פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 460 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, א' בשבט התשפ"ו (19 בינואר 2026), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> ריבוי גופי אכיפה בתחום שמירה על מקרקעין והצורך בתיאום ביניהם << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר יוליה מלינובסקי מוזמנים: שירה תם – מנהלת החטיבה לשמירה על הקרקע, רשות מקרקעי ישראל קרלוס חיון – מנהל אגף המבצעים, רא"מ, המשרד לביטחון לאומי גרמן קיסין – קמב"צ מתפ"א, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי טלי רוזנצוויג חגאי – ייעוץ משפטי, מנהלת דרום לתיאום האכיפה, המשרד לביטחון לאומי נועה מושייף – אשכול נדל"ן, משרד המשפטים רוסלאן עותמאן – אשכול נדל"ן, משרד המשפטים נעמה לב – מנהלת המיזם הארצי לניקיון, מרכז השלטון האזורי בישראל זיו בירמן – מנהל הסיירת הירוקה, רשות הטבע והגנים הלאומיים מתן נחום – רכז שמירת טבע מחוז ירושלים ויו"ש, החברה להגנת הטבע מירי פוקס – חברת עמותת תושבים משפיעים מודיעין טל כהנא – חברת עמותת תושבים משפיעים במודיעין מוריה מיכאלי – תנועת רגבים שמעון אור – משפחות החטופים משתתפים באמצעים מקוונים: גיל פינקלשטיין – ראש תחום מבצעי, מִנְהלת דרום, המשרד לביטחון לאומי ייעוץ משפטי: רעות בינג מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ריבוי גופי אכיפה בתחום שמירה על מקרקעין והצורך בתיאום ביניהם << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> צוהריים טובים. אנחנו רוצים לפתוח את הדיון. הדיון היום הוא בנושא גופי אכיפה בתחום שמירה על מקרקעין והצורך בתיאום ביניהם. לצורך הדיון זומנו כל גופי האכיפה, כל מי שנמצא בשטחים הפתוחים, במרחב הלא עירוני, מה שמחוץ למרחב העירוני, ומבצע אכיפה ושמירה על אותן אדמות מדינה, מה שנמצא גם באחריות של קרקעות פרטיות, אבל סביב הכותרת של מה שאנחנו מכנים השטחים הפתוחים, שטחי האש במדינת ישראל. כמובן כמו בכל פתח של דיון, בוודאי בכל יום דיונים, אנחנו לרגע לא שוכחים שאנחנו נמצאים ביום ה-836 ימים מפרוץ המלחמה, מה-7 באוקטובר והמציאות הזו שעדיין רן גואילי נמצא בשבי החמאס ואנחנו שומעים על מעברים לשלבים והתקדמויות בכל מיני מובנים כאלה ואחרים, ואת המציאות שבה אנחנו פותחים בכל דיון ומספרים על אותם אלו שעדיין בשבי ולשמחתנו כולם חזרו למעט גיבור ישראל רן גואילי והחשיבות של המשך העלאה על נס של הסיפור של גיבור ישראל שיצא ב-7 באוקטובר לקרב שממנו הוא נחטף ונלחם שם עד הכדור האחרון ובכך הציל אזרחים רבים, ובהמשך גם לבקשה של ההורים היקרים שלו, איציק וטליק, שבאמת מעבירים את החברה הישראלית כולה שיעור. אנחנו ראינו את כל הילדים שלהם, אבל הפעילות של רן לא הייתה בחלל ריק, ככה הוא גדל, ככה ההורים שלו חינכו אותו וכך הוא עשה בכל מסגרת שהוא היה בחייו וזה המסר לכולנו, לכלל החברה הישראלית. בתוך הדיון הזה יש לנו גם את אוהד יהלומי שנחטף מניר עוז וגם הוא היה איש שטח מאוד מאוד משמעותי, היה ברט"ג, היה מנהל מרחב דרום של הסיירת הירוקה, וככה זה משתלב לתוך הדיון המאוד משמעותי. לפני שנעבור לדיון עצמו נשמח לשמוע את שמעון אור, דודו של אבינתן. גם המשפחה שלכם העבירה את עם ישראל שיעור בערכים, איך נראה מאבק שהלוואי שלא היינו נמצאים בו, אבל אומרים שאנחנו נמדדים ברגעים הקשים, לא כשקל לכולנו לדבר מהמזגן. עם ישראל כולו, אני חושב, נשא את עיניו אל המשפחה ולדרך שבה היא לימדה אותנו איך מחד מנהלים מאבק תקיף, אמיתי, נוקב, ומצד שני איך גם בתוכו מצליחים להעביר הרבה מסר ותקווה לכלל החברה הישראלית. כולנו שמחים שאבינתן נמצא בבית, אבל לצערנו, כמו שאמרנו, רני עדיין לא, אז נשמח לשמוע, שמעון, ותודה שאתה ממשיך להגיע ולהעביר את המסר המאוד מאוד חשוב שלך באופן אישי, אבל של המשפחה כולה. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> אני ממש מודה לך על הדברים וגם על הדברים שאתה אומר על רן גואילי. רן גואילי יצא פצוע, שבור כתף, ל-7 באוקטובר ואנשים לא יודעים שהייתה לו פציעה נוספת, קודמת, כשהוא היה טירון בגולני ועל הפציעה הזאת הרופאים אמרו לו שהוא לא יוכל להמשיך ולהיות לוחם והוא עשה פיזיותרפיה כמעט 24/7, כלומר למעשה לקח את הכלים של הפיזיותרפיה מבית החולים אליו הביתה, ירד במסלול לגיוס נמוך יותר, סיים את הטירונות, כולל המסע האחרון והמשיך בגולני. כיוון שהייתה לו יתרת שירות קצרה, בגלל שהוא ירד במסלול אז הוא לא יכול היה ללכת לקצונה ואז הוא למעשה נכנס ליס"מ. אז זו כבר פעם שנייה שהוא עשה את הדבר הזה. אני נמצא פה כיוון שאני חושב שאני לא נציג רק של משפחת גואילי, וגם אתה כשדיברת לא היית נציג רק של משפחת גואילי, אלא למעשה של כל החברה הישראלית, גם מבחינה מוסרית וגם מבחינה ביטחונית. האמירות שאנחנו שומעים פה עכשיו על מועצת שלום שבתוך מועצת השלום נמצאות קטאר, מצרים וטורקיה, קשה לי להגיד שזו מועצת שלום, אבל ככה מכנים אותה, זה אומר שאם אנחנו הולכים לשלב הזה זה לא יריקה בפרצוף של משפחת גואילי, זו יריקה בפרצוף לחברה הישראלית, לסולידריות שלה וגם לאמירות שהיא אומרת, האם היא עומדת בהן או לא. כלומר מעבר כזה למעשה משדר לחמאס וגם ל"מועצת השלום" שמילה של מדינת ישראל היא לא מילה. היא יכולה להגיד דברים, לא רק לגבי רן גואילי, לגבי הגעה שלו חזרה, אלא גם לגבי פירוז עזה וגם לגבי פירוק החמאס מנשקו, היא יכולה להגיד הרבה דברים, אבל המציאות תגיד אחרת ואז שקט ייענה בשקט. אני עושה עיבוד לחיילים שגומרים שירות מילואים ארוך, המג"ד אתמול אמר בעיבוד שהייתי שם שלמעשה אנחנו חוזרים ל-6 באוקטובר, שרואים את מחבלי החמאס מאחורי הקו הצהוב עם נשקים, עם אפודים, צוחקים ומחייכים ואי אפשר לגעת בהם. אומר לנו המג"ד, כאנשים שהולכים לעשות את ההנחיה, שהם נתקלים פה במצב רע מאוד שהנושא הזה של עריכות או להיות ערוך למלחמה נשחק, מכיוון שהם עומדים מול המחבלים והם לא יכולים לעשות את מה שהמערכת הצבאית לימדה אותם ואימנה אותם. אנחנו חוזרים למצב שהיה באוסלו, למצב שהיה לפני כן עם חמאס והמצב שהיה, אם אתה זוכר, בצפון מול חיזבאללה. אומר לנו המג"ד: החייל עומד מול החיילים האלה והוא לא יודע אם הם יירו בו או לא יירו בו, רק אחרי שהם יפגעו בו הוא יידע על זה, ואני אומר זה רן גואילי, זה לא נושא מחוץ למעגל של רן גואילי. אי העמידה על העיקרון של רן גואילי, אי העמידה על הביטחון שלנו, על הביטחון של החיילים, המשך הקונספציה של שקט ייענה בשקט, זה בדיוק רן גואילי. גם משפחת גולדין אמרה אותו דבר, שה-7 באוקטובר התחיל בזה שלא עמדו על החזרה של הדר. ואני מבקש ממך להשפיע כמה שאתה יכול מבחינתך בקואליציה ומול ראש הממשלה, הפרה לא קיימת כאשר מנסים לפגוע בחייל בקו הצהוב, ההפרה קיימת כל יום עם רן גואילי. לכן אנחנו דורשים, אין סטטוס קוו ואין בט"ש מול החמאס, פגיעה ישירה גם מעבר לקו הצהוב באופן אקטיבי וחיסול ממוקד של מפקדים ואחרים באופן אקטיבי. כשאנחנו נעשה את זה ונאמר שהלגיטימציה לפעולות הללו זה רן גואילי לא בבית, זאת אמירה שתתפרש בסופו של דבר שרן גואילי חייב להיות בבית, אם לא, אני מת. מפקד חמאס יוצא מהבית שלו, אומר שלום לאשתו ולילדים והוא יודע שיכול להיות שהוא לא יחזור. את זה אנחנו צריכים. כשזה יהיה אז אנחנו נקבל גם את רן גואילי, גם את פירוז עזה וגם פירוק החמאס. זה מה שאנחנו מבקשים שתודיע לראש הממשלה, ואני אומר אמירה ברורה לראש הממשלה, אני התנגדתי נחרצות במשך עשרה חודשים כשראש הממשלה אמר שהוא עושה עסקה חלקית. היו עשרה חודשים רעים ופשוט זוועה, מסוף השנה ועד אוקטובר, שהוא למעשה ניסה ללכת לעסקה חלקית ואני אמרתי לו שזו עסקת רצח. אני אומר לראש הממשלה, אם אתה מסכים למה שעכשיו עושה טראמפ בוועידת השלום הזאת אתה עושה לנו עסקת רצח חדשה על הגופה של רן גואילי ורן גואילי למעשה שומר לנו על הגבולות המוסריים והביטחוניים שלנו. אני מבקש אם תוכל להעביר את המסר הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יעבור, כמו שאר המסרים שהעברתם, גם פה בוועדה וגם בפגישות האישיות, מסרים שעוברים בצורה חדה וברורה. אמרתי, בסוף זאת הדרך אולי הראויה ביותר לשלב באמת עמידה לא רק על העקרונות ומה שקורה בתוך הלב והבטן אלא הסתכלות בצורה מחשבתית מפוקסת במציאות לא פשוטה ומורכבת כדי לדאוג שבסוף גם הדורות הבאים יוכלו לחיות כאן בשלום ובביטחון, שזה דבר שהמדינה מחויבת לאזרחיה. תודה רבה על הדברים וככל שזה תלוי בי הם יעברו. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> דקה הפסקה ונעבור לדיון. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:12 ונתחדשה בשעה 11:13.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו רוצים להתכנס חזרה לדיון. בסופו של דבר אנחנו ביקשנו מהגופים שאמונים על האכיפה בשטחים הפתוחים להגיע הנה מכמה סיבות. אחת, בוודאי שהנושא של שמירה על השטחים הפתוחים, על הטבע, זה דבר שהוא יקר וחשוב לכולנו לנסות לשלב תוך הצרכים גם של מדינת ישראל לגדול ולהתפתח, אבל השילוב הזה נעשה בפיקוח, גם אם הוא נעשה טוב יותר או טוב פחות, הוא עדיין נמצא באיזה שהוא מסלול. המטרה של הדיון היא לוודא שיש סדר והסדרה בגופים שנמצאים ואמונים על האכיפה, האכיפה שנמצאת בחקיקה ומי הגופים שנמצאים ממש בשטח ומוציאים את הצווים, לוודא שיש סנכרון, יש מספיק כוח, יש מספיק כלים לגופים כדי להתמודד עם עבירות של בנייה לא חוקית, הריסה של הטבע. אנחנו מדברים במקביל על כל מה שנעשה פה בנושא של ההסדרה של פסולת, פסולת בניין, ולשם כך התכנסנו כאן, גם כדי לשמוע את הפערים, גם כדי לדעת איך אנחנו כאן בכנסת יכולים לסייע, אם זה בחקיקה, אם זה בהסטה של תקציבים כדי לפתוח תקנים ובאמת שיש חלוקה מסונכרנת בין הגופים והיכולות של כל גוף, יש גופים יותר חזקים, יש גופים קצת פחות, ולוודא שבסוף אותם שטחים פתוחים נשארים שטחים פתוחים. אנחנו נתחיל עם רשות מקרקעי ישראל, שירה תם, בבקשה. << אורח >> שירה תם: << אורח >> נעשית פעילות ענפה בכל רחבי הארץ, גם בשטחים הפתוחים, גם בשטחים המבונים. לפני כמה שנים הכנסנו מערכת טכנולוגית חדשה, מערכת שפותחה על ידי חברת רפאל, באמצעותה אנחנו עושים סריקות בכל רחבי הארץ, זו מערכת שעובדת על בינה מלאכותית, מערכת AI שהשליטה שלנו במרחב בהיבט של הידע של מה שקורה בתחומים של מקרקעי ישראל היא מאוד מאוד גבוהה. הגענו לשלב שאנחנו יודעים גם לזהות את השלבים של הפלישות, שזה בהכשרת קרקע, זאת אומרת רק כשפולש נכנס לקרקע שהיא קרקע מדינה ועושה הכשרה של הקרקע אנחנו יודעים לזהות את זה בעזרת המערכות שלנו ומוציאים מפקח לשטח ופועלים באמצעים המהירים שלנו לפינוי פלישות, שזה צווי פינוי. כן נגיד שהקושי המרכזי שלנו בעיקר בשטחים הפתוחים זה באזורים שבהם הבעלות היא בעלות במושה, בעלות משותפת יחד עם פרטיים, שאז הדרך שלנו היום בחקיקה להתמודד עם הסוגיה הזאת זה בעיקר להגיש תביעות פירוק שיתוף. התביעות האלה מאוד מורכבות, אנחנו מאוד נשמח אם יהיה אפשר לייחד לסוגיה הזאת דיון בוועדה. אני חושבת שזו אחת מהסוגיות האקוטיות, לפחות מבחינתנו, בטח בשטחים הפתוחים, במעטפת של היישובים. אני מדברת גם על הגליל וגם על המרכז וגם בכל אזור הכרמל וכשהמדינה בעלים במשותף יחד עם בעלים פרטיים אנחנו יודעים ששם הכלים המשפטיים שלנו פחות יעילים ואנחנו צריכים לשפר אותם, כי ללכת בכל הליך כזה להליך משפטי זה מאוד מאוד מורכב. היום בעזרת המערכת שלנו אנחנו סורקים היקפי שטח נרחבים בצפון, גם בשטחים שהם בבעלות במושה, לראות עד כמה התופעה של הפלישות בקרקעות בבעלות במושה רחבה ואנחנו רואים שהתופעה הזאת היא רחבה גם בעיקר בפלישות ובעיבודים ושוב הדרך היחידה שלנו כאן זה לפעול לתביעה של פירוק שיתוף שמי שיצא לו לטפל בתביעות פירוק שיתוף יודע שזה באמת מאוד מאוד מורכב. מבחינת שיתוף הפעולה עם הגופים האחרים אנחנו עובדים בשיתוף מלא גם עם הסיירת הירוקה שהיא מפקחת ופועלת מכוח סמכויות שלנו לפי חוק מקרקעי ציבור. אנחנו מסמיכים את המפקחים שלה גם להוציא צווים ובעיקר הפעולות שלה זה בשטחים הפתוחים שאנחנו עובדים בממשק משותף, גם דברים שאנחנו מזהים פלישות לקרקעות מדינה בשטחים פתוחים, אז אנחנו יודעים בתיאום איתם להעביר למפקחים שלהם כדי לפעול, אם זה בצווים ואם בהליכים להכין את התיקים לתביעה. גם העבודה מול רא"מ, רשות האכיפה במקרקעין, יש עבודה משותפת, יש מִנְהלות שפועלות גם בדרום וגם בכל שאר הארץ. מִנְהלת מתפ"א שמתכללת את האכיפה של כל הגופים, אחר כך אפשר לשמוע אותם מבחינת התכלול, עבודה משותפת גם כמובן מול משרד המשפטים בכל הנושא של מדיניות אכיפה כשאנחנו יושבים גם שם בישיבות. מבחינת חוסר בכוח אדם אני אגיד שאצלנו יש צוואר בקבוק מסוים מבחינת היועצים המשפטיים כי בסוף יש הרבה מאוד עבודה שמתנקזת ליועצים המשפטיים בתוך המרחבים, זאת אומרת כל הפעולות שנעשות על ידי הסיירת, אם זה הוצאת צווים, בסוף מי שחותם עליהם זה אצלנו בתוך רשות מקרקעי ישראל, יועץ משפטי וממונה. כמובן שכל ההליכים המשפטיים שמתפתחים מגיעים גם ליועצים המשפטיים. עוד אירוע שאני מאוד אשמח גם לסיוע בו זה כל הנושא של עיכובי ביצוע שמוגשים לנו ממש בשלב של יום ולילה לפני הפינוי. זה משהו יום יומי, אם תרצו אחרי זה גם היועץ המשפטי של החטיבה ירחיב בזה, אבל אנחנו מתכוננים עם כוחות מסיביים, כוחות משטרה מאוד מאוד גדולים, היערכות נרחבת כולל הזמנת קבלנים וכלים והרבה הוצאות שהמדינה מוציאה אחרי שיש לנו פסקי דין חלוטים שהיו במספר ערכאות, מגישים עיכובי ביצוע, אנחנו לרוב מקבלים עיכוב ביצוע, בטח כשמדובר על בתי מגורים, למרות שלחלקם זה לא עומד בסד הזמנים של תקנות סד"א. מקבלים את העיכוב ובעצם כל העבודה, כולל הכסף שהושקע, יורד לטמיון. ניסינו להגיש למחוזי באיזה שהוא אירוע שהיה לנו, לא הצלחנו לשנות את ההחלטות. מאוד מאוד קשה לנו בנושא הזה עם בתי משפט ואנחנו רואים שזה נהיה תופעה רחבת היקף שכדי לעצור את הפינויים מחכים עד לרגע האחרון, עד ללילה לפני פינוי, מגישים בקשת עיכוב ביצוע וזה מאפס את כל הזמנים ואנחנו פונים שוב להוצאה לפועל. זה משהו שאני חושבת שככל שאנחנו מגבירים את הפעולות שלנו ואת ההליכים המשפטיים שאנחנו מגישים ככה הצד השני מתגבר מבחינתו את ההליכים המשפטיים שהוא מגיש ומנסה לעשות הכול כדי למנוע אותם. זה משהו שגם אני אשמח לסיוע של הוועדה בעניינים האלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תיכף נשאל את משרד המשפטים מה הכלי להתמודד עם זה, אבל את אומרת שבסוף מי שמנהל את השולחן העגול בין הגופים זה נמצא אצל מתפ"א, משטרת ישראל היא הגורם המרכז של גופי האכיפה? << אורח >> שירה תם: << אורח >> יש את מתפ"א שהיא מתכללת את כל הנושא אחרי שיש פסקי דין ויש צווים, היא מתכללת את כל הנושא של הביצוע ויש גם עבודה שוטפת שלנו, אני מול אבי כהן, זיו מהסיירת הירוקה, אנחנו עושים לפעמים פעילויות משותפות. כשאנחנו יוצאים למבצעים גדולים ויש קרקעות שהן גם קרקעות פרטיות אז אנחנו מצרפים מפקחים מרא"מ שלהם יש סמכות לפעול בקרקע פרטית ומביאים אותם יחד איתנו. עשינו פעילות משותפת כזאת בג'ואריש, באום אל פחם, בטובה זנגרייה, אז אנחנו יודעים לעשות שיתופי פעולה גם באופן עצמאי בין ראשי הארגונים של הגופים ובסופו של דבר בביצוע עצמו יש את מתפ"א ואת מִנְהלת התיאום בדרום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זאת אומרת בחלוקת הגופים של הביצוע יש את רמ"י, את רא"מ, בחלוקת הקרקעות, את הסיירת הירוקה שאתם נותנים שירות פיקוח לשני הגופים, זיו? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> אנחנו עובדים גם בשיתוף עם רא"מ ועבור צה"ל, משרד הביטחון, שלא נמצאים פה בכל מה שקשור לשטחי אש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זאת השאלה הבאה, והליווי של משטרת ישראל במעמד הצווים. דרך אגב, שירה, החוסר בכוח של ייעוץ משפטי ופיקוח זה נושא של חוסר תקציבים? או שזה כוח אדם שקשה להביא למשימות? << אורח >> שירה תם: << אורח >> בסוף אני חושבת שזו בעיה רוחבית של הרבה מאוד משרדים, אבל אלה תקנים, זה להביא עוד תקנים גם לייעוץ המשפטי. אנחנו עכשיו בתהליך של לנסות לאשר מתמחה שיהיה לנו כדי שייתן סיוע ליועץ המשפטי. אני חושבת שזה בעיקר במישור של התקנים, אוצר, תקציב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בשטחי האש איפה הסמכות שלכם? << אורח >> שירה תם: << אורח >> בשטחי האש זה יותר הסיירת הירוקה שהיא פועלת גם כזרועו הארוכה של משרד הביטחון. בסוף כשזה קרקע מדינה אז הם מוציאים צווים מכוח הסמכות שאנחנו נותנים להם מכוח חוק מקרקעי ציבור, אבל יש להם סמכויות נוספות, שזה בכובע שלהם כאוכפים של משרד הביטחון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כשאתם מגיעים, הסיירת הירוקה, לשטחי האש מי הריבון על שטחי האש ברגע שיש פלישה של בנייה לא חוקית? << אורח >> שירה תם: << אורח >> בסוף כשזה קרקע מדינה זה קרקע מדינה, יש גורם שמנהל אותה, שזה רשות מקרקעי ישראל. כן בסוף בשטחי האש יש ציפייה שיהיה שם עוד גורם שהוא נוכח שזה צה"ל שאמור להשתמש בשטח הזה לצרכים שלנו. אנחנו יודעים שיש גם לא מעט פלישות בשטחי אש וגם שם אנחנו עושים פעילויות, שוב, יחד עם הסיירת. אם זה פלישות חדשות מוציאים צווים, כל הנושא של חממות הקנאביס שזיו יכול אחר כך להרחיב על הנושא. יש גם את צה"ל שהציפייה שתהיה שם איזה שהיא שמירה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> דרך אגב, תיכף נבין למה צה"ל לא נמצא פה - - - << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> הסיירת עושה את זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הסיירת היא בעצם הזרוע הביצועית של צה"ל? << אורח >> שירה תם: << אורח >> נכון. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> חיילים לא יכולים לעבוד מול אזרחים וזה התפקיד של הסיירת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> צה"ל הוזמן לדיון, שייכנס לתוך הפרוטוקול שהוועדה רואה את זה בצורה חמורה מאוד שצה"ל לא מגיע הנה. תיכף ניגע במספרים וכמה קרקעות צה"ל מחזיק, בייחוד בשטחים בדרום. כמו שאמרת, שירה, יש ציפייה שהוא גם ינהל את השטחים שלו, בסוף זו הקצאה שמדינת ישראל מקצה לצה"ל, לא צריך להסביר למה, קרקע, שהיא המשאב היקר ביותר, כדי שיתאמן וברגע שצה"ל לא אוכף ולא משתף פעולה ובכלל לא נמצא כאן בוועדה, זה דבר שהוא חמור על כל מה שקורה שם, גם בנושא של השתלטות של בנייה לא חוקית, גם של גורמי פשיעה ועבריינים. אני אוציא נזיפה, למרות שצה"ל קיבל הערה גם מהנהלת הוועדה, אבל אנחנו נוציא להם נזיפה ביחד עם הפרוטוקול על זה שהוא לא נמצא פה. בסוף צה"ל היה צריך להוביל את מדיניות האכיפה בשטחי האש שלו וזה שהוא לא נמצא פה זה דבר שהוא חמור מאוד. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> אני רוצה להגיד על זה משהו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה רוצה לסנגר על צה"ל קצת? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> אנחנו גוף שעושה עבורם את האכיפה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה מזכיר לי ויכוח שהיה לי עם צה"ל לפני כמה שנים על זה שיש חממות סמים בשטחי האש בדרום, הייתה שם אמירה, אני לא רוצה להגיד את השם, של אחד הקצינים הבכירים ביותר בפיקוד דרום שאמר: אין בשטחי האימונים של פיקוד דרום חממות סמים. אז זה שהכוח שלך נמצא בשטח, ותיכף ניגע בסמכויות, מה יש ומה אין ומה צריך, אבל בסוף צה"ל הוא הריבון, הוא בעל הבית, הוא גוף לא קטן, לא חסר לו כסף, לא חסרים לו אמצעים ויש ציפייה שהוא ישתלט על הקרקעות שלו בצורה קצת יותר משמעותית. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> אנחנו עושים עבור צה"ל ומשרד הביטחון את כל נושא האכיפה. בשטחי האש יותר קל לנו לפעול, יש תקנות הגנה לשעת חירום שמאפשרות לנו לפעול באופן מיידי לסילוק המפגע. דברים יותר מורכבים שנעשו לאורך השנים, אנחנו פועלים ביחד עם רמ"י בכל מה שקשור להוצאת צווים ותיקים שיפוטיים, אבל ביום יום אנחנו עושים הרבה מבצעים. גם לנושא של הקנאביס, מדובר במאות, אנחנו עושים את כל מה שקשור לפלישה של עדרים לשטחי האש. לא רק שאנחנו פועלים אנחנו גם תופסים עדרים כאלה, מעמיסים אותם, לוקחים אותם לתחנת הסגר. אנחנו פועלים מאוד חזק עם הצבא ודרך אגב, זה בשיתוף פעולה עם זרוע היבשה ועם אג"ת, זה לא מנותק מהם. כלומר עוברים שם דיווחים שוטפים, הם יודעים מה אנחנו עושים. אנחנו הזרוע הביצועית שלהם. דיברתי על זה בוועדה בפעם הקודמת, נתתי סתם לדוגמה שבאזור הר הנגב, שמתחיל באזור שדה בוקר ומסתיים באילת, יש לנו פקח אחד כשהפקח הזה צריך לעשות גם תפקידים בכובע של צה"ל אבל גם בכובע של רמ"י וגם בכובע של משרד החקלאות ושל משרד התשתיות, כי אנחנו נותנים שירותים - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נותנים שירות ללא מעט גופים בדרך. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז אתה אומר פעם אחת זה כוח אדם, שזה צריך לעבוד מול האוצר, מה שדיברנו בדיון הקודם, לתת יותר תקנים לפקחים מבחינת סמכויות בשטח, בעיקר בשטחי האש שהריבון הוא צה"ל. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> נכון, אז בסמכויות בשטח יש לנו תקנות הגנה לשעת חירום, זה כלי מצוין, ומה שאנחנו לא מצליחים להתמודד עם זה אנחנו מתמודדים עם החוקים שיש לנו של רמ"י. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> סמכויות, היום לפקח שלך, סתם אני אומר, שרואה רכב לא צה"לי בתוך שטח אש, אתה יודע לעצור אותו ולחלט את הרכב? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> תלוי, עוד פעם, מה הסיטואציה ומה הוא עושה שם. אנחנו ניגשים אליו, מזהים אותו, נותנים לו התראה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני לא מדבר על חבורה של מטיילים, ג'יפים שיצאו לטיול במדבר יהודה וסטו מהנתיב לשטח אש. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> יש לנו היום יכולות לגשת אליו, לזהות אותו ואם הוא לא רוצה להזדהות אז יש לנו דרך לוחית הזיהוי. אנחנו גם עובדים עם יחידות של המשטרה, אנחנו מגישים תלונה. היה לנו עכשיו מקרה באזור קציעות של רכב כזה של הפזורה שנכנס ושהפסיק את האימונים. אנחנו ביחד עם פרקליטות מחוז דרום אזרחית, אחרי שהגשנו תלונה אנחנו מנסים לעשות שם תביעה בעקבות זה שממש - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נעצרו האימונים כאילו. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> בדיוק. זה פיילוט שעכשיו אנחנו עושים. אנחנו מנסים לרתום את כל הגופים שאפשר בשביל להילחם בתופעה. זה לא פשוט. מי שמכיר את הפזורה וההפרעה לאימונים זה נזק די - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לפקחים שלכם יש סמכויות שיטור לעצור בן אדם בשטח? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> זה תלוי על פי איזה חוק אנחנו עובדים. חלק לדוגמה משטחי האש נופלים על שמורות טבע. בשמורות טבע יש לנו סמכויות שניתנות לקצין משטרה בכל מה שקשור לעיכוב וחקירה, אפילו זה יכול להגיע עד כדי מעצר, אבל אנחנו פועלים לפי הסיטואציה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל אני שואל על שטחי האש. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> כן, אבל הרבה פעמים שטחי האש הם פלטפורמות ש - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הם חופפים, אתה אומר. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> יוצא שלא מעט שטחי אש על שמורות טבע גם כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז החפיפה שלכם עם החבר'ה של רט"ג איפה היא? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> פקחי הסיירת הם פקחים של הרט"ג, זה הבסיס שלנו. ההסמכות שלנו הן בעקבות חוק גנים לאומיים ושמורות טבע שמאפשר להסמיך אותנו לשאר הגופים המקבילים לנו. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אבל יש לכם בכל אזור סמכויות אחרות? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> לא, יש לנו את אותן סמכויות, אבל יש לנו פקחים אזוריים, כל פקח אצלנו אחראי על שטח ומעבר לכל הסימפלקסים שמגיעים או האיתורים של רפאל, אצלנו לפקח יש קשר מאוד מאוד חזק עם כל גורמי האכיפה והגורמים האזרחיים בשטח שהרבה פעמים אנחנו מצליחים להגיע לפלישות ודברים אחרים בעקבות מידע ודברים שאנחנו נחשפים אליהם עוד לפני המערכות הנוספות שמסייעות לנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ביהודה ושומרון הסיירת לא פועלת. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רמ"י, אתם עם סמכויות ביהודה ושומרון? << אורח >> שירה תם: << אורח >> עכשיו זה עבר, אנחנו בשלבים של כניסה לשם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה כולל גם תגבור של כוח אדם, של פקחים וייעוץ משפטי? << אורח >> שירה תם: << אורח >> כן, זה כבר עבר ועדת כספים, עבר בחוק ההסדרים. אנחנו בשלבים מתקדמים בנושא הזה, בשלב גיוס וסמכויות. זה תחת המִנְהלת של יהודה אליהו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז מי אמור להיות הסיירת הירוקה? איפה זה מבחינה בירוקרטית? << אורח >> שירה תם: << אורח >> זה בתכלול על ידינו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זאת אומרת זה נגזרת מאצלכם? << אורח >> שירה תם: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> קרלוס, המשרד לבט"פ. << אורח >> קרלוס חיון: << אורח >> רק כדי לעשות זום-אין לתוך התפקיד, אני המתאם של הרשות לאכיפה במקרקעין במתפ"א, חצי מהזמן אני נמצא שם על מנת לקדם את הפעילות של הרשות לאכיפה במקרקעין. מבחינתנו אנחנו חברים גם בשתי המִנְהלות, גם של הבט"פ הדרומי וגם של מתפ"א, כל פעולות האכיפה שלנו שמצריכות רגל מסיימת של ביצוע מגיעות לשם. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, כמו שאמרה שירה, עם שאר הגופים, גם הפרקליטות חברה במִנְהלת. כדי לפתוח פה את החלון עלינו, אנחנו לעומת רמ"י אוכפים חוק פלילי, זאת אומרת אצלנו הסמכויות הן פליליות, הן לא אזרחיות. אנחנו מסתכלים דרך עיניים של תכנון, אנחנו לוקחים את התוכניות ודרכן אנחנו מבצעים את פעולות האכיפה. יש לנו המון שיתוף פעולה איתם, גם בעניינים סביבתיים, יש פורומים מסוימים שאנחנו מוזמנים אליהם לא מעט פעמים, לפעמים דברים מגיעים גם דרך תלונות, יש לנו מערכת תלונות שמגיעה אלינו ואנחנו בודקים וכל מה שאנחנו יכולים אנחנו מטפלים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש פערים אצלכם? לא מזהה? << אורח >> קרלוס חיון: << אורח >> לא, אין איזה משהו מיוחד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גרמן, אתם הכתובת לתת הסבר איך נראה שיתוף הפעולה בין הגופים והתכלול וההובלה של הגופים האלה בשטח? << אורח >> גרמן קיסין: << אורח >> כן, בסוף אנחנו כמִנְהלת, כמשטרה, אנחנו מתכללים את הצווים שמגיעים. הצווים מתרכזים אצלנו ואנחנו מורידים אותם למחוזות, משם אנחנו יורדים למרחבים ואז לתחנות. כמובן שהם מבעוד מועד נבדקים משפטית מטעם המשטרה על מנת שיהיה סנכרון ותיאום בין הגופים ואנחנו נראה שאנחנו עובדים על פי החוק ולאחר מכן הם הולכים בשני צירים, בציר ההידברותי ובציר הביצועי. בסוף ביצועים, יש גם ביצועים עצמיים וגם הריסות שמתוכננות כהריסות מבצעיות שיוצאות לפועל. אנחנו עובדים עם כלל הגופים, גם עם הסיירת, גם עם רא"מ, גם עם רמ"י, בסנכרון מלא, יש לנו סטטוסים שנמצאים גם במחוזות בשיתוף פעולה עם כלל הגופים, ביחד עם המחוז, עם המרחב והתחנות. להתייחס למה שזיו דיבר עליו, אנחנו מסייעים בפעילויות של שטחי האש ככוח אבטחתי לאותן פעילויות, אנחנו יוצאים איתם ביחד כי אנחנו בסוף מדברים פה על אוכלוסייה שהם לא מגיעים בטנדר בודד ובסוף כשנכנסים להם לתא השטח הם יוצאים החוצה בקבוצות של עשר ועשרים והם יוצרים סוג של פרובוקציה על מנת שלא תטייל בשטח. זו אוכלוסייה קצת בעייתית שנמצאת באותם שטחים ופקח לא יכול לעבוד שם לבד. אנחנו משתדלים לעמוד בכלל היעדים ולבצע את כלל הביצועים שמוטלים עלינו מבחינת הייעוד כמשטרה. בסך הכול אנחנו מסייעים, אנחנו מסייעים לבצע את האכיפה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל מבחינת פעילות שוטפת זה פורום שאתם בעבודה השוטפת מתכנסת אחת ל-? זאת אומרת יש עדכוני סטטוסים? << אורח >> גרמן קיסין: << אורח >> ודאי. בסוף זה מחולק, זה גם במחוזות וגם במִנְהלת עצמה. המִנְהלת מתכנסת אחת לחציון, המחוזות, בכל מחוז אנחנו מתכנסים אחת לחודש לפחות, מבצעים סטטוס ביחד עם המחוז כשנוכחים כלל התחנות והמרחבים שנמצאים באותו מחוז. בסוף מתכללים את הכול, יש גם סטטוסים ארציים על מנת לראות שאחת, אנחנו עומדים בתוקף של הצווים, שתיים, כל הצווים ממומשים ויש לנו התקדמות בביצועים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. נועה, תוכלי להתייחס למה שעלה פה על צווים בעיכוב ביצוע? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אם תוכל להיות יותר ספציפי אני אשמח, כי אני לא כל כך מבינה איזה התייחסות אתה מבקש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מקרה קלאסי של מבנה שנבנה בבנייה לא חוקית, יצא כנגדו צו להריסה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> כפי שאתה רואה, יש פה נציגות רחבה, אני יודעת לענות בהקשרים של פלישה לקרקע, אם זה בהקשרים של תכנון ובנייה אז רוסלאן חברי פה יידע לענות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא משנה איפה החלוקה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני לא סתם מלאה אותך בעץ התפקידים במחלקה אזרחית ו – לא, זה חוק אחר, זו הסדרה אחרת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מבחינתי את משרד המשפטים. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אם זה ביחס לבנייה אז אני לא רוצה ל - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא משנה בתוך המשרד מי הרלוונטי, בסוף הסיטואציה שבה גופי האכיפה יוצאים ל - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אם אתה מתכוון לפלישה לקרקע, יש חוק לפינוי קרקע, יש כל מיני אפיקים של אכיפה. יש אפשרות בשלוש השנים הראשונות, לא מזמן עברה פה בוועדה איזה שהיא תוספת, להוציא צו לסילוק. אחרי התקופה המסוימת הזאת אפשר להגיש תביעה אזרחית לפינוי, יש גם עבירה פלילית שאפשר להגיש. זה נכון שאין התייחסות בחוק, ויתקן אותי יונתן אם אני טועה, כי הוא בקי יותר, אבל זה נכון שממה שאני מבינה אין התייחסות מאוד ספציפית לאירועים של עיכוב ביצוע. יש פה התייחסות, אבל אם בית המשפט מוצא לנכון לעכב את הביצוע של הצו בסוף זה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין מגבלה על פרק הזמן ממועד הביצוע ברגע שהביצוע להריסה יצא לדרך, למנוע צו עיכוב ביצוע? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> כן, אבל זה גם קצת קשה למנוע את העניינים האלה. אני שנייה מדברת משפטית אינטואיטיבית. זה קצת מורכב כי הסיפור הזה של למנוע גישה לערכאות הוא אירוע מורכב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה אם אפשר לגדר את זה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> התוצאה של הגידור הזה עשויה הוביל, המשמעות שלה בשטח לא לאפשר לאדם לגשת לערכאות. זה עניין מורכב. אני כן אגיד שאנחנו ביחד עם רמ"י עובדים על כל מיני דברים, עושים בחינה ממשלתית של כל מיני אירועים של ניסיונות אכיפה, בוועדת חוקה מטפלים בקנסות מנהליים ובכל מיני דברים שהם - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אבל בסוף יש תהליך מהרגע שיצא הצו ועד הרגע שמגיע הבאגר מה שנקרא. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> שוב, אני לא יודעת, זו שיחה קצת רחבה, אבל יכולים להיות כל מיני שיקולים ובית המשפט שוקל את השיקולים. אני מניחה שבית המשפט יכול לקחת בחשבון האם זה נסיבות חדשות, האם זה נסיבות שהיו עד כה וכשהוא שוקל את השיקולים ומקבל החלטה האם לעכב את הביצוע או לא לעכב את הביצוע, זה לא עניין בינארי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> וגם נגיד שברירת המחדל, אם אני מבינה נכון מהחוק, שהצו לא מעוכב. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> נכון, צריך להגיש בקשה לעיכוב ביצוע של הצו. גם אם אני תוקפת את הצו ואומרת שלא צריך נגיד להוציא צו כי יש לי טענות לבעלות בקרקע אז זה לא בהכרח באופן אוטומטי מעכב את הצו. תודה על החידוד, כי הוא היה חשוב. לכן אני אומרת, כשבן אדם מגיש בקשה לעיכוב הביצוע יכולות להיות כל מיני נסיבות. שוב, אני לא יודעת ואני לא נכנסת פה לפרטים, זה מאוד מאוד קונקרטי ומאוד מאוד ספציפי, יכולות להיות נסיבות, למשל נסיבות חדשות, ואז אולי זה כן – אבל שוב, בית המשפט שוקל בהתאם לנסיבות האם לעכב או לא לעכב. << אורח >> שירה תם: << אורח >> אני אוסיף שהחוק עצמו מגביל את הזמן שבו בן אדם יכול לפנות לבית משפט לעכב ביצוע, החוק כותב במפורש שהמועד שבו אדם יכול להגיש בקשה לעיכוב ביצוע במסגרת צו זה רק באותו פרק זמן שניתן לו. הבעיה שמגישים בקשות לעיכובי ביצוע גם לא בהתאם למה שקבוע בחוק ובתי משפט מקבלים את זה ואנחנו נמצאים במצב שיום לפני פינוי יש עיכובי ביצוע. אנחנו ניסינו לקדם תקנות בנושא הזה שהיו בשלב די מתקדם, אני משערת שזה יגיע גם פה לוועדה, כדי לקבוע הוראות ליישום אותה הוראה בחוק שקובעת את אותו פרק זמן שרק בו ניתן להגיש את אותן בקשות, גם לגבי זה, גם לגבי צווים וגם לגבי פסקי דין, ששם זה לא מכוח חוק מקרקעי ציבור אלא גם חוק המקרקעין. גם שם ניסינו לקבוע ולהרחיב את התקנות כדי לקבוע סייגים לבקשות לעיכוב ביצוע שמוגשות ממש יום לפני הפינוי רק במטרה לעכב. בסופו של דבר אני חייבת לציין שכמעט בקרוב ל-99% הבקשות האלה בסופו של דבר נדחות. הבקשה עצמה, רק זה גורם לביטול הפינוי, זה כבר אחרי שהמועד עבר וחלף ויכולים להגיד לך גם כל הנציגים כאן מהמשטרה כמה כוח אדם מעמידים לצורך הפינויים האלה, שוטרים שמסיטים אותם ממשימות אחרות רק כדי שיבואו לממש את הפינוי. ניתנת החלטה שהבקשה נדחתה אבל זה כבר אחרי המועד שבו המשטרה תיאמה. עכשיו היה לנו פינוי שהיה אמור להיות במוסמוס, מעל 250 שוטרים עם מסוקים ורחפנים, לתאם מועד פינוי חדש כזה זו עבודת מטה של עוד כמה חודשים. אז בסוף הבקשה תידחה, אבל מועד הפינוי כבר חלף כי יש עיכוב ביצוע ולתאם אני צריכה עכשיו לחשוב עוד שנה מראש. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אני אשמח להוסיף משהו. כפי שגם צוין מקודם, יש לנו שני מישורים של אכיפה, יש את האכיפה שאפשר לקרוא לה קניינית שמבוצעת על ידי רמ"י כנגד פלישות ויש את האכיפה התכנונית שמבוצעת נגד עבירות תכנון ובנייה. זה יכול להיות גם בפלישה לקרקע מדינה, אבל יכול להיות גם בקרקע פרטית. האכיפה הזאת מבוצעת היום במדינת ישראל על ידי שני גופים, הרשות לאכיפה במקרקעין והוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, אלה שני הגופים שמבצעים אכיפה כנגד עבירות בנייה. לגבי ביצוע הצווים ועיכוב ביצוע הצווים כנגד עבירות תכנון ובנייה במסגרת תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה הייתה רפורמה מאוד גדולה וכל פרק י' בחוק התכנון והבנייה שוּנה ויש היום כלים מאוד אפקטיביים. במסגרת התיקון הזה שיקול הדעת של בית המשפט בבואו לבטל צו הריסה מנהלי או לעכב אותו מוגבל. היום לבית המשפט אין שיקול דעת רחב כפי שהיה לו לפני תיקון 116. אחת המטרות שתיקון 116 רצה להשיג זה שלא תהיה סחבת בבית המשפט ולכן שיקול הדעת הוגבל. היום בית משפט לא יכול לעכב או לבטל צו מכל סיבה, שיקול הדעת שלו גודר במסגרת החוק ואנחנו רואים שזה אפקטיבי וזה כן נותן מענה. שוב, אני מדבר על המישור התכנוני של אכיפה של עבירות תכנון ובנייה, לא על המישור השני שהוא אכיפה קניינית כנגד פלישות. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> ולא סתם חברי מדגיש את ההבדל, כי בסוף יש הבדל בין עבירות תכנון ובנייה לבין עבירות פלישה לקרקע - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מקרים היו של פלישה לקרקע שאנחנו יודעים? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> סליחה, לא שמעתי את תחילת השאלה. אני יכולה רק להשלים את המשפט ברשותך? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. אני רוצה לדעת, יופי, מספרים יפה מאוד, יש אכיפה, הכול בסדר, תיכף נדבר איפה אין אכיפה, כמה יש היום מקרים שבטיפולכם, מקרי פלישה לקרקע מדינה ושיש שם פולש והמצב לא מטופל? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני לא מרשות מקרקעי ישראל, אולי עוד מעט רשות מקרקעי ישראל יוכלו להתייחס לשאלתך, אבל ברשותך אני אשמח להשלים את המשפט שהתחלתי לומר, שיש באמת הבדלים בין עבירות תכנון ובנייה ובין עבירות פלישה ביחס לטענות שמועלות בטענות בעלות - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מקרים של פלישה לקרקע מדינה שאנחנו כרגע יודעים? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש פה סוגיה שעלתה של - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אדוני, אני יכולה להשלים את המשפט, ברשותך? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה להשלים לחברת הכנסת יוליה את המיקוד. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני תיכף אסביר למה אני שואלת, אני מה זה אוהבת את הסיפורים שלכם, אני נהנית לשמוע את הסיפורים היפים מאוד, אבל תיכף אתה תבין למה אני כל כך כועסת. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, לגברתי יש רשות לשאול מה שהיא רוצה, זה לא העניין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נועה ממשרד המשפטים עונה והיא משלימה את מה שאמר רוסלאן. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אם זה היה תלוי במשרד המשפטים שום דבר לא היה קורה, במיוחד ממךְ. אנחנו שמענו אותךְ ואני זוכרת בדיוק את הגישות שלך, עד כמה אתם מפחדים אפילו לגעת בסוגיות קשות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש טענה שקורית בשטח שברגע שיש מבנה שקיבל כבר צו הריסה ומגיעים הכוחות לשטח ובאים לבצע הריסה למבנה יש ריצה לבית המשפט לקבל צו עיכוב ביצוע ולכן השאלה פה כמה ניתן לגדר עוד את חופש הפעולה של בית המשפט כדי - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שאלתי על אפילו לא מבנה, יש היום מתחמים גדולים של קרקע מדינה שיש שם פולש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, מה שנקרא עזבות, המושות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש שני מתחמים שאני באופן אישי מכירה, לכן אני שואלת כמה יש עוד כאלו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש אלפים. אבל זה ברא"מ. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש פה בירושלים אונר"א, חמש דקות מהכנסת, מה קורה עם זה? << אורח >> שירה תם: << אורח >> את מעודכנת, אני יודעת. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודעת שאני מעודכנת, מה קורה עם כפר עקב? << אורח >> שירה תם: << אורח >> אם צריך אני אעדכן אותך לאחר הישיבה, יש לי בשורות טובות בשני הדברים האלה. אני מבינה שאת עומדת בקשר עם תומר, הוא אמנם בחו"ל. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מכירה את העדכונים על כפר עקב ואני נורא כועסת על כפר עקב. << אורח >> שירה תם: << אורח >> אני אעדכן אותך בבשורה טובה אחרי הדיון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אולי. כמה יש עוד כאלו במדינה חוץ מאונר"א? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הרבה מאוד. יותר מדי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> קרקע, לא מבנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אלפים, אני לא יודע. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אז מה קורה עם זה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בשביל זה אנחנו דנים, מפקחים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מי אחראי על הקרקע? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> או רא"מ או רמ"י, תלוי בקרקע. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, שוב, לשאלתך, פלישה לקרקע רשות מקרקעי ישראל, עבירות תכנון ובנייה רא"מ. << אורח >> שירה תם: << אורח >> אני רק אגיד שכל נושא העזבות שעלה זה קרקעות פרטיות, זה לא קרקע מדינה. אנחנו בדקנו את הנושא. קרלוס, אתה רוצה להתייחס? כי זה אצלכם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שאלת פה המון שאלות. יש שני עדכונים ששירה תעדכן אותך, אחד זה על אונר"א ואחד זה על כפר עקב, נושאים שחשובים לך. אנחנו עושים פה על סנכרון בין כל הגופים האלה כדי לעצור ולמנוע ולראות שהגופים מסונכרנים ואם יש להם כלים שהם חסרים כדי שנמשיך, או לחוקק להם או לפקח על המשרדים שיעניקו עוד סמכויות, אם זה פערים בכוח אדם, ויש פה עוד נושא שתיכף רצינו להגיע, אבל כבר שמת אותו על השולחן, זה מה קורה עם נושא העזבות או המושות שנמצאות על קרקע פרטית ועושים שימוש שהוא בניגוד לייעוד של הקרקע ואיך מתמודדים עם הנושא הזה. אנחנו רואים שזה קורה לרוב בגליל, זה דבר שנמצא על כל הקרקעות הפרטיות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש את הייעוד של קרקע בצורה מתוקנת, אם למשל זה מגורים ואתה רוצה שם גן ילדים אתה מבקש שינוי ייעוד וכו' וכו', מי שעובד מסודר. מה שמעניין אותי זה קרקע מדינה, כי גם על זה יש הרבה פלישות ואחר כך ברגע שמישהו פלש לקרקע, זה אבסורד, פלשת לקרקע, אתה עבריין, אם אתה שם יותר מ-30 יום, זהו, אי אפשר לעשות איתך שום דבר, אתה גנבת וגם – << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שירה, נעשה חלוקה. נשלים עם קרלוס את הנושא הזה של איך מתקדמים בנושא הזה של העזבות. << אורח >> קרלוס חיון: << אורח >> ביום רביעי יש דיון על הגליל, אנחנו מתכוננים אליו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, זו תשובה שטוב לשמוע. << אורח >> קרלוס חיון: << אורח >> היא מדברת על פלישות, אין לנו את זה במונח של חוק התכנון והתכנון, פלישה. יש עבירת תכנון ובנייה, היא לא פלישה, יש תוכנית, יש היתר, יש התאמה להיתר או שימוש בקרקע. בפלישה אני אפילו לא יודע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לגבי יום רביעי, זה מצוין שאתם מתכוננים וערוכים, גם כמויות, מספרים, נתונים ודרכי אכיפה ופערים. לגבי השאלה של הפלישות, יוליה, שירה קודם הסבירה את האמצעים, מה יש, והסנכרון בין הגופים שנמצאים, ובשביל זה אנחנו גם נמצאים פה, כדי לראות שאכן יש הריסות ומניעה של פלישות. ויש פערים, מה שעכשיו התחלנו לדון זה הפער כאשר כבר יש פלישה ויש הריסה, אז יש שיקול של בית ה - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני פלשתי לשם, אחר כך שמתי שם שני תיקים שלי, 30 יום אף אחד לא שם עליי עין, זהו, ואז פה בעיה, כי צריך לעשות פינוי של הרכוש וזה כבר הליך משפטי. זאת אומרת ברגע שהרשויות לא עושות את זה בטווח של 30 יום, שעדיין אין - - - << אורח >> שירה תם: << אורח >> אני רק אדייק, אצלנו יש אפשרות לטווח זמן יותר ארוך של שלוש שנים שיש לנו אפשרות להוציא צו פינוי, זה חוק מקרקעי ציבור. היום באמת שכללנו את האמצעים שלנו כדי לזהות את כל אותן פלישות, שגם אם הן מעבר ל-30 יום של הפלישה הטרייה יש לנו אפשרות להוציא צו. את צודקת בזה שאם עברו שלוש השנים ואנחנו לא במצב שאנחנו יכולים להוציא צו פינוי ורק במצב של בית משפט, ההליך הוא באמת יותר מורכב ויותר ארוך. גם הבאנו לכאן תיקון חקיקה כדי לשפר את היכולות שלנו לטפל בפלישות שהן ותיקות יותר, זה עקב אכילס ובזה בהחלט צריך להתמקד ואנחנו נשמח לכל סיוע בנושא. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הסיפור של הרכוש. חוץ מזה שפלשת, אתה שמת שם רכוש ואז נכנס דין אחר שצריך לפנות את הרכוש. יכול להיות שזה הכלים המשפטיים לתת כדי שלא יצטרכו להתעסק עם הרכוש, אלא אם כן יהיה אפשר להוציא בהליך מזורז ולאחסן אותו איפה שהוא, כי ברגע שנכנסים לסיפור של רכוש וחפצים - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> זה היה נכון באונר"א כי שם זה היה מעבר לשלוש שנים, כמו ששירה אומרת. יש בחוק פינוי קרקע כל מיני כלים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני הייתי צריכה לעשות חוק אונר"א שתיים. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> כי זה היה מעבר לשלוש שנים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> כן, אונר"א היו שם מעבר לשלוש שנים, זה היה האירוע. האירוע שלא ניתן היה להוציא צו פינוי, כמו ששירה אמרה. יש כל מיני כלים לפי חוק פינוי קרקע, ניתן להוציא צו מנהלי כשזה פלישה עד שלוש שנים. לא מזמן עבר בוועדה הרחבה של עד חמש שנים במקרקעין מסוימים, בוא נקרא להם בשם קוד מקרקעין לפיתוח, אלו מקרקעין שיש בהם תוכניות, לא חשוב ההגדרה הספציפית. מעבר לשלוש או חמש שנים בהתאמה צריך להגיש תביעת סילוק יד, מעבר לזה יש גם עבירה פלילית ומעבר לזה אנחנו עובדים עכשיו בוועדת חוקה על אפשרות להוציא קנסות מנהליים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה לעבור למקרי הבוחן בשטח עם מוריה מתנועת רגבים ואז אולי נוכל לשמוע יותר נתונים ומספרים. << אורח >> טלי רוזנצוויג חגאי: << אורח >> אני אשמח להתייחס מטעם המשרד לביטחון לאומי. מה שמתפ"א לא פועלים, בחלק הדרומי של הארץ, אנחנו פועלים לתיאום האכיפה של גופי האכיפה. אחת לשבוע בימי שני מתקיים פורום אכיפה אצלנו בהשתתפות נציגי כל גופי האכיפה, רשות מקרקעי ישראל, הסיירת הירוקה, הרשות לאכיפה במקרקעין, ועדות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש מִנְהלת צפון או שהמיקוד הוא דרום כרגע? << אורח >> טלי רוזנצוויג חגאי: << אורח >> לא, קיימת רק מִנְהלת דרום, כל יתר השטחים בארץ מטופלים על ידי מתפ"א. מִנְהלת דרום היא גוף אזרחי תחת המשרד לביטחון לאומי שעובדת באמת יפה מאוד מבחינת נתונים, אני יכולה להציג גם מספרים במגזר הבדואי. בדרום לגבי אבטחה וסיוע זה נעשה מול יחידת יואב שהיא גם יחידה ייעודית לנושא הזה של הבטחת הסיוע באכיפה. סביב שולחננו מדי שבוע יושבים גם נציגי רשות הבדואים, גופי אכיפה, אנחנו בקשרים עם הפרקליטות, משטרה, המחוז, יחידת יואב, כל נציגי הגופים מתכנסים ויש תהליך מאוד סדור ומובנה לפני ביצוע של צו, לרבות היוועצות ואישור תוכניות במשטרה שיכולים חבריי פה להציג. הדברים נעשים בשיתוף פעולה ובהצלחה, הנתונים מדברים בעד עצמם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הקמה של מִנְהלת ייעודית לדרום היא בגלל הסיטואציה שיש בדרום? << אורח >> טלי רוזנצוויג חגאי: << אורח >> כן, יש מאפיינים ייחודיים בדרום, גם אכיפה תומכת אסדרה, למשל אסדרת התיישבות הבדואים בנגב, עבודה מול רשות הבדואים בראשות השר שיקלי וגם השר לביטחון לאומי יושב בישיבות סטטוס אכיפה ושומע את הגופים בנושא האכיפה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אצלכם צה"ל מגיע? << אורח >> טלי רוזנצוויג חגאי: << אורח >> צה"ל לא מגיע, אבל אני יודע שסיירת ירוקה, כפי שציין זיו - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> למה צה"ל לא מגיע לדיונים אצלכם, אכיפה בשטחי אש? כי בסוף המשטרה היא זאת שהולכת לתת סיוע בפיקוח של מה שקורה בשטחים אצל צה"ל. << אורח >> טלי רוזנצוויג חגאי: << אורח >> מִנְהלת דרום היא לא גוף מתווה מדיניות, אנחנו תוצאתיים לצווים שמתקבלים אצלנו מכל גופי האכיפה. כל גופי האכיפה, ועדות לתכנון ובנייה, רשות לאכיפה במקרקעין, רשות מקרקעי ישראל והסיירת, אנחנו מקבלים את כלל הצווים לקראת ביצועם בתיאום עם המשטרה ועם רשות הבדואים, הן לגבי פלישות ובנייה בלתי חוקית חדשה והן לגבי פלישות ובנייה בלתי חוקית ישנה. הנתונים, רק כדי לסבר את האוזן, בשנת 2025 היו סך הכול הריסות של מבנים, כשמבנה יכול להיות לאו דווקא מבנה מגורים, זה יכול להיות גם גדר או מטע או כל מה שמחובר לקרקע, פחון, סוללת עפר. היו סך הכול הריסות ב-2025 5,742 מבנים שנהרסו שהם התכנסו ל-2,367 צווים. מתוך אותם 5,742 מבנים שנהרסו 1,402 הם הריסות יזומות, זאת אומרת שהמדינה ביצעה את ההריסה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הריסות יזומות אמרת, יש הריסות עצמאיות בדרום? << אורח >> טלי רוזנצוויג חגאי: << אורח >> ה-4,340, שזה רוב ההריסות, הן הריסות עצמיות אבל כתוצאה מתהליך אכיפה שהבינה האוכלוסייה שייטב שתהרוס עצמית ולא תחויב בעלויות הריסה ובכל ההשלכות של הנראות של זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אצלכם גם יש, טלי, נושא של צווי עיכוב ביצוע רגע לפני היציאה לדרך? << אורח >> טלי רוזנצוויג חגאי: << אורח >> כן, אני מצטרפת למה ששירה תם התריעה עליו. אנחנו חווים את זה ביום יום, עיכובי ביצוע ברגע האחרון, הווה אומר שהאוכלוסייה בדקה ה-99% פונה לבית משפט ומבקשת עיכוב ביצוע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה לכלל הערכאות, גם רצים לשלום ולמחוזי כל פעם? << אורח >> טלי רוזנצוויג חגאי: << אורח >> כן, וזה רץ בין הערכאות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ואז העיכוב בלוחות זמנים לכמה זמן הוא יכול להגיע? << אורח >> טלי רוזנצוויג חגאי: << אורח >> אני אומרת בתור משפטנית, אף על פי שעיכוב ביצוע לפי חוק הוא חריג, בפועל הוא השתרש ממש כשיטה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זאת אומרת זה לא מקרים חריגים בודדים? זה ממש דפוס עבודה. << אורח >> טלי רוזנצוויג חגאי: << אורח >> כמעט כל מי שפונה לבית משפט מקבל עיכוב ביצוע עד תום ההליכים ומה שיוצא מזה מבחינת השיבוש של תוכנית הפעולה של הרשויות המנהליות שלא יוצא לפועל התכנון, ברגע האחרון קשה להכניס צווים אחרים או לעשות שינוי של תוכנית העבודה. תוכנית העבודה נקבעת מספר שבועות קדימה ובלו"ז קצר של הרגע האחרון קשה להסיט מאזור גיאוגרפי כזה לאחר ולהיערך באופן שונה בתיאום עם כלל הגופים. זה באמת מקשה על פעילות האכיפה ומבזבז משאבים וזמן כתוצאה מכך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משרד המשפטים, אתם לא מזהים את זה כדגל אדום שצריך בשיתוף פעולה, או עם המשרדים הרלוונטיים או הצעת חוק שלכם? בסוף הם אומרים שאין גידור לנושא הזה וזה לא אירועים חד פעמיים כדי לשמור איזה זכות אזרחית כזו או אחרת, זה פשוט הפך לדפוס. למה לא לגדר לחלוטין בצורה מאוד ברורה את שיקול הדעת של השופט? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני בטח לא מוסמכת להגיד לך כן, יאללה, בוא נרוץ על זה כרגע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה לא יום של בשורות את אומרת. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, אילו השאלה הייתה מובאת בפנינו מראש הייתי יכולה – אני לא יכולה לבוא ולהגיד - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> את יודעת להתייחס אחר כך ו - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, אני יכולה להגיד לך שוב מה שאמרתי מקודם, בסוף כל הנושא הזה של עיכוב ביצוע זה אירוע מורכב ויש הבדל בין עיכוב ביצוע בהקשרים של פלישה ובהקשרים של בנייה, בסוף אנחנו מדברים פה על טענות של בעלות על קרקע, שזה טענות יותר מורכבות גם להוכחה וגם לדיון מאשר טענות של יש היתר או אין היתר. אלה סיטואציות יותר מורכבות ולכן עולמות של עיכוב ביצוע הם קצת יותר מורכבים כי כאמור בסוף המשמעות של זה היא מניעה של גישה לערכאות. כאמור, בית המשפט בסוף שוקל את כל הנסיבות. אני חושבת שראוי לתת לבית המשפט - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם ברא"מ אתם נתקלים באותה סיטואציה? << אורח >> קרלוס חיון: << אורח >> כן, גם אנחנו חווים את עיכובי הביצוע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם אצלכם זה דפוס פעילות? << אורח >> קרלוס חיון: << אורח >> אני לא רוצה לזרוק סתם נתון, אבל יש מתאם בין גודל העבירה לרצון לרוץ להגיש בקשת עיכוב. אם יש שלד נורא גדול אז ברור שהבן אדם כנראה ירוץ להגיש בקשת עיכוב, כשמדובר באיזה גדר אז או שלא אכפת לו - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> ושם יש הגבלה. בסוף בית המשפט, אם הוא מוצא לנכון לעכב את הביצוע אז הוא מוצא לנכון לעכב את הביצוע. משרד המשפטים, אני בוודאי לא מחליפה את שיקול הדעת של הרשות השופטת ולא בכדי לרשות השופטת יש את הסמכויות ואת שיקול הדעת בהקשרים האלו. זה מלמדנו שגם להגבלה יש מגבלות וגם היא בסוף לא תמיד יוצאת לפועל. << אורח >> גרמן קיסין: << אורח >> אנחנו בסוף מגיעים בהיערכות של בין שבועיים לשלושה, היערכות מבצעית שמלווה באישורי תוכניות, סיורי שטח, צילומים, הכנות מבצעיות, כשמגיעים ל-24 שעות לפני ביצוע וב-24 שעות האלה מתקבלים עיכובי ביצוע מטעם בית המשפט בטענות שכתובות בהחלטה של עיון מסמכים או זמן לתגובה של שבעה ימים או חמישה ימים. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אתה מדבר על פלישה? << אורח >> גרמן קיסין: << אורח >> אני מדבר לרוב על צווים שהם צווים שמתנהלים משפטית כבר שנים. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> לא, איזה? פלישה לקרקע המדינה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הוא אומר שגם וגם. << אורח >> גרמן קיסין: << אורח >> זה צווי הוצל"פ גמישים מטעם רשות מקרקעי ישראל כשמדובר על קרקעות מדינה שמתנהלים כבר כמה שנים טובות בבתי משפט. בסוף מבחינתנו היינו רוצים שיהיה זמן סביר לפני הביצוע שלא תהיה אפשרות להגיש עיכוב ביצוע. זה מבחינתנו כמשטרה כשאנחנו נערכים. בסוף כל היערכות של מאות השוטרים, עבודת המטה שמבוצעת, אם לסבר לך את האוזן במספרים, יש כאלה קרוב ל-400-300 עבודות מטה שנעשות במהלך השנה שבעצם הולכות לטמיון. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> צריך להבין רק שמהצד השני, ואני חלילה לא מזלזלת וזו עבודה באמת מאומצת שלוקחת גם משאבים כספיים מהציבור, זה בהחלט שיקול שצריך לקחת בחשבון, אבל אני רק רוצה להסב את תשומת ליבו של היושב ראש שמהעבר השני עומדות זכויות קנייניות של בעלות בקרקע וסילוק של אדם ממקום מגוריו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל מדובר על צווים שמתנהלים בממוצע שלוש-ארבע שנים. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> שוב, זה לא נעשה אוטומטית, זה נעשה לשיקול דעת של בית המשפט. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נועה, פה אני כן מרים איזה שהוא דגל כי פה אם היו אומרים גופי האכיפה שמדובר על מקרים בודדים ובאמת על מקרים מורכבים, אבל זה נהיה דפוס עבודה של אותו פולש, אותו עבריין, שיודע שהחבר'ה יכולים לכתת רגליהם בדרום או בצפון, לשים צו, הוא יודע שמה אכפת לו, יגיע באגר והוא רץ לבית משפט. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> צר לי, אבל כל התיקים, כל האירועים שמעורבים בהם שאלות של בעלות בקרקע אלה אירועים מאוד מורכבים. שוב, להבדיל מבנייה, וכבודה במקומה מונח, הסיפור של בעלות בקרקע זה אירוע מאוד מורכב. אנחנו יודעים את זה בכל מיני הקשרים, אנחנו מכירים את זה בהקשרים של חוות בודדים ואנחנו מכירים את זה בהקשרים של שטחי מרעה ובהקשרים של בדואים בדרום. הסיפור של בעלות בקרקע במגורים זה אירוע מאוד מורכב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל עוד הפעם, צו ההריסה מגיע רק אחרי - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל צו הריסה זה משהו אחר וזה אירוע שונה. אני מצטערת אם אני כל הזמן חוזרת על המנטרה הזו, אבל חייבים להבין את ההכנה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> את אומרת שמשרד המשפטים לא יתמוך בהצעת חוק - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא אמרתי את זה ולכן פתחתי ואמרתי שאני אינני מוסמכת להגיד לך עכשיו כן או לא כי זו פעם ראשונה שזה מובא לפתחנו. אני כן גם אגיד שאנחנו עובדים עכשיו עם רשות מקרקעי ישראל על כל מיני אפשרויות בכל מיני אירועים של להגביר את יכולת האכיפה, אחד מהם עבר אצלך בוועדה ממש לא מזמן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אשמח להתייחסות, שתבדקו מה המדיניות של המשרד בנושא הזה של צווי עיכוב ביצוע. תעבירו התייחסות לוועדה ונראה אם אנחנו מצליחים להסדיר את זה בתוך המשרד או נהלים מול הנהלת בתי המשפט או בחקיקה, אני לא יודע, אבל אם זה הופך להיות דפוס התנהלות של אותם עבריינים בחסות ניצול ציני של הסיוע - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל, אדוני, מה זה דפוס עבודה? אני מצטערת, אני חייבת לעמוד על זה רגע. מה זה דפוס עבודה? זה לא שמגישים בקשה והופ היא מאושרת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אשאל שאלה אחרת, גם את שירה וגם את - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> בית המשפט מתנהל בהליך משפטי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה זמן לוקח מהיום שיש פלישה עד שאתם יכולים להגיע עם באגר? בממוצע כמה זמן אחרי הליך משפטי? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל צריך להבחין בין הדברים, צריך להבחין בין אירוע של צו לבין אירוע שהוא מוגבל בזמן לבין אירוע של הליך של סילוק יד שהוא באמת הליך יותר מורכב, כי הוא מחייב הליך משפטי, לבין אירוע של עבירה פלילית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בממוצע אנחנו מדברים על חמש שנים. << אורח >> שירה תם: << אורח >> אנחנו ממש עשינו מחקר אמפירי בנושא הזה בזמנו והגשנו דוח לוועדה המייעצת לשרת המשפטים בזמנו שהייתה וראינו שבממוצע הליך משפטי לוקח לנו עד לקבלת פסק דין בין חמש לשבע שנים וזה רק לקבל פסק דין, אחר כך הליכי הביצוע בהוצאה לפועל יכולים להימשך עוד מספר שנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בערך עשר שנים עד שמגיע טרקטור, במקרה שהמערכת עבדה מהר. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בכל מסלולי האכיפה? << אורח >> שירה תם: << אורח >> אני מדברת על המסלול שלנו. בזמנו הגשנו יחד איתכם מסמך. << אורח >> גרמן קיסין: << אורח >> ובסוף מוגשת בקשה לעיכוב ביצוע 24 שעות לפני. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל אנחנו מערבבים פה הכול, אנחנו מערבבים עיכוב ביצוע - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא מערבבים, נועה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, אבל זה לא אותם אירועים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אצלכם לוקח עשר שנים ו - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, אבל זה לא אותם אירועים. יש פינויים עצמיים, יש צווים, יש סילוק, יש עיכוב ביצוע, אי אפשר לערבב פה את כל האירועים ביחד. << אורח >> שירה תם: << אורח >> הכוונה היא רק להליכים משפטיים, לא לצווים, אם זה לא הובן. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל שוב פעם, זה אירוע ייחודי, זה אירוע שאדם נמצא בקרקע מעל שלוש שנים, זה פלישות שהן פלישות ותיקות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כשמגיע הצו זה אומר שזה כבר היה בהליך משפטי. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, לא, לא, יש כמה מסלולים. אני אגיד את זה עוד פעם, יש מסלול שפלישה עד שלוש שנים או מקרקעין שעבר אצלכם, או מקרקעין עד חמש שנים ששם יש צו, אין הליכים משפטיים. יש צו מנהלי, הולכים לפנות. זה אירוע אחד. יכולות להיות טענות של עיכוב ביצוע, בסדר, אבל יש צו, אבל זה לא הליך משפטי על עצם הפינוי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נועה, את יכולה לעשות בדק במשרד לעדכן אותנו מה המדיניות של המשרד? כשהרצון שלנו הוא לתחם את ה - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל שוב, מה זה מדיניות? אני מצטערת, אני צריכה להבין מה אתה מבקש. אתה שואל אותי על עיכוב ביצוע? כי זה אירוע ספציפי. עיכוב ביצוע של צו? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> את זה אני יכולה לבדוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מצוין, תודה רבה. גיל פינקלשטיין, בזום. << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> שלום, צוהריים טובים. אני מתנצל שראש המִנְהלת לא יגיע, פשוט לא זומנו, ברגע האחרון, הוא במילואים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> קיבלתם זימון. אם הוא במילואים אז אחלה, אבל אם הוא לא במילואים הזימון הגיע. << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> אנחנו כמִנְהלת לא קיבלנו זימון, יכול להיות שהמשרד קיבל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי, אז תעשו בדק במשרד. << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> המִנְהלת פינתה ב-2025 2,388 דונם יחד עם 78 צבירים ועוד צווים אחרים. לגבי הדיון הקודם, אני רק יכול להגיד שלא כל הפניות לבית המשפט הן על תביעות בעלות, כך שזה לא כל כך מסובך. אנחנו נתקעים עם החלטות בית משפט או פניות לבית משפט שאנחנו מבטלים למעשה פינויים. למשל עכשיו ביטלנו פינוי של שני צבירים בגלל החלטת בית משפט, אחת הגיעה מאוחר ואחת עדיין לא הגיעה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> באיזה שנה קמה המִנְהלת? << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> המִנְהלת קמה ב-2012 כמענה למתן ריכוז האכיפה לרשות הבדואים כדי שאפשר יהיה לרכז את האכיפה ולתת לה מענה הן ברמה של אכיפה מקדמת אסדרה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה יודע לתת לנו נתונים במספרי אכיפה שלכם? להוציא לוועדה נתונים? << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> כן, אפשר לתת לוועדה נתונים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה אומר שבשנת 2025 מעל 2,000 דונם הוחזרו לרמ"י ונוקו מפלישות? << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה היה ב-2024, 2023, 2022? << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> ב-2024 כרגע אין לי את הדונמים, אבל אני יכול לתת לך את המבנים. בשנת 2020 פינינו 2,568 מבנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, בדונמים, במספרים אני מבין שאתם עובדים בקצב יפה. << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> בדונמים אין לי כרגע מספרים. אני יכול להגיד לך שהתנופה התחילה ב-2023, שם התחלנו לפנות צבירים שלמים. (נתק בזום). << אורח >> טלי רוזנצוויג חגאי: << אורח >> הנתונים שמסרתי לגבי 2025 זה אותם נתונים, ויש לי גם את הנתונים לשנים קודמות החל מ-2020 בשלוף, אם מעניין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אשמח. מה היה ב-2024? << אורח >> טלי רוזנצוויג חגאי: << אורח >> בשנת 2024 פונו סך הכול 5,226 מבנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא מבנים, בדונמים. << אורח >> טלי רוזנצוויג חגאי: << אורח >> בדונמים לשירה יש נתונים. << אורח >> שירה תם: << אורח >> אני יכולה להקריא את הנתונים. ב-2024 רק כתוצאה מפינויים 10,173 דונם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז מה קרה ב-2025? << אורח >> שירה תם: << אורח >> 11,273. זה הולך ועולה. הפער זה מה שהיה בטווח של אותה שנה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו רוצים את הפער של אותה שנה. << אורח >> שירה תם: << אורח >> צריך לעשות 11,273 פחות 10,173, יוצא לנו משהו כמו 1,000 ומשהו. אפשר לראות שבסך הכול משנת 2021 עד 2025 פונו בנגב היקף שטח של 11,273 דונם כשאנחנו מצרפים לזה את השטח שפונה מפלישות בעיבודים ופעילות שאנחנו עושים בנגב של נטיעות שמירה, שמסתכם ב-45,820 דונם, שזה כולל שטח שפונה של צבירים באמצעות פינויים, צווים, ושטח שאנחנו פינינו פלישות בעיבודים ואחר כך נטענו בשטח הזה נטיעות שמירה. יש את זה בשקף שהעברתי בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מעולה, אם יש לכם אפשרות באקסל לפרק את זה בניתוח שנתי. << אורח >> שירה תם: << אורח >> אני רואה שזה ממוצע של בין 3,000 ל-1,000 דונם בשנה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> המספרים כתובים לי פר שנה, זה הסיפור. לא בממוצע. המספרים פה מעניינים. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> אני רק אגיד שבלי שום קשר לזה ועם קשר לזה, הפינויים שאנחנו עושים כל שנה בשנתיים האחרונות, עם המלחמה זה היה קצת בעייתי, אבל פינויי קרקע בעיבוד זה אלפי דונמים כל שנה. יש לנו מבצע עכשיו שאנחנו מתכוננים אליו, זה אלפי דונמים, לפעמים זה אפילו סביב ה-8,000-7,000 דונם שאנחנו מחזירים בחזרה לחזקתנו, לחזקת רמ"י. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אפשר לעשות שם דיור ציבורי. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> זה לפי התכנון, אנחנו עובדים מסודר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יפה, מספרים מעודדים. רובם שטחי אש דרך אגב, אני מניח, העיבודים, השטחים? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> יש ויש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עד שתצליחו לתפוס את גיל שיוכל להשלים, מוריה מתנועת רגבים, בבקשה. << אורח >> מוריה מיכאלי: << אורח >> אני חושבת שכמו שנאמר כאן, גם בסיפור של מִנְהלת דרום לתיאום האכיפה שהוקמה, כאמור בשנת 2012, יש בדרום תיאום ושיתוף פעולה הדוק של הרשויות, אפשר לראות את זה גם במספרים. יש לנו את המספרים שלנו, הם קצת שונים מהמספרים שלכם כי אנחנו לא סופרים כל גדר וכל בַּאלָה שמורדת מהשטח, אבל גם במספרים שלנו יש עלייה באכיפה וירידה בהתחלות בנייה ובהשתלטות על שטחים פתוחים בנגב. זה גם קרה במקביל, אגב, להקמת יחידת יואב, כשכל היחידות מצליחות לשבת יחד בשיתוף פעולה, ואגב בישיבות שבועיות. כאן דיברתם על שיתוף פעולה ועל מה שקורה בשאר היחידות בארץ ודיברתם על פגישה אחת לחציון ופגישה אחת לחודש, במִנְהלת הדרום יש ישיבות שבועיות ואפשר ממש לראות את התוצאות של זה בשטח. כפי שאנחנו רואים את זה, בדרום גופי האכיפה יודעים לעבוד כמו שצריך. בירושלים ובצפון לעומת זאת המצב קטסטרופלי. בהמשך השבוע, כשאתה תדון כאן על הנתונים בצפון ועל הסיפור הייחודי של הצפון, על הבנייה הבלתי חוקית בחסות המלחמה, גם בירושלים לא ניתן להמעיט בחשיבות השטחים הפתוחים שאנחנו מאבדים כאן ומה שזה אומר, אם בדרום זה הצליח, לכל אזור בארץ יש את האתגרים הייעודיים והמיוחדים לו. אם בצפון אנחנו מתייחסים המון לעניין של קרקעות פרטיות, לבנייה כזאת ובנייה אחרת, אז צריך מִנְהלת לתיאום ואכיפה בנושא הצפון, ובירושלים, עם כל הסיפור למשל של שכונות חוץ גדר ושכונות תוך גדר, כל המורכבות הזאת ותיאום בין רמ"י, המשטרה, צבא, קמ"ט, כל מי שיכול להיות מעורב בסדר גודל מאוד מאוד קטן של שטח יחסית, האכיפה פה תלויה בשיתוף פעולה הדוק. אנחנו ממליצים בחום להקים מִנְהלת אכיפה ייעודית לירושלים, מִנְהלת אכיפה ייעודית לצפון, לתכלל את כל הגורמים ולאחר מכן, השלב הבא, דיברתם פה על מעצרים, דיברתם על מעצרים מרשימים שנעצרים בחסות בית המשפט, מעניין גם לדעת מה קורה אחרי זה. ברגע שנעצר עבריין שהשתלט על שטחים, דיברתם על סמכות, הצלחתם לעצור מישהו? מה קרה איתו יום אחרי? כמה זמן אחרי הוא השתחרר? האם הוגש כתב אישום? אלה גם דברים שקריטי למדוד ולבדוק כשאנחנו מדברים על אכיפה. אכיפה תהיה מושלמת רק כאשר כל הגורמים יעבדו ביחד. ואם משרד המשפטים יוכל להסביר את הצו ברגע האחרון. אני חושבת ש-400-300 מבצעים בשנה שמבוטלים ברגע האחרון זה מספר שלא ניתן להעלות על הדעת וככל שהשרשרת כולה, כל גורמי האכיפה יעבדו ביחד, זה גם גורמי האכיפה בשטח וגם גורמי האכיפה של בתי המשפט, בתי הסוהר, הפרקליטות וכו', כל מי שמעורב בזה, גם הם צריכים לדעת לעבוד ביחד ולהתכנס אחת לשבוע או אחת לחודש כדי להצליח לתכלל את כל הגופים ביחד, כדי שנצליח למנוע את ההשתוללות הזאת של הבנייה הבלתי חוקית וההשתלטות על שטחים פתוחים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. דרך אגב על הנושא של השטחים הפתוחים בירושלים עשינו עם תנועת רגבים דיון לא מזמן וגם הנושא הזה צף, והרבה פעמים אנחנו אוהבים לבקר, אבל אני חושב שפה זו בדיוק הדוגמה, מעבר לנקודות של צווי עיכוב ביצוע, אבל בסוף כשאנחנו רואים שהמִנְהלת בדרום עובדת, ולכן המספרים הם קריטיים לי, ככל ששיתוף הפעולה צובר יותר זמן וניסיון אז המציאות בשטח עולה ובתוך הנתונים גם נמצאים אותם עבריינים שחשבו לבנות בצורה לא חוקית, אבל הם יודעים שהמִנְהלת בעקבותיהם - - - << אורח >> מוריה מיכאלי: << אורח >> שזה לא משתלם, ולכן יש את האכיפה העצמית. לפי הדוח שאנחנו הוצאנו השנה השינוי הוא ממש היפוך מגמה ואפשר לראות את התוצאות בשטח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכן אחד הדברים לסיכום זה השכפול של המִנְהלת הזאת לצפון ולירושלים ויהודה ושומרון, שזה היה מאוד משמח לשמוע שרמ"י מקבלים סמכויות גם ביהודה ושומרון ולאט לאט להעביר לעוד משרדים, גם שרלוונטיים לפה, המשרד להגנת הסביבה, כלים וסמכויות בתוך יהודה ושומרון, זה היה פותר לנו הרבה מאוד בעיות ומצוקות שמגיעות לכאן מהציבור. << אורח >> שירה תם: << אורח >> יש את מִנְהלת מתפ"א שמי שמתכלל בצפון ובירושלים, שעושה את העבודה המקבילה, בדרום זה בדיוק מִנְהלת מתפ"א. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חד משמעית, אבל בדרום ברגע שהדבר הזה צף, כשיש שם בעיה ייעודית משמעותית, אז אנחנו רואים שיש לזה מכפלת כוח. זה לא שחלילה לא נעשית עבודה בצפון ומתפ"א לא עושים כלום. חלילה, להיפך, אני חושב שצריך לקחת ולשפר ולחזק ולקחת את הדיוק של מה שקורה בדרום, כי בצפון המצב לא מזהיר בבנייה לא חוקית. זה לא שיש שם שקט, יש שם בעיות אולי שונות, כל גזרה והייחודיות שלה, ירושלים יותר מורכבת, מה שקורה מעבר לגדר וזליגה של פלסטינאים ובנייה שנדחפת דרך הרשות וכל מיני בעיות אחרות. << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> לגבי בתי המשפט, הבעיה היא גם בלשכת ההוצל"פ, שהם מפילים לנו תיקים לביצוע ואנחנו נאלצים לדחות תיקים משנה לשנה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסוף זה חוזר להנהלת בתי המשפט. << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> הם לא עומדים בקצב. זה כאילו שני גופים שונים בתוך המערכת הזו, אבל נתקלים גם שם. הדבר האחרון זה להקים מערכת אכיפה או רשות אכיפה אחת שתרכז את הכול. לכל גוף יש את האג'נדה שלו עם הקווים המנחים שלו ולא תמיד זה חופף אחד את השני וצריכים שהדברים יהיו יותר מהודקים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסוף זה חוזר לאותה הנקודה. << אורח >> מתן נחום: << אורח >> אני רוצה להציף פה נושא שבכלל לא דיברו עליו וזה ההשפעה על הסביבה של הבנייה הלא חוקית והשתלטות על הקרקע. אני אגיד שלושה דברים בגדול. בתור התחלה השטחים הפתוחים זה משאב ציבורי. כל פעם שמישהו משתלט על שטח הוא לוקח לנו את הזכות ליהנות מהטבע. בעצם מישהו אחד פרטי לוקח מכל הציבור את המשאב הזה וברור וידוע לכולנו שזה משאב בחסר. השטחים הפתוחים הם משאב הולך ונעלם במדינת ישראל. זה הדבר הראשון. הדבר השני, וקשה מאוד לדבר על זה כשמדברים על זכויות קניין ודברים כאלה, אבל לבעלי החיים יש גם זכויות וכשאנחנו מדברים על תפיסת שטח, דיברו פה על דונמים גדולים ועל שטחים אדירים, אבל יש מקרים שבהם דווקא תפיסה מאוד קטנה של שטח באזור ערכי עושה פגיעה סביבתית הרבה יותר גדולה. אני אתן לכם דוגמה קטנה, באזור מודיעין עילית יש את נחל מודיעים. בשנים האחרונות, זה מקרה שהתחיל בשנת 2022, ואני פונה פה לגופי האכיפה, אנחנו פנינו אליכם, גם למשטרה הירוקה, גם לפיקוח, גם למועצת העיר מודיעין עילית, לא קיבלנו תשובות בנושאים האלה, שבעצם השתלטו על שטח, לקחו עודפי עפר, מילאו את אזור הנחל ועל עודפי העפר האלה הניחו מבנים יבילים והיום יש שם מוסדות חינוך זמניים, נקרא לזה. הדבר הזה הוא פגיעה בשני מובנים, האחד זה תפיסת שטח, הדבר השני זה הרס וסתימה של נחל מודיעים. כל גופי התכנון במדינה יודעים להתרחק היום מהנחלים כי אנחנו יודעים שככל שנתקרב לנחלים ככה ניצור יותר בעיות והבנייה הלא חוקית הזאת מתקרבת לתוך הנחל ולצערנו קורים אסונות וכשהנחל עולה על גדותיו הוא שוצף ועולה ולוקח איתו את עודפי העפר ומה שקורה זה שהמבנים האלה יכולים להתמוטט. זה גם סכנה לבני אדם בדברים האלה. הדבר הנוסף, עלה פה נושא הזמן, שלוקח המון זמן לפנות. דיברו פה על חמש ושבע שנים ואפילו עשר שנים. כשמדברים על שטחים ערכיים מבחינה אקולוגית לזמן יש משמעות. אני אתן לכם שוב דוגמה, באזור מודיעין, זה נקרא עמק הצבאים של מודיעין, יש שם אוכלוסיית צבאים מאוד גדולה וענפה. מבחינת הצבי הארץ ישראלי, בשנות ה-90 היו לנו כ-100,000 צבאים, היום יש 5,000. זה מין בסכנת הכחדה עולמית וככל שניקח לו יותר שטחים ככה אנחנו נאבד יותר ואנחנו לא רוצים להגיע למצב שלא יהיו. באזור עמק הצבאים של מודיעין מישהו השתלט על השטח, שם מבנה לא חוקי, יש לו שם כלבים, אנחנו לא יודעים מי השתלט, איזה שהוא עבריין, ככל שיעברו שנים אוכלוסיית הצבאים במקום תיכחד. יבגרו מספיק שנים האוכלוסייה תיכחד לחלוטין. אז לאלמנט הזמן יש משמעות מאוד גדולה בהיבטים האלה. אנחנו מכירים מקרים שבהם הייתה בנייה לא חוקית ומאזור מסוים, נגיד באזור נחל ארזה ליד מבשרת ציון, נעלם הצבי הארץ ישראלי, היה, בנו וזהו, השטח הזה נגרע מאזור המחיה של הצבי הארץ ישראלי. אנחנו רוצים לשמר כמה שיותר שטחים כאלה כי באמת אנחנו במשבר. אנחנו מדברים על 5,000 בכל הארץ, אלה מספרים שהם נמוכים בצורה קרדינלית. אני אתן עוד דוגמה קטנה לפגיעה הסביבתית של בנייה לא חוקית וזה דווקא באזור א-ראם או באזור ירושלים. לפני מספר שנים היה זיהום גדול באזור נחל פרת. מה שקרה זה שצינור ביוב התפוצץ. רצו להגיע לאזור הפיצוץ, מה גילו? שמעליו יש בתים. מישהו מילא שם עפר, שמו בתים, לקח להם יומיים עד שהם הגיעו בכלל אל הצינור בשביל לעצור את הסתימה. כל הזמן הזה נחל פרת הזדהם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נחל פרת מזוהם לא רק מפיצוץ, הוא מזוהם באופן מכוון מרמאללה, לא רק מפיצוצים. << אורח >> מתן נחום: << אורח >> זה מגיע מנחל מכמש, אבל המקרה הספציפי הזה זה היה עוד בנחל פרת הלא מזוהם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הצבאים שלצערנו הולכים ומתמעטים זה מבנייה, מזיהום או מציד לא חוקי? << אורח >> מתן נחום: << אורח >> בעיקר זה אובדן של שטחים פתוחים, אזורי המחיה. בשטחי ישראל אנחנו כמעט ומיגרנו את הציד, בקושי יש, בשטחי יהודה ושומרון זה עדיין קיים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכם אין סמכויות ביהודה ושומרון, נכון? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> יש לנו, מטעם הצבא. יש קמ"ט איכות סביבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> וכמה פקחים יש לו אתה יודע? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> זה פקחים שלנו, של רשות הטבע והגנים. << דובר >> קריאה: << דובר >> יחידת דוד. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> לא, יחידת דוד זה על הפסולת, על הציד זה הפקחים של רט"ג. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה כאלה יש? אתה יודע להגיד? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> אין לי את הנתונים שם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא נראה לי שיש יותר מדי. << אורח >> מתן נחום: << אורח >> הזכירו לי פה שאתה הגשת חוק לחילוט רכבי ציידים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. << אורח >> מתן נחום: << אורח >> שזה משהו שאנחנו נשמח שיקודם כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה אם זה יחזיק ביהודה ושומרון. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> הבעיה ביהודה ושומרון שיש את שטחי A ו-B. ב-C אנחנו יכולים לפעול, A ו-B זה יותר מאתגר, אנחנו צריכים שם את שיתוף הפעולה של הצבא, זה לא פשוט. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. ד"ר נעמה לב, בבקשה. << אורח >> נעמה לב: << אורח >> אדוני היושב ראש, חברי הוועדה, תודה על קידום הדיון החשוב. אני מנהלת את המיזם הארצי לניקיון המרחב הציבורי והשטחים הפתוחים, זה מיזם שהוא משותף למשרד להגנת הסביבה ולמרכז שלטון אזורי. הדיון פה היום מאוד התמקד בנושא מקרקעין, אבל יש עבירות רבות ומגוונות שמתרחשות בשטחים הפתוחים במדינת ישראל ויכול להיות שאנחנו צריכים לקיים דיון נוסף, כי גם שם נדרש תיאום ועבודה משותפת בין גורמי האכיפה. במסגרת העבודה שלי אני עובדת בעיקר עם המועצות האזוריות וגם עם גופי האכיפה בשטח ואפשר לומר שבמועצות האזוריות הבעיה היא מאוד קשה ומורכבת ואני מתמקדת יותר בהיבטים של השלכת פסולת, עבירות של גניבות חקלאיות, פלישה לשטחים פתוחים זה גם עוד נושא, ובמועצות האזוריות יש קושי באכיפה כי אפשר לחלק את העבירות לשני סוגים של עבירות. יש את העבירות הגדולות שבעיקר מטופלות על ידי הארגונים הגדולים, משטרה ירוקה, רא"מ כמובן, משטרת ישראל, ויש גם את העבירות הקטנות והבינוניות. העבירות הקטנות והבינוניות, הם לא מצליחים להגיע לטיפול בהן וזה באחריות המועצות האזוריות. הלך פה ראש אגף פיקוח של חבל מודיעין, אבל בכל מועצה אזורית בערך יש 100 או מעל 100 עבירות כאלה שמתרחשות ביום וזו בעיה מאוד מורכבת וקשה בהיבט הזה של התמודדות עם הנושא כי על פי נושא תקצוב המדינה רוב המועצות מתוקצבות על פי מספר תושבים ואתם יודעים שברוב המועצות האזוריות יש מיעוט תושבים אבל אלפי דונמים שצריך לנהל ולייצר משילות. במסגרת המיזם הזה הקמנו פורום וולונטרי שמיועד לאכיפה בשטחים הפתוחים וכינסנו לשם את כל הגופים שאוכפים בשטחים הפתוחים. נמצאים בפורום הזה חלק מהנציגים שלא נמצאים פה כמובן, אבל בפורום הזה נמצאים מעל 30 נציגים של הגופים השונים שאוכפים, 20 נציגים שונים של גופים. אני אקריא את זה כי אני לא רוצה לפספס אף אחד, אבל - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק בזריזות, זה קרדיטים לארגונים. << אורח >> נעמה לב: << אורח >> משטרת ישראל, המדור להגנת הסביבה, המשטרה הירוקה, המשרד להגנת הסביבה, מג"ב נמצאים שם, סיירת ירוקה כמובן, ינשוף, רשות מקרקעי ישראל, קק"ל, משרד האוצר, רשות המיסים, פרקליטות, מרכז כבאות והצלה, יחידת הפיצוח של משרד החקלאות, החשכ"ל, מרכז שלטון אזורי ומרכז שלטון מקומי. זה שולחן רחב שהמטרה שלו זה לייצר ולהגביר את התיאום, מה שאנחנו מדברים פה, בין הגופים, העניין הוא שזה וולונטרי. במסגרת השולחן הזה נפגשנו פעמיים בשנה האחרונה ואני רוצה להעלות דברים שעלו שם ושיכולים לסייע. הדבר הראשון, מאגר נתונים משותף. לכל גוף יש את מאגר הנתונים שלו. הרבה פעמים עבריינים עוברים ממקום למקום, מרשות לרשות או תחת גופים אחרים ולא יודעים על זה בכל הרשויות. מבחינתי מישהו שהשליך בגזר ואחרי זה עובר להשליך במטה יהודה, החוק מאפשר להחמיר איתו, אבל אנחנו לא יודעים על האפשרות בכלל כי אין מאגר משותף. אז אמנם לכל גוף יש את הארגון שלו, אבל אפשר לייצר שכבה של שיתוף מידע בין כל הגופים על העבריינים ועבריינים חוזרים, ברוב המקרים זה עבריינים חוזרים. הדבר השני שאנחנו מדברים עליו זה ליצור נוהל. אם אני מסתכלת על שריפת פסולת שמתקיימת בשטחים הפתוחים, יש את כב"ה שמתעסקת בזה, משטרת ישראל, המשטרה הירוקה, ינשוף, המועצות האזוריות ואין נוהל של עבודה משותפת ותיאום ביניהם כמו שקיים בהיבט של מקרקעין, שזה ממש מסייע ויעזור. הדבר האחרון, מבצעי אכיפה משותפים. אנחנו רוצים במאי לארגן כבר מבצע אכיפה מתוקשר של כל הגופים שיוצאים לשטחים הפתוחים, אוכפים את מגוון העבירות, כל ארגון ומה שהוא מתמחה, אבל לשלב זרועות ולעשות את זה משהו מתוקשר, ומאוד נשמח לסיוע שלכם ולעזרה שלכם. ואם דיברנו על פערים, אז כמובן שבמועצות האזוריות הסמכויות של הפקחים מוגבלות ויש חוסר בתקנים ובכוח אדם ובתקציבים למימוש. אבל יכול להיות שזה מותאם לדיון נפרד ופחות מתאים להיום, אז אני אשמח שנמשיך לדון בנושא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. הדברים נרשמו. יש פה דיונים בצורה עקבית על הנושא של השטחים הפתוחים, בסוף ההסדרה של משק הפסולת וחוק פסולת בניין והסמכויות והפקחים זה דברים שאנחנו מעלים פה כל פעם מחדש על סדר יומה של הוועדה. מירי, את תרצי להרחיב לנו? קודם כל תודה שאת מגיעה כל פעם לוועדה ומציפה גם נושאים אזרחיים מהזווית של הציבור, על עמק הצבאים בחבל מודיעין, וגם אפשר יהיה לשאול את הגופים פה מה נעשה במרחב הזה. << אורח >> מירי פוקס: << אורח >> אני תושבת מודיעין ואני גם פעילה סביבתית, אני מאוד אוהבת טבע, זה לא רק הגנת הסביבה, זה בעצם הגנה על האדם, שזה מה שחשוב בשורה התחתונה. לפני כמה שנים התוודענו לשטח שממש נמצא במרכז הארץ, ליד מודיעין, שטח שדיברו עליו בחברה להגנת הטבע, שטח ערכי ממדרגה ראשונה, עם עתיקות, עם טרסות, עם בוסתנים, עם צבאים שהם בסכנת הכחדה. אני מוציאה אנשים לשטח הזה כי רוצים לסלול שם כביש, השטח הזה כל כך ערכי שעשינו שם תוכנית לגן לאומי עם מתכנן. מה שקורה בשנתיים האחרונות, כנראה בחסות המלחמה, זה ממש לא יאומן. הגעתי לשטח אחרי שתושבים ממודיעין עילית, שהם קרובים יותר לאזור הזה שיש שם פלישות, הם כותבים לי בווטסאפ, הם מכירים אותי, אני מכירה אותם מהשטח, הם אמרו לי לבוא לראות מה יש שם. הבאתי כמה תמונות, אני לא יודעת אם נוכל להעלות אותן, אם תרצו להעלות את התמונות זה אפשרי, פלישות של אנשים. (מצגת). זה מישהו ממודיעין עילית שהפך להיות כבר חבר שלי, הוא אומר לי שיש ביער מתחת למושב מתתיהו כמה משפחות, לפחות שמונה מבנים, ביקשתי ממנו נ"צ. שירה למשל דיברה על מערכת AI שיש להם, לא צריך - - - << אורח >> שירה תם: << אורח >> זה בגבול של יו"ש, עד כמה שאני יודעת. זה מאוד סמוך גם לבית שלי. לנו כרגע עדיין אין סמכויות אכיפה ואנחנו גם לא סורקים את השטחים האלה, זה המינהל האזרחי. << אורח >> מירי פוקס: << אורח >> נכון, את צודקת, זה שטחי C, אבל לא צריך מערכת AI כי הולכים בשטח ורואים וכל כמה מטרים בין הטרסות, אני צילמתי את זה, פה אני חושבת שבונים איזה שהיא ישיבה. הוא כותב לי, הוא אומר שיש עוד כמה משפחות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> איפה זה נמצא בהקשר לעמק הצבאים? << אורח >> מירי פוקס: << אורח >> יש כאן פלישות שלא מטופלות. << אורח >> שירה תם: << אורח >> אולי אתם קוראים לזה עמק הצבאים כי יש שם צבאים? << אורח >> מירי פוקס: << אורח >> נכון. << אורח >> שירה תם: << אורח >> מה שקרוי עמק הצבאים אבל זה יו"ש, המינהל האזרחי, צריך לפנות אליהם, זה לא כאן. << אורח >> מירי פוקס: << אורח >> אנחנו קוראים לאזור הזה עמק הצבאים של חבל מודיעין, לא בירושלים, בגלל הערכיות הגדולה שלו של העתיקות והחיות בסכנת הכחדה. יש פולשים, הם מביאים טרקטורים ובונים שם, אפילו סוגרים. בשקופית הבאה יש עוד מקום שאנחנו נראה, באמצע הטבע הם מקימים סוללות עפר. בשקף הבא ובעוד שקף, יש שם כלבים, יש שם צער בעלי חיים, יש שם חמורים. למה אנחנו קוראים לו עמק הצבאים? זה באותו יום שצילמנו, יש לי הרבה תמונות של צבאים, זו לא תמונה יוצאת דופן. לפני יומיים החברה להגנת הטבע פנו אליי וביקשו שנגיע ונספר מה קורה במרכז הארץ, ממש דקה נסיעה מהעיר מודיעין. פנינו למינהל האזרחי ואנחנו מקבלים תשובות של תשלחו לנו נ"צ, אנחנו שולחים, אולי יהיה צו הריסה, יילך להליכים משפטיים. אני לא כל כך מבינה, אני היום אם אני רוצה במודיעין לשים מזגן מחוץ לבית אני לא יכולה למרות שזה שטח שלי וכאן הם עושים מה שהם רוצים. יש פה זיהום פסולת אדיר, הם פוגעים במים, בנחלים, יש שם נחל מודיעין, נחלים זה ראשית התכנון, יש כאן כלבים מסוכנים שמונעים מאנשים להסתובב בשטח. מודיעין עילית, זה השטח הירוק היחיד שיש להם, אבל זה לא רק מודיעין עילית, זה כפר אורנים ולפיד והעיר מודיעין. שמעתי פה הרבה גופים, אני לא יודעת כל כך מי אחראי, אבל אם אנחנו נחכה לצעדים משפטיים, מה שראיתם שם עם הדחפורים, תהיה שם ישיבה בעוד, לא יודעת, חודש או משהו כזה. אנחנו ממש מבקשים מכם, כי אחד המשפטים שאנחנו מקבלים מהמינהל האזרחי זה שזה ייבדק לאור המדיניות ולא ברור לנו על איזה מדיניות מדובר, כאילו מה מעניין המדיניות כאן? יש פה חוק. זה כאילו יש פה שתי מדינות, אתה הולך דקה מהבית ואתה רואה את הדברים האלה ואתה לא מאמין, במרכז הארץ. אני לא יודעת מה יהיה עוד כמה זמן מבחינה חוקית, פשוט צריך להוציא אותם, זו פגיעה באנשים, בסביבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו נבדוק לגבי המינהל, אבל הגופים שיושבים כאן הם לא הגופים שיכולים לפעול שם באכיפה. << אורח >> מירי פוקס: << אורח >> בשטחי C? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הסיירת הירוקה, זה חלק משטחי הפעולה שלכם? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> לא. יש להם יחידת אכיפה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש את יחידת האכיפה של המינהל האזרחי. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> שלא תגיד שאמרתי פה שזה קצת אחר, כי חוק של כנסת אחר, הסדרה חוקית, אני לא אומרת את זה לגנותך. << אורח >> מירי פוקס: << אורח >> אז מי כן? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> המינהל האזרחי. << אורח >> מירי פוקס: << אורח >> אז המינהל האזרחי לא פועל. הם לא נמצאים פה, אני מבינה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה הכול המינהל. << אורח >> מירי פוקס: << אורח >> חשבתי שרמ"י עכשיו לוקחים אחריות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו נפנה למינהל האזרחי. << אורח >> טל כהנא: << אורח >> אני יחד עם מירי נמצאת בעמותת תושבים משפיעים במודיעין שעוסקים בכל שטחי השימור ושטחים פתוחים מסביב לעיר מודיעין. השטח שמדובר עליו, מה שאנחנו קוראים לו עמק הצבאים של חבל מודיעין, הוא בין כפר רות לגדר המערכת, בין מודיעין עילית לכביש 443, לא כולו זה המינהל האזרחי, הוא מחולק, אבל כתושב אני לא יודע בדיוק איך עובר הקו. לכן פנינו לכל הגופים, המינהל האזרחי הגיב אחרי כמה חודשים ואמר שהוא שלח צווי הריסה ויש תהליכים משפטיים, אבל זה לוקח חודשים. מהיום ששלחתי מכתב עם כל הפרטים, נ"צ, תמונות, הכול, מספר המבנים היבילים שם בערך הכפיל את עצמו וזה מתקדם בקצב, השטח מופר, זה כבר בלתי הפיך כאילו, ברגע שסוללים שם את הכול זה בלתי הפיך. מה שרציתי להגיד זה שזה לא רק בשטח של המינהל האזרחי. יש שם למשל את קברות המכבים, קברות המכבים זה יער בן שמן, התנחלה שם איזה שהיא קבוצה, הייתה לנו שיחה עם נציג של קק"ל לא מזמן בנושא אחר, היערן שאחראי על כל האזור הזה, והוא סיפר לנו על הקבוצה הזו. הוא אמר שיש כאן קבוצה אלימה, מסתובבת עם מסורים חשמליים, מנסרת עצים כדי לחמם את המגורים שהם בנו להם שם ואף אחד לא מעז להתעסק איתם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זיו, אתה מכיר את הסיפור הזה? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> זה באזור קבר מתתיהו, אנחנו עושים שם פינויים על בסיס קבוע. דרך אגב שם אנחנו עושים את זה בפלישה טרייה, אפילו לא מחכים לצו, בתוך 30 היום מפנים את זה. אני זוכר את זה עוד בתור פקח, אני טיפלתי שם. זו תופעה שאנחנו מטפלים בה ואנחנו על זה. << אורח >> טל כהנא: << אורח >> והם חוזרים. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> ואנחנו חוזרים גם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, אז לא להוריד את הרגל מהגז שם. << אורח >> מירי פוקס: << אורח >> עוד משהו קטן. אני גם איך שהוא מצאתי את עצמי פעילה בגולן, במקום שנקרא עין פית. ישבתי כאן בוועדה הזאת לפני חודשיים וזו הייתה הזדמנות בשבילי להגיע לכאן כדי גם להודות לוועדה וגם לך, היושב ראש. עד לפני חודשיים עין פית בגולן, שזה מקום מדהים של בוסתנים ונחל זורם ויער, בצה"ל היו אמורים לבנות שם בסיס אימונים וכתוצאה ממאבק ציבורי גדול ומתמיכה של חברי כנסת רבים, וגם אתה – אני אומרת את זה כי אתה היית באמת משמעותי ביותר, שזה אנדרסטייטמנט. אנחנו רוצים להגיש לך תעודת הוקרה ממטה ציבורי. אין לנו היררכיה, אין לנו תפקידים, אנחנו פשוט 30-20 אנשים שהתקבצנו והקמנו מטה וחתמנו על עצומה והגענו לחברי כנסת, איציק, אתה באמת בראשם. אני מקריאה פה מה שכתבנו, תודה רבה על ההירתמות על הנחישות ועל הזמינות, הזמינות זה דבר כל כך חשוב לנו, אתה תמיד היית שם, שלך ושל כל הצוות, אורי, זה גם בשבילך, במאבק שהיה נראה חסר סיכוי כי כבר עלו דחפורים על השטח, בזכותם הצלחנו להציל את פנינת הטבע בעמק עין פית, עבורנו ועבור הדורות הבאים. אתה השראה לשליח ציבור אמיתי, אז אני רוצה לתת לך את זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. באמת היה פרויקט חשוב ואני מקווה שנמשיך לעבוד בשיתוף פעולה, גם עם הציבור, גם עם הגורמים האזרחיים, גם עם גורמי האכיפה של מדינת ישראל, אבל זה באמת היה כיף ומרגש, במיוחד כמו שאמרת, לדורות הבאים לראות שהמקום הזה יישאר ויישמר עוד דורות רבים קדימה. אז תודה רבה. לסיום של הדיון, אז קודם כל באמת זאת הזדמנות להגיד תודה רבה לכלל הגופים שהגיעו הנה, משטרה, למִנְהלת, למתפ"א, לרמ"י, רא"מ, הסיירת הירוקה, צה"ל שלא נוכח פה, אבל אפשר גם לפרגן כשמגיע לו, באמת על העשייה הברוכה והמבורכת שלכם בכל הנושא של שמירה על השטחים הפתוחים. זה מתבצע ביחד עם גופים אזרחיים, גם הנושא של עין פית, אבל גם הדיון הזה גורם להרבה אנשים שחושבים שמול המערכת הגדולה אין סיכוי ומי ישמע ומי יקשיב, לא רק פה, אלא בכלל, מול מדינת ישראל הגדולה והרגולציה והבירוקרטיה שאנחנו אוהבים כל פעם להשמיץ, אבל בסוף זה אפשרי וזה ייתכן ויש פירות לעמל, שלא תמיד הוא קל, אבל בסוף יש גם הרבה הצלחות. אז באמת זאת הזדמנות להגיד תודה לכל הגורמים שעוסקים באכיפה. אני רוצה לסיכום לנסות להבין בדיונים הבאים שיהיו את שיתוף הפעולה ואת החיתוך של העשייה של מתפ"א ושל המִנְהלת ולנסות למקסם את ההצלחות הכבירות שיש בדרום, להעתיק אותן גם לירושלים וגם לאזור הגליל, גם בהמשך לדיון שיהיה כאן ביום רביעי בנושא של שימוש חורג של העזבות, באדמות אמנם פרטיות, אבל השימוש הוא שימוש בחריגה. משרד המשפטים, נרצה שתעבירו התייחסות של כל מה שקשור בנושא של צווי עיכובי ביצוע על כלל המסלולים, כי אנחנו רואים שזה הפך להיות שיטה של אותם עבריינים, להרוויח זמן, להינצל מאימת הדין. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> נצטרך גם נתונים עובדתיים, כי לנו אין נתונים עובדתיים ביחס לכמה זה שיטה וכמה זה עובד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נתונים עובדתיים אפשר לבקש מגורמי האכיפה, יש להם. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אז אני אשמח, בהמשך לבקשה שלך, אם אפשר להעביר נתונים עובדתיים כי זה כן משפיע על ההתייחסות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אומר שזה משהו שצריך לבוא גם ממשרד המשפטים, גם בנושא של החפיפה אל מול הנהלת בתי המשפט, להבין אם חופש הפעולה של השופטים פה מנוצל לרעה. ביום רביעי גם הפרקליטות וגם הנהלת בתי המשפט ונעביר להם שיגיעו מוכנים. רמ"י ורא"מ, נבקש להעביר נתונים. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל להבנתי הדיון ברביעי נוגע לעניין אחר, שלא קשור לזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הוא במיקוד מאוד משמעותי על מה שקורה בגליל, אבל בנושא של - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, שימוש חורג זה הסדרה אחרת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, שימוש חורג, אנחנו לא פה - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, כי זה מה שאמרת מקודם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה ממכם את ההתייחסות לנושאים של צווי עיכוב הביצוע, יש ביום רביעי דיון על שימוש חורג בקרקע פרטית, זה יותר לנושא של רא"מ והאכיפה שלהם על השטחים הפתוחים שנמצאים גם בבעלות הפרטית, אבל בסוף אני רוצה את הכותרת שלכם אם יש מידע שצריך להגיע או מרמ"י או מרא"מ, אז הם יעבירו אלינו לוועדה כמה פעילויות מתבטלות להם בגלל צווי עיכוב ביצוע ואת ההתייחסות למדיניות של משרד המשפטים באופן כללי. לגבי יום רביעי, יגיעו גם הנהלת בתי המשפט וגם פרקליטות ונבקש מהם גם את ההתייחסות שלהם למה שקורה עם הניצול הזה, בכותרת שלי, ניצול ציני של יכולת ללכת לעשות צו עיכוב ביצוע אל מול פלישה או בעיה של תכנון, על כל המסלולים. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אם אנחנו מדברים על עזבות בקרקע פרטית, אז כל הנושא שדיברנו עליו היום הוא לא רלוונטי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, לכן יש דיון ביום רביעי שמתמקד בזה, אבל בסוף יש מדיניות של משרד המשפטים. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, לכן אני אומרת שלדיון ביום רביעי – אדוני כמובן יעשה מה שהוא רוצה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, תודה על האישור. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, אתה לא צריך את האישור שלי, אבל אני לא בטוחה שהנושא הזה של – אלא אם כן אתה רוצה להמשיך את הדיון בזה גם ביום רביעי, אני רק אומרת שאני לא בטוחה שלהביא את הנהלת בתי המשפט לדיון, פשוט כאמור זה בנושאים אחרים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז אנחנו נסביר להם מה שאנחנו רוצים מהם. בכל מקרה לנושא של הפנייה של עמק הצבאים של חבל מודיעין אנחנו נוציא פנייה למינהל וננסה להבין מה קורה שם במרחב הזה. לרמ"י, אני כן אשמח לפילוח פר שנה של נתונים, אבל בדונמים. המבנים גם משמעותיים, זה יכול להיות בעוד עמודה, אבל אם אפשר לעשות פילוח פר שנה, לראות את קצב ההתקדמות. תודה רבה לכולם, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:50. << סיום >>