פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 874 מישיבת ועדת הכספים יום חמישי, ט' באדר התשפ"ו (26 בפברואר 2026), שעה 13:00 סדר היום: << הצח >> פרק ו' (עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ולדימיר בליאק מוזמנים: נילי בן טובים – מנהלת תחום בכירה תכנון מדיניות, משרד האוצר ברק קרוננפלד – יועץ השר, משרד האוצר אבישי דינר – מנהל תחום אמנות בינלאומיות, רשות המסים, משרד האוצר ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, משרד האוצר עופר רז דרור – סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, רשות המיסים, משרד האוצר תאיר ראבוחין – רפרנטית רווחה וביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר אלעד זכות – סמנכ"ל אסטרטגיה תכנון מדיניות ותקציבים, משרד העלייה והקליטה אבי נוימן – רו"ח, יו"ר ועדת מסים, לשכת רואי החשבון בישראל ייעוץ משפטי: שלומית ארליך אמיתי כהן – סגן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אתי רוקח, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ו' (עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, מ/1924 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צוהריים טובים, עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה. כן, בבקשה. איפה אנחנו נמצאים? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אנחנו יכולים להמשיך מאיפה שהגענו. סיימנו את ההגדרות. היו מספר דברים שאנחנו עדיין בדיונים לגביהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמו מה? בפעם הקודמת ביקשתי מכם את הנושא של הנציגות המקומית. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> בעניין הזה יש הסכמה שאנחנו נאפשר לבוא ולומר שיש פטור על רווחים של מוסד קבע ששייכים לתאגיד זר, ובלבד שאותו עולה חדש לא בעל מניות מהותי באותו תאגיד זר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. טוב, זה נראה לי פתרון טוב. << דובר >> אמיתי כהן: << דובר >> פעם קודמת שזה הוצע, הייתה פה הסתייגות של לשכת רואי החשבון, אמרו שזה יכול לייצר - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, זה ספציפית לא הוצע. ההפך. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> ההסתייגות הייתה על זה שזה היה רק חברה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> כן, אנחנו חושבים שאפשר לתת את זה לכל תאגיד זר, לא רק לחברה זרה. כלומר, גם אם יש לנו שותפות. לשכת רואי החשבון בדרך, הם יגיעו. אבל זה על דעתם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אלה נציגים אחרים? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> כן. הם בדרך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, אז נחכה להם עם זה. נצא להפסקה של 10 דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:03 ונתחדשה בשעה 13:13.) << הפסקה >> << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> שוחחנו על העניין של מוסד הקבע. יש איזושהי הסכמה שאנחנו נאפשר שיהיה פטור על רווחים שמיוחסים למוסד קבע, ובלבד ואותו עולה או תושב חוזר ותיק שיצר את הרווחים לאותו תאגיד זר הוא לא בעל מניות מהותי בתאגיד הזר. כשתאגיד זר יכול להיות גם או חברה או שותפים. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> בדיון הקודם ביקשנו רק לחדד שזה יהיה רק לעניין חוק זה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> כן, רק לעניין חוק זה. יש את הנושא של פילאר 2, שיכול להיות ששם, אם יהיה מוסד קבע שייכנס לשם, זה משהו שאנחנו לא יכולים להתחייב עליו. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> תוסיפו הערה. אבל ככלל לעניין עניין חוק זה – 10% מוסכם, ואם יש דבר שקשור לפילאר, אז שיהיה סמכות למנהל. אבישי אולי תדבר על הנוהל. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אחת הסוגיות שעלו במהלך הדיונים האחרונים – מה הוא הנוהל שעל פיו פקיד השומה ייתן, כתיאום מס, או את הפטור מניכוי מס במקור בשוטף. כי בסופו של דבר אנחנו מדברים על סיטואציה שמגיע אדם, אחרי שהוא טוען שהוא תושב ישראל לראשונה, הוא תושב חוזר ותיק, למשרדי פקיד השומה ומבקש באונליין את הפטור מניכוי מס במקור. אנחנו יודעים שכל הסעיף הזה, ההקלה הזאת מבוססת על מבחני תושבות שהם לא תמיד ברורים, ולכן בנוהל אנחנו מייצרים מעין מסלול ירוק. אנחנו אומרים שאם אותו יחיד מגיע ומראה לאותו פקיד שומה, באמצעות טופס ייעודי שאנחנו מייצרים, שהוא לא היה בארץ במשך עשר שנים הקודמות, כמות ימים שעולה על 90 ימים בכל שנה, הוא ובת זוגתו – פקיד השומה על סמך הנתונים האלה יכול לתת לו את הפטור מניכוי מס במקור במסגרת תיאום המס, בין אם הוא יחיד ובין אם הוא עצמאי. בנוהל המקורי דיברנו על תקרה שהייתה 300,000 שקלים, וחברי הוועדה וחברי לשכת רואי חשבון ביקשו לחשוב על סכום התקרה שאנחנו נותנים בפטור בניכוי מס במקור ולנסות להפריד בין כאלה שהם חייבים בהגשת דוחות כמו עצמאים לבין כאלה שהם פטורים מהגשת דוחות שתהיה בקרה חסרה לאחר מכן. ההסכמה שלנו הייתה שאם אדם חייב בהגשת דוח ופקיד שומה רואה שהוא חייב בהגשת דוח, יש לו תיק פתוח, לגביו אפשר יהיה לתת תקרה גבוהה יותר. אנחנו חושבים על תקרה של 550,000 שקלים במקום 300,000 שקלים למי שלא חייב בהגשת דוח. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> שני דברים. קודם כל, נוהל זה נוהל של רשות המיסים, אתם סוברניים להחליט על איזה נוהל שאתם רוצים. הכלל שאני תמיד מסתכל עליו הוא שאם 80% מהמקרים לא נופלים לנוהל וצריך אישור פרטני – הנוהל לא טוב. לגבי התקרות, הבנו את החשש גם בדיון הקודם, ובסדר, אני חושב שאפשר אולי לחיות, אבל לגבי מספר הימים של 90 יום, צריך להעלות את זה קצת אם אפשר. הכי נכון היה אם אפשר היה 150 יום. וזה משהו שאנחנו מביאים כהצעה, ככל שאתם יכולים לבחון את זה. שנת 2025 הייתה שנה שדיברו על החקיקה הזאת עוד הרבה לפני סוף השנה, ואנשים תכננו ורצו להגיע לפה. מצד שני, גם אם מדברים על הטבות, מן הסתם לא השלימו את תהליך הקליטה והעלייה הפורמלית וגם לא את מבחן התושבות שתיכף נדבר עליו. אבל בהחלט הם יכולים לזלוג מעל 90 יום. לכן חשוב שאם אפשר יהיה פה להקל, כי זה מבחן שיכול להיות שירים קשיים על הרבה עולים חדשים. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> 150 ימים, אנחנו לא שם. זה הרבה מעבר לאיך שאנחנו מפרשים תושבות. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> מה בכל זאת? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אנחנו יכולים לנסות לראות באיזה מצבים בתוך חריגה מ-90 ימים אנחנו עדיין יכולים להיות בטוחים שאותו אדם עדיין היה תושב חוץ, מתוך אינטרס משותף, כדי שאותו אדם לא יידרש להגיש דוח, וזה מייצר עומס על המערכת. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> אבל אנחנו צריכים ודאות, זה נוהל. אתה לא רוצה שלפקידי השומה תהיה יתר מדי סמכות. שפקיד שומה אחד יאשר, ופקיד שומה שני יהיה יותר מחמיר. לכן, אם אפשר את ה-90 יום לעלות איפשהו בין 90 ל-150 יום, ככל שאתם יכולים להתקרב לשם, זה יעזור מאוד. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אנחנו נבדוק את זה, בטח לא בכל העשר שנים, אולי בשנתיים אפשר לייצר איזושהי חריגה. בשביל לאזן בין האינטרסים. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> זה רעיון טוב, אם הולכים באמת אחורה, בחמש שנים הראשונות – 90 יום, ובחמש שנים האחרונות של אותן עשר שנים, אותם 150 יום שאנחנו מבקשים, שלוש שנים אחרונות. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> 150 ימים זה הרבה, אנחנו לא נהיה שם. נשאיר את זה לסוף הדיון, אנחנו צריכים לקבל איזו החלטה משותפת לנושא הזה. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> תחזור עוד פעם לגבי הסכומים, כולל שאלת הקרוב. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> קרוב עדיין לא הגענו. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> אוקיי, אז הסכומים. מי שלא מגיש דוח או לא חייב הגשת דין וחשבון? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> עד 300,000 שקלים. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> מה שבעצם העברתם לחברי הכנסת. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> כן, מה שבנוהל. ואם פקיד השומה רואה שאותו אדם חייב בהגשת דוח, הוא יכול לתת לו את הפטור, התקרה הגבוהה יותר, לא יותר מ-550,000 שקלים, שבאפקטיבי זה 650,000 שקלים בגלל נקודות זיכוי, מדרגות מס נמוכות. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> ולכלל ה-80-20 שאמרת, אנחנו הרבה מעבר אליו. כבר ב-300, אתה נמצא ב-95% מהאנשים נמצאים בנוהל של התיאום מס. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> הם יהיו כנראה בשנה הראשונה ב-2026, תכף נדבר על היפוך המדרגות. בשנה השנייה זה כבר דיון, אם ה-80-20 יעבוד. אני די מסכים איתך שכלל ה-80-20 כנראה עובד - - - << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> נזכיר, מדובר באוכלוסיית עולים, השכר הממוצע שלהם הוא 8,000 שקלים בשנה הרביעית והחמישית של העלייה שלהם. האוכלוסייה הכללית תהיה פה. אני מסכימה איתך שאנחנו מנסים לתמרץ פה אוכלוסייה חזקה, אבל כלל ה-80-20 אנחנו בטוח עומדים בו. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> ולדימיר, אתה חושב כך? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה השכר הממוצע בשנה הראשונה ובשנה השנייה? << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> בשנה הראשונה זה 2,500 שקלים של העולים, בשנה השנייה 5,000, 6,700. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> זה נראה לי נמוך מאד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, הם לא משלמים מס. על זה דיברתי בדיון הראשון. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> בוא נגיד שבשביל זה לא עושים את התיקון חקיקה, כי לא צריך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ולכן בשנתיים הראשונות זו הטבה - - - גם 8,000 רובם לא משלמים. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> נכון, זה מה שאני גם חושב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> על זה דיברתי. הרי כשעשיתי את השינוי בקדנציה הקודמת של נקודות זיכוי והפכתי את הפירמידה, זאת בדיוק הייתה הכוונה – לתת הטבה מרבית בהמשך ולא בשנה הראשונה. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> חברי הכנסת בליאק, אני מאוד מסכימה איתך בעניין של נקודות זיכוי, כי נקודות זיכוי הם באמת תופסות אנשים שגם עם שכר נמוך, הם צריכים את אותן נקודות זיכוי. אבל פה אני מסכימה שבשנה האחרונה הפטור הוא של 150,000 שקלים. ב-150,000 שקלים, לפי תמהיל העולים הנוכחי, רק 6% יגיעו לחבות מס. זאת אומרת כבר ב-150,000 שקלים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באיזו שנה? << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> בשנה החמישית, בשנה האחרונה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז מה קורה בארבע השנים הראשונות? למה אנחנו מעניקים פטור אם הם לא משלמים מס פטור? ממה? << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> הפטור הזה הוא מאוד גבוה. אני מזכירה שהפטור של נכים שהם לא צה"ל זה 400 ומשהו, צה"ל זה 650. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> דווקא בגלל זה, למה להעניק פטור גבוה אם הם לא משלמים מס, מה תכלית החקיקה? << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> הלוגיקה היא לנסות להביא תמהיל עולים אחר, של עולים שהם - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לנסות למשוך עולים עשירים. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> נכון. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> לכן, שם אתה כן צריך תקרת פטור מניכוי מס במקור יותר גבוהה. אם מסתכלים ומזקקים את האוכלוסייה הזאת, שאנחנו מאוד מקווים שתגיע לפה, כי זה מה שאנחנו רוצים, בין אם זה הייטקיסטים לשעבר, בין אם זה אנשים במגזר הפיננסי שמאוד משוועים להם פה. אנחנו רוצים להפוך את ישראל להאב פיננסי, זה הרעיון. אז האנשים האלה, ואנחנו יודעים שהם נמצאים בעולם, ותרגטנו אותם וזה מופיע גם בתזכירי חקיקה אחרים, למשל ההקרנות. תקראו שם מה קורה. אני חושב ש-300 הוא די - - - מצד שני, החבר'ה האלה ממילא יצטרכו להגיש דין דוח, והוא אמר שזה עולה ל-50 – זה כבר יותר טוב, אפשר להסתדר עם זה. רק בימים תנסו לראות לפחות בשלוש שנים האחרונות, כי אלה אנשים שבאמת רצו, גיששו ובחנו ואנחנו יודעים מה קרה פה בשנתיים האחרונות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> להערכתי הצנועה, זה לא יתפוס לגבי מעל 90,000 עולים. העולים העשירים בסוף הם מיעוט בתוך העלייה עצמה. זה לא תופס לגבי אחוז מאוד משמעותי של העולים. מעל 90% מהעולים, החוק הזה הוא פיקציה, הוא אות מתה. אני מסכים. גם אחרי נקודות זיכוי. על נקודות זיכוי אם לא ישלמו מס, גם ככה הם לא ישלמו מס לפי הנתונים שלכם. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> זה לא מכוון דווקא למעמד מאוד עשיר. מעמד הביניים נכנס לפה די - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המטרה שלי בחקיקה הקודמת, בשנת 2021, הייתה לתפוס כמה שיותר עולים. << דובר >> עופר רז דרור: << דובר >> נכון, ולכן אנחנו אומרים שזה בנוסף. אנחנו לא מחליפים את החקיקה הזאת, אנחנו אומרים שזה לשנת עלייה אחת בלבד. כי אנחנו מנסים לתפוס פה איזושהי הזדמנות שנוצרה ולהביא קבוצות עולים שבחוק הנוכחי הוא כמעט לא נוגע בהם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חוק תושבים חוזרים. לפי הנוסח, כמה זה? זה עשר שנים? << דובר >> עופר רז דרור: << דובר >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה לא חמש? << דובר >> עופר רז דרור: << דובר >> קודם כל צריך להעביר את הקו איפשהו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, אפשר גם להעביר קו לחמש. << דובר >> עופר רז דרור: << דובר >> ברשות המיסים, הקו שלנו הוא עשר. אנחנו חושבים שזה מבטא יותר נכון אנשים שהשתקעו, לא רק הלכו לדוקטורט, אלא מעבר לכך. ואנחנו תמיד סברנו שזה הקו הנכון, שהופך אותם לתושבים במדינה אחרת כבר, שאנחנו מנסים למשוך אלינו. אבל מה שחשוב להגיד על הרמה הגבוהה של ההטבות, של הפטורים, זה נועד בצורה חד-פעמית, למקד את ההטבות באוכלוסיות נוספות, שאולי המצב הנוכחי של אנטישמיות ושל המצב הייחודי שנוצר בשנתיים האחרונות לישראלים בחו"ל או ליהודים בחו"ל, להביא אותם חזרה לארץ וגם זה עכשיו או לעולם לא. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> חבר הכנסת בליאק, גם במתווה הכללי זה מה שכתוב. כלומר, התכלית מדברת על אוכלוסייה חזקה. זה כתוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא נגד, אני הכי בעד. היו לי שתי השגות. גם לגבי התושבים החוזרים זו השגה שלישית. ההשגה הראשונה הייתה לגבי השנים הראשונות, שלמרב העולים זה אות מתה. וההשגה הנוספת, שהגיעו לפה בשלוש-ארבע השנים האחרונות, בערך נניח 200,000 עולים, ש-150,000 נשארו, שנשאו בכל נטל המלחמה. יכול להיות שבראייה הרחבה יותר היה נכון גם לתת להם איזושהי הטבה נוספת על השנים האלה שהיו השנים הכי קשות. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> לגבי העולים של 2024-2023, כולנו נשאנו בנטל של אותה מלחמה. גם לי היה קשה. ואם נלך לפי הלוגיקה הזאת, אני לא יודעת איפה נעצור, מבחינת עלות תקציבית, איפה נעצור, למי היה קשה במלחמה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> בדרך כלל חקיקת הטבות היא מכאן ואילך. כלומר, אני רוצה להטיב עם מישהו שיעשה פעולה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 550, בכל מקרה זה יותר טוב. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> ולדימיר, זה למגישי דוח, אלה שפתחו תיקים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש הסכמה? אין הסכמה? << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> לגבי התקרות – כן, לגבי מספר הימים – עדיין לא. אנחנו צריכים שהם יעלו קצת את 90 יום. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> המבחן בנוי על המתכונת הבאה. מסתכלים עשר שנים שקדמו ל-2026, כלומר, בין 2016 ל-2025, רוצים לוודא שאותם בני זוג לא היו בישראל מעל 90 ימים בשנה. אם בתוך עשר שנים אנחנו מוצאים שנתיים של חריגה מסוימת, את החריגה הזאת אנחנו יכולים להביע אותה כחלק מהמסלול הירוק ולאפשר חריגה של שנתיים מתוך עשר. אנחנו נחשוב על זה ביחד ואנחנו נביע את החריגה הזאת. אבל מעבר לזה, זה כבר מייצר לנו סיטואציות של אנשים שעשו עלייה כבר קודם, או הפכו לתושבים בשנים קודמות, ואנחנו נותנים להם בכל זאת את ההטבה. זה האיזון שאנחנו מבקשים לייצר. כנראה זה יהיה התיקון שאנחנו נאפשר, אחרי שאנחנו נקבל החלטה משותפת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת, לשיטתכם, אם הם היו פה מעל 90 ימים, הם לא תושבים חוזרים? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> לא. הם לא תושבים חוזרים במסלול ירוק. כלומר, אנשים שחרגו והיו מעל ל-90 ימים בשנה כזאת או בשנה אחרת והם לא נכנסים לאותו מסלול ירוק שאנחנו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז תעשה 90 ימים, שלוש שנים, לא שנתיים. פתרת את האירוע. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> שלוש שנים חריגה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא שנתיים חריגה, שלוש שנים חריגה. לא 120 או 150, כמו שהוא אמר. 90 יום. זה נראה לי- - - << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> לא. הכוונה שאם היית 91 יום באחת מעשר שנים, אתה בחוץ, אתה לא בנוהל. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> כן, אז אנחנו נאפשר חריגה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא אמר שהם יאפשרו חריגה. ההצעה המקורית שלהם הייתה במשך שנתיים, חריגה של 90 יום. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> זו בדיוק השאלה, לכמה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נתתם תקרה, לא? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> לא, של החריגה לא נתנו תקרה, אנחנו נחשוב על התקרה הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני הייתי בארצות הברית כמה שנים - - - << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> 183 יום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 183? << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> אתה זוכר נכון. זה כבר מתחיל להיכנס לעניינים של מרכז החיים וכולי, ותכף נדבר על זה, אבל פה זה לעניין הנוהל. הם רוצים משהו שיאפשר לפקיד שומה לקבוע חד-חד ערכי אם כן או לא בנוהל, ובאמת בשנתיים-שלוש האחרונות, מה שכבוד היושב-ראש יחליט, אם הוא חושב ששנתיים מספיק, אז שנתיים של 150, זה בסדר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מה שאתה רצית, אני מבין שזה בסדר. אני אומר, במקום שנתיים של 150, ייקח שלוש שנים של 90. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> לא, אבל 90 יש גם ככה בנוהל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אבל אתה יכול שלוש, לא שנתיים. פה אם חרגת בשלוש שנים – אתה מחוץ למסלול. אני אומר קח עוד שנה שאתה יכול לחרוג. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> לא, זו בדיוק השאלה, כמה אני יכול לחרוג, לאיזו תקרה? כלומר, אם הייתי ב-2025 וב-2024 וב-2023, שזה שלוש שנים, נגיד 100 יום, או 120 יום – אני כבר לא בנוהל כרגע. אני צריך שהרף של ה-90 יעלה. ואז אנחנו צריכים שנהיה ב-120, 140, 150. מה שיציע כבוד היושב-ראש, נשמח לשמוע. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> יש לנו חלופה נוספת שאנחנו משתמשים בה היום, שבני הזוג לא חרגו מ-60 ימים, למעט שנתיים שהם יכולים להגיע עד 183 ימים, ובמקרה כזה בלי לבדוק נתונים נוספים, בהכרח אתה זכאי לקבל את המעמד. כבר העלינו את זה ל-90 ולא ל-60. יכול להיות שאנחנו נקבל הסכמה, ואני צריך גם את הסכמת שאר חבריי, שתהיה חריגה, נניח של שנתיים אבל לא יותר מ-183 ימים. יש מבחן נוסף, יש חזקה בחוק, שאומרת שאם עברת את 425 ימים בממוצע, מבלי לסתור את 425 ימים. זה משהו שאנחנו יכולים לעשות. אולי להוסיף עוד שנה שלישית, אבל גם אולי היא לא תהיה צמודה לשנתיים האלה, אלא היא תהיה שנה אחרת, אבל גם לא עד 183 ימים. אפשר לחשוב לקחת את 150 ימים ולייצר איזושהי סיטואציה שבתוך עשר שנים, אם לא עברת את 90 אבל הייתה לך כן חריגה של שנתיים עד 183 ימים, שזה לא יוצר לך 425 ימים, פלוס שנה נוספת של חריגה עד 150 ימים, שגם היא לא משפיעה על 425 ימים – זה משהו שאנחנו יכולים לחיות איתו. וזה כבר יכניס לא מעט אנשים לתוך המסלול הירוק. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> המנגנון הזה מקובל. בסדר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב מאוד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בדיון האחרון עצרנו בהגדרה "תושב ישראל", ונמשיך מסעיף 2. אתם רוצים לחזור עם תשובות? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> סגרנו תשובות שיש לנו כרגע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תחזור עליהן בצורה מסודרת בשביל היועצת המשפטית, בבקשה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> לעניין של המוסד קבע – אמרנו שאנחנו מסכימים לבקשה של הוועדה ושל רואי החשבון, לכך שאם עולה עובר לישראל, בתקופת ההטבה הזאת זה לא ייצור מוסד קבע לחברה שהוא עובד בה אלא אם כן החברה היא קרובה שלו, דיברנו על האחוזים של השליטה. זה יחול גם לחברות וגם לגבי שותפויות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אוקי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה נושא אחד. הנושא השני זה מה שדיברנו עליו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה העלות התקציבית של החוק הזה? << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> 560 מיליון על פני כל חמש השנים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לגבי הגדרת עולה, על זה עוד אין לכם תשובות? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה עכשיו מתחדד, זה ברור מה התנאים של ההטבה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אמרנו שאתם צריכים לחזור להגדרה של "עולה", להגדרה של "קרוב למעט החברה שבבעלותו", ולגבי ""תושב חוזר ותיק". << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> לדברים האלה יהיה לנו תשובות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אוקיי, טוב, אז נמשיך הלאה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> דיברנו בינינו. הממשלה עובדת בצורה ביורוקרטית, זה פשוט לוקח לנו זמן, זה סוגיות קצת מורכבות, אנחנו מנסים למצוא פתרונות, זה העניין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין הגדרה של "עולה" בכל החוקים? זה לא אותה הגדרה? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כן, אבל זה לא מתאים לכל אחד מהחוקים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תיקח את ההגדרה המטיבה ותשים אותה פה, מה הבעיה? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> זה מתקשר מאוד למה שאמרנו עם הנוהל. בסופו של דבר, המבחן שלנו יהיה מבחן מרכז החיים. אם העברת את מרכז החיים ב-2026. יש מצבים שתהיה ודאות על בסיס הנוהל שדיברנו עליו קודם ויש מצבים שלא תהיה ודאות ואותו אדם יצטרך להגיש דוח ולבקש את זה בדיעבד. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> בסוף, השאלה מה התכלית, מאיפה התחלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה להביא עלייה באמת. << דובר >> ברק קרוננפלד: << דובר >> נכון. התחלנו מלייצר אינסנטיב של שנה, בואו לישראל עכשיו. לא לטפל עכשיו באנשים שנמצאים פה שנתיים, שלוש, וארבע, ואולי גם חמש, ולהגיד להם שיקבלו חמש שנים פטור ממס. זה עלות וזאת לא הייתה כוונת המשורר. ומשם מתחילה השאלה. כלומר, הייתי אוחז את זה מסעיף התכלית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם יבואו ויגידו לך, מה זה משנה מה הייתה הכוונה שלך. איך את המבחן האובייקטיבי להכין. מה הייתה - - - << דובר >> ברק קרוננפלד: << דובר >> בסדר, אבל יש להם פה תשובה. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> לגבי הגדרות, אתם עדיין לא סגורים? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הם עוד צריכים זמן לעבוד על זה. אנחנו נלווה אותם בתהליך. ישי, לגבי האופציות? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה גם משהו שאנחנו בשיח. זה גם משהו מאוד מורכב, נעשה השלכות רוחב ואנחנו מנסים לראות אם אנחנו יכולים לתת איזשהו פתרון. בגדול, אנחנו מנסים למצוא פתרונות של מה שהוועדה ביקשה, בלי שיש להם השלכות רוחב, להיות יצירתיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה שהוועדה רוצה זה שהחוק הזה יטפל באנשים שזה עתה באו. המטרה של החוק הזה לא לשפר מצבם של העולים הוותיקים. באיזשהו שלב אתה צריך למתוח קו כמו בהטבות מס, כמו בכל דבר אחר. המטרה פה להביא עולים חדשים, לא אלו שבאו רק לפני 40 יום וכדומה. << דובר >> ברק קרוננפלד: << דובר >> אנחנו מסכימים, הנוסח מבטא את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה אמור לטפל. זה שעכשיו באים ורוצים כמובן לעשות מזה משתה, זה נחמד. זה לא מה שאתה אמורים לעשות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אולי ננצל את ההזדמנות שברק פה גם לשאול לגבי התחילה? << דובר >> ברק קרוננפלד: << דובר >> 1 בינואר 2026. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מנכ"ל משרד העלייה אמר - - - << דובר >> ברק קרוננפלד: << דובר >> לפי מה שאני מכיר עדיין משרדים מחויבים להחלטת הממשלה. גם מנכ"ל משרד העלייה והקליטה. ח"כים יכולים לעשות מה שהם רוצים. << דובר >> אלעד זכות: << דובר >> אלעד זכות סמנכ"ל במשרד העלייה והקליטה. המנכ"ל לא הגיע. אבל רק להבין, דיברתם על תאריך התכולה של? << דובר >> ברק קרוננפלד: << דובר >> כרגע החוק כתוב ב-1 בינואר 2026 וההכרזה של מנהל רשות המיסים הייתה ב-1 בנובמבר, וזו הייתה הבקשה של של המנכ"ל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ומה אמרת על זה? << דובר >> ברק קרוננפלד: << דובר >> היועצת המשפטית של הוועדה שאלה אותי מה מועד התחילה מבחינתנו. אמרנו ב-1 בינואר 2026 כפי שעבר בהחלטת הממשלה. ח"כים ירצו אחרת – נוכל לדבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, לא הח"כים. דיבר מנכ"ל משרד העלייה, על כך שבעצם בהתאם להסכמות שהיו יחד איתכם או עם השר, דובר על כך שהתחילה תהיה ממועד ההכרזה כדי לא לתקוע את העולים בדרך. << דובר >> אלעד זכות: << דובר >> ההכרזה הייתה ב-1 בנובמבר 2025, והכיוון היה שכל מי שיבצע את העלייה החל מההכרזה, גם ייכנס בתוך הדבר הזה. מה שאני מבין כרגע מנציגות משרד האוצר ורשות המיסים, שדרך התחולה האפשרי מבחינתם זה רק ב-1 בינואר 2026, אבל אם אני מבין, אם חברי הכנסת ידרשו זה נתון לדיון ולכן משרד העלייה והקליטה מאוד מבקשים שזה יהיה רטרו מ-1 בנובמבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השר שלך והשר שלו בקשרים טובים ביניהם. אפילו בקשרים יותר טובים מאשר אני עם השר שלו. << דובר >> אלעד זכות: << דובר >> נכון, ואני מבין גם שיש קשרים טובים עם חברי הכנסת. לכן, אם הוועדה תחליט שזה יהיה מ-1 בנובמבר, זה נראה לי הדבר הנכון ביותר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תגיד לשר שלך שידבר עם השר הזה, שיבואו לדבר איתי. אני לא נכנס פה לסכסוכים בתוך הציונות הדתית. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> לאור הנוהל שדיברנו עליו לפני מספר דקות, אני חושב שזה די עוזר. כי אם אנחנו מדברים על נוהל שיהיה הרבה יותר מ-60 יום ואתה לא תחשב כתושב ישראל, זה אומר בהגדרה שאם באמת השתקעת פה והחלטת לבוא ב-1 בנובמבר – אתה כנראה תהיה תושב ישראל מ-2026 לצורכי מס וההטבה תחול עליך. << דובר >> אלעד זכות: << דובר >> אנחנו גם בעד לעשות את ההצעות שהצעת בנוהל ככל שהיה ניתן מבחינת רשות המיסים, אבל הנושא של תאריך התחולה הוא כן נושא שהוא חותך בלי קשר - - - << דובר >> ברק קרוננפלד: << דובר >> זאת סוגיה כי אם אתה פותח את התאריך ב-1 לנובמבר 2026, גם הטענה של חבר הכנסת בליאק היא נכונה, אז בואו נכניס את זה כבר מתחילת המלחמה. כן צריך קו ברור שבסוף מתכתב עם כל התוכנית הכלכלית, שזה ב-1 בינואר 2026. זו הטענה שלנו. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> חשבו להבין, מועד העלייה, אם יש אפילו תעודת עולה, נגיד ב-30 בנובמבר, זה עדיין לא חרץ את הגורל לעניין המועד לצורכי מס של התושבות. אבישי, אולי תסביר את זה לפרוטוקול, כי זה גם חלק מהדיון. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אני אנסה להסביר למה הנוהל שאנחנו מציעים עוזר גם לאלה שהגיעו בנובמבר. כלומר, גם אם אנחנו קובעים שתאריך התחולה הוא ב-1 בינואר 2026 ואנחנו אומרים שכל מי שייכנס לנו על זה, אותו אחד שלא היה בישראל מעל 90 ימים בשנה, בעשר שנים שקדמו, אם נניח הוא הגיע בנובמבר, והוא היה פה כל נובמבר ודצמבר, אז הוא צבר לעצמו 60 ימים, במקרה כזה הוא פחות מ-90, והוא עומד בנוהל. כלומר, אנחנו יכולים להגדיר אותו ככזה שנכנס. לכן אנחנו חושבים שהנוהל, יחד עם אותו תאריך חתך של 1 בינואר 2026, מסייע גם לעולי נובמבר להיכנס. << דובר >> אלעד זכות: << דובר >> מבחינתנו מה שחשוב זה מי שעולה החל מנובמבר, מעת ההכרזה של שר האוצר - - << דובר >> ברק קרוננפלד: << דובר >> מה זה מבחינתנו? << דובר >> אלעד זכות: << דובר >> מבחינת משרד העלייה והקליטה. << דובר >> ברק קרוננפלד: << דובר >> אבל יש ממשלה. אפשר לקבל החלטה. << דובר >> אלעד זכות: << דובר >> בסדר, זה מה שאני אומר. אם זה כך, ככל שאני מבין מרשות המיסים זה יחול על מי שעולה החל מתחילת נובמבר, אז בסדר גמור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מה שאמרנו, אמרנו שבסיטואציות מסוימות זה יכול לאפשר. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> להמשיך בהקראה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן, סעיף 2. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, סגרתם או שלא סגרתם? מה החלטתם? << דובר >> ברק קרוננפלד: << דובר >> לא, ב-1 בינואר 2026. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה סגור על זה? אתה לא רוצה להשאיר בצורך עיון, מה שנקרא? << דובר >> ברק קרוננפלד: << דובר >> מבחינתנו לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה בטוח. << דובר >> ברק קרוננפלד: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עדיין לא סגור ולכן לא מצביעים היום. אז אם תצליחו לשנות את זה, אנחנו פשוט נשנה את מה שכתבנו והכל טוב. << דובר >> אלעד זכות: << דובר >> אנחנו נבחן את מה שרשות המיסים, אבל כמו שנאמר, אנחנו כממשלה מביאים את החוק ביחד כממשלה ונבחן את הדבר הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מדבר איתך על רשות המיסים. כרגע, לפי מה שאומר נציג משרד האוצר, התחולה היא ב-1 בינואר 2026. אם אתם תרצו לשנות - - - << דובר >> אלעד זכות: << דובר >> הבנתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. בבקשה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> הבהרה לעניין הזה של חוזרי נובמבר והתחולה. קודם כל, אנחנו חושבים שהחוק צריך לדבר על 1 בינואר 2026. בכל מקרה, בגלל שיטת הנוהל, זה לא ימנע ממי שהגיע בנובמבר להיכנס לתחולת החוק כי הנוהל מדבר על לא יותר מ-90 ימים בשנה שקדמה ל-2026, ועולי נובמבר – מי שעלה באמת בנובמבר – לא אמורים להיות בישראל ליותר מ-90 ימים. הוא בפנים. יש פה קבוצה ריקה. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> זה לא קבוצה ריקה. יכול להיות שהיו לו ביקורים, והוא בחן את האפשרות והוא בדק עם מעבידים. אז לכן, 90 יום זה לא בדיוק. מה שאמרנו מקודם התחבר עם הנוהל - - - << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> - - - לפני נובמבר כבר. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> אני אומר שוב, ב-90 יום אתה בגבולי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בואו נתקדם. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> בנוסף, מי שהגיע בתחילת 2025 ובחר בשנת הסתגלות, זה לא אומר שהוא הפך לתושב ישראל לעניין החוק הזה בשנת 2026 והוא נכנס לתחולת החוק. כלומר, הגעת ב-2025 ואתה חי פה מ-2025, אתה מחוץ לתחולת החוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לגבי כל הדיונים שלכם, עוד רגע נגמר הזמן כי יש עוד תקציב להעביר שעוד לא התחלנו איתו. אז יש פה תהליך שהוא מאוד רגוע של "נדון", "נחשוב", "נלך", "נבוא", "נחזור". בואו תתכנסו חבר'ה, העניינים די ברורים. לדיון הבא אני מאוד אשמח אם הכל יבוא ויהיה כבר - - - << דובר >> ברק קרוננפלד: << דובר >> מבחינתנו נסגור הכל היום. אם נספיק, ניתן תשובות על הכל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> הכנסות פטורות של עולה ותושב חוזר ותיק – הוראת שעה לשנות המס 2026 עד 2030 2. (א) עולה שהיה לתושב ישראל לראשונה בשנת המס 2026 ותושב חוזר ותיק שהיה לתושב ישראל בשנת המס 2026 יהיו פטורים ממס על הכנסתם המזכה, שהופקה או שנצמחה בישראל בשנות המס המפורטות בפסקאות (1) עד (4), עד לתקרות ההכנסה כמפורט לצידן, אלא אם כן ביקשו אחרת לעניין ההכנסות, כולן או חלקן – כדי להיות זכאי יש פה שני תנאים מצטברים. תנאי אחד, שאתה עולה חדש, ותנאי שני, שאתה תושב ישראל לראשונה בשנת המס 2026. אתה לא חייב להפוך לעולה בשנת 2026, אבל אתה חייב להפוך להיות תושב ישראל לראשונה בשנת 2026. זה אומר שמרכז החיים שלך עבר לישראל בשנת 2026. אלה העולים שרוצים לתמרץ, נעולים ששינו את מרכז החיים שלהם לישראל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אמרנו שזו בעיה, במובן הזה שאנחנו יודעים למדוד את זה רק בדיעבד ולא בזמן אמת. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אמרנו שיש שם איזושהי פגיעה בוודאות, ושאנחנו מנסים לחשוב על איזשהו פתרון יצירתי. אבל בסוף, כמו שגם היושב-ראש אמר קודם, חשוב לנו מאוד לוודא שמי שמקבל את ההטבה זה אנשים שהגיעו לישראל בשנה הזאת והנוהל שאבישי תיאר קודם חוסך הרבה מהחוסר הוודאות הזאת. אנחנו עוד נחשוב על זה, אבל אנחנו חושבים שזה מאוד חשוב שיהיה פה איזשהו תנאי שמייצר שינוי מהותי בחיים של האנשים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך נעשה התחשיב אם הוא עולה באמצע השנה? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> יש התייחסות ספציפית לזה באחד הסעיפים בהמשך, שנותנים לו את הפטור באופן יחסי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> באופן יחסי, זה סעיף קטן. הסיפה שמתייחסת ל"אלא אם כן ביקשו אחרת", למה כיוונתם שם? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> יש מקרים שבהם הטבת המס הזאת לא תהיה מאוד יעילה לתושבים שמגיעים, בגלל שהם גם תושבים או אזרחים של המדינות שמהן הם מגיעים. במקרה כזה הם יידרשו לשלם מס במדינת האזרחות שלהם, לצורך העניין בארצות הברית לדוגמה. הם יצטרכו לשלם מס בארצות הברית בגלל שהם אזרחי ארצות הברית והם יהיו פטורים ממס בישראל. כאשר יכול להיות, אם הם ציונים והם רוצים אולי לעשות אחרת, אולי הם יבקשו לשלם את המס בישראל, כי העלות היא לא עליהם, אלא העלות היא על ממשלת ארצות הברית. זה מייצר כל מיני מורכבויות שונות במישור המס הבינלאומי, אבל רוצים להשאיר את זה כאפשרות, כי בסופו של דבר כנראה שההטבה הזאת לא תעזור באופן אישי להרבה מהעולים מארצות הברית, אז רצינו לאפשר להם שההטבה - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל המצב שתיארת הוא לא מצב שמשנה את המצב שהם יהיו פטורים ממס על הכנסתם בישראל. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> הם יכולים לבקש לשלם בישראל בניסיון להימנע מתשלום בארצות הברית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הבנתי. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> אני לא קורא לזה להימנע. תחולת הפטור היא לא חזקה חלוטה. אני יכול לקחת אותה ואני יכול לוותר עליה. אם יש לי תושבי ישראל שהם גם אזרחי ארצות הברית, המיסוי בארצות הברית הוא פרסונלי על כלל ההכנסות העולמיות שלהם. בכל מקרה זה לא משנה אם יהיה לך פטור או לא יהיה לך פטור, תשלמי בארצות הברית מס על ההכנסות האלה. יש כאלה שיגידו, למה שמעוגת המס תיהנה ממשלת ארצות הברית ולא מדינת ישראל. אם הפטור הזה הוא לא חזקה חלוטה שאני לא יכול לוותר עליה, ואני מניח שאם מישהו רוצה לוותר על הפטור הזה, אף אחד לא יגיד לו משהו, אז אפשר לוותר ולשלם את המס ולהזדכות עליו בארצות הברית. זו הייתה הכוונה. זה לא להימנע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך הם מבקשים אחרת? מה המועד? איך זה נעשה? תוך כמה זמן? אתם אפשרתם להם לבקש אחרת מהדוגמאות שניתנו פה, השאלה היא איך הם מבקשים אחרת. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> כלומר, הם לא מבקשים את הפטור. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> זה בדוח מס, את כותבת הכנסה חייבת ולא הכנסה פטורה. זהו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אוקיי. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> בשביל הפטור אתה צריך לבוא ולבקש. אתה צריך לבוא לפקיד השומה, לבקש פטור מניכוי מס במקור, אתה צריך להגיש דוח ולבקש את הפטור. אם אתה מחליט שאתה לא רוצה את הפטור הזה, כי אין לך בעיה לשלם מס בישראל, אתה פשוט מתנהג כמוני, כמוך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אין לך דרך להחיל את זה באופן אוטומטי על כל עולה שנרשם ונקלט? הראה לנו מנכ״ל משרד העלייה, שיש רשימה שהם יודעים לנתח בדיוק איזה עולה מגיע ברמת יום ומאיפה. זה לא משהו שנכון לדעתכם לעשות אותו אוטומטית אלא בכפוף לבקשה? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> בסופו של דבר, אותו אדם שמגיע לארץ אמור לדעת או יודע אם הוא נכנס להוראות החוק או לא, וברגע שיש לו הכנסה שאמורה להיות חייבת במס והוא רוצה לגביה פטור – הוא צריך לבוא ולבקש את הפטור. אין לנו איזשהו מאגר מידע אוטומטי שאנחנו יכולים לבוא ולפנות לאנשים או לחכות להם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל למשרד העלייה יש את המאגר, למה לא להסתנכרן ולפחות אולי ליידע אותם בדבר היכולת להגיש? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אז זה עניין של משרד הקליטה כחלק מהפרסום והשיווק של החוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא רק עניין של משרד הקליטה, זה עניין של הממשלה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> כן, לשווק את החוק. אנחנו כותבים חוק, כמובן שאנחנו נרצה לשווק אותו ושהוא יגיע לכל מי שחושב שהוא זכאי לו. לא כל מי שמשרד הקליטה רואה אותו כזכאי לתעודת עולה, שבא אליו הוא נתן לו תעודת עולה, באמת זכאי להיכנס לחוק. יש מדריך באתר של משרד הקליטה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני לא בטוחה שהוא יחשוב דבר ראשון לפתוח את האתר, לחפש הטבה ולדעת עליה. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> השאלה אליכם. איך אתם משווקים חוק כזה שהוא חוק מיטיב לעולים חדשים, כמו שאר הדברים שהעולה החדש בארגז הכלים יכול ליהנות מהם. << דובר >> אלעד זכות: << דובר >> אם השאלה היא בנושא של שיווק ופרסום, אין ספק שזה כאחת מגולות הכותרת של הממשלה, בטח יחד עם שאר המהלכים, נפרסם את זה בכל האפיקים. אנחנו משקיעים לא מעט בהרבה אפיקים של פרסום, גם באתר כמובן מן הסתם, אבל בהרבה היבטים גם בשיווק בחו״ל. הפרסום ללא ספק ייעשה. אם השאלה היא לגבי הגדרות, אשמח לחדד את השאלה. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> לא, לא זה לא הגדרות. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> יש לנו כאן איזושהי השמטה בנוסח. לכאורה מהנוסח נראה שאם עלית לארץ בשנת 026, ועזבת בשנת 2028, אז אתה ממשיך לקבל את ההטבה בשנים 2029 ו-2030. אז אנחנו רוצים להוסיף בנוסח שאתה מקבל את - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש איזו תקופת מינימום שהבן אדם צריך להיות בארץ? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> רק בתוך השנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> כי אי אפשר לקחת את זה גם בדיעבד. כלומר, בשנת 2026 היית תושב, קיבלת את ההטבה. אם ב-2027 עזבת, אז עזבת. קשה לבוא ולקחת את זה ב-2027 שנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה לא תרדוף אחריו לארץ המוצא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא ארדוף אחריו, אבל אולי הוא יבוא לפה. אני לא מבין, אם בן אדם בא לפה מתוך איזושהי כוונה לא להשתקע באמת, למה אני - - - << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> השאלה היא גם במהות, אם אתה באמת רוצה לקנוס את האנשים. הרבה פעמים אנשים עולים מתוך כוונה להשתקע ורבים לא מצליחים להשתקע וחוזרים חזרה למדינה שממנה הגיעו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל נניח אדם שעולה ולא משתקע, הוא למשל לא מקבל דרכון. כלומר, יש סנקציה כזאת במשרד הפנים. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> אבל יכול להיות שאתה אפילו, כמו רווחים כלואים שהיו - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אני חושב שהכוונה של היושב-ראש היא שאם אני עולה עכשיו, עושה סיבוב פה שנה, מקבל פטור על מיליון שקלים ועוזב. מה עשינו בזה? << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> הרי זה אנשים שיכול להיות שהם באיזשהו רצף ואולי אחרי כמה שנים הם כן יעלו. אתה רוצה גם לגרום לו להתרחק ממדינת ישראל בגלל אותו חוב? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רוצה אותו כתושב, אני לא רוצה אותו כמישהו שבא לעשות סיבוב ועזב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא רוצה לבוא ולעשות סיור במדינת ישראל. בואו תראו, נחמד פה, תעשו סיבוב פה בארץ הקודש. אם בן אדם בא להשתקע פה ובא ומקבל הטבות וכסף ממני ועושה את זה בצורה שבדיעבד מתברר כבא לקחת כסף וללכת, לא. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> כשהייתה מלחמה בין רוסיה לאוקראינה, זה קרה בהיקפים די משמעותיים והגיעו לפה הרבה מאוד אנשים שקיבלו מענקים משמעותיים ועזבו מהר מאוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז אני חוזר לדוגמה של הדרכון. הממשלה הזאת הקשיחה תנאים לקבלת הדרכון דווקא בראייה שיש פה אנשים שבאים, מקבלים דרכון ועוזבים. באותה גישה, למה שניתן להם הטבות מס? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני באמת שואל. יש איזו סיבה? ברור שאנחנו לא נלך ונרדוף אחריהם למדינות אחרות, אבל לפחות ידעו. כמו לצורך העניין דוח תנועה שעשית באיזו מדינה באירופה, מגיע לך לשלם, אתה יכול לשלם, אתה יכול לא לשלם, אבל אם תחזור אחר כך לאותה מדינה, יחכה לך קנס. אותו דבר פה. למה שאנחנו מראש נגיד שלרמות זה בסדר. תבואו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כי בסוף נקודת המוצא לא צריכה להיות שאתה תופס מישהו כרמאי שמנסה לתפוס פה סיבוב על העלייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכן אני אומר. אתם אמרתם שאתם צריכים פה את ההגדרה של עולה. אם להגדרה של עולה אין תכולת מינימום בחוק, בהנחה שזה המצב, בגלל שאתם ממילא בונים פה הגדרה של עולה – נכניס פה תכולת מינימום של משך זמן שהוא נמצא פה. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> יש פה עניין של אם אנחנו מראש מייחסים להם כוונות רעות, או שאולי - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את מרשות המסים? << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> רק שנתיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שמעת מה אמר פה ראש רשות המסים השבוע? שמי שיש לו כסף מזומן בארנק זה בהכרח הון שחור. שלו יש 50 שקלים שלא יצאו משם כמה וכמה שנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ההתנגדות העיקרית למתן דמי אבטלה לעצמאים, שכל העצמאים עכשיו יסגרו את העסק וירוצו לקבל דמי אבטלה. << דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >> אנחנו לא חייבים לייחס כוונות רעות, אנחנו רואים שגם בלי שום תמריץ, אנשים אחרי שנה ושנתיים עוזבים את ישראל. זה מאוד קשה לעשות עלייה ולא כולם מצליחים. לשים עליהם עכשיו קנס ובעצם להרחיק אותם ממדינת ישראל - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אנחנו לא שמים להם קנס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שיחזירו את הכסף, זאת הכוונה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש פה סוגיה. אני בעד שאנשים יבואו. אנחנו הרי רוצים למשוך פה בעלי הון בגדול, החוק הזה ממוקד בבעלי הון. אותו בעל הון יגיע, יעשה פה סיבוב של פטור מלא על מיליון שקלים ויעזוב. מה קיבלנו מזה כמדינה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה? כי הוא זכאי לפי חוק השבות. לא הבנתי. אם אתה בא לפה, תבוא לפה, אבל אם היית פה פחות משנתיים או שלוש, אני לא יודע כמה, אז לא התכוונת באמת לבוא לפה ואז את הזיכוי הזה שקיבלת ממני, תחזיר לי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בהזדמנות הראשונה. << דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >> גם אם כן התכוונת ובסוף נסיבות החיים הובילו לזה שלא, זה גם בסדר. אבל גם זה בסוף לא כוונת המשורר להגיע להשתקע, וזה בסדר לגבות את הכסף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שיוכיח. << דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >> לא, אני מוסיפה ומחזקת, שגם אם הכוונות היו לגמרי טהורות, ובסוף בן אדם לא יסתדר, אז עדיין זה בעיניי לגיטימי לקבל את הכסף בחזרה, אם הכוונת של המחוקק הייתה לתת את זה למי שכן ישתקע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז למה הוא לא מקבל דרכון? << דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >> אני בעד. אני מחזקת את מה שאתם אומרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מצוין. אני מבקש להכניס את השינוי הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מהותית זה אולי נשמע בסדר. העניין הוא שגבייתית, תפעולית - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה כסף לא הכנסתם ממס רכוש שרשום שם על הקרח? 18 מיליארד. << דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >> גם לא מדובר בקנס, בסך הכול לגבות בחזרה את מה שבן אדם - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא קנס, זה ממש לא קנס, זה בחירה של בן אדם. אם הוא רוצה לזכות בהטבה, הוא צריך להשתקע פה נניח שלוש שנים לפחות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר לתת רשות למנהל לפטור אותו מההחזר הזה במקרים שהוא מוצא לנכון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רק אולי שווה לקחת בחשבון שהמשמעות יכולה להיות שזה ירתיע את העולים בדיוק ממקום שבאת להיטיב איתם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו רוצים למשוך עולים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי שבאמת מתכוון לבוא לפה לא יירתע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לך קשיים, אתה מתמודד עם כל מיני השלכות של עלייה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה בדיוק דקה וחצי לנסח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם נניח בחמש השנים הראשונות אחרי עלייה הוא היה תושב, שלוש שנים, למשל - - - << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> ולדימיר, אולי נקבע חובת הגשת דין וחשבון למשך חמש שנים מהיום שבו הפכת לתושב ישראל לראשונה לפי החוק הזה, ולפקיד שומה תהיה סמכות לזהות מקרים גבוליים כאלה שהם על גבול המלאכותי. זו הדרך של האכיפה, שאבישי אומר, אנחנו יכולים לרשום בחוק מה שאנחנו רוצים, אבל איך אני מאפשר את הכלים לפקיד השומה לאכוף את מה שכבוד היושב-ראש אמר. אז רק אם אתה מחייב אותו להגיש דוחות חמש שנים לפחות, אז אתה אומר, טוב, מי שכבר בא לפה חמש שנים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא רוצה להגיש דוחות, אני לא רוצה לתת לכם עבודה, זה לא העניין. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> לא, לא זה לא קשור לעבודה, זה המעקב, ככה אתה יכול לעקוב אחריו, אחרת אין לך - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא של אכיפה פה פחות מהותי לי, כי אני מודע לעניין שלאכוף אקטיבית על באמת אותם אנשים שבאים במקרה לא מסתדרים, אז כן, אבל בן אדם שבא לעשות פה סיבוב והולך, אני מניח שמן הסתם יהיו לו פה עוד כל מיני אינטראקציות עסקיות, כי הוא יבוא לעשות פה משהו. ולכן, שיידע שיהיה רשום בחוק. איך יאכפו את זה? אני מניח שברגע שיהיה לעופר כסף להביא, אני בטוח שהוא יידע לייצר מנגנונים יצירתיים מאוד מאיפה להביא את הכסף הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא ספק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה העניין. מי שבאמת בא, לא יפחד מדבר כזה, כי הוא מבחינתו שהוא בא, הוא בא. הוא לוקח, מנתקים שם, לוקחים מבתי הספר, הילדים עוברים וזה אירוע. להעתיק מקום מגורים זה אירוע. כל מי שעשה את זה פעם, אפילו בשליחות לתקופה זמנית יודע שזה אירוע. ולכן, לא יבואו וייכנסו לאירוע כזה מתוך מחשבה של לבוא וללכת. אלו שבמקרה לא מסתדרים, זה משהו אחד, אבל זה כן ירתיע את אותם אנשים שאומרים שהם לא אמרו שאסור. הם מאפשרים להם לעשות את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא מקלט מס, אנחנו מדינה קולטת עלייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. ויש הבדל מהותי בין מה שזה. לא מקלט מס ליהודים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נראה לי ניתן להם לעכל את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא צריך לעכל, זה מה שאני מבקש מהוועדה. זו בקשה של הוועדה, שאני מבקש שתכניסו לחוק. זה לא אם, זה לא אולי, זה לא נחשוב. זה מה שאני מבקש. מבחינת משך זמן של כמה צריך להיות פה, ברור ששנה לא מספיק. אתם תחליטו ביחד עם משרד הקליטה אם זה שנתיים, שלוש, או כמה שאתם רוצים. אבל שנה זה בטח לא מספיק ובמידה שאותו בן אדם מסתבר שהוא בסוף לא עולה – את ההטבות שהוא קיבל יצטרך להחזיר. זה הכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הבקשה ברורה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> הכנסות פטורות של עולה ותושב חוזר ותיק – הוראת שעה לשנות המס 2026 עד 2030 2. (א) (1) שנות המס 2026 ו-2027 – עד לתקרת הכנסה של מיליון שקלים חדשים, לכל שנה; החלטתם על תקרות אחרות? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אמרנו שמבחינתנו אנחנו בסדר עם 600,000 מיליון, או הפוך. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אמרתם 600,000 מיליון והמנכ״ל אמר שהוא גם - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אמרנו שזה מבחינתנו בלי עלות תקציבית, אז כן, אם זה מה שאתם מעדיפים. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> הכנסות פטורות של עולה ותושב חוזר ותיק – הוראת שעה לשנות המס 2026 עד 2030 2. (א) (2) בשנת המס 2028 – עד לתקרת הכנסה של מיליון שקלים חדשים; (3) בשנת המס 2029 – עד לתקרת הכנסה של שלוש מאות וחמישים אלף שקלים חדשים; (4) בשנת המס 2030 – עד לתקרת הכנסה של מאה וחמישים אלף שקלים חדשים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך קבעתם את הסכומים? << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> זו הייתה החלטה של הדרג המדיני. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל על מה זה התבסס? מאיפה הגיעו? זה כלל אצבע? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה ההחלטה של הדרג המדיני? הדרג המדיני זה שר האוצר? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הייתי אומר הקבינט החברתי-כלכלי, אבל הוא לא מתכנס. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> השר ביקש לתת את ההטבה של עד הכנסה של מיליון שקלים חדשים בשנה הראשונה, מבחינה מקצועית היה נכון לעשות את זה במתווה יורד, וזה המתווה שנבחר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה מבחינה מקצועית היה נכון לעשות את זה במתווה יורד? מה בחנתם? << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> באיזשהו מקום כדי לגמול את האוכלוסייה מהפטור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ההיגיון ההפוך מנקודות זיכוי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה רשות מיסים קלאסי, לגמול את האנשים מהפטור. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> לא, כי את לא רוצה להביא למצב של פטור מלא שמופסק בזמן אחד ואולי מביא איתו קושי שמוביל לירידה מהארץ. רצינו שזה יהיה משהו הדרגתי כדי להימנע מאותו מצב שפתאום בן אדם צריך להתמודד עם עוד 400,000 שקלים מס. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> הכנסות פטורות של עולה ותושב חוזר ותיק – הוראת שעה לשנות המס 2026 עד 2030 2. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), עולה או תושב חוזר ותיק כאמור ברישה של אותו סעיף קטן, יהיו זכאים בשנת המס 2026 לתקרת ההכנסה הפטורה המפורטת בסעיף קטן (א)(1), באופן יחסי לתקופת תושבותם בישראל בשנה האמורה. ההנחה הייתה שאנשים מרוויחים כסף על פני שנה בצורה ליניארית פחות או יותר ולכן בשנה הראשונה אם מישהו מגיע בדצמבר והוא מרוויח 500,000 שקלים בחודש, הוא לא אמור להיות פטור כי הוא הרוויח את כל ה-500,000 שקלים, אלא רצינו לתת את ההטבה עד מיליון שנתי, זה הופך את זה להיות בשנה הראשונה באופן יחסי לגבי ההכנסה שמופקת אחרי התקופה של הכניסה לישראל. הכנסות פטורות של עולה ותושב חוזר ותיק – הוראת שעה לשנות המס 2026 עד 2030 2. (ג) לעניין בחינת המועד שבו היה יחיד לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 14(ב)(1) לפקודה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ממה שכתוב בדברי ההסבר, הכוונה הייתה אמורה להיות שאם בחרת בשנת הסתגלות אז זה זז קדימה, נכון? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> נכון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל זה לא מה שזה אומר. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> זה הסעיף שאנחנו רוצים לתקן. בעקבות ההקדמה לנובמבר, אנחנו לא רוצים ששנת ההסתגלות תילקח בכלל בחשבון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא הבנתי. יש הקדמה לנובמבר? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> לא. ההקלה שאנחנו נותנים גם למי שהיה ב-90 ימים, שלושה חודשים לפני שהוא עלה לפני 2026, הוא כבר יכול ליהנות מההקלות, אנחנו צריכים את ההוראה הזאת לשנות, כי אז בכלל אנחנו מייצרים סיטואציה שאנשים שהגיעו כבר בסוף 2024 יוכלו להיכנס. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם בלי קשר למה שאתם מזהים פה כפרצה, שאני לא יודעת אם יש לה בסיס, אבל נניח, אני לא בטוחה שהסעיף, כשהוא מנוסח כך, אומר את מה שהתכוונתם שיאמר. ישי, תסביר למה בדיוק התכוונתם. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> הנוסח המקורי שעכשיו אבישי אומר שהוא רוצה לתקן, כי אתה רוצה להוריד את הסעיף הזה או לקבוע הפוך? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> לקבוע הפוך. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> סעיף 14(ב)(1) לפקודה אומר שהמועד שבו אתה הופך להיות תושב, אם אתה בוחר שנת הסתגלות, אז המועד הוא לא המועד שהגעת לארץ, אלא שנה אחרי זה. ואז מי שהגיע ב-2025, אם הוא בוחר שנת הסתגלות, לכאורה הוא יכול להגיד שהוא הפך לתושב ישראל בשנת 2026, למרות שבפועל מרכז חייו עבר לישראל בשנת 2025. הנוסח אומר שגם אם הגעת ב-2025 ובחרת שנת הסתגלות, המועד שבו הפכת להיות תושב ישראל לעניין הפקודה ייקבע לפי הוראות סעיף 14(ב)(1), שזה אומר שהוא יהפוך לתושב ישראל רק בשנת 2026. אבל עכשיו מה שאנחנו חושבים שיותר נכון להגיד זה הפוך, שאתה חייב ממש להגיע לישראל, ושאם בחרת שנת הסתגלות זה לא ישפיע על המועד שבו הפכת להיות תושב ישראל, לעניין קבלת ההטבה לפי החוק הזה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> זה גם יעזור למי שיגיע ב-2026 וירצה בשנת הסתגלות. כי לפי הוראות הסעיף הזה, אם באת בשנת 2026 ובחרת בשנת הסתגלות, כלומר ביקשת להפוך לתושב רק ב-2027, אתה מחוץ לחוק. אז פה אנחנו אומרים להם, תראו פיזית, הגעת ב-2026 – תיהנה מההטבה הזאת גם אם אתה בוחר בשנת הסתגלות. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> מקבל, אבל גזרה שווה לעניין תיקון 272 בנושא של העולה החדש לעניין הגשת דוח. כי מה שאתם אומרים שאם הגעת בשנת שהיא שנת הסתגלות ולכאורה אתה אומר שבשנת ההסתגלות אתה עדיין לא תושב לפי החוק, פתאום הוא ב-2026 חייב הגשת דין וחשבון. תחליטו איפה אתם. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בחוק הזה אנחנו חורגים מהעקרונות הכלליים שלנו בקשרים רבים. הן לעניין מתן פטור על הכנסות בישראל לתושבים חוזרים, הן לעניין מה שאתה ביקשת על התושב קבע, אני לא חושב שצריך להיות דין אחיד. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> כן, אבל שים לב מה אתה עושה עם אותו אחד. אתה אומר שנת הסתגלות שלך זה לא בדיוק עוזר לך. ויותר מזה, אני מכניס אותך לחובות דיווח לפי תיקון 272. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אנחנו לא חושבים שנכון לתקן את תיקון 272 בהקשר הזה, ואנחנו מבינים שיש חוסר הלימה. אנחנו חושבים שזה בעייתי לאור התכליות השונות של שני התיקונים. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> זה לא הוגן. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> גם 272 כבר חוקק, כלומר, החקיקה כבר קיימת. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> כן, אבל אתם פה דורסים אותו בכיוון ההפוך. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> החקיקה כבר קיימת, ואנחנו כבר ב-2026, אנשים שהגיעו ב-2025 כבר יודעים שאם הם בוחרים בשנת הסתגלות, תיקון 272 חל עליהם. כל הקונספט של 272 שונה לגמרי מהקונספט של החקיקה הזאת, שזו הוראת שעה נפרדת. מדברת על כללים והטבות מסוג אחר. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אני חושב שזה משתלב מאוד עם מה שהיושב-ראש אמר, שאנחנו מדינה קולטת עלייה ולא מקלט מס. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> לא, לעניין החוק הזה אני מסכים. אני מדבר רק לעניין חובות הדיווח לכאלה שאתם באים ואומרים ש-2025 - - - << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> לא, אבל אי-חוב הדיווח בא לשרת מה? אנחנו לא מקלט מס. << דובר >> אבי נוימן: << דובר >> אין פה עניין של מקלט מס, לא מקלט מס. ודאות. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> לא, זה חוב הדיווח, הפטור עדיין קיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> - - - זה לא קשור לוודאות האחרת. אלה מקרים אחרים לגמרי. איפה משרד המשפטים? אין משרד המשפטים. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> שמירת דינים 3. אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מההוראות לפי סעיף 14 לפקודה. סעיף 14 לפקודה נותן פטור לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים על הכנסות שהופקו מחוץ לישראל או שנצמחו מחוץ לישראל. אנחנו אומרים שאנחנו לא באים לגרוע מההטבה הזאת ולכן מי שיש לו הכנסות גם בישראל וגם מחוץ לישראל יוכל לקבל את ההטבה לפי החוק הזה על ההכנסות שלו בישראל, והטבה נוספת, לפי ההוראות הקיימות על ההכנסות שלו מחוץ לישראל. זו הבהרה יותר. תחילה ותחולה 4. תחילה ותחולה. תחילתו של חוק זה ביום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026), והוא יחול על הכנסות מזכות שהופקו או שנצמחו בישראל של עולה או תושב חוזר ותיק כאמור בסעיף 2 מהיום שהעולה היה לתושב ישראל לראשונה או שהתושב החוזר הוותיק היה לתושב ישראל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא מספיק להגיד שהופקו או נצמחו בישראל? לא ברור. כל החוק הזה חל על עולה או חוזר ותיק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה רוצה להסביר. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> בסופו של דבר, אנחנו מדברים על הכנסות שהופקו מהיום שהעברת את מרכז חייך לישראל. כלומר, יכולות להיות סיטואציות מסוימות שאולי קודם לכן הוגדרת כתושב חוץ ועדיין היו לך פה הכנסות בישראל – עליהן זה לא יחול. אנחנו מדברים גם על איזה סוג של הכנסות וממתי. ההטבות האלה יחולו על הכנסות שהפקת ונצמחו לך בישראל, מהיום שבו הפכת לתושב ישראל, ולא על מצבים שבהם היית תושב חוץ והפקת פה הכנסה. אין הרבה סיטואציות כאלה, בטח לא באותה שנה, אבל עדיין יכולים להיות מצבים של אדם שהוגדר כתושב חוץ בגלל איזושהי תקנה ומרגע מסוים הוא הפך לתושב ישראל. מה שאנחנו מבקשים לומר – ההכנסות שעליהן יינתן הפטור, זה רק אותן הכנסות שהוא הפיק מהיום שהוא הפך לתושב ישראל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב. זהו? נהדר. מה עכשיו? סיימנו? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם צריכים לחזור גם כל התשובות. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אנחנו ננסה לשלוח נוסח לוועדה מתישהו בתחילת שבוע הבא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אתה שולח ביום ראשון? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> יום שני. כדי שיהיה אפשר לפרסם את הנוסח. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישי, תעביר את הנוסח, שנוכל לראות ולהבין במה מדובר. מקסימום נקיים על זה דיון, ונפרסם את זה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, תודה. אנחנו נעבור למיסוי קופות גמל. אנחנו נתכנס שוב בשתיים וחצי. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:20. << סיום >>