פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 520 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ו (20 בינואר 2026), שעה 12:13 סדר היום: << נושא >> רפורמת הטיפולים המשלימים באגף השיקום << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר מוזמנים: שרית קדרון – סגנית בכירה לראש אגף השיקום, משרד הביטחון קובי מורלי – ראש החטיבה לבקרה ואפיון השירותים הסוציאליים, אגף שיקום, משרד הביטחון ענבר דוד – מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי אבנר גולן – מנהל אגף זכויות ורווחה, ארגון נכי צה"ל רפי כהן צמח – מ"מ יו"ר ארגון נכי צה"ל יוסי מתתיהו – מנכ"ל ארגון נכי צה"ל מרדכי אלפסי – מלווה של מ"מ יו"ר ארגון נכי צה"ל אביעד עטרי – פורום יהלומי קרב נדב וירש – יו"ר פורום יהלומי הקרב אליהו פנחסי צמח – מצוינים בישראל אביב לוי – נכה צה"ל הלום קרב נבט כהנא – פצועת צה"ל אמיר דובדבני – מנהל ארגון "נפשי", מטפל רב תחומי ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> רפורמת הטיפולים המשלימים באגף השיקום << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היום יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ו, 20 בינואר 2026, השעה 12:13. גם היום אני פותחת אתה הדיון בתפילה להחזרתו של רס"ר רני גואילי הי"ד ובאמירה חד משמעית שעד לשובו ועד לפירוז הרצועה ומיטוט החמאס, גם ביטחונית וגם אזרחית, אסור שיהיה שיקום לעזה. אני ממש מקווה כך. אני מברכת על הקשר ההדוק שלנו עם ארצות הברית, עם טראמפ, קשר חשוב ביותר ועדיין הביטחון שלנו בידיים שלנו. אנחנו לא יכולים לתת את הביטחון לאף אחד אחר, בוודאי לא למדינות שעד היום מחבקות את החמאס, נותנות לו להתגורר בתוך ארצן. אסור שזה יהיה ואני מקווה שנמנע את זה וזה לא יקרה. מכאן בקשר ישיר או לא ישיר אני פונה לגוף העניין לשמו התכנסנו. קיבלנו לא מעט פניות בנושא הרפורמה בטיפולים המשלימים של אגף השיקום במשרד הביטחון, ואגב, אני מברכת אתכם על העשייה ואני יודע כמה קשה וכמה כוח אדם חסר לכם אבל מותר גם לבקר, לעשות ביקורים וגם לבקר מבחינת ביקורת. זה תפקידנו ואנחנו לא רוצים לחטוא לתפקיד הזה. פניות מהן עולה חשש כבד לפגיעה בשירותים, באיכות שלהם, במקצועיות שלהם ובהתאם לאלה שזקוקים כל כך לשירותים האלה. מקצת הנקודות שעלו שמעוררות את החשש – וזה באמת מקצת כי קיבלנו לא מעט – זה סוג של ענישה על ביטול תורים. אגב, קיימנו כמה וכמה דיונים בנושא הזה עת רצו לעשות את הרפורמה בבריאות הנפש ולחייב ביטול תורים. אמרנו לקופות החולים ולמשרד הבריאות שקודם כל יעשו את זה על נושאים אחרים ולא על בריאות הנפש כי בבריאות הנפש זה לא הוגן ושיתחילו באוכלוסיות חזקות יותר. שנית, מהי סיבות הביטול. בן אדם יודע להחזיק עד שפתאום יש לו התפרצות או משהו שהוא לא יכול להחזיק את תאריך התור או משהו כזה. זה נראה לי לא הגיוני אבל זה חלק מהחששות הכבדים. גם ביטול שיטת ההחזרים מה שמעלה חשש, לאו דווקא אצלכם. אנחנו מכירים את הרצון הזה מקופות החולים ואנחנו אומרים אנחנו מבינים את הרצון להחזיר בחזרה לתוך הקופה או לתוך האגף אבל אם יש לכם תיק נותני שירותים, בסוף להחזיר את כולם פנימה חזרה שיוכלו לטפל בהם, חלילה אנחנו עלולים ליצור עוד יותר נזק בכך שהתורים יהיו ארוכים יותר, שלא לדבר על רצף של שירות שכבר קיבלנו מאנשים. אני חייבת לומר שוב שגם בנושא הזה של הלומי קרב בבריאות הנפש וכולי, בסוף כל בן אדם צריך בן אדם אחד שיאמין בו. כאשר בן אדם כן התחייב ונקשר קשר עם המטפל שלו, פתאום לנתק אותו בגלל שיטה כזו או אחרת - בעיניי זה פשע אבל נשמע אתכם. נושא שהעלה חשש הוא תעריפי הגג הנמוכים שיבריחו אנשי מקצוע מומחים ועוד כהנה וכהנה נושאים. נמצאים כאן מקצת האנשים. הגיעו אלינו הרבה יותר פניות מאשר הנוכחים בחדר. נשמע אתכם, תציגו את הרפורמה, תנו לנו סקירה ותאמרו מה הוביל אליה, למה נעשתה הרפורמה ומה אתם מצפים שהיא תעשה. אחר כך כמובן נשמע את כל יתר הנוכחים בחדר ואם יש ב-זום, ככל שיאפשר לנו הזמן נשמע גם אותם. בבקשה , משרד הביטחון, אגף השיקום. הבאתם לנו היום מצגת שעוד לא הספקנו לעיין בה אבל נעיין בה יחד עם כל האחרים. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> אני סגנית ראש אגף השיקום ואחראית על הנושא של הטיפולים האלטרנטיביים. בעקבות רפורמת נפש אחת בשנת 2021 וההבנה שהנכים שמוכרים על נפש פוסט טראומה וראש - לא לכולם מתאים הטיפול הקונבנציונאלי – הוחלט להרחיב וגם לאפשר טיפולים ברפואה מונעת על ידי הטבה בהיקף של , בזמנו זה היה 5,000 שקלים לתקופה של שנה, לרשימה סגורה של טיפולים שניתנים באמצעות קופות החולים כמו דיקור, רפלקסולוגיה, שיאצו. ההטבה היום עומדת על סכום של 6,000 שקלים בשנה ותהליך המימוש נעשה כנגד הוצאה בפועל. הצגת קבלה והמתנה להחזר כאשר לעתים זאת המתנה של חודשיים ושלושה חודשים לאור ההיקפים. נכון להיום זכאים לטיפולים האלטרנטיביים 26,000 זכאים פגועי נפש, ראש ופוסט טראומתיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רק הם? הנכים לא זכאים לזה? << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> לא. זאת הטבה שמיועדת לנפש, פוסט טראומה וראש. << אורח >> אבנר גולן: << אורח >> בעתיד, במסגרת השלמת תזכיר חוק הנכים, יהיו זכאים מדרגות נכים 50 אחוזים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מניחה שגם אדם שהוא נכה פיזית, דיקור יכול לעזור לו. << אורח >> אבנר גולן: << אורח >> זה נכנס לתזכיר חוק הנכים עד שזה יאושר על ידי הוועדה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו מחכים לתזכיר. אם כן, נכון להיום יש 26,000 זכאים. כמה מממשים את הזכאות? << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> 42 אחוזים של מימוש. גם בתוך 42 אחוזי המימוש לא כולם מממשים את מלוא ההטבה במהלך השנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה כל שנה 6,000 שקלים או שזה פעם אחת בחיים? << אורח >> אבנר גולן: << אורח >> שנה קלנדרית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל שנה קלנדרית, זה הסכום. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> זה מתחדש. כל שנה הסכום מתחדש. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא מצטבר. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נגמרה השנה, נגמר האירוע ומתחילים מחדש. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> במהלך השנים האחרונות הגיעו אלינו בקשות רבות להרחבת סוגי הטיפולים, להוסיף פעילויות ספורטיביות, להוסיף עוד מענים שנכים ביקשו שמתאים להם אבל הם לא מפוקחים על ידי קופות החולים. ההוצאה בפועל בהמתנה לקבלת ההחזרים, העיכובים בתשלומים, כל התהליך הבירוקרטי של העברת הבקשה וההמתנה להחזר, היעדר מידע על מטפלים ונותני שירות בפריסה ארצית ובקרבת מקום המגורים, כל אלה הביאו אותנו לשנות את התפיסה ולחשוב על פתרון אחר כאשר הרציונל במעבר לאפליקציה היה קודם כל אפשרות למצות את הזכויות לכלל האוכלוסייה ולא רק ל-42 אחוזים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את אומרת שהרציונל לעבור לאפליקציה הוא להרחיב את השירות. אני בעד וזה מבורך אבל למה לבטל אחד? כלומר, אתה יכול גם וגם. הרי ברור לך שגם יש כאלה שלא יודעים להשתמש באפליקציה ואת בעצם תגרעי את זה מהם. כלומר, אם המטרה היא אחרת, אני אשמח לשמוע אבל אם המטרה היא להרחיב את השימוש כדי שיבואו לנצל, הייתי משאירה את האפשרות בצורה אחת ומרחיבה שיש עוד אפשרות אבל זה לא האירוע. אני מבינה שאתם בעצם שיניתם, ותקני אותי אם זה לא כך. כלומר, אי אפשר יהיה בדרך שהיה עד היום אלא יהיה אפשר רק באפליקציה. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש כאן איזה משהו שאני צריכה לשאול. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> נמצאים כאן נכי צה"ל שאומרים אותו הדבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה צודק. לא הראיתי דוגמה טובה שהיא לא להפריע לה עד שהיא תסיים את דבריה ואז נוכל לשאול. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> אם יהיו אחר כך שאלות, נענה עליהן. הרעיון היה להרחיב קודם כל את אחוז המימוש של הזכאים. לא כולם יכלו לבצע את ההוצאה ולהמתין להחזר. חלק לא הצליחו לאתר מטפלים כאשר בפריפריה היה קושי באיתור מטפלים, לצמצם את הבירוקרטיה, לייתר את ההוצאה הכספית ולהמתין להחזר, להנגיש את השירותים בקרבת מקום המגורים והבשורה של האפליקציה היא להרחיב את המענים ולא להשאיר את זה ברשימה סגורה, גם את המענים, גם את הטיפולים, גם חדרי כושר, גם פעילויות ספורט וכדומה. השימוש באפליקציה קודם כל מרחיב את מאגר הספקים והמטפלים. היום מאגר הספקים עומד על 5,000. התהליך להוספת ספק או מטפל לאפליקציה הוא קצר ויש שקיפות ליתרת מימוש ההטבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את אומרת 5,000 ספקים, זה כולל גם מטפלים? << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> מטפלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ספקים זה מטפלים. זה היינו הך. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> נכון. הוקם באפליקציה מוקד שירות ייעודי שמסייע גם לחברה החרדית שאין לה את הטלפון החכם וגם לנכים המבוגרים. האפליקציה מאפשרת איתור בקלות של מטפלים וזימון תורים, נגישות ואיתור המענים בקרבת מקום המגורים. אנחנו קשובים לקולות מהשטח. הגיעו אלינו המון פניות, המון בקשות ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם ארגון הנכים שמרכז לנו את כל התלונות שמגיעות אליו ואת כל הבקשות שמגיעות אליו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הם שלחו לנו הודעה קצת שונה ממה שאת אומרת. בואי ניצמד לעובדות. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> האפליקציה עלתה לאוויר ב-12 בינואר 2026, זאת אומרת שהיא עובדת 20 ימים. בהמשך לבקשת ארגון נכי צה"ל אנחנו אפשרנו שלושה חודשי הסתגלות גם במתכונת הקודמת וגם באתר. << אורח >> קריאה: << אורח >> עד סכום של 1,500 שקלים. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> לרבעון. נכון. על מנת לאפשר זמן למטפלים להצטרף למאגר הספקים של האפליקציה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשרתם הסתכלות של שלושה חודשים אבל עד לסך של 1,500 שקלים. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> 1,500 שקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לרבעון. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> נכון. אני עונה לדובר ואומרת שביטלנו את מחיר הגג לספקים. זאת אומרת, ספק שגובה 300, 400, 500 שקלים יוכל להצטרף. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא אישרתם את הפרמיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבקשת מכל הצד השמאלי של השולחן לחכות. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> אנחנו יודעים מה קורה. אנחנו מגיעים לסוף הדיון ולא התייחסנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה על ההערה. תרשמו את ההערות. כל שאלה שלכם היא חשובה. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> האפליקציה מאפשרת תהליך מהיר לקליטת ספקי הטיפול. נכון להיום מעל 10,000 זכאים נרשמו לאפליקציה, הוזמנו כבר 3,600 טיפולים, כאשר מעל 5,000 ספקים באפליקציה. ב-1 בינואר היקף המטפלים עמד על כ-4,500. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע. את אמרת 3,600 טיפולים. << אורח >> קובי מורלי: << אורח >> השאלה אם אלה טיפולים או שנכנסו לאפליקציה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את אומרת שלאפליקציה נרשמו 10,000. כנראה צריך רישום כלשהו. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> להוריד את האפליקציה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר. הורידו את האפליקציה אבל מה למשל קורה עם החרדים שאין להם את הטלפון החכם? דרך האפליקציה נרשמו 3,600 טיפולים. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כאשר אמרת לנו 42 אחוזים התכוונת לניצול כספי של 42 אחוזים מהכלל? << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה עולים ה-3,600 טיפולים, אם בדקת לפי 42 אחוזים מהסכום הכולל שמגיע עבור זה? << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> 42 אחוזים מכלל הנכים שזכאים להטבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל את לא יודעת מי מילא. איך את בודקת? נניח ש-42 אחוזים מ-26,000 אלה אנשים שהשתמשו בזה. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> שקיבלו החזר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אחד השתמש בטיפול אחד ואחד השתמש בכמה טיפולים. את יודעת להגיד לי מה הסכום ולא רק 42 אחוזי מימוש מבחינת המטופלים? אם 26,000 כפול 6,000 שקלים לשנה יוצא סכום איקס, כמה בשנה האחרונה מימשו את זכאותם בכסף? << אורח >> קובי מורלי: << אורח >> אגף שיקום. ראש חטיבת בקרה ואפיון. מדברים על 26,000 ואנחנו יודעים על משהו כמו 10,500 שמימשו במהלך שנת 2025. את שואלת כמה מתוך ה-10,500 מימשו את כל ה-6,000 שקלים או בצורה חלקית. זה נתון שאין לי אותו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרתם ש-42 אחוזים מתוך הזכאים מימשו ולא כולם את כל הסכום. אתם הרי עושים את ההשוואה ואומרים שנניח זה לא היה מספיק טוב ורוצים לתקן. ציינתם את הסכום. אם זה לא היה מספיק טוב כי 42 אחוזים מהזכאים ולא כולם מימשו את כל הסכום, תאמרו לי את הסכום שלא מימשו. << אורח >> קובי מורלי: << אורח >> אנחנו בודקים את זה. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> לגבי ההורדה של האפליקציה, גם דתיים וחרדים נדרשו להוריד את האפליקציה לפני שהם מתקשרים למוקד. אם כן, בנתון הזה נכללים גם הדתיים והחרדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה ברור לי. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> לא. זה לא ברור למה צריך לעשות את ההרשמה בצורה כזאת. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> תוך כדי אנחנו נבדוק באיזה סכום מדובר. כאמור, היום יש 5,000 ספקים חדשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה היו לפני כן? << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> 4,500. התחלנו את הפעילות ב-1 בינואר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה היו לפני שעשיתם את האפליקציה? << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> אנחנו לא יודעים כי הנכה או הפצוע פנה באופן עצמאי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם מקבלים חשבונית. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> היו מעל 15,000 ספקים. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> לא יכול להיות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משרד הביטחון, לפני שעושים רפורמה – אני לא אומרת שהיא רעה או טובה, הדיון הוא כדי להיטיב את השירות – בודקים. אתם נותנים לנו עכשיו נתונים כדי להראות כמה הרפורמה היא טובה. אתם משתמשים בכל מיני נתונים שאני רוצה לבדוק בהשוואה לעבר. אתם רוצים לומר שהנה, יש 5,000 ספקים וכי הגדלתם. בסדר, אבל תגידו לי מה היה קודם. לדעתי זאת לא בעיה לבדוק. הביאו לכם חשבונית, אומרים כאן מהארגון שהיו לפני כן 1,500 ספקים. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> לא. 15,000. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> אני אתייחס לזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> 15,000 מימשו את ההטבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נא לבדוק לי מה היה קודם והאם יש חפיפה. כלומר, האם כל אלה שנתנו בעבר, האם הם חלק מה-5,000. << אורח >> אבנר גולן: << אורח >> נבקש לדעת גם מה הפריסה הארצית של כל הספקים ואני אומר לך שרובם מרוכזים במרכז. בפריפריה כמעט ואין. אם יש, יש מגוון מאוד מאוד מצומצם של טיפולים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני שואלת תוך כדי הדברים. נסיים עם משרד הביטחון ונעבור לארגונים. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> אני מסיימת את הסעיף האחרון. כבר ב-5 בפברואר מתוכנן מפגש הסברה ב-זום. מפגשי הסברה גם לספקים וגם לנכים. נכון להיום עדכנו הסכום ל-6,600 שקלים לחודש החל מה-1 בינואר. מתוכנן מפגש משותף עם ארגון נכי צה"ל ומפעילי האפליקציה. אבנר, אני מתייחסת למה שהעלית ואומרת שאנחנו לא יודעים מי הספקים שנתנו את השירותים בשנה חולפת. נכון להיום אנחנו עומדים לעשות ריצ'ינג אאוט לכל הפצועים שהשתמשו בהחזר ולבקש מהם להעביר לנו את פרטי המטפל ואנחנו נפנה אליו באופן יזום כדי להוסיף אותו לאפליקציה. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> כבר עשו את זה באגף השיקום ופנו למטפלים האלה אבל המטפלים האלה לא רוצים להצטרף בגלל אותה ירידה שהורדתם בטיפול האלטרנטיבי. בן אדם היה לוקח 300 שקלים, הוא מקבל גם את העניין של האפליקציה להירשם בה ב-מובמנט או איך שקוראים לזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הם אמרו שהם הורידו את הגג. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> יש כאן מטפלים. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> בתמחור הם ביטלו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תרשמו את ההערות שלכם. אתם הולכים לעשות ריצ'ינג אאוט וב-2 בפברואר יתקיים מפגש הסברה. אגב, הערה שלי כמי שנמצאת לא מעט בקשר כזה או אחר עם משרדי בריאות ורווחה, עושים את זה לפני שיוצאים עם פיילוט או עם רפורמה ולא אחרי. כלומר, את מפגש ההסברה ב-זום ומפגש משותף של ארגון נכי צה"ל עם מפעילי האפליקציה, אני הייתי מצפה שתעשו את זה לפני, תקבלו את הברכה שלהם ותשמעו אותם עוד לפני כן. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> אני רק מזכירה שאנחנו בשלושה חודשי הסתגלות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא משנה. בסוף זה לא משנה. אני מבינה שההסתגלות מתחילה אחרי שעושים את הישיבות האלה. גם אם יש ויכוח, אתם מחליטים. נניח שהייתם עושים את כל הדברים האלה לפני וארגונים כאלה ואחרים, ארגון נכי צה"ל היה מחליט שהוא לא אוהב את זה ובכל זאת הייתם הולכים על זה, בסדר, אבל לפחות התייעצתם אותם ושמעתם אותם. כאן אתם עושים הכול הפוך. בעיניי. אני לא מזלזלת במקצועיות שלכם ולא בכוונות שלכם, אני בטוחה שהכול מכוונות טובות, אבל עדיין יש דרך לעשות את זה. כשאת אומרת לי שאת לא יודעת מי המטפלים שטיפלו בשנה שעברה. את אומרת שזה משנת 2021 והיום אנחנו ב-2026. במשך חמש שנים עסקתם בעניין של קבלות וחשבוניות. תבדקו את זה, תבדקו פריסה ארצית, תבדקו. יש כאן קושי רב ואני לא אומר את זה אלא יאמרו זאת כאן הנכים בעצמם וארגון הנכים. אם סיימת את דבריך, נעבור הלאה. << אורח >> קובי מורלי: << אורח >> משהו מאוד חשוב בעניין הזה. צריך לדעת שההטבה הזאת היא בשנה קלנדרית ואנחנו באנו ממקום שאנחנו הולכים לעשות את הדבר הכי טוב, שיפתח כמה שיותר וייתן כמה שיותר שירותים. עמדנו בפני פתיחה של שנת 2026 והמשמעות של לדחות ל-1 בינואר 2027 כאשר אנחנו באמת חושבים שזה דבר טוב, לפעמים אתה רוצה לעשות את האיזן המתאים בין לעשות את הדבר בצורה הכי טובה לבין להתקדם קדימה. אם לא היינו מתחילים ב-1 בינואר 2026 בגלל שזו שנה קלנדרית, הטוב הזה של כל הפעילויות וכל התוספות היה צריך להידחות וזה שיקול שבאמת לקחנו בחשבון ולכן אפשרנו את ההסתגלות ואמרנו שלפעמים צריך תוך כדי מהלך טוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ארגון נכי צה"ל, בבקשה. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> אני ממלא מקום יושב-ראש הארגון. גברתי יושבת-הראש, אני רוצה קודם כל להבהיר בהתחלה שבמסגרת החלטת ממשלה 981, קידום רפורמת נפש אחת מתאריך 9 בספטמבר 2021 סוכם ברפורמה כי יינתן סל בשווי של 6,00 שקלים בשנה עבור טיפולים אלטרנטיביים לנכים המוכרים על פוסט טראומה, ראש ונפש. ההחזר הכספי מתבצע דרך חשבונית, דבר שמאפשר לנכה בחירה במטפל מוכר ושמירה על רצף טיפולי חיוני. מאז הכנסנו את הטיפולים המשלימים האלה לנכים, אנחנו כארגון לא קיבלנו מהנכים כל טענות ומענות, עשו טיפולים וקיבלו החזרים והכול היה בסדר למעט עיכוב בהחזר הכספי. ביום 9 במרס 2025 הועברה להתייחסותנו טיוטת המכרז של אגף השיקום בנושא טיפול, תפעול וניהול אפליקציה ואתר אינטרנט וטיפולי רפואה משלימה ורפואה מונעת עבור אגף השיקום. ביום 24 במרס 2025 הארגון העביר הערות מקצועיות ומפורטות בדגש על הפגיעה הצפויה בנכי נפש ופוסט וראומה בקשר הטיפולי בנגישות בפריסה ארצית. אומר כי עד לרגע זה אגף השיקום לא השיב לארגון נכי צה"ל וזה מקומם מאוד. התייחסות הארגון לטיוטת המכרז ומכתב נוסף מטעם יושב-ראש הארגון שנשלח ב-5 בינואר 2026 לסמנכ"לית וראשת אגף השיקום בו מפורטת עמדת הארגון משמשים היום כמצע לדיון. אני רק רוצה להבהיר שביום שהאפליקציה הזאת עלתה לאוויר ב-1 בחודש, אני כממלא מקום יושב-ראש הארגון לא ידעתי שהם הולכים ליישם את זה, התחלתי לקבל עשרות טלפונים מנכים ועמדת בפני שוקת שבורה. לא הייתה לי תשובה לתת לנכים. אז, באותו ערב, עשיתי קצת רעש וגברת שרית קדרון, סמנכ"לית אגף השיקום שנמצאת כאן טלפנה אלי בשעות הערב והיה לי איתה שיח בנושא הזה. אז החליטו לתת את שלושת החודשים כפיילוט. הסיפור שם כל כך מוזר. הכניסו שם מטבעות. אני לא יודע מה הנכים מבינים במטבעות. את הדבר הזה לא הבנתי. לצערנו בחודש האחרון הודיע אגף השיקום על שינוי חד צדדי כי החל מה-1 בינואר 2026 לא יכובדו יותר חשבוניות והנכים נדרשים להזמין טיפול אך ורק דרך אפליקציית שיקומי. שינוי זה התרחש ללא הידברות או קיום שיח מוקדם עם הארגון, מהלך שפגע בנכים באופן משמעותי. אנו רואים, שומעים וקוראים מאות ואלפי תלונות המגיעות מקרב הנכים אלינו כארגון וגם ברשתות החברתיות ואנחנו לא יכולים להתעלם מהשיח שמתקיים גם ברשתות. התנהלות זו של אגף השיקום עומדת בניגוד להסכמים ולעקרונות שסוכמו בין מנכ"ל משרד הביטחון וארגון נכי צה"ל, ואני מצטט: "משרד הביטחון והארגון מסכימים להמשיך ולפעול בשיתוף פעולה, בשקיפות ובתיאום הדדי מבלי שיינקטו שינויים חד צדדיים על ידי משרד הביטחון בכל הנוגע לזכויות הנכים והכול על מנת להביא לשיפור השירות הניתן לנכי צה"ל מתוך ראייתם כסמל ערכי וכנכס לאומי למדינת ישראל ולמערכת הביטחון". אלה עקרונות שאגף השיקום עצמו מחויב להם. אני שוב מציין שרק בהתערבות שלנו אנחנו דחינו את זה בשלושה חודשים עד שנקיים את הדיון הזה. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> ציינתי את זה. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> התוצאה של שינוי התהליך הקיים היא תוצאה שלילית ברורה כלפי הנכים וברשותכם אמנה מספר כשלים. פגיעה בחופש הבחירה בטיפול, ניתוק כפוי מקשרים טיפוליים מבוססי אמון, המודל החדש מתעלם מחשיבותו של קשר זה, נכה נפש לא יכול להחליף מטפל כתהליך טכני או מינהלי, קשר טיפולי הוא חלק מהטיפול עצמו, במיוחד בנכי נפש או פוסט טראומה. היעדר פריסה ארצית מספקת ותעריפים נמוכים שמרחיקים מטפלים איכותיים מנוסים. אני גר בבית שאן ויש לי לא מעט נכי פוסט טראומה שניסיתי לסדר להם בתקופה הזאת מטפלים דרך האפליקציה. פניתי למטפלים אבל הם לא מוכנים ומסרבים בכל תוקף להצטרף להסדר הזה והנכים נשארו בלי טיפולים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה הם מסרבים? << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> אלפסי מרדכי הוא העוזר שלי שלקחתי אותו תחת חסותי. הוא פוסט טראומתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חלק שלא רוצים, אני מבינה אבל למה הם לא רוצים? << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> זה לא שהוא לא רוצה. הוא לא אדם חרדי אלא מסורתי. יש לו טלפון כזה והוא צריך להיכנס לאפליקציה. איך הוא ייכנס לאפליקציה? אני לא יודע לעשות את זה. יש כאן עוד אנשים חרדים שמן הסתם גם להם יש טלפונים כשרים וגם הם לא יכולים להיכנס איתם. זאת יצירת מונופול ריכוזי לצריכת סל הטיפולים לנכי צה"ל תוך פגיעה בתחרות הוגנת בין הספקים ללא כל הצדקה. פגיעה ברצף הטיפולי כאשר נכים נאלצים לעבור למטפלים חדשים שהם מרוחקים ממקום מגוריהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרה כאן שרית שהם הורידו את תקרת הגג. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> זה נכון. זה בגלל הלחץ שלנו << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מעולה. למה המטפלים מסרבים להיכנס? << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> הם לא רוצים להיות ספק תחת ספק. << אורח >> קריאה: << אורח >> כי להם לא הורידו את התקרה. להם יש מגבלה. << אורח >> קריאה: << אורח >> הם לא רוצים. יש פרמיה של תיווך. מישהו גוזר קופון. << אורח >> אביב לוי: << אורח >> עשו כאן WOLT על חשבוננו. מישהו גוזר קופון. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> החברה שזכתה גוזרת קופון. ספק שנרשם לחברה הזאת באפליקציה מן הסתם צריך לשלם עמלות. אני לא יודע אבל כך זה מן הסתם. חברה לא עושה שום דבר לשם שמים. לא ראיתי אנשים שעושים עבודה לשם שמים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יכול להיות שהמשרד משלם בלי כל קשר לאירוע. פניתם לספקים וביקשתם להצטרף והם לא רצו? << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> אני מהעמק. יש עשרות ספקים שנותנים טיפולים לפוסט טראומתיים. אני פניתי לספקים, ביום ששי פניתי לאחד מחמי טבריה הצעירה שלא רצה. חוסר נגישות גיאוגרפית. יש כאן גם משקל מאוד כבד לתושבי הפריפריה. רוב המטפלים מרוכזים במרכז. בערים רחוקות אפשרויות הטיפול מועטות ומצומצמות. תמחור נמוך – זה כבר ירד מהפרק. אנחנו כארגון לא מבקשים לבטל את ההתקשרות עם הספק. אנחנו מבקשים לאפשר גם וגם, כמו שציינת בהתחלה. בשנת 2021 אנחנו חתמנו על רפורמת נפש אחת. משישה פרקים ברפורמה אנחנו התקדמנו לשני פרקים בלבד ועד היום ארבעה פרקים לא הסתיימו. אילו היו מסתיימים גם ארבעת הפרקים האלה, היינו פותרים 90 אחוזים מהבעיות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> ארבעת הפרקים האלה מדברים על פוסט טראומה. << אורח >> קריאה: << אורח >> מיליארד שקלים. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> זה לא עניין של כסף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רפי, אני רוצה לומר לך משהו ותעביר גם לעידן שאני מאוד אוהבת. אני ביקשתי כמה וכמה פעמים מהארגון שאתם תעבירו לי את שלכם ותנו לי להניע את זה קדימה. הבנתי שזה צריך להיעשות יחד עם משרד הביטחון. ביקשתי, התחננתי, פניתי וגם אתם לא מעבירים. תעבירו לי את יתר הפרקים, את מה שיש אצלכם ולא מה שתקוע במשרד. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> מה שיש אצלנו, זה מה שתקוע במשרד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תעבירו לי. אני לא המשרד. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> לא במשרד הביטחון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> במשרד המשפטים. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל תעבירו לי אתם את מה שתקוע. משרד המשפטים לא מעביר לי, תעבירו לי אתם. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> לו היינו פותרים את הדבר הזה, בשנת 2021, 90 אחוזים מהבעיות של הנכים הקשים האלה, הפוסט טראומתיים, היו נפתרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מסכימה איתך. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> הוסיפו עכשיו את ועדת מור יוסף, ועדה ציבורי שאני מלכתחילה התנגדתי לה. כל ועדה שקמה, זה רק לעכב את הטיפול בנכים. כבר משנת 1986 אני בארגון הזה כנבחר ציבור ואני אומר לך שלא הייתה ועדה שבאה להיטיב עם הנכים. לא ראיתי דבר כזה. כל הוועדות שהוקמו בעבר באו לראות איך מקצצים לנכים. אני חושב שגם הוועדה הציבורית הזאת עומדת לעכב את הטיפול המסור בנכים. עלינו על דרך המלך אבל אנחנו חוזרים אחורה. הטיפול הזה היה טוב והיה שקט מצד הנכים בנושא הזה. << אורח >> אבנר גולן: << אורח >> מנהל אגף זכויות ורווחה, ארגון נכי צה"ל. בהמשך לדבריו של רפי, רק כמה נקודות כדי לחדד את הנושא. סל הטיפולים הוא בעצם מתנה לנכי צה"ל. ממשלת ישראל בהחלטה 981 העניקה מתנה לנכי צה"ל. זה כסף שלהם. תנו להם לעשות מה שהם רוצים בכסף. כל טיפול שהם רוצים, הם ירכשו. כפי שאגף השיקום הגדיר, במסגרת סל הטיפולים הסגור, טיפולים במוסיקה. מוסיקה הוא לא טיפול ברפואה משלימה ולא טיפול אלטרנטיבה. תנו לנכים לעשות את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא מסכימה איתך. אני חושבת שגם וגם. אני חושבת שגם הליכה בפארק יכולה להיות. << אורח >> אבנר גולן: << אורח >> בקופות החולים אין טיפול אלטרנטיבי ברפואה משלימה. אני יודע שהטיפולים שאגף שיקום נותן להם כטיפולים משלימים, אלה טיפולים שקופות החולים נתנו את ברכתם כטיפולים משלימים. מוסיקה הוא לא חלק מטיפולים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה היה בעבר אבל את זה הם תיקנו עכשיו. << אורח >> אבנר גולן: << אורח >> גלישה על גלשנים, זה לא חלק מהטיפול. אני אומר שייתנו להם את הכסף ולא יסנדלו אותם ותכפו עליהם לעבוד דרך ספק שמקצה מספר מטפלים מאוד מצומצם בפריסה ארצית. בהקשר למה שרפי אמר לגבי מור יוסף. תראי את האבסורד. רפורמת נפש אחת כבר נגררת למעלה מחמש שנים. במסגרת הרפורמה השקיעו שם שעות עבודה רבות, אלפי שעות עבודה ולדעתי השחתת זמן וזאת מסיבה פשוטה. חוץ משני פרקים – רכב ודיור – לא קידמו כלום. לגבי ארבעה פרקים, יש שם תקציב של כמיליארד שקלים של הרחבת זכאויות לכלל הנכים ותקשיבו, בדגש על פגועי ראש ונפש. אם ממשלת ישראל הייתה מוודאת יישום הרפורמה עד הסוף, חלק מהבעיות היו נפתרות. לא רק זאת. במסגרת הוועדה הציבורית מור יוסף, אני שותף בשני צוותי עבודה, שאלתי שאלה והיא: מי מחברי הצוות קרא לעומד וביסודיות את החלטות והמלצות רפורמות נפש אחת. כלום. אפס. האם זה יעלה על הדעת? מקימים ועדה ציבורית החלטה של ממשלה שלא מקיימים אותה עד היום? בעוד שנתיים יקיימו ועדה שתבחן מדוע לא קיימו את המלצות ועדת מור יוסף. זה אבסורד שמהווה פגיעה ישירה ויום יומית בנכי צה"ל. אני מדבר מדם ליבי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. בהחלט. << אורח >> נבט כהנא: << אורח >> אני פעם ראשונה כאן. אני כנראה בין הבודדות מלפני 30 שנים שהייתה תומכת לחימה ונפצעה בפיגוע תופת. עברתי ניתוח ראש, פציעת הדף שיש לה השלכות. אני מבקשת לציין כאן כמה דברים. אני מלווה את הנושא הזה מאחורי הקלעים, בצורה מאוד מכבדת, בצורה מאוד ישירה. אבנר מכיר אותי, עידן מכיר אותי, אגף שיקום מכיר אותי. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> רק אני לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם אני לא. << אורח >> נבט כהנא: << אורח >> אני עושה את הדברים שלי. אני באה עם ידע מקצועי. אני באה מעולם של עבודה סוציאלית. אפרופו, הדרך בה אני הלכתי, הלכתי הרבה בדרך אותה אני חיפשתי ולזה אני אכנס בהזדמנות אחרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> דווקא נשמע מעניין. << אורח >> נבט כהנא: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זו הוועדה. תגיעי גם בפעם הבאה. נדרוש את זה. << אורח >> נבט כהנא: << אורח >> הלוואי. הדרך לכאן הייתה מאתגרת בשבילי. בכל מקרה, הנושא של רפואה אלטרנטיבית הוא נושא שאני מנסה לקדם אותו כבר הרבה מאוד שנים. דיברתי עם עידן על זה עת הוא היה יושבת-ראש מחוז תל אביב. בזמנו פניתי גם ללימור, גם בפגישה אישית אחת ויחידה שחיכיתי לה שנה, והסברתי את החשיבות של זה כי הבנתי בדרך שאני עברתי, כבר לפני 20 שנים כאשר היא הייתה פחות נפוצה, שזו דרך שמסייעת מאוד לסוגי הפציעות האלה. אבנר, דיברתי על מעל 50 אחוזים ואולי אתם רוצים לאשר זאת, נושא פציעות ראש, נושא של רגישות חושית, נושא של השלכות של הדף וטראומה – אלה דברים שזה כמו מים ולחם לדברים אחרים ביום יום. זה פשוט הבייסיק של הבייסיק ואת זה צריך להבין. אני רוצה להתייחס למה שנאמר קודם על ידי אגף השיקום. אגב, הנושא של הסכום זה דבר שאני אישית ביקשתי מלימור. אני כל כך שמחתי שאתם אישרתם את הדבר הזה, מ-5,000 ל-6,000 שקלים. במקרה הייתי אצלה בפגישה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היום הסכום הוא 6,600 שקלים. << אורח >> נבט כהנא: << אורח >> נכון, אבל כשאני נפגשתי עם לימור לפני כמה שנים הסכום היה 6,000 שקלים. כמה זה חשוב. יוקר המחיה בארץ פשוט קופץ ואת זה צריך להבין. אני קיבלתי את הידיעה על הדבר הזה ומהניסיון שלי בביטוחים מטפלים לא רוצים. יוצאים מהעולם הזה של עבודה עם ביטוחים. בדרך כלל מציעים לשנות את זה בביטוחי בריאות, מציעים להם ביטוחים רפואיים, מציעים להם פחות כסף, הם מקבלים את הכסף אחרי הרבה מאוד זמן, הם רוצים כמה שיותר פשטות בחיים שלהם ולצערנו הרבה עוברים לפרטי. אני פתאום קיבלתי את זה ולא הבנתי מה המשמעות על זה. כאן אני רוצה לציין שאני לא מבינה. אני פניתי גם לארגון וגם לאגף שיקום בדרך האתר שלנו וניסיתי להבין על מה מדובר. אתם אמרתם שאנחנו בתקופת ביניים, תקופה של שלושה חודשים, למה לא עושים לפני כן ישיבה? אני בכלל תהיתי ובאמת שאלתי כאן והצעתי את עצמי – ברמה אישית אני עם ניסיון של שלושה עשורים – למה אתם לא עושים ישיבות של חשיבה על הדברים? למה כאשר מוציאים דבר כזה לא מסבירים מה המשמעות? עכשיו אני מבינה שאין גג. בואו תגידו שאנחנו רוצים לצאת עם משהו חדש. תנו את המידע לפני כן. המקום הזה של חוסר ודאות בתקופה כל כך מורכבת כשאנחנו מקבלים איזשהו מענה שהוא כל כך מקסים וחשוב והוא א'-ב' בחיים שלנו אבל פתאום אני שומעת הנחתה כזאת שאין לי מושג מה המשמעות שלה וכשאני פונה אני לא מקבלת שום תשובות ולא יודעת לאן זה הולך כאשר אני ברמה האישית אני לא יודעת אם אני הולכת למעסה או לדיקור או לשיאצו. אני לא יודעת אם הם יצטרפו. אני לא חושבת שהם יצטרפו. לא כל מטפל מתאים לכל עניין. אתה רוצה להתאים לך את המטפלים שמתאימים למה שאתה צריך, למה שהגוף שלך צריך, לתדירות כאשר יש כאלה שעובדים יותר זמן ויש כאלה שעובדים פחות זמן. זה ממש משמעותי. אני ממש מבקשת שלהבא, בהמשך, ואני באמת רוצה לחשוב שכולם באים מתוך מטרה להיטיב עם פצועים ועם אנשים כמונו שהם עם פציעות כאלה ויהיו עוד המון. אני לא רוצה שאנשים יעברו אתה דרך שאני עברתי כל השנים לבד בכל התהליך הזה ללא המענים האלה. אני מבקשת להצמיד את זה לנושא של יוקר מחיה. אני רוצה להדגיש שהדבר הזה הוא מענה אחד קטן מתוך מגוון של מענים שצריך. העולם הזה של נגישות חושית, אין לו בכלל כתובת ועד היום אפילו בעולם של נגישות ישראל לא יודעים מה זה וגם על זה דיברתי עם יושב-ראש נגישות ישראל. חייבים להיכנס לנושא הזה. הנושא של פציעות הדף, פציעות ראש, פציעות כתוצאה מטראומה זה משהו שהוא לא חדש למדינת ישראל. אנחנו במלחמה שנים והיא גם על האזרחים ואנחנו הולכים לעולם אחר לגמרי, גם האזרחים וגם החיילים והחיילות. אני ממש מבקשת להיכנס לזה, לתת מענה רחב יותר, הרבה מעבר לטיפולים האלה ולהתחיל להריץ את זה קדימה ובשקיפות איתנו, לשאול אותנו מה אנחנו צריכים, להיעזר במי שיש לו ניסיון וידע והוא יודע גם על העולם המקצועי ויש אנשים כאלה. להיעזר ולשאול ולענות לנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את צודקת לחלוטין. תודה רבה. << אורח >> אמיר דובדבני: << אורח >> שלום לכולם. אני באתי מהמקום הכי מרחוק, מרמת הגולן, אלוני הבשן. כ-30 שנים אני מטפל. חברים שלי ואחים שלי נמצאים עכשיו בסבב ששי בעזה. קצין המורשת של חטיבת אלכסנדרוני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם הבן שלי באלכסנדרוני. << אורח >> אמיר דובדבני: << אורח >> תגידי לו דובדבני ונראה מה הוא יגיד. היום הרבה מהאנשים הצעירים קוראים לי אבא ולא דובדבני. אני רוצה לומר שב-5 ביולי, יומיים לפני האסון הנורא שפקד אותנו, הכרזתי על ארגון שנקרא "נפשי" שהוא מאגד מטפלים – ואני בפריפריה של הפריפריה של הפריפריה – שם יש המון מטפלים ויש שם הלום קרב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הקמת ארגון. << אורח >> אמיר דובדבני: << אורח >> הקמתי ארגון שנקרא "נפשי" וזאת כי אנשים אמרו לי שאני לא יכול לשאת לבד בעול. בעול לבד אומר שהלומי קרב לא באים לטיפול. הכרסום שאני עוקב אחריו בנפש אחת התחיל מזה שכאשר יש כאן כמה מושגים שלא הבהירו אותם. ספק של משרד הביטחון זה דבר אחד, להגיע אליו זאת בירוקרטיה מטורפת. כאן אנחנו מדבירם על נותני שירות ואלה הם נותני שירות לזכאים. לא כל אחד הוא זכאי. את המושגים האלה חייבים לשים על השולחן וסליחה שאני עושה את זה. התחלנו בזה שנפש אחת, בעקבות המקרה של סעידיאן, פתחה כאן איזשהו פתח - אני מאוד מתחבר למה שאמרה נבט – לטיפולים אלטרנטיביים. אני יכול להגיד שלפסיכולוג לפעמים יגיע מישהו אם הוא יקבל טיפול אלטרנטיבי שיפתח לו את הנפש כדי ללכת למקומות המסודרים האלה. את זה צריך להבין. נפש אחת התחילה בזה ש-6,000 שקלים יכול לקבל הלום קרב, בעניין הזה של לקחת את הכסף ולהשתמש בו כפי שהוא רואה לנכון. מטפל שאין לו חיבור עם המטופל שלו, זה לא ילך. אני לא מדבר על כסף. בשנת 2010 השתתפתי במלחמת לבנון השנייה, באלכסנדרוני, ואז בפעם הראשונה הדרך הסלילה אותי לעבוד עם הלומי קרב. בחור מהיחידה שלי שם את הנשק והתחיל לטייל בתוך לבנון. אני לא אגיד שכפו את זה עלי אבל באמת נפשי נקשרה בנפשו ומכאן זה התחיל. ב-7 לאוקטובר, ביום הארור הזה, הטלפון הראשון שקיבלתי היה מלוחם מגלן. כמו שאני אומר, צמיחה פוסט טראומתית היא חלק מהעניין וצריך להבין את זה, שיכולה להיות צמיחה גם מהאירועים הטרגיים האלה. אני עוסק בחישוב סיכויים ולא בחישוב סיכונים. מבחינתי כל אחד מהאנשים האלה שיושבים כאן הוא כמו הבן שלי שמשרת עכשיו באלכסנדרוני שגם הוא עלול להיות חשוף לפוסט טראומה. אני באמת קורא לכל אחד מכם לקחת את זה לעצמו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לגמרי מוקסמת מכל אמירה ואמירה שאמרת כאן, גם ממה שאמרה נבט, אבל מאחר ואנחנו צריכים לסיים את הדיון בעוד 20 דקות תתייחס לרפורמה עצמה. אתה מוזמן להגיע לדיונים הרבים שאנחנו מקיימים בנושא. אגב, אני כן אומר כאן במאמר מוסגר לגבי אגף משפחות שהעברנו כאן אתמול את הצעת החוק של משפחות שכולות בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. בין היתר הייתה בחוק הוראה שלא אפשרה לקבל במקביל גם טיפול נפשי וגם טיפול רגשי, שזה כל מה שמדברים כאן. זה לא היה קל אבל הצלחנו לשנות את הסעיף כך שלגמרי יהיה אפשר לקיים את זה במקביל ולא אחד על חשבון השני. כמו שאמרת, לא בהכרח נפשי מוביל לרגשי ובהחלט רגשי יכול להוביל לנפשי. תתרכז בנושא שלנו שלשמו התכנסנו. << אורח >> אמיר דובדבני: << אורח >> נקודה אחת שאני לא מבין אותה היא איך משווים את קופות החולים לאירוע הזה. קופות החולים עובדות עלינו או מנסות לגייס אותנו לכך שאנחנו ניתן להן כסף. כאן אין עניין של גיוס של מי יהיה יותר טוב. האפליקציה הזאת היא שערורייה מבחינת המטפלים. אין בה הרבה מאוד מהטיפולים האלטרנטיביים שאמורים להיות שם. אני מטפל מים, אני מטפל עם סוסים ובעלי חיים, אני עושה EMP ואני עושה סל של דברים שמי שבוחר אותו זה המטופל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> דווקא מה שהם אמרו כאן – אני רק שומעת את הדברים – שלפני הרפורמה הסל היה מאוד מאוד מצומצם ועכשיו אפילו הם הרחיבו אותו. יכול להיות שלא הרחיבו מספיק. אגב, יכול להיות שחלק מהרפורמה מצוינת וחלק פחות, לעשות גם אפליקציה וגם לצד מה שהיה עד היום. הרחבת השירותים, אתה לא נגדם אלא אתה בעד. << אורח >> אמיר דובדבני: << אורח >> אני אומר שזה לא נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה טוען שבכלל צריך להוריד את המגבלה ושיעשו מה שהם רוצים. << אורח >> אמיר דובדבני: << אורח >> לא. כמטפל שנכנס, אני חושב שצריך להיות פיקוח על זה. כאשר באו לראות ממשרד הביטחון את החברה שלי, מצוין. את התעודות שלי, מעולה. הדברים האלה צריכים להיות בפיקוח משרד הביטחון. תוכנית עמית ואחריה התוכנית המנוולת הזאת כפי שאני קורא לה, השנייה, היא באה לגזור את הקופון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לרפורמה קראת מנוולת? << אורח >> אמיר דובדבני: << אורח >> לאפליקציה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תסביר לי למה. << אורח >> אמיר דובדבני: << אורח >> אני כמטפל נכנס לאפליקציה הזאת. צריכים להבין שכאשר יש עכשיו מישהו ביני לבין המטופל, הוא רוצה לגזור קופון אבל הוא לא גוזר קופון אלא הוא משאיר את הפירורים למטפלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה טוען, כפי שגם רפי טען, שהאפליקציה גוזרת קופון. הבנתי. תכף נבדוק את זה. אני רוצה לפרק את זה כדי למצוא תשובות ולא לדבר גבוה. אמרו כאן מהאגף שהם הורידו את התקרה. בוא נניח שאתה דורש 300 שקלים למפגש או 400 שקלים למפגש, בוא נניח שהאגף נותן לאפליקציה עוד 50 שקלים על כל מה שאתה דורש אבל זה לא מפריע לך. עזוב אם זה בסדר מבחינת המדינה, אבל למה לך זה מפריע? << אורח >> אמיר דובדבני: << אורח >> כל הדיון הזה לא מעניין את המטפל. כשהוא נכנס לאפליקציה הוא מקבל רשימה. אני מקבל על טיפול בין 90 ל-190 שקלים. אם אני צריך לשכור בריכה, זה עולה לי 150 שקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תן לי להבין. אתה אומר לי שכאשר אתה רצית להיכנס לאפליקציה ולהיות ספק או נותן שירות, יצא לך מיד חוזה שאומר שהגבילו אותך בסכום אותו אתה יכול לקבל. << אורח >> אמיר דובדבני: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בין 90 ל-190 שקלים. << אורח >> אמיר דובדבני: << אורח >> יותר מזה. אני כבר בוגר תוכנית עמית. כמקבל שירות בתוכנית עמית – סבבה. בנותן שירות, לפעמים לקבל את הכסף אחרי שלושה חודשים. אני אומר לכם שאני לא רואה שום סיבה שבעולם שמשרד הביטחון לא ישאיר את הדברים האלה בידיו, יפריט את זה לאיזו חברה פרטית וזה אפילו לא קופון, ויטייב את התוכנית. עוד נקודה שהיא מאוד מאוד חשובה. הלום הקרב, מסביבו יש משפחה. זה ירד מהסל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זאת אומרת, הוא לא יכול לקחת יחד עם אשתו. << אורח >> אמיר דובדבני: << אורח >> בעבר היה מקבל כל אחד מהם את אותם טיפולים אלטרנטיביים, 351 שקלים לחודש לרכיבה טיפולית, לשחייה שיקומית וכולי. זה כרגע לא נמצא בנפש אחת. אם פותחים את נפש אחת, זה לא נמצא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רשמתי. תכף נשמע את האגף. אתה מעלה נקודות מאוד מאוד חשובות. אני מבקשת מנדב שהוא הדובר הבא ומהאחרים לדבר קונקרטית. האגף בינתיים יתכונן לתת תשובה. אני לא מוכנה לקבל את האירוע הזה שהם מגבילים אותם בין 90 ל-190 שקלים וגם יקבלו את הכסף עבור הטיפול אחרי שלושה חודשים כי כך באמת הרגנו אתה האירוע. עוד נקודה שאמיר העלה ואני רוצה עליה תשובה היא לגבי בני המשפחה. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> מיכל וראשי הוועדה, תודה רבה שעניתם לנו על המכתב ששלחנו לכם ועליו חתמו הרבה מאוד נכים הלומי קרב והלומות קרב כדי שתבינו את הבעיה. אני אומר את זה כי אנחנו שומעים כאן הרבה קרדיטים באוויר. תודה גם למנהלי אגף השיקום שדיברו איתנו וניהלו איתנו שיח. אני רוצה פתרון לייעול כמה שיותר מהר. אתם אמרתם שלושה חודשים עד 1,500. המטפלת שלי והמטפל שלי שכרגע נמצא ב-זום, הוא לא מוכן להצטרף לאפליקציה הזאת. הוא לא מעוניין. זה לא שווה לו תמחורית וגם כל הבירוקרטיה מבפנים. אני מבקש לתת הערכה של שלושה חודשים עד 1,500. תנו לנו את ה-6,000. אתם מכירים, אתם הרי מזכים אותי כל חודש על המטפלים ואתם יודעים מי המטפלים בי ולכן מה הבעיה לעבוד גם בשיטה הישנה וגם בחדשה ואז באיזשהו מקום להצליב את זה ביחד כך שהמטפלים האלה יהיו חלק מהדבר הזה, גם אם הם רוצים לא להיכנס לתוך האפליקציה. בסוף ההפרטות האלה, זה כבר קורה יותר מדי גם עם המוקד ותראי איך זה נראה. זה לא נראה טוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רק אומר שעצם העובדה שאתה יכול לטפל במטופל בחוץ, זאת כבר הפרטה. בהפרטה יש גם דברים טובים. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> אני מברך על האפליקציה. האפליקציה הזאת נועדה כדי שהחבר'ה האלה יצאו מהבית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו נדרוש גם וגם. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> אני לא אומר שהאפליקציה לא טובה. היא מבורכת והגיע הזמן שאנשים יצאו מהבית. הגיע הזמן שהם יתחילו לקרוא לזה שיקום כמו שקוראים לאגף אגף השיקום. מה שקורה בפועל זה שאני לא רוצה שהוא ייתן לי למשל 72,000 מטבעות. תשמעו, המטבעות לא מעניינות אותי. אני רוצה 6,000 שקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יודעת מה זה המטבעות. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> זאת הפכה להיות אפליקציה שאתה מקבל 72,000 מטבעות במקום 6,000 שקלים. אני רוצה 6,000 שקלים. אותי לא מעניין מה סוגרים עם המטפל. אני רוצה 6,000 שקלים ואני רוצה את ה-300. מיכל, מכאן אני אומר שבזמן האחרון, בשבוע האחרון, יש כאן הרבה דיונים והרבה מאוד מספרים נזרקים. העלו לנו ל-6,600, כאילו עושים לנו טובה. ה-6,600 שקלים לא מספיקים לכל השנה וצריך לשים את הדברים האלה על השולחן. בסוף אין לנו פסיכולוג ופסיכיאטר זמין ולפעמים הלומי הקרב הוותיקים מעדיפים לא ללכת לשם אלא ללכת לטיפולים משלימים. הם יודעים את זה. הם יודעים הכול. בואו ותעלו את זה. אם אתם רוצים לשנות ולעשות דברים חדשים ולגרום לאנשים לצאת החוצה, תנו גם לאנשים לפרוח, שהם לא יחשבו שה-6,000 שקלים עומדים להיגמר ואז חצי שנה השנייה לטיפול היא עלינו. אין בעיה שזה עלי אבל אם היינו מקבלים כמו שצריך ולא שיוסיפו לנו מכאן ומכאן אלא שיוסיפו לנו מתוך הטיפול האלטרנטיבי האמיתי כי בסוף זה מה שמשקם את האנשים, ללכת למכון, לצאת החוצה לסוסים, לראות אזרחים נורמטיביים - וסליחה שאני אומר את זה – שהם לא פצועים ולראות שהם יכולים להיות חלק מהחברה. כרגע ההפרטה הזאת גורמת לנכים להירתע מאוד בגלל חוסר הוודאות. הם לא יודעים מה יהיה. אותם מטפלים אמרו שהם שילמו 1,500 שקלים והם רוצים לסגור ושיהיה לי את השקט הזה כי האפליקציה לא נותנת לי את המענה שאני יכול להעביר את זה לאותו מטפל. היה לנו כאן את הרפורמה של הקנאביס שעשינו אותה איתכם ויחד עם האגף. רפורמת הקנאביס אומרת שיש לי בהישג יד כרטיס אשראי ידני. אני בא לסופר פארם, להיכן שאני רוצה ומחייב. יש לי את המספר. למה אני צריך את כל האפליקציות האלה? אני רוצה לשלם למטפלת דרך כרטיס אשראי ידני חיצוני של אגף השיקום, סך של 6,000 שקלים, אז שייתנו את האלטרנטיבה הזאת. אני לא צריך להתעסק עם האפליקציה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה מברך על רפורמת הקנאביס. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אשאל אותך למה הם לא עשו אותו הדבר. << אורח >> אביב לוי: << אורח >> נכה צה"ל, הלום קרב, חלק מהפורום. אני בעצם חובש מגיל 18. הפצוע הראשון שלי זה מישהו שהיה אובדני וירה בעצמו. עד היום, אני בן 40, אני מוצא את עצמי מתעסק באותו הדבר ולכן נראה לי שהדיון הזה קצת מבזה את המקום הזה כי אנחנו צריכים לדבר על הזכויות הסוציאליות שלנו או על תקציבים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חס וחלילה. אל תרגיש כך. << אורח >> אביב לוי: << אורח >> פרט לזה שלא יהיה שיקום בעזה, זה פחות מעניין אותנו מה יהיה בעזה אלא מעניין אותנו שכאן יהיה שיקום. רק הנסיעה לכאן היא בגדר טיפול. בכיתי בדרך לכאן. חוץ מההיסטוריה שלי כאן בוועדות, ולא אפרט עוד היכן, אני רוצה לומר שבעצם כל 30 דקות, שעתיים עם עצמנו זה טיפול ולא משנה היכן תגדירו את זה ואיך תקטרגו את זה. אנחנו חווים את זה יום יום, שעה-שעה ודקה-דקה. יש דברים מבורכים מאוד כמו רפורמת הקנאביס, הכרטיס הזה, יש כרטיס שאפשר להטעין אותו. יש כל כך הרבה דברים טובים ויחד עם זאת ניכר שיש כאן גם גישה שבדברים מסוימים היא חד צדדית כאילו אנחנו לא אמורים להיות כאן אלא אמורים לעסוק בטיפולים שלנו, להשתקם, גם להתמקד בטיפול במשפחות שלנו למי שיש משפחות וילדים כי אנחנו לא עושים איתם כלום. כאן נכנס הדבר היפה הזה שעד היום אמורים לדון בו בגבורה צבאית או לא, בהסכם כזה או אחר ואנחנו מדברים כאן על טיפולים. אם כבר בטיפולים עסקינן, לא דואגים למי שלחם. אנחנו נדחפים לכאן כל פעם בעל כורחנו. כמו שלאף אחד לא אכפת ממה שאנחנו עוברים, כל ההתקלות החד צדדיות האלה, במקביל מתנהל דיון בבג"ץ שאמור לדון באפליה של הלומי הקרב. אני רוצה לעשות כאן זום אאוט מהרפורמה הזאת כי לשם לא מגיעים נציגים. כואב לי שכאן בדיונם האלה, בדיונים הכלכליים על הדברים הקטנים, על הזוטות, על מה שהתרגלנו אליו מרפורמת נפש אחת, קוראים לדיון הזה רפורמת הטיפולים האלטרנטיביים. רפורמה אחת שהיא לא מיושמת ומבזה את השם של רפורמה, מאז איציק סעידיאן, מאז אנחנו סופרים מתאבדים. יש לי יותר חברים מתים מחברים חיים. קשה לי לקום בבוקר ולהגיע לכאן ולדעת שעל זה אני הולך לדבר. זה מקומם אותי ולכן גם יצאתי קודם החוצה. אני מנסה לומר שהתרגלנו למשהו מ-2021, 2022, מתי שנעשתה רפורמת נפש אחת, הרגלתם אותנו למשהו. אפשר לנות וזה מבורך אבל תעשי שיתוף הציבור ותעשו דיונים ענייניים כמו שציינו קודם לכן ולא משהו חד צדדי. ניכר שהשיטה הזאת במקביל לאי הגעה לדיונים מהותיים על מתאבדים, על גבורה צבאית או על אפליה של הלומי הקרב, שבדיונים האלה דווקא, שהם ברפורמת הקנאביס או כספים או משהו כזה כאשר מישהו גוזר קופון, כולם מגיעים אליהם. אני שמח לשמוע שיש שם הבנה ויש בעיה עם הדבר הזה. אנחנו לא מחליפים דברים ככה, אנחנו לא הולכים עכשיו לאנשים חדשים ולעשות להם ריאיון אם הם מתאימים לי או לא מתאימים לי, על מה הוא מדבר בטיפול ואיך הוא מדבר בטיפול. אני נכנס למספר בקיסריה, מוציא חשבונית ועד היום החזירו לי את הכסף. זאת לא הבעיה והבעיה היא שאני גם לא מממש את זה. עד היום לא היה לי את התקציב להוציא ממה שאין לי, כך שזה כן מבורך מה שאתם עושים אבל בואו תעשו את זה בפתיחות ואל תשללו מצד אחד. תישארו פתוחים בשני הצדדים, תכניסו את הספקים וזה ייעל לכם את תהליכי העבודה. אגב קבלות, בקנאביס אתם מחזירים באותו יום. יומיים אחרי שאני רוכש קנאביס אתם מכניסים לי את הכסף. למה זה כל כך קשה בטיפולים אלטרנטיביים? המדיניות הזאת היא רוחבית. יש לנו את סל הטיפולים של הילדים שלנו שגם בו פגעו כפי שכאן ציין כאן מישהו. אני לא עושה כלום עם הילדים שלי. אני לא עושה איתם שיעורים, אני לא יוצא איתם לטבע, קשה לי לעשות איתם כל מיני דברים. הן התרגלו למשהו, שלוש-ארבע שנים מאז רפורמת נפש אחת הן הולכות לטיפולים שלהן באומנות, בקרמיקה, בציור. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא אותו הדבר. << אורח >> אביב לוי: << אורח >> לא משנה. זה לא אותו דבר אבל אני מציין את הגישה. לפעמים אשתי אומרת לי שזה לא ה-מה אלא זה ה-איך. אני מנסה לומר כאן זה שה-איך שלכם לאורך כל הדרך, בין אם הוא אלטרנטיבי ובין אם זה קנאביס שהיה מבורך, במקרה זה הצליח. אני הגעתי למצב שבסוף שנה אני פותח את הלוח ורואה ששנה שלמה לא החזירו לי עבור הטיפולים של הילדות כאשר שנתיים ושלוש שנים לפני כן החזירו לי בלי לשאול שאלות. לא התקשרו אלי להגיד לי שלא מחזירים לי בגלל שהמטפל שלי לא מוסמך או כי לא שלחתי תעודה אלא הם עושים את זה חד צדדית ואני בסוף השנה מגלה שגילחו לי עשרות אלפי שקלים. זה לא הכסף אלא זה הזלזול. תתקשרו, תרימו טלפון, אתם רואים שאני כמו אידיוט, מעלה קבלה כל חודש על סכומים לא פעוטים, תכבדו את הבן אדם בשיחה, אתם רואים שכנראה הוא לא קרא את ההודעה. זו הגישה החד צדדית שאני מלין עליה שהיא מובילה אנשים לאובדנות. אתם רוצים לדעת מה זה סגירת דלתות? השבוע הוציאו אותי מטיפול ברמב"ם כי אמרו לי שיש מטופלי חרבות ברזל. אני חובש. אני הראשון שיתעדף ויפנה את המקום שלי ואכניס מישהו אחר יותר צעיר שזקוק לטיפול הזה אבל מה איתנו? אנחנו לא כלבים ואי אפשר לסגור בפנינו את כל הדלתות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. דבריך נשמעים כיוצאים מן הלב. << אורח >> אביב לוי: << אורח >> מי שמכם להחליט מה טיפול ומה לא טיפול? לאיש יש תעודות. הרפואה הפכה להיות דבר שהוא סובייקטיבי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו צריכים לסיים בשעה 13:30 אני אתן לאחרים לדבר אבל אנא, בואו נשאיר זמן לתשובות. שמעתי בדבריו של אביב כאב אבל גם את הדברים הטובים שנעשו. אם רפורמת הקנאביס הצליחה, אני לא אומרת שזה אותו הדבר כי קנאביס יותר קל אבל אני ארצה את ההתייחסות. גם על זה אביב בירך ואמר שאין לו כסף לשלם עבור מטפלים ואז לקבל החזר אבל מצד שני מגבילים לוט את מספר האנשים שהוא יכול ללכת אליהם ובעיניי זו הבעיה העיקרית. ראשית, היעדר שיתוף פעולה ובעיניי זאת לגמרי קטסטרופה, אבל כבר עברנו את זה ואנחנו רואים שהמטפלים לא רוצים להיכנס. אני לגמרי מכירה את זה גם מרופאי שיניים שכאשר זה נוגע לביטוחים כל רופא בורח ולא רוצה להיכנס לסיפור הזה אבל כשאתה בא אליו אישית, זה יותר קל. אנחנו רוצים להקל ולא להקשות. << אורח >> אליהו פנחסי צמח: << אורח >> ארגון מצוינים בישראל, דתיים וחרדים. אנחנו רצינו לשאול את אגף השיקום כמה שאלות לגבי המוקד לטלפונים כשרים שברוך השם קם ואנחנו מברכים עליו. מי שמתקשר למוקד להזמין טיפול, צריך לבצע הרשמה ראשונית. זה אומר שצריך להוריד את האפליקציה. אם יש לו טלפון כשר ופתחתם מוקד בשביל זה, איפה ההיגיון להוריד את האפליקציה. איך הוא יוריד? אם הוא היה יכול להוריד את האפליקציה, אולי לא היה צריך מוקד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פתחו מוקד לכל אלה שאין להם טלפון כשר. << אורח >> אליהו פנחסי צמח: << אורח >> ואז אומרים לך ללכת להוריד את האפליקציה ולחזור אליהם. שאלה שנייה. יש לנו את מוקד ווטסאפ. פתחו מוקד ווטסאפ. גם שם וגם במוקד הרגיל, זה לא משנה, אין את רשימת המטפלים שאלה יכול לקבל טיפול. אתה צריך לנחש איפה יש, מה יש וכמה יש. אין דף מידע מקדים לדעת היכן יש, מה יש ולהתקשר להזמין. למשל במלונות של אגף השיקום מפרטים אם זה גלאט או לא גלאט. אצלכם בטיפולים לא מפרטים. בן אדם צריך לבדוק וזה עוד משהו שרצינו שיכניסו. המטפלים הדתיים והחרדים לא רוצים להיכנס. קשה להם עם כל העניין הזה של האפליקציה - הם גם מפחדים מהבירוקרטיה - גם הפרמיה וגם השוטף פלוס. << אורח >> אביעד עטרי: << אורח >> אני מדבר מהלב. אני הלום קרב. אני מאלה שניצלו את ה-6,000 שקלים. כיום אני לא מנצל אותם כי עשיתם את האפליקציה וזה יכול להיות בגלל בירוקרטיה, זה יכול להיות שהמטפל שלי לא רשום ואלה יכולים להיות מספר דברים ולא דבר אחד אבל אני יודע שיש פתרונות. היה לכם פתרון עם הקנאביס, עובדה. דרך אגב, עכשיו פתאום קמתם בבוקר ומה-1 בינואר אי אפשר לקבל החזרים, קנאביס באשראי. מה שקורה זה שאגף השיקום מאלץ את הלומי הקרב. קודם אמרת שאנחנו החוליה החלשה. אנחנו החוליה הראשונה שנפגעת. כאשר אתם עושים משהו, אם תשימו לב זה קודם כל מתייחס אלינו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה הכוונה אלינו? הלומי הקרב? << אורח >> אביעד עטרי: << אורח >> לצורך העניין מתמודדי נפש. כך אני רואה את זה. אם עד עכשיו שילמתי במזומן, לא היה מפריע לי. גם על הקנאביס אני משלם במזומן. דרך אגב, ההוראה שלהם אומרת שאם שלחת את הקבלה עד ה-16 לחודש, אתה מקבל ב-1 לחודש בתגמול. בטיפולים האלטרנטיביים זה לא כל כך עובד. יש להם גם בקנאביס קצת, אבל בסדר, הקנאביס סועד בשוטף, אצלי בכל אופן, בסדר. אני מסודר וכמו שאתם רואים אני יודע תאריכים ואני מאוד מסודר בעניינים האלה. כרגע הפכתם את זה לטיפולים האלטרנטיביים ואנשים לא רוצים להירשם. למה אין לי כרטיס אשראי כמו במקרה של קנאביס? מה מפריע לכם שיהיה לי? אחרי ששילמתי 4,500 שקלים לטיפול אלטרנטיבי, פתאום שלחתם לי הודעה שאומרת שאתם לא משלמים לי עבור הטיפולים האלטרנטיביים עד שלא אתן לכם תעודה. זה גם קיים אצלכם בהוראה שחייבים לספק לכם את התעודה של המטפל. כמובן סיפקתי לכם את התעודה של המטפל, כמובן גם שילמתם לי כי אני מסדר הכול שיהיה כמו שצריך ולפי מה שאתם מבקשים. המטפל שלי לא רוצה עכשיו להיכנס, מה אני עושה? אתם גרמתם לכך שאני יותר לא מקבל טיפולים אלטרנטיביים. בשלושה חודשים החלטתם לעשות שינויים ולא התייעצתם או כן התייעצתם, כן יש כסף או אין כסף, הכול היה בסדר. לא היה רע. אם אתם רוצים לשנות, יש אופציה, גם כך, גם כך וגם כרטיס אשראי ואז לאט לאט אתם תראו איך זה מתאחד למשהו אחד. בנוסף, למה כל פעם משגעים את האנשים בדברים כאלה? אין לי מלווה שיסתכל כל היום באתר או חונך שיסתכל באתר ויבדוק כל שנייה לגבי העדכונים שלכם. אתם לא שולחים לי את זה בהודעת SMS. למה אני לא מקבל הודעת SMS שהשתנה משהו? ששיניתם משהו? יש לכם את מספר הטלפון שלי. למה אני צריך להיכנס לאתר ולחפש בפנים אם השתנה משהו או לא? למה כל הקושי הזה? << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> מה התכוונת כשדיברת על התשלום בכרטיס האשראי? << אורח >> אביעד עטרי: << אורח >> מה-1 בינואר 2026 הם הוציאו הוראה שפתאום הופיעה באתר לפיה לא ניתן יותר לרכוש קנאביס באופן עצמי עם האשראי שלי אלא אני חייב להוריד את האשראי שיש כרגע לנדב. אני לא משתמש בזה. לא רוצה את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש דברים שצריכים לפתור להלומי הקרב, נפגעי פוסט טראומה ובכלל לנכים. הדיון היום מתרכז בנקודה אחת והיא הרפורמה עליה אנחנו מדברים כרגע ולא הקנאביס. << אורח >> אביעד עטרי: << אורח >> אמרתם קודם שיש 5,000 ספקים שנרשמו. אם תבדקו, תגלו שהיו לכם הרבה יותר ספקים במספרים הרבה יותר גדולים. כל העניין של ה-3,600 הזמנות, אם אני קם בבוקר לא טוב, מה אני אעשה? זה קורה לי. אני יכול לחייג לבן אדם שאני מטופל אצלו כבר שנה ולומר לו שאני לא מרגיש טוב ושיבטל לי. הוא יגיד לי שאין בעיה, שאבוא בשבוע הבא, שאבוא בעוד יום, שארגיש יותר טוב, שארגיש חזק. כך אני לא מבזבז את הכסף. נוח לי. השיטה הזאת נוחה לי. אני לא מבזבז את הכסף ואני שומר עליו. אני נראה לך כמו אחד שמשלם בז'יטונים? אני לא הולך לקזינו, אז לשלם בזה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טוב שאתה לא הולך וגם אל תלך לשם. שם זאת לא תרפיה אלא זאת התמכרות. מומלץ לא ללכת. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> צריך להתייחס לביטול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. אמרתי את זה עת התחלתי את הדיון לגבי הביטול. << אורח >> אבנר גולן: << אורח >> נאמרו כאן דברים מאוד מאוד חשובים והם נאמרו מדם ליבם של הנכים שהם בעלי ניסיון בתחום. אני רוצה להוסיף עוד נקודה שהיא לא פחות חשובה. נכי נפש ופוסט טראומה זכאים להבראה רפואית, ללכת לכל מיני בתי מלון על פי רשימה סגורה. מה קורה אם נכה כזה רוצה דרך הספא של בית המלון לבצע עיסוי? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא זכאי. << אורח >> אבנר גולן: << אורח >> האם התחייבות בית המלון היא להיות תחת אותו ספק? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא דובים ולא יער. << אורח >> אבנר גולן: << אורח >> זה לא יקרה. לכן חייבים להשאיר את המסלול של הגשת חשבונות. נקודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבקשת לשמוע את אגף השיקום. אנחנו רוצים מכם תשובות. אני מקווה שכתבתם את כל השאלות. אני מבקשת מכם להתייחס בסדר העדיפויות הבא: ראשית, הספקים. שמעתי מהספק כאן שמה שחששנו, זה מה שקורה בפועל. להגביל ספק גם בגובה התשלום שהוא יקבל, גם בשוטף פלוס, יברחו כמו ממים ואף אחד לא יישאר שם. אני רוצה שתאמרו איך אתם מעודדים ספקים להיכנס, ככל שזה יהיה. שנית, תחשבו על הרפורמה המבורכת ושתהיה אפשרות של גם וגם. כלומר, לא רק בצורה של אפליקציה אלא גם בן אדם יוכל לבחור, אפרופו חרדים או אנשים דתיים. << אורח >> קריאה: << אורח >> גם חילוניים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. כל מי שלא הולך עם טלפון חכם או לא רוצה שיהיה לו. להשאיר גם וגם. הנושא של הביטולים הוא נושא חשוב ואז תעברי לפיט הנושאים שרשמת לעצמך. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> במהלך השיח ביררנו וההוצאה בשנת 2025 עמדה על 40 מיליון שקלים עבור 10,800 פצועים שהשתמשו בהטבה. בממוצע ניצול של כ-3,700 שקלים לפצוע או לנכה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זאת לא בעיה שתעשו חשבון. אמרה שרית בתחילת הדרך שיש כ-26,000 פצועים. תכפילו את המספר הזה ב-6,000 שקלים, סכום שהיה נכון לשנת 2025, ותקבלו את הסכום – 156 שקלים. כלומר, 40 מיליון זה עוד פחות מ-42 אחוזים. הם אמרו בהתחלה שבגלל השימוש הנמוך הם רוצים אבל כמו שאתם יודעים יש אמרה שאומר שהדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. אני מקווה שזה לא חל על זה אבל אין ספק שהתכוונתם לטוב. אני חוששת שאנחנו נגיע למקום פחות טוב. << אורח >> אביב לוי: << אורח >> איך נדע שזה באמת מעלה את הנתונים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נדע. בוא נשמע אותם. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> האפליקציה עובדת שלושה שבועות. אני אתייחס לנושא של המטבעות. שמענו את זה מהשטח. חשבנו שזה יכול להקל וכרגע אנחנו משנים את זה לשקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה כרגע? ברגעים אלה ממש? << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> ברגעים אלה. לגבי העניין של השוטף פלוס לספקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תתייחס בכלל לספקים. אגב, את מקבלת את ההערה שלו שאלה לא ספקים אלא נותני שירות? << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> נותני שירות וספקים. יש גם וגם. יש ספקי חדרי כושר. לעניין השוטף פלוס אנחנו בוחנים אפשרות להעביר מקדמה בגין התשלומים לחברה המפעילה כדי שיוכלו לשלם במיידי לספקים. גם הסוגייה של החמישה אחוזים עמלה לספקים נבחנת אצלנו אבל כרגע אין לי פתרון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> על מי חלים היום חמשת האחוזים? << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> מה זה נבחנת? אתם אחרי מכרז. את יכולה לשנות מכרז? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. הם ישלמו את זה. אם התחייבו למפעיל האפליקציה לחמישה אחוזים, המשרד ישלם. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> גברתי יושבת-הראש, כל שקל שהם משלמים נגרע מהנכה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסכימה. אני איתך אבל הם כבר הפעילו מכרז. אם הם מפסיקים אותו עכשיו, זה יעלה להם פיצויים שלטענתך זה יילקח מכם. נדאג שלא יילקח מכם. אני איתכם אבל אנחנו במצב נתון. אי אפשר לקחת מקל קסמים וזה ייעלם. יש כאן אירוע של רפורמה שכן כעסנו על כך שהיא נעשתה בדרך שבעיניי היא לא נכונה אבל זאת המציאות. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> גם וגם, בנוסף להקלות. זה פותר את הבעיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה להבין. קודם כל הבנו שיש את הסוגייה של חמישה אחוזים לספקים שצריכים לשלם מעבר ל-90 עד 190 שקלים. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> אין הגבלת סכום. << אורח >> אמיר דובדבני: << אורח >> מטפל שנכנס לאפליקציה רואה את התשלום שהוא מקבל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם כן, בפועל זה לא בוטל. כשמטפל נכנס, זה לא מבוטל. << אורח >> אמיר דובדבני: << אורח >> אני והרבה מאוד מהמטפלים התנדבנו אבל מספיק. אנשים מתפרנסים ואני לא מתבייש להגיד. כדי לתת שירות טוב, אתה צריך להיות בן אדם מקצוען. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טוען כאן האגף שאין הגבלה של סכום. תבדקו את זה כי הוא טוען שיש. << אורח >> קריאה: << אורח >> לחדד לפרוטוקול. אין הגבלה של סכום. נקודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם כן, נסכם. אין הגבלה של סכום. ירדה לנו ההגבלה. טוענים שהם בוחנים את הנושא של שוטף פלוס וזה יתוקן. טוענים עוד שהחמישה אחוזים שנדרש מהספקים לשלם ירדו. איך יעשו את זה, אחר כך נבקש תשובות. עזבו לרגע את הארגון ואני איתכם לגמרי. << אורח >> נבט כהנא: << אורח >> מי שלא רוצה להיות ספק, לא עושה את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה שאת שואלת. העניין של הספק, הדברים האלה שכאילו לכאורה מהווים חסמים מספק להיכנס, כרגע בעיניי זה כן נתן פתרונות. אלה בדיוק החסמים העיקריים – שזה לוקח זמן, שהכסף מוגבל וחמשת האחוזים. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> כמו שאמרתי, אנחנו בתהליך של ריצ'ינג אאוט למטפלים שהיו בהחזר עד כה. << אורח >> קריאה: << אורח >> תקופת ההסתגלות. אפשר לעשות איתה משהו? << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> כרגע היא נקבעה לשלושה חודשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא רוצה הסתגלות. אני רוצה גם וגם. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> גם וגם. מה פתאום הסתגלות? << אורח >> קריאה: << אורח >> עד שנפתח לי התקציב ויש לי משכורת, אין לי איך ללכת כי אתם מגבילים אותי. אנחנו צריכים את העדכונים האלה מראש. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> לא ההסתגלות. אנחנו רוצים גם וגם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תסבירי לי למה אי אפשר גם וגם. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> אנחנו לא יכולים במערכות שלנו לעשות גם וגם. << אורח >> אביב לוי: << אורח >> התפנו לכם אנשים. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> לנו אין אפשרות לעשות גם וגם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה אומר? הרי עד היום עשיתם את זה. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> עשינו את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אין לכם התחייבות חוזית מול הספק של האפליקציה? מה הכוונה אי אפשר? פה בכנסת למדתי שאין אי אפשר. יש לא רוצה, יש קשיים, יש חסמים. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> הרב אייכלר היה איתך בדיון. את לא היית כאן אבל היה כאן האיש הדיגיטלי של אגף השיקום ואמר שהוא יטמיע את כל המערכות. אנחנו ישבנו כאן ודיברנו על הדברים האלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אני לא יודעת על איזה דיון אתה מדבר. אני מקווה שזה כן יהיה הדיון האחרון בנושא והכול יסתדר אבל אם זה לא מסתדר אנחנו נקיים כאן עוד דיון. זה לא הדיון האחרון. ראיתי שיש לכם עוד הרבה דיונים בוועדת הבריאות. עם כל הכבוד לאביב שאמר שלא רואים אתכם, גם אגף השיקום רואה אתכם והמדינה רואה אתכם גם בזכות כל העמותות שהקמתם וגם בזכות ארגון נכי צה"ל. אנחנו רואים אתכם. אנחנו מטפלים זה. לא כל הפתרונות מגיעים מיד. לפעמים ה-מיד הזה עוד גורם יותר נזק מתועלת. לנשום עמוק, אני לא מטפלת כמו אמיר אבל אני סוג של. אני רוצה לחזור לאגף. לדיון הבא – או שתעבירו לוועדה - אני כן רוצה תשובה למה אי אפשר גם וגם כי אני לא מבינה את זה. אני אומרת שחייבים גם וגם כי יש ציבור גדול שלא יודע לעבוד עם אפליקציה ויש כאלה שאין להם פלאפון חכם. אני לא רוצה להיכנס למגדרים כאלה ואחרים כי גם לבן אדם שהוא לא חרדי יכול להיות שאין לו טלפון חכם. << אורח >> אביב לוי: << אורח >> גם וגם עובד בקנאביס כי אני קונה את הפילטרים בפיצוציה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אביב, צא לעוד ריצה. אני רוצה תשובה למה אי אפשר גם וגם. בעיניי אתם חייבים גם וגם כי לא כולם מסוגלים לעבוד עם אפליקציה. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> בקנאביס זה עובד. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> אני רוצה להתייחס למה ששאל אליהו על ההרשמה הראשונית. היא נעשית עבורך על ידי נציגי המוקד. << אורח >> אליהו פנחסי צמח: << אורח >> פנינו למוקד כמה פעמים וזאת הייתה התשובה. אני יכול להביא לך ראיות לכך. אני מבקש שתטפלי בזה באופן אישי. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לגבי מה ששאל אליהו. התקשרתי למוקד, המוקד אמור לתת פתרון למי שאין אפליקציה. למה זה לא גם וגם? אני רוצה להבין את זה. << אורח >> קובי מורלי: << אורח >> המוקד ייקח את הפרטים והמוקד יבצע את ההרשמה. המוקד צריך לתת פתרון. אחרי הישיבה תעביר לי את הפרטים ונבדוק את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. זה לא רק הוא. אני עכשיו מתקשרת למוקד. אין לי טלפון חכם, אין לי מחשב, אין לי כלום. ענו לי. << אורח >> קובי מורלי: << אורח >> את מוסרת שם פרטי ומספר תעודת זהות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה שהמטפל דובדבני יטפל בי. מה אומרים לי במוקד? אני יכולה או לא יכולה? << אורח >> קובי מורלי: << אורח >> צריך שהמטפל דובדבני יירשם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר, הרפורמה כאילו חלה רק לא באמצעות אפליקציה ישירה שלי אלא מישהו אחר עושה לי את האירוע. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> מחייבים אותו להירשם. << אורח >> קובי מורלי: << אורח >> אני אומר יותר מזה. אנחנו חייבנו את הספק של האפליקציה שתוך 24 שעות הם מטפלים במטפלים שפנו אליהם כדי לקלוט אותם לאפליקציה של אגף שיקום. תוך יום עסקים. הם אמרו לי שהם עושים את זה תוך ארבע שעות אבל אנחנו אמרנו שניקח מרווח של 24 שעות. כמובן ככל שבאמת יש להם את ההכשרות כמו שאמר מר דובדבני – אגב, גם הבן שלי באלכסנדרוני – ושיש להם את הביטוחים הנדרשים ואת כל מה שצריך כדי לעסוק בתחום שהם עוסקים. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> קודם כל, הבסיס כאן הוא היכן ההסכמה בין ארגון נכי צה"ל לבין אגף השיקום על פי החלטת מנכ"ל. כאן ארגון נכי צה"ל לא הסכים לזה. לא קיבלנו תשובה. << אורח >> קובי מורלי: << אורח >> להרבה דברים אתם לא מסכימים. גם לתת 100 אחוזים לפצועי תגובת קרב אתם לא מסכימים. << אורח >> קריאה: << אורח >> הגיע הזמן שאגף שיקום יישא בנזק בגלל חוסר שיתוף מלא וזאת לא הפעם הראשונה. הם יישאו בנזק ושיחזיקו אנשי מינהלה שיטפלו בחשבוניות. אין דרך אחרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם אומרים שיישא בנזק וזה יצא מהכסף שלכם. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא. ממש לא. יש מספיק תקציב באגף השיקום. אמר את זה ראש אגף השיקום, שלא חסר תקציב לאגף השיקום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש לנו שבע חזיתות של אויבים. אגף השיקום הוא לא אויב אלא הוא לגמרי איתנו. אני מוכנה להתחייב שאגף השיקום הוא לא אויב אלא אוהב. נכון שיש דברים שהם לא עושים גם לטעמי לא מספיק טוב. אני מניחה שארגון נכי צה"ל מסכים איתי והלומי הקרב מסכימים איתי. אם כן, אנחנו לא כאן בהתקפה אישית על שני האנשים הנכבדים שיושבים כאן. << אורח >> קריאה: << אורח >> חס וחלילה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני כן אומרת שעשיתם את זה צולע. לא כך עושים. עובדים לפני כן, משתפים את האנשים הרלוונטיים לפני כן. אני חושבת שנסיים את הדיון. << אורח >> שרית קדרון: << אורח >> יש גם קטגוריה לנשים. << אורח >> רפי כהן צמח: << אורח >> אנחנו צריכים להמשיך את ה-גם וגם. לשבת חודשיים לפני, לאסוף נתונים ולקבל החלטות. << אורח >> קריאה: << אורח >> מי שמתקשר למוקד, שידע מה יהיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. אני מסכמת את הדיון בפנייה לאגף השיקום. אנא שיקלו. אני חושבת שגם אליכם ארגון נכי צה"ל יש לי פנייה, ולכן אל תלכו. בדקו או גם וגם או לחילופין להאריך עד סוף השנה. מצד שני אני פונה אליכם, גם לארגון וגם להלומי הקרב, לכל הארגונים שיש לכם, ואומרת שלא צריך מכל הזזת גבינה להיבהל. זה מבהיל אבל יכול להיות שזה רק יעשה יותר טוב לכולנו. אני אומרת שתתנו לנו תקופת זמן יותר ארוכה כדי להסתגל ולבחון את זה, שזה יהיה פיילוט גם לכם וגם להם. כמו שהציעו כאן מארגון נכי צה"ל, חודשיים, שלושה חודשים, ארבעה חודשים לפני סוף שנה שבו ביניכם ותראו האם באמת המטרות שהצבתם לעצמכם – ואני אומרת שוב שאלה מטרות מצוינות- יש יותר מימוש ויותר זכאים ישתתפו וישתמשו בדבר הזה. אם השגתם את יעדכם – כפיים, בואו נמשיך את זה. אם לא הצלחנו להגיע ליעדים האלה – משהו כאן לא בסדר וצריך למצוא פתרון אחר. << אורח >> נבט כהנא: << אורח >> מי שלא רוצה, לא חייב להשתמש בזה אבל מי שרוצה, שישתמש בזה. << אורח >> אמיר דובדבני: << אורח >> מילת שבח אחרונה שהיא מאוד מאוד חשובה. עובדי אגף השיקום עושים עבודה ממש בלתי אפשרית. עם חלק מהם אני בקשר וצריך להוריד בפניהם את הכובע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אין מחלוקת. תודה רבה על הנסיעה הארוכה. אני מקווה שתיהנה בדרך. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:43. << סיום >>