פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 520 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ו (03 בפברואר 2026), שעה 9:49 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק רשות העתיקות (תיקון - סמכות רשות העתיקות ביהודה והשומרון), התשפ"ג-2023 (פ/2346/25) של חה"כ עמית הלוי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר סמיר בן סעיד סימון דוידסון משה טור פז יוסף טייב חברי הכנסת: עמית הלוי מיקי לוי איימן עודה מוזמנים: אילה רואש אביר – ממונה חקיקה אזרחית בתחום איו"ש, משרד הביטחון אייל פריימן – סגן קמ"ט ארכיאולוגיה, משרד הביטחון ישכר וייס – עו"ד, עוזר משפטי ליועמ"ש המשרד לביטחון לאומי רפ"ק מורן בייביץ – קמ"ד חקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ מירב אטינגר – יועמ"ש מחוז ש"י, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי איתי לביא – רפרנט חינוך, אגף השכר, משרד האוצר אלקנה אהרן ריקלין – רפרנט פנים באגף תקציבים, משרד האוצר אריה בלבן – עו"ד, המחלקה הבין לאומית, דיני מלחמה, משרד המשפטים שירה סיידלר עמנואל – עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי חוקתי, משרד המשפטים חנן ארליך – עו"ד, יועמ"ש משרד המורשת גדעון שביב – רמ"ח המערכה המדינית משפטית, המטה לביטחון לאומי ד"ר גיא שטיבל – יו"ר המועצה לארכיאולוגיה דן בהט – יועמ"ש רשות העתיקות דבורה מרגוליס – ראש מינהל ור"ה - ועד ראשי האוניברסיטאות ד"ר חמי שיף – מנהל תחום מחקר, עמק שווה - ארגון למען תרבות ומורשת ואתרי עתיקות חומי נובנשטרן – סמנכ"לית המועצה לשימור אתרים עדי שרדאי – מנהלת פעילות, שומרים על הנצח אורי חדד – סטודנטיות לארכיאולוגיה נגד הכיבוש אביתר כהן – יועץ לחה"כ עמית הלוי ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: אתי דנן ענת רגב – רכזת תחום פרלמנטרי רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים. מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק רשות העתיקות (תיקון - סמכות רשות העתיקות ביהודה והשומרון), התשפ"ג-2023, פ/2346/25 << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלום לכולם, בוקר טוב. אנחנו בעזרת השם דיון אחרון לפני קריאה ראשונה בחוק הזה. החוק הכול כך משמעותי וחשוב הזה. אנחנו ברשות הקהל הקדוש שפה אנחנו נמשיך עם הסעיפים שבהם עצרנו. נתקדם, כמובן כולם יוכלו להעיר. תודה רבה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני רק אקדים ואומר, מבחינת הנוסחים שעלו כחומרי רקע ומונחים על שולחן הוועדה, היה נוסח מעודכן אתמול שאין בו שינויים מהותיים, אלא שינויי נוסח בעקבות הערות של מחלקת נוסחות שכבר התחלנו לעבוד איתה על הנוסח. אז זה רק הבהרה. אבל כן חשוב לי שזה יהיה מול העיניים, שכבר נראה את הנוסח היותר סופי. אנחנו הגענו, זה מופיע בנוסח, היו כל מיני הצעות נוספות לתיקונים והערות מטעם המציע, ביחס לדברים שדנו עליהם בישיבות הקודמות. אבל דיברנו פה לפני תחילת הישיבה שנמשיך מהסעיף שאליו הגענו ואחר כך נחזור לתיקונים המוצעים בסעיפים שכבר דיברנו עליהם. בעצם הסעיף שאליו הגענו זה הסעיף של עובדי הרשות. אני מפנה לעמוד 7, לסעיף 19. אני מזכירה שאנחנו בהצעת החוק הזה מוקם תאגיד סטטוטורי, רשות המורשת ביהודה והשומרון. יש לנו מנהל ויש לו עובדים. אחר כך נגיע גם לסעיף של המפקחים. בסעיף פה שהוצע, הרשות רשאית להעסיק עובדים לביצוע תפקידיה. סעיף 19, עמוד 7 לקובץ. אני אגיד על זה שזה סעיף בנוסח הזה הוא לא מקובל בחקיקה שעוסקת בתאגידים סטטוטוריים. בדרך כלל יש סעיפים שמקבילים, ויש פה דוגמאות באפור שאתם יכולים לראות, גם בחוק רשות העתיקות, גם בחוק גנים לאומיים וגם בעוד חוקים שמקבילים את השכר, תנאי העסקה וגם דרכי קבלה של עובדים בתאגיד למה שחל על עובדי מדינה, בשינויים שאפשר לעשות אותם באישור של גורמים רלוונטיים, אבל בגדול כן מחילים את זה. זה כיוון אחד. יש כיוון שממש מסדירים את זה, אבל לא משאירים את זה פתוח. ויש גם מודל שפשוט לא כותבים סעיף שמתייחס לעובדים אלא משאירים את זה לכללים שקיימים אצל משרד האוצר, הממונה על השכר, לגבי עובדי תאגידים סטטוטוריים ויש לו כללים אחידים שחלים. כפי שזה מופיע כרגע זה רזה מידי במובן הזה שאפשר להבין שאם אומרים רק שהיא רשאית להעסיק עובדים, אבל לא אומרים שום דבר על תנאי ההעסקה, אז בעצם זה הסדר שלילי. וזה פתוח מידי. כך אני רואה את זה. אבל אם יש פה גורמים שרוצים. אני מציעה לכתוב סעיף שהוא יותר דומה נגיד למה שיש בחוק רשות העתיקות, שאומר "תנאי עבודתם של עובדי הרשות שכרם, תקניהם וסדרי קבלתם יהיו כשל עובדי המדינה, בשינויים המחויבים שנקבעו בידי הרשות, באישור השר ושר האוצר" – זו אפשרות אחת. או להוריד פשוט את הסעיף ולהשאיר את זה לכללים אחידים שקיימים לגבי עובדי תאגידים סטטוטוריים. אבל ככה זה בעייתי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא כל כך מפריע לי שיהיה כמו רשות העתיקות, בטח לא עכשיו. אני רציתי להשאיר פשוט אפשרות, בגלל שהיום יש יותר מרחב מבחינת העסקות והחוקים הקיימים באזור וכל זה. לכן השארנו רק את הסעיף הראשון מסעיף 21(א) לחוק רשות העתיקות. אבל באופן כללי, הדבר הכי גמיש, שמענו כאן בדיון הקודם על דברים אחרים שהבירוקרטיה הממשלתית לא תמיד מאפשרת פעילות. הזכיר את זה פה נציג, ברח לי שמו, על הוצאה של מסמך קטן שלקח חודשים. בקיצור, אני אומר זה לא כל כך משנה, צריך פשוט לייצר גמישות מקסימלית. בוודאי עכשיו כשאנחנו בקריאה ראשונה אפשר לקחת את הנוסח מרשות העתיקות. ואם בני יהיו לו הערות או אחרים יהיו להם הערות. יותר נכון מה שכתוב בחוק רשות ניירות ערך או משהו, להשאיר את זה פתוח עם שר האוצר. מבחינתי זו גם אפשרות. לי באופן אישי אין התנגדות בעניין, רק לייצר גמישות כדי שהמנגנון לא יהרוג את החזון. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> שלום, איתי ממשרד האוצר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה רלוונטי לזה? << אורח >> איתי לביא: << אורח >> לסעיף 19, כן. אנחנו מבחינתנו אין סיבה להזכיר שכר של עובדים בתוך הסעיף הזה. יש באמת את סעיף 29 לחוק יסוד התקציב וזה מבחינתנו מספיק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה לא רק שכר, אנחנו מדברים גם על תנאי העסקה ותנאי קבלה, דרכי קבלה. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> תנאי העסקה, הנוסח הרזה מספיק. או לא בכלל לכתוב ולהשאיר את זה בעצם לברירת המחדל המקובלת. זה קורה גם בתאגידים אחרים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שהיא לא לכתוב בכלל סעיף על העובדים. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> נכון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> גם בסדר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כלומר, עמדתכם היא שעדיף בכלל לא לכתוב סעיף מאשר את הסעיפים - - - << אורח >> איתי לביא: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה אחד מהדברים שאת אמרת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אמרתי, יש פה שתי אפשרויות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אוקיי. אם למציע זה לא משנה אז כן, נוריד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז כרגע נוריד את זה. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> מאה אחוז. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה בעניין עובדי הרשות. אנחנו מגיעים לסעיף 20 הסמכת מפקחים. אני אקרא אותו ואז נשמע התייחסויות. הסמכת מפקחים 20. (א) השר רשאי להסמיך מפקחים מקרב עובדי הרשות או עובדי רשות העתיקות, שיהיו נתונות להם הסמכויות הנתונות לפי צו העתיקות לפקח עתיקות כהגדרתו בצו האמור, לשם ביצוע הוראות חוק זה, כולן או חלקן; (ב) לא ימונה מפקח אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (1) משטרת ישראל הודיעה לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד כי אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הכללי. (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון לאומי. (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי. אני אגיד שמבחינת סעיף מינוי, הסמכת מפקחים, כאשר יש להם סמכויות אכיפה אנחנו בדרך כלל מחלקים בין סמכויות פיקוח, שסמכויות פיקוח יותר שגרתיות. לבוא ולבדוק שהדברים מתבצעים לפי החוק. לבין סמכויות אכיפה שזה כבר אגב חשד לביצוע עבירה, חקירה, חיפוש, עיכוב לפעמים. אז פה בעצם אנחנו מדברים על מפקחים עם סמכויות יותר רחבות, גם פיקוח וגם אכיפה. לכן סעיף המינוי תואם את זה מבחינת המידע שצריך לקבל ממשטרת ישראל, מבחינת ההכשרה וכו'. כמובן שהקושי בסעיף הזה זה שאנחנו ממנים מפקחים תחת רשות ישראלית, אבל הסמכויות שלהן לפעול לפי הדין החל באזור, שזה קונסטרוקציה שהיא לא קיימת בחקיקה היום. אז יש פה גם את הקושי שאולי נדבר עליו לפני ההצבעה, שוב, שעלה פה שחקיקה ישראלית שנותנת סמכויות כלפי תושבים באזור, סמכויות פיקוח. יש פה את הקושי של הסמכויות עצמן, שאנחנו בעצם שואבים אותם מצו העתיקות ומהתחיקה באזור. אבל אנחנו לא מפרטים אותם בחוק ובסופו של דבר כן צריך להבין האם החוק שהכנסת מחוקקת עומד בכל אמות המידה שהם מחויבים לעמוד בהם, גם לפי חוקי היסוד. כרגע זה לא מפרט פה. לקריאה ראשונה אמרנו שאפשר לנסח את זה ככה, אבל הבחינה הזאת תצטרך להיעשות. הקושי השלישי אני חושבת הועלה פה, אבל אולי לא התעמקנו בו מספיק, שבעצם כל סמכויות המפקחים או חלקן לפחות, בטח אלה שהן מופעלות כשיש חשד לביצוע עבירה. בסופו של דבר אמורות לשמש להגשת כתב אישום, לניהול הליך פלילי. החוק הזה לא עוסק באופן שבו הרשות או הגורמים באזור ינהלו את ההליך הפלילי. זה נעשה בעצם לפי הדין באזור וכל הממשק הזה, איך הראיות שהם אוספים והניהול של החיפוש והדברים שהם מגיעים אליהם ישמשו בהליך הפלילי. אני מבינה שהגורמים שעוסקים בתחומים האלה חושבים שזה מורכב. שיש פה קושי. לא בטוח שהם מבינים איך זה יתנהל. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אבל איך זה הולך היום? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> היום הכול נעשה לפי הדין החל באזור. פה אתה מערבב. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> איפה הערבוב פה? בסעיף (ב)? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בזה שהמפקחים, שהם עושים את החיפוש, הם עושים, אולי יחד עם גורמים אחרים, מעצרים או יש להם כל מיני סמכויות. הם משתמשים אחר כך בדברים שהופקו כדי להגיש כתב אישום ולנהל הליך. אבל ניהול ההליכים, ופה אני אשמח גם לסיוע של הגורמים הבקיאים יותר איך הדברים מתנהלים היום אזור. הם מתנהלים לפי למשל תקנות לשעת חירום - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, הם נעשים בפועל על ידי רשות העתיקות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני מבין את זה. אבל למה זה עומד מול החוק? כלומר, מה הוספנו פה? אולי בסעיף (ב) הוספת? אני לא יודע. מה הוספנו פה? סך הכול אמרנו, אגב לי יש הערה. הערה שנוגעת, כמו שאמרת, להערה הכללית. צריך להיות פה נתונות להם סמכויות המופיעות ערב תחילת חוק זה בצו העתיקות. אנחנו מפנים פשוט מבחינת הפניה לרשימת הסמכויות על פי הדין החל באזור. אנחנו לא עכשיו מחוקקים סמכות סמכות בפני עצמה, כי זה באמת דיון ארוך יותר ומפורט יותר. אבל זו הערה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זו לא הערה סמנטית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא סמנטית בכלל. הערה מהותית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הערה מהותית שאתה הערת אותה ואם אתה מעיר אותה גם פה אז אני אגיד עליה משהו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רק כדי להבין מה שאמרת קודם. אני אומר, זו הערה שחוזרת למה שכתוב בהתחלה. אמרת קודם שנדון בזה בסוף לקראת ההצבעה אולי? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כרגע זה כן מפנה לצו העתיקות, שזה הצו וכולל גם מעצם התחיקה שמבוססת על החוק הירדני, עם התיקונים של הצו. זה מפנה לסמכויות שהוא קובע. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן, קיימות כיום שם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא. הוא מפנה כפי שהן יהיו קיימות היום, מחר, מוחרתיים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בסדר. אז על זה צריך לדבר. אני רק אומר לגבי (ב) נניח שזה כמו שזה כתוב עכשיו, אז בסוף יש סמכויות כולל הכול. כולל איזה חומרים הם אוספים, איך הם - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון. אבל אין פה הוראות לגבי סמכות של הרשות לנהל הליך. איזה בית משפט ינהל. והממשק הזה, עוד פעם, אני פחות, לא היה פה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל לא שינינו את זה. לא אמרנו את זה כמו בהצעה המקורית שלי שזה יהיה בבית משפט ישראלי וזה. לא אמרנו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא הכנסנו את הסעיפים האלה, כי הם באמת יוצרים גם קושי. אבל גם החיבור הזה בין מפקחים שממונים לפי חוק ישראלי תחת הרשות - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן. ופועלים לפי - - - << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> כשהעבירות נקבעות לפי עדיין האזור. לפי הדין החל באזור, זה יוצר איזה מיש מש. צריך להבין שבהליך קצה לקצה מאז שהפקח מפעיל את הסמכות שלו לבין כתב האישום שמוגש בסוף, אין שם חורים. כי היום הכול נעשה באופן הרמוני לפי תחיקת הביטחון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אולי נשמע שנייה בפועל איך זה נעשה היום. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אבל רגע, איפה ההרמוניה, איפה הבעיה בהרמוניה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עמית, בוא נשמע שנייה איך זה נעשה היום. נשמע איך זה נעשה היום קודם. << אורח >> אייל פריימן: << אורח >> אייל פריימן, סגן קמ"ט ארכיאולוגיה. היום למעשה כשהפקחים שלנו בשטח פועלים על פי החוק הקיים ועל פי הסמכויות שניתנו להם. אם זה במעשה שמוביל אחר כך להליך פלילי אז פותחים תיק במשטרה וזה התיק שמלווה את החקירה. זה תיק שנפתח במשטרה. ולפיו אנחנו אבל מנהלים את התיק. החוקים הם מטעמנו, יש לנו תובע צבאי מוסמך על ידי הפרקליטות הצבאית שהוא אצלנו. והוא בונה את התיק הזה, את כל שרשרת הראיות ומציג את זה בסוף להגשת כתב אישום. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ואם מדובר בישראלי? << אורח >> אייל פריימן: << אורח >> אם מדובר בישראלי אנחנו או נעזרים במשטרת ישראל לכל ההכנה וגם הגשה של כתב אישום, כי אנחנו בעצם לא מציגים בפני בית משפט בישראל, אנחנו מציגים מול בית משפט צבאי. או שאנחנו נעזרים ברשות העתיקות במקרים מאוד ספציפיים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לצורך העניין זה לא ישתנה, אייל. << אורח >> דן בהט: << אורח >> אבל זה ישתנה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתה רואה פה שינוי? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בוא נשאל שנייה את אייל. אתה רואה פה שינוי בנוסח הזה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בעקבות התיקון הזה האם זה משנה את האופן שאתם פועלים? למשל איפה קבועות הסמכויות שלכם לנהל? אתה אומר אתם יש לכם תובע, יש לכם - - - << אורח >> אייל פריימן: << אורח >> יש לנו תובע, עורך דין פלילי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מכוח מה אתם? << אורח >> אייל פריימן: << אורח >> מטעם התביעה הצבאית. הוא מוסמך על ידי התביעה הצבאית, נתנו לו כתב הסמכה. החוקרים שלנו עברו גם במשטרה קורס הכשרה של חקירות. ולפי זה אנחנו פועלים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני, אגב, חושב שזה סעיף (ב) שסעיף (ב) לא צריך, זה לפי מה שהיום קבוע. בקיצור, כל הקפסולה הזאת אנחנו לא נוגעים בה. אנחנו אומרים המפקח יפעל כפי הסמכויות שמופיעות היום בצו החל באזור. זה הכול. בין אם זה התביעה הצבאית נתנה לו סמכות, בין אם זה אחרים. יש פה מיש מש אבל יש פה כללים. << אורח >> דן בהט: << אורח >> אז אתה רוצה שהתובע שלו גם כן יפעל לפי הסמכויות שיש לו היום? אז אתה צריך לקבוע את זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בוודאי. אני לא נוגע בתובע שלו, החוק לא עוסק בתובע שלו. החוק עוסק ברשות - - - << אורח >> דן בהט: << אורח >> התובע הוא של הרשות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן, אז אני אומר, החוק עוסק ברשות ואומר שכל העובדים, אני מחזיר אותך לסעיף הראשון שלא קראנו אותו היום, שהרשות בכל רשות המורשת הסמכויות שהיו, ויהיו נתונות ל-, רשות המורשת תהיה האחראית הבלעדית - - - דיני המורשת, העתיקות והארכיאולוגיה באזור ויהיו נתונות לה הסמכויות שהיו לממונה לפי צו העתיקות ערב יום התחולה לפי חוק זה. וכו' וכו'. גם לגבי עובדיה היה פה סעיף רשות המורשת, מנהל הרשות וכלל עובדיה, בין אם זה התובע ובין אם זה המפקח, יפעלו למימוש סמכויותיהם אלו בדרכים המפורטות או באופנים המפורטים, מה שיוחלט פה, לפי תחיקת הביטחון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. ויש לנו ברשימת הסמכויות גם פיקוח ואכיפה של הוראות החוק הזה. כן אפשר לראות את זה כבסיס. השאלה אם ההפניה לצו העתיקות זה מספיק מבחינת הסמכויות של המפקחים? יכול להיות שהתובעים זה באמת ברגע שהפנינו לתחיקת הביטחון ואמרנו שהכותרת הרשות היא גם פועלת לאכיפה ויש לה את הסמכויות לפי תחיקת הביטחון, אז באמת זה נותן את המענה לתובעים שלכם, שהם יכולים להמשיך לפעול כפי שהם פועלים היום. לגבי המפקחים, האם הפניה לצו העתיקות היא מספיקה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אז אולי אל תרשמי לצו עתיקות. תרשמי לפי תחיקת הביטחון, באופן כללי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עדיף להיות דווקא מדויקים כאשר מדברים על סמכויות פיקוח ולא לפתוח את זה. << אורח >> אייל פריימן: << אורח >> את רוצה להפנות לאותו צו שקיים היום? אין שום בעיה, הוא עדין בתוקף. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אגב, אביתר צודק, הפקח עצמו, מצבים שאנחנו עברנו עליהם, הפקח עצמו פועל לפי צו העתיקות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אני אומר, ביחס לפקח. עכשיו מעלה פה דן ביחס לאחרים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא מופיע פה התובע. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> התובע מופיע בסעיף ההוא. << אורח >> דן בהט: << אורח >> אבל גם לגבי הפקח יש שאלה. אני שואל, נניח יש מישהו במעלה אדומים, הוא אומר אני הולך עם השוטר. השוטר יש לו את הסמכויות שלו ואת המגבלות שלו, לפי החוק הישראלי. אבל לפי החוק הזה הוא לא צריך את השוטר. ואז הוא יכול להיכנס לבית של - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא. הוא יכול לפעול לפי - - - << אורח >> דן בהט: << אורח >> לא, לא. הוא לא צריך. לפי החוק שאתה מאשר עכשיו, אם אתה מאשר אותו, הוא לא צריך את הסיוע של המשטרה. הוא, אייל, יכול להיכנס לבית של כל בן אדם במעלה אדומים - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה היום גם? << אורח >> דן בהט: << אורח >> בלי צו חיפוש. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> גם היום? << אורח >> דן בהט: << אורח >> לא, כי היום הוא הולך עם המשטרה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> למה היום הוא הולך עם המשטרה? << אורח >> דן בהט: << אורח >> אני שאלתי והם לא ענו לי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, על בסיס מה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בסדר, מה שקורה היום יקרה מחר. << אורח >> דן בהט: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל מה ההבדל בחקיקה? לפי הצו שיש לו היום הוא יכול גם היום להיכנס למעלה אדומים. << אורח >> דן בהט: << אורח >> אני שאלתי למה הוא לא עושה את זה? הוא אומר אני הולך עם המשטרה. << אורח >> אייל פריימן: << אורח >> אני לא עושה את זה כי אין לי רגל מסיימת. << אורח >> דן בהט: << אורח >> אבל הוא לא יצטרך ללכת - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר, גם היום הוא לא צריך. << אורח >> דן בהט: << אורח >> לא, היום הוא צריך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למה הוא צריך? << אורח >> דן בהט: << אורח >> שהוא יסביר, אני לא יודע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בוא נשמע אייל, למה אתה צריך? אני לא חושב שהוא צריך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כל מגבלה שיש היא כלולה במגבלות כאן. << אורח >> דן בהט: << אורח >> לא. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הם לא יכולים לפעול באופנים אחרים, אלא באופנים שמופיעים בתחיקת הביטחון. << אורח >> דן בהט: << אורח >> אבל זה תלוי איך מנוסחות המגבלות. ובלי לבדוק מה המגבלות - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אנחנו לא בודקים. אנחנו אומרים מה שיש להם היום בפנים. << אורח >> דן בהט: << אורח >> מה שאני אומר, אתה עלול בלי לדעת, כי לא הפנו אותך למגבלות, לאבד את המגבלות בדרך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אז לכן הצעתי שלא יהיה כתוב צו. הבנתי. לכן הצעתי לא צו העתיקות, אלא כלל תחיקת הביטחון. אנחנו לא משנים שום דבר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יכול להיות שזה עדיף להפנות לתחיקת הביטחון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בסדר, זה לא משנה. << אורח >> אייל פריימן: << אורח >> אני חושב שזה, את יודעת, זה גם מונע מאתנו, היום אנחנו לא פועלים נגד אזרחים ישראלים, כי גם אין לנו את הרגל המסיימת. אנחנו נתחיל תהליך שאנחנו לא מסיימים אותו ואין לו טעם. אז אנחנו משתמשים בכלים שיש לנו את הרגל המסיימת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רוצה לשמוע את המשטרה. כן? << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> שלום. לי קוראים מורן בייביץ מחטיבת חקירות, משטרת ישראל. אז דיברתם כאן על כמה נושאים שאני רגע רוצה להתייחס אליהם. בעניין הסמכויות, ההפניה לתחיקת הביטחון. אנחנו סבורים שזה כן רחב מידי, כן מקובל כך גם בחוקים אחרים לפרט את הסמכויות באופן קונקרטי. כך גם נעשה בחוק רשות העתיקות, סעיף 25, 26 לחוק רשות העתיקות, מה בדיוק הסמכויות. היום למשל למפקחים ברשות העתיקות יש סמכויות חיפוש, מעצר, עיכוב, חקירה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> את אומרת את זה בהקשר של נסחות? באיזה הקשר את אומרת? << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> כן, כן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תלחצי קליק כמוני בהפניה ותראי את כל הסמכויות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, היא אומרת שכאשר מחוקקים חוק ומסמיכים מפקחים אז צריך שיהיה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אז אני אומר שוב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זו הערה שאמרה גם היועצת המשפטית וסוכם שנעשה את זה בקריאה שנייה-שלישית. זה כתוב פה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אין בעיה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הערה מצוינת. כן. << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> לכן אנחנו סבורים שכן צריך לפרט את זה באופן קונקרטי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא, אמרה את זה היועצת המשפטית ממש לפני חמש דקות. << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> בסדר גמור, אז זו גם עמדתנו. דיברתם על ההכשרות. אז מי שמעביר את ההכשרות למפקחים לכל גוף הסמכויות הנתונות לו לפי החוק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא הבנתי. אז מתנגדים, מה? שזה בהסכמת השר לביטחון לאומי? << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> לא, אנחנו לא מתנגדים לזה. אני רק אומרת שמבחינת העברת הקורסים למתן הסמכויות זה כל גוף, אני אומרת איך זה נעשה היום. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כתוב כפי שהורה השר. << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> כלומר רשות המיסים מעבירים את הקורסים למפקחים של רשות המיסים. רשות העתיקות דואגת להעביר את ההכשרות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז יש פה הערה לנוסח? כי זה נוסח די סטנדרטי בהקשר של מינוי מפקחים. << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> בסדר. אותו תאגיד יהיה צריך לחשוב איך הוא מעביר את הקורס, בהתאם לסמכויות שאמרנו. שהן צריכות להיות מפורטות ונדון לגבי כל סמכות וסמכות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה מה שכתוב. שואלת היועצת המשפטית האם יש לך התנגדות על זה שזה דווקא בהסכמת השר לביטחון לאומי. אולי זה הדבר היחיד שמגביל פה את ההוראה. << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חוץ מזה כתוב. מה שאמרת כתוב. תודה רבה. << אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >> אני רגע אשמח להתייחס. אילה רואש ממשרד הביטחון. אני לא אתייחס מהותית. אני רק רוצה לתת פה הערה. אנחנו בעצם מדברים פה על סמכויות פליליות וצריך רגע להבין את כל המארג הנורמטיבי שחל באזור בהקשרים האלה. לכן אני מציעה לקבל את העמדה גם של הפרקליטות הצבאית, התביעה הצבאית. הם אלה שמתעסקים בזה והעמדה שלהם מאוד חשובה. זו רק הערה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כמובן נשמח לשמוע. הם פה? << אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את יודעת, אנחנו תמיד שמחים לשמוע אנשים שמגיעים לכאן. טורחים לבוא. היינו מאוד שמחים לשמוע. יש פה עוד מישהו שרוצה להגיד משהו לגבי הסעיף הזה? << אורח >> אורי חדד: << אורח >> יש לי שאלה, האם בעצם מינוי המפקחים מטעם רשות העתיקות יהיה אל מול רשות העתיקות או יהיה פרטני אל מול מפקחים ספציפיים? כי זה יכול בעצם להיות התנגשות שבין שתי סמכויות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בדרך כלל ממנים כל מפקח מקבל את ההסכמה שלו בפני עצמו. וגם היום למשל ברשות הטבע והגנים מפקחים שהם לפי חוק רשות הטבע והגנים מקבלים גם הסמכה לפי תחיקת האזור והם פועלים גם באזור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חושב שהוא שאל האם תהיה לצורך העניין רשות לרשות הזאת לבוא ולהגיד לאדם ספציפי אתה עכשיו מפקח שלנו מבלי שהבוסים שלו הסכימו. זה נראה לי מה שהוא התכוון לשאול. << אורח >> אורי חדד: << אורח >> כן, גם. האם הוא בעצם התהליך מול רשות העתיקות או אל מול מפקחים אינדיבידואליים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כשאתה אומר רשות העתיקות אתה מתכוון לרשות מורשת יהודה ושומרון? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא, לא. << אורח >> אורי חדד: << אורח >> רשות העתיקות כיום. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, הוא יצטרך לקבל הסכמה נפרדת לפי החוק הזה. לפי הסעיף הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא תהיה עקיפת סמכויות פה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, יש פה נקודה. יכול להיות שמי שהם כבר מפקחים, הרי מה קורה היום? קורה שבני לוקח פרילנסרים בסעיף פעילות בכלל. הוא לא מעסיק אותם ואין לו יחסי עובד-מעביד. הוא פשוט לוקח פקחים שכבר מוסמכים על ידי רשות העתיקות והם מבצעים את העבודה. אז יכול להיות שפה זה מקביל קצת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא עמית. אין - - - שיוכל לצורך העניין ראש הרשות הזה לבוא ולהגיד לרשות עתיקות אני לוקח לכם את העובד הזה והזה בלי שאתם מסכימים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, ברור שאם מסכימים. השאלה אם צריך הסמכה מיוחדת. היום אין. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, זאת לא הייתה השאלה אם צריך הסכמה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> היום אין. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> באזור יש, באזור. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> היום אין. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> מפקח באזור לא יכול לעבוד בלי הסכמה מאלוף. מה זאת אומרת? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כולם עוברים. << אורח >> דן בהט: << אורח >> מי שעובד מרשות העתיקות מסייע נניח לבני, מקבל הסכמה מבני. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נוספת. סבבה, שיישאר ככה. << אורח >> דן בהט: << אורח >> ככה זה גם ברשות הטבע והגנים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אין בעיה. בסדר, אם זה ככה. הוא לא עובר קורס חדש לפי דעתי. ממיטב זיכרוני אני לא חושב שהוא עובר קורס חדש. לא ניכנס לזה. << אורח >> דן בהט: << אורח >> לא, הגורם המסמיך צריך לבדוק שהבן אדם שמוסמך הוא מתאים. אם הוא מסתמך על קורסים קודמים זה בסדר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הבנתי. בסדר גמור, אוקיי. אם זה ככה. והתנאים האלו הם תנאים של רשות העתיקות? שלושה דברים שמופיעים פה ב-(ב). זה גם אתם עוברים? << אורח >> דן בהט: << אורח >> זה לא מופיע בחוק שלנו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא מופיע בחוק שלכם? קיבל הכשרה וכל זה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בכל החוקים העדכניים, כבר הרבה שנים, כאשר ממנים מפקחים יש את ההוראות האלה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אבל זה יגביל. אם הם לא עוברים את התהליך הזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הם צריכים לעבור הכשרה שהיא לעניין הסמכויות באזור. באמת סמכויות אחרות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, זה הבנתי. << אורח >> דן בהט: << אורח >> זה נוגע למשהו אחר. החוק אצלנו מסמכים לבצע חיפושים ולבצע חקירות. לגבי עיכוב ומעצר אנחנו צריכים הסמכה נפרדת מהשר לביטחון לאומי. אני אשמח שאם אתם מכניסים את זה פה לחוקרים של בני, תכניסו גם לנו את אותה הסכמה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני בעד. השאלה היא רק הרחבת היריעה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רק תגיד לי, אם אני מבינה נכון, אצלכם הסמכויות שהן סמכויות יותר רחבות, הן בהסכמה ספציפית שמקבלת אישור אחת לשנה. ואז זה מנגנון קצת אחר. << אורח >> דן בהט: << אורח >> המנגנון לא טוב, הוא יוצר תקלות. כי כל ינואר יש בעיות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אוקיי, אנחנו לא עכשיו עושים את כל מקצה השיפורים של חוק רשות העתיקות. << אורח >> דן בהט: << אורח >> אבל זה ההבדל בין המפקחים של בני. אין שום סיבה להפריד בין מפקחים לעתיקות בצד הזה והצד הזה. אם אלה צריכים את הסמכות גם אלה צריכים את הסמכות. במובן הזה אין שום הבדל. אם כבר מעדכנים, זאת אומרת, החוק שלנו הוא חוק סופר ישן. עוד לפני שהייתה אפשרות להוסיף את הנושא של עיכוב ומעצר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> דן, אנחנו לא הולכים לעדכן עכשיו גם את שלכם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה מחייב איזה שהוא דיון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היינו שמחים מאוד, אתה יודע. << אורח >> דן בהט: << אורח >> למה לא? בהתחלה זה היה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו לא הולכים עכשיו לעשות. << אורח >> דן בהט: << אורח >> אני חושב שבחוק זה עדיין תיקון חוק רשות העתיקות, לא? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ועדיין. טוב, התקדמנו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל אני כן שוב אדגיש בהקשר הזה של הסעיף הזה, יש עוד כמה סעיפים בהצעת החוק הזאת. אבל זה אחד מהם, שבאמת בסופו של דבר קובע הוראות שבעצם מקנה לרשות ולמפקחים סמכויות שיכולות לפגוע בזכויות שמחייבות אותנו בסופו של דבר ככנסת לפני שהדבר הזה יהפוך לחוק, לבחון האם זה עומד, האם זה מידתי. וגם ככל שיש פערים בין הסמכויות שהם מקבלים פה לבין סמכויות רגילות של מפקחים, כין אם של רשות העתיקות ובין אם של רשויות אחרות שיש להם סמכויות פיקוח ואכיפה. אז צריך יהיה להצדיק אותם, למה יש הצדקה לתת סמכות אחרת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכן אמרנו שנעשה את הפירוט לקראת שנייה-שלישית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אבל המידתיות והצדקה אנחנו לא דנים. הקפסולה של הדין באזור זה נבחן הרי אלף פעמים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אבל עמית, היא אומרת, גם היא וגם המשטרה, שצריך לפרט. אמרנו שנעשה את זה בקריאה שנייה-שלישית, לא עכשיו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ברגע שהכנסת מחוקקת את זה, היא כן צריכה לוודא שהחוק שהיא מחוקקת עומד בזה. לא כמו שהמפקד באזור. גם הוא צריך להיות מידתי. אוקיי. << אורח >> גיא שטיבל: << אורח >> מעבר לזכויות אם אפשר רק לוודא שלא יוצרים רשות עתיקות א' ו-ב' במובן הזה שאחת עם יותר זכויות ואחת עם פחות זכויות. זה מעמיד את הגוף שדן הרגולטור במדינה בפוזיציה אחרת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש פערים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, יש פערים, אבל אנחנו לא נוגעים בפערים האלה. הפערים קיימים. לא עוסקים בהם. לכן אמרתי, אם פה אנחנו מחמירים אז רק אנחנו אם בני ואייל מבחינתם אין פה החמרה. אבל אם מחמירים בתהליכי ההסמכה, אז גם בזה לא צריך לגעת. צריך להשאיר את זה למה שהתהליך היום, הקיים היום. זאת ההסכמה הבסיסית שהגענו אליה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הסכמנו אני חושבת על הסעיף הזה, לגבי המינוי. בנוסח הזה. רק במקום להפנות לצו העתיקות, להפנות לתחיקת הביטחון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רגע, לי יש הערה להוסיף את המילה "כיום", אבל היא הערה כללית שנוגעת לתיאום. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אולי נדון בזה אחר כך כשנחזור, כי זאת הערה מהותית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אין בעיה. מקסימום לקריאה שנייה ושלישית, אבל זה לדיון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, לא, אנחנו נדון בזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> היום. סבבה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הצעת לתקן בסעיפים הקודמים גם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני עוברת לסעיף 21. הייתה פה הצעה מהדיונים הקודמים להסמיך את השר למנות מועצה מייעצת מקצועית, בדומה למועצה לארכיאולוגיה שמייעצת לרשות העתיקות. מהמציע הבנתי שהוא לא היה מעונין להכניס את הסעיף הזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן. אני מתנגד לכל הגבלה של המצב היום. סיכמנו את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל זה המצב היום גם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, המצב היום קיים, אז זה כבר קיים בסעיף הקודם. לא צריך להוסיף את זה. רשאי זה הופך להיות חייב. הופך להיות בלתי סביר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל היום המצב הוא רשאי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> המצב היום שיש בסעיף - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בחוק הירדני יש - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה נשאר. את זה הכנסנו, אדוני יושב-הראש, סעיף המדובר מועצת הרשות, שים לב, יש לה סמכות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה לא קשור למועצה של הרשות. זה מועצה אחרת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נכון. אבל אני אומר, המהות הזאת, הדבר המהותי שבו סעיף 12, המועצה רשאית למנות בין חבריה ועדת משנה לעניין מסוים שבסמכותה, לקבוע לה יושב-ראש, לאצול לה מסמכויותיה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> פה זה דווקא מבין חבריה. אם היא רוצה לא מבין חבריה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אתה רוצה להוסיף גם לא מבין חבריה? אתה יכול. אבל לא מחייבים מועצה מקצועית, לא רוצים לאלץ עכשיו. אני אגב חושב, וזאת הייתה ההתנגדות הבסיסית שהמועצה שהקמנו היא מועצה מקצועית. אמר פה חה"כ אכרם חסון, זה מניסיון רב, הבירוקרטיה של הוועדות הללו, גם ברשות העתיקות אגב, גם בתאגידים אחרים, היא מיותרת, היא מסבכת, היא לא מועילה. לכן אמרנו תהיה מועצה אחת, יש בה רוב לאנשי מקצוע. בעלי ידע, בעלי מומחיות, בעלי יכולות, נציג רשות העתיקות, נציג אקדמיה, שלושה נציגים בעלי מומחיות בתחום. אני חושב שהלכנו פה לחומרה ויותר מידי. לעשות עוד גוף - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה פשוט המצב הקיים, עמית. המצב הקיים הוא לראש המינהל האזרחי יש סמכות לקבוע, היום בחוק הירדני, לבוא ולמנות ועדה מייעצת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> צו בדבר חוק העתיקות קובע את הסמכות הזאת. כמו שזה מצוטט פה בהערה 2. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הצו הקיים שהמועצה הזאת. אבל היא לא מתכנסת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> היא לא מונתה בכלל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היא לא הוקמה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל יש סמכות לעשות את זה אם רוצים. רק אני כן אפנה את תשומת הלב שלפי הצו זה ראש המינהל האזרחי שרשאי להקים את המועצה. << אורח >> גיא שטיבל: << אורח >> אם אפשר בבקשה להתייחס לנקודה הזאת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> סוף-סוף, חיכית מתחילת החוק. כן? << אורח >> גיא שטיבל: << אורח >> כבר באירופה הייתי סקפטי. מדובר פה על המועצה. אני חושש שכבוד המציע, חה"כ הלוי, לא מכיר את עבודת היום יום של הארכיאולוגיה, של ועדת רישיונות וועדות שימור ועוד ועדות. לחשוב שוועדה של התאגיד שיש בה איש מקצוע אחד מהאקדמיה, מהארכיאולוגיה, אחד, אמורים להחליט בנושא של רישיונות. היה פירוט מאוד גדול של שבעה סעיפים מה הוועדה, מה המועצה הזאת אמורה לעשות. שישה מהם הם תחומים מקצועיים. יש רק איש מקצוע אחד. אני חושב שאנחנו פשוט שמים מכשול בפני עיוור. זאת אומרת, אנחנו יוצרים מצב - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל זה דיון שכבר עשינו. << אורח >> גיא שטיבל: << אורח >> כן, אבל לא ניתנה לנו שום תשובה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא אהבת את התשובה שניתנה. << אורח >> גיא שטיבל: << אורח >> לא, לא ניתנה תשובה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> המועצה או המועצה הציבורית, המועצה שהיא הדירקטוריון של הרשות היא לא התיה הגורם הרלוונטי לתפקידים האלה, אלא או שתהיה פה הסמכה בחוק החדש לשר להקים מועצה כזו או שיישארו עם ההסכמה שקיים היום בצו לראש המינהל האזרחי להקים ועדה כזאת. ככל שהיא תוקם תהיה מקבילה. << אורח >> גיא שטיבל: << אורח >> הבנתי. אני רק חושב שבדומה למה שהמשטרה ביקשה וגורמים ממשרד המשפטים, אני חושב שחייב לבוא פה פירוט. יש לי דאגה מקצועית, אמיתית, אותנטית, לגורל הדברים. אנחנו באים לתקן, לפחות לשיטת המציע, את המצב. אי אפשר להתווכח לגבי הדבר זה מה המוטיבציה, אבל אני שם את זה בצד. אני מסתכל רק מקצועית נטו. העבודה שבני או לצורך העניין קודמיו, לא הקימו את המועצה המייעצת, למרות שיש להם את הסמכויות, אני חושב שזה לא דבר שהיה טוב. וגם בני עצמו אמר את זה בסוף הדיון האחרון. אני חושב שלהשאיר את זה עמום, בתוך ראייה שגורמי מקצוע, זאת אומרת ממתי גורמי מקצוע זה הופך להיות דבר רע? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חס ושלום. << אורח >> גיא שטיבל: << אורח >> זה הופך להיות דבר מגביל? אני חושב שבסיטואציה הזאת יש לכך חובה. אני רואה איך זה עובד מול רשות העתיקות. ויש פה נציגים שיכולים להעיד, אנחנו באים לעזור. אנחנו באים לתת את הסיוע, את הסעד כדי שייעשה טוב. אני חושב שבסיטואציה כזאת גם לא היינו מגיעים למצב ששר המורשת שלי ושלכם היה מציג בפני - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא נעשה עכשיו את הדיון העקרוני. עמית, יש לך את התנגדות - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן, יש לי התנגדות. כן, יש לי התנגדות חריפה כי אפשרות הופכת להיות חובה. אני בניגוד למה שאמר פה ד"ר שטיבל, יודע כמה פוליטיקה הייתה במה שהוא קורא אנשי מקצוע. אני הקמתי, לא ברשות - - - << אורח >> גיא שטיבל: << אורח >> זה לא נכון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אל תאמר לי מה אני יודע. כי אני הייתי אחראי עוד לפני שמונית ואף תמכתי במינויך. אתה היום יו"ר מועצת הארכיאולוגיה כיוון שאני הייתי מבין אלו שהמליצו. הייתי לפניך, הכרתי את עבודת המועצה לארכיאולוגיה לפני שהיית שם בכלל. אל תאמר לי. << אורח >> גיא שטיבל: << אורח >> אתה ראית - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אל תאמר לי, רגע, שנייה. אל תכתיב - - - יש דברים שאני יודע. אתה יודע, איוב אמר מבשרי אחזה אלוה. יש דברים שלא צריך ללמוד במקום אחר, כיוון שלמדתי אותם על בשרי. והיו לי אלף ואחד ויכוחים, ולולא ישראל חסון נכנס והתפשר פעם אחר פעם. אז כל אנשי המקצוע שאתה מדבר בשמם היו נשארים עם האג'נדה הפוליטית או הפרסונלית שלהם. ויכוחים אישיים שאם אפרט אותם כאן אתה תתבייש באנשים האלו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שנייה ד"ר שטיבל. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לכן אני מבקש לא לפתוח את זה לכבודך ולכבוד אנשים שיש להם גם זכויות בתחום הארכיאולוגיה. לא לפתוח את זה. אבל יכולתי להביא פה כמה פרופסורים, היו מספרים את זה יותר טוב ממני. לכן אני מציע ואני חוזר ואומר שוב, אני בכוונה הלכתי, ואני לא מזלזל באנשים שיש להם מומחיות. להיפך, ושינתה היועצת המשפטית למילה מומחיות. בסדר, יהיה מומחיות. אגב, אנחנו לא עוסקים פה רק באתרי ארכיאולוגיה, אנחנו עוסקים פה גם באתרי מורשת בחוק הזה, כפי שנמצא בדין החל באזור היום. לכן אני חושב שהמועצה הזאת היא מצוינת גם לזה. ואם היא תרצה לקחת רש שניים שלושה אנשים, נניח, לעניינים ארכיאולוגים, זה אני יכול להבין. לעניינים ארכיאולוגים לקחת רק את המומחה לארכיאולוגיה ואת נציג רשות העתיקות, זה גם יהיה מצוין והם צריכים לעשות את זה על פי שיקול דעתם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הם ירצו אנשים שלא חלק - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אז אני אומר. קודם כל, תדע לך שגם בארכיאולוגיה יש המון שיקולים נוספים. כן, יש המון שיקולים נוספים בשאלה של פיתוח. יש לפעמים אתר ארכיאולוגיה שהוא בתוך רשות הטבע והגנים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עמית, העניין פה הוא מאוד פשוט. כתוב השר רשאי, אם ראה צורך - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אין רשאי היום. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מועצה מייעצת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הרשאי הופך להיות חובה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בדיון שהתקיים אמרנו שכדי לבטא את זה שזה שיקול דעת שלו יותר רחב, הוספנו "אם ראה צורך בכך". << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אבל את יודעת שזה לא עובד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ובסעיף המקביל בחוק העתיקות כתוב "השר ימנה". אז יש פה איזה שהוא פער שיש לו משמעות. דבר נוסף, הפירוט, גם בסעיף המקביל בחוק העתיקות כתוב שההרכב, התקופה וסדרי הדיון ייקבעו בתקנות. זאת אומרת, באמת לקחנו את הסעיף כפי שהוא, למעט באמת העניין של שיקול הדעת שהדגשנו שיש לו שיקול דעת אם הוא ראה צורך בכך. אם אתם מעוניינים להכניס את הסעיף. אפשר היה גם לבוא ולומר, למרות שאני רואה שזה לא הכיוון, אבל שנגיד "ובלבד ששליש מחבריה יהיו בעלי מומחיות". נגיד רוצים - - - << אורח >> גיא שטיבל: << אורח >> לוודא שיש מומחיות - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שמייעצת לעניין רישיונות ובאמת חפירות וכל מיני. אז כן לוודא שאיזה שהוא חלק, ככל שהיא תמונה חלק משמעותי מהמועצה יהיו כן אנשים מקצועיים בתחום. << אורח >> אייל פריימן: << אורח >> המועצה שאנחנו מדברים עליה עכשיו היא מועצה נוספת? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. כמו המועצה לארכיאולוגיה שלכם היום. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה שיקרה עם הסעיף הזה שיחייבו אותו להקים מועצה. יאמרו זה בלתי סביר לא להקים מועצה, אפילו המחוקק קבע. לי יש ניסיון עם תמי בחוק אחר שעשינו כאן ובפרוטוקול מופיע, תמי, שאני מתנגד לזה שיהיו תקנות. לא תהיה הבניית שיקול הדעת. נאמר שש פעמים. היום בתשובת המדינה לבג"ץ אומרים מה זאת אומרת? המחוקק קבע שחייבות להיות תקנות. לראות, איך זה מורים שתומכים בטרור. ובונים תקנות בניגוד לרצון המחוקק, אמירת המחוקק ונוסח המחוקק. וכל זה קורה. אז אני בוגר של הדברים הללו ואני אומר שוב, אם היה צורך, כמו שאמר ד"ר שטיבל, הייתי מקבל אותו. אני חושב שהצורך מתקיים, בניגוד לדבריו. אני, זו דעתי בכל אופן. הצורך מתקיים במועצה הקיימת וביכולת שלה להקים תת מועצה מקצועית. אפשר לחדד את זה בסעיף ההוא. ובעניינים ארכיאולוגיים, אגב, גם מורשת זה נושא מקצועי מאוד. לא כל דבר, כמו שנאמר, זה מורשת. אפשר להוסיף את זה בסעיף ההוא, לומר "ובפרט בענייני מורשת ובעניינים הספציפיים". << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש שם גם את התחומים של מורשת והיסטוריה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, גם פה כתוב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אגיד לך רק מה הנקודה שאולי הייתי משנה בסעיף 12. "המועצה רשאית למנות", הייתי מוריד את "מבין חבריה". המועצה רשאית למנות ועדת משנה לעניינים שבסמכותה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אין בעיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה עכשיו מאוד מרחיב. זה כבר הרבה חורג מהעניין של המועצה הזאת, שאנחנו מדברים על ארכיאולוגיה. כי אם היא יכולה להעביר אליה סמכויות של המועצה הציבורית והם בכלל לא חברים, הם כל מיני אנשים שלא עומדים בכל התנאים למינוי. << אורח >> גיא שטיבל: << אורח >> חייב איזה תנאי סף מקצועי מסוים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה עניין נפרד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז אולי היינו מוסיפים שם עוד סעיף. שהיא יכולה למנות ועדת משנה לייעוץ. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה ברור. לא, אבל בתפקידים של המועצה לא כללנו את התפקידים שהיו יש למועצה לארכיאולוגיה ובכוונה. קיימנו על זה דיון ואמרנו שאם היא מפקחת גם על המנהל ועל כל תפקידי הרשות, היא גורם עם איזה שהן סמכויות פיקוח, אז היא לא יכולה גם לייעץ לפני ביצוע קבלת ההחלטה וגם לפקח אחר כך עליה. זה תפקיד אחר. זה תפקיד קצת אחר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם כן, אם השר כן ירצה להקים דבר כזה אתה כובל אותו, זו הבעיה. יכול להיות שהוא לא ירצה. אבל אם כן ירצה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> השר יכול לעשות הרבה דברים. לא הכול צריך להיות בחוק. שר יכול לעשות, שר עושה דברים. שר מקים ועדות הרבה פעמים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חנן, אתה רוצה שנייה לתת את העמדה שלכם? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אין עמדה חד משמעית של המשרד שאני מכיר בנושא הזה. כמובן שלא רוצים לגרוע מסמכויות השר באפשרות להקים מועצה מייעצת. אם זה יישאר פתוח אז המשמעות תהיה שיחולו על זה כללים של ועדה ציבורית מייעצת. זה יצטרך להיות, זאת אומרת הכללים אלה הם שיכתיבו את ההרכב של הגוף המייעץ הזה וכו'. זאת אומרת, זה לוקח אותנו למקום אחר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה הכוונה יישאר פתוח? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> לא יהיה. אמר חבר הכנסת המציע שלא יהיה כתוב כלום ושר יש לו סמכות להקים כל מיני דברים. אז אני אומר, השר יכול לכנס ועדות ייעוץ כאלה או אחרות. יש לזה, יש הנחיית ייעוץ משפטי לממשלה שעוסקת בנושא הזה, יש לזה כללים מסוימים. זה פחות מובנה וקבוע מראש כמו מצב שבו זה ייקבע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז מה בעצם ההבדל? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני חושב שאפשר להציע - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, מה ההבדל, חנן? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אם אתה קובע בחוק מועצה אז אתה, בדרך כלל אתה מגדיר את ההרכב שלה, אתה מגדיר את הסמכויות שלה. אם אתה מכנס אד הוק ועדה מייעצת, אז - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בכל אופן לא הגדרנו פה כלום. כתבנו פה רק שאפשר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הלכנו לפי מודל שהוא באמת קצת ישן, אבל הוא קיים בחוק העתיקות ושם יש אחר כך תקנות שמפרטות מה הרכב המועצה, מה תפקידיה ומה סדרי הדיון שלה. בדרך כלל באמת היום כבר יותר מפרטים את זה בגוף החוק. אבל אפשר יהיה לעשות את זה בהמשך. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אם אתה מקים ועדה ציבורית אד הוק לא חלים עליה הכללים האלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אוקיי. לפי מה שאתה אומר כרגע אין משמעות לסעיף הזה. אם נעשה פירוט יהיה לזה משמעות. זה מה שאתה אומר בעצם. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> לא, אני לא אומר שאין משמעות. השר רשאי להקים, הוא יכול להקים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל אתה אומר שגם בלי הסעיף הזה הוא יכול. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> הוא יכול להקים ועדה ציבורית מייעצת. זה משהו אחר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז לכן - - - << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אתה לא מקנה לה סמכויות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> גם פה אין סמכויות. אני מנסה שנייה להבין אותך, חנן. יש משמעות לסעיף הזה? תקרא אותו שנייה, את 21. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> הסעיף זה יוצר השוואה, א' הוא משנה את המצב הקיים. פחות או יותר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שזה לא ראש המינהל האזרחי, אלא זה השר. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> כן, בשינויים, אבל בגדול. והוא נותן לו סמכות שהיא לא ניתנת לערעור נאמר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למה? באופן כללי היום כשהשר רוצה להקים ועדה מייעצת, אפשר לערער על זה יותר מאשר אם זה כתוב בחוק? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> ועדה מייעצת היא בדרך כלל ועדה שהיא לנושא ספציפי, היא לא משהו קבוע. כשאתה רוצה להקים משהו קבוע ואתה מתקין חוק לשם כך, אז אתה בדרך כלל מקבע את זה. אני לא אומר שלא, לדעתי תהיה אפשרות להקים ועדה מייעצת לנושא כזה או אחר. אבל זה פרוצדורה. זה להקים כל פעם ועדה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זה כל פעם? אם רוצים עכשיו ועדה מייעצת לענייני ארכיאולוגיה, השר יכול להקים את זה בלי שכתוב את זה בחוק? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני לא חושב שאפשר להגיד שיש מניעה לשר להקים איזה שהיא ועדה מתמדת. יחולו עליה כללים שקבועים בהנחיית הייעוץ המשפטי לממשלה בנושא ועדות ציבורית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> על פני גם פה. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני פשוט חושב שזה לא דרך המלך, נקרא לזה, שבה מקימים גוף קבוע שמייעץ. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בוא נגיד שגם יש פה איזה שהוא היבט - - - << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> יכולות לעלות טענות שאם היה המחוקק רואה לנכון להקים גוף כזה היה מקבע את זה בחוק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל בתור אחד שנמצא במשרד, בסוף מה אתם הייתם מעדיפים? שיהיה כתוב את ז בפנים? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> שתהיה הסכמה. אני מעדיף שתהיה הסמכה מפורשת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל אם החששות של עמית הלוי, נניח שלא תרצו להקים כזאת מועצה? אז זה שיהיה כתוב זה יכריח אתכם להקים כזאת מועצה? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אפשר אולי לנסות להבהיר את הביטוי. זה נכון שרשאי מפורש לעיתים - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רשאי אבל אם ראה צורך בכך. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> כן, אם ראה צורך בכך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה מחזק, עשינו את זה בדיוק מהסיבה הזאת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה חושב שזה מספיק "אם ראה צורך בכך"? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני חושב שזה יפיג את החשש. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> טוב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני כן אעיר פה עוד הערה. זה מחדד איזה שהוא היבט שגם ככה נמצא בהצעת החוק. זה בטח לא רק בסעיף הזה, אבל בגלל שפה מועברת סמכות שהיום קיימת לראש המינהל האזרחי לשר, דווקא אגב פסק דין שניתן ממש בשבוע שעבר בהקשר הזה של ניתוק הזיקה בין סמכויות שיש למפקד הצבאי בתחומים מסוימים והעברה שלהם לגורמים בממשלה. אחריות ישירה של המשרדים ושל הממשלה. אז כן בית המשפט ראה פה בעייתיות. וזה כאילו מחזק את הכיוון הזה, אבל הוא קיים כבר ככה בכל הצעת החוק הזה. יכול להיות שאם לא רואים הכרח בסעיף הזה לא צריך להוסיף גם אותו, כי זה רק מחזק את הטענות. אבל שוב, זה לא, זה נובע מכל החקיקה הזאת. פה זה רק בגלל שזה מעביר סמכות מראש המינהל האזרחי לשר זה עוד יותר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חייב לומר שאני לא רואה פה הכרח בסעיף הזה. זאת אומרת, בעקבות מה שהוא אומר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז אפשר להוריד אותו. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני כן חושב שאם מוותרים על הסעיף כדאי לעבות, או כמו שהוצע קודם, להוסיף איזה שהוא סעיף קטן לגבי ועדת משנה של מועצת הרשות. שתהיה יותר מקצועית. אפשרות למנות מי שהם אינם חברי מועצה לצורך ייעוץ. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ב-12 להוסיף שאפשר להקים ועדת משנה מייעצת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ועדת משנה מקצועית מייעצת? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, בסעיף 12. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל שהיא רק מייעצת. שאי אפשר להעביר אליה סמכויות. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> היא רק מייעצת ואין סמכויות. ושהיא לא דווקא מחברי מועצת רשות. אפשר אולי יש איזה סדרים שלפיהם, יש דוגמאות מסוימות שבהם בוועדות משנה יש חובה שחלק מחברי אותה ועדה יהיו חברי מועצה, כמו למשל בחוק התרבות והאומנות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז את זה כרגע אנחנו מורידים. 21 ירד. אני עוברת לוועדת ערר. פה בעצם דיברנו בכותרות על זה שיש היום לפי חוק העתיקות ועדת ערר שבעצם אפשר להגיש ערר על החלטות של מנהל רשות העתיקות. זה לעניין רשות העתיקות והחלטותיה. אין היום ועדה כזו בקמ"ט ארכיאולוגיה ופה כן היה רצון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה כן המצב הקיים? דיברנו על זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> צריכים, איך משיגים על החלטות הממונה, קמ"ט ארכיאולוגיה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אייל, מה המצב הקיים היום? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> האם צריכים על כל דבר להגיע חלק לבג"ץ ו-? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, הם אמרו שיש להם איזה ועדה. << אורח >> אייל פריימן: << אורח >> זהו, יש ועדה שהיא מתעסקת בנושא אכיפה, שהיא יושבת במינהל האזרחי והיא תחת מדור תשתית וסגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים. מבחינת השגות, אם לא ניתן רישיון חפירות או דברים כאלה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> או כן ניתן במקום שמישהו רוצה לערער עליו וכו'. << אורח >> אייל פריימן: << אורח >> זה השגות ולרוב זה יעלה באמת תצהיר בג"צי כזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בג"ץ. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז פה בעצם מוצע להקים בדומה למה שיש בחוק העתיקות, ועדת ערר של שלושה. אני רגע אקרא את הסעיף ואז נדון בו. הוא בעצם די הולך לפי אותו מודל. ועדת ערר 22. (א) תוקם ועדת ערר של שלושה, מהם שניים שתמנה המועצה, שלא מתוך חבריה ושופט, או מי שכשיר להיות שופט, שימנה שר המשפטים להיות יושב-ראש הוועדה. "תוקם ועדת ערר של שלושה, מהם שניים שתמנה המועצה", אני כותבת אולי באישור השר. (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטות המפורטות להלן רשאי לערור עליהן לפני ועדת הערר, בלי שהגשת הערר תבטל את תוקפה של ההחלטה ואלה הן: לא העתקתי את כל מה שכתוב שם, כי חלק ממה שיש שם לא רלוונטי. אבל עכשיו כשאנחנו דנים אם יש עוד סוג של החלטות שחושבים פה המשתתפים שנכון להוסיף, אז תעירו. כרגע: (1) סירוב לתת רישיון חפירה, ביטולו, התלייתו או התנייתו; (2) סירוב לאשר ביצוע פעולה באתר; כלומר באתר עתיקות או מקום היסטורי. יש סעיף כזה בחוק הירדני, על פעולות שאסור לבצע או שדורשות אישור של המנהל. (3) החלטה אם חפץ, מקום או מבנה הוא עתיקה; << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתר מורשת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו הגדרנו שזה אתר. פשוט הגדרנו אתר. (4) סירוב לתת רישיון ייצוא, ביטולו או התנייתו; (ג) ועדת ערר רשאית לקבל ערר, לדחותו או להחליט כל החלטה אחרת. (ד) לוועדת ערר יהיו כל הסמכויות המוקנות לוועדת חקירה כמשמעותה בחוק ועדות חקירה. פה צריך לקחת בחשבון, זה קיים גם בחוק העתיקות, אבל מדובר בעצם על סמכויות של זימון וחקירת עדים, כפיית ציות, כולל הטלת קנס פלילי, איך הדיון מתנהל. רשום פה כל מיני סמכויות שיש לפי חוק ועדות חקירה. בדרך כלל מפנים לסעיפים מסוימים, אבל בחוק העתיקות הפנו לכל חוק ועדות חקירה וזה גם שאלה איך בדיוק הוועדה הזאת תתנהל. תטיל קנסות, תחייב גורמים להתייצב בפניה? זה לא כל כך ברור. יש פה גם החלה של הוראות בתי דין מינהליים, שזה חוק שחל על גופים מעין שיפוטיים ומתייחס בעצם לאופן שבו הם פועלים. אי תלות של ההפקעה, מניעת ניגוד עניינים, תקופות כהונה, סודיות. אבל גם שם יש הוראות למשל על המצאת החלטות בדואר רשום. לא כל ההוראות משתלבות פה עם גוף שלא פועל באזור. ויהיה צריך לבחון אותן בצורה יותר מדוקדקת. (ה) ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992 למעט לפי סעיפים 5, 6, 7, 13, 37, 38, 45, 54(ב)(3), (7) ו-(9) ו-(ג) יחולו על ערר המוגש לפי חוק זה ועל ועדת הערר, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי לפי סעיף 28(ד) ו-(ה) לחוק האמור יהיו נתונות לבית משפט לעניינים מינהליים בירושלים. (ו) על החלטת ועדת הערר ניתן להגיש ערעור מינהלי בענייני האזור לבית משפט לעניינים מינהליים בירושלים. זה דווקא כן בדקנו. בעצם יש היום סעיף בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים שמדבר על הגשת עתירות וערעורים של רשויות שפועלות באזור. אז זה מותאם למודל הזה. עד כאן. עכשיו אם יש הערות. << אורח >> אורי חדד: << אורח >> יש לי שאלה סעיף (4). כרגע לפי המצב הקיים אסור להוציא תרבות חומרית או עתיקה משטחי הגדה, כי זה שטח כבוש. ובעצם לפי סעיף (כ) כלומר יש לה אותה מועצה שמקימים כרגע סמכות לתת רישיון ייצוא של תרבות חומרית או עתיקות משטחי הגדה החוצה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> היום לפי חוק העתיקות הירדני יש אפשרות לתת רישיון ייצוא. זה מבוסס על הסמכויות שקיימות שם. זה כפוף, כמו כל תחיקת האזור, לכל הרבדים של החקיקה והמגבלות שחלות. אז פה זה בעצם מתבסס על הסמכויות הקיימות בחוק הירדני. לא המצאנו סמכות חדשה שלא קיימת. על כל המגבלות והתנאים שחלים. לא שינינו. << אורח >> אורי חדד: << אורח >> ומבחינת השטח של האזור, הגדרה של האזור כשטח שבשליטה צבאית זה אין לזה בעצם שום, מה? יש בעצם, קרו בעבר מקרים שנתנו רישיונות ייצוא לעתיקות ותרבות חומרית מתוך שטחי הגדה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני לא מספיק יודעת מה קמ"ט ארכיאולוגיה עד היום עשה. אם הוא נותן רישיונות ייצוא. יש את זה לפי החוק סמכות כזאת. << אורח >> אייל פריימן: << אורח >> יש רישיונות ייצוא. זה חתום על ידי ראש המינהל האזרחי. היום סגן ראש המינהל לעניינים אזרחיים, וחתום כדי להוציא את העתיקות מהאזור ולהוציא את העתיקות מישראל לחוץ לארץ אם צריך, לתצוגות, אז זה גם עובר חתימות של רשות העתיקות. << אורח >> גיא שטיבל: << אורח >> שאלה לגבי סעיף (א), מי ממנה? כתוב המועצה. אני מניח שלקחתם את זה מחוק רשות העתיקות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתה מדבר על ועדת ערר? << אורח >> גיא שטיבל: << אורח >> כן, לגבי ועדת ערר. כתוב המועצה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> המועצה זה המועצה הציבורית. << אורח >> גיא שטיבל: << אורח >> כי בחוק רשות העתיקות זה מועצה לארכיאולוגיה שהיא זו שממנה. בין היתר מתוך המחשבה שחייבים להיות אנשים מקצועיים בדבר הזה. זאת אומרת, אין פה כרגע שום אמירה לגבי הידע המקצועי והיכולות. אצלנו גם יש הקפדה שזה לא יהיה חבר מועצה. זאת אומרת, לא מתוך חברי המועצה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> פה כתוב שלא מתוך חבריה. זה כתוב. אבל באמת אין התייחסות לתנאי הסף, מי יכול להיות חבר בוועדת ערר. << אורח >> גיא שטיבל: << אורח >> אני מזכיר, ועדת ערר זה גורם מקצועי שזה ליבת העיסוק שלו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תראו, בעניינים מינהליים, אני רק חייב לומר לפרוטוקול, בדרך כלל מי שדן בערעורים, רוב הערעורים שהם ערעורים שמגיעים לביקורת שיפוטית אלו שופטים. שלושת השופטים בבית המשפט המחוזי בעניינים מינהליים, יכול להיות, יתכן באופן מקרי שאחד מהם, לא יודע, סובל, מישהו, יש לו תחביב ארכיאולוגיה. באופן כללי אין שום הכרח שהם יבינו דבר וחצי דבר בארכיאולוגיה. ואכן הם לא מבינים ברוב המקרים דבר וחצי דבר. << אורח >> גיא שטיבל: << אורח >> זה יושב-ראש הוועדה, לא חברי הוועדה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אני רק אומר, בדרך כלל כשזה מגיע לביקורת שיפוטית, וכמו שאתה יודע, הגיע הרבה פעמים ערעורים כאלה. יושבים שלושה אנשים, אין להם שום ידע. שום מושג בארכיאולוגיה. << אורח >> גיא שטיבל: << אורח >> לא מכובדי, זה לא נכון. << אורח >> דן בהט: << אורח >> ועדת ערר זה לא - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא אמרתי ועדת ערר. אמרתי שלושת האנשים בבית המשפט המחוזי, להלן שלושה שופטים, שהם דנים ולהם יש סמכות אפילו אחרונה אחרי ועדת הערר. כמו בכל הליך מינהלי, שאפשר לערער לבית משפט מינהלי, אין להם שום מושג. הצורך בידע מקצועי בהקשר הזה של ערעור הוא לא מוכרח, כמו שאתה יודע. וכך קורה בבית המשפט המחוזי כל הזמן. ואם חושבת שהמועצה שראוי למנות מישהו כזה היא יכולה למנות גם מישהו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עמית, מבחינתך אפשר לכתוב, מה רע לכתוב שאנשים שיש להם רקע מקצועי? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> השניים? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> השניים האלה. ושהמועצה תמנה. << אורח >> דן בהט: << אורח >> היום המצב בישראל זה שוועדת ערר זה מי שכשיר להיות שופט שממנה שר המשפטים ושני אנשי מקצוע שממנה המועצה לארכיאולוגיה, לא המועצה של רשות העתיקות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אבל עמית, שהמועצה תמנה אנשים שיש להם רקע מקצועי בתחום. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אין בעיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כמו שכתוב, בעצם בדומה לנוסח שכתבנו בעלי ניסיון משמעותי או מומחיות באחד התחומים וכו'? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. כמו בסעיף של המועצה. לגבי השניים. השופט הוא היו"ר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עוד הערות? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עוד הערות על הסעיף הזה? << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> אני רק רוצה להצטרף למה שתמי אמרה לגבי שוב ההפניה של הסמכויות, כמשמעותה בחוק ועדת חקירה. שזה, שוב, מתייחס לזה שאנחנו שואבים סמכויות מחוקים שאנחנו לא יודעים איך הם ייושמו בדיוק באזור. ומה קיים באזור. מה הפערים. זה שזור לכל אורך החוק ההערה שלנו הזאת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ייושמו בדיוק כמו שהם מיושמים - - - << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> לא, אבל יש פה, אני לא מכירה את כל הסמכויות לפי חוק ועדת חקירה. אבל איסוף מידע - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אבל כתוב כאן. כתוב פה בהערות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> קודם כל, אפשר אולי להוסיף "בשינויים המחויבים" כדי שתהיה אפשרות לעשות התאמות. זה לא מספיק, אני מסכימה איתך. גם בחוק רשות העתיקות כשמקימים ועדת ערר הסעיף הוא כזה. ויש הרבה חוקים שאומרים שלגוף מעין שיפוטי יהיו סמכויות של ועדת חקירה. ונכון שהוא פועל בישראל. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> אין בעיה, אני מדברת על האזור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון. אז קודם כל אולי כדאי להוסיף "בשינויים המחויבים". זה לא פותר את כל הבעיות, כי אנחנו עוד לא מבינים איך הגוף הזה בדיוק יפעל בכפיית התייצבות של עדים ובהטלת קנסות פליליים על מי שלא התייצב ובאיסוף מידע באזור. לא כל הדקויות ברורות לנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היום לצערנו גם בדוחות תעבורה לא קיים, לא נתקן פה בחוק עכשיו את הכול. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עוד סוגי החלטות שראוי להוסיף לוועדת הערר את הסמכות לדון בהם חוץ ממה שכתבנו פה? << אורח >> אייל פריימן: << אורח >> אין משהו שאני רואה פה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> במקום להגיע לבג"ץ. << אורח >> אייל פריימן: << אורח >> לא. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כדאי שלא יהיה להם ניגוד עניינים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אגב, זה נובע בדיוק ממה שכתוב ב-(ה) הוראות לפי חוק בתי דין מינהליים שחלות באופן כללי על גופים מעין שיפוטיים. אז זה גם מניעת ניגוד עניינים במינוי וגם הוראות אחרות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מצוין. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> תקופת כהונה של המוטב וכל מיני הוראות כאלה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תקציב? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> תקציב, 23. נקרא את הסעיף ונשמע הערות. תקציב 23. (א) הרשות תגיש לשר האוצר תוכנית תקציב שנתית, שתפרט את הצרכים הכספיים הדרושים למימון פעולתה, ובכלל זה הוצאות שוטפות, הוצאות על כוח אדם, רכישת ציוד, אכיפה ופיקוח; תוכנית התקציב השנתית תכלול גם תקציב מיוחד עבור סיוע כוחות הביטחון ועבור אתרים בעלי חשיבות ורגישות מיוחדת, ככל שיידרש; התקציב המיוחד יגובש בתיאום עם משרד הביטחון. (ב) התקציב השנתי לפעילות הרשות ימומן מתקציב המדינה, מהכנסות הרשות ומכספי תרומות; חלקו של התקציב השנתי שימומן מתוך תקציב המדינה ייקבע בחוק התקציב השנתי בתוכנית נפרדת במסגרת תקציב משרד המורשת; בסעיף זה "תוכנית" ו-"סעיף תקציב" – כהגדרתם בחוק התקציב השנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; על סעיף (ב) אני כבר כבר אומרת שיש הערות של משרד האוצר על הנושא של כספי תרומות. תכף נשמע אותם. "בתוכנית נפרדת במסגרת תקציב משרד המורשת" – הייתה גם הצעה של המציע לכתוב "בבסיס התקציב", אבל זה פחות נהוג. בדרך כלל כותבים בתוכנית נפרדת ואז המשמעות היא שבחוק התקציב יש לזה את הכותרת שלו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם אומרים לנו שגם תוכנית נפרדת בתוך המשרד זה דבר שיותר חריג. נכון? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> גם זה חריג. אבל אם כבר, אז כותבים את זה ולא בבסיס התקציב. זה קיים, אבל לא כותבים את זה בדרך כלל, אבל זה קיים. יש פה עוד הצעה של המציע להוסיף "לצורך ביצוע תפקידה רשאית הרשות להקים קרנות מחקר". זה קיים לגבי רשות העתיקות, בחוק רשות העתיקות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הייתה לי עוד הצעה שיהיה כתוב בסעיף, שאלקנה לא סמפת במיוחד, אבל שיהיה כתוב בתוך החוק עצמו 35 מיליון שקלים, שזה הבסיס. כשעשינו פה חישוב למינימום להעמיד את נושא העתיקות, לרבות מניעת השוד, השימור והמחקר וההנגשה כדבר בסיסי. הרבה פחות ממה שצריך, אבל לפחות זה המינימום. אני מזכיר שהיו חוקים בספר החוקים של ישראל שמופיעים מספרים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון, קיימים אבל מעט. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> חוק המכינות. לא מזמן עברתי עליו באיזה שהוא הקשר וחוקים אחרים. ואני אמרתי גם לשר האוצר, אבל דיברנו בזה שנדון בזה. אפשר להשאיר את זה פתוח לשנייה-שלישית. אני חושב שיהיה בזה ערך להזכיר את הכסף, אבל אפשר לדבר על זה גם אחר כך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אלקנה, אתה רוצה? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> כן. כמו שדיברנו וגם דיברתי עם היועצת המשפטית גם לגבי הסוגייה של הבסיס וגם לגבי הסוגייה של התוכנית. אנחנו סבורים שלא נכון לציין את זה בחוק. אני אגיד גם שאין לזה משמעות מבחינת האם, אני רגע שם בצד את הסוגייה של הבסיס. האם תהיה לזה תוכנית נפרדת או שזה יהיה תחת תוכנית המורשת, אין לזה משמעות האם זה יופיע בספר התקציב. ברמת המלל יהיה כתוב אולי רשות העתיקות, אבל ברמה רגע מספרית של האם יהיה תקציב או אין תקציב. גם אם זה יהיה בתוכנית נפרדת או גם אם זה יהיה בתוך תוכנית משרד המורשת, זה אותו אירוע. אין הבדל. אכן ברמת רגע ספר התקציב, אז זה נמצא תחת משרד המורשת, כי אכן הוא המשרד שמנהל את זה ויש לו תוכנית לסוגייה הזאת. אבל זה לא איזה שהיא ערבות לכאן או לכאן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> איך אנחנו כן יכולים לחייב את הממשלה? איך אנחנו כחברי כנסת יכולים לחייב את הממשלה לשים בבסיס התקציב תקציב מינימלי מסוים לטובת הדבר הזה שהוזנח? הרי אנחנו מודאגים בגלל המצב. אנחנו רוצים לתקן אותו ולחייב את הממשלה, לא כמו שתיאר כאן בני פעם בא שר כזה והוא בעד, פעם בא ראש מינהל אזרחי והוא בעד עתיקות או נגד. אנחנו עכשיו כמחוקקים אומרים אנחנו רוצים לחייב את הממשלה שפועלת מכוח אמון הכנסת להקצות איזה כסף בבסיס התקציב. איך אנחנו עושים את זה? << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> כמו שאמרנו בדיונים הקודמים גם בסוגייה של האם להכניס תקציב או לא. אנחנו כאג"ת כן יכולים להתחייב שהסכום הזה יהיה למשרד וכמובן לרשות שתוקם. אבל שוב, לא נהוג בכלל ואנחנו מתנגדים בתוקף, להכניס גם את הסוגייה של ציון או גם את הסוגייה של בסיס. כי בעצם אלה דברים שלא נכתבים בחוק. יש בסוף ממשלה שהיא מחליטה על התקציב, דיברנו על זה כבר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, עזוב ממשלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עמית, אני אתרגם לך את זה. הוא בסוף אומר הם יכתבו מסמך לשר המורשת שבו הם יתחייבו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ומה יקרה עוד שנה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, זה יישאר אצלם, זה יישאר ברשות. התחייבות של אגף תקציבים זה דבר שקורה כל היום. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה מחייב אתכם לעוד 10 שנים המסמך הזה? בא ראש אגף תקציבים חדש, בא שר אוצר, הוא מוחק. << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> אנחנו מתנהלים גם מול המשרדים בצורה הזאת שאנחנו מסכמים דברים ואנחנו עומדים בהם. אנחנו חושבים שכך נכון להשאיר את זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> טוב. << אורח >> גיא שטיבל: << אורח >> מה המניעה לעשות את זה עם החוק הקיים, עם המצב הקיים, לקבל את ההתחייבות עבור משרד הביטחון ולא להיכנס לכל ההרפתקה הזאת? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כי כל האירוע הזה תחת משרד המורשת. << אורח >> גיא שטיבל: << אורח >> אבל יש לזה משמעויות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ואמרת אותם לא פעם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הקמ"ט היה פה, הוא אמר לאור ניסיון העבר. לאור זה שיש להם הרבה כספים שהם לא בבסיס התקציב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, גם בכלל, כל הרשות היא תחת משרד המורשת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, כן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה מובן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> השאלה מה ההחלטה שלכם לגבי הנושא? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מקבל את העמדה של אלקנה ובשנייה שלישית נדון בזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זאת אומרת זה יהיה במסגרת תקציב משרד המורשת, אבל לא בתוכנית נפרדת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ולא בבסיס התקציב. עכשיו לגבי הנושא של תרומות הייתה פה גם הערה. זה שונה מכל מיני - - - << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> באמת זו הערה של הייעוץ המשפטי שהוא לא כאן, אבל כמו שהוא ציין, אנחנו סבורים, אני חושב שזה גם מופיע כאן בהערות. הוא ממליץ לקחת את הנוסח כמו שמופיע בחוק וינגייט. נכון זה מופיע בהערות מס' 4. חושבים שנכון להיצמד לזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בעצם ההיגיון שעומד מאחורי זה, אם הבנתי נכון, שיש תאגידים סטטוטוריים שמותר להם לקבל תרומות בצורה יותר רחבה. אבל בדרך כלל יש להם איזה שהוא תפקיד שהוא פחות שלטוני מובהק, עם השפעה כמו שיש לרשות הזאת. ויש כן חשש כשתקציב מבוסס על תרומות של כל מיני גורמים שתהיה להם השפעה יתרה על ביצוע התפקידים של אותה רשות. אז אם זה הנצחה של אישיות זה דבר אחד. אבל אם זה סמכויות לטפל באתרים, להכריז עליהם ולחפור בקרקעות ולפעמים גם לעשות עוד פעולות, אז ההשפעה בסוף של זה שנתן את התרומה יכולה להיות בעייתית ולהסיט את שיקול הדעת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני חייב לומר לך, רוב החפירות היום הן תרומות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, יש פה אפשרות לקבל. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בנייה, כבישים וכאלו. לא? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זאת העמדה שהוצגה לי. אני יכולה להקריא. << אורח >> דן בהט: << אורח >> או קרנות מחקריות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אוקיי, תרומה מקרן מגרמניה לחפירה לטבריה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני רק אולי אקרא את הסעיף. << אורח >> דן בהט: << אורח >> תפריד בין פיתוח לחפירות יזומות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> שהן לא יזומות. אני מדבר על יזומות. רוב היזומות זה בסוף תרומות למכונים הארכיאולוגים באוניברסיטאות. אומרים אנחנו תורמים לכם. אגב, תורמים לפעמים ספציפית. אנחנו רוצים לחפור במקום מסוים. זה קורה היום כל הזמן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני רק אולי אקרא את מה שבעצם, ההצעה שמשרד האוצר הציע לעניין תרומות. זה מה שמופיע בהערה 4. במקרה הזה הרשות, כן? "הרשות רשאית לקבל תרומות, עיזבונות ומענקים מעבר לאומדן שנקבע על ההכנסות האלה בתקציב השנתי בהתאם לנוהל שתקבע המועצה באישור השר ושר האוצר ושיפורסם באתר האינטרנט של הרשות. קיבלה הכנסות כאמור תהיה רשאית לשלם ולהתחייב גם מתוך סכומים אלה לאחר שאושרו כדין כתקציב נוסף. קיבלה הכנסות נוספות מגוף מבוקר תהיה רשאית לשלם ולהתחייב כאמור אם ההוצאה אושרה כדין בתקציב הגוף המבוקר וניתנה על כך הודעה לשר ולשר האוצר. הכנסות נוספות לא ישמשו להוצאות הנהלה וכלליות של הרשות". כלומר יש פה פיקוח נוסף על כספים שמגיעים מתרומות ונשמע שיש בזה היגיון בהקשר של התאגיד הספציפי הזה. זו עמדתי לפחות. אתם מקבלים את ההערה הזאת של משרד האוצר לעניין תרומות? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מבחינתי כן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ככה זה היום ברשות העתיקות גם? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא. אין להם בכלל בטח. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, יש להם תרומות. << אורח >> דן בהט: << אורח >> יש לנו תרומות. ברשות העתיקות מותר לקבל תרומות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אגב, "לא ישמשו להוצאות הנהלה וכלליות" – לכל פעולה יש הנהלה וכלליות. אם חופרים מקום מסוים, באופן יחסי, סתם נשמע לי. הנהלה וכלליות של הפעולות שהתרומות מובילים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ברשות העתיקות זה באמת "רשאית הרשות לקבל תרומות וכן להקים קרנות מחקר". << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כך אני חושב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שוב, זה חוק מיושן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני בעד להיצמד אליהם. אם הם לא תיקנו אותם גם שלא יתקנו את זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אלקנה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אלקנה, אנחנו בעד להיצמד לרשות העתיקות. למה שיהיה הבדל? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ברשות העתיקות יש סעיף בלי כל המגבלות האלה, שאומר שהרשות רשאית לצורך ביצוע תפקידיה לקבל תרומות ולהקים קרנות מחקר. שוב, באמת הוא חוק הרבה יותר ישן, 1989, מאז עמדו השתנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם אתם רוצים לתקן, תביאו תיקון לשני החוקים ביחד ותקנו. << אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >> אם אפשר להמשיך, אני עוד שתי דקות אענה על זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כרגע אתם רוצים להיצמד לסעיף 24(ב) לחוק רשות העתיקות. אני ממשיכה לסעיף 24 אגרות ותשלומים. אגרות ותשלומים לרשות 24. אגרות הנגבות על ידי הרשות / אגרות הנגבות בגין כניסה לאתר ישולמו לקופת הרשות. פה הנוסח, יש גם בגין כניסה לאתר ויש אגרות שהן בגין למשל רישיון חפירה. כל מיני אגרות על פעולות ואישורים שהיא נותנת ויש על כניסה לאתרים. ישולמו לקופת הרשות. היום יש הוראות גם בחוק העתיקות למשל סעיף 46א לחוק העתיקות אגרות ותשלומים אחרים, למעט קנסות. גם פה צריך להגיד שזה למעט קנסות. הנגבים לפי חוק זה ישולמו לקופת הרשות. הקושי הוא עלול להיות בהעברה של כספים שנגבים באזור לקופה שהיא נחשבת מחוץ לאזור. הדין היום מחייב שדברים, כספים באזור ישמשו לטובת האזור. מצד שני, הרשות כל התפקידים שלה והפעולות שלה הן באזור. אז פה אני מעירה את זה. אני חושבת שכמו שזה מנוסח כרגע זה כן עומד בכללים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי, מה החוק החל באזור היום? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> חל איסור להוציא כספים מאזור הנתון - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, עזבי את זה, זה הדין הבין לאומי, זה של אריה. אל תיקחי לאריה את זה. אני אומר, האם יש תחיקת ביטחון היום? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עדיין זו התפיסה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא שתק מתחילת הדיון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> האזור הזה נתון בתפיסה לוחמתית וחלים שם גם כללים של הדין הבין לאומי שהם רלוונטיים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> עזבי רגישויות. רגישות זה פסיכולוגי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בין היתר לעניין הוצאת כספים. אבל אני חושבת, העמדה שלי שבגלל שזה לקופת הרשות והרשות פועלת באזור אז כמו שעתיקות יישארו במוזיאון שהוא כמו השומרוני הטוב, אז זה בסדר. זה שונה אבל דומה. אם אין למישהו הערה על זה, אני חושבת שעם זה אפשר לחיות. << אורח >> דן בהט: << אורח >> אפשר להעתיק פשוט את סעיף 24א מחוק רשות העתיקות. זה עונה גם על מה שאת מתייחסת. כי התקציב של הרשות תמומן מאוצר המדינה, תוספות ומהכנסות מאגרות והכול. ואז ברור שזה כל האגרות נכנסות לקופה. כך גם צריך להיות. זה אמור לממן הרי את הפעילות של הגוף הזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אפשר לשלב את זה בתוך סעיף 23. << אורח >> דן בהט: << אורח >> הכוונה שלי שאין בעיה מעשית שיהיה לה עודף - - - שהיא תעביר לאוצר המדינה. מעשית זה המצב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אגרות ותשלומים, אפשר פה לתקן במקום סעיף ספציפי שאולי יהיו טענות לגביו. הכנסות מאגרות ותשלומים כמו שיש ברשות העתיקות ולוותר על סעיף 24. זה בסדר? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא בטוח שזה רעיון טוב, אבל בסדר. בסוף זה יכול, יגידו לך תיקח רק משם. אם התקציב הקבוע שלך מגיע גם משם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יאמרו לך שזה יחזור לזה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אז תעשה סעיף נפרד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז להשאיר את 24? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני בעד להשאיר את 24. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> פה כל האגרות שנגבות על ידי הרשות? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה לא קנסות בכל מקרה, זה רק אגרות, אז לא צריך להגיד למעט קנסות. פשוט אגרות הנגבות על ידי הרשות ישולמו לקופת הרשות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. סעיף איסור העברת נכסים שהוא סעיף שנמצא בהרבה מאוד, רוב החוקים שאני מכירה של תאגידים סטטוטוריים ומגביל אותם בהעברת נכסים שבבעלותם. אותו נוסח, אין שינויים. איסור העברת נכסים ** (א) הרשות לא תהיה רשאית למכור או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותה, למעט נכסים שפרטים לגביהם, לרבות סוגם ושווים, נקבעו בתקנות, אלא באישור השר. (ב) הרשות לא תהיה רשאית למשכן נכס שברשותה או להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים, אלא באישור השר; לעניין זה "להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים" – לרבות שכירות המקנה זכות לחדשה או להאריכה, או שכירות לתקופה נוספת שבהצטרפותן לתקופות השכירות הקודמות עולות יחד על עשר שנים. (ג) הרשות לא תיטול הלוואה העולה על סכום שקבע השר בתקנות, אלא באישור השר ושר האוצר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אין התייחסות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רק מבלי לפגוע בסעיף שאומר על העברת סמכויות. רק מבלי לפגוע בסעיף 5 אני אומר. האירוע הזה של העברת נכסים, אפשר לציין את זה, אולי לא חייבים לציין את זה. אבל מבלי לפגוע באמור בסעיף 5 הרשות לא תהיה רשאית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אוקיי. הוראות סעיף 5 זה האפשרות להתקשר עם תאגיד או עם רשות מקומית כדי לנהל אתר או להפעיל אותו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן. זה יכול להיות גם השכרה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, כן. בסדר. אני עוברת לתחולה ושמירה על דינים. בעצם הנוסח כרגע המוצע הוא: תחולה ושמירת דינים 25. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לכוחות הביטחון לפי כל דין ולמפקד לפי תחיקת הביטחון. ואולם אם יש סתירה בין הוראות חוק זה להוראות כל דין אחר, לרבות תחיקת הביטחון, יגברו הוראות חוק זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אם אפשר, אני אז את כל הסעיף הזה כתבתי כדי לחדד את מה שנדון עוד מעט אולי על ההתחלה. העיקר זה שמעכשיו והלאה יש רשות אחת שיש לה סמכות. לא לאלוף הפיקוד יש סמכות יותר בתחום הזה. לכן או שנוסיף את סעיף (א) הוראות חוק זה יחליפו. הסמכות היא בסוף סמכות של הרשות, מבחינת הרשות, לא מימוש הסמכויות. כרגע הוא מבלבל, אלא אם כן הסיפה היא, זה סעיף מוזר כרגע. יש סמכות אחת, היא נתונה לרשות הישראלית, להלן רשות המורשת ביו"ש. היא זאת שאחראית. אלוף הפיקוד לא יכול לחוקק בנושא הזה. אין לו שום סמכות בנושא הזה. הכנסת לקחה את הסמכויות האלו, העניקה אותן אך ורק באופן בלעדי, כמו שכתוב בנוסח בסעיפים הראשונים, לרשות. לכן כל הסעיף הזה בעיניי הוא מיותר, אני הייתי מבטל אותו. הדברים ברורים. יש סמכות לרשות. היא מממשת את זה על פי הדין החל באזור. כל הנושאים האחרים ברור שאלוף הפיקוד היום זאת המציאות, הוא יכול לחוקק באלף ואחד דברים אחרים שלא נוגעים לעתיקות. בסדר גמור, יש לו כל מיני סמכויות. אגב, יש לו סמכויות גם מתוקף החוק הזה, כי החוק הזה אמר שחייבים לממש על פי הדין החל באזור. אז גם זה קיים. בעיניי זה מוזר. לפי דעתי צריך למחוק את זה בכלל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש כל מיני דברים מוזרים בהצעת החוק. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא. עד עכשיו לדעתי אין שום דבר מוזר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בלשון המעטה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יש תיקון של המצב המוזר שהיה לפני כן שישראל לא דואגת לעתיקות שלה. זה הדבר המוזר היחיד כאן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל אני חושבת שאי אפשר לבוא ולהגיד, זה לא מה שהצעת החוק אומרת כרגע. שאין למפקד הצבאי באזור סמכות לחוקק בתחום העתיקות. כי היא מפנה לדין החל באזור והדין החל באזור הוא משמר את הסמכויות כפי שהן היום. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> טוב. אם אנחנו דנים עכשיו על הדיון הגדול, אני מוכן לדון עליו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, כי הערת את זה בהקשר הזה. וזה לא - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אז אפשר לדלג על זה. בואי נעשה 26. אין בעיה, בואי נדלג על זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה עניין אחד שנחזור לתיקון. העניין השני, שעדיין יש לי גם רשויות באזור. כוחות הביטחון וכל מיני רשויות בעלות סמכויות לפי תחיקת הביטחון שפועלות בהקשרים האלה. דיברנו על זה צריכים לעשות תיאום כמו בנושא מקומות קדושים, שמורות טבע, תכנון ובנייה, מקרקעין ועוד רשויות. לפעמים צבא, משטרה. גם קמ"ט ארכיאולוגיה היום וגם הרשות כנראה יצטרכו להיעזר בהם גם כשהם מפעילים את סמכויותיהם. לכן כן חשוב להגיד שזה לא בא לגרוע. היה חשוב פה לוועדה ולמציע להבהיר שאם יש סתירה אז הוראות החוק הזה גוברות, שזה גם דבר שיכול לעורר קשיים. אבל האמירה הזאת מופיעה פה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה האירוע הגדול. 26. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אפשר הערה? סליחה שאני מחזיר את הדיון לגבי אגרות בסעיף 24. הניסוח שם הוא לא מספיק מפורש לדעתי לעצם הסמכות לגביית אגרות. ברשות העתיקות הישראלית נאמר יש את סעיף 46 בחוק העתיקות שנותן את הסמכות המלאה לגבות אגרות וכו'. פה זה כאילו בדרך אגב. אגרות שמשולמות יהיו לקופת הרשות. אני חושב שצריך לתת אולי קצת - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש לי אבל בדין החל באזור סעיפים שמקנים סמכות לאגרות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בכל מקרה נתנו לרשות את הסמכות לפי הדין החל באזור. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל הוא צודק. הרשות תהיה רשאית. אם כבר מפרטים אפשר לומר הרשות תהיה רשאית לגבות אגרות ותשלומים ואלה ישולמו לקופת הרשות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש לי היום בצו העתיקות סעיף שאומר הממונה יהיה רשאי לקבוע בתקנות את שיעורי האגרות הנקבעות לפי החוק. ובסעיף 48 לחוק העתיקות הירדני - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מציע שנשאיר את זה לשנייה שלישית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> טוב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה בכל מקרה לא דרמה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> גביית אגרות. יש בעצם סמכות לקבוע אותן בתקנות, גביית אגרות, למתן אישור פעולות באתר עתיקות ולעניין ביקורים במקומות היסטוריים. כלומר, זה בעצם מכוח הדין החל באזור יש סמכות היום לקבוע ויש גם תקנות שקובעות את זה. לא הייתה, לפחות לפי ההצעה עד כה, כוונה לשנות את זה. להשאיר את זה לפי הדין. רק אומרים שאם גובים אז זה הולך לקופת הרשות. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> 26. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הערות על סעיף 25? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני אומר, על ההערה העקרונית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עזוב, עמית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אחר כך, אמרתי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> סעיף 26 – ביצוע ותקנות. ביצוע ותקנות 26. שר המורשת ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, להתקין תקנות לביצועו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה, מה קורה אם לא יהיה שר מורשת? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כמו כל חוק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נהיה בקואליציה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא תהיו. כמו כל חוק, סימון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> קודם כל, אנחנו נהיה, תירגע. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הממשלה תקבע למי מהשרים יש את הסמכות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ואנחנו מחליטים שאין שר מורשת. מה קורה עם החוק הזה? מי אחראי? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כמו בתחומים אחרים שיש שר שכבר הוחלף התפקיד. הממשלה מחליטה מי מקבל, מי מהשרים מקבל את הסמכויות לפי החוק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> טוב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה קרה לפני שבועיים, הצבעת על זה במליאה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> טוב לדעת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> סעיף 27. – הוראות מעבר. הוראות מעבר 27. (א) מי שכיהן כממונה לפי צו העתיקות ערב תחילתו של חוק זה יראו אותו כמי שמונה למנהל הרשות לפי חוק זה, לתקופת כהונה אחת שתחילתה ביום התחילה. זה ארבע שנים לפי מה שקבענו פה. (ב) תקציב שנקבע בחוק תקציב שנתי לשנת הכספים השוטפת עבור היחידה שבראשה עומד הממונה ושלא מומש עד יום התחילה יועבר לרשות; לעניין זה "שנת הכספים השוטפת" – שנת הכספים בה חל יום תחילת החוק. (ג) התקשרויות שנעשו לפני יום תחילתו של חוק זה על ידי הממונה יראו אותן כאילו נעשו על ידי הרשות. (ד) מקום היסטורי שהוכרז לפי תחיקת הביטחון לפני יום התחילה יראו אותו כאתר לפי הוראות חוק זה. אלה הוראות המעבר כרגע, שבעצם באות להעביר את הפעילות, גם את התפקיד של הקמ"ט, אבל גם את הפעילויות, התקציב, ההתקשרויות, ההכרזות לרשות, ממה שהיה תחת קמ"ט ארכיאולוגיה. כבר צוין פה על ידי נציבות שירות המדינה שלעניין העובדים הם גם ירצו שנכניס. אפשר יהיה להעביר את זה בשלב של הכנה לשנייה-שלישית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יש רק עובד אחד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ואני שואלת גם על עוד, הפניתי פה שאלות שהן בעצם בעיקר לקמ"ט. רישיונות שניתנו. האם צריך הוראות מעבר גם? אני חושבת אולי שלא, כי זה בתוקף, הרישיון הוא בתוקף. לא חייבים להגיד שהוא כאילו ניתן על ידי. אבל אם יש עוד דברים שלדעתם עלולים - - - << אורח >> אייל פריימן: << אורח >> אם בתוקף אפשר לעשות לו חידוש. הרישיון הוא בתוקף, אפשר לעשות לו חידוש רישיון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לפי הסמכויות החדשות. << אורח >> אייל פריימן: << אורח >> כן. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> רק הערה. גם סעיף (א) שכתוב בו על העניין של הוראות מעבר של מי שכיהן ויהיה אחר כך הראש, גם לעניין ההערות. לעניין עובדי יחידת, הזכויות של העובדים גם בהערה 6 שמנציבות שירות המדינה לשמירת הזכויות והכול. כל העניין של העובדים. בדיוק אותו עניין של הרעיון המסדר שלא שמנו את סעיף 19. בסוף יש את סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. אין עניין להזכיר כל עניין של תנאי העסקה של עובדים, גם ברמת המעבר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אבל ב-(א) אתם מתנגדים כאילו? << אורח >> איתי לביא: << אורח >> אין התנגדות זה. אפשר לא להכניס את זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה לא תנאים, זה פרסונלי. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> נכון, זה פרסונלי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אחרת הוא כאילו מסיים את תפקידו. ולא רק שהוא לא יהיה מנהל, יכול להיות שגם תחול עליו תקופת צינון בכלל כעובד מדינה די בכיר. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> אנחנו נעיר על זה אז בקריאה שנייה שלישית ספציפית על זה. מבחינת ההערות, שאר ההערות, 1 ו-6, מבחינתנו שלא יהיו בכלל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני כן מפנה, כשהקימו את רשות העתיקות ובעצם היו עובדים של משרד החינוך באגף שהפכו להיות, אז כן הכניסו סעיפים. למשל סעיף 27 לחוק רשות העתיקות אז כתבו "עובדי המדינה המועסקים ערב תחילתו של חוק זה באגף העתיקות יעברו לשרת כעובדי הרשות בתנאי שירות שלא יהיו גרועים מתנאי שירותם ערב תחילתו של החוק". הייתה התייחסות. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> נכון. סעיף (א) כשנגיע לקריאה שנייה שלישית נדון על זה, נדבר על זה. על שאר הדברים, הערות של כל שמירת זכויות של עובדים והכול, יש בסופו של דבר אנחנו באמת באים לא כדי לפגוע בשום זכות של עובד כמובן ולתת תנאים שהם הולמים. אבל יש את סעיף 29 והוא מספק. בסדר? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> סעיף 29 הוא מקנה סמכויות למשרד האוצר לגבי עובדים של תאגידים סטטוטוריים והשכר שלהם. יש להם בעצם הוראות אחידות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש התייחסות אבל הם ממשיכים בעצם - - - << אורח >> איתי לביא: << אורח >> שוב, זה משהו, הוא מתנה גם הסעיף הזה את הפיקוח בעצם של הממונה על השכר. וזה אומר שאנחנו נקרא ברירת מחדל, שאנחנו נקבע את הדברים האלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, השאלה אם הם צריכים להתקבל מחדש לעבודה, זו השאלה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, הוא אמר לגבי זה לא. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> לגבי זה לא. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לגבי התנאים הוא אומר זה. בסדר, נדון בזה בשנייה שלישית. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> נדבר בשנייה שלישית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> טוב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם אין עוד הערות לזה אני ממשיכה לדיווח לכנסת. זה גם סעיף שאנחנו מכניסים לאחרונה לגבי תאגידים סטטוטוריים. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> רק הערה לגבי העובדים. יש את ראש הרשות ויש את הסגן שגם יושב פה. את הקמ"ט וסגנו, שהם שניהם עובדי משרד המורשת. אם רוצים הוראות מעבר זה צריך להיות לגבי - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אני רוצה להכניס גם אותו. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> מבחינת התפקיד של מנכ"ל, מבחינת עצם העבודה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כרגע אין פה סגן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אין לנו בחוק סגן. הרי לא מסדירים את כל העובדים של הרשות בהוראות מפורטות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה כבר החלטה שלו. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> בסדר. אני רק מציע לשקול את זה. בחוקים אחרים שימרו עובדים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכן שאלנו את זה והוא אמר שבסוף אין לו התנגדות לזה שנשמר את העובדים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כיוון שמדובר בעובד אחד, אפשר לדון בזה, אבל בואו נדון בזה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חנן, המשמעות של סעיף (א) זה בסוף שהמועצה לא צריכה לבחור אותו, אלא אנחנו אומרים שאותו אדם ממשיך. המשמעות של כל שאר העובדים פשוט ממשיכים. << אורח >> איתי לביא: << אורח >> שוב, אמרתי שכרגע נשאיר את זה לשנייה ושלישית. אנחנו נדון על האירוע הזה. אבל כל שאר העובדים והכול אפשר באמת מראש לא להכניס את זה ולהשאיר את זה לסעיף 29. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> דיווח לכנסת 28. השר ידווח לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בכתב, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה בשנה שקדמה למועד הדיווח, ובין השאר בעניינים אלו: (1) איוש המועצה ופעילותה; (2) תקציב הרשות, לרבות מקורות המימון וניצול התקציב; (3) פעילות הרשות. הוראות או עוד דברים שרוצים לדווח עליהם? אוקיי. סעיף 29 זה תיקון עקיף לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, שיש לו שתי משמעויות: אחת, שהחלטות של בעצם רשות מינהלית לפי החוק הזה, שזה גם המנהל, גם גורמים אחרים שיקבלו החלטות פה, היא נתונה לעתירה מינהלית בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים. זה מה שכתוב ב-(א). החלק השני בעצם דיברנו עליו כבר, ועדת ערר, שהערעור עליה גם הולך לבית משפט לעניינים מינהליים בירושלים. אני מקריאה. תיקון חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים 29. בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 - (א) בתוספת הרביעית, אחרי פרט (3) יבוא: "(4) החלטה של רשות לפי חוק רשות המורשת יהודה והשומרון, התשפ"ו-2026." (ב) בתוספת החמישית, אחרי פרט (1) יבוא: "(2) ערעור על החלטת ועדת ערר לפי סעיף X לחוק רשות המורשת יהודה והשומרון, התשפ"ו-2026." אם אין הערות לזה אני אמשיך. סעיף 30 זה בעצם המציע ביקש להוסיף פה איזה שהוא תיקון עקיף לחוק רשות העתיקות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לבקשת השר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אוקיי. שהמשמעות שלו כרגע בעצם לא קשור ישירות להצעה שלנו, אני כן אגיד. אבל בחוק רשות העתיקות היום השר הממונה על ביצוע החוק זה שר התרבות והספורט. בפועל, בהחלטת ממשלה זה הועבר לשר המורשת. ויש פה גם חברי מועצה, חברים במועצת רשות העתיקות, שהם בעצם עובדי משרד התרבות והספורט. בפועל אני יודעת שיש שם עובדים של משרד המורשת כנציגים של השר האחראי. פה מוצע בעצם לתקן את זה. נשאלתי האם, אני כבר אגיד מראש כי תכף ישאלו אותי, האם אפשר לעשות את זה במסגרת התיקון הזה? במקרה הזה, בגלל שאנחנו מסתכלים על כל תחום העתיקות והמורשת והאחריות של שר המורשת לתחום הזה ובעצם זה גם המצב הנוהג ואין, גם ביררתי עם משרד התרבות, אין להם התנגדות לעניין הזה. אני לא רואה את זה כאיזה שהיא חריגה שהיא בלתי אפשרית, למרות שהיא לא מתחייבת מהתיקון שלנו. אבל איזה שהוא יישור קו על האחריות לתחום העתיקות. מורשת אולי פחות, כי רשות העתיקות לא מטפלת באתרי מורשת באופן ישיר, אבל לפחות לגבי עתיקות. אני כן אגיד שיש פה איזה שהוא שינוי במובן הזה שכרגע זאת החלטת ממשלה שהעבירה לשר המורשת. ממשלה אחרת יכולה להחליט החלטה אחרת. פה זה מקבע את זה בחוק. מצד שני, כמו שנשאל פה קודם, הממשלה גם יכולה להעביר את זה לשר אחר אם היא תחליט. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני רק אוסיף שבאותה החלטת ממשלה, החלטה מס' 90 מתאריך 29 בינואר 2023 שבו עבר תחום העתיקות בכלל והחוקים, חוקי עתיקות, לאחריות משרד המורשת גם נקבע שהונחה המשרד לתקן את החוק באופן הזה שהעובדים, הנציגים האלה במועצה יהיו נציגי המשרד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ולמה בעצם המשרד לא תיקן את החוק אם הוא הונחה? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> סיבות שונות ומשונות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, כי חלק מהשאלה פה האם אנחנו מדלגים על משהו שאולי בגלל כל מיני מגבלות הוא לא - - - << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> לא, המשרד מעוניין לבצע. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שלא בגלל התנגדויות לא תוקן החוק. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> לא, לא היו. למיטב ידיעתי אין התנגדויות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מהבירור שלי למשרד התרבות לא הייתה התנגדות. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> למיטב ידיעתי אין התנגדויות ויש לנו כבר טיוטה מתקדמת. זה התעכב. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> חיכו 50 שנה לחוק הזה, יחכו גם לסעיף הזה. << אורח >> דן בהט: << אורח >> השאלה אם פותחים את חוק העתיקות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ידעתי שתאמר את זה. לא, הוא צודק באופן עקרוני, רק אני אומר, דן, תקשיב. כיוון שזה תיקון, כמו שאמרה היועצת המשפטית, טכני, מהבחינה הזאת. הוא מעודכן בהחלטת ממשלה. לכן אני לא, אתה יודע, אם היינו אומרים פה שזה כלל לא נוגעים, הייתי אומר לא נוגעים. ברגע שחוק העתיקות, בכלל עוסקים רק בחוק הזה. אבל פה זה תיקון טכני שכבר קיים בהחלטת ממשלה. הוא עוסק באופן כללי בתחום. דרך אגב, היה פה עוד סעיף שהוא קצת יותר מהותי ואני אמרתי נעזוב אותו, בגלל שאנחנו קוהרנטיים פה לעיקרון שאמר יושב-הראש שאנחנו לא פותחים את חוק העתיקות כרגע. למרות שכאמור היה ראוי ואין לי בעיה לשבת ולהגיש הצעה מתוקנת לגבי חוק העתיקות בהרבה דברים שאולי עלו גם בדיונים כאן וראוי לתקן אותם. אבל פה זה לגמרי טכני ולכן זה נכנס. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אוקיי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אקרא את ההצעה לתיקון פה. תיקון חוק רשות העתיקות 30. בחוק רשות העתיקות, התשמ"ט-1989 - (1) בסעיף 1, בהגדרה "השר" במקום "שר התרבות והספורט" יבוא "שר המורשת"; (2) בסעיף 6(א)(1) - (א) בפסקת משנה (א), במקום "התרבות והספורט" יבוא "המורשת"; (ב) בפסקת משנה (ב), במקום "ראש מינהל תרבות במשרד התרבות והספורט" יבוא "מנהל אגף בכיר תשתיות מורשת במשרד המורשת". (ג) בפסקת משנה (ג), במקום "ראש אגף בכיר – תקציבים, תכנון ותוכנית עבודה במשרד התרבות והספורט" יבוא "סמנכ"ל תכנון ותקצוב במשרד המורשת". ב-(א) זה בעצם מחליף את המנהל הכללי של משרד התרבות. במקומו יבוא המנהל הכללי של משרד המורשת. זה התיקון הזה. עכשיו יש לנו דברים שאנחנו צריכים לחזור אליהם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רגע, 31, תחולה. תחולה מבחינתנו היא מיום הכניסה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> גם אפשר לעשות את זה בשלב של שנייה שלישית. בדרך כלל לא נכנסים. לא חייבים. יש הערות של המציע לסעיפים שכבר דנו בהם, אז נחזור לזה עכשיו. אני אפנה למקומות. הסעיף הראשון זה סעיף 3. בסעיף קטן (ד) הנוסח היה "רשות המורשת תהיה האחראית הבלעדית לטפל בכל ענייני המורשת, העתיקות והארכיאולוגיה באזור יהיו נתונות לה", זה שינוי נוסח. הסמכויות לפי תחיקת הביטחון זה היה ולפי חוק זה ובכלל זה. ופה ההצעה הייתה, וזה עלה פה קודם, בעצם להפנות לסמכויות שהיו לממונה לפי צו העתיקות ערב יום התחילה ולא לפי תחיקת הביטחון. זה שינוי שהוא מהותי ולא ניסוחי בכלל. כי בעצם זה מנתק, זה לוקח את הסמכויות כפי שהן במועד מסוים ובעצם מנתק את הקשר לסמכות חקיקה שהיום יש לפי התפיסה הנוהגת והמקובלת למפקד האזור לגבי צו העתיקות ובכלל תחיקת הביטחון, לתקן אותה, להתאים אותה לכל הרבדים של החקיקה. זה כאילו שואב סמכויות נכון למועד מסוים. זה דבר שהוא שונה ממה שסוכם פה עד עכשיו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אני רק מבהיר. אני אומר את זה בקצרה. אני לא מאריך, דיברנו על זה הרבה. אני אומר שוב, החוק הזה אומר הסמכויות של חפירה, שימור, כל הדברים וכל מה שהיה לממונה עד עכשיו, הסמכויות האלו ניתנות לרשות המורשת בחוק ישראלי. לכן זה נוגע לערב תחילת חוק זה. כל הסמכויות כולן שיש, הסמכויות כהגדרתן באופן עקרוני ומעשי, ניהול, אחזקה, וגם פירטנו פה ליתר ביטחון. אבל באמת, כל הסמכויות שקיימות היום לקמ"ט ארכיאולוגיה ניתנות מעכשיו והלאה בחוק ישראלי לרשות. זה סעיף ראשון. סעיף שני, המשלים, הלא הוא סעיף (ה), רשות המורשת, מנהל הרשות וכלל עובדיה, יפעלו למימוש סמכויותיהם אלו. כלומר, כל מה שהיה להם עד עכשיו וכל מה שכתוב פה. יפעלו בדרכים או באופנים, איך שתרצו, המפורטים בתחיקת הביטחון. כמו שאת אומרת, שזה גם השלכות נוספות וגם מה שמופיע בתחיקת הביטחון. כך הם יוכלו לממש את סמכויותיהם. אנחנו לא נכנסים, לכן לא פירטנו למעט במקרים שנדרשו פה, הקמת המועצה ודברים כאלו, לא פירטנו איך לחוקק ומה הסמכות בדיוק, לשאלת שירה ומה שעלה פה קודם. אמרנו את הסמכויות הללו, את אותן 14 או אם תרצי 100 סמכויות, לא חשוב, שמופיעות היום, יש אותן כפי שהן כתובות שם, יש אותן היום בחוק ישראלי לרשות. הרשות תפעל בפועל תממש על פי החוק. זו הנוסחה. אני הסכמתי, לצערי, לא לעבור סמכות סמכות ולחוקק אותה בחוק הישראלי. כלומר, עכשיו יש סמכות להפקיע. טוב, צדק יושב-הראש, איך מפקיעים בחוק ישראלי? יש לזה המון השלכות, יש לזה גם המון גופי משנה שנוגעים לבתי דין צבאיים, כל מיני דברים אחרים. לכן לא נכנסו לזה. את זה נשאיר כנראה לקדנציה הבאה, מי שיהיה כאן. אבל כרגע אמרנו הסמכות עצמה, תמי, היא בהחלט בחוק הזה מוקנית כפי שהיה עד עכשיו. היא מוקנית copy paste למורשת הישראלי. זו הייתה הפשרה וזה הדבר. זה גם הבשורה בעיניי, שאנחנו אומרים כנסת ישראל לא רק רשאי, חובתה לחוקק גם כלפי יהודה ושומרון. אגב, הייתה פה כנסת, אדוני יושב-הראש, שלא התביישה לחוקק, קראו לזה חוק ההתנתקות. זה לא רק נגע לקרקע, הזכרת פעם, שירה נגעה בקרקע. זה נגע, איך אומרים, סליחה על הסלנג, לאם אמא של הקרקע. זה לקח את האנשים לא רק מעל הקרקע, גם מתחת לקרקע, גם את הגופות של החברים שלי הוציאו. את הגופות, שרידים של הגופות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה מאשים אותה בהתנתקות? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא, אני אומר החוק. אני מדבר על חקיקה, לא מאשים פה לא אותה. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> הייתי בכיתה ח'. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, מצוין. טוב שגדלת. והנה עכשיו את יכולה גם - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מכיר מישהו שהצביע ארבע פעמים בעד ההתנתקות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רגע, מצוין. לכן זה לא נושא הדיון. הנושא הוא מה נעשה מבחינה חקיקתית. לקחו את חוק ההתנתקות, טריטוריאלי בריבוע מה שנקרא. אם המונחים של טריטוריאליות זה לגעת בקרקע או להתייחס לזכויות במקרקעין שהיו לאנשים. לקחו אותם, החריבו את ביתם, זה היה חוק פה, חוק ההתנתקות. היה בו פינוי והיה בו מה שאי אפשר לעשות בכלל במקרים כאלו, פיצוי. לכן אני אומר, פה אנחנו לא עוסקים בכל זה. מכשירים הרבה חקיקות בזה. אבל כן אומרים בהחלט הסמכות באופן כללי בנושאים האלו, לרבות הפקעה, לרבות רכישה, לרבות כל מה שכרוך בזה, הם שייכים לרשות ישראלית על פי הדין הישראלי. יש לנו סמכות לעשות את זה, שירה. אנחנו מאוד רגישים, אגב, לצדק. הרגישות שלנו, אריה, היא לצדק הישראלי. לכן אנחנו עושים את זה. לא נכנסנו לחקיקה חקיקה והשארנו את זה לפי החוק החל באזור. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> אני חושבת, אם אני מבינה את ההערה של תמי, ואני מתחברת אליה, אתה בעצם הבנתי את האמירה העקרונית שלך, הערנו עליה גם בעבר. אבל אתה מתייחס לערב יום התחילה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נכון. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> שנייה. אם מחר הסמכות משתנה לאף אחד אין, הרי האלוף יכול עכשיו לשנות חקיקה ביהודה ושומרון. נכון? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא בקשר, עתיקות הוא לא יכול. עתיקות החוק הישראלי הרגע קבע כאן. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> הוא יקבע מה שהוא רוצה ואז אף אחד לא יידע מה הסמכויות כי הסמכויות השתנו והם ערב יום התחילה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא, לא. אין לו שום - - - << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> אני רק אשלים. הן לא כתובות פה והן גם לא יהיו כתובות בדין האזור, כי הן שונו. ואז מה זה ערב יום התחילה? מי ילך להבין איזה סמכויות. יש פה סמכויות גם משמעותיות. צריך להבין מהן. אתה לא כותב אותן פה ואתה מקבע אותן לערב יום התחילה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אני מפנה. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> אתה אומר ערב יום התחילה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני מפנה לערב יום התחילה. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> מחר הסמכות, יש תיקון בענייני מעצר וחיפוש. בסדר? מי ילך לחפש בדיוק את הסמכויות המקוריות שהיו ערב יום התחילה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא צריך לחפש. סמכויות זה לא, הסמכות למעצר וחיפוש, ככל שהן קיימות כמו במפקחים, יש להם סמכות למעצר וחיפוש. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> אתה כותב ערב - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> איך הם יעשו את זה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתם רוצים לפרט? << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> אני התייחסתי למונחים ערב יום התחילה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רגע שירה, אני מסביר שוב. אנחנו בסעיף הסמכויות. אם השתנו הדרכים לביצוע המעצר, תחיקת הביטחון תקבע. כי נאמר כאן בחוק שהרשות וגם עובדיה מחויבים לממש את הסמכות הזאת נניח של מעצר, על פי תחיקת הביטחון. אם תחיקת הביטחון תשתנה בנושא מעצר - - - << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> אז מה זה ערב יום התחילה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה המשמעות של התוספת הזאת? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רשימת הסמכויות. סמכויות. יש סמכות לעצור. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> איזה רשימה אבל? יש סמכות לעשות משהו. בשביל שלגורמים יהיו סמכויות לפעול כלפי - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עמית, תסביר אתה, מה המשמעות של ערב יום התחילה מבחינתך? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אמרתי, המשמעות היא שהסמכויות האלו היום הם סל סמכויות מסוים. אפשר, אגב, לא להוסיף בכלל לפי צו העתיקות, פשוט לרשום את כל הסמכויות. אני הצעתי בהתחלה לתמי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אמרנו שנפרט את זה בשנייה שלישית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אפשר לא לכתוב בכלל, אגב, מבחינתי "ערב יום התחילה". אלו הסמכויות בחוק, זה מה שיש. והסמכויות האלה ניתנות, עצם הסמכות ניתנת על פי מקור הסמכות שזה החוק הישראלי. מימושה, כמו שכתוב בסעיף (ה) הוא על פי תחיקת הביטחון. היא באמת יכולה להשתנות. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> אז לא ערב יום התחילה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם אנחנו מורידים את התוספת של ערב יום התחילה ואנחנו אומרים, כמו שאגב סוכם בישיבה הקודמת שדנו בסעיף הזה, שרשות המורשת היא אחראית לטפל כמו שכתוב, הבלעדית לטפל ויהיו לה הסמכויות שמפורטות פה ובכלל זה. ואז יש את (ה). רשות המורשת יפעלו למימוש סמכויותיהם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אם כל הסמכויות מופיעות כאן אין שום בעיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מפורטות בתחיקת הביטחון. לפי חוק זה ובתחיקת הביטחון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אין שום בעיה. אם 1 עד 14 מכסה את הכול אין לי בעיה. אפשר למחוק את זה גם. אני הצעתי את זה רק בגלל - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> תכף נדון על 13 ו-14. אבל ההפניה לערב יום התחילה בעייתי בשני מובנים: גם כי זה סמכויות שהן לא ברורות ועוד 10 שנים יצטרכו לחפש אותם ולא ידעו. דבר שני, באמת שזה סותר את ההוראות שמפנות לתחיקת הביטחון, על כל ההתפתחויות שלה. יש לי גם פסיקה שמשנה את הסמכויות. יש לי תיקונים חדשים יותר שבאים להתאים את זה להתפתחותיות. ואז אני לא יודעת לפי מה אני פועלת – מה שהיה ביום התחילה או הדין העדכני? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בואי ניקח דוגמה. האם לפי דעתך, שירה, אלוף הפיקוד רשאי לקחת סמכות מהסמכויות שמופיעות כאן ולהעניק אותן למישהו לממש? ובכן, התשובה היא לפי סעיף (ד) הוא לא יכול. אין לו סמכות כזאת. כיוון שהמחוקק, שהוא מקור הסמכות של האלוף, נתן כבר את הסמכות באופן בלעדי לרשות המורשת. זאת כוונתי. מקור הסמכות של הרשות, על שלל התפקידים שלה והסמכויות שלה, שאין לי בעיה לפרט אותם ולא לרשום ערב התחילה או משהו כזה, אלה הסמכויות שלה. הם על פי החוק הישראלי היום. זה סמכותו. אין שום סמכות לאלוף הפיקוד לא לחוקק חקיקת משנה בהקשר הזה. למנוע סמכות מהסמכויות שמופיעות כאן, לא לתת את הסמכות הזאת באופן מקביל לקמ"ט 2 מעכשיו והלאה. אין חיה כזאת, אין דבר כזה. הוא כן יכול לשנות את הדרכים למימוש. נכון שתחיקת הביטחון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני רק אגיד, החוק הזה, ההצעה לא מבטלת כרגע ואני גם לא רואה איך אפשר לעשות את זה, היא לא מבטלת את הסמכות לשנות את תחיקת הביטחון גם בהקשרים שנוגעים לאופן שבו הרשות הזאת תפעל. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא לאופן, לסמכויות אבל. הוא לא יכול לתת את הסמכות הזאת למישהו אחר. אמרתי בדיוק את מה שאמרתי, לא אמרתי מעבר לזה. הוא לא יכול לתת את אחת מ-14 הסמכויות האלה לגוף אחר. הוא לא יכול לבטל את אחת מהסמכויות האלה של הרשות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> גם אם הוא יעשה את זה, אמרנו שיש את היחס בין הדינים, שהחוק הזה גובר גם אם הוא - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בסדר, אז אני - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל אתה לא מבטל את הסמכות שלו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הסמכויות האלו אני מבטל את הסמכות שלו, כי אני מעניק אותם לרשות. בסמכויות האלו אין סמכות לאלוף הפיקוד להעניק סמכות כזאת למישהו אחר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם הוא יעשה את זה, זה יגבר. כי פה נתת את הסמכות באופן בלעדי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בסדר, את יכולה להיצמד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה סעיף 25 עמית, נו. בגלל זה הכנסנו את סעיף 25, שזה יהיה ברור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לכן התוספות האלה אני חושבת שהן לא, מציעה להוריד אותן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אז אפשר להוריד בכלל, לא צריך את כל הסמכויות של צו העתיקות וערב יום התחילה. פשוט לרשום את הסמכויות. לא לערבב את צו העתיקות בסמכויות עצמן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר גמור. 13,14. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בנוסף יש פה הצעה של המציע לפרט את 13 ו-14, שגם על זה היה דיון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ברור, הסמכויות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> היה דיון על חלק והוחלט פה דווקא לא לכלול את זה. (13) סמכות לרכוש מקרקעין לשם שמירה, שימור, מחקר ופיתוח של אתרים. (14) סמכות להפקיע מקרקעין ועתיקות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אי אפשר שלא, תמי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שנייה עמית, נו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן, בבקשה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> קודם כל, סמכויות לעשות את הדברים האלה קיימות מכוח תחיקת הביטחון, ככל שבאמת הן נדרשות לשם ביצוע תפקידים של הרשות שזה כל מה שמפורט פה. מה שקשור לאתרי עתיקות ואתרי מורשת. לציין את זה כסמכות שעומדת בפני עצמה, התפקיד של הרשות הזאת כמו שהבנו את זה עד עכשיו זה לא תפקיד של הפקעת מקרקעין ועתיקות, אלא רק כשזה נדרש לצורך ביצוע סמכויותיה ותפקידיה. זה מחזק טענות שגם ככה יעלו כלפי הצעת החוק הזאת על זה שהיא חלה, שהיא מקנה, והיא מקנה גם ככה, אבל פשוט סמכויות במקרקעין באזור. גם את הבחינה של הסמכויות, שוב, אל מול חוקי היסוד. שאפשר לעשות אותה ולבחון אותן, אבל זה פשוט מחזק את הכיוון הזה אל מול איזה שהוא מנגנון, מודל, שמשמר את המארג החקיקתי שקיים היום באזור שמכוחו יש כל מיני סמכויות ואיזונים וגם כפיפות למגבלות מסוימות שחלות גם מכוח הדין הבין לאומי וגם מכוח המשפט המינהלי על הסמכויות, והן קיימות היום, והפסיקה שחלה עליהן. ולתת אותן כדי לאפשר לרשות לטפל בענייני עתיקות ומורשת באזור. פה זה קצת חורג מהמודל הזה שדיברנו עליו, שגם בו יש קשיים ואני אתייחס אליהם לפני הצבעה. זה עוד יותר מחזק את זה. כי בסוף הרשות הזאת, התפקיד שלה הוא לא לעסוק בהפקעות מקרקעין ורכישת מקרקעין. הוא לטפל בעתיקות ומורשת באזור. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תמי, כתוב לשם שמירה, שימור, מחקר ופיתוח של אתרים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל הסמכות הזאת - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אי אפשר להחזיק את החבל משני הקצוות. אם את מורידה את המילים - - - << אורח >> אורי חדד: << אורח >> סעיף 14 שלך מפריד בין עתיקות לקרקע. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא, שנייה. << אורח >> אורי חדד: << אורח >> הוא מפריד ביניהם, יש קרקע ויש עתיקות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא, לשם עתיקות. אז צריך לתקן את זה. הכול פה זה לשם עתיקות, לא מעבר לכך. אני אומר שוב, את מורידה את המילים "ויהיו נתונות עד ערב התחילה", את משאירה "רשות המורשת תהיה האחראית הבלעדית בכל עניין רשות עתיקות באזור ובכלל זה" ואת מפרטת את כל הסמכויות, את חייבת לפרט את כל הסמכויות. כי שוב אני אומר, הסמכות בהקשר הזה ניתנת בחוק על פי החוק הישראלי, ניתנת בחוק הזה לרשות המורשת. אי אפשר לומר הסמכות הזאת לא ניתנת לה. הדרך למימושה, ברור שגם הסמכות לרכוש מקרקעין לשם שימור. וכמו שהוא מתקן פה, בצדק, הסמכות להפקיע מקרקעין לשם, צריך לתקן את זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו הפנינו לתחיקת הביטחון ויש שם תשובות. אתם יכולים לעשות. אני רק מייעצת. אתם יכולים להחליט שזה חשוב ואתם מכניסים את זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אחרת את מורידה חלק מהסמכויות. אז מה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה יגביר את הקשיים שגלומים גם ככה בהצעת החוק. ואם חשוב לכם לציין את זה, אז תכניסו את זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא אכפת לי לוותר על זה אם אנחנו מפרטים את כל הסמכויות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה נמצא בחוק הירדני כבר היום. וגם את הסמכות לתת רישיון חפירה לא פירטנו פה, אלא אמרנו שהיא עוסקת בחשיפה וחפירה של אתרים. והסמכות לתת רישיון חפירה היא נמצאת בחוק הירדני. אז יש עוד דברים שלא פירטנו והם בעצם נגזרים ממה שיה בתחיקת הביטחון. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אם יורשה לי, אני חושב שאלה סמכויות משמעותיות. אם הן לא יהיו מנויות אז - - - שזה בכוונה לא מנו אותם. וזה שונה מרישיון שהוא אגב משהו. לכל הפחות צריך שיהיה כתוב לא בכלל זה, אלא לרבות. כי בכלל זה זה אומר שזו רשימה סגורה. לרבות זה אומר שזה משאיר פתח. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה די דומה בכלל זה ולרבות, אבל אין לי בעיה לכתוב לרבות. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אבל עדיין אני חושב שאם רוצים שהסמכות הזאת תישמר היא צריכה להופיע כמו שאר הסמכויות. לא לסמוך על זה, על סעיף (ה) שזה יישום ומימוש. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אם לא מפורטות כל הסמכויות, אנחנו הכנסנו משהו - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תסביר שנייה מה אתה אומר. << אורח >> אביתר כהן: << אורח >> אני אביתר, אני העוזר של חה"כ עמית הלוי. זה צריך להיות לדעתי "ובכלל זה" ולא "לרבות", כי הסמכויות האלה הן בעצם פועל יוצא של הסמכויות שנמצאות היום בצו או בדין באזור. לכן בתוך הסמכויות הכלליות שלפי הצו אלה חלק מהסמכויות, או חלק גם לא, אבל בעצם זה פועל יוצא שלהם. זה לא עוד סמכויות נוספות רק. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, בסדר, אבל אם מורידים, תשמעי, אם לא מופיעות, חלק מהסמכויות לא מופיעות כאן - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הרי לא פירטנו את כל הסמכויות שהיום יש בחוק העתיקות הירדני ובצו בחוק הזה. אמרנו שהם יפעלו, קראת לזה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בואי נרשום ככה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> - - - הם יבצעו את התפקידים, יבצעו את הסמכויות. אבל גם הפקעת מקרקעין ורכישה היא לא לשם עצמה, היא כדי לחשוף - - - אתרים כדי לשחזר ולפתח אתרים, כדי לנהל אתרים. כדי לבצע חפירות ארכיאולוגיות. היא לא עומדת בפני עצמה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני מציע להשאיר, שיהיה כתוב. נדון בזה בשנייה שלישית. יהיו נתונות לה כל הסמכויות שיש לממונה לפי צו העתיקות. לרבות זה. תשאירי את זה ככה בינתיים. לגבי ערב יום התחילה נדון בשנייה שלישית. את הדברים אמרתי באופן ברור וצריך לראות איך הם מנוסחים, נדקדק בזה עכשיו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> להשאיר או להוריד? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עמית, 13 ו-14 להשאיר או להוריד? מה אתה אומר? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> להשאיר, בטח. לא, זה חובה. אחרת זה כמו שאומר חנן, כאילו לעשות exclude. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> התקדמנו. כן? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם יש הערות על זה. אם לא, אנחנו נמשיך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הערות נשמעו בהרחבה במהלך הדיונים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, יש פה שינויים. << אורח >> גיא שטיבל: << אורח >> הסמכות בסעיף 14 להפקעת עתיקות על סמך, מי מייעץ לה מקצועית? הגורם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה הסמכות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה שקורה היום. מה שהמצב היום ככה ימשיך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו כן נוסיף, נכון, את הסיפה, שגם ההפקעה זה לשם שמירה, שימור, מחקר ופיתוח. נכון? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן, כן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תמי, אנחנו ממש חייבים לסיים. מה עוד יש לנו? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש פה הצעות שלו לתיקון, אי אפשר לא לעבור עליהן. בסעיף 6, פה רק לוודא למה הייתה הכוונה. אני מפנה ל-6(א)(2), נציג רשות העתיקות שהוא נציג במועצה. היה כתוב "לפי המלצת יושב-ראש רשות העתיקות". אין יושב-ראש, יש יושב-ראש המועצה או מנהל. אני חשבתי שזה צריך להיות המנהל, אבל אולי דן? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני חושב יו"ר המועצה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יו"ר המועצה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן, ככה אני חושב. עדיף. יש לו יותר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שיישאר יושב-ראש. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יושב-ראש המועצה. זאת אומרת, אין יושב-ראש לרשות, יש יושב-ראש למועצה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן. << אורח >> דן בהט: << אורח >> יושב-ראש מועצת רשות העתיקות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. יושב-ראש מועצת רשות העתיקות, ברור. גם ב-10, בגלל שלקחנו פה סעיפים מחוק רשות העתיקות, כתוב ב-10(ב) "יושב-ראש המועצה או סגנו" ואין לי סגן. לכן זה נמחק. כתבתי שיש, אפשר לעשות את זה גם בשלב הבא, להכניס הוראה כללית לגבי ממלא מקום של יושב-ראש. זה מוצע, כרגע לא ניכנס לזה. צריך גם להתייחס ב-12 לוועדת משנה מקצועית מייעצת. יהיה צריך לנסח את זה, מה בדיוק. באיזה עניינים היא מייעצת או מה זה אומר מקצועית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בנושאים מקצועיים. ועדת משנה שתייעץ למנהל בנושאים מקצועיים. << אורח >> דן בהט: << אורח >> לא כדאי להגביל. למשל אצלנו אם יש ועדת ביקורת, אין ועדת ביקורת. המועצה יכולה להחליט, תקים ועדה או לא תקים ועדה. יכולה לדון בזה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בכלל ועדות משנה. באופן כללי ועדות משנה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כיוון שזה לא לובן עד הסוף אני מציעה שאולי את זה, את הניסוח, אני לא רוצה לנסח משהו בלי שהוועדה ראתה אותו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ארשום את זה, לא רואה פה קושי. << אורח >> דן בהט: << אורח >> השאלה שהייתה קודם הייתה אחרת. אם היא יכולה למנות חברים שהם לא חברים - - - ועדת משנה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> גם יותר מזה. עלה קצת קושי בזה שאין גוף מפקח שימנה מישהו שהוא, נדון בזה בשנייה שלישית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסעיף 18 אני מפנה למטה, ל-(ד)(2) שיהיו נתונות בעצם למנהל הסמכויות הדרושות לניהול הרשות ולמימוש כל סמכויותיה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה בעצם משקף את המצב היום, פחות או יותר, שהקמ"ט, נכון? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני לא יודעת אם זה נדרש. כי כתוב פה שהוא אחראי לניהול השוטף של ענייני הרשות. אלה סעיפים שאנחנו מכירים. לניהול של הרשות, לייצג אותה. אני לא יודעת מה זה מוסיף, אני פשוט חוששת שזה ייצר איזה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ההיגיון הוא כזה, שבצווים היום פשוט כל הסמכויות, היום הם ניתנים בחוק ישראלי, הם ניתנים בעצם, אין רשות הרי ביהודה ושומרון היום, יש קמ"ט. הוא המקבילה לרשות. לכן ברגע שהקמנו רשות ונתנו לה סמכויות, אז אמרנו בגלל שאנחנו עושים את זה לפי דחיקת הביטחון, אמרנו למימוש כל סמכויותיה של הרשות, שהוא יעשה את זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זו פשוט אמירה גורפת ויש דברים שהם אולי בסמכות הרשות, אבל לא בסמכות המנהל. למשל הרשות היא מאפשרת את התקציב, את התוכנית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן, הבנתי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> המועצה בשמה. זה לא המנהל. זה מערבב. אני לא יודעת אם זה נקרא - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אפשר לומר למימוש סמכויותיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כתבנו פה, הוא ממונה על ביצוע תפקידיה והוא ניהול שוטף. והוא מייצג אותה בכל תפקיד. אני לא חושב שצריך "למימוש כל סמכויותיה", אנחנו לא יודעים בדיוק מה זה אומר. אני חושבת שאלה היו ההצעות בסעיפים שכבר דנו בהם. אם אנחנו לפני הצבעה אז כן חשוב לי להגיד כמה הערות עקרוניות לגבי הנוסח שעכשיו אנחנו הולכים להצביע עליו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את ההצבעה אנחנו נעשה אחרי הדיון הבא, כי אנחנו לא נספיק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז אולי לפני ההצבעה עדיף. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אין בעיה. אז בעזרת השם, ב-12:35 נעשה את ההצבעה. אנחנו חייבים להתחיל את הדיון הבא ואנשים כבר מחכים. אנחנו פשוט בחצי שעה איחור כבר לדיון שאמור היה להתחיל ב-11:00. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>