פרוטוקול ועדה

DOC 99,281 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 295 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שני, ו' באדר התשפ"ו (23 בפברואר 2026), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי שומר החומות ובעת שגרה, דוח מיוחד 2022 – ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר טלי גוטליב מיקי לוי חברי הכנסת: איימן עודה יסמין פרידמן גלעד קריב עאידה תומא סלימאן מוזמנים: יובל חיו – מנהל חטיבת ביקורת משרדי ממשלה ומוסדות השלטון, משרד מבקר המדינה אופיר גלעדי-כביה – מנהל ביקורת ראשי, משרד מבקר המדינה גלעד שטסמן – מנהל ביקורת ראשי, משרד מבקר המדינה יוסי גנדלר – מנהל ביקורת ראשי, משרד מבקר המדינה צחי לוגסי – ראש מינהלת המשמר הלאומי והגנת ההתיישבות, המשרד לביטחון לאומי קרן אבירם – עו"ד, יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי סגן ניצב אופיר ביטון – רמ"ד מבצעים באג"מ, משטרת ישראל סגן ניצב מיכל גרניט – ראש מדור פיתוח מסלולי קריירה באמ"ש, משטרת ישראל ניצן מרקוס – ר' חוליית שיתופי פעולה באח"מ, משטרת ישראל תת ניצב גולן שרוני – רח"ט מבצעים, משמר הגבול (מג"ב) ארקדי שוסטר – ק' אג"מ משמר לאומי, משמר הגבול (מג"ב) מלאכי חסדאי – המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, משרד ראש הממשלה נירית להב-קניזו – עו"ד, רפרנטית סמכויות המחלקה הפלילי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים גילה חממי פינק – ראש תחום נזיקין, היחידה לאכיפה אזרחית, פרקליטות המדינה ד"ר נורית יכימוביץ כהן – מרכז המחקר והמידע של הכנסת אברהם דז'ורייב – סגן ראש עיריית רמלה, עיריית רמלה אלוירה קוליחמן – סגנית ראש העיר לוד אילן מרנדיץ' – מנהל אגף שיטור העירוני חיפה, עיריית חיפה ינאל גבארין – מנהל המחלקה הציבורית, יוזמות אברהם שי גליק – מנכ"ל 'בצלמו' מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: אורי פנסירר רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי שומר החומות ובעת שגרה, דוח מיוחד 2022 – ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לכם, היום יום שני, ו' באדר תשפ"ו 23 בפברואר 2026, חודש הרמדאן שיעבור עלינו בשלום ואחווה. אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי 'שומר חומות' ובעת שגרה; דוח מיוחד מ-2022. התקיימה ישיבה ראשונה לפני המלחמה וישיבה לאחר מכן ב-2024. בחודש מאי 2021 התרחשו ברחבי ישראל תקריות אלימות והפרות סדר חמורות בהיקפים נרחבים. באירועים השתתפו כ-6,000 תושבים מקרב ערביי ישראל, כמחצית מהם נעצרו. היקף הנזקים הכספיים הוערך ב-48 מיליון ש"ח לרכוש אזרחי וכ-10 מיליון ש"ח לרכוש המשטרה. אירועים אלה חידדו את הצורך לבחון את היבטי השיטור ואכיפת החוק בערים המעורבות ובפרט את גבולות הגזרות בין הגופים השונים – משטרה וגופי מודיעין – אשר מחד מופקדים על שמירה על ביטחון המדינה ומוסדות השלטון, ומאידך השמירה על החיים, השמירה על ביטחון הנפש, הרכוש וביטחון הפנים. הדוח נכתב בעקבות אירועי 'שומר חומות', אך הדיון שאנחנו מקיימים היום התמקד במציאות המדממת שאנו חווים היום – גל הרציחות חסר התקדים שמתרחש בחברה הערבית. הפשיעה והאלימות אינם בעיה פנים מגזרית, כפי שאומרים בבוטות חלק מהשרים בממשלה שמנסים בצורה בלתי נסבלת להתנער מאחריותם. כמעט מדהים שצריך לומר כי חובתם של גורמי השלטון לדאוג לשמירה על חייהם של כל אזרחי ותושבי המדינה. אך מעבר לכך, אלו החושבים שהאלימות תישאר בגבולות היישובים הערבים – טועים. ומי שכבר מכיר בכך וסובל מכך הם תושבי הערים המעורבות, יהודים וערבים כאחד. ואני שב ומזכיר את ראשית הצירים. ראשית הצירים זה לא אלימות שגולשת אל החברה היהודית, ראשית הצירים זה חוסר הביטחון, חוסר הכבוד, הפגיעה המתמשכת בחיים, ברכוש, בקרב החברה הערבית. מאז אירועי 'שומר חומות' וכדי לטפל בתרחישי חירום שונים, בהם פשיעה לאומנית וטרור, ולחזק את המשילות, התקבלה בשנת 2023 החלטת הממשלה 442 על הקמת משמר לאומי בישראל. השר לביטחון לאומי הקים ועדה שדנה במאפייני משמר זה בהיבטים של כפיפות, מבנה ארגוני, משאבים והוראות. אך מסקנותיה לא פורסמו לציבור – והמשמר הלאומי קם ופועל נציגיו משתתפים היום בדיון, כמו גם נציגי מנהלת המשמר הלאומי וההנהגה האזרחית שקמה במשרד לביטחון לאומי. לאחר שנשמע ממבקר המדינה את נקודות הביקורת העיקריות מהדוח, ובפרט לאור העובדה שנכנס שחקן חדש – המשמר הלאומי, אני מבקש לשמוע מנציגי המשרד לביטחון פנים, המשטרה, מנהלת המשמר הלאומי, מג"ב, אנשים נוספים, ממלאי תפקיד נוספים ואנשי ציבור, התייחסויות למצב היום לאור המלצות מבקר המדינה בדוח, ולנוכח העובדה המתמיהה שנציגי המשרד סרבו לענות על שאלות מכון המחקר של הכנסת שהופנו אליהן כחלק מדוח חדש על המשמר הלאומי שהתפרסם לפני מספר ימים. זאת תהיה הזדמנות להתייחס לכך באופן רשמי בבמה הרשמית הזו. אני מבקש מהגורמים הרלוונטיים תוך כדי הדברים, להתייחס לנושאים הבאים ולשאלות הבאות: האם השתפרה יכולת המשטרה להתמודד עם מערכה רב-זירתית, פנימית, מורכבת? מה נעשה על מנת לצמצם את פערי המודיעין? מה מצב כשירות המשרתים במילואים, במשטרה, ומה הקצב הגיוס? מצב הממשקים הבין-ארגוניים ובאופן ספציפי עדכון בנוגע לחתימה על האמנה שמסדירה את העבודה והשת"פ בין המשטרה והשב"כ בנושא העברת המודיעין שנדרש בהחלטת הוועדה בישיבה הקודמת? תחנות משטרה בערים מעורבות והקצאת המשאבים לטובת התאמת התחנות למגזרים אותם משרתות; בניין הכוח של המשטרה; גיוס רכזי מודיעין; תגבורים; שוטרים דוברי שפה ערבית. האם נקבעו למשמר הלאומי תפקידים או שטח אחריות גיאוגרפי? מהם תפקידיו וסמכויותיו בפועל והיכן הם מוסדרים, ומכוח אילו הוראות המשמר פועל כיום? מהם תפקידיה של מנהלת המשמר הלאומי במשרד לביטחון לאומי? למי היא כפופה? האם המשמר הלאומי כפוף לה או לגוף אחר, משטרה, משמר הגבול? אציין שבתוך הדברים או מסביבם מסתובב כל הדיון הציבורי הער סביב הכלים הטכנולוגיים שיש להשתמש בהם באופן חוקי. יש הצעת חוק ממשלתית שלא מקודמת, יש הצעת חוק מצומצמת יותר שיזם חבר כנסת פוגל והיא לא מקודמת והשאלה היא מדוע? אני מבקש מיובל, נציג המבקר. בבקשה, יובל חיו. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> אדוני היושב-ראש, מכובדי, אתן סקירה קצרה בקונטקסט הרלוונטי לדיון היום בהקשר של דוח ביקורת שפורסם ב-2029, בנושא של שיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות. אני אומר קודם כל שעל ממצאי הדוח הזה צריך להסתכל בשלוש פרספקטיבות. הפרספקטיבה הראשונה היא עיסוק קונקרטי בערים מעורבות, כלומר, יש התבוננות על הסוגיה של ערים שמאכלסות אוכלוסייה יהודית וערבית, ומהבחינה הזאת הדוח נותן ספקטרום נוסף. הדבר השני הוא הפשיעה בחברה הערבית כבעיה מרכזית שקיימת היום בחברה הישראלית. והדבר השלישי הוא ההתמודדות עם התפר בין הפרות סדר לפשיעה בחברה הערבית; והדוח גם דיבר על הסתכלות על אירועים רב-זירתיים. אלה שלושת נקודות המבט של הדוח. בנוסף צריך לומר שהדוח כולל בתוכו, נכון ל-2022, נתוני פשיעה בערים מעורבות שיש לומר שהם חריגים בכל קנה מידה באופן קיצוני; אני מדבר על הערים המעורבות. אנחנו מדברים גם על מספר נרצחים, גם על מספר מורשעים וגם על מספר תיקים ל-1,000 תושבים. אלה נתונים שבהשוואה לאוכלוסייה היהודית הם בסדרי גודל, לעתים פי שבעה, לעתים פי עשרה. בכל מערכת אכיפה, הנתונים האלה הם הרבה מעבר לנורה אדומה, הם נתונים שמשרטטים איזושהי אנומליה מוחלטת במערכת שמחייבת - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זו לא אנומליה במערכת, זו אנומליה בחברה. עם כל הכבוד, זו אנומליה במערכת? השוטרים הם האשמים? כשיש פי עשר אלימות בחברה הערבית? אין לתאר. כמה אפשר לספוג את זה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ההערה נשמעה, תודה. תמשיך בבקשה. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> זה נדבך אחד שקיים בתוך הדוח וראוי להתמודדות. באופן כללי אומר שאנסה לגעת בנקודות שהן כן רלוונטיות בהקשר שאנחנו דנים בו היום. הדוח מדבר על פערים שהיו ביכולות המודיעיניות של המשטרה כדי לתת מענה בעידן הדיגיטלי לאתגרים שקיימים היום. בשעתו השיח היה על כלים טכנולוגיים שונים, כולל ניטור רשתי, שאני מבין שהמשטרה התקדמה בו. היום כמובן השיח נוגע גם לכלים הטכנולוגיים, לאמצעים הטכנולוגיים, לרבות עולם המכונה "עולם הרוגלות". בעניין הזה התפרסם לאחרונה דוח מפורט של ביקורת המדינה. כפי שאמרת, אדוני היושב-ראש, הנושא נמצא על סדר היום, נמצא בשיח הציבורי, בשיח הממשלתי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חבל שאנחנו לא יודעים לכמה ערבים האזינו ולכמה נגיד מדינאים ויהודים האזינו, מתוך משטרת ישראל והאזנות. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> זוהי סוגיה הראשונה רלוונטית מתוך הדוח. כל הנושא של הממשקים של מערך המודיעין, בין מערך המודיעין לבין היחידות המבצעיות והמטה הארצי – דיברנו על הצורך בשיפור יכולות להפיק מידע מוקדם במהלך אירועים ולסייע בהזרמת מידע ולייצר תמונות מצב. יש פערים שהדוח באופן מפורט מצביע עליהם, על הקשר בין המערך המודיעיני למערך המבצעי והאג"מי בתוך משטרת ישראל, וראוי להסתכל על הדוח הזה, כולל אמירות שנאמרו פה על ידי רח"ט מודיעין במשטרה בדיון הקודם שהתקיים במאי 2023 בהקשר הזה. הדוח מתעסק בנושא כוח אדם מקצועי במערך המודיעין. במערך המודיעין המשטרתי יש מחסור בכוח אדם מיומן ומקצועי בתחום המודיעין הגלוי בכלל ובקרב בעלי שליטה בשפה הערבית בפרט. שוב, כשאנחנו מדברים על הצורך להתמודד עם אתגר מהסוג הזה, כשיש מערך מודיעיני בתוך משטרת ישראל כשהוא לא שולט בשפה הערבית – מדובר בפער יסודי, פער שיכול ליצור לאחר מכן פערים משמעותיים בכלל ביכולת להרים מענה למול האתגרים שקיימים. כוח אדם מקצועי במערך המודיעין – דיברנו על זה שבמערך המודיעין המשטרתי יש מחסור בכוח אדם מיומן ומקצועי. אעבור לנושא של היערכות הכוחות והשליטה בהם: דיברנו בדוח שהמשטרה לא הייתה ערוכה לתת מענה מבצעי הולם לאירועי הפרת סדר המוני בימים שקדמו לאירועים, וניתן דגש משמעותי מאוד על יכולת תגבור המחוזות במשטרת ישראל למול אירועים קיצוניים יותר. בנושא הזה, אני מבין שמאז יש התקדמות בתחום של מה שמכונה "המשמר הלאומי". יש מספר שאלות שצריך להפנות בנושא הזה ואני מניח שזה יעלה פה על השולחן. נושא נוסף שדובר עליו זה כל הקשר ושיתופי הפעולה הבין-ארגוניים. ההתמקדות הייתה על הקשר בין שירות הביטחון הכללי לבין משטרת ישראל. צריך לומר שהנושא הזה נמצא בשיח בין שני הארגונים מזה מספר שנים ועל השולחן יושבת טיוטת אמנה שמתקדמת לקראת הסכמה מזה זמן רב. צריך לומר שהחוליה הזאת היא חוליה משמעותית מאוד כדי לסכם את הדברים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה זה עוזר שירות הביטחון הכללי אם אין הוראה שהוא יחקור וייכנס לעובי הקורה בערים מעורבות? אין הסכמה של היועמ"שית לדוגמה, בממשלה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> מה קשור ליועמ"שית? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כן, כן, היא הביעה התנגדות לזה. מה לעשות - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הממשלה הייתה צריכה לקדם חקיקה. יו"ר הכנסת - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה לא קשור לחקיקה, זאת החלטת ממשלה. החלטת ממשלה – מה אני צריכה חקיקה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יו"ר הכנסת זה לא קשור? קשור וחצי. תודה. שמענו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כן. מאותו סוג, דרך אגב. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> הסוגיה הזאת היא בהחלט סוגיה שמגיעה גם למקומות שחורגות מהתחום של ביקורת המדינה. צריך לקבל פה החלטות שהן ביסודן החלטות מדיניות; גם על גבולות הגזרה של פעולתו של שירות הביטחון הכללי למול חוק השב"כ וגם סוגיות נוספות. בדברים האלה לביקורת המדינה יש נקודה מקסימלית שאליה היא תוכל להגיע בשיח על הסוגיה הספציפית הזאת. אנחנו הצפנו את עצם העניין, אני רק אומר: עובדתית, עדיין הנושא הזה לא סוכם והוא נמצא בפער. התייחסנו בדוח לכך שהמשטרה לא נערכה למתן מענה מבצעי הולם לאירועי הפרות סדר המוניים. זה מתקשר גם ליכולת המשטרה לצבור כוחות באירוע חירום. יש ניתוח מאוד-מאוד מפורט בנושא הזה, כולל יחידות מילואים של משטרת ישראל, כולל סד"כים שלה, ומהבחינה הזאת חשוב לשמוע איפה הדברים נמצאים היום. תחום נוסף הוא נושא הסד"כ של משטרת ישראל. אנחנו מדברים על תחנות משטרה בערים מעורבות דלות סד"כ ופערים משמעותיים מאוד בכוח האדם בתוך התחנות האלה. צריך לראות איפה הדברים עומדים נכון להיום. בסופו של דבר, תחנה היא לבנת יסוד בעבודה בתוך מרחב. היא לא חזות הכל, אבל היא לבנת יסוד וברגע שיש גם כוח אדם חסר וגם פערים ביכולות, בשפה ובפערי מקצועיות, אנחנו נמצאים בתחום שהוא מחייב מענה מסודר. אסיים בנושא של המשמר הלאומי. הנושא הזה נמצא היום בבדיקה בתחומים שונים, אנחנו נתקלים בו במטלות שונות. כן יש שלוש שאלות בסיסיות בהקשר הזה: א', סטטוס ההסדרה החוקית של המשמר הלאומי; ב', נושא של הסדרת התפיסה, תפיסת ההפעלה והפקודות להפעלת הכוח הזה; והדבר השלישי – איפה הדברים עומדים ואני לא אכנס לרזולוציה למול המלצות שהיו בוועדת בן אליהו בהקשר הזה. אלה שלוש שאלות מקדמיות מאוד כשאנחנו מדברים על הפעלת מערך, זה לא כוח, זה מערך, שחייב לתת תשובות גם בהיבט הסדרתי וגם בהיבט של תפיסת ההפעלה שלו, ולאן הוא מכוון ומה מטרותיו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה יובל. תודה על כל ההצגה והעבודה ועל השאלות הקונקרטיות. כהרגלנו נתחיל עם הח"כים ואחר כך נעבור למשרד ולגופי הביטחון והנציגים הנוספים, נציגי ציבור והרשויות. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, יש לי הערכה גם לך אישית, וגם לדברים שאתה מביא לוועדת הביקורת, נושאים כל כך חשובים. אני חושב שחשובה ביותר היא התרבות הפוליטית של האזרחים, זה יותר חשוב מכל ממד אחר. יש קבוצות, אזרחים, שיש להם תרבות אזרחית ואין חוקה; ויש מקומות שיש בהם חוקה שהיא דמוקרטית למהדרין, אבל ההתנהלות על הפנים. לכן התרבות האזרחית, זה הנושא החשוב ביותר בעיני. התרבות הדמוקרטית של האזרחים. ובערים המעורבות, בהיותי בן חיפה וגם עאידה בת עכו, אני חושב שהקשר בין האזרחים עצמם, הערבים והיהודים, את זה צריך להדק. זה עדיף על כל פעולה נוספת, כולל הפעילויות של המשטרה עצמה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> איזה שכנים מתחברים איתך? חבר הכנסת "עזה תנצח"? << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כשיש ישיבות בין האזרחים עצמם, כשמנהלים שיח בין האזרחים, כשמנהלים שולחנות עגולים – מחליטים. מחליטים לקרב בין הערבים והיהודים בעיר, מחליטים החלטה פוליטית. החלטה של העירייה, החלטה של מוסדות מדינה, החלטה אסטרטגית שאנחנו רוצים שהאזרחים ידברו. ובוודאי שיש חילוקי דעות, זה לא דיכוטומי ערבים-יהודים, בקרב כל עם יש כל מיני דעות, אבל מחליטים שמנהלים את הוויכוח בדרכים דמוקרטיות, בוודאי לא אלימות. אני חושב שאם נגיע לשלב הזה - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> - - - לחמאס, שאתה אומר - - - << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> - - נגיע למקום טוב מאוד, עדיף על כל מקום אחר. עדיף על כל אכיפה. אלא שהאזרחים בעצמם יפנימו. למשל בעירנו חיפה, אני חושב שאנחנו נמצאים בכיוון טוב. יש הפנמה עמוקה בקרב רוב מוחץ של היהודים והערבים שזו עיר מעורבת והם אוהבים את זה, הם בוחרים בזה, רואים בזה ערך מוסף שיש שתי תרבויות, שיש שני עמים. האזרחים בחיפה, היהודים והערבים, רואים בשותפות ערך מוסף, זה המקום המתקדם ביותר יחסית לשאר הערים המעורבות. זאת חיפה. ואת זה צריך להעביר למקומות אחרים, איך לנהל את השיח בין האזרחים עצמם. לגבי המשטרה, מה אגיד לך היושב-ראש, בתקופה ההיא, ב-2021, מפכ"ל המשטרה האשים את בן גביר שהוא הצית את השטח. בן גביר מגיע, השר האחראי על המשטרה. ואני לא מכיר ערבי אחד, ותנו לי שם של ערבי אחד, שיצא מהעיר שלו למקום אחר בתקופה ההיא. אחד אני לא מכיר. אבל הרבה מתנחלים הגיעו לערים המעורבות והציתו את המצב בערים המעורבות, בזה צריך לטפל. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ברור שזה לא נכון, שלא תביני, ברור שזה לא נכון, כל מילה שיוצאת לו מהפה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טלי, את אחר כך, אחרי גלעד. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> פשוט יש פה אנשים שמעירים בצדק, תצלינה האוזניים מהדברים של מר "נחמדי" החדש, איימן עודה תומך הטרור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אמתין לתורי בסבלנות. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> את נמצאת בממשלה שהרגה 70,000 אנשים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> של נעליך ותשתוק ואתה לא תטנף את הפה שלך בשקרים. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> - - - תשתקי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתה לא תטנף את הפה שלך בשקרים שפוגעים בלוחמינו ובחוסן לוחמינו בעולם באשמתך. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ממשלה שהרגה 20,000 ילדים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתה לא תגיד את זה. זה לא נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איימן עודה, תודה רבה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני היו"ר, הוא לא יכול להגיד את זה. הוא פוגע בילדים שלך ובילדים שלי ובילדי ישראל. זה הכול. לא להאמין, מדינת ישראל, עזה ניצחה ועזה תנצח, את זה אמר עודה הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הילדים שלי בלתי פגיעים. גלעד, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה על הדיון הזה. הוועדה לביקורת המדינה היא מטבע הדברים ועדה שעוסקת במגוון רחב מאוד של נושאים, בהינתן הדוחות החשובים של מבקר המדינה. אבל את הדיון שלנו צריך לפתוח באמירה שהדיון האסטרטגי והחשוב הזה – שצריך להיפרס על פני רצף של ישיבות – היה צריך לקיים בוועדה לביטחון לאומי. לא על מנת לשלול מהוועדה לביקורת המדינה את העיסוק בדוח, אלא מכיוון שיש ועדה שאמורה לעסוק בנושאים הללו. למה הוועדה לביטחון לאומי לא מקיימת סדרה של דיוני מעקב רציניים אחרי בניין הכוח של משטרת ישראל בעקבות אירועי שומר חומות? אחרי הנתונים שדרושים לנו ולציבור כולו כדי להבין אם יש התקדמות? מדוע אנחנו מכלים את זמננו, ואני חבר הוועדה לביטחון לאומי, בעשרות, עשרות ישיבות סרק שבמסגרתן מקודמים מהלכים פופוליסטיים שהם חלק מקמפיין בחירות של מפלגת עוצמה יהודית, ושאין בהם בדל תרומה לבניין הכוח של משטרת ישראל ולהתמודדות עם האתגרים שניצבים לפנינו? יש לפנינו שני אתגרים אדירים; האחד הוא הפשיעה הרצחנית שקוטלת את אזרחי ישראל, בעיקר מקרב הציבור הערבי. הנתונים הם בלתי נתפסים. כישלון מחפיר של כל המערכות, משטרת ישראל ניצבת במרכז, אבל הכישלון לא רק רשום על שמה. בעניין הזה לצערי יש לנו מספרים, את מספר הנרצחים. ואנחנו נמצאים בעיצומו של כישלון נורא שבו הורים מפחדים לתת לילדים לצאת אחר הצהריים לגן השעשועים הקרוב לבית או ללכת למכולת – זה המצב בחלק גדול מהיישובים הערבים במדינת ישראל. ולאסון הזה מתחבר עוד איום שאסור לעצום את העיניים לגביו והוא האיום שחבית המתח בין מדינת ישראל לבין חלק מאזרחיה הערבים, עלולה להפוך מחבית של מתח עצור לחבית של נפץ. ומי יודע מה יהיה הגפרור שידליק ויצית את החבית, ומי יודע איזה מהלך פופוליסטי, מסוכן וחסר אחריות של השר לביטחון לאומי יהיה זה שיצית את הדברים? משהו שקשור ברמדאן בהר הבית; פעולה שראשיתה הייתה נחוצה ואחריתה הייתה לצורכי קמפיין בתראבין או מהלכים אחרים. אם הייתה לנו ועדה לביטחון לאומי שהיא לא במה פוליטית, היינו דנים שם. היינו מקבלים נתונים, היינו עובדים ביחד, חברים באופוזיציה וקואליציה כדי לטפל בשני הדברים. האחד, לעצור את גל הפשיעה הרצחנית שפוגעת בעיקר בציבור הערבי, לא רק, לא רק. הרחפן שמטיל רימון על בית לפני סעודת אפטאר יודע גם להמשיך במסלולו עוד שני קילומטר, עוד ארבעה קילומטר. היינו יכולים לעבוד ביחד עם הממשלה, אופוזיציה וקואליציה לעצור את זה, וגם היינו מתוך אומץ – וכאן יכול להיות שאתם שומעים ממני דברים שלא תשמעו מחבריי לאופוזיציה במפלגות הערביות: גם להתמודד עם תרחישים שצריך להתמודד איתם וצריך להתכונן אליהם, של חזרה על אירועי 'שומר חומות'. אסור לנו לעצום את העיניים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כלומר, אויבים מבית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, לא, את אמרת שאת לא מפריעה לי ואת לא מפריעה לי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אוקיי. אתאפק, אתגבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה. אבל אנחנו, אדוני היושב-ראש, ניצבים ברגע בלתי נתפס, שבו משטרת ישראל – צר לי לומר, אני לא מאשים אתכם כי אני חושב שהדירקטיבה מגיעה מהדרג הפוליטי – מסתירה נתונים מחברי וחברות הכנסת. אין דרך אחרת לומר את זה. קודם כל זה קורה באין ספור גזרות אחרות שנוגעות לפעילות המשרד לביטחון לאומי. ולא משנה מה העמדה הפוליטית שלנו, לא משנה אם אנחנו מגיעים מימין או משמאל. כשגוף שלטוני מסתיר נתונים, כשגוף שלטוני לא עונה על שאלות של הבית הזה – איך נבדוק את רמת המוכנות? אני שואל אותך, אדוני נציג המבקר, איך אני יכול לבצע את תפקידי כחבר כנסת, אם בכל פעם שפונים למשטרה ולמשרד לביטחון לאומי בשאלות על נתונים – לא מקבלים אותם. לא מקבלים אותם. יצאה בקשה בסוף דצמבר למשרד לביטחון לאומי. רשימת שאלות על המשמר הלאומי, למה לא עניתם? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מהממ"מ, אתה מתכוון? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן. כדרך אגב, מה זה מהממ"מ? אלה שאלות שחברי כנסת מפנים לממ"מ למחקר, והממ"מ לוקח את השאלות הללו, מפתח אותן, הוא מפנה אותן בשם חברי הכנסת. מה אתם מסתירים? מכוח איזה סמכות אתם מסתירים מחברי וחברות הכנסת את המידע על מה קרה כאן עם המשמר הלאומי? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> גלעד, זה לא הם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איך יכול להיות שמשטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי מסתירים מעיני הציבור מהלכים להקמת כוח מעין צבאי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זמן טוב לעצור אני חושב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני עוצר, אבל לא בבקשה. אני אומר לכם, אתם תיתנו לנו את המידע. ואם זה לא יקרה כאן, וזה לא יקרה דרך מבקר המדינה, ניפגש בבג"ץ. מכיוון שלא יכול להיות שאתם תסתירו מידע מעיני הציבור. לא יכול להיות שאתם תקימו כאן כוחות בתוך המשטרה ואנחנו לא נקבל מידע על כמה אנשים נמצאים שם. לא ייתכן שתנהלו את המשמר הלאומי בלי פקודה שמסדירה את פעילותו; לא ייתכן שלא יפורסמו המלצות הצוות שהקמתם כדי להקים את המשמר הלאומי – הם לא הובאו אפילו למשטרה. על בסיס מה הקמתם את המשמר הלאומי, אם לא הבאתם את המלצות הדוח למשטרה? אדוני, אני מבקש ממך לקבוע דיון המשך שבו יידרשו אנשי המשטרה לתת תשובות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יכול להיות שהם ייתנו היום. חכה רגע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, בכתב. מה זה ייתנו? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גם בכתב. תודה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יתנו בכתב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הנושא הזה ברור, הוא נמצא על סדר-היום מראשית דבריי. חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ראשית אתייחס לדבריו של נציג מבקר המדינה באשר לפער האדיר בין עבריינות בחברה הערבית לעבריינות בחברה היהודית. לא, זה לא מלמד על המשטרה, זה מלמד על תת-תרבות ותת-חינוך בחברה הערבית. מה לעשות? ואני אומרת דברים קשים לאמירה, לא רוצה לומר אותם. אני יכולה לומר לערביי ישראל את הדבר הבא: אתם שווי זכויות, אתם נהנים מאפליות מתקנות בכל מקום, אתם לא עושים צבא, רק חלק מאוד מאוד קטן ומצומצם, לא עושים שירות לאומי כמעט כולם. ואז אני צריכה, מה? להגיד לכם תודה שאתם לא יורים אחד בשני? לא, לא. אתם צריכים להבין, ערביי ישראל, אליכם אני פונה, ראשית, חברי הכנסת פה שדיברו מהחברה הערבית – לא מייצגים אתכם. הנאומים שלהם פה בכנסת, על כל פעם שאתם רוצחים שם, כל יום יש רצח, נאומים כנגד הממשלה. איפה הם יגידו לכם, אני אומרת לכם, ערביי ישראל: תביאו את הנשק, תביאו את הנשק, תתפרקו מנשק. מה אתם מופרעים? חבורת פושעים מופרעים, מפחיד לחיות לצדכם. אומר פה איימן עודה, בחיפה אני מעודד שידברו בנחת, אחד עם השני. בטח, לפני שבוע-עשרה ימים הפגנה בחיפה. תראו איזה "הכרת הטוב" במירכאות אני מקבלת מהחברה הערבית: אנחנו 40% מהרופאים, 60% מנהגי האוטובוס בישראל, ואם נחליט לשתק, אנחנו נחליט לשתק את המדינה. זה מה שאני מקבלת בתמורה מהערבים שמקבלים פה אפליה מתקנת, והם שווי זכויות לי, שיהיה פה ברור. כל הניסיון להציג פה גזענות – לא, אין פה גזענות. יש פה פערים שאתם לא מסוגלים להוציא מהפה שלכם ולומר בפה מלא. מה זה לרצוח כל אדם שלא בא לך בטוב בעיניים? באמת, בא סטודנט יורים לו בראש, זאת יורים לה בראש, זה יורים לו בראש. ואני מאבחנת, אגב, את הרצח על כבוד המשפחה, שזה אתם צריכים, באמת, אני אומר את זה, זה חינוך, אני לא יודעת מחדש, אני לא יכולה להיכנס לזה, זה שלכם, אם אצלכם אפשר לרצוח מישהי כי היא הלכה עם מישהו – צר לי, זה שלכם. אני מדברת עכשיו על פשיעה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נשים יהודיות לא נרצחות? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני מדברת גם על זה, אבל אני מתייחסת לחברה שאת לא מסוגלת לדבר אליה. אני אומרת פה שיהיה ברור - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אהה, את מדברת על אנסים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> - - 270 נרצחים. כל יום ערבים רוצחים אחד את השני, שימו את זה על השולחן. כל יום ערבים - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> גזענות - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה לא. תקשיבו טוב טוב טוב, אני רואה את ההערות האלה, זאת לא גזענות. אם אתם רוצים לשפר את החברה הזאת, שקט, אדוני. לי אתה מעיר אחרי הערה אחת שאני מעירה, פה אסור להעיר פה לחברי כנסת מהמפלגות האלה, אסור לך? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, אסור, נכון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הא, הבנתי. תראו, זה לא רק לא גזענות, אם אתם רוצים, אני פונה פה לערביי ישראל, לחיות במדינה מתוקנת, ומדינה שבה באמת תממשו את שוויון הזכויות שלכם ותחיו חיים נורמליים, מה אתם עושים? יושבים שותקים, יוצאים להפגנות "אנחנו נגד רצח". אתם נגד רצח? בואו בבקשה, דיברו פה בדוח מבקר המדינה על כשל מודיעני, חסר במודיעין. ברור, כי אף אחד לא משתף פעולה עם המשטרה. איך מפענחים רצח? אני אתן לכם דוגמה איך מפענחים, צריך להגיע לשורש הסכסוך – מי מאיים על מי, מי איים על מי. אז אפשר סתם לעצור אנשים ולהחזיק אותם במעצר ימים, אם לא יהיה משת"פ, זה לא ילך, לא נקבל מידע. התיק? יצטרכו לשחרר את האנשים. אין לי משתפי פעולה עם המשטרה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם מפחדים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אין. לא להפריע לי, מה זה מפחדים? גם בחברה הישראלית מפחדים, למה ארגון פשע ישראלי לא מפחיד, למרות שאין, רובם זה כל - - - ברור. << דובר >> קריאה: << דובר >> היו, פירקו אותם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ברור, ברור, היה אפשר לפרק אותם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת גוטליב. מר קריב, תודה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז אני רוצה רגע להבהיר פה: רבותיי זה נושא שהוא בלב ליבה של החברה הישראלית - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, לא סיימתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה נושא אחד, יבוא נושא שני מיד, ואז יגיע סיום. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל תן לי לסיים, אדוני היו"ר, למה לי אתה מפריע כל פעם? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני עוזר לך לעבור לשלב הבא. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אין צורך שתעזור לי, אין צורך, הרי אני היחידה שאומרת את הדברים האלה, הרי אתה לא תאמר אותם. אתה לא תאמר, לא תגיד לעאידה סלימאן או לאיימן עודה: בוא תגיד לחבר'ה שלך, תביאו את הנשק, 300,000 נשקים בחברה הערבית. אתם לוקחים אותי בראי 'שומר חומות'? מה אני אמורה להסיק מזה? אני אגיד לך מה אני מסיקה מזה: שאין לי נאמנות של החברה הערבית לישראל. אני רוצה נאמנות. אני רוצה נאמנות לעובדה שמדינת ישראל היא מדינת הלאום היהודי, שוות זכויות לכל אזרחיה. אבל מה יש לי לצפות מהחברה, עם איימן עודה, איימן עודה אומר שחמאס זה חלק מהעם הפלסטיני, ואחמד טיבי אומר שהוא לא מכיר במדינת היהודים, והם יושבים פה בכנסת – מה יש לצפות מהחברה שלהם? מה החברה תגיד? מה החברה הערבית תגיד? אז אני אגיד לכם מה החברה הערבית תגיד, בואו, אנחנו דואגים לכם. אני קראתי לחברי המפלגה שלכם, לדוגמה על החברה הבדואית, אמרתי: בואו, יש לי פתרון. אפשר לעשות הסכמי שכירות על אדמות עבורכם. תשלמו מיסים, קחו חלק בתוך היצרנות של המדינה. אה, אבל אני לא מייצגת אותם, נכון? חברי הכנסת שלהם לא באים, רק יעמדו כל היום, ינאמו, רצח-רצח, ולא מפענחים פשיעה. כדי לפענח פשיעה בחברה הערבית, אתה צריך להפעיל כוחות מודיעיניים, כוחות שב"כ. צריך שהשב"כ יחקור את זה, ויתייחס לזה כמו אל טרור לכל דבר, כי זה טרור בחברה הערבית. איך אתה יכול לקום בבוקר ולא לדעת אם ירצחו את הילד שלך? מה זה הברבריות הזאת? מה זה הפשיעה החולה הזאת? מה יש פה? אז רק גוטליב תגיד את זה שזה חולה. אני לא מוכנה שהטענות יהיו לה למשטרה, מצטערת. המשטרה פוגשת יום יום, עין בעין, פושעים, גם בחברה הערבית, שלא רוצים לשתף פעולה, שמורידים את המצלמות, שמסתירים את הכל מהכל ולא מדברים. מה אתם רוצים, שאני אשים שוטר איפה? בכל מכולת. גם בנתב"ג, על כל ערבי שחוזר מחו"ל שעכשיו ירו לו בראש, גם שם אני אשים שוטר? איך אפשר לעשות את זה? אלא לומר בפה מלא: הפשיעה בחברה הערבית זה משהו שצריך לעבור שינוי מהיסוד. ראשית, ההנהגה הערבית צריכה לצאת כנגד מי שמעז לפשוע בצורה כזו. החברה הערבית, ההנהגה שלה צריכה לקרוא לכם למסור את הנשק. החברה הערבית צריכה לשמוע מהמנהיגים שלה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תרצי משהו לומר למשטרה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תכף אגיע לזה. החברה הערבית צריכה לדרוש מההנהגה שלה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אנחנו לא בנאום שלם רק שלך. אז תעצרי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל אני גם מסיימת, זה לא רק שלי, אני רק טלי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את ארבע דקות תמימות מדברת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רק טלי גוטליב, גלעד קריב דיבר שבע דקות. לכן אני אומרת פה, ערבי ישראל, אני מצפה לנאמנות של ערביי ישראל. נאמנות. ובאשר למשטרת ישראל, כיוון שדוח המבקר היה לפני מלחמת חרבות ברזל, מלחמת התקומה; ראשית שוטרי ישראל הפגינו אומץ ועוז רוח שלא ידענו כמותו. וכל מה שכתוב בביקורת על היערכות ביום פקודה לאירועים מתגלגלים איומים, משטרת ישראל הפגינה התעשתות כל כך מהירה, ירידה לשטח, חתירה למגע. מי ששמע את מערך הקשר של השוטרים באותו יום, אין לתאר. מצדיעים לכם, לשוטרים ולנופלים האדירים. לכל מי שלקח חלק בהבנה ובהכרה תוך דקה שמדובר במלחמה איומה ובפלישה של כוחות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> משפט אחרון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שאלתם פה, אמר המבקר על מעורבות של מודיעין שב"כ ומשטרה. השב"כ שהוא אמון על איסוף מודיעין בכלים לא כלים, ובדרך לא דרך, שהוא מקבל גם מכוח החוק וגם מכוח החלטות ממשלה, למשטרה אין את הכלים הללו. וכשצריך להעביר מידע למשטרה, אנחנו לא צריכים לחכות שתחתם אמנה משירות הביטחון הכללי, ברוב טובו, למשטרת ישראל עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טלי, תודה רבה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה צריך להיות מאוד מובן ומאוד בסיסי. לכן אני מחזקת מצד אחד את השוטרים, ואני קוראת גם לעם, לכבד את רשות אכיפת החוק ואת השוטרים ככאלה, כשאתם רואים אותם עין בעין. ולערביי ישראל, אתם מוזמנים לחיות איתנו בשלווה ובנחת, באמת, ומספיק עם הטרלול הזה, כי פשיעה היא דבר נוראי, היא דבר מכוער. ויש לכם פי עשר פשיעה, אז כמו שאומרים: משהו אצלכם לא בסדר בעניין הזה, זה הכול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. חברת הכנסת סלימאן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו אחרי דברייך – בעצם מיקי שהיה פה רוב הזמן, יסמין אנחנו נעבור קצת לשמוע את המשרדים, בסדר? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> באתי להקשיב וללמוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש, יש הרבה מה להקשיב. הנה, מיד תשמעי, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה כבוד היושב-ראש, את האמת, ניסיתי בשבע-שמונה הדקות האחרונות ככה לעבוד על עצמי, לנשום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הצלחת? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לנסות להתאפק, אבל דבר אחד שכנע אותי לא להגיב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אין לך מה להגיב. מה תגידי? מה תגיבי? איזה חברה בעולם כל היום יורה אחד בשני? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טלי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> למדתי מניסיוני ובגילי, שכאשר גם בורות וגם גזענות וגם יהירות - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> את הגזענית. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> - - מתאספים ביחד, יוצא טרלול אחד גדול. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה למה לא יהיה פתרון בחיים, כי אתם תמיד תקראו לזה גזענות, כולם יהיו פוליטקלי קורקט, כולם לא יעזו להגיד כלום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני לא אתן לך לשסע את דבריה כל הזמן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נכון, לה רק מותר לשסע את דברי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> פעם אחת אמרת, זהו, עד כאן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה רק לה, להם מותר לשסות את דברי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עד כאן, את מפריעה עכשיו לי. תודה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כן, אתה מוזמן לקרוא לי קריאות. כן, כרגיל. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה להתייחס לנושא הדיון, כי זה נושא שחשוב לי. על נושא הפשיעה, אנחנו מדברים עליו כל הזמן ואנחנו עובדים, כן, בכל הכלים המונחים בידיים שלנו, גם כמנהיגות ערבית וגם כאוכלוסייה. אני חושבת שהגיע הזמן גם כן, כאשר בודקים את התפקוד של המשטרה באותם אירועים. ב-2021 הייתי עדה מקרוב לכל מה שקרה, לפחות בעיר שלי. חייתי את זה שעה אחרי שעה ודקה אחרי דקה, כל לילה עד 4:00 בבוקר עם השוטרים, מתרוצצים בעיר, מנסים להרגיע את הרוחות ולנסות להשתלט על המצב, שבעיניי גם כן היה כואב נורא לראות את ההתנפצות הגדולה, לא רק ביחסי יהודים ערבים בתוך העיר. כי אני אמרתי את זה כל הזמן, לצערי, בעיר שלי, בעכו לפחות, אנחנו חיים אחד ליד השני, אנחנו לא חיים ביחד. וצריך להגיד את זה. ועד שלא נתחיל לחיות ביחד ויהיה מרקם חברתי שמאפשר חיים משותפים, ועד שלא יהיה שוויון אמיתי, לא שוויון מדומה, ואפילו לא מדומה - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> יש לך יותר זכויות מלי. אני חייבת לעשות צבא או שרות לאומי, את לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סליחה, תודה. בבקשה, עאידה, קדימה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש עוד אנשים שלא עושים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> יותר זכויות מלי. לא רק שוויון זכויות, יותר זכויות. מספיק כבר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו נתקרב לקריאה ראשונה, מה את אומרת? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עוד מעט אני הולכת לוועדת חוץ וביטחון, בדיוק עוד שתי דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אין חוק, מה לעשות? טלי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אין. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה לא נכון. זה ממש לא נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חברת הכנסת עאידה סלימאן. אנחנו רוצים לשמוע מה את אומרת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תאמינו לי, יש לי תשובה על כל משפט שנזרק, אבל אני לא אסחף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. טוב תעשי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ממש לא. אני חושבת שכדאי מאוד כאשר בודקים את האירועים, לשמוע את הנרטיב של האנשים שחוו את זה גם על בשרם וכאב להם. ואני אומרת את זה כי אני ראיתי את חוסר היכולת של המשטרה ברגעים מסוימים ואת ההחלטה של המשטרה ברגעים מסוימים לא להתערב. אני ראיתי איך הגיעו באוטובוסים, כן, הגיעו באוטובוסים מתנחלים לעכו, נערי גבעות הגיעו באוטובוסים וברכבת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה את משקרת? כמה אפשר לשקר? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טלי קריאה ראשונה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כמה אפשר לשקר? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו בקריאה ראשונה, טלי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כל מילה שלה, שתביא בבקשה עכשיו את הדוח שהיא פנתה למשטרה על אוטובוס של מתנחלים בעכו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טלי, את מפריעה. תודה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אגב, אולי באמת צריך לבוא לשם, להקים שם מאחזים בתוך עכו. נורא מפריע לה, מפריע לה, היא לא יכולה, היא גרה לידנו, לא איתנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קריאה שנייה, עברת לקריאה שנייה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, באמת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את תתני לה לדבר. בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תדבר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את יכולה לפנות אם את רוצה. אבל עכשיו היא ברשות דיבור. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שתדבר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> והיא תמשיך להרגיז אותך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> היא לא מרגיזה אותי כהוא זה. היא לא מרגיזה אותי, אני מביאה את האמת לציבור. את האמת לציבור, יש דבר כזה, יש לזה ערך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני חושבת שהגיע הזמן גם כן שהמשטרה תתחיל לתת דין וחשבון על הפעילות שלה, לא רק ב-2021 גם ב-2025 וגם ב-2026. רק אתמול מנע השר מראש אגף חקירות להיכנס לישיבת ממשלה. המניעה הזו מאנשי מקצוע, גם להשתתף בדיונים בכנסת, לא יכולה להימשך ככה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה לא בכנסת, זה בממשלה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ואי-אפשר להעביר את זה בשקט. גם לוועדות בכנסת לא מגיעים אנשי משטרה בהרבה הרבה מקרים; גם בוועדה לקידום מעמד האישה, גם בוועדות אחרות כאשר הם מתבקשים להגיע. פרסום הנתונים על עבודת המשטרה והסטטיסטיקה שצריכים ללמוד אותה ולעבוד איתה – בזמנו דיבר חברי, חבר הכנסת גלעד קריב על המשמר הלאומי. הובטח כאשר היו הדיונים על הקמת המשמר הלאומי, נאמר בגאווה שזה הכוח שיעזור במאבק בפשיעה, במיוחד הפשיעה המשתוללת בחברה הערבית, והוא יהווה כוח עזר למשטרת ישראל. בינתיים הקימו את המשמר, אף אחד לא יודע בשביל מה ואיך מתייחסים למשמר, מה הוראות הפקודה שלהם, איך הם מבצעים את הפעילות שלהם, למה הם נקראים ולמה הם לא נקראים כדי להתערב בעבודה. אני חושבת שהגיע הזמן גם לחשוף את זה, ובינתיים למרות שהקימו את המשמר הלאומי, הפשיעה רק בעלייה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רק רצתי לשאול אותך, אדוני היו"ר, תשאל אותה פשוט על האוטובוס עם המתנחלים, איך ראתה את האוטובוס עם המתנחלים, מהבית שלה היא ראתה שיש אוטובוס עם מתנחלים? איך זה נראה בדיוק? יש להם מה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, רגע, את לא בחקירה נגדית. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> איך, איך נראה אוטובוס עם מתנחלים? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עד כאן. תודה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> איך זה נראה? איזה אוטובוס? מי הביא אותו? לאן? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טלי, בבקשה, את בקריאה שנייה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> איך זה בדיוק שמהבית שלה היא ראתה את האוטובוס? סתם, האמת נמצאת בפרטים הקטנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האדם הרגוע הולך ומאבד את שלוותו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כמו השקרים בכפר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הנה אני לוקח אוויר. נרגעתי. קחי גם את אוויר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> - - - ריח של זרחן בשיפא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> את זה גם היא אמרה. אם אני לא הייתי שהיא משקרת, היא לא הייתה מורחקת מהכנסת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קריאה שלישית. תודה רבה, טלי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אוסיף כנראה שקר לכל זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כל מילה שלה זה שקר. כשהיא אמרה שיש ריח של זרחן בשיפא ואמרתי שהיא משקרת, הוציאו אותי מהמליאה. מזל - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> "וואלאק חלאס יא-בינת אל-חלא, רוחי מן הון". חאלס את. לא יאומן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חאלס אחותך. (חברת הכנסת טלי גוטליב יוצאת מאולם הוועדה) << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תלמדי מה זה חלאס ואז תשתמשי בזה. סתם. לא יאומן, כנסת ישראל התדרדרה בשנים האחרונות, שאפילו אי-אפשר להבין מה קורה פה. וואלה היא הראשונה ברשימה של הליכוד, זה מעיד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> משפט אחרון בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה להגיד שלצערי הרב היום לפנות בוקר, המתנחלים שוב שרפו מסגד ליד שכם. ואם רוצים להוסיף את זה לדף השקרים שהיא מדברת עליו, תוסיפו. ואם לא, צריך לפקוח עיניים ולשאול שוב מה המשטרה ואיך הצבא מתייחס לזה. היה דיון לפני שבוע, כבוד היושב-ראש, אצלך פה על העניין של המאחזים. הגיע הזמן אולי לקיים דיון גם כן על האלימות והטרור שמפעילים בגדה בימים אלה המתנחלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת לוי, ונעבור אחר כך למשרד לביטחון לאומי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש לי איזה יתרון מה על כולם פה, אני יכול לדבר בשני הכובעים, גם כפוליטיקאי וגם כמי שהיה 23 שנה בצד השני ואני מבין דבר אחד או שתיים. אבל לבוא בטענות למשטרה בלבד – זה אבסורד. היא לא יכולה. גם אם היא רוצה, היא משטרה קטנה מדי על פי כל קנה מידה על פי משטרות אחרות בעולם. שוטר אחד, נדמה לי, במדינות העולם זה חמישה או שישה שוטרים – גם בפולין – לאלף. פה נדמה לי ששוטר אחד אם אני זוכר נכון. לבוא בטענות למשטרה זה אבסורד וזה נוח לפוליטיקאים. נוח לפוליטיקאים. המשטרה היא אחת היחידות בעולם שעל פי החלטת ממשלה 411 מוטלת על הממשלה האחריות לנושא ביטחון פנים ולחימה בטרור. ובממשלה הקודמת אני גאה על כך כמי שגם שירת בימ"מ כמעט שש שנים, שהממשלה קיבלה להכיר בימ"מ כיחידה מובילה למלחמה בטרור. יחידה לאומית. גלעד, אליך, יש למשטרה את כל הנתונים. הכול. עד הבורג האחרון, מה את בא אליהם בטענות? תבוא אליו בטענות. השר שלו נותן להם הוראה לא להעביר את הנתונים. המחשבים של המשטרה - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו לא כפופים לשר, אלא לחוף. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כל מפקד תחנה, כל מפקד פלוגה במג"ב יודע מה הנתונים, הנתונים האלה מועברים למטה הארצי, למפקדת מג"ב, למטה המחוז, ואחר כך למחשבים של המשטרה. השר. בוא נלך נגד השר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רק הערה אחת, תראה, אני לא מקבל את העניין הזה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> משטרת ישראל כפופה לשר, השר הוא אחראי עליה. אבל משטרת ישראל איננה יכולה להפר את הוראות החוק מחמת הנחייתו של השר. אני סיימתי - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תשמע, זה נחמד להגיד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> - - להיתלות רק בבן גביר. משטרת ישראל, על פי החוק, זה שונה מהזמנת אנשים שכדרך אגב, גם בהזמנה, היה לי את הסיפור הזה כיו"ר ועדת העלייה למול המפכ"ל. המפכ"ל לא שלח שוטרים לוועדת העלייה, בניגוד לחוק-יסוד: הכנסת וחוק-יסוד: הממשלה, אני הודעתי למפכ"ל: אדוני, השר, אין לו שום סמכות להורות לך להפר את החוק, לא תשלח נציגים לוועדת עלייה וקליטה, ניפגש תוך שבוע בבג"ץ. נחש מה קרה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שלחו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שלחו. חבריי משטרת ישראל, יש לי הרבה הערכה, תפסיקו להפר את החוק, כי מישהו בלשכת - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עכשיו נשמע את עמדת לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה עושה לעצמך חיים קלים כשאתה מפנה אליהם אצבע מאשימה. הוא בשנייה אחת בלחיצת כפתור, מי שהשר שלו, שאנחנו מכירים אותו היטב, נותן להם הוראה, מה אתה רוצה שהם יעשו? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שהם יצייתו לחוק. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כן? אתה רואה מה קורה במשרד הזה, ואתה רואה מה קורה עם הדרגות שלהם. עזוב, בין להגיד לבין לבצע רב המרחק. לי היה יותר קל ממך, אני אמרתי למפכ"ל, תבוא לוועדה לביקורת המדינה - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם אני אפר את החוק ואני אומר שהמנהל שלי אמר לי להפר את החוק, זה יהיה תירוץ בחדר החקירות? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה לא דומה. זה לא דומה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אל תפרו את החוק. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> - - - אני מגן עליהם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מיקי, תסיים את הדברים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אז לי היה יותר קל, המפכ"ל לא רצה לבוא אליי ואמרתי: אני מוציא לך צו הבאה, נראה אותך. דרך אגב, הוועדה היחידה שיכולה להוציא צו הבאה ושני שוטרים ידפקו למפכ"ל בדלת, נראה אותו. אז הוא בא. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא רק ועדת ביקורת, אני כשהייתי יושבת-ראש הוועדה - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל עזבי, היא היחידה שיש לה סמכות. עכשיו אני אומר, ואל תבואו אליהם בטענות, תלכו לשר. זה נורא נחמד שהם שק האגרוף וזה לא כך צריך להיות. תלכו לשר שלהם. ואני יודע מי השר שלהם, הייתי מפקד תחנה, אני יודע. ואל תבואו אליהם בטענות ועם אצבע מאשימה. אני חייב להגיד, 99% מאזרחי מדינת ישראל מבקשים לחיות בשלום, רוצים שקט. הייתה הפגנה גדולה בתל אביב, ראשי הציבור הערבי התייצבו שם. אנחנו שומעים אותם כל בוקר, תצילו אותנו. אנשים נפגעים, אנשים שלא עשו דבר נפגעים על הדרך. ולבוא ולהגיד כל החברה הערבית זה כמו לבוא ולהגיד כל החברה החרדית או כל המזרחיים או כל האשכנזים. זה לא יכול להיות. מספיק עם זה. והיא בהחלט הוכיחה את עצמה שנתיים וחצי של מלחמה קשה, שקט. גם שקט בערים המעורבות וגם שקט בערים הערביות. וזו בגרות של חברה שרוצה לחיות בתוך מדינת ישראל, עדיין הדמוקרטית, עדיין, לא יודע מה יקרה איתה. חברת הכנסת גוטליב הלכה, חבל שהיא הלכה, אבל אני מעריך מאוד את היועצת שלה שעושה עבודה מצוינת, ואני יכול להגיד: בממשלה שלנו הוכחנו שאפשר להוריד את כמות הרציחות. מה שעשה יואב סיגלוביץ' כסגן שר, בא ותכלל את כלל משרדי הממשלה – משרד הרווחה, מזכירות בתי המשפט, רשות המיסים, מס הכנסה, פרקליטות מחוז צפון – במקרה כי רוב הפשיעה מתרכזת שם של משפחות הפשע, בנק ישראל. ונורא קל לבוא ולפשוט, יש להם מודיעין על משפחת פשע, לקחת ולהחרים את כל ה-BMW ואת כל המרצדסים ורשות המיסים רוצה הסברים מאיפה הדירה הזו ומאיפה האוטו הזה, איך הושגו הכספים האלה? האם הושגו בעבירה או לא הושגו בעבירה? היה פחות מ-100 נרצחים, נדמה לי 99 או 101 אל תתפסו אותי במילה. אפשר. הם לא יכולים לעשות את זה לבד, כשבתי המשפט משחררים, כשבבתי הסוהר אין מקום, וכשמשרדי הממשלה, כל אחד עושה ככה, זה לא תפקידי. וכשאין להם כוח אדם, כבר היום חסר להם 1,800 שוטרים למצבה. ומדינת ישראל לא נותנת את השכר המתאים. מה, אני יכול להרצות עליהם עוד שעתיים ולהגן עליהם עוד שלוש. אבל בחייכם, להפנות אליהם אצבע מאשימה? תפנו אצבע מאשימה לממשלה הרעה הזו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה מיקי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אפשר לקבל נתונים מהמשרד? אפשר לקבל נתונים מחר בבוקר? << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> למה מחר בבוקר? אפשר עכשיו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הנה. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> שמי צחי לוגסי, אני ראש מינהלת המשמר הלאומי והגנה אזרחית במשרד לביטחון לאומי. אני שמח מאוד להיות פה. אני שמח על ההזדמנות להציג ולהראות את העשייה של המשמר הלאומי, שבעיני הוא גוף חשוב מאוד, ומיד אפרת בכמה מילים על העניין הזה. דבר שני, אני מסתכל לך בעיניים ואני אומר לך: אני לא קיבלתי מעולם שאלות ממכון מחקר שהייתי אמור לענות עליהם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בבקשה להזמין את הממ"מ עכשיו. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> יכול להיות שהם שלחו, אני אומר מה אני - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אל תגיד את זה. אני מציע לך לא להגיד את זה, לא להגיד את זה, כי זה פשוט לא נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> צחי, הטענה היא לא אליך אישית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה נעצר כנראה באיזה מקום. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו שולחים למשרד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שלא ישתמע שמישהו טען שאתה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> צחי, בבקשה. מכיוון שהשאלות הן לא מסובכות, אז תוכל לענות עליהם כאן. תודה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מי שהיה צריך להעביר את הפניות האלה, לא העביר. הוא לא רצה להשיב. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> אתייחס לחלק מהדברים שעלו כאן. אני מזכיר לכולנו שאנחנו בדיון פתוח, ואני מעריך שהוא משודר בתקשורת וכולי, ואני בכלל לא בטוח שאנחנו רוצים להיכנס לכל הסוגיות שעלו כאן, בדגש על הממשק שב"כ-משטרה ונושאים נוספים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תתחיל קודם כל עם המבנה הארגוני, מה היא המנהלת וכולי. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> המשמר הלאומי קם בעקבות החלטת הממשלה שצוינה פה קודם, מס' 442 הוחלט על הקמת המשמר הלאומי במשטרת ישראל. כשהסעיף המרכזי זה משמר לאומי שאמור לחזק את שלום הציבור, ביטחונו והסדר הציבורי בתרחישי חירום שונים, פשיעה לאומנית ומאבק בטרור. המשמר הלאומי הוקם כרגע בכשלוש חטיבות, בדיון הקודם דובר פה על שתי חטיבות, וכרגע אנחנו מדברים על שלוש חטיבות, צפונית, דרומית וחטיבה שכרגע מוקמת במרכז. משימותיו בחירום, לתת מענה לכל סוגיות הפנים, לחזית הפנים, בדגש על הפרות סדר במאפיינים לאומניים, ולפקד על זירות של משימות של הפרות סדר, לסייע למחוזות המשטרה בשיתוף פעולה למול גופי ההצלה השונים. המשמר הלאומי הוקם ת"פ משטרת ישראל, ת"פ מג"ב. זאת אומרת, הוא כפוף באופן ישיר למפקד מג"ב בתוך משטרת ישראל, ואת כל המשימות שלו הוא מקבל באופן סדור ממשטרת ישראל, דרך חטיבת המבצעים של משטרת ישראל, עובר למג"ב. נמצא פה רח"ט מבצעים של מג"ב, הוא זה שפוקד ומעביר את המשימות למשמר הלאומי. נמצא פה קצין האג"ם של המשמר שבמידת הצורך כמובן יוסיף עוד פרטים ויענה על שאלות שצריך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לשאול אותך בצד הארגוני, זה הזכיר לי שהיה פעם בזמנו, במשרד הביטחון, את הנוער והנח"ל. זאת אומרת היה, בעבר לפחות, היה דוגמה שבה במשרד האזרחי היה אגף, ישב אזרח – במקרה הזה בשביל הגילוי נאות, אחד מהם היה אבא שלי – והוא היה עם איזושהי אחריות, הייתי אומר מיניסטריאלית, מתחת לשר או למנכ"ל על פעילות של זרוע צבאית, זה היה דבר מוזר. אתה יכול להסביר את זה? זה היה לפני 60 שנה, איך זה קורה היום? מה המשמעות של מנהלת אזרחית שמפקדת על לובשי מדים? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ומה הסמכויות? מה ההבדל בין הסמכויות? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש להם מנהלים, יש להם מפקדים משל עצמם כמובן. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> המנהלת לא מפקדת על אף אחד, בסדר? צריך להגיד את זה בצורה נחרצת שלא משתמעת לשתי פנים. המנהלת אמונה על שלושה תחומים במשרד לביטחון לאומי; אחד, סיוע בהקמת המשמר הלאומי, התקינה שלו, וידוא שהוא מבצע את המשימות שאותן צריך לבצע, סיוע בכל מה שנוגע לתקציבים, ובנייה של כל סוגיית החקיקה ותפיסת ההפעלה בהקשרים הרגולטוריים. אין שום זיקה פיקודית ביני לבין מפקד המשמר הלאומי - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא בניית כוח ולא יעדים? << דובר_המשך >> צחי לוגסי: << דובר_המשך >> לא קשור, מי שקשור ומגדיר את היעדים וכולי זה מפקד המשמר הלאומי למול מפקד מג"ב, ולמעלה מזה, ניצב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הניצב שהוא מפקד מג"ב, זה לא מפקד נפרד? << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> לא, זה מפקד בדרגת ניצב נפרד והוא אחראי על המשמר הלאומי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוא ת"פ הניצב - - - << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> ת"פ מפקד מג"ב. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מבקשים לדעת כמה הם מונים ומהיכן נלקחו התקנים. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> אין לי בעיה להעביר את הנתונים, אני מעדיף לא להיכנס לפרטים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אני מבקש, אדוני יושב-ראש הוועדה, כמה הם מונים עד היום? מה התקן? האם נתקבלו תקנים חדשים ממדינת ישראל או נלקחו מהתחנות עצמם? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תעביר לנו את השאלות שתרצה, אנחנו נעביר אליהם. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> אני רק רוצה להגיד בפורום הזה שהתקנים הם תקנים חדשים, הם קיבלו תוספת תקינה לשנה הקרובה, אני מעדיף לא להיכנס פה למספרים, כי הכול כאן גלוי. אין לי בעיה להעביר את זה מסודר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, אחרי שייגמר הדיון. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> בשמחה רבה. יש פקודת ארגון שעל פיה המשמר פועל, יש תיקון חקיקה שאנחנו מנסים להעביר אותו. נמצאת פה היועמ"שית שלנו, קרן, במידת הצורך היא יכולה להתייחס גם לזה, ועם זה אין שום בעיה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> פקודת מטה ארצי? << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> פקודת ארגון של המטה הארצי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא מופיע בקובץ הפקודות של המטה הארצי. אין כרגע פקודה. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> פקודה שנכתבה על ידי חטיבת הארגון של המטה הארצי של משטרת ישראל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו מבקשים לקבל אותה. אני אומר שבמאגר הפקודות של המטה הארצי שמפורסם, אין פקודה ייעודית לנושא המשמר הלאומי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה מה שהם כותבים אם אני מבין. << אורח >> נירית להב-קניזו: << אורח >> פקודת ארגון. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> לגבי שאלות שעלו כאן קודם, אני לא מתחיל לעבור כאן על כל המבנה הארגוני וכולי והפריסה הגיאוגרפית שדיברתי עליה קודם. אני רק רוצה להגיד שהמשמר הלאומי כבר נטל חלק, כי זה גם פורסם בתקשורת, ולכן אני מעלה את זה כאן, באירועים של הורדת ירי, כמויות הירי סביב היישובים עומר, מיתר וכרמית, ובפעילות הזאת שהתרחשה בין נובמבר 2024 - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין כל כך הורדת ירי. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> הורדת כמויות הירי, כן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני סביב עומר, זה לא ממש קורה כרגע. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> עומר, מיתר וכרמית, היה שם מבצע - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> צחי בבקשה. לא להפריע לו. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> - - בין נובמבר לדצמבר 2025, ובאותו זמן הושג יעד משמעותי של הורדת כמויות הירי באותו אזור בכ-90%. כל מה שנוגע לאירועי תארבין, האירוע שהיה בתארבין, שם המשמר הלאומי קיבל פוליגון שבו הוא עבד כגוף עצמאי והוכפפו אליו כל הגופים הרלוונטיים. גם שם הייתה פעולה משמעותית של המשמר שהשיג את מטרתו במבצע הזה. ויש כוח שעובד בכפר ג'ואריש כבר במשך תקופה ארוכה, וגם שם הוא הוריד באופן משמעותי את כמויות הירי. אלה פעולות שהוא מבצע בשגרה. צריך להגיד שהמשמר הלאומי זה גוף שנערך לחירום, ולשם הוא נבנה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חלקו סדיר, חלקו מילואים? << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> לא. כרגע כולו סדיר. עוד כחלק מנושא המנהלת שדובר עליה קודם, אנחנו עובדים על תפיסת הפעלה, כך שתאפשר שיהיה תמהיל שבין מתנדבים, מילואים וסדיר כדי להגדיל את המשמר הלאומי, כדי שיוכל לבצע את המשימה שלו בצורה טובה יותר. זה גם חלק מתיקוני החקיקה שמעלים. אני אומר כמי שהיה הרבה מאוד שנים בצבא ועבר למשרד לביטחון לאומי לא מזמן – את תפיסת הביטחון במדינת ישראל לקח הרבה מאוד שנים לכתוב. המשמר הלאומי הוא גוף בן שנה וקצת שכרגע נבנה ומתעצב. ולכן לבוא ולדרוש עכשיו שיהיו כאן הנחיות מאוד מאוד מסודרות בצורה מלאה כשכבר סיימו את כל התהליכים, נראה לי קצת יומרני. עם זאת, צריך להגיד שזה מתבצע בימים אלה ואנחנו עובדים על זה בצורה מאוד מאוד משמעותית כדי שזה יקרה במהרה. אני באופן אישי, גם כמח"ט מילואים במג"ב, לא מרגיש - - - זאת אומרת, יש הרבה מה להגיד על העשייה שבוצעה גם בתחום הזה במהלך השנתיים-שלוש האחרונות, ההסדרה שבוצעה שם. ברגע זה כשאנחנו יושבים פה ומדברים, לוחמים שלי נמצאים בצפון, הוקפצו בצו 8 כדי לתת שם מענה לפשיעה והם תופסים שם נשקים ועושים פעילות מאוד מבורכת ממש בימים אלו. ואני חושב שהמשטרה עושה כאן מעל ומעבר כדי למסד את הדברים. אני לא חושב שאפשר לבוא ולטעון משהו על הסתרת מידע או משהו כזה, כל המידע שאנחנו יודעים להעביר, יועבר במלואו לפחות עד כמה שזה נוגע בי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רק שאלת הבהרה: יש הבדל בין הסמכויות של שוטר במשטרה לבין מי שבמשמר הלאומי? << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> לא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש להם את אותם הסמכויות? << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> כן. שוטרים לכל דבר ועניין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גלעד בקצרה. אחר כך נורית מהממ"מ. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה צחי על ההתחייבות להעביר את המידע. יש רשימה של שאלות, מסמך שיצא מהממ"מ, לא הגיע לידיך. נשמע מנורית למי זה נשלח, אבל אנחנו רוצים תשובות על השאלות, בסדר? ומה שהוא חסוי, שיעבור לוועדה בחסוי. כדרך אגב אחת הסיבות וההצדקות להקים מינהלת, זה כשיש תפר למנגנונים בחברה האזרחית. אני יכול להבין למה יש מינהלת שעוסקת בכיתות כוננות משטריות, כי זה קשור בישובים, זה קשור ברשויות המקומיות. למה יש מינהלת לנושא המשמר הלאומי, שזו כרגע יחידה בתוך המשטרה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אפילו בתוך מג"ב. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> חלק מהמלצות הוועדה קבעו שצריך להקים מינהלת במשרד לביטחון לאומי כדי לאפשר את ההקמה הזו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לומר לך מה הבעיה שלנו, צחי: יש המלצות שלא פרסמתן אותן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ההמלצות הם של המשרד? << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> ההמלצות פורסמו, הם של הוועדה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> אבל הדוח גלוי. הדוח פורסם באופן מלא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> של הוועדה לביטחון פנים? << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> לא, של הוועדה להקמת המשמר הלאומי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> במשרד. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> חלק ממסקנות הוועדה היו להקים מינהלת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> צחי, למיטב ידיעתי – ויכול להיות שאני טועה, אני תמיד שמח ללמוד – דוח הוועדה לא פורסם. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> פורסם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, בואו נקבל. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> יש דוח גלוי ודוח חסוי, גם בדוח הגלוי וגם בדוח החסוי הנושא הזה הופיע כחלק - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> צחי, יש אפשרות לקבל את הדוח? את סיכום הוועדה. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> אעביר לך את זה בשמחה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם החסוי. יהיה בתוך הכספת. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> קח אותו בשמחה, הוא לא שלנו, הוא לא של המשרד שלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, מה זה לא שלנו? << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> הוא לא הוקם על ידי המשרד לביטחון לאומי, זו ועדה שהוקמה לטובת העניין הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> על ידי מי? << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> מי מינה את הוועדה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בוודאי שהשר מינה אותה. לפני שקרן עונה, אני רוצה להבין: הממשלה קיבלה החלטה, היא קבעה את הקמת הוועדה. למיטב ידיעתי ועל פי הנתונים שנמסרו על ידי מזכיר הממשלה, הדוח לא הונח על שולחן הממשלה. לא התקיים עוד דיון בממשלה. אין החלטת ממשלה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הממשלה הקימה את הוועדה הזאת? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הממשלה קיבלה החלטה להקים את המשמר הלאומי, אבל לטובת ההקמה, קבעו שתוקם ועדה, היא תגבש מסקנות, המלצות וכולי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ותובא חזרה לממשלה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם הממשלה מנחה להקים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, עזוב את השאלה. מה הסטטוס שלה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לדעת איפה החלטת הממשלה שמסכמת את הדברים האלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> השאלה ברורה. << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> אעיד כמו שאמרו פה, הייתה החלטה 442 שהחליטה להורות על הקמת המשמר הלאומי. הוקמה ועדה בראשות מנכ"ל המשרד הקודם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ויש בה נציגים ממשרדים אחרים? << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת שהממשלה הקימה ועדה. << דובר_המשך >> קרן אבירם: << דובר_המשך >> היו נציגים בראשות מנכ"ל המשרד שלנו, הקודם, עם נציגים של משרד המשפטים, צה"ל, משרד הביטחון, משרד האוצר, משרדים של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. ההמלצות הובאו בפני השר לביטחון לאומי. מאז אנחנו שוקדים מול משרדי הממשלה, בעיקר תקופה ארוכה מאוד מול משרד הביטחון להגיע להסכמות כדי להביא החלטת ממשלה המשכית - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ובינתיים הקמתם שלוש חטיבות? << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> - - שתבוא בהסכמה עם כלל המשרדים, כבר הגענו להסכמות עם משרד הביטחון, זה המשרד העיקרי שמולו עבדנו. הייתה לנו ישיבה גם עם משרד המשפטים, להציג להם את הצעת המחליטים, החלטת ממשלה שאנחנו רוצים לקדם. אנחנו מקווים שבקרוב מאוד היא תובא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תוך ימים? תוך שבועות? << דובר_המשך >> קרן אבירם: << דובר_המשך >> יש עוד מגעים מול השב"כ ומול המשטרה שצריכים עוד להשלים. התקופה העיקרית הייתה מול משרד הביטחון ואיתם הגענו להסכמות. החלטת ממשלה אמורה לבוא בהמשך למה שאמרו לגבי המלצות הוועדה, לאמץ את המלצות הוועדה, חלק בהסכמות שסוכמו מול משרד - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דוח הוועדה פורסם? יש דוח לוועדה? << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> יש דוח, אבל לדעתי הוא הובא - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> פורסם או לא? << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> אני לא בטוחה שהוא פורסם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא הצלחתי למצוא אותו בשום מקום. הממ"מ לא הצליח למצוא אותו בשום מקום. << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> יכול להיות שהוא לא פורסם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז הוא לא פורסם. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> לא, הוא לא - - - אני קיבלתי אותו. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גלעד, בסדר, תבדקו אצלכם אם אפשרי לפרסם. יכול להיות שזה עדיין פנימי, לקראת החלטה לאמץ את החלטת ממשלה. לגיטימי, לפעמים זה קורה. אם אפשר להעביר, אנחנו מבקשים לקבל. << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> מתי ההמלצות הוגשו? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הוועדה קיימה תשעה דיונים – את זה אנחנו יודעים; מתי הוועדה גיבשה את הדוח שלה? << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> בסביבות סוף 2023. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מסוף 2023 אתם עובדים על תיאום עם משרדי הממשלה על החלטת - - - בינתיים הקימו שלוש חטיבות. הקימו שלוש חטיבות, מפעילים כוח ת"פ מג"ב. כוח שיש לו תפקיד די דרמטי, כדרך אגב אני רוצה להזכיר, המשמר הלאומי זאת לא החלטה שבן גביר קיבל, קיבלו את זה בממשלה הקודמת בעקבות שומר חומות, השר עמר בר לב, סגן השר סגלוביץ', הממשלה הקודמת – אנחנו לא כופרים בצורך במשמר לאומי. אנחנו רק לא מבינים איך יש החלטת ממשלה להקים, אבל אז ממנים ועדה; היא גמרה לעבוד ב-2023, הממשלה לא דנה במסקנות, לא דנה בהמלצות, אין סיכומים בין המשרדים. אני רוצה להזכיר שגיוס למג"ב הוא סמכות שר הביטחון על פי פקודת מג"ב. אני בכלל שם סימן שאלה משפטי גדול מאוד – האם אפשר להכניס מישהו למג"ב שזה לא בהוראת שר הביטחון? כרגע שומעים שאין הסכמות עם משרד הביטחון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> רק על הסדירים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דווקא כן, הם כן הגיעו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל אנחנו מדברים על כוח סדיר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גלעד, הדברים ברורים כרגע. אנחנו שנתיים ממתינים להחלטת ממשלה. << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> רק אשלים: המלצות הוועדה הובאו בפני השר לביטחון לאומי בסוף 2023, אז גם התחילה המלחמה והייתה תקופה גדולה מאוד שהמשטרה ואנחנו עסקנו במשהו אחר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> במשמר הלאומי, יש כוח סדיר? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> החלטת ממשלה שעכשיו מקודמת, וכמו שאמרתי, תקופה ארוכה הייתה עד הגעה להסכמות עם משרד הביטחון, והגענו איתם להסכמות. אנחנו מגיעים להסכמות עם משרדי הממשלה הנוספים. החלטת הממשלה שתובא, היא תאמץ את רוב המלצות הוועדה, בשינויים שהוסכמו עם המשרדים. ואכן אני מניחה שהדוח עם רוב ההמלצות יובאו - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה הסמכויות שלכם - - - בשגרה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא קיבלנו תשובות על הסדיר. האם משרד הביטחון אישר העברה של סדירים למשמר הלאומי? זה נשמע לי אבסורד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מניח שהוא אישר למג"ב. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה מקום השירות שלהם? << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> הוא מאשר להם להעביר למג"ב – זה אותו דבר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא אותו דבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, זה בדיוק העניין. הרחבתם את הסמכויות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שמע, אני מספיק בעסק. גברתי היועצת המשפטית, זה אותו דבר? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ממש לא אותו דבר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אם את לא יודעת אל תעני. לא כדאי לך, כי זה לא חוקי. זה לא אותו דבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שלוש חטיבות מעין צבאיות, בלי החלטת ממשלה מפורטת, בלי פקודה של המטה הארצי, בלי סיכום עם משרד הביטחון. אנחנו בעד המשמר הלאומי, אנחנו לא בעד הקמת כוחות חמושים בצורה לא מסודרת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אם הממשלה מבצעת עבירה, אנחנו רוצים לדעת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בבקשה נורית. << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> שלום, אני רוצה להעמיד כמה דברים על דיוקם לגבי הדוח. הוועדה התכנסה, דנה, שמעה את כל מי שצריך והיה רלוונטי מכלל התחומים במשרדי הממשלה, ובנוסף מומחים מבחוץ, אנשי מקצוע וכולי. ערכו סדרת דיונים, הכינו דוח של כ-140 עמודים עם כמה עשרות המלצות. הדוח הוגש לשר בסמוך לתחילת המלחמה. הדוח לא פורסם לציבור - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ובממשלה. << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> נכון. - - ולא הובא לאישור ממשלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את זה אנחנו יודעים, אבל מה עוד? << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> זה שלב ראשון. שלב שני לגבי הפניות שלנו למשרד על רקע כל הדברים האלה. אנחנו פנינו למשרד לביטחון לאומי, שאלנו שאלות, אני יכולה להגיד בקצרה, שחלק מהשאלות שלגביהן - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, אני מבקש לא לחזור על השאלות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל על אילו לא קיבלו שום נתון? << דובר >> נורית יכימוביץ כהן: << דובר >> כולן מפורטות במסמך שלנו. בין היתר שאלנו על המשמר הלאומי, הסמכויות, הכפיפות, הרבה היבטים שקשורים לתפעול וגם לגבי המנהלת. אנחנו פונים למשרד לביטחון לאומי, בדרך כלל המשרד מפנה לגורמים שאמורים לקבל את השאלות, הם אמורים לענות ולהחזיר למשרד ומשם אלינו. אנחנו לא קיבלנו תשובה על הפנייה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש לי הצעה אדוני, מכיוון שמגלגלים את הממ"מ מהמדרגות – אני מבקש שהממ"מ יכין מסמך מתכלל עבור אדוני, עבור הוועדה. ושהוועדה תפנה כוועדה לביקורת המדינה למשרד לביטחון פנים לקבל את כל הנתונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היא תקבע, היום אנחנו נקפוץ - - - תודה גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם שוטרי המשמר הלאומי נשלחים להפגנות, לא הפרות סדר, של אנשים שדעתם שונה מהמדינה? אל תאמרו לי לא מכיוון שאני פוגש אותם כמעט כל שבת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> התשובה היא כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תסבירו לי איך המשמר הלאומי שהוקם על מנת להתמודד עם הפרות סדר חמורות ועם ממש התקוממות לאומנית ועם ענייני טרור, מוצאים את עצמם פעם אחר פעם עסוקים במקום שוטרים כחולים בלעמוד למול הפגנות? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גלעד, אנחנו נשמע את זה מהמשטרה, קודם אני אבקש מיובל. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> ברשותך, אני כן רוצה לענות על הדבר הזה. קודם כל אנחנו מאוד מקפידים ששוטרי המשמר הלאומי יבצעו את המשימות הרלוונטיות להם כפי שפירטתי אותן פה קודם ולא ילכו לכל מיני מקומות. אף אחד לא בודק את דעתו של מי שונה מדעתה של המדינה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם המשמר הלאומי נשלח לעמוד מול - - - << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> ולכן אני חושב שזה לא נכון להציג את זה באורך כזה כאן. המשמר הלאומי מבצע משימות על פי פקודת הארגון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל אני פוגש את האנשים האלה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל תוריד את הצד הפוליטי. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> המשמר הלאומי מבצע משימות על פי פקודת הארגון שהוגדרה לו ועל פי המשימות שמוגדרות לו על ידי מפקד מג"ב והמפכ"ל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> סליחה אדוני, יש החלטת ממשלה שאומרת מה תפקידי המשמר הלאומי. אז אחרי זה לא הבאתם החלטת ממשלה שמתכללת את הכול. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> אבל זה בדיוק מה שהם רוצים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה מטרת המשמר הלאומי, זה ברור. האם הגיוני לקחת שלוש חטיבות שהתפקיד שלהן על פי החלטת ממשלה הוא להתמודד עם התקוממות לאומנית ועם פעילות טרור והפרות סדר חמורות כמו שראינו בשומר חומות, ולהפעיל אותן במשימות שיטור אחרות? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גלעד, אני מבקש שתאפשר לי להמשיך את הדיון. תודה. השאלות ברורות לחלוטין, אני מבקש שאחר כך תענו. מיד נעבור למשטרה ותענו. השאלה הזאת רצינית, אני מכיר, גם גלעד מכיר בכך שלעיתים יחידות משטרה מוסתות, לא יודע, מהמגזר הכפרי למגזר העירוני ולהפך. זה יכול לקרות. זה לא אסור. רק מה שחסר לנו פה - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זאת לא השגרה שלהם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בדיוק. מהי השגרה? מה ליבת העשייה? יובל, בבקשה. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> אני רק אנסה, אפשר מבחינתנו להתייחס לכמה נקודות. הדבר הראשון, למיטב ידיעתנו, הדוח של ועדת בן אליהו אינו דוח מפורסם, זה מה שאנחנו יודעים כרגע בעניין הזה. הדבר השני, שלא ישתמע שאנחנו כרגע צופים מהצד בעניין הזה, אנחנו כן נמצאים בביקורת היום על עולם כיתות הכוננות. אנחנו לא נמצאים בביקורת ישירה על הנושא של המשמר הלאומי. בתחילת דבריי התייחסתי למספר היבטים שנכון שפה בפעולה של הפיקוח הפרלמנטרי, הדברים האלה כן יישמעו ודיברנו גם על סטטוס ההסדרה החוקית, גם על פקודת ארגון ופקודת הקמה, גם על שאלות שכן מתעוררות כמו איפה עומדים היום בהיבט של כפיפויות למול ההמלצות של ועדת בן אליהו שדיבר על כפיפות ישירה למשטרה. כן עולה גם השאלה של תפיסת הפעולה, פעולות הפעולה של המנהלת. והדבר האחרון הוא הממשק בין מג"ב למשטרה; בעולם הארגון עולות שאלות מה ההשלכות של הקמת המשמר על מג"ב מבחינת יכולתו של מג"ב ומשימותיו של מג"ב, איך שני האורגנים האלה פועלים זה לצד זה. כרגע בזהירות, אני לא אומר את זה כסימני קריאה, בסוף דוח ביקורת אנחנו מציבים סימני קריאה, אנחנו פה בסימני שאלה – אמרתי, אנחנו כרגע לא בעיסוק בתחום הזה, אבל כן, בראייתי בשיח, בהיכרותי את הוועדה, בשיח של הפיקוח הפרלמנטרי, אלה שאלות שניתן לחשוב עליהם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יובל, האם לא ראוי שתעסקו בנושא הזה? ומבחינת בניין הכוח של משטרת ישראל, יותר קריטי מכיתות הכוננות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גלעד, בסיכום הוועדה פרק 3 כתוב: המבקר מתבקש – לא סעיף 21 – על דעת הח"כים הנוכחים לבחון את הליך הקמת חטיבות המשמר הלאומי במג"ב ואת פעולות המנהלת. אני חושב שלאור מה ששמענו, השנתיים שעברו והכניסה המבורכת של המשמר הלאומי לפעילות, אני חושב שנכון ללמוד את הדברים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אלון, אתה איש מערכת הביטחון ומיקי היה ניצב במשטרה, אתם מכירים עוד דוגמה במשטרה של ניצב שכפוף לניצב? אני יודע שבצבא המפקד גייס הוא אלוף, הוא פקוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש ניצב כמו מיקי לוי, ויש אחד שהוא רק ניצב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בלה"ב 433, נכון? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה יכול לקרות, יכול. יש בעוד פיקודים, בפיקודים יש הרבה פעמים מילואים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בצבא אני מכיר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה סיפור אחר, אין ניצב במחוזות שאחראי על ניצב. אני לא רוצה לדבר על הפרסונה עצמה, אבל רצו לתת למישהו דרגה, וזהו, מה הסיפור פה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סגן ניצב אופיר ביטון, אתה תהיה נציג המשטרה הראשון, יש לנו את עוד סנ"צית, מיכל גרניט. בואו, תתייחסו בבקשה, חשוב לי שאתם תבואו לביטוי. << אורח >> מיכל גרניט: << אורח >> קצת אדבר על הנתונים, אני שייכת לאגף משאבי אנוש, אני רמ"ד פיתוח בתיכנון אמ"ש. קצת לגבי הנתונים, יותר אדבר על עניין תחנות המגזר, לעניין האיוש, לעניין הפעולות שאנחנו עושים. במהלך השנים 2023 עד היום, אנחנו במאזן של עזיבות מול גיוסים, אנחנו במאזן חיובי של 1763, כשאנחנו מדברים על מאזן בתחנות המגזר ובתחנות המעורבות של 384 חיובי. 384 גיוסים לעומת עזיבות במאזן, המאזן הכללי הוא 384 פלוס. 38% מהגיוסים לתחנות הולך לתחנות המגזר. זה אומר שיש לנו ריכוז מאמץ מאוד מאוד משמעותי לכיוון איוש בתחנות המגזר ובתחנות המעורבות. עושים הרבה מאוד הכוונה לשם. סך הכול יש רתיעה כללית, יש יותר קושי לאייש, אחוזי איוש יותר מורכבים במקומות האלה. ויש ריכוז מאמץ גדול מאוד. הסכמי השכר האחרונים שהיו כוללים את הסכמי הבל"ם, הסכמי ההסתדרות והסכמי צה"ל, יש שם התייחסות לשירות בתחנות מגזר, וניתן מענק גבוה יותר לשוטרי תחנות המגזר. בנוסף לזה, עושים עכשיו פרויקט לגבי מיפוי של תחנות "קשות שירות", תחנות קשות שירות אלה תחנות שיש בהן איזושהי מורכבות, בין היתר גם באחוזי האיוש שלהן. מיפינו את התחנות היותר מאתגרות וממש מנסים לתפור איזושהי חליפה שתיתן מענה למשרתים בה. המענה הזה יכול להיות החל מתנאי שירות כאלה ואחרים, וגם כמובן זה כבר מעבר ליכולותינו, אבל מול האוצר לנסות לבדוק אם יש אפשרות באמת למתן מענקים, מתן תוספות, מה שאפשר על מנת למשוך ולאייש בתחנות הללו. מבחינת דוברי ערבית, יש 1,040 שוטרים דוברי ערבית בתחנות מגזר ותחנות מעורבות. מה שעוד עושים מאמץ, יש לנו נושא של פרויקט 'מפתח', זה במסגרת תנאי השירות, יש כמה תחנות שבהן עשינו הסכמים לגבי שכירויות בדירה בתשלום נמוך מאוד. עשינו את זה בלוד, אנחנו עושים את זה בתוכניות לערים נוספות שייתנו מענה גם לערים מעורבות וערי מגזר. עד כאן מבחינתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. לפני השאלות אני מבקש כרגע לתת - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה המחסור בין תקן למצבה? וכמה חסרים לתקן בסדיר במג"ב? אלה שתי שאלות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. אבקש את אלוירה, סגנית ראש העיר בלוד, אבקש לתת קצת פתחון פה לחברים. << דובר >> אלוירה קוליחמן: << דובר >> צוהריים טובים לכולם, שמי אלוירה קוליחמן, סגנית ראש העיר בעיריית לוד. ראשית כל מי שיושב כאן ומשתתף, קודם כול ברכה על הדיון החשוב מאוד הזה. כל מי שיושב כאן יודע מה העיר לוד עברה בפרעות מאי 2021. ומאז משבר האמון בין החברה היהודית לחברה הערבית, עדיין בשיקום מאוד מאוד קשה, ולא יודעת אם אי-פעם נגיע למצב שהיינו לפני הפרעות. נאמרו פה כל מיני אמירות שהמשטרה לא בסדר ושהחברה הערבית עוד פעם "אכלו לי ושתו לי ונגעו לי". חברים, יש לנו תוכניות, אני בעצמי משתתפת בפרויקטים של ערים מעורבות, ואנחנו יושבים סביב השולחן – אי-אפשר כל פעם לבוא ולהאשים את המשטרה. החברה צריכה לקחת אחריות על המעשים שלה. בעיר לוד, הילדים שלנו, בגילאים צעירים מאוד, יודעים לזהות סוגי נשק. האם למישהו נראה מצב תקין שהילדים מרטיבים במיטות, והילדים בוכים יום ולילה כי אנחנו שומעים ירי בלתי פוסק? העיר לוד, לצערי הרב, אני לא מתגאה בנתון הזה, עומדת שנים רבות במקום הראשון ברציחות בחברה הערבית. ואני כן פונה לממשלה לבוא ולשנות ולהחמיר את הענישה סוף סוף ולעשות צדק. לא יכול להיות שמצד אחד אנחנו מדברים על הנתונים, באים אלינו חברי כנסת ושרים לעיר, מנחמים אותנו בכל רצח, ובאותו רגע מתקיים בשידור חי רצח נוסף. בזמן שהייתה הפגנה לפני שבועיים, בזמן ההפגנה כנגד האלימות, קרה עוד רצח בעיר לוד. לאן הגענו? מישהו חייב לשים לדבר הזה סוף. לא יכול להיות שעיר במרכז הארץ מדממת. ואני לא נהנית לבוא ולדבר בכל ועדה וועדה. בואו, אבסורד. אתם הרמתם את הכפפה ואתם דנים. היום הגעתי, עשיתי מאמץ אדיר, בעשר בבוקר להגיע לוועדה לביטחון לאומי שהייתה אמורה לדון בסוגיות האלה ולשנות חקיקה ולהשוות את זה לטרור. כמה מפתיע, 10 דקות לפני תחילת דיון, הוועדה בוטלה, בלי שמישהו הודיע למישהו על הביטול. ואנחנו מגיעים לכאן, שבוע אחרי שבוע, וזועקים מדם ליבנו: תעצרו את הדבר הזה. לא יכול להיות, 55 אנשים נרצחו בעיר לוד בשלוש-ארבע השנים האחרונות. מה שזה אומר הוא שלפחות אזרח אחד מהחברה הערבית נרצח כל יום במדינת ישראל. מישהו מבין את הנתון האבסורדי הזה? ואני באה ואני מבקשת שינוי, יום אחרי יום. אנחנו מדברים על מצבת כוח אדם, בואו תקשיבו, בעיר לוד, שיש בה ירי ברמה יומיומית, ובעיר מודיעין לידינו – אותה מצבת כוח אדם. יש לי בעיר בין ניידת לשתיים שמסיירות בלילה, כי אף אחד לא מוכן להתגייס ובצדק. כי השוטר במודיעין או בסביון או בכל עיר אחרת מקבל אותו שכר כמו שוטר בעיר לוד שמסכן את עצמו יום ולילה. איך זה יכול להיות? למה ששוטר ירצה להגיע לעיר לוד, לסכן את משפחתו, לסכן את חייו ולתת לנו כתושבים ואזרחים במדינה, את הדבר הכי בסיסי, את הביטחון ואת השקט? תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה אלוירה, דברים כדורבנות. גלעד, בבקשה, << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש לי הרבה כבוד לכל לובשי המדים כאן, אבל הסוגיה היא לא סוגיה פרסונלית, היא סוגיה מערכתית. אנחנו בוועדה לביטחון לאומי וגם כאן בדיונים, מנסים לקבל נתוני כוח אדם, לא בהצגה סלקטיבית. אנחנו מבקשים לקבל את התקן מול מצבה. כמה שוטרים חסרים אחרי העודף של ה-348? מה כרגע המצב של תקן מול - - - חבר'ה, תקשיבו, כשאתם באים לוועדה בכנסת ונותנים ענייני כוח אדם, אז תבואו עם כל הנתונים. אנחנו רוצים לדעת תקן מול מצבה, כי למיטב ידיעתנו חסרים מאות איושים בתחנות הרלוונטיות בסיירים. יש פערי איוש דרמטיים בימ"רים, ביחידות החוקרות שאמורות לפענח את הפשיעה. דובר כאן על גיוסים חדשים, הרי בסופו של דבר כשהמשטרה מגייסת, היא פותחת איזושהי מניפה – אם הצליחו להקים שלוש חטיבות מגיוסים חדשים, אז בואו נראה את הפערים ביחידות הסיור ובימ"רים ובעוד יחידות כדי להבין שהמשטרה כרגע מטה כוחות אל עבר שלוש החטיבות של המשמר הלאומי על חשבון מילוי התקנים הלא מאוישים, שהם אלה שעומדים ביום יום למול האוכלוסייה בלוד. כשהמשרד לא מציג לנו את כל הנתונים ואנחנו ביקשנו אין ספור פעמים את הנתונים. איפה הנתונים של כוח האדם? אתה יודע מה קורה לנו? הרי אנו כל שנה מחכים לדיונים בוועדת התקציב, שיבוא הנציג של האוצר, לא של בל"ם, ואז אנחנו שואלים את האוצר מה הנתונים, אבל הנתונים חלקיים, כי אנחנו לא מצליחים, שלוש שנים אנחנו לא מצליחים לקבל מהמשטרה ומהמשרד נתונים של איוש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בוא נקשיב עכשיו. << אורח >> מיכל גרניט: << אורח >> הנתונים הועברו. צר לי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא בא אליך בטענות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גלעד, אתה מדבר ולא רוצה לשמוע מה היא אומרת. << אורח >> מיכל גרניט: << אורח >> אני רק אומרת שאין פה סודות, זה הכול. אתם מבקשים את הנתונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז די עם הדיונים האלו של כיתה ד', יש סודות, אין סודות – קדימה, בואו נשמע את התשובות. << אורח >> מיכל גרניט: << אורח >> תשובות למה? יש לי רשימה של תחנות עם אחוזי איוש, עם תמונה ברורה, אין בעיה להעביר אותה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גלעד, תבחר שאלה אחת שאתה רוצה לשאול אותה עכשיו, ובהמשך אפשר להגיש. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> אנסה להיות זיכרון ארגוני בעניין הזה; בדיון הוועדה פה מ-31 במאי 2023, ציין מפכ"ל המשטרה כי בתחנת לוד חסרים 30% מהשוטרים. זה סדר גודל של 56 שוטרים החסרים בתחנת לוד, נכון למאי 2023. שאלה מס' אחת היא האם בנושא הזה יש שינוי? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בבקשה. << אורח >> מיכל גרניט: << אורח >> בתחנת לוד אחוזי האיוש: 82.53%. הנתונים שיש מולי הם שבשנת 2023 היו 75% איוש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש צמיחה מסוימת, ויש חוסר בכל אופן. << אורח >> מיכל גרניט: << אורח >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חוסר ענק, חמישית מכוח השיטור בעיר. << אורח >> מיכל גרניט: << אורח >> מדובר בפער של 29. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> צריך להוסיף להם שכר. תוסיפו שכר, יבואו יותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה מה שחסר, כן? << דובר >> אלוירה קוליחמן: << דובר >> יש לנו ניידת אחת בלילה. ניידת אחת על כל העיר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שאלה נוספת, סגן ניצב גרניט, האם ניידת אחת בלילה זה התקן ללוד? << אורח >> אופיר ביטון: << אורח >> בוודאות זה לא התקן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם זה המצב? << אורח >> אופיר ביטון: << אורח >> אני לא מכיר בשביל להגיד לך שזה המצב, אבל אין לי ספק שזה לא המצב. יש יותר ניידות סיור. זה לא רק ניידות סיור, זה בילוש, זה יחידות של בט"פ, משמר לאומי שנמצאות בלוד. יש מספיק כוחות בעיר. לא מדובר בניידת אחת בלילה. << דובר >> אלוירה קוליחמן: << דובר >> אז איך אנחנו מסבירים שאנחנו במקום ראשון ברציחות, ושכל יום יש לנו ירי באזרחים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש לזה סיבות רבות, זה לא הניידות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רציתי לשמוע על העניין של הניידת האחת, הקושי לא יותר קל אם יהיו שם שלוש ניידות שלא הצליחו לעצור את הרציחות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה לכוח אדם – אל תגידי לי תקן מצבה, רק תגידי לי את הפער בין תקן למצבה בשטח, לא במטה הארצי, זה לא מעניין, בסדר? << אורח >> מיכל גרניט: << אורח >> בתחנות בכלל? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בתחנות. אם אין לך, את יכולה גם אחר כך. ואחר כך תקן מצבה במג"ב בסדיר. אל תגידי כמה התקן, תגידי לי את הפער, כדי שלא כאילו יגלו, למרות שכל המספרים - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם אין החלטת ממשלה, איך אפשר להבין מה העדיפויות של הממשלה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה העניין. באחוזים, כמה אחוזים סדירים - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לקחת את המתגייסים החדשים לעוד חטיבה במשמר הלאומי או לאייש את התחנות? זה לא עובד ככה, צחי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תכתבי, עזבי אותך, כמה אחוזים סדירים יש במשמר הלאומי? כי זה לא חוקי, את לא יודעת? כי זה מג"ב? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מיכל, את יכולה לענות על זה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> היא לא יודעת, כי זה מג"ב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גם לא זו תשובה סבירה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא לא יכולה להגיד על מג"ב, היא תגיד על המשטרה. אבל במג"ב אני רוצה לדעת באחוזים: כמה יש חוסר באחוזים בסדירים במג"ב? כי אם יש חוסר באחוזים בסדירים במג"ב, הם נלקחו למשמר הלאומי שזה לא תקין. זה לא תקין. במשמר הלאומי צריכים להיות אנשי קבע בלבד. הסדירים צריכים ללכת לפלוגות האחרות של מג"ב. ואם אתם מביאים אותם על חשבון ההקצאה של צה"ל למג"ב – אתם מבצעים עבירה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבקש מתת ניצב גולן שרוני להתייחס לסוגיה הזאת. אם אני מבין נכון, יש פה שלושה בלקים של כוח אדם: המשטרה הכחולה, מג"ב המסורתי – גם את היחידות שלכם אנחנו רוצים בשדרות בימים ובלילות – והמשמר הלאומי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> גולן, לא הייתי רוצה בפלוגה ג' כשהיו לי 176 איש, זה כמעט גדוד בזמנו, שיהיו לי רק 120 כי לקחו 40 למשמר הלאומי, זה מה שאני אומר. << אורח >> גולן שרוני: << אורח >> קודם נענה בכלל על כל מה שהתבקשנו. קודם כל נדבר על המשמר הלאומי, הייתה וועדה שהוקמה, החליטו שמשמר הגבול זה המשמר הלאומי. ביצענו תפיסת הפעלה. תפיסת הפעלה מפורטת מאוד ועל בסיסה אנחנו בונים פה את כל הכוח. זה כמובן אושר על ידי השר, רוה"מ וכן הלאה, זה עבר את כל השרשרת. ואנחנו מבחינת הייעוד, יש להם משימות ברורות מאוד ואנחנו מקפידים שהם עושים רק אותם, מבחינת תפס"ד לאומני, לוחמה בטרור, פשיעה חמורה וגם בט"ש. הם עומדים בכל המשימות שלהם, יש בקרה חודשית על כל הדבר הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גולן, אני רוצה לחדד את הנקודה הזאת, עלה לדיון ציבורי, וחשוב שתגיד את הדברים. אני לא מדבר על מקרה של מי שהוסט לאיזה משימה יחידנית – האם באופן עקרוני, המשמר הלאומי לא מוסט לשמירה על הפגנות? << דובר_המשך >> גולן שרוני: << דובר_המשך >> המשמר הלאומי מקובע במשימות האלה. יש פיקוח ובקרה על הדבר הזה. יש לנו תהליך מאוד מסודר לראות. יש את האירועים הלאומיים שלפעמים מצריך סד"כ מעבר למה שצריך. אנחנו מדברים על 97%, 98% עובד במשימות שהוא הוקם. זה משהו מכובד מאוד, במיוחד שהם גם בשלבי הקמה שלהם. מבחינת ההפעלה, ההפעלה שלהם זה ציר שיוצא מציר אג"ם ארצי, מגיע אלי, ואנחנו נותנים את המשימות לחטיבות המשמר בהתאם. לדוגמה כיום המשמר עובד במגזר הערבי, בנצרת בצפון, ברמלה, בבאר שבע, זאת הפריסה שלו. וכבר הצלחנו לקבע אותם באזורים האלה. מבחינת ההפעלה, אנחנו רואים שיש עשייה משמעותית של הכוח הזה, אם אנחנו מדברים על קרוב ל-1,800 חיפושים שכנראה לא היו מתבצעים על ידי אף אחד. התווספו קרוב ל-500 נשקים שנתפסו מההקמה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה רגע להבין את המהות של העניין, הרי בסוף זה חלק ממג"ב שמיועד למשימות מסוימות. << אורח >> גולן שרוני: << אורח >> אסביר; החליטו בסוף בוועדה שכדי שהכוח הזה לא יבלע למשימות הרגילות של משטרת ישראל, ישימו להם משימות קבועות שיעזרו בביטחון האישי ובמשילות. ואז שמו אותם בכוח הזה. הייתי גם חבר צוות בכל הצוות שקבע את תפיסת ההפעלה, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. הם עושים את המשימות האלה ולא זזים מאף משימה אחרת, כי בסוף זה מה שנותן לנו את העשייה. זה מבחינת ההפעלה. כל ההפעלה קורית על ידי משמר הגבול, בסוף מפקד משמר הגבול הוא המנהל את כל החיל הזה, כאשר המשמר הלאומי כפוף – כמו שאמר צחי כאן. מבחינת בניין הכוח, בסוף לבנות את הכוח הזה, זאת משימה קשה מאוד. אנחנו, מג"ב, בכל העשייה הזאת מבחינת הסמכות, מבחינת הכשרות, מבחינת הכול, הוא מוסמך בהתאם לכל הכללים שחלים על לוחם משמר הגבול. מה שכן צריך להמשיך, בסוף הוועדה ומה שקבענו בתפיסת ההפעלה, נדרש ליישם את כל נושא הפו"ש, במיוחד על הפס"ד (הפרת סדר) הרב זירתי, שיהיה פו"ש משמעותי. אנחנו מדברים על זירה, שבזירה תהיה חטיבה קבועה, חטיבת משמר וחטיבת מילואים. כל זה אמור להתנהל תחת הממ"ז הטריטוריאלי ולבצע משימות ולהתחיל לשלוט בכל הדברים האלה. זה בגדול על הנושא הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שאלה מספרית, בלי לתת מספרים: האם מג"ב גדל באופן מובהק בשנתיים האחרונות? << דובר_המשך >> גולן שרוני: << דובר_המשך >> אגע לגבי מג"ב, רק בכוחות יסמ"ג (יחידת סיור משמר הגבול), הוא היה 1,709 לפני שומר חומות, אנחנו כרגע 3,079 כולל המשמר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למעלה מ-50% גידול. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה כולל המשמר. << אורח >> גולן שרוני: << אורח >> זה כולל המשמר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אל תיתן לך להתבלבל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבין. אבל מג"ב עצמו גדל. << אורח >> גולן שרוני: << אורח >> בסוף בנושא ההקמה, אנחנו מ'שומר חומות' הקמנו את חטיבה לבט"פ, חיזקנו את החטיבה לטקטית, כוחות יסמ"ג במרחבים, גם היו שם יחידות של בט"ש, הפכנו אותם ליסמ"גים, הכשרנו אותם במרחבים כדי לייצר את העצמאות לכל מחוז. מבחינת מודל מפקדות משימתיות, יצרנו מודל של מפקדות משימתיות, טייבנו את זה, גם סידרנו את הפו"ש, הכנסנו כוחות ייעודיים לתוך הדבר הזה, וגם אפילו כוחות מילואים, כדי שהם יהיו אורגן משמעותי של כוח לוחם. ביצענו אימונים, דרך אגב גם כחלק מהמוכנות לרמדאן, אבל גם בכלל ביצענו אימונים לכל המפקדות, כל החטיבות, גם בנושא הפס"ד וגם חידדנו וקיימנו תו"ל של מסע הרג, שאימנו את כולם בהתאם. מבחינת מערך המילואים, כשהתחיל שומר חומות היינו 16 פלוגות, היום אנחנו עומדים על 46 פלוגות. בתכנון להגיע ל-56. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה מדבר על מג"ב כולל המשמר? << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> רק מילואים של מג"ב. << אורח >> גולן שרוני: << אורח >> זה מג"ב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מילואי מג"ב. << אורח >> גולן שרוני: << אורח >> מבחינת הפירוט של ה-46, זה 30 של הבט"פ, 6 פלחו"ד, ו-10 איו"ש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא כל כך הבנתי, מה זה בט"פ? איו"ש זה ת"פ צבא הכוונה? << אורח >> גולן שרוני: << אורח >> אסביר: יש 46 פלוגות, כאשר 30 הם לטובת משטרת ישראל על מלא. זה נקרא ביטחון הפנים. ויש לנו עוד 6 פלחו"ד, שזה פלוגות יותר קלות, זה אומר שזמן ההזנקה הוא מידי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל גם ת"פ בט"פ משטרה. << דובר_המשך >> גולן שרוני: << דובר_המשך >> הם בט"פ משטרה. זה אומר סך הכול 36 עם הפלחו"ד; עוד עשר באיו"ש שמי שמפעיל אותם זה ת"פ צבא. זה אומר שאנחנו ב-2024 הקמנו עוד 14 פלוגות פלוס הפלחו"דים שחיזקנו אותם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תעצור רגע בנקודה הזאת, אני חושב שזה חשוב וגם בעניין כוח האדם – צריך להבין, האם הבור הזה התמלא מחולייתו, זאת אומרת האם הוצאתם ממקומות אחרים או קיבלתם תוסף? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הפלוגות האלה זה מילואימניקים. כולם מילואימניקים. << אורח >> גולן שרוני: << אורח >> אנחנו, יחד עם הצבא, הם אישרו לנו - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת הייתה התזה המרכזית של המשמר הרי. << אורח >> גולן שרוני: << אורח >> בסוף משמר הגבול הוא המשמר הלאומי. ומפה כולם בתוכנו, ומה שאני מדבר, אני מדבר על כל התמונה הכוללת. מבחינתנו הקמנו כרגע 14 פלוגות. מה שקרה, בסוף הסד"כ כולו היה לוקח אותו צה"ל. הם החליטו להשאיר את זה אצלנו בשיח איתם. זה אומר כל מי שהיה שוטר מג"ב, נשאר אצלנו בתוך הימ"ל וממנו אנחנו בונים את הפלוגות האלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש חיילים שלא היו במג"ב? << אורח >> גולן שרוני: << אורח >> רובם הם של מג"ב. אחוזים בודדים זה קצונה וכל אלה שחיזקנו את זה. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> ראש חטיבת מבצעים של מג"ב. << אורח >> גולן שרוני: << אורח >> עוד על המילואים, אז סך הכול אנחנו יודעים לגייס, יש לנו חליפה מלאה לכל פלוגות המילואים. הקמנו שני ימ"חים, ימ"חים גדולים כדי להכיל את כל הציוד המבצעי. יש לנו עוד שני ימ"חים שאנחנו צריכים להשלים את ההקמה שלהם. הקמנו נוהל גיוס חירום שכל אחד יודע לאיפה הוא מגיע. סך הכול בנושא המילואים יש לנו מעטפת מלאה. במהלך המלחמה ראינו בחירום איך המערך הזה בשעות בודדות התחיל להתמקם עם הציוד, עם הרכבים, עם הכול מסומן, וקיבל כבר משימות. אנחנו דואגים שיהיה לו בניין כוח משמעותי ובזה אנחנו צריכים עוד לחזק אותו, גם בתקציבים, את הנושא הזה של בניין הכוח, כדי שיהיו ימי מילואים כדי לשמור על הכשירות. בנוסף, מ'שומר חומות' ועד היום, מבחינת מערך כיתות הכוננות בישובים, מג"ב בלבד גדל מ-54 כיתות כוננות שהיו לא כל כך מלאות ואפילו חסרות, היום אנחנו 644 כיתות כוננות – זאת דרמה משמעותית. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> בכלל במדינת ישראל, מה שבאחריות של בט"פ של משטרת ישראל – 1,052 כיתות כוננות. זאת אומרת גדלנו מ-54 ל-1052 כיתות כוננות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שכל אחת כזאת היא עשרה, חמישה? << דובר_המשך >> צחי לוגסי: << דובר_המשך >> בין שמונה ל-20 לוחמי כיתת כוננות. חלקם באחריות מג"ב בהקשרים של התיישבות כפרית וכדומה, וחלקם בתוך השטח העירוני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כולם עם נגישות לנשק ארוך? << אורח >> גולן שרוני: << אורח >> כולם עם נשק עליהם. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> כולם עם נשק כרוך, מבצעים אימונים, עם ציוד, עם כל מה שמגיע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה מדבר על בין 10,000 ל-20,000 שוטרים? << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> 13,500 לוחמים סה"כ מקצה לקצה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאורגנים, לא פלנגות. << אורח >> גולן שרוני: << אורח >> אין שום פלנגות. מה שאנחנו מדברים עליו אלה הנתונים שנמצאים במג"ב. מבחינת מתנדבים, זה כולל את כיתות הכוננות. אם היה לנו לפני שומר חומות - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה לא כולל את כיתות הכוננות שהם ת"פ צבא? << אורח >> גולן שרוני: << אורח >> לא, רק משטרה. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> מה שמניתי עכשיו זה רק משטרה. << אורח >> גולן שרוני: << אורח >> היינו קרוב ל-7,000, היום אנחנו קרוב ל-15,700 מתנדבים שהם חלק מכיתות הכוננות. ודבר אחרון שהוא גאולת הכותרת שלנו: יש לנו פלוגת חרדים של קרוב ל-90 לוחמים שנמצאים בונוס בעוטף ירושלים שמחזקים את המערך. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> בסדיר? << אורח >> גולן שרוני: << אורח >> בסדיר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כל הכבוד. << דובר_המשך >> גולן שרוני: << דובר_המשך >> זה משהו משמעותי ביותר, ואנחנו רק ממשיכים לבנות אותו. הפלוגה של החרדים תופסת גזרה ומנהלת אותו בצורה טובה מאוד. סך הכול אנחנו בחובה, אני אגע ב-93% איוש. סך הכול אני מדבר לגבי החובה, אז זה כמו שאתם מכירים, זה עולה ויורד כל הזמן לפי מחזורי הגיוס. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> דבר ראשון, הנתונים מרשימים, יותר טובים ממה שאני מכיר. דבר שני, סדירים שנשלחים ממג"ב עבור משרד הביטחון על פי החלטת הממשלה ועל פי החוק, מעניין אותי האם יש גירעון סדירים במג"ב, והגירעון הזה נובע מזה שהם הוסתו למשמר הלאומי? << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> במשמר הלאומי יש כמות מינורית של סדירים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה זה מינורית? << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> פחות מ-10%. רובם המכריע של המשרתים במשמר הלאומי הם אנשי קבע. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו שאלה מבצעית – האם הפלוגות עושות מילואים, במסגרת הכסף שיש למשטרת ישראל או למשרד? << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> מילואים של מג"ב? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> בלי סוף. יש פלוגה עכשיו אצלי בחטיבה, אני גם מח"ט מילואים במג"ב, שזאת פעם חמישית שהיא מוקפצת הצו 8 למשימות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> פעם קודמת שקיימתי דיון, ביקשתי מכם לעשות בדיקה, לשייך פלוגה לעיר או שתי פלוגות לעיר, או שתי פלוגות למקום כדי שיבינו את העיר, יבינו עם מי הם צריכים לדבר, עם איזה מוכתר וכולי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוסיף לזה מכיוון אחר, די ברור שגם אם יש תוספת נטו מרשימה מאוד, שיש הטיה לכיוון כוח אדם בתפיסה או בניהול ארצי, זה יתרונות עצומים, הארץ לא גדולה, אפשר להניע ממקום למקום על פי הערכת מצב מצוין. אבל זה עלול להיות מצב שבו אנחנו חסרים בתחנות הקבועות, עם היתרון העצום, שחבר הכנסת לוי רומז עליו, של קשר אישי, היכרות עם כל סמטה וכולי. << אורח >> גולן שרוני: << אורח >> כשהם היו 16 פלוגות, הם היו צריכים להיות ארציים, כי בסוף אתה צריך לשים את מרכז הכובד איפה שצריך. כיום כשהגענו למספרים האלה, יש חטיבה שהיא צבועה לכל מחוז. כל מחוז יש לו חטיבה, יש לו פלוגת פלחו"ד צבועה. זה אומר שיש לו כוח קל שרץ מהר מאוד שזה הפלחו"ד, ויש פלוגה שלוקח לה קצת זמן, כי זאת התארגנות, אבל היא מגיע לשם. מינינו מח"טים רק שנה שעברה, אגב כל מה שאני מספר לכם, זה קורה במשך שנה וחצי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הרעיון של פלוגה לאשור עירוני מסוים? << אורח >> גולן שרוני: << אורח >> יש לכל חטיבה פקודה לאיפה הם מגיעים בזמן חירום. זה אומר, אם מח"ט יושב פה, הוא יודע לאיפה הוא רץ, הוא חובר, יש לו גזרה שהוא יודע איפה הוא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוא לומד בשגרה ומכיר את האנשים, את הצירים? << אורח >> גולן שרוני: << אורח >> הם מבצעים איתם. הם עושים ביחד את הפקודה, את סיורי השטח והם גם מתאמנים ביחד עם החטיבה הרלוונטית במרחיב הרלוונטי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הערה: מדינת ישראל לא יכולה להתעלם מזה שחסרים למשטרת ישראל 4,195 שוטרים. המשטרה קטנה מאוד על המשימות שלה, שזה בלתי אפשרי. אם מדינת ישראל באשר היא, וממשלה באשר היא, לא תבוא ותגיד: אני עושה לעצמי בדיקה ומוסיפה שכר ותנאים, מיכל תבוא שלוש פעמים בשנה לכל הוועדות בכנסת ותגיד: חסר לי 4,195 שוטרים. אנחנו כולנו מסביב למדינה הזו, הממשלה, המדינה, אשמים שחסר למשטרת ישראל שוטרים. אסור לנו לבוא בטענות למשטרה, צריכים לבוא בטענות לעצמנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סגן ראש עיריית רמלה, אברהם דז'ורייב – בבקשה. << אורח >> אברהם דז'ורייב: << אורח >> שלום לכולם, קודם כל העניין של האיוש פוטגש אותנו בתחנה, בשיח היומיומי מול המשטרה. רואים שיש פער גדול בין המשימות אל מול כוח האדם. אבל לדעתי זה לא אתגר משטרתי נטו, אנחנו פוגשים את זה לצערי בכל מקצועות הליבה במגזר הציבורי, אם זה מורים, גננות, אחיות, עובדות סוציאליות וכן הלאה. האתגרים הם רבים. כן, אנחנו פוגשים את המשטרה מתאמצת ועושה לא מעט, אבל אל מול המשימות, זה באמת מאתגר וזה בא לידי ביטוי בתחושת הביטחון שהיא מאתגרת, מאתגרת מאוד. ולפעמים אירוע אחד כזה של רצח, בסוף זה משנה, ומרוקן את כל ההשקעה הגדולה שקיימת, ואנחנו רואים את זה ומרגישים את זה במשאבים. אני חושב שהחטיבה הטקטית היא באמת Game changer, במיוחד לאירועים הגדולים. כבודו היה אצלנו בביקור, באת ללמוד מה היה קצת שונה ברמלה אל מול הערים האחרות. גם אנחנו התמודדנו עם אתגרים לא פשוטים, אבל היה משהו שונה ברמלה. יש כמה נכסים משמעותיים שהיו שנשחקו. כבודו, הם נשחקו וחשוב מאוד לשים את זה כאן ולראות מה אנחנו כן יכולים לעשות. נכון שאת בעיית גיוס השוטרים לא נפתור לא היום ולא מחר וכנראה לא בעוד שנתיים. מה שכן, כל העניין הקהילתי, החוסן הקהילתי שכל כך הצטיינו בו, ובאמת באו רבים ללמוד ולראות איך זה קרה ולמה ידענו לעצור את זה יחסית מהר, גם אנחנו נכנסנו לזה, אבל כן ידענו לעצור, כן ידענו לשלב את ההנהגה המקומית. כן יצאנו לשטח יחד ראש העיר עם כל בכירי ההנהגה במגזר הערבי והיהודי, ובסוף ידענו לעצור את זה יחסית מוקדם אל מול מה שקרה בערים אחרות. בסוף הדברים האלה, כל מה שקשור לחוסן הקהילתי אל מול המשאבים נשחק. כל תקציבי הביטחון הקהילתי במגמה רב-שנתית הלכו ופחתו. אתן לך דוגמה קטנה: יש לנו שני רכזי מוגנות היום, כשבשנים עברו – עזוב שהעיר גדלה – היו שבעה כאלה. נכון להיום, במונחים של אז היינו צריכים שיהיו לנו עשרה כאלה לפחות בבתי ספר. אלה אנשים שיש להם תפקיד מרכזי – הם נמצאים שם, הם חיים את השגרה של היום יום, הם יודעים לטפל, הם יודעים גם לעבוד מול המשטרה, ובסופו של דבר ליצור את המניעה שהיא כל כך חשובה. לבנות כוח ולהתמודד עם מצבי חירום רק באכיפה וכוח זה חשוב, אבל לא פחות הפעילות המניעתית שהיא קריטית. השיטור העירוני – בעבר תקצבנו ב-75%, היום אנחנו מתוקצבים 25% וגם זה ברוטו; בנטו אנחנו אולי מגיעים ל-10% השתתפות של המשרד לביטחון לאומי בשיטור העירוני. אנחנו רוצים לגדול במשאב הזה, אין לנו את היכולת הזאת. העיר הזאת גם מאותגרת תקציבית ללא שום קשר. וגם פה, זה משהו שאנחנו לא צריכים לחכות לתוספת שוטרים, אלה דברים שאנחנו יכולים לעשות באותו תקציב שקיים, הרי תקציבו את המשטרה במעל 3,000 שוטרים. בזמנו אני זוכר שהשר בן גביר התפאר. אפשר לבוא ולקחת את הכסף הזה ולשים אותו במקומות שאפשר לייצר שינויים הרבה יותר מהירים, להשקיע יותר במניעה שבזמנו הוכיחה את עצמה. ולא פחות, כשאנחנו מדברים על כיתות כוננות זה נחמד, אבל עיר שכמעט מגיעה ל-100,000 תושבים – שתי כיתות כוננות זאת בדיחה. אנחנו צריכים לייצר איזה יחס של כיתת כוננות אל מול 15,000 תושבים או 20,000 תושבים. היחס גם חשוב. דבר אחרון, אני מוטרד מאוד מכל מה שקשור בנושא השוהים הבלתי חוקיים, המשטרה עושה עבודה נפלאה ונערכת על בסיס לקחים בעבר וזה טבעי לכל ארגון, אבל צומח לנו פה משהו, אני לא יודע מה רמת השליטה ומה רמת הנוכחות של המשטרה מבחינת מודיעין וכל שאר מרכיבי העשייה של המשטרה בדבר הזה. כנראה ערבי ישראל במלחמה הנוכחית האחרונה הוכיחו בגרות וחוסן ולא נגררו לזה, אבל העניין הזה של השוהים הבלתי חוקיים פוגש אותנו ובסוף צריך גם לראות שמשם לא נופתע בפעם הבאה. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מודה לך מאוד. אחרון הדוברים ממשרדי הממשלה יהיה מלאכי חסדאי. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> שלום, לא ארחיב יותר מדי בנושא הדיון, כי באמת אלה נושאים יחסית יותר טקטיים על סדרי כוחות וכוח אדם. במסגרת החלטה 549 על תיקוניה נעשו כמה חיזוקים לערים המעורבות. רק אגע בהם בקצרה, קצת יותר נוספו מערכים טכנולוגיים בעכו ובלוד ותקני שוטרים, 30 עכו, 30 בלוד. נגע במספר המצלמות שנוספו – 200 מצלמות בשנים 2022 – 2024. פרויקט "עוצרים את הדימום" יש אותו בשבע ערים, אחת מהם היא לוד, מתקשה לפעול שם, אבל יש שם את העשייה בתחום הזה. ואפילו יש לנו פרויקט שמתוקצב מ-549, פרויקט "עושים שכונה" בערים המעורבות שנעשה למיטב ידיעתי בעכו, חיפה, תל אביב, לוד, רמלה, נוף גליל ומעלות תרשיחא. זה לחיזוק פיתוח מנהיגות בקרב בני נוער ופיתוח השכונות על ידי התושבים המקומיים; אלה הדברים שנעשו בתקציבי 549. ובהערכות להחלטת הממשלה הבאה אנחנו נוגעים בכל המרכיבים שמעסיקים גם כן את הערים המעורבות; אנחנו עובדים על תוכנית החומש הבאה, אנחנו בתחילת הדרך של התכנון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> למה העברתם כסף מהמשרד של מאי גולן שהיה מיועד לאוכלוסייה הערבית? אתה מודע לזה? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> זה לא מתקציבי 549, זה מתקציבי 550, אין לנו כמשרד נגיעה לזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם יושבים רק על ה-549? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> 549 זה התוכנית למלחמה בפשיעה בחברה הערבית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מיקי, אולי דברי סיכום שלך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הנה אני אומר, אני מגן עליהם כי הם לא המטרה. אבל לפני כשנה – ואני פונה לפלורינה – הוועדה הוציאה מכתב למשרד לביטחון פנים. המסמך הוכן על ידי הממ"מ, אני בקשר עם אורלי, אני לא מחביא שום דבר. אורלי לא רואה בעיניים כי היא לא קיבלה נתונים. אם היא הייתה מקבלת נתונים היא הייתה רואה בעיניים. המסמך נשלח לצחי לפני שנה. לא מסרתם נתונים. ואנחנו נוציא את המכתב שנמצא אצל פלורינה, נחדש אותו ונוסיף עוד כמה בקשות שעלו עכשיו, ותגיד לנו למי לשלוח כדי שבפעם הבאה – לא אליהם, הם לא במשחק, אתם במשחק. כדי שבפעם הבאה לא יהיו טענות. אני מניח שיקבע דיון בקרה או משהו כזה ולא חשוב אםכן בחירות, לא בחירות, יש כאן מנהלת ועדה שתדאג להביא את זה לדיון מחודש, דיון מעקב. ככה לימדו אותי וככה אני עושה ביקורת על עצמי. תגיד לנו למי לשלוח כדי שלא תגידו לא קיבלנו. לא אלייך. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה מיקי. אתה רוצה כרגע תשובה ממנה? אליך? << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> אלי תמיד אפשר לשלוח. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תגיד לנו למי, כי בסוף אתם אומרים "לא קיבלנו". << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> המנהלת לא הייתה קיימת לפני שנה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אז נשלח גם לראש המנהלת, ונשלח גם לשר לביטחון לאומי. << אורח >> צחי לוגסי: << אורח >> נשמח. ואני מוכן להישאר פה ולענות עכשיו על שאלות. אני לא בורח לשום מקום, שזה בפורום מצומצם ותקבל - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> נשמח לקבל את הכול בכתב. כי אנחנו בסך הכל הוועדה לביקורת המדינה זה חובתנו. אוקיי, נוציא לכם מסמך מסודר ונבקש לקבל תשובות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה חברים, אני רוצה לסכם. לפני כן, בבקשה אדוני. << אורח >> ינאל גבארין: << אורח >> אדוני היושב-ראש, הגעתי אחרי שעתיים מאום אל פחם ואני בצל של צום רמדאן, וחוזר לאולפן עכשיו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קדימה. << דובר_המשך >> ינאל גבארין: << דובר_המשך >> ממש תודה על הדיון הזה, דיון מעקב חשוב מאוד בעיניי. הוצגו כאן נתונים מאוד חשובים, אני אציג את עצמי, ינאל ג'ברין מארגון 'יוזמות אברהם'. לפני חמש שנים הייתי כתב מתחיל בהכשרתי, עבדתי בירושלים וביפו ובאום אל פחם, וכיום אני שנה בארגון 'יוזמות אברהם', ארגון שפועל יום יום בשטח, בערים המעורבות, מול ראשי מועצות מקומיות, מול תושבים ומשטרה. חשוב לי להביא את המציאות כפי שהיא נראית היום, לא רק ברגע משבר. ראשית צריך לומר ביושר, סוגיית השיטור בערים המעורבות היא קודם כל סוגיה של ביטחון אישי אזרחי. בשנת 2025 נרצחו בחברה הערבית 252 אזרחים ואזרחיות, השנה הקטלנית ביותר. לצערי, בערים מעורבות, 16% הם אלה מתוך הקורבנות, כפי שאתם יודעים; 8% הם חלקם של האזרחים ערבים מתוך כלל האזרחים הערבים בערים המעורבות, אז אנחנו מדברים על כפול בערים המעורבות מכלל הנרצחים. הנתון המשמעתי כמובן הוא שרוב הנרצחים בכלל בישראל הם מתוך החברה הערבית. זה כבר לא אירוע נקודתי, אלא כשל מערכתי מתמשך, לא רק של משטרה, אלא של כל גורמי רשויות המדינה. בערים המעורבות קיימים גם פערים מתמשכים במתן שירותים, וזה היה מאוד ברור בתוך דוח מבקר המדינה – במתן שירותים מוניציפליים בישובים הערביים; בתכנון העירוני; שירותי רווחה; חינוך ותשתיות קהילתיות. כאשר השכונות השלמות סובלות ממחסור בכוח אדם מקצועי, מחסור בעובדים סוציאליים, באנשי חינוך ושירותים קהילתיים. המשמעות היא פחות מניעה, פחות נוכחות מדינה ויותר מרחב לפשיעה מאורגנת להיכנס. דווקא כאן חשוב לציין, החברה הערבית הוכיחה שוב ושוב אחריות אזרחית, כולל בתקופות מתוחות מאוד בשנים האחרונות. לכן הדיון איננו על נאמנות או על חיים משתפים כסיסמה, אלא על שוויון בתפקוד המדינה. בסופו של דבר שיטור אפקטיבי לא מתחיל - - - בזמן חירום אלא באמון, בשירותים אזרחיים ובנוכחות יומיומית של מדינה מתפקדת. אם המדינה תשקיע בשגרה, היא תקבל יציבות גם בשעת משבר. זה לא רק שאלה של ביטחון לחברה הערבית, אלא שאלה של ביטחון לכלל אזרחי ישראל, כי הכדור שיכול להגיע לאזרח ערבי בלוד וברמלה, יכול להגיע באותו זמן גם לאזרח יהודי לצערי, וקרו כמה מקרים כאלה. אני כאן כדי להגיד שאנחנו משתפים פעולה כארגון וכחברה אזרחית, וגם אני כאזרח ערבי עם כל מי שדואג לצרכי ולסוגיות בחברה הערבית, כי חשוב לנו. הנטל הזה של הפשיעה בחברה הערבית, הוא לא רק על המשטרה צריך להיות אלא על כולנו. ואני חושב שנוכל ביחד לשקם את המצב הזה, ובעצם יש לי דרישה מאוד ברורה: כן לקדם תוכנית חומש יותר ברורה ומקיפה לערים המעורבות, כי זה לא קרה בפועל בסבבים הקודמים בצורה מקיפה, מקצועית. ודרוש מאוד שהערים המעורבות, כי מגיע להן ויש שם צורך אמיתי לצמצום פערים בין יהודים לערבים, ובכלל בין ערבים בערים ערבות לערבים בערים אחרות. תודה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יופי של סיכום, אני מסכים איתך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. קודם כל אנחנו מודים לכם שבאתם מרחוק ומקרוב, מודים גם על העשייה הגדולה. לפעמים בגלל העומס הרגשי שאנחנו מצויים בו בדין, אנחנו מתעלמים או לא רואים את העשייה המדוקדקת, הלא פשוטה. הלא פשוטה, אנחנו מדברים פה על גיוס אנשים למשימות שבחלקם מסכנות חיים ממש כל הזמן. אני מקווה שאתם, כל העוסקים במלאכה, יצליחו. הנקודות שרשמנו במהלך הדיון עוסקות – אחד, בפנייה לראש המנהלת שזכינו להכיר. אני שמח שאתה פה איתנו, צחי, וזאת הייתה הזדמנות להכיר יותר גם אותך וגם את המנהלת. ואני מבקש בתוך שבועיים עד שלושה – נגיד שבועיים אחרי שמגיע המכתב, כי בטח ייקח זמן, אבל המכתב מהוועדה שירכז את הפניות, את השאלות, את דברים שאתם תוכלו להעביר אלינו. יש כמובן את האמצעים גם להעביר מידע שהוא קצת יותר מסווג, כולל הסטטוס של פקודת הארגון – שנבין איפה הדברים עומדים. אני מבין שזה אולי הנושא השני. מבקשים את דוח הוועדה המלא ככל שזה אפשרי. ובכל מקרה הוועדה מצפה מהממשלה לדון בהקדם במסקנות ולגבות כראוי – זה בעצם משמעות המחליטים עליהם אתם דיברתם –את המשמר הלאומי ואת המשרד, ביישום החלטות הממשלה. ואני מבקש שגם לגבי הפרטים האלו, תעמדו בקשר איתנו ותמציאו לנו את הדוח ככל האפשר בהקדם. הערה עקרונית שנשמעה כאן ואנחנו משמיעים אותה שוב, והיא בוודאי תהיה חלק מאותה בקרה שאכן אנחנו נקיים בעוד כחצי שנה; הוועדה תזכיר לנו ואנחנו נראה מה המצב: אותם 4,195 לא לשכוח, יש פה תוספת חשובה, גדולה, למדנו אותה, של כמעט הייתי אומר עשרות פלוגות מג"ב שנמצאות בשטח וחלקן ניידות וחלקן קשורות לערים. אבל עדיין חסרים 4,195 שוטרים גיבורים שאנחנו רוצים אותם בשטח. הבעיה היא לא קטנה, אנחנו שומעים את החוסר. אני מבקש בשמנו מהמבקר לבחון את האפשרות לקיים דוח או חקירה – כמו שאתם רגילים לעשות – על הקמת חטיבות המשמר הלאומי ופעולת המנהלת. אני חושב שחשוב גם את המהלך הזה החשוב לגבות בבקרה וללמוד איפה שצריך ולשפר איפה שצריך. וכפי וההערה האחרונה של החבר מ'יוזמות אברהם', אני מקווה שאנחנו באמת נצליח ואני מצרף פה פנייה. הפנייה היא אולי מתאים שחסדאי הבן, אולי האב, אתה מתבקש להעביר את המסר שתוכנית לערים מעורבות היא דבר שראוי מאוד לעשות מכל הסיבות שבעולם. סיבות של הדו-קיום וגם הנתונים ששמענו היום. וכפי שאמרנו, הוועדה תקיים בקרה בעוד כחצי שנה על הנושא החשוב הזה. אני מאחל לכם הצלחה בהמשך הדרך, ורמדאן כרים. שלום לכם, הדיון הסתיים. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:01. << סיום >>