פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 522
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ו (03 בפברואר 2026), שעה 13:04
סדר היום:
<< הלסי >> "קליטה מהירה של סטודנטים יהודים מחו"ל, << הלסי >>של חה"כ דן אילוז
נכחו:
חברי הוועדה:
צבי ידידיה סוכות – היו"ר
חברי הכנסת:
דן אילוז
מוזמנים:
מירי כהן אדלשטיין
–
ראש מינהל הסטודנטים, משרד העלייה והקליטה
איתי ניקסון
–
ראש אגף תפוצות, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות
דבורה מרגוליס
–
ראש מינהל ארגון ור"ה - ועד ראשי האוניברסיטאות
אילה לאוב וולטוך
–
ראש תחום שותפויות ומנהלת קמפוסים, מוזאיק יונייטד
ליאור שקרג'י
–
ניהול אופרטיבי, מחלקת קמפוסים, מוזאיק יונייטד
ליאב אלחיאני
–
התאחדות הסטודנטים הארצית
מנהלת הוועדה:
אתי דנן
מירב כהן – סגנית מנהלת הוועדה
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> "קליטה מהירה של סטודנטים יהודים מחו"ל" (מס' 244). << נושא >>
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
שלום לכולם וצוהריים טובים. אני מתנצל מעומק הלב בפני חה"כ דן אילוז ושאר הנוכחים שטרחו ובאו לכאן, אנחנו היינו באיחור גדול. אבל דיון בהחלט חשוב. אנחנו צריכים לאפשר לאנשים שלומדים פה בארץ ובחו"ל להשוות את התנאים.
חה"כ דן אילוז, בבקשה.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
אני אציג את ההצעה לסדר שאנחנו העלינו לסדר היום של הכנסת ועברה באמת פה לוועדת חינוך ונתנה לי תירוץ טוב להגיע לוועדה של צבי כשהוא יושב-ראש, פעם ראשונה. אז ברכות מאוחרות על המינוי.
ההצעה יחסית ישנה. אני רואה פה 3 ביוני 2024 ורק עכשיו אנחנו מקיימים דיון בוועדה. אבל דווקא הרבה דברים השתנו, אבל אני חושש שפספסנו איזה שהוא גל של פוטנציאל. אפשר להרחיב על זה אחר כך, לשמוע מה כן נעשה ועד כמה אנחנו עדיין יכולים לממש את הפוטנציאל.
ההצעה הועלתה בעקבות העובדה שמה-7 באוקטובר סטודנטים יהודים בכל הקמפוסים בארצות הברית, כולל המקומות הכי נחשבים, ומדובר באמת באנשים מוכשרים שהתקבלו לאוניברסיטאות הטובות בעולם, פשוט לא הרגישו בביטחון אישי בקמפוסים השונים שיש שם בארצות הברית. אני מדבר על קולומביה שהיא הכי מפורסמת, אבל לא רק שם. גם בהרווארד, בייל, בכל המקומות, אנשים באמת לא הרגישו ביטחון אישי.
בנוסף לזה השתייכות חברתית זה גם משהו שהם לא הרגישו מכל הסיבות של כל המהומות שהיו שם. גם העובדה שאם אתה אומר שאתה יהודי אז אתה כבר לא חלק מהחברה ודברים כאלה. לכן ראינו שם פוטנציאל אדיר לתת להם הזדמנות לבוא וללמוד פה בארץ בתוכניות מיוחדות, שיראו באמת את ההזדמנות הזאת.
אני יכול להגיד גם מניסיון אישי וגם מחברים שלי, אנשים שבאים ללמוד פה בארץ אז קורה אחד משני דברים: או שמתאהבים בארץ ונשארים פה, או שהם חוזרים לחו"ל שזה גם בסדר, זו החלטה שלהם. אבל הם הופכים להיות שגרירים נאמנים של מדינת ישראל. כשאנחנו יודעים שיש שם פוטנציאל, שבאמת אנשים שהם יכולים להיות הבכירים, האליטה היהודית החדשה של הדור הבא בארצות הברית. או לעלות לארץ וגם פה לתרום המון מהידע, מהיכולות ומכל הדברים האלו.
אז ראינו באמת פוטנציאל אדיר להביא אותם לארץ דווקא בתקופה הזאת. כשיש משבר גדול יש בו גם פוטנציאל. זה לא שרצינו את המשבר הזה, כן? לא ביקשנו את האנטישמיות הזאת. אבל עם המשבר הזה היה גם פוטנציאל.
אני כרגע רוצה באמת בעיקר לשאול מה כן נעשה בכיוון הזה ומה עוד אפשר לעשות. אני חושש שאת הגל הראשוני של ההפגנות בקולומביה, אפשר להגיד שמאז שנבחר הנשיא טראמפ אז יש ירידה בדברים האלה, כי הוא לקח את הנושא הזה ברצינות וטוב שכך. אבל במשוואה של משבר מול פוטנציאל אז יכול להיות שגם הפוטנציאל ירד קצת. אבל אני לא הייתי אומר שעכשיו אפשר לנוח על זרי דפנה, כי יכול להיות שיהיו עוד גלים לאחר מכן. את התסיסה הזאת שיצאה מהבקבוק אחרי ה-7 באוקטובר יכול להיות שנפגוש שוב ויכול להיות שנוכל להגיע מוכנים יותר לדבר בפעם הבאה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אוקיי.
<< אורח >> מירי כהן אדלשטיין: << אורח >>
שלום לכולם, שמי מירי כהן אדלשטיין, אני ראש המינהל לסטודנטים עולים במשרד העלייה והקליטה. אני לגמרי מצטרפת לדברים ומה שנקרא התפרצת לדלת פתוחה. אנחנו מטפלים בערך ב-5,500 סטודנטים עולים חדשים כל שנה. באמת אחרי ה-7 באוקטובר אנחנו התחלנו לקבל המון פניות של סטודנטים שרוצים במהלך התואר באמת לעבור. אבל זה בנוסף גם לפניות של הורים לילדים שעדיין לא התחילו ללמוד ומרגישים שהקרקע רועדת. דרך אגב, זה לא רק בארצות הברית וקנדה, זה גם בצרפת. בצרפת המצב אפילו לפעמים חמור יותר מבחינת גילויי האנטישמיות ובאמת התמונות שראינו משם, זה נראה כמו 1939 באירופה, ממש כך.
מה שאנחנו עשינו, המשרד שלנו בראשות השר אופיר סופר, בעצם לקח את העניין הזה של קליטת סטודנטים מחו"ל כפרויקט ענק. ואם אנחנו מדברים על תוכניות ייחודיות לקליטת עולים חדשים באקדמיה, תוכניות שכוללות גם לימודים שנה ראשונה בשפה, גם אולפן, גם מלגה מלאה, תמיכה חברתית, סיוע בדיור. ממש מעטפת שלמה. מחמש תוכניות ב-2023 ל-27 תוכניות ל-2024. היום אנחנו כמעט על 50 תוכניות.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
כמה סטודנטים זה?
<< אורח >> מירי כהן אדלשטיין: << אורח >>
כרגע יש 1,000 סטודנטים שנמצאים בתוכניות. ולא כולם, דרך אגב, עולים חדשים. חלקם מחליטים לבוא לפה לשנה ראשונה, לנסות את השנה הזאת ורק אחר כך להחליט אם הם עושים עלייה או לא עושים עלייה. אבל אנחנו מובילים את המאמצים האלה מול כל המוסדות האקדמיים, בעיקר אוניברסיטאות. באמת לייצר פלטפורמות קליטה איכותיות לעולים חדשים באוניברסיטאות ובמוסדות האקדמיים, שכוללות שנה ראשונה בשפה. זה יכול להיות בצרפתית. יש לנו תשע תוכנית שנה ראשונה בצרפתית, או שנה ראשונה ברוסית או שנה ראשונה באנגלית. רוב התוכניות הן באנגלית.
תוך כדי השנה הזאת הם לומדים אולפן, מקבלים מעטפת טיפולית מאוד נרחבת, שכוללת גם עוד מלגה לדיור. רכז קהילה דובר שפות, תוכנית חברתית ועוד. והחל מהשנה השנייה הם כבר משתלבים בתוכנית הלימודים הרגילה. זה באמת משהו שהוא פורץ דרך ובהחלט מבחינתנו זה הכנה של תשתית. כי אני לא חושבת שהביקוש יירד, להיפך, הוא יעלה. כי אנשים גם קצת חיכו שהמלחמה פה תסתיים. קצת היו על הגדר.
אני כן אציף סוגיה שאם רוצים לעבור באמצע התואר זה מאוד מאתגר, כי הרבה פעמים הם צריכים להתחיל מהתחלה. בגלל שכל מוסד אקדמי בעצם רשאי להחליט את מי הוא מקבל וכמה הוא מכיר בלימודים קודמים, רוב הסטודנטים שכן גם הרגישו שהאדמה רועדת לא עברו בפועל באמצע התואר, כי פשוט הם היו צריכים להתחיל הכול מהתחלה ולעמוד בתנאי הקבלה הרגילים.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
יש פתרון לדבר הזה?
<< אורח >> מירי כהן אדלשטיין: << אורח >>
שוב, הייתי שמחה לקבל את ההתייחסות של ועד ראשי האוניברסיטאות או זה, אבל שוב, בסופו של דבר אני כן מבינה שזה חופש אקדמי וזה תלוי פקולטה.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
למה אתה צוחק?
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, אפשר לקרוא להם.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
לא, חיוך לא נכנס לפרוטוקול. צבי סוכות חייך.
<< אורח >> מירי כהן אדלשטיין: << אורח >>
זהו.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מישהו פה רוצה להגיד משהו פה לפני זה?
<< אורח >> ליאב אלחיאני: << אורח >>
כן. ליאב אלחיאני.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
יש לי אולי עוד שאלה אחת. את אמרת שלא כולם באמת עולים וזה נכון, אני חושב שזה גם מבורך, כי לא כולם באמת יכולים להחליט. כמו שאמרתי, יש גם אנשים שיחזרו ואז יהיו שגרירים נאמנים. אני בעד עלייה, כן? שלא יהיו, כל חיי זה דוגמה לזה שאני בעד עלייה. אבל מה מספר האנשים שמתחילים את התוכניות האלה לא כעולים וכמה עולים באמצע הדרך? יש לך נתונים כאלה?
<< אורח >> מירי כהן אדלשטיין: << אורח >>
מתוך 1,000 סטודנטים שכרגע בתוכניות בערך 700 הם כבר עולים חדשים. זאת אומרת, גם אם הם רצו לבוא כתיירים, הם פשוט רואים את ההטבה הפשוט משמעותית של לימודים בחינם וכל התמיכה וכל זה. בסוף אם הם תכננו לעלות ממילא הם פשוט עושים את זה. לגבי האחרים, אנחנו מדברים, שוב, זה עוד מאוד טרי. מתוך ה-300 זה עוד מאוד טרי, כי רק עכשיו אנחנו ככה גדלנו, בשנה האחרונה. אבל אני מניחה שבין 80% משהו כזה, בערך, יעלו. בגלל שבסוף לא יהיה להם מה לעשות עם השנה הזאת אם הם לא יישארו.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
וכמה מהדבר הזה קורה בצורה פאסיבית וכמה אתם באמת משווקים את התוכניות האלה מול חוץ לארץ? אני אוסיף משהו שאני לא יודע כמה חשבתם על זה, אבל גם יש יתרונות אחרים חוץ מכסף, ביטחון וציונות ולהגיע ללמוד בארץ. דוגמה שלא צריך תואר ראשון כדי ללמוד משפטים או רפואה וכל זה. זה מקצר זמנים בצורה מטורפת לאמריקאים, ספציפית. לא לאירופאים, אבל לאמריקאים כן. זה מוצר שהוא מאוד טוב בוא נגיד. אז צריך למכור אותו גם כן. כמה אתם עושים את זה?
<< אורח >> מירי כהן אדלשטיין: << אורח >>
אנחנו באמת בשנתיים האחרונות, אפילו אני אגיד מתחילת הקדנציה, אבל ממש עוד יותר בשנתיים האחרונות, בעצם יש לנו נציגים שכל חודש מגיעים גם לארצות הברית, גם לאירופה ובאמת המטרה היא לשווק, להנגיש את המידע הזה. שאנשים יידעו. יש לנו עכשיו מיזם משותף עם OU, שיחד איתם אנחנו ממש מגיעים לתיכונים בארצות הברית. יש להם שם נציגים שמכתתים רגליים ומדברים, שוב, פחות על עלייה אבל יותר על לימודים בישראל. להבין שישראל היא אופציה. והיא אופציה ראויה והיא אופציה איכותית. זה מסר שמאוד חשוב לנו להעביר, בייחוד למישהו שמגיל 14 תכנן להגיע לפרינסטון או לייל וככה תכנן את כל המסלול שלו. אז לעשות את הסוויץ' הזה בראש שישראל היא אופציה זה משהו שהוא לא פשוט, אבל בהחלט אנחנו עובדים עליו.
גם במסגרת המיזם המשותף הזה אנחנו עובדים גם בתוכניות בארץ. זאת אומרת באים לפה חבר'ה שנה אחת לישיבות, למדרשות. לא רק, בכלל. ומנסים באמת להנגיש להם את המידע הזה. ממש ללכת תוכנית-תוכנית. זה בהחלט משהו שנעשה.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
סליחה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
יש פה עוד מישהו שרוצה להגיד משהו?
<< אורח >> ליאב אלחיאני: << אורח >>
ליאב אלחיאני מהתאחדות הסטודנטים הארצית. אני אגיד רגע מה אנחנו שומעים מסטודנטים עולים חדשים, מה הקשיים שלהם. הרוב זה דווקא בבירוקרטיות מול משרדי ממשלה. גם משרד העלייה והקליטה, גם משרד הבריאות למי שרלוונטי.
למשל סטודנטים, אני עכשיו בקשר של כמה שבועות כבר עם סטודנטית, עולה חדשה מאורוגוואי. היא סיימה תואר ראשון, היא רוצה להתחיל תואר שני. היא למדה ריפוי בעיסוק באורוגוואי. היא רוצה לגשת למבחן הרישוי בריפוי בעיסוק. ביקשתי ממנה את ההתכתבות עם משרד הבריאות, אני יכול ממש להקריא לכם שהיא פנתה ב-1 בספטמבר, הגישה בקשה לגשת למבחן הרישוי של משרד הבריאות. כתבו לך "בקשתך התקבלה. משך הטיפול בבקשה עד 12 שבועות מיום קבלת כל המסמכים". ספרתי, עברו הרבה יותר מ-12 שבועות בינתיים.
היא כמעט כל יום מתקשרת, אומרים לך בקשתך בטיפול, בקשתך בטיפול, כבר חצי שנה. מבחן אחד היא כבר פספסה. יש שני מועדים בשנה בסך הכול. זאת אומרת, הבירוקרטיה שהם נתקלים בה מול משרדי הממשלה, גם להשתלב במקצוע שהם למדו בחו"ל וגם בהכרה בתארים, גם בקשת הכרה בתואר שהיא הגישה למשרד העלייה והקליטה היא אמרה שלקח חודשים עד שהיא קיבלה את המענה.
זה מתיש, זה מייאש אותם. וחבל, זה באמת נראה לי תהליך שאפשר לפשט. הוא מרחיק הרבה סטודנטים, הרבה צעירים שרוצים לעלות.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
אבל רגע, זה אתה מדבר על אנשים שסיימו כבר.
<< אורח >> ליאב אלחיאני: << אורח >>
זה גם סטודנטים שלצורך העניין עברו במהלך התואר, כמו שתיארת, שצריכים הכרה בנקודות הזכות שכבר היו להם מה שהם למדו. גם סטודנטים בין תארים, שלמדו תואר ראשון בחו"ל ורוצים להמשיך פה לתואר שני. וכן, גם סטודנטים שלמדו וסיימו מבחינתם את הלימודים ורוצים עכשיו לעסוק במקצוע שהם למדו. זה רלוונטי בעיקר למשרד הבריאות, ששם הקשיים שאנחנו שומעים.
נושא נוסף שעלה, שפה אני גם אשמח באמת לשמוע את ההתייחסות של האוניברסיטאות. חלק מהסטודנטים שדיברנו איתם טענו שמשלבים אותם בתוכניות בין לאומיות באנגלית ואין להם כמעט ממשק עם סטודנטים ישראלים. הם מרגישים כמו סטודנטים זרים שמגיעים לכאן, לומדים וחוזרים. ואין להם ממשק עם סטודנטים ישראלים. התוכן באנגלית, הם גם לא משפרים את העברית שלהם. זו דווקא נקודה שהם העלו לביקורת.
אני חושב שמשהו טוב שיכול לצאת מהוועדה הזאת זה משהו פרקטי ובאמת לבקש גם ממשרד העלייה והקליטה וגם ממשרד הבריאות דיווח על זמן הטיפול הממוצע. במשרד העלייה והקליטה זה הטיפול בתיקי הכרה בתארים ולימודים מחו"ל. במקרה של משרד הבריאות, ששם זה יותר קשה, שם הבעיה יותר חמורה, זה זמן הטיפול בבקשות לרישום של עולים לבחינות רישוי שתחת אחריותם. זה כל המקצועות הפרא רפואיים. זה בירוקרטיה שבאמת מתישה.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
בואי רק תעשי לנו סדר. מה זה הכרה?
<< אורח >> מירי כהן אדלשטיין: << אורח >>
אני אסביר. השאלה לגבי הכרה בתארים, השאלה היא לצורך מה? אם זה לצורך המשך לימודים, האוניברסיטאות הן מתוקף החופש האקדמי רשאיות לעשות את ההכרה בעצמן. לכן אם ההכרה היא לא לצורך עיסוק במקצוע, אלא לצורך לקבלה ללימודים, לרוב אנחנו פשוט מפנים לאוניברסיטאות והן פותרות את זה בפנים.
אם זה להכרה לרישוי, כהכרה של התעודה בשביל שכר ודירוג, זה באמת מי שעלה מינואר 2025 זה נמצא במשרד העלייה והקליטה, מי שעלה לפני כן זה נמצא במשרד החינוך, באגף להערכת תארים. אני אגיד שני דברים: אחד, אנחנו ממש נשמח שמקרים כאלה, יש לנו דסקים בשפות שזה התפקיד שלהם. יש לנו דוברת ספרדית שתשמח לקבל את הפנייה הזאת ולנסות לעזור לה.
<< אורח >> ליאב אלחיאני: << אורח >>
אתם עובדים אבל גם מול משרדים אחרים? לצורך העניין, משרד הבריאות, ענייני רישוי וכאלה?
<< אורח >> מירי כהן אדלשטיין: << אורח >>
כן. התפיסה היום במשרד העלייה והקליטה היא תפיסה הוליסטית. אנחנו כמובן אם יש דברים שהם לא באחריותנו אנחנו נפנה לגורם המתאים בממשלה. אבל כן התפיסה היא שאנחנו צריכים ללוות את העולים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
בכל מה שנוגע באמת לעיסוק זה עולמות אחרים. זה בסוף אירוע אחר לגמרי.
<< אורח >> ליאב אלחיאני: << אורח >>
כן, אבל צריך לזכור שבחוויה של הצעיר שעולה או הסטודנט שעולה, בסוף הוא לא מכיר את כל, איך הממשלה בנויה ומי אחראי על מי.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
הבעיה במשרד הבריאות מוכרת, זה ככה הרבה שנים. יש הצעת חוק כדי לפשט את זה ממש בקלות – מה שטוב לאירופה טוב לישראל רק בתארים. אני אומר לך את האמת, יש התנגדות מאוד גדולה במשרד הבריאות. יש תפיסות פטרנליסטיות מבחינתי במשרד הזה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אולי גם כיוון הפוך, שהרבה מאוד שנים זה עבד הפוך, שאנחנו קיבלנו פה תארים מאוניברסיטה של החמאס.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
מה שטוב לאירופה זה לא אומר הכול, זה אומר מה שטוב לאירופה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
בסדר. אז עשו את רפורמת יציב, עשו שם סדר.
<< אורח >> ליאב אלחיאני: << אורח >>
זה לא רלוונטי לרפורמת יציב, כי אני לא מדבר על רפואה. אני מדבר יותר על המקצועות הפרא רפואיים: ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, סיעוד ודברים כאלה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
הבנתי, אוקיי. אתם הגעתם לפה כדי להגיד משהו?
<< אורח >> איתי ניקסון: << אורח >>
אנחנו ממשרד התפוצות. האמת שהזמנו לוועדה וכשהכנסת מזמינה אנחנו מגיעים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אנחנו מעריכים את זה. את שומעת, דבורה?
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
האמת שאני אשמח לשמוע.
<< אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>
אני פה.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
פה דובר בעיקר על עולים. אבל ההצעה באמת הייתה לא רק על עולים, וכמו שהיא אומרת יש גם אנשים שהם לא עולים שהצטרפו. אבל השאלה אם משרד התפוצות גם עושה מאמצים כדי לאפשר ליהודים בעולם לבוא לשלוש שנים ללמוד ואז לחזור, להיות מנהיגים בקהילות שלהם. אנשים בכירים, בעזרת השם שיעשו מיליונים ושיתרמו קצת מהכסף. סתם, אני צוחק. שיהיו שגרירים שלנו בחו"ל גם כן.
<< אורח >> איתי ניקסון: << אורח >>
אני איתי ניקסון, אני רק אגף תפוצות במשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות. אני אגיד כזה דבר: אנחנו בעשור האחרון פעילים במשהו כמו 500 קמפוסים ברחבי העולם. בעשור האחרון אנחנו מפעילים תוכנית שנקראת יוזמה משותפת לממשלת ישראל ולעם היהודי בתפוצות. במסגרת מיזם משותף יחד עם חל"ץ שקוראים לו מוזאיק יונייטד, שיושבים פה לידי.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
מנכ"ל חדש, נכון? ראיתי.
<< אורח >> איתי ניקסון: << אורח >>
נכון. בעשור האחרון אנחנו מפעילים תוכנית רחבה מאוד בקמפוסים ברחבי העולם. משהו כמו מעל 500 קמפוסים, 175,000 סטודנטים. כשהמטרה של המשרד היא באמת לחזק את את הקשר לישראל ואת הזהות היהודית בקרב היהודים בתפוצות.
ספציפית בשנה החולפת הפעלנו תוכנית אחת שכבר הסתיימה, יחד עם מוסדות אקדמיים בארץ שהמטרה באמת הייתה לעודד הגעה של סטודנטים. השתתפו משהו כמו 260 סטודנטים בתוכנית הזאת. כרגע אין לנו תוכנית נוספת ספציפית שנוגעת לדבר הזה. אבל אנחנו כל הזמן מביאים לפה קבוצות משלל מקומות. אנחנו מביאים קבוצות של בני נוער לישראל כל הזמן. אנחנו פועלים המון בשדה הזה.
כפי שאמרת, המשרד שלנו מטרתו לא לעודד עלייה, אבל אנחנו כאן, שוב פעם, כי הוזמנו ואנחנו רוצים לשמוע מה כן נעשה.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
כן משהו שתחשבו על זה אצלכם במשרד פנימית. אבל אני כן חושב שגם לא במובן של עלייה, אלא במובן של קשר עם התפוצות, הנושא הזה של סטודנטים ואוניברסיטאות ודברים כאלה, שוב, כמו שאמרתי, גם מבחינה תועלתנית לסטודנט יש הרבה מאוד יתרונות בללמוד בארץ. זה גם זול יותר מארצות הברית, לא מקנדה ואירופה, אבל לארצות הברית זה הרבה יותר זול. גם הם יכולים להיכנס לתארים שהם תארים שניים שם כבר כתואר ראשון. ואם אתם יודעים את זה, אבל משפטים ורפואה והכול שם זה תואר שני. אז הם מקצרים את התהליך.
יש פה מוצר שהוא מאוד מעניין ואפשר למכור אותו. פעם היו גם בתי ספר לרפואה פה בארץ לסטודנטים מחו"ל, שאני הבנתי שזה כבר פחות נוכח, נכון? סאקלר וכל הדברים האלה. שזה חבל, אבל במודל הזה זה משהו שלאורך השנים, עזבו רפואה, זה לא רק רפואה, זה יכול להיות בכל מיני נושאים. זה משהו שבאמת בונה קשר שבסוף הוא קשר שנשאר לכל החיים בין הסטודנט שלמד פה שלוש שנים. אז הייתי מקדיש לזה מחשבה. אני מבין שאין לכם תשובות כרגע, אבל כן הייתי מקדיש לזה מחשבה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אוקיי. דבורה, את רוצה להגיד משהו?
<< אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>
אני יכולה?
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אם שואלים אותך אם את רוצה אז כנראה שאת יכולה. כל עוד לא הגיע מכתב, אנחנו לא יודעים מה יהיה כתוב בו.
<< אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>
אני דבורה מרגוליס מוועד ראשי האוניברסיטאות. אנחנו לגמרי מגויסים לאירוע. גם יש בכל האוניברסיטאות יש מערך שלם של בתי ספר לתלמידי חו"ל או תלמידים, אנחנו לא אוהבים לקרוא להם זרים, אלא לתלמידים בין לאומיים. בימים טובים יותר היו אלפי אנשים כאלה שהסתובבו בקמפוסים שלנו בארץ. ברור לגמרי שכל אחד כזה, בין אם הוא שלושה חודשים או ארבע שנים, עשה פה B.A או פוסט דוק והוא חוזר למקומו, בהנחה שהוא לא יהודי ומה לעשות, לא עשה עלייה, הוא הופך להיות שגריר של רצון טוב של המדינה. אין שום ויכוח וזה בכלל לא זה.
מעבר לשגריר של רצון טוב, לנו באקדמיה הדבר הזה של קשר עם המוסדות הבין לאומיים, עם מוסדות בחו"ל, סטודנטים שבאים אלינו ויוצאים מאתנו – זה הדבר הקריטי, זה the bread and butter של הפעילות האקדמית. מזה נוצר המחקר, מזה נוצר המדע. אני מאוד מקווה שזה גם ימשיך בכל הכוח. היו פה שנתיים לא פשוטות של מלחמה, הרבה סטודנטים בין לאומיים עזבו. אבל יש מאות אנשים שנשארו או אפילו הגיעו לאחר פתיחת המלחמה ובהחלט יושבים בקמפוסים ובמעבדות ובספריות. ואנחנו מאוד שמחים על כך.
היינו מאוד שמחים להרחיב את כל התוכניות האלה. זה כמובן תלוי תקציב. גם הבאה של סטודנטים, קבוצות של סטודנטים מחו"ל, יש הרבה דברים שנמצאים גם מול משרד החוץ. עבודה משותפת עם משרד הקליטה.
אני יכולה להגיד לכם שיש איזה שהיא פלטפורמה שאנחנו עכשיו מפתחים עם אישה יקרה בשם פלר חסן נחום, שמי שמכיר קצת, ירושלמים אולי מכירים וגם אנשים, חלק ממשרדי הממשלה, היא עשתה עבודה ועושה עדיין עבודה. היא עובדת על פלטפורמה מאוד מיוחדת שתיקרא קמפוס ישראל, שמדובר ביכולת להביא לכאן הרבה יותר סטודנטים, שכמובן כרגע המבט שלנו על סטודנטים יהודים בארצות הברית, אבל כמובן לא רק. היא ממש, זה הולך בחודשים הקרובים לקום. היא גייסה לזה תרומות. כמובן אין משאבים שלנו לשים על הדבר הזה. היא הצליחה לגייס לזה תרומות בארצות הברית בסכומים מאוד ניכרים, אני מדברת על מיליוני דולרים. הפלטפורמה הזאת תושק בחודשים הקרובים. אנחנו מאוד מקווים שגם בזכות זה יגיעו לפה הרבה יותר סטודנטים יהודים.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
יש שאלה אחת שעלתה כשלא היית פה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מדהים.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
הנושא של אנשים שרוצים לעבור לארץ באמצע תואר ואיך אנחנו יכולים למצוא איזה שהוא פתרון בהערכת התואר ונקודות זכות ודברים כאלה. בלי להתערב בחופש האקדמי, שאני מסכים שזה ערך מאוד חשוב. אבל מה כן אפשר לעשות?
<< אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>
הדבר הזה מוכר מאוד. וכמו שאני אומרת, לאוניברסיטאות יש אינטרס, אני מדברת על אוניברסיטאות שחברות בור"ה, יש אינטרס מאוד גדול להביא לכאן כמה שיותר אנשים כאלה שלמדו במוסדות, שוב, בהינתן שאנשים מגיעים עם רמה אקדמית טובה מראש.
במה שקשור למקצועות רפואיים, אם אתה שואל למשל בצרפת, אנחנו עשינו איזה שהוא שיתוף פעולה עם משרד הקליטה. בצרפת יש איזה שהיא בעיה שאדם, עד שהוא לא מסיים את התואר הוא לא מקבל אישור על החלקים. לא תואר ראשון, לא תואר שני. בעצם רק מקבל את הדוקטורט או את ה-MD שלו. ומאוד קשה לעשות השוואה של המערכות. בעיקר הבעיה הגדולה היא האנשים האלה שרוצים ללמוד בארץ, בהנחה שהם לא לומדים בתוכניות בין לאומיות, הם צריכים לדעת שפה. זה המכשול. יש מכינות עולים של האוניברסיטאות בשיתוף משרד הקליטה. משרד הקליטה גם שם פה כסף לא קטן, מירי בטח תוכל להרחיב על זה. הדבר הזה קיים.
כאמור, מקצועות שהם דורשי רישיון עיסוק זה שאלה נפרדת, אני שמה את זה בצד. יש עריכת דין, ראיית חשבון, כמובן כל המקצועות הרפואיים. אני שמה בצד, יש פה רגולטור שזה משרד הבריאות וצריך לבדוק את הדברים מולו.
לגבי כל הדברים האחרים: לכל האוניברסיטאות יש מערך שיודע לקרוא גם תעודות בגרות כאלה ואחרות מכל המדינות, מאירופה, מארצות הברית. יודעים כמובן, מכירים את כל המוסדות ויודעים לתרגם את מה שבן אדם למד, לתת לו X נקודות זכות כאלה ואחרות, להכניס אותו לחלק מתואר, להכיר לו בשנה, בשנתיים. זו ממש לא הבעיה. אני אומר שוב, העניין הוא, בדרך כלל המכשול הוא לא מכשול הידע האקדמי שלהם, אלא מכשול השפה. על זה צריך לעבוד.
<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>
אדוני יושב-הראש, תסכם.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, אני חושב שזה דיון חשוב מאוד. בסוף אנחנו חיים פה על העלייה. עדיין יש כל כך הרבה יהודים, מי כמוך יודע, דן, שלא נמצאים בארץ. בסוף הקשר הזה משמעותי וחשוב. נעשים פה דברים שאני חושב די מדהימים. גם אצלכם, גם בתפוצות, גם הפרויקט הזה שאמרת של ור"ה. אירועים מדהימים.
זימנת את הדיון הזה לפני שנה וחצי, עוד לפני שרוב הדברים האלה קרו. אז לקח זמן עד שהוועדה התכנסה לנושא הזה. אז אני פה לברך אותך על כל מה שאתה עושה בנושא העלייה באופן כללי. וגם את השר אופיר סופר, תמסרי לו בשמנו. ממש לקח את זה כפרויקט. זה לא מובן מאליו, המשרד הלך לא תמיד למקומות האלה. אז אלה באמת דברים חשובים שקורים ואנחנו מברכים את כולם.
תודה רבה לכולם.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:29. << סיום >>