פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 50 מישיבת הוועדה למיזמים ציבוריים יום חמישי, ט' באדר התשפ"ו (26 בפברואר 2026), שעה 13:30 סדר היום: << הצח >> 1. סעיפים 61, 62 (חוק מע"מ) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> << הצח >> 2. סעיפים 52 עד 60, 63 (הגברת התחרות בשירותי תאגידים בנקאיים) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אוהד טל – היו"ר משה אבוטבול חברי הכנסת: עודד פורר ולדימיר בליאק אורית פרקש הכהן רון כץ מוזמנים: אוהד מרדכי – רפרנט פיננסים באגף תקציבים, משרד האוצר מירב ליבנה – עו"ד, הלשכה המשפטית במשרד האוצר טל ישראלי – רכזת פיננסים באג"ת, משרד האוצר אסף נחמני – מנהל מחלקת ניהול סיכונים ברשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר נעם הרצוג – עו"ד, משרד המשפטים יראת דומונוביץ – עו"ד, מחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים חיים זקס – עו"ד, הכונס הרשמי, משרד המשפטים רוני בקמן – סגנית מנהלת מערך החקיקה, רשות לניירות ערך שירלי אבנר – עוזרת בכירה ליועצת המשפטית, בנק ישראל מרב שמש – סגנית המפקח על הבנקים, בנק ישראל טל עופרים – רו"ח, כלכלנית ביחידת החדשנות, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל חן פליישר – עו"ד, המחלקה המשפטית, בנק ישראל אייל דותן – עו"ד, איגוד הבנקים טל עקרוני – מומחה לחינוך פיננסי ומייסד חברת Better - ניהול פיננסי אישי תום דרומי חכים – מנכ"ל, בנק אופק אלה תמיר שלמה – עו"ד, רו"ח, מנהלת תחום רגולציה פיננסית, לובי 99 משה קאשי – כלכלן ראשי, לובי 99 ד"ר אודליה מינס – שלדנית, יועצת חיצונית לאיגוד הבנקים ייעוץ משפטי: איתי עצמון אביגיל כספי מנהלת הוועדה: אריאלה אהרון רישום פרלמנטרי: דנה אנקר, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סעיפים 61, 62 (חוק מע"מ) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, מ/1924 << נושא >> << נושא >> סעיפים 52 עד 60, 63 (הגברת התחרות בשירותי תאגידים בנקאיים) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, מ/1924 << נושא >> << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שלום לכולם, ברוכים וברוכות הבאים, צוהריים טובים. דיון רביעי ברפורמה בבנקאות. איפה אנחנו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו בסעיף 54 להצעת חוק התוכנית הכלכלית. הפצנו, בתיאום עם נציגי משרד האוצר ובנק ישראל נוסח לדיון, שכולל התייחסות לרוב ההערות המקדימות שהעברנו. בפני הוועדה מונח נוסח שכולל את סעיפים 54 עד 57 להצעת חוק התוכנית הכלכלית. הכנו לחברי הכנסת נוסחים משולבים של החוקים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מי קורא לנו? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> אוהד מרדכי מאגף תקציבים במשרד האוצר, שירלי מבנק ישראל, מהייעוץ המשפטי תתחיל בהקראה של תיקונים לפקודת הבנקאות. מה שיש פה זה תיקונים לפקודה, שנוגעים לדרכי הטיפול של בנק ישראל בבנק שנקלע לקשיים, בהתאם לסטנדרטיים בין-לאומיים, יש שם כמה הוראות לא עדכניות. זה גם היה בהמלצות שקרן המטבע הבין-לאומית המליצה לישראל לעשות תיקונים ברוח הזו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה לא לעשות חוק אם אתם מתקנים את הפקודה? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> איזה חוק? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לייצר את זה כחוק ולא כפקודה מהנציב העליון לישראל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא בחוק ההסדרים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הגיע הזמן לבטל את הפקודות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה צודק, רק העיתוי לא מתאים לתהליך עכשיו של ביטול הפקודה וחיקוק חוק חדש במקומה. יכול להיות שזה דבר נדרש ונכון, כי הפקודה מאוד מיושנת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לקחנו את האתגר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא שלכם. זה של משרד המשפטים. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> הפקודה של שר האוצר. אבל העיסוק בחוק מול פקודה, כן. אני חושב שנתחיל בהקראה. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> שירלי אבנר, מהמחלקה המשפטית בבנק ישראל. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אם אפשר לתוך המיקרופון, כדי שגם אנחנו וגם המיקרופון נשמע. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> תיקון פקודת הבנקאות 54. בפקודת הבנקאות, 1941 – (1) בסעיף 4 – (א) בפסקה (1) במקום "לבנק, לבנק חוץ, לבנק למשכנתאות, לבנק למימון השקעות, ולבנק לקידום עסקים" יבוא "לבנק ולבנק חוץ"; (ב) בפסקה (4) במקום "בנק, בנק חוץ, בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות או בנק לקידום עסקים" יבוא "בנק או בנק חוץ"; אני מקריאה ברצף, אלא אם תגידו להפסיק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כל פסקה מתייחסת לתיקון סעיף מסוים בפקודה, לעצור ולהסביר ונשמע הערות. אחרי כל פסקה. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> התיקונים לסעיף 4 הם למעשה המשך של התיקונים שנעשו לחוק הבנקאות (רישוי), אנחנו עושים יישור קו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה תיקון טכני, בעקבות הביטול של הרישיונות המיוחדים. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> בדיוק. תיקון פקודת הבנקאות 54. (2) בסעיף 8(ב1) במקום "על שעבוד של ניירות ערך או כספים, של זכות לניירות ערך או לכספים, או של חשבון ניירות ערך", יבוא "על שעבוד שנוצר כערובה להתחייבות כלפי בנק ישראל" ובסיפה המילים "התש"ע-2010" יימחקו; זה גם תיקון טכני. אנחנו מבקשים להתאים את הטרמינולוגיה שנקבעה בסעיף 8(ב1) לסעיף 37. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 37 לחוק בנק ישראל. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> 37 לחוק בנק ישראל. הם סעיפים שאמורים להתכתב ולדבר אחד עם השני. בסעיף 8(ג) גם יש הפניה לסעיף 37 לחוק בנק ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 36. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> תיקון פקודת הבנקאות 54. (3) בסעיף 8ד(א) - (א) ברישה, במקום "אינו יכול לקיים את התחייבויותיו" יבוא "אינו יכול לקיים את התחייבויותיו, או שקיים חשש של ממש שלא יהיה ביכולתו לקיים את התחייבויותיו ואין צפי סביר כי יוכל לחזור ולקיים את התחייבויותיו"; (ב) בפסקה (2), בסופה יבוא "הנגיד יקבע בכללים תנאי כשירות למינוי מנהל מורשה, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע תנאים לעניין השכלה וניסיון מקצועי וכן תנאים לעניין היעדר עבר פלילי"; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסבר בבקשה. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> אני אתחיל עם התיקון הראשון. היום סעיף 8ד מקנה לנגיד סמכות לטפל בתאגיד בנקאי שנמצא בקשיים, רק אם הוא לא יכול לקיים את התחייבויותיו. כדי לעמוד בסטנדרטים הבין-לאומיים, אנחנו רוצים להקדים את זה, כדי שהנגיד יוכל להפעיל את סמכויותיו עוד בשלבים מוקדמים, כאשר הוא מגיע למסקנה שקיים חשש שהתאגיד לא יוכל לקיים את התחייבויותיו ואין צפי שהוא יוכל לעשות את זה. זה מאפשר לטפל בתאגיד הבנקאי, לפני שהמצב שלו - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה התנאים שבהם הוא יכול להחליט שזה המצב? << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> לא הבנתי את השאלה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש נגיד אחד שיחשוב שזה סביר ונגיד אחר יחשוב שזה לא סביר? או שיש תנאים באירוע הזה? << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> אלה מונחי שסתום וזה מה שקבוע בסטנדרטים הבין-לאומיים. יש מבחנים דומים בחקיקה בעולם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה התנאים שכשהם מתקיימים ניתן להגיד שקיים חשש? << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> אפשר להגיע למסקנה שקיים חשש, למשל, כאשר הוא צריך לעמוד בהתחייבויות שלו כלפי בעל אג"ח וסביר להניח שהוא לא יוכל לעשות את זה, כי הוא לא עומד בתנאים - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה לא לעשות רשימה ולהשאיר את זה פתוח? את מרחיבה את הסמכויות של הנגיד, נכון? << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תוכלי לפרט על הרציונל להרחבה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבין את הרציונל. הרציונל ברור. זה נראה פתוח מדי. התאגיד יכול להגיד שהוא כן יכול לעמוד בזה, למרות שטוענים שהוא לא. מדובר פה בצעד קיצוני שהנגיד נוקט. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש כאן מבחן של חשש של ממש ולאחר מכן, צפי סביר שאותו תאגיד בנקאי לא יוכל לחזור ולקיים את התחייבויות. המבחן הזה לא מובן, זה נשמע כמו סתירה פנימית. יש חשש של ממש שהוא לא יוכל לקיים את התחייבויותיו ולאחר מכן, צריך גם צפי סביר שהוא יוכל לחזור ולקיים את התחייבויותיו. איך המבחן הזה ייושם בהפעלת שיקול דעתו של הנגיד? אני לא מכיר תקדימים בחקיקה להפעלת מבחן כזה. אני אשמח להתייחסות גם של משרד האוצר וגם משרד המשפטים, לאופן יישום המבחן, התקדימיות שלו ואופן ההלימה שלו לסטנדרטים הבין-לאומיים. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> אם נקבע רשימה של מבחנים, זו יכולה להיות רשימה אין-סופית. בהוראות של המפקח על הבנקים, אנחנו אימצנו את כללי באזל. זו סיטואציה אחת שבה קיים חשש שהתאגיד הבנקאי לא יוכל לעמוד בהתחייבויות הפיננסיות שלו. הוא לא יעמוד ביחסי נזילות כמו שנדרש, קיים חשש שהוא לא יעמוד בהתחייבויות שלו בגלל בעיות נזילות, או בעיות אחרות, כלפי מחזקי האג"ח או כלפי הלקוחות שלו. אנחנו מפחדים לקבוע רשימות במקרים כאלה. הניסיון מראה שכאשר אתה מנסח רשימות כאלה, אתה כבול לרשימה ולא משנה כמה תנסה לעשות אותה פתוחה. בסופו של דבר, תמיד יגידו שמאותה רשימה צריך ללמוד על דברים אחרים ולא חשבנו על כל המקרים האלה מראש. החלק השני, שאין צפי סביר שהוא יוכל לעמוד בעתיד בהתחייבויות, זה קצת לגרום לנגיד לחשוב יותר לעומק, האם יש צפי כזה או לא. האם במסגרת הבחינה אם קיים חשש של ממש שהתאגיד הבנקאי לא יעמוד בהתחייבויות בעתיד, תוך מספר חודשים, יתברר שהתאגיד כן יוכל לעמוד באותן התחייבויות. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> את החלק הזה בתיקון, הוספנו בהתאם לכללים שראינו בסטנדרט הבין-לאומי, של ארגון ה-FSB. ניסינו לקחת מהסטנדרט ולנסות ליישם אותו בכללים בישראל. אנחנו לא חושבים שהמנגנון נפגע בצורה מהותית, גם בלי התיקון הזה. יש מספיק סמכות - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בלי איזה תיקון? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> בלי האחרון של אין צפי סביר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בלי הסיפה? "ואין צפי סביר"? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> כן. הכנסנו את זה בהתאם לסטנדרט ומה שראינו בעולם. אבל גם בלי הסיפה, אפשר להפעיל את הסמכויות בצורה מספקת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בהפעלה כזו של שיקול דעת, עדיף שהמבחן יהיה ברור ותואם למה שאנחנו מכירים בחקיקה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושבת שהסיפה לא מיותרת. יש כאן התערבות בצורה קיצונית וממנים מנהל לתאגיד בנקאי, אז זה מצמצם את הסמכות. יש כאן אמירה שלא מספיק שיש בעיה בהתחייבויות, צריך גם להשתכנע שאין גם צפי. ברגע שאתה תמחק את זה, אפשר להפעיל את הסמכות הזאת גם במקרים בהם התאגיד יכול לסדר את העניינים. בסמכות של התערבות כזו, ראוי לעשות אותה בצמצום ואם התרגום של הכללים הבין-לאומיים כוללים את הסיפה, צריך להכניס את זה. זה לא סתם כתוב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> האם זה אכן התרגום של הסטנדרט הבין-לאומי? כתוב כאן חשש של ממש, זו המשמעות המשפטית של חשש של ממש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא בהכרח. חשש של ממש, זה שכרגע הוא בבעיה שהוא לא יכול לקיים את התחייבויותיו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא יהיה ביכולתו, כלומר, יש כאן מבחן צופה פני עתיד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש כאן החמרה. לא רק שיש חשש של ממש, אין צפי סביר שיוכל לחזור ולקיים את התחייבויותיו. זה שני דברים שונים, זו החמרה על החמרה. התערבות של נגיד בתאגיד, למנות לו מנהל, מפקח, זו התערבות קשה. אלה לא משפטים נרדפים. מה כתוב בסטנדרט? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הם קצת סותרים אחד את השני. ההמלצה שלי לוועדה, לשנות את הרמה של הפעלת שיקול הדעת של הנגיד מבחינת הסבירות. הרישה של הסעיף היום קובעת, "היה הנגיד סבור לאחר התייצבות במפקח כי תאגיד בנקאי פלוני", את המילה פלוני אפשר למחוק, "אינו יכול לקיים את התחייבויותיו או שוכנע שקיים חשש של ממש שלא יהיה ביכולתו לקיים את התחייבויותיו" ואז, לוותר על הסיפה שהיא לא מספיק ברורה. אשמח שנציגי משרד המשפטים יתייחסו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צפי סביר זה יותר חזק מחשש. יש פה אפשרות להתערב בזכות של תאגיד לנהל את עסקיו, אז ראוי שהקריטריון יהיה מחמיר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לכן, אני מעלה - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הפוך? צפי סביר זה מעורפל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צפי סביר זה יותר מחשש, בעיניי. צפי סביר, זו בדיקה אנליטית, כלכלית, חשש זה מבחן יותר קל. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי זו הוועדה שאמורה לאשר? כתוב שאחרי שהוא עושה את כל הדברים האלה, הוא צריך את אישור הוועדה כדי למנות מנהל. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> ועדת הרישיונות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו לא ועדת הרישיונות. מי זו הוועדה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> משרד המשפטים, תתייחס למה שנאמר עכשיו. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> שלום לכולם, נעם הרצוג ממשרד המשפטים. אנחנו צוות שמטפל בדיני חדלות פירעון ופירוק במשרד המשפטים. החקיקה כאן היא בהובלת בנק ישראל ומשרד האוצר, אנחנו מצטרפים גם כמומחים לדיני חדלות פירעון וגם כיוון שהחקיקה הזו מוסיפה קומה שניה של דינים על תאגיד בנקאי, שהוא ביסודו חברה בע"מ ודיני חדלות הפירעון והפירוק הרגילים חלים עליו. נמצא כאן גם עו"ד חיים זקס מהכונס הרשמי. אנחנו מתקנים פה דבר חקיקה שהסעיפים שלו נחקקו בסוף שנות השישים ובכל העניין של שמירת יציבות של תאגיד בנקאי, הם לא תוקנו מאז. אנחנו היינו בדיאלוג פנימי בממשלה עם בנק ישראל ומשרד האוצר, בעקבות היוזמה שלהם להוסיף תיקונים בפקודת הבנקאות בהקשר הזה. צריך להבין את ההקשר כאן. הכותרת של סעיף 8ד הוא סמכויות לשמירת יציבותו של תאגיד בנקאי. הסמכויות האלה נועדו לאפשר לנגיד ליטול את השליטה בתאגיד הבנקאי, כדי לבלום את הדבר. הסעיפים האלו נחקקו אחרי שקרסו שלושה בנקים ירושלמיים בסוף שנות השישים. הסעיף הזה אמור לתת לנגיד כלים למנוע את עומק הפגיעה הפוטנציאלית. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה ברור. הסמכויות כרגע הן קצת מעורפלות. הרחבתם את סמכויות הנגיד, אבל במשהו שקשה לנו לאחוז בו. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> אני מציע שתקראו את הנוסח המשולב. הסעיף הזה הוא אחד מתוך מכלול סעיפים שיש ביניהם החמרה. ב-8א יש כלים של המפקח, שאותם הוא יכול להפעיל כשהוא רואה שהבנק פעל בדרך שעלולה להוביל לקריסה. הנוסח הממשלתי סוכם גם איתנו ואנחנו חושבים שהוא סביר. אנחנו שומעים את ההערות של היועץ המשפטי לוועדה וחושבים שכשקיים חשש של ממש, זה רף חומרה לשיקול דעתו של הנגיד והנגיד גם אמור לעשות שימוע לאותו בנק. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> נכון. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> כלומר, הדברים האלה לא נופלים פתאום מהשמיים. המציאות מראה שהמוסד של נגיד בנק ישראל מרוסן בשימוש בסמכות הזו ונעשה בה שימוש רק בפרשות המרכזיות שבהן קרסו בנקים מאז סוף שנות השישים. הטקסט כולל מונחי שסתום. גם בסמכויות של המפקח וגם בסמכויות של הנגיד, בהמשך כתוב "אם הנגיד סבור שהבנק ניהל את עסקיו בדרך הסוטה מנוהל בנקאי תקין" ואחר כך כתוב "או שהדירקטוריון נהג בדרך העלולה לפגוע בניהול העסקים התקין". גם עלולה, זו תיבה שצריך לפרש אותה בנסיבות העובדתיות של המקרה. הנגיד הוא רשות מנהלית, יש עליו ביקורת שיפוטית והתיבה חשש של ממש היא רצויה. לגבי התיבה צפי סביר, אנחנו מסכימים עם היועץ המשפטי של הוועדה שהיא מעט מבלבלת. אנחנו לא רוצים להגביל את הנגיד בכך שתהיה לו את הסמכות, אלא אולי בשיקול הדעת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושב שחברת הכנסת פרקש צודקת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מאיפה התרגום הזה נובע? מה קובע הכלל? אם זה תרגום מילולי של הכלל, אנחנו במקום אחר. כשמדברים על התכלית, היא לא רק לאפשר לנגיד, היא איזון בין הסמכות של הנגיד לחופש העיסוק. כשכתוב כאן חשש סביר, אם אומרים שהנגיד מקבל את הסמכות - - - << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> אני מציע שמשרד האוצר או בנק ישראל יתייחסו לזה, כי זו הצעה שלהם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הנורמה שאליה מכוונים בסטנדרט הבין-לאומי? בחיבור של הסיפה, זו אמת מידה יותר מחמירה. צפי סביר שלא יוכל לקיים את התחייבויותיו, זו בדיקה של אמות מידה כלכליות. כשמוחקים את זה, זו אמת מידה יותר מקלה. אין גם סימטריה בפנים, כי אם התאגיד "ניהל את עסקיו בדרך שעלולה לפגוע בניהול העסקים התקין", זה קטגוריה יותר קלה לנגיד להתערב. זה ערבוב בין שנות השישים לעכשיו. אני מציעה להיצמד למילים של הסטנדרט הבין-לאומי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי על כל הסעיף. הוועדה היא הוועדה המוניטרית. << דובר >> חיים זקס: << דובר >> יש קושי בסעיף הזה, שגם הייעוץ המשפטי לוועדה דיבר עליו. הקושי בסיפה, שמשתמע ממנו שאנחנו אחרי סיטואציה שבה הבנק כבר לא קיים את התחייבויותיו והוא חוזר לקיים את התחייבויותיו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא מה שעולה מהסעיף. הסעיף אומר שיש חשש שהוא לא יוכל ובתוך החשש הזה, גם לא צופים שהוא יוכל אחר כך למצוא פתרון ולחזור. זה הנוסח. << דובר >> חיים זקס: << דובר >> לחזור ולקיים, משתמע מזה שהוא לא קיים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לחזור ולקיים זה בתוך הצפי. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> אבל אנחנו אומרים שאנחנו מוכנים שהוא יקרוס, אם אחרי חודש הוא יחזור לעצמו? או שאנחנו חוששים מקריסה - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. זה מה שכתבתם. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> לא אנחנו כתבנו. זה משרד האוצר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לוקחת את זה כנורמה מקצועית שאתם אומרים שאם בתאגיד הזה מתקיים חשש של ממש שאין ביכולתו לקיים את התחייבויותיו, זו נקודה ראשונה. בנוסף, הוא צריך להראות שהתוכנית שהוא מתכנן לצאת מהמצב לא מחזיקה מים, זה האלמנט השני. הסעיף עצמו ברור, אבל למה אתם מתכוונים? כי הסעיף הזה מבטא נורמה שהיא מחמירה. אני יוצאת מנקודת הנחה שככה כתוב בסטנדרטים, אז שמישהו ישיב. << דובר >> מירב שמש: << דובר >> מירב שמש מהפיקוח על הבנקים, בנק ישראל. אני יכולה להקריא לכם את הקטע, שלקוח מתוך ה- FSB key attributes שהם הסטנדרטים הבין-לאומיים לנושא של רזולוציה. זה המסמך שממנו משרד האוצר הוסיף את התוספת והוא אומר את הדברים הבאים: "resolution should be initiated when a firm is no longer viable", זה החלק הראשון, "or likely to be no longer viable", שזה החשש, כיוון שההסתכלות היא צופת פני עתיד. "and has no reasonable prospect of becoming so". << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אותו דבר. << דובר >> מירב שמש: << דובר >> זאת האמירה. היא קצת מבלבלת במלל בעברית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה תרגום מדויק. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש המשך לסעיף הזה? הוא דומה להמשך של סעיף 8ד(א)? << דובר >> מירב שמש: << דובר >> לא. כיוון שהסטנדרטים הבין-לאומיים הם הרבה יותר מפורטים והפקודה שלנו היא פקודה מאוד צרה. זה לא חוק שכולל - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא מ-1941. << דובר >> מירב שמש: << דובר >> נכון ואין לנו חוק של רזולוציה בנושא, יש לנו רק את סעיפי 8. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בהקשר לצורך לעדכן את הפקודה. << דובר >> מירב שמש: << דובר >> בהחלט. אבל יש תהליך של החמרה, כמו שאמרו ממשרד המשפטים, שנע בתוך סעיפי 8 וכאן הכנסנו את ההיבט של צופה פני עתיד, כיוון שאין טעם שתתערב כשהבנק כבר נופל, אלא כשיש איזושהי ציפייה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה תרגום של הסטנדרט. זה בסדר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הנגיד יכול להפעיל את סמכותו רק אחרי אישור הוועדה? לא הוא לבד? << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> נכון. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> אנחנו בתיקון של סעיפים מסוף שנות השישים ויש סטנדרטים בין-לאומיים. סטנדרטים, הם לא חוקי מודל, הם לא ניסוחים קונקרטיים. אנחנו לא מאמצים כאן חוק מודל מסוים כמו שהוא ואנחנו מעריכים מאוד את הסטנדרטים של ה-FSB, אבל אנחנו גם רוצים שהדברים ייאמרו בהקשרם. אין כאן כרגע הצעה מטעם הממשלה לחוק שלם בתחום הזה, אלה תיקונים בתוך הקשרים מסוימים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> גברתי רצתה לדעת אם אנחנו נצמדים לטקסט מסוים, אני מסביר שהטקסט שמירב הקריאה שהוא חשוב, הוא עוסק בהקשרים של resolution of financial institution שיש להם systemic risk. זה לא בדיוק מה שאנחנו דנים בו, זה פוגש ולכן, אנחנו לא חשבנו שהנוסח של החקיקה הישראלית צריך לקחת סעיפים. זו הייתה בקשה של משרד האוצר להוסיף את המילים צפי סביר. אנחנו לא התנגדנו לזה. אנחנו מסכימים עם ההערה של הייעוץ המשפטי שיש היבט מורכב בסעיף הזה, כשאומרים חשש ממשי ואין צפי סביר. זה קצת מבלבל, אבל מה שתחליטו, אנחנו כמובן נקבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במשרד האוצר, אנחנו לא עומדים על התוספת של הצפי הסביר, כי אנחנו חושבים שחשש ממשי לקיום התחייבות עתידית עונה על מה שכיוונו אליו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מקובל עליכם? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושבת שצריך להשאיר את הסעיף בנוסח שלו, אבל אתה יו"ר הוועדה. זה לא מורכב בכלל, יש כאן שני אלמנטים שצריך להראות ומן הראוי שזה מה שיקרה לפני שמתחילים להלאים תאגיד בנקאי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נשאיר את הנוסח כמו שהוא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במיוחד שזה הסטנדרט הבין-לאומי וכנראה שזה האיזון הנכון בין זה לבין טובת הלקוחות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי התיקון הנוסף, הוא הוסף לבקשתנו. ביקשנו להוסיף הסמכה לקבוע תנאי כשירות לאותו מנהל מורשה, מכיוון שלמנהל מורשה יש סמכויות מרחיקות לכת כאשר הוא ממונה. לפי הפקודה בנוסחה כיום, אין תנאי כשירות. ההוראה היחידה שכתובה בסעיף קטן (ב) של אותו סעיף 8ד, היא שהמינוי יכול להינתן גם לעובד המדינה או לעובד בנק ישראל. בעצם חשבנו שנכון להסמיך את הנגיד לקבוע כללים לגבי אותם תנאי כשירות וזו התוספת בפסקת נשה ב'. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> אנחנו בודקים אם צריך לתקן עוד משהו בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בהתייחס לתנאים לגבי היעדר עבר פלילי? << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> נכון. חשוב שתהיה אפשרות לבדוק את העבר הפלילי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מורים לנגיד לקבוע תנאי כשירות, אבל מי מפקח שהוא אכן יקבע אותם ומתי? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא הייתה שום הסמכה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הסעיף לא נכנס לתוקף, עד שהוא יקבע כללים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כל ההוראות לגבי מנהל מורשה, מעוגנות היום בפקודה, כולל הסמכויות שלו. אנחנו חשבנו שבגלל שעורכים כאן תיקונים שמתייחסים בין היתר למנהל המורשה, אז נכון שיהיו תנאי כשירות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לי יש שאלה מסוג אחר. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> ברשותך. אני אתייחס לדברים. בחוקים הפיננסיים יש הסדרים דומים של מינוי מנהל מורשה ואין באף אחד מהם תנאי כשירות שנקבעו לגבי בעל תפקיד כזה. מדובר בסיטואציה שבה המהירות היא קריטית, כדי שהמצב לא יתדרדר. נכון שצריך למנות מישהו כשיר לתפקיד הזה, אבל לא תמיד אנחנו נחשוב מראש מה תנאי הכשירות המתאימים ויכול להיות שמי שנמצא מתאים לתפקיד, לא בהכרח יעמוד בכל התנאים הללו אחד לאחד ויכול להיות שנצטרך להתפשר על תנאי כזה או אחר. נרצה שיהיה שיקול דעת לנגיד, כשהוא בוחר את בעל התפקיד הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש שיקול דעת, אבל תנאי מינימום חייבים להיות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש כאן מנהלים מנהל, מנהלים מפקח, מנהלים ועדת הנהלה. אתה מבקש קודם כל את כללי הכשירות רק לגבי המנהל, למה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שאלה טובה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם זו לא סמכות עזר של הנגיד מבחינה חוקית לקבוע כללים? למה להגביל? אני חושבת שזה מגדיל את הבירוקרטיה, כאשר בסוף הבחירה היא מקצועית, לפי הסיטואציה והתאגיד וחזקה שיביאו אנשים מקצועיים. גם במפקח זה נכון, גם בוועדה זה נכון ואני חושבת שהסמכות קיימת כסמכות עזר חוקית. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> אנחנו מסכימים. תודה על הדברים האלה. אנחנו חושבים שקביעת כללים כאלה מייצרת עודף בירוקרטיה ולא בכדי לא נקבעו בחוקים אחרים בעולם הפיננסי שיש בהם סמכות למנות מנהל מורשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי הנגיד הפעיל את הסמכות הזאת? << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> הפעם האחרונה שנאלצנו להפעיל סמכויות כאלה הייתה ב-2003, בבנק למסחר. מינינו מנהל מורשה במקרה הזה ובמקרים דומים בעבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש הקשרים אחרים בחקיקה שאנחנו מכירים, שבהם בהחלט יש תנאי כשירות למנהל מיוחד או מנהל מורשה. זה מוכר מחוקי התשתיות למשל. כאשר מדובר על תאגיד בנקאי, ודאי שצריכים להיות פרמטרים מינימליים. פה הם לא נקבעו בצורה מפורטת וניתן לנגיד שיקול דעת לקבוע את התנאים האלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא על המפקח ולא על הוועדה? אין לזה סוף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשר להרחיב את הסמכות שלו גם לגבי שאר בעלי התפקידים, אם הדבר נדרש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תעשה סעיף קטן 5, אם הדבר נדרש, הנגיד רשאי לקבוע כללים. << דובר >> אסף נחמני: << דובר >> אני מרשות שוק ההון. אנחנו לאחרונה מינינו מנהל מורשה. זה הליך מאוד מורכב, קשה למצוא גורם שהוא גם מכיר את הנושא, גם יכול להיכנס במהירות לתפקיד, יכול להשתלט על האירוע הזה, לגייס עובדים. זה אירוע לא פשוט. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא תבדוק שאין לו עבר פלילי למשל? זה תנאי ברור מאליו. << דובר >> אסף נחמני: << דובר >> יש נגיד ויש ממונה על שוק ההון, ברור שצריך בן אדם כשיר לתפקיד, זה חד משמעי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק לא לכתוב את זה בחקיקה. << דובר >> אסף נחמני: << דובר >> אני אומר שזה לא נדרש. זה אירוע כל כך מורכב, שאין מצב שהנגיד ימנה מישהו שאין לו את הכשירות לבוא ולנהל בנק שנמצא בכשל. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> ולבדוק שהוא עומד - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> משרד המשפטים, תתייחסו גם לעניין הזה. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> משפטים, אנחנו מסכימים עם דבריה של חברת הכנסת פרקש, במצב המשפטי, כל מי שמחזיק בסמכות מנהלית בבנק ישראל, מוסמך להדריך את עצמו באמות המידה וחל עליו כל המשפט המנהלי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא יכול לכתוב את זה גם בלי החוק הזה. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> השאלה היא לא משפטית. בדיאלוג על הנוסח, אנחנו הבנו מהוועדה שהרצון הוא שיהיה סעיף מסמיך לעניין הזה, בגלל שמדובר בחקיקה ישנה שלא עודכנה כמעט 60 שנה. אנחנו גם לא נתנגד שהסעיף המסמיך יחול על כל המינויים לפי הסעיף הזה. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> מבחינתנו, זה מייצר בירוקרטיה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מסכים עם עמדת בנק ישראל. תמיד יש היגיון בעוד רגולציה, אבל אני חושב שחזקה על הנגיד שבאירוע כזה, של חשש לקריסת בנק, הוא ימנה איש מקצוע שראוי לתפקיד הזה. לא הייתי נכנס לדבר הזה בחקיקה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסעיף המסמיך מנוסח כחובה, אפשר לתת שיקול דעת, הנגיד רשאי לקבוע תנאי כשירות. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> אנחנו מבקשים שלא. << דובר >> מירב שמש: << דובר >> זה מיותר. זה מוסיף בירוקרטיה לעניין שהוא מובן מאליו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הבירוקרטיה היא עבודה שלכם לכתוב את הכללים. << דובר >> מירב שמש: << דובר >> בחירת מנהל מורשה זה תהליך מורכב וקשה. יש בודדים שיכולים ורוצים בזמן מסוים להתמנות לתפקיד הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה בודקים? << דובר >> מירב שמש: << דובר >> להכניס עכשיו תנאים שיכול להיות שבלי שאנחנו שמים לב, גם יגבילו בסיטואציה, שהיא מאוד קשה לכל הלקוחות לבנק בעצמו, זה מיותר בהקשר הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> במצב המשפטי היום, בלי ההסכמה, מה בודקים? איך יפעל הליך כזה? << דובר >> מירב שמש: << דובר >> אנחנו דיברנו גם עם הממונה על רשות שוק ההון, כדי להבין את התהליכים שהם עברו בחברה שקרסה. בראש של האחראים עולים אנשים ספורים שיכולים להתמנות לתפקיד הזה. זה יכול להיות מישהו שהוא בדיוק סיים להיות מנכ"ל של בנק. זה יכול להיות מישהו מתחום הפיננסים שהוא רגולטור לשעבר. בודדים יכולים להתמנות - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עכשיו תגידי לתשובה לשאלה, מה בודקים? << דובר >> מירב שמש: << דובר >> פונים לאנשים האלה כדי לראות אם הם מוכנים לעשות את העבודה הזאת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בודקים עבר פלילי? << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> בודקים עבר פלילי, בודקים ניסיון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה מה שכתוב כאן. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> נכון ועדיין אתם מחייבים אותנו בכללים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה שאתם עושים, ראוי שייכתב פה. זו פקודה מאוד ישנה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> עמדתי בעניין הזה כעמדת היועץ המשפטי של הוועדה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני עם יושב-הראש. לא ישימו מישהו עם הרשעה פלילית על בנק שפעל במרמה כלפי לקוחות שלו? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ראיתי הרבה דברים מוזרים בשלוש השנים האחרונות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אין לי שום רצון לאפשר לנגיד - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מצד אחד, אנחנו לא רוצים להגביל. מצד שני, כשאתה כותב רשאי, לא מחייבים לעשות משהו, אבל מסמנים כיוון מסוים. המחוקק חושב שנכון שיהיו כללים כאלה. תעשו איזה כללים שאתם רוצים, לא מתערבים בכללים האלה, לא אומרים איך לקבוע אותם. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> איך היית מציע שיהיה כתוב? שהנגיד רשאי לקבוע בכללים? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> למה אתם מתנגדים לזה? << דובר >> מירב שמש: << דובר >> אין בעיה. אני חושבת שזה מיותר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכתוב רשאי לקבוע ונוכל להמשיך. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> אדוני, ברשותך, אנחנו לא חושבים שקביעת כללי כשירות משדרת חוסר אמון בנגיד, חס וחלילה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין כוונה כזאת. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> אנחנו יודעים. יש פה ענין של מהות. מה הכשירות הנדרשת מאדם שמתמנה לתפקיד כה רגיש ולא כל אדם יכול לעשות את זה. יש לנו אמון מלא בבנק ישראל, אבל אם אנחנו נוגעים בנושא ומסתכלים על המהות, שהיא מעניינת אותנו, המהות היא מה הכשירות הנדרשת להתמנות לתפקיד כזה. אפשר להסדיר את זה בחקיקה ראשית, בתקנות, בכללים. אנחנו חושבים שמה שצריך לעניין את הוועדה, זו השאלה של הכשירות המהותית לבצע תפקיד כל כך רגיש. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתה חי בשלום עם ההצעה? << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> אני חי בשלום. אם אין כוונה לקבוע תקנות כאלה וזה יהיה בנוהל של בנק ישראל, זה בסדר מבחינתנו שזה יהיה בנוהל ולא בתקנות. חשוב לנו שזה יהיה ושזה יהיה רציני. << דובר >> יראת דומנוביץ: << דובר >> יראת דומנוביץ, משרד המשפטים. אפשר להציע משהו בין לבין, ימונה אדם בעל המומחיות המתאימה, ההשכלה המתאימה, שזו קריאת הכיוון שחבר הכנסת פורר כיוון אליה. תהיה יציקת תוכן ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> פסקה 4. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> תיקון פקודת הבנקאות 54. (4) בסעיף 8ו(ה), במקום "להעביר את נכסיו, יבוא "להעביר לאחר את נכסיו והתחייבויותיו", ובמקום "לתאגיד בנקאי אחר המקבל על עצמו את כל התחייבויותיו של התאגיד הבנקאי" יבוא "לרבות באמצעות מכירת אמצעי השליטה בו"; היום הסעיף מקנה למנהל המורשה, כשהוא בא לטפל בתאגיד הבנקאי ולנסות להבריא אותו, סמכות להעביר את הנכסים של התאגיד הבנקאי רק לתאגיד בנקאי אחר, שמקבל על עצמו את כל ההתחייבויות של התאגיד הבנקאי. זה פוגע בגמישות של הטיפול באותו תאגיד בנקאי. זה יאפשר לקחת חלק מהפעילות ולמכור אותה גם לגוף, או לאדם, שלא מקבל על עצמו את כל ההתחייבויות. באמצעות הדבר הזה, אפשר להזרים כספים לתאגיד הבנקאי ולהביא להבראתו. אנחנו רוצים שאחת הדרכים שיתאפשרו, זה להעביר את אמצעי השליטה מאותן נסיבות. תיקון נוסף, שזה יהיה לכל גוף ולא רק תאגיד בנקאי, כיוון שיש היום יותר פריקות של המוצרים שבאופן מסורתי, היו רק בידי תאגידים בנקאיים. המנהל המורשה לא יהפוך את התאגיד הבנקאי לקליפה ללא תוכן. ככל שיש התחייבויות כאלה או אחרות, או חוק שגובר על העניין, למשל, חוק הסכמים בנכסים פיננסיים, הפעולה תהיה בהתאם לאותו חוק. << דובר >> אייל דותן: << דובר >> חשוב שיהיה ברור שמדובר בהעברה של פעילות ולא העברה של הסכמים בשלמותם. כשאנחנו נותנים חוות דעת לעסקאות במגזרים, או כדי שבנקים ישתתפו במסלקות בין-לאומיות, חשוב שיהיה ברור שההפרדה היא של הפעילות ולא של נכסים. שההתחייבויות לא יהיו נפרדות מהנכסים, למשל מנכסי הקיזוז. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תשובה. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> האמירה הסכמים היא רחבה, כי יהיו הסכמים שניתן יהיה לפרק, בהתאם לתוכנם. המנהל המורשה לא יפעל בניגוד למה שנקבע בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> חוק הסכמים בנכסים פיננסיים הוא אחד הנושאים המורכבים בספר החוקים הישראלי. אתם מסבירים שמכוח הסעיף הזה, המנהל המורשה כן יוכל לגבור על דיני חוזים רגילים, אבל לא על חוק הסכמים בנכסים פיננסיים? אנחנו לא בטוחים שזה מדויק. אין כוונה לזעזע את המערכת ולגבור על חוק הסכמים בנכסים פיננסיים שהוא חוק של יציבות מערכתית של המערכת הפיננסית הישראלית ובאחריות שר המשפטים. חוק חשוב ואין שום כוונה לגבור עליו. להבנתנו, המטרה של הסעיף היא לאפשר גמישות בעת הטיפול של המנהל המורשה בכשל שנוצר. אני לא בטוח שמשרד המשפטים חותמים על האמירה המשפטית שהוצגה. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> הסעיף לא קובע שזה על אף האמור בכל דין. ככל שיש דין שמחייב, המנהל המורשה לא יכול לגבור. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> אנחנו מסכימים שהמנהל המורשה נכנס ומפעיל את ה-ח.פ של התאגיד הבנקאי. לגבי מה ניתן לעשות עם הסכם קיים, זו שאלה בנוגע ליחס לדיני החוזים ואנחנו לא מכירים שיש גם התגברות על דיני החוזים באמצעות פקודת הבנקאות. אם מישהו חושב אחרת, נשמח שהוא ידבר איתנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מבינה את הפליאה. זה ניסוח אחר של מה שהיה כתוב בסעיף. מה ההבדל? << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> לא. זה לא. כי היה כתוב שכל ההתחייבויות והנכסים עוברים יחדיו, כמקשה אחת לתאגיד ח.פ אחר. לצורך העניין, ממזגים בנק חולה לתוך בנק בריא ועכשיו כותבים שתהיה גמישות למנהל המורשה. הוא לא חייב להעביר את כל הנכסים וכל ההתחייבויות כמקשה אחת, אלא הוא יכול לפצל ביניהם. זו הגמישות שמבקש בנק ישראל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? כולם או מקצתם כתוב בנוסח הישן. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> בהמשך כתוב שהוא מקבל על עצמו את כל התחייבויותיו של התאגיד הבנקאי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה השינוי? << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> נכון. זה הסדר שקיים כבר בחוקים פיננסיים אחרים והגמישות מאוד חשובה. לטענת משרד המשפטים, אנחנו לא התכוונו לזעזע, אנחנו רק ענינו על שאלות ששאלו אותנו לפני הדיון. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> אנחנו לא רוצים שתצא מפה אמירה לא מדויקת, בהיבט שבאחריות שלנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא חושב שאמרתם משהו שונה. << דובר >> מירב שמש: << דובר >> הדגש הוא לשמור על הגמישות בטיפול בבנק שנמצא בקשיים. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> ולא לזעזע את המערכת הפיננסית, כי המטרה היא בדיוק אחרת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תקראי אותו ברצף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ואז תסבירי. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> תיקון פקודת הבנקאות 54. (5) במקום סעיף 8יב יבוא: "הליכי חדלות פירעון או פירוק 88יב. ((א) בסעיף זה – "בעל תפקיד" – נאמן כהגדרתו בחוק חדלות פירעון או מנהל הסדר שמונה לפי סעיף 326 לאותו חוק, נאמן שמונה לפי סעיף 342יב לחוק החברות, כונס שמונה לפי סעיף 194 לפקודת החברות וכל בעל תפקיד אחר שרשאי בית המשפט למנות בהליכי חדלות פירעון או פירוק המתנהלים לפניו, והכול בין קבוע ובין זמני; "הליכי חדלות פירעון או פירוק" – הליכים המתנהלים לפני בית המשפט לפי חוק חדלות פירעון, לפי חלק שמיני א' לחוק החברות או לפי סעיף 194 לפקודת החברות; "חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999; "חוק חדלות פירעון" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; "חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; "נאמן איגרות חוב" – נאמן שמונה לפי פרק ה'1 לחוק ניירות ערך; "פקודת החברות" – פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983. (ב) בקשת נושה של תאגיד בנקאי או בעל מניה בו לפתיחת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי התאגיד הבנקאי לא תוגש לבית המשפט בטרם הוגשה לנגיד כדי שהנגיד והמפקח יבחנו את הפעלת סמכויותיהם לפי כל דין והתקיים לגביה אחד מהמפורטים להלן, לפי המוקדם; הוראות אלה יחולו גם על המגיש בקשה לבית המשפט לגבי תאגיד בנקאי לפי סעיף 329(א) לחוק חדלות פירעון, בשינויים המחויבים: (1) הנגיד נתן את הסכמתו בכתב להגשת בקשה כאמור; (2) חלפו 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לנגיד. (ג) לעניין הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים כהגדרתו בחוק חדלות פירעון בעניינו של תאגיד בנקאי על ידי נאמן איגרות חוב יחולו הוראות אלה: (1) נוסף על האמור בסעיף 35ח(ד2ב) לחוק ניירות ערך, חלפו שבעה ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודת ההתחייבות ולא שולם תשלום כאמור באותו סעיף, יודיע על כך נאמן איגרות החוב לנגיד; (2) על אף האמור בסעיף 35ח(ד2ב)(1) לחוק ניירות ערך, בחלוף 45 ימים ממועד אי־תשלום כאמור באותו סעיף, יגיש נאמן איגרות החוב לנגיד, ולא לבית המשפט, את הבקשה לצו פתיחת הליכים; נאמן איגרות החוב יגיש את הבקשה לבית המשפט בחלוף 90 ימים ממועד ההודעה לנגיד לפי פסקה (1), ואם ניתנה הסכמת הנגיד בכתב במועד מוקדם יותר, יחולו ההוראות שלהלן: (א) אם טרם חלפו 45 ימים ממועד אי־התשלום – יגיש את הבקשה לכל המאוחר בתום 45 ימים ממועד אי־התשלום כאמור; (ב) אם חלפו 45 ימים ממועד אי־התשלום האמור – יגיש את הבקשה לבית המשפט בסמוך לאחר קבלת הסכמת הנגיד. (ד) הנגיד יהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי תאגיד בנקאי לפי סעיף זה, והוא רשאי להשמיע את עמדתו בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לנגיד. (ה) הורה בית המשפט על פתיחת הליך לפי חוק חדלות פירעון בעניינו של תאגיד בנקאי, יראו את מועד הגשת הבקשה לנגיד לפי סעיף קטן (ב) כמועד הגשת בקשה לבית המשפט. (ו) קבלת החלטה לפי חלק שמיני א' לחוק החברות על פירוקו מרצון של תאגיד בנקאי טעונה את הסכמתו בכתב של הנגיד; קיבל תאגיד בנקאי החלטה על פירוקו מרצון בהסכמת הנגיד לפי סעיף קטן זה – ימונה הנאמן בהליך לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו. (ז) מונה לגבי תאגיד בנקאי מנהל מורשה לפי סעיף 8ד(א)(2), יחולו ההוראות האלה כל עוד מינוי המנהל המורשה עומד בתוקפו: (1) המגיש בקשה לנגיד לפי הוראות סעיף קטן (ב), ימציא העתק מהבקשה גם למנהל המורשה; (2) הוראות סעיף קטן (ד) לעניין מתן הזדמנות לנגיד להשמיע את עמדתו ולעניין הזמנתו לדיון יחולו גם לגבי המנהל המורשה; (3) על אף האמור בסעיפים 342יא, 342כד ו-342כו לחוק החברות, בית המשפט לא ייתן צו פירוק לפי חלק שמיני א' לחוק החברות בעניינו של התאגיד הבנקאי לפי בקשה של בעל מניה בו, ולא יקבלו התאגיד הבנקאי או אסיפה של בעלי מניותיו החלטה על פירוקו מרצון של התאגיד הבנקאי; (4) על אף הוראות סעיף 36 לחוק חדלות פירעון, לרבות כפי שהוחל בסעיף 326 לאותו חוק ובסעיף 342יד לחוק החברות, הוראה בית המשפט על פתיחת הליך חדלות פירעון או פירוק לגבי התאגיד הבנקאי, רשאי הוא למנות את המנהל המורשה לבעל תפקיד בהליך, אם שוכנע, לאחר שנתן לנושים של התאגיד הבנקאי הזדמנות לטעון את טענותיהם, שיהיה בכך כדי לסייע להגשמת מטרות ההליך; החליט בית המשפט למנות מנהל מורשה לבעל תפקיד כאמור, יקבע בית המשפט את סמכויותיו ואת חובותיו כבעל תפקיד בהתחשב, בין השאר, בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו כמנהל מורשה, ורשאי בית המשפט למנות בעל תפקיד נוסף לצידו."; סיימנו את הסעיף. אנחנו באים להחליף את ההסדר המאוד מיושן שקבוע היום בסעיף 8יב לפקודת הבנקאות. אני יכולה גם להקריא את הסעיף הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא צריך להקריא. רק להסביר את עיקרי השינויים. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> המטרה של הסעיף לאפשר לנגיד בנק ישראל, או למנהל המורשה לטפל בתאגיד הבנקאי. עם זאת, הסעיף היום קובע שרק משמונה מנהל מורשה, האפשרות לפתוח בהליכים השונים תהיה מוגבלת. למשל, כאשר מונה מנהל מורשה, לא ניתן להגיש בקשה לפירוק מרצון ובעלי המניות לא יכולים לקבל החלטה. רק במקרה בו מונה מנהל מורשה והוא הפעיל את הסמכות שנתונה לו, לפי סעיף 8י, שזו הסמכות להורות על הפסקת קיום התחייבויותיו של התאגיד הבנקאי לעשרה ימים, עם אפשרות להאריך את זה לעשרה ימים נוספים, בית המשפט לא יוכל לתת צו לפירוק או צו לכינוס נכסים. זה מאוד מגביל ולא מאפשר לנגיד לדעת שקיימת בעיה בתאגיד הבנקאי ולא מאפשר באמת לטפל בתאגיד הבנקאי לפני שהמצב מתדרדר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה השינוי מהמצב הקודם? בניסוח הקודם היה כתוב "בית המשפט לא יכול לתת כל עוד מינוי המנהל המורשה בתוקפו צו לפירוק, העברת נכסים לפי בקשה של אחד" ופה, יש לכם מנגנון אחר של ימים. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> אני אקריא את סעיף 8יב הקיים היום. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נציג משרד המשפטים רוצה להתייחס. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> זה יעזור במבט על. בסעיף 8יב הקיים, יש שני חלקים, א' קטן ו-ב' קטן. כרונולוגית צריך להסתכל קודם על ב' ואז על א'. ב' קטן הקיים, אומר שמשעה שמונה מנהל מורשה, בעלי המניות מחוץ לתמונה. הם לא יכולים לפרק את התאגיד הבנקאי וזה הגיוני. הכנסת אמרה שמרגע שהנגיד נטל את המושכות לנהל את התאגיד הבנקאי בעצמו, אז בעלי המניות לא יכולים לפרק אותו. זה 8יב(ב) הקיים ואנחנו מציעים לשמר אותו ב-8יב(ז)(3) החדש. במובן הזה של בעלי המניות ועניינם, לא עשינו שינוי. לגבי 8יב(א) הקיים, הוא קשור להוראות מורטוריום שיש ב-8י. זה סעיף קיים, לא נוגעים בו, שמאפשר למנהל המורשה, ברגע שהוא נכנס לתפקיד, יש לו סמכות, באישור הנגיד להורות ולהודיע לציבור שבמשך עשרה ימים קדימה, תהיה הפסקה של מילוי התחייבויות התאגיד הבנקאי ויש אפשרות להעריך את זה בעשרה ימים נוספים. המקסימום הוא 20 ימים. הנפקות של 8יב(א) הקיים, שבית המשפט לא יכול להורות על פתיחת כל הליכי הפירוק, חדלות הפירעון וכולי, חלה רק בעשרה עד 20 הימים האלה. הנוסח המוצע כולל שינוי ששירלי תסביר. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> המטרה היא לתת לנגיד ולמפקח שהות, כדי להבין אם הם צריכים לטפל בתאגיד הבנקאי הזה, האם זה נכון ומוצדק לפתוח בהליך, או שמוצדק לפתור את הדברים, או את הקושי שנוצר בדרך אחרת. לכן, אנחנו מציעים את הנוסח של סעיף קטן ב' שלמעשה, לא אוסר על הגשת בקשה לפתיחה בהליך. אלא קובע שקודם תוגש הבקשה לנגיד, צריכים לתת לנגיד 90 ימים, כדי לאפשר לו לטפל, או שהנגיד נתן הסכמתו לפני המועד הזה, במקרה שהוא ראה שאין טעם בהפעלת סמכות כזו או אחרת, או שאותה בקשה לא תפגע במערכת הפיננסית בכללותה. המטרה לאפשר לנגיד ולמפקח שהות כדי - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה מה שהוספנו בנוסח. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> נכון. אתם הוספתם לנו את החידוד הזה וגם את החידוד שזה יהיה המוקדם בין השניים. או שהנגיד נותן הסכמה לפתיחה בהליך, אם הוא מגיע למסקנה שאין צורך בהפעלת הסמכויות, או שחולפים 90 ימים. כך שזה לא מונע לחלוטין את הגשת הבקשה. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> אנחנו בהוראות ספציפיות לעניין תאגיד בנקאי, שמתווספות על הדינים הכלליים שחלים על התאגיד הבנקאי, מכוח היותו חברה בע"מ. הדינים הכלליים זה חוק חדלות פירעון, זה חוק החברות לעניין פירוק סולבנטי ואנחנו מוסיפים עליהם. חוק חדלות פירעון, קובע שפתיחת הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד, יכול לבקש התאגיד עצמו, יכול לבקש נושה שלו, יכול לבקש גם היועץ המשפטי לממשלה, אם יש אינטרס ציבורי מסוים. השינוי של ההוראה הוא מנוסח של לא ייתן בית המשפט צו, לנוסח של נושה או בעל מניה לא יגיש בקשה, גם אם לא מונה מנהל מורשה, בגלל הרגישות של תאגיד בנקאי והרצון לתת לנגיד בנק ישראל לממש את הסמכות שלו כדי למנוע קריסה של הבנק. המשמעות היא שהיועץ המשפטי לממשלה עדיין יכול להגיש בקשה, אם קיים בכך אינטרס ציבורי. ברור שהיועץ המשפטי לממשלה יתייעץ עם נגיד בנק ישראל לפני הפעלת סמכות כזאת, בגלל הרגישות בדבר הזה. המגבלה כאן היא מגבלה, שלטעמנו היא מידתית על הנושים ובעלי המניות, שאומרים להם שלפני שהם הולכים לבית משפט, שיפנו קודם לנגיד ויאפשרו לו למנוע את הכשל עוד לפני. זה הרעיון. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> הכוונה היא שיביאו לנגיד את אותה התשתית שעל בסיסה היו מגישים הליך לבית המשפט. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי סעיף קטן ו', קבלת החלטה לפירוק מרצון של התאגיד, מדוע נדרשת הסכמה בכתב של הנגיד? לגבי סעיף קטן (ז)(4) בסיפה נכתב "ורשאי בית המשפט למנות בעל תפקיד נוסף", לצידו בעצם של המנהל המורשה, שימונה כבעל תפקיד כהגדרתו כאן בהליך חדלות פירעון, האם בעל התפקיד הנוסף הזה יפעל בכפוף למנהל המורשה? איך בדיוק הדברים יתנהלו בפועל? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלה לגבי סעיף (ג)(2), מה זה אומר בחלוף 90 ימים? לא לפני כן? << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> סעיף ג' עוסק בסיטואציה נוספת שתכף נסביר אותה. יש פה כמה סיטואציות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לפי הסדר של הסעיפים הקטנים אולי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> קודם לשאלת היועץ המשפטי ואז לשאלת חברת הכנסת פרקש. לפי סדר השואלים. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> לנושא של הפירוק מרצון וסעיף קטן ו', מאחר שמדובר בהחלטה של התאגיד הבנקאי ויוצאים מנקודת הנחה שהתאגיד הבנקאי הוא סולבנטי, לא קיימת בעיה, בגלל התפקיד של התאגיד הבנקאי בתוך המערכת הפיננסית, זה לא נכון שהתאגיד הבנקאי יקבל החלטה על פירוק מרצון וזה צריך להיות בהסכמת הנגיד. הנגיד רואה את התמונה הכללית של כל המערכת הבנקאית והמערכת הפיננסית ויכול להיות שהתאגיד עצמו רוצה להתפרק, אבל שיש לו תפקיד קריטי במערכת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מבחינת יציבות המערכת. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> מבחינת יציבות המערכת, מבחינת גורמים שלהם הוא נותן שירות, חיבור כזה או אחר למערכת התשלומים. יכול להיות שלמרות שאותם בעלי מניות רוצים לפרק את התאגיד הבנקאי, זה לא נכון שהוא יעשה את זה ויותר נכון יהיה ללכת לדרך אחרת, למשל להחליף את בעלי המניות. לכן, קריטי שזה יהיה כרוך בהסכמת הנגיד, בשים לב לכל ההשלכות המשפטיות שהדבר הזה כולל. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> בעניין סעיף (ז)(4), הסעיף נבנה כך שכל ההוראות לפני סעיף (ז) הן הוראות שחלות על תאגיד בנקאי, מעצם היותו כזה. בסעיף (ז) כינסנו את כל ההוראות שנכנסות לפעולה, רק כאשר מונה מנהל מורשה, כי אנחנו מחזיקים שיש שני מצבי עולם כאלה. משעה שמונה מנהל מורשה, אנחנו עוסקים ביחסים בין פקודת הבנקאות כדין ספציפי לעניינם של תאגידים בנקאיים לבין הדינים הכלליים, שזה דיני חדלות פירעון. נניח תסריט שבו מונה מנהל מורשה, הוא פועל על דעת הנגיד ומשתכנעים שצריך לפנות לבית המשפט, כי צריך את הכלים המיוחדים שיש בדיני חדלות פירעון לטפל בתאגיד שנכנס למצב כלכלי של חדלות פירעון. פסקה (ז)(4) נועדה להתגבר על סעיף 36 לחוק חדלות פירעון. מה שקורה בחוק חדלות פירעון, זה שפותחים הליך חדלות פירעון של תאגיד בבית משפט מחוזי וכשבית המשפט נותן את הצו שפותח את ההליך, הוא צריך למנות נאמן. הנאמן הוא מתוך מאגר של אנשי מקצוע, בדרך כלל עורכי דין או רואי חשבון. במקרה שלנו, מדובר במצב מיוחד, שבו הנגיד כבר מינה מנהל מורשה לתאגיד הבנקאי ועכשיו הולכים לבית המשפט. לאחר דיונים בפורום הממשלתי, הגענו למסקנה שמבחינה משפטית חל סעיף 36 לחוק חדלות פירעון, שהוא סעיף חריג, שמאפשר לבית המשפט למנות נושא משרה בתאגיד כנאמן. דיני חדלות הפירעון אומרים לבית המשפט המחוזי, אם מצאת לנכון למנות נושא משרה בו כנאמן, אז תמנה לצידו גם נאמן אובייקטיבי חיצוני מהמאגר הציבורי. המטרה בפסקה (ז)(4) היא להגיד שאם נגיע למצב שמנהל מורשה מונה ופונים לבית משפט של חדלות פירעון, אז בית המשפט יהיה רשאי למנות את המנהל המורשה לנאמן, בהיותו נושא משרה בתאגיד הבנקאי. אבל הוא לא יהיה חייב למנות לידו עוד נאמן, כדי לא לייצר כפל של בעלי תפקידים שמונו על ידי רשויות ציבוריות, אלא הוא יהיה רשאי. הוא יוכל לשקול את זה בנסיבות העניין. יכול להיות שבית המשפט יסבור שיש צורך באדם נוסף, בעל מומחיות שונה לצד המנהל המורשה, כדי להגשים את כל האינטרסים הציבוריים. הם לא כפופים אחד לשני ובית המשפט יקבע את המשימות של כל אחד מהם. בדיני חדלות פירעון, קורה שממנים שני אנשים, למשל עורך דין ורואה חשבון ובית המשפט מתווה ממקום מקצועי מי יעשה איזה משימה ולפעמים, גם ממקום של היעדר ניגוד עניינים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם אני מסתכל על סעיף 8ו כנוסחו היום, שעניינו סמכויות מנהל מורשה, יכול להיות שיהיה עוד בעל תפקיד, אבל הם לא יבצעו את אותם תפקידים? לא תהיה בכך סתירה לתפקידים שקבועים היום בפקודה למנהל המורשה? << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> הסיטואציה היא לא מושלמת. הנחנו שבית המשפט ישרטט את הסיטואציה. הוא יהיה חייב לתת זכות עמידה לנגיד, שזה גם חשוב, שמייצג אינטרס ציבורי ממקום של פיקוח על הבנקאות ושמירה על היציבות הפיננסית. התפקידים של מנהל מורשה יחולו על מי שימונה כמנהל מורשה. אם המנהל המורשה ימונה גם כנאמן, במסגרת הליך חדלות הפירעון, אז הוא ישאב אליו תפקידים נוספים מכוח דיני חדלות פירעון. לעומת זאת, אם הוא ימונה כנאמן ולצידו ימונה עוד נאמן, אז בית המשפט יחלק ביניהם את התפקידים, כפי שהוא עושה בתיקים אחרים של חדלות פירעון. כל מקרה לגופו. אנחנו רצינו לייצר לבית המשפט נוסחה גמישה, שתאפשר לו להידרש למקרה הספציפי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לשאלה של חברת הכנסת אורית פרקש. << דובר >> רוני בקמן: << דובר >> רוני בקמן, רשות ניירות ערך. סעיף קטן (ג), בא להתגבר על הסדר ספציפי שקבוע בחוק ניירות ערך, שקובע הוראות לנאמן איגרות חוב. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אנחנו ב-(ג)(2) נכון? << דובר >> רוני בקמן: << דובר >> אני אסביר את (ג) באופן כללי ואז נגיע ל-(2). יש הסדר ספציפי בחוק ניירות ערך שקובע הוראות לנאמן איגרות חוב. הבנקים הם חברות שהנפיקו איגרות חוב לציבור. ההוראות בחוק ניירות ערך מחייבות אותו לפנות לבית המשפט בחלוף 45 מאי-תשלום קרן או ריבית של איגרות החוב. מכיוון שזה הסדר ספציפי, היה צורך להתגבר עליו, כדי לאפשר את אותו הסדר שבנק ישראל ביקש, שיינתן לנגיד 90 יום, לפני שתהיה פניה לבית המשפט. בהסדר קבענו שנאמן איגרות החוב ישלח קודם כל הודעה לנגיד, בחלוף עד שבעה ימים ממועד אי-התשלום, שהנגיד יהיה מודע לאירוע, במידה והוא לא מודע לפני כן. בחלוף 45 ימים, במקום שהוא יגיש את הבקשה לצו לבית המשפט, הוא יגיש אותה לנגיד ואז, בחלוף 90 ימים, כדי להשוות את ההסדר להסדר הכללי שנקבע בתיקון, הוא יוכל לפנות לבית המשפט. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הכוונה במילים "בחלוף 90 יום", זה בעצם לא לפני שחלפו 90 יום? << דובר >> רוני בקמן: << דובר >> נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כי זה לא ברור. << דובר >> רוני בקמן: << דובר >> ככל שהוא לא קיבל את הסכמת הנגיד לפני כן. הוא לא יכול לפנות לפני 90 הימים והוא גם חייב לפנות לאחר 90 הימים. כשם שחוק ניירות ערך קובע לו חובה לפנות לבית המשפט בחלוף 45 מאי-תשתלום קרן וריבית, אז בחלוף 90 יום, הוא חייב לפנות לבית המשפט. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את לא חושבת שצריך להבהיר ולכתוב לא מוקדם מחלוף 90 יום? או שההקשר ברור? << דובר >> רוני בקמן: << דובר >> הסעיפים כן מתייחסים לכל הנסיבות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ההסבר שלך בפרוטוקול הוא חשוב. << דובר >> רוני בקמן: << דובר >> הסברנו את זה בדברי ההסבר של הצעת החוק. התייחסנו למה הוא אמור לעשות בכל סיטואציה. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> נאמן איגרות החוב גם מפוקח על ידי רשות ניירות ערך. כלומר, יש משמעות לעמדה שלהם כרגולטור. היה ניסיון לאחוז בכל הכיוונים בניסוח הסעיף הזה. כדי שמצד אחד, יהיה את ההסדר הספציפי שמתגבר על חוק ניירות ערך ומצד שני, נאמני איגרות החוב לא ימתינו מעבר למה שנאמני איגרות חוב בכללי צריכים להמתין. << דובר >> רוני בקמן: << דובר >> רשות ניירות ערך אמונה על הגנת המשקיעים בשוק ההון בישראל וכחלק מכך, היא מפקחת על התאגידים הציבוריים והתאגידים המנפיקים איגרות חוב לציבור. הבנקים הנפיקו ומנפיקים איגרות חוב בשווי של מיליארדי שקלים ולכן, התיקון כאן לא נועד לאפשר פגיעה במחזיקי האג"ח של הבנקים ולהביא להעדפה של נושים אחרים על פניהם. השינוי שדיברנו עליו בסעיף 8ו, שמטרתו להעניק גמישות למנהל המורשה בהעברת התחייבויותיו ונכסיו של התאגיד הבנקאי הכושל לגורמים אחרים, לא נועד לייצר שינוי במהותו של ההסדר כפי שהוא קבוע היום, שמדבר על העברה של כל הנכסים וההתחייבויות. הוא לא מאפשר לרוקן את התאגיד הבנקאי מנכסיו הטובים לטובת חלק מהנושים, תוך פגיעה בנושים אחרים. כך גם לגבי התיקון בסעיף 8יב, שנותן לנגיד את התקופה של 90 הימים, טרם ניתן יהיה לפנות לבית המשפט בהליכי חדלות פירעון. התקופה הזו לא נועדה לאפשר למנהל המורשה לבצע פעולות מהותיות שיפגעו בחלק מהנושים ואם יהיו פעולות כאלה, הן יהיו כפופות לסמכות בית המשפט לפי דיני חדלות פירעון, לבקר אותן, גם אם זה נעשה בדיעבד. אין כאן הסמכה להעדפת נושים ולא להתגברות על האיסור על גריעת נכסים מקופת הנשייה ועל המנהל המורשה לשמור גם בתקופה הזו על עיקרון השוויון בין הנושים, בהתאם לדיני חדלות הפירעון. פעולות מהותיות של המנהל המורשה, עלולות להתפרש כהעדפה או גריעת נכסים ולכן, מרחב הפעולה שלו יהיה תחום ומוגבל. זו הערה שהיה חשוב לנו לציין לפרוטוקול. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> שאני אתייחס למניפסט? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בוודאי. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> כאשר מפעילים את הסמכויות שנתונות לנגיד ולמפקח, לפי פקודת הבנקאות וכמובן שכאשר המנהל המורשה מפעיל את הסמכויות שניתנות לו, הוא עושה את זה בהתאם לאינטרס הציבורי. למנהל המורשה יש סמכות להעביר נכסים והתחייבויות לפי סעיף 8ו(ה) ומטבעם של דברים, יכול להיות שיהיו נושים שייפגעו כתוצאה מהליכים כאלה ואחרים. אנחנו לא מתגברים על הדין הכללי, ככל שלא מדובר בסמכות ספציפית, למשל, הסמכות להפסיק את מילוי ההתחייבויות של התאגיד הבנקאי, כפי שקבועה בסעיף 8י. הסמכויות ניתנות לפי פקודת הבנקאות לבעלי התפקידים והם רואים לנגד עיניהם את האינטרס הציבורי ומבצעים את תפקידם בהתאם לסמכות שניתנה להם. אם לגורם כזה או אחר תהיה טענה, סלולה בפניו הדרך להגיש תביעות ולממש את הזכויות שניתנות לו כבעל דין בהתאם למשפט הישראלי. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> ברמה הכללית, 90 הימים האלה ואולי אפילו פחות בנסיבות ספציפיות, נועדו כדי לאפשר לנגיד לממש את הסמכויות והאחריות הציבורית שלו וזה נראה לנו ראוי וצודק וטוב. אנחנו סומכים על זה שבנק ישראל והאורגנים שבו יידעו לעשות את זה. התיקון שאנחנו עושים כאן היום, לא נועד לתת לנגיד סמכויות שלא מופיעות בפקודת הבנקאות. זה נראה לנו בסיסי, אבל אנחנו אומרים את זה, כדי שיהיה בהיר. למשל, אם מתמנה מנהל מורשה והוא מעיין בספרי הבנק ומגיע לנגיד והנגיד מאפשר לו להשתמש בכלים אגרסיביים שקיימים בדיני חדלות הפירעון, אז ודאי שהוא צריך ללכת לבית המשפט. נגיד בנק ישראל לא יכול לתת הפטר או למחוק חובות ואם הוא יסבור שיש צורך להשתמש בכלים שמופיעים בדיני חדלות פירעון והשיקום הכלכלי, הדרך סלולה להגיע לבית המשפט. ההמלצה שלנו למשרד האוצר ולבנק ישראל היא לחשוב על חקיקה יותר תשתיתית, שתהיה חוק ולא פקודה וגם מבחינת המהות, תעדכן את התמונה הרחבה של הרבה סוגיות. יחד עם זאת, התיקון הזה משפר את המצב בדין הקיים שכרגע הוא מצב לא טוב שמעורר שאלות משפטיות לא פשוטות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה שנים לקח לרפורמה הזו להגיע לכנסת? אני מניחה שכבר עשרות שנים מדברים על הפיכת הפקודה לחוק. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> משרד המשפטים נכנס לתמונה בזמן האחרון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשאני העליתי את זה, אמרו שזה אתגר מעניין. << דובר >> נעם הרצוג: << דובר >> זו אחריות של משרד האוצר ובנק ישראל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> התיקונים הללו הם לא תיקונים שנוגעים בצורה ספציפית ונובעים מכניסה של בנקים קטנים. ממה שאני מבינה, אתם מנצלים את ההזדמנות להכניס תיקונים שהצטברו במשך השנים לחקיקה הראשית, אבל התיקון הזה לא נובעת מהרפורמה של הבנקים הקטנים. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה גם בסדר. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> זה לא קשור להקמה של הבנקים הקטנים. זה לא משהו שהצטבר במשך עשרות שנים. זה מהזמן האחרון. בהתאם להערות שקיבלנו מגופים בין-לאומיים בזמן האחרון, ראינו לנכון לעשות את התיקונים הנדרשים. << דובר >> חיים זקס: << דובר >> אני מצטרף להערות של נציגת רשות ניירות ערך. מה שיש כאן, זה לא שינוי במערך הזכויות של הנושים. יש כאן השהייה של הזכויות שלהם לזמן מוגבל וסביר, כדי לאפשר לנגיד להפעיל את כל הסמכויות למנוע הליך של חדלות פירעון. לכן, אין כאן שינוי מערך זכויות, אין כאן התגברות על חוק חדלות פירעון והתגברות על הוראות בחוק חדלות פירעון, אלא מתן שהות נוספת כדי למצות את האפשרות להימנע מהליך חדלות פירעון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יש התייחסויות נוספות? << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> להמשיך לפסקה הבאה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> תיקון פקודת הבנקאות 54. (6) בסעיף 14ח(א), אחרי פסקה (1) יבוא: "(1א) לא מילא אחר הוראות שנתן המפקח לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות סעיף 8א; (1ב) הפר הוראה שנתן המפקח לפי הוראת סעיף 8ג(א);". סעיף 14ח הוא הסעיף שמקנה את הסמכות להטיל עיצומים כספיים על שורה של הפרות שנקבעו - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> באיזה סעיף את? << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> אני עכשיו בפסקה (6), תיקון של סעיף 14ח לפקודת הבנקאות. הסעיף הזה דן בעיצום הכספי ובסמכות של המפקח להטיל עיצום כספי על שורה של הפרות. אנחנו מבקשים לחזק את הסמכויות שניתנות למפקח, במובן הזה שמוסיפים את ההפרות של ביצוע הוראה שניתנה על ידי המפקח על הבנקים, לפי סעיף 8א, או במקרה שהוא הפר הוראה שהמפקח נתן לו לפי סעיף 8ג(א). זה הוראות לתיקון פגמים וליקויים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שאלות. התייחסויות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מדברת על הרישה של הסעיף, שלא תוקן. אומרים "היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחת מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי". אם הוא הפר הוראה, אם הוא לא מילא אחר ההוראות וכולי. למה הסמכות הזו מוגבלת בסכום של מיליון שקלים בחקיקה ראשית? כשאנחנו מכניסים עכשיו תאגידים קטנים. ממתי שמים סכומים ככה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בכל החקיקה של עיצומים כספיים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ככה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מוזר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש תקנות הפחתה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> המיליון הזה נקבע מתי? << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> ב-2005 למיטב הבנתי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> צריך לעדכן את הסכום הזה לסכום - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה עמדתך לגבי הרישה הזו? דווקא בזרקור של הוועדה הזו שמכניסים גופים אחרים. לא שמיליון נראה לי מאוד גבוה, אבל אלה הפרות שהן לא הפרות ברמה החמורה. האם אתם חשבתם על זה לאור הרפורמה שתכניס מגוון יותר גדול של גופים? איך אתם רואים את הדברים האלה, במיוחד כשמכניסים עכשיו גופים יותר קטנים. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> אנחנו חושבים שזה מתכתב עם הרפורמה בכללותה. כל חקיקה שיוצאת תחת ידי הכנסת, שכוללת הסדר של עיצומים כספיים, קובעת את הסכום. הסכום צריך להתחשב בחומרת ההפרה, בגוף שבו מדובר ולמיטב ידיעתי, מה שניתן להפיק כתוצאה מההפרה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה. אני רואה שיש סמכות לנגיד לקבוע סכומים אחרים. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> יש גם תקנות הפחתה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני פספסתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה המודל הקלאסי של עיצומים כספיים. יש סכומים קבועים מראש שנתונים לרשות המנהלית שמטילה את אותו עיצום ולאחר מכן, יש הסמכה לקבוע בחקיקת משנה, בתקנות או בכללים, נסיבות להפחתה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פה גמישות. אני פספסתי את ההמשך. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> גמישות חלקית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש היום תקנות הפחתה? << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> כן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> איפה הגמישות? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ב-14ט(ב), "הנגיד בהתייעצות עם שר המשפטים רשאי לקבוע סוגי מקרים" ולא רק סוגי מקרים, אלא גם "נסיבות ושיקולים", שבשלהם רשאי להטיל עיצום כספי נמוך מהמופיע מעלה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם העיצום הכספי הזה לא נמוך מדי לעניין החקיקה הזאת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין גבוה מזה, נכון? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין גבוה ממיליון שקלים, כשאני מניח שכשמיליון השקלים האלה נכתבו, היו שווים יותר ממה שהם שווים היום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא ימצא עשר הפרות ואז זה יגיע ל-10 מיליון. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> זה מאוד מורכב. המכפלות האלה של גם מה נחשבת הפרה, לפעמים הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, מביאים למכפלות שהן מאוד דרמטיות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שיקול הדעת מוגבל לסכום קבוע מראש בחקיקה, מכיוון שנותנים לרשות מנהלית בסוף להטיל קנס. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הסכומים בסוף הם עצומים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יכולים להגיע. << דובר >> שירלי אבנר: << דובר >> יש את כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי). << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חוזרת מהשאלה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש לנו עכשיו את סעיף 55, שעניינו תיקון לחוק שירות מידע פיננסי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה חוק אחר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. יש כאן כמה תיקוני חקיקה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> נספיק להגיע לכולם? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש תיקון לשלושה חוקים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יש פה בקשה לסעיף 57. יש לכם התנגדות שנדון עליו עכשיו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם צפוי דיון ארוך בסעיף האחרון, יכול להיות שעדיף לסיים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נמשיך לפי הסדר. סעיף 55. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לפני שאת מקריאה, את רוצה להגיד משהו באופן כללי על התיקון? מה קובע החוק ומה התיקונים שאתם מציעים? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> חוק שירות מידע פיננסי, זה חוק שמסדיר בחקיקה את הבנקאות הפתוחה. זה חוק שמסדיר העברת מידע מגופים פיננסיים, לפי סלי מידע שונים. נקודת ההנחה שהרפורמה יוצאת ממנה שהמידע של הלקוח הוא של הלקוח ולא של הגוף הפיננסי שמחזיק בו ועל כן, הוא קובע חובת מתן גישה. למשל, לבנק יש חובה לאפשר לצדדים שלישיים, לבקשת הלקוח לקבל נתונים מהבנק ולהציע ללקוח שירותים מסוימים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא מסדיר את דירוג האשראי? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> לא. זה חוק נתוני אשראי. יש את מאגר נתוני האשראי, שהוא ספציפית לעניין חיתום ונתונים על הלוואות. חוק שירות מידע פיננסי, יש כל מיני סלי מידע, אחד מהם הוא של אשראי והלוואות, סל מידע של תשלום וסל מידע של פיקדונות וסל מידע של חשבון ניירות ערך. יש הבדלים בין החוקים ובין המטרות שלהם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה המטרה פה? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> לאפשר ללקוחות לקבל תמונת מצב מלאה של המידע הפיננסי שלהם. שצדדים שלישיים יוכלו להציע להם הצעות ערך, לעשות להם סדר בנתונים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> השוואת עלויות בעצם. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> גם השוואת עלויות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בעיקר השוואת עלויות. << דובר >> טל עקרוני: << דובר >> זה לא עובד בכלל היום, אבל נדבר על זה עוד שניה. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> אנחנו חושבים שזה חוק חשוב מאוד, רפורמה חשובה מאוד. היא עדיין בשלבי התפתחות ויש עם זה עדיין בעיות. בלא מעט מקומות היא כן עובדת אבל יש עוד תיקונים שצריך לעשות. נדבר פה על משהו מאוד ספציפי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הדיון הזה הוא לא דיון על חוק שירות מידע פיננסי, אלא דיון ספציפי על התיקונים שמוצעים כאן, במסגרת הרפורמה של רישוי בנקים קטנים. אם אפשר למקד אותנו בהערות. << דובר >> טל עקרוני: << דובר >> טל עקרוני, מומחה לחינוך פיננסי ומייסד חברת פינטק Better. היות והמהות של החוק הזה היא לא בנקים קטנים, אלא עידוד תחרות במערכת הבנקאות, צריך לטפל גם בזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו לא המסגרת. המסגרת כרגע זה תיקון עקיף במסגרת רפורמה. ועדת הכלכלה, התקיימה ועדה שחוקקה את חוק שירות מידע פיננסי, מפקחת על הוראותיו, מאשרת חקיקת משנה מכוחו. אני לא חושב שזה המקום עכשיו לפתוח דיון רחב על יישום הוראות החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלה תיקונים שלא מביאים, אז מתי נדון בזה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מצד שני, אם כבר מדברים על החוק, יכול להיות שלא צריך לדבר על כתיבת כל החוק מחדש, אבל אם יש עכשיו שתיים, שלוש הצעות שאפשר לשלב אותן בתוך האירוע ויגדילו את התחרות, חובה עלינו לעשות את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו בהליך של חוק הסדרים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כל עוד אנחנו נתחם את זה וזה לא יהפוך לדיון בלתי נגמר על כל החוק שלא עובד, נראה לי שזה סביר. בואו נקרא קודם. << דובר >> מירב ליבנה: << דובר >> תיקון חוק שירות מידע פיננסי 55. בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021 – (1) בסעיף 41, בסופו יבוא: "(ד) על אף האמור בסעיף 39, ובלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לגבי הגופים המפורטים להלן, החובה לתת גישה למידע פיננסי לפי הוראות הסעיף האמור תחול במועדים הקבועים לצידם, לפי העניין: (1) לגבי גוף שהיה לראשונה למקור מידע – בתום שלוש שנים מהיום שהיה לראשונה מקור מידע כאמור; (2) לגבי מקור מידע שחובת מתן הגישה למידע פיננסי לא חלה עליו לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), ושבמועד מאוחר יותר היה למקור מידע מסוג אחר שחלה עליו החובה האמורה – בתום שלוש שנים ממועד שהיה לבעל הרישיון האחר; (3) לגבי מקור מידע שחובת מתן הגישה למידע פיננסי חלה עליו, שבמועד מאוחר יותר היה למקור מידע מסוג אחר שבשלו הוא נדרש לתת גישה לסלי מידע שלגביהם לא חלה עליו חובת מתן הגישה קודם לכן – בתום שנתיים ממועד שהיה לבעל הרישיון האחר, לגבי סלי המידע כאמור; (4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לגבי מקור מידע שהוא תאגיד עזר או תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי – בתום שנתיים ממועד שהיה למקור מידע כאמור, למעט לעניין סלי מידע שלגביהם חלה עליו או על השולט בו חובת מתן הגישה קודם לכן; לעניין זה, "שליטה" – כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי)."; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שפה תעצרי. << דובר >> מירב ליבנה: << דובר >> זה סעיף קצת סבוך. יש מקורות מידע, שזה הגופים הפיננסיים שחלה עליהם החובה להעביר לפי סלי המידע השונים שנקבעו בחוק, בהסכמת הלקוח. החובה הזאת חשובה, אבל יש בה גם עלויות משמעותיות והיא דורשת קשב ניהולי, שגופים שהם בתחילת דרכם - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חייב שתסבירי את זה. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> גם בחוק שירות מידע פיננסי וגם - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> את הנושא של העלויות והקשב המשמעותי, לגבי מידע קיים. << דובר >> מירב ליבנה: << דובר >> הבעיה זה הקמה של מערכת הבנקאות הפתוחה והתשתית הטכנולוגית שדרושה. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> בכל חוק יש אפשרות לתת פטורים פרטניים לגופים קטנים, לתקופת זמן מסוימת, בגלל סיבה מסוימת. יש ניסיון לעשות איזון בין הצורך במידע מצד אחד, לבין העלות מצד שני. למשל, בשנים הראשונות בדרך כלל, אין הרבה מידע, כי אין הרבה לקוחות. כשאנחנו מסתכלים בין העלות לבין הצורך, אנחנו מנסים לעשות פה את האיזונים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יכול להיות שמערכת כזאת לפני עשר שנים עלתה המון כסף. היום זה לא אירוע מורכב טכנולוגית. אנחנו לא באותו מקום. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> אנחנו מסכימים. זה תלוי. יש גופים שעבורם העלות הזאת יותר משמעותית ויש גופים שהעלות פחות משמעותית. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושב שהעלויות שאתם מתייחסים אליהן, לא רלוונטיות למצב היום של הקמת מערכות טכנולוגיות. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> לא ציינו פה סכום מסוים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> נתתם רק זמן ארוך כדי להכניס את המערכות האלה. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> נכון. אנחנו לא חושבים שהזמן ארוך מדי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושב שזה בסיסי. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> יש את האופציה של פטורים פרטניים. כל הרפורמה הזו הגיעה משיח עם השוק שעולים חסמים וקשיים שיש בתחילת הפעילות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> איזה גופים אמרו לכם שקשה להם להעמיד כזאת מערכת והם צריכים שלוש שנים בשביל זה? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> זה דורש משאבים. << דובר >> מירב ליבנה: << דובר >> היום יש אפשרות לבנקים הקטנים, או גופים פיננסיים קטנים לבקש פטור ואנחנו רואים שהם מבקשים ומנמקים ומסבירים. הרבה פעמים ניתן להם פטור. השינוי כאן הוא לייצר ודאות לתקופה מוגבלת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אם יש אפשרות לקבל פטור, אנשים יבקשו פטור, זה לא בהכרח משקף צורך אמיתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסוף זה אינטרס של הגופים להיות חלק מהבנקאות הפתוחה. אם יש פלטפורמה שמציגה את הנתונים שלך, אתה רוצה להיות בפנים. זה יכול לשרת את הבנקים הקטנים במידע, ביכולת שלהם להיות חלק ממי שמציע הצעות ערך. זה אינטרס גם של הגופים האלה. בסוף, יש פה איזון נכון. אנחנו לא פוטרים אותם לגמרי, אנחנו נותנים הגנה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> על איזה עלויות מדובר פה? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> זו שאלה שהיא משתנה לפי גוף. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> בהתאם להיקף הלקוחות והיקף המידע. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> סדר גודל. אפשר לתת הערכות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בואו נאסוף עוד התייחסויות. << דובר >> טל עופרים: << דובר >> יחידת החדשנות, הפיקוח על הבנקים. מהניסיון שלנו, יש עלויות הקמה של התשתית הזו ועלויות שוטפות. רק ההקמה יכולה להגיע למיליונים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מאות? עשרות? << דובר >> טל עופרים: << דובר >> מיליונים בודדים להקמה. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> לגוף שקם, זה משמעותי. זה לא בנק הפועלים, זה בנק שקם מאפס. אנחנו רוצים לעשות את הרגולציה בצורה הדרגתית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שלוש שנים זה מאוד הדרגתי. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> לוקח יותר זמן אפילו. << דובר >> טל עופרים: << דובר >> הדחייה הזו היא לכל מי שבהגדרת מקור מידע, שזה גם חברות תשלומים, נותני אשראי, גופים מפוקחים גם אצל רשות שוק ההון, גם אצל רשות ניירות ערך. מדובר בשנתיים של הקמה, אחרי שעשינו בדיקה מול גופים בין-לאומיים, הפיקוח על הבנקים בחר את סטנדרט ברלין שגם מבחינת אבטחת מידע, חשבנו שזה התקן הנכון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש פה מישהו שמקים מערכות כאלה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני רוצה לשמוע רגע את ההתייחסות של הגופים ונראה לאן אנחנו הולכים עם האירוע הזה. << דובר >> תום דרומי חכים: << דובר >> תום דרומי חכים, מנכ"ל אופק, ביחד עם עוגן, הבנק החברתי. זו בהחלט מערכת מורכבת. אנחנו הקמנו מערכת כזאת בשנתיים האחרונות. העלות השוטפת היא עלות משמעותית, לפחות לנו כגוף שהוא לא גוף מוסדי והוא גוף יחסית דל במשאבים. עלות שנתית של כ-2 מיליון שקל, רק הרישוי, לפני התחזוקה השוטפת. נודה לתקופת היערכות עד לאספקת השירות הזה לציבור. ברור לנו שזה שירות משמעותי, גם בהיבט הציבורי וגם בהיבט של הלקוחות שלנו. להערכתנו, משמעותי בסדרי גודל יותר ממאגר נתוני אשראי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כמה עלתה ההקמה של זה? << דובר >> תום דרומי חכים: << דובר >> זה היה במסגרות אחרות שהמדינה מימנה, זה היה מורכב יותר. במסגרת לשכת השירות הבנקאית, חקיקה אחרת של הכנסת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כמה עלה העסק הזה? << דובר >> תום דרומי חכים: << דובר >> למדינה זה עלה 200 מיליון שקל. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לובי 99. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> אלה תמיר שלמה, מנהלת רגולציה פיננסית בלובי 99. יש גופים שהיום קיימים וכפופים לחוק הזה, הם מספקים מידע לפי סלי מידע מסוימים. זה חורה לנו מאוד. התכלית של חוק שירות מידע פיננסי היא לתת תמונת מצב מלאה. ברגע שלוקחים מספר גופים חדשים ומוציאים ותם מתמונת המצב, היא בטח לא מלאה. נכון שצריך לעשות איזשהו איזון. לעמדתנו, האיזון כאן לא נכון. הגופים החדשים הם גופים מבוססי טכנולוגיה. אנחנו לא באותו מקום שהיינו לפני עשר שנים. בעולם, המגמה היא לצמצם את הפטורים במה שמקביל לחוק שירות מידע פיננסי. הפטורים גם לא מבוססים על תקופה, אלא על היקף פעילות. אם הייתה התייחסות בדוח המסקנות של הצוות, היינו יכולים לדעת באיזו עלות מדובר, איזה גופים, את מי הדבר הזה עיכב. המידע הזה לא קיים. אם אנחנו מתרחקים מהמגמה הקיימת בעולם, אז יש בתוך החוק פטורים לגופים קטנים, לפי היקף הפעילות שלהם. יש צו שפטר חלק מהגופים, יש תקנות שפטרו חלק מהגופים. זה לא הגיוני לבוא ולומר שגוף שכבר פועל מכוח החוק ויש לו מידע שהוא נותן, אם הוא משנה את הרישיון שלו והוא צריך לתת מידע נוסף, גם הוא יהיה פטור. הוא כבר השקיע את העלויות הראשוניות של החיבור למערכת. להכניס עכשיו סל מידע נוסף, זו עלות פחותה. בדיון שהיה בשבוע שעבר, עלה שבנק קטן פטור מכללי גילוי נאות, כולם או חלקם וכללי התעריפונים. כבר יש גריעה של הגופים החדשים מכללים אחרים שנועדו לאפשר השוואתיות. נקודת המוצא היא כבר בעייתית. הדבר הזה, לדעתנו, זה לא איזון. אם רוצים לדבר על היקף הפעילות, זה בסדר. יש בחוק הבנקאות הפתוחה הרבה בעיות. הוא לא מיושם כמו שצריך. להגיד שזה התיקון היחיד שמצאו לעשות בחוק, אבל לא לתקן בעיות אחרות, זה נראה לא מאוזן ולא נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אינני טועה, אזרחי ישראל מחכים לרפורמה הזאת הרבה מאוד שנים. הסעיף הזה נוגע באחד החסמים הגדולים בשוק הבנקאות, במידע, ביכולת לשחרר את המידע, ביכולת לראות את המידע. אז עכשיו נחכה עוד שלוש שנים שזה יקרה? לא נראה לי הגיוני. כשבוועדת הכספים לא מטפלים בעושק הציבור בפיקדונות ומספרים לנו שעושים את החקיקה הזאת, אז צריך להבין שלחקיקה הזו ייקח זמן וצריך לראות איך בזמן הזה לא מנצלים לרעה את הכוח הזה. זה לא נראה לי הגיוני. הם אמורים להיות מחוללי תחרות, הם אמורים לאפשר את זה, הם אמורים להקים את זה. סטנדרט ברלין מדבר על שנתיים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נשמע את ההתייחסות של כולם ואז תגיבו? תענה. שלא תפספס. << דובר >> טל עופרים: << דובר >> שנתיים להקים את התשתית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נתת פה שלוש. << דובר >> טל עופרים: << דובר >> שנתיים להקים תשתית ואז להקים עוד סלים. שלוש השנים זה לגבי גופים חדשים, שרק עכשיו נכנסים לשוק, אנחנו רוצים שאת השנה הראשונה ישקיעו בפעילות הליבה הפיננסית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. אנחנו רוצים שהם ישקיעו בתשתית של התחרות באותה המידה ולא רק בתשתית שלהם. זה לא פחות חשוב. במה אתם רוצים שהם ישקיעו אם לא ביכולת לייצר תחרות? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה אמור לבנות את מערכות המידע שלך לכתחילה בהתאם למה שאתה צריך, זה הכול ביחד. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> נקודת המוצא שלנו בחקיקה שהבאנו ברפורמה, היא להגיד שיש הבדל בין הבנקים הגדולים - - - אנחנו חושבים שיש חשיבות בבנקים הגדולים, שאנחנו לא רוצים לתת דחייה, שזה רוב המידע. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> גם הם קיבלו המון דחיות. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> אנחנו לא מדברים על זה כרגע. כולם היום עומדים בחובת הגישה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושב שיהיה נכון לפרוס בפני הוועדה את האסדרה לגבי הפטורים הקיימים היום. סעיף 41, שזה הסעיף שמוצע לתקן כאן, קובע סייגים לחובת מתן הגישה, סייגים לכלל בסעיף 39 לחוק שקובע שיש חובת מתן גישה למידע פיננסי. יש פה אסדרה גם של תקנות פטור, שאושרו לפני כמה חודשים בוועדת הכלכלה וגם הוראות לגבי פטור פרטני. תתייחס לזה וזה ייתן לחברי הכנסת את התמונה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה לא ללכת לפי היקף פעילות, אלא לפי שנים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> המסגרת חשובה. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> אנחנו חושבים שיש חשיבות גדולה לבנקאות הפתוחה. לדעתנו, מה שאנחנו מציעים פה, לא גורע מכך. יש מנגנון בחקיקה כבר היום, ביחס לבנקים בעלי היקף פעילות קטן, שכפי שמוגדרים פה זה עד 5% מסך המערכת הבנקאית, יכולים להגיש בקשות לפטורים פרטניים. חלקם הגישו בקשות וגם קיבלו פטורים על סלי מידע. הנגיד ושר האוצר בוחנים באופן ספציפי על איזה מידע מוותרים, האם זה מספר בודד של לקוחות, איזה סוג של לקוחות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כמה פטורים פרטניים יש היום? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> אני לא זוכר בדיוק. בסוף יש שני בנקים קטנים שפועלים בצורה מלאה ויש בנקי חוץ. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כמה ארך ההליך של בקשת הפטור הפרטני? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> זה בדיוק מה שאנחנו באים לעשות פה. בדרך כלל, לגופים בתחילת דרכם, יש מעט לקוחות, אנחנו רוצים לעודד אותם לקום ואנחנו נותנים להם פטורים כשהם בתחילת הדרך. אנחנו חושבים שבאיזון זה דבר נכון. כאן אנחנו מציעים לתת להם ודאות, בלי ההליך של להגיש בקשה, לחכות לאישור נגיד, לאישור שר אוצר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה שלוש שנים? תנו להם שנה ואחרי שנה שיסבירו למה זה לא מתקדם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> או שתגדירו את זה לפי היקף פעילות. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> אנחנו רואים שהגופים הקטנים שפועלים בשוק, משתמשים בבנקאות פתוחה ככלי - - - << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> תעשו תקנות מתאימות. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> העיקרון שאנחנו מדברים עליו פה הוא הדרגתיות. יש תקנות לנותני שירותי אשראי, קבענו שם רף מינימלי של היקף פעילות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - - באותו היקף פעילות? זה המודל? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> כן. לא לבנקים, אלא לנותני אשראי חוץ בנקאיים, בהיקף פעילות מסוים, כל עוד הם קטנים מאוד, הם פטורים בצורה אוטומטית. אנחנו חושבים שבשלוש השנים הראשונות, גם אם נקבע היקף פעילות, גופים לא יגיעו להיקף הפעילות הזה. אנחנו רוצים לתת את הזמן, מתוך העיקרון שלא להפעיל את כל הרגולציה ביחד. ישראל חריגה באיזון, אנחנו מחייבים את זה בצורה מקיפה. ברוב המקומות בעולם, זה חל רק על הגופים הפיננסיים הגדולים. יש היגיון לעשות את זה על הגדולים, כי שם נמצא רוב המידע ואנחנו רוצים לעודד את הקטנים. זה טוב שאנחנו סמן ימני לעולם, לחייב גם גופים קטנים יותר. אנחנו רוצים לייצר את האיזון, כדי לעודד הקמה של בנקים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עדיין לא הבנתי למה הזמן הוא המדד? למה לא היקף פעילות? זה נשמע יותר סביר והגיוני. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> היקף הפעילות בעלות של הפטור הזה, הוא מאוד רלוונטי, כי הוא מסמן על איזה מידע אנחנו מוותרים. בתועלת, הכיוון שבאנו אליו, זה לתת לגוף את הזמן ליישם את הרגולציה בצורה הדרגתית. ניתן לו שלוש שנים, שייקח את המשאבים - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה מסר זה משדר? אתם בונים מוסדות שאמורים לחולל תחרות. יש כאן את אחד החסמים הגדולים והוא המידע, טפלו בזה. פתאום אתם לוקחים את הזמן? << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> חברות פינטק שצופות בדיון הזה ועוסקות במתן שירות מידע פיננסי, מה הם אמורים לעשות, כשאתם גרעתם כל כך הרבה גופים עתידיים? יש גופים שרוצים להיכנס לפעילות בישראל וזה המסר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תודה. אתה רוצה להוסיף עוד תשובות? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> גוף בשלוש השנים הראשונות שלו שהוא קם, זה קמצוץ מהמידע. כנראה שיהיה מוצדק גם לתת לו פטור פרטני. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תפטרו אותו מדברים אחרים. לא מזה. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> אנחנו רוצים לעבור על חסמי הכניסה שעלו לנו - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה חסם כניסה? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> בין היתר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מידע השוואתי שיעודד תחרות? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> עלות הקמה טכנולוגית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אתם נותנים להם שלוש שנים אם זה האינטרס? הם יתיישרו לנורמה הזו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> גברתי, בבקשה. << דובר >> שרית ויסטוך: << דובר >> שרית ויסטוך, היועצת המשפטית של בנק ירושלים. לדעתנו, ההקלה צריכה להיות לפי היקף הנכסים של הגוף. מהניסיון שלנו, בתור בנק ירושלים, השיקול של עלות תועלת הוא צועק. התועלת של להפיק ולקבל את הנתונים על הלקוחות של בנק ירושלים בבנקאות פתוחה, היא מאוד נמוכה. לבנק ירושלים יש פחות מ-10 אלפים חשבונות עו"ש. אנחנו רוצים להיות מחוללי תחרות, אנחנו צריכים להשקיע כסף ולעשות עסקים ולחפש מוצרים ולחפש איך להתחרות. אם אנחנו נשקיע את הכסף - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> את אומרת את זה כדי לקבל את הפטור? << דובר >> שרית ויסטוך: << דובר >> אני מתחברת לאמירה שההחלטה מי מקבל פטור, תלך לפי ההגדרה של בנק קטן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> היועץ המשפטי אומר שאתם תמיד תישארו מתחת לקו, אז מה עשינו בזה? << דובר >> שרית ויסטוך: << דובר >> נכון. אנחנו נישאר מתחת לקו כל הזמן. יודעים שיש דברים שבנק קטן צריך להישאר כל הזמן מחוץ לדברים האלה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא. דווקא עכשיו שכנעת אותי שאולי אני טועה וכן צריך לקבוע זמן ולא היקף פעילות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם אנחנו צודקים וזה חסם, הם ייכנסו ואחרי שלוש שנים הם ייתנו את השירות הזה. זו המטרה. << דובר >> שרית ויסטוך: << דובר >> נכון שאפשר לבקש פטור, אבל - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אפשר לתת פטור, רק רצו לתת את הוודאות הזאת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הכלים האלה הם לצד ההסדרים הקיימים בחוק. לכן ביקשתי לסקור את ההסדרים הקיימים היום. כמובן שכל גוף שעומד בפרמטרים, בין אם לעניין התקנות ובין אם לעניין הפטור הפרטני, ההסדר החדש הזה לא גורע מההסדרים הקיימים של הפטור. מה שאת מכוונת אליו, יכול להוביל למצב שבנק ירושלים לעולם לא יהיה מחובר למערכת החדשה. זאת לא הכוונה. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> זה גופים שכבר היום נותנים את המידע, הם כבר היום כפופים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יכול להיות שצריך לשלב. נראה לי שיש פה הפרזה. << דובר >> טל עקרוני: << דובר >> ב-Better אנחנו מפוקחים על ידי שלושה רגולטורים. גם רשות המיסים, גם רשות שוק ההון וגם בנק ישראל והרישיון היחיד שלא הוצאנו עד היום, בדיוק בגלל הדברים האלה, זה נותן שירותי מידע פיננסי. הסיבה היא שאחד הגורמים המשמעותיים ביותר היום להיעדר תחרות בין הבנקים, זה בדיוק היעדר המידע. מה שקורה נכון להיום בבנקאות הפתוחה, זה שהאימוץ של תקן ברלין לגישה למידע, גרם לזה שאף אחד לא עושה את זה. כי אף אחד לא נכנס מהמחשב יותר לבנק שלו, כולם נכנסים דרך הנייד, כי הזיהוי הוא ביומטרי. אף אחד לא יודע מה הסיסמה לחשבון הבנק שלו ואז, מה שקורה זה כשסטארט-אפים או חברות פינטק, רוצות לעשות מחשבון השוואה בין עמלות או בין ריביות, אותו לקוח חייב להיות מועבר לאתר של הבנק, כדי לאשר באופן ספציפי סלי מידע. זה בדיוק הפוך ממה שעשו במסלקה הפנסיונית. הפטור שעשו פה זה כמו להגיד שרוצים מחר להקים קרן פנסיה, אבל לא להעביר מידע למסלקה הפנסיונית. הרי אין סיכוי שהדבר הזה יקרה אם מקימים עכשיו קרן פנסיה או חברת ביטוח. כשאנחנו מסתכלים על הדבר הזה, זה בדיוק הפוך ממקדם תחרות למעבר בין בנקים. הקמה של מערכת כזאת שרק משדרת את המידע החוצה, לחברות פינטק, היא באמת כלום לעומת מה שצריך לעשות פה. אין פה שום איזון, בטח לא עם מדברים על זמן ובטח לא כשמדברים על היקף פעילות. זו הזדמנות נדירה לתקן את נושא ההסכמה של הלקוח להעביר מידע ממקור מידע לנותן שירותי מידע פיננסי. יכול להיות שהיועץ המשפטי לוועדה יגיד שזה לא חלק מהאירוע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אומר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בעיניי, זה הלב של האירוע. << דובר >> טל עקרוני: << דובר >> גם אני חושב. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> למה זה לא הובא? למה גופים כאלה לא הביאו את העמדה שלהם בחוק הזה? אני מבקשת שיסבירו למה את הדברים לא הביאו פה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הטענות שלכם לא - - - << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> זו בדיוק הבעיה. יש דברים שלא נבחנו. זו אותה עמדה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה שמונח על השולחן כן נבחן. << דובר >> טל עקרוני: << דובר >> אם מטרת התיקון היא רק להקים בנקים קטנים, הכול בסדר. יכול להיות שאנחנו לא צריכים לדבר על זה בכלל. אם המטרה היא לאפשר תחרות, צריך לאפשר גישה למידע. אין מידע, אין תחרות. מה שאנחנו מציעים, זה מסלול עוקף למסלול הקלאסי שנקבע על ידי תקן ברלין, שמאפשר ללקוח להגיד לנותן שירותי מידע פיננסי, לסמן וי קטן שאומר אתם יכולים לפנות בשמי להביא את המידע. << דובר >> רועי פולקמן: << דובר >> רועי פולקמן, מחוללי תחרות, אני מתפרץ לדברים של טל. יש פה הסכמה של כולם שאנחנו רוצים שהחוק יעבור בהסדרים ושנספיק לעשות - - - כדי להעביר מידע, אני צריך לתת אישור לכל בנק בנפרד ובנק ישראל יכול היה להעביר הוראה אחת לבנקים לעשות את זה וזה לא קורה. צריך לבדוק, אם זה שינוי ברמת פסקה, שלא דורש שינוי רוחבי, צריך לעשות את זה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> היועץ המשפטי, בבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> קודם כל, אני מזכיר לכולם שאנחנו בדיון בחוק ההסדרים והטיעון נגד הכללת נושאים בחוק ההסדרים, הוא לא טיעון שמשתמשים בו רק כשנוח ואם יש תיקון דחוף ונדרש, אז אפשר לשים אותו בצד. זה לכל הנוכחים שמבקשים להוסיף עוד תיקונים, מעבר לתיקונים שמוצגים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה על סעיף שבפניך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אי-אפשר להגיד שאת העמדה הזאת קיבלו בוועדת הכנסת לגבי כל החקיקה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תנו לו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי את ההערה, אנחנו מדברים על סעיף שמונח בפניך. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> אני תהיתי למה זה לא נכנס. אני לא אמרתי שצריך להכניס. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שניה חברים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבקש להשלים, תתווכחו איתי אחר כך כמה שתרצו. חוק שירות מידע פיננסי נחקק בוועדת הכלכלה, גם הוא בהליך של חוק הסדרים, לצערי, אבל הוא חוק מאוד מורכב וארוך ומסועף, שנעשו בו איזונים שונים, בין היתר, לשם הגנה על הפרטיות של הלקוח. הלקוח צריך לתת הסכמה מפורשת למתן גישה לנתונים שלו, כדי לקבל את השירות של השוואת עלויות. ההסדר כולו הוא הסדר מורכב, שנדון בישיבות מאוד ארוכות בוועדת הכלכלה. התיקונים שמוצעים כעת, הם תיקונים שהומלצו במסגרת הצוות הבין-משרדי שגיבש את העקרונות של הרפורמה שהובאה כאן בחוק ההסדרים והוא תיקון מאוד נקודתי. יכול להיות שיש עוד נושאים שהיה ראוי לתקן בחוק, אבל אני חושב שלא נכון כרגע לפתוח בהליך הזה עוד נושאים רחבים. הציגו את זה פה כאילו זה תיקון מאוד פשוט, אני לא חושב שהדברים כאלה פשוטים. אני חושב שהדברים צריכים להיבחן בכובד ראש ובשיקול דעת ולא בהליך הזה. אם יש תיקונים בסעיף שאנחנו דנים בו עכשיו, זה המקום לדון בהם בוועדה. אי-אפשר להידרש לתיקונים שמשנים את האיזונים בחוק בלוח זמנים כזה של חוק ההסדרים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז תמחק את הסעיף הזה. לא צריך לתת פטור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יכול להיות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסוף יש פה סעיף שהוא חלק מההכנסה של בנקים, של תאגידים קטנים. אז זה הדיון. אחרת, אם זה לא רלוונטי וזה נוגע בחוק מורכב, תמחק את הסעיף. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> משרד האוצר ואז בנק ישראל. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> להחזיר רגע למה אנחנו עושים פה. אנחנו יצאנו עם החקיקה הזאת, כדי להקל על בנקים קטנים, שיקומו פה בנקים. כשיצאנו להערות הציבור, אחת ההערות שקיבלנו, זה הבנקאות הפתוחה והפטור. אנחנו, כמשרד האוצר קידמנו את הבנקאות הפתוחה. מבחינתנו, בנקאות פתוחה, זה אחד מהשווקים החשובים, כדי לתת לצרכנים כלים להשוות, לקבל הצעות ערך תחרותיות, כדי לראות את כל המניפה הפיננסית. אנחנו מאוד מאמינים בחקיקה הזאת. עם זאת, בהינתן שזו אחת הדרישות שעלו מהשוק, כדי שנוכל לתת להם הקלות לקום, הבנו שאנחנו צריכים לייצר פה מתווה שמצד אחד מקל ומצד שני, לא נותן פטור קבוע. לכן סברנו ששלוש שנים נותנות מענה לצורך הזה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יכולים לקבל הפטור גם בלי זה, רק שעכשיו נותנים ודאות. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> נכון. חלק מהגופים שיקומו, זה גופים שכבר היום פועלים. חלקם - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כשאתם נותנים את הפטור, אתם נותנים אותו מוגבל בזמן? << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> אנחנו נותנים את הפטור ביחס לסל מידע ספציפי, או באופן כללי ונותנים אותו באופן מוגבל. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה נותן להם ודאות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם מי שפונה זה גוף מסחרי, שגם להם יש אינטרס להביא את הלקוחות. זה לא שגם הם ירצו שהכול יהיה פתוח. בסוף הם מתחרים, אז זה בסדר שהגופים החדשים ביקשו את זה, זה לא אומר שאתם צריכים לתת את זה כפי שזה התבקש. זה אחד החסמים ואתם בחקיקה - - - << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> חברת הכנסת, אני מאוד שמחה על המחויבות שלך. יש לנו תיקון חקיקה שממתין כבר שנה שלמה לקריאה שנייה ושלישית, שאנחנו מאוד רוצים, כדי לפטור את אחת הבעיות האקוטיות שיש בבנקאות. אנחנו כבר שנה מחכים. אנחנו מתקשים לייצר פה תיקוני חקיקה ואנחנו שמחים על המחויבות ומקווים שתגלו את אותה מחויבות - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בואי תדברי לגופם של דברים. לא על מחויבות בוועדה שאני לא חברה בה. תתמודדי עם הטענה. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> להיפך, אני מחזקת את המחויבות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אורית, היא חיזקה את דבריך. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> בסוף יש גופים שייכנסו לבנקאות מתוך פעילות קיימת שלהם. הגופים האלה, ברובם, כבר היום מדווחים בתוך הבנקאות הפתוחה. למשל, חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאי, אנחנו מדברים על גופים שכבר היום מדווחים בבנקאות פתוחה ולהם לא יינתן פטור בעקבות החקיקה הזאת ברגע שהם ייכנסו לבנקאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כתוב פה שנתיים. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> לסל המידע החדש. לכן, הפטור הזה בעיקר מכוון לגופים שקמים מאפס, כדי לתת להם את תקופת ההתארגנות שבה הם צוברים לקוחות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לי זה נשמע סביר. טל, תסיימי את דבריך. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> אנחנו רואים היום שהגופים הקטנים, הבנקאות הפתוחה היא אחד הכלים המשמעותיים שלהם לתת הצעות ערך - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה זמן לקח לחברות האשראי להעמיד את המערכות הללו? << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> יש כאן נציגים של חברות האשראי, אם הם ירצו להתייחס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לדעת עובדתית תוך כמה זמן זה קרה. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> קודם נחקק החוק ואז החוק קבע בדירוגים שונים תקופה שהבנקים נכנסו בסל מסוים ואז חברות האשראי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לדעת בפועל. מתי זה קרה בחברות אשראי? << דובר >> רועי פולקמן: << דובר >> זה נקבע בחוק. בחוק נקבע תוך כמה זמן, נדמה לי שנה וחצי. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> נותני אשראי זה לפני כמה חודשים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בין שנה וחצי לשנתיים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> ואם נקצר את זה? << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> בסוף זה אינטרס שלהם להכניס את הבנקאות הפתוחה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אדרבה. את מושכת אותם לכיוון שלוש השנים. כשקובעים נורמה, טיבם של השחקנים להתיישר לנורמה ואם הם רוצים לעשות את זה קודם, אז תקצרי את הנורמה. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> יש גופים שיכולים להיות פטורים, שמעדיפים לא להיות פטורים, בגלל הערך שיש לזה. למה שלא נשאיר להם את החופש לזהות את האינטרס שלהם? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא חופש. את קובעת שלוש שנים. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> הם מזהים את הערך. הם רואים שכשהם מתחברים, הם מקבלים את הנתונים של הלקוחות, יכולים להציע הצעות ערך. << דובר >> טל עקרוני: << דובר >> אבל זה חיבור מהצד שמבקש מידע, לא מהצד שנותן מידע. זה לא אותו דבר. זה לא חיבור דו-כיווני. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בנק ישראל, בבקשה. << דובר >> חן פליישר: << דובר >> מי שייבא לישראל את הבנקאות הפתוחה זה הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל. אנחנו קבענו בהוראת ניהול בנקאי תקין חובה על המפוקחים שלנו לשתף מידע בבנקאות פתוחה, עוד לפני שהחוק חוקק. כשהגענו לשלב החוק, ההיערכות המוקדמת שאנחנו יצרנו, אפשרה לעשות בחוק עצמו לעשות את הדברים יותר מהר. כל הסיפור של מתן ההסכמה הוסדר בחוק. זה לא משהו שבנק ישראל יכול, בהוראת נב"ת לשנות. << דובר >> טל עקרוני: << דובר >> זה בחוק. זה מולי. << דובר >> חן פליישר: << דובר >> נוכל לעשות דיון משפטי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה בחוק. << דובר >> טל עקרוני: << דובר >> זה שילוב של סעיף 48 עם הנב"ת שלכם. << דובר >> חן פליישר: << דובר >> בחוק עצמו נקבע מנגנון של מתן ההרשאה מול מקור המידע ולכן, זה לא משהו שהרגולטורים יכולים לשנות בהוראות שלהם. אם רוצים לעשות שינוי במודל, זה מחייב שינוי חקיקה, שיש לו היבטים שונים בחוק וצריך לבחון אותם. בנק ישראל בחר את סטנדרט ברלין כסטנדרט הטכנולוגי שייושם בישראל, בגלל שהוא הסטנדרט הכי מקובל באירופה. כל האירוע הזה מגיע מה-PSD, כשבחנו בזמנו מה הסטנדרט הכי מתאים, בחרנו בזה, בגלל התפוצה הרחבה שלו ובגלל שרצינו שגופים שפועלים בחו"ל יוכלו בקלות לבוא לישראל, או גופים ישראלים יוכלו להציע שירותים בחו"ל. הדבר הזה הוא חשוב. אם יהיה דיון באירוע הזה, צריך לזכור את הניסיון הבין-לאומי. מגיע שחקן שרוצה להיות בנק, יש לו היערכות מאוד גדולה מבחינת רגולציה. יש דברים מאוד כבדים שזוהו לאורך השימועים וגם בניסיון שלנו מול בנקים חדשים שהגיעו, כדברים שהם עתירי משאבים וניהול. אנחנו מבינים, מהניסיון שלנו בשוק הישראלי ובשוק האירופי, שנדרש סדר גודל של שנתיים להעמיד בפעם הראשונה את השתית עם הסל הראשון. המטרה שלנו לזרז את הרישיון של אותו גוף, כדי שיוכל להציע שירותים לציבור כמה שיותר מהר. כשהוא נערך לכל הדברים החשובים כדי לתת את השירות הבנקאי לציבור, הוספנו לו משקולת שהיא לא הכרחית ליום הראשון. היא חשובה מאוד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גישה למידע זה משקולת? בתקופה הטכנולוגית שאנחנו נמצאים כרגע? << דובר >> חן פליישר: << דובר >> הכנת התשתית והיערכות לעמידה בכל ההוראות שכרוכות בדבר הזה והתפעול של זה מול שחקנים נוספים. אם נקצר את שלוש השנים לשנתיים, זה אומר שהבנק עולה לאוויר ומיד משקיע את המשאבים שיש לו בדבר הזה. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> זה לפני שהוא עולה לאוויר. << דובר >> חן פליישר: << דובר >> אנחנו מעכבים את ההקמה שלו. אנחנו רוצים שהוא ייצא ויציע שירותים לציבור כמה שיותר מהר. בשנתיים, שלוש הראשונות שלו, נוסיף לו את הדברים ההכרחיים שאנחנו רואים בהם חשיבות גדולה. המחשבה הייתה שהוא יעלה לאוויר כמה שיותר קל ואחר כך, נוסיף מה שצריך. משם הגענו לשנתיים והשלוש, כדי שהוא לא יצטרך להסיט את כל המשאבים שלו לאירועים האלה, אלא יוכל להתחיל לרוץ בשוק ואז יידרש לדברים האלה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לובי 99. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> היועץ המשפטי לוועדה, אני לא הצעתי שום תיקון כרגע. אני התפלאתי שזה התיקון - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה התיקון שהם מביאים. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> נכון. לא התכוונתי להגדיל את חוק ההסדרים. זה צעד שהוא אפוי, אך שגוי. צעדים אחרים, אני מבינה שלא נשקל בכלל להכניס אותם פה וצר לי על כך. חוק ההסדרים זאת הזדמנות לתקן חוקים אחרים. דווקא גופים שפועלים בעולם, ממילא מיישמים את החוקים האלה במדינה שבה הם פועלים, אז היישום הטכנולוגי לא אמור להיות משקל עבורם. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> היא הסבירה למה נבחר תקן ברלין. זה לא ההקשר של הפטור. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> אם יש גוף שכבר מיישם את תקן ברלין ומתכוון לעבוד בישראל, אז העלות שלה, יותר קטנה. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> יכול להיות. זה לא מה שהיא אמרה. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> היום מקס היא חברת כרטיסי אשראי, חלים עליה סלי מידע אחד עד ארבע. מה לא חל עליה? סל חמש, שזה פיקדונות. אם היא תהפוך לבנק, זה אומר שבשנתיים הראשונות מרגע שהיא המירה את הרישיון שלה להפוך לבנק, היא לא תהיה חייבת לספק מידע על הפיקדונות. למה? היא כבר כפופה לחוק. סלי מידע אחד עד ארבע היא נותנת. זה מה שאני שואלת. היא כבר לקחה על עצמה את המשקולת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שם אנחנו קובעים תקופה של שנתיים. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> בגלל זה עשינו את הפער שבין שלוש שנים לשנתיים. יש לה ארבעה סלי מידע שהיא מפעילה, התווסף לה סל חמישי - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> על מה שהיא כבר עכשיו משתפת, אין לה פטור? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> אין לה פטור בכלל. הבאנו פטור קצר יותר. << דובר >> רועי פולקמן: << דובר >> יש הרבה נושאים לדבר עליהם. השאלה אם זה שנתיים או שלוש, לא נשמע דרמה גדולה לא לכאן לא לכאן. גם גופים קטנים יכולים לעמוד בשנתיים. הבעיה שחוזרת על עצמה, שכל העניין של בנקאות פתוחה לא עובד ואנחנו חוזרים על אירוע שהוועדה והייעוץ המשפטי צריכים להבין אותו. אני מסכים שהמטרה של החוק שהביאו לפה היא להכניס בנקים קטנים לשוק. אבל יש פה מערכת, שיש בה בנקאות פתוחה, צו הלבנת הון ועוד רכיבים שאם הם לא יעבדו, לא ייכנסו בנקים אחרי החוק הזה. גם אם זה נכון שצריך תיקון חוק על הסיפור של אישורים של סלי מידע, עצם זה שזה לא בתיקון פה, זו תקלה אדירה. קצת עייפנו מעוד תיקון ועוד תיקון וזה לא קורה. עברו שבע שנים וקם רק בנק אחד. יש פה כמה אירועים שחייבים לראות מה כן, מה לא. אבל הסיפור הזה של בנקאות פתוחה שלא עובד, הוא חסם. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מבקש שבכל זאת תשקלו שנתיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שנתיים לגבי מה? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> מה שעלה פה יותר, זה הסיפור של מי שכבר יש לו תשתית והוא מוסיף סל מידע ספציפי, שם נתנו שנתיים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש בקשה שתשקלו שנתיים, אני מצטרפת אליה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הם כבר שנתיים. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> אולי להפחית את השנתיים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תדרגו אחורה גם אותם. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> אם ניתן להם שנתיים, אז הרבה פעמים, בכל מקרה יהיה להם פטור פרטני. כי לוקח זמן עד שזה מגיע. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> למקס ייקח שנתיים לסל מידע? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> אני מדבר על מי שמתחיל מאפס, שמציעים לקבוע שנתיים. הוודאות פה קצת תיפגע. << דובר >> טל עקרוני: << דובר >> זה לא עובד, מה זה משנה? מפרקים פה את האירוע, הדבר היחיד שאני מציע, רוצים לתקן בסעיף 41 את כמות הזמן שתיקח, אם אפשר בבקשה גם בסעיף 48, בדיוק לאותו החוק, להגיד שאפשר לתקף את ההסכמה של אדם להעביר את המידע. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עזוב את זה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> סעיף (ד)(1) במקום שלוש, שנתיים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לגוף חדש לחלוטין, שנתיים ולגופים שכבר פועלים, צריך להבין שהם לא פטורים בכלל, או שנותנים להם זמן קצר להחיל את זה על הפעילות הנוספת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עודד, תגישו את זה כהסתייגות. משרד האוצר, תחשבו להכניס את זה מרצונכם ואם לא, תעלה את זה כהסתייגות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה לגבי ההערה שטל העלה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בכלל שהחוק לא עובד? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לייצר מצב שבו דרך האפליקציה, לקוח יוכל לאשר את זה בסימון אחד ולסיים את האירוע. המידע הוא של הלקוח. אם הלקוח מסמן שהוא רוצה להעביר אותו, תנו לו להעביר אותו. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> השאלה באמת איפה הוא מסמן שהוא מוכן להעביר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> באפליקציה של חשבון הבנק. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> זה מה שיש היום. מציעים לשנות את זה. << דובר >> טל עקרוני: << דובר >> לא. במה שהוא נרשם אליו, שם זה צריך להיות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> איפה? כשהוא נכנס אליך לאפליקציה שלך שעושה לו השוואות מחירים? << דובר >> טל עקרוני: << דובר >> הוא נכנס אליי, או ל-Riseup, אני אגיד יותר מזה. מחר מחליטים גופים לעלות מגרמניה לישראל ורוצים להראות ללקוח כמה הוא משלם היום וכמה הוא חוסך, הם לא יכולים לעשות את זה, כי אתה לא יכול לאשר להם לגשת למידע, אתה צריך להיכנס לכל חשבון בנפרד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל - - - אני כן יכול לאשר לאחרים להיכנס לכל הנתונים. << דובר >> טל עקרוני: << דובר >> וגם במסלקה הפנסיונית וגם במאגר נתוני האשראי וגם במס הכנסה ובביטוח לאומי וגם בהר הביטוח. רק פה לא. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אפשר לעשות את זה? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> אנחנו בעמדה שבדרך כלל אנחנו לא נוהגים להגיד - - - לצורך העניין, בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, שנגיע אליו, באיזון תשלומים, משרד האוצר הוא זה שדחף לייצר איזון בסיסי ולדבר על יישום מתקדם. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> למה פה לא? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> אני לא אומר שלא, אני אומר שזה נושא מאוד מורכב. בעולמות איסור הלבנת הון ועולמות טכנולוגיים, האם האישור ניתן בחשבון הבנק של הלקוח או ניתן על ידי הגוף השלישי? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה מורכב בזה? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> אנחנו עכשיו מתמודדים עם זה בעולם של איזון תשלומים. << דובר >> טל עקרוני: << דובר >> זה גוף מפוקח. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל המידע הזה הוא של הלקוח. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> אין את זה בעולם. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חייבים להיות ממוקדים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו מדברים על גופים שקיבלו לראשונה רישיון ומונים תקופה מהיום שהיה לראשונה מקור מידע, דהיינו, מהיום שהיה לראשונה בעל רישיון. אנחנו מתייחסים גם למקור מידע שקיבל רישיון לפני יום התחילה של התיקון הזה? ככל שכן, צריך לתקן את הנוסח כדי לבטא את העיקרון הזה. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> נראה אם נדרש תיקון נוסח, אבל מקובל מבחינתנו. זו הייתה הכוונה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> פסקה 2. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הוחלט שאנחנו ממליצים לקצר את הזמנים ובכל מקרה, חברי הכנסת יגישו את זה כהסתייגות ועד אז אני אשקול מה אני מצביע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם לקצר לשנתיים וגם גופים שכבר פועלים - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אמרנו, דירוג אחורה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה לא צריך להצביע, אתה יכול לדרוש שיכניסו את זה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני בכל זאת אתן להם את האפשרות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לגבי הסיפור של זיהוי ואימות, לא נוגעים? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זו סוגיה מורכבת שאני לא יודע להתייחס אליה כרגע. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יכול להיות שגם את זה נגיד כהסתייגות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן. << דובר >> מירב ליבנה: << דובר >> תיקון חוק שירות מידע פיננסי 55. בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021 – (2) בסעיף 82, בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא – "ואולם הרשות תקבע הוראות מאסדר ראשונות בעבור חברות תשלומים לפי הסעיפים האמורים עד יום כ"ט באב התשפ"ז (1 בספטמבר 2027)." << דובר >> רוני בקמן: << דובר >> התאריך שקבוע כאן מבוסס על ההנחה שאנחנו מדברים על שלוש שנים ושנתיים ולכן, יהיה צורך להתאים אותו בהתאם למה שיוחלט בסופו של דבר. אם יהיה צורך להזיז שנה אחורה, אז נזיז גם את התאריך שנה אחורה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תסבירי במה מדובר. << דובר >> רוני בקמן: << דובר >> רשות ניירות ערך התחילה לפקח על חברות התשלומים, בעקבות רפורמה שעברה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום. בשנת 2023, שנכנס לתוקף בשנת 2024 ורישיונות ראשונים לחברות תשלומים, שהם גופים חוץ בנקאיים שנותנים שירותי תשלום לאזרחים בישראל, החלו להינתן ביולי 2025. הגופים האלה יהפכו להיות מקורות מידע בסופו של דבר ונקבע להם מועד הנגשת מידע בחוק, כדי שהם יוכלו ליישם את רפורמת הבנקאות הפתוחה, הם נדרשים להוראות מאסדר ראשונות שרשות ניירות ערך תפרסם להם. התיקון הזה מאפשר את הדחייה מאז קבלת הרישיון שלהם, אנחנו דוחים בהתאם גם את המועד של פרסום הוראות המאסדר הראשונות שיאפשרו להם להתחיל להנגיש את המידע. זו מטרת הסעיף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בדיוני החקיקה בוועדת הכלכלה, הוועדה החליטה לקצוב את המועד להבאת הוראות מאסדר ראשונות, שאמורות להיכנס לתוקף כמה חודשים לפני יום התחילה. נקבע שאם הן לא נקבעות, הסמכות עוברת לשר. אני נותן את התמונה השלמה לגבי סעיף 82. << דובר >> רוני בקמן: << דובר >> בהתאם למה שיוחלט לגבי השנתיים או שלוש השנים, אנחנו גוזרים אחורה שלושה חודשים, שיינתנו להם הוראות המאסדר שיאפשרו להם להנגיש את המידע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם משנים את התקופות, זה משליך על התאריך שנקבתם פה. << דובר >> רוני בקמן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הלאה. << דובר >> מירב ליבנה: << דובר >> זה תיקון דומה לתיקון שדיברנו עליו לחוק שירות מידע פיננסי. תיקון חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום 56. בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023 – (1) בסעיף 36, בסופו יבוא: "(ו) על אף האמור בסעיף 35(א) ו-(ב), חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי הוראת הסעיף האמור תחול במועדים המפורטים להלן: (1) לגבי בעל רישיון – בתום שלוש שנים מיום שהיה לבעל רישיון, ובלבד שלא חלה עליו חובת מתן הגישה קודם להיותו בעל רישיון כאמור; לעניין זה, "בעל רישיון" – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי; (2) על אף האמור בפסקה (1), לגבי תאגיד עזר או תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, אשר השולט בהם מנהל חשבון תשלום למשלם – בתום שלוש שנים מיום שהיה השולט בו בעל רישיון, ובלבד שלא חלה על התאגיד כאמור חובת מתן הגישה קודם להיותו נשלט בידי בעל רישיון כאמור"; מדובר בסעיף במודל דומה. סעיף 35 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, קובע חובה על מתן גישה לחשבון תשלום. זו חובה שחלה על בנקים, על חברות תשלומים, וסעיף 36 מונה את הסייגים. בין היתר, יש אופציה לגוף בעל היקף פעילות קטן לבקש פטור פרטני. כאן אנחנו מציעים פטור אוטומטי לשלוש שנים. יש פה פגיעה מסוימת בצרכנים, אבל אנחנו מאמינים שזה חסם, זה עלה שוב ושוב מהשוק. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה אותו דבר, רק לגבי הנושא של חברות שירותי תשלום. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> זה לא על מידע, זה על ייזום תשלום. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יש התנגדויות לזה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה האורכה שניתנת כאן לבעל רישיון קטן? באיזה היבט? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> באופן דומה למה שדיברנו בחוק שירותי מתן מידע פיננסי, רק שפה לא מדובר במידע של לקוח, אלא על סוג של אמצעי תשלום. מתן גישה לצד ג' לגשת לחשבון של הלקוח ולרשום העברה בנקאית במקומנו. במקום שהלקוח יצטרך להיכנס ולרשום את פרטי החשבון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הפעולה הזאת כל כך מכבידה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני לא הבנתי. נניח שאני רוצה לתרום לעמותה מסוימת, אז במקום שישלחו אותי לעשות - - - << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> אני אתן דוגמה מהשוק. מישהו רוצה להעביר כסף מחשבון הבנק שלו לחשבון ניירות הערך שלו, שהוא חוץ בנקאי. יש מקומות ששואלים אותו באפליקציה של החשבון החוץ בנקאי כמה הוא רוצה להעביר, הוא מאשר את הסכום, לוחץ, זה מעביר אותו ישר לאפליקציה של הבנק ואז מופיעים לו כל הפרטים של ההעברה הבנקאית, הוא רק צריך לאשר והכסף עובר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> ככה זה עובד היום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה זה צריך שלוש שנים? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> צריך לבנות תשתית טכנולוגית, כדי להתחבר ליוזם התשלומים. זה לא מידע, זה אמצעי תשלום נוסף שנוצר פה בחוק. גם פה יש את הפטורים הפרטניים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נחזור לאותה המלצה שהעלינו קודם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הנושא של המידע הרבה יותר חשוב. זה נראה לי בעיקר מוזר. זה פחות קריטי מהמידע. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תבדקו אם אפשר לקצר את הזמנים גם בעניין הזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> One Zero קיבלו את כל ההקלות האלה? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> הם קיבלו פטורים פרטניים, ודאי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם קיבלו פטורים פרטניים למידע? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> כן. מה שאנחנו רוצים לתת זו ודאות, שהם לא יצטרכו לחשוב אם להתחיל להקים את המערכת, לחכות או לא לחכות לפטור הפרטני. אנחנו רוצים ודאות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ודאות, תביאו להם לקוחות. תעשו ביטוח פיקדונות, תטפלו במידע. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> גם ודאות לגבי הדרישות הרגולטוריות, לדעתנו, היא חשובה מאוד. << דובר >> מירב ליבנה: << דובר >> זה דברים שעלו מהשטח. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני ממליץ להזמין לדיון הבא מומחה IT לעניין כל מה שקשור למערכות המחשוב. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> כמה זמן היה הפטור של One Zero? שלוש שנים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני גם לא יודעת וגם חושבת שלא נכון להתייחס פרטנית. זה לא מידע שהוא ציבורי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא מידע ציבורי כמה זמן הוא קיבל פטור? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא יודעת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם יש גוף שמבקש פטור ממסירת מידע, זה צריך להיות פומבי. יכול להיות שצריך להכניס את זה לחוק. הציבור צריך לדעת שיש פה מישהו שלא רוצה להעביר את המידע. יכול להיות שזה ידרבן להעביר את המידע. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יש סיבה שלא? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בנק ישראל צריך להעביר את המידע הזה. << דובר >> חן פליישר: << דובר >> זה לא רק בנק ישראל. מקורות המידע הם שחקנים מכל הסוגים, לא רק בנקים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי נותן את הפטור? << דובר >> חן פליישר: << דובר >> כל אחד מהמאסדרים יכול. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יכול להיות שזה ייצר את התמריץ לקצר את הזמנים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם עצם הגשת הבקשה וגם מתן הפטור צריך להיות מפורסם לציבור. << דובר >> חן פליישר: << דובר >> אנחנו ננהל שיח עם המאסדרים האחרים, לראות אם יש שיקולים שאנחנו פספסנו. אנחנו מסכימים לבחון את זה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין כמו שקיפות כדי לקדם את האירוע. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> משרד המשפטים, יש לכם התנגדות לזה? << דובר >> יראת דומנוביץ: << דובר >> אני מציעה שניקח את זה כשיעורי בית. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הבקשות לפטורי ם ומתן הפטורים, יפורסמו לציבור. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה העלות אל מול כלל העלויות של הקמת בנק, בסוגייה של המידע והדברים האחרים, בטכנולוגיה המתקדמת שיש היום? אני לא הייתי פוסלת מתן מענקים או תמריצים כלכליים להקמת המערכות האלה. אפשר לעשות את זה בצורה של תמריצים, במקום לתת פטור. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> התמריץ קיים עבורם בכל מקרה, רק רוצים לתת להם את הוודאות. הרעיון של חבר הכנסת פורר ליצור שקיפות הוא רעיון טוב, יכול להיות שזה כבר ייצר את התמריץ. פסקה 2. << דובר >> מירב ליבנה: << דובר >> תיקון חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום 56. בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023 – (2) בסעיף 82, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), הרשות תקבע הוראות מאסדר ראשונות עבור חברות תשלומים לפי סעיף 41(א), לעניין שירות ייזום בסיסי ולעניין שירות ייזום מתקם, עד יום ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028).". << דובר >> רוני בקמן: << דובר >> מדובר בסעיף המקביל לסעיף בחוק שירות מידע פיננסי. החוק קובע כי הוראות מאסדר ראשונות צריכות להינתן שישה חודשים לפני הטלת החובה על מנהלי חשבונות התשלום ולכן, קבענו שנתיים וחצי לאחר שחברת התשלומים הראשונה קיבלה רישיון, ביולי 2025. לכל הפחות, תהיה לכל חברת תשלומים חצי שנה להיערך ליישום ההוראה וגם הסעיף הזה ישתנה בהתאם למה שיוחלט, שלוש שנים או שנתיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כאן לא הייתה שאלה לגבי התקופה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אמרנו שתחשבו אם אפשר לקצר את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חוזר על ההערה לגבי גופים שקיבלו רישיון לפני יום התחילה של התיקון. << דובר >> מירב ליבנה: << דובר >> תיקון חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי- התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג) 57. בחוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו-2016, בהגדרה "גוף פיננסי", בפסקה (5), בסופה יבוא "למעט בנק קטן כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, שטרם חלפו עשר שנים ממועד שהיה לבעל רישיון בנק כמשמעותו באותו חוק.". << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> להסביר בכמה מילים? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תסביר. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים, זה חוק שקובע תקרות ומגביל שכר בתאגידים פיננסיים, כמו שמפורטים בחוק. בין היתר, בנקים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול להסביר איך החוק הזה עובד? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> בגדול, יש רף ראשון, בחוק הוא עומד על 2.5 מיליון שקלים בשנה, שעד אליו, הכול רגיל. אפשר לעבור את הרף הזה ולהגיע עד לתקרה שהיא פי 35 מהשכר הנמוך ביותר בתאגיד. עד 2.5 מיליון, הכול כרגיל, בין 2.5 מיליון לתקרה, אפשר לשלם לנושא המשרה בגוף הפיננסי את השכר, אבל על הפער מעל ה-2.5, אין הכרה במס. יש תמריץ נגד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זאת אומרת אין הכרה במס? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> זה לא מוכר כהוצאה לצרכי מס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מנהל בנק הוא שכיר. לא הבנתי. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> אם עוברים את הרף הראשון, אז הפער בין הרף הראשון עד התקרה, לא יוכר כהוצאה לצרכי מס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כהוצאה לבנק. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> כהוצאה לבנק. בדיוק. מעל התקרה אי אפשר לעלות בכלל. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני לא מבין את ההיגיון בלהתערב. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> התיקון, אנחנו אומרים שאנחנו רוצים שיקומו בנקים - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יכול להיות מעניין לבקש מ-ממ"מ להנפיק נייר על החוק הזה שנחקק ב-2016. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> נעשה על זה מחקר מאוד מעניין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שהיו מנהלים מצוינים. << דובר >> רועי פולקמן: << דובר >> התפיסה הייתה שבנק זה תאגיד דו-מהותי. יש כאן אירוע, יש הרבה משאבים שהמדינה מאפשרת לך לפעול. המדינה נותנת לך משאב להשתמש בו, עם הרישיונות וכולי והגעה לציבור. המקום הזה של משכורות עתק ובעיקר משכורות מבוססות דיבידנדים, מעודד הטיה של החלטות קצרות טווח, שעניינן השגת תשואה מהירה, כדי לתגמל את המנכ"ל על חשבון הלקוחות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> העדפת סיכון. << דובר >> רועי פולקמן: << דובר >> זה דבר מאוד ידוע בשוק ההון באופן כללי. מנכ"לים שמתוגמלים, לא אכפת להם שהחברה תהיה מוצלחת לעשר שנים, אכפת להם שהיא תהיה מוצלחת לרבעון הבא והם יגזרו קופון. מכיוון שבנק הוא לא מאה אחוז כמו כל חברה פרטית אחרת, זה מה שעמד מאחורי הרעיון של החוק. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> יש היום גופים בשוק, שאנחנו רוצים שייקחו את הצעד הנוסף ויהפכו להיות בנקים. חלק מהגופים האלה הם גופים פיננסיים, שהחוק לא חל עליהם וחלק מנושאי המשרה בהם, מקבלים שכר גבוה יותר. אנחנו מסתכלים בעין מציאותית ואומרים שזה יכול להיות חסם. המנכ"ל או הדירקטוריון חושבים אם להוציא רישיון בנקאי וזה אומר - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה החסם? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> שכשמישהו צריך להחליט אם להפוך לבנק ולהוציא רישיון, הוא יודע שזה יכול להפחית לו את השכר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם הטענה היא שהבעלים של חברות האשראי או חברות הביטוח, ישקלו אם להפוך לבנק קטן או לא, לפי השכר שיקבל המנהל? אתה יודע כמה אנשים יעמדו בתור לעשות את התפקיד הזה? אני לא אוהבת התערבויות בשכר, אבל לא הבנתי את השכר. מי שיקבל את ההחלטה זה הבעלים של הקבוצה, לא המנכ"ל שיגיע לריאיון, כשאנשים עומדים בתור לעשות את התפקיד הזה. אולי פספסתי משהו. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> יש לנו חשש שזה דבר שיכול להשפיע על ההחלטות בתאגיד. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> אפשר רגע להתייחס? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בבקשה. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> הטיעון הזה שמצא את מקומו בדברי ההסבר של הצעת החוק, הוא מאוד בעייתי. האמירה כאן זה שמנכ"ל של חברה, שלדעת בעלי המניות, זה לטובת החברה שהחברה תהפוך לבנק, לא יעשה את זה, כי זה יפגע בתגמול שלו. אם ניקח למשל את ישראכרט, מנכ"ל ישראכרט יגיד שהוא לא הופך את החברה לבנק, כי זה יפגע לו בשכר, בעל השליטה יעיף את המנכ"ל הזה באותו רגע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא בהכרח יהיה אותו מנכ"ל. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> עשר שנים זה מאוד חריג, מהסיבה הפשוטה שהפטור הוא לבנק קטן. לפי אותו היגיון, למנכ"ל אין מוטיבציה להרחיב את הפעילות של הבנק. הוא לא יעלה מעל 5% כי הוא רוצה להרוויח 5 מיליון. מה ההיגיון? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> לא לכל הגופים במשק יש גרעין שליטה. אנחנו מנסים לחשוב אם יש חסמים לכך שגופים חדשים ייכנסו לבנקאות. זו המסגרת של כל החקיקה פה. אנחנו מסתכלים על חוקים שחוקקו וחושבים האם חלק מהם מהווים חסם לכניסה של בנקים חדשים מתוך נקודת הנחה שנכנסו רק שניים ב-40 שנה ואנחנו רוצים יותר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תטפלו בחסמים של השוק הזה. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> זה מה שאנחנו עושים. אנחנו חושבים שזה עלול להיות חסם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> על מנכ"ל ישראכרט, החוק של הגבלת השכר חל? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> לא חל על גופים נותני אשראי חוץ בנקאי או חברות כרטיסי אשראי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא מספק שירותים פיננסיים? או ששר האוצר לא קבע את זה? << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> זה היה תאגיד בנקאי, תאגיד עזר, הם לא נכללים היום. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> משרד המשפטים, אתם רוצים להתייחס? << דובר >> יראת דומנוביץ: << דובר >> בדינמיקה העסקית, הדברים יותר מורכבים. יש חברות שאין בהן בעלי שליטה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> המנכ"ל של בנק של 2.5% ירוויח יותר ממנכ"ל בנק הפועלים? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> כמו בחברות החוץ בנקאיות, שבחלקן המנכ"לים ונושאי המשרה מרוויחים יותר מהמנכ"ל של בנק הפועלים. לגבי העובדה שיהיה תמריץ לא לגדול, אנחנו חושבים - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה איגוד הבנקים חושבים על זה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא אומר זאת ההזדמנות לבטל את כל ההגבלה. << דובר >> אייל דותן: << דובר >> אני אתן לכם למצות את הדיון החשוב הזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם רוצים להתייחס? << דובר >> אייל דותן: << דובר >> ברור לנו שאתם רוצים לתת הגנה לבנקים הקטנים. עשר שנים זה בהחלט לא הגיוני. אף אחד לא אוהב את החוק הזה, זה חוק שיוצר הרבה בעיות, זה חוק לא מאוזן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אתה אומר אף אחד? << דובר >> אייל דותן: << דובר >> יוצר עיוותים קשים. המטרה של החוק הייתה לעודד שגם בגופים אחרים במשק, יצמצמו את השכר של המנהלים וזה לא קרה. מה כן קרה? מה שקרה, שדווקא המנכ"לים של הבנקים, שהם הגופים הכי גדולים היום במשק, מענישים אותם ומגבילים להם את השכר. בכל המשק לא מתערבים בשכר, החברות משלמות מה שהן רוצות למנהלים שלהן, רק בבנקים החליטו שמגבילים את השכר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה חוק מאוד מורכב. << דובר >> אייל דותן: << דובר >> המנהלים הטובים ביותר, מרוויחים את השכר הנמוך ביותר מבין כל החברות שנמצאות במדד ת"א. החליטו להגביל את השכר, אנחנו לא מתווכחים, החוק קיים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מייצרים כאן עיוות הפוך, שהוא לא הגיוני. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> השאלה אם זה עיוות בכובע של בנק שנשמח שיהפכו לבנקים, או עיוות בכובע אחד? << דובר >> אייל דותן: << דובר >> אמרו שהמנהלים לא ירוויחו 100 מיליון, המנהלים רחוקים מ-100 מיליון. אתם יודעים כמה הם מרוויחים. המגבלה היא בכמה מיליונים בודדים. החלטתם להחיל את החוק על הבנקים, האם - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הוא מדבר אלינו. תנו לו לסיים. << דובר >> אייל דותן: << דובר >> האם האיזון הוא נכון? האם נכון שמנהלי הבנקים ירוויחו הכי נמוך? האם נכון להוריד אותם לשכר הנמוך ביותר מבין כל החברות שנסחרות בבורסה, או האם אנחנו צריכים למצוא איזון יותר נכון לשוק חופשי? היום הבנקים זה חברות טכנולוגיה - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך עוד שלוש שנים כדי לעשות מה? << דובר >> אייל דותן: << דובר >> יש לי הרבה מה להגיד על זה, אבל בזה לא נתערב. הבנקים היום זה חברות טכנולוגיה, רוב השירותים שניתנים היום לציבור, זה שירותים מקוונים. אי אפשר להתחרות בחברות הטכנולוגיה, אי אפשר להביא את האנשים הנכונים שיפתחו את השירותים. לפחות לאזן את הגמול שהמנכ"לים מקבלים, שירוויחו לפי הממוצע במדד ת"א 35, אבל לא להעניש אותם, שיקבלו את השכר הנמוך ביותר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא הדיון עכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בדיוק הדיון חבר הכנסת פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא נשנה עכשיו את החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם עושים את זה, אתם משנים את החוק. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> משה קאשי, כלכלן ראשי בלובי 99. מדובר פה סך הכול בעשרה מנהלים, שהשאלה אם הם ירוויחו 5 מיליון או 10 מיליון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא הדיון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתה מדבר על החדשים? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש פה דיון עקרוני וזה לא משנה אם זה עשרה מנהלים או 100. יש פה דיון עקרוני האם עושים כאלה מגבלות במשק והאם אתה פוטר מישהו מהמגבלות האלה, בתוך אותו ענף? הבעייתיות במה שמונח בפנינו, זה האם בתוך ענף הבנקאות, יהיו מנהלי בנקים שכפופים לחוק הזה ויהיו כאלה שלא. אני לא יודע אם זה נכון או לא. זה הדיון בעיניי, לא על החוק בכללותו. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> זה לא רק בנקים, זה גם גופים מוסדיים וחברות ביטוח. עצם זה שהגופים המוסדיים וחברות הביטוח לא מתלוננים ורק הבנקים מתלוננים, צריך לשאול למה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו אומרים למה, אין צורך לשאול. אנחנו אומרים למה באופן חד-משמעי. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> גם חברות הביטוח מתלוננות לא מעט על החוק הזה. אנחנו מקבלים מכולם תלונות באופן שווה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה דעתכם המקצועית על החוק הזה? << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> במקור, לא העלינו על דעתנו את ההצעה הזו, אבל כשיצאנו להערות ציבור, זו סוגיה שעלתה מהרבה מאוד גופים שהמעבר לבנקאות יגביל להם את השכר וזה ישמש תמריץ שלילי להיכנס או לפתח את הגוף לכיוון בנקאות. הם אמרו שזה יפגע בתמריץ שלהם להפוך לבנק, זה יפגע ביכולת שלהם לגייס בנקאים טובים שיבואו לעבוד אצלם ולא יישארו בבנקים הגדולים. בעבודת הצוות סברנו שמדובר בשינוי עבור הבנקים הקטנים, שמדובר בשינוי שיכול לתמרץ ולהאיץ את הכניסה של הבנקים הקטנים. זו תקופה שבה אתה מבסס פעילות. עשר שנים שהם מבססים פעילות, עד שיבוא המנכ"ל הבא שהוא כבר יהיה כפוף למגבלת השכר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם האנשים שהעלו את זה כבקשה בשימוע, היו אנשים שהם לא מהגופים עצמם? במסגרת שימוע, פונים הרבה גופים, לא רק גופים שאמורים ליהנות מהכלל הזה. דבר שני, איזו אינדיקציה אמיתית יש לכם שזה חסם? יש דברים שאנחנו יודעים שהם חסמים מוצקים, לקוחות לא עוברים, יש בעיה של מידע. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני אגיד לך למה זה הגיוני. אתה מקים בנק חדש, אתה רוצה להביא אדם רציני שקפיץ את הדבר הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מנכ"ל בנק לאומי הוא לא אדם רציני? בן אדם רציני ומוכשר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל בן אדם שנכנס לאיזו הרפתקה חדשה, לא יודע מה יקרה, למה שהוא יעזוב את הבנק הגדול או את הגוף המוסדי? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שהוא גם מוגבל. בסוף, רוצים לקשור את התגמול לביצועים. האם לא יותר נכון להחיל את המגבלה בצורה שוויונית ולקשור דברים בביצועים, לפי אלמנטים חשובים בהיבט התחרות? לקשור את ההקלות בפירות שהוא מביא לשוק. תהפכו את זה כבר לתמריץ. << דובר >> אסף נחמני: << דובר >> תחשבו על זה הפוך מהרציונל העסקי. בדרך כלל, דירקטוריון רוצה לתמרץ מנכ"ל, כדי שיקים פעילות חדשה וגם הוא ייהנה מהפירות האלה. פה זה הפוך לרציונל העסקי, מנכ"ל מגיע, הוא מרוויח כבר 5-6 מיליון שקלים ומורידים לו את השכר, כדי להקים פעילות חדשה. זה קצת לא הגיוני. בבנקים ובחברות הביטוח יש הוראות הנוגעות לתגמול שהמטרה שלהם היא לצמצם את לקיחת הסיכון. יש כבר עכשיו הוראות שמגבילות תגמול משתנה בגופים פיננסיים, על מנת שמנכ"לים וגורמים אחרים, לא ייקחו סיכון יתר, כדי להשיא את הרווחים בטווח הקצר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> למה מפלים אותם לרעה? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> זה נכון שמגרש המשחקים לא שווה. גם עכשיו הוא לא שווה. החוק חל על גופים פיננסיים מסוימים ולא חלק על גופים פיננסיים אחרים, או תאגידים אחרים במשק. מה שאנחנו מציעים לעשות פה, זה לייצר לתקופה מסוימת, משהו שיוריד פוטנציאל לחסם לכניסה לגופים חדשים. כשמוקם בנק, לא בהכרח מביאים מנכ"ל חדש. אותו מנכ"ל שמקבל תגמול מסוים, כשיתקבל הרישיון הבנקאי הוא יישאר בתפקיד. אין סיבה עקרונית להחליף מנכ"ל. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> הוא יוכל להישאר באותה רמת שכר. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> הטענה שמנכ"ל של גוף פיננסי, שמוחזק על ידי תאגיד אחר, יסרב להפוך לבנק, למרות שזה הדבר הטוב לתאגיד, בגלל התגמול שלו? זו בעיה. << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> יש גופים שהם ללא גרעין שליטה. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> לעניין גופים עם בעלי שליטה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נכון שההמלצה הייתה לחמש שנים? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> איך הגעתם לעשר שנים? << דובר >> אוהד מרדכי: << דובר >> ניסינו למצוא משך זמן שלא ישפיע על מי שמכהן כרגע בתפקיד. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כמה זמן בממוצע מחזיקים בתפקידים האלה? << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> קדנציה של מנכ"ל, כולל שנות היערכות לבנקאות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> איגוד הבנקאים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החוק הקיים, הוא חוק לא טוב. המצב הקיים מייצר עיוות נוסף. אנחנו מנסים להציע לכם לבחון פתרון שמצמצם את העיוות ולא מגדיל אותו. << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> לעניין העובדים, אנחנו כבר היום רואים בנקאים שעברו מהבנקים המסורתיים לנותני אשראי חוץ בנקאי או לחברות כרטיסי אשראי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי כדאי להוריד את המגבלה? << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> בין היתר, הם אומרים שזה מתוך שאיפה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי כדאי להוריד את המגבלה בכלל? << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> לא דנו בסוגייה של הורדת המגבלה בכלל. אפשר לדון בזה, אבל אנחנו לא בשלים בעבודת המטה לדון בסוגייה הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לשקול לתקן את המגבלה בשלב הזה? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה זאת אומרת? << דובר >> טל ישראלי: << דובר >> הצוות לא דן בנושא הזה, לא עשינו את עבודת המטה הנדרשת כדי להביא את - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הבנקים שתחת המגבלה מבקשים לייצר פתרון שמקטין את העיוות שנוצר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תסבירו את העמדה שלכם. << דובר >> אודליה מינס: << דובר >> אני מתמחה ברגולציה פיננסית, בתחומים האלה בדיוק. צריך לזכור שהחוק הזה הוא מאוד ייחודי, אין לו מקביל בשום מקום בעולם. צריך להבין שאין תקדים כזה. יש מדינות שמגבילות בונוסים, שמגבילות רכיבים משתנים, שמגבילות את השכר שמוכר למס, אבל אין מדינות שמגבילות את השכר כמו אצלנו. זה לא קיים. בשני העשורים האחרונים, במדינת ישראל יש מגמה של פיקוח גדול יותר על תגמול של בכירים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אנחנו לא דנים עכשיו בחוק הגבלת השכר של הבנקים, זה לא הדיון. אמרתם שיש לכם הצעה לצמצם את העיוות שייווצר אם אנחנו נאשר את התיקון הזה. תתייחסי לזה. << דובר >> אודליה מינס: << דובר >> המחקרים היום מראים שיש פער בין השכר בבנקים לבין שכר הבכירים בחברות ציבוריות אחרות. נוצר עיוות שהוא גם לא שוויוני וגם לא הגיוני. יש לנו היום חלופה יותר גדולה של מנהלים, משהייתה בעבר. יש מחקרים שמראים שקיים קשר ישיר בין איכות הניהול בבנקים לבין יציבות המערכת הפיננסית, התוצאות שלה. אנשים היום עוזבים את הבנק מהר יותר, זה גם הגיוני. שוק המנהלים זה שוק חופשי, אנשים מתחרים עם מנהלים אחרים, עם חברות אחרות ובסופו של דבר, מנהלים טובים ילכו למקומות שיש בהם שכר גבוה יותר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הצעתכם? << דובר >> אייל דותן: << דובר >> אני אתייחס להצעה. המכנה המשותף של החוק הזה הוא גופים שמנהלים כסף של אנשים אחרים, בנקים, חברות ביטוח, קופות גמל, מנהלי תיקים. בשנים האחרונות, אנחנו רואים שגם המדינה חושבת שהחוק הזה הוא לא טוב. כשחוקקו את החוק של חברות התשלומים, שמנהלות כספים של אחרים, היה מצופה שהן ייכנסו לתוך החוק הזה והן לא נכנסו. עוד לא ראינו הגנות של עשר שנים. זה אומר שחושבים שהחוק הזה הוא לא טוב. צריך לקחת את האיזון לאיזון יותר הגיוני שמקרב אותנו יותר לממוצע ולא לנמוך ביותר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה ההתייחסות לתיקון עכשיו? להחרגה? << דובר >> אייל דותן: << דובר >> אנחנו לא מציעים לבטל את החוק. אנחנו מציעים לעשות את התיקון הנכון, לשנות את האיזון ואז, זה גם לא יפחיד את המנהלים של הגופים החדשים להיכנס ולהיות בנקים. הצענו לשנות את הרף של פי 35. אפשר לחשוב על משהו יותר הגיוני שיעלה את השכר ויביא את המנהלים למשהו ממוצע ולא הנמוך ביותר בבורסה. אפשרות נוספת, להחריג תגמול הוני. בבנקים ובחברות ביטוח יש הוראות מחמירות יותר מההוראות שקבועות בחוק החברות. זה הוראות של ניהול סיכונים, שלא רוצים שמנהלים ייקחו סיכונים ויש מקבלות מאוד קשיחות על התגמול בבנקים. כמה משתנה יכולים לתת לעומת הקבוע, למשל. ההוראות האלה הן הוראות שקיימות בכל העולם, שמבטיחות שהגופים האלה ייקחו סיכונים ארוכי טווח ויתגמלו את המנהלים לפי מדדים ארוכי טווח. גם אם כרגע זה לא על הפרק לתקן את החוק, צריך לשים את נקודת האיזון במקום יותר הגיוני. גם אתם רואים שזה לא מתכתב עם השוק. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> נאמר שהחוק הוא ייחודי לישראל, התשואה על ההון של הבנקים בישראל היא גבוה בעולם ממדינות ה-OECD, זה נתון היציבות של המערכת הפיננסית בישראל, מהגבוהות בעולם, זה נתון. << דובר >> אייל דותן: << דובר >> למה זה קשור? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה היה נכון גם ב-2008 כשהיה משדבר בעולם והבנקים היו יציבים גם אז. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> לגבי התחלופה, יש מחקר של בנק ישראל שקובע שהתחלופה לא פגעה בביצועים של הבנקים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יש לך התנגדות עקרונית למה שהם מציעים? << דובר >> משה קאשי: << דובר >> כן. החוק מצוין והחוק צריך להישאר כמו שהוא. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> בשירות מידע פיננסי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין תשובה מקצועית. העובדות הן ככה, המנהל הכי בכיר בתל אביב 35, 56 מיליון שקל. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> לפני רגע אמרו שלא מתקנים את חוק שירות מידע פיננסי שיש פה תיקון עקיף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כרגע מתקנים אותו. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> על חוק אחר אמרו שלא דנים בזה, כי זה לא בחוק ההסדרים. עכשיו אתם מציעים משהו שבכלל לא בדקו ולא יודעים מה העמדה של משרד המשפטים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העובדות ברורות לחלוטין. מתקנים את החוק ועושים תיקון נוסף. זה בדיוק מה שעושים בתהליך חקיקה. << דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >> הם לא עשו את עבודת המטה. << דובר >> אייל דותן: << דובר >> זה לא נכון. הסעיף נמצא על סדר היום, לגבי כמה צריך לשלם למנכ"לים במערכת הבנקאית, אנחנו העלינו את ההערות האלה. אם ילכו לפי הפתרון שלנו, זה יפתור גם את הבעיה של עשר השנים. זה בדיוק הנושא שאנחנו דנים בו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אנחנו חייבים לסיים את הדיון. כנראה שלא נמצה אותו היום. אני מבין למה אנחנו לא רוצים לפתוח את נושא שכר הבנקים אגב הדיון הזה. מצד שני, לפי הצעתכם נייצר פה תיקון אחר שיגדיל את העיוות שקיים היום, שממילא חברי הכנסת כאן לא מבינים למה היא נדרשת מראש, או האם זה הדבר הנכון לעשות. יכול להיות שצריך לבטל את התיקון המוצע עכשיו. כי הוא מייצר עיוות. צריך לחשוב על זה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה פותח חלון לדון בכל החוק הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אותם דברים שאמרתי לגבי חוק שירות מידע פיננסי נכון גם כאן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבין. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נסיים את הדיון ונאחל לכולם שבת שלום. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:50. << סיום >>