פרוטוקול ועדה
;;הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 518
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ט"ו בשבט התשפ"ו (02 בפברואר 2026), שעה 10:33
סדר היום:
<< הצח >> 1. הצעת חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר, התשפ"ה-2024, של חה"כ פנינה תמנו << הצח >>
<< הצח >> 2. הצעת חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר, התשפ"ג-2023, של חה"כ מרב מיכאלי, חה"כ נעמה לזימי, חה"כ אפרת רייטן מרום, חה"כ גלעד קריב << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
עדי עזוז – מ"מ היו"ר
סימון דוידסון – מ"מ היו"ר
אכרם חסון
משה טור פז
חברי הכנסת:
מרב מיכאלי
פנינה תמנו
מוזמנים:
אייל גינגולד
–
עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך
אופירה חפצדי
–
משרד ראש הממשלה
רן צרויה
–
רפרנט מגזר ציבורי, אגף תקציבים, משרד האוצר
שחר פרלמוטר
–
עו"ד, לשכה משפטית, משרד הפנים
יצחק לוי אסלן
–
מנהל תחום כלכלה ברשויות מקומיות, משרד הפנים
אורית זנבר
–
עו"ד, לשכה משפטית, משרד המורשת
נעמה רוט
–
עו"ד, משרד המשפטים
נעמי אלדובי
–
יועמ"ש ארכיון המדינה
אפני אלון
–
סגן גנזת המדינה
בני פרץ
–
יו"ר פנתרים חברתיים
ד"ר אייל צור
–
עמית בכיר, פורום קהלת
דורית הרשקוביץ קוראין
–
מנכ"לית מרכז גולדה לתרבות
יגאל צחור
–
יו"ר מרכז גולדה לתרבות
ניצן רם
–
מנהל תחום תרבות, מרכז גולדה לתרבות
רחל שחר
–
חברת הוועד המנהל, מרכז גולדה לתרבות
ד"ר אורית רישפי
–
עו"ד, יו"ר עמותת כ"ן כוח נשים
שמעון אור
–
דוד של אבינתן אור שהיה חטוף בעזה ושוחרר לאחר 738 ימים
משתתפים באמצעים מקוונים:
רס"ן שיר טבל
–
רמ"ד מורשת בחיל החינוך והנוער, צה"ל, משרד הביטחון
ייעוץ משפטי:
נירה לאמעי רכלבסקי
מנהלת הוועדה:
אתי דנן
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר, התשפ"ה-2024, פ/4905/25 << נושא >>
<< נושא >> הצעת חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר, התשפ"ג-2023, פ/2359/25 << נושא >>
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
בוקר טוב. אנחנו נפתח את הישיבה בנושא הצעת חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר. תכף נתחיל עם דברי פתיחה. אבל לפני כן אנחנו ניתן לשמעון אור, דודו של אבינתן אור, לומר כמה מילים. בבקשה.
<< אורח >> שמעון אור: << אורח >>
תודה. למעשה אנחנו מגיעים לפה בשביל להגיד תודה, אחרי שנתיים וחצי שאנחנו פה ברציפות. אני מגיע מטעם פורום תקווה. כל המתנדבים שהגיעו בצורה עקבית יחד איתנו, אז תודה גם להם. תודה לא רק לפורום תקווה. אני מגיע למעשה מצד כל מי שנלחם למען החטופים, למעשה למען ביטחון מדינת ישראל. אני רוצה להגיד לכם תודה, הכנסת, שאפשרתם לנו להגיע פה לוועדות ולדבר. הסבלנות הרבה שהייתה לכם, גם כאשר לפעמים היו מצבים לא פשוטים, לא נעימים. קשים. היה לכם את הסבלנות לקחת ולשמוע אותנו. אני אומר לכם תודה.
אני אומר תודה לכל מי שעזר לסגור את המעגל, גם אם לא תמיד המעגל נסגר כמו שכולם רצו. גם הכנסת, גם ממשלת ישראל, ראש הממשלה, גל הירש, צבא הגנה לישראל, שב"כ. כל מי שלמעשה היה מעורב במהלך הזה. כל אחד הלך על פי הדרך שהוא חשב שזו הדרך הנכונה. גם בתוככם, חברי הכנסת, וגם ביחס אלינו, פורום תקווה או מצד שני המטה.
אני עשיתי מחקר ביחס למשפחות החטופים, מה הגורמים המניעים אותם. מתברר שבסופו של דבר שני גורמים מרכזיים, שני יסודות קיומיים: אחד יסוד קיומי לאום ואחד יסוד קיומי האדם. אני חושב ששני היסודות הללו הם למעשה בונים את החברה הישראלית ואי אפשר לוותר על אף אחד מהם.
לכן אני הייתי רוצה שבהמשך החברה הישראלית, גם אתם בתוך הכנסת וגם אנחנו, נתקדם קדימה. פחות להסתכל מאחור, אלא יותר להסתכל על העתיד איך אנחנו יכולים ללכת ביחד ולשלב את שניהם.
אני סוגר שוב בתודה. זאת הפעם האחרונה שלי שאני מגיע לפה בכובע הזה. אני מקווה שלא נצטרך להגיע שוב פעם אף פעם לדברים האלה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
תודה רבה שמעון. וסליחה שזה לקח כל כך הרבה זמן. ותודה גם לכולם שהגיעו והיו ונכחו, גם פה וגם ברחובות. וצעקו ותמכו בכם. תודה וברוך השם שהשלב הזה נגמר.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
ברוך השם שזכינו.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
שהחיינו.
<< אורח >> שמעון אור: << אורח >>
תודה רבה.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
תודה לך.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אנחנו נפתח בעצם את הישיבה שלנו. אנחנו ביום שני, 2 בפברואר 2026; ט"ו בשבט תשפ"ו. הכנסת לבשה יום חג היום. אנחנו מקיימות דיון בוועדה בהצעת החוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר. מהדמויות המרכזיות בתולדות מדינת ישראל וראש ממשלת ישראל בין השנים 1969 ל-1974. גולדה מאיר הייתה ראש ממשלה אישה הראשונה והיחידה, עדיין, בתפקיד. הרבה נשים שהגיעו בעצם היא פילסה להן את הדרך וזה כבוד גדול בשבילי לפתוח את הישיבה היום בנושא של הנצחת זכרה של גולדה. הבאנו כאן גם בובה קטנה שתהיה איתנו היום בדיון, לשם הסמליות.
גולדה מאיר היא מעמודי התווך בעצם של מדינת הרווחה, של ישראל, של העבודה הסוציאלית. גם במדיניות החוץ יש לה כבוד גדול בעשייה שלה. האמת היא שאני חברת כנסת חדשה, כמעט חמישה חודשים. הופתעתי שאין יום להנצחתה של גולדה מאיר. הופתעתי כשקיבלתי את הצעת החוק הזאת. אני מרגישה כבוד גדול לנהל את הישיבה הראשונה בנושא הזה.
תודה גדולה לחברות הכנסת מרב מיכאלי ופנינה תמנו שטה שתכף תצטרף שהציעו את ההצעה. אני מעבירה אלייך, לדבר קצת על הצעת החוק ועל המורשת שתרצו להנציח.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
תודה רבה גברתי. צריך להתחיל ולהגיד שהאמת היא שזה מאוד מצער שאין במדינת ישראל פלטפורמה להנצחת ראשי ממשלה באופן כללי. שבכלל צריך לבוא ולהנציח כל ראש ממשלה לפי הקשרים שיש לו או אין לו בפוליטיקה. יש לנו בסך הכול חוק להנצחת דוד בן גוריון, יש לנו חוק להנצחת בגין וחוק להנצחת רבין, כי הוא נרצח. וזהו.
צריך להגיד ביושר שזה לא שכל ראשי הממשלה האחרים מונצחים בצורה מסודרת ורק גולדה מופלית לרעה. היא הופלתה לרעה בזיכרון הציבורי בצורה מפוארת כמובן, אבל מבחינת החוק. הדבר הנכון היה לעשות הסדרה של הנצחה של - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
יש חוק של נשיאים וראשי ממשלה. אמורה להיות מועצה. נשמע תכף מה נעשה.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
כן. אבל דה פקטו זה לא מתקיים. לא רק לא מתקיים, אלא גם ההנצחה היא לא מספיקה. זאת אומרת, החוק הקיים מנציח בצורה מאוד דלה ובאמת לא מספקת, אין לי מילה אחרת לדבר הזה. לכן נדרשו החוקים הנוספים. ואנחנו, אני בוודאי שהגשתי את החוק הזה לפני הרבה מאוד שנים ואפשר לראות את תמונת הקאבר של הטלפון שלי, זה פרצופה של ראש הממשלה גולדה מאיר.
אני חושבת שיש חשיבות ראשונה במעלה להנציח את ראש הממשלה האישה היחידה שהייתה במדינת ישראל. ובשעתה אחת יחידות הסגולה בעולם. מאז היו, עדיין אנחנו מיעוט שבמיעוט בקרב ראשי המדינות, בקרב ראשי הרשויות. עדיין נשים מטפסות את דרכן אל עבר השוויון העקרוני שהובטח לנו לפני פחות או יותר 100 שנה. וגולדה בפירוש יש לה מקום של כבוד בגלריה הזאת של נשים שכולנו צריכות לשאת אליהן עיניים ולהבין מה יש להרוויח מזה שנשים ראויות, שנשים פמיניסטיות, שנשים כל כך משמעותיות תהיינה בהנהגה.
אני רוצה דווקא להתחיל אולי מהפמיניסטיות, כי אחד הדברים שבהם גולדה זכתה להכפשה לאורך השנים זה להגיד שהיא לא פמיניסטית. שזה כל כך מגוחך, כי האישה שכל הקריירה שלה הייתה מועצת הפועלות, היא דאגה לזה שנשים תוכלנה לצאת לעבוד וזה שנשים תקבלנה השכלה. היא חוקקה עשרות חוקים שנותנים שוויון זכויות לנשים. אם זה חופשת לידה, אם זה חוקי חופשה שנתית וכו'. הזכויות שלה באפשרות החוקית של נשים לממש את השוויון המובטח הן אדירות.
למרות זאת היא פעם אמרה באיזה אמירה בשנות ה-60-70, כשהייתה בארצות הברית מהפכה פמיניסטית, בהיותה אמריקאית, דבר שאנחנו לא לוקחות ולוקחים בחשבון, היא לא הזדהתה עם הזרם הספציפי והיא אמרה משהו שגרם להגיד שהיא לא פמיניסטית. דבר שבאמת שנשים בישראל צריכות להבין שזה באמת סתם השמצה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
מי עצבנה את גולדה? גל השני?
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
שאלה טובה. את יודעת, אני האינטרס שלי הוא לחבק את כולן. אז אני לא רוצה, לא באתי לעשות בוררות.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
את גם לא יכולה, כי את אישה.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
לגולדה יש זכויות אדירות באפשרויות שיש לנשים במדינת ישראל היום. גם כאימהות, גם כעובדות, גם כאזרחיות. לא לפי שום היררכיה. שתיים, גולדה יש לה חשיבות אדירה מבחינת העמדה הביטחונית מדינית של מדינת ישראל. נכון, מלחמת יום הכיפורים פרצה במשמרת שלה. אבל א' היא הייתה זו שעמדה כחומה בצורה והצליחה לנהל את המלחמה, כך שסיימנו אותה עם סיני בידינו, באבדות קשות ונוראות ואיומות. אבל עם כל החטופות והחטופים השבויות והשבויים, זה לא היה חטופים אז, זה היה שבויים. תוך חצי שנה לדעתי מסוף המלחמה היא החזירה את כל השבויים, כולל כאלו שעוד היו ממלחמת ששת הימים בסוריה. זה דבר אחד שבימים אלה הוא לא מובן מאליו בכלל, צריך להגיד אותו.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
היא גם הקימה ועדת חקירה.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
כן. אבל אני שוב אומרת, רגע, זה הדבר הבא. מבחינה מדינית ביטחונית גרידא גולדה היא זו שקבעה את קווי שביתת הנשק. כאשר רק בזכותם יכולנו אחר כך, יכול היה בעצם ראש הממשלה בגין לעשות הסכם שלום עם מצרים, כי היה לנו את סיני להחזיר במסגרת ההסכם הזה. הסכם שהוא היום אחד מהאבנים הכי יסודיות בביטחון ישראל. הסכם השלום עם מצרים שמחזיק מעמד, כמה שנים, מי סופרת? 60 שנה?
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
מ-1946.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
היא נחשבה נץ לכל הדעות. היא הייתה מוטרדת מביטחון ישראל, חד משמעית. ביטחון ישראל היה נר לרגליה. הדברים שהיא עשתה למענו, היכולת שלה להביא את התמיכה האמריקאית, כראש ממשלה היא עשתה את זה מהנשיא, משר החוץ דאז קיסינג'ר. אבל בקום המדינה היא זאת שהלכה וגייסה את כל הכסף ויותר ממה שחשבו שיצטרכו כדי שנוכל לנהל את מלחמת העצמאות. בלעדיה לא בטוח שמדינת ישראל יכולה הייתה לעמוד במלחמת העצמאות, לא כל שכן לנצח אותה ובאמת להקים את המדינה.
ואת אמרת, הקימה ועדת חקירה. לקחה אחריות למרות ניצחון סוחף בבחירות אחרי המלחמה. היא הביאה את מספר המנדטים הגדול ביותר שאיזה שהיא מפלגה הביאה אי פעם – 56 מנדטים. למרות זאת לקחה אחריות והתפטרה, למרות שוועדת החקירה לא שמה עליה את האחריות. אבל לא זאת בלבד שהיא לא האשימה אחרות ואחרים, היא אפילו לקחה על עצמה גם אשמה של אחרים.
אני אעשה כוכבית קטנה ואגיד שבוועדת החקירה יש משפט שלה שאומר שזה תמיד עושה לי כזה בלב. שבסוף, כאשר כל כך הרבה גנרלים אומרים לך ככה וככה ואת עומדת מול זה ואת מתקשה לקבל החלטה אחרת. בסוף גם גולדה הגדולה, שבאמת עמדה מול הגנרלים בכל כך הרבה צמתים וכל כך בהצלחה, היה מקום אחד שלא.
צריך להנציח מנהיגות ומנהיגים שלנו לא רק על ההישגים שלהם, אלא גם על הטעויות שלהם. כולנו צריכות וצריכים להבין שאין אדם שלא טועה או לא טועה. כולנו צריכות וצריכים להבין שאם אין לנו עבר שאנחנו נותנות לו ונותנים את המקום, אז העתיד שלנו מתקלקל והולך. בטח ובטח כנשים וכמנהיגות גולדה חייבת להיות אצלנו על pedestal וה-pedestal הזה צריך להיות מובנה באופן שיעבור לתלמידות ולתלמידים, לאזרחיות ולאזרחים. שהם יידעו מי היא הייתה, שהם יידעו מה היא עשתה ושנוכל לקחת את הדברים הטובים ולא לחזור על הטעויות.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
תודה רבה גברתי. כיף לשמוע שיח כזה. אגב, על נשים בדיון האחרון פה היה דיון אחר על נשים. באמת ממש כיף לשמוע.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
גם צריך להגיד שכל כך הרבה פעמים אנחנו באמת מדברות על נשים בהקשרים של קורבנות. אחוזים כל כך גבוהים מהדיבור שלנו על נשים הוא דיבור על קורבנות. אם באונס, אם באלימות, אם אפליה של שכר וכל דבר אחר. ובכן, לא רק. ובאמת צריך לקחת את המנהיגות הזאת וללכת איתה בכל הכוח.
ברשותך, חה"כ עזוז, אם תסכימי לתת את רשות הדיבור ליגאל צחור, ידידנו מרביבים, אחרי כמובן חה"כ קינלי, שאני שמחה שהוא כאן. אבל אם תסכימי אחר כך, איש מפלגת העבודה מרביבים. הוא יגיד בעצמו תכף.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
חה"כ קינלי.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
כן גברתי, בוקר טוב. אז קודם כל תודה רבה על הצעת החוק הזאת לחה"כ מיכאלי ולאחרים שהגישו אותה. שלושה ימים לפני השבעה באוקטובר הלכתי לראות בתיאטרון ירושלים את הסרט גולדה. הבילוי האחרון לפני המלחמה. באמת יצאתי ממנו עם עוד תחושה של פספוס, כמה אנחנו לא יודעים, מנציחים ומזכירים את זכרה של ראשת הממשלה היחידה שהייתה בישראל.
שני דברים תפסו אותי יותר מכולם, למרות שיש הרבה ומנית אותם, חה"כ מיכאלי, ותודה לך על זה. הראשון זה באמת כאשר אחרים קורסים ביום כיפור – היא לא קורסת. כאשר שר הביטחון אומר חורבן בית שלישי ועוד אמירות כאלה ואחרות, שחלקם פורסמו וחלקם לא – היא עומדת כמו סלע איתן וניצב ומובילה את המדינה כמו שמצופה מראש ממשלה. היא לא מתמוטטת, היא לא מהססת. היא מתייעצת, אבל היא המובילה.
שוב, לא כל ראשי הממשלה של ישראל ובטח לא כל אנשי הביטחון שלה עמדו ככה ברגעי האמת. הדבר השני, ובעיניי הוא אולי החשוב מכל, זה לקיחת האחריות. זה באמת דבר מדהים. אמרת אותו, חה"כ מיכאלי. שלושה חודשים אחרי המלחמה יש בחירות. בבחירות היא לכאורה זוכה לאמון העם, 56 מנדטים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
51.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
51? אני זוכר 56.
אוקיי, אני אלך על 51, נניח שאתה צודק.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
50 פלוס.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
הישג מדהים שאנחנו יודעים היום בפוליטיקה כמה אי אפשר לשחזר אותו, אפילו להתקרב אליו. אחרי שהיא זוכה בבחירות היא לא אומרת 'אה, לא, העם נתן בי אמון. כנראה שהעם חושב שאני צריכה לשקם, מי שהרס' ועוד אלף ואחד משפטים ריקים. היא מתפטרת. היא לוקחת אחריות ומתפטרת. ובעיניי זה מראה יותר מכל על מנהיגות ועל הובלה ועל איך צריכה להיראות ראש ממשלה. והלוואי ויהיו לנו עוד כמותה. תודה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
תודה רבה חברי. נעבור ליגאל צחור.
<< אורח >> יגאל צחור: << אורח >>
תודה רבה. אני יגאל צחור, יושב-ראש עמותת גולדה מאיר ברביבים. אני מאוד מודה לכם על הדיון פה. אני נרגש מאוד לפגוש פה את הנציגות של משפחות החטופים. זה מראה את ערבוב החיים שלנו שיש לנו בכמעט שנתיים וחצי האחרונות. ואנחנו צריכים להתקדם קדימה.
תודה למרב מיכאלי על הדברים שאמרה על גולדה. אנחנו בשיח מתמשך כבר תקופה ארוכה. אני מקווה שפנינה תמנו גם תגיע עוד רגע, שתיים שמלוות אותנו בתוך התהליך של חקיקת חוק גולדה מאיר.
אני גם יצא לי אישית להכיר את גולדה. מלחמת יום הכיפורים שירתי חמישה חודשים. כאשר חזרתי מהקרבות גולדה הזמינה אותי לשאול, הייתה לה דירה בקיבוץ רביבים. היא התעניינה מה חשים בצבא על פרוץ המלחמה, על ניהול המלחמה ולאחריה. זאת הייתה שיחה לא פשוטה, אבל מאוד אישית, מאוד רגשית. כמו שמרב אמרה, היא חזרה כמה פעמים בשיחה ואמרה בממשלה שלי היו כמה גנרלים ידועים. ביניהם היה משה דיין שהיה שר הביטחון, היה ישראל גלילי שהיה רמ"ט ההגנה, יגאל אלון מפקד הפלמ"ח. אני התייעצתי איתם והם אמרו לי אל תעשי שום פעולה לפני מלחמת יום הכיפורים. דרך אגב, גם המצרים סילקו את היועצים הסובייטים ממצרים. ואז היא אמרה הנה, זה השלב שהמלחמה תפרוץ. אמרו לה גולדה, על תעשי שום דבר.
על המלחמה זה כבר מחקר היסטורי, אבל גולדה סחבה את זה איתה כל החיים. אני בתוך הפגישות הרגשתי שהקטע הקשה ביותר שלה בתוך מה שמתרחש זה כל חלל צה"ל שנופל. זה פשוט היה דקירה בלב שהיה לה קשה מאוד לעמוד בה. והיא, שכולם אמרו שהיא אשת הפלדה ואישה חזקה, הדבר הזה באמת שבר אותה. היא גם, כפי שנאמר כאן, היא החליטה להתפטר והתפטרה באפריל 1974. סיימה את תפקידה רק בראשית יוני, כי היא חיכתה שאחרון השבויים יחזור ממצרים.
אצלה הכול היה עניין של הצלת חיים של לוחם כזה או אחר, שלא מפקירים אף אחד בשטח. זאת הייתה גולדה. ואני חוויתי את זה איתה ביחד באופן אישי. דרך אגב, היא הייתה מגיעה לרביבים בדרך כלל בשישי בבוקר, נשארת עד מוצאי שבת. נפגשת עם המשפחה, נפגשת עם חברים, בעיקר דור הפלמ"ח, ולא היית עוזבת את רביבים לפני שבמוצאי שבת הייתה עושה אספה לחברים ומספרת את מה היא חוותה מאז ביקורה האחרון. וככה אנחנו ברצוננו או שלא ברצוננו היינו שותפי סוד לכל מה שהתרחש.
עכשיו ביחס לחוק. באמת תודה לכל מי שעסק בעניין של הקריאה הטרומית לחוק, אבל החוק חייב לקבל את הגושפנקה של הקריאות הבאות כדי שהוא ייצא לדרך ולא יתכן שיהיה במדינת ישראל יום לאומי שאין בו יום גולדה מאיר, בבתי הספר ומערכות החינוך, בצה"ל, בכל המקומות. אנחנו ברביבים הקמנו מרכז גולדה מאיר, הכול על חשבוננו. כי גולדה הייתה מבחינתנו חברה אמיתית של כל אחד מהחברים שחי ברביבים. היא אהבה אהבת נפש את רביבים. היא כתבה על זה, היא דיברה על זה. ואנחנו היינו גאים ביחס המיוחד שהיה לה לרביבים.
דרך אגב, אני שם את זה בסוגריים, אבל גולדה אמרה אם תרצו משהו, תפנו אליי, מלבד כביש. ממשאבי שדה עד צומת מגן, שבית הספר האזורי שבו למדו ילדי רביבים היה במגן והיו צריכים לנסוע דרך באר שבע. זה היה שעתיים לנסוע לבית הספר ושעתיים חזרה. בעניין הזה גולדה אמרה לא יכול להיות שהנכדים וחבריהם ייסעו דרך כזאת ארוכה לבית הספר. ואז היא דאגה לסלילת הכביש הזה. מלבד זה היא לא התערבה לשום דבר שיש בו עניין כספי בינה לבין רביבים.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
יגאל, אנחנו נתכנס לסיום.
<< אורח >> יגאל צחור: << אורח >>
אוקיי. לכן אני פונה אליכם, חברי הכנסת היקרים. אני שמח מאוד על הדיון הזה ואני מקווה שבסופו של הדיון או בתהליך שתקדמו אותו הכי מהר שאפשר לחוקק את חוק גולדה מאיר שיוכר כחוק בכל מערכות החינוך בארץ והמערכות האחרות. כי מהבחינה הזאת זאת שליחותכם ושליחותנו ביחד.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
לגמרי. תודה רבה.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
אפשר?
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
בוודאי, סליחה אדוני, חבר הכנסת, בבקשה.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
פשוט יש לי דיון בוועדת הכספים. גברתי יושבת-הראש, מכובדיי כולם, בוקר טוב. אני באתי לכאן קודם כל מתוך הערכה לשתי חברות הכנסת שהציעו את החוק וכבודך מקדמת אותו בברכה ומתוך הערצה לגולדה מאיר.
גולדה מאיר, אשת הברזל של מדינת ישראל, מחזיקה בשיא כבר מאז קום המדינה, 77 שנים. זה מוכיח שאנחנו עדיין לא השכלנו לתת נקודת זינוק שווה ולדחוף את האישה הישראלית כדי להיות בקדמת הבמה ולהנהיג את המדינה כפי שעשתה גולדה מאיר ביד רמה וכפי שאמרתי, בהערצה.
אני רוצה לתת לך דוגמה קטנה איך במדינות אחרות מעריצים מנהיגים גם כשהם בחיים. למשל כשהייתי בבלרוס כאורח רשמי לקחו אותי למוזיאון של שמעון פרס באוניברסיטה הפדגוגית והוא עדיין היה בחיים. רק בגלל שהיה נשיא במדינת ישראל והוא יליד בלרוס.
אז אנחנו כמובן חייבים לעשות את הדברים האלה לא על פי שייכות פוליטית ומי שולט. כל מנהיג ישראלי בוודאי שמגיע לדרגה הזאת במדינת ישראל, זה לא דבר קל להנהיג את מדינת ישראל במזרח התיכון. לכן צריכה להיות הנצחה מכובדת, עניינית, אחראית. דבר שמובן מאליו, לא צריך אפילו לחשוב על זה, אלא לקדם ולעשות.
מאחר ומרכז גולדה מאיר יהיה תאגיד אני מבקש גם ממך כבוד יושבת-הראש שתמליצי שבמועצה תהיה איזה דרוזית משכילה. כי אנחנו כל יום נלחמים למען השוויון ולמען שילוב האישה הדרוזית בחברה הישראלית. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
תודה רבה אדוני.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
הוא צודק.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
כן, הוא בהחלט צודק.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
בואי נעבוד?
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
לגמרי. דורית קוראין, מנכ"לית מרכז גולדה לתרבות וחה"כ פנינה תמנו שטה עוד רגע תגיע.
<< אורח >> דורית הרשקוביץ קוראין: << אורח >>
נעים מאוד, אני מאוד שמחה להיות כאן ומוקירה את כל מי שתרמו, כמו שנאמר כבר לפניי. אני בעצם נכנסתי לתפקיד מנכ"לית עמותת גולדה מאיר ברביבים בחודשים האחרונים. אני תושבת רמת נגב, שרביבים בעצם נמצאת בתוכה כבר הרבה שנים, כמעט 30 שנה. באמת רואה בדבר הזה, ברגע שנכנסתי לתפקיד ראיתי פה באמת סוג של התגשמות, ממש תחושת שליחות בנושא הזה. כי יש פה הזדמנות להביא מסר שהרבה מאוד לא מכירים.
עכשיו סקרים ראשוניים ואתה רואה שפשוט אנשים לא מכירים. ילדים לא מכירים, חיילים לא מכירים. ואם כבר מכירים זה את המורשת שדובר עליה, השלילית, של השרידים האלה של מלחמת יום כיפור. וזה משהו שאנחנו מאוד רוצים לשנות.
התוכניות שלנו לשנים הקרובות הן באמת למנף את העובדה שקיבוץ רביבים נמצא ממש במוקד, מרחק קרוב מאוד מעיר הבה"דים, נמצא קרוב גם למועצה אזורית אשכול, עם כל הביקורים בעוטף, רמת נגב. כל התנועה שהיא בדרך לאילת. יש המון תנועה גם של חיילים, גם של תלמידים. אנחנו רוצים באמת להביא למצב שכל תלמיד, כל חייל, כל אדם, נער ונערה יידעו מי הייתה גולדה. ולחבר את זה לסיפור החלוצי בכלל שמאפיין את הנגב ושהיא תקבל את מקומה הראוי לצד גדולי האומה האחרים, אם זה בן גוריון או זוכה פרס ישראל יואל דה מלאך, שהוא גם איש רביבים. גולדה בהחלט צריכה להיות שם ושאנשים יכירו את התרומה שלה לחוקים הסוציאליים, למלחמת השחרור ולדברים שהיא הצליחה להביא.
אנחנו עושים צעדים מעשיים, ככל שאנחנו יכולים. מגישים את הסיורים עכשיו למאגר גפן. הנה, אנחנו בהקשר של ועדת החינוך. עושים כל מיני שיתופי פעולה נוספים, אבל באמת חשוב מאוד שהמוסד שלנו גם ייכנס בעצם לתוך החוק ויוכר כדי שנוכל באמת למנף ולהביא אותו והשמיים הם הגבול. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
תודה רבה דורית. חה"כ פנינה תמנו שטה, מהמציעות.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
תודה עדי, תודה גם לחברתי חה"כ מרב מיכאלי. אני חושבת שבפעם הראשונה אני נוכחתי לדעת שראש הממשלה היחידה האישה גולדה מאיר לא מונצחת, הרגשתי סוג של בושה. וגם לראות את רשימת המונצחים ולהבין שהאישה הענקית הזאת, בין אם חלק מהדברים שעשתה יש לנו ביקורת עליהם, לטוב ולרע האישה הזאת בעיקר הייתה בתקופה שמדינת ישראל הייתה בחיתוליה. ידעה לצמוח ממעמד פועלות, מהצמחת נשים ומאבק על זכויות של נשים. היא הקימה את הביטוח הלאומי.
רבים מכם דיברתם על פועלה ובוודאי ובוודאי שזו זכות ולא רק חובה להנציח אותה, זה תיקון מאוד חשוב ומשמעותי. אני רוצה לדעת שהבנות שלנו, בנות ישראל, יידעו שהייתה כאן ראש ממשלה שבזכות כישוריה הרבים פילסה את הדרך. ולא רק פילסה, תרמה תרומה משמעותית למדינת ישראל. בין בשליחויות שלה בחוץ לארץ בגיוס כספים בהגנה על ביטחון ישראל ולא רק.
על כן אני חושבת שככל שניטיב במצב הפוליטי הרעוע, כי אנחנו נמצאים כמעט בסוף הכנסת הזאת, ואנחנו צריכים לשנס מותניים, להתכנס לסעיפים ולדאוג שהחוק הזה עובר כמה שיותר מהר. אני חושבת שרק אחרי שתושלם המשימה נוכל לראות את רשימת המונצחים שבהם לא רק ראשי ממשלה. רבנים, שרים לשעבר, אז נדע שעשינו את המעשה הנכון ולא השארנו להפקיר את מורשתה בצורה כזאת שלצערנו אני אומרת לכם, אני עד שלא ראיתי את הסרט גולדה, באמת הכף הייתה מוטית לכיוון היותר שלילי, כתוצאה מכך שכנראה רצו שיזכרו אותה ככה. על האחריות, על הכישלונות של מלחמת יום כיפור. ובעיקר טשטשו את זה שהאישה הזאת נבחרה אחרי מלחמת יום כיפור, אחרי כישלון מלחמת יום כיפור ובחרה לקחת אחריות.
לכן אני חושבת שהחוק הזה הוא מאוד משמעותי, כדי שילדים וילדות בישראל יקבלו את התמונה המלאה על אישה ענקית. בטח בתקופה הזאת שאנחנו רואים שנשים מודרות מתפקידים מאוד בכירים, לדוגמה עדיין אין לנו מנכ"לית אחת. או שיש לנו איזה שתי ממלאות מקום, אבל מנכ"לית אחת אין לנו באף משרד ממשלתי, כאשר אנחנו מדברים על למעלה מ-30 מנכ"לים. הדבר הזה הוא לא תקין.
הוא לא תקין לטובת ישראל. כאשר נשים נמצאות בעמדות השפעה הרווח הוא לכלל החברה הישראלית. ולכן זה מתחיל בלדעת את ההיסטוריה ולשים אותה במסגור הנכון כדי שמשם נשאב את המורשת שתצמיח את דור העתיד ותשים את זה, כמו שאמרתי, במקום המתוקן והראוי.
אז אני מודה לך, גברתי יושבת-הראש, שהתכנסת כאן כדי לדון איתנו בהצעת החוק. וכמובן, שוב, לשותפתי חה"כ מרב מיכאלי, שהייתה הראשונה בכנסות קודמות שהניחה את החוק הזה. אני חושבת שזה לא מובן מאליו. וזה גם מאוד מרגש שאנחנו עכשיו דנים על זה וממש אוטוטו גם נעביר את זה בקריאה ראשונה.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
בדיוק, בואי נעביר את זה, יאללה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אנחנו נעבור לייעוץ המשפטי.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
רק מילה, תודה למכון גולדה. אני רואה שהם נמצאים כאן. שאירחו אותנו ועושים עבודה מעולה.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
לא דחוף למזג, בואו נעבוד. לא דחוף למזג.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אוקיי. המיזוג יהיה בסוף. אז אנחנו נעבור למי שביקשו זכות דיבור. ד"ר אורית רשפי, יו"ר עמותת כ"ן כוח נשים.
<< אורח >> אורית רישפי: << אורח >>
אני מצטערת שאני לא רואה פה עוד ארגוני נשים, אבל אנחנו נתקן את זה. אני יושבת-ראש עמותת כ"ן שמקדמת נשים במוקדי קבלת החלטות. בכובע הזה אני נמצאת פה. אני גם חברה במועצה להנצחת נשיאים וראשי ממשלות, אבל אני לא מוסמכת לדבר בשם המועצה.
מה שאני כן יכולה להגיד שאני הרבה שנים מנסה לקדם, לדבר בכל פורום. אני אגיד משהו אחד קטן, אישי. נתתי את המחברת החמודה הזאת כבר. אני זכיתי לפגוש את גולדה מאיר ב-1972. היא הייתה בשליחות באירופה וגם אני עם המשפחה עם הוריי הייתי. זכיתי לקבל נשיקה וחיבוק מגולדה מאיר שהייתה מקסימה לילדים בשגרירות.
הסוגייה הזאת מאוד מטרידה. עמותת כ"ן פנתה כמה וכמה פעמים לגופים אחרים, האמת שעם המכון יצא לנו קשר חשוב, אבל רק לאחרונה לצערי. אז אנחנו נתקן את זה. אבל אנחנו באמת חיפשנו כמה וכמה הזדמנויות להנציח אותה. פשוט כי כל הדברים האלה שנאמרו, אני לא אחזור עליהם, שהיא הקימה את הביטוח הלאומי ואת כל הרשימה של הדברים בעדה. אני לא אחזור, אבל יש הרבה דברים בעדה.
אני רק אוסיף עוד שגם בין הדברים שלא צוינו כאן יש את מרכז ההדרכות בחיפה, בכרמל, שבמסגרת עבודתה כשרת החוץ הקימה מרכז שעובד כבר הרבה שנים. מכשיר בעיקר נשים מכל העולם, הרבה מהעולם השלישי, אבל לא רק. עובד מ-1964 או משהו כזה. אנחנו עמותת כ"ן משתתפות שם הרבה פעמים בהכשרות.
הנושא של הנהגה ושל נשים א' באמת כמדינה אנחנו חייבים וחייבות להעלות ולהאיר את העובדה שלנו, כן, לנו הייתה אחת הנשים הבודדות בכלל במערב שנבחרה בעידן המודרני. ואם היום תיסעו לפנמה אתם תגלו לא מעט ילדות, היום הן כבר נערות, שהושפעו מהקורסים במרכז בכרמל שהאימהות שלהן היו פה וגם קצת גברים ויש לא מעט ילדות בפנמה שקוראים להם גולדה. ובעוד מקומות.
אני בעד כל מה שאפשר. עמותת כ"ן גם פעלה, נמשיך גם אתכם. זה ראוי לכל הצדקה ולכל הנצחה. אני לא אכנס לטכנוקרטיה של זה, יש פה כמה סוגיות. אבל כל מה שצריך העמותה עשתה ועושה ואנחנו פנויות להמשיך לעשות. ומברכות את כל החברות, גם את מרב מיכאלי, שאנחנו נפגשות באזכרות כל שנה, ואת פנינה תמנו שטה שפועלת בעניין. את עדי, שכמובן מובילה את זה כרגע ביד רמה פה בוועדה. ומירב כהן גם שותפה לדבר הזה?
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא.
<< אורח >> אורית רישפי: << אורח >>
אוקיי.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אבל כולן שותפות, כל הנשים.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
תודה רבה אורית. אנחנו נעבור למשרד ראש הממשלה, לעו"ד מתן בלוך. אופירה חפצדי, אוקיי. אני אשמח שתעדכני מה עושה המועצה היום להנצחת ראשי ממשלה ונשיאים בנושא הספציפי של הנצחתה של גולדה.
<< אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >>
אני אופירה חפצדי ממשרד ראש הממשלה, מנהלת את תחום התמיכות. עוסקת גם בהנצחות. בעצם אני רוצה להתייחס לכמה דברים: דבר ראשון, מבחינת הנצחת גולדה, אנחנו עובדים עם העמותות וכן תומכים בפעילויות להנצחת גולדה. גם המועצה להנצחה עושה פעילויות שוויוניות, רוחביות, להנצחת גולדה, כמו יתר האישים.
זה היה לגבי פעילויות הנצחה של גולדה. שגולדה היא מונצחת באמצעות תמיכות ובאמצעות תקציב המועצה להנצחה, כמו יתר האישים.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
יש יום לאומי של הנצחה, מעבר לאזכרה במליאה?
<< אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >>
יש את הטקס בבית הנשיא, נכון? ב-י' בניסן ששם יש טקס אזכרה ממלכתי.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לכל ראשי הממשלה?
<< אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >>
כן. אני כן רוצה לשתף שהמשרד התחיל, בשיתוף עם משרדי ממשלה אחרים רלוונטיים, לעבוד על, יש איזה שהיא אסטרטגיה להקים תאגיד הנצחה. בעצם הקמנו פורום ממשלתי שבו אנחנו מגבשים מדיניות שוויונית להנצחת כל האישום. כולנו, אני מאמינה שהרוב פה מכירים את כל החוקים שיש לאחרונה להנצחות של כל מיני אישים.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
נכון, שצריך להסדיר את זה במקום שזה יבוא טלאי על טלאי.
<< אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >>
נכון. אז הרעיון הוא להקים תאגיד הנצחה ממשלתי שההנצחה תהיה בהתאם לקריטריונים שוויוניים, אחידים ומקצועיים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
דווקא יש אחידות לאחרונה. בגלל המספר הגבוה של חוקי הנצחה שהאחרון שבהם היה לפני חצי שנה במאי 2025, החוק להנצחת דוד לוי.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא הגיע אחריו רב?
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
הרב עובדיה יוסף.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
הרב דרוקמן היה לפניו והרב עובדיה יוסף.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אין אחידות, אבל בעיקר אין אף אישה אחת גם.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני ממליצה שנתקדם.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אנחנו כבר נתקדם, אחרי שמשרד ראש הממשלה יסיים את דברו.
<< אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >>
אז כרגע הפורום מתכנס, שבוע שעבר, והתחלנו לבנות איזה שהיא מדיניות ואסטרטגיה ואנחנו צועדים לקראת הקמת התאגיד.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
בהצלחה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אוקיי, תודה רבה. אנחנו עכשיו ניתן רגע לייעוץ המשפטי כדי שנתחיל. ואז אני יודעת שיש עוד נציגי ציבור וגם משרדים, אנחנו גם נמשיך איתם. בבקשה גברתי.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
כן. כמו שצוין, יש לנו ברקע אכן חוק הנצחה לנשיאים וראשי ממשלות. חוק קצר מאוד, אגב, עמוד אחד. זה חוק ישן. הדהים אותי שהוא חוק של עמוד אחד, שבו בעצם נדרש לבצע פעילויות הנצחה באמצעות מועצה שהוקמה לעניין.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה איזה חוק?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
החוק להנצחת נשיאים וראשי ממשלות. אם רוצים, שמענו כאן את הפירוט, זה בעצם כרגע חוק שמאפשר תמיכה לעמותות הקיימות.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
להנצחת אישים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
ויום הנצחה לכל ראשי הממשלות בכנסים.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה כן, אנחנו מכירים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
נכון. אבל קיימים חוקי הנצחה נפרדים, כמו שנאמר כאן קודם. לזכר דוד לוי, יצחק רבין, מנחם בגין ובן גוריון.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
דוד לוי לא היה ראש ממשלה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
נכון.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
גם הרב עובדיה יוסף לא היה ראש ממשלה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה מה שמחדד לנו עוד יותר גם על - - -
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
יש גם רחבעם זאבי ויש גם הרצל. כלומר, יש.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
איפה את שמה את רחבעם זאבי והרצל באותו?
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
בדיוק. אם אני שמה באותה נשימה זה רע מאוד באמת.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
יש גם חוקים שקשורים לבן צבי ולשז"ר.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
כן, בואי נצטמצם לראשי ממשלה, כי אנחנו באמת במצוקה מאוד גדולה של ההיגיון שמוביל את זה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
ראשי הממשלה שמונצחים באופן ישיר הם רבין, בגין ובן גוריון. אני אומר לגבי הצעת החוק הזאת שהיא באמת זהה לחוקים לגבי יצחק רבין ומנחם בגין. זהה במבנה שלה. נאמר גם שהתאגידים שכמובן הצעת החוק הזאת מציעה שיהיה תאגיד סטטוטורי. התאגידים, המבנה שלהם מאז שוכלל קמעה. המועצה קטנה מעט, צומצמה כדי שהיא תהיה פעילה יותר. ירד הוועד המנהל. יש כמובן ראש למרכז. יתר הדברים נשארו דומים למדי.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אגב, מועצה מצומצמת יכולה להיות הרבה יותר פרקטית.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
זה מה שאמרה היועצת.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
נכון, נכון.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
מבחינתי אין שום בעיה להתאים את ההצעה למצב הקונקרטי.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני רוצה לדיון הבא כבר להציע גם הצעה לנציגים אולי, לשכלול המנגנון של בחירת הנציגים וגם באמת מיהם הנציגים. גם לאור הדברים שנאמרו כאן שאני חושבת שייכנסו.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
שלא נאמר נציגות ונציגים.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
על הייצוג הולם גם שנאמר.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אנחנו כמובן מחויבים לכללי הייצוג ההולם. אבל אני לא בטוחה שבהצעה כמו זאת לא ראוי שבאמת יצוינו דברים באופן ספציפי. הוצע כאן למשל שתהיה אישה דרוזית. זה על הפרק.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
הגיוון של נשים שיהיו במועצה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא. צריך לרשום נשים. אפשר להכניס סעיף כללי, בכלל אני מאמינה שזה צריך להיות בכל דבר. שבכל מועצה ציבורית צריך שיהיה גיוון. לא רק גיוון מגדרי, אלא גיוון גם של החברה הישראלית, התרבותית. בסדר.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
יש התייחסות לגיוון שכמובן גם המועצה הזאת תהיה מחויבת לו. אבל באמת, אני מציעה שנדון בזה. אני מציעה גם להרחיב את סעיף 1, את מטרת החוק, לגבי מה במורשתה או מה מתוך המורשת שלה באמת אנחנו מבקשים להנציח, וככה בהתאמה גם נדע אולי לבחור נציגים. כרגע יש נציג לנציבות שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות. יגידו כאן אולי בהמשך, אבל הם ביקשו לא להיות חברים במועצה. זה משהו שרציתי לתהות לגביו, למה כן או למה הם לא רוצים.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מוזר מאוד.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
למה זה נכנס, אתן יודעות להגיד?
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מי שלא רוצה, לא רוצה. נמחק. אין לנו בעיה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
תהינו אבל אם זה בגלל המורשת. אם יש משהו אצל גולדה שלכן זה נכנס?
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
כמו שציינה נירה, היועצת המשפטית, עשינו copy paste מהחוקים הקיימים, בדיוק מאותה מחשבה שאת אומרת יש פורמט של חוקים להנצחת ראש ממשלה ספציפי כזה או אחר. לקחנו בדיוק את אותו דבר. אז שם זה ההרכב. מה שמעניין הוא למה המועצה, שוב, זה - - -
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני אומרת לכם אמיתי, מהחוק שלי אין לי בעיה להוציא. מי שלא רוצה, לא צריך.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
לא, אבל אני כן אגיד, פנינה, שהם - - -
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה דבר שאנחנו נברר אחר כך מאחורי הקלעים.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
לא, אבל רגע פנינה. יש כן נשים עם מוגבלויות שהרבה פעמים מרימות את הכובע שגם אם ארגונים עם מוגבלויות אומרים שלא צריך אותם, הקול שלהן פחות נשמע והן כן מבקשות.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אם הארגון לא רוצה, לא צריך.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אני לא בטוחה שאם הוא לא רוצה אז לא צריך.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
שנייה. לא, אני אסביר. כי בסוף בעיניי יכול להיות איש או אישה עם מוגבלות שיהיו בתוך ההרכב הזה בלי קשר לאותו ארגון. אנחנו נבדוק את זה ברמה הערכית. בדיוק, ברמה הערכית נבין מדוע הם לא רצו. אבל זה לא רלוונטי, נתקדם.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
היועצת המשפטית, את יכולה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אז הצעת החוק בעצם מדברת על הקמת מרכז הנצחה שיהיה לו מנהל, מועצה, מכון מחקר שיפעלו ליד אותה מועצה. אתר הנצחה שבעצם יהיה בו גם מוזיאון, יתבצעו בו פעולות מוזיאליות מה שנקרא. גם כאן אנחנו אולי נשנה את הניסוח ונשווה אותו למה שבאמת קיים בחוקים האחרונים. וכמובן יום ההנצחה. יום הנצחה, שהוא קיים לגבי ראשי הממשלה האחרים והוא מדבר על הנצחה בבתי ספר וצה"ל. אני יודעת שלנציגי הממשלה יש הערות לגבי יום ההנצחה, אנחנו מיד נשמע אותם.
הצעת החוק הנוכחית כוללת גם מלגות. קיומן של מלגות, שזה לקוח דווקא אולי מחוקים אחרים.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
כן, זה מאוד חשוב כמובן.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
בעיניי זה גם חשוב, במיוחד לנשים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
וועדה מדעית חינוכית שתהיה ליד אותו מכון מחקר. יש לציין שסעיף לגבי פטור ממס הוחלט בוועדת שרים שירד מנוסח הצעת החוק.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה מעניין. אם יש פטור ממס להנצחת שם, זו שאלה אלייך.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
זה קיים לגבי רבין ובגין.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אז למה? מה, לנשים בקבר יש יותר כסף? לא הבנתי.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
מה ההתנגדות של משרד האוצר לפטור ממס?
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
משרד האוצר?
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
משרד האוצר. רק אנחנו נחדד ונזכיר, זה קיים בהנצחת ראשי ממשלה אחרים.
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
רן צרויה מאגף תקציבים, משרד האוצר. זאת ההחלטה שהתקבלה בוועדת שרים.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא, זו לא תשובה 'זו ההחלטה'. למה שאתם תפלו את המנוחה?
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
אני לא הייתי בדיון, אני יכול לבדוק למה אז התנגדו. בכל זאת אני רק יודע לומר שזו ההחלטה שהתקבלה בוועדת שרים.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא, אבל אתה מייצג את האוצר. אתה מתנגד?
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
אני יכול לבדוק את ההתנגדות שעלתה בוועדת שרים לסעיף הזה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אבל רגע, השאלה היא לא על ועדת השרים, השאלה על המשרד כשלעצמו. אתה פה, אתה מייצג את המשרד. מה הטעם להפלות ראש ממשלה. כן התייחסותך כמשרד, לא מה היה בוועדת שרים, אנחנו מכירות את החלטת ועדת השרים. מה ההתנגדות של המשרד להפלות ראש ממשלה אישה לראש ממשלה גבר?
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
אני לא חושב שזאת עמדת המשרד. המטרה כמובן היא לא אפליה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
כבר טוב לפרוטוקול.
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
מעבר כמובן לעניין התקציבי שכולם מבינים, אם רוצים את הרקע שהיה מאחורי זה, לדיון, אז אני יכול לבדוק ולהחזיר תשובה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אתה אומר המשרד אין לו התנגדות עקרונית.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אז רשמנו את זה לישיבה הבאה לחזור עם תשובה.
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
אמרתי שאני אבדוק ואנחנו נחזיר תשובה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אמרת לפני תשובה אני לא חושב שהמשרד מתנגד.
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
לא, זה לא מה שאמרתי. אמרתי שהאפליה כפי שנאמרה היא בטח לא הסיבה. ואם רוצים לשמוע את הסיבה נעביר.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אז אולי שייצא לבדוק. אין לנו זמן.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
למה אין לנו זמן פנינה? יש לנו עוד שלושת רבעי שעה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא, אני אומרת שכדאי שהוא ייצא לבדוק.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
נכון, יש לנו עוד שלושת רבעי שעה. אדוני, נשמח שתצא לבדוק.
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
אני אבדוק את זה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אם אפשר בינתיים, הוגשה לנו הערכת עלות תקציבית על סך 12 מיליון. נרצה להבין ממה היא מורכבת.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
רן, אני אשמח שתקשיב רגע ליועצת המשפטית, אם כבר אתה יוצא לטלפון.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
רן, הגשתם לנו הבוקר גם הערכת עלות תקציבית. נשמח לשמוע ממה היא מורכבת, מה הסעיפים שהביאו אותנו ל-12 מיליון שקלים.
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
הערכת העלות באמת הערכנו אותה, זה הערכת עלות ראשונית, צריך לומר. היא ביחס להצעה שיצאה כללית ולא מדברת פרטים מדויקים. הערכת עלות מבוססת בעיקר, פשוט זה גם, יש פה את משרד ראש הממשלה שמכיר את הדברים גם ביותר פרטים בפועל. היא מתייחסת ביחס להצעות הדומות, ליישום של המרכזים עד היום. זה הצעה שכוללת, לדעתנו היא אפילו מינימלית 12 מיליון שקלים. היא כוללת בעיקר, עוד לפני יום הנצחה והפעילויות השוטפות היא כוללת את הפעילויות השוטפות של המרכז, תחזוקה שלו, משכורות, אחזקה, תפעול – בעיקר הנושאים אלה. זה היום מה שעולה להקים, לתחזק מרכז.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אלה העלויות שהיום יש על יצחק רבין וראשי ממשלה?
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
לא 30% פחות?
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
פערי השכר. שיעסיקו רק נשים ואז באמת יהיה 30% תחסכו.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אבל הרעיון הוא שהממשלה בגדול אישרה את הצעת החוק הזאת.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
כן.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
הוא כרגע נוקב בסכום שהוא לכאורה תקציבי, אבל יש הסכמה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
הם אישרו ותוך כדי הליכה ימצאו את הכסף. המטרה שלנו זה לקדם את החוק.
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
בהתאם להחלטת ועדת שרים לחקיקה אז אמורים להסדיר את הנושא מול משרד האוצר. כרגע הנושא התקציבי טרם הוסדר מולנו.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
בשביל זה אנחנו כאן. גם אמרנו שנסדיר את זה בוועדה, שאתם תגידו כמה התקציב יוקצה לחוק.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני אומר רק שבהצעת החוק יש סעיף לגבי תקציב כמובן, תקציב ומימון. שגם דומה באמת למרכזים הקיימים. סעיף 41 לנוסח שמונח על שולחן הוועדה "הקמת המרכז תמומן מכספי תרומות. פעילות המרכז תמומן בכפוף להוראת סעיף 42", שתכף נגיע אליו, "מתקציב המדינה, כפי הדרוש להוצאות קיומו, אחזקתו, פיתוחו וניהול מכלול פעילויותיו ומתרומות ומהכנסות של המרכז".
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
התאגידים האלה עובדים כעמותות בעצם? יש להם סעיף 46?
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא, גם מתרומות וגם משוטף של המדינה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
תאגיד סטטוטורי.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
תרומה, אבל אין להם סעיף 46? הוא אומר שלא.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לא, לא, תאגידים על פי חוק.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אם את מקבלת 46 את בעצם יכולה לזכות אותו במס.
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
משרד ראש הממשלה יתייחסו לשאלה הזאת.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
כבר גם תשיב לשאלה של עורכת הדין. ואני אשמח לתשובה לגבי סעיף 46. האם לארגונים האלה יש אפשרות לקבל סעיף 46 כדי להקל עליהם עם תרומות?
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא, הם כמו כולם, עדי. יש להם אפשרות לגייס כספים מפילנתרופיה ועוד. מבחינה פרוצדורלית איך זה קורה נראה לי פחות רלוונטי אם זה סעיף כזה - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
זה מאוד רלוונטי אם יש להם סעיף 46.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה אותו סעיף שקיים היום, הם מסתדרים יופי. אני חושבת שמה שרלוונטי כרגע לדיון, כי הרי אנחנו נכניס בדיוק את אותו סעיף שהם יכולים לגייס, זה האוצר. יש את הסעיף של האוצר, הערכה תקציבית אתה אומר 12 מיליון שקלים. איך אתם מעבירים, בבסיס מידי שנה? למי? למשרד רה"מ? איך אתם מעבירים את הכסף להנצחת ראשי הממשלה?
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
והאם הוא מנוצל? האם בעצם היום הכסף הזה בכלל מנוצל? מה הביצוע שלו?
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
כן, הכסף מועבר באמצעות רה"מ למרכזים.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
באמצעות רה"מ, אוקיי.
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
אופירה יכולה להתייחס בדיוק לאיזה מרכז.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אז מהרגע שהחוק הזה עובר אתם עושים את אותו מנגנון, מעבירים את הכסף למשרד רה"מ.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
יפה. אז עכשיו השאלה האם עשיתם עבודה, אתה מבין שכאשר זה עובר אתם מעבירים גם למנוחה גולדה מאיר, שהייתה ראש ממשלה שלנו, את התקציבים? לא כל כך הבנתי מה אתה אומר. אתה הבאת רק הערכה תקציבית. אבל לא אמרת אמירה ברורה לגבי התקציב.
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
לא, האמירה הברורה הייתה שצריך להסדיר את הנושא התקציבי.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מה זה להסדיר? בוא, בשביל זה אתה פה. לא הסדרת את זה והגעת?
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
אנחנו מציעים את העלות המוערכת וצריך להציג מקור, מאיפה מביאים.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אתה היית אמור לעשות את זה, אדוני נציג משרד האוצר. סליחה, אני חייבת לומר את זה. אני לא מבינה בתקציבים ואני לא עובדת באגף התקציבים. אתם יש לכם את קופת המדינה. יש פה חוק מאוד חשוב. אתם ידעתם על הדיון הזה. אתה היית צריך לבוא עם מקור תקציבי. אתה רוצה שאני אחפש לך מקור תקציבי? אני לא הבנתי את זה.
אני חושבת שלא יכול להיות מצב שאנחנו נעשה את העבודה שלנו כמחוקקים, 12 מיליון, שזה טיפה בים של תקציב המדינה, ואתה אומר צריך להסדיר. אתה היית אמור לבוא אחרי הסדרה. אני לא יודעת, או שאני מטומטמת.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
מטומטמת את לא. פנינה, תודה.
רן, יש לנו רגע שאלה, אפרופו תקציבים, ליועצת המשפטית ולי, בנוגע לתקציב עצמו. דיברנו על 12 מיליון שקלים. התקציב כן חשוב גם להבין את הביצוע שלו מבחינת ה-break down שלו. איך הגעתם ל-12 מיליון? ממה זה מורכב? מה עשיתם ש-12 מיליון? והאם זה מבוצע בפועל? 12 מיליון זה הרבה מאוד כסף. איך מממשים אותו? הוא ממומש בפועל?
הוועדה שואלת כדי להבין גם האם הסכום הזה הוא סכום שחשבו עליו והוא באמת לפי סעיפים או שזה סכום כזה שנתתם אותו והוא בכלל לא ממומש ובפועל העלות יכול להיות שהיא יותר נמוכה ולשבור את הראש יהיה יותר קשה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
וההנחה היא שחלקו יגיע מתרומות גם?
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא, זה גם לא הרבה, אני מצטערת לומר. זה ממש לא הרבה, לאור זה שתקציב המדינה לא נותן תקציבים מגדריים כמו שצריך. זה ממש לא הרבה. אם זה מה שראשי הממשלה הקודמים מקבלים, זה מה שאנחנו צריכים להביא לפה. אבל אתה צריך לבוא עם תשובות, אדוני.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
שנייה פנינה. בואו נקבל את התשובות איך ה-12 מיליון האלה מורכבים והאם הם מבוצעים או ממומשים בפועל?
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
אופירה יכולה אולי להרחיב קצת יותר בפרטים. אבל לשמחתנו יש מרכזים דומים קיימים ולכן התשובה היא גם די פשוטה, להסתכל על כמה עולה להם להחזיק מרכז, ארכיון.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אבל זאת בדיוק השאלה.
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
אז זה התקציבים, זה הכסף שעולה להם.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
זה הביצוע? 12 מיליון זה הביצוע השנתי שלהם. אוקיי, אז אתם צריכים באמת 12 מיליון. זה לא פחות ולא יותר.
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
להערכתנו כמובן שהשאלה היא מה גודל הארכיון. אפשר להיכנס ליותר פרטים, אבל ביחס למצב הקיים זאת ההערכה, היא לא תהיה פחותה מזה. ואני רק אחדד שההערכה לא כוללת את הקמת המרכז. כי כמו שמופיע בחוק, ההקמה עצמה אמורה להיות מתרומות.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
זה תקציב נוסף.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
מה ההערכה שלכם?
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
12 מיליון שקלים.
לא, היא אמורה להיות מתקציב תרומות.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
ההקמה.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
צריך להגיד שמרכז רבין מתוקצב לדעתי ב-10 מיליון שקלים. אתה רוצה להגיד לי שאין לך את הנתונים האלה?
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
יש לי את הנתונים.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
10 מיליון שקלים למרכז רבין. מרכז בגין קיבל כסף קואליציוני על 15 מיליון שקלים במסגרת שוויון, ממשלה ששוויון הוא נר לרגליה. אז באיזה שהוא מקום באמצע של 12 מיליון שקלים זה נראה לי סבבה. האם האוצר מוכן או מסרב לתת לנו את ה-12 מיליון שקלים לכל שנה על הדבר הזה? למיטב ידיעתך?
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
למיטב ידיעתי המקור התקציבי לא הוסדר.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
רן, רגע. אני אבקש שתצא לעשות את הטלפון שאמרנו בנוגע לוועדת שרים וגם למקור התקציבים, אם אתה יכול לחזור אלינו עם תשובה. כדי להתקדם עם החוק צריך מקור תקציבי.
אני מעבירה את השרביט לחברי חה"כ - - -
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני רק רוצה לומר אמירה. אני לא מוכנה לקבל את העניין - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
פנינה, אני באמצע משפט אבל. אני צריכה לצאת. יחליף אותי חברי חה"כ סימון דוידסון ואז פנינה תוכל גם להמשיך לשאול את השאלה. בבקשה, תודה רבה.
(היו"ר סימון דוידסון)
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
עד שאתה מתיישב אני רק אומר, יש דברים חשובים שבעיניי ה-"הוסדר" מרמז על כספים קואליציוניים. ויש דברים שאני רוצה לומר לך. אני נותנת קרדיט לאוצר ולפקידים הבכירים, למשרתי הציבור שנמצאים שם. "הוסדר" זה לא פוליטיקאי מוסדר. כשיש חוק וחוקים שהם חשובים, אתם צריכים גם לדעת למצוא את המקור התקציבי. לא להשליך את זה לזירה הפוליטית.
לכן אני מצפה שיהיו פה תשובות עד הסוף, כי אנחנו רוצים להצביע על החוק. היום אנחנו רוצי להצביע.
<< אורח >> יצחק לוי אסלן: << אורח >>
יצחק לוי ממשרד הפנים, אגף רשויות מקומיות. יכול להיות שאני יכול לתת מענה חלקי. אולי זה יתרום לדיון הזה או לא. העמדה שלנו היא כמובן אנחנו לא בעד פטור מארנונה או בכלל ממיסוי מוניציפלי שמבקשים, כי אז זה משית את זה על האזרחים. וגם ככה המצב של הרשויות המקומיות לא בטוב.
עכשיו תשאלו למה אחרים כן והם לא? אין חקיקה אחידה בנושא. יש הרבה שלא פטורים. אין פה עניין.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא, ראשי ממשלה פטורים.
<< אורח >> יצחק לוי אסלן: << אורח >>
ועדיין.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
הם פטורים.
<< אורח >> יצחק לוי אסלן: << אורח >>
עוד פעם, זה בא, זה לא בהחלטת ממשלה. ברגע שזה החלטת ממשלה משיתים עכשיו את ההוצאות על רשויות מקומיות ומצבן לא טוב.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מה בהחלטת ממשלה? זה חוקים.
<< אורח >> יצחק לוי אסלן: << אורח >>
זה חוקים, אבל זה יוצא מכסף של רשות מקומית, זה מוניציפלי.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אבל אני אומרת לך, החוקים על ראשי ממשלה כרגע - - -
<< אורח >> יצחק לוי אסלן: << אורח >>
- - - החלטת ממשלה אז זה לא יכול לעבור לגוף של רשות מקומית.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אדוני, כרגע ראשי הממשלה שמונצחים יש פטור.
<< אורח >> יצחק לוי אסלן: << אורח >>
לכן אין חקיקה אחידה וזה גורע מהכנסות האזרחים. ברשויות המקומיות האלה זה הולך לצאת מכספי אזרחים. אז צריך לחשוב. זו העמדה שלנו בעניין, של משרד הפנים.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אני רק רוצה לשאול שאלה, אדוני. בחוק על רבין יש פטור. נכון? החוק הזה הוא די זהה.
<< אורח >> יצחק לוי אסלן: << אורח >>
כן, אבל אני השבתי שאין חקיקה אחידה, חלקם כן וחלקם לא. ברגע שאין אחידה ומדובר על החלטת ממשלה - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לגבי ראשי ממשלה זה אחיד. יש שניים שיש לגביהם פטור.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא, הוא אומר אין בעיה עקרונית לכל חקיקה שנותנת פטור על ארנונה. לדעתי עמדתו נשמעה ונרשמה.
<< אורח >> יצחק לוי אסלן: << אורח >>
ומשיתים את העלויות על רשות מקומית.
<< אורח >> שחר פרלמוטר: << אורח >>
שחר ממשרד הפנים. אנחנו התכונו לחדד שהמימון כאן לפי סעיף 40, אנחנו מסבים את תשומת הלב לכך שלפי סעיף 40 המימון עצמו הוא מהמדינה. לכן אנחנו בכל מקרה - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לא, 40 זה המקרקעין. 40 מדבר על מקרקעין.
<< אורח >> שחר פרלמוטר: << אורח >>
אז לפי סעיף 42.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
סעיף 41 מדבר על תרומות - - -
<< אורח >> שחר פרלמוטר: << אורח >>
היתרה של המימון שלא מתרומות היא של המדינה. אולי זה טוב שאגף תקציבים עכשיו לא נמצא כאן. אבל אנחנו חושבים שזה לא נכון שהרשות המקומית, ששמה לא מוזכר כאן, היא לא אמורה לסבסד את המדינה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
בקיצור, מה שהם אומרים בעיניי זה ההתנגדות בעצם בוועדת שרים הייתה שלכם, ממה שאני מבינה. כי אין פה משרד אחר שאמר שיש לו בעיה עם הפטור.
<< אורח >> שחר פרלמוטר: << אורח >>
משרד הפנים, סעיף 43 לא חל אך ורק על השלטון המקומי. הרישה שלו זה רשות המיסים. אני לא יודע מה עמדתם בנושא, אנחנו מבחינתנו היא לגבי הסיפה, שהנכסים יהיו פטורים מכל אגרה, ארנונה וזה. העמדה שלנו היא זו, היא כן עמדה עקרונית שהבענו על כל החקיקה האחרונה בשנים האחרונות.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
בקיצור, לא מתקנים את זה על גבה של גולדה מאיר. העמדה העקרונית שלכם יכול להיות שהיא רלוונטית.
<< אורח >> שחר פרלמוטר: << אורח >>
היא לא צריכה לסבסד את - - -
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
שחר, שחר. העמדה שלכם היא עמדה ברמה רוחבית. אני מבינה מה אתם אומרים, כולנו מבינים. אתם אומרים שהרבה מאוד מהחוקים בסוף הפטור מארנונה מושת על הרשויות המקומיות. מה אני ממליצה לכם? זה לא קשור לגולדה. זה קשור לזה שאתם רואים שזה קורה הרבה. אתם צריכים ללכת, היה ואתם רוצים להפסיק עם הדבר הזה, תביאו חוק אחר או תקנה אחרת. זה לא קשור לחוק שלנו. החוק שלנו הוא משווה בדיוק למצב שקיים. רוצים לתקן את זה? תלכו לשר הפנים שיתקן ויעשה על כולם שהוא יפסיק את הפטור הזה. ממש לא על הגב של החוק שלנו.
ובאופן חד וחלק אני אומרת לכם. כי אתם לא רוצים להיראות כמי שבאים ודווקא על גולדה לא יהיה פטור ועל אחרים יש פטור. אתם צריכים לתקן את זה רוחבית עם שר הפנים.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אגף תקציבים חזר?
<< אורח >> שחר פרלמוטר: << אורח >>
אנחנו הבענו את עמדתנו וזה עמדת ועדת שרים.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
בבקשה רן, מה הבשורות שבפיך?
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
התבקשתי לדבר על שני דברים. אחד זה לגבי המקור התקציבי. זה לא נושא שהוסדר לפני הישיבה וככל שידוע לי מהבדיקה שעשיתי זה טרם הוסדר מולנו. לגבי העלות התקציבית.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
איך אפשר לקדם את החוק אם אין לנו תשובות לגבי העלות התקציבית?
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
לגבי העלות התקציבית הצגנו.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אבל צריך להגיע להציג מקור תקציבי.
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
צריך להסדיר את המקור.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
שאני אעזור לך?
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
טרם הוסדר.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
היה 11 מיליון, על מה זה היה 11 מיליון שרצו פה כל היום? חסר לכם מאיפה לקחת?
<< אורח >> רן צרויה: << אורח >>
זאת הייתה התשובה שלי לגבי - - -
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אתה הולך לחפש לנו מקור תקציבי? עד הקריאה השנייה והשלישית יש לך למצוא לנו מקור תקציבי. אגב, שמעתי שיש לכם פה, אולי את משרד מורשת נשמע. דווקא הם היחידים ככה - - -
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
איזה משרדים עוד לא? מי עדיין לא הציג, איזה משרדים?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
הציגו אוצר, ראש הממשלה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
רגע, בואו נעשה סדר. משרד הפנים נגד הנחות בנושא המיסים. משרד האוצר אין לו בכלל מקור תקציבי עדיין ואנחנו פה יושבים על החוק הזה. בואו נשמע את משרד המורשת.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אגב, משרד הפנים, מה עמדתכם לגבי חברות במועצה? יש לכם שני נציגי שלטון מקומי. בדרך כלל נהוג נציג של הרשות המקומית שבה נמצא המרכז.
<< אורח >> שחר פרלמוטר: << אורח >>
החלטתם את זה רשות מקומית. אולי זאת גם הסיבה - - - בין החוקים. יכול להיות שאם המרכז מוקם בעירייה בעשירון זה העמדה היא אחת ואם המרכז יהיה כאן אז המצב - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
טוב, כשנגיע למועצה נדבר על זה.
<< אורח >> שחר פרלמוטר: << אורח >>
לא, לא, אני אומר את זה גם בקשר לדברים שאמרתם על אפליה so called. אין לנו עניין, סליחה, עמדה בשאלה שהצגת.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אוקיי.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
משרד המורשת, בבקשה.
<< אורח >> אורית זנבר: << אורח >>
אין לנו מקור תקציבי לזה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
לכם אין מקור תקציבי?
<< אורח >> אורית זנבר: << אורח >>
לא שידוע לי. אם רוצים שאני אבדוק שוב, אני מוכנה לעשות את זה. אני לא, הגעתי לפה ולא מסרו לי שיש מקור תקציבי.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אז למה התכנסנו פה היום בכלל? אני לא מבין את האירוע. אם אין מקור תקציבי, לא יודעים לאן להתקדם.
<< אורח >> אורית זנבר: << אורח >>
רוב חוקי ההנצחה, ככל שידוע לי, היה מקור תקציבי מהאוצר.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
איזה משרדים עוד לא דיברו?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
חינוך פה וגם משרד הביטחון.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
משרד החינוך, בבקשה. אתה רוצה בהמשך?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני מציעה שכבר תעירו לנוסח. אנחנו נגיע עם נוסח מעודכן לישיבה הבאה ואני מציעה שכבר תגיבו.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני באמת אומרת, אנחנו לא ניתן לאף אחד לטרפד את החוק הזה, זה לא יעזור. אנשים שיבואו עם שיעורי בית. לא ניתן. זה גם לא לעניין. אנחנו מצפים שכל אחד יעשה את שיעורי הבית שלו ויבוא עם תשובות. אתם לא מצפים שאנחנו נבוא עכשיו לחפש לכם סעיף תקציבי. ואם לכם יש בעיה, לכו תפתרו את זה ברמה המערכתית.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני מציעה התייחסות של המשרדים לנוסח.
<< אורח >> אייל גינגולד: << אורח >>
שלום, אני אייל גינגולד ממשרד החינוך. סעיף 5, הבנתי עוד עניין המועצה כרגע בבירור. בכל מקרה, אנחנו נשקול לבקש במסגרת סעיף 5(א)(4) אולי נציג של משרד החינוך לפי איך שיתקדם. לפי סעיף 5(א)(7) חמישה אנשי סגל אקדמי, המל"ג מבקש שזה ייעשה בהמלצת המל"ג כמקובל בחוקים אלה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אין לנו בעיה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
המל"ג רוצים גם להיות שותפים בהמלצות? אין לנו בעיה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
להמליץ על מי יהיו אנשי הסגל האקדמי. זה מקובל באמת בחוקים, לנוסחים טיפה יותר - - -
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אין לנו בעיה. אנחנו לא רק נגד, אנחנו גם בעד.
<< אורח >> אייל גינגולד: << אורח >>
סעיף 27 לעניין פעילות המכון. כתוב פה "המכון יקיים פעולות אקדמאיות". המל"ג מבקש למחוק את ה-"אקדמאיות" כי פעילות אקדמית נעשית רק במוסדות להשכלה גבוהה. ויש פה חשש להטעיה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
הכוונה היא בצעם לפעילות המחקרית שמתבצעת במכון. אוקיי, זה עניין של ניסוח.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
בסדר גמור.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אין בעיה.
<< אורח >> אייל גינגולד: << אורח >>
כנ"ל סעיף 31(ב) "הוועדה המדעית תייעץ לראש המכון בכל עניין הנוגע לפעילותו האקדמית של המכון". אז אולי באמת כדאי שיהיה מחקרית.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
מחקרית, אוקיי.
<< אורח >> אייל גינגולד: << אורח >>
בסדר גמור.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
רק מחקרית? לא הבנתי.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
המילה "אקדמית" במובן הרחב שלה מדברת, יש רגישות למועצה להשכלה גבוהה כאשר מופיעה המילה "אקדמי" שלא תהיה טעות. כי הסמכות לגבי עניינים אקדמיים נתונה למועצה להשכלה גבוהה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אין בעיה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
זה עניין ניסוחי, אנחנו נמצא את הניסוח המתאים.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
בסדר.
<< אורח >> אייל גינגולד: << אורח >>
סעיף 36(א)(2) שעוסק ביום גולדה מאיר.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
סעיף 36 הוא הסעיף לגבי יום הנצחה.
<< אורח >> אייל גינגולד: << אורח >>
כן. ביום ח' בכסלו, יום פטירתה של גולדה מאיר יקוים יום גולדה מאיר. סעיף (2) עוסק במחנות צה"ל ובבתי ספר יוקדש זמן ללימוד פועלה וחזונה הציוני של גודלה מאיר, ככל שיחליט על כך שר החינוך.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
זאת אומרת, אתם רוצים להפוך את זה לשיקולו.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
עוד פעם?
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מה?
<< אורח >> אייל גינגולד: << אורח >>
"ככל שיחליט עליו שר החינוך".
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אתה יכול להקריא?
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מה זה ככל? למה זה לא כתוב אצל האחרים?
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
רגע פנינה. תקריא את הסעיף עוד פעם.
<< אורח >> אייל גינגולד: << אורח >>
סעיף 36(א) "אחת לשנה ביום ח' בכסלו, יום פטירתה של גולדה מאיר, יקוים יום גולדה מאיר. ביום זה – (1) יתקיים טקס זיכרון ממלכתי בקבר גודלה מאיר בהר הרצל בירושלים; (2) במחנות צה"ל ובבתי הספר יוקדש זמן ללימוד פועלה וחזונה הציוני של גודלה מאיר;" – ככל שיחליט על כך שר החינוך.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
למה? ואם זה שר שלא אוהב נשים? ואם זה שר שבכלל לא מתעניין במורשת גולדה? סליחה, זה לא קיים בראשי ממשלה אחרים.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
אני אגיד לך יותר מזה. לא, סליחה, יש גם משהו יותר. יש חוק, לשר החינוך יש שיקול דעת באשר הוא שר החינוך. אבל אם יש חוק זה אומר שהמחוקקת החליטה שצריך להיות ביום הזה דברים שקשורים לזכרה של גולדה ולא "ככל שיחליט שר החינוך". זה בדיוק למה צריך חוק. בשביל במקרה הזה לחייב גם את השר לפעול לפי החוק.
ברגע שכתבת "ככל שיחליט שר החינוך" עיקרת את הסעיף הזה מתוכן. לכן אנחנו לא, מה גם שכאמור אנחנו לא מבקשות פה משהו חריג, בכלל לא. אז אני לא מבינה את הדבר הזה. ממה חושש שר החינוך? איפה הבעיה? הרי אנחנו לא אומרות, החוק לא אומר באיזה אופן לקיים.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
נירה, מה כתוב בחוקים אחרים?
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
רגע, רגע. זה לא כתוב. זה קודם כל לא כתוב. אבל אני אגיד, סליחה רגע, גברתי היועצת המשפטית. לדעתי אם מוסיפים את הדבר הזה, זה הסדר שלילי.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לגמרי. זה הופך את זה לשיקול.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
זה לא חוק.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
ולפעמים כשאתה הופך את זה לשיקול מספיק שלא היה לו זמן.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
המשמעות היא שניתן שיקול דעת לשר לעשות או לא לעשות.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
לא, אבל המשמעות היא שבכל מקום שזה לא, אתה, באמת אדוני, תסלח לי, אני לא מבינה מי הייעוץ המשפטי שלכם, סליחה שאני אומרת. אם יהיה כתוב פה "ככל שיחליט השר" המשמעות היא שבחוקים שזה לא כתוב בהם אין לשר שיקול דעת. האם אתה רוצה את הדבר הזה? אני לא חושבת. זה דבר הזוי, סליחה שאני אומרת לך. גם מבחינה עניינית וגם מבחינה משפטית זאת הזיה מוחלטת.
אז בואו, קח את זה להתייעצות נוספת ובוא נדון על זה בשבוע הבא, בתקווה שלא נצטרך לדון על זה כבר.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
ועד משהו נירה, מה קיים בחוקים האחרים של ראשי הממשלות?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
- - - של ראשי הממשלה אין יום. לדעתי זה מוסדר במקומות אחרים. אז אין יום ספציפית בתוך החוק, אבל הוא קיים בחוקים אחרים. בחוקי הנצחה אחרים.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אנחנו מוכנים להתפשר על מה שקיים. תעשה שיעורי בית. תחזור עם משהו שקיים. אנחנו לא מצפים עכשיו זה.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
אני באמת אומרת. הרי החוק לא אומר באיזה אופן יתקיימו הפעולות האלה בבתי הספר.
<< אורח >> אייל גינגולד: << אורח >>
בסעיף 35א, מפנים אותי. לחוק הנצחת בגין. "במוסדות חינוך יוגדר זמן ללימוד פועלו של מנחם בגין, ככל שיחליט על כך שר החינוך".
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא מכירה את זה.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
תמוה בעיניי.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני אומרת לך, הנה פי וליבי שווים. אני לא הולכת על משהו שלא קיים. אם זה מה שקיים, בסדר.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
אני יודעת מה קרה. נשמט לי פה חוק בין מההשוואה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
דוידסון, אדוני יושב-הראש הנכבד, אני אגיד לך את האמת. יצא לנו המיץ עד שהחוק הזה התחיל להתקדם. שנים שהיא לא מונצחת ומורשתה מופלית. לכן בגלל זה אנחנו מבינים שאנחנו מוכנים להתפשר על דברים שקיימים. לא ניתן יד להפלותה גם בתהליך חקיקה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
ברור.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אבל אם בסוף אני אומרת לא להפלות אותה אז גם אני צריכה להיות מספיק ישרה לומר שאם זה מה שקיים, אנחנו נסכים. אבל שיראה את זה ליועצת המשפטית.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
סליחה, מאיפה הקראת?
<< אורח >> אייל גינגולד: << אורח >>
35א(א)(2).
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
זה משהו שהוסף לחוק של בגין ב-2025. סליחה.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
אה, זה התווסף ב-2025?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לחוק של בגין, אבל לא לחוק של רבין.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
שם אין להם בכלל יום הנצחה.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
אני לא זוכרת שהעברנו את הדבר הזה גם בכלל. ב-2025 זה עבר?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
זה ממש חדש, כן.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
מה את אומרת. בגלל זה לא מצאנו את זה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
יש תיקון שב-ד' באדר, אחת לשנה, יום פטירתו, יקוימו אירועי זיכרון להנצחת זכרו.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
של מי התיקון הזה היה?
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אז בעצם אתכם זו המחלקות היחידה?
<< אורח >> אייל גינגולד: << אורח >>
כרגע, כן. זה מופיע גם בסעיף 36א(2) וגם לעניין הפעילויות החינוכיות ערכיות בסעיף 37.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה בעצם המחלוקת היחידה שיש לנו עם משרד החינוך.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
לא יודעת, בואו נבדוק את זה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
נשאיר לך, בני היקר, הוא ישאיר לך, חבר המושבעים הקבוע של הכנסת.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
איזה דבר הזוי, מה זה הדבר הזה?
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
בגלל שאני רואה שאתה מאוד לחוץ אני נותן אפשרות לבני לדבר. בני, בבקשה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
בני הוא מחבר המושבעים, ותיקי הבית.
<< אורח >> בני פרץ: << אורח >>
כבוד יושב-הראש. אני בני פרץ, פנתרים חברתיים, לשעבר פנתרים שחורים מהצעירים. אנחנו עוד משנות ה-70, שנות ה-80, שמכירים את הכנסת ואיך היא הייתה והתפתחה ואיך היא נהרסה.
אני לא אוהב לשמוע את המילה לנשים בגלל שהיא אישה כגולדה. היא הייתה ראש ממשלה. אני, אצלנו בעדות המזרח, אני יש לי כלל. לא יכול לדבר סרה על מת. על אף שהיו לנו המון ויכוחים איתה. אבל כשאת מדברת על ביטוח לאומי, מי שעשה אותו זה בסוף דרכנו אליה שבסוף עשתה. אני בכלל היה אז בלשכת הסעד והם ניסו להחליף לרווחה. ואני התנגדתי לזה.
אני אגיד לכם אמת, המילה "רווחה" דרדרה יותר. למה? כי זה שם נעים ויפה. אני בכלל רציתי שייקרא המשרד למצוקה ועוני. כי אז שר שיראה המשרד למצוקה ועוני יפתור.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
יתחיל לעבוד אתה אומר.
<< אורח >> בני פרץ: << אורח >>
יעבדו. אבל כאשר זה רווחה זה הלכה, איך אמרה - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
יש רשות לעוני.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
רשות לעוני, נכון. חוקקה בכנסת הזאת.
<< אורח >> בני פרץ: << אורח >>
הרווחה הלכה למעלה לעשירים והעוני הלך עוד יותר והדרדר.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
ראית את דוח העוני?
<< אורח >> בני פרץ: << אורח >>
אבל אם באים לחשוב עליה ולעשות את מורשתה, גם להזכיר דברים שהיא התנגדה בכלל להכיר בנושא של הזהות הלאומית.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אתה לפני רגע אמרת שאתה לא אומר סרה על המת. אז מה?
<< אורח >> בני פרץ: << אורח >>
לא, אמרתי שתכירו.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
איך אתה פתאום משנה את העמדה שלך?
<< אורח >> בני פרץ: << אורח >>
לא, להזכיר את הדברים גם שלהם התנגדה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
או ככה או ככה בני.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
למה היא התנגדה?
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
בני, בוא נלך לחסל איתה חשבון. אומרים גם שהיא התנגדה לעלייה מאתיופיה. אז מה? אנחנו לא יודעים להתעלות מעל הדברים ולראות גם?
<< אורח >> בני פרץ: << אורח >>
לא, זה לא דבר שאני אומר, סליחה, זה לא דבר נגדה. אלא אני אומר את הדברים החיוביים שלה. לא רציתי להזכיר על מה כינתה או כינויים או מה חושבים. גם נושא יום הכיפורים והמלחמה של יום הכיפורים, לא תמיד היא אשמה, לא תמיד ראש הממשלה, כי צריך לראות מי מסביבה. זה משרד הביטחון ועד רמטכ"לים ועד מודיעין ועד מה הביאו לידיה. אלה דברים שצריכים לחשוב עליהם קודם כל. אני רואה אותה בתור ראש ממשלה. ראש ממשלה צריך לזכור אותה. צריך לזכור אותה לחיוב. אני לצערי, מצטער להגיד לכם, הייתה לה פה מפלגה טובה, היה לה הכול. הייתה מפלגה דמוקרטית עם דעות, גם ניציות וגם זה. והלכו פה מי שגם לא משנה איך התחלפו, אני זוכר ועדות, ויכוחים, הכול. מאחורי הקלעים הסתדרו דברים בין יושבי הראש של הצדדים, לא חשוב מי היה בשלטון. כאשר עלו לכנסת שמרו על מעמדה וכבודה של הכנסת, גם כאשר התנגדו לחוק, על אף שקיבלו תיקונים. ידעו להעביר את זה וידעו ללכת דמוקרטית.
היום לצערי אני מתבייש להגיד לכם, אני היום ט"ו בשבט של הכנסת, יום הולדתה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אז בני, צריך להנציח אותה או לא?
<< אורח >> בני פרץ: << אורח >>
אני בעד להנציח אותה, כבוד ראש הממשלה, ואני בעד להנציח כל ראש ממשלה ולא משנה מה היה. זה כי צריך לזכור אותם. וביום שבאים לבתי ספר לדעת לא לחפש פוליטיקה, אלא לחפש את החיוב, להכיר על האדם ועל הדעה, בלי להזכיר כל הזמן דעות פוליטיות בבתי ספר. לא לערב, אלא להזכיר אותה כראש ממשלה.
כי אני יכול לבוא ומבקשים ממני לפעמים לבוא לנאום, אני לא יכול לבוא להגיד על הכנסת. היום אם אני אבוא אגיד לכם בואו אני אשמיע לכם את הנאום של 2007 של אהרון ברק פה בכנסת, ביום הולדתה של הכנסת, מהי דמוקרטיה, מהי הכנסת. אם תשמעו אותה, דקה ו-40 שניות, הייתם מבינים מה היה אז.
לצערי אני מתבייש שמי שדרדרו את מפלגתה, גם את זה צריך להגיד.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
טוב.
<< אורח >> בני פרץ: << אורח >>
גמרו עליה. אבל את הזיכרון שלה צריך להשאיר.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> בני פרץ: << אורח >>
העלימו את התנועה שלה והעלימו את הדעות.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
קודם כל אני אגיד לך, אני מאוד אוהבת את בני ואני רוצה מילה, כבוד על זה שהוא אומר תראו, יש הרבה דברים שאנחנו חלקנו עליה ויש היסטוריה שהיא לפעמים לא פשוטה וטעונה, הדברים שהיא אמרה. ועדיין, אני אומרת לך, אני בדיוק בעמדה שלך. יש שאומרים שהיא הגיעה, קודם כל זה עובדה, היא הגיעה לאתיופיה היא לא הייתה מוכנה לפגוש את הנציגים של בני הקהילות שלנו. אז עוד לא נולדתי וסבא שלי היה קייס. אומרים שהיא התנגדה. ומה שהביא את הסימון לכך שהיא לא רוצה להעלות את יהודי אתיופיה כביכול.
אבל כשאנחנו אומרים להנציח אותה גם צריך לדעת קודם כל לשים בצד את ההתקטננות ושימת זרקור רק על דבר אחד בהיסטוריה שלה. אפשר לחלוק על דברים שהיא עשתה ואפשר להודות על דברים אחרים שהיא עשתה למען עם ישראל ואת זה אי אפשר לקחת ממנה. וכאשר אנחנו אומרים להנציח אותה ואת מורשתה זה לא אומר שזה רק להנציח את הדברים הטובים שהיא עשתה. אנחנו רוצים שילמדו עליה מרגע שהיא נולדה עד שהיא הגיעה להיות ראש ממשלה. בתוך זה כנראה גם ייבחנו רבדים אחרים והכול בסדר. זו הגדולה, בסוף גם לדעת למחול ולדון אנשים לכף זכות, ובטח ראש ממשלה אישה.
<< אורח >> בני פרץ: << אורח >>
אני רוצה להגיד לך שהכרנו פה את גדולי האומה. דלתות הכנסת היו פתוחות לחברי כנסת ואתה נכנס.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אם כל אחד שעשה משהו לא בסדר או טעה לא ננציח, אז בוא לא ננציח אף אחד. גם את משה רבנו אפשר להוציא מהתנ"ך אם כך.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
בני, אנחנו רוצים להתקדם. ניצן רם, בבקשה.
<< אורח >> ניצן רם: << אורח >>
אני מנהל אגף תרבות קיבוץ רביבים, מנהל את מרכז גולדה לתרבות ברביבים. אני רוצה להגיד שכן קיימים גופים שמנציחים את גולדה כבר. יש את מכון גולדה למנהיגות וחברה ויש את מרכז גולדה לתרבות ברביבים שקיים כבר מ-1983. וכן עוסקים בהנצחה, כן עוסקים בחינוך ובמורשתה של גולדה.
אנחנו כן חושבים ששני הגופים האלה צריכים להיות תחת החוק, שכן צריכים להיות מוכרים על ידי המדינה ועל ידי החוק. ובגדול, כן צריכים להיות כלולים בסעיפים של החוק.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אתה יודע, נכנסתי לכנסת היום אז תפסו אותי קבוצה של חבר'ה צעירים, שאלו אותי. התחלתי לדבר איתם, אמרתי להם שאני הולך לנהל פה את הישיבה על חוק גולדה. אז אחד מהם שאל אותי 'מה, זה של הגלידות?'. הסתכלתי על הילד הזה, לא, אתה מבין כמה הנושא הזה לא מדברים עליו?
<< אורח >> ניצן רם: << אורח >>
כן, ברור לגמרי מבחינתנו.
<< אורח >> בני פרץ: << אורח >>
יש הרבה דברים שהנוער לא יודע עליהם.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני חושבת שרק הסרט העלה את המודעות.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
הסרט העלה מאוד מודעות. סליחה שהפרעתי לך, בבקשה.
<< אורח >> ניצן רם: << אורח >>
היום החוק לא כולל בתוכו את מרכז גולדה לתרבות ברביבים, הוא עוסק אך ורק במכון. בעצם מירב ופנינה שמקדמות את החוק היו אצלנו בסיור במרכז גולדה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
נכון, והיה ממש נחמד להגיע אליכם ותודה על הפעילות שלכם.
<< אורח >> ניצן רם: << אורח >>
תודה לכם.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אנחנו גם מפה רוצים, יש לה נכדים, נכון? יש לה ילדים בחיים?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
נכדים יש.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
נכדים כן.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
חמישה נכדים.
<< אורח >> ניצן רם: << אורח >>
בקיצור, אנחנו חושבים שאנחנו צריכים להיות בתוך החוק.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אנחנו בהחלט צריכים לדבר על מה באמת יהיה ההמשך של העמותות מבחינת חלוקת העבודה עם המכון וכדומה. אנחנו כן כמובן נרצה שתהיו או אולי בהגדרה גנרית יותר, שיהיו נציגים מארגונים שפועלים, כמו שנהוג במרכזי הנצחה אחרים, שארגונים שפועלים כבר בתחומים של הצעת החוק, שזה אתם בעצם, במועצה ובמכון. אבל בהחלט צריך לשאול מה בעצם העמותה הולכת לעשות אחרי שיקום המרכז. אני מניחה שהיא עדיין תהיה - - - לקבל תמיכות או איך תחולק אולי העבודה בין המרכז לבין העמותות. זה משהו שגם צריך להיות כאן על הפרק לדיון.
<< אורח >> ניצן רם: << אורח >>
מעולה. אז לנו מאוד חשוב להיות בתוך הדבר הזה. יש גם את הארכיון שלה, שהיא הורישה לקיבוץ רביבים ובעצם למרכז. הוא קיים עדיין ועובד. ונשמח לקחת חלק בעתיד.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אם אתם עוסקים כרגע בלעדית בהנצחה אז אולי צריך לעשות איזה fine tuning.
<< אורח >> ניצן רם: << אורח >>
יש עוד גוף, אנחנו לא יודעים.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אחרי שהחוק יעבור נעשה לכם גישור עם מי שתרצו. סליחה, אני אומרת אמת. אני לא עושה פה, לא על החוק, הגשרים והיחסים ואיך יתנו לעמותות וזה – אחרי החוק. אנחנו צריכים לדעת להסיר בירוקרטיות. אם יש פה מישהו בחדר שחושב שהחוק הזה לא ראוי שירים יד. אני בטוחה שאין אף אחד. עכשיו השאלה היא אם כולם נרתמים כדי להסיר את המכשולים או שאנחנו רוצים למרוח את הזמן, והכנסת הזאת כמעט לקראת סיומה. החוק הזה ייפול וכל אחד יהיה לו את התרומה שלו להפלת החוק ולעוול הזה שנעשה.
<< אורח >> יגאל צחור: << אורח >>
מבחינתנו זה בשל לקבל החלטה. אנחנו באמת מצפים להחלטה. אחר כך לגבי יישומה, מה שאמרת פנינה, נשב על הפרטים ונראה איך מחלקים את התקציבים.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
ואיך עושים עשייה פורייה, זה מה שחשוב.
<< אורח >> יגאל צחור: << אורח >>
לפעילויות, ליום ההנצחה, לבתי הספר, לצבא. אנחנו לוקחים על עצמנו.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
זהו, אמרת צבא. משרד הביטחון פה?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
משרד הביטחון אמורים להיות בזום.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
בואו נשמע אותם, כי אנחנו רוצים לשמוע הערות מכל המשרדים על החוק עצמו.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
עד שיעלו נאמר שהתרומה שלה לביטחון ישראל הייתה מאוד משמעותית. כאשר בן גוריון שלח אותה לגייס כספים, אתם תעזרו לי באיזה שנה, הוא ציפה שהיא תביא - - -
<< אורח >> יגאל צחור: << אורח >>
היא נסעה בתחילת 1949, בן גוריון רצה לנסוע בעצמו. הוא אמר אני נוסע לגייס, היא אמרה לו לא, אתה נשאר פה. אתה מנהיג העם היהודי, אתה לא זז. שאלה אותו כמה התכוונת לגייס? הוא אמר לה שמונה מיליון דולר. כולם הרימו את הגבות. היא חזרה אחרי שלושה שבועות עם 50 מיליון דולר.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אתה שומע, נציג האוצר? תרה כמה היא גייסה לאוצר, לקופת המדינה. אז לא נתחשבן איתה על 12 מיליון שקלים.
<< אורח >> יגאל צחור: << אורח >>
כשהתחילה העלייה בשנות ה-50 היא נסעה עוד פעם והביאה עוד פעם 50 מיליון דולר.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
באמת צריך לזכור את הדברים האלה. אני מקווה שאם הייתה צופה בנו הייתה משתעשעת.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני אגיד כבר שמשרד הביטחון מסר שהוא מבקש להשוות את התנאים בדומה למשרד החינוך גם לגבי צה"ל וראש המטה הכללי, כפי שמופיע בחוק של מנחם בגין, מה שהוסף בשנת 2025. שזה יהיה "כפי שיחליט ראש המטה הכללי" לגבי הנצחה בצה"ל. אני מניחה שהוא תכף יגיד את זה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אם הוא נמצא איתנו נעלה אותו. יש עוד משרד שיש לו הערות? משרד המשפטים, בבקשה. ואז נעבור למשרד הביטחון.
<< אורח >> אורית זנבר: << אורח >>
רגע, משרד החינוך לא סיים קודם.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תקרינו את הסרט של גולדה לכל התלמידים, תתחילו מזה.
<< אורח >> אייל גינגולד: << אורח >>
ראיתי את הסרט, מאוד מרשים. הלכתי לראות, באמת סרט נהדר.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
בזכותה אני גם רוצה להיות מתישהו ראש ממשלה. בזכות הסרט.
<< אורח >> אייל גינגולד: << אורח >>
דיברנו על סעיף 37, נכון נירה?
<< אורח >> יגאל צחור: << אורח >>
היא הלכה לקבל הקרנות ובמיטה של ההקרנות היא עישנה סיגריה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לא, אם אתה רוצה להשלים את ההערה שלך, לא הגעת ל-37.
<< אורח >> אייל גינגולד: << אורח >>
כן. סעיף 37 מוסדות המדינה, צה"ל ובתי הספר יקיימו פעולות חינוכיות ערכיות לקידום מטרותיו של חוק זה, לרבות קיום טקסים ופעילויות חינוכיות ביום גולדה מאיר ככל שיחליט על כך שר החינוך.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
בסדר, אמרנו אם זה מופיע בבגין. בבגין או ברבין?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
בגין.
<< אורח >> אייל גינגולד: << אורח >>
סעיף 38 לעניין המלגות. יש בהכרח שאלה אם מלגות יהיו ממשרד החינוך, הבנתי שזה עוד בבירור כרגע. אם זה מגיע למשרד החינוך אנחנו מסתמכים על החקיקה החדשה לחוק הנצחת הרב עובדיה יוסף משנת 2025. נבקש לכתוב שמשרד החינוך רשאי להקצות מלגות לימודים, דרך אגב, זה לסטודנטים או לתלמידים?
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא, אתה צריך להסתמך על ראשי ממשלה, כמובן כבודו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל במקומו מונח. אבל אתה צריך להביא לנו הסתמכויות - - -
<< אורח >> אייל גינגולד: << אורח >>
אנחנו מיישרים פשוט את ההנצחה. משרד החינוך רשאי להקצות מלגות לימודים במסגרת חלוקת מלגות על ידי המשרד לצורך מחקר בנושאים הקשורים לפועלה ולחזונה הציוני של גולדה מאיר ככל שיחליט על כך שר החינוך. וגם אנחנו מבקשים שזה יהיה בכפוף לקבלת תקציב.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא. אם אמרת ככל שיראה לנכון, אם משרד החינוך רשאי, אז ברור לך שברגע שהמשרד רוצה זה כי יש לו תקציב. תוריד את הסיפור התקציבי, אנחנו נתפשר על החלק הראשון. כי זה לא קיים בעצם בראשי ממשלה אחרים. אין בכלל סעיף כזה אומרת לי כאן, מסבה את תשומת ליבי היועצת המשפטי.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
בחלק מחוקי ההנצחה, אבל לא של ראשי ממשלה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא של ראשי ממשלה. לכן אנחנו נסכים על הרישה ולא על הסיפה. אין לנו בעיה עם זה, ככל שתרצו לתת מלגות, אבל בלי בכפוף לתקציב.
<< אורח >> אייל גינגולד: << אורח >>
תודה רבה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אנחנו את המחלוקת סיימנו עם משרד החינוך ואני רוצה להודות להם, מאוד פרקטיים.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
משרד המשפטים בבקשה.
<< אורח >> נעמה רוט: << אורח >>
נעמה רוט ממשרד המשפטים. קודם כל, כמו שהיועצת המשפטית אמרה, אז באמת הנוסח הוא לא מותאם לחוקים העדכניים מבחינת דברים שקשורים למבנה התאגידי. כמות, מועצה לצמצם את כמות החברים, כל מיני דברים שקשורים לדרכי מינוי.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה אמרנו, כבר דיברנו, זה יותאם.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
נתאים את הדברים האלה לנוסחים המוכרים.
<< אורח >> נעמה רוט: << אורח >>
זהו. אני לא אעבור הערה-הערה על כל הסעיפים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני אוציא היום.
<< אורח >> נעמה רוט: << אורח >>
תוציאו נוסח חדש ואנחנו נעיר עליו.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אנחנו מאוד פרקטיות ואנחנו רוצים משהו מצומצם. גדול זה תמיד מסורבל.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
הבעיה שלנו זה התקציב, צריך לסגור את התקציב.
<< אורח >> נעמה רוט: << אורח >>
כשיהיה נוסח עדכני נוכל לראות אותו, כי כרגע זה נראה לי לא רלוונטי.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אנחנו צריכים לסיים.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
תיקח מהמשרד לשוויון, למעמד האישה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
משרד הביטחון איתנו בזום? בבקשה.
<< אורח >> שיר טבל: << אורח >>
אני שיר, ראש מדור מורשת בחיל החינוך והנוער. קודם כל אני אתייחס מטעם צה"ל כמובן. קודם כל אני אומר שכיום אנחנו מציינים את יום הנצחתה וכפי גם מה שייכנס בוועדה ובחוק כמובן אנחנו נקיים מה שנדרש.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אתם מציינים בצה"ל היום את יום ההנצחה?
<< אורח >> שיר טבל: << אורח >>
אנחנו מציינים אותו. מציינים אותו בדרך כזו או אחרת.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
מה זה מציינים אותו, באיזה צורה? שולחים מייל?
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
את נציגת מועצת התלמידים או משרד הביטחון? לא הבנתי.
<< אורח >> שיר טבל: << אורח >>
אני מצה"ל.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
מצה"ל.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אה, אוקיי. היא נראית ילדה, חשבתי מועצת התלמידים.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
טוב. צה"ל מנציחים היום בצורה כלשהי.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אז אם אתם מנציחים זה בסדר הסעיף אני מבינה מבחינתכם.
<< אורח >> שיר טבל: << אורח >>
אני אומרת שאנחנו מציינים. אם יהיו דברים נוספים אנחנו נכניס את מה שנדרש לפי ההצעה ולפי החוק.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אין כמו צה"ל, תמיד פרקטיים.
<< אורח >> שיר טבל: << אורח >>
כמו בהרבה חוקים אחרים שאנחנו לפיהם עובדים.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> יגאל צחור: << אורח >>
כדאי שתעמדו בקשר עם מרכז גולדה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
לפני שמסיימים אני רוצה דקה ברשותכם בנושא אחר, אנחנו מסיימים את הדיון עכשיו, נכון? הוועדה הזאת נקראת ועדת החינוך, התרבות והספורט. כיושב-ראש ועדת המשנה לספורט אני רוצה לומר לכל מי ששומע אותנו, לכל מי שמאזין לנו, לברך את שחקן הכדורסל דני אבדיה על הישג באמת היסטורי לכדורסל הישראלי ולספורט הישראלי.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אפשר למחוא לו כפיים באופן חריג, כמובן.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
זה ילד שאביו הגיע לארץ כשחקן זר והכיר שחקנית ישראלית וגידלו ילד למופת בהרצליה. אני גאה לומר שהייתי חלק מהאנשים שעזרו לו לגדול, כמי שהקים את בני הרצליה. אני מכיר אותו כילד. ההישג הזה של להיבחר כשחקן אולסטאר ב-NBA זה באמת הישג חסר תקדים. אחד מהשחקנים הכי גדולים בכדורסל העולמי. ואנחנו ככנסת ישראל צריכים גם, במיוחד הוועדה הזאת, להגיד תודה להורים של דני, לכל מי שגידל אותו. לדני עצמו על באמת מסע מדהים שהוא עשה ועושה ואני מקווה שייעשה.
אז כל הכבוד דני אבדיה ותמשיך לייצג אותנו בכל העולם, איפה שתהיה, בכבוד רב. כי לספורט יש כוח אדיר בייצוג שלנו כיהודים וכישראלים. תודה רבה.
<< אורח >> יגאל צחור: << אורח >>
שימו להם כאן סל.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אנחנו נביא אותו לפה, אני מבטיח לך שהוא יבוא לפה, אני אדאג לזה.
<< דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אנחנו צריכים לסכם את הדיון? לסיכום, חשוב לי לומר לסיכום בחזרה לענייננו. קודם כל, אני מצטרפת לכל הברכות שלך. חשוב ביותר, גאווה ישראלית.
אני חושבת שאני אמרתי את זה, בסך הכול יש פה שני משרדים או שלושה שאנחנו באמת הצלחנו להסיר את החסמים. טוב שהיה הדיון הזה. אני כן חושבת, נציגי משרד הפנים, אני כן חושבת שכמו שהיו פה משרדים שידעו להתכנס, להביא פתרונות ולא להיות חסם – אנא מכם תתכנסו לעניין הזה. בדיון הבא אתם באים עם פתרונות כולם. ואם יש קושי, לפעמים גם צריך לדעת לבלוע צפרדעים. אנחנו את החוק הזה נעביר.
האוצר, אני בטוחה שאתה תמצא לזה תקציב, מקור תקציבי. תודה רבה. תודה רבה לצוות הוועדה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:02. << סיום >>