פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 527 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שלישי, ט' בשבט התשפ"ו (27 בינואר 2026), שעה 10:05 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון - העלאת גיל אומן), התשפ"ה-2025, של ח"כ קארין אלהרר << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון - העלאת גיל אומן), התשפ"ה-2025, של ח"כ ינון אזולאי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר דבי ביטון חברי הכנסת: ינון אזולאי קארין אלהרר מוזמנים: שמרית חופי בהרב – מנהלת תחום שרות האומנה, משרד הרווחה אודיה איפרגן – סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד הרווחה נטלי מופסיק – יועצת משפטית, משרד הרווחה עדי מקל – מנהלת שירות לילדים ולמשפחות אומנה, משרד הרווחה עדית ריס – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, המחלקה למשפט ציבורי חוקתי, משרד המשפטים מיה שושטרי – מ"מ ממונה על מערך ייצוג קטינים, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים רנא מטאנס – עו"ד, ממונה ארצית ייצוג הורים, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים ד"ר נלי כפיר – חוקרת, מרכז המחקר והמידע של הכנסת תמימה סהר – מנהלת מערך טרום אומנה, עמותת אור שלום מלי שמאי נוי – אם אומנה, עמותת אור שלום אבי אלבאז – מנכ"ל הפורום הציבורי כפרי הנוער והפנימיות בישראל טלי חלף – הפורום הציבורי כפרי הנוער והפנימיות בישראל עידית לרנר – מנהלת מטב השירות לאומנה דניאל גודס – סטודנטית בעמותת עוגן למשפחות אומנה עופר צבאן – חבר עמותת עוגן למשפחות אומנה יצחק קורין – חבר עמותת עוגן למשפחות אומנה זכי זכריה חרוב – מנכ"ל ארון אומנה - שחר חברה, רווחה, משפחה נוגה חיות – מנהלת תחום אומנה רן מלמד – מנכ"ל נקודת מפנה, המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית בישראל רותי פרמינגר – עו"ד, נציגת הארגון בכנסת וחברת ועד, ארגון נפגעי פעולות איבה ייעוץ משפטי: איילת וולברג מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון - העלאת גיל אומן), התשפ"ה-2025, פ/5584/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון - העלאת גיל אומן), התשפ"ה-2025, פ/5933/25 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולם, היום יום שלישי, ט' בשבט תשפ"ו. 27 בינואר 2026. ברוך השם, אנחנו יכולים לברך על חזרתו של רב סמל ראשון רני גואילי הי"ד. עין במר בוכה ולב שמח. אופן חזרתו של רני הוא מיקרו קוסמוס של המלחמה כולה. רק אנחנו יכולים, בזכות כמובן ריבונו של עולם ובזכות חיילי זרוע היבשה של צבא הגנה לישראל, שבידיהם וכליהם סיננו את העפר וחיפשו את היהלום שבתוכו. בנחישות, בהתמדה, באומץ לב ובצדקת הדרך. אני מבקשת ברשות כולכם לומר מזמור תודה לחזרתו. מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ; עיבדו את ה' בשמחה, בואו לפני ברננה; דעו כי ה' הוא אלוקים, הוא עשנו ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו; בואו שעריו בתודה, חצרותיו בתהילה, הודו לו ברכו שמו; כי טוב ה' לעולם חסדו ועד דור ודור אמונתו; אנחנו לא שוכחים כמובן את נעדרי צה"ל גם בגבול הצפוני, בתוכם יהודה כץ, שמשפחתו וחבריו לגדוד מחכים לו 43 שנה שישוב מהקרב לקבר ישראל. אתמול בערב היסטורי, חוץ מחזרתו ארצה של רני, העברנו במליאה חוק חשוב שנותן מעטפת רחבה ליתומים, אלמנות והורים שכולים. העיקרון המשותף ברור והוא זה שצריך להנחות אותנו כחברה וכמדינה. לא שוכחים מאחור לא את חיילי צה"ל, לא אותם, לא בחייהם ולא במותם. במעבר חד, אנחנו עוברים היום ודנים בהצעת חוק אומנה לילדים של חה"כ קארין אלהרר, שעיסוקו ותכליתו זה גיל האומן. יש לנו הצעת חוק נוספת של חה"כ ינון אזולאי, אנחנו ננסה למזג, להצמיד את שתי הצעות החוק, אבל נחכה לינון שיגיע או שייתן את אישורו בעל פה. אנחנו כמובן נתחיל בקארין, שתגיד כמה מילים ואז נעבור למשרדים ונתקדם. ניתן כמובן לכל מי שהגיע וירצה לדבר ונעביר את החוק. בבקשה. תודה על הצעת החוק החשובה הזאת. תיקון קטנטן ומשמעותי ביותר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה גברתי יושבת-הראש. אני אגיד שנפלה בחלקי הזכות לחוקק את חוק האומנה שעבר ב-2015. בחוק המקורי גיל האומן עמד על 56. זו הייתה עבודה משותפת שלי עם הדרג המקצועי במשרד הרווחה. המציאות השתנתה. היום אנחנו רואים, גיל הנישואים עלה, גיל ההורות עלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 60 זה ה-40 של אתמול. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לגמרי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ככל שאני מתקדמת לגיל אני מזיזה אחורה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הבשלות והיציבות הכלכלית מגיעה מאוחר יותר. דווקא בגילאים מבוגרים יותר, סוף שנות ה-50. גם הבשלות הרגשית, זוגיות מבוססת ועוד הרבה מאוד דברים שהם חלק מקרקע פורייה וטובה לקבלה באומנה. לצערי, במלחמה שנכפתה עלינו יש הרבה מאוד מקרים של ילדים או שההורים שלהם במצבי קיצון ולא מסוגלים לטפל, או חלילה אובדן במשפחה. לכן יש צורך הולך וגדל למשפחות אומנה. הצעת החוק הזאת יצאה באמת מאוד קטנה, מאוד פשוטה ויש בכוחה לעשות שינוי גדול. אני רוצה קודם כל להודות למשרד הרווחה על השותפות ארוכת שנים, בטח בתחום האומנה. להודות לפורום הציבורי בראשות אבי אלבאז. זה לא דבר מובן מאליו ההתמדה והעבודה המשותפת ובאמת המחויבות שלהם לנושא. בסוף מה שחשוב לכולנו זה הילדים, התנאים שהם מצויים בהם. הצעת החוק שאני הגשתי דיברה על גיל 60 וגם מקרה הדוח הממ"מ בנושא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תכף נשמע אותו, כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> וגם משיחות עם דרגים בשטח, דרגים מקצועיים, אין מקום להגבלה של גיל 60. ולכן אני אבקש להעלות גם את המספר. כי באמת, יש איזה קלישאה שאומרת שהגיל הוא רק מספר. זה נכון, בטח במצב הזה, בטח באומנות חירום. בטח במצבים שבהם אנחנו באמת רוצים שלילד יהיה בית חם ואוהב ולפעמים הגיל באמת רק מספר. תודה רבה גברתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה קארין. אני כן רק אומר, לפני שאני אתן לשני הח"כים הנוספים לומר כמה מילים, שבדברי ההסבר להצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 4). בכל מקרה, בדברי ההסבר כתב המספר, אני כן ארצה התייחסות אחר כך כשנגיע למשרדים. כתבתם כאן "כאמור בניגוד לסידור ילד באומנה לטווח ארוך אומנת חירום הוא סידור קצר חירום וקצוב זמן ולכן בשונה מהחשיבות שיש לגיל האומנים באומנה "הרגילה" כמרכיב בהתקשרות עם הדמות ההורית הוא כמאפיין שיש לו השפעות ארוכות טווח, אומנת החירום היא פתרון לזמן קצר ועל כן אין מניעה שהילדים יתקשרו עם אומנים מעל גיל 56 ויטופלו על ידם...". זאת אומרת, כן ראיתם לנכון אז שיש לגיל משמעות. אז אפשר לשנות אג'נדה, הכול בסדר. אבל כן נרצה את ההתייחסות שלכם לאירוע הזה לאור הדברים שנכתבו אך לא מזמן. אנחנו לא מדברים על שנות ה-60, אפרופו 60, אלא ממש לפני שנה. כן, בבקשה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני רק אציין שדברי ההסבר שכאן זה קריאה ראשונה זה היה במסגרת תיקון מס' 3 לחוק האומנה, שנחקק והוא בעצם את הגבלת הגיל המקסימלית של 56 שנים הוא בעצם ביטל עם אומנת חירום, בגלל המאפיינים המיוחדים של אומנת חירום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> והשאיר אותם באומנת חירום ללא גיל. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> ללא גיל מירבי. עדיין הגיל המינימלי של 25. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> והפער בין הילד לבין האומן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הפער לא כתוב בחוק אומנה לילדים, הוא מצוין בחוק אימוץ ילדים, שזה חוק שונה עם תכליות אחרות. אבל שם יש גיל מינימלי של גיל 18 ופער מינימלי של 18. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שאין אותו באומנה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לא מצוין באומנה. ויש גם אני יודעת לא בחוק האימוץ, אלא בנהלים של המשרד, כן פער מקסימלי של 43 שנים באימוץ בארץ ו-48 שנים באימוץ בין ארצי. גם לגבי זה אפשר אולי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נדבר על זה אחר כך. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> התייחסות של המשרד להבדלים אולי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בשמחה. דברי, אמנם הגעת לפני ינון, אבל ינון המציע, אז ינון בבקשה. אני מניחה שלשניכם אין התנגדות למיזוג. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, בוודאי שלא. קודם כל תודה רבה גברתי יושבת-הראש. תודה רבה לקארין, באמת חה"כ קארין אלהרר, החוק הזה נולד עוד כשהיה חה"כ יעקב מרגי שר הרווחה. וזה היה בעידודו וביחד אמרנו שנעשה את זה. ברגע שקארין הניחה את הצעת החוק אמרתי זה חוק שהוא מספיק חשוב שנעשה אותו ביחד גם קואליציה ואופוזיציה, כי אני חושב שיש דברים שמאחדים בבית הזה. הדבר הוא חשוב. אני גם מסכים לכך שלא בטוח שגיל 60, גם ראינו את הממ"מ של הכנסת, שהביא לנו בעניין מחקר שיש לנו מדינות רבות שלא מסתכלות על הגיל או בוודאי שלא גיל 60 זה הגיל שעד שם. וגם משיחות לאחר מכן אני גם הבנתי שגם משרד הרווחה אני לא חושב שהוא התנגד שזה יעבור את גיל 60. אני אמרתי בלשון המעטה, ותודה רבה על הדיון. מעוניין שזה יעבור. אנחנו כמובן לא רק שלא, אני בכל אופן, אני חושב שגם קארין ודבי שאנחנו בעד שזה יהיה מעבר לכך. גם, ברוך השם, אנחנו רואים היום את גיל 60 שזה גיל צעיר. רואים שכוחם במותנם ויכולים להיות אבא ואמא וזה בסדר גמור. לכן אנחנו נשמח שזה גם, אני לא חושב שיש התנגדויות גדולות לעניין, זה יכול לעבור כמה שיותר מהר. ולהביא בשורה לעם ישראל. אז תודה רבה לך. אני גם מתנצל שאני צריך לרדת להמשך חוקים אחרים שיש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו תמהים איזה, אבל בסדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא, אני מאמין שאני מייצג גם את קארין, היא שכנה שלי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לדעתי אתה השיא של הצעות החוק שמובאות, אז בהחלט. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בואו נתמקד במאחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תודה רבה וסליחה עוד פעם. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אגב, המהירות אנחנו לא רוצים שזה יהיה על חשבון המקצועיות, אז אנחנו עושים את זה, בדיוק. תודה ינון. כן, אנחנו נצביע על המיזוג, אבל קודם כל ניתן לדבי. בבקשה דבי ביטון. כן, אז נצביע על המיזוג. שנייה, הוא צריך ללכת, אז נצביע על המיזוג. מי בעד מיזוג בין שתי הצעות החוק פ/5584 שיזמה חה"כ קארין אלהרר, יחד עם הצעת חוק פ/5933 שיזם חה"כ ינון אזולאי. מיזוג לפי סעיף 79ג לתקנון הכנסת. פה אחד בעד. אין נגד ואין נמנעים. הצבעה הצעות החוק מוזגו. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה בעצם כולל ללא הגבלת גיל, נכון? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, עוד לא. החוק של שניהם זהה. מדברים שם על גיל 60. בדיון אנחנו יכולים כמובן לשנות ולתקן. כן, בבקשה חה"כ דבי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה גברתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה לך על כל ההשתתפות שלך בכל הדיונים. שירבו כמותך בישראל. שאני לא ארגיש לבד תמיד. תמיד אני לבד פה, דבי נותנת לי יד. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו פה לא לקבל ציונים, לעבוד באמת. ראשית, לאור מה שנאמר אני אתפטר מההורות שלי, אני נושקת לגיל 61 והייתי מחבקת בכיף 10 ילדים. אני רוצה לשתף את גברתי שהעבודה האחרונה שלי היא בעצם התמקדה לצערי בהוצאת ילדים. אני ליוויתי יותר את ההורים, אבל אני ליוויתי תינוק בן חודשיים שאימו רצתה להתאבד וזה אחרי שהחזרתי ילד אחר אחרי שנתיים. בן חודשיים, ביום העצמאות. היינו צריכים לקחת אותו לאומנת חירום. באומנת חירום קיבלה אותו גברת כמעט בת 68, מאמאל'ה כזאת, שחיבקה ונישקה והחזיקה. והחום הזה לילד. לכן אני אומרת, להערכתי כשרוצים להוציא ורוצים לבחון ילדים לאומנה, בסוף נכון שגיל זה מספר, אבל מה לעשות, היום תוחלת החיים היא ארוכה יותר, האיכות היא אחרת. בסוף אנחנו צריכים לקטין את החממה האמיתית. אנחנו לא רוצים הורים-מורים, אנחנו רוצים הורים, כי זה מה שחסר לילדים. כי היום רוב המערכות באמת משלימים את הפער בחוגים, בלימודים וכו'. בסוף הוא צריך להגיע לבית נקי, עם אוכל חם, עם אחים מחבקים, משפחה מחבקת. וזה הדבר שראיתי לנגד עיניי בכל פעם שאיינו צריכים והלכנו לבקר משפחות אומנה כדי להחליט בסוף איפה הילד יהיה. זה מעמד קשה. אבל ילדי אומנה שבסוף מגיעים לבית החם הזה הם צומחים נכון. כמובן השאיפה בסוף להציל ולרפא את ההורים האלה ולתת לו את האפשרות לגדול עם הוריו. אבל אם המציאות קשה ובטח חלילה אם יש שם פגיעות אין על מה לדבר. אני מאוד מברכת. אני חייבת לומר, גם כשהייתי עורכת דין הייתה לי מאוד הסתייגות. הייתי מדברת על זה כל פעם בדיונים מול שופט נוער. הייתי אומרת למה אתם מגבילים? בואו נסתכל על הבן-אדם, על המשפחה. כי היו משפחות שיכלו להעניק אקסטרה ואקסטרה. זה חוק מאוד חשוב. ובאמת במציאות הקשה של המשברים ולדאבוני היום ההוצאות לפעמים קצת מהירות בין במשבר של ההורים וכו'. חשוב מאוד שהילדים האלו יגיעו למקום חם, אוהב, מחבק וכך להחזיר להם חזרה את הביטחון והשלמות שלהם כילדים. אני מברכת על זה. אני חושבת ש-60 זה יפה, אבל אני הייתי מוסיפה ו/או בחינה, או כל מקרה לגופו הייתי בודקת. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה דבי. אנחנו נעבור לממ"מ, לדוח הקצר ואז למשרד הרווחה. רק לפני כן, יש כאן חוב מדיון קודם, מה-10 בדצמבר 2025 שדנו בדיון על פי סעיף 56(ד) לחוק האומנה שדיבר על הנציבות. כן נאמר לנו באותו דיון, אם אני זוכרת נכון, תקני אותי אילת אם אני טועה, שבעצם חסות הנוער ובמרכזי החירום לא נכללים במסגרת הסמכויות של הנציבות. לא הבנו למה, זה די סותר את האמור בסעיף עצמו. התבקשתם לתת לנו תשובה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא כוונת המחוקק? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה ברור מאליו, נכון. לכן התחייבו לתת לנו תשובות. עבר למעלה מחודש וחצי מאז ותשובה אין. אז אני רוצה לדעת אם יש לזה תשובה, שוב, אם אנחנו עוסקים באומנה. הדבר הנוסף שהוא קשור לאומנה וגם על כך קיבלנו אין ספור התחייבויות ולצערי דבר לא בוצע זה תקנות תשלומים לאומן, לפי סעיף 46(א) לחוק האומנה לילדים. גם הם טרם הוגשו לוועדה. שאלתי על כך מדוע ולמה? אתם יכולים על שני אלה לתת לנו תשובה עכשיו או תחשבו ואנחנו ניתן קודם כל לממ"מ להשיב לנו. אבל דעו לכם, וכל המשרדים פה כולם, כשאנחנו נותנים שיעורי בית אנחנו לא נותנים, שולחים לאוויר ואומרים 'אוקיי, יעשו – יעשו, לא יעשו – לא יעשו'. אנחנו ועדה רצינית ואנחנו נאמנים למי ששלח אותנו וזה אזרחי מדינת ישראל. ולכן אנחנו נהיה נודניקים וננדנד. כי תשובות זה חובה. זה התפקיד שלנו. אם לא נעשה את זה נמעל בתפקיד שלשמו אנחנו פה. לכן אנא במטותא תשובות לשתי השאלות הללו. אתן רוצות עכשיו או קודם ניתן לממ"מ? בבקשה, אז בבקשה תענו לנו. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> אז רק במשפט לגבי התקנות, תקנות תשלומים לאומנים כבר מוכנות מזמן. אנחנו מחכים לאישור של ועדת תעריפים. לא קיבלנו אותו עדיין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל זאת לא תשובה. כמו שאני מנדנדת לכם, תנדנדו להם. מתי פעם אחרונה פניתם אליהם? << אורח >> עדי מקל: << אורח >> מנדנדים. כל יום. כל יום. כל מה שנדרשנו לעשות בנוגע להעלאת התעריף עשינו, הגשנו. הגשנו סטטיסטיקות, ממש, הכול כולל הכול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עדי, אנחנו מדברים על 2016. היום אנחנו, תעשו לי רגע חשבון, 2026. 10 שנים, היה לי מאוד קל לעשות את זה הפעם. 10 שנים אתם ממתינים לוועדת מחירים. אחלה תשובה. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> אבל גברתי, כן חשוב להגיד, המשפחות מקבלות תשלומים קבועים כל חודש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי אמר שלא? << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> לא, אז אני רוצה לשים את זה על השולחן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מישהו אמר שהוא לא? רק השאלה מה היחס שלהם. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> יש עדכוני תעריפים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> החוק קובע חובה להתקין תקנות. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> נכון, אנחנו לא מתחמקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם כן מתחמקים. 10 שנים. מה זה אתם לא מתחמקים מזה? 10 שנים. לא שנה, לא שנתיים, לא שלוש, לא חמש, לא שבע, לא שמונה וחצי. 10 שנים. אז איזה תשובה? באמת, אני לא מצליחה להבין. אני באמת לא מצליחה להבין. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> חלק מתהליך התקנת תקנות זה דיון ציבורי בכנסת, בוועדה. זה שאתם משלמים למשפחות, אולי יש שם כל מיני בעיות, כל מיני דברים שצריך לתקן. הציבור רוצה לבוא ולהגיד את דברו. הדברים צריכים להגיע בסופו של דבר גם לוועדה. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> הכול נכון. זה לא שייך רק למשרד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אני מודיעה לכם שאני אתחיל להגיד אני לא מעבירה שום חוק שהמשרד מבקש ממני עד שהוא לא עושה את הדברים שהוא צריך לעשות. זה פשוט כך יהיה. אני לא רוצה להשתמש בזה, כי בסוף זה לטובת האזרחים. אבל אל תרמסו את הבית הזה. יש לו תפקיד. לא יכול להיות ש-10 שנים, אני לא אדבר עוד על חוק השמה חוץ ביתית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ועדת תעריפים איפה זה? << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> זה ועדה של המשרד ומשרד - - -. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ועדה משותפת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז למה זה לא מתכנס? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קארין, לא ניכנס לזה, עזבי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל זה חשוב. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> המשרד מהצד שלו היה צריך - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עזבי, לא נעים להגיד חרטא ברטא, בסדר? די, באמת, יש גבול. לא מתכנס, כן מתכנס. 10 שנים, הוועדה הזאת 10 שנים לא מתכנסת. בסדר, אוקיי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש פה שני משרדים, שיבוא גם משרד האוצר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, שיבוא כאן שר האוצר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> יש פה נציג מהאוצר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ושר הרווחה, או מנכ"לי המשרדים. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> משרד הרווחה כל מה שהוא היה צריך לעשות מצידו בהקשר הזה עשה, לרבות עדכוני תעריפים, הכנת התקנות. האישור הסופי לא קשור למשרד הרווחה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז מה הבעיה? תביאו את משרד האוצר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע שנייה. יש כמה אפשר להטיל עלינו וכמה האחריות היא שלכם. עם כל הכבוד, אני בטוחה שבמשך 10 השנים האחרונות המשרד ניהל משא ומתן עם משרד האוצר. בסדר? אני בטוחה. השאלה היא מה רמת החשיבות, סדרי עדיפויות. בואו, אני הייתי באוצר 10 חודשים. ראיתי אז, בתחילת המלחמה, לא פעם, את שר הרווחה נמצא במשרד האוצר. אפשר למצוא איך לעשות את זה. זה נחמד להגיד גם לנו, אנחנו נעשה. אבל זה תפקיד שלכם. לכן אני דורשת שתוך חודש התקנות האלה נמצאות פה. בבקשה. לא יום אחרי. אני רוצה אצלי, בקדנציה שלי הפעם להעביר את זה. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> אין בעיה. אז אולי כדאי לצורך זה להזמין לא רק את משרד הרווחה לתת דין וחשבון למה זה לא הוגש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קודם כל, האוצר בדרך כלל נמצא פה. בחוק הספציפי הזה, זה לא חוק תקציבי לכן הוא לא נמצא. אי אפשר להפיל הכול על האוצר. בסדר? אי אפשר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זה גם תקנות של משרד הרווחה. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> אנחנו ממשלה אחת. משרד הרווחה לא יכול לקדם את התקנות בלי האישור - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא מקובל עליי, תטפלו בזה. בסדר, בואי תספרי לי את כל מה שקורה אצלכם במשרד. אולי נעביר את כל הכנסת, בואו נעביר את כל הוועדה הזאת למשרד הרווחה ואנחנו ננהל את זה. זה התפקיד שלכם, תתנהלו. עם כל הכבוד, יש לכם את הפרוצדורה שלכם, תתלוננו בפני ראש הממשלה. עם כל הכבוד. התשובות האלה, נאמר פה כזה שמעתי, שום דבר לא השתנה בתשובות שלכם. אז אני לא יודעת, אצלי זה פעם ראשונה ועדיין אני לא מקבלת אותה גם כתשובה ראשונה. הקצבתי לכם חודש, זה מעל ומעבר. תטפלו בזה. וכן, לגבי השאלה השנייה? << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> רציתי להגיד שנאמר פה בדיון הקודם, הייתה באמת ועדה של היועצת המשפטית ולקחנו את זה באופן רציני מאוד את הפנייה שלכם. אנחנו עובדים על זה בצורה מאוד משמעותית. עשינו מספר ישיבות. אנחנו לקראת סיום הכנת חוות הדעת, כולל התייעצות עם ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, כי אנחנו צריכים. זה אירוע שהוא מורכב יותר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה מורכב? החוק מאוד פשוט. << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> לא, אנחנו עוד ניכנס לזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בפרוטוקולים של הדיונים, אני ממש זוכרת שהייתה אמירה מפורשת. << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> להרחבה לפנימיות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן. ולא רק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אנחנו לא מדברים על חינוך עוד. עזבו רגע חינוך. אנחנו מדברים על משרד הרווחה כרגע. חינוך אנחנו תכף נטפל בזה גם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היא צודקת שבהתחלה דובר רק על אומנה. ואז דובר גם על פנימיות. אבל לא רק. << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> אז מה שרציתי לעדכן שאנחנו על זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אפשר לבדוק בפרוטוקול. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לא, גם לשון החוק. << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> חד משמעית מבחינת הפרוטוקולים, גם כל המסמכים שהועברו אז וגם השנה, לא הייתה כוונה לחסות הנוער. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, רגע, לא, משרד הרווחה. אני לא רוצה לבזבז את כל הדיון על הנושא הזה. זה היה חשוב לי להגיד לכם. שנייה, באמת. תקראי שנייה, אילת, את לשון החוק. לשון החוק מאוד ברורה. את כל הדברים האלה, אגב, העברנו עכשיו חקיקה של איך אתה מפרשן את החקיקה. האם צריכים לרדת לכוונת הצדדים? << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> לגמרי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז החוק מאוד ברור, אני לא צריכה לחפש הלאה. והוא במפורש מכליל את הכול שם. << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> אם אנחנו רוצים להשקיע את הדיון, אני יכולה לפרט פה הרבה דברים ביחס למורכבות. מה שרציתי לעדכן שאנחנו על זה, אנחנו משקיעים בזה הרבה זמן. אני מעריכה שאנחנו לקראת סיום הגשת חוות הדעת. צריך לדייק את הדברים גם מול ייעוץ וחקיקה ואנחנו נעדכן את הכנסת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש לכם שבוע ימים להגיש לי את הדוח הזה. אני אומרת לכם עוד פעם - - - << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> אני חושבת שיותר ריאלי שבועיים. בסדר, אפשר להגיד שבוע, אבל אם זה לא יהיה אנחנו נעדכן. גם משרד המשפטים מייעוץ וחקיקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו מדברים על חודש וחצי. תראי, אני עורכת דין במקצועי ואני אומרת לך שבאתי במשא ומתן לכתוב חוות דעת כאלה ואחרות. אנחנו לא צריכים עכשיו פה ללכת ולעשות מחקר. בואי, זה בדיוק שעתיים גג לטפל באירוע הזה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא, גם פשוט לדעת שזה שנת בחירות, אנחנו לא יודעים כמה זמן ייקח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שבוע מהיום. שבוע מהיום יש לכם להגיש לנו את חוות הדעת. תודה, סיימנו את הנושא. סיימנו את שני הנושאים הללו. בבקשה, הממ"מ לגבי המחקר שעשיתם לנושא הספציפי שלשמו התכנסנו. << אורח >> נלי כפיר: << אורח >> תודה כבוד יושבת-ראש הוועדה. בוקר טוב, ד"ר נלי כפיר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אנחנו התבקשנו על ידי הוועדה לסקור את ההגבלה על הגיל המירבי של הורה אומנה במדינות שונות. בדקנו 27 מדינות באיחוד האירופי וב-OECD, שחלקן הן פרובינציות או מדינות במדינה פדרלית. בתוך מדינה פדרלית נציין שמדיניות יכולה להשתנות בין מדינות שונות. מצאנו שראשית כל יש מדינות שכלל לא מתייחסות לגיל הורה האומנה. חוץ מהמדינות האלה שלא מתייחסות, רוב המדינות שבדקנו כן מציינות גיל מזערי. זה הגיל הצעיר ביותר שאדם בעצם יכול להיות הורה אומנה. על פי רוב זה גיל 18 או גיל 21. בקרב המדינות שבדקנו רובן קבעו, כאמור, גיל מזערי, יש מדינות שלא מגבילות את הגיל המירבי שזה הגיל המבוגר ביותר שאדם יכול להיות הורה אומנה ויש מדינות שכן מגבילות אותו. אני קודם אדבר על מדינות שלא מגבילות את הגיל המירבי. המדינות האלו מתחלקות לשני סוגים: יש מדינות שמציינות במפורש שאין מגבלה על גיל מירבי של העובדים, כמו אנגליה למשל וסקוטלנד. לצידן יש מדינות שכאמור מציינות גיל מזערי, אבל לא מציינות בכלל גיל מירבי. לכן הסקנו שהן לא מגבילות את הגיל המירבי. מדינות כמו למשל הולנד או מדינת ניו יורק בארצות הברית. סוג אחרון שאני אדבר עליו הוא של מדינות שכן מגבילות את הגיל המירבי של הורה אומנה. יש מדינות שעושות את זה בצורה מפורשת, כמו למשל קרואטיה שמגבילה את הגיל המירבי של הורה אומנה ל-60. ויש מדינות שעושות את זה בצורה משתמעת יותר, על ידי קביעת פער גילים מירבי בין גיל הילד לגיל ההורה. כאשר הגיל המירבי של ההורה נגזר מהגיל של הילד. למשל מדינת הונגריה קבעה פער מירבי של 50 שנים בין ילד להורה אומנה. ואז למשל אם הילד הוא בן 10 אז הורה אומנה יכול להיות לכל היותר בן 60. יש מדינות מסוימות באוסטריה שקבעו פער מירבי של 45 שנים. לסיום אני אציין שאוסטריה היא מקרה מעניין, של מדינה פדרלית, שיש לה מדיניות כללית עם המלצה, לא חקיקה, להפרש של 40 שנים לכל היותר בין ילד להורה. אבל ברמת המדינות שמרכיבות אותה יש דווקא חקיקה מגוונת. בין אם זה הפרש גילים מירבי, כפי שציינתי. במדינות אחרות באוסטריה נקבע שהפרש גילים יהיה קרוב ככל הניתן להפרש גילים מה שמכנים טבעי בין ילד להורה. זו בעצם החקיקה. ויש מדינות באוסטריה שקובעות שגיל הוא חלק בשיקול כללי יותר של כשירות הורה אומנה, אבל הם לא קבעו מגבלת גיל בחוק. עד כאן עיקרי הסקירה. אני אשמח לענות על שאלות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יפה. << אורח >> קריאה: << אורח >> הייתה סקירה גם על אומנת קרובים? סבים? << אורח >> נלי כפיר: << אורח >> לא במסגרת הסקירה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אומנת קרובים חייבת להיות הראשונה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> נציין שבחוק פה, בחוק אומנה לילדים בעצם אין הגבלה של גיל. << אורח >> נלי כפיר: << אורח >> לא בדקנו את ההתייחסות לזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא כזה רלוונטי באמת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אומנת קרובים צריכה להיות אופציה ראשונה על מנת לא לשבור את - - -, בהנחה שזה מתאים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> שאלה: בדקתם מבחינת סוג האומנה? אם מדובר על אומנות לתקופה ארוכה? עשיתם איזה שהיא הבחנה בין אומנת חירום? או שבעצם קשה לבדוק? << אורח >> נלי כפיר: << אורח >> אני חושבת שאין לנו התייחסות לאומנת חירום. לא הייתה התייחסות לאומנת חירום במדיניות או בחקיקה שהסתכלנו, שראינו באתרים של ממשלות שבדקנו. אבל אני כן אגיד שאנחנו יודעים שיש מנעד מגוון של סוגי אומנה שאני לא בטוחה אם נכללו תחת המגבלות - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אומנת חירום בדרך כלל מוגדרת עד שלושה חודשים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל צריך להבין שאומנה מלכתחילה זה הסדר שהוא אמור להיות זמני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זמני. ויש אומנות עם פוטנציאל לאימוץ. כאשר יש משפחות שידוע מראש שזה ילך לאימוץ. אבל חירום זה עד שלושה חודשים. << אורח >> נלי כפיר: << אורח >> אני אוסיף שגם כאשר קובעים גיל מירבי או שקבעו פער מירבי, במדינות כמו אוסטריה, במדינות שבתוך אוסטריה יש חקיקה שמתייחסת ליוצאי דופן או עושות החרגות. לא תמיד הפער המירבי הוא מוחלט, זה למעט כל מיני חריגים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בהקשר של חריגים אולי כן חשוב לציין שסעיף 24 לחוק אומנה בעצם קובע תנאים לקבלת רישיון אומנה, שביניהם גם התנאי שמלאו למי שמבקש להיות אומן 25 שנים וטרם מלאו לו 56 שנים. אבל בעצם יש כן אפשרות על פי סעיף 25 לתת רישיון אומנה חריג במצבים שבהם בעצם התקיימו נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הילד המצדיקות מתן רישיון אומנה למבקש שלא מתקיים בו תנאי מהתנאים לקבלת רישיון אומנה שבסעיף 24. יש גם המשך לסעיף הזה. אז כן אני חושבת מעניין לשמוע מהרווחה האם באמת נעשה שימוש בסעיף הזה וניתנים רישיונות חריגים גם בעניין של הגיל. ובעצם אם קיים החריג הזה, אז למה הוא לא מספק בשביל מקרים שבהם הגיל הוא מעל גיל 56 או 60? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אם אפשר התייחסות לכמות משפחות האומנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק. תודה קארין. נעשה רגע סדר בשאלות שמופנות אליכם, המשרד. א', באמת להתייחס לאותם דברי הסבר שקראתי מקודם, ששם כן התייחסתם לגיל וכן ראיתם בגיל משהו משמעותי להתפתחות הילד. לכן למה חל השינוי? אגב, האם השינוי הוא צורך כי אנחנו צריכים יותר, שזה מתקשר לשאלה של קארין, כמה אומנה יש היום? מה הגילאים היום? האם אתם עוקבים ורואים שבאמת יש השפעה לגיל או אין השפעה לגיל? והאם באמת זה כתוצאה ממחסור, אז אנחנו מוכנים להוריד את הרף? או שזה לא קשור למחסור ואנחנו חושבים שזה יותר נכון ברמת העיקרון ולא הצורך. ויתר השאלות שבעצם הונחו פה על השולחן. בבקשה. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> אנחנו גם מברכים על הצעת החוק וגם כמו שנאמר מעוניינים בביטול מגבלת הגיל המקסימלית לחלוטין. בהתייחס לכל שאלות הוועדה אני רוצה להגיד שזה שילוב גם וגם. קודם כל, בוודאי שיש לנו מחסור במשפחות אומנה. צריך להגיד את זה, המשרד וארגוני האומנה עושים כל מה שהם יכולים כדי לגייס עוד ועוד משפחות כדי כמה שיותר במקרים המתאימים להפחית את הצורך בהגעה של ילדים למסגרות פנימייתיות, אלא להגיע למסגרות ביתיות. אבל לצערי יש מחסור. בתוך המחסור הזה, בחשיבה על פרמטרים ועל בדיקה, הסיפור של הגיל המקסימלי ממה שראינו הוא לא משהו שנדרש היום. כי לא הוזכר פה, אבל היום כל משפחה, בדיקת תנאי הסף היא בדיקה ראשונית. היא לא הבדיקה העיקרית שנעשית כאשר משפחה מאושרת להיות אומנה. נעשית הערכת כשירות מקיפה ויסודית על ידי מנחת אומנה בארגוני האומנה. בהערכת הכשירות הזאת נבדקת ההתאמה של המשפחה להיות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה סעיף 24 שכתוב. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> כן. נבדקת ההתאמה של המשפחה להיות משפחה אומנת. כך שגם כשהגיל המקסימלי יבוטל עדיין תיעשה הערכת כשירות. והסיפור של הגיל וההתאמה של האדם להיות אומן ייבחן בתוך הערכת הכשירות. זה לא יהיה תנאי בלעדיו אין, אלא זה יהיה בתוך הערכה מקיפה שתיעשה. בהקשר הזה חשוב להגיד גם את זה: לא דומה להיות אומן לילד בן שנה, שאז לגיל יתכן שיש משמעות, כשאני מסתכלת לטווח רחוק, מאשר להיות אומן לילד בן 14. כשילד בן 14 יכול להיות שבן אדם בן 65, אני רק מזכירה שגיל הפנסיה הוא 67, כך ש-60 זה אפילו גיל שאדם עוד בשיא כושרו ובתוך שוק העבודה. לא דומה להיות אדם בן 65 שיכול להיות כנראה אומן לילד בן 14. שוב, תלוי במקרה הספציפי, תלוי באדם. וכל הדברים האלה ייבחנו בתוך הערכת הכשירות. אנחנו לא חושבים שהיום המגבלה הזאת נדרשת. נשאלתי לגבי מספרים. הסיפור של אומנה לטובת הילד זה באמת אפשרות מעבר לאומנת קרובים, ששם הגיל לגמרי חריג, סבתות וכדומה. יש את הסיפור של אומנה לטובת הילד שמאפשרת חריגה מהגיל המקסימלי. אבל היא מחייבת השמה של ילד ספציפי. כלומר, אני לא יכולה לתת רישיון אומנה למשפחה מעל גיל 56 אם אין לי ילד ספציפי שאני רוצה לתת לו. לכן התיקון הזה נדרש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הם לא יכולים להיכנס ל-"בנק". << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> נכון. ואני כן רוצה להגיד, נשאלנו לגבי נתונים. אני יכולה להגיד שמשנת 2024 הצטרפו 27 משפחות למאגר משפחות האומנה מעל גיל 56, לאומנות שלטובת הילד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה הכול? << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> לא, רק אלה שמעל גיל 56. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אה, אוקיי. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> מעל גיל 56, באומנה מיועדת לטובת הילד. כלומר, כשהיה ילד ספציפי. אבל זה רק מראה שיש שוק לדבר הזה. 27 משפחות זה 27 בתים לילדים שזקוקים לזה. לכן התיקון הזה כל כך חשוב ונדרש לנו. עוד שאלות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. בדברי ההסבר בעצם אם הבנתי נכון מה שאת אומרת זה לא ששינתם את העמדה. עדיין אתם חושבים שיש השפעות ארוכות טווח לגיל ההורה, אבל שוב, זה אם הוא בן שנה. זה תלוי גיל, תלוי נסיבות. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> זה תלוי גיל של הילד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לכן את מכניסה את זה לסעיף 24 שבבדיקה בין יתר הקריטריונים שבהם בודקים את ההורה, אז בודקים גם את זה. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> בדיוק. בהערכת הכשירות המנחה תוכל להגיד זאת משפחה שמתאימה לילדים מגיל 10 ומעלה או משפחה שמתאימה לתינוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל עדיין אני שואלת לגבי ה-24, ותכף דבי, ראיתי שרצית לומר משהו. האם לא נכון לכתוב קריטריונים? שוב, זו לא תהיה רשימה סגורה. אבל כן, כי בסוף בוא נניח - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש קריטריונים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> יש קריטריונים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. לסעיף 24 שאומר בדיקה יסודית. מה היא אמורה לכלול הבדיקה היסודית? << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> הערכת הכשירות יש לנו נהלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הערכת הכשירות, מה היא אמורה לכלול? << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> זאת חוות דעת פסיכו-סוציאלית, אני חושבת שנורא קשה לקבוע לה קריטריונים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר. אני אומרת לרבות. השאלה אם את לא חושבת, בסוף בואי נניח ופסלת אותי. אני רוצה לדעת על בסיס מה נפסלתי. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> את יכולה לדעת. את יכולה לקבל את הערכת הכשירות שנעשית ויש לך אפילו סמכות לפנות לוועדת ערר ולערער על הקביעה הזאת. כלומר, זה לא סוף הדרך ברגע שאנחנו מחליטים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש מבחנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אין מבחנים. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> יש. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני פעם רציתי לאמץ, הם לא אישרו לי בגלל שזה היה ילד - - - << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> אימוץ זה אחרת. אנחנו לא פה באימוץ. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אז מילאתי שאלון, בנקים, הכול את משיגה. ברור, מה? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני קודם ציינתי את סעיף 24 שיש בו בעצם תנאים וחלק מהתנאים זה לדוגמה תושב ישראל, הוא יודע קרוא וכתוב ובעל השכלה של 10 שנות לימוד לפחות. אין לו או לכל אדם המתגורר עימו לקות, מגבלה או מחלה שיש בה כדי לפגוע ביכולתו לשמש אומן או לפגוע בילד בצורה כלשהי ותנאים נוספים. השאלה היא מה המשמעות? בעצם אם אני הולכת עד הסוף עם מה שאתם אומרים, אז אתם אומרים בעצם בסוף מתבצעת בדיקת כשירות פרטנית. אז בשביל מה אנחנו צריכים את כל התנאים בחוק? השאלה אם התנאים האלה לא מתווים בסוף את דרך המלך. דרך המלך היא כזו ויש לכם אפשרות כן לתת באופן חריג או אפשר אולי - - - << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> בוודאי שהתנאים האלה מתווים מסגרת של מה הייתי רוצה עבור ילד, איזה משפחה הייתי רוצה. הייתי רוצה שהוא יהיה במשפחה שאין שם מישהו שיכול לפגוע בו בגלל מגבלה. הייתי רוצה שהוא יהיה במשפחה שיש מקום הולם לילד הזה. אלו תנאים שאני חושבת שבלעדיהם אין. אנחנו לא חושבים שהגיל המקסימלי הוא תנאי בלעדיו אין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אגב, לא לפגוע בו בגלל מגבלה. את יכולה להגיד הוא לא יכול לתת שירות. מגבלה לא פוגע. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> לפגוע ביכולת שלו להיות אומן או לפגוע בילד, זה הניסוח בחוק. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לא, כמובן שגם החוק עצמו לא מאפשר לתת רישיון אומנה חריג במקרים מסוימים. כמו אם ההורה עלול חלילה - - - << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> נכון. רישום פלילי בעבירות מין או אלימות חמורה. נכון. בעינינו הסיפור של הגיל המקסימלי הוא לא תנאי שבלעדיו אין. לא היום, לא במציאות הקיימת. לא רק בגלל המחסור, אלא באמת בגלל שזה צריך להיות משהו שמותאם לילד עצמו. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בהמשך לזה רק רציתי בדיוק לשאול על הנושא של, לא יודעת כמה זה קשור, על הביקורות של משפחות האומנה. שמגיעים, כמה זמן, איך זה הולך? איך אתם באים לראות מה קורה? אני לדאבוני הייתי צריכה להוציא מישהי ממשפחת אומנה כי החליטו להעניש אותה, לקלח אותה במים קרים, נערה בת 12. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> אז החוק קובע שמנחת האומנה צריכה לבקר את הילד לפחות אחת לחודש. זה המצב, אחת לחודש. זה על פי החוק. יש לנו בנוסף לחוק, יש מכרז שלנו עם ארגוני האומנה. כשיש הפרדה בין אומנה שהיא אומנה רגילה לבין אומנה טיפולית. באומנה טיפולית, כשמדובר בילדים שהם פוסט אשפוזיים או איזה שהן מגבלות מסוימות, שם מנחת האומנה צריכה לבקר פעמיים בחודש. זה עבור כל ילד. אם יש יותר מילד אחד, אז היא צריכה. << אורח >> עדי מקל: << אורח >> אני רק רוצה לדייק כאן שבמכרז החדש שאמור לצאת ולהיסגר השנה כבר הדרישה היא לא רק באומנה טיפולית, אלא גם באומנה רגילה, לביקורים פעמיים בחודש אצל כל ילד. והפיקוח המחוזי עושה ביקורות כדי לבדוק את זה. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> צריך גם להוסיף שזה לא רק ביקורים. כלומר, חלק מהתפקיד של מנחת אומנה זה לעמוד בקשר עם גורמי החינוך, עם גורמי הטיפול, עם מטפלים. עם המשפחה. זה משהו שהוא כל הזמן on going. זה לא רק אני באה, סיימתי, גמרתי, הלכתי, נגמר הסיפור. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מאוד חשוב להקשיב לילדים. << אורח >> עדי מקל: << אורח >> אני רק רוצה להוסיף משהו אחד בבקשה. מעבר לנושא שביטול מגבלת הגיל יוכל לגייס משפחות נוספות שלגמרי יכולות להיות כשירות, כי הן יותר יציבות, גם כלכלית, גם נפשית. הקן מתרוקן. יש להם יותר סבלנות, לאנשים יותר מבוגרים. אנחנו שמים לב שיש בעיה דווקא עם ילדים גדולים יותר שאנחנו מחפשים להם משפחות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מבוגרים. << אורח >> עדי מקל: << אורח >> לא, לילדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבוגרים יותר, אני אומרת, כן. << אורח >> עדי מקל: << אורח >> כי לתינוקות הרבה יותר קל למצוא, זה הרבה יותר מגייס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כולם רוצים תינוקות, כן. << אורח >> עדי מקל: << אורח >> אבל ילד בן שבע-שמונה זה קצת יותר קשה לגייס לו משפחה ודווקא המשפחות המבוגרות האלה יותר יכולות להיות הרבה יותר סבלניות. ושם אנחנו מוצאים את עצמנו מחפשים. אנחנו רואים שלאחרונה אנחנו מפרסמים הרבה מאוד באמצעי התקשורת ואנחנו רואים שפונות אלינו משפחות שרק מגבלת הגיל עוצרת אותם ולכן זה חבל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. אני כן אתן לכולם לדבר פה, למי שביקש לדבר. אני כן חוזרת, שוב, למה שהעלתה איילת. כן לאתגר אתכם, וקארין, גם אותך באירוע הזה. כי כן לי מפריע סעיף 24 שזה תנאים לקבלת רישיון אומנה שכן מפורטים פה קריטריונים. עכשיו את אומרת אין בלעדיו אין. למה? הוא יודע קרוא וכתוב, הוא בעל השכלה של 10 שנות לימוד לפחות. למה זה בלעדיו אין? למה מלאו לו 25 שנה – זה בלעדיו אין? בסוף או שאתם מבטלים את זה ואומרים אוקיי, אנחנו לא קובעים כללים כללים, אלא כל גופו לגופו - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל מה היית רוצה שיהיה בנפרד? << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> בסוף יש ערך גם לניסיון של המשרד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אז למה צריך גיל 25? למה לא גיל 19? למה לא גיל 24? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בשלות מסוימת? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. אז יכול להיות שגיל של 65 ובשלות לא. שוב אני אומרת, היה פה כלל שהחליטו למחוק אותו. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> - - - בן 67, עם כל הכבוד הראוי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, סליחה. מלאו לו 25 שנה. למה לא 24 ולמה לא 22? לצורך העניין. שנייה, אל תעני לי, אני רוצה לשמוע את כל הציבור. אני רק אומרת לך רגע, לי יש עם זה קושי. כי אם אנחנו קובעים שלגיל אין בכלל, כלומר, יש לו משמעות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, לא אמרתי את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני לא חושבת שגם נאמר פה שלגיל אין בכלל משמעות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, הם אמרו פר מקרה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שנייה אבל גברתי. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> במקרה של הגיל המקסימלי פר מקרה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שלמינימום גיל יש משמעות ועוד איך. בסדר? אם היו שואלים אותי - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חושבת שגם למקסימום יש. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. אז רק שנייה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא אתן למישהו בן 99. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני גם לא חושבת שהם יתנו למישהו בן 99. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אני גם לא חושבת שהם ייתנו לילד בן שלוש להיות אומנה. את יכולה להסתכל על זה לשני הכיוונים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל שנייה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כשאת אומרת 24, 22 - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, תני לה, קארין תדבר. כן? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה שאני באה לומר שבסוף כשאת קובעת מספר כמקסימום את שמה חסם. כשהיינו קובעים 60 והיה בא מישהו בן 62. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מסכימה איתך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ואת אומרת אני לא רוצה לחסום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם 25 זה חסם, אני מסכימה איתך. כל תנאי הוא חסם. הוא לא חסם, הוא סוג של ברירה, סלקציה. אני מסכימה איתך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל את אומרת מה יכול לגרום נזק. בסדר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אני לא רוצה. אגב, אני לא רוצה מה יכול לגרום נזק. אני רוצה מי יכול להרים את הילד, להצמיח אותו. לא לשמור את המצב כמו שהוא, לא חושבת בכלל על נזק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> את רוצה למנוע נזקים. << אורח >> עדי מקל: << אורח >> ילד בן 20 לא יכול לטפל בתינוק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תראי, בסוף, מה שאומר משרד הרווחה יש בו טעם רב. כי זה נכון שאני לא אתן למישהו בן 70 לטפל בתינוק בן שנה. הוא לא יתרוצץ איתו במגלשות. בסדר? זה יותר קשה. למרות שאמא שלי תרביץ לי אם אני אגיד את זה. אבל מה אני באה ואומרת? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קארין, אני מבינה. אנחנו לא, תשיבי, אני רוצה לעבור לציבור. אני רק רוצה שנייה רגע להגיד. אני התחתנתי בגיל 20, בגיל 21 הייתי אמא. בגיל 22 אני כבר יכולה לקחת ילד אומנה. גם ה-25 הוא, בסוף אתה קובע גבול. כל גבול הוא אירוע. בסוף את קובעת גבול ואת אומרת אוקיי, מה זה משנה עוד יום? אבל כנראה זה משנה. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> אבל גברתי, רוב האנשים בגיל 21 לא יכולים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יודעת. בסדר, לפי מה את אומרת לי את הנתונים האלה? בסוף יש איזה מישהו - - - << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> מהניסיון שלנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, הניסיון שלכם. אז בואו נמחק את כל הסעיף ונגיד כל הסעיף הוא ניסיון שלכם. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> אבל גברתי, חשוב להבין שיש ערך לניסיון שלנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נטלי, בואי, אנחנו הבנו. אנחנו נמשיך. או שנסיים היום ונצביע או שנקבע עוד דיון עוד שבוע, הכול בסדר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה עוד דיון? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה רגע לומר משהו. בעזרת השם, בסדר. אני רק אומרת שבסוף כשאת קובעת קריטריונים בסעיף 24, יש כאן קריטריונים שקבעת ולא השארת אותם לניסיון המשרד. בסדר? << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> קודם כל יש הבדל בין אומנת קרובי משפחה, ששם - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא קרובי משפחה, זה לא קרובי משפחה התנאים לקבלת רישיון אומנה. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> אבל זה מה שאני מנסה להגיד, גברתי. יש קריטריונים שאי אפשר לוותר עליהם. להחזיק בבית מקום הולם לילד - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא מדברת על זה. תקראי את סעיף 24(א). << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> גברתי, אני מכירה את סעיף 24(א) על בוריו. יש הבדל בין הצורך למקום הולם לילד, שזה לא משהו שאני יכולה לוותר עליו. לבין גיל מקסימלי שזה כן משהו שאני יכולה לוותר עליו. בין עבירת מין או אלימות חבירה לבין גיל 67 להורים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אבל נטלי, את לוקחת באמת את המקומות שאי אפשר לוותר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, לא. אל תציגי את המשפט שלי כאבסורד. אני לא דיברתי, זו ההשוואה שעשיתי? עשיתי השוואה בין גיל 67 לדיור הולם? לא עשיתי את זה. אמרתי בין הגיל המינימלי לגיל המקסימלי. אני אומרת, יש כאן דברים שהם לא כל כך ברורים כמו שאת אומרת. נכון, בוודאי, אם הוא מכור לסמים ואלכוהול אני מבינה, זה ברור. אני לא השוויתי את זה לזה. יש דברים שהם ברורים מאליהם. שאגב, לא צריך לכתוב אותם כי זה כל כך ברור מאליו. והנה, כתבתם אותם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גברתי, אני רוצה לשאול. האם הגיעו בקשות לאנשים שרוצים להיות הורי אומנה בגילאים צעירים? << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה ההבדל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בסוף באים אנשים מבוגרים יותר, שעל פי החוק הקיים אי אפשר לאשר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האם הגיעו בקשות מבן אדם בן 75 שהוא רוצה? << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> לא בן 75, אבל מעל גיל 60 כן הגיעו פניות. << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> בטווח של עד 65. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> הגיעו אנשים שממש רצו וביקשו להיות מוכרים כאומנים עבור ילדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, אז נקבע גיל פנסיה. שוב, אוקיי, הבנו, בסדר. שמענו. אני חושבת שמיצינו את הוויכוח פה בנינו. בואו נשמע רגע את יתר הנוכחים פה בחדר, לפי מי שביקש לדבר ואז נסיים את האירוע. יש לי כאן את מיה שושטרי מהסיוע המשפטי. << אורח >> מיה שושטרי: << אורח >> אני מקווה שאני אצליח לדבר, כי הקול שלי לא משהו. אנחנו קודם כל מברכים ומברכות, גם בשמי וגם בשם עו"ד רנא מטאנס, ממונה על ייצוג הורים בסיוע המשפטי, על הצעת החוק המבורכת הזאת. לפחות בשמי אני אגיד, כמי שממונה על ייצוג קטינים בסיוע המשפטי, האפשרות של משפחות אומנה בגיל מבוגר יותר, שמסוגלות ויכולות מבחינה תפקודית ומכל הבחינות של שירותי האומנה לתת בית חם לילדים קטנים ולתת להם פתרון במקום שהם ימתינו לפעמים לשווא לפתרון מיטיב – זה מבורך מבחינתנו. כל הרחבה של מאגר האפשרויות שיכולים להתאים באופן מדויק לילדים שונים הוא מבחינתנו הצעה מבורכת. אנחנו גם מודים לשירותי האומנה, שאנחנו מכירים מקרוב את המאמצים שלהם להרחיב את מאגר משפחות האומנה בעל עת, על כל מה שהם עושים כדי באמת לנסות ולהגדיל בכל צורה אפשרית. אנחנו היינו בקשר הדוק לאחרונה, בכל המגזרים, בכל החברות, באמת, בכל האפשרויות שיש בכוחם כדי לתת בית חם לילדים. על האכפתיות ועל הדאגה. אז אנחנו ממש תומכים בהצעת החוק ובאפשרות לתת עוד מענים מדויקים יותר וטובים יותר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם בעד ללא הגבלת גיל. << אורח >> מיה שושטרי: << אורח >> אנחנו נשמח שזה יהיה בטח יותר מההצעה הקיימת היום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יותר מ-60. << אורח >> מיה שושטרי: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. עמותת אור שלום, תמימה סהר. אני הולכת לפי הסדר שרשום לי פה. כולכם תקבלו. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אור שלום עושים עבודת קודש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. בבקשה תמימה. << אורח >> תמימה סהר: << אורח >> קודם כל, אני באתי היום עם מלי, שגם רשומה אצלך, שהיא אם אומנה לשעבר ואולי היא תספר מבחינתה איך זה היה עבורה להתחיל את התהליך בגיל 55, רגע לפני שהיא בעצם לא הייתה יכולה להתחיל את התהליך. אבל לפני כן אני רגע אצטרף למה שנאמר פה באמת על היכולת. אני מנהלת את מערך טרום האומנה באור שלום. אני אחראית גם על הגיוס והכשרת המשפחות ועל השמה. באמת, פונות אלינו לא מעט משפחות מעל גיל 56, בנות 60, 65 אפילו. וככה באמת ראויות, מתאימות. אז אני אצטרף באמת לאמירה שנאמרה פה על הילדים הגדולים יותר. אף אחד מאתנו כאן לא חושב שהם מתאימים לתינוק רך, אלא באמת הכוונה היא לגילאים הבוגרים יותר. אני רוצה גם להוסיף את הסוגייה של האחים. סוגיה מאוד כואבת, שהרבה פעמים אנחנו מתקשים למצוא בית אחד לאחים, כשהם בפער גילאים. כשיש תינוק עם אח בן חמש. זה לחלוטין יכול לתת מענה ואין חשוב מכך. אני אשמח שמלי תוסיף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. מלי, בבקשה. << אורח >> מלי שמאי נוי: << אורח >> שלום, בוקר טוב. אני בעצם השלמתי שש וחצי שנים באומנה לילד שבשעה טובה חזר לבית הוריו. כן, כמו שאמרה תמימה, אני הגעתי ממש על הגבול. אני אם חד הורית וכל חיי רציתי לעשות את הדבר הזה. הייתי בטוחה שילד נותנים רק למשפחה שיש בה אבא, אמא, אחים, כמו שמישהו פה אמרה קודם. ואז נחשפתי לתוכנית רדיו שהתראיין בה ילד באומנה בוגר. וממש שתי דקות לפני שירדתי מהאוטו הוא אמר אם מאיזה שהיא סיבה אתם חושבים שאתם לא מתאימים, אל תחשבו, פשוט תתקשרו. והוא מסר את מספר הטלפון של אור שלום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את נהדרת. << אורח >> מלי שמאי נוי: << אורח >> אני הייתי בטוחה שהוא מדבר אישית אליי. רשמתי את המספר ומיד התקשרתי. התחיל תהליך ארוך מאוד שקודם כל הגעתי לערב היכרות. הבנתי בכלל מה זה אומנה. ראיתי הורים מסוגים שונים, משפחות שונות. הבנתי שכן זה אפשרי, אבל שמעתי כבר אז על מגבלת הגיל. יצאתי עם הרבה חששות שכנראה זה לא יקרה. אבל לשמחתי כן התקשרו אליי כעבור זמן כלשהו ואני חייבת להגיד שלשמחתי הרגשתי שיש נחיצות בלתי רגילה לעובדה שכן אני אעבור איזה שהם מבחני הכשרה. כי גם לי היה ספק אם אני באמת יכולה או לא יכולה ולשמחתי אושרתי כעבור זמן. קיבלתי את האישור להיות אם אומנת. ממש כבר הייתי, אני חושבת אולי כבר חציתי את הגבול איפה שהוא. זה היה ממש על הקשקש. מיד קיבלתי ילד, באופן פתאומי זה היה. ילד בן שבע וחצי, כמעט שמונה, שעבר היסטוריה לא פשוטה. קיבלתי ילד עם חוויית נטישה מאוד גדולה. בעיית אמון. ילד שהוצא בחירום מהבית בגיל ארבע. עבר מסגרות והיה ממש על הגבול של רגע לפני שהמערכת כאילו מתייאשת ממנו ומעבירה אותו לסידור מוסדי כלשהו. מדובר בילד מבריק, בעל פוטנציאל בלתי רגיל. אני חייבת להגיד שהוא הגיע כמעט לא מאמין. הוא אמר לי כמה ימים אחרי שהוא הגיע אליי 'את יודעת, אני לא אהיה פה הרבה זמן. אני עוד מעט הולך מפה'. הוא היה רגיל שהוא לא מחזיק מעמד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מותר לשאול אם יש לך ילדים משל עצמך? << אורח >> מלי שמאי נוי: << אורח >> יש לי. יש לי בן בוגר בן 32, בן ביולוגי. באותו זמן הוא היה בטיול הגדול שלו בחו"ל. הוא אמר 'אמא, מה שטוב לך, טוב לי. תעשי מה שנראה לך'. וככה עברנו. עברנו תקופות לא פשוטות, מאוד מאתגרות. עברנו קורונה, עברנו מלחמה. אני עזבתי את העבודה שלי באותו זמן. עברתי לעבודה מסוג אחר. ואת כל זה צלחנו בצורה מדהימה אני חושבת. היום החמוד הזה ילד בכיתת מופ"ת. לומד בתוכנית אודיסאה באוניברסיטה. ורק אתמול עשה פעם ראשונה, אחרי שחזר להורים שלו, בעצם לאבא, כי ההורים גרושים, יום הורים ראשון עם אבא ואמא הביולוגיים, בפעם הראשונה בחייו הוא לא היה צריך לשאת על עצמו את ההגדרה הזאת של ילד באומנה. אגב, אני ממש מתנגדת להגדרה הזאת של ילד אומנה. כמו שאין ילד אתיופי או ילד זה. אני ממש מדגישה כל פעם ומבקשת להגיד ילד באומנה. כי הוא ילד רגיל וככה גם חינכתי אותו, להתייחס לעצמו כילד רגיל, בעל יכולות. וזה עשה את שלו. אתמול הוא סיפר לי שהוא קיבל - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מדהימה. סיפור שמרים, אותי לפחות, לכל היום. ויש לנו יום ארוך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> באמת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ישר כוח, שירבו כמותך. << אורח >> תמימה סהר: << אורח >> אחת הנקודות המשמעותיות, אני מכירה אותך כבר ואני יודעת עלייך. באמת דווקא הפניות שהייתה לך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן, הבגרות של הגיל. כולנו מבינים את זה. << אורח >> מלי שמאי נוי: << אורח >> אני חייבת להגיד שלאור - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חייבת לומר לך שאני בגיל 57, אם היינו יכולים להתחיל את הגיל בגיל הזה, זה היה אחלה. תובנות, יכולות. כן, שלנו להאמין בעצמנו, לקבל אותנו עם המגרעות. אז מי שעוד לא הגיע, זה כיף. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> נעביר את החוק ואת יכולה להיכנס לאומנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. בהחלט שיקול. << אורח >> מלי שמאי נוי: << אורח >> חשוב לי רק לציין עוד דבר. אני אתמול ניהלתי את השיח על זה, סיפרתי שאני מגיעה לכאן. סיפרתי על הצעת החוק. הוא ילד מאוד מעורב בכל מה שקורה בארץ, מאוד מתעניין בפוליטיקה. ושאלתי את דעתו. שאלתי אותו מה אתה אומר על זה? אז הוא אמר לי חד משמעית שהוא לא חושב ש-55 בכלל זה מספר רלוונטי, כי מבחינתו להורים בגיל הזה יש יותר פניות. אין כבר אחים קטנים בבית שהוא צריך להתחרות על תשומת הלב שלהם. יש להם יותר סבלנות ויותר עמידות. אני חושבת שניסיון החיים פה הוא גם בעל משמעות והגיל הוא באמת רק מספר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, זה היה חשוב מאוד כל הדברים שאמרת. חשובים ומרגשים כאחד. תודה. אבי אלבאז, מנכ"ל פורום הציבורי כפרי הנוער והפנימיות בישראל. << אורח >> אבי אלבאז: << אורח >> כבוד יושבת-הראש, שוב פעם תודה, וחברות הכנסת כמובן תודה רבה. אני מצטרף כמובן לכל מה שנאמר פה. אני רוצה קצת לשים את זה בקונטקסט הרחב. אולי באמצעות זה גם אפשר לתת לחלק מהשאלות שלך תשובה. אם אפשר רק להעביר את המצגת, מאוד קצרה אבל נותנת את התמונה. (הצגת מצגת) אז מבחינת מספרים, אפשר לראות כמה ילדי אומנה יש היום במדינת ישראל, קצת פחות מ-5,000 ילדים באומנה בישראל. 60% מהם הם במשפחת קרובים, שהרוב זה סבים וסבתות. 40% זה אומנת מאגר, מה שאנחנו בעצם היום פה כדי לעסוק בו. האומנה בישראל מופעלת על ידי חמישה ארגונים שלדעתי כולם או מרביתם נמצאים פה היום: עדנמ, אור שלום, מטב, מכון סאמיט ושחר, שהם כידוע בפיקוח ובמימון של משרד הרווחה והביטחון החברתי. דיברתם פה, עסקתם פה והתייחסתם פה באמת לחוק, לאותו סעיף 24 שמסמן פה ב-(א)(2) את מינימום גיל ומקסימום גיל. אנחנו מדברים על משפחות מאגר כמובן. עד גיל 56. אם נעבור לשקף הבא אפשר רגע לראות נתון מעניין. אני יכול להגיד לכם שבפועל המספרים הם הרבה יותר גדולים. אבל בכל רגע נתון יש לפחות 70 ילדים ובני נוער שזקוקים למשפחת אומנה. היה פה דיון כמה משפחות מגיעות. אני לפחות יודע ואני אשמח שאולי גם יתר הארגונים ישתפו, שהרבה פעמים הם לא יכולים לדעת אפילו. מראש כאשר המגבלה היא עד גיל 56 אז מראש רוב האוכלוסייה לא מגישה מועמדות. כי אנחנו יודעים שזה עד 56, אז מה אני אגיש? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבי, מאחר ואתה בתוך התחום אז אתה יודע. הנה סיפרה לנו מלי שהיא בכלל לא ידעה. לכן המחסור באומנה הוא גם בגלל גיל, אבל ממש לא רק בגלל גיל. אין מספיק אינפורמציה, אין מספיק ידע. << אורח >> אבי אלבאז: << אורח >> לגמרי, לגמרי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יכול להיות שגם בתנאים, אני רק חייבת לומר לכולכם שבעוד כשבועיים, עוד לא קבענו יום מדויק, אגב משרד הרווחה, יהיה לנו דיון על החסמים והאתגרים באומנה, דיון כללי שהוא מאוד חשוב. בוא, גיל זה דבר חשוב. אני מודה כל הזמן לקארין על הצעת החוק, אבל זה לא רק. << אורח >> אבי אלבאז: << אורח >> ברור, ברור לחלוטין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה שממתינים 70 וכנראה יותר, זה לא רק בגלל הגיל, אלא עוד דברים רבים אחרים. << אורח >> אבי אלבאז: << אורח >> לא, לגמרי. אני איתך. אני רק מציין את זה כי בסוף אם נעבור רגע לשקף הבא, שהוא האחרון, בסוף הסיפור פה הוא טובת הילד. זה הדבר המרכזי. וטובת הילד של אנשי המקצוע זה שהילדים האלה יהיו במשפחות אומנה. ולצד הסיפור הזה יש את אותו מחסור שדיברנו. ויש פה לא מעט הסרת חסמים. כתוב פה הכול, עלייה בתוחלת החיים וקן משפחתי מתרוקן ופניות ומשפחות מבוססות שהן פוטנציאל. וגם, אגב, כאשר משווים את זה, כמו שהממ"מ עשו את זה וגם אנחנו עשינו את זה, משווים רגע לעולם. ויש פה גם אמירה ערכית. יש פה לפני השיח הכלכלי או לא כלכלי יש פה גם אמירה ערכית שלנו כחברה. וגם אם אנחנו מסתכלים ימינה או שמאלה למשפחות קרובים, אין מגבלת גיל, אגב. ושם אנחנו רואים בני 60, 70 וכו'. אז זאת אומרת שגם בתוך הבית יש איזה שהיא שונות שהיא לא מספיק מוסברת. מעבר לזה שזה לא הדבר המרכזי פה, אבל בהחלט זה גם ללא עלות תקציבית. אני חושב שפה יש פה תמימות דעים. אני חושב שבשנים האחרונות יש פה עבודה שמשלבת ידיים. של המשרד, של ארגוני האומנה, של חברה אזרחית כמו הפורום הציבורי שבאמת בא לדייק את הדברים שקרו מ-2016 ועד היום סביב חוק האומנה. יש פה המון דברים שאנחנו עסוקים בהם. הגענו לפה כולנו תמימי דעים ובשילוב ידיים שבאמת התיקון הזה ייצר הזדמנויות הרבה יותר טובות עבור לא מעט מילדי ישראל, שלשלם אנחנו נמצאים פה הבוקר. אז באמת, תודה רבה לכולם. נשמח באמת שהיום זה יאושר באמת ההסכמה זאת על החוק. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה רגע לשאול שאלה. האם במסגרת הזאת נבחנים, הרי יש ילדים שלצערי לא מוצאים להם מסגרות אומנה ואז מתחילים להעביר אותם למוסדות חינוכיים, פנימיות וכו'. האם אותם ילדים יושבים ברשימות להמתנה או שנחרץ גורלם? הם יצטרכו להמשיך בפנימיות? << אורח >> עדי מקל: << אורח >> תראי, ההמתנה מוגבלת בזמן. ככל שלא מצאנו, אחרי חודש, וראינו שאין, לא בחיפוש מחוזי, לא בחיפוש ארצי. יצאנו גם בפרסום ולא היה מענה. אז אנחנו נבקש חריגות, הוא ייכנס לפנימייה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת אחרי שהוא נכנס כי לא מצאתם פתרון. האם הוא עדיין יושב בהמתנה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה יושב בהמתנה? הוא לא על המדף. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> די, אבל הוא צריך להתקדם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> צריך לתת לו את המעטפת המקסימלית שאפשר לתת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא. << אורח >> עדי מקל: << אורח >> צריך לצמצם מעברים לילדים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הוא נכנס לפנימייה, לומד. אבל בינתיים, אם יש משפחה שרוצה אותו, אם שולפים אותו למשפחה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. טלי חלף. << אורח >> טלי חלף: << אורח >> תודה רבה על זכות הדיבור. אני כמובן כחלק מהפורום הציבורי, כמנכ"לית לשעבר של אור שלום ושותפה לחקיקת החוק המופלא הזה, חושבת שזה באמת ככל שנוריד את החסמים כך ייטב. כי המאבק היום יומי שהארגונים והמשרד מתמודדים בנושא גיוס משפחות אומנה, שהולך ונעשה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את יכולה להגיד לנו על עוד חסמים חוץ מגיל? << אורח >> טלי חלף: << אורח >> אני חושבת שהחסמים הנוספים הם בעצם המצב שאנחנו נמצאים בו חמש שנים כבר. הקורונה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, בסדר. אני מתכוונת חסמים מערכתיים. << אורח >> טלי חלף: << אורח >> אני חושבת שהעלאת המודעות, כפי שאת אמרת. לתת מידע לציבור. לפרסם. לשות יום אומנה לאומי. אוקיי? שבו גם הכנסת שותפה, גם משרדי הממשלה. להכניס את זה בתוכניות החינוך. לעשות תוכנית העלאת מודעות. כמו שיש נושאים אחרים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל דרך אגב, שוב, אני הזכרתי לכולם בעוד שבועיים, אני מקווה שאני אראה אותך גם, קארין, ולדבר על החסמים. כי אני מגיעות אליי בלי סוף פניות ציבור של הורים באומנה על לא מעט תלונות. גם הרבה שבחים, הרבה מאוד. << אורח >> עדי מקל: << אורח >> את מדברת על היום של החסמים? אנחנו נשמח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, אמרתי עכשיו שאנחנו נקבע בעוד שבועיים. אמרתי קחו, שריינו, בעוד שבועיים בתכנון אצלנו לקבוע יום כזה, דיון בוועדה. לא יום. << אורח >> נטלי מופסיק: << אורח >> נשמח להגיע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ודאי. זה דיון, אתם לא יכולים לא להגיע. על החסמים באומנה. ואני כן אומרת שפניות שאליי הגיעו לא מעט זה לצורך העניין שהרבה הורים מרגישים שהם בייביסיטר. הם לא באמת הורים, כי קשה להם. ובאיזה שהוא שלב הם מרימים ידיים. וגם אם הם לא מרימים ידיים הם ממשיכים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זו משימה מאוד קשה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשבאים אליו חברים אל תיכנסו לזה. בסדר? אז כן התפקיד שלנו, זה מצוין, חלק מזה זה החוק ואני מברכת עליו, שבאמת הנה חסם שראינו, בואו נוריד. אבל אני אומרת, בואו נבדוק את כל החסמים ונמצא כי באמת אומנה זה פתרון מעולה. שוב, המצב, הלוואי ולא היינו צריכים אותו. אבל כשצריך, אי אפשר להכניס אותו למקפיא. תיכנס עד שנסדר את הבית. צריכים להתנהל. ולכן הפתרון הכי טוב ומקסימלי זה באמת האומנה. אז תודה על הדברים ונמשיך אותם יותר מאוחר. עידית לרנר ממטב. << אורח >> עידית לרנר: << אורח >> בוקר טוב. עידית לרנר, מנהלת מטב השירות לאומנה. בתור מי שנמצאת בעולם האומנה כבר 20 שנה אני רואה את מגמת השיפור במצב האומנה בארץ ובטח ובטח מאז חוק האומנה. לצד זה, אני חושבת שעלינו להשתפר בתוך כל התהליכים שקורים. ואני חושבת שאנחנו רואים שיש משמעות מאוד גדולה לבשלות של הורים אומנים, לפניות של הורים אומנים. והגיל הוא פקטור. אם אנחנו נצליח להוריד את החסם הזה אני משערת שאנחנו ניטיב עם החוק הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה עידית. עופר צבאן. << אורח >> עופר צבאן: << אורח >> עופר צבאן, אב אומנה מעמותת עוגן ממשפחות האומנה. אב אומנה מזה למעלה מ-14 שנים. בין היתר הרשיתי לעצמי בתקופה שחה"כ אלהרר הובילה את החוק להיות איתה שותף למהלך הזה. ואנחנו מברכים על החוק הזה עוד מ-2016. אנחנו כעמותה שמלווה ומאגדת בתוכה למעלה מ-1,000 משפחות אומנה, כולנו בעד הגדלת הגיל. אנחנו חושבים שזה דבר שיועיל ויעזור בכל הסיפור הזה של הגדלת המאגר של המשפחות. אני שמח שהעלית פה את הנושא של החסמים, אנחנו נשמח להיות חלק מהדיון הזה, כי יש לא מעט חסמים. ככל שהילד גדל החסמים גדלים. בחוק. לצערנו בחוק. אנחנו כן מברכים על עוד דבר, על הרוח החדשה שנושבת במשרד העבודה והרווחה והובלה של אתי קיסוס ועדי, יחד עם כל הצוות שלה. אנחנו אחת לחודש וחצי נפגשים עם הצוות שלהם ודנים בכל הנושא שקשור למשפחות האומנה. הם מקבלים בעצם מהשטח את התמונה האמיתית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אתה בעד ביטול לחלוטין של הגיל או כן הגבלה של גיל? << אורח >> עופר צבאן: << אורח >> אנחנו בעד הגדלת הגיל אפילו ל-65. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אז אני שואלת, האם אתם בעד לציין את הגיל המקסימלי או לוותר עליו לחלוטין כמו שמציע פה המשרד, בלי הגבלה של הגיל המקסימלי. << אורח >> עופר צבאן: << אורח >> אנחנו בעד לבטל אותו לחלוטין. שוב פעם, אבל עם בדיקת הכשירות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה ברור. << אורח >> עופר צבאן: << אורח >> מה שכן, בקטע של הגיל, אני זוכר עוד בזמנו כשקארין התעסקה עם החוק הזה היא עשתה מחקר די מקיף וראינו שם במפורש שגיל המשפחות הוא 30 פלוס. זאת אומרת 25 זה עוד צעיר. אבל 25 לדעתנו הוא גיל מינימלי וטוב. למרות שאני בדעה שאם ילד בן 18 יכול להטיס מטוס הוא יכול גם לגדל ילד. זו דעתי. אחרי 600 ימי מילואים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לדעתי זה הרבה יותר מורכב לגדל ילד, אבל בסדר. לא הייתי טייסת, אני לא יודעת, אבל זה נראה לי ככה. << אורח >> עופר צבאן: << אורח >> אני לצערי חוזר שוב פעם אחורה, לתקופה שאת החלפת בדיון אחד את חה"כ אייכלר כיו"ר הוועדה ושמת על השולחן את נושא התקנות. אנחנו מבקשים ומתחננים, תסגרו את הסיפור הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, החוק עבר. לגבי זכות לחינוך? תקנות לחינוך? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תקנות אומנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו נתנו חודש . << אורח >> עופר צבאן: << אורח >> אני מאוד מקווה. גם פעם שעברה נתת שלושה חודשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני נתתי שלושה חודשים? << אורח >> עופר צבאן: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה שאתה מאיר את תשומת ליבי. אם היית אומר לי לפני הדיון הייתי אומרת להם מחר, אבל בסדר. נו, מה אני אעשה? כבר אמרתי. << אורח >> עופר צבאן: << אורח >> ניסיתי להכניס מילה, אמרת לי תמתין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, נכון. << אורח >> עופר צבאן: << אורח >> אנחנו נשמח מאוד שזה ייסגר וייפתר ולא נרצה לקבל את התשובה 'אין שר, יש שר'. דבר אחרון, הסיפור של המכרז. צריך לסגור אותו ולטפל בו. זה נמרח מעל ומעבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. תודה רבה. מר זכי, זכריה. << אורח >> זכי זכריה חרוב: << אורח >> אני מצטרף לכל מה שאמרו פה. מהניסיון שלי באופן אישי גם באבחון משפחות אומנה וגם בהדרכת הורים של משפחות אומנה, אין ספק שהגיל קובע. גם מגיעים הורים עם הרבה מאוד ניסיון. אלה הורים שבדרך כלל כבר גידלו את הילדים שלהם, יש להם ניסיון, עברו את המסע ההורי שלהם. ילד שנכנס למשפחה כזאת עם ניסיון אני חושב שהוא פשוט מרוויח את כל המסע הזה שהמשפחות עשו. אני חושב שזה כמעט חובה, בסיס מאוד איתן גם לקדם את האומנה בישראל וגם לקדם את תדמית האומנה. כי בעצם זה לא משהו שאנחנו מגבילים אותו, זה נכון לכולם. אני חושב שגם הצטרפו הרבה מאוד משפחות ברמה מאוד גבוהה ואנשים איכותיים. הגיל גם קובע איכות ואני חושב שבגלל זה מאוד חשוב לקדם את החוק הזה. שייכנסו משפחות אומנה איכותיות. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. נוגה חיות, בבקשה. << אורח >> נוגה חיות: << אורח >> תודה רבה. קרואים לי נוגה חיות, אני מנהלת את האומנה בארגון אדנמ. אני חושבת שמאוד משמעותי להעלות את הגיל כי הוא חסם רציני. אני גם חושבת שהורים שהם מבוגרים יותר יש להם אורח רוח להתנהגויות לא פשוטות של ילדי אומנה, שלעיתים להורים צעירים יותר שיש להם גם הרבה הסחי דעת עם ילדים קטנים פחות יכולים לתת את היכולת הזאת. אני חושבת שזה יהיה מאוד חשוב. וגם רוח חדשה לילדים קצת יותר, בני שבע-שמונה, שמביאים לפעמים התנהגויות מאתגרות, להורים כאלה, יכולים לעשות נפלאות איתם. אז אני חושבת שזה חשוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. תודה רבה נוגה. אין לי יותר בקשות לדיבור. אז אם מישהו רוצה זה עכשיו. << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> אני רק רציתי להגיד שחברה לי היא משפחת אומנה לנכדים שלה. הבת שלה חלתה בסרטן ונפטרה והייתה אם חד הורית. היא בת 76. היא אמא נפלאה לנכדים. סבתא, אומנה לנכדים שלה. אז חשוב מאוד לזכור שבמקרים כאלה שזה לא גיל מבוגר ויש כאלה שבנות 50 ומתנהגים כמו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ברור, ברור. אנחנו נעבור להקראה. נצביע בהכנה לקריאה ראשונה. אני רוצה שוב רק להדגיש את המובן מאליו. הוועדה רואה לנגד עיניה את טובת הילד. שמענו מהגורמים המקצועיים והציבור שהסרת מגבלת הגיל המקסימלי תיטיב ותועיל. אנחנו רוצים רק לוודא שברור שהסרת מגבלת הגיל המקסימלי לא תביא למצב שבו בשל מצוקת מספר משפחות האומנה יושמו ילדים באומנה שאינה מיטיבה עבורם. שזה נראה לי ברור מאליו, אבל אנחנו צריכים לומר את זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לוועדה יש יכולת פיקוח פרלמנטרית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא. אין לנו יכולת פיקוח על כל מקרה ומקרה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, ברור שלא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היכולת שלנו מוגבלת גם היא. בדברים שיש לנו יכולת כנראה גם אין לנו יכולת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אני מציעה שזה יהיה כתוב בפרוטוקול שהוועדה תבחן בתוך חצי שנה מה קורה עם ההגבלה הזאת, מבחינת נתונים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אפשר לקבל דיווח. מאה אחוז, תודה. אז אנחנו כן נבקש דיווח. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אם רוצים להכניס בהצעה צריך לחשוב מה יכלול הדיווח. בעצם דיווח לגבי מה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אין דיווח עתי לפי החוק? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בואו נגיד ככה, נשאיר את זה - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אפשר גם לשנייה שלישית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק, בואו נשאיר את זה לשנייה ושלישית. את רוצה הרי להעביר בראשונה, אז בואי נעביר כדי שיהיה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יאללה, קדימה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו נשאיר את הנקודה הזאת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גברתי, אנחנו חייבים לסיים את התיקון הקטן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את תדאגי שהממשלה לא תיפול ואז נוכל לסיים את הכול. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> את זה את תדאגי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה הדאגה שלך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לי יש דאגות אחרות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל מאחר ובוועדה הזאת לא מכניסים פוליטיקה, אז את הכנסת, אני הכנסתי לך וסיימנו את האירוע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה את הכנסת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אמרנו מ-2016. אנחנו ב-2026. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמובן יש לי עוד דיון וחשוב לא פחות, אז בואו נקרא ונצביע. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל אומן), התשפ"ו-2026. מכיוון שמוצע כעת להסיר את מגבלת הגיל המקסימלי של 56 שנים לחלוטין, אז אני מקריאה נוסח שהוא מעט שונה מהנוסח של הצעות החוק הטרומיות שמוזגו. הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 8) (הסרת מגבלת הגיל המרבי לאומן), התשפ"ו-2026 תיקון סעיף 24 1. בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 24(א)(2), המילים "וטרם מלאו לו 56 שנים" – יימחקו. כלומר, יישאר מלאו לו 25 שנים. משאירים את מגבלת הגיל המינימלית. בגלל שבעצם מוצע להסיר את מגבלת הגיל המקסימלי אז גם לא צריך את ההוראה בסעיף 63 שבעצם מחריגה את אומנת החירום ממגבלת הגיל המקסימלית. אז גם אותה אני מוחקת. תיקון סעיף 63 2. בסעיף 63 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ג) – בטל. הוא קבע שעל אומנת חירום יחולו הוראות סעיף 24(א)(2) בשינוי זה. המילים "בטרם מלאו לו 56 שנים" לא ייקראו וכמובן זה לא נדרש. אם ההצעה לגבי הסרת הגיל המקסימלי תעבור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. מי בעד? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בעד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. הצבעה הצעת החוק אושרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הצבענו והצעת החוק מוכנה לקריאה ראשונה במליאה. מקווה שזה יעבור בהקדם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה לכל הנוכחים. נעשה את זה מהר, כך שיעבור גם בשנייה ושלישית. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:12. << סיום >>