם על תקציב שע"מ. בשנים האחרונות אנחנו משקיעים משאבים גדולים מאוד כדי להעביר את רשות המיסים באמצעות שע"מ האצה דיגיטלית כדי לתת מענה יותר טוב לציבור, כדי לתת מענה יותר טוב למאבק בפשיעה, למאבק בהון השחור, וכל הדברים האלה הם בסופו של דבר פיתוחים משמעותיים מאוד שאנחנו עושים בשע"מ ולכן אנחנו מתגברים את הפעילות הזו במשאבים תקציביים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אלה שנותנים את סעיף 46 ברשם העמותות זה עובדים שלכם או של משרד המשפטים? << אורח >> שירלי אביבי: << אורח >> של משרד המשפטים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם לא קשורים לרשות המיסים? << אורח >> שירלי אביבי: << אורח >> לא, לרשות המיסים יש מספיק עובדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כי הם נותנים את סעיף 46. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל נציבות מס הכנסה מטפלת בזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי אחראי על אלו שנותנים את סעיף 46 ברשם העמותות? << אורח >> שירלי אביבי: << אורח >> את זה אני צריכה לבדוק כי אני לא מכירה את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אגיד לכם למה אני שואל ותגידו לי אם אני צריך להעלות את זה עכשיו או אם אני צריך להעלות את זה כשנגיע לדבר על משרד המשפטים. משיחות שהיו לי עם האגף הזה היום יש תור של בין שישה לשמונה חודשים בבקשות, זאת אומרת בקשה שמוגשת היום לסעיף 46 כנראה, אם אף אחד שם לא מכיר אף אחד ולא יכול לקדם אותה במעלה הבירוקרטיה, תידון בין שישה לשמונה חודשים מהיום שהיא מוגשת. זה התור והפער שיש היום. נאמר לי שהאירוע הזה יכול להיות מסודר על ידי הוספת שניים או שלושה תקנים שם. כשאני רואה את כל מה שקורה פה בתקציב הזה, השאלה שלי היא מדוע לא דואג מי שדואג להוסיף את התקנים הללו ככל שיש צורך ולשפר משמעותית מאוד את השירות לאזרחים בנושא הזה? << אורח >> שירלי אביבי: << אורח >> אני לא מכירה ספציפית את הביקורת הזו, אבל אנחנו נבדוק את זה ואם זה קשור לרשות המיסים אנחנו נטפל בנושא הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי יידע לענות לי על זה, אוריאל? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> תוכל לחזור על השאלה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה תקנים של רשות המיסים או תקנים של משרד המשפטים או תחת איזה משרד הסיפור הזה? רשות המיסים, נכון? זהו, אני חשבתי רשות המיסים. << אורח >> שירלי אביבי: << אורח >> אני אבדוק את הנושא הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תבדקי בבקשה ותחזרו אליי, כי הסיפור הזה הבטחתי לאנשים שם לטפל בו במסגרת התקציב כי זה משהו שנהיה באמת – ואין מגמת שיפור, זה הולך ומתעצם והם שם עובדים מאוד מאוד קשה, ומה שקורה שבגלל הדבר הזה מגיעים אלינו בקשות במקבצים אדירים. בקיצור העבודה נפגעת מאוד ואני אשמח אם תבדקו את האירוע הזה, אני חושב שזה לא גדול על רשות המיסים להצטייד בשלושה תקנים נוספים לאירוע הזה, גם אם לתקופה מסוימת, כדי להתגבר על הפקק שיש שם. << אורח >> שירלי אביבי: << אורח >> אני אבדוק את הנושא הזה, הוא לא מוכר לי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש 7,130 תקנים במשרד האוצר, מתוך זה מעל 6,000 ברשות המיסים. זה בסדר, אבל יכול להיות שלהוסיף שלושה זה כן אפשרי. יש שני שרים במשרד האוצר, נכון? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> יש את שר האוצר ואת השר במשרד האוצר שאחראי על ה – << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> על הצפון והדרום. איפה אני רואה את הוצאות הלשכות שלהם? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> זה חלק מהמטה, מטה משרד האוצר, לא היה שינוי משמעותי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וכמה זה במספרים? לשכת שר האוצר ולשכת השר במשרד האוצר? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני לא יודע לפלח את זה, בסוף זה חלק מהוצאות תפעול. תקנים זה בערך כ-14 תקנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 14 תקנים לכל שר או לשניהם? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> לא, סליחה, זה 25 תקנים סך הכול עבור הלשכות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז אם אני רוצה לדעת כמה עולה לנו השר במשרד האוצר איך אני יכול לדעת? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני אומר בגרוסו מודו 25 תקנים, זה חלק מתוכנית המטה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין לך את הדרילדאון? אתה לא יכול לראות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל יש לכם סוג של עלות כללית לשר, אתם יודעים במחיר אצבע מה עולה לכם לשכת שר. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> יש את כוח האדם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> סתם אני אומר, במשרד ראש הממשלה אנחנו שאלנו וקיבלנו תשובה, כמה עולות לנו הלשכות של השרים, ושם יש יותר שרים, פה יש רק שניים. אחד יותר מדי, אבל עדיין. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אסנת, אנחנו יודעים לפלח מתוך הוצאות התפעול של המשרד מה ההוצאות עבור הלשכות? << אורח >> אסנת תורג'מן: << אורח >> אנחנו יודעים שללשכת השר של אלקין יש כ-13 תקנים ושם אפשר לעשות אומדן של העלויות של הוצאות השכר. מבחינת עלויות התפעול, קשה מאוד להפריד את העלויות מתוך עלויות התפעול הכוללות של המשרד, כי, שוב, אלה פעילויות שהן במשותף. לא היו הוצאות ייחודיות, אולי למעט טיסות לחו"ל שהיו במהלך שנת 2025 של השר אלקין שאפשר לבדוק אותן ולהפריד את העלויות האלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח בכל זאת אם תוכלו לשלוח לנו את המידע. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני רק אדייק, אנחנו לא יכולים לאמוד תקציב שמשויך עבור הלשכות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להסביר למה? אני לא כל כך מבין. הרי יש לשכה, יש שר, לשר יש לשכה, לשר יש תקנים, אתם מתקצבים את הלשכה, בין יתר התקציבים של משרד האוצר, למה אתם לא יכולים לאמוד את זה? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני אגיד מה אנחנו יודעים לאמוד. לאמוד את העלות של התקנים אנחנו יכולים, של 25 תקנים, את ההוצאות עבור הלשכה בשנה שעברה אפשר לקחת את שנה שעברה, שכמו שאסנת נגעה זה טיסות ואולי אבטחה שאפשר להתייחס לזה, אבל מעבר לזה אני לא יודע להגיד מה שייך ללשכה ומה שייך למשרד. השומר בכניסה שייך לכולם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל לא שאלתי על השומר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> במשרד האוצר יש שניים או שלושה שומרים בכניסה. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> הוצאות כוח אדם אנחנו יכולים לנסות לפלח כמה אנחנו משערים שיוצא עבור הלשכות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא צריך להתחיל להיכנס לזה, אני חושב שמה שחבר הכנסת בליאק מנסה להבין זה את העלות העודפת של שר נוסף במשרד האוצר. הבנתי נכון? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ואני חושב שאת זה אתם יכולים בחישוב די פשוט להביא. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אין בעיה, נעשה את זה. אני אגיד שהעלות העודפת היא בעיקר כוח אדם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, את מה שאתם חושבים תביאו בצורה מסודרת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בתוך רשות המיסים, התקציב של קרן מס רכוש זה תקציב נפרד או שזה בתוך הרשות עצמה? << אורח >> שירלי אביבי: << אורח >> הוא בתוך סעיף 05, אבל הוא נפרד, זה תקציב של הקרן וכל מה שאנחנו עושים במסגרת הפעילות של הקרן אנחנו צריכים לקבל אישור מהקרן לבצע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה תקנים יש בקרן? << אורח >> שירלי אביבי: << אורח >> בקרן יש 40 תקנים בצורה קבועה וככל שיש מבצעים אנחנו מספחים עובדים מתוך רשות המיסים שעוזרים לקרן הפיצויים בכל מה שקשור לכל הנזקים, לבקר בכל המקומות, להביא שמאים, אז כל רשות המיסים מתגייסת לטובת האירוע, אנחנו מגיעים לפעמים גם ל-500 אנשים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הרזרבה זה 4%? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> כן, 4%. אני אשמח לענות לשאלה של היו"ר, ניסינו לברר תוך כדי, לגבי העמותות. זה רשות התאגידים, זה חלק ממשרד המשפטים. רשם העמותות זה חלק מרשות התאגידים ששייך למשרד המשפטים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לפי מה שאתה ואמר, אלו שנותנים את ההמלצות לסעיף 46, שמגיעים אלינו מטעם רשות המיסים הם עובדי משרד המשפטים? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> מטעם רשות התאגידים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, זה לא מטעם רשות התאגידים, צר לי, סעיף 46 זה סעיף ש – << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה רשות המיסים, משרד האוצר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון, זה משרד האוצר והעובדים שמתעסקים בהמלצה ברשם העמותות לסעיף 46 אלו עובדים של רשות המיסים, עד כמה שאני יודע. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> נעשה בדיקה מחדש ונחזיר תשובה. << אורח >> שירלי אביבי: << אורח >> נעשה בדיקה, אבל כמה שאני יודעת ואני די יודעת, אין עובדים של רשם העמותות או רשות התאגידים של רשות המיסים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, נשאל את משרד המשפטים, אבל אם הם יגידו לי שזה אתם אז תצטרכו לעשות showdown פה בזום, להחליט מי דואג לזה. << אורח >> שירלי אביבי: << אורח >> אני עושה בכל מקרה בדיקה, אבל אם תהיה תשובה שצריך עוד ללבן אני אעלה כמובן לשיחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זהו? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים ל-06, משרד הפנים. << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> סעיף 06, משרד הפנים, תחת הסעיף הזה קיימות ארבע תוכניות. 413 מיליון בהוצאה, 10.300 מיליון בהרשאה להתחייב, שיא כוח אדם 709.5 תקנים. בתוכנית 0620, מטה ופעולות המשרד, יש לנו 233 מיליון בהוצאה, 9 מיליון בהרשאה להתחייב ו-346 שיא כוח אדם. תוכנית 0621, בחירות ברשויות המקומיות, 45.465 מיליון בהוצאה, 1,000 בהרשאה להתחייב ו-1.5 שיא כוח אדם. תוכנית 0622, עדות לא יהודיות, 95.600 מיליון בהוצאה, מיליון בהרשאה להתחייב ו-339 בשיא כוח אדם. ואחר כך יש לנו את תוכנית הרזרבה, 0629, 15.200 מיליון בהוצאה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי שר הפנים? << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> כרגע אין שר פנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשאול, בבקשה, על תלושי המזון, מה התקצוב שלהם עכשיו ומה ההתאמות שנעשו עם הבג"צ שהוגש בהקשר לתלושים הלא שוויוניים והמפלים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> הסיפור של תווי המזון עבר הרבה סבבים, בסבב האחרון פעלנו לפי הנחיית בג"צ והקצינו סכום מסוים, 200 מיליוני שקלים והיתרה עברה לטיפול של משרד הרווחה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמה הייתה היתרה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אנחנו תקצבנו כ-200 מיליון שקל בסוף 2024, בשנת 2025 הוצאו תשלומים על תווי המזון. תו המזון שיוצא הוא יוצא עם תוקף של חמש שנים והתשלום לספק הוא רק אחרי שהתו מבוצע על ידי מי שקיבל את תו המזון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא בחלוקה, בביצוע עצמו. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נכון. אז בשנת 2025 שילמנו, לא הייתה הקצאה חדשה, וגם בשנת 2026, השנה, ככל שיהיו עוד תשלומים אז אנחנו נמשיך בתשלום, לא בהקצאות חדשות. אני עוד רגע אגיד לך מה היתרה שקיימת במערכת, מה עוד לא מומש. כ-130 מיליון שקל נותר לא ממומש. בשנה שעברה מומשו כ-250 מיליוני שקלים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ויש כוונה להוסיף? << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> אם תהיה כוונה להוסיף זה לא ייצא דרך משרד הפנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת אומרת הכוונה היא שאם יהיה צורך נוסף זה יעבור דרך הצינור המקובל ברווחה? << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> בהתאם לדוח ועדת מנכ"לים זה יתוקצב דרך משרד הרווחה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז איפה התוספות המשמעותיות השנה בתקציב במשרד הפנים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לצערי אין תוספות משמעותיות בתקציב המשרד, התקציב של 06 מחולק לארבע תוכניות, כמה מהתוכניות הן תוכניות די קבועות. תוכנית אחת היא התוכנית של הרשות הביומטרית שהיא תהיה בדיוק כמו שנה שעברה מצד ההוצאות. תוכנית נוספת זה התוכנית שמיועדת לעדות הלא יהודיות, גם שם היא צפויה להיות אותו דבר כמו בשנה שעברה, כמובן לאחר פלאטים, לכן זה יהיה קטן יותר. התוכנית של הבחירות לרשויות המקומיות, זו תוכנית שלישית בסעיף וגם שם אתם תראו שיש ירידה משמעותית, והסיבה לירידה המשמעותית זה כמובן כי ההוצאות של הבחירות היו בעיקר בשנת 2024 וב-2025, ב-2026 זה יירד עוד יותר וזה יתחיל לעלות שוב בשנת 2028. בהיבט הזה גם שם יש ירידה משמעותית, אבל אין שינוי בהיקף הפעילות. יש דחיפה לשינויים אצלנו במינהל הבחירות, אבל זה לא מתבטא בתקציב. מטה המשרד, במטה אין שינויים בהיבטי התקינה, הוצאות החירום שלנו כמובן הן גבוהות יותר בשנים 2025-2023, כך שגם שם יש ירידה. במחשוב גם כרגע יש ירידה, יש דיונים סביב כל מיני שינויים של תשתית וענן וכדומה, וככל שתהיה הסכמה בינינו לבין משרד האוצר אז יהיה שם שינוי, כרגע אין צפי בשנת 2026 לשינויים בהיבט הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היו במענקי האיזון הרבה עניינים בשנים האחרונות ופגיעה במיוחד במענקי איזון ברשויות הערביות. מה אנחנו יודעים שהולך להיות השנה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> ברשותך, הנושא של מענקי איזון זה סביב סעיף 18. תקציב משרד הפנים מחולק לשני סעיפים, סעיף 06 לנושאים שעכשיו אמרתי, בחלוקה לארבעת התוכניות שציינתי, עיקר עבודת המשרד כמשרד, כמטה, ואז יש את סעיף 18 שהוא גם נקרא סעיף רשויות מקומיות והוא מיועד לרשויות המקומיות, שם מענק האיזון. אני אשמח לדבר גם על זה, רק מן הסתם לדעתי נצטרך קודם כל שיציגו את הסעיף. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין בעיה, אז ניתן להציג קודם כל. בסדר גמור, תודה. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אנחנו מציגים את סעיף 18. כבוד היושב ראש, אנחנו מציגים את 18 עכשיו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה 18? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> רשויות מקומיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סיימתם את מה שיש לכם לשאול את משרד הפנים או שיש לכם עוד שאלות על משרד הפנים? חבר הכנסת בליאק, יש לכם עוד שאלות על משרד הפנים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, ודאי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז תשמור את זה בצריך עיון, נסיים את משרד הפנים ואז נעבור ל-18 ונמשיך משם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 18 זה משרד הפנים. << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> למשרד הפנים יש שני סעיפים, סעיף 06, זה מה שאנחנו מדברים עליו כרגע, זה בעיקר פעילות המשרד, המטה, וסעיף 18 זו הפעילות של המשרד ברשויות המקומיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי. על סעיף 06 יש לכם עוד שאלות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז בואו נגמור קודם כל את סעיף 06 ואחר כך נעבור לסעיף 18. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להבין ב-0621, בחירות, את יכולה לתת לי קצת הסבר על הנושא הזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איך זה עומד מול התקציב של ועדת הבחירות המרכזית, דרך אגב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מדברים על הבחירות ברשויות המקומיות שהתקציב שלהם ב-2024 היה 616 מיליון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש בחירות השנה ברשויות המקומיות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, בחירות כלליות כתוב פה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה בחירות לרשויות המקומיות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש סעיף לבחירות מקומיות ויש - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר'ה, זה בחירות לרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נשאל אותם, כי כתוב פה בחירות כלליות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 45 מיליון. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> תוכנית הבחירות כוללת בתוכה מספר נושאים, יש שם נושאים שהם על פי חוק, שלושה נושאים, מימון מפלגות, שכר לחברי ועדת קלפי ותשלומים למנהלי בחירות, וגם יש שם עוד שני תחומים, אחד של מחשוב, כל עולם הדיגיטציה של הבחירות והפעולות, הציוד, הרכש, הייעוץ, הליווי של תהליך הבחירות. שנת הבחירות המקורית הייתה שנת 2023, הבחירות בפועל קרו ב-2024 ולכן רוב מוחלט של הכסף, גם של מימון מפלגות וגם של פעולות מינהל הבחירות, היו בשנת 2024. היו עוד בחירות בשנת 2025 בלפחות 20-15 רשויות מקומיות בצפון ובדרום בתחילת השנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בכמה רשויות היו בחירות ב-2025? רשום 63 מיליון שקל. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> ב-2025 היו בחירות ברשויות העוטף ואולי בעשר רשויות בצפון בקו העימות, לדעתי כ-15 רשויות מקומיות. צריך רק להגיד שזה לא מספר הרשויות כמו גודל הרשות המקומית. זאת אומרת בחירות בכל הרשויות הדרוזיות לדוגמה, למעט מראר, זה לא כמו נניח בחירות בנתניה שזו רשות עם - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אתה מזלזל ביישובים הדרוזיים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> חס ושלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נו, חמד. מה לעשות שנתניה היא קצת יותר גדולה ממראר, לא הרבה, קצת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם בבחירות אתם נותנים להם פחות כסף? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לא, המפתח של הכסף זה אותו מפתח ולכן אמרתי בניכוי מראר. בסוף רשות מקומית של 200,000 איש אולי זאת רשות אחת, אבל היא יכולה לעלות כמו 30 רשויות מקומיות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תן דוגמה, לא הדרוזים, את הדרוזים תשאיר בצד. אל תעיר אותי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כפר ורדים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בשמחה, נכון. רשויות בסוציו גבוה בצפון, גם הן רשויות קטנות. בהיבט הזה השנה היו לנו את הבחירות בנתניה ובחירות אוטוטו בעוד מספר שבועות בעכו, צריך להגיד שאלה נושאים שהם לא מתוקצבים בבסיס תקציב המשרד כי הם לא ידועים מראש. כמובן על נתניה לא ידענו בעת בניית התקציב וגם על עכו לא ידענו ויש עוד כמה רשויות שיש בקנה שאומרים שאולי יש שם בחירות. יש סיכומים תקציביים שזה מתוקצב בהתאם לחוק לכשצריך, וכמובן אנחנו מגיעים לוועדה. ולשאלה על הממשק עם ועדת הבחירות המרכזית, הנושא האחרון בתוך התוכנית הזו של הבחירות זה הסיוע של משרד הפנים בבחירות המרכזיות, שזה סביב מערכות ההודעות לבוחר וסביב העבודה שלנו עם רשות האוכלוסין, באמצעות רשות האוכלוסין, ושם אנחנו עובדים יד ביד עם ועדת הבחירות המרכזית, מסכמים מה צריך לעשות או מה נדרש ואז אנחנו מקבלים את ההעברה התקציבית הרלוונטית באמצעות ועדת הכספים למקום הרלוונטי ואנחנו מבצעים. זאת אומרת בסוף כשאנחנו מסתכלים עכשיו על תקציב הבחירות בתקציב אז אנחנו מדברים רק על מה שידענו שהוא על פי חוק בעת בניית התקציב והפירורים של הפעולות והמחשוב ולכן הירידה היא כל כך גדולה משנת 2024 לשנה הזו, ולדעתי היא תהיה עוד יותר בשנת 2027. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל ל-2026 שמתם 45 מיליון שקל. חוץ מעכו או בעוד מקומות אחרים יהיו בחירות? זה נתניה ועכו, נכון? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כרגע אנחנו לא יודעים על עוד מקומות, אבל יש, מבחינת סטטיסטיקה אנחנו מדברים על בין ארבע לחמש בחירות מדי שנה, בחירות מיוחדות, או שמישהו מתפטר או חס ושלום נפטר או שיש כל מיני דברים שיכולים לקרות, סוגיות פליליות אם ישנן. יהיו עוד בערך שתיים, אני לא יודע מי ואני אומר את זה על בסיס סטטיסטיקה של שנים קודמות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול לעבור ל-0622, לתת קצת הסבר על העדות הלא יהודיות? על חלוקת התקציב שם. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> התוכנית של האגף לעדות הלא יהודיות בנוי על - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היה 107 והורדתם את זה ל-95. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נכון, זו ירידה שמקורה לצערנו בפלאטים, לא מעבר. התוכנית הזו מחולקת גם היא לשלושה חלקים. חלק אחד זה תקציבי הפיתוח. יש בתוכנית הזו תקציבים לפיתוח מבני דת ובתי עלמין ברשויות או בעדות הלא יהודיות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל כשאתה מדבר על 339 עובדים וזה תקציב של 95 מיליון שקל אז כל תקציב הפיתוח יורד לפחות מ-20 מיליון שקל כאן, פחות אפילו. אין כמעט תקציב פיתוח אם אתה מדבר על 339 עובדים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נכון, אתה לגמרי מדייק. אני רק אמשיך את מה שאמרתי, אם חלק אחד זה פיתוח, חלק שני זה שוטף וחלק שלישי זה ענייני שכר, על הפיתוח רוב התקציב מגיע מהחלטות הממשלה שאתה כמובן מכיר היטב, ולכן בבסיס התקציב או בתקציב המקורי התקציב הוא לא גבוה כפי שהיינו רוצים ואנחנו במשאים ומתנים כיפיים מול אגף התקציבים בהיבט הזה, אבל זה לא הסכום הסופי שיהיה כנראה. במהלך השנה, כמובן באמצעותכם וזה גם יגיע אליכם ואנחנו מדברים על זה כשצריך, אנחנו מבצעים את ההעברה התקציבית הנדרשת כדי להגדיל את היקף תקציב הפיתוח, מה שלא ניתן היה לעשות בתקציב המקורי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> האימאמים הדרוזים נכללים בתוך 339 העובדים? לא. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל בתקציב הם נכללים. כמה מתוך זה מועבר לאימאמים הדרוזים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בשנה שעברה הסכום היה 11 מיליון שקל לטובת השכר, השנה הוא צפוי לעמוד על בין 12 ל-13 מיליון שקל, תלוי בהסכמי שכר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> והשאר הולך לאימאמים המוסלמים, נכון? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן, כ-300. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ותקציב הרשויות לפיתוח של מבני דת וכל זה, הוא נמצא רק בתוספתי, בתוכנית החומש? אין בבסיס בכלל? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> הוא לא בבסיס. לנו יש סכום מסוים שאנחנו מחלקים - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה הסכום שלכם בפיתוח? אם אתה מחלק לי את ה-95 מיליון שקל עכשיו איך היית מחלק אותם? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> ה-95 מיליון שקל מתחלק כחלק מהתקציב המקורי, כמובן אנחנו מדברים על ההוצאה ולא על ההרשאה, הוא בעיקר לטובת התשלום של מה שהיה עד היום בהחלטות הממשלה, זו נקודה אחת, אבל הכסף הזה גם הולך ל - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אמרת שהחלטת הממשלה לא נכללת, זה הבסיס. הבסיס, ה-95 מיליון שקל, אני רוצה לדעת כמה הולך לאימאמים וכמה הולך לפיתוח. אם יש לך אפשרות, אם אין לך אני אוותר על התשובה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בזמן שאנחנו מדברים אני אגיד לך כמה הולך לאימאמים וככה נוכל לדעת כמה הולך לכל השאר. אני בינתיים מוציא את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין שום בעיה. אתה יכול להרחיב קצת על הרזרבות של 15 מיליון שקל לעומת 2 מיליארד? זה 4%, נכון? 15 מיליון זה לא 4% אפילו, או שה-4% מאיזה סעיף, מ-06? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> את השיח על הרזרבה אני אשאיר לחברים שלי באגף התקציבים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגף התקציבים, 15 זה רזרבה של מה? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> נכון, זה 4% מכל כלל הסעיף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה הסעיף? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני אגיד בדיוק, סעיף 06 עומד על 413.153. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מיליון שקל? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להרחיב טיפה על המינהל לשירותי חירום דווקא בימים האלה, מה התפקיד שלו, מה התקציב שלו, איך התקציב שלו השתנה בשנים האחרונות? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בסדר גמור. אני רק אציין שהסכום ששנה שעברה הועבר לאנשי הדת המוסלמים עמד על כ-50 מיליוני שקלים, אנשי הדת המוסלמים שמועסקים על ידי המשרד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ו-12-11 יהיה לדרוזים השנה, אז זה בערך 62 מיליון שקל והשאר הולך לפיתוח? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לך פילוח לפיתוח של הדרוזים, של הערבים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זה ייקח לי קצת יותר זמן לבדוק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אני אוותר לך. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> תודה. לעניין תקציבי החירום, כמובן שההוצאות בשנת 2023 ו-2024 ו-2025 היו משמעותית יותר מאשר הן בשנה הקרובה. מה הם עושים? הכסף הזה הולך קודם כל לכל הסוגיות של מחסני החירום. גם עכשיו בתקופת החירום, בתקופת המלחמה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בגדול, במקרו, במה עוסק המינהל? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> מינהל חירום עוסק בתחומי סייבר ברשויות המקומיות, במוכנות הרשות המקומית לחירום, בתחומי פס"ח, פינוי סעד חללים, בהיבטים של צמיחה, במפונים, בהיבטים של משרד הפנים וברישוי מפעלים ביטחוניים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז מה התקציב שלו? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> התקציב השנתי עומד על כ-10 מיליון שקלים, קצת יותר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זהו? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן, צריך לזכור שהעבודה נעשית המון יד ביד עם משרד הביטחון. רק כדוגמה, פעילות שאנחנו עושים כעת מול קו התפר, פעילות של 50 מיליון שקל, זו פעילות שהואצלה למשרד אבל היא מבוצעת באמצעות ה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ומתוקצבת על ידי משרד הביטחון? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> היא תקציב משרד הפנים, אבל היא מבוצעת על ידי משרד הביטחון. זאת אומרת שכשאנחנו מדברים על 10 המיליון האלה זה תקציב שהוא תקציב מטה, לשכירויות, ארנונה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה תקנים יש במינהל? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני יכול לבדוק, אבל יש לדעתי בעשרות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המפקח הארצי על הבחירות, הכוונה לבחירות מוניציפליות, נכון? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן, יש שם נדבך קטן של הבחירות הכלליות, אבל - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי כאן אני מסתכל, הסעיף התקציבי זה הבחירות הכלליות, אז מה הכוונה, למוניציפלי או לכללי? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> רק למוניציפלי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עובד וחצי רק? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לא, חס ושלום. דווקא מאוד מעניין שאתה מעלה את זה – << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מנסים להיות יצירתיים פה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני אסביר למה. יש בערך בין 10 ל-15 עובדים, נניח כעשרה עובדים למינהל הבחירות, עשרה עובדים קבועים, כל שאר העובדים הם עובדים זמניים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בחוברת רשום לנו 1.5 עובדים ו-14 לא קבועים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> העובדים של הבחירות נמצאים בתוך הכללי כי הם עובדי המשרד, אז ה-1.5 הוא סוג של רזרבה חירומית, אבל יש בין 10 ל-15 עובדים, עשרה עובדים קבועים ועוד 15 עובדים זמניים והם נמצאים בסעיף הכללי, בסעיף של 0620 ששם נמצאים כל עובדי המשרד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> במקרה הייתי בבוקר אצל חיים ביבס בעירייה ויש לו דשבורד מאוד מאוד מרשים של עיר חכמה. משרד הפנים מטפל באירוע הזה, שזה יהיה בכמה שיותר רשויות, מרכז שליטה מהסוג הזה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני גם הייתי לפני שבועיים במועצה אזורית - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מאוד מאוד מרשים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן, היה לו שם את כל הפניות, כמה זמן. יש לנו שתי יחידות במשרד שמטפלות בעולם הדיגיטציה, כמובן זה יותר חל על סעיף 18 שהוא הסעיף לרשויות המקומיות. המשרד רוצה להניע את הרשויות בדיוק לזה, הוא מקצה תקציב ייעודי - - - (נתק בזום) << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין את זה, כל פעם שאני פה זה קורה, כל פעם יש בעיה, הם מתנתקים. שיבואו לפה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה הם לא באים באמת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני הסברתי להם שממחר כולם צריכים להיות פה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אפשר גם היום. את הבאים. זה בעיניי גם פגיעה בהליך הדמוקרטי, בלי צחוק. הטיעונים שנשמעים בזום, לא לזה, נגיד לחוק אחר, אף אחד לא מקשיב, אולי חוץ ממך. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אחרי שחווים את המראה הזה ברשויות המקומיות יש תזוזה לכיוון ותקציבים ייעודיים. כמובן רשויות כמו מודיעין הן רשויות חזקות יותר מאשר רשויות אחרות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> דיברתי עם חיים, שהוא גם במקרה ראש העיר שלי, הוא אמר שאם לשלטון המקומי היו עוד 150 מיליון שקל הוא היה מפיץ את זה בכל הרשויות בכל רחבי הארץ. קחו את זה לתשומת ליבכם, זה יחסית לא הרבה כסף. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> טוב, מצוין. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הרשות למאגר ביומטרי, מה התפקיד שלה היום? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> יש בחוק הנחיה שהמאגר הביומטרי וכל מאגר של מרשם האוכלוסין לא יכולים לשבת יחד, הם צריכים לשבת בנפרד. אז יש לנו את מרשם האוכלוסין, שאותו אנחנו מכירים היטב, בסעיף תקציבי שעליו אתם דנים בנפרד, ואז יש את הרשות הביומטרית. הרשות הביומטרית מטפלת בכל מערכת הליבה ששומרת את כל מאגר טביעות האצבע, סוגיות של זיהוי פנים. זה מערך שלם, בין 20 ל-30 עובדים שמועסקים במשרד, הם מטפלים בכל מה שקשור לרישוי, ייעוץ. כל המערך הזה, עכשיו הם רוצים לצאת למכרז חדש מאוד משמעותי לטובת השמירה על המאגר. בחירום הם מאוד נמצאים, כשאני אומר מאוד נמצאים אני אומר שהסתייעו בהם לזיהוי גם במהלך המלחמה וגם הייתה פנייה מאחת העיריות לסיוע איפה שלא מתאפשר הסיוע הקלאסי. הרשות הביומטרית, שהתקציב שלה לא השתנה בשנים האחרונות, למעט עליות אחוזיות נמוכות של התייקרויות, היא שומרת על המאגר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בחודשים האחרונים העברנו לדעתי את מרב הסמכויות של שר הפנים לראש הממשלה, אתם מרגישים את הנוכחות של ראש הממשלה במשרד? את היד המכוונת שלו? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בטח, מה אתה חושב? הוא מגיע אליהם לפחות פעמיים בשבוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אני חושב שהוא סומך עליכם בעיניים עצומות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הוא מגיע פעמיים בשבוע לשם. חנוך, כמה פעמים הוא מגיע בשבוע ל - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה שואל אותי בתור מי? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא לא יכול להיות שר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן הוא לא מגיע לשם, הוא סומך עליהם בעיניים עצומות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. יש שאלות נוספות על 06 או שנעבור ל-18? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. יש כספים קואליציוניים במשרד הפנים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בשנת 2026 אני לא מכיר. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> בשלב הזה עוד אין הקצאה של הכספים הקואליציוניים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש הקצאה, הייתה ישיבת ממשלה, הוקצו כל הכספים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא הייתה ישיבת ממשלה. זה נדחה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה נדחה? יצא מסמך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, עוד לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אתה אומר לי לא? יצא מסמך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בתקשורת שלך יצא מסמך אולי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בתקשורת שלך יצא מסמך, לא בתקשורת שלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ישיבת הממשלה עוד לא קרתה וזה עוד לא אושר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה זוכר שמבין שנינו לכם יש ערוץ פה, רק אני אומר. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> תהיו בטוחים, חברי ועדת הכספים, שכשתהיה הקצאה ונצטרך לאשר אותה נבוא לפה ונציג את הדברים. אנחנו לא נקצה את זה בסעיפים לפני שזה עבר פה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני יכול לענות שהיסטורית בסעיף 06 לא היו תקציביים קואליציוניים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במשרד הפנים איפה אתם מתקצבים את אבטחת ראשי הרשויות? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בסעיף 18. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסעיף הבא, עוד לא הגענו אליו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איתן, אם אתה אומר שהיסטורית לא היה, מה שזכור לך, קואליציוני, אתה רוצה שנביא? אתה לא חייב לענות. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> התכוונתי לסעיף 06 ובסעיף 06 בפעם הראשונה שאני מכיר שהיה תקציב קואליציוני זה כמובן היה תווי המזון שהיו כחלק מסיכום קואליציוני, אבל למעט זה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם היו ב-06 או ב-18? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ב-06. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה מוצר ציבורי ב-06? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אולי הוא יכוון אותי לעמוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בחוברת הכחולה עמוד 11, סעיף 06, מוצרים ציבוריים 30 מיליון שקלים והרשאה להתחייב של עוד מיליון. ושאלה נוספת בנוגע לתמיכות לפי סעיף 3א, באיזה גופים תומכים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בשש השנים האחרונות לא תמכנו בעמותות באמצעות 3א, התקציב שמדובר כאן זה אולי תשלומים בגין הרשאות או בקשות שכבר יצאו ומדובר ב - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה עונה לי על ההעברות של התמיכות לפי 3א? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אפשר תשובה של לא אולי, אלא מה בדיוק? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני בשמחה אגיד בדיוק, אני רק מציין שלא היו הקצאות חדשות בשש השנים האחרונות ומדובר בתשלומים על התחייבויות שכבר היו. זה נמצא בסעיף של העדות הלא יהודיות ובעוד מספר רגעים אני אתן לך דוגמאות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה בלא ביהודיות זה 3א? איך מתחבר שם 3א? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זה כמו ועדי נאמנים וסוגיות של עמותות שכאלה. << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> אם אני אוכל להחזיר לכם בינתיים תשובה על המוצרים הציבוריים, אנחנו מדברים פה על תוכנית בחירות ברשויות המקומיות ובתוכנית עדות לא יהודיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה תוכנית בחירות? תוכנית בחירות מתוקצבת ב-45 מיליון שקלים. << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז מה זה מוצר ציבורי ב-29? למה להגיד בחירות מוצר ציבורי? זה בחירות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אנחנו דיברנו על בחירות, ב-0621 הבחירות, דיברנו על זה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> מוצר ציבורי זה מיון כלכלי, כמו שיש לך שכר ויש לך קניות יש גם מוצר ציבורי שאנחנו מסווגים הוצאות למוצר ציבורי די דומה להגדרה הכלכלית של מוצר ציבורי, שזה מוצר שהשימוש בו לא מונע את השימוש של אדם אחר בו, קצת כמו כבישים. לכן בבחירות ייתכן שיש תשלומים מהסוג הזה, כל מה שאינו שכר או רכש ספציפי. תיכף היא תבדוק בדיוק על מה מוצא שם הכסף. << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> בתוכנית בחירות מה שמסווג כמיון כלכלי אחרי מימון מפלגות בתוך הרשויות ותשלום לחברי ועדת קלפי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מוצר ציבורי? << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> זה ממוין כמוצר ציבורי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ומה עוד 15 מיליון שקלים? << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> מה שעוד ממוין כמוצר ציבורי, בתוכנית עדות לא יהודיות אנחנו מדברים על - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, בבחירות. אמרת שיש 29 מיליון שקלים שזה מוצר ציבורי בתוך סעיף הבחירות? << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> לא, בתוך תוכנית הבחירות יש לנו 45 מיליון, חלק מה-45 מיליון האלה מסווגים כמוצר ציבורי, מה שמסווג כמוצר ציבורי זה מימון מפלגות ברשויות ותשלום לחברי ועדת קלפי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה מימון מפלגות בתוך הרשויות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את מדברת נגיד על סיעה מסוימת שהיא מטעם מפלגה ארצית, אז אתם נותנים לה מימון שוטף ברשות המקומית? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, גם סיעה עצמאית מקבלת מימון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין שום מימון שוטף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה מימון שוטף? רק בבחירות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל הבחירות היו לפני שנתיים וחצי, שנתיים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זה משהו שדיברנו עליו לדעתי לפני שהגעת, יש - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר רק שמישהו אחר לא ידבר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה אי אפשר ככה, אם לא יודעים להפעיל את הזום אז לא יהיה זום. אני עובד עם זום בהרבה דברים, יש בן אדם שמפעיל זום שמשתיקים את כולם ואז הוא מחלק למי לתת זכות דיבור, אי אפשר ככה. באמת כבר אי אפשר ככה, החובבנות הזו והפרטץ' הזה, אני כבר לא מוכן לזה. אם לא יודעים להפעיל זום אז לא יהיה זום, תביא בן אדם שיידע להפעיל את הזום כמו שצריך. זה הזוי. << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> איתן, אתה רוצה להרחיב על מימון מפלגות ברשויות? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בסופו של דבר יש חלק ממימון מפלגות, יש סוג של מטריצה, נתחיל בזה שהיא מתחלקת לשלוש תקופות זמן, יש לפני הבחירות, יש עד 85% שזה ההשלמה ואז יש בהתאם לדוח מבקר המדינה את ההשלמה ל-100%. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו ההשלמה ל-100%? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זה רובד אחד. בחלק מהרשויות כן, זה יהיה השלמה ל-100%, אבל התקציב הזה הוא גם נועד לטובת בחירות מיוחדות ברשויות המקומיות, זאת אומרת התקצוב הזה יילך גם נניח לנתניה, ששם היו בחירות לאחרונה, וגם לעכו שיהיו בחירות חוזרות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ותל מונד, נכון? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב הבחירות בעכו מתקיימות כרגיל, נכון לעכשיו? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> מדי יום עושים הערכת מצב ואם המצב יהיה כמו היום אז הן תתקיימנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מחכה לתשובה. 3א, האבטחה של ראשי הרשויות. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זה בסעיף 18. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם איגוד ערים כנרת זה 18? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> גם, כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איגוד ערים כנרת זה לא במשרד? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זה בתוכנית אחרת בסעיף 18. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה 4 מיליון שם? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> קצת יותר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ביעדים המרכזיים של המשרד יש צמצום פערים ברשויות המקומיות. אתה יכול להפנות אותי בבקשה לסעיפים ב-06 שמטפלים בזה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> או להסביר גם מה זה צמצום פערים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> סעיף 06 הרלוונטי למטרה הזו יש לנו בעיקר את התקצוב שקורה באמצעות התוכנית לעדות לא יהודיות, ששם אנחנו מתקצבים את הרשויות מהחברה הדרוזית, הערבית, הצ'רקסית, בתקציבי פיתוח וגם בתקציבים שוטפים כדוגמת תקצוב ייעודי למועצה הדתית הדרוזית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מדבר רק על תקציב פיתוח של מקומות קדושים, לא תקציב פיתוח כללי. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נכון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי אנחנו מדברים על סכום מאוד קטן. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נכון. גם סעיף 06, בסופו של דבר כל הסעיף כולו הוא פחות מעשירית מהסעיף לרשויות המקומיות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא כולל את קבר יתרו גם, נכון? קבר יתרו בתוכנית. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן. המטרה מתאימה יותר מבחינת היקפים לסעיף 18 אבל היא גם נכונה לסעיף 06. אנחנו מתקצבים את רשויות החברה, אז התקצוב הייעודי זה צמצום פערים. אנחנו לא מתקצבים לדוגמה מבני דת ובתי העלמין ברשויות אחרות שאינן עדות לא יהודיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לתת בקצרה או לא בקצרה מה זה פעולות המטה? כי לפעמים יש דברים שמסתתרים שם, מעניין אותי מרכיבי ביטחון, אם זה גם בפעולות המטה. הרבה פעמים אתם מעבירים נגיד ברשויות שהן במותניים הצרים של מדינת ישראל. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> סעיף 18. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא מופיע פה. בסעיף 18 אין שום מילה על מרכיבי ביטחון, למה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> קודם כל אנחנו לא - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אנחנו לא - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שלא, הוא הכווין אותי ל-18, ואז שאלתי למה זה לא מופיע כמרכיב ביטחון, שנדע לשאול. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני אדבר על זה ברשותך בסעיף 18. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב. דיברתי על עדות לא יהודיות וזה הסעיף שבו אתם מתקצבים את החיזוק וההשוואה וצמצום הפערים, זאת אומרת שזה רק ברשויות לא יהודיות, מה היה הביצוע של זה ב-2025? << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> ביצוע מזומן בשנת 2025 של עדות לא יהודיות אנחנו עומדים על 130 מיליון ₪. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשהתקצוב ההתחלתי היה 90. << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וההרשאה להתחייב הייתה על 40 מיליון? << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> סליחה, ביצוע המזומן היה 118 מיליון ₪. מקורי 90 מיליון וביצוע מזומן 118, הרשאה להתחייב היא הרבה יותר נמוכה מכיוון שכפי שדיברנו לפני, רוב התקצוב של התוכנית הזאת הולכת לכוח אדם ולכן ההרשאה להתחייב הייתה 12 מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וכמה רשויות ערביות או דרוזיות יש בתוכנית הזו לצמצום הפערים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כולן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה כולן? אמרת כולן ערביות ודרוזיות. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לא, יש בערך 15 רשויות שמוגדרות כדרוזיות וכ-70-60 ערביות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז כמה זה נשאר של מקבלות מהתקציב הזה שהן לא? כל ה-85 רשויות, אז אין רשויות יהודיות שם. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לא, אין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין רשויות יהודיות, אמרת לי כולן יהודיות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> על איזה סעיף אתם מדברים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 06. כמה התקצוב של זה ב-2023? כי כאילו יש עלייה מביצוע התקציב של 2024 ל-2025 ואז תקצבתם את זה בחסר ב-2026, למרות שבעיניי היה נכון שיהיה גידול של זה. << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> היה פלאט רוחבי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הפלאט הרוחבי פה הוא 30 מיליון שקל. אגב היה פלאט גם ב-2025 ועדיין היה ביצוע של 118 פה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> הביצוע המוגדל בשנת 2025 נבע מהחלטת הממשלה לחברה הדרוזית שהוסיפה כ-20 מיליון שקל לשוטף של המועצה הדתית הדרוזית ולכן הגידול. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה יהיה כל שנה 20 מיליון תוספתי למועצה הדתית? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן, שנות החומש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא קשור לבסיס תקציב? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> יש סכום מסוים בבסיס. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה בסיס התקציב היום במועצה הדתית? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בערך 13.5 מיליון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואז מקבלים עוד 7.5 מהתוכנית? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> החלטת הממשלה היא 20 מיליון, החלטת הממשלה לא כוללת את השכר של אנשי הדת, זאת אומרת אם שכר ה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני לא מדבר על שכר, אני מדבר על המועצה הדתית ללא השכר. השכר, אני יודע, זה 12-11 מיליון, זה מתקבל בנפרד כי הם היו עובדים של משרד הפנים ואתם העברתם אותם למועצה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נכון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה מדבר על התוכנית לצמצום פערים? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כשאני אמרתי 13 חיברתי בין הבסיסים וזה כ-10, לכן התוספת שהם יקבלו תהיה כ-10. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואז יגיעו כמעט ל-30 אם ככה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נכון, קצת יותר מ-30. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יפה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> רק לשם השוואה, חבר הכנסת, לפני שהגדלתם את זה במקור זה עמד על משהו כמו 8 מיליון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני הגדלתי את זה ל-12, אם אתה זוכר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איתן, אתה יכול להסביר לי מה זה אומר הקרן לצמצום פערים? << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> זה נמצא תחת סעיף 18. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל מה זה בעצם? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו נגיע ל-18. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז מה שדיברת עליו מקודם זה לא זה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, הדת זה כן זה. למה 18? זה 06. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, היא מדברת על הקרן לצמצום פערים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, היא דיברה על סעיף 06 שרשום ביעדי השלטון המקומי שיש להם צמצום פערים ברשויות המקומיות וכששאלתי את איתן הוא הכווין אותי לסעיף 0622 לעדות לא יהודיות ששם הוא תקצב כ-85 רשויות שהן כולן לא יהודיות באירוע של צמצום פערים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה הקרן לצמצום פערים? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא נכון, זה לא צמצום פערים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש עוד שאלות על 06? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 06 לא קשור לצמצום פערים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איתן, נכון אמרת ש-06 זה כן צמצום? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איתן, זה לא צמצום פערים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני אדייק. מה שעניתי זה שיש מטרת-על למשרד לצמצם פערים בחברה ובתוכנית הזו צמצום הפערים בחברה הוא בתקציב הייעודי שניתן בתקציב האגף לעדות. זה לא הקרן לצמצום פערים. הקרן לצמצום פערים שעומד על סכום של כ-550 מיליוני שקלים נמצא בסעיף 18, יש לו הגדרה, הוא נמצא בחוק, התקנות מפורסמות לציבור, זה אירוע ייעודי. זו אותה מילה ולכן זה מבלבל, אבל פה זו מטרת-על של משרד שרואה בצמצום פערים ערך - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל, איתן, אין קשר, כי אתה מדבר על 65 מיליון שקל כמעט למשכורות, נשאר 30 מיליון שקל לחלק לכל הרשויות הערביות והדרוזיות, אתה מדבר על פחות מ-100,000 לרשות, 200,000 לרשות, אז אין צמצום פערים. הסעיף הזה לא מדבר על צמצום פערים, הסעיף הזה מדבר על מבני דת, בתי קברות, כל הדברים האלה. אין קשר בינו לבין צמצום פערים, צמצום פערים נמצא ב-18. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני מבין ומסכים, ולכן גם אמרתי שכשאנחנו מדברים על צמצום פערים פה ב-06 הוא בפירורים, ב-18 הוא הרבה יותר משמעותי, אבל זה לא סותר שזו גם מטרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. יש עוד שאלות ל-06? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוא נעבור ל-18. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור עכשיו לסעיף 18, תציגו בתוך סעיף 18 - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, אבל לא קיבלתי עוד תשובות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על מה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני בודק את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל לכל משרד יש כזה שנגרר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלתי היום והתשובות של המשרד להתיישבות נשלחו לוועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קודם כל ההתיישבות, לא שאלתי את השאלות כי קטעת אותי, אבל זה משהו אחר, קודם הוצאת אותי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קודם כל חלק כן שאלת וזה נשלח. מה ששאלת מעבר לזה, אני אמרתי לחבר הכנסת בליאק אתמול, שאם אתה רוצה עוד חצי שעה להקדיש לזה אז אפשר. אז גם מה שאתה וגם מה שחברת הכנסת לזימי שאלה בנוגע למשרד להתיישבות נשלח לוועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וירושלים? על מירון שביקשנו לראות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה היה אתמול או שלשום? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שלשום. אני רק רוצה שיהיה מעקב על זה. בסדר, אפשר עוד יום, אפשר גם בשבוע הבא. מדברים על 312 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איתן, אתה תחזיר לו תשובה במהלך הדיון, אני מאמין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על איתן אני סומך. מקסימום אני אראה אותך בקלפיות, איתן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סעיף 18, בבקשה. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> סעיף 18, בטור הוצאה לכלל הסעיף אנחנו מדברים על 6,980,040 אלף אלפי ₪, הרשאה להתחייב 414,895. כשאנחנו פורטים את זה לתחומים אז 1811 העברות לרשויות, 6,137,807 והרשאה להתחייב 414,895. תחום 1812, הקרן לצמצום פערים, 562293 ו-1890 רזרבות, 279940. כשאנחנו משווים את זה לשנים קודמות אז אני מתחיל עם תוכנית 181102, 2024 מקורי הייתה על 2,048,147, מקורי 2025 הייתה על 113259 ומקורי 2026 על 103272. 181103, מענקים שוטפים, 2024 היה על 5146496, מקורי 2025 5234652 ומקורי 2026 על 5323239. תוכנית 181104, 2024 מקורי היה 344513, מקורי 2025 472164 ומקורי 2026 על 650602. ותוכנית אחרונה, 181105, מקורי על 43910, מקורי 2025 44342 ומקורי 2026 60694. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זו בעצם הקרן הזאת? למה היא מיועדת? לאיזה צמצום פערים? מה הרעיון של התקציב הזה? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> בשמחה אנחנו נרחיב, אם אפשר רק לפתוח לאיתן שהוא גם ממשרד הפנים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> יש לי תשובה לחבר הכנסת שירי. התקצוב האחרון לעמותות 3א היה בשנת 2019 ואני אקרא את הרשימה, תסלחו לי אם אני לא מבטא כמו שצריך כי אני לא מכיר אותן. כמאנה שכונה מערבית, נוער כנסיית סנט אנטון בראמה, מועצת הקהילה האורתודוקסית בראמה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה כאלה יש? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> יש עשרה. בית העדה הדרוזית בעין אל אסד, עמותת חמזה. אין לי בעיה לשלוח. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך הם מגישים ומקבלים את הכסף הזה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זה כבר לא קיים, זה מלפני שבע-שמונה שנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא שואל בעיניי שאלה מהותית, איך ניגשים למבחן תמיכה ממשרד הפנים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלתי איך, לא אמרתי למה לא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני רוצה לדעת איך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה תמיכה בעמותות, שיהיה סעיף תמיכה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> קודם כל אנחנו מדברים על משהו שכבר לא קיים במשרד כמעט שבע שנים וגם כשהוא היה קיים הוא היה קיים בהיקף - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה לא קיים? אבל הוא מתוקצב ב-2.8 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מפעם, היום אין חדשים, זה מה שהוא אומר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה זכר לסעיף שהיה ניתן פעם תמיכה ואז היא תהיה לכל החיים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לא, חס ושלום, אני אתן לך דוגמה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אין לי בעיה, למה חס ושלום? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נניח יש ועדה לניהול ענייני העדה המוסלמית באחד הכפרים, אז יש הנגשת בית הלוויות, נניח היא תוקצבה בחצי מיליון שקל, הם מימשו 300,000, נשאר - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הם לא מגישים דרך המועצה המקומית? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זה קול קורא מפעם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היום לא, כי היום ניגשים דרך המועצה המקומית. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> היום הכול דרך המועצה המקומית ודרך הרשות ולכן פה מדובר אך ורק ביתרות התשלומים, כי מישהו ביצע והגיש או מישהו משפץ כנסייה, אז צריך לשלם את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אתם שומרים את היתרה לעין אל אסד? תנו להם את היתרה, הרבה שנים הם שם, או שאני טועה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן, יש פה סכום שיושב לא מעט זמן, לבנות בית לוויות בעין אל אסד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע, אני חושב שדיברתי איתך על הנושא הזה פעם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בית לוויות, אני מסכים איתך שהם יושבים שם הרבה זמן. לא משנה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> שאלת על הקרן לצמצום פערים. במשך הרבה מאוד שנים הייתה הגדרה שקראו לה עיר עולים, ההגדרה המקורית הייתה רשות מקומית שקלטה עלייה בצורה משמעותית ובעצם קיבלה 100% ארנונה מנניח משרד הביטחון. ההגדרה הזו של עיר העולים רצה הרבה מאוד שנים ונוצר מצב שמי שהייתה לו את ההגדרה הזאת כעיר עולים, יכול להיות שהיא כבר לא עיר עולים, אבל עדיין היא הייתה מקבלת את התקצוב המשמעותי הזה, כי בכל שאר הרשויות המקומיות משרד הביטחון או המדינה לא משלמת את ה-100%, אלא משלמת סכום שהוא מופחת. לפני שבע-שמונה שנים הייתה רפורמה משמעותית, זה בעצם ביטול מעמד עיר עולים, לקחת את הרשויות המקומיות שהוגדרו כעיר עולים, באר שבע, מצפה רמון, מרחבים, דימונה, רמת השרון, לדעתי 60-50 רשויות מקומיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רמת השרון הוגדרה עיר עולים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן, היא הייתה עיר עולים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם רעננה. היא עדיין מוגדרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אין את ההגדרה של עיר עולים, הביאו להם קרן ששמו בהתחלה חצי מיליארד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כלום ואז נאדה, הפסיקו לתת, שקל לא מקבלים יותר לדעתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי זה הלך ופחת, זה העניין שהיה, שיוכלו להתרגל לזה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בעצם ביטלו את ההגדרה של עיר עולים, אבל המדינה לא לקחה את הכסף לעצמה, היא משכה את הכסף לתוך קרן וקרן ייעודית שחוזרת לרשויות המקומיות בהתאם לקריטריונים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל לא לאותן רשויות שהוגדרו בעבר כעיר עולים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בחלקן כן. מי שבאמת היא עיר חלשה או שיש בה באמת קליטת עולים זה כן חוזר אליה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין בזה היגיון, ינון. כי אם עיר הפכה להיות עיר שקלטה מספר לא מבוטל של עולים, יש לזה השלכות לאורך שנים, לא לאורך שנה-שנתיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה חלק מהקריטריונים שהקרן הזאת נתנה, אם מסתכלים על עולים, אם זה עשר שנים עולים או עשרים שנה, אז היה זמן מסוים שאמרו שחלק מהקריטריונים שהם יקבלו שזה גם זה. וגם עיר חלשה. זה היה כמה קריטריונים שהם עשו עד שזה הולך ומתמעט כל פעם. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נכון, התקציב התחלק לשתי קבוצות, קבוצה אחת היא קבוצה של מי שהיה עיר עולים והוגדר ממש בחוק סכום שהיא מקבלת כל שנה למשך שבע-שמונה שנים כשהשנה האחרונה היא השנה, שנת 2026, שבה הם יקבלו את הסיוע מהטבלה הזו, ושאר הכסף הולך על בסיס קריטריונים שיושבים על התחום של ארנונה עסקית, סוציו, פריפריאליות. ככל שרשות חלשה יותר אז היא כמובן זכאית - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אפשר לשאול מה הקריטריונים יותר במדויק? אני רוצה להבין את התבחינים, כי אני רואה שיש פערים בין אופי התקצוב למקומות מסוימים והכול. אני רוצה להבין מה הקריטריונים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש לך טבלה שאת רואה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איתן, אלה קריטריונים שנקבעו מ-2016, הם שונו מאז? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> הם שונו בשנת 2021, כמובן שהכול מפורסם, אלה תקנות שמפורסמות גם לציבור. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זו שנה אחרונה שזה יהיה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> התקצוב על פי חוק הוא לערי העולים ספציפית זו השנה האחרונה, אבל התקצוב של ה-530 מיליון ממשיך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ממשיך כל שנה, על פי איזה קריטריונים? אותם קריטריונים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> הקריטריונים שונו בשנת 2021 ומאז לא השתנו. אני אשתף כמובן בקריטריונים. בקריטריונים אנחנו מסתכלים, כרגע לפחות, על סוציו, זכאיות רק רשויות בסוציו 1 עד 6. בנוסף אנחנו מסתכלים על ארנונה עסקית, רשות מקומית צריכה שהארנונה העסקית שלה תהיה נמוכה לדעתי מכ-60%, וקריטריון הכניסה השלישי זה הכנסה נורמטיבית, זה נתון שרץ כאן הרבה מאוד שנים, ואנחנו רוצים לקחת את ה-60% הרשויות החלשות ביותר במדד הזה. נכנסות בערך 120 רשויות מתוך 260 רשויות מקומיות ואז אחרי שרשות בפנים החלוקה מתבצעת לפי שלושה קריטריונים, קריטריון של ארנונה עסקית, זאת אומרת יכול להיות שלרשות יש 59.9% ארנונה עסקית והיא תקבל מהמדד הזה הכי פחות לעומת רשות עם 5%-10% של ארנונה עסקית. זה אחת. שתיים, שטחי ארנונה עסקית, רשות עם הרבה מאוד שטחים לארנונה עסקית גם היא תקבל פחות מאשר רשות שאין לה שטחים, וגם הנתון הזה של ההכנסה הנורמטיבית, רשות בהכנסה נורמטיבית נמוכה יותר תהיה זכאית ליותר. אלה קריטריוני הכניסה והחלוקה ואז יש מנגנון הפחתה ומנגנון ההפחתה הזה הוא משמעותי. אחרי שאנחנו מסתכלים על הנתונים האובייקטיביים האלה של תמהיל הארנונה של הרשות המקומית ושטחי התעסוקה ועסקים ברשות המקומית אנחנו אומרים את הדבר הבא, רשות מקומית שעושה גירעון שוטף, שלא גובה ארנונה או שיש לה גירעון נצבר גבוה, בעצם יכולה להיות הפחתה בין אפס ועד 50%. תפיסת העבודה היא שאם רשות מקומית מייצרת גירעון הרשות קודם כל צריכה לדאוג לעצמה, כמובן לנסות ברמת גביית ארנונה והגירעון השוטף, והתקצוב לא נועד, כמו מענקי האיזון שמחולקים בהתאם לנוסחה ולא מעבר. אני יכול להעביר לכם את התקנות בשמחה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה רשויות מקבלות? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כ-120. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מתוכן רשויות ערביות ודרוזיות? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לדעתי כל רשויות המיעוטים, למעט חמש-שש, מקבלות מהקרן. ואני אגיד מי לא, מי שלא זה רשויות ערביות בסוציו 7, הן לא זכאיות, יש כמה רשויות מקומיות שביצעו גירעון שוטף על פני מספר שנים ברצף, גבוה, ואז גם הרשות לא מקבלת מהקרן. יש כלים אחרים למשרד לטובת הרשויות האלה. זה בין חמש לעשר רשויות, לא יותר. רשויות המגזר, אם דיברנו קודם על כ-85 של חברות רשויות המיעוטים, אז לדעתי מעל 70 מקבלות מהקרן לצמצום פערים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> וכשהכסף מגיע לרשויות יש איזה פיקוח מה הם עושים עם הכסף או שזה כבר נתון לשיקול דעתו של ראש העיר, ראש מועצה וכאלה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> התקצוב של הקרן לצמצום פערים מחולק כמו מענק האיזון כמענק שוטף לרשות המקומית וזה לשיקול דעת הרשות המקומית כמובן במסגרת התקציב שמאושר לה במשרד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> על הסעיף הזה, אני רואה שבשנים האחרונות כ-11% מהסעיף הזה הולך להתנחלויות, אבל הן מהוות 5% מהאוכלוסייה בישראל, כלומר תקצוב כפול, ולא מדובר רק במענקי איזון אלא גם במענקים ייחודיים כמו מענק אוסלו, מענק התיישבות צעירה, או מענק ביטחון חד פעמי. בכל שנה מגדילים את המענקים המיוחדים במאות אחוזים לעומת התקציב המקורי שבחוק התקציב. תוכל להסביר על זה ולומר מה הצפי לשנה הנוכחית? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> הרשויות ביהודה ושומרון ב-20 השנים האחרונות מקבלות תקצוב מתוקף הסכמים קואליציוניים. לא כל התקציב, אבל כן תקציב שהוא משמעותי. אם בשנת 2023 התקצוב היה גבוה לאור המלחמה, ב-2024 הוא קצת ירד, ב-2025 הוא ירד עוד יותר וחוזר כביכול לממדים שהיו לפני המלחמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הכפילות היא מהקואליציוני? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן, התוספות המשמעותיות, ולכן זה גם לא בחוק מקורי, כמו שאוהבים לומר, זה בגלל שהרוב הוא מתוקף תקציבים קואליציוניים. אולי לא הרוב, אבל סכום מאוד משמעותי, מעל 60-50 מיליון שקל רק מתקציבים קואליציוניים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ולגבי המענקים הייחודיים והחד פעמיים, זה משהו שהוא קבוע בתקציב או שזה גם מהקואליציוני? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> התוכנית הזו, שהיא תוכנית 181102, כוללת תקצוב לרשויות יהודה ושומרון, לרשויות עוטף עזה ועוד תקצובים מתוקף החלטות ממשלה. לרשויות האלה יש בסיס מסוים, לדוגמה נניח יש מענק ביטחוני שמקבלות רשויות יהודה ושומרון בלי קשר לתקציבים קואליציוניים, אבל הוא לא בממדים של התקציב הסופי שהגיע. אז יש תקצוב, לרוב אנחנו לא מתקצבים אותו עד שאנחנו לא עושים את העבודה השלמה על צרכים ועל חלוקה וכדומה, וזה רק קורה בהמשך, זה עובר דרך ועדת כספים, דרך היועצים המשפטיים, גם של משרד המשפטים, גם של משרד האוצר וגם של משרד הפנים. זה אירוע שאנחנו דנים בו כל שנה, אנחנו מבינים את הרגישויות, והמטרה היא בסוף אנחנו עושים את מה שנדרש מאיתנו במסגרת התפקיד. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני אגיד בהמשך למה שאיתן אמר, שהתוכנית הזאת היא גם יחסית, אם מסתכלים עליה מבחינת 2024, 2025 ו-2026 זה במגמת ירידה, בהתאם כמובן לפלאטים שהוחלו וכו'. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין בעיה, אני רוצה טיפה יותר לכוון לגבי אותם מענקים אזוריים. מהי רשימת המענקים האזוריים המתוכננת בשנה הזאת? בכל שנה הם מוכפלים, הבנתי שזה קואליציוני, אבל אם אפשר לדעת כמה צפוי להתווסף עליהם השנה והאם המענקים האזוריים מחייבים את הרשות לעשות בהם שימוש למטרה מסוימת או שזו תוספת תקציבית חופשית ואיך מוודאים שהשימוש אכן למטרת המענק? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני אגע בסוגיית הקואליציוני, אני חושב שגם יואב נגע בזה וגם אוריאל. כספים שמוקצים בכספים קואליציוניים עוברים תהליך מאוד מאוד ברור ומוגדר על פי הנחיות היועצת, בדיקה גם משפטית וגם מקצועית מאוד מאוד מדוקדקת, ולאחר שהם עוברים וכמובן אנחנו מגיעים לוועדת כספים, ממש כמו שהיה בסוף השנה שהגענו אליכם, מבהירים בצורה מאוד ברורה שמדובר בכספים קואליציוניים, ככל שהכספים עוברים ועדת כספים בעצם נגמר התהליך של כספים קואליציוניים, הם מתנהגים כמו כל כסף שיש לו אמות מדינה שוויוניות ומסודרות והם צריכים להתנהל על פי המינהל התקין. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני אענה ביותר פירוט על מה ששאלת. אני אתחיל מהשאלה האחרונה. הרשויות המקומיות מוציאות את התקציב ואם לא מדובר במרכיבי הביטחון הקלאסיים גם שמתוקצבים על ידי משרדים אחרים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, דיברתי בכלל על המענקים האזוריים בהקשר של איך הם מוציאים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני אתחיל צעד לפני. אנחנו מדברים רק על יהודה ושומרון, נכון? לא על עוטף עזה ורשויות צפון וכדומה. התקצוב ליהודה ושומרון יוצא למספר נושאים, אפשר לומר, הראשון, ציינת התיישבות צעירה, פה מדובר על הסכם ישן, על תקציבי פיתוח ישנים שיוצאים על בסיס חשבוניות. אין תקצוב חדש בהיבט הזה. זה רק תשלומים בגין התחייבויות. בנוסף יש לנו תקצוב שנקרא מענק ביטחוני, התקצוב של המענק הביטחוני מתקבל כמובן יד ביד עם הייעוץ המשפטי וכתנאי לכסף הרשות המקומית צריכה לחתום על הצהרה שבה גם הרשות המקומית מסכימה לקיזוז, אם נדרש, כשהתקציב שהיא מקבלת לא עולה על ההוצאות הביטחוניות של הרשות המקומית. כשאני מדבר על ההוצאות הביטחוניות אני מדבר דווקא על ההוצאות העקיפות או התוספתיות ולא מרכיבי הביטחון הקלאסיים, זה מה שאמרתי, מענק ביטחון חד פעמי וכדומה. אנחנו מוודאים את זה על ידי בדיקה של רואה חשבון חיצוני שכל שנה מגיע למספר רשויות ועושה בדיקה שהרשות המקומית עומדת בהצהרה עליה היא חתמה, זה סכום אחד וזה הסכום העיקרי. סכום נוסף זה נושא של הוצאות עודפות לטיפול בשטחים פתוחים. זה סכום קטן יותר, קטן משמעותית, אני לא יודע אם זה יהיה גם השנה, וגם אותו דבר לגבי מה שציינת בגין הסכם אוסלו, שמדובר בסיכום מאז ועד היום על תוספת שגם היא ניתנת וגם היא, אני לא יודע אם היא תהיה השנה שוב פעם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה אתה לא יודע אם היא תהיה השנה? כי זה כל שנה מתחדש? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לא, יש פה סוגיה תקציבית מורכבת, גם - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת אומרת זה לא מענק מחייב, זה לא מענק קבוע בהכרח. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נכון, כי יש גם פלאטים וזה משהו שבסוף המשרד צריך להתמודד איתו ולתעדף והמענק הביטחוני הקלאסי - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סתם כדי להבין, זאת אומרת יש מענקים שאם יש פלאט או קיצוץ, אומרים השנה לא מקבלים, זה לגיטימי, זה מתאפשר. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לפעמים אין ברירה. אנחנו לא אוהבים את זה, אבל לפעמים אין ברירה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, כי תהיתי אם יש חובת מתן מענק לפי קריטריון, אתה אומר שבפלאט יכולים לפעמים להגיד שיש מענק שלא מקבלים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זו שאלה טובה ולרוב גם כשאנחנו מחלקים כסף אז אנחנו אוהבים להוריד גם בהדרגה, אבל בסוף דווקא ברשויות מקומיות המציאות היא קצת אחרת כי רשות מקומית לא בהכרח מסתכלת דרך מענק כזה או אחר. בסוף רשות מקומית אומרת אוקיי, כמה קיבלתי ממשרד הפנים, ממענק האיזון, מהקרן לצמצום פערים, מזה ומזה, והיא אומרת אוקיי, עם זה אני יודעת לחיות או לא יודעת לחיות, ולכן מענק ספציפי הוא לא בהכרח קריטי. אם יש לנו מענק שהולך לחופי רחצה, אם יש רשות שלא תקבל השנה מכל סיבה שהיא, אבל היא קיבלה תוספת משמעותית ממענק אחר כי העוגה גדלה באותו מענק, אז זה לא למה לא קיבלתי בחופי רחצה, אין בצד הזה איזה שהיא חובה, אנחנו מסתכלים על הרשויות המקומיות בצורה יותר הוליסטית ורוצים לתת את המענה היותר הוליסטי. ולכן האם המענק הספציפי הזה יהיה? אני לא יודע, מה גם שהוא יושב הרבה על תקציבים שהם נוספים שאו שייקרו או שלא ייקרו במהלך השנה, ונהיה חכמים יותר כשהשנה תתקדם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש עוד שאלות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, השאלות ששאלתי. מרכיבי הביטחון, אבטחת אישים, איגוד ערים כנרת ואיפה מתוקצב השתתפות בשיטור העירוני. יש השתתפות של משרד הפנים ברשויות מוחלשות גם או של הבט"פ. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> שאלת ארבע שאלות, אני אתחיל מהמאוימים. בהתאם לתקנות משרד הפנים משפה רשויות מקומיות שיש להן נציג שהוא מאוים בדרגה 6 ומעלה. מי שמתקצב ואחראי על התקצוב זה משרד האוצר שעובד איתנו בשיתוף פעולה. אנחנו מקבלים עדכון חודשי מהמשטרה על מי מאוים בדרגה 6 ומעלה ואז אנחנו מספקים את ההשתתפות שלנו בתוך ההוצאה הנדרשת. יש כרגע כעשר רשויות מקומיות עם נציג מאוים שמקבל תקצוב מהמשרד. הסכום שהמשרד משקיע נע בין 8 מיליון ל-20 מיליוני שקלים בשנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בכלל הרשויות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תחזור, איתן, לא שמעתי. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בין 8 ל-20, תלוי בתקופה. בתקופת בחירות יש יותר - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם נותנים גם למועמדים בתקופת בחירות? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לא, אני לא מכיר שזה הולך למועמדים, זה רק לנבחרי ציבור או בעלי תפקיד סטטוטורי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מנכ"ל, גזבר, יאדה יאדה יאדה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נכון. זה אחת. לשאלה השנייה של איגוד ערים כנרת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ראש עיריית עראבה היה מאובטח אתמול? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שלשום. הוא דרגה 6 ואני לא ראיתי שם מאבטח, אבל נאמר אתמול שהייתה אבטחה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אתם שואלים האם הוא היה זכאי או האם היה בפועל? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם הוא היה מאובטח. הוא היה מאוים דרגה 6 או לא היה מאוים בכלל? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא היה דרגה 6. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז איך אין לו אבטחה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא אירוע תקציבי. זה אירוע שמן הסתם יש לגביו חקירת משטרה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אנחנו שאלנו אם הוא היה מאובטח. הוא אמר שיש עשר רשויות מאובטחים, זו שאלה שנוגעת לסעיף, אם הוא מאובטח או לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא היה. חמד, אין מה לשאול אותו, הוא היה מאובטח, לא היו שם מאבטחים, הוא דרגה 6. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני אעשה בדיקה אם עראבה הייתה בין הרשויות, כן או לא. שאלתי, אוטוטו יענו לי. לשאלה של איגוד ערים כנרת, התקצוב של איגוד ערים כנרת מחולק לשלושה חלקים, חלק ראשון שוטף, השוטף של האיגוד לא השתנה, בגלל שהוא מתוקצב בהתאם למפתח שאנחנו איתו כבר מעל עשור, מפתח על סטטוס החופים, חוף מוכרז, לא מוכרז, חוף - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איתן, אני זוכר, פשוט זה עלה ב-20 מיליון. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נכון, כי מה שרצינו לעשות השנה לעומת שנים קודמות, רצינו בתחילת השנה לתקצב לפי מה שהיא צריכה לקבל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון, אבל היא צריכה יותר מהדלתא של ה-20. למה אני אומר את זה? כי הם הגיעו לפה בשנתיים וחצי האלו, יש להם ירידה של 70%-75% בתיירות שם, וגם עכשיו. אז אני שואל למה אנחנו תמיד צעד בדיליי, הם צריכים הרבה יותר. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> עלינו מ-44 ל-70, אני חושב שזו עלייה מאוד משמעותית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא מאוד משמעותית, אלקנה. 100 מיליון היה משמעותי. סתם. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> בשנה שקיצצנו 15.5% מכלל תקציבי המשרדים, וכמו שאיתן אמר, בהלימה לביצוע של שנה שעברה, שהיה 55 מיליון, ההבנה שלנו שזה התקצוב הנכון ולכן הגענו לסכום הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב. איתן, הקרן, למרות שיסמין שאלה, אם תוכל להעביר רשימה של אלו רשויות מקבלות. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> גם את העמותות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, העמותות והזה. מרכיבי ביטחון, זה פה, אמרת. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> מרכיבי ביטחון זה בסעיף 18, אבל המשרד לא מתקצב מרכיבי ביטחון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אתן לך דוגמה אולי יותר קונקרטית ואז זה יוכל להכווין אותך. אתה זוכר את מועצה אזורית עמק חפר שהיו אמורים להיות, לדעתי עדיין יש, דיון משפטי על 220 מיליון שקלים שאמורים לקבל שם על מרכיבי ביטחון, זה בדיון אל מול משרד בט"פ, הרשות ומשרד הפנים. אני לא סגור למה וכמה, אבל אני יודע שמשרד הפנים בגדול העביר את הכסף. לא משנה, לא ניכנס עכשיו לזה, אלה מרכיבי ביטחון שמשרד הפנים אמור להעביר ועל זה המאבק. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נכון, המאבק להבנתי הסתיים בסוף שנה שעברה, במסגרת הפתרון למאבק יצא דוח, אני אשמח גם אותו להעביר אליך, דוח ועדה על מי מתקצב מה וכמה. מתוך ה-50 מיליון שהוקצו לרשויות קו התפר סכום של כ-16-15 מיליון מטופל במשרד הפנים בתחומים של רכש, מרכזי הפעלה וכדומה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, מה שאתה אומר מעולה, זה מתוך משרד הפנים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זה ה-15 מיליון, אבל זה לא מרכיבי הביטחון הקלאסיים. רוב הכסף, כ-35 מיליון שקלים עוברים למשרד הביטחון ולפיקוד העורף לטיפול בנושאים שבאחריותם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לתת לך עוד דוגמה. נגיד בפתח תקווה יש מוקד רואה, שמשרד הפנים עושה מצ'ינג עליו, סביב 75%, 50%. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עיר ללא אלימות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה התקציבים האלו? אתם גם מממנים קב"טים ברשויות מקומיות, יש לכם מצ'ינג, מנב"טים, לא יודע. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני אגיד לך מה אנחנו כן עושים, למינהל החירום יש - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה מתוקצב מינהל החירום? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> המטה של מינהל החירום מתוקצב ב-06, הפעילות שלו ברשויות המקומיות מתוקצבת בתוכנית 181103, הוא מתוקצב בסעיף 18. מדי שנה מינהל החירום המשרדי יוצא בקול קורא לכלל הרשויות המקומיות לטובת - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה ב-06? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לא, בסעיף 18. אין לי בעיה גם לשלוח דוגמה למסמכי הקול קורא שיוצאים, הם נועדו לסייע בתחומים של מוכנות לחירום ברשות המקומית, כשמוכנות לחירום זה יכול להיות כמו מרכז הפעלה, כמו מוקד רואה, כמו גנרטורים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל, איתן, זה תקנים קבועים, לא רק החומרי. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לא תמיד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לך קבועים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אנחנו לא מתעסקים ב - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בטח, ברור שכן, אתה נותן גם מצ'ינג. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני אשמח לדוגמה או פירוט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נגיד מוקד רואה, אתה מתקצב משרות. אני לא יודע אם זה דרך קול קורא, אבל אתם עושים את זה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני לא מכיר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, בוודאות. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> יכול להיות שאתה מבלבל אותי עם ידידיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מרכיבי ביטחון, נגיד בתצורה של מוקד חכם או מצלמות או מה שעשיתם בצפון, הרבה מאוד מרכיבי ביטחון, למה אין סעיף כזה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בתוך 181103, מינהל חירום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה במענקים שוטפים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> והעלייה של ה-100 מיליון שם מה זה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> העלייה של ה-100 מיליון היא בעצם הפחתה משמעותית, אני אסביר למה. שם נמצאים מענקי האיזון ויש תוספת השנה של כ-600 מיליון שקלים למענקי האיזון, אז כשאנחנו מדברים על הפחתה של 15.5%, הפלוס הזה של ה-100 מיליון היה אמור להיות פלוס הרבה יותר גבוה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשאתה מעלה מענק איזון, זאת אומרת שהתוכנית לא עובדת. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> מענק האיזון גדל והוא גדל ממגוון רחב של סיבות שקשורות למצב האוכלוסייה ברשויות המקומיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> או מצב הרשות המקומית, לאו דווקא מצב האוכלוסייה. מצב האוכלוסייה זה סוציו, מענק איזון זה רשויות שמוחלשות כתוצאה מגורמים אחרים לחלוטין. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, גם זה חלק, כי פחות משלמים ארנונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, כסף קטן. לא משנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הנוסחה השתנתה במענקי האיזון? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בהיבטים מסוימים היא השתנתה בהתאם להחלטת הממשלה שהייתה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי היו שם סעיפים שעשו את ההבדל בין רשות לרשות. אני זוכר את הנוסחה הקודמת, אם אתה יכול לתת לנו קצת נתונים על הנוסחה החדשה זה מאוד יעזור. אם הוא מסכים, כי הוא באמצע שאלות. אתה מסכים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אני יכול להגיד לך, חמד? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני אגיד את השינוי הכי משמעותי. כמובן שאנחנו פועלים בהתאם לדוח ועדת גדיש מתחילת שנות ה-2000 ולא שינינו דברים מהותית בהיבט ה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל השתנו הרבה דברים מאז ועד היום, 16 שנה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נכון, אחד הדברים הכי משמעותיים שעשינו זה המעבר למדדים רציפים. מה שזה אומר זה שיש את הסיפור המפורסם של רשות מקומית בצפון, אחד המדדים זה בחינה של רווחה וחינוך, ככל שיש ברשות מקומית יותר ילדים או יותר מבוגרים קשישים אז כך יש יותר הוצאות ומענק האיזון לוקח את זה בחשבון. כיוון שהבחינה הייתה בעבר באמצעות מדרגות אז הייתה רשות מקומית שהיו חסרים לה שלושה ילדים בשביל עוד סכום של 3 מיליוני שקלים, לפני שנתיים הייתה רשות מקומית שהיו חסרים לה שבעה ילדים לטובת כמיליון או שניים, וזה מאוד משמעותי וזה צורם. לכן עברנו למדדים רציפים, זאת אומרת גם רשות מקומית שקופצת בסוציו מ-3 ל-4 או מ-4 ל-5, לכאורה היא אמורה להיפגע במענק האיזון, אבל מי שמכיר איך בנוי מדד הסוציו - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אם היא קופצת היא נפגעת. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נכון, אז עכשיו שעברנו למדדים רציפים היא תיפגע הרבה פחות ממה שהיא הייתה נפגעת בעבר. זה היה לדעתי השינוי הכי משמעותי. חוץ מזה שהיו כמה מדדים שקידמנו בהם את הנתון, התאמנו אותו יותר לשנים שבהן אנחנו נמצאים. מיותר לציין שאנחנו גם עכשיו עובדים על להשלים את הטיפול. זה מענק משמעותי, זה הרבה עבודה, זה משפיע על הרבה רשויות מקומיות ולכן עשינו רק את הצעד הראשון בשנת 2025 ועכשיו בשנת 2026 נרצה להתקדם עם הצעד השני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם צריכים להתחיל לשנות תפיסה, לתת את החכה במקום לתת את הדג. אם נמשיך עם אותה תפיסה שאתם מתנהלים אנחנו נמשיך הרבה שנים עם מענקי האיזון ואותן רשויות יקבלו ויקבלו יותר. חייבים לשנות תפיסה. אני ניסיתי לעשות את זה כשהייתי במשרד האוצר, אמרתי שצריך לתת חכה, לא לתת את הדג, ואז הוא יביא יותר דגים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שלוש שאלות אחרונות. אתה זוכר להעביר את הרשויות מהקרן, של חצי מיליארד? שאלה נוספת זה על ההשתתפות של השיטור העירוני, אם תקצבתם את זה? כי יש תכנון לדעתי למעלה מ-20 רשויות בשנת 2026. שאלה נוספת, בכמה רשויות יש חשב מלווה בשלוש השנים האחרונות? מספרים, לא אכפת לי אילו. ומאיפה מתוקצב מרכז השלטון המקומי? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> מרכז השלטון המקומי - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם לא מתקצבים? רשויות מקומיות לא מתקצבות? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> רשויות מקומיות, אבל אנחנו לא - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה יורד מהתקציב של הרשויות המקומיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הייתי בטוח שאני מדבר עם הרגולטור של הרשויות המקומיות. איך שולטים כמה משלמים שם? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה דמי חבר. לפי הגודל והחוזק של הרשות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה עכשיו? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני פחות בקי וזה לא חלק מתקציב המשרד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה יושב התקציב של המש"מ? 54? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני לא יודע, הוא לא קשור לתקציב משרד הפנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל הרשויות המקומיות, לא קשור? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אנחנו מתקצבים רשויות מקומיות ורשויות מקומיות עושות עם הכסף הזה מה שהן רואות לנכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מרכז השלטון המקומי זה עמותה? זה לא תקציבי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא עמותה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> המדינה לא מתקצבת את המרכז לשלטון מקומי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא לא, זה גם תשובה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני אגיד משהו על נושא השיטור העירוני, יכול להיות שלזה אתה מתכוון ולכן אני אעיר על זה. במסגרת החלטת ממשלה 550 ו-549 מקדמים ברשויות מקומיות מערכי אכיפה והשקיעו בשנת 2024 כ-20 מיליוני שקלים ובשנת 2025 כ-20 מיליוני שקלים יחד עם משרד המשפטים ומשרד האוצר - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה ה-20 מיליון האלה? ה-20 מיליון האלה זה חלק מהשתתפויות בפקח מסייע היום. סתם, כי שאלת אותי על דוגמאות שאתה כן מתקצב. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נכון, כי זו החלטת ממשלה ייחודית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה כבר חוק, זה מלפני שישה חודשים כבר חוק, זה כבר לא החלטת ממשלה שמאריכים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נכון. האם זה יתוקצב השנה אני לא יודע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם חייבים. זה מתוקצב השנה כבר. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זה מתוקצב השנה בתשלומים על מה שהתחייבנו עליו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה זה מופיע, איתן? מה הסעיף? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זה ב-181104. << דובר >> נציג המשרד לביטחון לאומי: << דובר >> אם הכוונה היא להשתתפות שוטפת, המשרד לביטחון לאומי משתתף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל גם הם. << דובר >> נציג המשרד לביטחון לאומי: << דובר >> אני לא יודע לגביהם, אבל אם הכוונה שלך לגבי השתתפות שוטפת אז המשרד לביטחון לאומי משתתף. אם להם יש מעבר זה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מהמשרד לביטחון לאומי? << דובר >> נציג המשרד לביטחון לאומי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> באת לדיוני התקציב? << דובר >> נציג המשרד לביטחון לאומי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היום לא יהיה המשרד לביטחון לאומי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תדע לך שהוא רגיל לזה וזו פעם ראשונה שאומרים לו את זה, הוא היה יושב פה - - - << דובר >> נציג המשרד לביטחון לאומי: << דובר >> הוועדה ביקשה נוכחות פיזית ובאתי במיוחד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו מעריכים את זה, טוב מאוד, היום לא נגיע לזה. לא בגללנו, אלא בעיקר בגלל שהתקציב שלכם צפוי להשתנות בעקבות החלטת הממשלה שתהיה היום ולכן לא נדון בשביל לדון שוב מחר. << דובר >> נציג המשרד לביטחון לאומי: << דובר >> אז ברשות היושב ראש, אני אודיע לחבריי שבזום שהם יכולים לרדת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לגמרי. << דובר >> נציג המשרד לביטחון לאומי: << דובר >> וברשותך גם אני אלך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סע בבטחה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה 181104, שזה מענקי פיתוח? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תראה איזה גידול יש במענקי הפיתוח. זה הסעיף? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זה הסעיף, זה לא תקציב חדש, זה תקציב שהוא תקציב תשלומים, בעיקר בגלל שיש צפי מאוד גדול לביצוע, רשויות מקומיות אחרי בחירות לרוב מבצעות יותר ולכן יש פה גידול בהיקף המזומן שנועד לשלם את ההרשאות או את ההתחייבויות עליהן התחייבנו בשנים קודמות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תוכל להעביר לי את ההשתתפות שם, אם יש? אתה יכול לבדוק? זה אירוע שחשוב לי. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> יש לך שלושה דברים ואני אעביר לך, אחת זה רשימת עמותות, שתיים, רשימת רשויות שמקבלות לפי צמצום פערים, ושלוש, מידע נוסף על ההשתתפות בנושא של השיטור העירוני. אני אעביר לך את זה ישירות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אין לי עוד שאלות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור למשרד המשפטים. נאור, זה לא מה שסגרנו, אבל יש פה את רשות האוכלוסין, השאלה אם אתה רוצה לעשות את זה גם עכשיו כי זה אותם נציגים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, אין בעיה. אבל זה באותה חוברת? << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> כן, באותה חוברת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז נעשה את סעיף 68, רשות האוכלוסין, הגירה ומעברי גבול. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> רשות האוכלוסין, סעיף 68, מתוקצבת בהוצאה ב-995,994,000 אלפי ₪, הוצאה מותנית בהכנסה 268,736 אלפי ₪, הרשאה להתחייב 250 מיליון ושיא כוח אדם 2,289 משרות. משרות עב"צ, עבודה בלתי צמיתה, 150 משרות. אם רוצים אני יכול גם לפי תוכניות. במטה ובלשכות מדובר על 391,583,000. תוכנית 681102, מחשוב, תפעול וטיפול בפניות, 302,526,000. תוכנית 681201, מינהל האכיפה, 163,662,000. תוכנית 681203 מינהל היתרים למעסיקים מתוקצבת ב-60,524,000. שכר ופעולות של ביקורת גבולות, תוכנית 681301 מתוקצבת ב-37,824,000. בתוכנית הרזרבה יש 39,875,000 שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רואה שבתוכנית 6812, טיפול בזרים ומעסיקים, התוכנית עלתה מ-218 מיליון ל-238, למה? בגלל כמות העובדים הזרים שמגיעים או המלצות משרד הביטחון? עוד משהו? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני אשמח להסביר, היתרים למעסיקים זה תוכנית 681203, זה המינהל ברשות האוכלוסין שמתפעל בכל האופרציה שנדרשת בעקבות שהיית העובדים הזרים בישראל. הנושא הזה עבר תמורות משמעותיות מאז פרוץ המלחמה, אני מניח שכולנו מכירים וקוראים חדשות, לאחר ש - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני משתדל לקרוא חדשות כמה שפחות. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לאחר שכניסת הפלסטינים הופסקה הוחלט שממירים את כל מכסות העובדים הפלסטינים למכסות של עובדים זרים שמגיעים מחו"ל, הדבר הזה יוצר השלכות אופרטיביות מאוד משמעותיות על מנגנונים ברשות האוכלוסין ומוסדר בהחלטת ממשלה 1752 ממאי 2025. בהחלטה הזאת נקבע מפתח תקינה למִנהלים השונים שעוסקים בממשלה בכניסת העובדים הזרים לישראל. כחלק מהמִנהלים שם גם נקבע מפתח תקינה במינהל עובדים זרים וזה אומר שכל X עובדים זרים, כל 1,000 עובדים זרים יהיו ככה וככה תקנים במטה הזה של מינהל מעסיקים בשביל האופרציה של כניסת העובדים, חתימה על הסכמים בילטרליים, טיפול בהיתרים של המעסיקים, ברישיונות של העובדים, החידושים מדי שנה וכן הלאה. כלומר הגידול הזה נובע מהתקצוב שבוצע עקב ההחלטה בגין כניסת העובדים הזרים ויהיו שם מכסות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה 250 מיליון שקל להרשאה להתחייב ב-681102? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> התוכנית היא תוכנית של מחשוב, תפעול וטיפול, בתוכנית הזאת יש את התקצוב של התיעוד הביומטרי, כלומר תעודות זהות ודרכונים. זה חיוב שמבוצע גם בהרשאה להתחייב משום שיש להם הרבה הוצאות שהן ארוכות טווח, לדוגמה אם אנחנו רוכשים צ'יפים אז רוכשים 10 מיליון צ'יפים מהספק ומתחייבים לו על כל הסכום, אבל הרכש של אותם 10 מיליון צ'יפים פרוס על פני כמה שנים, עד שמבצעים 10 מיליון פתיחות, לא משנה אם זה תעודת זהות או דרכון, ולכן יש דברים שמבוצעים בהרשאה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה יש פה הוצאה מותנית בהכנסה? ביקורת גבולות כמעט 200 מיליון שקל, על מה זה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> בגדול רשות האוכלוסין מספקים מגוון של שירותים למשק שהם גובים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה האגרות שהם גובים? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא, האגרות נכנסות לתקציב המדינה, זה משהו אחר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז איך יש פה כמעט 200 מיליון שקל בביקורת גבולות ו-61 מיליון שקל במחשוב ותפעול בזרים? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני אסביר הכול. בגדול רשות האוכלוסין, רוב השירותים שהם מספקים בתשלום זה שירותים של העברת מידע. לרשות האוכלוסין יש את מרשם האוכלוסין ושם יש אינפורמציה מאוד משמעותית על אנשם, בעיקר שגופים שונים במשק, גם ממשלתיים וגם פרטיים, רוצים לאמת זהות של אדם הם משתמשים ברשות האוכלוסין לדבר הזה. ספציפית אתה שואל על ביקורת גבולות, תוכנית 681301, שם יש לנו הכנסות של רש"ת, רשות שדות התעופה, השכר של בקרי הגבול של רשות האוכלוסין ממומן על ידי רש"ת, מה שקרוי בקרי קו קדמי, אלה האנשים שפוגשים בדלפק כשנכנסים, רש"ת משלמת את המשכורות של אותם האנשים ורשות האוכלוסין אל מול הביצוע משלמת את המשכורות באמצעות התשלום לרש"ת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לי אין שאלות יותר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> רום, אני רואה שבשנים עברו הייתה לכם התקשרות עם כל מיני חברות תיירות ונופש בהקשר להבאת עובדים זרים, זה קיים נגיד ב-2024 עם אמסלם תיירות ונופש בסך של כמעט 7 מיליון שקלים. יש התקשרויות כאלה גם השנה, או שזה הכול על חשבון מעסיקים? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אלה התקשרויות חד פעמיות, מדובר על טיסות צ'רטר במצבים שבהם יש צורך להביא הרבה עובדים לתקופת זמן מצומצמת ויש בעיה של זמינות טיסות. זה קרה במלחמה בשנתיים האחרונות בהרבה תקופות זמן ואז הרשות שוכרת מטוס שלם ומביאה עליו את כל העובדים וככה יכולים לצמצם זמן הגעה שללא הצעד הזה זה יהיה פרוס על פני כמה חודשים, מביאים את זה באופן מיידי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רואה שעדיין יש תקצוב ליישום תוכנית הנפקת מסמכים חכמים, כל מה שנוגע לביומטרי, איפה הדבר הזה נוגע מבחינת אחוזים? כלומר כמה אחוזים כרגע אנחנו נמצאים בהם של ביצוע ביומטרי וכמה עוד שנים ואולי רק השנה מוקדש תקציב למעבר לתעודת זהות חכמה וזהות דיגיטלית וכל זה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הפער המשמעותי במעבר לביומטרי נמצא בתעודות הזהות. יש כ-900,000 תעודות זהות ישנות שלהן פג התוקף בחודש ינואר האחרון. כשליש מתוכם, מעריכים שלא יבואו לחדש את תעודות הזהות, זה כל מיני אנשים שעברו לחו"ל ואנשים שלא נמצאים בארץ, אבל עבור אותם שני שליש אחרים אנחנו מצפים שהם יבואו לחדש את תעודת הזהות שלהם, כנראה שלאו דווקא במהלך שנה אחת מרוכזת. הנקודות במהלך החיים שבהם אדם פוגש את המחסום הזה שהוא לא יכול לבצע פעולות בגין אי חידוש תעודת זהות זה לא אירוע שקורה כל יומיים, זה כשאתה הולך לעשות פעולות משמעותיות בבנק לדוגמה, כשאתה מקבל שירותים משמעותיים במשרדי ממשלה מסוימים וכן הלאה. אנחנו כן צופים, לצד כמובן כל התזכורות המשמעותיות שרשות האוכלוסין נותנת לאותם אנשים, פושים בטלפון ושיחות וכן הלאה, כשאנשים יפגשו את הפעולות האלה ולא יוכלו לבצע אותן הם כנראה יבואו לחדש את התעודה. לצד זה שכמובן כשהם באים לחדש דרכון, אז אתה כבר יושב מול הפקיד ועל הדרך כבר מבצעים את החידוש של כל התיעוד הביומטרי שלך ככל שיש צורך בכך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שאלה נוספת בעניין אחר, כל מה שנוגע לקובץ מ רשם האוכלוסין, אני מבין שיש בישראל שלושה קבצים כאלה, נכון? קובץ מרשם אוכלוסין, קובץ יהודה ושומרון וקובץ זרים, אני צודק? זו החלוקה העיקרית? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני לא יודע להתייחס לזה ברזולוציה הזאת, זו גם שאלה שאנחנו צריכים לשאול את גורמי המקצוע. זו לא שאלה תקציבית כל כך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה שאני רוצה להבין זה האם מושקע כרגע כסף, וזה משהו שנגענו בו בוועדת חוץ וביטחון, במרשם אוכלוסייה ביהודה ושומרון פלסטינית, כלומר מוקדש לזה תקציב כרגע, ביהודה ושומרון ובעזה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא, רשות האוכלוסין לא מבצעת מרשם של אוכלוסייה פלסטינית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז קובץ הזרים, איך הוא מבחין בין פלסטינים לבין זרים אחרים? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> קובץ הזרים מיועד לזרים מחו"ל שנכנסים לישראל. עובדים פלסטינים שנכנסים לישראל, בגדול מי שאחראי על הכניסה והיציאה שלהם, התיעוד של זה והניהול של המעברים זה מתפ"ש. רשות האוכלוסין מה שהם עושים זה תיעוד ביומטרי של זרים מחו"ל ומסתננים שנכנסים לישראל, הדבר הזה גם מסייע בזיהוי שלהם, גם מסייע באכיפה של הגירה בלתי חוקית, גם בעתיד אנחנו מקווים שיסייע בגבייה של חובות מסוגים שונים ודברים מהסוג הזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רואה שבין הגדרות התפקידים של מינהל שירות מעסיקים ועובדים זרים בתוך רשות האוכלוסין זה גם העובדים הפלסטינאים. כלומר הוא כן מטפל בהם. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> ספציפית לעניין העובדים הפלסטינים, כשהם עבדו בישראל, מה שבוצע מתוקף החלטת ממשלה היסטורית זה שרשות האוכלוסין מבצעים פעולה שנקראת חילול שכר, זאת אומרת הם מוציאים תלושי שכר לעובדים הפלסטינים בשביל לוודא שהשכר משולם כדין, עם כל הדברים הנדרשים, בהתאם לדיווחים של המעסיק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לתת את נתח התקציב, כי זה לא רשום פה, של השוהים הבלתי חוקיים? כל היחידה שעוסקת בזה, של איתור שוהים שלא כחוק, תפיסה והרחקה. מה מושקע בזה ב-2025 לעומת 2026? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> כן. זה מינהל אכיפה, מינהל האכיפה עוסק באכיפה בעבור כלל אוכלוסיות הזרים, זה מחולק לכמה סוגים של אוכלוסיות, זה יכול להיות תיירים שהגיעו והאשרה שלהם פגה, זה יכול להיות עובדים זרים שהגיעו לפה, הם צריכים לצאת אחרי 63 חודשים, מה שקרוי אשרה ב'1, ויכול להיות מסתננים ושוהים בלתי חוקיים שנכנסו מהגדר בצורה כזאת או אחרת, תופעה שכבר פחות קורית בשנים האחרונות, בעיקר יש מלאי שנצבר, אבל בעשר השנים האחרונות הכניסה כמעט שלא קיימת. מינהל האכיפה מבצע פעולות יזומות עבור כלל האוכלוסיות האלה. ביחס לאוכלוסיית המסתננים או מבקשי מקלט, הפעולה העיקרית שמבוצעת זה מה שקרוי יציאה מרצון, זה תשלום של מענק וכרטיס טיסה להוצאת אותו מבקש מקלט למדינה שלישית, זה מיועד לאנשים מסורבי גירוש, אי אפשר לגרש אותם אז מציעים להם - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה התקציב שמוקדש למינהל מעברי גבול השנה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לביקורת גבולות? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, ביקורת גבולות אני רואה, אבל זה כולל גם מִנהלים נוספים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה אי אפשר לגרש? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> ביקורת גבולות זה כלל מעברי הגבול, יש 22 מעברי גבול למדינת ישראל, קרקעיים, נתב"ג, של תעופה, יש קרקעיים וגם ימיים, 22 המעברים האלה מנוהלים בתוך מינהל ביקורת גבולות. התקציב שלו הוא קצת מטעה כי, כפי ששאל חבר הכנסת בליאק, חלק גדול ממנו מגיע בהוצאה מותנית בהכנסה מרש"ת שהיא מממנת את כל המעברים. אז צריך להסתכל על ההוצאה ברוטו ולא על ההוצאה נטו, כלומר צריך לחבר את ה-192 ועוד ה-37, סדר גודל של 230 מיליון שקל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה מסורבי גירוש? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> יש כל מיני אמנות בין-לאומיות שלא מאפשרות לגרש אנשים שיש סכנה ל – זו סוגיה משפטית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אם יש סכנה ויש אמנות אז יש להם מעמד שלא מגרש אותם, אז הם נמצאים במעמד של מבקש מקלט, של פליט, של משהו מהסוג הזה, זה לא מהגר עבודה רגיל או אדם שהבריח את הגבול, מי שכבר נמצא בסכנת חיים, לכן לא בהכרח לא יילכו לגרש אותו כל כך מהר. מה שאמרת לי, אמנות וכל זה, האנשים הללו מלכתחילה לא יהיו מועמדים לגירוש, מי שיש לו סכנת חיים או משהו כזה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> האוכלוסייה הזאת מתחלקת לאנשים שמגיעים ממדינות שניתן לגרש ואנשים ממדינות שלא ניתן לגרש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לעולם אנחנו נגרש למדינת המוצא? אין מצב שאנחנו נגרש למקום אחר? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אלא אם כן זה סומלילנד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אם יש הסכם מיטיב כמו לקנדה, שעכשיו היה, או משהו כזה, זה משהו אחר, נכון? יש מדינות שקולטות. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זאת סוגיה שנמצאת בדיוני הכנסת פעמים רבות, יש הרבה פעמים את הדיון סביב לדוגמה תומכי משטר ומתנגדי משטר באריתריאה ודברים מהסוג הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, לא ברור למה תומכי המשטר צריכים להיות פה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל זה, אם משרד הפנים היה בודק מי פליט ומי לא, מי תומך ומי לא, אז הוא היה יודע כי אז הוא היה צריך להגדיר אנשים במעמד פליט, מה שמשרד הפנים לא מעוניין לעשות. אז הוא נותן גם לאנשים שלא צריכים להיות כאן להיות כאן. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זו סוגיה שהיא רחבה, אבל היא בעיקר נובעת מכל מיני אמנות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש לי שאלה אחרת, כי אני פונה אליכם לא מעט בכל מיני סוגיות כאלה. פניתי אליכם לפני כשבועיים, הגיעה אליי פניית ציבור מאוד קשה על ילדים קטנים שנמצאים במאסר לפני גירוש. למה אין חלופות מעצר בנושא של ילדים? למה ילדים צריכים להיות בבית סוהר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רום הוא רפרנט של אגף התקציבים. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> כן. אני לא מכיר את הנושא הזה, אבל - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בנושא הזה, כשמדובר בקטינים וילדים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש פה מישהו מרשות האוכלוסין? אתה יכול להסביר על הנושא הזה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> כן, אלי אלפסי נמצא פה בזום, אני מניח שהוא יוכל להתייחס. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> בקשר לשאלה הקודמת, לגבי אנשים שנמצאים בארץ ואי אפשר להרחיק אותם - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, השאלה היא לגבי מה שחברת הכנסת שאלה, חלופת מעצר לילדים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חלופת מעצר לילדים קטנים, לקטינים. אני פניתי ויום אחר כך כבר גירשו אותם, אז זה היה לא רלוונטי, אבל הם היו במעצר איזה שבוע ומשהו לפני כן וזה הגיע אליי באיחור. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> אנחנו לא עוצרים ילדים, אנחנו בדרך כלל שמים אותם במתקנים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני יכולה לשלוח לך תמונה. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> אנחנו בדרך כלל שמים אותם במתקני שהייה בנתב"ג, הם נמצאים שם עד לטיסה שלהם, אין שם מעצר, זה לא תנאי מעצר. אמנם זה מקום שמשגיחים עליהם וכו', כי אם הטיסה נקבעה לעוד יום או יומיים אי אפשר לשחרר אותם הביתה ולחפש אותם אחר כך. אז יש מקום שנקרא מתקן מסורבים, שם הם נמצאים, הם מקבלים את כל השירותים, שירותי רפואה, שירותי אוכל, כמובן לינה והכול, וכשמגיעה הטיסה מטיסים אותם בליווי וזה נעשה בצורה יפה ומכובדת. אגב גם צעצועים קונים להם, יש טלוויזיה בכל חדר, כבלים, יש ממתקים, אנחנו משתדלים לתת להם הרגשה של מיקום נכון וטוב גם לילדים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קודם כל אני מודה על התשובה. אני כן רוצה לבקש משהו, משום שזו לא פעם ראשונה שמגיעה אליי פנייה לגבי תינוק עם אימו או ילדים קטנים, אני חושבת שצריך לעשות שיח, אולי עם הארגונים שמטפלים בפליטים, להבין איך אפשר להיטיב מול מצב כזה, שהוא מצב הכי קשה שיכול להיות, במובן הכי בסיסי ואנושי ולהבין איך אפשר את הסיטואציה הזאת להפוך לכמה שפחות טראומטית לילדים וכמה שיותר הומנית ומכילה ונורמטיבית במצב הכי לא נורמטיבי שיש. זה המצב הכי נוראי שיש, אבל זה באמת עלינו. אני לא נכנסת לעניינים של בגירים, זה ילדים וקטינים. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> אני מסכים איתך בזה, לא אמורים לגרום לטראומה לילדים ואנחנו משתדלים ל עשות את זה, יש גם פיקוח של גורם חוץ על הנושא הזה, הוא גם מנחה אותנו בכמה נושאים, אבל אני אקח את זה לתשומת ליבי ואני אעביר את זה למי שמטפל בנושא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מודה לך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול על תקצוב מערכת איתן, שאני מבין שהיא אמורה להיות ממשק של מאגרי מידע של הרשות. זה מתוקצב השנה ב-35 מיליון, איפה עומד הפיתוח של המערכת הזו? << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> איתן נמצא במהלך פיתוח ארוך, זה כבר כמה שנים, זה מפותח על ידי חברה שזכתה במכרז. החברה ביקשה לצאת מהפיתוח הזה, מה שאתם רואים מתוקצב זה רק התחזוקה של איתן, יש לנו צוותים שלנו, צוותי עובדים במיקור חוץ, בסביבות 35 עובדים, שהם אמונים על הפיתוח וזה נעשה. איפה זה עומד מבחינת פיתוח? איתן בעצם לוקחת את כל הממשקים שיש ומפתחת אותם בשפה אחרת, אז כל מה שהיום קורה עולים לאוויר מדי פעם, עוד נושא ועוד נושא ולאט לאט זה עולה לאוויר. זה קורה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זהו? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> סיימתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 08, משרד המשפטים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בסעיף 08, משרד המשפטים, אנחנו מדברים על שלושה גופים, משרד המשפטים עצמו, הנהלת בתי המשפט שאחראית על מערכת המשפט והרשות לאכיפה וגבייה. אני אתחיל לדבר רגע ברמת כל אחד משלושת הגופים האלה ואחר כך אפשר להיכנס לתוכנית תוכנית בתוך כל גוף וגם להסביר את השינויים משנה שעברה. לגבי משרד המשפטים עצמו אנחנו מדברים על הוצאה של 2.2 מיליארד, 735 מיליון הוצאה מותנית ו-409 הרשאה להתחייב ו-4,155 תקני כוח אדם. זה המשרד הראשי. בהנהלת בתי המשפט אנחנו מדברים על 2.2 מיליארד בהוצאה, 284 מיליון הוצאה מותנית בהכנסה, 124 הרשאה להתחייב, ו-4,313 תקני שיא כוח אדם. ברשות לאכיפה וגבייה, זה גוף יותר קטן, אנחנו מדברים על הוצאה של 324 מיליון שקלים, הוצאה מותנית בהכנסה בגובה של 231 מיליון שקלים ו-856 תקני כוח אדם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את יכולה להרחיב על תקני כוח אדם? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כן, מה השאלות של אדוני? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> באיזה כוח אדם מדובר? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בגדול בתוך משרד המשפטים יש הרבה תקני כוח אדם שנותנים שירותים. במשרד המשפטים אנחנו בעיקר מדברים על הפרקליטות הפלילית והאזרחית ובהנהלת בתי המשפט אנחנו בעיקר מדברים על שופטים, 850 שופטים יש היום בישראל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> וכמה תקנים לא ממומשים כרגע? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להוסיף על זה שאלה, אולי לזה גם חמד התכוון, יש בשנים האחרונות קיצוץ בתקני השופטים, אני רוצה להזכיר שכל סוגיית עינוי הדין היא גם בגלל שעל פי ממוצע ה-OECD אנחנו במצב לא טוב בתקנים של שופטים פר נפש בכל הערכאות, מה שמייצר סחבת ובאמת עינוי דין של ממש בבתי משפט. כמובן יש עוד תהליכים שראיתי שיש בחוברת כמו דיגיטציה, הנגשת מידע, סיוע, דברים מאוד חשובים יש לומר למניעת עינוי דין, אבל אם אין שופטים אז אין מי שיפסוק ותיקים נמשכים המון המון זמן. אז אני רוצה לשאול ביחס לשנת 2024, 2025 ו-2026 מה מצב תקצוב השופטים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשאני שאלתי אני התכוונתי כמה תקנים חסרים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, אם אפשר לדעת כמה שופטים חסרים היום במערכת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> פר נפש אנחנו עדיין במצב ממש נמוך. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אתייחס לשני רבדים של השאלה. קודם כל מבחינה מספרית בהצעת התקציב יהיו 875 תקנים, כרגע יש 822 שופטים מאוישים, כמובן זה תלוי לא רק בהתקדמות של הוועדה לבחירת שופטים אלא גם כמובן במועדי פרישה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מתוך כמה תקנים? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> שוב, בהצעת התקציב אנחנו מציעים שיהיו 875, בתקציב של 2025 עמדנו על 850 תקנים, כיום יש 822 שופטים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קרוב ל-50 שופטים חסרים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> שוב, התקנים עדיין לא אושרו בהצעת התקציב, אבל נכון להיום חסרים 28 תקנים. אני אתייחס לחלק השני של השאלה של חברת הכנסת, כמובן שהמטרה של המערכת, ואנחנו בשיתוף פעולה גם עם משרד המשפטים וגם עם הנהלת בתי המשפט, לייעל תהליכים, להוזיל אותם, לקצר אותם וכמובן גם להביא לפתרונות שלמים יותר. אנחנו מסתכלים על זה במובן הכי רחב שאפשר וגם לומדים ממדינות מפותחות. כן לגבי ההשוואה של שופטים לנפש חשוב להגיד שצריכים להשוות את עצמנו למדינות בשיטת משפט דומה לשלנו, שיטת המשפט המקובל, אנגליה, קנדה וכדומה, וביחס למדינות האלה אנחנו לא חריגים ביחס של שופטים לנפש, וצריך להסתכל בצורה יותר רחבה על כל כוח האדם במערכת, גם על עוזרים משפטיים, גם על רשמים, ולא רק על שופטים כי אחרת ההשוואה הזאת מטעה. ההתייחסות הזאת, גם בדוח של הנהלת בתי המשפט ב-2018 זו הייתה ההתייחסות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין לי בעיה עם ההשוואה בהקשר הזה של עוד דברים, אז אני אשמח להשוואה להליכים נוספים, תמרוץ בתי משפט קהילתיים, תגבור גישור. אם את רוצה לדבר ביחס עולמי, אנחנו בשאר המדדים גם לא במצב ממש טוב, לכן יש עינוי דין בישראל שהוא קיצוני בכל אופן. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לא, אנחנו מסכימים, אנחנו שותפים לאמירה שאנחנו נמצאים במצב בעייתי בהשוואה בין-לאומית מבחינת האיכות, מבחינת משך ההליכים, העלות שלהם, חד משמעית אנחנו שותפים לכך, יש על זה קונצנזוס גם בגופים בממשלה, רק לעניין מה הפתרון הנכון אנחנו לא סבורים שבהכרח תוספת שופטים משמעותית היא הפתרון היחיד ובטח שלא המרכזי. ולגבי כמה דברים שהעלית, כמובן גם בהצעת התקציב הנוכחית אנחנו מציעים לתגבר את יחידת הגישור בהנהלת בתי המשפט שאחראית גם על הפניית אנשים לגישור המהות, גם הרבה מאוד פתרונות טכנולוגיים שאנחנו מנסים לקדם כדי לייעל תהליכים וכמובן אנחנו מנסים לחשוב ביחד על עוד הרבה דברים. כן עוד שני דברים חשובים, בתי משפט קהילתיים זה יותר בהליך הפלילי, אבל כמובן שם יש גם דוח של משרד המשפטים על צווארי בקבוק בהליך הפלילי והרבה מאוד תהליכים שמקודמים שם וגם בהיבטים האזרחיים יש דוח של נגישות לצדק שגם שם יש חשיבה של כלל המערכת איך לפתור את הבעיה המשמעותית שתיארת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> במשרד הראשי, היה את התהליך הגדול של מחשוב של מערך בתי המשפט, בעצם מחשוב תיקים, יש לזה שם - - - << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אתה מתכוון למעבר לענן? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> רציתי לשאול איפה עומד היום התקצוב הזה של מחשוב ועדכון המערכת, כי אם אני זוכר נכון המערכת הנוכחית היא כבר בת יותר מעשור, במונחים מחשוביים זה די עתיק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני עדיין שואל על כוח אדם, עדיין לא סיימתי. יש כ-10,000 עובדים, יש 9,000 קבועים ועוד 793, אני רוצה לדעת כמה עובדים דרוזים יש לכם שם. אני מקבל הרבה טלפונים בנושא הזה, עורכי דין שמסיימים ורוצים להיכנס לפרקליטות. יש חסם וחסם קשה מאוד לאותם חבר'ה דרוזים, אפילו שעוברים את המבחנים של הנציבות, המבחנים של המשרד, ואחרי זה שולחים להם תשובה ראשונה ותשובה שנייה שעברתם ואחרי זה אומרים להם לא, אתם לא יכולים להתקבל. יש חסם מכוון נגד בני העדה הדרוזית בנושא של משרד המשפטים, אני רוצה לדעת כמה עובדים דרוזים מתוך יותר מ-10,000 עובדים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני העברתי את השאלה לתקציבנים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מקווה לקבל אותה היום. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אנחנו נעשה מאמץ להעביר לך אותה היום, הם בודקים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חמד, סיימת? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אחרי זה נעבור לסעיפים אחרים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, אז רק בנושא עדכון מערכת המחשוב, אם אתם יכולים לתת לנו תמונת מצב מה מוקדש לזה בתקציב ואיפה עומד השלב הבא של המחשוב או העדכון של המערכת. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> פה אני אגיד כמה דברים, אתם גם יכולים לראות בעיקרי התקציב שחלק מהתוספת התקציבית להנהלת בתי המשפט נועדה בדיוק לדבר הזה. לא רק למעבר לענן, שזה תהליך שנעשה רוחבית בממשלה כמובן, לא רק בהנהלת בתי המשפט, אבל בית המשפט זו מערכת כבדה מאוד מאוד גדולה ולכן התהליך קצת איטי. אנחנו מקווים לזרז אותו כמה שאפשר, אבל הוא עוד בתהליכים. כן צריך להגיד שאנחנו מסתכלים על כל עולם הטכנולוגיה בצורה יותר רחבה רק מנט המשפט, כמובן שיהיה אפשר לעשות דיונים ב-VC, פרויקט הצגת ראיות באופן דיגיטלי, יכולת להקליט דיונים במקום שיהיו קלדניות. זאת אומרת ההיבטים הטכנולוגיים כאן הם פוטנציאלית טכנולוגית לשפר את השירות לאזרח מעבר רק לעניין של נט המשפט וענן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איפה עומד נושא הבינוי? נמצא כאן הבינוי של בית המשפט בעפולה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> הבינוי של בתי המשפט נמצא בסעיף 51, סעיף הדיור הממשלתי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר זה מחוץ לתקציב הזה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> נכון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בנושא של השאלה שלי, בתי דין דרוזיים, תורידו אותם, אני לא מתכוון לבתי הדין הדרוזיים, תגידו לי 98 עובדים שם, זה מובן מאליו שכולם דרוזים שם. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> ברור. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מדבר מתוך ה-10,000 שלא כולל את בתי הדין הדרוזיים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה מובן מאליו שכולם דרוזים? בדיינים, אבל עובד רגיל, מה הבעיה שיהיה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השאלה שלי, נציב התלונות, קוּלה, מה התקציב של המשרד הזה ב-2024, 2025 ו-2026? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אתם רוצים שאני אעבור על התקציב ברמת תוכנית? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אתחיל עם השאלה של יו"ר הוועדה. תוכנית תלונות הציבור, יש נציבות הביקורת על שופטים ותוכנית תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. השאלה למה התכוון אדוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שניהם. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, הצעת התקציב עומדת על 8 מיליון שקלים, והתקציב לנציבות לביקורת על שופטים על 6 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> וכמה זה היה ב-2025? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> ב-2025, תלונות הציבור על שופטים היה 6 מיליון ועכשיו 8 מיליון שקלים, ונציבות הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות די נשאר אותו דבר, סביב ה-6 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה תקנים יש שם? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בנציבות הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות 12 תקנים, כך היה גם בשנה שעברה, ובנציבות תלונות הציבור על שופטים עלה מ-10 תקנים ל-13 תקנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> במשרד המשפטים קיימת מחלקה שהיא מחלקה מתכללת נגד גזענות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, היחידה לתיאום מאבק בגזענות. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בתוך תוכנית המטה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה התקציב של היחידה הזו ומה השינויים בכוח האדם שלה השנה, אם בכלל? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זו שאלה שאני אפנה לאנשי המקצוע, לפנחס ואבי, לעניין כמות התקנים שמוקצים לפעילות היחידה למאבק בגזענות. << אורח >> אבי חדד: << אורח >> היחידה היא לא גדולה, התקנים הם מספר דו ספרתי של תקנים, אני - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבי, כשאני שואל שאלה לא עונים לי בסיסמאות, בדו ספרתי, חד ספרתי, גדול, קטן. פה זה ועדת כספים, זה אומר מספר מדויק. << אורח >> אבי חדד: << אורח >> אנחנו נבדוק את המספר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז תבדוק בבקשה ותחזור אליי עם מספרים מדויקים, ואיך הדבר הזה מסתדר? זאת אומרת האם ביצעתם איזה שהיא בדיקה על הפעילות של היחידה הזו? כי היחידה הזו אמורה לתכלל את כל המאבק בגזענות בכל משרדי הממשלה. יש ליחידה הזו נציגים, אם אני מבין נכון, שנמצאים בכל משרד או יש להם מישהו בכל משרד שהם עובדים איתו ואמורים לתאם איתו את הפעילות נגד גזענות. איך הדבר הזה קורה? איך הדבר הזה מתבצע? האם יש אחרי זה מעקב? מה קרה עם היחידה הזו בשלוש השנים האחרונות? אני יודע שהתקן של יו"ר היחידה שם לדעתי עדיין לא מאויש מזה תקופה, או לא היה מאויש הרבה זמן, יכול להיות שאיישתם בינתיים. האם הדבר הזה קורה? כי זה אירוע חשוב. לצערי, היחידה הזו, לפחות ממה שאני רואה ונתקל, עדיין יש בה צורך לא מבוטל, הלוואי שלא, אבל זה המצב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זו יחידה חשובה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון, אז אני רוצה לדעת מה קורה שם. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אנחנו נשלים לך את הנתונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, תחזרו אליי כשיהיה לכם מידע, בבקשה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> נעבור תוכנית תוכנית במשרד המשפטים במשרד עצמו. המשרד הראשי, התוכנית הראשונה, הגדולה משמעותית, מטה המשרד, שם אנחנו מדברים על 856 מיליון בהוצאה ו-245 מיליון בהוצאה מותנית ו-330 מיליון בהרשאה להתחייב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> את יכולה לפרט על ההרשאה להתחייב, למה היא משמשת? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בוודאי. קודם כל מטה המשרד נותן שירותים לכלל היחידות במשרד המשפטים, בין היתר כל שירותי המחשוב יוצאים מתקנת המטה ושם רוב ההרשאה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתם חלק מפרויקט הדיגיטציה, המעבר לנימבוס וכו' זה גם עליכם? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כן, גם משרד המשפטים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה הקיצוץ של 70 מיליון שקל במטה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה הוצאה ברוטו, אין פה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, סליחה, אני טעיתי. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> עוד שאלה לגבי המטה של המשרד? טוב, התוכנית הבאה זה הייעוץ המשפטי לממשלה. שם אנחנו מדברים על 87 מיליון שקלים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הבנתי שסגרו לה את המשרד, חנוך, אתה צריך להיות מרוצה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזה סגרו? לדעתי אתה תראה גידול עצום בתקציב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אחרי שסילמן מלשינה עליה לטראמפ היא צריכה הגנה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> 6 מיליון בהוצאה מותנית בהכנסה ו-32 מיליון בהרשאה להתחייב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה הגידול בהוצאות של הייעוץ המשפטי לממשלה לעומת שנת 2025? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אגיד שני דברים. קודם כל גדלה הפעילות לאור הייצוג של הממשלה בחו"ל? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הייצוג של הממשלה? הייעוץ המשפטי לממשלה הזה מייצג את הממשלה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> הייעוץ המשפטי מתקשר עם עורכי דין בחו"ל ומייצג. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא בעיקר עסוק בלייצג נגד הממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בוודאי שמייצג את הממשלה, בדברים החוקיים שהממשלה עושה. בדברים הלא חוקיים שהממשלה עושה הייעוץ המשפטי - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תשאל כמה גדל ייצוג החוץ של הממשלה, זה עורכי הדין הפרטיים שלוקחים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בכל מקרה לגבי שאלתו של יושב הראש, גם בהוצאה וגם בהוצאה המותנית בקושי גדל התקציב מ-84 מיליון ב-2025 ל-87 מיליון ב-2026. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה 3 מיליון בין חברים, את אומרת, הא? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> וההוצאה המותנית ירד במיליון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לעומת 5 מיליארד קואליציוני זה באמת כלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טור פז העלה פה נקודה יפה - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עורכי דין חיצוניים, אתם שוכרים אותם? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, משרד המשפטים שוכר. עורכי דין פרטיים שמייצגים את הממשלה בעתירות בבג"צ. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כשמשרד ממשלתי מקבל אישור לייצוג חיצוני, מי משלם את זה, המשרד או משרד המשפטים? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> משרד המשפטים, זה כחלק מהתקציב של תוכנית הייעוץ המשפטי לממשלה, מוקצה גם עבור - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הבנו שדוד פטר מרוויח הרבה כסף לאחרונה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> דוד פטר וציון אמיר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כמה זה? 3 מיליון? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> חלק משמעותי מהתקציב זה על הדבר הזה, אנחנו מדברים על 7.5 מיליון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 7.5 מיליון ₪ עורכי דין חיצוניים. איזה בזבוז. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רק 7.5 מיליון, זה מה שהיא עולה לנו היום. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ולדי, מה היית עושה עם 7.5 מיליון ₪? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני פשוט בחרתי את המקצוע הלא נכון. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> יש גם הוצאה מותנית אז בברוטו אנחנו מדברים על 9 מיליון שקלים. זה אומר שבערך 10% מתקציב הייעוץ המשפטי לממשלה הוא על ייצוג בחו"ל, זה עלה בשנים האחרונות לאור המלחמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השאלה שלי היא כזאת, הייעוץ המשפטי שהמשרדים פה בארץ, לא בחו"ל, צריכים לקחת כדי לייצג את עצמם במקרים שבהם היועמ"שית לא מייצגת אותם לשיטתם, מה הסכום לזה היה ב-2025, מה הסכום ב-2024 ומה מוקצה לזה ב-2026? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אתה מדבר על הייצוג הפרטי של הממשלה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זו שאלה למשרד המשפטים ואני לא יודעת מאיפה התקציב הזה יוצא, אני מניחה שלא ממשרד המשפטים אלא מתקציב הכנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מה ששאלנו. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> הבנתי, חשבתי שהייתה כוונה לגבי עורכי הדין שמייצגים את המדינה בחו"ל. אני אבדוק ואני אחזור, אני מניחה שזה לא מתקציב משרד המשפטים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עשר דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:14 ונתחדשה בשעה 17:28.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חזרנו. איפה היינו? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> היינו בעורכי הדין הפרטיים שמגנים על השרים העבריינים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תגיד - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לכאורה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דרך אגב הלכאורה הזה לא מגן עליך. לך יש חסינות, אבל הרבה אנשים, אם מקשיבים, חשוב שיידעו, הרבה אנשים כותבים כל מיני דברים ואז הם מוסיפים בסוף לכאורה, אז יש פסיקה שהלכאורה הזו לא פוטרת מכלום. אז יידעו וייזהרו מי שאין לו - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אתה יכול להגיד את זה כמה שאתה רוצה כל עוד לא הזכרת שמות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא בדיוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע כמה שרים יש בישראל, חמד, 38, אמרתי שרים עבריינים, סטטיסטית פגעתי לפחות בשניים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש שר אחד עבריין שהוא עבריין. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון, אחד שהוא מורשע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון, לא לכאורה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בוא נגיד שהעבריין שיכעס עליך בעצם אומר מודה אני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, על ראש הגנב בוער הכובע. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אדוני היו"ר, תרצה שאני אתחיל עם חלק מהתשובות שכבר יש לחלק מהשאלות או בסוף? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אז קודם כל לעניין הייצוג של הדרוזים בגופים השונים, משרד המשפטים עוד בודקים, אבל בהנהלת בתי המשפט 10% מהשופטים הם מהעדה הדרוזית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את רוצה להגיד שיש 80 שופטים דרוזים? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> סליחה, 8%, עשרה שופטים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 1%, פחות מהגידול שלנו באוכלוסייה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה קצת יותר מאחוז. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גרוע, בפרקליטות זה עוד יותר גרוע. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לגבי כמה עובדים יש ביחידה למאבק בגזענות, אנחנו מדברים על חמישה עובדים בשנת 2025. לגבי יתר השאלות נחזור בהמשך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, חמישה העובדים הללו שיושבים אולי במשרד המשפטים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כן, יש גם ממונה בתוך כל משרד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה נע"ת או שזה משרה מלאה? אני חושב שזה נע"ת. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני יכולה לבדוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה אותם חמישה עובדים כמה שנים כבר? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> נבדוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> והתקציב שלה לא זז יותר מדי בשנתיים-שלוש האחרונות, אולי למעט מענק פרישה להוא שהלך, שהיה יו"ר שם. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני מניחה שלא, אבל גם נוכל לבדוק. לגבי השאלה על ייצוג פרטי לשרי הממשלה, אז כשיש שר מסוים שלוקח ייצוג על עתירה נגדו, התקציב הזה מהלשכה המשפטית של אותו משרד של השר. במשרד המשפטים ייצוג פרטי לשר המשפטים יוצא מתקציב הלשכה המשפטית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> וכשיש עתירות נגד ממשלת ישראל? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני מניחה שזה משרד ראש הממשלה. בשנת 2025 יצאו 700,000 שקלים מהלשכה המשפטית על ייצוג פרטי של שר המשפטים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז ה-3 מיליון זה רק ללוין? ה-3 מיליון של הייצוג המשפטי שדיברתם עליהם לפני כן. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> מקודם דיברנו על ייצוג לחו"ל, 10 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. בבקשה, תמשיכו. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני עוברת לתוכנית הבאה, פרקליטות המדינה. שם רוב שיאי כוח האדם במשרד המשפטים, כמעט 1,500 תקנים. אנחנו מדברים על כ-500 מיליון שקלים בהוצאה, 23 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה ועוד 46 שקלים הרשאה להתחייב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה הוצאה מותנית בהכנסה בפרקליטות? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כמו שאתם יכולים לראות במסמך שלפניכם כמעט לכל אחת מהתוכנית יש הוצאה מותנית בהכנסה. כמעט כל תוכנית מייצגת יחידה במשרד המשפטים שנותנת שירות לציבור ובגין השירות הזה יש אגרה ולכן לאורך כל התוכניות, זה לא רק הפרקליטות, יש אגרה על השירות שניתן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הפרקליטות נותנת שירות? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> תוכנית הסנגוריה הציבורית, אנחנו מדברים על 261 מיליון שקלים בהוצאה, 3 מיליון בהוצאה מותנית בהכנסה, ו-231 תקני כוח אדם. שוב, רוב הסנגורים הם במיקור חוץ ולכן זה נראה לכאורה קטן, אבל העובדים עצמם של הסנגוריה הם 231 עובדים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יש קיצוץ של כמעט 20 מיליון שקל יחסית ל-2024. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אתה צריך להסתכל על הברוטו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קחי את הביצוע של 2024. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> נכון, היא נמוכה מהצעת התקציב של 2026. אתה צריך להוסיף להוצאה נטו את ההוצאה המותנית בהכנסה, הביצוע חלקו מגיע מ - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא כולל? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> הוא כולל, הוא הברוטו, ולכן זה גידול. גם צריך להגיד שלגבי הסנגוריה הציבורית, כל בן אדם שעומד במבחני הזכאות זכאי לסיוע מהסנגוריה ולכן במידה שאנחנו צפינו לא נכון את הביקוש לסנגורים אז אנחנו כמובן נבוא לכנסת ונבקש תוספת תקציב, זאת אומרת לא יהיה מצב שבגלל תת תקצוב בתוכנית הזאת לא יהיה ייצוג לבן אדם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל בכל מקרה ביחס לביצוע, אפילו אם נכניס את ההוצאה המותנית, עוד 3 מיליון, אז זה 15 מיליון שקל הבדל. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> גידול. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הקטנה. הביצוע ב-2024 היה 283, הברוטו כאן 235. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כן, סליחה, אני הסתכלתי על תוכנית אחרת. נכון, אתה צודק. שוב, זה הכול לפי תחזית ביצוע, תיכף נדבר אותו דבר גם לגבי הסיוע המשפטי, לא יהיה שום תרחיש שבו הסיוע ייפגע בגלל תת תקציב, זה פשוט עניין של תחזיות של מה אנחנו צופים שיהיה השנה. אבל תודה על התיקון. לגבי התוכנית הבאה, הסיוע המשפטי, אותו דבר. פה 271 מיליון בהוצאה ו-28 מיליון בהוצאה מותנית בהכנסה, ו-238 תקני כוח אדם. גם כאן יש הרבה שירותים של הסיוע המשפטי שניתנים במיקור חוץ ולכן זה לכאורה נראה מעט עובדים. פה אותו דבר, מי שעומד בתנאי הזכאות לסיוע משפטי יקבל כמובן סיוע. גם פה התקציב נבנה על פי תחזיות, אם יהיה איזה שהוא שינוי אנחנו כמובן נבוא לוועדת הכספים ונעשה הסטה של תקציב לתוכנית. לגבי התוכנית הבאה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. זו גם רשות שתחת משרד המשפטים, 20 מיליון שקלים בהוצאה, 17 מיליון שקלים בהוצאה מותנית ו-54 שיא כוח אדם. על תלונות הציבור דיברנו. מנהלת היחידות, 6 מיליון שקלים בהוצאה, 37 מיליון בהוצאה מותנית בהכנסה. זו תוכנית שמפקחת על הרבה מאוד אנשי מקצוע, מתווכים, רואי חשבון וכדומה, 48 תקני כוח אדם. התוכנית הבאה זה הטאבו, הרישום בהסדר מקרקעין, כשאנחנו מדברים על 56 מיליון שקלים בהוצאה, 94 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה ו-327 תקני כוח אדם. פה אנחנו מדברים גם על מפקחים וגם על דיינים בסכסוכי מקרקעין בין שכנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אביגיל, אני חייב לציין את השליטה שלך בחומר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, זה לא קורה פה הרבה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יישר כוח. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> תודה. (היו"ר ינון אזולאי) << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> היא פה גם בשביל 07 אם אתם רוצים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה זה 07? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> בט"פ. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אנחנו לא רוצים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> גם 11, 10. יש פה עוד כמה תוכניות, נעבור עליהם בזריזות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק תני לי נתון של העובדים הדרוזים בפרקליטות. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כמובן, זה בבדיקה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב, אם אין שאלות את לא חייבת. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אתם לא רוצים שנמשיך לגבי - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא אמרנו שלא רוצים, לא חייבים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש שאלות? אוקיי, משרד החוץ. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> רק אני אגיד, לא הצגנו את תקציב מערכת המשפטית אכיפה וגבייה, שהם גם תחת הסעיף, אז רק לוודא שאין שאלות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. משרד החוץ, מי מציג? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שר החוץ, השר הלא נחוץ. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> שלום. אם תרצו אני יכולה להתחיל להציג את הפעילות של משרד החוץ. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, תתחילי בבקשה. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> סעיף 09, סעיף שעניינו משרד החוץ, שכידוע אמון על מדיניות החוץ של מדינת ישראל, ניהול כל קשריה הדיפלומטיים, כולל גם כמובן הפעלת הנציגויות של ישראל בחו"ל. תקציב המשרד לשנת 2026 צפוי לעמוד על 3,342,125 אלפי ₪ בהוצאה נטו, כ-3.3 מיליארד ₪ זה בהוצאה נטו, וכן עוד 69,184 אלפי ₪, כלומר 69.2 כמעט מיליון ₪ בהוצאה מותנית בהכנסה. מילה על מבנה התקציב של משרד החוץ ולאחר מכן כמובן שנשמח לענות על כל שאלה בנושא. בהתאם לליבת הפעילות של משרד החוץ התקציב שלה מורכב משתי תוכניות. תוכנית שמתקצבת את כל פעילות המשרד במטה, כלומר בישראל, זה המטה שנמצא בירושלים, וכן גם ניהול של הטקסים ואירוח של דיפלומטים ואורחים רמי דרג שמבקרים בישראל. התוכנית השנייה היא התוכנית שמתקצבת את פעילות המשרד מחוץ לישראל, כל הפעילות הדיפלומטית של ישראל שנעשית מחוץ למדינה, התפעול, הניהול והתכלול של כל הנציגויות בישראל עומד היום על 109 נציגויות. סקירה של התקציב ביחס לשנה הקודמת- - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 109 זה כבר כולל את הירידה של אירלנד ושל החדשות? זה כבר מביא את זה בחשבון. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> היום יש 109 נציגויות ישראל כולל תושבות, יש הגדרה שונה ל – אני רואה שהתקציבנית של המשרד מנסה להשיג אותי, יכול להיות שיש לה קושי להצטרף לזום, סיגל שי, היא תוכל גם לענות על שאלות נוספות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תמשיכי עד שהיא תעלה ואז אנחנו גם נפנה שאלות. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> אני ממשיכה, השינוי בתקציב 2026 ביחס לתקציב 2025 עומד על גידול בהוצאת המזומן של 745,960 אלפי ₪, קצת יותר מ-740 מיליון ₪ והוא נועד עבור תוכנית ייעודית של הסברה שגם עליה תוכל להרחיב סיגלית שי ממשרד החוץ, מערך שלם של משלחות שמגיעות לישראל בתפעול של משרד החוץ לשפר את התדמית של ישראל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר כל הפער של ה-700 ומשהו מיליון זה לנושא משלחות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, היא אמרה הסברה. \ << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הבנתי, אבל הסברה באמצעות הבאת משלחות או באמצעים נוספים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה בטח סיגלית צריכה לענות על זה. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> אני יכולה לענות כמיטב ההיכרות שלי עם תוכנית ההסברה של המשרד, אבל אני רואה שגם סיגלית הצטרפה. << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> שלום לכולם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שלום, ברוכה הבאה. הסברה על ההסברה אנחנו צריכים. << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> קודם כל אם אתם זוכרים, ב-2025 העברתי לכם - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה היה בקואליציוני ב-2025, נכון? 500 ומשהו. << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> נכון. 545 ואני מזכירה לכם שלקראת סוף השנה קיבלנו תוספתי של 150 מיליון ₪ נוספים לטובת שינוי תודעה. אנחנו קוראים לזה תקציב שינוי תודעה, הסברה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואיך הולך עם זה? << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> הלך יפה מאוד, אפילו שלחתי לכם דוחות של ביצוע. לקראת סוף שנה ביקשתם לדעת מה נעשה בכסף הזה ושלחתי לוועדה דוחות ביצוע מפורטים, כולל דוגמאות של קמפיינים, רשימות של משלחות שהגיעו, מאיפה הגיעו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> סיגל, לאור זה שאין עדיין ראש מטה דוברות והסברה במשרד רוה"מ, מי מכוון את הכסף הזה? זה אתם בלעדית או שזה שולחן משותף? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה תקציב שונה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה היה אמור להיות מתוכלל ואין תכלול, או שיש? << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> קודם כל משרד החוץ מינה לאחרונה ראש מערך דיפלומטיה ציבורית, נאור גילאון, ויחד איתו מונו עוד כמה, יש גם סמנכ"ל, יש רח"טים, קצת הגדלנו את כוח האדם בתחום ההסברה. תקציב ההסברה יושב במשרד החוץ וההחלטות לגבי מה ייעשה בתקציב הזה יהיה במשותף עם המשרדים ששותפים לנושא כולל משרד רוה"מ. כרגע התוכנית היא לעשות פחות או יותר קמפיינים, משלחות, עוד הפעם, כי ראינו שזה דברים שעובדים, מניסוי וטעייה של 2025, כולל כל מיני פרויקטים מיוחדים שנחליט עליהם בחו"ל. אתם בטח מבינים שכרגע עובדים על תוכנית עבודה מפורטת של 2026 ואני לא יכולה להגיד לכם בדיוק איך זה יחולק, אבל כמובן שבמהלך השנה אנחנו נוכל לפרט יותר. אם צריך, כמו שעשינו ב-2025, נגיש דוח ביצוע לוועדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה מצב האבטחה של השגרירויות? יש לכם תוספת עכשיו לקראת 2026? << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> לצערי הרב לא, לא סוכם על תוספת תקציבית למערך האבטחה. מערך האבטחה בחו"ל לוקח כמעט רבע, 25%, מבסיס תקציב משרד החוץ. זה המון. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> אבל כן צריך לציין בשביל התמונה המלאה שהאבטחה של הנציגויות בחו"ל נעשית לפי ההנחיות שניתנות למשרד על ידי מי שאמון על האבטחה של הנציגויות והיא נעשית בהתאם לחוות הדעת המקצועית לצורך האבטחתי. << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> את צודקת, אבל יש פער גדול. אני פה איתכם, אני פה לגמרי עם חברי הוועדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רק אחדד את מה שאני אומר. אני שואל מכיוון שאנחנו יודעים שהמצב, לצערנו, גם האנטישמיות בעולם, במיוחד עכשיו בתקופת המלחמה, אני בטוח שגם גורמי הביטחון אומרים שצריך לאבטח בצורה יותר חזקה את השגרירויות בחו"ל, את השגרירים בחו"ל וכל הצוות שמסביבם, לכן אני שואל האם לא היה נכון אפילו שמשרד האוצר בעצמו יגיד שהוא מוסיף לעניין הזה כסף? כי מה שיקרה בסופו של דבר יצטרכו לקחת מפעילויות אחרות ולשים באבטחה, אין משהו אחר. << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> יש פה פער בין גוף שהוא גוף מנחה, השירות הוא גוף שמנחה לצורכי אבטחה בחו"ל, עפרי, את צודקת, אבל כשהוא מנחה על צורכי אבטחה בחו"ל הוא מנחה ללא קשר לתקציב, הוא אומר אני צריך א' ב' ג' ד', מבחינתו הוא לא רואה תקציב, הוא רואה רק אבטחה. אני חושבת שבעתיד צריך איך שהוא להפריד בין תקציב האבטחה בחו"ל של משרד החוץ לבין תקציב משרד החוץ. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נכון, זה צריך להיות בסעיף אחר לגמרי. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> היות שאנחנו דנים בתקציב של משרד החוץ לשנת 2026 אז חשוב להבהיר שהתקציב שהצגתי לפני כמה דקות כולל גם את צורכי האבטחה במלואם של הנציגויות בחו"ל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נכון, אבל לא במלואם, כי כשהוא תוכנן והונח הוא ללא קשר למה שקורה עכשיו בתקופת המלחמה, אז אי אפשר להגיד במלואם. אני מאמין שתהיה בקשה לתקצוב נוסף, אבל זה בהמשך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה. מזה שלוש שנים אני טוען שמשרד התפוצות זה משרד מיותר, ולראיה אני קורא בתוכנית העבודה שלכם, של משרד החוץ, לשנת 2026, הנושאים העיקריים הנמצאים כיום על סדר היום של המשרד סעיף 7, מאבק באנטישמיות וחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות וקהילות ישראליות. למה צריך את משרד התפוצות אם אתם עושים את זה? << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> אנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם אתם עושים את זה למה צריך שני משרדים? יש ביניכם חלוקה של עבודה בהקשר הזה? << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> כן, כל משרד שפועל בחו"ל חייב גם את משרד החוץ. בוא לא נשכח שהזרוע הארוכה של מדינת ישראל בחו"ל זה באמצעות השגרירויות שלנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> להיפך, אני איתך, אני חושב שזה לגמרי התפקיד של משרד החוץ ולכן - - - << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> אבל זה נכון כמעט לכל המשרדים האחרים גם. כל משרד שפועל בחו"ל עובר דרך משרד החוץ, עושה את הדברים בשיתוף פעולה עם משרד החוץ, ואני חושבת שזאת הדרך הטובה ביותר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל מה חלוקת העבודה, שואל חבר הכנסת בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מתוקצב אצלכם באופן נפרד, בתקנה נפרדת, הפעילות הזאת? << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> לא, זו באותה תקנה של פעולות שלנו, 214 וזה מתוקצב באופן מזערי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל יש חלוקה של תפקידים בהקשר הזה? כי זה בדיוק התפקיד של משרד התפוצות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם אפשר לחדד את השאלה, למשל אנחנו יודעים שמשרד התפוצות עכשיו עושה פעילות בצרפת, יודעים שיש שם עלייה באנטישמיות, באים ועושים פעילות בצרפת ובא משרד החוץ, שגם אמון על זה, האם גם הוא יעשה את אותה פעילות שם או פעילות אחרת ויהיה תיאום ביניהם כדי שלא תהיה כפילות? << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> אמרת את המילה, תיאום. יש תיאום בין המשרדים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה רואה? כל פעם שאתה פותח את הפה אתה אומר את המילה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שוב, חבר הכנסת בליאק שאל את זה, אבל אני לא קיבלתי כאן, בעיניי, מענה. בשינויים העיקריים בתקציב יש תגבור פעילות ההסברה, 805 מיליון, ועוד הרשאה להתחייב של עוד מיליארד, אפשר לפרט יותר למה הכסף הזה הולך? אלה סכומים אדירים של כסף. אין ספק שהאתגר פה הוא ברור, למה הולך הכסף הזה, בבקשה? << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> עפרי, את רוצה שאני אענה? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> כן, אפשר להרחיב. שוב, אמרנו תוך כדי שהצגנו את המשרד, בגדול יש תוכנית עבודה של תוכנית הסברה שכוללת קמפיינים והרבה משלחות שמבוצעות כאן בישראל, אבל אם יש לך שאלות נוספות ספציפיות סיגל יכולה להרחיב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עפרי, יש לך תמחור, אני יודע שכבר ב-2025 נעשו הרבה משלחות, יש מחיר ממוצע למשלחת? או שלך יש, סיגל? << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> אני אגיד ככה, כל משלחת המחיר שלה הוא שונה, תלוי מאיפה היא מגיעה, גודלה, סוג המשלחת. אין פה תמחור שהוא חד חד ערכי, ממש לא. עוד הפעם, לגבי 2025 נשלח לכם דוח מפורט כולל אקסלים, כולל טבלאות, כולל גרפים, מאיפה באו המשלחות, איזה משלחות, כמה משלחות. שלחנו לוועדה את כל החומרים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני דן את משה טור פז קינלי לקו זכות כי הוא לא חבר ועדה, אבל הוא יכול לבקש את זה והוא יקבל את זה, או שוולדימיר יעביר לו את זה. << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> אז אנחנו שלחנו את כל הנתונים האלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ולדימיר לא שאל על זה כי הוא עבר על זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה לחדד, 700 מיליון שקל שקיבלתם להסברה כקואליציוני או כתוספת ב-2025, ב-2026 זה נכנס לבסיס התקציב, נכון? << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> לא, ממש לא. זה לא בבסיס, הבסיס לא גדל. הבסיס אפילו קטן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל עפרי אמרה שכן. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> רגע להבהיר. אם אנחנו מסתכלים על התקציב המקורי לשנת 2025 ביחס לתקציב המקורי לשנת 2026 אנחנו רואים, כמו שאתה ציינת, גידול של מעל 700 מיליון ₪, אותו גידול הוא בגין פעילות ההסברה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נו, זה בדיוק מה שאני אומר, שב-2025 זה היה קואליציוני וב-2026 לא. איפה אני טועה? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> המילה בסיס היא מילה מטעה, הוא מופיע בתקציב המקורי לשנת 2026. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תסבירו לי למה זה לא בבסיס. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> הממשלה קיבלה החלטה להקצות את הסכום הזה עבור פעילות הסברה בשנה הספציפית של 2026 ויש גם הרשאה שהיא כמובן תתפרס קצת קדימה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז זה כאילו קואליציוני של הממשלה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זה לא קואליציוני כי זה עבר תהליך סדור, זה לא סיכום פוליטי שאחרי זה צריך לעבור הלבנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה חלק מהתקציב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל מבחינתכם לא בהכרח ב-2027 זה יהיה. לזה אתה מתכוון. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זו בדיוק הכוונה. זה לא מדיניות שתלווה אותנו בהכרח שנים קדימה, זו החלטת מדיניות של השנה הנוכחית וייתכן בהחלט שבשנה הבאה היא לא תהיה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז מה ההבדל באופי של הכסף הזה בין 2025 ל-2026? אני שואל את זה מתודולוגית, כדי לדעת. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> מקצועית המשרד או עפרי יידעו להסביר טוב ממני, אבל ברמה התהליכית כשכסף מוקצה בכסף קואליציוני זה סיכום פוליטי בין חברי הממשלה ואז צריך לעשות איזה שהוא תהליך של הלבנה שבו פורטים את זה לתוכניות ומוודאים שזה עומד במבחני שוויון וכל המבחנים הרלוונטיים לצורך הקצאה של כסף באמצעות המדינה. במקרה הזה אחרי שפעילות ההסברה נעשתה בשנת 2025 וכבר המבחנים קיימים, בשנת 2026 לא היה נדרש לעשות את זה בשנית כי היה פה תהליך סדור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לכאורה יכול להיות נכון לכל כסף קואליציוני, לא? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא בהכרח. << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> לא, זה לא קואליציוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הבנתי שזה לא קואליציוני, אני שואל - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ולדימיר תיאר פה תהליך שבו מה שהיה קואליציוני בשנה שעברה הפך להיות עכשיו לא קואליציוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כיוון שבשנה שעברה נעשה תהליך סדור אז אפשר להלבין את זה ב-2026. << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> אבל הייתה פה החלטה של הממשלה את המאמץ ההסברתי לשים במשרד החוץ, שמשרד החוץ יהיה חוד החנית בנושא הזה וזה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אין לי ויכוח, אני שואל מתודולוגית, לא מהותית. << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> זה מתודולוגית. מתודולוגית התקבלה החלטה בממשלה וזו החלטה מבורכת ולמיטב ידיעתי התוכנית היא שההחלטה הזאת תמשיך להיות מגובה גם בשנים הבאות, בגלל זה גם יש מיליארד בהרשאה להתחייב, בדיוק עבור הנושא הזה של ההסברה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני בעד, אני רק שואל כדי לדעת איך קואליציוני של 2025 הפך ללא קואליציוני של 2026. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא מדויק, כי הממשלה יכולה להחליט שהיא מקצה כסף לפעילות הסברה, היא יכולה גם להחליט שהיא מקצה כסף לפעילות חינוך שהוא קואליציוני והוא יכול להיות כסף שאינו קואליציוני, זה תלוי האם זה עבר תהליך סדור ויש תוכנית שהמשרד המקצועי מגבה אותה וברור לאן הכסף הולך ויש לו כתובת וזה עומד מבחינה משפטית. בשנת 2025 - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול אותך שאלה, 25 מיליון שקל למוסדות פטור, עבר הליך סדור, ב-2023, ב-2024, 2025, גם ב-2026 זה קואליציוני, למה זה לא נכנס בהחלטת ממשלה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קודם כל הקלטתי אותך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה לא אומר שהוא בעד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שלפתי דוגמה, אני חושב שזה הכי לגיטימי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב אני מסכים איתך וזו אחת הטענות, שכשכסף חוזר על עצמו שנים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה זה כן וזה לא? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> קודם כל ספציפית לגבי מוסדות הפטור, 25 מיליון, יהיה פה צוות חינוך, אני מניח, ביום חמישי והם יוכלו לענות על השאלה הזאת, אבל ככלל כסף קואליציוני זה כסף שהממשלה רוצה להקצות אותו, הוא מותנה בסיכום פוליטי ולכן בהתאם להנחיית היועצת המשפטית 11801 זה חייב לעבור תהליך של הכשרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון, הלבנה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> הכשרה, הלבנה, יו ניים איט, והתהליך הזה הוא חד שנתי, לא תהליך שבוצע השנה יהיה תקף שנים קדימה, אבל נעשתה בחינה שבחנה האם יש כספים שמוקצים כבר למעלה מעשור ואז ניתן להכיר בהם ככסף שבאמת של הדברים הוא לא קואליציוני, כי אם הקצו אותו קואליציות שונות מכל הצדדים של המפה הפוליטית וכל שנה הוא עובר באותה הדרך אז את הסכום המינימלי שמוקצה לאורך כל אותו עשור ויש רציפות, הוא כבר באמת הוכר כצורך מקצועי. מדובר, אם אני זוכר נכון, על 302 מיליון שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון, שאנחנו עדיין מחכים לפירוט שלו. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לדעתי קיבלתם את הפירוט שלו, הוא מופיע בהחלטת ממשלה באופן מאוד מפורט. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא חושב שקיבלנו. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אם תרצו אני אעביר גם את החלטת הממשלה, זה ממש מפורט בצורה טובה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני עדיין לא מצליח להבין למה אתם לא מצליחים להסביר לנו מה זה תוספת של 805 מיליון הוצאה נטו לתגבור פעילות הסברה, מעבר לכותרות, ועוד מיליארד הרשאה להתחייב. תסבירו לנו איך זה יוצא. משלחות, סיגל, זה לא אומר לי כלום. תסבירו כמה עולה משלחת, כמה משלחות הגיעו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> סיגל, תעשי דבר כזה, משלחות עלו למשל 300 מיליון, תגידי משלחות עלו 300 מיליון, הוצאת לצרפת, לארה"ב וכו'. עשית הסברה או לא יודע, כך וכך עלה כסף, תגידי את זה רק בכותרות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> סיגל, כמו בכל תחום, הוצאת 545 מיליון ונגיד היו לך 1,000 משלחות, אז את אומרת תמחור האצבע שלי, נכון, זה ממוצע, כמו תמיד ממוצע זה דבר מטעה, אבל עלה לי השנה 5,450, תכפיל. תני לנו את סדר הגודל. << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> ב-2025 יצא 426 מיליון ₪ על קמפיינים, הדוחות האלה כבר אצלכם על השולחן בדצמבר 2025. כ-150 מיליון ₪ יצא על משלחות, שזה 6,431 אנשים שהגיעו לארץ, זה 305 משלחות סך הכול. בנוסף יצא סכום של כ-100 מיליון ₪ על כל מיני פרויקטים מיוחדים, כמו מצעד יום העצמאות בניו יורק, כמו פרויקטים של מש"ב שקשורים בחקלאות ועוד. יש חודש תרבות ישראלית. כל מיני פרויקטים כאלה משותפים. לגבי התוכנית של 2026, לתת לך אותה מפורטת בצורה מדויקת אין לי כרגע, אנחנו עובדים עליה. זה לגבי התקציב של 1 נקודה משהו מיליארד ₪ ב-2026 כשה-1 מיליארד ₪ גם הוא ייצא על קמפיינים ומשלחות ופרויקטים מיוחדים שהמשרד יחליט. אנחנו עובדים על התוכנית הזאת וגם הוא יוקצה לתחומים האלה. \ << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אם אני מבין נכון, לפי המספרים שנקבת, 305 המשלחות שכללו 6,431 אנשים, ההוצאה על זה הייתה בערך 150 מיליון שקל, אני צודק? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היא אמרה, 150 מיליון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר בערך משלחת היא סדר גודל של חצי מיליון? זה אפשר לומר? << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> אם אתה עושה את המתמטיקה הזאת אז כן, אבל אני - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> משה, זה לא נכון לעשות את זה, כי משלחת שיצאה לקפריסין ומשלחת שיוצאת ל - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני יודע. קודם כל 80% מהמשלחות הן מארה"ב. נכון שיש הבדל בין משלחת נגידים לבין משלחת של סטודנטים, בסדר. זה מה שאני מנסה להבין, את סדר הגודל של איך בנוי תקציב כזה. << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> כמו שאמרתי, תלוי בדרג המשלחת, בכמות האנשים באותה משלחת, מאיפה מגיעה המשלחת, מה התוכנית של המשלחת, כמה ימים היא תהיה בארץ, האם יש איזה פרויקט מיוחד שמלווה את המשלחת. זה תלוי בהמון המון גורמים ולכן אם אתה עושה ממוצע אתה תגיע למספר מסוים, זה לא בהכרח אומר שזה המספר הנכון לכל משלחת או שזה מה שיתוכנן ל-2026. אבל כן אני יכולה להגיד שגם ב-2026 מתוכננים להביא לפה הרבה מאוד משלחות מכל מיני מקומות שתגדיר הממשלה, יגדיר השר, שהן מדינות מיקוד שנכון יהיה להביא מהן משלחות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עוד נקודה, אני חוזר אחורה. היושב ראש שאל פה על נושא ביטחון. אם אני רואה נכון, סעיף ביטחון ואבטחה שכר המתוכנן ל-2026 אחרי העברות תקציביות זה 302 מיליון, נכון, עפרי? 302,999,000. לעומת זאת כשאנחנו מסתכלים חמש שנים אחורה זה היה הרבה יותר נמוך. כלומר יש עלייה משמעותית בעלויות הביטחון והאבטחה, אתם לוקחים בחשבון עלייה נוספת על פי האיומים ועל פי הנחיות משרד הביטחון? רק לשם המחשה, ב-2019 הסעיף הזה היה 200 מיליון. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> כדי לקבל את התחושה של עלויות האבטחה צריך לקחת בחשבון, אם תרצה, גם את ה-P וגם את ה-Q, כלומר גם את עלות האבטחה הבודדת שנובעת בין היתר מהנחיות האבטחה, מעלות הרכש של ציוד האבטחה, של המאבטחים וכן הלאה וגם ה-Q של מספר הנציגויות שמצריכות אבטחה. בין השנים חל שינוי גם ב-Q, גם במספר הנציגויות שישראל מפעילה והיא חלק מהמסביר של השוני בעלות האבטחה וגם, כמו שאמרנו, חל גם שוני ב-P, בעלות של האבטחה בהתאם להנחיות. כאמור משרד החוץ מבצע ומנחה את האבטחה של נציגויות בחו"ל בהתאם להנחיות מקצועיות אבטחתיות שהוא מקבל. << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> אני רוצה להגיד עוד משהו, הנתונים שנתת הם לא בהכרח נכונים. ב-2024 תקציב השכר היה 305 מיליון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני יודע, הביצוע. התכנון היה 248 והביצוע היה מה שאמרת, 305. אני התייחסתי ל-2026. << אורח >> סיגלית שי: << אורח >> זה בכפוף גם להמון דברים אחרים שקצת קשה לאמוד אותם, למשל השנה הייתה ירידה בביצוע של השכר, למה? בהתחזקות השקל לעומת המטבעות הזרים, את כל העובדים המקומיים באבטחה אנחנו מעסיקים במטבע מקומי והתחזקות השקל יצרה מצב של הפחתה בביצוע התקציב. זה לא בהכרח אומר שזה מה שיהיה ב-2026. משרד החוץ זה אחד המשרדים שפועל באי ודאות הכי גדול שיש, כי אנחנו כפופים גם לכלכלות שונות וגם להפרשי שער, כי אנחנו עובדים במטבעות זרים, רוב התקציב שלנו מנוהל במטבע זר וזה משהו שמאוד מאוד קשה לתכלל אותו ואנחנו בהחלט מנסים לעשות את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש עוד משהו? טוב, משרד החוץ, תודה רבה, לעפרי, לסיגלית. אנחנו נעבור למשרד התיירות. מי מציג מהמשרד? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> אני מציג. תקציב משרד התיירות לשנת 2026, סעיף 37, עומד על 193,065,000 ₪, כאשר 188,783,000 ₪ בהוצאה נטו, 4,282,000 בהוצאה מותנית. סעיף משרד התיירות מורכב מארבע מנהלות, מינהל השיווק, מינהל חוויית התייר, מינהל הכלכלה וההשקעות ומינהל התשתיות, כשכמובן אני יכול לפרט לאחר מכן על כל אחד מהם, ובנוסף יש לנו גם את סעיף התשתיות של משרד התיירות, שאני אתייחס גם אליו, שעומד על 511,371,000 ₪ כש-410,509,000 ₪ בהוצאה נטו ו-100,000 בהוצאה מותנית. סעיף זה מורכב מפיתוח תשתיות תיירות, השקעות לפיתוח אכסון והשקעה בים המלח בחברת חל"י. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמה תקציב הבסיס היה ב-2025? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> הם שואלים כי יש גם את סעיף הפיתוח של משרד התיירות. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> כן, תשתיות זה ביחד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני שואל על הפער בין הצעת תקציב לבין ביצוע, כי אני רואה שביצוע תקציב 2024 עמד על 4,222,000,000. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כולל המפונים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול טיפה לפרט. אני רואה שחלק זה פיתוח המוצר התיירותי ועוד. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> ב-2024 הוקצו כספים של משרד התיירות לטובת מפונים במלחמת חרבות הברזל. כיום התקצוב של מפונים במערכה הנוכחית הוא מסעיף משרד הפנים, סעיף שונה, ולכן התקציב לא נמצא יותר בתוך משרד התיירות, זה מסביר את רוב הירידה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> והם גם מנהלים את האירוע? כלומר להבדיל משם שאתם ניהלתם, פה הם מנהלים אותו? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> אנחנו היום מנהלים את הפינוי בשני היבטים. בהיבט אחד אנחנו בקשר מול הרשויות בהקשר של פינוי אוכלוסייה שנפגעה. יש לנו חמ"ל במשרד לטובת הנושא כאשר עד היום אנחנו פינינו 2,356 תושבים שנפגעו במהלך הסבב הנוכחי והם נמצאים במספר מלונות ברחבי הארץ. אני יכול לתת לכם נתונים נוספים כמובן. כרגע הם נמצאים ב-26 בתי מלון, 23 רשויות פינו עד עכשיו את ה-2,200 תושבים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לכמה זמן פיניתם אותם? לכמה זמן חתומים עם בתי המלון על הפינוי? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> מי שמנהל את התשלום הפעם בניגוד לפעם הקודמת זה רשות המיסים ולא אנחנו. אנחנו היינו מעורבים בהכנת חוזה מסודר בשילוב של - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה, חוזה עד מתי? << דובר >> קריאה: << דובר >> חנוך, אני אעזור לך, החוזה אומר עד 90 יום לכל היותר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כלומר לצורך העניין לא יקרה מה שקרה בפעם שעברה שבערב פסח המלונות יגידו שלא משתלם להם והם מבקשים לפנות. << דובר >> קריאה: << דובר >> קודם כל זה ל-90 יום, הפינוי הוא עד 90 יום וקרן הפיצויים מנהלת את זה. << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> אנחנו גם מנהלים חמ"ל בהקשר של התיירים שנמצאים בארץ. נכון לתחילת המלחמה היו 36,500 תיירים, 15,000 תיירים עזבו את המדינה. אנחנו מסייעים לכל מי שרוצה בתיאום והגעה, אנחנו מפעילים שאטלים למעברי הגבול היבשתיים, מסייעים כרגע מול משרד התחבורה במתווה של הטיסות היוצאות. עדיין 21,000 תיירים נשארו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> במה אתם מסייעים למשרד התחבורה בטיסות היוצאות? << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> מול משרד התחבורה כרגע יש את כל העניין של חריגים בעיקר, צריך להבין שהתיירים נתקעו פה בארץ, הם לא מכירים, לא את הנחיות פיקוד העורף ולא מה אמורים לעשות ולכן אנחנו גם מעמידים מידע לרשותם שמסביר להם שהם צריכים להוציא כרטיס אשראי, לקנות כרטיס טיסה ולצאת מפה, אם זה מה שהם מעוניינים לעשות. אנחנו מקדמים מקרים של חריגים שצריך בצורך דחוף להוציא אותם מפה, כל מיני מקרים הומניטריים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל לא של ישראלים שצריכים לצאת במקרים הומניטריים. זה משרד התחבורה. << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> לא, המנדט שלנו הוא תיירים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש לכם שאלות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה תיירים נכנסו לישראל בשנה שעברה? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> סדר גודל של 1.3 מיליון ב-2025. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה זה ביחס ל-2024? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> עלייה של בערך 300,000, ב-2024 היה סדר גודל של מיליון תיירים בישראל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה זה השקעות בפיתוח אכסון מלונאי? הייתה תוכנית של מלונות שנמצאים בחוף, היה עידוד, נראה לי בטבריה ובעוד כמה ערים, זה זה? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> באופן כללי יש לנו בתוכנית הזאת את עידוד פיתוח התיירות במסגרת חוק עידוד השקעות הון שבהתאם להגשת תוכניות ואישור תוכניות של משקיעים אפשר לקבל עידוד להשקעות ולפיתוח תוכניות. אני לא יודע לגבי ספציפית אם - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, זה זה, תל אביב והרצליה לא נמצאים בפנים. חנוך, על זה אנחנו מדברים? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> נכון, יש מפת סדרי עדיפויות, כמובן שהמרכז לא נמצא ויש לנו ערי ליבה, 70% זה בערי ליבה, וכל שנה אנחנו נותנים סכומים מכובדים ליזמים שמשקיעים בהקמת בתי מלון ברחבי המדינה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> סתם דוגמה, עיר כמו אשדוד נמצאת בפנים? גילוי נאות, אני גר באשדוד. << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> אשדוד כמובן נמצאת במקום שיכולים להגיש ולקבל תמיכה. ספציפית בשנת 2025 לא היה בית מלון באשדוד שהיה רלוונטי ולכן לא קיבלו תמיכה. היה באשקלון, שזה המקום הכי קרוב שמצאתי על המפה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ומה שכתוב ב-03, ים המלח, זה תקציב מיועד למה? לבולענים או לתיירות בים המלח בלבד? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> לא, מדובר בחל"י, החברה להגנת ים המלח. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה הקצירה של המלח מתוך הבריכות? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> בדיוק, ה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אבל, משה, זה משהו אחר. למטה מתחת לזה יש גם החברה להגנת ים המלח. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ראיתי, זה כדי להגן על המלונות, זה כדי לשמור עליהם. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> בדיוק, כן, בשביל לשמור על מפלס ים המלח. אם אתם זוכרים, הייתה פנייה בנושא לא מזמן, בסוף השנה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מי הגורם שמבצע? יש פה חברה ייעודית, נכון? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> כן, יש חברה ייעודית שמבצעת, זה התקצוב שלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שהיא חברה ממשלתית שלכם, שאתם מנהלים אותה? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> חברה ממשלתית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתם מנהלים, המשרד הוא חלק מהדירקטוריון שלה וכו'? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> אני לא יודע בדיוק. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני אענה. השר האמון על חל"י זה שר התיירות. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> חברה ממשלתית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה הסטטוס שלה? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> ממשלתית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש עוד שאלות על החוברת של התיירות? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שתהיה תיירות, מה נגיד? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רק שתחזור מהר התיירות. לצורך העניין יש לכם מידע כמה תיירים נמצאים פה בארץ, כמה רוצים לצאת וכמה יצאו? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> כן, 36,000 תיירים היו נכון ליום תחילת המלחמה, 15,000 עזבו, נותרו כרגע 21,000 ואו שהם מחכים לצאת או שדווקא טוב להם פה והם לא ממהרים, יש גם כאלה לא מעט. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמה רוצים לצאת כרגע? << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> לא באמת. יש גם הרבה שממתינים שיהיה אפשר לקנות טיסה ואז אנחנו מדברים על עוד בערך שבוע, לא גורף. כרגע יש 800 בקשות יציאה, השאר יודעים שאפשר לצאת דרך המעברים היבשתיים, הם עשו בזה שימוש לא רע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כי אני מקבל פניות, אני שומע על בן אדם שתקוע שלושה ימים בנתב"ג, שהוא מנסה לעלות על טיסה ולא מצליח. << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> אם הוא תייר תפנה אותו ללשכה הווירטואלית שלנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ואז בוחנים על פי ועדת חריגים, אם יש להם את הקדימויות, נכון? << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> בדיוק, כל אחד לפי המקרה שלו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הבנתי, זה פחות או יותר כמו משרד התחבורה שעושה את זה ליוצאים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> רק שתבין, בשיא היו פה 4 מיליון תיירים, עכשיו אנחנו על מיליון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> משרד התיירות, תודה רבה לכם, תביאו תיירות, זה הכי חשוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול אותך שאלה וגם לקבל תשובה. אני רואה שעמית סגל מפרסם שלדרישת שר האוצר סמוטריץ' ייעצר חוק הגיוס. מה תגובתך הראשונית? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה, הוא מעניש על משק החלב? נזכר שהוא רוצה שיהיה שוויון בנטל? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה אתה רוצה לדעת? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> במידה שהקידום נעצר האם זה משפיע על התמיכה שלך בתקציב? והסיעה שלך, שאתה עומד בראש הסיעה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני יכול להגיד לך שאני לא קיבלתי כזאת דרישה, באופן אישי לא דיברו איתי על זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם הדרישה של שר האוצר מקובלת עליך? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה עכשיו עושה ריאיון? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני שואל שאלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני חושב שמשהו נעצר, אני חושב שצריך לקדם את החוק הזה. אמרתי את זה ומשה מכיר את הדעה שלי בעניין הזה, צריך לקדם את החוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה הבן אדם היחיד שמאמין בו בכל מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא משנה, יחיד או לא יחיד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הבן אדם שניסח את החוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מאמין שצריך שהחוק הזה יהיה על מנת להסדיר מצד אחד את המעמד של בני התורה ומצד שני, אמרתי, יש כאלה שלא לומדים, אפשר לקחת ולגייס. זה המצב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הכותרת שבכיר בקואליציה לא מקבל את דרישת שר האוצר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קודם כל לא צריך להגיד בכיר, אם אני אומר משהו אני יכול להגיד בשם ינון אזולאי ולא צריך להגיד בכיר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בכיר מאוד, מנסח החוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו עוברים למשרד הרווחה. מי מציג? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אני אציג בקצרה ואז כמובן אני אשמח לקבל שאלות. תקציב משרד הרווחה לשנת 2026 צפוי לעמוד על 13,965,000,000 שקל, בקירוב 14 מיליארד שקלים. עוד כ-3,700,000,000 בהוצאה מותנית בהכנסה, כ-230 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב ו-3,673 תקנים של כוח אדם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה זה כל ההוצאה המותנית בהכנסה, אם את כבר מציגה את המקרו של המשרד, זה סכום מאוד גדול. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> רוב ההוצאה המותנית בהכנסה, ברמת 99%, זה השתתפות של הרשויות המקומיות, מה שאנחנו מכנים מצ'ינג, כל שירותי הרווחה, משרד הרווחה הוא הרגולטור, ניתנים באמצעות הרשויות המקומיות בפועל וכל רשות מקומית מחויבת במימון של חלק מהעלות של השירותים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שאלות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש הרבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לדעת בדיוק מה הפלאט הרוחבי, איפה הוא נפל, על איזה שירותים. נתחיל מזה, אחר כך אני אשאל את שאר השאלות, הכנתי לי פה רשימה, אבל אני קודם כל רוצה לדעת, המשרד הזה חשוב לי במיוחד, איפה הקיצוץ הרוחבי בדיוק יושב ומה בדיוק הוחלט שלא יתוקצב או יתוקצב פחות בגלל הקיצוץ הזה שיכול היה להימנע? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> קודם כל אפשר לראות את זה בחוברת שמלווה את התקציב, זה ממש מפורט מה שווי ההפחתה הרוחבית של משרד הרווחה, מדובר בכ-400 מיליון שקלים, זה כ-15.5%, זה דובר כבר בסעיפים הקודמים, כל ההפחתות הרוחביות חלות על כל המשרדים וגם על משרד הרווחה, אבל השאלה היא בעצם מה המשמעות של זה בפועל. אפשר גם להפנות את השאלה בהמשך לחנן, אבל באופן רוחבי וכללי משרד הרווחה לא קיצץ ולא יקצץ בשנת 2026 באף שירות. המשמעות של הפלאט היא משמעותית וחשובה וטוב להתייחס אליה, היא מעכבת או מאטה פיתוח של שירותים חדשים ופריסה שלהם, אבל לא פוגעת בשירותים קיימים בשום אופן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אצלול לשאלות היותר פרטניות. אני רוצה לדעת מה יהיה תקציב יתד שעוסק בצעירים חסרי עורף משפחתי, בין תקציב 2025 ל-2026, מה התקצוב? מה התוספת שיש לטיפול בשורדי המסיבות? דבר שהרווחה עושה עבודה מאוד מאוד יפה, אבל כמובן שצריך לזה כסף גם. היה לנו עניין בכמה דיונים על סוגיית יוניטף, המסגרות לפעוטות חסרי מעמד, והייתי רוצה לשאול אם מקדמים את החלטת הממשלה כדי שתמשיך את הטיפול באוכלוסייה הזאת. כמה יתוקצב המיזם לביטחון תזונתי? ראיתי לגבי תקון וסיוע לבית משפט, אני רואה פה גידול תקציבי שהוא מבורך, רק אני רוצה לשמוע מה הפירוט עבור מה. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אני אתחיל מתוכנית יתד, זו תוכנית לצעירים בסיכון. התקציב הכללי של התוכנית הזאת הוא סדר גודל של קרוב ל-80 מיליון שקלים יחד עם איזה שהוא רכיב של תמיכות שיש שם. זה תקציב התוכנית הזאת שבאמת אנחנו מכירים שהיא עושה אפקט משמעותי ומאוד חשובה. לגבי שורדי המסיבות, הגוף המרכזי שאחראי על כל הטיפול בנפגעי פעולות איבה, לרבות גם שורדי המסיבות, זה המוסד לביטוח לאומי, אגף השיקום, אגף נפגעי פעולות איבה, אבל זה נכון שהייתה החלטת ממשלה שבמסגרתה משרד הרווחה מרכז כל מיני חלקים בטיפול בשורדי המסיבות שגם אנחנו יודעים שבאמת מוכתר כהצלחה ואנשים מסתייעים מאוד בתוכניות האלה. לגבי היקף התקציב, אם אני זוכרת נכון, אני אוכל לבדוק את זה עוד רגע, זה סדר גודל של 5 מיליון שקלים, אבל אני אשאיר את זה לסוף ואני אפנה לחנן את השאלה למקרה שלא דייקתי. לגבי הסיפור של יוניטף, חברת הכנסת לזימי, כמו שאת יודעת, זה גם נידון אצלך בוועדה לפני מספר חודשים, משרד הרווחה ראה בעצמו בתור הגורם שממשיך - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא הציל את העניין, אני רק רוצה לדעת מה יקרה בשנה הנוכחית. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אני לא רוצה לדבר בשם משרד הרווחה, אבל אני כן יודעת שהדבר הזה נמצא כרגע בדיונים פנימיים, גם של המשרד, גם עם כל השותפים, ויש שם לא מעט שותפים, בין היתר עיריית תל אביב וגורמים נוספים. אני יודעת שמתבצעת עבודת מטה בנושא הזה, באמת זה לקבל החלטה איך ובאיזה היקף לתת את המענה לאוכלוסייה הזאת. זה מהבחינה של יוניטף. לגבי ביטחון תזונתי, למשרד הרווחה יש תוכנית דגל אחת מרכזית, היא נקראת המיזם לביטחון תזונתי, מתוקצבת מדי שנה בסכום של 90 מיליון שקלים בשנה. בשנה שעברה הייתה הגדלה של התוכנית הזאת באופן חד פעמי והשנה ההרחבה שנעשתה של כמות הזכאים, לאור ההגדלה החד פעמית, עדיין ממשיכה השנה, אבל בגדול התקציב בבסיס של התוכנית הזאת הוא כבכל שנה בשנים האחרונות, 90 מיליון שקלים. השאלה האחרונה הייתה לגבי תוכנית תקון, היום קוראים לזה של"מ. שאלת לגבי איזה תוכנית ספציפית? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ראיתי את הגידול, אני רוצה לדעת לאן זה בדיוק הולך. זה גידול מבורך. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> מינהל של"מ זה מינהל שמטפל בעיקר במה שנקרא קצה הרצף בתחומים של נוער, בעיקר הסיפור של חסות הנוער, אז תחת של"מ, חוץ ביתי, ואת רואה גידול משמעותי, רוב הכסף הוא לחסות הנוער ושם תהליכים מאוד משמעותיים של התרחבות והם גם מראים תוצאות מאוד יפות של טיפול באוכלוסייה ושיפור של נערים, יש ממש נתונים יפים על זכאות לבגרות ושיקום וכו'. הרשות הזאת מתרחבת מאוד משמעותית ומרבית הכסף שפה נוסף בשנת 2026 נועד להרחבה של מספר מיטות, לצמצום זמני ההמתנה, תורים, של נוער בחסות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מעולה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה יותר עקרונית, כנראה לחנן. אנחנו מכירים את הסיכום שראש הממשלה הגיע היום עם שר הביטחון ושר האוצר לגבי התוספת למערכת הביטחון של 28 מיליארד שקל לפחות, שזה כנראה יחייב קיצוץ רוחבי, פלאט, נוסף בכלל משרדי הממשלה, להערכתי לפחות 3%-5%. אם זה יקרה עד כמה זה יפגע בפעילות של המשרד? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אני אחזור על מה שאמרתי קודם, ואז חנן אם הוא ירצה להוסיף עליי. לגבי פלאטים, קיצוצים רוחביים שכבר היו ונמצאים פה בתוך התקציב שמונח פה לפניכם, אמרתי, מלוא הקיצוץ מקבל ביטוי בהאטה של פיתוח ש - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא במקרה שואל, המשרד הזה הוא משרד ללא שומנים, ללא עודפים, כל פלאט בסוף – << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> נכון, וגם באמת כל הוצאה היא ממש קשיחה, זה אנשים שמקבלים שירות, המשרד לא בא לאדם ואומר נגמר הכסף, אנחנו נאלצים להפסיק את השירות, לפחות לא קרה בשנים האחרונות. כמובן נכון שככל שיתקבלו החלטות על קיצוצים רוחביים נוספים, בטח אחרי שהיה קיצוץ רוחבי מאוד משמעותי בשנים הקודמות שהביא לקיצוץ גדול השנה, אז זה עלול להשפיע על שירותים בקצה, אבל, שוב, ככל שההחלטה הזאת תתקבל מוקדם יותר במהלך השנה ובשלבים שלפני שהתקציב עובר והכסף מוקצה לשירותים לרשויות המקומיות אז עיקר המשמעות שלו תהיה זהה, כלומר האטה ביכולת של המשרד לפתח, לשפר שירות, להרחיב את המענים שלו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חנן, אתה רוצה להוסיף משהו? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אין לי מה להוסיף, תאיר מאוד ממוקדת באיך אנחנו עושים את זה. אי אפשר להסתיר את זה, קיצוצים רוחביים מפריעים מאוד ומקשים מאוד על ההתפתחות של שירותי הרווחה. בשנים האחרונות אנחנו מצליחים בעיקר לקחת את הקיצוצים האלה למקומות של אי פיתוח ולא קיצוץ במקומות הקיימים. לשמחתי הגדולה, אנחנו מקווים שגם לא נצטרך, לא קיצצנו בבשר החי בשירותים קיימים, אבל - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל מצד שני הפיתוח נעצר. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> הפיתוח חד משמעי מאט ונעצר. יש לנו תוספות נכבדות השנה, היינו צריכים הרבה יותר כמובן, אבל כל קיצוץ כזה מאט את הפיתוח של השירותים ולא מאפשר לנו לתת שירותים נוספים לאוכלוסיות נוספות, אבל לשמחתנו הגדולה קיצוץ בשירותים קיימים כרגע, אנחנו עדיין לא שם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חנן, איך אתם פועלים עכשיו לגבי המלחמה? אני יודע שאתם נמצאים במלונות, איך השיתוף שלכם עם הרשויות המקומיות? מה קורה מבחינה תקציבית? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> בגדול התפקיד שלנו כרגע זה לשפות את השירותים הקיימים ולדאוג לכך שכל שירותי הרווחה ימשיכו לפעול. אנחנו בהיבט התקציבי ברמה של שיפויים, הן למסגרות החוץ ביתיות, הן על שעות הבוקר והן על פעילויות נוספות, גם לגבי מסגרות שבהן זקוקים לכוח אדם נוסף בלילות, כתוצאה ממקומות שבהם מקומות המיגון בעייתיים. אנחנו פתחנו מה שאנחנו קוראים מועדוני לילה לטיפול באזרחים ותיקים שאין להם מקלט ואנחנו עושים להם סוג של שירות מינימלי כאשר הם באים לקבל שירותים במקום ממוגן בלילות. העברנו כסף לרשויות לצרכים חיוניים. המלחמה הזאת, אנחנו משתדלים לעשות את זה אך ורק במקומות מאוד קריטיים ואנחנו מכסים כמובן את כל שעות הבוקר בגלל היעדר מסגרות חינוך. כמו שאמרתי בהתחלה, התפקיד שלנו בעיקר בעיקר לגרום למצב שכל שירותי הרווחה ממשיכים לתפקד, הן ברשויות המקומיות, הן בפנימיות, הן במסגרות ושירותים נוספים לכאלה שפונו למלונות. זה בעיקר כרגע ה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הפקת לקחים מהסבבים הקודמים, הפינויים בבתי המלון, אנחנו יודעים על נוער, לצערנו, שהידרדר לאלכוהול והדברים האלה, יש לכם הפקת לקחים בעניין הזה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> התשובה היא כן, ולכן משתדלים ככל שניתן דווקא להשאיר את האנשים במקומם ככל שניתן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מדבר על אלה שכן הגיעו למלונות. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אלה שנמצאים במלונות, אנחנו נמצאים שם, כרגע המצוקה המרכזית שאנחנו גילינו בבתי מלון זה דווקא לאזרחים קשישים ולכן פתחנו מספר מוקדים, גם בירושלים, גם בבאר שבע וגם במרכז, באזורי הפינויים המרכזיים אנחנו פותחים עכשיו מוקדים ייעודיים לאנשים קשישים על מנת לוודא שהם מקבלים שם טיפול ראוי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מסכים איתך, אבל אני יותר, לא יותר אבל לא פחות, מדבר על הנוער שאנחנו יודעים שבלילות שם זה הבעיה הגדולה ביותר בבתי מלון, שהם נמצאים בלילות ומשוטטים. ככל שהתקופה תיארך ויש כאלה שהבתים שלהם יצאו מכלל שימוש והולכים להריסה או כאלה בשיפוץ של הרבה זמן, צריך להפיק לקחים מהמלחמה ולתת פה מענה בעניין הזה קצת יותר חזק. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אנחנו לגמרי מלווים את המלונות וככל שעולים צרכים אנחנו לומדים את זה ברמה יום יומית, אנחנו מנהלים את זה ברמה יום יומית של העלאת נושאים והעלאת בעיות מתוך המלונות ומתוך השטח. ככל שצפות בעיות אנחנו נותנים לזה מענה בזמן אמת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לחדד משהו על המיזם לביטחון תזונתי. אנחנו יודעים שיש הרבה אנשים במשרד הרווחה שנמצאים באי ביטחון תזונתי, גם הדוח האחרון שמראה כ-880,000 ילדים באי ביטחון תזונתי ושם אותנו במקום הראשון במערב מהמשפחות באי ביטחון תזונתי, זה דבר מטלטל מאוד. אני רוצה לשאול האם הקריטריונים גובשו במשרד עבור חלוקת תלושי המזון ואיך המשרד מבטיח שהתקצוב יגיע באופן שוויוני לכל האנשים שמוכרים ברווחה, שנמצאים באי ביטחון תזונתי? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אני מניחה שמה שאת מתייחסת אליו כשאת אומרת התלושים זה תקציב קואליציוני שהיה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כי אמרו לנו בפנים שמה שנשאר מעבירים לרווחה. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> החלטת הממשלה על יישום של תקציבים קואליציוניים עוד לא התקבלה, זה קורה בזמן הקרוב, אז - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זו תוספת שהיא קואליציונית? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> כן. מה שהיה בשנים האחרונות, זו תוספת שהיא קואליציונית, עוד לא התקבלה לגבי זה החלטה, אבל מאז שהנושא הזה בהמלצת ו עדת המנכ"לים שהוקמה לטובת העניין, בעצם ההמלצה שהתקבלה והדבר גם גובה על ידי הבג"צ שהתנהל בנושא הזה. הכסף הוקצה בפעם האחרונה במסגרת התקציבים הקואליציוניים לרווחה, אז טרם גובש מתווה שיקצה את ההקצאה הזאת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בג"צ הורה לקבוע מחדש את הקריטריונים. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> כן ולהקצות את זה דרך הגוף שאמון על טיפול באי ביטחון תזונתי שזה משרד הרווחה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל גם משרד הרווחה צריך להביא מתווה קריטריונים חדש. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> מבחינתנו, מבחינה מקצועית, למשרד הרווחה יש מנגנונים לטיפול באי ביטחון תזונתי, לא באמת נדרשים קריטריונים חדשים. יש אנשים שיכולים להיות זכאים על פי הקריטריונים של עמידה בביטחון תזונתי שזה מודל מקצועי שרץ כבר כמה שנים. המענה יכול להיות כזה או אחר, אבל קריטריונים לאיתור של אנשים באי ביטחון תזונתי יש למשרד הרווחה וזה אנשים שבאים למחלקות לשירותים חברתיים, מוכרים ומקבלים טיפול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז יש לי שאלה אחרת, הקריטריונים שעכשיו יגובשו ברווחה, אלה קריטריונים שאנחנו יכולים לדעת שלא ייעצרו שוב בבג"צ בגלל שהם מפלים ולא שוויוניים, או שהפעם זה הולך להיות לפי המיזם של המשרד באופן שוויוני שיבחן כל אוכלוסייה על פי מה שמגיע לה ועל פי צרכים אמיתיים של אי ביטחון תזונתי? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אחרי שתתקבל החלטה כזאת על תקציב קואליציוני הדבר יצטרך להיות מובא בנוהל הרגיל של אישור תקציב קואליציוני לייעוץ המשפטי לממשלה ומשרד הרווחה יצטרך להציג את הקריטריונים וכך גם אנחנו ברובד המקצועי נוכל ל - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הבנתי, זאת אומרת מציגים את הקריטריונים לאישור. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> לאישור הייעוץ המשפטי. אם השאלה היא מה ההמלצה המקצועית שלנו, אז זה מתבסס על המנגנונים הקיימים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> המנגנונים של המיזם. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> של המיזם, של אנשים שמשרד הרווחה מכיר אותם ומטפל בהם בשגרה, בין היתר מסיבות של אי ביטחון תזונתי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול איפה יושבת פה סוגיית הישיבות לנושרים, חלק היה פעם נוח"מ ויש לו גם שמות אחרים, איפה זה נמצא פה בתקציב עכשיו? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> זה נקרא נוח"מ, נוער חרדי נושר, מי שמטפל בזה זה מינהל של"מ, אותו מינהל שמטפל בחסות הנוער בין היתר. יש גם נוער חרדי נושר בתחום הטיפול החוץ ביתי בשל"מ וגם בתחום של הקהילה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ומה התקציב של זה השנה? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> בתחום החוץ ביתי, שזה פנימיות או ישיבות שמטפלות בנוער הזה, כ-35 מיליון שקלים, נוח"מ בקהילה זה סדר גודל של 23 מיליון שקלים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להעיר לגבי הסעיף הראשון, שנשאלה שאלה, האם הדבר הזה אינו מנוגד להנחיות היועצת המשפטית לממשלה שכל דבר שהוא תומך אי גיוס בעצם אמור להיעצר? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה גם עידוד אי נשירה מישיבות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לגבי קהילה בעיניי זה דבר אחד, כי בסוף כשזה בקהילה אין לזה בעיניי קשר, או לפחות הקשר הוא הרבה יותר חלש, אבל כשמדובר על תקצוב פנימיות שבפועל מי שנמצא בהן זה אנשים שלא מתגייסים אבל יש להם את הכותרת של נושרים, הדבר הזה, לפי מה שאני מבין, כבר אותגר ונשאל, היועצת המשפטית לממשלה, ואני שואל כאן האם התקציב הזה להבנתכם עומד להמשיך למרות שלהבנתי נאמר שיש סימן שאלה לגביו. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> זו סוגיה שנידונה בבג"צ והייעוץ המשפטי לממשלה כבר נתן עליה את הדעת. האופן שבו משרד הרווחה מתנהל החל מ-1 בינואר השנה, או בוודאי מחודש ינואר, זה שכל תקצוב של נער שנמצא באותן ישיבות נוער נושר, מעמדו צריך להיות מוסדר מול הצבא באופן פרטני. אין שם פטור גורף. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שוב, זה לא רק לדעת יושב ראש הוועדה שנוער כזה צריך להתגייס, אלא שוב להבנתי - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> את הדעה שלי תשאיר - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה אמרת, אתה התייחסת לזה מפורשות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, אני תמיד מתייחס, אבל אני לא צריך את הדובר. אתה רוצה להיות דובר? לא כדאי לך, אצלי אין עבודה לדוברים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא רק לשיטתו של היו"ר, אלא אני חושב שיש פה סוגיה מאוד מהותית שבאמצעות הסעיף הזה, נוח"מ, ואולי גם סעיפים נוספים, ניתן תקצוב לנוער שהמאפיין העיקרי שלו זה אי שירות בצבא ומצוקות נוספות. במצוקות האלה צה"ל יודע לטפל בצורה טובה מאוד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חנן, תקן אותי אם אני טועה, זה מסגרות, זה לא ישיבות שהן שלמות לצורך זה, זה טיפול בתוך הישיבות שיש להן כאלה שמקבלים תקציב של נוח"מ. נכון, חנן? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> האמת נמצאת אצל כולם בקטע הזה. מדובר חד משמעית בנוער בסיכון, צריך לשים על זה דגש. מדובר בנוער בסיכון לכל דבר ועניין, עדיין, כמו שאמרה תאיר, בעקבות שאלה שעלתה אנחנו באמת בודקים כל אחד את מעמדו מבחינה משפטית ומבחינה צבאית, אבל בגדול צריכים להבין שלא מדובר בישיבות רגילות, מדובר בנוער נושר, מדובר באוכלוסייה בסיכון, חלקם צה"ל בכלל לא רוצה להתעסק איתם, אבל כל אחד כזה עובר בחינה מאוד סדורה בחודשים האחרונים בעקבות, כמו שאמרתם, שאלות שאמרתם לגבי הקטע של שירות בצה"ל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שוב, יש מכירים גדולים ממני - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רק אני אגיד שלדבריך, אתה טוען שלא רוצים את הנוער בסיכון בצבא - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני לא טוען, הוא טוען, אני לא חושב ככה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אתה, בוועדת חוקה. אתה אומר לא, אנחנו רוצים את הטובים, לא רוצים את אלה שבסיכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה גם וגם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תדע לך שאם אנחנו לא נטפל בנוער הזה, אנחנו יודעים הם יעלו למדינה יותר מאשר - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים, אבל בעיניי הטיפול הנוכחי הוא פלסטר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא נכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מדובר בנתונים מסוימים, שוב, זו שאלה של הגדרה, בכ-19% מתלמידי הישיבות, לא כולם מקבלים תקציב דרך נוח"מ, אבל בישיבות לנושרים, ואני חייב להודות שבביקורים שלי ב - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 19%? אני לא מסכים. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> מדובר בכ-450 מכסות בסך הכול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, איך 19%? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נוח"מ זה לא התקציב היחיד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אבל כל הנוער בסיכון שיש לך, כמה תקנים זה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> משרד הרווחה מתקצב כ-450 נערים בשנה במסגרת הפרויקט הזה ומדובר, כמו שאמרתי, בנערים בסיכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שוב, אני לא כופר בזה שאלה נערים בסיכון, כל מה שאני אומר שחילם לצה"ל, זה מה שאני אומר, ולשם צריך ללכת הכסף. רציתי לשאול כאן עוד בנושא, יש לכם כאן סעיף של תוספת תקני עו"ס לאור המענים שגדלים, אתם יכולים להתייחס לזה? אם ראיתי נכון, זה 65 תקנים נוספים, אבל האם אתם יכולים להתייחס לתוספת אל מול הצורך, גם בסך הכול יש גידול משמעותי בתקציב המשרד כמו שזה מוצג כאן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> התוספת זה טיפה בים וזה טיפ-טיפה ממה שצריך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חד משמעית. אני שואל כאן מה הגידול בתקנים אל מול הדרישה. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אני אתייחס לדרישה, מן הסתם תמיד הדרישות הן גדולות מהמשאבים שאנחנו מסוגלים להקצות, יש פה גם עניין של משאב של כוח אדם, זה לא רק עניין של כסף, בסוף יש מספר מוגבל של עובדים סוציאליים וכו', אבל אני אתייחס לסוגיה הזאת. אתם בטח ראיתם בחוברת, אבל יש גם סכום משמעותי של כסף שהוקצה לשיפור שכר העובדים הסוציאליים בעקבות הסכם שכר שנחתם כבר לפני קרוב לעשרה חודשים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איפה הסעיף התקציבי של הגדלת שכר? זה לא מופיע בפני עצמו, זה חלק מהעלייה הכללית בתקציב? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> כן, אבל אתה יכול לראות את זה בתוכנית ברשויות מקומיות, מחלקות לשירותים חברתיים, 230513. לא הכול בא לידי ביטוי שם כי יש עובדים סוציאליים שהם לא בהכרח עובדים ישירים של המחלקה לשירותים חברתיים אלא מועסקים בתוכניות בדרכים עקיפות. אז קודם כל יש באמת השקעה מאוד משמעותית בשכר העובדים הסוציאליים שנועד לשמר עובדים, לשפר את איכות החיים שלהם, לשפר את איכות העובדים, להגדיל את האיוש. התקינה היום של עובדים סוציאליים שמשרד הרווחה מקצה לרשויות המקומיות היא לא מלאה. מתוך כל התקנים שמוקצים חלק מסוים בכלל לא מאוישים מכל מיני סיבות של היכולת של הרשויות לגייס. אז זה דבר מאוד משמעותי שקרה בתקציב הזה. חוץ מזה משרד הרווחה פועל כבר כמה שנים בצורה מאוד אינטנסיבית בכל מיני תוכניות ודרכים לשפר את האטרקטיביות של המחלקות לשירותים חברתיים ואת הרצון של עובדים סוציאליים לעבוד במגזר הציבורי, דבר שהוא גם לא ברור מאליו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, אבל לעודד אותם זה להוסיף להם שכר, לדאוג לעוד תנאים. לעודד אותם, לתת להם 500 תיקים לכל עובד סוציאלי זה לא עידוד, זה להרחיק אותם עוד יותר מעבודה. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> יש השנה, כבר מ-2025, אבל זה מגיע להבשלה מלאה ב-2026, פעימה מאוד משמעותית, שזה פעימה שנייה של הסכם שכר העובדים הסוציאליים שאמור מאוד לעזור במישור הזה. חוץ מזה המשרד כל הזמן מנטר ועושה סקרים ומדבר עם עובדים סוציאליים כדי להבין מה הדברים הנוספים שיכולים להקל על החיים שלהם, בין היתר משקיע מאוד בהדרכות לעובדים סוציאליים, בליווי שלהם ובסיוע בהתמודדות שלהם עם המשא, כמו שהיו"ר התייחס. בהרבה מאוד מקומות זה לא 500 תיקים, זה הרבה פחות, אבל זה נכון שיש עומסים כבדים על עובדים סוציאליים. בסופו של דבר צריך לייצר את התנאים לעובדים סוציאליים נוספים לבוא לעבוד ובעצם להתחלק בנטל הגדול שנמצא על הכתפיים שלהם, בוודאי בשנתיים וחצי האחרונות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני בא ממשפחה של עובדים סוציאליים, אבא שלי, אחי, אחותי ושבעה אחיינים שלי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמה מהם עובדים במגזר הציבורי? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כמעט כולם, כולם היו במגזר הציבורי, אבל זה קשה מאוד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מכיר הרבה עובדים סוציאליים שלמדו ואמרו: התחלתי לעבוד שם, זה לא מתאים לי, אני צריך לפרנס את המשפחה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, זה קשה מאוד. אם יש מקצוע שבו יש תת תקצוב ותת תנאים זה המקצוע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חנן, כמה תיקים יש לעובדת סוציאלית? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אמרת, 500. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני צודק במספר? בממוצע. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> יש מספרים יותר נמוכים, אבל זה נורא דיפרנציאלי בין רשות לרשות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, אמרתי, אני מדבר ברשויות גדולות למשל. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> ברשויות גדולות המספרים הם הרבה יותר נמוכים, ברשויות גדולות יש איוש יותר טוב של עובדים סוציאליים. כמו שאמרה תאיר, אנחנו השנה מנסים בשלושה תחומים לטפל בעניין, פעם אחת תוספת תקנים, פעם שנייה תוספת שכר, הסכם העובדים הסוציאליים, ופעם שלישית אנחנו מנסים לגרום להגדלת האטרקטיביות של העובד הסוציאלי במחלקה, אנחנו משקיעים שם עשרות מיליוני שקלים, גם בהדרכות, גם בסביבה הפיזית וסביבת העובד בכלל ברשות המקומית, לגרום למצב שבו יהיה יותר אטרקטיבי לעובד סוציאלי להגיע ללשכה לשירותים חברתיים. זה אחד מהדברים המרכזיים והדגלים שלנו בתקציב 2026. כמו שאמרנו, יש לנו תקנים וחלק גדול מהם שלא מאויש ואנחנו מנסים לגרום למצב שבו אנחנו נהיה באיוש מלא בכל המחלקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, יישר כוח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה לכם, אתם עושים עבודה נהדרת, אומר נאור שירי. אנחנו נשארים באותה חוברת, שורדי שואה. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> הרשות לניצולי שואה, התקציב לשנת 2026 עומד על 5,093,232 אלפי ₪ ו-85,432 אלפי ₪ בהוצאה מותנית בהכנסה, שיא כוח אדם 99 תקנים. בחלוקה לתוכניות יש את תוכנית השכר שעומדת על 27,590,000 ₪, אמרכלות 70,859,000 ₪, תגמולים ישירים זה 3,415,399 אלפי ₪ וטיפול רפואי, 1,395,607 אלפי ₪. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ניצולי שואה, ידוע לנו כמה נותרו, לצערנו? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> 108,000. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ומה מצבם עכשיו במלחמה? יש קשר איתם, אתם עושים פעילות איתם? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> כן, אנחנו בשיחות איתם. 108,000, גיל ממוצע קרוב ל-88, כולם מעל גיל 80. אנחנו לצערי מנגנון משומן היטב של חירום אז מיד התחלנו בשיחות באזורים שנפגעו ולעריריים. יש לנו תוכניות של מתנדבים שיצרו קשר עם ניצולי השואה. הבעיה המרכזית היא היעדר מיגון באזורים מסוימים ובקושי שלהם לרדת למקלטים, אבל מעבר לזה אנחנו מטפלים יחד עם המשרדים האחרים בכל הצרכים שלהם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> באזורים הנפגעים, שכבר לצערנו נפגעו ופונו, יש לכם מפונים ניצולי שואה? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> בודדים. יש בבאר שבע, יש בתל אביב חמש ניצולות שואה שהיו בבניין בלילה הראשון בשבת, כולל זאת שהמטפלת שלה נהרגה לידה והיא ניצלה, היא גם ניצולת שואה. כן, אנחנו מטפלים גם באמצעות עמותות, חלק מהתקציב שלנו הולך לטיפול נפשי אז עמותת 'עמך' ואל"ה גם נרתמו לאירוע, למתן טיפול רגשי נפשי למי שצריך את זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה עם הקרן לרווחת נפגעי שואה, הם גם חלק מסל המטפלים? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> הקרן לרווחת ניצולי שואה זה ספק הסיעוד שלנו, הם מהאבנים העיקריות בתקציב שלנו, אבל גם להם יש תוכניות נוספות של רווחה, של מתנדבים ושל סיוע חומרי ואנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה מלא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היו להם פלאטים בשנה שעברה? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> הפלאטים שחלים על הרשות הם פלאטים חד פעמיים, אין להם פלאטים לבסיס, כי רוב התקציב שלהם הוא על פי חוק, אי אפשר לקצץ בו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הבנתי, חשוב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה התפקיד של ארגון 'לתת', איזה שירותים הוא נותן בתוך האירוע הזה? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> ארגון 'לתת' זה גוף נתמך שלנו בנושא של הנגשה. יש לנו תוכנית תמיכות בהנגשת דירות, 'לתת' והקרן לרווחת ניצולי השואה זה שני הגופים הנתמכים בשנים האחרונות בתחום הזה שהנגישו אלפי דירות לניצולי שואה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> וקופות החולים, איך עובדת ההתחשבנות מולם? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> קופות החולים זו תוכנית 'בידיים טובות', אגב תוכנית דגל מבחינתנו, אני חושבת שהיא מודל לטיפול בקשישים בגיל המבוגר יותר. ארבע קופות החולים מפעילות תוכנית של עובדות סוציאליות ושל עמיתות מלוות שנותנות טיפול הוליסטי לניצולי שואה שאין להם עורף משפחתי אפקטיבי. מה שעובד טוב בשגרה עובד עוד יותר טוב בחירום. אנחנו משלמים עבור כל עובד סוציאלי ועבור כל מלווה. ואותה בעיה ששמעתי בדיון הקודם קיימת גם כאן, של גיוס עובדים סוציאליים גם לקופות חולים, למרות שהעלינו את התעריפים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אצלכם יש עובדים סוציאליים מנותקים ממה שיש אצל משרד הרווחה, או שאתם על אותם עובדים סוציאליים? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> לא, לנו יש מערך שירות סוציאלי ברשות של ארבע עובדות סוציאליות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לכל הרשות? לכל הניצולים? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> כן, וזה לא מספיק, אז אנחנו עובדים באמצעות תמיכה, הקרן לרווחה ועמותת - - - שכל אחת מפעילה עשרה עובדים סוציאליים שאנחנו תומכים בהם ואנחנו גם עובדים מול הלשכות לשירותים חברתיים של הרווחה שבחלק גדול מהם בעשרות רשויות יש עובד סוציאלי לתחום ניצולי השואה, שוועידת התביעות מתקצבת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי. יש עוד שאלות? אוקיי. הסעיף הבא, הקצבאות של ביטוח לאומי. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> התקציב של הקצבות האוצר לביטוח לאומי עומד השנה על 63,669,993 אלפי ₪, התקציב מחולק למספר תוכניות. יש את השתתפות אוצר המדינה בתקציב של הביטוח הלאומי שעומדת על 48,194,682 אלפי ₪ ותשלומי העברה במימון אוצר, הכוונה היא לקצבאות שהן במימון אוצר, שעומדת על 12,480,828 אלפי ₪ והשתתפות בהוצאות מינהל של הביטוח הלאומי, שעומדת על 447,654 אלפי ₪. בגדול אני אגיד, זה לא כלל התקציב של ביטוח לאומי, יש את כל התקציב שמגיע מדמי הביטוח שנגבים והאוצר משלים לפי חוק ביטוח לאומי, יש מקומות מסוימים שהאוצר משלים כסף, בנוסף גם בהשתתפות בתקציב של הקצבאות הביטוחיות וגם קצבאות מסוימות כמו נפגעי פעולות איבה והבטחת הכנסה שהן קצבאות במימון אוצר באופן מלא שהן ממומנות מהתקציב הזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה יש ירידה של 7 מיליארד שקל בתקציב בין הביצוע של 2024 לעומת 2026? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> בין 2024 ל-2025, בתקציב 2025, כחלק מהתוכנית הכלכלית שהייתה לשנת 2025 הועלו דמי הביטוח הלאומי ב-1.6 נקודות אחוז לכל העובדים במשק על המדרגה הנמוכה ובאופן שווה לחלוטין, שקל על שקל, המדינה הפחיתה את ההשתתפות שלה בתקציב הביטוח הלאומי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כתוצאה מחוק ההסדרים שהיה בשנה שעברה, נכון? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> זה היה בשנה שעברה וזה תקף גם השנה, זאת הוראת שעה לשנתיים, ל-2025 ו-2026, שהתקציב הכולל של ביטוח לאומי נשאר זהה לחלוטין, פשוט הפילוח שלו השתנה, יותר מגיע מדמי הביטוח שנגבים מהעובדים ומהמעסיקים במשק מאשר מאוצר המדינה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מתבטא בקרוב ל-7 מיליארד שקל? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> נכון, ב-5.8 מיליארד שקל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מדי פעם מתפרסמות תחזיות שבשנת זו וזו ייגמר תקציב הביטוח הלאומי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 2036. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אפשר להתייחס לזה? איך שנת 2026 תורמת או מפריעה לתחזית הזאת? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> כשאתם מדברים על הגירעון האקטוארי של ביטוח לאומי הכוונה לתקציב הכולל, לא לסעיף התקציבי שהאוצר משתתף בו, אלא כולל מה שנגבה מדמי ביטוח ולא כולל השתתפות האוצר בקצבאות מסוימות, רק התוכנית הראשונה שדיברתי עליה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שמה הגודל שלה? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> 48 מיליארד ₪ השנה. קודם כל אני אגיד שאנחנו בשיח שוטף עם הביטוח הלאומי על הנושא הזה. הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי נובע בעיקר מגידול בהוצאות שהוא לא תואם את הגידול בהכנסות שהוא באיזה קו מגמה קבוע לאורך השנים. זה נובע מכל מיני עיוותים, מהחלטות מדיניות שנעשו בעבר ולא התקבל בעבורן מענה תקציבי ואנחנו עושים בשיתוף עם ביטוח לאומי דיונים מקצועיים עכשיו בנוגע לכל קצבה וכל שימוש שנעשו בשביל לבדוק ולבחון ולדייק את הדברים בשביל להימנע בדיוק מהסיפור הזה של גירעון הקרן של ביטוח לאומי ב-2036. השנה אנחנו צופים שהביטוח הלאומי יהיה בגירעון שוטף באזור ה-5 מיליארד שקל ב-2026. זה לא משפיע עדיין על התשלומים שלו, כי יש לביטוח לאומי גירעון שוטף וגירעון אקטוארי ובסוף שנה אנחנו משלימים להם איזה שהוא כסף מתוך הקרן שלהם לפי סכומים שהם העבירו לפני מספר שנים. זה איזה שהוא מנגנון שבכיף אני ארחיב עליו אבל נראה לי שזה ייקח קצת זמן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> רועי, לי יותר חשוב בשורה התחתונה, ונראה לי שלוועדה, אם אתה יכול להסביר לנו מה צריך לעשות כדי שתחזית האימים הזו לא תקרה ב-2036. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> אז אני אגיד שאנחנו עם ביטוח לאומי בשיתוף הדוק. אנחנו מצפים שבקרוב ייצאו המלצות מקצועיות של צוותים שונים שאנחנו עובדים וכל קצבה בוחנים באופן נפרד, בדיוק את הדברים שצריכים לתקן בה, ואנחנו מאמינים שברגע שהרפורמות האלה יבשילו אז בתקציב הבא יהיו צריכים לעשות את כל הרפורמות האלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני חושש שמה שאתה אומר כאן אין לו שום היתכנות פוליטית ולכן תסביר לי איך בשפה מקצועית, לבוא ולומר נעשה את הקצבאות דיפרנציאליות, זה נורא הגיוני, אבל זה לא יקרה. מה כן, בסוף איך מוציאים את העגלה הזאת מהבוץ? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> יש המלצות מקצועיות שיוצאות או שעומדות לצאת בגופים שונים שהביטוח הלאומי משלם להם תקציבים, הן לא באות להגיד שצריכים להפחית בקצבאות או משהו כזה, אלא באמת לדייק כי כיום יש מצבים שבהם קצבאות משולמות לא באופן שהתכוונו אליו כאשר חוקקו את החוק וצריך לפתור את זה. יחד גם עם דברים של גבייה, יכול להיות שצריך לבדוק את הגבייה במקומות מסוימים וזה משהו שאנחנו מטפלים ובוחנים והכול פה זה עניין של חקיקה של חוק ביטוח לאומי ושינויים שנדרשים לעשות שם. אנחנו מאמינים שלא יהיה אפשר להימנע מזה בתקציב הבא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חשוב מאוד שזה ימשיך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> משרד העבודה. 36. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> תעסוקה זה הכותרת, סעיף 36. הוצאה של 4,751,333,000, הוצאה מותנית בהכנסה 38,291,000, הרשאה להתחייב 1,177,921,000, שיא כוח אדם 1,349. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> על מה הרשאה להתחייב בהיקף כזה גדול? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> עיקר ההרשאה להתחייב נמצאת בתוכנית של מה"ט להכשרת הנדסאים וטכנאים, כ-880 מיליון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רואה שזה בעיקר הנדסים וטכנאים. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> נכון, התקצוב הוא הרשאתי בגלל שמעבירים למכללה על שנת לימודים תקציב מסוים בפעימות וכתלות בביצוע, הוא פרוס על פני שלוש שנים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את יכולה לתת לי קצת הסבר על עידוד תעסוקת הורים? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני אתייחס. עידוד תעסוקת הורים זה מה שבעבר היה קרוי האגף למעונות יום, זה האגף שמתפעל את סבסוד שכר הלימוד במעונות יום בהתאם למבחן התמיכה שמפורסם בנושא. הסבסוד שמועבר הוא סבסוד שמוקנה להורים, הוא מועבר בפועל לארגונים בהתאם למבחן התמיכה שמושפעים גם מסטטוס התעסוקה של ההורים וגם מבחן ההכנסה, יש שערי כניסה נוספים למבחן. מעבר לזה האגף עושה פיקוח גם על פעילות המשפחתונים, שזה מסגרות למתחת לשישה ילדים, הוא עושה פיקוח גם על אותם משפחתונים בשונה ממעונות היום שבמסגרות של שבעה ילדים ומעלה הפיקוח יושב במשרד החינוך. וגם רכיב מאוד כבד בתוכנית הזאת זה רכיב של כל מערכות המחשוב, הרישום, הרישוי. הרישום הוא גם למערכת הסבסוד וגם למה שקרוי מערכת ההרשמה כחלק מהכניסה של הורים למערכת סבסוד מעונות היום וכל האירוע הזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> רום, האם עדיין במצב הסטטוס החוקי הנוכחי אברך נחשב עובד? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא לא מקבל, הכול מוקפא, אין לך כלום. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לאחר פסיקת בג"צ בנושא החל ממרץ בשנה שעברה אברך כבר לא נחשב עובד לפי מבחן התמיכה, זה גם כתוב במבחן התמיכה במפורש. כמובן שיש אברכים שהסבו את מעמדם ואז האירוע הזה לא נוגע אליהם, אבל האדם שהוא - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה ההשפעה התקציבית של זה? איפה אני רואה את ההשפעה התקציבית? לכאורה יש פה פחות אנשים שמוכר שהם עובדים, נכון? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אנחנו לא בדיוק יודעים להגיד את זה מכמה סיבות. קודם כל משרד העבודה עוד לא סיים לתת את הדרגות בשלב הזה של השנה ולכן התמונה שיש לנו היא לא תמונה סופית. דבר נוסף, אנשים יכולים לעבור בין שערי תמיכה, זאת אומרת מישהו שהיה אברך יכול להיות שעכשיו הוא עובד ואז אותו אדם נמצא במערכת, יכול להיות שהסבסוד שלו טיפונת ירד אבל המסה הגדולה נשארה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה יודע להגיד כמה נחסך למשק או השתנה התקציב, לאו דווקא נחסך, יכול להיות שזה דווקא עלה, בגלל שהסבסוד הזה ירד? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> בשלב הזה של השנה אנחנו לא יודעים להגיד, אנחנו גם לא יודעים להצביע על סך האנשים המושפעים, זה גם מורכב כי יש לנו את האנשים שממשיכים, שהם היו בשנה שעברה והיו השנה ועליהם אפשר להצביע, אבל חלק גדול מהמערכת מתחלף מדי שנה אז קשה לנו להצביע על זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חבל, זה נתון שהיה חשוב לדעת אותו. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> יש על זה דיוני מעקב בראשות היועצת המשפטית לממשלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, ברור, כל יומיים היא עושה דיוני מעקב, אנחנו יודעים, רום. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> האירוע הזה עולה שם די הרבה וגם שם - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם היא הייתה עושה דיוני מעקב על הפשיעה בחברה הערבית באותו מצב תאמין לי שהפשיעה הייתה הרבה פחות היום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תאמין לי, אם היה שר מתפקד במשרד לביטחון לאומי - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ברור, היועצת המשפטית לממשלה אחראית על הפשיעה הערבית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם הייתם עם אובססיה כזאת גם על החברה הערבית והייתם מביאים את רשות המיסים ואת הביטחון הלאומי לשם ואת כולם כמו שאתם עושים פה, תאמין לי שהכול היה נראה אחרת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עשינו, קראו לזה יואב סגלוביץ' פעם, אבל עזוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה נשמע שיש לך תוכנית. אני מציע שתצטרף לפוליטיקה, אולי תהיה פעם בקואליציה ותוכל לקדם אותה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אולי, גם יכול להיות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מישהו יכול לתת לי נתונים על מספר העובדים הדרוזים מתוך ה-1,349? אתם לא מבינים שאין קליטת עובדים דרוזים בכלל. אני רוצה לקבל נתון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> המשרד לשירותי דת, תכינו את התשובה כי הוא הולך לשאול גם אתכם את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, שם אני לא אשאל, זה ריב של היהודים, אני לא איכנס לתוכו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, תשובה לחבר הכנסת חמד עמאר. << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> מה בדיוק השאלה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה דרוזים עובדים בתוך ה-1,349 שיא כוח אדם שלכם? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> אני לא יודעת להגיד את זה ככה בשלוף, אני יכולה לבדוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חשוב, אם את יכולה לבדוק את זה תוך כדי. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> ננסה לבדוק ולהחזיר תשובה. << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> זה לכל הסעיף, זה לא רק למשרד העבודה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לכל הסעיפים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל לסעיף הזה ספציפית הוא רוצה לדעת. אם זה יותר מ-30% אתם לא צריכים להחזיר תשובה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שתי שאלות. קודם כל האם יש לכם תוכניות להכשרות מקצועיות של עולים חדשים, בשיתוף פעולה עם משרד הקליטה או שיתופי פעולה אחרים? ואני לא הבנתי, שאלתם לגבי התוכניות לעידוד תעסוקה בקרב גברים חרדים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 47% לפי הנתונים האחרונים של גברים חרדים לא עובדים, האם יש לכם תוכניות לשילוב של גברים חרדים בשוק העבודה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא אומר שיש 53% גברים עובדים, האם אתם מחזקים את זה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון, האם יש תוכנית להגדיל את האחוז? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה אתם עושים על מנת להגדיל את האחוז, זו הכוונה שלו. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני אתייחס לשאלה השנייה, הפלטפורמה העיקרית לעידוד תעסוקת גברים חרדים קרויה מרכזי הכוון או מרכזי מפתח, זו רשת של 12 מרכזים שפרוסים במרחב הארץ והם הפיבוט לנקודת הכניסה לשוק העבודה. זו הנקודה הראשונה שבה האדם פוגש את שוק העבודה, הוא פוגש מתאם תעסוקה, מכווינים אותו החל מאותה נקודה אם הוא הולך להכשרה קצרה, הכשרה ארוכה, להמשך תהליך במרכז, למצ'ינג למעסיקים וכן הלאה. זו פעילות אחת מאוד מאוד משמעותית. פעילות שנייה מאוד משמעותית מבוצעת כחלק מהתוכנית של מה"ט, המכללות הטכנולוגיות. זו אחת התוכניות היחידות בממשלה שיש לה תנאי כניסה יחסית נמוכים, כלומר גם אדם שלצורך העניין יש לו פער בלימודי ליבה יכול לעשות השלמה לא מאוד משמעותית ולהיכנס להכשרה הזאת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לאיזה גילאים זה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זה החל מגיל 18. סף הכניסה זה שלוש יחידות מתמטיקה, ואם אין לך את זה אתה יכול לעשות מכינה שמשלימה לך את הפער הזה. לאחר שאתה נכנס אתה מסיים את הלימודים האלה, שהם בין שנתיים לשלוש, תלוי בתוכנית הלימודים שלך, והתשואה לאחר מכן היא מאוד מאוד משמעותית. זה כלי עם אפקטיביות מאוד מאוד גבוהה ואחד הטובים שיש לנו בממשלה לאירוע הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש גם מדדים, נתונים, שמראים על הצלחה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> על מה"ט ספציפית יש לא מעט מחקרים, יש לדעתי שניים או שלושה מחקרים של אגף הכלכלן הראשי אצלנו במשרד האוצר שמראה שהתשואה ללימודים למה"ט גבוהה מאוד ולגברים חרדים גבוהה במיוחד. אפשר להעביר את המחקרים האלה לוועדה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אם אני לא טועה התשואה הממוצעת להשכלה על-תיכונית בעבור גבר חרדי 44% בשכר ביחס לאדם שאין לו השכלה תיכונית, כלומר מדובר על תשואה מאוד מאוד גבוהה. מה"ט זה הגוף הכי משמעותי שיש לנו. יש את מרכזי ההכוון, שזה גם משהו שנותן מענה מותאם נקרא לו תרבותית, כלומר גם נותני השירות הם מהחברה החרדית, אירוע שאמור להיות יותר רך ולאפשר כניסה חלקה לעולם התעסוקה. חוץ מזה יש תוכניות נוספות, קצת יותר קטנות, שמשרד העבודה עושה, אבל אני חושב שמה"ט ומרכזי ההכוון אלה הכלים המשמעותיים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני חושב שאם יהיה לכם סוג של שגרירים בתוך המגזר החרדי, כלומר אנשים שמכירים את המגזר ויבואו וידברו בשפה, זה יכול להביא עוד עובדים מהמגזר החרדי. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זה מבוצע כחלק מפעילות השיווק של מרכזי ההכוון. זה פעילות שהיא יחסית חדשה, נכנסה לפעילות רק בשנה שעברה, אבל זו המטרה, שמרכזי ההכוון יפעלו בתוך המגזר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנסטסיה, יש שיתופי פעולה, למשל עם עמותות גדולות שמכירות את המגזר, עובדים איתם, עשיתם משהו לגבי תעסוקת גברים חרדים? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> התוכניות שלנו בין היתר הן בשיתוף עם הג'וינט ששם מופעלים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה למשל? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> יש 'חנוך', יש תוכנית שנקראת קודקוד, משהו עם הצבא. יש כל מיני תוכניות יותר קטנות מאשר מרכזי הכוון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 'חנוך' קיימת עדיין? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היא ממשיכה גם עכשיו וגם ב-2026? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> היא ממשיכה, מסוף 2025, אני לא זוכרת בדיוק מתי היא מסתיימת כי יש דיון על להאריך אותה או להטמיע אותה אצלנו דרך מרכזי כיוון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> את יכולה לבדוק אם לא הפסקתם את זה כבר? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> אני יכולה לבדוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> להערכתי זה כבר הופסק ואני חושב שדווקא בגלל זה, ובמיוחד הג'וינט שמכיר ויודע וזה ארגון גדול, זה לא ארגון של סקטור כזה או אחר, אבל הוא עובד עם כל הסקטורים, אני חושב שתוכנית כזאת לא אמורה להפסיק. זה גם לא הרבה כסף שם, אם אני לא טועה. << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> גם אם תוכנית מפסיקה, היא פשוט הולכת להיות דרך מרכזי כיוון, זה לא שאנחנו מפסיקים אותה ומפסיקים את הפעילות לגמרי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> להערכתי, תבדקי את זה, אנסטסיה, היא הופסקה לגמרי, היא לא נכנסה למרכזי כיוון. חשוב שתבדקי את זה ותעדכני אותנו. << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> אני אבדוק את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם יש לך תוך כדי השאלות נשמח לקבל עדכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ולגבי עולים חדשים? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> לגבי עולים חדשים, אין תוכנית ייעודית של משרד העבודה. בגדול משרד הקליטה, כשתגיעו לדון בו, יש לו פעילות הכוון והכשרות עבור העולים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, טוב. גם זו תשובה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה תוכנית עידוד תעסוקה בחברה הדרוזית יש לכם? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה מישראל ביתנו, אתה לא צריך לשאול את זה על הרוסים? אה, לא, זה ולדימיר, סליחה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ולדימיר ישראל ביתנו, הוא ישאל על הרוסים ואני אשאל על הדרוזים. חוץ מתוכנית חומש. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> תוכנית החומש בעצם מביאה חלק ניכר מהתקצוב, אבל התוכניות שהמשרד מפעיל עבור החברה הדרוזית כוללות קודם כל מרכזי הכוון תעסוקתי, כמו מרכזי ההכוון לאוכלוסייה החרדית יש גם מרכזי הכוון לאוכלוסייה הערבית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ממה שהבנתי קיצצו את מרכזי ההכוון לחברה הדרוזית. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> החלטת הממשלה, יתרותיה קוצצו ב-15% בתחילת מלחמת חרבות ברזל באופן רוחבי, זה אכן קרה, זה לא רק החברה הדרוזית, זה כל התקציבים של החלטות הממשלה של הערבים, 550. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא שאלתי על 550. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אני אומרת שהתקצוב קוצץ ב-15%, גם התקצוב עבור האוכלוסייה הדרוזית, כמו יתר האוכלוסייה הערבית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה התקציב? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אנסטסיה, את יודעת להגיד כמה תקציב ספציפית לאוכלוסייה הדרוזית במרכזי ההכוון? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> אני צריכה לחפש, תיכף אני אתן תשובה, יש לי את זה בקבצים. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אני רק אמשיך את הפעילות. מעבר לפעילות של מרכזי ההכוון יש לנו גם תמיכה מאוד מאוד משמעותית במה"ט באוכלוסייה הערבית והדרוזית, יש מעטפת שמטרתה למנוע נשירה, שמחזקת כישורים, מחזקת את השפה העברית ועוזרת לסטודנטים להצליח לסיים את התעודה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> באיזה תקציב כל התוכנית הזאת שאת מדברת עליה? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> התקציב השנתי שלה הוא כמה עשרות מיליונים. אני כבר אבדוק באופן מדויק. << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> לגבי הדרוזים, היו החלטות ממשלה 717 ו-716, לזה אתה מתכוון? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> מתוך 550. היו החלטות לשנתיים או לשלוש, הן באמת היו קצרות יותר מ-550, אבל זה לא שאנחנו סגרנו מרכזים, אנחנו ממשיכים להפעיל אותם דרך כספים אחרים שיש לחברה הערבית. לא זכור לי שיש צמצום במספר המרכזים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה בלבול, אתם לא יודעים כלום. יש תוכנית חדשה שאושרה לפני שנה, לא קשור למה שאושר לשנתיים. מה עם התוכנית החדשה? את לא לוקחת משום מקום אחר, יש תוכנית חדשה. תגידי לי מספרים מהתוכנית החדשה. יש תוכנית חדשה, את אומרת שאין תוכנית חדשה ואת ממשיכה לקחת מ-550. אין קשר בין 550 לתוכנית של הדרוזים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חמד, היא עונה לך, אבל לא יפה להגיד להם מבלבלים - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם לא שכנעתם אותי, אני אצביע נגד התקציב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, חמד, בבקשה, אל תעשה לנו את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק בגלל זה אני אצביע נגד התקציב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תעשו טובה, תענו לו, הוא רוצה שתשכנעו אותו להצביע בעד התקציב. << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> באמת יש החלטה חדשה, אתה התייחסת להחלטה שצומצמה, בגלל זה התייחסתי להחלטה ישנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את הישנה אני עשיתי, את לא מחדשת לי. << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> אז יש החלטה חדשה לדרוזים ולצ'רקסים, היא לא צומצמה, אנחנו משכנו עבורה כסף ב-2025 ואנחנו ממשיכים להפעיל את המרכזים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ומספר העובדים, עוד לא הצלחתם להשיג? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> כעשרה, זה מספר לא סופי, בודקים לי אותו עדיין. זה בתוך המשרד שלנו, לא בכל הסעיף. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> בשירות התעסוקה, קיבלתי תשובה, כ-15 דרוזים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתוך כמה? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> מתוך 519 עובדים. במִנהלת השירות הלאומי יש עובד דרוזי אחד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה 3%, משהו כזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 2.8. זה אחוז מעל ה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא מספיק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנסטסיה, יש תוכנית של תעסוקת גברים עם הג'וינט, לא 'חנוך', 'דרך ארץ'. מה קורה איתה? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> גם היא לדעתי ממשיכה. אני לא זוכרת שהפסקנו תוכניות ועכשיו קיבלתי תשובה שגם 'חנוך' ממשיכה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני טעיתי, זה 'דרך ארץ'. << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> אני בודקת על 'דרך ארץ'. לא זכור לי שצמצמנו תוכניות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תבדקי אם היא ממשיכה, חשוב לי שתבדקי את זה. גיל, חמד ביקש לשאול כמה חרדים יש בשירות התעסוקה. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אני אעביר את הבקשה וכבר אחזיר תשובה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה שואל על חרדים או בוגרי החינוך החרדי? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה יודע איך זה בנציבות, אני לא צריך להגיד לך, זה הכי גרוע שיש. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בוגר, לא? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. מה זה בוגר? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שנתיים, כמו בגיוס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, מי שלמד ביסודי בחינוך חרדי מכניסים אותו, הוא נקרא חרדי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא ידעתי שיש הגדרה חוקית אחרת מאשר שנתיים בתיכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> צריך לאמץ את ההגדרה לחוק ההשתמטות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב אני מסכים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ברור שהוא מסכים, אתה יודע כמה נשרו מאז? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> משה טור פז, אמרו לנו את זה בוועדת חוץ וביטחון. אף אחד לא זעק ואמר מה אתם מחשיבים את זה כחרדי ליעדים ששמים בשירות התעסוקה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה עד ארבע שנים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא צעקתם על העבודה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> פעם ראשונה שאני שומע את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה שמעת את זה איתי ביחד בוועדה, היינו באותה ועדה. << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> יש לי תשובה. 'דרך ארץ' אכן הופסקה כתוכנית עצמאית אבל הותנעה במרכזי כיוון, אז היא מתנהלת שם במתכונת דומה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> באותה מתכונת היא מתנהלת? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> מתכונת מאוד דומה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> והאנשים שליוו את התוכנית הזאת, מה קורה איתם? פוטרו. << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> אני לא יודעת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> פוטרו. תבדקו את העניין הזה. לא יכול להיות שמתחילים להעסיק אנשים ובגלל שמעבירים את זה אנשים צריכים ללכת הביתה. נכון שתגידו שזה מצ'ינג עם הג'וינט, אבל צריך לבדוק את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה חרדים עובדים? לא נתתם תשובה. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אני עדיין מחכה שיחזירו לי תשובה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> את יכולה להישאר בינתיים בזום ולפרוץ תוך כדי שידור ולהגיד לנו על כל חדשה בעניין. יש עוד שאלות? אנסטסיה, תודה רבה לך, גיל, אני מחכה. שירותי דת, סעיף 22. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לדעתי לאור הזכייה של רבני ש"ס ברבנות ערים בחודשים האחרונים המשרד לשירותי דת צריך להיות כסף קואליציוני. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב הוא קואליציוני, רוב ה - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כל ה-900 מיליון פה זה קואליציוני? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא קואליציוני, תסתכל עכשיו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז תפסיקו לזכות, תנו גם לאחרים. גפני מקנא, סמוטריץ' מקנא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שאתה רואה זה לא קואליציוני, עוד לא חולק הקואליציוני. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אין קואליציוני. אני אשמח להציג את הסעיף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גיל, אם אין לך, תשלחי לנו. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אני אעביר את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה ותודה גם לצוות העבודה גם, עבודה נהדרת. דוריה, בואי נראה אם את עושה עבודה נהדרת. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני אשתדל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רק לפרוטוקול, זה משרד לשירותי דת יהודיים, נכון? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יהודיים, כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הדרוזים נמצאים במשרד הפנים. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני חושבת שבאגפים אחרים דנתם מוקדם יותר היום, לא? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, רק יהודים כאן, נכון? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, זה רק יהודים, אתה יכול ללכת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני נשאר כאן, בשביל ולדימיר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא שואל כמה עובדים דרוזים יש במשרד. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני בטוחה שדודו ממש ישמח לענות על זה. סעיף 22, מסגרת ההוצאה נטו היא 887,292,000 שקלים, ההוצאה המותנית 13,535,000 שקלים, הרשאה להתחייב 40 מיליון ושיא כוח אדם 491. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה הוצאה מותנית בהכנסה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> היא מתחלקת בין התחומים השונים, יש לנו סכום של המשרד לשירותי דת, בתי הדין הרבניים והרבנות הראשית. כמעט כל ההוצאה המותנית בהכנסה ברבנות הראשית ובבתי הדין הרבניים - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה בא מהציבור, נכון? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן, בבתי הדין הרבניים זה מאגרות תפעול בתי הדין, ברבנות הראשית זה מהמבחנים להסמכה, יש שם אגרה. במשרד לשירותי דת זה מקופות הצדקה באתרים במרכז למקומות הקדושים. זה חוזר לפיתוח האתרים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רואה כאן תקציב מאוד קטן לפיתוח בתי העלמין. אני יודע שיש תוכנית חירום לנושא של נפטרים בגוש דן, איפה זה בא לידי ביטוי בתקציב? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני יכולה להגיד מה כן נמצא בסעיף. בתוכנית בתי העלמין הדבר שיכול להיות רלוונטי בהקשרי נפטרים בגוש דן זה בית העלמין ברקת שזה תוכנית רב שנתית שהמשרד עומד בראשה. התוכנית הזאת, רוב הפרויקט חויב בהרשאה להתחייב שנים הקודמות, כרגע אנחנו בביצוע בפועל של ההתחייבויות ואנחנו מתקצבים את זה בהתאם לצרכים של הפיתוח באתר. זה לפי צפי ההוצאה, היה צפי הוצאה יחסית נמוך בשנה שעברה אז תקצבנו בהתאם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל, שוב, יש תקציב תב"ר או נוסף של פיתוח בית העלמין, כי ההוצאות הן הרבה יותר גדולות ולכן אני מחפש את הסעיף הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, יותר מזה, כשמגיעה מועצה דתית ואומרת שאין לה מקומות קבורה וצריכים לפתח מקום, אז אנחנו יודעים שאין מענה, צריך ללכת לרשות המקומית, שהרשות המקומית תעזור. השאלה אם זה לא נכון להוסיף כסף שיהיה פעם אחת ולתמיד ולנעול אותו עבור פיתוח של בתי עלמין? אנחנו יודעים שלצערנו המצב הולך ונעשה רק יותר גרוע. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כמו שאמרתם, המודל למימון בתי העלמין כיום מבוסס בעיקרו על הכנסות של חברות קדישא שאמורות לפתח את בתי העלמין בעצמן ביחד עם הרשויות. אנחנו משתדלים לתת מענה איפה שאפשר לפרויקטים מאוד מאוד גדולים שקשה לחברות קדישא לממן בעצמן, כמו ברקת שהוזכר, וגם יש כל מיני רשויות שמתרחבות בעיקר. אני יכולה להגיד גם מכובעי בתקצוב משרד השיכון שאנחנו משתדלים לתת מענה תומך לרשות כדי שיהיו תקציבים לתמוך את ההרחבה של בתי העלמין כשאלה נדרשים, אבל ככלל אכן אין לזה תקציב ייעודי כרגע מתוך תקציב המדינה, זה מתנהל כמו סוג של משק סגור של כל חברה למול הנכסים שלה. כדי לשנות את זה נדרשים תקציבים מאוד מאוד גדולים ועבודת מטה מאוד רחבה, כרגע בסדרי העדיפויות של המשרד ושל הממשלה הם לא רואים לנכון לשנות את המודל הזה, אבל - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רואה פה סעיף של תמיכה במועצות דתיות ברשויות מקומיות שאין מועצה דתית. נגיד כמו מודיעין, יש מחלקה בעירייה שנותנת שירותי דת, היא מתוקצבת פה או שלא? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> מה שמתוקצב זה שני סוגים של תמיכות, כמובן, דודו, אם יהיה לך מה להוסיף אז תוסיף אחר כך, אבל יש את מרב התמיכה בתוכנית הזאת שהיא הולכת למועצות הדתיות עצמן, זה או למועצות מקומיות או למועצות דתיות אזוריות, וזה מתוקצב לפי חוק שירותי הדת היהודיים בשיטת התקצוב שם. בנוסף יש תמיכה ייעודית לרשויות לתמיכה בעובדי דת נוספים, בעיקר במקומות שבהם אין מועצה דתית ושם ממש יש קול קורא שתומך בתקנים, זה יכול להיות לבלניות, לרבנים, לכל מיני סוגים של עובדי דת וזה מתוקצב גם באותה תוכנית. זאת אומרת שגם הרשויות שאין בהן מועצה דתית, אבל יש בהם - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מקבלים את התקצוב של המקוואות? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> זה לא המבנים, זה העובדים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, של העובדים. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> יש תמיכה ייעודית גם לאיפה שאין מועצה דתית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל רשות שאין לה מועצה דתית ובונה מקווה, היא יכולה גם לקבל דרך ה – << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> היא יכולה להגיש בקשה במסגרת הקול הקורא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בתי הדין הרבניים, שזה כרבע מהתקציב, מה מצב התקינה לעומת האיוש? שמענו בבתי המשפט שיש 50 ומשהו שופטים שהתקנים שלהם לא מאוישים, מה מצב האיוש כאן? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> בבתי הדין הרבניים היו בערך 20 תקנים שהתרוקנו בשנים האחרונות, אבל בקיץ האחרון התכנסה הוועדה למינוי דיינים ובאמת מינו את כולם. אם אני זוכרת נכון, יש 111, אני מיד בודקת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ולדי, נראה לי שהוועדה למינוי שופטים יכולה ללמוד מהוועדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני חושב אם אפשר לקבל את ה-50 תקנים מבתי המשפט לבתי הדין הרבניים? אני חושב שזה הדבר הנכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אין בושה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, לא חבל שלא יהיה כלום? יש גם את חוק הבוררות, נצטרך להגדיל את התקנים, אז בבקשה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> בתי הדין הרבניים לא צריך עוד תקנים בשביל החוק הזה, אבל זה דיון לוועדה אחרת. התקנים של הדיינים מאוישים, אוישו בקיץ האחרון וזה חלק מהתקציב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אגף הילולות, מה הוא עושה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> זה אגף שהוקם בשנה האחרונה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש לו עובד אחד. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> יש כמה אירועים גדולים שהמשרד תומך בהם, הכי גדול ביניהם הוא הילולת הבאבא סאלי בנתיבות, אבל יש עוד כמה הילולות לאורך השנה והמשרד ראה לנכון להקים גוף ייעודי תחתיו שיתעסק בתפעול של האירועים האלה, הם מצריכים לרוב הפקה יחסית משמעותית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם היה את מירון היית אומרת. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> זה מלקחי מירון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בעמוד אחד לפני אחרון, בעמוד 21, יש כשרות ארצית, מקומות קדושים, הנצחת מרן הרב עובדיה יוסף, אגף הילולות ותפעול ומחשוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז זה אגף חדש? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אגף הילולות ממש עכשיו מוקם, בהחלט. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חשוב מאוד. מה התקציב שלו מעבר לתקן? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אין לו תקציב ייעודי, הוא חלק מהתקציב השוטף של המשרד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתם, ינון, אגף הילולות, צריך ללמוד מכם. חשבנו שסמוטריץ' יודע לבזוז את הקופה הציבורית, אתם עשיתם פה בית ספר לכולם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל הם עושים את זה באלגנט, בעמוד לפני אחרון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתם כבר השלמתם עם זה שסמוטריץ' לוקח, זו הבעיה. למה בוזז? הוא לקח ליהודה ושומרון, זה נקרא לבזוז? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני גר ביהודה ושומרון - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יפה, הוא דואג לך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> - - תאמין לי, הבושה מתה. עם הסיפור של מס הכנסה הבושה מתה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ובמשימות לאומיות, שרכשו שם טרקטורונים אם אתה צריך להגיע לאיזה מקום, לא טוב? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ואז אתה רואה את כל הטרקטורונים האלה מכסחים ערבים, זה מה שהם עושים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך מה הבעיה, אנחנו צריכים לדאוג לכלל המגזרים, זאת הבעיה. כשיש לך שר אוצר שמתעסק רק עם מגזר אחד, זאת הבעיה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אגיד לך דבר אחד, ואני חושב שאתם יודעים את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם כל אחד מאיתנו ידאג רק למגזר שלו לאן נגיע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה צודק ואני רוצה שתבדוק אם תנועת ש"ס, במשרדים שלנו, אם אנחנו דואגים רק לאנשים שלנו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> במשרד הדתות כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> משרד הדתות זה משרד שלכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גם במשרד לשירותי דת, דודו, כמה אחוזים קיבלו שביעות רצון במשרד? היה סקר של משרדי הממשלה. << אורח >> אורטל דנון: << אורח >> אני יכולה לענות. בסקר שביעות רצון אנחנו קיבלנו את הציון הגבוה ביותר זו השנה השלישית, אם אני לא טועה, ציון 86. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. אני מקווה שתשאפו כמה שיותר ל-100, אבל זה הציון הגבוה ביותר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לדעתי זה בזכות אגף הילולות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> במשרד לשירותי דת מקדשים רק אנשי ש"ס? וקוברים רק את אנשי ש"ס << אורח >> אורטל דנון: << אורח >> ממש לא, אני יכולה להגיד שכרבע מיליון הגיבו מכל - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רק שתדע, שביעות הרצון זה לא בקרב הנפטרים, זה בקרב החיים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש שלושה משרדים בממשלה הזו שעבדו, עם שלושה שרים, שלושתם מש"ס, אין מה לומר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם היו עושים בקרב הנפטרים 100% היו אומרים שכן, כי עובדה שהם לא חזרו מאז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ולכן הם מצביעים ש"ס אחרי שהם מתים, זו הסיבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עוד שאלות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בכמה עלה התקציה השנה לעומת 2025? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> הוא עלה בגלל שהיו כל מיני החלטות ממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בכמה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> בשנה שעברה מסגרת ההוצאה נטו הייתה 799 מיליון והשנה 886. מצוין גם בחוברת, היו כמה החלטות ממשלה שהצריכו את הגידול בהוצאה, יש החלטה ייעודית 3560 שבחנה את משך שנות הקצאתם של כספים קואליציוניים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חכי, עוד לא סיימנו. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> יש את 3553 שהוסיפה תקצוב למשרתים בקודש, גם תקנים שהם לא תחת המועצות הדתיות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה להמר כמה תקנים יהיו באגף הילולות בשנה הבאה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע, אבל אני יכול להמר שכולם יאוישו עד האחרון שבהם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> באגף ההילולות, יש שם ניצול של 100% תקנים? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לדעת מי זה ראש אגף הילולות? יש תקן אחד, אני רוצה לשמוע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו צוחקים, האמת שזה עצוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני בטוח שאם זה הילולה זה משהו כמו יוסקוביץ' או משהו כזה. אם זה היה אגף היורצייט זה היה בוזגלו. עוד משהו, חברים? טוב, חברים, תודה רבה למשרד לשירותי דת. תודה רבה לאוריאל שם טוב, לכולם, לכל עובדי הכנסת, אני חייב להגיד שבגלל המצב ההתחשבות של חבריי מהאופוזיציה, תודה רבה לכם, לא מובן מאליו, גם בזמן התקציב, אמרתם שאתם רוצים להתחשב בעובדי הכנסת, שלכולנו יש ילדים בבית, אז תודה רבה לכם על ההתחשבות הזאת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו באמת דואגים לעובדי הכנסת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמרתי, אני אומר את זה במלוא הרצינות ואני לא סתם אומר את זה. אז תודה רבה לכם, חבריי מהאופוזיציה, ולכל מי שהיה ממשרד האוצר. תודה רבה לערוץ הכנסת הגדול, יש לכם, אני חושב שאת הרייטינג הגדול ביותר, ומה שטוב אצלכם שזה ללא פרסומות, אנחנו מדי פעם עושים לכם את הפרסומות. אז תודה רבה לכולם. על כל דבר אתם מוזמנים לפרוץ לשידור. לילה טוב, מחר בשעה 9:00 ייפתחו הדיונים בעזרת ה'. תודה רבה, ערב טוב, נסיעה טובה לכולם ולילה טוב לילדים החמודים. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:45. << סיום >>