פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 846
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ב בשבט התשפ"ו (09 בפברואר 2026), שעה 12:50
סדר-היום:
<< נושא >> יישום הטלת מס על הפטקוק בתעשיית המלט – מעקב << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
חנוך דב מלביצקי – היו"ר
ולדימיר בליאק
משה גפני
אלי דלל
אורית פרקש הכהן
נאור שירי
חברי הכנסת:
יוראי להב הרצנו
מוזמנים:
רונית רוטנברג
–
רפרנטית מים והגנ"ס באג"ת, משרד האוצר
יצחק קדם
–
מנהל תחום שינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה
אבי אברהם חיים
–
סמנכ"ל רישוי סביבתי ומניעת סיכונים, המשרד להגנת הסביבה
עידן זו-ארץ
–
מנכ"ל, נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ
נתנאל אדחוח
–
יו"ר ועד העובדים, נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ
ייעוץ משפטי:
אמתי כהן
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי:
נוגה כוכבי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקי ם והשמטות.
<< נושא >> יישום הטלת מס על הפטקוק בתעשיית המלט – מעקב << נושא >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
צוהריים טובים, אנחנו בדיון בנושא יישום הטלת מס על הפטקוק בתעשיית המלט – דיון מעקב. לפני שנתחיל, נמצא פה נציג הגנת הסביבה?
<< אורח >> אבי חיים: << אורח >>
כן, יש פה שני נציגים. אני לא הייתי בפעם שעברה, פעם שעברה היה הסמנכ"ל אלעד עמיחי, האחראי על הפסולת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן, היה מישהו שלא כל-כך ידע לענות על שאלות.
<< אורח >> אבי אברהם חיים: << אורח >>
אני מקווה שאנחנו נוכל לעזור.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תנו לנו סוג של סקירה לגבי המצב. היו לחבר הכנסת הרצנו כל מיני שאלות שהוא שאל ולא כל-כך קיבלו מענה, אז בבקשה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
תציג ואז אני אשאל שאלות?
<< אורח >> יצחק קדם: << אורח >>
אני אשמח שתחדד באיזה שאלות אתה רוצה שנתמקד.
<< אורח >> אבי אברהם חיים: << אורח >>
בוא נציג את עצמנו. אני סמנכ"ל רישוי סביבתי ומניעת סיכונים במשרד להגנת הסביבה. פעם זה היה אשכול תעשיות, היום אנחנו נקראים אשכול רישוי סביבתי ומניעת סיכונים.
<< אורח >> יצחק קדם: << אורח >>
אני מנהל תחום אנרגיה ושינויי אקלים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
הנקודה נגעה לנושא התכלית של מס פחמן, התכלית של ההטלה שלו היא לתמרץ מפעלים, לשפר את דריסת הרגל הפחמנית שלהם ולבצע התנהלות יותר סביבתית או ברת קיימא, ופה ויתרתם על מס הפחמן עם סייג שלפיו במידה והמפעל יעשה את מה שהוא דרוש ורק אם המדינה תערים קשיים או לא תעמוד בחובותיה, הם ימשיכו להיות פטורים מהמיסוי הזה. מה בוצע על ידי המדינה? זאת אומרת, למה אנחנו נמצאים עכשיו בשלב הזה ואתם באים לאשר שוב את הפטור הזה? מדוע המדינה למעשה לא עמדה בהתחייבויות שלה, מה שהיה מאפשר להטיל את מס הפחמן ולאפשר את המיסוי? זה הרי פטור שהוא חריג שבחריגים.
<< אורח >> אבי חיים: << אורח >>
אנחנו נעשה פה מענה משולב.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
רגע, לפני המענה של האוצר על למה ואיך, מה שמעניין אותי, ונשאלו על זה פה שאלות בפעם הקודמת, זה מה שקורה מבחינה עובדתית, מבחינת המצב בשטח, מבחינת הנושא שלכם, הגנת הסביבה, עם המפעל הזה, האם יש בעיות, האם יש תלונות, האם אתם מתרשמים שמה שיש מטופל בצורה רצינית, מצב התברואה של העובדים – כל הדברים הללו, כי פשוט בפעם הקודמת לא כל-כך ידעו לתת לנו מענה על הדברים האלה. נשמח לקבל איזושהי סקירה לגבי ההתייחסות שלכם לאירוע.
<< אורח >> אבי חיים: << אורח >>
אני רק אגיד שהיתר הפליטה של נשר אמור להסתיים ביוני 2027, אנחנו עובדים כרגע על עדכון ההיתר. אני יכול להגיד שבשנה שעברה עשינו חמישה סיורי פתע של פיקוח, דגמנו את הארובות והן עמדו בכל הממצאים. אנחנו כן רואים שהמפעל מנסה לשפר את התנאים הסביבתיים שלו, הוא שיפר את כל הנושא של חלקיקים. בשנים קודמות היו לנו הרבה בעיות של פיזור אבק ואנחנו רואים שיפור. עדיין יש נקודות שאנחנו רואים בהן חריגות, אבל זה בגדר הסביר. המפעל טוען שיש עיכובים בכל הנושא של RDF ופה אנחנו נסביר מה הסיבות לעיכובים מבחינתו. אתה רוצה להגיד לגבי הפטור?
<< אורח >> יצחק קדם: << אורח >>
כן, אולי אני אתייחס קצת לשאלת המהות של מס פחמן ומהות הפטור.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עוד שאלה שהייתי שמח לדעת, מדובר פה על הגדלה משמעותית של היקף שריפת הפסולת הביתית בתוך המפעל הזה. פי 5 או משהו כזה ממה שמתבצע היום, נכון?
<< אורח >> אבי חיים: << אורח >>
כן, זה בשלבים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה המשמעות של הדבר הזה עבור העובדים מבחינת תנאי העבודה שם? אני לא מדבר כרגע על רכיבי שכר או משהו כזה, אני מדבר מבחינת תברואה נטו, מבחינת הבריאות של העובדים. ערוכים למשהו מסוים ופתאום הוא נהיה בהיקף הרבה יותר גדול, האם צריך עוד אמצעים? מה כל הדבר הזה אומר? אני אומר את זה כמישהו שלא מבין בתחום, לכן אני שואל. זה נראה לי פשוט היגיון פשוט, אם מה שאני אומר זה קשקוש, תגידו לי שזה קשקוש ונמשיך הלאה, אבל נראה לי שאם אתה מייצר זיהום X ועכשיו אתה הולך לייצר זיהום X5, צריך לעשות איזשהן מערכות שלא בהכרח קיימות ב-X.
<< אורח >> יצחק קדם: << אורח >>
זאת לא פסולת סתם ככה, RDF זה דלק שמקורו בפסולת, הוא עובר איזשהו תהליך, הוא ארוז בחבילות והוא עולה תמורת זה שיש ירידה בצריכת הפטקוק, צריך להבין שאנחנו עוברים מדלק מזהם אחד לדלק מזהם פחות. זה מתחבר בדיוק למהות של הפטור והמתווה הזה, הצפי הוא שעם המעבר ההולך וגדל ל-RDF במקום פטקוק, הזיהום מהמפעל ירד. כמו שאבי אמר, אנחנו יודעים לכמת את זה בפליטות בארובה, שהן כמובן משפיעות גם על העובדים שם וזה מתחבר לאפקט התברואתי. גם להתעסקות בתזקיקי נפט ביום-יום יש את ההשלכות על רווחת העובד.
אני אחבר את זה לעניין מהות המס. חבר הכנסת הרצנו דיבר על המטרה של המס בתמרוץ התעשייה, אני אגיד שהמטרה של מס פחמן היא להפנים עלויות חיצוניות וזה פועל בשני מישורים – מצד אחד הוא מעודד את השחקנים – וזאת לא רק התעשייה, מס פחמן בישראל הוא בהיקף מאוד רחב ומשפיע על כל הצרכנים של דלקים במשק – לצרוך פחות דלקים מזהמים, בין אם זה במעבר לדלקים או מקורות פחות מזהמים ובין אם זה ממש בהתייעלות.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
זה כולל את חברת החשמל?
<< אורח >> יצחק קדם: << אורח >>
כן. מס הבלו על הפחם די גבוה, נושא הגז הטבעי הוא נושא חריג. אם מדברים על פטורים ושינויים חריגים, אז המיסוי על הגז הטבעי נמוך ביחס לשאר הדלקים.
<< אורח >> אבי חיים: << אורח >>
זה יעלה בהדרגה.
<< אורח >> יצחק קדם: << אורח >>
כן, כל שיעורי הבלו שנקבעו יעלו בהדרגה עד 2030, זו כרגע התחולה של המתווה. יש כאן שתי תכליות, אחת היא לעודד את הצרכנים לזהם פחות, ובו זמנית, כמו בכל הפנמת עלויות חיצוניות, מתוך הבנה שהתוצאות של הזיהום, במקרה הזה זיהום אקלימי, גורמות לנזק ציבורי שבסוף המדינה צריכה להתמודד איתו, גם לייצר מקור הכנסה למדינה שיהיה לה קל יותר להתמודד עם ההשלכות. אנחנו מכירים את ההשלכות של שינויי אקלים ויש כאן הבנה של מהות הפנמת עלויות חיצוניות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
סליחה רגע, מס הפחמן חוזר חזרה לגורמים המזהמים, בניגוד למס פחמן שממוסה במדינה.
<< אורח >> יצחק קדם: << אורח >>
אתה מדבר על מענקי ההסתגלות?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
כן. הוא לא חוזר לאוצר המדינה, הוא חוזר חזרה למזהמים.
<< אורח >> יצחק קדם: << אורח >>
ממש לא 100% מההכנסות של המס.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
כמה מההכנסות של המס עוברות חזרה?
<< אורח >> יצחק קדם: << אורח >>
עד 2030 זה יוצא בסביבות 25% לפי הצפי.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
אני ממשרד האוצר. מענקי ההתייעלות שמגיעים למפעלים יורדים ב-2.1% משנת הבסיס כמו באירופה. בסך הכול הצפי הוא מיליארד, בסך הכול שחוזר ההכנסות יותר גדולות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
בקטנה.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
כדי לסבר את האוזן, ההכנסות עד שנת 2030 אמורות להיות מעל 7 מיליארד.
<< אורח >> יצחק קדם: << אורח >>
לגבי הפטור מהפטקוק, אנחנו מכירים מהעולם כמה דוגמאות של פטורים לתעשייה ספציפית או לדלק ספציפי לפי צורכי המדינה שמטילה את תמחור הפחמן. בכל שיטות תמחור הפחמן, בין אם זה סחר ובין אם זה מס פחמן, לפעמים זה פטורים ספציפיים לחקלאות כי מזהים שם כשל – רואים את זה באירופה, אלה תעשיות שהן עתירות פליטות וחשופות לסחר ויש חשש לפגיעה תחרותית. יש מצבים של פטורים חלקיים ופטורים מלאים, בהתאם לתעשייה שהיא הכי חיונית, הכי פגיעה או שיקולים אחרים לשיקול המדינה. במקרה הספציפי של הפטקוק, זה בסוף דלק שנצרך במפעל אחד בישראל שהוא מפעל חיוני ואולי הנקודה הכי רלוונטית היא שיש כרגע כיוון אחד שמזוהה ככיוון הישים ביותר והנכון ביותר משקית להפחתת פליטות במפעל הזה, וזה המעבר ל-RDF.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה הפרויקט של הפסולת.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
זאת אומרת שאפשר לגדר את הבעיה.
<< אורח >> יצחק קדם: << אורח >>
כן. בסופו של דבר, אנחנו מזהים כאן אפשרות למעבר המפעל לפליטות נמוכות יותר.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
והמפעל רוצה.
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
בהחלט, אנחנו בעלי האינטרס.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
כן, ברור.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
נו, אז איפה זה עומד?
<< אורח >> יצחק קדם: << אורח >>
עוד רגע, אני רק אשלים איך זה מתקשר לפטור ואולי רונית ונציגי המפעל יתייחסו לשאלה איפה זה עומד. בסופו של דבר, יש כאן הליך של מעבר שמזוהה כטוב למשק, הוא גם טוב מצד ניצול הפסולת וגם מצד הפחתת הפליטות.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
לא, אבל מה שחשוב זה שהמפעל מעוניין בזה.
<< אורח >> יצחק קדם: << אורח >>
המפעל מעוניין בזה, חד-משמעית.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה זה המפעל מעוניין? הם מקבלים עשרות מיליוני שקלים בשביל הדבר הזה.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
בסדר, אבל זה מפעל חיוני.
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
אנחנו משקיעים מיליארד וחצי שקל.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
סליחה, עם כל הכבוד, זה מפעל חיוני.
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
אני אתייחס, ברשותכם.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מאה אחוז, ועדיין העלות החיצונית של המפעל החיוני הזה היא מעל מיליארד שקל? אם אתה רוצה השנה מיליארד ו-200 מיליון שקל, זאת העלות החיצונית של הזיהום של המפעל החיוני – אף אחד לא אומר שהוא לא חיוני, אבל יש לו השלכות.
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
אני לא מקבל את המספר הזה. אני רוצה בבקשה להתייחס ברשותך, היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתה תתייחס, אבל קודם אני מעוניין שהם יסיימו להתייחס.
<< אורח >> יצחק קדם: << אורח >>
אני רק אשלים את הקשר לפטור. כשנקבע המתווה של מס פחמן נבחן הנושא הספציפי של מפעל נשר ושל הפטקוק. הייתה הבנה שתהליך ההסבה מתרחש לפי לוח זמנים מסוים שלא היה נראה שאפשר להאיץ אותו מעבר למתווה שסוכם בין הממשלה לבין המפעל. לכן הוחלט לעשות איזשהו פטור זמני שתואם למתווה ההסבה, זאת אומרת שכל עוד מפעל נשר עומד בקצב המעבר כפי שתוכנן, הוא לא ייפגע ישירות ממס הפחמן ואם מסיבותיו של המפעל הוא יחרוג כלפי מעלה בצריכת הפטקוק שלו, הוא כן ירגיש את מס הפחמן על החריגה הזו. זו הסיבה לפטור, זו הסיבה לירידה שלו וככה המספרים נקבעו, לפי המתווה שהיה צפוי. האירוע שאנחנו נמצאים בו היום הוא שהמפעל אומר: אנחנו לא מסוגלים לעמוד במתווה הזה ולא בגלל סיבות מהמפעל עצמו ולזה אולי רונית תתייחס.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
המשרד להגנת הסביבה מרוצה מהתהליך הזה?
<< אורח >> אבי חיים: << אורח >>
אנחנו חושבים שהרעיון לעבור ל-RDF הוא רעיון טו סביבתית. אנחנו היינו רוצים שזה יקרה הרבה יותר מהר ואנחנו מבינים שיש פה סוגיות גם מבחינה טכנית וגם מבחינה תקציבית שמעכבות את הפרויקט.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
מה מונע מלעשות את זה מהר?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
אני אגיד שעוד בוועדת כספים - - -
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מאיפה את?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
מאגף תקציבים במשרד האוצר.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
למה זה אגף התקציבים ולא הגנת הסביבה?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כי זה פטור ממס פחמן, הרב גפני.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
אולי תשמעו מה אני אגיד ואז נראה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יפה שאתה נותן לי להרגיש כאילו אני מסביר לך משהו, אתה עושה את זה לפעמים. אני מאוד מעריך את זה, שתדע לך. כן.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
כשהמס עבר בוועדת הכספים הוחלט אז שהמס יוכל להידחות שלוש פעמים במשך שלוש שנים ושיקום צוות בין-משרדי, שהמשרד להגנת הסביבה הוא חלק ממנו, להסרת חסמים במעבר מפטקוק ל-RDF.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הצוות הבין-משרדי קם?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
קם והתכנס.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כמה פעמים הוא התכנס?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
פעמיים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פעמיים שלמות.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
זה יותר מהקבינט החברתי-כלכלי של הממשלה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נכון. מה היו התוצאות של הצוות הבין-משרדי?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
אני אקריא. דבר ראשון, משרד הכלכלה - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תמך.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
עבדנו איתו כדי להבין מה צריך להיות בקול הקורא כדי שנשר יוכלו לגשת בשביל הפרויקט הגדול. הדבר השני הוא שקרן הניקיון צריכה לצאת בקול קורא לתמיכה בהשבה. הקול הקורא הזה מוכן, אבל בגלל שעכשיו יש את התוצאות של מתקן ההשבה בנאות חובב, זה benchmark טוב עבורנו. אנחנו מדייקים את הקול הקורא הזה והוא ייצא לפועל.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
למה זה לא נעשה כבר?
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
למה זה לא נעשה יותר מהר?
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
כי חיכו למחיר שוק.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
את יודעת בכמה הפטור ממס עלה על ההערכה שלכם? שאלתי את זה בפעם שעברה. כמה הוא עלה?
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
לא הרבה כסף.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
אתה שואל כמה תקציב המדינה מאבד?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
כן.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
אוקיי, אז דבר ראשון, חשוב להגיד שהמכסות שנקבעו ב-2025 היו 280,000 מכסה פטורה לטון. זאת התחזית לצריכת פטקוק במדינת ישראל; ב-2026 270,00. זו התחזית, כלומר, המס הזה נקבע כך שתקציב המדינה לא ייקח בחשבון את המס מפטקוק ולכן זו רק שאלה תיאורטית.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
זאת לא שאלה תיאורטית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
רגע, לא הבנתי, זה יכול להיות סטארט-אפ שאולי אתם נוהגים כך גם בדברים אחרים, אז חשוב לי להבין.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
זה יכול להיות רלוונטי גם למס רכוש.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
למשל. מה זאת אומרת? אתם מטילים מס ואז אתם באים ואומרים שתקציב המדינה לא רלוונטי? זה אומר שזה מס תיאורטי?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
בדיוק, לא לוקחים אותו בחשבון.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו הולכים ליישם את זה פה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן, זה מעולה.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
יצחק אולי יכול לדייק אותי, אבל זה benchmark שיש גם באיחוד האירופי, יש שם benchmark של תעשיות שיש להן מכסות פטורות. זה על בסיס מה שקורה באירופה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תהיי איתי רגע, אני לא גדלתי באגף תקציבים. תסבירי לי בתור אדם מהרחוב.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
העיכוב הזה – 17 מיליון שקל.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
אני אדייק.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא, תהיי איתי לפני הדיוקים. עושים תקציב מדינה; בתקציב מדינה יש הכנסות ויש הוצאות, כמו בכל תקציב. כשבאים ומסתכלים על הצד של ההכנסות, יש את המס שנקרא מס פחמן, היו פה לגביו דיונים על גבי דיונים והיה מאוד חשוב בזמנו למי שרצה להעביר אותו, להעביר אותו. את בעצם את אומרת לי: למרות כל זה, אנחנו לא חושבים שאנחנו נראה כסף. הבנתי נכון?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
אני אדייק. רק לגבי שלוש השנים הראשונות, שבהן הוחלט בוועדת הכספים שיהיה אפשר לדחות את המס, לגביהן יש תוחלת של כמה החלטות.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
פשוט שקללתם את התהליך.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
נכון. אני אענה לשאלתו של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. כמו שאפשר לראות בהחלטת הממשלה, הפטקוק אמור לעמוד בשנת 2026 על 198 שקל. המכסות הפטורות למס היו אמורות להיות בשנת 2026 270; דחיית הצו הופכת את זה להיות ב-280. זה אומר שיש כאן פער של 10,000 שהיו אמורים להיות ממוסים והם לא.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
10,000 טון?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
10,000 טון. 10,000 טון כפול 198 – 1,980,000. אלה ההכנסות התיאורטיות שמדינת ישראל מפספסת. שוב צריך להגיד שוב שזה לא נלקח בחשבון, כמו שהסברתי.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
ב-2025 במקום לשלם 14 מיליון שקל במס, המפעל היה צריך לשלם 31 מיליון שקל במס. זה קצת יותר מ-1.9 מיליון.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
אני לא יודעת, תגיד מה החישובים שלך כי אלה לא החישובים שלנו. יש לנו פה את נשר וגם הם יכולים להסביר.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מאה אחוז, הכעס שלי הוא עליכם וזה ייאמר לזכותו של המפעל, שכמו שאמר חבר הכנסת דלל, מביע נכונות לבצע את תהליך ההתייעלות שגם יחסוך בזיהום סביבתי ובריאותי. למה אתם לא מאפשרים לו לעשות את זה? למה לוקח לכם כל-כך הרבה זמן להוציא קול קורא? למה נפגשתם רק פעמיים? למה לוקח כל-כך הרבה זמן?
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
יש שם בעיה של תכנון ובנייה?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
את זה הצוות שהוקם צריך לפתור.
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
אם יורשה לי, אני יכול להתייחס. אני מנכ"ל - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא, רגע. רגע. את סיימת את מה שיש לך להגיד?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתם בהגנת הסביבה סיימתם?
<< אורח >> אבי חיים: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אוקיי. יש לכם עוד שאלות אליהם על מה שהם אמרו?
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
כן, אני אשמח.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
למה מעכבים את זה? זו שאלה נכונה.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני גם אשמח להבין לגבי הקול קורא, למה בחרתם במסלול של תהליך שלם של קול קורא? ברור שהם ספק יחיד, לא יודעת אם זאת המילה, אבל אין עוד מפעל בסיטואציה שלהם. את יכולה להסביר מה זה המסלול שבחרתם בו? למי הקול קורא? זה רק לנשר. בנוסף, כמה זמן לדעתך ייקח לסיים את התהליך מולם?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
לגבי השאלה הראשונה, בסוף אנחנו רוצים לתת תמיכה שלא מעוותת את השוק. זה נכון שנשר הוא שחקן יחיד, הוא היחיד שמשתמש בפטקוק, אבל אנחנו צריכים איזשהו benchmark. אנחנו גם לא יכולים להוציא קול קורא שהוא רק עבור מפעל נשר ולכן אנחנו מוציאים קול קורא עבור תמיכה במתקני השבה. נאות חובב הוא מתקן ההשבה היחיד שקם במדינת ישראל ולכן זה ה-benchmark עבורנו. לגבי השאלה השנייה, כמה זמן זה ייקח – אני מקווה שבחודשים הקרובים. אנחנו כבר עבדנו על זה, זה מוכן בגדול ואנחנו עכשיו עושים דיוקים בגלל נאות חובב.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
רגע, אתם ישבתם בוועדה הבין-משרדית, האם נקבעה תוכנית מה עושים, מה לוח הזמנים ומי עושה?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לא.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
הצוות אמור להתכנס - - -
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
לא, אבל התכנסתם כבר.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
נכון, אבל הצוות בנה את המודל, זו עבודה בין-משרדית, אנחנו בדיונים מקצועיים.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
ברור לי, הכול ברור לי. השאלה שלי היא מה קבעתם בישיבה הראשונה, בשנייה, בישיבה השלישית – מה המטרה של הישיבה השלישית?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
בישיבה השלישית אנחנו נשב ונתכנס, היו שם עשרות של חסמים, למשל בעולם התכנון.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
זה בדיוק מה שאני שואל, האם באותם חסמים נקבע מה עושים איתם, מי עושה ומתי? זה מה שצריך להיות. אם זה נמצא בישיבה הבאה שלכם, אז תגידו מתי הישיבה ואיך אתם פותרים את הבעיה הזאת.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
בישיבה הבאה הדברים יוצגו. בעיקרון יש עכשיו דיונים מקצועיים לגבי התמיכה בקול הקורא.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
אני מאמין שהכול מקצועי, הכול בסדר, אבל שנבין - - -
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
אחרי הפגישה השלישית אני אדע לעדכן מה היה בפגישה השלישית.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
לא, אז בואי נשאל שאלה: למתי נקבעה הפגישה השלישית?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
אני אבדוק ואעדכן, אני חושבת שבחודש הבא. אני בודקת ומעדכנת אותך.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
אני שואל שאלה נוספת, כי אני מבין שלמפעל אולי יש בעיות של רישוי עסקים או תכנון ובנייה וכך הלאה. האם לקחתם מהם את החסמים שיש להם מול גופים ציבוריים ועוזרים להם בזה?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
התשובה היא כן, נשר גם עלו לדיון לחלק מהזמן והציגו את הדברים.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
למשל, נניח שיש ברשות מקומית כל מיני דברים שהם רוצים מהם עזרה, מי מטפל בזה?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
היה שם נציג מינהל התכנון שעזר להם לגבי התוכנית, נשר יכולים לעדכן.
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
אפשר להתייחס?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן, בבקשה.
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
אני מנכ"ל נשר. קודם כול, אני רוצה להגיד שנשר בראש ובראשונה נמצאת פה כי אנחנו באיחור, כלומר, אנחנו קוראים פה לעזרה של המדינה לקדם - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
באשמתכם.
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
אני לא מטיל אשמה על אף אחד, אני אומר כמדינה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יוראי, תן לו ואחר כך.
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
כאזרח מדינת ישראל, אנחנו באיחור. יש פה פתרון היסטורי לבעיית הפסולת, יש פה פתרון היסטורי לנושאי הפחמן, יש פה פתרון היסטורי לנושא הזיהומים, יש פה פתרון היסטורי, באמת חד-פעמי, בטכנולוגיה. כל אירופה נמצאת כבר במקום הזה. חבר'ה, אנחנו לא ממציאים פה שום דבר, את כל מה שאנחנו עושים אנחנו לוקחים ממפעלים באירופה שכבר למעלה מעשר שנים הם נמצאים במקומות האלה ואנחנו הולכים עם הטכנולוגיה האירופית המוכחת.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
מי מביא לכם את הפסולת והאם יש הסכם כזה שתוכלו לקבל את כל הפסולת?
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
הפסולת היום מגיעה מחירייה. כחלק מהעניין אנחנו גם בונים ספקים נוספים, אנחנו בונים את תשתית הטיפול בפסולת במדינת ישראל כחלק מהפרויקט, כלומר יש פה הרבה ווין-ווין-ווין, כולם מרוויחים מהדבר הזה. לכן אני אומר שקודם כול כאזרח המדינה יש לנו אינטרס אדיר לקדם את זה ולכן אני מעריך את הדיון שקורה פה בוועדה ואני מודה על כך. שנית כול, אנחנו נמצאים בקשר עם משרד הגנ"ס, אתם שומעים את הדברים ואנחנו נמצאים בדיאלוג פתוח ופורה. יש את היתר הפליטה שהזכרתם, שבאמת אנחנו צריכים אשכרה לשנס מותניים ולסיים אותו. בדיון מסתכלים אחד לשני בלבן של העיניים בצורה מאוד מאוד כנה ופתוחה, אבל ציר הזמן פה, חברים, הוא פקטור. אני חייב להגיד את זה, ציר הזמן הוא פקטור כספי, הוא פקטור ברמת מדינה. ציר הזמן הוא פקטור וחייבים לשים אליו לב, אז אנחנו בדין ודברים ובדיאלוג פורה, אנא מכם תעזרו לנו בלקדם את הדברים.
<< אורח >> אבי חיים: << אורח >>
אנחנו כמובן מחויבים לזה שתגיעו לרמת הביצועים הכי טובה שיש.
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
מה שצריך. אנחנו איתכם במה שצריך ואתם יודעים את זה. חבר הכנסת דלל הזכיר את הנושא המוניציפלי.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
לא כל-כך הבנתי, מה זה הוויכוח הזה?
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
אין ויכוח.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
לא, מה זה ציר הזמן? תעשו את זה יותר מהר.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
זה לא תלוי בהם.
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
אנחנו סיפקנו את כל הנתונים, חבר הכנסת גפני. סיפקנו את כל הנתונים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
זה מה שאמרתי, חבר הכנסת גפני. אני הופך להיות מליץ היושר של נשר.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
לא הבנתי.
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
סיפקנו את כל הנתונים, הדברים נמצאים בידי משרד הגנ"ס לבירורים, לסגירות, לתפירות. אני באמת מקווה שזה עניין של ימים, אני באמת מקווה.
<< אורח >> אבי חיים: << אורח >>
בואו נעשה הפרדה בין הדברים.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
מי שמבצע את זה זה אתם.
<< אורח >> אבי חיים: << אורח >>
לא, אנחנו מדברים על חידוש היתר הפליטה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
כן, אני יודע על מה אנחנו מדברים.
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
כל הניירת וכל התוכניות הוצגו למשרד הגנ"ס –מה בדיוק נותן הפרויקט, מה השיפורים שהוא מבצע, מה השינויים שיהיו. סתם לאנקדוטה, היום אנחנו נמצאים בפליטה שנקראת NOX, הם יכולים להסביר יותר לעומק. אנחנו נמצאים היום ברמה האירופית. הפרויקט הזה יוריד אותנו מתחת לרמה האירופית, רק כדי לסבר את האוזן.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
בכמה?
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
יש פערים בכסף מול המדינה? ההסדר הכלכלי סגור מול נשר? הסיפור הוא לא הכסף, הוא רק ממש לגמור את תהליך היתר הפליטה?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
למה לא מאפרים להם לבצע את התהליך?
<< אורח >> אבי חיים: << אורח >>
רגע, אתם קושרים את ה-RDF להיתר פליטה. בהיתר פליטה אנחנו נותנים תנאים בפליטות של ארובה. כרגע אנחנו בחידוש היתר פליטה, אנחנו נביא אותם לרמת ביצועים הרבה יותר טובה, זאת אומרת שאם ב-BAT יש טווח של ערך VECH מיטבי, אנחנו כל פעם שואפים להביא אותו לערך יותר טוב ואלה הדיונים שאנחנו עושים.
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
עושים מדרגות.
<< אורח >> אבי אברהם חיים: << אורח >>
עושים מדרגות ויש לוחות זמנים. מבחינתו הוא רוצה לקבל את ההיתר ורוצה ודאות כמה שיותר מהר.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה הבעיה עם ה-RDF?
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
כי הוא לא יכול להתחיל לעבוד בלי שיש לו את היתר הפליטה, על בסיסו הוא מכוון לשם.
<< אורח >> אבי אברהם חיים: << אורח >>
לא, הוא יכול לעבוד. כרגע יש לו היתר פליטה והיתר הפליטה קובע לו לוחות זמנים מסוימים. הוא כרגע מבקש עדכון של היתר הפליטה ואנחנו כרגע בדיונים על הדבר הזה. אין מה לפרט כרגע יותר מזה, כי זה בדיונים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה לגבי ה-RDF?
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
יש דיאלוג פורה.
<< אורח >> אבי אברהם חיים: << אורח >>
עוד פעם, ה-RDF זה נושא אחר.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני מבין.
<< אורח >> אבי אברהם חיים: << אורח >>
זה קשור כרגע למדרגות המס.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לא - - -
<< אורח >> אבי אברהם חיים: << אורח >>
שנייה. מבחינת המפעל זה הביא אותו לרמת ביצועים יותר טובה מבחינה סביבתית.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
המפעל טוען שהמדינה לא עושה את מה שהיא התחייבה לעשות שזה לאפשר להם לעשות את התהליך הזה בזמן שהוגדר על ידי שני הצדדים. אתם לא עומדים בהתחייבות שלכם והשאלה היחידה היא למה. למה הצוות הבין-משרדי לא מתכנס יותר מפעמיים? אולי באמת הדלתא של העיכוב היא כמעט 2 מיליון שקל, אבל עם פטור ובלי פטור זה עשרות ומאות מיליוני שקלים לאוצר המדינה. לכן אנחנו רוצים להגיע בלוחות הזמנים כך שהם יוכלו לעשות את העבודה החיונית שלהם ולזהם פחות. למה אתם לא עושים את העבודה שלכם?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
אנחנו עדיין בתוך שלוש השנים שנקבעו בוועדת הכספים. זה לא שינוי של מדיניות המס.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
את כל הזמן חוזרת על זה. אני רוצה לדעת, האם זו הלכה למשה מסיני שזה צריך להיות שלוש שנים?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
לא, זה יכול להיות פחות.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אז למה לא לקדם את זה? זה גם יחסוך זיהום וגם ייתן יותר כסף.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
בדיוק.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
בסדר, אני רק אומרת שדבר ראשון, אנחנו לא משנים - - -
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
את כל הזמן אומרת שיש החלטה ואנחנו בתוכנית, אבל כנראה שהתוכנית הייתה נדיבה מידי.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
יכול להיות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
צריך לזכור את זה להבא, רבותיי, זה היה נדיב מידי.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
בהחלטת הממשלה 1261 כתוב שהמשרד להגנת הסביבה יפנה לקרן הניקיון. הצוות הבין-משרדי ביקש מהמשרד להגנת הסביבה לפנות לקרן הניקיון ואנחנו בדיונים מקצועיים איתם כדי לסייע לדבר הזה לקרות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
קרן הניקיון היא מקור כספי. מה הבעיה?
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אתם יכולים לבוא אליי, אני אסדר לכם את זה בדקה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
קרן הניקיון היא מקור כספי. אני לא מבין, כל הדברים מסוכמים חוץ מהמקור התקציבי שמממן - - -
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
לא, אתה צריך לבוא להנהלת הקרן עם איזשהו מתווה, אתה לא רק מבקש.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אין מתווה?
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אתם לוקחים עכשיו את המחיר של המכרז בנאות חובב, מה אתם עושים איתו מבחינה כלכלית? מה החלוקה ביניכם לבין נשר במימון הפרויקט הזה?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
זה בדיונים מקצועיים וזה עוד לא פורסם.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא, אבל בגדול, זה יהיה מנגנון כמו מה? אתם הולכים לעשות מתודולוגיה שאתם תממנו להם את הפליטה, את הפחתת הזיהומים?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
זה בדיונים מקצועיים ואין לי עדיין תשובה.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
יש כרגע דיונים שמתנהלים ביניכם על השתתפות המדינה?
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
אני רוצה להגיד שאני לא מצביע אצבע מאשימה כלפי אף אחד ויש דיאלוג פורה עם כל הצדדים. הדבר היחיד שאני יושב פה ומבקש באמת ממקום טוב: כמה שיותר מהר, חברים, כמה שיותר מהר. אני אתן עוד סיבה למהירות. אנחנו נקשרנו עם ספק גרמני המוביל בתחומו, לספק הגרמני הזה כבר פעמיים אמרנו: חכה רגע. בפעם השלישית הוא יגיד: חבר'ה, הבנתי אתכם, יש ל פרויקטים אחרים.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
זו פעם ראשונה שאנחנו נתקלים בוועדה בדבר כזה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
שעוברים על החוק?
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אתה אומר שאתה רוצה לתת כסף ואתה רוצה להתקדם מהר יותר, ונציגת אגף התקציבים אומרת: אני לא צריכה.
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
לא, היא לא אומרת שהיא לא צריכה, יש איתה דיאלוג.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
חנוך, בוא נקבע פה לוח זמנים.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
לא, כי זה מס שלא נלקח בתקציב, אז הם מגישים. מבחינת החלטות המדינה הם מגישים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
את מבקשת מאיתנו לבוא ולקבל אישור של שנה בדחיית המתווה שהוסכם לגביו. מה קורה אם הוועדה מצביעה נגד? מי נפגע?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
אני אדייק שזה באישור שר האוצר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה לא. מה שצריך לעשות אם רוצים להצביע נגד זה לקחת את זה למליאה, כמו שעשינו עם הכפל - - -
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
מה קורה עם זה?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש 45 יום.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
מה יעבור קודם, התקציב או ה-150 דולר?
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
ביטול הצו עובר קודם. נאור, אתה מצביע בעד ביטול הצו?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אני לא יודע, אתה צריך להציע לי הרבה מאוד דברים, כמו שאתם יודעים בליכוד לשמן צירים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
חנוך, הצוות הוקם באוגוסט 1924. מאז הם מצאו זמן להיפגש רק פעמיים.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
לכן צריך לקבוע לוח זמנים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
למה אתם לא נפגשים יותר? למה זה לא לחוץ לכם?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לפני שאני קובע למשרדים ולפני שאני קובע הכול, אתם מדברים על ספק גרמני. יש פה את ועד העובדים, איפה אתם פה באירוע?
<< אורח >> נתנאל אדחוח: << אורח >>
אני יושב-ראש ועד העובדים של נשר מפעלי מלט. ועדת המעקב האחרונה שהתכנסה בנושא הייתה פה ב-20 בינואר, אם אני לא טועה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
מה זה ועדת מעקב? ועדת הכספים.
<< אורח >> נתנאל אדחוח: << אורח >>
דיון מעקב בוועדת הכספים, סליחה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
ועדת מעקב זה של הציבור הערבי.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אגב, חנוך עומד גם בראש ועדת המעקב.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
יש לכם בטוח גם עובדים מהמגזר הערבי.
<< אורח >> נתנאל אדחוח: << אורח >>
אנחנו מקבלים את כולם באהבה. דיון המעקב בוועדת הכספים היה ב-20 בינואר ולצערי, רק ב-48 השעות האחרונות נכנסנו למשא ומתן מאז הוועדה הקודמת. הגענו להסכמות ואין לי צל של ספק שללא דיוני המעקב בוועדה דברים לא היו מתקדמים. דיוני המעקב בוועדה תורמים מאוד לשיח ולהידברות. ההסכם לא נחתם, יש עוד פערים קטנים אבל מהותיים מבחינתנו, פחות בנושאים הכלכליים, אלא יותר בנושאי בריאות, בטיחות וגיהות. אלה פערים שלדעתי הם פתירים ואפשר לגשר עליהם, אני לא רואה משהו שאי-אפשר לגשר עליו.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
יש משהו שתלוי במשרדי הממשלה?
<< אורח >> נתנאל אדחוח: << אורח >>
אני לא יודע - - -
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
אני פונה עכשיו להנהלה. אם אתם יודעים משהו ויכול להיות שזה קשור - - -
<< אורח >> נתנאל אדחוח: << אורח >>
לא, לא, לא.
<< אורח >> אבי אברהם חיים: << אורח >>
אני אתייחס לזה.
<< אורח >> נתנאל אדחוח: << אורח >>
הדיונים בינינו לבין ההנהלה הם דיונים על תנאי ההעסקה, תנאי הרווחה, השלכות הפרויקט על העובדים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא צריך לפרוס את זה פה, אנחנו לא בהסתדרות.
<< אורח >> נתנאל אדחוח: << אורח >>
כרגע לא נחתם ההסכם, אני מקווה מאוד שהוא ייחתם בימים הקרובים, זה פתיר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יופי.
<< אורח >> נתנאל אדחוח: << אורח >>
אני מבקש מהוועדה שימשיכו לעקוב אחרי הנושא הזה עד שההסכם ייחתם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בסדר גמור. תגידו לי, חבר'ה, מה יהיה? איך אתם רואים את זה? השר חתם כבר על האירוע?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
להבנתי זה ממש יושב אצלו על השולחן והוא אמור לחתום היום.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יפה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לחתום על מה?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
על הצו.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
על צו הפטור?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
הצו של הדחייה בשנה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בסדר, על צו דחייה הוא יכול לחתום ואם אנחנו מתנגדים לדחייה אנחנו נוכל להביא את זה למליאה, כמו שעשינו עם כפל המע"מ. השאלה שלי היא אחרת, מעבר לדחייה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני לא שמעתי למה דוחים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לפי מה שאני הבנתי, הדחייה נעשית כדי לאפשר את השלמת התהליכים שצריכים לעשות במפעל, נכון?
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
בדיוק.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
הצוות הוקם באוגוסט 2024, היו להם שנה וחמישה חודשים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
העניין הוא אחר.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה לא הספקתם בשנה וחמישה חודשים?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא, אבל אתה יודע מה קורה, יוראי? אתה יודע מה קורה אם לא דוחים? בסוף מי שישלם את החשבון תרתי משמע - - -
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
העובדים.
<< אורח >> עידן זו-ארץ: << אורח >>
כל אזרחי ישראל.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא, יש את החשבון הסביבתי שאתה מדבר עליו, יש את החשבון בשורת הרווח, או בשורת הפסד, איך שאתה לא קורא את זה, שישלם הגוף שמפעיל פה - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
למה אני כועס?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בסוף אלו שאחראים לאירוע, לא משלמים כלום.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
למה אני כועס? כי יושב פה מפעל שאומר: אני רוצה להתייעל, אני רוצה לעשות יותר טוב סביבתית, והמדינה לא מאפשרת לו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
המדינה מתנהלת בעצלתיים, בוא נגיד ככה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אז אנחנו בני ערובה לחידלון של שר האוצר או של משרד האוצר, ולא מסבירים לי אפילו למה. למה מאוגוסט 2024 הצוות התכנס רק פעמיים? מה האתגרים והדברים שעדיין לא מסוכמים? שואל חבר הכנסת דלל ובצדק מה לוחות הזמנים – אפילו את זה את לא יודעת לומר. אז על מה נצביע?
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
שיעדכנו את ועדת הכספים בעוד חודש.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
באיזשהו מקום בא לי להביא את שר האוצר למליאה שיסביר לי למה. אני לא מצליח להבין למה, אני שומע כרגע: ככה; לא היה לנו מספיק זמן. מה זה לא היה לכם מספיק זמן?
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא, היא אמרה שחיכו לתוצאות המחזור בנאות חובב.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
אני אנסה להסביר שוב. הדחיפות ברורה לנו, אנחנו היינו בדיונים עם נשר, לא יודעת אם להגיד כל השנה כי אני לא הייתי בתפקיד כל השנה, אבל רוב השנה לפחות. אנחנו בדיונים עם המשרד להגנת הסביבה ויש שם כל מיני דברים שאנחנו צריכים ללבן.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
איזה דברים אתם צריכים ללבן?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
במה אנחנו תומכים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
במה אתם לא תומכים?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
או במה אתם תומכים, מה שיותר קצר.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
מה המודל הפיננסי שלפיו תומכים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מילות השסתום האלה לא עושות עליי רושם, אני לא מצליח להבין את זה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תסבירי לי מה זה אומר מודל פיננסי שלפיו תומכים.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
על הכסף, כמה המדינה משתתפת.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
אנחנו צריכים להבין כמה תשואה אנחנו רוצים להבטיח, אנחנו רוצים להבין אם אנחנו תומכים במפעל השבה, נניח שאתה רוצה לתמוך בחלק מהחשמל שיוצא, אז אנחנו רוצים איכשהו לפרמל את זה שזה יהיה דומה. הדחיפות ברורה לנו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
רונית, היו לכם שנתיים.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני יודע שאגף תקציבים עושה עוד דברים, אבל היו לכם שנתיים וזה קצת מאכזב – אני משתמש במילה מכובסת כזאת - -
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
עדינה, לא מכובסת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
- - שאחרי שנתיים את אומרת לי שאתם צריכים עוד לשבת על המודל הפיננסי, כי בדרך כלל הדברים האלה במקומות שהם שוק פרטי מתנהלים הרבה הרבה יותר מהר. אני לא הבנתי עד עכשיו מה המניעה, זאת אומרת, זה לא שיש לך מפעל סרבן. יש לך ההיפך, רוב המפעלים לא ככה.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
אני אגיד שוב - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש לך מפעל שהוא גם ספק חיוני פה במדינת ישראל ובזמן המלחמה גם תרם את תרומתו מבחינת הקפאת המחירים, למרות שהוא היה פה יחיד. זאת אומרת, זה משהו שלמדינה כן אמור להיות אינטרס ללכת ולקדם מעבר לנזק הסביבתי שמתנהל כל יום כאשר הדברים לא מתנהלים כמו שצריך ובכל זאת זה לא קורה.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
הוא הקפיא את המחיר כמעט שנתיים.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
כמו אלעל.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אולי את לא הבן-אדם לתת פה תשובה למה זה לא קורה, אבל זה לא קורה וקשה לנו קצת להסתפק בתשובה: אנחנו נשב ונדון, כי אנחנו שומעים את זה ובשנתיים התכנסתם ודנתם פעמיים ועדיין לא דיברתם על מודל פיננסי. אלה דברים שהיו אמורים להיות סגורים מזמן, מזמן. יכול להיות שזה קצת כמו מה שקורה עם הרכבים החשמליים.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אגב, ירד לחדירה של 10%. עשיתם עבודה נהדרת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא נעים להגיד שזונחים את זה, אז עושים איזשהו גלגול להראות שמשהו קורה, אבל לא באמת משקיעים בזה משהו ואז סתם זורקים כסף. יכול להיות שזה אותו דבר, שיש מין ראייה שם למעלה שכל האירוע הסביבתי הוא משהו שישראל לא צריכה להתעסק בו. יכול להיות, יכול להיות שיש גישה כזו ששולטת שם אצלכם, אני לא יודע.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
אני חושבת שנשר יכולים להעיד שזה לא הסיפור. המשרד להגנת הסביבה היה צריך לפנות לקרן הניקיון והוא לא פנה אליה. אנחנו מנסים לקדם את זה מהצד שלנו, זו התשובה שאני יכולה לתת כרגע.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
למה לא פניתם לקרן הניקיון?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מתי הוא היה צריך לפנות לקרן הניקיון?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
זה מה שהקראתי, החלטת ממשלה 1261, שהמס נכנס.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מתי היא הייתה?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
למה המשרד להגנת הסביבה לא פנה לקרן הניקיון?
<< אורח >> אבי אברהם חיים: << אורח >>
אין לי תשובה לזה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
רגע, שנייה. ממתי?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
החלטת ממשלה מ-14 בינואר 2024.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
ינואר 2024, והיום אנחנו בפברואר 2026. עברו שנתיים.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
למה לא פניתם?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כשהייתי עורך דין - - -
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אתה עדיין עורך דין.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הייתי.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
למה, חתמת ויתור?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הקפאתי את החברות שלי ולכן טכנית אני לא עורך דין.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
למה, כי הגשת חוק - - -
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
הוא לא רוצה לשלם ללשכה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כי אני לא רוצה לשלם ללשכה שקל, אבל אני אסביר לך אחר כך.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
בסדר, למה אתה כועס?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כי הלשכה מכעיסה אותי. את שומעת, רונית? כשמתנהל משהו ויש איזה מועד שסיכמתם שקורים דברים והם לא קורים, אתה שולח תזכורת ואז אתה שולח עוד תזכורת, ואז אתה שולח תזכורת לבית משפט והכול ממוסמך.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
אנחנו ניסינו להסביר למשרד להגנת הסביבה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
איכשהו פה חולפות השנים – כבר עברו השנים אך אזכור הימים – אבל לא קורה כלום. לא קורה כלום, ופה הלא קורה כלום הזה גם עולה למדינה כסף וגם עולה לתושבים בבריאות שלהם. אם אתם הגוף האחראי על האירוע הזה ואתם חושבים שהגנת הסביבה לא עושים את תפקידם, אתם צריכים להרים דגלים. אתם יכולים אפילו לבוא ולפנות לפה ,לבוא ולהגיד: הלו, אתם אמרתם, והינה הגנת הסביבה לא פועל. לכתב את הוועדה, לעשות משהו. ראינו שהדיונים פה עוזרים ולפעמים הזימון מניע תהליכים. ראינו שזה קורה כמה פעמים, אבל עוד פעם, לא נעשה שום דבר.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אם אני יכולה להוסיף, רונית, מדובר כאן בצעד שהוא מאוד מאוד דרמטי לשוק הפסולת. הם הציגו לי שהם יכולים לטפל ב-10% ממחזור הפסולת בישראל, זה מטורף.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
הפסולת הביתית, נכון.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
הפסולת הביתית. כמה היום מושבת?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אפס.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
לא, יש לנו את ה-RDF.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
כמה?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
בין 120 ל-150.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
RDF זה לא השבה.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
כמה אחוזים משוק הפסולת הביתית? 10%, הם יכולים לטפל ב-10%.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
אנחנו איתכם, הפרויקט הזה חשוב לנו, אנחנו מנסים לסייע ולקדם אותו. אני מאוד מקווה שבדיווח הבא – אנחנו צריכים לדווח פעם בשנה על מס - - -
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
מה זה הדיווח הבא, מתי?
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אנחנו מאמינים בך, רונית, אבל אנחנו רוצים שתבואי לפה כל יום.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
צריך לקבוע זמן, מה זה הדיון הבא?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני אגיד לך מה קורה, רונית. יש סיכוי שאנחנו ניכנס לדיוני הסדרים ותקציב. יש גם סיכוי שלא, אבל יש סיכוי. בהנחה שזה קורה, אנחנו נהיה קצת עמוסים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
איך אתה מחלק את זה מבחינת הסיכויים? 50%-50%? 60%-40%?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני מהמר גרוע מאוד, שתדע לך. פעם אחת הלכתי לאטלנטיק סיטי, הפסדתי 1,000 דולר ובזה גמרתי את כל האירוע של הימורים בחיים שלי. נשאר לי דולר וחצי לנקניקייה, הלכתי ברגל למלון אחר כך וזה הוציא לי את כל האירוע של הימורים.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
עדיף לא להתחיל בהימורים.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אתה יודע כמה עולה נקניקייה בישראל?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עשרה שקלים. בכל מקרה, למרות כל האירוע הזה, אנחנו הולכים לעשות דיון על הסיפור הזה בערך עוד שבועיים ובשבועיים הללו אנחנו נצפה שיקרו שני דברים: דבר ראשון, אנחנו נצפה לראות איפה אתם עומדים בתוך כל האירוע הזה, אם הגנת הסביבה פנה לקרן הניקיון או לא פנה לקרן הניקיון, איך אתם מתקדמים, מה צריך ונרצה לראות דברים מתומרצים קצת. מבחינת הנהלת המפעל, אני מאוד מקווה שבדיון הבא כבר תוכלו לבוא עם הסכם חתום עם העובדים ונדע לפחות שהסיפור הזה מאחורינו. אנחנו נקיים דיון מעקב בשבועיים הקרובים. עוד מישהו? מי יושב-ראש הצוות הבין-משרדי?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
אגף תקציבים וזה אלי ליבינג.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אלי הוא בחור מוכשר. כדי שלא יגידו אחר כך שהוא לא ידע ולא היה יכול להיערך בזמן, אנחנו מאוד נשמח שלדיון מעקב הבא אלי יבוא.
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
אנחנו נעביר לו את זה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
התגעגענו אליו פה בוועדה ואנחנו נשמח לשוחח איתו על האירוע הזה. בסדר?
<< אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >>
בסדר גמור.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה, ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:33. << סיום >>