פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 96 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה יום ראשון, כ"ט בטבת התשפ"ו (18 בינואר 2026), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> סיור הוועדה למרכז החדשנות בסח'נין - Northmed innovation center << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר חברי הכנסת: אימאן חטיב יאסין מוזמנים: מאזן גנאים – ראש עיריית סח'נין ד"ר יתרב אסעד חלו – מדענית, מייסדת ומנכ"לית, חברת אקיוניקס אנני קאופמן – מנכ"לית, Northmed רנדה עבאס – סמנכ"לית חדשנות, Northmed לינה כנעאן – מנהלת מרכז התעסוקה, Northmed בסאם סייד אחמד – פרוייקטור קרן פורטלנד ביאן מגאדלה – שותפה בקרן פורטלנד אימאן שחאדה-ח'טיב – קרן פורטלנד איימן סיף – שותף בכיר, קרן פורטלנד רוואן מוסא חלאילה – רכזת מגמת מערכות בריאות ומורה למדעים בבית ספר תיכון עמל סח'נין חיר עבד אל ראזק (בזום) – רשות החדשנות – מנהלת תחום גיאוגרפי – דמוגרפי מחמוד זבידר – מהנדס וריפיקציה, חברת ג'יסוק ג'ואנה דיק – מנתחת נתונים, חברת פאגאיה סלאח – עובד בחברת ג'יסוק אנס גדיר – יועץ יו"ר ועדה חנאן חמידה – יועצת ח"כ אימאן חטיב יאסין מוחמד עוסמאן – יועץ לח"כ אימאן חטיב יאסין מוזמנים באמצעים מקוונים: ח'יר עבד אל ראזק – מנהלת תכניות לקידום נשים וערבים בהייטק ויזמות, רשות החדשנות מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן רישום פרלמנטרי: אתי רוקח, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור הוועדה למרכז החדשנות בסח'נין - Northmed innovation center << נושא >> << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני שמח להיות כאן היום בסיור שלנו, של הוועדה למדע וטכנולוגיה. אני שמח לסייע בכל מקום בחברה הערבית, שיש בו חדשנות, שיש בו איזשהו אופק לפיתוח ולמינוף את החברה הערבית. היינו גם לפני שבועיים בסמאנה, שגם זה מתוצרתה של קרן פורטלנד, ואנחנו שמחים להיות במרכזים כאלו. עוד מעט נעביר את רשות הדיבור לאיימן וכמובן לזמירי מוחמד, ראש העיר ויושב ראש ראשי רשויות הערביות. לפני שנעביר, אני אתן קודם כל לחברתי, אימאן ח'טיב, שתגיד ואחר כך נתקדם. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בוקר טוב לכולם. אני שמחה להיות פה. תמיד יהיו בי געגועים לאזור הזה. אני בת עראבה, היישוב על יד סח'נין. סח'נין גם יש לה מקום מיוחד בלב. ואני שמחה לראות שיש לנו פרויקטים ותוכניות טכנולוגיות, שיכולות לקחת את החברה שלנו קדימה. אני לא חברה בוועדה של המדע וטכנולוגיה, אבל כשראיתי שהסיור כאן, החלטתי ביום החופשי שלי לבוא ובאמת להכיר ולראות וגם ללמוד מה שאפשר. << דובר >> מאזן גנאים: << דובר >> בוקר טוב לכולם. היא אמרה שהיא מאד שמחה, אז אנחנו שמחים כפליים. איימן, אני רוצה דבר ראשון להודות לך. לא היה מובן מאליו שהחלטת שהמרכז יהיה בסח'נין, אני מאוד מודה לך באופן אישי בשם סח'נין, בשם החברה הערבית. אני רוצה להודות לדוקטור יאסר חוג'יראת. החברה הערבית היום באמת זקוקה יותר מאי פעם למרכז הזה. אם מדברים על החברה הערבית בכלל, לבני הנוער בפרט זה כמובן זה חשוב, כי אנחנו מתמודדים בתקופה האחרונה, במקום שנדבר באמת על דברים חשובים כמו ה-AI, טכנולוגיה, כל הדברים האלה, אז אנחנו מדברים אך ורק על נושא האלימות והפשיעה. אני באופן אישי חושב שזה כבר יזום. במקום שנדבר, 30% מבני החברה הערבית נמצאים בבתי חולים, אחים, אחיות, היי-טק, רפואה, כל הדברים האלו, אבל בזמן האחרון באמת מנסים להציג אותנו כאנשים אלימים, או התרבות שלנו, ואני לא מקבל את זה. בכל מקום שאני יושב, דבר ראשון מדגיש את הדברים החיוביים שיש לנו בחברה הערבית. וזה שאני אומר רק 30% מצוות הרפואה בכל בית חולים הם מהחברה הערבית, זה אומר שאנחנו לא אלימים, ואנחנו מראים את התרבות שלנו. יש לנו היסטוריה עשירה, ואני לא מסכים לאלו שמלבישים לנו את הכובע הזה של חברה אלימה. אני רוצה לבקש מחבריי, גם מאימאן וגם מדוקטור יאסר, תוכנית 550 מסתיימת בסוף השנה. אם לא יהיה המשך לתוכנית הזאת, אז כל מה שאנחנו בנינו, לצערי, לא שווה. לכן אני מאוד שמח שדיבר איתי דוקטור מנסור עבאס ב- 25 לחודש הזה. יש גוף שקוראים לו שותפות, איך אנחנו יושבים עם אנשים שיש להם ידע עשיר בנושא הכלכלה, ראשי רשויות, דוקטור מנסור עבאס, ואני חושב שגם חברינו ברע״ם יהיו שותפים, איך באמת להתחיל לבנות תוכנית חומש מספר 3. כי התוכנית הזאת חשובה לכלכלת החברה הערבית, חשוב שנשמור גם עליה. אם חס וחלילה לא יהיה המשך לתוכנית הזאת, מאות עובדים אצלי בסכנין, רווחה, חינוך וכל הדברים האלו, בסוף השנה הולכים הביתה. במקום להעצים את החברה הערבית - - כי המרכז הזה כמה שהוא חשוב, וגם מרכזי חוסן ייסגרו, הרבה פרויקטים שהולכים להיסגר, אם חס וחלילה לא תהיה תוכנית חומש מספר 3. אכפת לי מהמרכז הזה, הוא מעצים את בני הנוער, במקום שאותו אדם ילך למקומות שלא רוצים לראות אותו שם, אז מגיע למרכז הזה והוא מקבל את הידע, את ההכשרה, כשמדברים על היי-טק, מדברים על AI, מדברים על מדעים, כל הדברים האלו, יכולים לצבור הניסיון מהמרכז הזה. אני רוצה לחזק אותך, איימן, ואת העובדים. איילה, אני חושב שאת יכולה לתרום הרבה מאוד, המרכז הזה חשוב מאוד. גדולים ממני אמרו אפליה מתקנת, גדולים ממני אמרו שאנחנו צריכים באמת לעשות תיקון לאפליה הזאת. הייתה תוכנית חומש 922, הייתה תוכנית חומש 550, אבל בסופו של דבר, אם לא תהיה תוכנית חומש מספר 3, כל מה שבנינו, לצערי, הולך באוויר. המרכז הזה גורם מרכזי וגם נושא הרווחה, החינוך, מרכזי חוסן, כל הדברים האלו, זה תלוי בתוכנית חומש ממשלתית. אני רוצה להודות לכם, לחזק את הידיים שלכם, להגיד לכם שאנחנו איתכם, אני כיושב-ראש הוועד הארצי לרשויות הערביות, תראו בי כחייל שלכם, יחד עם חבר ראשי הרשויות, לאן שאתם רוצים, לכנסת, לממשלה, אפילו אם תרצו ממני לעלות למטוס הראשון ונלך לסוף העולם, על מנת שהתוכניות האלו ימשיכו, אני נמצא פה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה, אבו מוחמד מאזן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חשוב להדגיש לכולם, לא רק למוחמד, שמנוע הצמיחה העיקרי של החברה הישראלית זה מתוך החברה הערבית. << דובר >> מאזן גנאים: << דובר >> זה נכון, אבל לא כולם מבינים את זה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה לטובת כולנו, לא רק לחברה הערבית. << דובר >> מאזן גנאים: << דובר >> חברת הכנסת, ברשותך, אני רוצה להגיד לך משפט נוסף. אנחנו מדברים על אלו שנרצחו, נניח שנגיד מספר, אבל מה עם מאות שעל כיסאות גלגלים, כל החיים יקבלו כסף מביטוח לאומי. את יודעת כמה זה עולה לקופת המדינה? מיליונים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון, מיליארדים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> האתגרים בחברה הערבית הם גדולים. האתגר של ההיי-טק, למרות כל ההשקעות, עדיין אנחנו מביאים אחוז אחד משני אחוזים, לפי הנתונים, מההיי-טק הישראלי. עדיין יש הרבה מה לעשות והמדינה צריכה להשקיע. יש הרבה אתגרים, זה אחד הנושאים שאני מטפל בו ועוקב אחריו. יש לנו הרבה רופאים, יש הרבה בוגרים שהם רופאים, יש הרבה רופאים שיש להם רישיון לעסוק ברפואה והם מובטלים, במספרים גדולים. אני אומר את זה בצער רב, הממשלה הזאת שמה את החברה הערבית בתחתית הסולם, וככה נראה המצב. לכן אנחנו חייבים כחברה ערבית להיות שותפים, וכדי שאנחנו נהיה שותפים בגורל שלנו, אנחנו חייבים להשפיע בתוך הממשלה. אנחנו כבר שלוש שנים צועדים פחות או יותר. תוכנית החומש האחרונה 550 קוצצה כמעט מכל הכיוונים, כמעט בכל שנה היה קיצוצים, ועכשיו עוד קיצוץ ועוד קיצוץ. וכולנו שומעים את ההצהרות של השרה, שאמורה להיות אמונה על השוויון החברתי. היא לא כינסה את הוועדה המתמדת שצריכה להחליט על חלוקת תקציבי ביצוע ולו פעם אחת. במקום שהממשלה תעשה את התפקיד שלה, היא מנסה להאשים את החברה הערבית. אין ספק שביכולת המועטה שלנו כחברים באופוזיציה, אנחנו משתדלים לעזור כמה שיותר לחברה הערבית, עם הקשרים. בפוליטיקה לפעמים אתה מנצל את הקשר האישי בשביל לקדם את הדברים, אבל כמה שאנחנו יכולים, וזה המצב, אבל אנחנו סומכים על היכולות שיש לנו בחברה הערבית, ואין לי ספק, כמו שנאמר כאן, שהאינטרס של המדינה הוא להשקיע בחברה הערבית, אולי ההפך, כמו שנאמר, התוצר, התל״ג של המדינה כאן הוא תלוי בחברה הערבית, כמובן גם בחרדים – לכן אלו שתי האוכלוסיות שצריך להשקיע בהן. החברה הערבית דווקא אומרת אנחנו פתוחים, תנו לנו ואנחנו נהיה שם. האתגרים הם רבים, ואנחנו נעבוד כדי להצליח ולהתקדם. << דובר >> איימן סיף: << דובר >> אהלן וסהלן ובוקר טוב, אדוני. איימן סייף שותף בקרן פורטלנד. ברשותכם אני גם אציג את הצוות שלנו שנמצא כאן סביב לשולחן, ביאן מגאדלה – שותפה בקרן פורטלנד, והיא גם יזמה את הדיון הזה כאן, יחד איתכם, יחד עם הוועדה. ביאן, תודה רבה על היוזמה. << דובר >> ביאן מגאדלה: << דובר >> תודה שנעניתם להזמנה. << דובר >> איימן סיף: << דובר >> נמצאים איתנו כאן – אנני – מנכ״לית מרכז Northmed, רנדה – סמנכ״לית חדשנות, לינה – אחראית על תחום התעסוקה במרכז, דוקטור יתרב – יזמית, היא תכף תדבר על היוזמה שלה, רוואן – מבית ספר אלמל, שאחראית על התוכנית של קידום חדשנות ובריאות בבית הספר, ובסם סייד אחמד – עבד איתנו בקרן פורטלנד על היישום של התוכנית. אני אגיד רק כמה דברים כפתיח, ואז נעביר את השרביט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי ניתן גם ליועצים להציג את עצמם. << דובר >> איימן סיף: << דובר >> בוודאי. << דובר >> חנאן חמידה: << דובר >> ברוכים הבאים, בוקר טוב. אני חנאן חמידה, היועצת הפרלמנטרית של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר >> אנס גדיר: << דובר >> אהלן, אני אנס גדיר, היועץ של יושב-ראש הוועדה, דוקטור יאסר חוג'יראת. << דובר >> מוחמד עוסמאן: << דובר >> אני מוחמד עוסמאן, יועץ של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> אני איילת חאקימיאן, מנהלת ועדת המדע והטכנולוגיה. << דובר >> איימן סיף: << דובר >> תודה רבה שהגעתם לכאן לביקור. שמענו שהיה דיון בכנסת ואתם לא מכירים את הפעילות של Northmed, אז ישר יזמנו את הביקור הזה, ואני באמת שמחה שהגעתם לכאן להכיר את הפעילות של Northmed, ותודה על כל המאמצים שאתם עושים לטובת החברה הערבית במסגרת הוועדה ומחוץ לוועדה. אני יודע כמה קשה לעבוד בממשלה הזאת, כאחד שגדל במשרדי ממשלה ובממשלה, במצב היום כמעט בלתי אפשרי לעבוד ולתרום לחברה הערבית, אבל אתם בכל זאת מצליחים לקדם פעילות טובה לחברה הערבית. קרן פורטלנד, זה קרן שביסודה היא לא למטרות רווח. המטרה של הקרן פורטלנד היא להביא את ההיי-טק לפריפריה של מדינת ישראל, זה לפתוח את הגבולות האלה של ההיי-טק, רעננה, הרצליה וזה, ולהביא את זה לפריפריה. והמיקוד שלנו בקרן זה לשלב את האוכלוסייה הערבית בהיי-טק הישראלי. נתון אחד מאוד-מאוד מעניין, בשנה שעברה, 2025, שילבנו כמעט 100 ג'וניורים מהחברה הערבית בהיי-טק הישראלי, כשבכל מדינת ישראל משהו כמו 200–220 ג'וניורים שהשתלבו בהיי-טק הישראלי בכלל. זה הישג מטורף של הקרן. מיומנות אדירה שפיתחנו בשנים האחרונות בעולמות האלה, ושמעתם על הפעילות הזאת בביקור הקודם שלכם בסמאנה, לכן אני גם לא ארחיב יותר מדי. המודל שלנו עובד באמצעות סבסוד ותמריצים ממשלתיים, וזה חלק מתוכניות החומש שאבו מוחמד דיבר עליהן. דוקטור, בלי התמריצים האלה אי אפשר להמשיך את הפעילות שאנחנו עושים כאן. זה דבר אחד. הדבר השני, לפני שנדבר על Northmed, יש כאן סיפור מאחורי הפעילות של Northmed, זה סיפור הרבה יותר רחב. כשסיימתי בממשלה, נכנסתי לקרן פורטלנד ואחד הפרויקטים הראשונים שיזמתי זה איך לקחת אזור גיאוגרפי מסוים ולעשות לו ניתוח של יתרונות יחסיים, תחרותיים. יש מודלים כאלה של פרופ' פורטר מהרווארד והחלטנו לקחת את האזור של בקעת סח'נין יחד עם עיריית סח'נין. זה סח'נין, עראבה, דיר חנא מכל האזור הזה. הקמנו ועדת היגוי ביחד עם חברת ייעוץ בין-לאומית טאסק, עבדנו כמעט שנה שלמה לזהות מהו מנוע הצמיחה העיקרי של האזור הזה. מומחים ועבודה מאוד סיזיפית ורצינית. ואחרי שבדקנו איזה 20 מיקודים כלכליים אפשריים באזור הזה, הגענו למסקנה שהנושא של הבריאות, ה-health, המדטק הוא מנוע צמיחה של האזור הזה. למה? כי יש כאן לא רק הנושא של רופאים - - - וסח'נין, שכולנו יודעים מה באמת המספרים והאחוזים, אלא גם 20% מהאוכלוסייה של האזור הזה מועסקת ברפואה ובפארה-רפואה. יש לי 3,500 בוגרים של STEM מהאזור הזה, שחלקם הגדול גם למד בטכנולוגיה ובכל מיני מקומות, אז זה גם הון אנושי מדהים שנמצא כאן באזור, והייתה קרבה לבתי החולים בצפון, חצי שעה מסח'נין לכל בתי החולים בצפון. כל זה ביחד הביא למסקנה שצריך לפתח את הנושא של הבריאות, לרפואה והמדטק כמנוע הצמיחה של האזור הזה. אנחנו עובדים כאן בשלושה צירים מרכזיים. ציר אחד זה כל הנושא של השירותים הרפואיים. היה כאן מחסור אדיר בשירותים רפואיים בסח'נין. לדוגמה, "כללית" שולטת על כמעט 85% היום פחות. עד לפני כמה שנים, מוחמד, 90% היה כללית. אז להביא שחקנים נוספים לתוך האזור הזה, להביא יזמים, יוזמות בעולם של השירותים הרפואיים, ובסאם תכף ירחיב על הצד הזה. הדבר השני, הציר השני שרצינו לעבוד בו, זה להביא תעשיות, חברות, בתחום של המדטק לאזור סח'נין. החלום שלנו היה להקים קרייה טכנולוגית רפואית בסח'נין בתוכנית תב״ע של אזור התעשייה של סח'נין ומשגב, ויש שם 70 דונמים שמיועדים לנושא הזה. מה שעכשיו צריך לעשות זה להביא כסף ממשלתי, לפתח את זה ולהתחיל להביא חברות של מדטק לתוך סח'נין, על מנת להפוך אותה לאווירה של המדטק והזה. אז זה עוד ציר אחד שעבדנו בו. והציר השלישי זה עולם היזמות והחדשנות. איך אתה מעודד, בונה אקו-סיסטם שיעודד יזמים, סטארט-אפיסטים לעולמות של חדשנות ושל יזמות, וזה מה ש-Northmed היום עושים. וכמובן גם לבנות אקו-סיסטם, בתי ספר, לחזק את הדור הצעיר, להיכנס לעולמות האלה של חדשנות. יש כאן סיפור שלם שעבדנו עליו בהובלה של פורטלנד, ש-Northmed הוא אחד מהצירים האלה של האירוע הזה. המטרה שלנו בסופו של דבר, כפי שעשו פודטק בקריית שמונה והיי-טק ביוקנעם, אז סח'נין צריכה להתמתג כבירת הבריאות, הרפואה, המדטק בצפון, וזאת המטרה שלו. אני מעביר את השרביט לאנני, שתדבר על הפעילות של Northmed. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> שמי אנני קאופמן, אני מנכ״לית של Northmed. ברקע שלי אני בוגרת במדעי המחשב בטכניון, תואר שני במינהל עסקים בהתמחות של healthcare innovation מרייכמן. יש לי יותר מ-20 שנות ניסיון בעולמות של פיתוח, ניהול בכיר בחברות היי-טק קטנות, גדולות ובינוניות. בשנה כמעט וחצי האחרונה אני מנהלת את המרכז הזה, ואנחנו כרגע עוברים להציג את המרכז, כשאנחנו עושים עוד השלמה של סבב? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא סבב. נציג את המרכז. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> אנחנו נציג את המרכז, נציג את הפעילות, נמשיך משם. כפי שאיימן התחיל את ההצגה אנחנו עוסקים ב-Northmed בשלושה תחומים עיקריים. אנחנו קודם כול מתמקדים בכל הנושא של היזמות, שהמטרה שלנו, דרך הרבה מאוד פעילויות, אנחנו נציג את חלקן היום, זה בסופו של דבר להקים חברות בתחום של מדטק, שמבוססות על יזמים שבאים מהחברה הערבית. אנחנו עושים לשם כך הרבה מאוד פעילויות, יש לכם כאן נציגה של הדור שגדל כאן, תכף תציג גם את הפעילות שלה ואת החברה שקמה במסגרת הפעילות הזאת, זה ציר משמעותי אחד. ציר משמעותי נוסף זה כל מה שאנחנו עושים כדי לקדם תעסוקה של ג'וניורים בוגרי מקצועות טכנולוגיים שבאים מהאזור ולא רק מהאזור, איך אנחנו מייצרים להם אופציות של תעסוקה טכנולוגית. תכף נסביר מה הפעילויות ומה התוצרים של הפעילות הזאת. וכדי לאפשר את שני ערוצי הפעילות האלה, אנחנו גם מגדלים פה אקו-סיסטם שמאפשר את הצמיחה של שני הערוצים האלה. איימן נגע בנושא, למה זה קם ובאיזה פער אנחנו באים לטפל. כפי שאנחנו יודעים, החברה הערבית מייצגת כ-20% מהאוכלוסייה, ו-65% מהם גרים בצפון. מראש ההכוונה של הכוח המניע הזה נמצאת כאן בצפון. האחוז של הסטודנטים מתקרב לאחוז באוכלוסייה, אין בעיה עם זה. הפער הזה כבר מאחורינו. גם בנושא של מקצועות הטק באקדמיה אנחנו רואים התקדמות בסגירת הפער. המספר הזה אפילו לא מדויק, אם אנחנו מסתכלים על הנתונים של סוף 2025, זה כבר כמעט נושק ל-18% אם אני לא טועה. מבחינת הייצוג במקצועות הפארה-רפואיים, אחוזם גבוה יותר מאחוז האוכלוסייה, זו אחת הסיבות שהפוקוס כאן הוא מדטק. Medical students 16%, אבל אם מסתכלים,יש גם עניין של תיקון, אנחנו מסתכלים על מי שהיה זכאי לקבל רישיון רפואי, מי שניגש ועבר את הבחינות – 50%. מדובר על מספרים שאם לא יודעים אותם לא מאמינים שאלה המספרים. << דובר >> איימן סיף: << דובר >> זה גם בלי הלומדים בחו״ל. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> בלי הלומדים בחו"ל. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש לכם נתונים? כי אף פעם לא מצליחים לקבל את הנתון הזה. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> כן. שוב, יש כל מיני מקורות שהסתמכנו עליהם, אני יכולה - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הצפי לעתיד זה שהמספר הזה יעמוד במקומו כי הולכים לסגור את האפשרות בחו״ל. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> נכון. וזה מה שאנחנו מדברים, גם אתם רואים את זה, רק כ-2% רואים אותם בהיי-טק, מכל מה שאנחנו רואים כאן. שאלת לגבי המספרים, אנחנו שאלנו קצת, יש איזשהו דשבורד שבנו בשיתוף של כמה משרדי ממשלה, של משרד העבודה, של רשות החדשנות. הנושא של האקדמיה, אנחנו רואים שהפער הזה כמעט נסגר. הייצוג של האקדמיה כמעט ולא קיים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה זאת אומרת הייצוג של האקדמיה? << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> הכוונה היא שאחוז הסטודנטים מתקרב לייצוג באוכלוסייה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כי את אמרת "ייצוג" חשבתי המרצים, כי המרצים על הפנים. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> נכון. הנושא של סגל בכיר זה נושא אחר. מבחינת רפואה, אנחנו רואים שאלה המקצועות המובילים מבחינת הלימודים בחברה הערבית, אנחנו רואים שמדעי החיים ומדעי הרפואה, ורואים שזה שם הדגש, מבחינת מספרים. אבל מבחינת היי-טק אנחנו רואים אחוזים מאוד נמוכים, שלא מייצגים את הפער הזה שהלך ונסגר, רואים שבהיי-טק החסמים הם לא רק בנושא ההשכלה, הם נמצאים במקומות רבים נוספים. גם תעסוקה וגם יזמות. על מה שקורה ביזמות אין כל כך מספרים, אבל אנחנו נמצאים בשטח ואנחנו רואים מה קורה בנושא היזמות, ואנחנו רואים מה אחוז היזמים שמגיעים מהחברה הערבית במדיקל ובכלל. זה אחוזים עוד יותר נמוכים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה הסיבה לדעתך? << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> אנחנו כבר נפרט מה אנחנו עושים. זה הצוות שלנו. אנחנו צוות מאוד קטן, אבל אנחנו צוות שכל אחד מגיע מתחום העשייה בידיים, מהתעשייה בשטח. הצגתי פחות או יותר את הרקע שלי. איתנו נמצאים כאן, רנדה תכף תציג את עצמה, ורמי, שהוא קרדיולוג שעובד חצי משרה ברמב״ם, וחצי משרה כאן כ-CTO. יש לו ברקע תואר כפול בהנדסה וביו-רפואה ורפואה. יש לו גם MD-PhD בתחום האלקטרופיזיולוגיה. והוא גם יזם ברקע, הקים חברה בתקופת הסטאז' שלו. יש לנו איתנו גם את סאמר, שמוביל את הצד של הפיתוח העסקי, הוא סמנכ״ל פיתוח עסקי שלנו, שחצי מהזמן עובד איתנו וחצי מהזמן הוא מפתח סטארט-אפ משלו, שגם אנחנו תומכים בו בתוך המרכז. גם הגיע מרקע של הנדסה ביו-רפואית, עם תואר שני במנהל עסקים, עם רקע בחברות גדולות וקטנות, גם רקע יזמי. רנדה תציג את עצמה. << דובר >> רנדה עבאס: << דובר >> אני רנדה, מנהלת החדשנות במרכז. יש לי דוקטורט בכימיה מהאוניברסיטה העברית, בתחום של פולימרים ליישומים רפואיים. יש לי ניסיון של 15 שנים בתפקידי מפתח ומחקר ופיתוח בחברות סטארט-אפ וגם חברות גדולות מעולם ה-medical devices והביו-טכנולוגיה. ואני כאן ב-Northmed כמעט שמונה חודשים כמנהלת החדשנות, תומכת ביזמים שלנו. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> לשאלתך, האתגרים והחסמים, אנחנו פוגשים אותם ביום-יום. אנחנו נדבר על זה. יש לנו פה גם נציגים, הם יכולים לדבר בעד עצמם. לינה מובילה את מרכז התעסוקה, היא תציג את עצמה. << דובר >> לינה כנען: << דובר >> אני לינה כנען, בוגרת תואר ראשון במדעים מדויקים, בהתמחות מדעי מחשב ותואר שני עכשיו ביזמות וחדשנות. אני 15 שנים בתחום התעסוקה בחברות היי-טק ישראליות וגלובליות, והיום אני מנהלת מרכז התעסוקה ב- Northmed. אני כבר שנתיים וחודשיים במרכז. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> עדי לא נמצאת איתנו, היא מנהלת את הצד האופרטיבי של המרכז. אני לא שוכחת את השאלה שלכם, אנחנו נדון בה בהרחבה. אני פשוט רוצה שתראי את הפעילות, ואז מתוכה נגיע לדון בשאלה. מבחינת השותפים, כמו שאיימן הציג, פורטלנד היו בין היוזמים לגשת למכרז הזה, וגייסו סביבם עוד שותפים, שזה חממת מדיקה שהיום היא קרן אדג', קרן מובילה בתחום של medical devices בארץ, זכתה עכשיו בזיכיון נוסף של חממות טכנולוגיות של רשות החדשנות. שלושת השותפים של הקרן נמצאים אצלנו בדרקטוריון, הם מאוד פעילים, מאוד מאוד מעשיים. << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> סליחה שאני מפריעה. נמצאת איתנו בזום ח'יר עבד אל ראזק מרשות החדשנות. היא שומעת, ואחר כך צריך לתת לה לדבר. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> בשמחה. ח'יר, היא זאת שמלווה את המרכז מטעם רשות החדשנות, כחלק מפעילות של הקמת מרכזי החדשנות דמוגרפיים וגיאוגרפיים שהוקמו מדן ועד אילת, שישה עשר מרכזים כאלה. יש לנו גם את השותפים בדרקטוריון שלנו – רים ועימאד יונס, מקימים של אלפא אומגה, גם בתחום של medical devices, בתחום מדעי המוח. וחוץ מזה יש לנו עוד חמישה בתי חולים צפוניים שנמצאים בתוך השותפות. << דובר >> מאזן גנאים: << דובר >> זה שאומרים שיש לנו קרוב ל-6,000 רופאים שיושבים בבית, מובטלים, תסלחי לי על הביטוי, מה אנחנו עושים איתם? זה מבני ציון, זיו, נצרת, מרכז רפואי. איך אפשר באמת לפתור את הבעיה הזו? << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> אנחנו לא יכולים לפתור את כל הבעיות בעזרת המיזם הזה. המיזם הזה בא לטפל בפער של ייצוג יזמים בתחום של medical devices. אחת הפעילויות, אנחנו משלבים את הרופאים בתוך תהליך האיתור והסינון של הרעיונות. מגיעים לכאן לא מעט רעיונות. מי שמעוניין לעסוק ביזמות, ויש לו יכולת - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה לא קשור לדיון, אבל אולי אפשר, בתור יושב ראש של ועד ארצי, לקבוע פגישה עם חמשת המנכ״לים, מנהלי בית החולים, וגם עוד שני בתי החולים מנצרת. ולדון איתם איך לפתור את הבעיה הזאת יחד איתם. << דובר >> מאזן גנאים: << דובר >> השאלה אם יש להם תקינה לכל המספרים האלה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה לפעמים עניין של עדיפות, זה לא רק תקינה. צריך לקבוע איתם, הרי הם מעדיפים היום להתמחויות בוגרי הארץ, ומי שיש לו - - - זה נושא שצריך לדון. << דובר >> איימן סיף: << דובר >> הכתובת המרכזית – משרד הבריאות. מי שמתכנן במשרד הבריאות את כוח האדם הרפואי, צריך לשבת איתו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כן, אפשר. בסדר, אבל זה נושא אחר. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> כן. אנחנו עובדים עם הרבה מאוד רופאים פה על מנת להביא את הרעיונות, ואז מי שרוצה להפוך להיות יזם – אנחנו תומכים בו בהרבה מאוד זוויות. בזווית היזמית, מבחינת הפעילויות, אנחנו בונים את התשתית הזאת כדי לבנות את הכוח היזמי מלמטה למעלה. אנחנו גם מייצרים הרבה מאוד ידע טכנולוגי שמגיע לכאן בעזרת הרצאות רוחביות לקהל הרחב. אנחנו ממש בצורה אקטיבית פונים לאנשים שיש להם את הרקע הטכנולוגי האקדמי הרלוונטי, אנחנו מכניסים אותם לתוך תוכנית מיוחדת שבנינו לשם כך, שנקראת North for Newer, שבונה יזמים, עוברת 360 מעלות בדרך שבא אנחנו מקימים מיזם רפואי. אנחנו מביאים אנשי מקצוע לכל נושא, אבל זה לא רק נושא תיאורטי, כי אנחנו מהמפגש השני הופכים את זה לעבודה על הקמת מיזם. מהמפגש השני אנחנו מביאים - - - שאנחנו מביאים מתוך בתי החולים, מתוך השותפים שלנו. אנחנו מביאים בעיות שמחפשות פתרון, שאנחנו כבר יודעים שיש להן ולידציה של תיקוף שוק. כלומר, אנחנו עושים את העבודה בשוק, מבינים שזה לא רק בעיה קלינית, זו בעיה קלינית שיש לה גם שוק. מביאים אותה לשולחן עבור אותם יזמים שאנחנו התרנו אותם, ואנחנו נמצאים איתם בתוך תהליך של הבנה של איך מקימים מיזם. דיאטריב הייתה שותפה לתוכנית הראשונה הזאתי, ומתוכה נולד המיזם, שהיא ממנכ"לת עכשיו. אבל זו דוגמה של איך אנחנו עובדים מלמטה למעלה. אנחנו קודם כול מייצרים את הקהילה, מתוכה אנחנו מאתרים את האנשים שמעוניינים להפוך להיות יזמים, ואנחנו עובדים איתם צמוד על הקמת מיזמים. וזה הקצה של הפירמידה, אנחנו מקימים מיזמים מתוך הצרכים שאנחנו רואים. זה יכול להיות גם רעיון אורגני שהגיע ממישהו, רופא, יש לנו כמה וכמה כאלה שהגיעו עם רעיונות, עובדים איתם, מבשילים את הרעיונות שלהם ובסופו של דבר מגבשים מיזמים וממש הופכים את זה לחברות. זו הפירמידה של העבודה, ככה אנחנו עובדים. ציינתי מאיפה מגיעים הרעיונות שעל בסיסם ממוקמים בספורט ובמיזמים, מגיעים מבתי חולים. אנחנו עושים תהליך סקרינינג מסודר עם כל בתי החולים, עם פורייה, עם נהריה, יש לנו כבר עבודה ממש שותפת. יש ממש פגישות חודשיות בערך שאנחנו עוברים על כל הסינון של הרעיונות שמגיעים משם. עם נצרת אנחנו עובדים עכשיו על תוכנית מאוד מאוד מיוחדת עם שלושת בתי החולים, וכנראה גם בסח'נין אנחנו גם נכניס את בית החולים לתוך התוכנית הזאת, של איך להביא רעיונות של חדשנות מתוך בתי החולים ולהפוך אותם למיזמים. וזו ממש תוכנית מיוחדת שאנחנו בונים לבתי החולים בנצרת ובסכנין. זה בתי החולים. רעיונות מגיעים גם משותפים אסטרטגיים שאנחנו עובדים איתם כדי להביא את הצרכים מהשטח, מהתעשייה, לא רק ברעיונות שלנו, וכמובן לתוך זה נכנסים אותם יזמים שעברו את תוכנית ההכשרה. ואז אנחנו עושים את כל התהליך של Ideation – שזה לקחת את הרעיון, לעבור אותו, את כל תהליך המיפוי, בדיקת שוק, בדיקת צורך, בדיקת תחרות, בדיקת תוכנית, בנייה של הטכנולוגיה, וברגע שזה מבשיל אנחנו משתמשים בכוח העבודה הפנימי ועוזרים לאותם יזמים להגיש למענקים רלוונטיים ברשות החדשנות. זה בדרך כלל מתחיל מתנופה, ממשיך ב- Pre-Seed ואחר כך ב-seed, אלה המענקים של הממשלה להקמה של כל מיזם בארץ. אני לא מכירה סטארט-אפ אחד שלא נעזר בכסף הזה. זה כסף מאוד חשוב ורלוונטי. יתרב תדבר תכף בעצמה על הדרך שלה, אבל גם במקרה שלהם אנחנו עבדנו על גיבוש הרעיון. זה הגיע להבשלה, הגיע שם רעיון טכנולוגי, וכרגע הם קיבלו תנופה, ואז בעזרת התנופה, כל מי שמקבל תנופה ומלווה על ידי המרכז שלנו, יחד עם פורטלנד אנחנו דואגים שכל מיזם כזה יקבל בנוסף – 200,000 שקלים שמגיעים מהרשות החדשנות, פלוס 50,000 שקלים, שאנחנו גם עוזרים להביא את המימון המשלים עם פילנתרופיה נוספת, בנוסף לזה מגיעים עוד 70,000 שקלים בשיתוף פעולה עם קרן פורטלנד. האנשים האלה מתחילים את הדרך עם 100,000 דולר, שנה ראשונה להגיע אבן דרך של  proof of concept. זה מאוד מאוד משמעותי, זה נותן הבשלה של רעיון לפני שאתה מגיע לקרן הון סיכון, שכבר יש לך משהו ביד. זה כלי מאוד מאוד משמעותי להגיע עם משהו מוחשי בידיים. אז זה השלב של התנופה, ולאחר מכן חברות שהגיעו לאבן הדרך הרלוונטית, הוכיחו היתכנות ויש להן כבר משהו ביד, ממשיכים איתן. Pre-Seed seed תלוי בהבשלה וברמת הבשלות. כי ב- Pre-Seed וב- seed צריך להביא הרבה יותר כסף ממשקיע מבחוץ. זה לא רק הכסף שלך מהבית ולא רק כסף שאתה יכול להשלים בעזרת Northmed, אתה צריך ממש להביא מיליון דולר, 2 מיליון דולר, מבחוץ. אבל בשלב הזה אנחנו מאמינים שהמיזמים כבר שווים, הם בונים את הנכס הזה לאורך הזמן הזה בעזרת ההבשלה הזאת של המרכז. מבחינת איפה אנחנו נמצאים היום. יש לנו 222 מיזמים שעברו את דרכנו, 20% מהם הגיעו לבתי החולים. מתוכם יש לנו 20 פרויקטים שנמצאים כרגע בתהליך בדיקת נאותות. אנחנו בוחנים אותם בצורה אקטיבית ובוחנים מה מתוכם באמת יכול לקום ולהפוך להיות סטארט-אפ. מתוכם יש לנו שישה שהפכו להיות מיזמים אמיתיים, שחתמו איתנו ואנחנו מלווים אותם במשך שנתיים עם הצוות המקצועי שראיתם, ויש לנו כבר שבע חברות פורטפוליו שאנחנו מלווים בתוך המרכז. מבחינת איך הדברים האלה קורים, איך ה-pipeline הזה מתכנס בסופו של דבר, יש כמה קריטריונים מאוד מאוד מוגדרים וחמישה מהם הם המובילים בסופו של דבר, שמובילים את קבלת ההחלטות אצלנו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה אתם מקבלים בסופו של דבר ברגע שהחברה הגיעה לאקזיט? יש לכם אחוזים? << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> אנחנו לוקחים אחוז מאוד מאוד קטן. אנחנו בסופו של דבר רוצים לראות צוות שרתום למשימה, זה הדבר הכי חשוב, ורוצים לראות אנשים שבאמת נושמים חיים, הולכים לישון עם זה בלילה וקמים עם זה בבוקר. בלי המסירות הזאת אין עם מה לעבוד. אם אנחנו לא רואים ברק בעיניים, וסכין בין השיניים, אנחנו אומרים, תבואו, תחזרו כשיש לכם תשוקה. יש לנו צוות קטן, אנחנו רוצים להשקיע במי שבאמת בא לעבוד. מי שבא לעבוד – אני מוכנה להשקיע בו את כל היום ואת כל הלילה שלי, אבל אני רוצה שיהיה את הדבר הזה. ואנחנו עובדים איתם כדי שיהיה באמת Deep tech, כי זה מה שרשות השירות מחפשת. אנחנו לא מגישים עוד אפליקציה של Snapchat, אנחנו מחפשים טכנולוגיות עמוקות ודורשות טכנולוגיה שחסמי הכניסה שלה יחסית גבוהים. כמובן, שלושת הדברים הראשונים – שוק, בעיה ומתחרים שמאפשרים להיכנס לתוך העולם הזה. זה הפורטפוליו של החברות שאנחנו כרגע כבר עובדים איתן. יתרב מייצגת את אקיונקס, היא תספר על עצמה. זו בעיה שהבאנו לתוך המחזור הראשון של התוכנית שלנו. הצגנו את הבעיה שמטפלת בפתרון היום של מפרצת העורקים הבטנית, יש לו מספר חוסרים ויתרב תרחיב על זה. מיזם נוסף שנולד בתוך התוכנית הראשונה הוא סטנט שנועד לפתור בעיות מחסימה מתחת לברך, ובסופו של דבר מה שאנחנו כולנו מכירים, רגל סכרתית שמגיעה בסופו של דבר לקטיעה, מתחילה להידרדר ממצב מסוים שאותו אנחנו מזהים ויש לנו פתרון טכנולוגי לפתור את הבעיה הזאת. חברת סמארלנט – עוסקת בפיתוח שתל תוך-עיני למדידה וניטור והורדת לחץ תוך-עיני. Closer –חברה שמפתחת משאבה לתינוקות שנולדו לפני הזמן ואין להם את הכוח שאיבה, אז היא גם שואבת וגם מניקה בצורה אקטיבית. Voco – היה איזה מיזם שנולד מתוך שיתוף פעולה עם בית חולים נהריה. הבאנו לתוכו יזם, בוגר התוכנית יחד עם יתרב. הוא עבר את התוכנית, זיהינו מיזם שיכול להתאים לו, הכנסנו לתוך הדבר הזה, ואנחנו מקימים, אנחנו עכשיו הגשנו קרן מחקר יישומי באקדמיה, שגם שם קרן פורטלנד תשלים את המענק, כי שם אנחנו מגישים את זה כתאגיד מלווה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> במה עוסק הפרוייקט? << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> הפרויקט עוסק בזיהוי Abnormalities ופתולוגיות במיתרי הקול, בבדיקה שנקראת לרינגוסקופיה. מנהל מחלקת ראש צוואר בנהריה הוא הוגה הרעיון, והוא עובד איתנו, ואנחנו הבאנו יזם, והם יהיו שותפים בתוך המיזם הזה, וכרגע אנחנו הגשנו את זה, אנחנו מחכים לתשובות. פוטו-ריקסיס – חברה בתחום של מיפוי סרטן צוואר הרחם, ומיפוי סרטן המעי הגס, שזה ערכה ביתית שנועדה לעשות את מה שאנחנו עושים - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש הרבה קיטים כאלו. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> כן, אבל פה יש טכנולוגיה ייחודית. פולסטק – חברה של סאמר שהצגתי, שהוא חלק מהצוות שלנו, שחצי מהזמן שלו עובד איתנו וחצי מהזמן שלו הוא ממנכ"ל את החברה בתחום של הפתרון החדש ל-Deep brain stimulation, הפתרון של אלצהיימר. היום משתילים אלקטרודות וזה איזשהו פתרון שמקדם את זה. וחברה בתחום של פצעי לחץ, מזרון שמאתר את זה, וחיישנים שמטפלים בזה. זה הפורטפוליו שלנו כיום. מבחינת מה עשינו עד כה – יש לנו 32 בוגרים של שתי תוכניות, שמתוכם חלק גדול כבר הקימו מיזמים והתחילו כבר את הדרך היזמית שלהם. יש לנו שבעה מיזמים שבחתימה איתנו במסלול שתיארתי אותו קודם. שמונה תנופות שהגשנו ושש מתוכן אושרו. יש לנו עוד שלוש תנופות כרגע בתהליך כתיבה ששתיים מהן כנראה יוגשו בפברואר, ועוד אחת כנראה במרץ. יש לנו עוד שלוש הגשות יותר משמעותיות, אחת pre-seed אחת seed ואחת קרן מחקרית באקדמיה, שדיברנו עליה קודם. שתיים אושרו ואחת אנחנו מחכים לתשובות בפברואר. זה מבחינת התוצרים. אנחנו לא עובדים לבד, יש לנו צוות מומחים. אנחנו עוטפים את היזמים שלנו, כל אחד לפי תחום המומחיות שלו. יתרב תדבר במיזם שלה. ספציפית במיזם שלה, מה שהיה יותר רלוונטי כדי להשלים את היכולות של הצוות היה צוות חזק בתחום של עיצוב ופיתוח מוצר. הצוות של אלי ישר, שזה מומחה בתחום הזה, משלים את היכולות האלה. כל אחד לפי הצורך שלו, לפי השלב שלו. אנחנו משלימים את היכולות של הצוותים היזמיים בעזרת מומחים מבחוץ ולשם כך בתקציבים שלנו שאנחנו מגישים לרשות החדשנות ובתוכניות שלנו, יש לנו תקציבים שמיועדים לליווי יזמים, ולשם כך זה נועד. קצת לסבר את האוזן מבחינת המחזור הראשון והמחזור השני, אז 15 בוגרים מהתוכנית הראשונה, שמונה מתוכה נשים. מתוכם הוקמו כבר חמישה מיזמים, שלוש תנופות, וחמישה בוגרים הפכו להיות מייסדים בחברות שהם הצטרפו אליהן. במחזור האחרון, 17 בוגרים, שש קבוצות שהתחילו לטפל בפרויקטים. אלה האנשים שהשתתפו בתוכנית. מתוכם מספר ארבע כרגע כבר נמצא בהגשה לרשות החשדות, והוא יהיה אחד המיזמים שאנחנו נגיש בפברואר, וגם מספר אחד נמצא לקראת הגשה. חיר את רוצה להוסיף משהו? << דובר >> חיר עבד אל ראזק: << דובר >> שלום לכולם. כן, אני רוצה להוסיף מספר דברים. אנחנו ברשות החדשנות חושבים איך מרכז כזה, ועוד כל המרכזים שנמצאים בחברה הערבית, ימשיכו לפעול גם לאחר סיום תקופת הזיכיון. כל מרכז זה חמש שנים, אבל עם ההערכות זה לא יהיה חמש שנים בדיוק, קצת יותר. אבל מה יהיה הלאה,ומה מנגנון ההכנסה שהמרכז וגם השותפים ובעלי העניין שלו צריכים לחשוב עליו ביום שאחרי. פה המקום להעלות את זה, כי אם תהיה, או בתקווה שתהיה, תוכנית המשך לתוכנית החומש, תמיכה אפילו חלקית במרכזים האלה, כדי שימשיכו לפעול. כל מה שהמרכזים האלה השיגו עד עכשיו זה רק התחלה של תהליך ואחרי חמש שנים יהיה חבל לקטוע את כל ההתקדמות הזאת בכל ההתחלה של הפריחה של היזמות בחברה הערבית. אז זו נקודה אחת. נקודה שנייה, אפשרות של הרחבת פעילות המרכזיים. כל שנה אפשר להגיש לרשות החדשנות רעיונות חדשים של המרכזים, אם זה רעיון ל-ורטיקל חדש או לפעילות אזורית חדשה או פעילות בכלל חדשה של המרכז, שיכולים לקבל גם תקציב נוסף, בנוסף לתקציב שקיים כרגע למרכז. אני חושבת שכל המרכזים חושבים על הכיוון הזה, וגם Northmed, ובתקווה שכל שנה המרכזים יכולים להתפתח בתחומים חדשים או לאזורים חדשים בעזרת המענק הזה. נקודה שלישית היא מסלול תנופה שאנני הזכירה. לשמחתנו, בעקבות הפעילות של המרכזים, האחוז של ההגשות של יזמים ויזמות ערבים למסלול זה עלו. זו הייתה באמת עלייה מטורפת, גם השנה ראינו את זה. אבל מה שחסר עדיין זה אחוז האישורים. ההגשות הן לא תמיד בשלות לשלב הזה, ואנחנו מקווים שזה גם ישתפר בעזרת הפעילות האינטנסיבית של המרכזים והליווי הצמוד ליזמים. אבל זה הישג לא מבוטל, ואנחנו ממש גאים בכל המרכזים על ההישגים שלהם ועל הפעילות הענפה שהם עושים במרכזים. שאפו לכולם, ושאפו במיוחד לאנני והצוות שלהם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש לי שאלה לגבי תקציב. התקציבים האלו לטובת המרכזים מאושרים עד סוף 2026? << דובר >> חיר עבד אל ראזק: << דובר >> כן. כל המרכזיים מתוקצבים עד 2026. כמובן, בגלל כל הניצול, המרכזיים לא התחילו בשנה הקלנדרית מתחילת השנה, כולם התחילו באמצע השנה. אז יש להם עוד יותר מחמש שנים לפעול, כדי לנצל את כל התקציב ולנצל את המשאבים שנותרו, אבל בגדול כן. אז צריך לחשוב קדימה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> האם המשרד מתכנן תוכנית חלופית? כי אנחנו שנת בחירות ב-2026, וכנראה, אני לא יודע אם יאושר תקציב השנה, יכול להיות שלא יאושר תקציב למדינה, ולכן זה יכול להימשך עד 2027, עד שיהיה תקציב. האם המשרד לקח בחשבון את האפשרות הזאת, והוא מכין איזה משהו חלופי כדי לתמוך במרכזים האלו? עד שיהיה תקציב, האם לא לוקחים בחשבון שגם יתמכו עד 2027 לפחות. << דובר >> חיר עבד אל ראזק: << דובר >> עד 2027 יש תמיכה למרכזים ויש תקציב. אנחנו מדברים על היום שכל שנות הזיכיון מנוצלות, והתקציב מנוצל עד הסוף. לנו בתוך הרשות יש 16 מרכזים, זה לא רק המרכזים בחברה הערבית, יש דמוגרפים אחרים, שניים בחברה הדרוזית, אחד בחברה הבדואית בדרום, זה עוד 13 באוכלוסייה הכללית. אנחנו לא מתכננים לתמוך במרכזים מעבר לחמש שנים של כל המרכזים האלה. אבל כן אנחנו עובדים על המלצה לתוכנית היי-טק לחברה הערבית, ורוצים השנה לעשות מחקר שמודד את האימפקט של הפעילות של המרכזים והפעילות בכלל של תוכנית החומש בחברה הערבית, כדי להגיש למשרד האוצר ולבקש המשך תמיכה לחברה הערבית בהיי-טק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה מרכזים יש בחברה הערבית? << דובר >> חיר עבד אל ראזק: << דובר >> יש ארבעה, כולל מזרח ירושלים. יש אחת בערערה, Northmed בסכנין, Ibtikar בכפר קאסם, ו- Jinnovate במזרח ירושלים, וכמובן שניים בחברה הדרוזית, וגם בחברה הערבית בדרום. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> חיר, תודה רבה. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> תודה חיר. כחלק מהמאמצים לשים את החברות האלה על המפה ולייצר להן קהילה של משקיעים, ושותפים רלוונטיים - - יתרב תעיד בעצמה, אבל אחד החסמים הם – קולגות, משקיעים, שותפים, שהם פחות נרחבים בגלל הסיפור של השירות הצבאי, בגלל הסיפור של הקולגות בזמן הלימודים. בסוף הנטוורק הוא בועתי ופחות מגיע לכל אחד. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז למה לא עושים משהו ממוקד לסוגיה הזאת ומתחילים מהמקום שהסטודנטים בשנה האחרונה או לפני? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בסופו של דבר אנחנו נמדדים על ידי כמות המיזמים שאנחנו מקימים ומגישים. מה שאנחנו עושים כדי להגיע לשם, אנחנו בסופו של דבר לא משאירים את הרעיונות האלה פה סביב השולחן הזה בסח'נין, אנחנו שמים אותם על במה ונותנים להם חשיפה מלאה לכל השותפים והמשקיעים הרלוונטיים בעולם של מדטק. לאירוע האחרון שלנו, שעשינו בדצמבר בחיפה, הגיעו 120 אנשים, מתוכם סוללה מרהיבה של כל השמות הכי נוצצים בעולם של מדטק – שמעון אקהויז, יוסי גרוס, טאקווין היו שם. היו שם משקיעים מהשורה הראשונה ונוצרו קשרים שיאפשרו להם, בסופו של דבר, לקדם את הרעיונות שלהם בצורה יותר חלקה, כי יש להם גישה רלוונטית לאנשים בצורה בלתי אמצעית. אנחנו יצרנו את הקשר הזה, אבל בסופו של דבר הקשרים כבר מתחילים לזרום בין היזמים שלנו למשקיעים בצורה עצמאית, וזה מה שאנחנו רוצים לעשות, פתיחה של החסמים האלה. הבאנו לשם לא רק משקיעים, גם שותפים מחברות מטרוניק, ומג'ונסון אנד ג'ונסון, ומ-GE ומפיליפס, והיו שם נציגים שהם רלוונטיים ליכולת של החברות האלה להתקדם וכמובן, גם בעלי מקצוע שיכולים לקדם אותם בהבשלה של הרעיון שלהם. אז לשאלתכם, אנחנו מרגישים שהצינור הזה של Northmed, וכל אחד מאיתנו שמביא את הניסיון שלו ואת הרקע שלו ואת הקשרים שלו, בסופו של דבר, לתוך המרכז - - אני לא באה מהחברה ערבית זו פעם ראשונה שאני בכלל מתעסקת במיזם שהוא קשור באיזושהי נגיעה יותר ציבורית. אבל כל הדרך שעשיתי עד כאן, כל הקשרים שלי, כל הידע שלי, אני מביאה אותו לכאן. והוא זמין ליתרב ולכל היזמים האחרים. כנ״ל רנדה, 15 שנות ניסיון בכל החברות, כנ"ל רמי, כנ״ל סאמר. כולנו מביאים את הניסיון המקצועי שלנו, כלומר, מה שעשינו בידיים, ואת כל רשת הקשרים שלנו לתוך המרכז. זו החוזקה, זה מה שפותח את החסמים, זה מה שאנחנו חושבים. אבל יתרב, כשהיא תדבר, היא תגיד מה היא חושבת. << דובר >> רנדה עבאס: << דובר >> אנחנו גם נכנסים לאוניברסיטאות וחושפים את הפעילות של Northmed גם לסטודנטים שהם שנה שלישית, רביעית. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> כן, תארים ראשונים וגם שניים. אנחנו ממש מגיעים לימי חשיפה בתעשייה, וגם ימי תעסוקה, וגם האקתונים מגיעים, גם לפקולטה בענייני רפואה. אני ייצגתי אותנו בזיו. רנדה הייתה בכנס כזה של טכניון. אנחנו צוות קטן ובסופו של דבר צריכים לעשות תיעדוף – איפה אנחנו משקיעים את הזמן שלנו, כי בסופו של דבר - - - היא יודעת שהיא מודדת אותנו בסופו של דבר, כמה מיזמים הקמנו וכמה הצליחו להגיע לאותה אבן דרך. חיר דיברה על אחוז ההגשות לעומת אחוז האישורים, אצלנו הגשנו שמונה, ומתוכם שש אושרו. אנחנו כן עובדים על איכות. בסוף אנחנו רוצים להשקיע באלה שיש להם את הברק בעיניים, ואני לא רוצה לבזבז את הכסף של הרשות ושל המדינה על אנשים שבסופו של דבר לא ייקחו את הכסף הזה עד אבן הדרך הסופית, עד שבאמת יביאו את זה לחברה שהיא מתפתחת ואמיתית. אנחנו לא רוצים לשחק בהגשות, אנחנו רוצים להקים חברות וזה הדגש שלנו. מבחינת תעסוקה. אנחנו עוסקים בשלושה צירים עיקריים. המקום הזה הוקם במודל של שלוחות ואנחנו רוצים להביא לכאן חברות שיתמקמו וייקחו את כוח העבודה האיכותי הטכנולוגי מהסביבה ויאפשרו לחברות בתל אביב להשיג כוח עבודה כאן. יש לנו כבר שתי חברות שיושבות כאן, חברת פאגאיה וחברת ג'יסוק, אנחנו כנראה ממש בימים הקרובים חותמים עם עוד חברה שתגיע לכאן. << דובר >> איימן סיף: << דובר >> דברי על האתגר של לשכנע חברה בינלאומית לפתוח שלוחה בצפון, בעיר ערבית. זה אתגר מאוד מאוד קשה ובכל זאת הצלחנו. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> זה אתגר מאוד-מאוד קשה, ואני גם לא תמיד יכולה לנסות איזה סוג של פרופיל יהיה מתאים לדבר הזה. זה קצת להתפרס על כל הקופה, ואז ניגשת ל-1,000 חברות, אחת מהן אולי זה יעניין אותה, אבל כוח שנדרש מאיתנו כדי להגיע להצלחה אחת, הוא לא פרופורציונלי לדבר הזה. יותר מזה, אחרי שהגענו לחברה האחת הזאת, או שתי החברות האלה, במקרה שלנו, שהצלחנו להגיע אליהן וכן מוכנות לשמוע על המודל וכן מגיעים לכאן אנשים ביום-יום, בסופו של דבר מה משביא אותם לכאן – תמריצים. אין מה לעשות. בלי תמריצים, אין. ברגע שנגמר התמריץ, היכולת שלי להשאיר אותם כאן, חוץ מלשים אותם באזיקים, אין לי. << דובר >> לינה כנען: << דובר >> גם עם תמריץ זה לא קל. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> כשיש תמריץ, אנחנו מחפשים את זה בנרות. << דובר >> לינה כנען: << דובר >> אנחנו מציעים להם תמריץ בסבסוד של שכר עובדים. מתחילת אוגוסט עד סוף דצמבר, אנחנו ישבנו עם 44 חברות על שולחן אחד להציע להן את התמריץ הזה, ובסוף אחת, מתוך 44 חברות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה משהו מאוד מורכב. זה לא רק המשהו הנקודתי, זה משהו כולל בתוך היישוב, הסביבה, החברה. << דובר >> מאזן גנאים: << דובר >> התשתית. בלי החלטת ממשלה, כלום לא יתקדם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> גם עם החלטת הממשלה וגם עם תמריצים אתה מתחרה כראש עריית סח'נין, עם בר לב, אבל אתה מתחרה עם נהריה ואתה מתחרה עם כרמיאל. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> לשאלתכם, האתגרים בנושא התעסוקה, הם לא כפליים, הם פי עשרה. אני אסביר גם למה. כי בסופו של דבר, יתרב עשתה כבר את הדרך המקצועית שלה ועכשיו אם היא מעוניינת לפתוח את ערוץ היזמות וזה זורם לה בדם – אנחנו נעיף אותה לשמיים ויש לנו את כל הדרכים לעשות את זה. יתרב עושה משהו שכל יזם אחר בישראל עושה. היא רק צריכה לרצות לעשות את זה ואנחנו צריכים לעשות את זה בצורה מקצועית. בנושא של תעסוקה, החסמים לא נמצאים כאן בחדר. הם נמצאים בכל כך הרבה רבדים שאין לנו תמיד שליטה עליהם, אז אנחנו עושים עבודה פי מיליון כדי לקבל תוצאה חלקי מיליון. זה בערך אחוזי ההצלחה. הציר של השלוחות ללא תמריצים הוא לא קיים וגם כשיש תמריצים הוא מאוד מאוד קשה. כי בסופו של דבר כמו שאמרתם, גם בנהריה יש תמריצים, אז למה שהם יבואו לסח'נין? הם צריכים איזשהו ערך מוסף. הערך המוסף שלנו שאנחנו מציגים, זה שהם נמצאים בסביבה מאוד חדשנית ויש להם אינטראקציה עם העשייה היזמית. הם נמצאים בסביבה טכנולוגית וזה מה שבסופו של דבר מעניין אותם. תדברו אחר כך עם החבר'ה שנמצאים בג'יסוק, הם היו כמעט בכל התוכנית שלנו, זה מעניין אותם. נשארים עד הלילה, כי זו תוכנית שאנחנו מעבירים אותה בערב, עד 21:00. הם נמצאים כחלק מהרצאות. זה מאוד מעניין אותם. זה פותח להם עינים זה פותח להם חזון, פותח להם חזית. זה מה שבסופו של דבר מייצר את הדבק הזה. << דובר >> לינה כנען: << דובר >> התמריץ שאנחנו מדברים עליו עכשיו זו תוכנית 44 של רשות החדשנות, אבל בואו נשים על השולחן שגם הסבסודים של 30% זה משכורת עובדים של משרד הכלכלה. 4.17 ו-4.20, גם בוטלו. גם בוטלו והפכו לחברה הדרוזית והחברה - - << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> מה שהיה שנה וחצי, עכשיו שנה - - - << דובר >> לינה כנען: << דובר >> בדיוק. הכול צומצם ונשאר לנו תמריץ אחד, ואנחנו לא יודעים איך לפעול ואיך לפרוץ ואיך לשכנע את ה - - - << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> זה ציר אחד של פעילות. ציר שני של פעילות, יש לנו גם מודל של הכשרות, אבל אנחנו לא מחפשים לעשות הכשרה לשם הכשרה, כי זה לזרוק את הכסף לפח. כי אם עשיתי הכשרה שבסופו של דבר לא גרמתי לתעסוקה של אותו בן אדם, לפחות באחוזים מסוימים - - אני לא מתחרה מול ג'ון ברייס ומול מכוני הכשרות. המדדים שלנו מודדים אותנו כמה אנשים בסופו של דבר נכנסו למגע לתעסוקה. זה המדד. כשאני ניגשת לחפש הכשרה, אני מחפשת הכשרה שיש לה שותף שהוא מעסיק בקצה, שיהיה מוכן להעסיק את הבוגרים של התוכנית באחוז מסוים. וזו הסיבה שאנחנו לא פותחים הכשרה, "יאללה בואו נעשה הכשרה", כולם רוצים לדבר על DevOps, "בואו נעשה הכשרת DevOps ". אנחנו קודם כול רוצים שיהיה מעסיק בקצה, שיהיה מעוניין בבוגרים האלה, באחוז מסוים, אני לא אומרת 100% מהבוגרים, ואנחנו מחפשים מקצוע שגם אלה שלא גייסנו מעסיק בקצה, יהיה להם מה לעשות עם התעודה הזאת ואנחנו כבר מתחילת ההכשרה נעבוד על פרופיל המעסיק, להביא את ההצעה הזאת לשולחן. אז זה המודל השני, זה מודל ההכשרות. אנחנו כרגע נמצאים בסגירה סופית לקראת הכשרה שהמעסיק הקצה הוא Deloitte, ובגלל זה בעצם לא הנענו את זה עד עכשיו, כי חיפשנו משהו שיהיה לו ייעוד בסופו של דבר. חוץ מזה עשינו עוד הכשרות, תכף יהיה סיפור. ואנחנו עושים השמות במודל רגיל של השמות, אבל אנחנו לא מתחרים בחברות השמה. וגם פה, זה לא ש-Northmed היא עוד חברת השמה בצפון שמתמקדת בהשמה שמתמקדת בהשמת בכירים - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בתחום ההיי-טק? << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> כן, אך ורק. בוגרים של STEM. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> היי-טק שמכוון לרפואה. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> לאו דווקא, בתחום התעסוקה, אנחנו לא מגבילים את עצמנו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל אתם לא מתחרים ככה עם - - לדוגמה? << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> הנושא של הצפיפות בתחום הזה, ואיך בסופו של דבר ה-ROI, ה-return on investment, צריך לדבר עליו. אנחנו בהחלט מבינים שיש הרבה גופים שפועלים בתחום הזה, אבל אנחנו מחפשים את הייחודיות שלנן ולכן אנחנו לא עושים עוד הכשרה, הכוח שלנו מגיע מתוך זה שאנחנו פועלים בשטח, בתעשייה, מול החברות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> העובדה הקיימת, שבשנתיים האחרונות, אפילו שלוש שנים, סטודנטים ובוגרים לא מצליחים להיכנס לעבודה - - - << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> נכון. לא רק בחברה הערבית. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל יותר בחברה הערבית. אני מכירה מקרוב, הרבה אנשים מתקשרים. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> תכף הם יגיעו לפה הם יגידו, הם היחידים שעובדים מכל המחזור שלהם. תכף יספרו לך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הבן שלי עובד במקום מסוים. כל מי שמכניסים לשם, חדשים, זה מהצד היהודי. הוא אומר לי, מכניסים, אם יש עשרה עובדים – אחד ערבי, תשעה יהודים. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> בעיה מוכרת. תכף יהיו לך נציגים, הם ישמיעו לך גם מהזווית שלהם. << דובר >> לינה כנען: << דובר >> אני רוצה להגיב לדוקטור יאסר, אני עבדתי ארבע שנים בצופן. ההבדל בינינו לבין צופן שאנחנו בונים את ההכשרה לפי הצורך של הלקוח, לפי הטכנולוגיה של הלקוח. אנחנו לא מייצרים מובטלים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> עקרונית צריך לאגם משאבים - - << דובר >> לינה כנען: << דובר >> ולא לפזר כוחות. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> אנחנו עושים את מה שרשות החדשנות הטילה עלינו. זאת המשימה שהוטלה עלינו, אנחנו עושים את זה בצורה הכי טובה שלנו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש הרבה כסף במשק בנושא של הכשרות. ולכן צריך שכל אחד ייקח את התחום שלו וימנף אותו יותר. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> אנחנו מסכימים. דיברנו על זה שיש לנו פה חבר'ה של פאגאיה וג'יסוק תדברו איתם, אני לא ארחיב על זה. מבחינת המספרים. עד היום הועסקו בעזרת המרכז 64 אנשים, מתוכם 26 בעזרת פעילות של פתיחת שלוחות, 14 בעזרת פעילות של הכשרות, 24 בעזרת ליווי אישי של המרכז, ולינה באופן אישי. אנחנו מייצרים קהילה סביב כל זה, זה לא קורה בוואקום, ואנחנו משתדלים גם לפעול בבתי ספר. הייתה כבר שנה אחת שרצה התוכנית. << דובר >> יתרב אסעד חלו: << דובר >> בוקר טוב לכולם, קוראים לי ד"ר יתרב אסעד חלו. אני בוגרת טכניון בשלושה תארים – הנדסה כימית ורפואה, הנדסה ביו-רפואית בתואר שני, ותואר שלישי גם בהנדסה ביו-רפואית. עשיתי את כל שלושת התארים שלי ברצף, אז אני מגיל 18 בטכניון. אני מאכסאל במקור, אבל אני נשואה לעראבה. אני אתחילה קצת בסיפור האישי שלי, וקצת נזלוג לטכנולוגיה, כי אני גם מדענית בעצמי ואני אוהבת לדבר יותר על טכנולוגיה. קוראים לחברה שלנו אקיוניקס. אנחנו מנסים לייצר סוג של מכונת תפירה או דרך לתפור איזשהו סטנט בתוך הגוף, לטפל בבעיה שנקראת Triple A: Abdominal Aortic Aneurysm. אני גם מייסדת שותפה וגם מנכ״לית בחברה. אני אוהבת להגדיר את עצמי בראש ובראשונה כאימא לשני ילדים מהממים, וגם אני אשתו של איאלי, אהוב ליבי, ואני מסיימת את ההגדרה – אני מהנדסת ביו-כימית וביו-רפואית. המחקר שלי בתואר השני התעסק במחלת הסרטן, איך תא סרטני בכלל מתנתק מהגידול, ומי שפה יודע מה זה Metastasis, שהוא שולח כל מיני גרורות. ובתואר השלישי שלי המשכתי, בתחום מחלות לב וכלי דם. התעסקתי במחלה שנקראת Coronary Arteries, טרשת העורקים בעורקים הקורונריים, העורקים שמזינים את הלב. וגם נגענו במפרצת אבי העורקים ומפרצות גם במוח. המחקר שלי גם היה בפן הכימי וגם המכני, גם בנינו מערכות Perfusion של הדם, וגם בנינו מודלים תלת-ממדיים למחלות לב וכלי דם. זה התחיל כשהייתי בחופשת לידה, אני סיימתי את התואר השלישי שלי, התחתנתי ונכנסתי להיריון, והיה לי קצת ירידת מתח אחרי 11 שנות לימוד. השקעתי בצד אחד בחיים, אני הייתי צריכה להשקיע גם במשפחה. ילדתי, ובגיל שישה חודשים, בעלי אמר לי, "את חייבת לעשות משהו". ואז הייתי קצת מנותקת מה שהיה סביבי, ובדיוק דיברו איתו אנשים מפה, מ-Northmed, בתוכנית שנקראת NorthMed-Preneur. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> במה עוסק בעלך? << דובר >> יתרב אסעד חלו: << דובר >> בעלי מהנדס תוכנה. הוא גם ראש צוות בחברת Alpha Omega, הוא אחראי על לידים במוח, לטיפול בפרקינסון בכל מיני מחלות מוח. ואז הוא אמר שהוא רוצה להתפקס בקריירה שלו ושזה גם הזמן שאני אתחיל להניע את עצמי. וזה היה קצת מצחיק, כי הוא תמיד אמר לי שאני מתאימה להיות מדענית, אבל לא בתחום של היזמות, כי כדי להיות יזם, אתה צריך להיות גם מוכר. את לא טובה, את טובת לב יותר מדיי. אבל אני מאוד שמחה שהוא רשם אותי במקומו, ואז כל התהליך התחיל. ואז נרשמתי לתוכנית של NorthMed-Preneur, שזה המחזור הראשון, ואלה השחקנים האהובים עליי. זה מעבר לאנשים מאוד מקצועיים, הפן האנושי פה גובר על הכול. הם תמיד היו זמינים, לא משנה מה ביקשתי, אפילו אם זה מעבר לפן הטכנולוגי ומעבר לפן העסקי, הם תמיד היו שם. ואז הכרתי שם את ה-CTO, אריל שטאווי, בחורה מדהימה, בחורה לתפארת, יש לה מלא שנות ניסיון. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> שידוך שלנו. היא הכירה אותה בתוכנית. << דובר >> יתרב אסעד חלו: << דובר >> בדיוק, הכרתי אותה בתוכנית, ויחד הקמנו חברת AccuNexus. AccuNexus זה שתי מילים, בלטינית, שזה Accu ו- Nexusשזה חיבור על ידי מחט, וזה מה שהחברה שלנו עושה. השותפים שלנו, אני והארין, והצלחנו גם לגייס את ד"ר האשם חאיכ, שזה גם שידוך של רמי, הוא לאחרונה מונה לראש מחלקת צנתורים בבית החולים כרמל. הוא בחור לתפארת, מנתח מהשורה הראשונה. קצת טכנולוגיה. במה אנחנו מתעסקים. אז אנחנו קיבלנו את הצרכים הלא מסופקים מ-NorthMed-Preneur. לא היינו צריכות יותר מלא לעשות סקר שוק, למרות שאנחנו כן חייבות לדעת את אחוז הבעיה, אבל כבר קיבלנו את הנתונים הרלוונטיים. לצערי, הבעיה מאוד חמורה. יש לה טיפול, אבל הבעיה היא באבחון. מדובר על מאורע מאוד דרמטי בכל מי שעובד בטיפול נמרץ, שבה אבי העורקים הבטני בחלק שיורד למטה, יש בעיה בשרירים של האאורטה, יחד עם הזמן, עם כל מיני פקטורים שאני לא אכנס אליהם. יש התנפחות שם ויש בעיה מאוד רצינית, שהמפרצת תתפוצץ. מתי הוא יתפוצץ – אנחנו לא יודעים, ואנחנו גם לא יודעים אם הבן אדם בכלל יש לו את זה. רק 50% מגיעים לבית חולים בחיים, וגם אלה שמגיעים לבית חולים, 50% מהם גם סובלים, כי הרופאים לא יודעים בדיוק אם מדובר ב-Triple A או משהו אחר, כי התסמינים הם כל כך שכיחים להרבה אירועים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שורדים וחוזרים לחיים בריאים או עם נזק בלתי הפיך? << דובר >> יתרב אסעד חלו: << דובר >> זה תלוי, בדרך כלל הם חוזרים לחיים, אבל עם נכות. הבעיה גם לא נפתרה, אגב. זו בעיה שאנחנו פותרים את התוצאות שלה, אנחנו לא פותרים את הבעיה עצמה. מדד הזהב לפתרון זה איזשהו שתל שאנחנו קוראים לו EVAR– השתל ששמים אותו והשתל הזה אמור לעשות מעקף דם. כי הבעיה היא, אם זרם הדם ייכנס לתוך האנוריזמה, ואנחנו מדברים על אבי העורקים, שם זרימת הדם כמו טיל. אז הבעיה המרכזית פה, שהדם פוגע בדפנות של האורטה ועוד יותר מחליש אותם, ואז אנחנו בסופו של דבר מפחדים שזה יתפוצץ. אז אנחנו עושים מין צינור כזה, צינור מעקפי כדי שהדם לא ייכנס. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בעצם הביטוח שלנו הוא אחרי שהיא כבר הגיעה לבית חולים? << דובר >> יתרב אסעד חלו: << דובר >> כן, אחרי שהוא מ - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה עם לפני שהיא הגיעה לבית חולים? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אי אפשר לדעת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אפשר לתכנן, אולי אפשר לדבר על בדיקת סקר. זה עוד רעיון. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> אם אתה רוצה להצטרף לתוכנית שלנו ד"ר יאסר, אתה מוזמן. אני אסביר לך למה הרעיון שלך הוא נמצא בבחינה אבל יש לו בעיות, אני יכולה להסביר לך. זה נקודה רלוונטית מאוד, אפשר לדבר על זה. << דובר >> יתרב אסעד חלו: << דובר >> כל דבר בעולם, כל מה שתשים את היד, יש עניין של גנטיקה, אבל פה נכנס גם הגיל, נכנס גם מספרים משפחתיים, שזה גם עניין של הגנטיקה, אורח חיים, אם זה עישון, אם זה אלכוהול, יש כל מיני, ולפעמים דברים קורים ללא סיבה. יש היום בעיה רצינית בבדיקת הסקר. כמו ששולחים לנשים מעל גיל 50, לכו לעשות ממוגרף או קולונוסקופיה, אני חושבת שגם בעניין שלה- Triple A, צריך לשלוח מכתבים, להתקשר לאנשים מעל 65, שהם עם היסטוריה של עישון. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> גורמי סיכון. << דובר >> יתרב אסעד חלו: << דובר >> בדיוק. עם גורמי סיכון. זו בדיקה לא פולשנית, זה אולטרה סאונד בטני, זה פשוט. זה לא פרוצדורות עם טשטוש. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בטוח יש סממנים ביו-כימיים, לדעתי צריך להתחיל רק לחפש אותם. << דובר >> יתרב אסעד חלו: << דובר >> יכול להיות, אבל כרגע מי שמגיע לבית חולים ואם מנתחים אותו, או בניתוח פתוח שזה גם - - - יש היום לפה ולפה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 25% שמגיעים ככה, אפשר לחזור אחורה למשפחות, לעשות Screening יזום. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> נתת דוגמה של בעיה שיש לה בעיה של שוק, של מישהו שישלם עליו. צריך להסתכל על שרשרת המממנים, איפה אתה נמצא. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל יש כמות יותר גדולה של זה. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> אבל אנחנו יכולים לקחת את זה אופליין, ואני יכולה להסביר לך למה לגשת לבעיה הזאת מבחינה כלכלית, אין מה לעשות. מבחינה כלכלית אין לי מי שישלם. אתה מבין? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כן. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> אין ספק שזה אחלה רעיון טכנולוגי, אבל זה בדיוק מה שאנחנו עושים בשלב של ה-IDA, שאנחנו מבטאים את הרעיונות. לא כל בעיה קלינית, אפשר להקים עליה מיזם, כלכלי. זה מעולה למחקר. באקדמיה זה אחלה דבר. רק אחרי שקבלת POC אקדמי ויש לך גם מישהו שיכול להיות מאחורי זה ברמה הכלכלית – אפשר להקים על זה מיזם. << דובר >> יתרב אסעד חלו: << דובר >> אני חושבת שהיום יש Screening, יש אולטרה סאונד, פשוט בגלל שזה לא כמו, נגיד, סרטן שד, זה היום מכשיר אולטרה סאונד פשוט אפשר גם לקנות אותו בבית ולעשות. זה לא הבעיה של האבחון, הבעיה היא המודעות. אנחנו צריכים לעבוד על המודעות, שזו קטגוריה בעצמה. ה- EVAR – ה- Endovascular Aneurysm Repair, עושים את זה בבתי חולים, מנתחים את האזור ושמים את השתל, והוא מאד מועדף. אם אנחנו רוצים להשוות אותו לניתוח הפתוח, שבו ממש עושים החלפה של כל האזור הפגום. אבל הרופאים היום מעדיפים להשתמש ב- EVAR, קודם כול כי זה פחות פולשני, וגם הפציינט יום למחרת, יומיים, יכול להשתחרר מבית חולים ויכול ללכת, תלוי גם בחומרת המצב, אבל זה צנתור לכל דבר, נכנסים דרך הרגל ומנתחים. אבל יש בעיה רצינית ב-EVAR. מה שהם עושים, הם שמים אותו בתוך אבי העורקים, ולא מדביקים אותו לאבי העורקים, אלא הם סומכים על הכוחות ההמודינמיות, אלה הכוחות שהדם מפעיל על הדפנות של האאורטה וככה EVAR נצמד. יש סוגיה מסוימת של פציינטים שזה לא מספיק, וצריכים להדק את זה. כמו שלוקחים שדכן ומהדקים את ה- EVAR, או שכמו נגיד לוקחים בורג ומבריגים את הראש של הסטנט. השוק הזה הוא שוק מבוקש והוא מניב מלא כסף. עובדה, חברות גדולות, של Healthcare and Medic, כמו Medtronic, ויש גם עוד חברות סטארט-אפ ישראליות, שמתעסקות בהדבקה של ה- EVARלאבי העורקים. אנשים שעוברים EVAR בלי שאנחנו מדביקים אותו לאבי העורקים, יש מלא בעיות שכרוכות בעצם העובדה שאני לא מדביקה אותו. השתל הזה, אם אני לא מדביקה אותו לתוך ה- EVAR– הוא נודד עם הזמן ואז אם הוא נודד והוא נתקע בתוך השק, אין לי את המעקף הזה. הדם ימשיך להיכנס לתוך האנוריזמה. דבר שאנחנו קוראים לזה Endoleaks – כשהדם נכנס בין השתל לבין האאורטה. יש פה בעיה רצינית ואנחנו חייבים למצוא פתרון לזה. יש מלא חברות שמתעסקות באיך מדביקים את ה- EVAR לאאורטה, אבל עדיין הפתרון שלהן לא מספיק טוב. אנחנו חושבים שיש לנו פה בעיה, שאנחנו צריכים להיות מרוכזים בפתרון, שהוא חדשני, ולהביא לשוק משהו עם ערך מוסף, שהקליינטים שלנו, חברות ביטוח שרוצים גם להצטרף, יקנו את המוצר שלנו. ומפה בא הרעיון של AccuNex. עקב אכילס, שזה נקודת החולשה בכל הפתרונות שקיימים היום בשוק. אנחנו מציעים איזשהו התקן, התקן מסתובב או לא מסתובב, אנחנו עדיין לא סגורים על הטכנולוגיה עד הסוף, אבל בהתקן הזה, יש בו מחט, והמחט מסתובבת בהיקף של האאורטה עם ה- EVAR ותופר את זה, כמו מכונת התפירה של סבתא, אבל בעידן 2026. תופר את זה בצורה רציפה ובכיוון אחד אבל היא חייבת לעשות לופ מאחורי ה- EVAR. זו גם פרוזדורה שנוחה למנתחים, שהוא רק דוקר ומוציא את המחט וזה הכול. הרווחנו יציבות, השתל נשאר במקום, זה מוזיל בצורה משמעותית את כל העליות של בתי חולים שקשורות לניתוחים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> וזאת פעולה חד פעמי? << דובר >> יתרב אסעד חלו: << דובר >> כן, זה חד פעמי. יש לנו אינטגריטי, ואנחנו מפחיתים את כל הפרוצדורות הרפואיות של אחרי הניתוח. במאמר מוסגר, יש סרטון ששלח לנו אלי ישר, לפני כמה ימים. זה מדמה אאורטה, שיש עליו שתל, ואנחנו רוצים לבחון האם באמת באמצעות one-direction needle מחט מצליחה לעשות תפירה. (הקרנת סרטון) << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מצליחה לעשות תפירה בלי להשאיר דם או דברים אחרים מסביב. << דובר >> יתרב אסעד חלו: << דובר >> לא, אנחנו עושים את הפעולה בתוך האאורטה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, בין הדפנות, סיפרת על זה לפני. << דובר >> יתרב אסעד חלו: << דובר >> ה- EVAR נצמד לאאורטה - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שזה בעצם זה הערך הנוסף שאת מנסה לפתח. << דובר >> יתרב אסעד חלו: << דובר >> כן, אין דליפה החוצה. תראו איך המחט מצד אחד. וכל הסטיקים האלה זה העוגנים, כי אנחנו רוצים גם שהחוט לא יצא החוצה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל למה יש מרווחים בין התפירה? << דובר >> יתרב אסעד חלו: << דובר >> את יכולה לעשות את זה צמוד, ואת יכולה לעשות את זה ככה. כל העניין שזה רציף. בניגוד למה שקיים היום בשוק, הם עושים עוגנים, מה שאנחנו קוראים discreet fixation points, העוגנים האלה הם לא מחוברים אחד לשני, אז יש מרווח. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> יש מרווח ויש מיגרציה. << דובר >> יתרב אסעד חלו: << דובר >> כן. האופטימלי היה זה שהתפרים האלה יהיו אחד ליד השני. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כמו התפירה של סבתא. << דובר >> יתרב אסעד חלו: << דובר >> נכון, אבל המנתח, השעה שלו עולה כסף, הוא לא יכול לעשות ככה כל הזמן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כסף, כסף. אבל אם כבר, אז לעשות עד הסוף, כמו שצריך. << דובר >> יתרב אסעד חלו: << דובר >> אבל גם העניין שבו, רוצים שזה יהיה רציף, וזה מסובך. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> זה קונספט, זה לא מוצר סופי. << דובר >> יתרב אסעד חלו: << דובר >> איפה החברה היום נמצאת? בעזרת הליווי המאוד-מקצועי של Northmed, הגשנו תנופה בחודש יוני או יולי, שנה שעברה וקיבלנו את הכסף. ואני גם רוצה להודות לאנני, לסאמר, לרמי, לרנדה, להאדיל, ללינה, לכל מי שתמך בנו. הייתה תמיכה סביב השעון. גם ברגעים שאנחנו חשבנו שהאחוזים הם לא לקראתנו, רק 25% מהאנשים שמגישים לתנופה מקבלים, אנחנו לא איבדנו תקווה, ואני קיבלתי את הבשורה שאנחנו קיבלנו את הכסף שבועיים לפני שילדתי. אני רוצה גם להודות לאיימן, גם מהתמיכה של פורטלנד. הם היו מאוד נדיבים. נתנו לנו 70,000 שקל. זה סכום מהמם לכל מי שמכיר מה זה סטארט-אפ שאנחנו חייבים כל שקל בהתחלה, וכל שקל יכול לעשות הבדל. אנחנו ממשיכים לגייס. בעוד כמה חודשים יהיה לנו משהו להראות למשקיעים, גם מקווים שהאב טיפוס שלנו יתקדם לשלבים יותר ויותר משמעותיים, נוכל להראות להם, נגייס כסף. והמסע שלנו לא נגמר, אנחנו ב- Northmed תמיד חתומים על חוזה קתולי עד האקזיט. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> דיברת על אחוזים מקטנים באקזיט, כמה? << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> מיזמים שאנחנו מקימים פה מאפס, אנחנו לוקחים 5%. << דובר >> יתרב אסעד חלו: << דובר >> אנחנו פה מדברים על מיזמים, אני חושבת שה- Northmed עצמו, זה מעבר למרכז. בשבילי יכול לשרת אותי כיזמית, כמדענית, אבל אני חושבת שהנוכחות שלו זה מעבר. יש פה פן סמלי למרכז שנמצא בעיר ערבית, במיוחד במציאות העגומה שאנחנו חווים היום, עם הפצע של החברה הערבית ששותת דם כל יום. לצערי, מה שהיה בעקבות ביר אל-מכסור, אני כל לילה בוכה, בעלי לפני כמה ימים התעצבן עליי, "את לא תבכי", אבל אני בכיתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כשיש לנו ילדים, אנחנו יותר גם כואבים ומפחדים. << דובר >> יתרב אסעד חלו: << דובר >> הנוכחות והפעילות שעושה Northmed, מעבר לזה שאנחנו ערבים, ומעבר ללקדם, אני רוצה לפתוח את החלון ולהסתכל ולהגיד – יש תקווה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא צריך לאבד תקווה, ושיהיה לך בהצלחה. << דובר >> יתרב אסעד חלו: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> כן. יש לנו פה נציגים מג'יסוק ומפאגאיה. אנחנו רצינו שתשמעו אותם ממקור ראשון. דיברתם על היכולת להשתלב בחברות ואיזה מסע הם עברו כחלק מהתהליך הזה, ומה קורה לעמיתים שלהם שסיימו את התוכניות האלה, מה קורה בשוק היום. אני חושבת שזאת זווית מאוד מעניינת. וגם אתם מוזמנים לספר על החוויה שלכם ב- Northmed. << דובר >> מחמוד זבידר: << דובר >> אני מחמוד זבידר, אני בוגר טרי להנדסת החשמל מחשבים מאוניברסיטת בן גוריון ומהנדס וריפיקציה  בחברת ג'יסוק. כבר מה-16 במרס 2025. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה זמן לך? באיזו שנה סיימת? << דובר >> מחמוד זבידר: << דובר >> סיימתי בשנת 2025, בסמסטר א'. הייתה לי קצת חפיפה בין הלימודים לעבודה. << דובר >> איימן סיף: << דובר >> תגיד משהו על אלה שלמדו איתך, במחזור. << דובר >> מחמוד זבידר: << דובר >> אני מתייחס למה שהוא אומר. הוא אמר שזה נדיר שמוצאים עבודה ככה ישר אחרי הלימודים, אבל מה שהיה לפני, אני כמעט שנתיים חיפשתי עבודה, גם בתוך סטודנט, וזה שנתיים של חיפוש אינטנסיבי של עבודה. זה לקום בבוקר, לשלוח 30 קורות חיים לחזור לישון, בצהריים לשלוח 30-40 קורות חיים לחזור לישון. עד שחוזרים אליי. היה לי כמה ראיונות פה ושם, אבל בסוף אתה מוצא את המקום הטוב בשבילך. היה מאוד קשה למצוא. << דובר >> איימן סיף: << דובר >> החברים שלך, שלמדו איתך, תגיד משהו על זה. << דובר >> מחמוד זבידר: << דובר >> המסע היה כדי למצוא עבודה, ועובדה שאני הבחור הערבי היחיד מהמחזור שלי, שהתחיל. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> והוא לא למד באיזו מכללה לא מוכרת. << דובר >> מחמוד זבידר: << דובר >> אני למדתי בבן גוריון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה חברים? << דובר >> מחמוד זבידר: << דובר >> במחזור 300 סטודנטים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> וערבים כמה היו? << דובר >> מחמוד זבידר: << דובר >> היינו 40 ערבים במחזור שלי. עכשיו המספרים מתחילים להיות מוכפלים. במחזורים שהם נגיד שלפני שנה או שנתיים, אז המספר של התלמידים הערבים גדל, 80-70. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> האחוזים מאוד עולים. הבעיה היא לא בהשכלה הגבוהה, זה לא מצליח להתקדם לאחוזים בתעסוקה - - - << דובר >> מחמוד זבידר: << דובר >> ארוסתי היא גם מהנדסת חשמל, והיא עובדת גם בחברת אפל, והיא למדה באוניברסיטת תל אביב. בתל אביב יש מחזור מאוד גדול, של יותר מ-100 סטודנטים ערבים במחזור ורק אני ועוד מישהו מצאנו עבודה. אז תדמיינו לכם מה המספרים ומה האחוזים. אני שמח שמצאתי את מקום העבודה הראשון שלי, וזה משרה טובה, אני אוהב את העבודה, ואני חי את זה ומאוד מרוצה מהמקום שלי. גם בזכות המקום שאני נמצא בו, אנחנו פה נמצאים ב-Northmed, זה מקום חם, ואני אישית מרגיש בבית. אני יכול לעבוד בשלושה מקומות, אני גם עובד אצל לקוח - - - ג'יסוק יש לה את המוצר שלה, שעובדת על המוצר שלה, ואנחנו גם נותנים שירותים ללקוחות, זה חלק מהתעסוקה שלנו בג'יסוק. אז אני אישית יכול לעבוד בשלושה מקומות, גם בתל אביב אצל הלקוח, וגם במשרדים בחיפה אצל ג'יסוק, וגם פה. אני תמיד מעדיף לבוא לכאן, זה מקום חם ונעים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מאיפה אתה? << דובר >> מחמוד זבידר: << דובר >> אני מדבורייה, זו שעה נסיעה. אני אוהב להגיע לכאן, זה לא רק בשביל להגיד לכם, אבל זה באמת ככה. אני מרוצה מהמקום שלי, אוהב את העבודה, אוהב את המקום. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שיהיה בהצלחה. << דובר >> ג'ואנה דיק: << דובר >> שלום לכם, אני ג'ואנה דיק, אני משפרעם, בת 30. סיימתי תואר ראשון בכלכלה ובמנהל עסקים ב-2017. מיד אחרי סיום התואר התחלתי לעבוד כבנקאית. התחלתי בתור טלרית, עם השנים התקדמתי לבנקאות בפרטית. מקום העבודה האחרון שלי לפני המשרה הזו היה בנק פועלים, עשו קיצוצים, ביטלו כמה עובדים, והייתי מאלה שפיטרו. הייתי כחצי שנה בלי עבודה, חיפשתי הרבה מאוד זמן עבודה. עשיתי מאמץ, בדקתי בכל המקומות, הייתה תקופה כזו ארוכה וקשה. והצלחתי להתקבל לחברת פאגאיה כמנתחת נתונים פיננסיים בעזרת המנטורית שלי לינה. היא הייתה איתי לאורך כל התהליך, אפילו מהשיחה הראשונית שקיבלתי מפאגאיה. עברתי את כל התהליכים איתם ואני פה כבר שנה וחודשיים. התחלתי ב-28 בנובמבר 2024. כיף להיות פה, אני אוהבת להגיע לפה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה אתם עושים בפאגאיה? << דובר >> ג'ואנה דיק: << דובר >> אני עובדת כמנתחת נתונים. אנחנו עושים ולידציות, בודקים שהדאטה עולה ל-source, ל-db – database, בצורה תקינה. עושים מספר איכונים, פונים לשותפים בעניינים של בעיות דאטה. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> אבל החברה עושה פתרון לניהול סיכונים בנושא של הלוואות. << דובר >> סאלח: << דובר >> אני סלאח, אני מכפר ראמה במקור, אני גר בחיפה, למדתי הנדסת חשמל בטכניון. כמו מחמוד גם הייתה לי חפיפה כשהתקבלתי לעבודה עם הלימודים, אבל זה היה מתוכנן, כי תכננתי להמשיך את התואר עד שאמצא עבודה, כי למצוא עבודה במשרת סטודנט זה משמעותית יותר קל. החברים שלי שסיימו, כמעט הרוב המוחלט שלהם עדיין יושבים בבית לא עושים כלום, או מחפשים סתם עבודה של - - - << דובר >> לינה כנען: << דובר >> של מלצרות, מישהו שלוש שנים. << דובר >> סאלח: << דובר >> כן. במזל, מצאתי את הפוסט של לינה בלינקדאין או בפייסבוק, וזה היה משהו מדהים באמת. וכמו שהוא אמר, רוב הסטודנטים בטכניון, גם החדשים, הם עדיין מחפשים עבודה. אני מקווה שעכשיו זה לא כך, אפילו במשרת סטודנט זה עדיין קשה. אולי מצטיין נשיא, ממוצע של 99, אולי יהיה לו קל, אבל לרוב המוחלט של הסטודנטים זה קשה מאוד. אני נכנס כל יום ללינקדאין באופן קבוע, אני רואה כמעט כל יום חבר'ה שלמדו איתי, לא חבר'ה מהמגזר, חבר'ה שמתחילים בחברות כמו אנבידיה, אפל, הטופ של החברות. והחברים שלי שהם אלופים, למדו עם ממוצע טוב, אם הם ייכנסו לתעשייה, זה פוטנציאל מאוד מפוספס וזה קצת צובט בלב. כשאני אומר לו, "למה זה ככה? מה אתה עושה כדי לחפש עבודה?" אז אני אומר לו, "תשלח לי את קורות החיים שלך, בוא נסתכל על זה ביחד" ויש באמת פער, יש חוסר בהבנה איך לרשום קורות חיים, או איך להציג את הדברים האלה, אז מרכזים כמו ה-Northmed, זה עוגן הצלה, הם מלווים אותך. החבר'ה שהם לא מהמגזר, המגזר היהודי, אז הם אחרי צבא, אנשים בוגרים, יודעים איך לתכנן את הדברים. אנחנו בתור צעירים בני 21, בני 20 שלומדים הנדסת חשמל, אנחנו רק לומדים את המקצוע, אנחנו לא באמת יודעים מה קורה מסביב, אז מרכזים כאלה זה באמת מקום מאוד חשוב ומקדם את החברה ערבית, ויש לדעתי פוטנציאל מאוד מפוספס, שצריך לנצל אותו לטובה בחברות גדולות, היי-טק ולא היי-טק. << דובר >> לינה כנען: << דובר >> אני רוצה רק להדגיש קצת על התהליך שעברנו בתוך המרכז כדי לבחור את חמשת האנשים האלו לג'יסוק. אני פרסמתי משרה אחת, קיבלתי יותר מ-150 קורות חיים, מתוך ה-150 קורות חיים, זה במשך פחות משבוע, היו לי 60 מועמדים מתאימים בול למשרה. יש לך רק חמישה תקנים. אני שואלת את כל הקולגות שלי בכל החברות, היום בשוק לפרסם משרה, הממוצע הוא לקבל 400 קורות חיים לכל משרת ג'וניור. אין משרות פנויות אבל יש אין סוף מועמדים שיושבים בבית ולא מוצאים את ההזדמנות שלהם. << דובר >> מאזן גנאים: << דובר >> תפרסם משרה היום למזכיר ולמזכירה, מאות ניגשים. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> גם אנחנו רואים את זה, גם משרות כמו משרה שהיא לא הנדסית, מגישים תארים שניים בהנדסה ביו-רפואית. מטורף. << דובר >> מאזן גנאים: << דובר >> עורכי דין מגישים לפעמים למזכירות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> עכשיו אינבידיה הולכת להקים בקריית טבעון. אולי כדאי להכין, להכשיר אנשים שיהיו מוכנים להתקבל באינבידיה, אולי צריך ליזום משהו. << דובר >> לינה כנען: << דובר >> עבדתי בשותפות עם אינבידיה לפני, אנחנו בקשר עם כל מחלקת הגיוס, בקשר עם אנשים מובילים ובכירים שם. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> יש לנו הסכם איתם שברגע שיש משרה שנפתחת, אנחנו מעבירים את הקורות חיים שלנו, דואגים שהם יגיעו לראיון. הדבר היחיד שאנחנו לא יכולים לעשות זה לפתוח להם את הדלת. הם צריכים להיות גם מאוד מוכשרים. << דובר >> לינה כנען: << דובר >> ובכל שנה אנחנו עושים להם וובינר, מזמינים את כל הצוות של הגיוס שלהם, מסבירים על כל המשרות, מזמינים את המועמדים שלנו שיש לנו במאגר. אלו הוובינרים שיש בהם הנוכחות הכי גבוהה מבין כל האירועים שאנחנו עושים. זו גם חשיפה לתהליכים, למשרות, לכל מה שנמצא שם. << דובר >> איימן סיף: << דובר >> אנחנו קצת בלו"ז צפוף מאוד, אנחנו צריכים לצאת. נשאר לנו עוד שני דברים קטנים. רק עדכונים. רוואן, שמנהלת את התוכנית של חדשנות יזמות ובריאות תציג את הפעילות שלהם, לחשוף את דור העתיד לפעילות הזאת, ואז בסאם יסכם על הנושא של התוכנית. << דובר >> רוואן מוסא חלאילה: << דובר >> קוראים לי רוואן מוסא חלאילה. אני רכזת מגמת מערכות בריאות בבית ספר תיכון עמל סח'נין, מורה למדעים. למדתי רפואת שיניים בהדסה, באוניברסיטה העברית בירושלים, עשיתי גם תואר שני בכימיה, וכל החזון שלי הוא עבודה עם הדור הצעיר, חינוך למצוינות, טכנולוגיה, STEM, דאטה, וקצת על בית ספרנו, בית ספרנו י', י"א, י"ב. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> אני רוצה לעצור אותך שנייה, מה השינוי הזה? << דובר >> רוואן מוסא חלאילה: << דובר >> שינוי מאוד דרסטי, כן. קיבלתי 730 פסיכומטרי, ראיתי את עצמי רק ברפואה. אבל בחלק הקליני אני כן פספסתי, אני כן נכשלתי, אני לא אהבתי ועשיתי שינוי ואני ממש מאוד מרוצה מזה, עשיתי הוראה בשנה אחת, כי יש היום כל - - - << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> את ה- Qualification. << דובר >> רוואן מוסא חלאילה: << דובר >> לא יודעת אם Qualification, אני צנועה. עשיתי את זה, והיום אני מלמדת בתיכון רפואה, מערכות בריאות, אני מלמדת אנטומיה, פיזיולוגיה, פתולוגיה, פרמקולוגיה, הכל מא' עד ת', בכל הנושאים, בכל מערכות הגוף. Northmed והשותפות היא חלק אינטגרלי בעשייה, כי אני מלמדת תיאוריה, והחלק המעשי הוא גם חשוב בעיני התלמידים. אז הם פתחו לנו דלת בסיורים, מחלקות ברחבי הארץ, וגם פה, וגם כל ההאקתונים, סדנאות, מרצים, מהבכירים, רופאים, הכל. המטרה בסוף היא לצייד את התלמידים שלנו בארגז כלים, חדשנות, יזמות, ולפתוח בפניהם את עולם הטכנולוגיה, כי אנחנו רואים שעולם ה-AI, הבינה המלאכותית, STEM, (Science, Technology, Engineering and Mathematics), הוא דבר כבר לא בונוס, הוא דרישת סף לכל אחד מאיתנו ולכל התלמידים. התכנים מאוד מרתקים, היה פידבק מהמון תלמידים, גם השנה וגם בשנה שעברה, לגבי התכנים, הם אמרו לי, "רוואן, אנחנו עכשיו יודעים למה אנחנו לומדים גם רפואה וגם מתמטיקה וגם מחקר". הם עושים את החיבור הזה ואנחנו רוצים לפתוח את הדלתות לעולם הביוטק, ההיי-טק וכל החדשנות. אני גם רואה עם העמיתים שלי שיש שינוי בתפיסה, אנחנו לא כבר רק מלמדים פרונטלית, יש למידה חווייתית ולמידת מחקר, למידת עמיתים. השינוי מתחיל מבתי הספר, מהדור הצעיר. למה דווקא בתיכון? כי התיכון משנה את ההיבט, הפרספקטיבה של כל תלמיד ותלמידה. תודה איימן. אני ממש מודה לכל בעל תפקיד, לכל אחד שכן תמך בחזון שלנו ביחד. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה זמן אתם התוכנית קיימת? << דובר >> רוואן מוסא חלאילה: << דובר >> כבר שנתיים וחצי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש כבר שסיימו את י"ב? << דובר >> רוואן מוסא חלאילה: << דובר >> כן. שנה שעברה היו 30 תלמידים במגמת המערכות, יב'. הם נחשפו להרצאות, סדנאות, איך להתחיל סטארט-אפ, איך לפתח נושאים חשובים בעידן הטכנולוגיה. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> איזה שינויים הצלחת לראות כשהם נכנסו לתוכנית וכשהם סיימו? << דובר >> רוואן מוסא חלאילה: << דובר >> הם היו בדילמה, הם לא ידעו מה זה סטארט-אפ בכלל. הם שומעים על זה, הם רואים את זה בחדשות, כותבים על זה, אבל להביא את זה לשטח, זה היה ממש קריטי וחיוני בעיניי. למשל מגמת אלקטרוניקה, אנחנו עושים חיבורים בין המגמות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני סגרתי אלקטרוניקה פעם כשהייתי ראש מועצה, כי אמרתי אלקטרוניקה אין היום. << דובר >> רוואן מוסא חלאילה: << דובר >> כן, אבל היא מגמה מאוד יוקרתית, פיזיקה מחקרית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יוקרתית, אבל האנשים היו בקטע של ללמוד רפואה, אמרתי תלמדו ביו-טכנולוגיה. << דובר >> רוואן מוסא חלאילה: << דובר >> נכון, מאה אחוז. אבל זה לא בהכרח שמי שלומד מערכות בריאות הוא יהיה רופא. הוא גם יכול להשתלב בהנדסה, בהיי-טק, בביו-טק, יש המון, גם בעיצוב. יש לי תלמידה שלמדה במערכות בריאות, היא היום מעצבת פנים. זה ממש פותח את כל הדלתות. ניתן לציין שאני מלמדת את כל החומר אך ורק בעברית ואנגלית. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> באמת? << דובר >> רוואן מוסא חלאילה: << דובר >> כן. כי הבגרות היא בעברית. אני מלמדת את הכול בשפה העברית. אני מתרגמת לערבית, ואני ממש משדרגת את השפה של התלמידים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה יפה דווקא. << דובר >> רוואן מוסא חלאילה: << דובר >> יש לי תלמידים ברמה בינונית בעברית, יש גם חולשה ומצוקה בעברית, אבל אנחנו ממש מתגברים אותם, אני מתגברת אותם. במהלך שלוש שנים הם מסיימים עם עשר יחידות לימוד, וגם פרויקט מחקר, שזה יהיה גם בשיתוף פעולה עם Northmed. יש מנטורים וגם אני מנטורית בחמש יחידות לימוד, פרויקט עבודת גמר. והכול ביחד. תודה ממש על שיתוף הפעולה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אנני קאופמן: << דובר >> תודה שבאת. << דובר >> איימן סיף: << דובר >> דיברנו על התוכנית האסטרטגית של שלושה מצבים, אז דיברנו על הנושא של החדשנות של היזמות, על האקו-סיסטם בבתי הספר, ועכשיו נדבר רק על השירותים הרפואיים שקרו כאן בסכנין בקצרה. << דובר >> בסאם סייד אחמד: << דובר >> ברוכים הבאים לסח'נין. אני בסאם, עסקתי במשך קרוב לחמש שנים בקרן פורטלנד, בתפקיד של פרויקטור להקמת קריית הבריאות, ולשמחתי קיבלתי את התפקיד הזה. היה קשה בהתחלה, ובאנו למצב שהוא מצב ממש גרוע. כמו כל שאר החברה הערבית מבחינת השירותים הרפואיים. איימן דיבר במחקר שעשינו דרך חברת טאסק, שיש לנו הרבה כוח אדם, יש לנו הרבה משאבים, אבל פחות שירותים. אין לנו שירותים כמו מה שיש באזור המרכז, ואנחנו רחוקים מלהגיע לרמה הזו, אפילו לחצי ממנה. לכן קיבלנו החלטה שאנחנו נכנסים לקטע של להעלות קודם כל את רמת התחרות ולגייס את השותפים, שותפים פרטיים וגם שותפים כמו קופות חולים. ראינו כאן שהיו לנו מעל 88% של קופת חולים כללית, שעובדת חמישה ימים, בשעה 17:00 סוגרת את בית מרקחת, ויש יומיים שעובדים עד השעה 12:00, מאוחדת גם אותו דבר, העתק הדבק, ואז לאומית מדשדשת מאחור. קיבלנו החלטה, תוך כדי העבודה שלנו עם הקמת ה-Northmed, נכנסנו לקופת חולים מכבי, שלא נמצאת כמעט בחברה הערבית חוץ משפרעם, אבל בשפרעם הוכיחה את עצמה ברמה מטורפת. היא היום עומדת על 43% מתושבי שפרעם. הקופה לקחה את ההצטיינות מבחינת ההתמחויות שלה, היא רק מעסיקה רופאים מומחים, היא גם 97%. 3% הם מתמחים, היא מעסיקה את המתמחים בתור רופאים מחליפים בתוך הקופות. מה שטוב, שכללית היום באה וכל הזמן אומרת, "רק אצלנו, רק אצל הספקים שלנו, אסור לכם ללכת למקום אחר או לבית חולים אחר". סיכמנו עם מכבי לפתוח בסח'נין. פתחנו בסח'נין, פתאום כשהעלינו את השלט הראשון של "מכבי פתוחה בסח'נין", אז ישירות כללית הרימה עבודה של שבעה ימים, בגלל שמכבי עובדת שבעה ימים. הפעילה מרכז חירום, חדר מיון לתושבי האזור כל יום שבת, בשישי עד 23:00. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש לכם מרכז בריאות קהילתי כאן בכללית? << דובר >> בסאם סייד אחמד: << דובר >> מה? מיון קדמי? כן, מיון קדמי בתוך הקופה. בנוסף הרימו עוד ארבע מרפאות של רופאים עצמאיים בסח'נין, שנתנו לאזורים שלא היו להם שירותים שם באזור, והתחילו לקדם כל מיני דברים, ותוך כדי גם מאוחדת התחילה, וכולם היום עם סטנדרט, אחרי שנה וחודשיים בכניסת מכבי, אנחנו רואים רמת שירות אחרת. למה? בגלל שמכבי מעלה סטנדרט די גבוה, שאי אפשר להתחרות בה, גם מבחינת איכות וגם מבחינת שירות. מבחינת תורים – היה תור לרופא נוירולוג, למשל בקופת חולים כללית, בין ארבעה חודשים לחמישה חודשים, היום מדובר בחודשיים, במכבי מדובר בשבוע. בנוסף, נפתח לנו מרכז רפואי של סח'נין, שיש בו CT, רנטגן, אולטרסאונדים, מכון גסטרו, קולונוסקופיה, אנדוסקופיה. יש גם הרבה מומחים, והם כבר נותנים שירות לחברי מכבי, חברי מאוחדת וזהו. לאומית לא רצתה להצטרף, וגם כללית נלחמת על זה, לא תצטרף למרכז הזה, ותושבי סח'נין, לצערי מי שבכללית נוסע עד הקריות, או חיפה, או נצרת, או עפולה, או בכרמל לעשות CT. נפתח לנו מכון MRI שהוא בבעלות פרטית, פעם ראשונה במדינה שמישהו בעלים פרטי של מכון דימות כזה, של MRI, הקצאה ממשרד האוצר, וזה עזר והפך את הסיוט הזה של MRI ארבעה, חמישה, שלושה חודשים, זה עבר להיות חודש במקסימום, שבועיים, שלושה שבועות, וכל הקופות שם נמצאות, חוץ מלאומית. ויש עוד הרבה מרכזים רפואיים פרטיים שמתפתחים עכשיו. אנחנו גם רוצים להתקדם, להוביל. למשל, בסח'נין לא היה עד לפני שלושה חודשים מרכז שייתן בדיקות של EMG ו-EEG וכל הזה של הבדיקות נוירולוגיות, עכשיו יש. פיתוח רופאים, מומחי שיקום וכל הדברים האלה, יש. אנחנו רואים בסח'נין שמתקדמת למקום אחר לגמרי, זה רחוק מלהיות מלפני חמש-שש שנים. היום, חוץ מכללית, יש לרוב התושבים בתוך סח'נין, תרדיון, משגב מקסימום, יש להם את הכול מא' עד ת', מבחינה רפואית. גם מבחינת ניתוחים זה עזר, שאסותא שייכת למכבי, והתורים והכול ממש בקדמה, ואני חושב שהשינוי הזה עשה שינוי דרסטי אצל התושבים, ואני מקווה שבחברה הערבית ימשיכו עם התחרות הזאת ויקדמו אותה, וזה רק יעשה טוב לתושבים. << דובר >> איימן סיף: << דובר >> משפט אחד לסיכום. המסר שחייב לצאת מהשולחן הזה כאן, בנוגע למרכזי חדשנות ויזמות, אתם בוועדה חייבים ללחוץ על נציגי הממשלה, בעיקר על משרד האוצר, שחייבים לתקצב את המרכזים האלה גם בשנים הבאות. יש תקציב למרכז הזה עד אמצע 2028, סוף 2027 עד 2028, אבל אחרי זה אין לנו כרגע מוכנות תקציבית. אם אנחנו רוצים שהמרכזים האלה ימשיכו לעבוד בכל החברה הערבית, חייבים תקציב ממשלתי בתוכנית החומש. ופה הלחץ שלכם כוועדה - - - ואבו מוחמד גם כיושב ראש ועד ראשי הרשויות הערביות בתוכנית החומש מספר 3, הנושא הזה של מרכזי החדשנות ויזמות, חייב לקבל מענה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מרחיב את הלב ומה שקורה כאן ומבשר גם טובות. כולי תקווה שנצליח לקראת הבחירות להביא לשינוי אמיתי שדרכו גם נצליח להשפיע ולהיות שותפים למען החברה שלנו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה לחברת הכנסת אימאן, תודה לכל הנוכחים כאן, תודה לאיילת שהגיעה מירושלים, מנהלת הוועדה שעושה דברים מאוד טובים. לאחר ששמעתי את כולכם, אנחנו רואים שיש כאן מודל שצריך לחזק אותו ולהעתיק אותו. אנחנו רואים מודל שהולך בשלושה צירים. נושא כל השירות והתחרות, לדעתי זה נושא מאוד-מאוד חשוב שצריך להיכנס גם לכל יישוב ערבי, כי אנחנו רואים שיש השתלטות של קופה אחת בתוך רוב היישובים, ובמקביל ההשקעה בתוך השירותים הרפואיים היא בתחתית סדר העדיפויות שלהם. הם משקיעים בתל אביב ובמרכז, כי יש להם מתחרים שם בשביל להתחרות עם מכבי וכולי, אבל אנחנו בעצם מובנים מאליו. אנחנו החברה שהיא הכי פחות דורשת, ולכן אנחנו גם מקבלים את השירות ברמה הכי נמוכה. לכן אני אומר, המודל הזה הוא מודל מצוין שצריך להעתיק אותו. לגבי הנושא של היזמות, שאפו, ואני מקווה שתתחזקו ויהיו עוד ועוד אנשים שיצטרפו, יהיו עוד יזמים, ואנחנו מקווים שגם תצליחו להגיע לאקזיטים, שזה בסופו של דבר גם יחזק את המרכז הזה וגם יפתח אותו. הנושא של החינוך הוא נושא מאוד חשוב. המודל הזה צריך להיות מודל לא רק בסח'נין, לא רק בבית ספר אחד, אלא צריך להעתיק את זה לכל בתי הספר. << דובר >> מאזן גנאים: << דובר >> ד"ר יאסר, אמרתי לרוואן שתשתף גם את היועצים לעשות מיפוי, מה חסר, זה כשמדברים על, נגיד בין שלושה, אומרים שלושה וחצי אלף רופאים יושבים בבית, מובטלים. אנשים אומרים ששת אלפים. זה אסון. צריכים לעשות מיפוי. מה דרוש מאיתנו - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה לא אומר שאין צורך ברופאים, יש אפילו מחסור לרופאים, אבל הם לא רוצים להעסיק את הרופאים הערבים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תנו לי לסכם ולא לקטוע אותי. מה שאתה אומר מוחמד זה חשוב, אני מדבר ברמה היישובית, לדעתי כל יישוב צריך לעשות מיפוי הצרכים שלו מה חסר ומה צריך. ברמה של החברה הערבית, החברה הערבית צריכה ליזום, אולי זה ברמה של הוועד הארצי, צריך לעשות מיפוי לכל החברה הערבית – החוזקות שלנו, הצרכים שלנו. את האנשים גם מבחינת הלימודים ובאקדמיה לכוון אותם למקצועות שיש בהם מחסור. אתן לך דוגמה, היום רוקחות. זה אחד המקצועות שיש בהם מחסור. יש עוד מקצועות, ולכן הם עושים מיפוי. אולי זה גם מה שעשו כאן, בסח'נין, באזור, את המיפוי שעשו, ומתוך זה בנו את התוכנית שלהם. אותו דבר צריך לעשות ברמה של החברה הערבית. אני בתור יושב-ראש הוועדה, אני אקבע ישיבה עם גילה גמליאל להעמיד בפניה את כל הצרכים של כל מרכזי החדשנות. אבקש ממנה, כשרת המדע והטכנולוגיה, וכשיתחילו לעבוד על תקציב עכשיו בממשלה הנוכחית, שתדרוש שכל מרכזי החדשנות יתוקצבו לחמש השנים הבאות. כמובן, יש עמותה שעובדת על הכנת תוכנית חומש מספר 3. אין ספק שלמדנו מהניסיון שלנו שהיה בממשלת השינוי. אין ספק שלמדנו ויש לנו יותר ניסיון בשביל לשפר את הביצועים ולשפר את הדרישות שלנו גם בתוכנית החומש השלישית. אנחנו בשנת הבחירות, אין לי הרבה מה לעשות בשנת הבחירות. עכשיו כולם מחפשים איך להצליח ואנחנו גם רוצים להצליח ואנחנו גם רוצים להשפיע. הדרישה והבקשה שלנו, כדי שנוכל להשפיע, שגם החברה הערבית תצא להצביע בזמן, ביום האמת, כדי שאנחנו נוכל להשפיע, כי אחרת אנחנו לא יכולים להתקדם. אי-תקצוב אותם מרכזים זה בעצם כל מה שהושקע, כל המיליונים ילכו לפח. לכן אני כולי תקווה שיהיה שינוי. הישיבה נעולה עכשיו. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>