פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 466 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, ט' בשבט התשפ"ו (27 בינואר 2026), שעה 12:42 סדר היום: << נושא >> היערכות המדינה לאימוץ יעדי פיתוח בר קיימא << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר יעל רון בן משה מוזמנים: יואל בן שושן – מנהל תחום סביבה, משרד הכלכלה והתעשייה גלעד לוסון – מנהל אגף מחקר ומדיניות, משרד הפנים ד"ר רוני בר – מנהלת אגף א' עירוניות, מחקר וקשרי חוץ, מינהל התכנון רמי רוזן – מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה אדם שלימציק – מנהל אגף יחסים בינלאומיים, המשרד להגנת הסביבה אילת רוזן – ראש אגף אמנות סביבתית רב צדדיות, המשרד להגנת הסביבה רונית רוטנברג – רפרנטית מים והגנ"ס באג"ת, משרד האוצר אריאל פרטוש – מנהל תחום קשרי חוץ, משרד הבינוי והשיכון רפאל זינגר – מנהל אקלים-קיימות, משרד החוץ ד"ר שחר דולב – מנהל תחום בכיר (פיתוח מודלים ומדיניות ארוכת טווח), משרד האנרגיה והתשתיות יהודה טרואן – מרכז המחקר והמידע, הכנסת שירי ספקטור בן ארי – מרכז המחקר והמידע, הכנסת פרופ' ירון פלוס – מנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עינת וייס – מרכזת יעדי פיתוח בר קיימא, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עינב חשאי – חטיבת השירות, מינהל מגזר לקוחות ומדיניות השירות, חברת החשמל אמנון סעד – ראש עיריית יהוד-מונוסון כפיר מצוינים – סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי מאיה קרבטרי – מנהלת סביבה, אקלים ותכנון, פורום ה-15 יעל איפרגן גיני – מנכ"לית SDG ישראל ניר קנטור – התאחדות התעשיינים מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, יפית גולן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היערכות המדינה לאימוץ יעדי פיתוח בר קיימא << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> צהריים טובים. אנחנו ממשיכים בדיוני הוועדה, ועכשיו נעבור באמת לדיון בנושא היערכות המדינה לאימוץ ידי פיתוח בר קיימא. עד עכשיו התעסקנו בחלוקה של הדיונים בוועדה בעת צלילה מהאסדרה של משק הפסולת בצורה מאוד רוחבית, ולאט לאט התחלנו לצלול לתוך היעדים המצומצמים של חוק פסולת בניין, הפסולת האלקטרונית, וממש לדון בתוך הפרוצדורה של יישום החקיקה. כאן אנחנו עולים כמה קומות כלפי מעלה, ליעדים בכותרת של ה-SDGs וההחלטות שמתקבלות גם באו״ם, שיש להן השפעה רוחבית עם הגדרות מאוד ברורות של יעדים, איך המדינה על כלל משרדיה, על כלל המנגנונים שלה, באמת נכנסת לתוך הדבר הזה שאנחנו רוצים להיות בו באיזשהו שלב בנושא של איכות סביבה, איכות חיים. באמת זה דיון שהוא מאוד כללי, עם יעדים שהם לא דווקא למשרד להגנת הסביבה, הם גם בתוך המשרד להגנת הסביבה. אולי במהלך הדיון נבין שהמשרד הוא זה שצריך להוביל ולהטמיע ולהיות מקור הידע אל משרדי הממשלה השונים, אבל בסוף זה משהו שהוא כללי לכל רוחב ממשלת ישראל, על כלל הגופים שנגזרים ממנה. אנחנו נתחיל עם סקירה של הממ״מ. יהודה, בבקשה. << אורח >> יהודה טרואן: << אורח >> תודה, אדוני היו"ר. אני אציג ממש בקצרה איזשהו יישור קו על נושא ה-SDG. אני חושב שרוב האנשים הנוכחים בחדר מכירים, ובכל זאת נעבור על זה זריז. SDG זה יעדי פיתוח בר קיימא שהוא מגדיר בשנת 2015, עם אופק לשנת 2030, כלומר 15 שנים קדימה, למלא את היעדים. עבר באו״ם בתמיכה של כל המדינות, כולל מדינת ישראל כמובן, כאשר פיתוח בר קיימא, הכוונה היא פיתוח לצורכי ההווה בלי לפגוע בצרכים של הדורות הבאים. דיברת על הרזולוציות שהוועדה נכנסת אליהן עכשיו בתחומי פסולת בניין, ואיך נכנסים ושאנחנו עולים קומה. ה-SDG עם איזושהי ארכיטקטורה שמתחילים מאוד מגבוה, מ-17 יעדים כלליים בתחומי חברה, כלכלה וסביבה, ואחר כך צוללים לרזולוציות יותר גבוהות. בחברה יש למשל את היעד של מיגור העוני, בריאות, חינוך איכותי. כלכלה, למשל, תעסוקה הולמת וצמיחה כלכלית, או תעשייה, חדשנות ותשתיות. ובהיבטים של סביבה יש את החיים במים, יעד 14, וביבשה יעד 15. נושא של אקלים, שגם נוגע עם ממשקים בנושאים שונים. גם צריכה וייצור בתבונה, יעד 12 נוגע בדיוק לנושא הקודם על פסולת. שגם לו יש היבטים של תעשייה ושל סביבה, של חברה וכלכלה. מדובר במסגרת גלובלית. האו״ם הוא זה שמקדם אותו למען האנושות כולה, איזשהו חזון, אבל מי שמקדמים בפועל את החזון הזה הן מדינות שאמורות לקחת את אותה מסגרת של 17 יעדים ולתרגם אותה לאיזושהי מדיניות מקומית שיוצרת תוכניות עבודה. מדברים על 17 יעדים, אבל ה-17 יעדים האלה נפרטים למטרות, 169 מטרות, בערך עשר מטרות לכל יעד, ואותן מטרות, לכל אחת מהן צמוד מדד כמותי אחד לפחות. סך הכול 230 מדדים, ממש אפשר לבדוק את ההתקדמות של המדינה גם מול מדינות אחרות וגם מול עצמה לאורך הזמן, להשתמש באינדיקטורים האלה כדי לראות איך היא מתקדמת ברזולוציה די נמוכה, או גבוהה, אני לא יודע מה המילה המתאימה, לקידום היעדים. זו המסגרת הכללית. ב-2015 האו״ם קבעה את המסגרת הזאת, ישראל חתמה. השלב הבא בישראל הוא שנת 2019, שבו הותנה התהליך יחד עם חברה אזרחית ובהובלת המשרד, והוגש דוח ראשון וולונטרי לאו״ם. כל הדוחות במסגרת ה-SDG שמדינות מגישות הם דוחות וולונטריים, אין איזושהי חובה, אבל נהוג להגיש, וישראל באמת הגישה ב-2019 דוח ראשון. והתקבלה החלטת ממשלה 4631, ששמה 'שילוב יעדי הפיתוח של האו״ם לשיפור המשילות ותהליכי תכנון אסטרטגי בממשלה'. כלומר, רק נשים דגש, הציפייה, כשהעבירו את ההחלטה הייתה שזה ישפר משילות, ושזה איזשהו כלי עבור הממשלה לקדם תהליכי תכנון אסטרטגי. נקבע שמי שיובילו את החלטת הממשלה זה המשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ יחד, במעורבות של המועצה הלאומית לכלכלה והלמ״ס, וגם תוך שילוב החברה האזרחית. לא היה תקציב תוספתי למשרדים לעניין הזה, ונקבע שיהיה איזשהו דיווח שנתי לממשלה על ההתקדמות במימוש היעדים, וגם דיווח תקופתי לאו״ם. מה קרה בפועל? נקפוץ לשנת 2025. היינו ב-2015 באו״ם, ב-2019 ישראל מתניעה תהליך כולל החלטת ממשלה, ב-2025 המשרדים הגישו את הדוח השני, שהוא דוח חלקי בעקבות המלחמה, וקצת לפני שהגישו את הדוח, מבקר המדינה גם הגיש דוח ביקורת בנושא הטמעת יעדי הפיתוח בר קיימא בישראל, והוא קובע שבמבחן התוצאה מאז 2019 לא היו דיווחים, גם לא לאו״ם, לאו״ם כבר היה לנו עכשיו ב-2025, אבל לא היו דיווחים לממשלה כמו שהתחייב מהחלטת הממשלה, לא היה תהליך של שיתוף ציבור, ולא היה פיתוח של המדדים כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. מה צריך לעשות? מה ההמלצות? בין ההמלצות שלו, אחת, זה ניתוח עלות-תועלת. המבקר טוען שיש תועלות לנושא הזה של ה-SDGs, גם מבחינת יחסים בינלאומיים של ישראל, אבל גם מבחינת היכולת של המדינה לתכנן אסטרטגית ולקדם תהליכים פנימה. אבל יש גם עלויות, והשאלה היא האם נעשה ניתוח, הוא טוען שלא נעשה ניתוח, והוא חושב שצריך לעשות ניתוח ולבדוק האם זה כדאי לנו. נעיר בהקשר הזה, שכשעושים עלות ניתוח, זה לאו דווקא צריך להיות על כל המסגרת וכל 17 היעדים, אלא מטבע הדברים יש יעדים שהם יותר נוגעים למדינה הזו ופחות למדינה אחרת. למשל, מדינות מתפתחות אולי יצטרכו לעסוק באספקת מים לאוכלוסייה, ובישראל זו פחות סוגיה, ויש סוגיות אחרות שגם לנו יועיל למקד בהן את הפוקוס. חלק ממה שאפשר לעשות בניתוח עלות-תועלת זה לא הכול כמקשה אחת, אלא לנסות לחפש מהם התחומים שבהם אנחנו יכולים להשקיע מעט ולקבל הרבה משימוש במסגרת הזאת של ה-SDGs. מעבר לכך, המבקר טוען שהחלטת הממשלה, הוא מעיר שמבחינה מוסדית היא הוטלה על משרד החוץ והמשרד להגנת הסביבה, ויש שאלה האם אלו הם המשרדים המתאימים להוביל מהלך, שכמו שאמרנו בהתחלה, הוא לא רק בתחום הסביבה, הוא גם בתחומי מיגור עוני, תחומים חברתיים, בריאות וכו', ובתחומים כלכליים קריטיים. הוא אולי מתאים יותר, הוא טוען לבחון שזה יעבור למשרד ראש הממשלה, ספציפית לאגף ממשל וחברה, שלטעמו הוא אגף שיכול לתכלל את העיסוק ב-SDGs מפוזיציה יותר מתאימה, ריכוזית, עם יותר סמכויות. ונושא נוסף כמובן הוא הנושא של התקציב. לא היה תקציב תוספתי להחלטה, המשרדים עצמם אמורים להקצות תקציבים לנושא הזה. למשל, נושא שבו עשוי להידרש תקציב זה אפילו בפיתוח מדדים, הלמ״ס טוען שחלק מהמדדים לא פותחו כי זה מצריך איזושהי השקעה כדי לפתח מתודולוגיות. בהיעדר תקציב, אי אפשר להתקדם גם בנושאים האלה. זהו, עד כאן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, יהודה, על הדיווח. המנכ״ל, ככל שתרצה, להגיב תוך כדי הדיון. חברת הכנסת יעל, גם, ככל שתרצי תוך כדי הדיון לעדכן ולהשתתף, בבקשה. משרד החוץ, מי נמצא איתנו פה? בבקשה. << אורח >> רפאל זינגר: << אורח >> אנחנו תומכים בקביעה הזאת שלמשרד החוץ קשה להיות הפורום שמתכלל את עבודת הממשלה. משרד החוץ יכול להביא את ההישגים של ישראל לפורום הבינלאומי, ועשינו את זה יחד עם המשרד להגנת הסביבה, עם ה-VNR. גם את סיוע החוץ שלנו אנחנו גוזרים מיעדי ה-SDGs, אם זה בבריאות, אם זה במים, חקלאות, ככה אנחנו עובדים בעולם, אבל התכלול הפנימי זה משהו שמשרד החוץ לא יכול לעשות בצורה שהוא בנוי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה כרגע אתם כן עושים בנושא היעדים? << אורח >> רפאל זינגר: << אורח >> עושים מלא דברים. בין הדברים הבודדים שאנחנו מצליחים להוביל באו״ם זה שתי ההחלטות שיש לנו ביעדי פיתוח. אנחנו מצליחים להעביר את זה באו״ם, בנושא של חקלאות ובנושא של פיתוח ויזמות. יש לנו את כל אלפי המשתלמים, שמשתלמים בזכות סיוע החוץ של ישראל. קורסים, בין אם זה בארץ ובין אם זה בחו״ל, שהם בנושאים של ה-SDGs, חקלאות, בריאות, רפואה, מגדר, העצמה נשית וכו'. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי, תודה רבה. הלמ״ס, מי נמצא פה? << אורח >> עינת וייס: << אורח >> שלום. שמי עינת וייס, אני מרכזת את כל הנושא של איסוף הנתונים, דיווח הנתונים, לכל גופי האו״ם השונים. אנחנו באופן עקבי מפרסמים את הנתונים שאנחנו אוספים, אנחנו מייצרים נתונים אצלנו בלמ״ס ואוספים נתונים ממשרדי ממשלה אחרים. וכל גוף שרוצה נתונים כמובן יכול לפנות אלינו לקבל אותם. אנחנו מדווחים את הנתונים בנספח הסטטיסטי בדוח שדווח לאו״ם. ויש לנו ניתוח מרחקים שאנחנו עושים, שבו אנחנו מפרטים את המרחק שלנו מהיעדים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לכם את הנתונים האלה פה? זאת אומרת, על היעדים, שנקבל איזושהי תמונה? << אורח >> עינת וייס: << אורח >> זה המון נתונים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני יודע. << אורח >> עינת וייס: << אורח >> לא, אין לנו את זה כאן. אנחנו יכולים להכין מצגת. << אורח >> ירון פלוס: << אורח >> אני ירון, מנהל הלשכה לסטטיסטיקה. קודם כל אני שמח שהדיון הזה מתקיים, כי אני חושב שאנחנו חוזרים לימים שצריך להתמקד בתשומת לב בנושאים של אנשים, גם של הסביבה. מ-2019, כשהייתה החלטת הממשלה, עברנו קורונה, עברנו מלחמה, ואני חושב שאלה נושאים מאוד חשובים שפחות קיבלו את תשומת הלב. מה שהמבקר כתב, שצריך להכין איזה ניתוח של ROI, לראות איפה אנחנו יכולים לתת דגש, כדי שבהשקעה נמוכה נקבל benefits גדולים, אז זה מאוד חשוב. ושוב, אני יכול לתת סקירה על איפה אנחנו טובים, איפה אנחנו פחות טובים. כמובן, בעולמות הבריאות אנחנו בסדר. יש הרבה מאוד נושאים שהם יותר מתאימים למדינות מפותחות. אבל גם אני חושב שרמי נתן סקירה לא מזמן באו״ם בנושא הזה. << אורח >> רמי רוזן: << אורח >> כמו שאתה אומר, הייתה לי הזכות השנה באמת להציג את ה-VNR של מדינת ישראל באו״ם בתקופה, אני חושב שהיא הכי משוגעת שהייתה, ובטח להציג להם מול נציגים מכל העולם. וזה באמת, אדוני היו"ר, סופר חשוב וקריטי שאנחנו יושבים פה ומדברים, כי דווקא במציאות הזאת, דווקא לאחר הקורונה ודווקא לאחר המלחמה, זה הזמן שלנו רגע לשבת כולנו פה ולחזור באמת לדברים האלה, כי באמת גם אני הרגשתי בתור, אגב, זו הייתה זכות ענקית, ואני חייב להגיד באמת חוויה מדהימה. אבל באמת, היום, ובמיוחד באותו הזמן, זה קריטי שמדינת ישראל תיכנס ותשב שם בפורום הזה, וחשוב שגם הנתונים שלנו יהיו נתונים טובים, כי דווקא אחרי כל מה שאנחנו עוברים, להראות שאנחנו מדינה מפותחת ומדינה ששמה יעדים שהם כאלה קריטיים, של סביבה, של חברה, הדברים באמת המשמעותיים והסופר קריטיים לאנשים לחיות במדינה הזאת, ודווקא עכשיו אנחנו נותנים על זה ומשפרים את היכולת שלנו להשתפר במדדים. אני אומר עוד פעם, יש המון עבודה. אנחנו לא בכיוון ואנחנו לא במקומות טובים בכלל, ובאמת, אדוני היו"ר, אני שמח שלקחת את הישיבה הזאת והעלית את זה. דווקא עכשיו זה הזמן שלנו רגע לראות איך אנחנו מכווננים את זה נכון כמדינה, ומעלים את זה שוב פעם על הדרך הנכונה. וזהו, באמת ישיבה סופר קריטית וחשובה, ואני שמח גם לשבת פה היום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. יעל גיני, מנכ"לית SDG ישראל. תחכימי אותנו קצת יותר, ותתני לנו מהזווית שלך מה קורה איתנו, עם מדינת ישראל בכלל, גם ספציפית ליעדים, המשרדים, וככל שתוכלי להרחיב אז אנחנו נשמח. << אורח >> יעל איפרגן גיני: << אורח >> בשמחה. יעל גיני, מנכ״לית SDG ישראל. אנחנו עמותה שפועלת לקידום והטמעה של היעדים לפיתוח בר קיימא בישראל. ולפני שאני אדבר, אני אשמח לפתוח באיזושהי שאלה פשוטה, ותענו לי בכנות. עם רובכם אני דיברתי כבר ומכירה. אבל בעצם מי מאיתנו יודע להגיד היום, על בסיס נתונים מוסכמים וחשיבה ארוכת טווח, באילו תחומים מדינת ישראל צריכה היום להשקיע בדחיפות, עכשיו, ובאילו תחומים פחות? אבל קרוב לוודאי, בגלל שאני מכירה את כולכם, מתחום האנרגיה יגידו שאנרגיה, מתחום המזון והחקלאות יגידו שמזון, וחינוך יגידו שחינוך, וכך הלאה. וזו בדיוק הנקודה. כל הדברים האלה הם חשובים והם ראויים להשקעה, אבל בלי גוף שמתכלל ומודד ומשווה ומתעדף, אין לנו בעצם איזושהי דרך מקצועית לקבוע סדרי עדיפויות לאומיים בראייה ארוכת טווח. יתרה מכך, פיתוח בר קיימא הוא לא בחירה בין כלכלה, סביבה וחברה, אלא דווקא איזון ביניהם, אוקיי? אחד לא בא על חשבון האחר, אלא כל שקל שאנחנו משקיעים היום בפיתוח בר קיימא יכול לשלש את עצמו בראייה ארוכת טווח. ואנחנו רואים את זה, למשל, כשמקדמים תחבורה ציבורית לפריפריה, אנחנו גם מצמצמים פליטות של מזהמים, אנחנו גם מצמצמים את העוני כי אנשים יכולים לצאת לעבוד במרכז, ואנחנו אפילו תורמים לאי שוויון בגלל שגם נשים יכולות לצאת לעבוד. היעדים לפיתוח בר קיימא נועדו לייצר את החיבור הזה בין יעדים חברתיים, סביבתיים וכלכליים, וזאת מסגרת העבודה שמאפשרת יציבות וחוסן לאומי. אין לאחרונה דיון בכנסת שלא הייתי ואמרו את המילה 'חוסן', אבל באמת אני לא יודעת מי יודע להגיד היום מהם המדדים המוסכמים, להגיד מה בעצם הוא חוסן. וכמו שאומר פרופ' יהודה כהנא, מייסד SDG ישראל, כאקטואר ואיש של ניהול סיכונים, יעדי הפיתוח בר קיימא הם בעצם מערכת ניהול סיכונים של המדינה. המדינה חייבת לדעת איפה נקודות החולשה שלה, איפה היא כבר השקיעה, ואם ההשקעות האלה באמת הניבו איזושהי תוצאה לא רק כלכלית, אלא גם חברתית וגם סביבתית. דרך אגב, הרשויות המקומיות בפועל כבר היום, וגם המדינה, משקיעות הון עתק בתחומים של חינוך, בריאות, תשתיות, מים ורווחה. אבל שוב, בהיעדר מנגנון הטמעה מסודר, הציבור, גם המשקיעים וגם אנחנו לא יכולים להגיד באופן שיטתי איפה אנחנו נמצאים ביחס לעולם, באילו תחומים אנחנו בפיגור, איפה כל שקל ציבורי מייצר את התרומה הכי גדולה, כמו שדיבר פה ראש הלמ״ס, ROI. יש היום רפורמות מאוד גדולות שהוטמעו במערכות הציבוריות, כמו מערכת הבריאות, ואנחנו לא יודעים להגיד האם באמת הייתה לזה השפעה חיובית, בגלל שלפני הרפורמה לא מדדו. אז אנחנו לא יכולים להשתפר. וההטמעה של מדדי SDG, אז אני אגיד עוד איזשהו משהו, זה לא רק איזשהו יעד ערכי. אנחנו חושבים שזה כלי ניהולי לקביעת סדר עדיפויות אסטרטגי, לאיגום משאבים, לחיבור בין הממשלה, הרשויות המקומיות והסקטור העסקי. אנחנו עובדים עם הסקטור העסקי, אני יכולה להגיד לכם, הוא כבר שם. אנחנו עובדים איתם, זו השפה שהעולם עובד בה, קרנות השקעה, בנקים לפיתוח, מוסדות אקדמיים. אם אנחנו לא נתקדם עכשיו, אנחנו לא רק נאבד זמן, אנחנו גם נאבד איזושהי הזדמנות אסטרטגית למנף את הידע, החדשנות וההשקעות שכבר קיימות בישראל, לכדי מהלך בינלאומי מתואם שיבטיח שיקום אסטרטגי, כמו שדיברת, למדינת ישראל. מתקני ההתפלה שאנחנו כולנו מתפארים בהם, אילולא חשבו עליהם לפני 40 שנה, היום אנחנו היינו נלחמים על מים. אז אני ממש מבקשת בכל לשון של בקשה שהדיון הזה היום לא יסתיים בעוד איזושהי הצהרת כוונות, אלא בצעד מעשי ראשון. יש כאן את כל היכולות, יש את משרד ראש הממשלה, יש לו את יכולת התכלול, הלמ״ס כבר מודד את זה, החשכ״ל כבר מייצר תשתיות לאיגום משאבים ומדידת אימפקט, ויש רשויות מקומיות שהגישו דוח. מה שחסר זה לעבור מהחלטה לשלב ביצוע ולמדוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, יעל. אני חושב שנגעת באמת בשתי הנקודות המשמעותיות. אחת, זה בסוף באמת להעביר את זה מאיזושהי תוכנית, איזשהו רעיון שמסתכל בצורה מאוד רוחבית ומגבוה לרזולוציה מאוד מעשית. והדבר השני זה באמת השאלות, ותכף אני מקווה שנקבל את התשובות, זה מי לקח את היעדים, יש פה יעדים יותר רלוונטיים למדינת ישראל, יש פה רלוונטיים טיפה פחות. לקח אותם, פירק אותם, ראה באיזושהי תוכנית של סדרי עדיפויות מה יותר רלוונטי למדינת ישראל, מה פחות, אלה שרלוונטיות, מה התוכנית, מה באמת הכלים. אז יש את הגופים הרלוונטיים שאוספים מידע, מנתחים אותו, יודעים להעביר אותו הלאה, ואז לרדת כן לרזולוציה. איפה אנחנו יודעים לתת, מה הפערים, מה הפתרונות, ובאמת איך אנחנו מודדים את עצמנו בהתאם ליעדים שהצבנו, אבל גם ליעדים שהאו״ם נתן פה את הדגש שלו, ומה התוכניות, איך אנחנו עוברים לשלב היישום. המנכ״ל, בבקשה. << אורח >> רמי רוזן: << אורח >> נמצא איתי פה מנהל אגף אסטרטגיה, אדם שלימציק, הוא יעבור על הנתונים, יציג את הנתונים, ואני רוצה שאחרי שנעבור על הנתונים נדבר רגע קדימה, איך אנחנו לוקחים את זה מפה ומתקדמים ומשתפרים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בבקשה. << אורח >> אדם שלימציק: << אורח >> תודה, אדוני היו"ר. אדם שלימציק, מנהל אגף יחסים בינלאומיים. רמי קצת קידם אותי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הוסמכת. << אורח >> רמי רוזן: << אורח >> תכף נראה את הנתונים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תלוי בנתונים, אתה אומר. << אורח >> אדם שלימציק: << אורח >> כן. אני רוצה קודם כל להגיד, נמצאת איתנו גם אילת רוזן, מי שבמהלך הרבה שנים הובילה את הנושא הזה אצלנו. אילת פורשת בסוף השבוע הזה. << אורח >> אילת רוזן: << אורח >> שמחים שאני פורשת. << אורח >> אדם שלימציק: << אורח >> לא על זה שאת פורשת, על זה שהובלת את הנושא הזה. << אורח >> רמי רוזן: << אורח >> אגב, היא התחילה פה, נכון? היא התחילה בהתחלה של SDG, נכון? זה מאוד מעניין סגירת המעגל הזאת ואיך הדברים התחברו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו נשמח לשמוע. קודם כל, להגיד לך תודה רבה על כל השנים הרבות והעשייה שלך, והרבה הצלחה בכל דרך שאת תפני בה. << אורח >> אילת רוזן: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> אדם שלימציק: << אורח >> איילת באמת הייתה זו שהניעה את המהלך הזה בישראל, עוד במהלך הדיונים באו״ם על קבלת ההחלטה ב-2015, ואז בהמשך התקבלה החלטת הממשלה ב-2019, הגשנו את הדוח. וכן הייתה עשייה בתוך הממשלה, שהמשרד שלנו הוביל, וזה היה באמצעות שיח עם משרדים אחרים, הקמת איזושהי ועדה, פורום בין-משרדי ובין-מגזרי בנושא ה-SDGs, שבפורום הזה הנושא הוצג, וגם הייתה פעילות כדי לחבר את מה שרוצים לקדם בארץ למה שקורה בעולם. היו שם דוברים מה-OECD, מארגונים שונים, שבאו והציגו איך בפועל לוקחים את הדבר הזה, שנקרא SDGs, ומתרגמים אותו לעשייה מקומית. המשרד שלנו גם הכין טבלה באמת מפורטת, וזה אולי מתקשר למה שנאמר מקודם, טבלה מפורטת של היעדים, המטרות והמדדים, כדי לראות מה רלוונטי לישראל, מה כבר נעשה, ומה אולי כדאי לקדם בעדיפות. אז זה לא ניתוח עלות-תועלת ממש קלאסי, אבל זו כן בחינה מקצועית של מה רלוונטי ומה כדאי לקדם. ומסקנה מהמהלך הזה הייתה, שקודם כל יש דברים שכבר נעשים. זאת אומרת, ה-SDGs לא בא בהכרח לחדש לנו או למדינות אחרות ולהגיד עכשיו אתם חייבים לעשות א', ב', ג', כי הרבה מהמדינות עושות דברים, ולכן יש גם מדדים שהלמ״ס מודד, שבהם אנחנו כבר השגנו את היעד למעשה, והשגנו אותו גם לפני שהתחיל תהליך ה-SDGs. גם בתחום המים, תחום החינוך, הבריאות ועוד. וגם ביעדים שעדיין לא השגנו, נעשית עבודה. זאת אומרת, אולי זה לא נכנס תחת הכותרת של SDGs וזה לא מקבל את הכותרת, וחבל שכך, אבל כן יש הרבה פעילות במדינת ישראל שמקדמת אותנו אל עבר היעדים. זה נעשה, שוב, במנותק, לא בגלל איזשהו ניתוח עלות-תועלת שבא ואומר אנחנו צריכים להשקיע בזה. ואני חושב שבאמת במקום שאנחנו עומדים כרגע, מצד אחד יש את המהלך של המדידה, שהלמ״ס מוביל ביד רמה ועושה את זה מצוין, ובאמת אני מאוד אוהב את הגרפים האלה שלה, שמראים את ההתקדמות לעבר היעדים, ויש לי אותם במצגת שאני לא יודע אם נוכל להציג אחר כך, אבל יש שם דוגמאות לזה. נקרא לזה הצד הטכני, כאילו, יותר מטכני, אבל זה מודד את היישום בישראל, אבל באמת יש פה את החלק המהותי, הוא זה שדורש חיזוק. זאת אומרת, איך אנחנו לוקחים את ה-SDGs, מזהים את הפערים ופועלים לכך שהממשלה תפעל כדי להטמיע את זה בעבודה שלה ולקדם את הנושאים שהם הכי רלוונטיים, כי אי אפשר לעשות הכול. ופה, כמו שכבר נאמר, וגם מבקר המדינה ציין, צריך גוף ממשלתי מתכלל שיוביל את זה, שיש לו סמכות להנחות משרדי ממשלה קודם כל להטמיע את זה בתוכנית העבודה שלהם, וגם קצת אולי להנחות אותם לעבוד ביחד עם משרדים אחרים ועם גופים לא ממשלתיים, כדי לקדם את נושא העדיפויות שיזוהו. ופה אנחנו חושבים שלמשרד רוה"מ יש באמת את היכולת לעשות את זה. אני אזכיר גם שבהחלטת הממשלה ב-2019 הייתה הצמדה של מדדי ה-SDGs שעלינו לפתח, או יותר נכון להטמיע בעבודת הממשלה, ליעדים האסטרטגיים של הממשלה. ועם הזמן לא נקבעו יעדים, זה פחות הסתדר שני התהליכים האלה ביחד. ולכן ככל שייקבעו יעדים אסטרטגיים לממשלה, זה באמת המקום לחבר בין הדברים האלה, ככה שה-SDGs יהיו שפה משותפת, אפשר להגיד, למשרדי ממשלה, ומעבר לכך, גם בכלל לשאר המגזרים במשק, גם אם לא תמיד עובדים ביחד ממש על כל פרויקט ופרויקט, אז לפחות יזוהו כמה יעדים או מטרות שמדינת ישראל הייתה רוצה להגיע אליהם תוך כך וכך שנים. עד כאן בינתיים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי. אנחנו גם בינתיים נמתין למצגת. ברגע שאת מקבלת אותה, אנחנו נשמח שהנתונים יעלו ושנוכל להעמיק בהם קצת יותר. גברת רוזן, תרצי קצת להתייחס בהמשך למה שנאמר מקודם? << אורח >> אילת רוזן: << אורח >> אני חושבת שנעשתה עבודה יפה לנסות לתכלל, רב מגזרית, היו מפגשים, אבל באמת צריך להסתכל על מי מוסמך להנחות משרדי ממשלה להטמיע את זה. אני הבנתי שבשלב מסוים יצאה הנחיה לאלה שמכינים תוכניות עבודה במשרדי ממשלה להטמיע את ה-SDGs, אבל להנחות דבר כל כך כללי הוא כמעט חסר משמעות. זאת אומרת, במדינות אחרות זה ממשרד ראש הממשלה. יש נציגים בכל משרד שתפקידם להטמיע את ה-SDGs באותו משרד, שתפקידם לארגן שולחנות עגולים. ואם אנחנו לא חושבים אולי על מנגנון כל כך שאפתני, אפשר בהחלט לחשוב על איך אנחנו מקשרים את זה עם האסטרטגי ותוכניות העבודה של משרדי הממשלה. אני לא יודעת אם אין כאן נציג ממשרד ראש הממשלה. אין כאן נציג, הבנתי. בגלל שגם מבקר המדינה וגם אנחנו בתוך המשרד, על אף שאנחנו מאוד בראש של פיתוח בר קיימא, מבינים שצריך פתרון אחר, אחרת פשוט נדשדש עם עוד חמש השנים שנותרו להטמעת ה-SDGs. אז אני מאוד מקווה שתצא קריאה מהוועדה בכיוון הזה. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. משרד הכלכלה, בבקשה. << אורח >> יואל בן שושן: << אורח >> אנחנו פועלים בנושא של ה-SDGs בתחום של הסביבה. תחת רשות ההשקעות אנחנו מוציאים מסלול יחד עם משרד האוצר של 300 מיליון שמחולק ל-100, 100, 100, בנושא של מס פחמן, הפחתת מס פחמן שנכנס ב-1 בינואר 2025. אז אנחנו נפרסם את כלי הסיוע הזה. יחד עם זה, יש לנו גם את מרכז התעשייה המתקדמת, גם ביחד עם שיתוף המשרד להגנת הסביבה, שמתוקצב ב-80 מיליון שקל, אנחנו מקדמים התייעלות במשאבים בתעשייה, שזה דבר מאוד חשוב. ויחד עם זאת, עם הכלי השלישי שאנחנו עושים, זה לתעשייה, אנחנו עושים להם הרבה הסברים בכל מה שקשור להתייעלות במשאבים, או כל מה שקשור להפחתה, או כל מה שקשור לכלכלה דלת פחמן, אנחנו מתעסקים בזה המון ומקדמים את התעשייה בנושא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. משרד הפנים. << אורח >> גלעד לוסון: << אורח >> שלום לכולם. גלעד לוסון, מנהל אגף מחקר ומדיניות במשרד הפנים. יש את הדיון הקודם שהשתתפתי בו יחד עם הלמ״ס, שאנחנו מבינים שארגז הכלים שיש למשרדי הממשלה בשביל לתמרץ ברשויות מקומיות ולתקצב אותן, כרגע זה בעיקר המדד החברתי-כלכלי, שאנחנו יודעים שהוא מדד לא מספיק חד, לא מותאם למבנה השלטון בישראל ולאור זה אנחנו רואים עיוותים. לאור זה, יחד עם משרד האוצר, אנחנו מקדמים יחד עם הלמ״ס מדדים משלימים חדשים, שאמורים לשכלל את ארגז הכלים של משרדי הממשלה מול הרשויות המקומיות, מתוך הבנה שיש פה מבנה שלטון שהוא אחר, ייחודי, והוא בסוף יבוא לטובת הרשויות המקומיות, טובת התושב. זה מבחינת מדדים סטטוטוריים. במקום ההצהרתי והערכי, אנחנו מאוד מאמינים ב-SDG, רואים בזה ערך. בתפקידי הקודם הייתי במשרד הבריאות, ושלוש שנים עסקתי בכל הנושא של בריאות שלטון מקומי ואזורי, וגם שם מאוד עבדנו עם הרשויות המקומיות להבין, בריאות בכל מדיניות, קוראים לזה, שהבריאות מושפעת מהרבה מאוד מדדים שונים. זו חשיבה הוליסטית שאנחנו מעודדים רשויות לחשוב ככה. לצד זה, אני ראיתי פשוט את המסמך המקדים והנהדר שכתבו פה, להפריד בין המקום ההצהרתי, להיות על הבמה הבינלאומית, לבין המקום של חקיקה ורגולציה. בסוף יש פה משהו שהוא חבילה שהיא רחבה מדי, שהיא לא מותאמת בדיוק לצרכים. בסוף אנחנו נראה שהדבר הזה, אם אנחנו משיתים את זה על הרשויות המקומיות, ולאור זה משרדי הממשלה מתקצבים, אנחנו לדעתנו עלולים דווקא לראות מקום שזה חוסר דיוק, פגיעה אפילו ברשויות, בעיקר חלשות. ולכן אנחנו מצטרפים למקום הערכי-הצהרתי, אבל להשאיר בצד רגע את המקום של ההמלצה, של חקיקה ורגולציה, ולהתמקד במדדים שאנחנו מקדמים כרגע עם הלמ״ס ואפיקים אחרים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי, תודה רבה. מינהל התכנון. << אורח >> רוני בר: << אורח >> שלום. רוני בר ממינהל התכנון, מהאגף לתכנון אסטרטגי. אנחנו כמינהל התכנון גם מאוד מכירים בחשיבות של ה-SDGs, היינו חלק מה-VNR הראשון ומכל הדיווחים שלאחר מכן. עכשיו באמת המשרד להגנת הסביבה עובדים על עדכון הדיווח. זו גם הזדמנות בשבילנו, כמו שיעל גם תמיד אומרת לנו, לבוא, להסתכל על הפעולות שלנו ביחס ל-SDGs, לראות איפה אנחנו תואמים ואיפה לא. ככל שיחליטו לקדם איזושהי תוכנית עבודה או איזשהם מדדים, להעביר לרוה״מ, לעשות איזשהו משהו כלל משרדי, אנחנו מאוד נשמח לקחת חלק בפועל, בגלל שהעבודה שלנו היא מאוד רוחבית. מינהל התכנון, אנחנו עוסקים בהרבה תחומים, אנחנו נוגעים ב-SDGs, זה גם כמובן במטרה 11 שעוסקת בעירוניות, אבל גם בנושאים שקשורים לאנרגיה, לשטחים פתוחים, מים ושוויון ותחבורה וכו'. מעצם זה, ששוב, אנחנו רב תחומיים, וגם בתכנון אנחנו תמיד אמורים להסתכל על העתיד, כי זה בעצם מה שאנחנו אמורים לעשות, אז זה מאוד מתחבר לחלק גדול מהפעולות שלנו. בשנה-שנתיים האחרונות אנחנו קידמנו פעולות, גם קידום התוכנית האסטרטגית המרחבית שלנו למדינת ישראל, גם תוכניות ארוכות טווח לתשתיות, שהיום בדיוק הוצגה בולנת"ע התוכנית ארוכת הטווח לתשתיות למחוזות דרום וירושלים, שהמטרה שלה היא באמת להסתכל על פריסת התשתיות בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, שלוקחת בחשבון גם את צורכי הפיתוח וגם היבטים שקשורים לחברה, הכלכלה, הסביבה, האקלים וכו'. נושאים נוספים שכמובן על שולחננו זה ייעול השימוש במשאב הקרקע, התחדשות עירונית, קידום הסעת המונים, פיתוח סביב הסעת המונים, תכנון לשינויי אקלים וכו', ככה שכשאנחנו מסתכלים על הרשימה של ה-SDGs לעומת תוכנית העבודה שלנו, בהחלט יש הרבה הלימה, אז אם תהיה עבודה כלל-משרדית, כלל-ממשלתית, כלל-מגזרית, הנושא הזה, נשמח מאוד לקחת חלק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. משרד האוצר, רונית. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> האוצר משתלב בעבודת המשרדים האחרים ותומך בהם. בסוף האחריות היא שלהם, ואנחנו שמחים לעשות דיונים בתקציב ומה שצריך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו שמחים על הגישה החיובית. משרד המשפטים, נוכח? לא הגיע. כן, משרד הבינוי והשיכון. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> שלום, צהריים טובים. אריאל פרטוש, מנהל תחום קשרי חוץ במשרד הבינוי והשיכון. המשרד שלנו עוסק כבר ב-SDGs עוד לפני אפילו החלטת הממשלה. כבר ב-2018 לקחנו על עצמנו לעשות מיפוי של כל מה שקשור ליעד 11. זה איזשהו מיפוי מתקדם שאנחנו כל פעם מנסים לעדכן אותו מחדש. על הדרך גם מכינים תוכניות שמשתלבות ביעדי פיתוח בר קיימא. אנחנו עכשיו בדיוק עובדים, התחלנו לעבוד על מחקר חדש שאנחנו עושים על יעד 11, שזה היעד שיושב ברובו תחת משרד הבינוי והשיכון, כאשר אנחנו מנסים הפעם לא רק לעשות מיפוי ורק לקבל נתונים ואז להעביר אותם ללמ״ס, שגם ככה הוא זה שמדווח אותם, אלא באמת לעשות איזושהי ראייה ארוכת טווח למה אנחנו רוצים להיות כמשרד בכל מה שקשור בתחומים שתחת אחריותנו, ב-SDG11 ובכלל בשאר ה-SDGs. זו עבודה שתהיה כחצי שנה בערך עד ה-HLPF, הכנס השנתי באו״ם, שרמי היה עם המנכ״ל שלי והציג את ה-VNR. << אורח >> רמי רוזן: << אורח >> הייתי גם כן נציג של משרד השיכון ב-2019. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> נכון, ב-2019, כשהגשנו את ה-VNR הקודם. << אורח >> רמי רוזן: << אורח >> הייתי ראש מטה במשרד השיכון, והייתי נציג של משרד השיכון ב-SDGs. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> נכון. אז כן, לקחנו חלק נכבד בשני ה-VNR של ישראל, גם הראשון וגם השני, שהיה קצת יותר מתומצת, ואנחנו מתכננים לקראת ה-HLPF הקרוב שיעד 11 יהיה בו אחד מהיעדים שהוא במוקד, להביא את המחקר שלנו ולנסות להציג אותו באיזושהי דרך מעניינת באו״ם, על אף כל האתגרים שאנחנו מכירים. וכמובן שכבר ב-2019, כשיצאה החלטת הממשלה, ביקשנו ואמרנו שצריך באמת גורם מתכלל אחד, שהוא לא יכול להיות מחולק בין משרד החוץ לבין הגנת הסביבה. צריך שיהיה בית אחד שינחה כמו שצריך את המשרדים מה צריך לעשות, איך, לתת יעדים מדידים, ואנחנו בעד שנתקדם לשם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. משרד האנרגיה. << אורח >> שחר דולב: << אורח >> שלום. אני שחר דולב, משרד האנרגיה, אגף אסטרטגיה. אנחנו במשרד פועלים ומודדים את המדדים הקשורים לאנרגיה, SDG7. עושים את זה כבר הרבה שנים, ובעצם זה מוקד הפעילות שלנו. סך הכול המדדים פה הם לא מורכבים מדי. אחוז האנרגיות המתחדשות מסך האנרגיה הראשונית, אנחנו עומדים על סדר גודל של 6%, כאשר זה אומר בערך 16%-16.5% אנחנו היום מייצור החשמל. בקנה מידה של מדינות מפותחות זה מעט, אבל אין לנו רוח, אין לנו מפלי מים, יש לנו רק סולארי. במדד של אנרגיה סולארית אנחנו באחוז מאוד גבוה. מדד אחר זה מדד עצימות האנרגיה, שזה מדד של כמה חשמל אנחנו צורכים מול התמ״ג. זאת אומרת, טרה וואט שעה מול מיליון דולר של תמ״ג. במדד הזה אנחנו יחסית נמוכים, זאת אומרת יעילים. מקום שישי, אני חושב, ב-OECD, שהוא בעצם מבטא פחות איזו יעילות מתקדמת של ישראל, שאנחנו לא מעצמה כלכלית שצורכת הרבה אנרגיה, אלא יותר אנחנו יצרני הייטק שדורשים מעט אנרגיה, ולכן אנחנו במדד הזה עומדים מאוד יפה, וגם משתפרים עם השנים. בשנת 2021, אני חושב, הוצאנו תוכנית לאומית להתייעלות באנרגיה, שקבעה יעדים להתייעלות במדד הזה של עצימות אנרגיה, עמדנו ביעדים האלה, ועכשיו עובדים על פיתוח תוכנית המשך מעבר לשנת 2030. וכמובן שמעבר למדדים האלה, אנחנו מודדים עוד הרבה מאוד מדדים של תחום האנרגיה. פרסמנו לא מזמן דשבורד מאוד יפה של מצב משק האנרגיה, אנחנו קוראים לזה, עם עשרות מדדים, כולל המדדים האלה, כולל השוואות בינלאומיות והתפתחות לאורך הזמן. אתם מוזמנים לבוא ולראות, וכמובן אנחנו תומכים בהמשך המעקב אחר המדדים האלה. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. פורום ה-15. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> שלום רב. מאיה קרבטרי, פורום ה-15. נושא בהחלט חשוב, אנחנו עוסקים בו. הזדמנות לפרגן גם לאריאל, שפנה אלינו כבר ב-2019 כשכתבו את הדוח הראשון. לקחנו חלק, תרמנו לדוח, ואפילו כתבנו מיני פרק, זה מה שהתאפשר לנו. ואנחנו מאוד שמחים לשתף פעולה בכל פעילות של הממשלה בנושא הזה, גם עם המשרד להגנת הסביבה. אחד האתגרים שנמצאים לפתחנו כרשויות מקומיות, הוא שביחס למדינות מפותחות אחרות, היקף הסמכויות שיש בידי השלטון המקומי בישראל, כמו שאתם מכירים, הוא המצומצם ביותר ב-OECD, ולכן הרבה מהנושאים בתוך ה-SDGs, יש לנו בהם אפס סמכות עד מעט סמכות. אפילו ביעד 11, שהוא היעד לכאורה שלנו, אפשר להתווכח האם בכלל אנחנו משפיעים ובאיזו מידה על תתי היעדים בתוכו. אפילו שאלות כמו המדד, לא זוכרת את מספרו, או למשל שטח פתוח לנפש או משהו שלא נקבע על ידי הרשות המקומית בצורה מלאה, אז האתגר המרכזי שלנו הוא באמת בעיית הסמכויות. ועם זאת, אנחנו לקחנו על עצמנו, במיוחד בפורום ה-15, לסייע לעיריות ולעבוד איתן על הגעה כמה שאפשר להתמודדות עם הפער הזה שבין גבול הסמכויות, שהוא באמת נמוך, לבין מה שנעשה באמצעות כל מיני יוזמות משותפות. אני כמובן לא ארחיב על כולן עכשיו, אבל למשל מדיניות משותפת של בנייה ירוקה, למשל ועדת אקלים משותפת, היערכות משותפת למשבר האקלים וכו', בתחומים האלה של עירוניות ופיתוח בר קיימא. אבל אכן, יש פה אתגר של סמכויות, ואנחנו חדשות לבקרים מעלים אותו גם מול כבוד יו"ר הוועדה. זה הכול קשור בהכול. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> טוב, תודה רבה. נרשמה ההערה, אבל השאלה באמת איך הפתרון שלך לבוא ולהיות חלק או לקחת מקום משמעותי? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אנחנו כן משתתפים, כמו שנאמר, גם בכל הישיבות והדיונים, תורמים לדוח, מגיבים גם על הדוח. ובפורומים אחרים שלא קשורים ל-SDGs גם פועלים לחיזוק כוחו של השלטון המקומי, אם זה בסוגיות של אקלים, מאוד פעילים, סוגיות של השפעה על המרחב העירוני. זה לא תמיד קשור ל-SDGs, אולי זו אחת הבעיות, אבל בפורומים שונים בהחלט אי אפשר לומר, גם כמובן מרכז השלטון המקומי לא עוסקים כל הזמן בסוגיית הסמכויות וההשפעה של השלטון המקומי על המרחב שבו אנחנו חיים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי, בסדר גמור. תודה רבה. בבקשה, כפיר. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> כפיר מצוינים, סמנכ״ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי. קודם כל, אין לי הרבה מה להוסיף, אני מסכים עם מאיה. בטח בכל פעם שיש הזדמנות להעלות את סוגיית חיזוק העצמאות של השלטון המקומי. ויש לנו כאן גם נציג ראש עיריית יהוד-מונוסון, שאנחנו נשמח שיתייחס. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בבקשה, אדוני. אמנון סעד, ראש עיריית יהוד-מונוסון. << אורח >> אמנון סעד: << אורח >> טוב, אני נעזרתי ביעל כדי לדעת בכלל על מה מדובר. אני מבין שזאת החלטה של האו״ם לפני 11 שנים, ב-2015, שאנחנו מחויבים לה וצריכים לעמוד ביעדים מסוימים כל שנה. פספסתי בין לבין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תלמיד מצטיין עד כה. << אורח >> אמנון סעד: << אורח >> צריך לדלות מזה את העיקר, ובאמת לדבר מילים גבוהות, שכמה זה חשוב לכדור הארץ, כמה זה חשוב לדור ההמשך שלנו. אני באמת באופן אישי מאוד מתעניין בזה, רואה בזה חשיבות מאוד גדולה. אתם יודעים, בחיים של ראש עיר זה מתחיל בבוקר בסייעת שלא הגיעה לגן, ובמישהי שקיבלה דוח, ואתה מתעסק בהכול, אבל באמת שהדברים הגדולים האלה נוגעים ממש לליבי. אצלנו בעיר ממש מאמצים את המדיניות של מה שאפשר, של בר קיימא, עם כל מה שקשור למיחזור וכו', ונשמח להיות חלק אינטגרלי מהדבר הזה ולשתף פעולה. אגב, מאוד התרשמתי מחבר הכנסת יצחק קרויזר ומהמנכ״ל. זה כיף להיות במקומות כאלה, לפעמים אנחנו רואים כל מיני דיונים בטלוויזיה, שיש כל מיני אירועים לא נעימים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כאן זו ועדה שנעים להיות בה. << אורח >> אמנון סעד: << אורח >> כן. דיון מכבד מאוד, אנשים מאוד מקצועיים. ראיתי גם את המנכ״ל הצעיר, שזה בוער בו. אז קודם כל, יישר כוח לכל מי שהגיע לפה. זה דברים מאוד חשובים לעתיד כדור הארץ, לעתיד המדינה הזאת, ויישר כוח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. בבקשה, ניר. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> ניר קנטור, מהתאחדות התעשיינים. אני רוצה להצטרף לדברים שנאמרו על ידי המשרד להגנת הסביבה לגבי החשיבות של הנושא, ובוודאי גם המשקל הרב יותר שצריך לתת לנושא הזה, בראי של משרד ראש הממשלה או כל משרד אחר. קודם כל, התעשייה, כמו שגם יעל אמרה, כחלק מהמגזר העסקי, אנחנו מחויבים. החברות פועלות בנושאים השונים. כמובן, יש יותר, יש פחות, אבל מחויבות ופועלות. חלק מאיתנו, מהחברות, גם מדווחות בעולם במנגנונים כאלה ואחרים, ולכן הם מראים את התוצאות של הפעילות. אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים לראות את התמונה הכוללת של המשק, ואת התמונה בעיקר של הממשלה. ואני אתן כמה דוגמאות למקומות שבהם הדברים נעשים אולי על ידי משרדים שונים, לא מתורגמים לשפה של SDG, ולכן הם גם לא נעשים בצורה מיטבית ומספקת, לפחות בעיניי. שמענו לגבי משרד הכלכלה, ואני חושב שבהחלט המשרד הזה תפס את נושא השור בקרניו ומקדם את הנושא, גם הנושא של התייעלות במשאבים, גם הנושא של תמיכה בחברות בנושאים השונים, על מנת שהם יבואו וישפרו. כך גם לגבי משרד האנרגיה, בעולמות של התייעלות אנרגטית ואנרגיה מתחדשת. לא בהכרח זה בגללם, קצת פחות בעולמות של רשת ההולכה של החשמל, כדי לחבר פנימה את מערכות הפאנלים הסולאריים שתלויות בתעשייה או במגזרים אחרים, שהיו יכולים להקים פאנלים סולאריים אילו הייתה רשת הולכה שהייתה מספיק טובה. ולכן, גם בהקשר הזה, אם ינחילו את נושא ה-SDGs, כנראה שזה יקבל דגש יותר גדול אל מול נושאים אחרים. כמה דוגמאות נוספות בנושא הזה, בנושא דומה. לצורך העניין, משרד הבריאות. משרד הבריאות, שאמון על כל הסוגיות שקשורות בבריאות הציבור, וגם השוויון בקרב הקהלים השונים. למשרד הבריאות יש אגף שכל תפקידו לרשום תכשירים רפואיים. האגף הזה רושם תכשירים, יש לו צוות טוב ומיומן. התעשייה הגנרית, וזה נושא שקרוב לליבי מאוד, היא תעשייה שברגע שתרופות גנריות נכנסות לשוק, הן מפחיתות את המחירים של התרופות עד 80%. בתחילת הדרך ב-20% ועד ל-80%. הקצב של האישורים לתכשירים גנריים שכזה הוא איטי מדי. אילו היה עוד כוח אדם שנכנס למשרד הבריאות, אפילו שני פקידים, שני אנשים, היה מביא לשינוי, היה מביא לקידום מהיר יותר של תכשירים גנריים, ובסופו של דבר הייתה הנגשה הרבה יותר קלה ומהירה של תכשירים, של תרופות, למטופלים השונים שצריכים את התרופות הללו. באותה מידה גם יש לנו סוגיה של חומרי הדברה. חומרי הדברה שמאושרים על ידי משרד החקלאות, אילו היו עוד פקידים שהיו יכולים לאשר תכשירי הדברה מתקדמים יותר, ירוקים יותר, אז קצב ההחלפה של תכשירי הדברה היה מהיר יותר, הייתה פחות הדברה בפירות ובירקות של כולנו, פחות חשיפה של ציבור, אבל חסר כוח אדם כדי לבצע את זה. אז אלה כמה דוגמאות למקומות שבהם משרדי הממשלה, אם במסרק היו מסתכלים בראי SDG, אני מניח שסדרי העדיפויות שלהם היה משתנה. ולכן צריך לדבר SDG ברמת כל משרד ומשרד, ומה הוא יכול ליישם במדינות השוטפת שלו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. אני כן רוצה לחזור רגע אחורה למה שאמרו מאיה וכפיר וראש העיר אמנון. החיבור, אני שמח שהוא קורה, אבל באמת אולי הוספת יד של העברה של סמכויות מהשלטון המרכזי, אנחנו דיברנו על זה פה לא מעט בוועדה, אבל זה בהחלט יכול לשפר ולקדם את מדינת ישראל לעבר מקומות טובים יותר. כי בסוף הגישה, לפחות שלי, איך שאני רואה את הדברים, ראשי הרשויות הם לא רק הצינור להעברת הצרכים לאזרחים, אלא הם פשוט אלה שמנהלים באופן הכי ממוקד והכי ברבדים, כמו שאמרת, ראש העירייה, ברמת הפקק, פח הזבל, הסייעת והשירות הכי נגיש לאזרחים ולתושבים. אני חושב שגם ברמת המערכת הדמוקרטית, הבחירה לראש הרשות היא הרבה יותר אישית מאשר לכנסת ולממשלה, שזה משהו כאילו קצת יותר מגבוה. ובכלל, אני חושב שהשנים האחרונות רק הוכיחו עד כמה השלטון המקומי במדינת ישראל הוא חזק, הוא טוב, הוא ראוי, והוא מוביל את מדינת ישראל במשברים המאוד גדולים שהיו פה, אם זה המשבר של הקורונה, ואחר כך במלחמה. לא יודע איך מגדירים את זה בתוך היעדים, אבל אולי זה יעד פנימי שמדינת ישראל יכולה לאמץ. << אורח >> יעל איפרגן גיני: << אורח >> כן, אבל גם היעדים יעזרו לחיבור הזה בין המטרות הלאומיות למטרות הלוקאליות של הרשויות המקומיות, כי בעצם יש פה איגום יעדים, מה שנקרא, ואין סיבה שזה לא יהיה בהלימה. דרך זה הם יקבלו יותר סמכויות, יותר תקציבים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, חד משמעית. אני חושב שזה דבר שהוא נכון לקדם ולעשות. יש כאן עוד איזשהו נציג שפספסנו אותו? אנחנו נחזור למצגת ולנתונים ואז נעבור לשלב הסיכומים, אני חושב. << אורח >> אדם שלימציק: << אורח >> אני אנסה לא לחזור על דברים שכבר דיברנו עליהם, אבל רצינו לתת לכם קצת את התמונה הכוללת ואיך כל הדברים שנאמרו פה מתחברים, המדדים, הדיווח לאו״ם, הדיווח לממשלה, עבודת הממשלה וכו'. (הצגת מצגת) זה כבר נאמר. ב-2015 האו״ם קיבל את ההחלטה, ביולי 2019 החלטת הממשלה בישראל, כשהמשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ מובילים את התהליך בשיתוף הלמ״ס והמועצה הלאומית לכלכלה. מה שכבר נעשה, ציינתי חלק מהדברים, הקמת הפורום הבין-משרדי, שיחות פרטניות עם גופים שונים כדי לנסות לזהות מה רלוונטי להם ומה אפשר להטמיע בעבודה שלהם, קשר עם ה-OECD והגשת הסקירות לאו״ם. הסקירה הלאומית הוולונטרית, כמו שכבר צוין, אין לה פורמט אחיד. זאת אומרת, כל מדינה יכולה לבחור מה היא מציגה, באילו יעדים להתמקד, האם כל היעדים, האם חלק מהיעדים. בדיווח הראשון של ישראל לאו״ם ב-2019, באמת הייתה סקירה לא קצרה, נדמה לי 400 עמודים, שסקרה את כל היעדים. היה פרק על כל יעד, ואני חושב שכל משרדי הממשלה, המגזר העסקי, ההתאחדות התעשיינים, החברה האזרחית, היו משותפים בהכנת הסקירה הזו, וכל פרק הציג איך ישראל מתקדמת ומה היא עושה באותו יעד, וגם איפה יש פערים. הדוחות האלה נועדו מצד אחד לתת למדינה עצמה איזושהי תמונת מראה של איפה היא עומדת, מה עוד צריך לעשות, מה אפשר לעשות ומה רלוונטי קודם כל לאותה מדינה, וגם, כמו שצוין, ליצור שותפויות בינלאומיות גם בין מדינות, ותכף אני אגע גם בזה. הדוח שרמי הציג באו״ם ביולי 2025, לא היה דוח שכלל פרק על כל יעד, אלא עשינו פורמט קצת שונה הפעם, גם בגלל המשאבים המוגבלים שהיו לנו והמלחמה וכו', וגם כי דווקא רצינו להראות את השילוב ואת המחוברות או את החיבור בין יעדים שונים. כי זו אחת המטרות של ה-SDGs, לראות שזה לא שיש יעד של אנרגיה שהוא רלוונטי רק למשרד האנרגיה, ויעד של בריאות שהוא בהכרח רלוונטי רק למשרד הבריאות, אלא רצינו להראות פרויקטים שאולי משלבים חלק מהיעדים. אלו הגופים שהיו שותפים בהכנת הדוח, רובם מהממשלה, וגם קיבלנו התייחסויות מסוימות מגורמי האקדמיה, החברה האזרחית ושלטון מקומי. אילו פרויקטים הצגנו בדוח, או בסקירה, כמו שהיא נקראת, Review? קודם כל, חצי מהמסמך, אני חושב, היה נספח סטטיסטי שהראה את ההתקדמות של ישראל בצורה גרפית לקראת היעדים השונים. אבל החצי השני, היו בו שמונה פרקים שהציגו פרויקטים או נושאים שבתוכם היו מספר פרויקטים ומקרי בוחן. הפרק הראשון עסק בשימוש בכלים דיגיטליים להתמודדות עם אתגרים חברתיים, ותכף אני אראה דוגמה ספציפית. הפרק השני הראה את מערכת הבריאות, תחום שבו ישראל יחסית מצטיינת, אבל תוך דגש על התפקוד של מערכת הבריאות בשעת משבר, בשעת המלחמה, בחירום. כי רצינו בכל זאת, חוץ מדברי הפתיחה, גם להזכיר את המלחמה ואת כל מה שעברנו בשנתיים האחרונות. הפרק השלישי עסק בקידום עירוניות בת קיימא, ופה למשרד השיכון היה תפקיד מכריע ומרכזי, ופה באמת הנקודה להגיד שהלוואי ועוד משרדי ממשלה ייקחו את הנושא הזה של ה-SDGs ויטמיעו אותו, כמו משרד הבינוי והשיכון. הם גם היו שותפים שלנו בהצגת הדוח בניו יורק. אבל זה לא רק משרד השיכון, שוב, זה גם מינהל התכנון, זה גם המשרד להגנת הסביבה, זה גם הרשויות המקומיות, זה כל מי שעוסק בעצם בתכנון עירוני ובעירוניות בישראל, הנושא הזה רלוונטי בשבילו, גם ארגוני חברה אזרחית, אדריכלים ומועצה לבנייה ירוקה ועוד. הפרק הרביעי עסק בהגברת תעסוקה וצמיחה באמצעות חדשנות, שזה שם יפה למרכזי החדשנות של רשות החדשנות. מרכזים שיש בכל הארץ, חלקם, או רובם אולי אפילו בפריפריה, נועדו לחזק את הפריפריה ולהשתמש בתחום הזה של חדשנות, כדי לפתח כלכלית את האזורים היותר חלשים או הפחות חזקים בישראל. פרק חמש, תוכנית לאומית לביטחון מזון. ראינו גם מקום לכלול את הנושא הזה, כיוון שזה נושא יחסית חדש בישראל. זאת אומרת, זו פעם ראשונה שיש תוכנית לאומית לביטחון מזון שמשרד החקלאות הוביל ביחד עם שותפים אחרים, כולל המשרד שלנו. פרק שש, נושא שלנו, היערכות לשינויי אקלים, אבל גם, שוב, בתוך עבודה צמודה עם השלטון המקומי. כל הרשויות המקומיות בעצם מחויבות להכין תוכנית הסתגלות לשינויי אקלים, גם כל משרדי הממשלה צריכים להכין תוכנית הסתגלות. זה נושא רוחב, זאת אומרת, נושא שנתפס אולי כאחריות של המשרד להגנת הסביבה, אבל נדרשת בו פעילות של גורמים רבים, וכמעט כל הגורמים בממשלה ומחוצה לה. פרק שבע עסק בשמירה על מערכות אקולוגיות ימיות, יעד 14, הסביבה הימית. כללנו אותו למרות שזה אולי קצת נושא פחות רוחבי ויותר של המשרד שלנו, כיוון שביולי אחד הנושאים שה-High Level Political Forum, שהמפגש באו״ם התמקד בו היה הנושא הזה של יעד 14. כל שנה הפורום הזה שבו המדינות מציגות את הדוח מתמקד בחמישה יעדים, כשאחד מהיעדים הוא תמיד יצירת שותפויות, אבל ארבעה יעדים נושאיים. זה לא אומר שהמדינות לא מציגות את היישום של כל היעדים, אבל הדיונים הנלווים שיש מסביב הם סביב אותם יעדים נבחרים. הפרק השמיני עסק בשותפויות בינלאומיות, הפעילות של משאב של משרד החוץ וגורמים אחרים לקידום שיתופי פעולה של ישראל. וזה המקום לציין באמת שנפגשנו בניו יורק עם מדינות אחרות, בעיקר מדינות מתפתחות, אבל לא רק, שבאמת הן מאוד רוצות לדעת מה ישראל יכולה לתרום להן, זאת אומרת, במה ישראל חזקה ואיפה אנחנו יכולים לתרום ולעזור להן. ואחת המטרות של אותו מפגש והדוחות, זה להראות איפה כל מדינה יש לה נקודות חוזק גם, ואיך היא יכולה לסייע למדינות אחרות. זה מעניין לראות שבאמת בחלק מהמדינות שהן פחות מפותחות מישראל, יש מנגנון מוסדי להטמעת הנושא הזה. נגיד ישב איתנו הנציג ההודי, מדינה גדולה, אבל עדיין עם הרבה אתגרים, והוא אמר שלא רק שבממשלה יש ועדה בין-משרדית בדרג גבוה שנועדה לקדם את ה-SDGs, גם ברמת שלטון המדינות בהודו, גם ברמה של האזורים, ברמת הרשויות המקומיות, הוא אמר שאפילו יש כפרים שיש להם מועצה מקומית כזאת ליישום SDGs. זה רק מראה כמה זה חשוב למדינות מתפתחות, אבל לא רק. אלה שתי דוגמאות למקרה בוחן שאני אציג, הנושא של הכלים הדיגיטליים. התמקדנו פה בשני דברים. אחד, זה מוקד 105 של המשרד לביטחון לאומי למניעת אלימות נגד ילדים ונוער ברשת. אולי אנחנו לא המדינה היחידה שיש לה דבר כזה, אבל זה בהחלט מודל יפה, מתקדם, שמשלב בו גם פעילות של הממשלה, גם של המשטרה, גם של מתנדבים שעובדים שם, גם של משרד הרווחה, אני חושב, הטיפול הפסיכולוגי. מרכז טוב, שזו גם יוזמה, אני חושב, משותפת עם החברה האזרחית. וזה מראה איך גורמים שונים מתכווננים לקראת יעד אחד משותף, או מדד משותף, כדי לשפר את המצב בישראל. דוגמה נוספת זה הנושא הזה של שמירה על מערכות אקולוגיות ימיות, שפה אנחנו מראים גם הישגים כמו הפחתת הזיהום לים ב-90%, לא בשנה, אבל בעשור או 15 השנים האחרונות, גם עלייה בכמות מינים בשמורות טבע, גם בשמורות ימיות, או יותר נכון, עלייה גם בהיקף השטחים הימיים המוגנים. למרות שאנחנו עדיין מאחור, זאת אומרת, ישראל עדיין עומדת על סביב 4%, כשהיעד השאפתני העולמי הוא בערך 30% עד שנת 2030. אני לא יודע אם זה היעד של ה-SDGs, אבל זה יעד עולמי. אבל כן הייתה פה התקדמות, אם לפני כמה שנים היינו על 1% או פחות, עכשיו אנחנו עומדים על כמעט 5%. אלה תמונות מההצגה בניו יורק של רמי ושל מנכ״ל משרד השיכון, שגם הציג. מעבר להצגת הדוח, גם עשינו אירוע צד שהתמקד ביעד 13 של אקלים, שבו גם עיריית תל אביב, שבאה איתנו, הציגה את מה שהם עושים בתחום האקלים, והם גם הכינו דוח עירוני על יישום ה-SDGs, רק כדי להראות כמה זה רלוונטי גם לשלטון המקומי. זה נורא קטן, אתם לא תראו את הכתב, אבל אני רק אדגיש שזאת תמונת מצב כרגע של ההתקדמות בישראל ביישום ה-SDGs. זה נעשה על ידי ארגון לא ממשלתי, זה לא משהו רשמי של האו״ם, אבל זה נותן תמונה די טובה. פה אנחנו רואים שהיעד היחיד שבו אנחנו כבר בגדול משיגים את היעדים, זה יעד 3 של בריאות. מערכת הבריאות בישראל, לא צריך להסביר, היא באמת מתקדמת מאוד וחדשנית. ולעומת זאת, בכל היעדים האחרים, אנחנו במצב לא מי יודע מה, אפשר להגיד. דווקא היעדים של המשרד שלנו באמת מסומנים פה באדום. זה לא שלא נעשית עבודה בישראל, לא בתחומים שלנו וגם בתחומים אחרים. נעשית עבודה, אבל מבחינת המדידה של ה-SDGs יש לנו עוד הרבה פערים להשלים. זה לא בהכרח אומר גם שאנחנו במצב רע ביחס למדינות אחרות. זה אומר שברמה עולמית, העולם, יש לו עדיין כברת דרך ארוכה כדי להגיע ליעדים האלה, ופה זה אולי קצת עוזר לנו כדי למקד את הפעילות ולקבוע סדרי עדיפויות בתחום ה-SDGs. הנה, אלה הגרפים של הלמ״ס שדיברנו עליהם. אתם לא תראו פה, זה קטן, אפשר להתרשם איך זה מודד את ההתקדמות לקראת היעדים. אם נסתכל על הגרף הימני שמודד את יעדים 1-3, שזו תזונה או רעב, עוני ובריאות, ההיקף זה המטרות או המדדים של אותם יעדים. ובאדום אנחנו רואים בתוך העיגול הקטן את ההתקדמות לקראת יעדים שעדיין לא עמדנו בהם, או מדדים שעדיין לא עמדנו בהם, וכל מה שמחוץ למעגל הפנימי שמסומן בירוק, זה אומר שאנחנו עומדים כבר ביעד של האו״ם. אבל גם אם אנחנו עומדים ביעד של האו״ם בחלק מהדברים, יש לנו עוד דרך לעשות, ורואים שלא בכולם הגענו לקצה גבול היכולת ולקצה הגרף הזה. יש פה כמה דוגמאות, למשל אפשר לראות ששימוש בטבק בקרב בני 15 ומעלה, אנחנו ממש לא התקדמנו הרבה, זה אומר שמעשנים הרבה בדור הצעיר בישראל. ויש פה עוד דוגמאות כאלה, חלק מהדברים עמדנו בהם יפה, שזה כמו שיעור תמותת תינוקות, אנחנו מדינה מפותחת בכל זאת, אז בזה אנחנו כבר עומדים ביעד. ופה לא צריך להשקיע, כן? צריך לשמר את המצב, אבל לא צריך להשקיע. ואם לדבר קצת על היעדים שלנו בגרף השמאלי, שטחי יערות, אנחנו יחסית בסדר. שיעור השינוי בשטחי יערות, אנחנו נוהגים לומר שישראל היא המדינה היחידה שבתחילת המאה ה-21 היו בה יותר יערות מאשר בתחילת המאה ה-20, אז פה באמת זו עבודה של קק״ל. יש קצת ויכוח האם בכל מקום צריך לטעת יערות או לא, זה ויכוחים מקצועיים שאני לא אלאה בהם, אבל פה אנחנו במצב טוב. מינים פולשים, אנחנו גם, להפתעתי, במצב טוב. לפחות יש חקיקה. זה לא אומר שהמצב בשטח הוא בהחלט טוב. אבל בפסולת עירונית, כמו שרואים שם בפינה השמאלית למטה, יש לנו עוד דרך ארוכה לעשות. וזה המקום אולי להזכיר בהמשך לדיון הקודם שהיה פה בוועדה, שיש פה הרבה פעילות עכשיו לאסדרת משק הפסולת, נעשה הרבה בתחום הזה, ואנחנו מקווים מאוד שבעוד כמה שנים, לא רבות, אנחנו נראה פה תזוזה של הנקודה האדומה, להפוך אותה לירוקה ולהתקדם. שני שקפים אחרונים. דוח מבקר המדינה הוזכר פה כבר, היו פה הרבה המלצות, כשבאמת המסקנה או ההמלצה העיקרית היא האחרונה, שעל משרדי ראש הממשלה, החוץ והגנת הסביבה, לבחון שינויים נדרשים במתווה היישום. זאת אומרת, המשרד להגנת הסביבה ימשיך לעשות את מה שהוא יכול במשאבים שלו כדי לקדם את הנושא, אבל נדרשת פה איזושהי מעורבות של משרד ראש הממשלה כדי לשפר את המנגנון הזה ולתת הנחיה, נקרא לזה מגבוה, למשרדי הממשלה. אז מה באמת נעשה עכשיו ומה אנחנו מתכננים לעשות? אנחנו עכשיו בתהליך של חידוש עבודת הפורום הבין-משרדי ובין-מגזרי בנושא של SDGs. אנחנו נפנה למשרד רוה"מ בצורה מסודרת כדי לעשות שיח איתם, כדי לקדם את המעורבות שלהם. אנחנו גם נשפר את השיתוף של הציבור או של החברה האזרחית, מגזרים אחרים, אקדמיה, מגזר עסקי, גם בפורום וגם בכלל, כדי לראות איך אפשר לרתום את כולנו יחד לקידום הנושא. וזהו, עד כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על המצגת ועל הנתונים בחלקם טובים, בחלקם טעוני שיפור, אבל אני חושב שיש פה איזו תמונה כוללת סך הכול שאנחנו בכיוונים טובים, במקומות שאנחנו רוצים, אנחנו מסוגלים. יש כאן עוד איזה מישהו שירצה להתייחס לסיכום? << אורח >> רמי רוזן: << אורח >> אני רוצה להגיד תודה רק לכל משרדי הממשלה ולצוות שלי, של המשרד. בסוף זה לא משנה מי יתכלל, זה ברור שזה משנה מי יתכלל, אבל אם לא נעבוד כולנו ביחד ונשים את זה כל יום בראש סדר העדיפויות שלנו ונעלה את זה, אם זה בישיבות ההנהלה של המשרדים ואם זה למנכ״לים השונים שלכם, ולא נציף את זה ולא נדבר על זה, זה לא יתקדם. וזה בסוף תלוי בנו, וצריך לזכור את זה שאנחנו תמיד מחפשים איך אנחנו משפרים, איך הכול, אבל בסוף זה תלוי בכל מי שיושב בשולחן הזה. ואני רוצה להגיד לכם תודה, כי מי שיושב פה, באמת, זה סופר קריטי וחשוב. וכמובן אני, אדם והצוות, אילת עוזבת אותנו, אבל אנחנו נמשיך לדחוף כמה שאפשר על מנת לקדם את זה כמה שיותר, בעזרתך, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לך על הדברים, המנכ״ל. כמובן, אני מצטרף גם לכל התודות למי שהגיע הנה והחכים אותנו גם בנושא הזה. אכן, נגענו באמת בכמה נקודות משמעותיות של הצורך אולי כן להגדיר את המתכלל, והגורם שאוסף ולוקח את הנתונים שנאספים מהמשרדים השונים ומהגופים הרלוונטיים, ומאגד אותם לכדי איזושהי תוכנית שאי אפשר להצביע בה ולמקד ביעדים ולהגדיר אותם, ואחר כך גם לתת שם ציונים והגדרות וממש להבין איפה אנחנו עומדים, כי אנחנו רואים שכשיש נקודות משמעותיות אז אנחנו מסמנים אותן ויודעים גם לתקן ולהגיע לנתונים טובים. כן הייתי רוצה לקחת באמת את שלוש הנקודות. אחת, זה את ההעברה של הסמכויות והתקציבים הראויים לשלטון המקומי מהמרכזי. בסוף אנחנו רואים שכששיתוף הפעולה עובד נכון וטוב, והסמכויות מועברות וההתנהלות היא טובה ויעילה, באמת יש גם הישגים טובים. כפי שראינו בנושא של הפסולת, כאן בוועדה אנחנו שמנו את זה כיעד ביחד עם המשרד. אני מאוד מקווה שבאמת בשנים הקרובות נראה כבר את מדינת ישראל זזה לכיוונים משמעותיים. נושא נוסף שאנחנו כן רוצים גם להתחיל ולגעת בו, זה הנושא של האקלים, קידום חוק האקלים. אני יודע שהוא נמצא במשרד, צריך להגיע להבנות גם עם האוצר ועם שאר המשרדים השונים, אבל זה גם איזשהו יעד שאנחנו רוצים להימצא בו. ובסוף, כפי שראינו, שיתוף פעולה טוב ובריא של כלל האנשים בתוך המשרדים. זה מביא בסוף לתוצאות טובות. תודה רבה לכולכם, ונקווה שבאמת נמשיך לאתגר את עצמנו ולהביא את מדינת ישראל ליעדים טובים יותר. תודה רבה, הישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:51. << סיום >>