פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 885 מישיבת ועדת הכספים יום חמישי, ט"ז באדר התשפ"ו (05 במרס 2026), שעה 19:10 סדר היום: << הצח >> פרק י' (עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק נאור שירי מוזמנים: מיכאל אסולין – רו"ח, המשנה לכלכלן הראשי, משרד האוצר אביגיל וינקרט – אגף תקציבים, רכזת השכלה גבוהה ותקשורת, משרד האוצר אביאל מגנזי – דובר, ועדת הכספים מוזמנים באמצעים מקוונים: ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים רולנד עם שלם – רו"ח, חבר ועדת מסים, לשכת רואי החשבון בישראל מיכל שריג כדורי – עו"ד, מנהלת קשרי הממשל, פורום חברות הצמיחה וויקס אליהו ביבי – מנהל מסים, עמותת CFOS לקשרי ממשל ומשק נתנאל היימן – ראש אגף הכלכלה, התאחדות התעשיינים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך אמיתי כהן-סגן מנהל הוועדה: טמיר כהן ליאת קרפטי-סגנית רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הצח >> פרק י' (עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ערב טוב, תודה לכולם שהגיעו, ברוכים הבאים. הפעם אנחנו על עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח. בבקש גבירתי. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> ערב טוב. אביגיל ונקרט, אגף תקציבים, משרד האוצר. אנחנו שמחים לעדכן את הוועדה שהגענו להסכמות עם כל הצדדים. נוכל להציג אותם בקצרה אם תבקשו. גם עם התאחדות התעשיינים לגבי המסלול שנוגע למפעלים מסורתיים, תעשייה יצרנית. גם עם תעשיית ההיי-טק לגבי תיקונים בנוסח החוק. החלק השני של העדכון נוגע לנוסח עצמו. אין לנו עכשיו את הנוסחים המלאים שמכילים את ההסכמות שהגענו אליהם. אנחנו עובדים עליהם - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מתי אתם צופים שיהיו לכם נוסחים בהתחשב בלוחות הזמנים הצפופים? << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> אנחנו עושים מאמץ מאוד גדול להביא את זה בתחילת שבוע הבא לוועדה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תחילת שבוע הבא, יום ראשון. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> אנחנו עושים מאמץ מאוד גדול. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> קחו בחשבון שהמשמעות היא שאי אפשר יהיה לקדם את זה אם זה לא יגיע עד יום ראשון מכיוון שאנחנו צריכים לעבור על זה, להספיק להפיץ את זה לחברי הכנסת לפחות יום מראש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה סעיפים יש בחוק הזה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 20 עמודים בערך. 20-14. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה זה 20 כפול 5? << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> 11 סעיפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה 11 סעיפים ו-55 דקות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אולי ישי יתייחס? אולי כדאי לתת לישי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן ישי. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אנחנו נשתדל לדייק. הנוסחים קצת מסובכים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו עשינו חוק שלם בשבוע וחצי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כדאי אולי שנסיים את ההקראה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא רלוונטי, הנוסח הולך להשתנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הנוסח לא הולך להשתנות, יש שם משהו מסוים. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> הסעיפים שנותרו, יש בהם פחות שינויים. אנחנו נגיד את העקרונות של השינויים כשנגיע לאותם סעיפים שכן הולכים להשתנות, דברים שדיברנו עליהם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תדברו על העקרונות של מה היו ההסכמות. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> מבחינת השינויים בנוסח החוק, אגיד את השינויים המרכזיים, לא את שינויי הנוסח היותר קטנים שנעביר לוועדה. הסכמנו עם תעשיית ההייטק על כמה שינויים עיקריים, אני אגיד אותם ברצף. אחד, נוגע לשיעורי הזיכוי שאנחנו נותנים בחוק. הצגנו שני מסלולים. מסלול אחד שבחוק נקבע 15% ו-30%. במסלול הזה המדרגה התחתונה תעלה מ-15% ל-25%. במסלול השני הצגנו 2% ו-4%, המדרגה התחתונה תעלה מ-2% ל-3%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היה עוד נושא אחד, של 200 עובדים. אמרנו שנדבר על זה. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> זה הסעיף השלישי ברשימה שלי. המדרגה שמעליה מקבלים את האחוז הגבוה יותר, גם היא עודכנה. היא נקבעה בחוק על 1.2 מיליארד ואנחנו נפחית אותה ל-1.05 מיליארד. לשאלתך - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ינון אזולאי. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> סליחה. לגבי העובדים. הגענו להסכמה ש-200 בשנה יישאר, אך תתווסף אפשרות שזה ייבחן כממוצע של שלוש שנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עם מי הגעתם להסכמה? << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> עם תעשיית ההייטק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דיברנו על להוריד את זה ל-100, אתם מדברים על להשאיר את זה ב-200, זה לא הגיוני, במיוחד כשיש את השינויים עם התעשיינים, עם הכול, זה אמור לרדת ל-100. זה נזרק לא פעם בחלל. זה שהגעתם עם ההייטק זה בסדר אבל הם לא היחידים במגרש. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> הדברים מוסכמים גם איתם. אני אחדד מה החלופה שנתנו. << דובר >> נתנאל היימן: << דובר >> אביגיל, אנחנו אמרנו 100 עובדים כל הזמן. 101 עובדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא מעניין אותי מה השיגו איתכם, אני רוצה גם משהו. היה דיבור לא פעם ולא פעמיים בוועדה בדיונים על 100 עובדים. אמרתם לנו נדבר בסוף, נגיע לזה ונדבר. הגענו לרגע שצריך לדבר על זה. תדברו. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> ברשותך אני אציג מה הסיכום שאנחנו כן הגענו אליו. הוא נותן מענה בסך הכול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מוכן הפעם להצטרף להסתייגות. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> הוספנו חלופה שאומרת שמספר העובדים ייבחן בממוצע של שלוש שנים כשהוא עדיין יצטרך לעמוד על 200 בממוצע. בשנה הוא לא יוכל לרדת מ-150 עובדים. יש כאן גמישות. אנחנו לא נסתכל - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גמישות מוגבלת. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> נכון, היא מוגבלת. אמרנו גם בדיונים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הבנתי. 200 עובדים ומה? << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> יש שתי חלופות. חלופה אחת, שנבחן כל שנה שהקבוצה מעסיקה 200 עובדים בשנה לכל הפחות. החלופה השניה אומרת שנבחן את זה בממוצע של שלוש שנים. זה לא יבחן רק בשנה אחת אלא ייבחן במהלך שלוש שנים בממוצע. באותן שלוש שנים הממוצע צריך להיות 200 עובדים, זה אפשרי שבין השנים תהיה תזוזה מסוימת ולכל הפחות של לא יפחת משנה מסוימת - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה אומר שבשנים אחרות הם יצטרכו להגדיל את זה מעבר ל-200. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> הם יכולים גם לרדת. אם בשנה מסוימת - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> את רוצה ממוצע של 200 בשלוש שנים. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> נכון. << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> הנקודה שדיברנו עליה זה לאפשר גמישות שאם פתאום ירדת אתה תפצה על זה בשנה אחר כך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם בשנה מסוימת זה פחות, בשנה אחרת - - - כך אני מבין את הממוצע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין ממוצע. אני לא חושב שצריך להיות פה ממוצע, צריך לקבוע מספר עובדים, לא ממוצע. כל שנה שהוא יודע על מה הוא הולך. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> אחלק את התשובה לשניים. לגבי הממוצע, יש בזה היגיון רב ביחס לתעשייה. אנחנו לא רוצים ליצור מצב שאם בשנה מסוימת לא משנה מה המספר שאנחנו קובעים, בשנה מסוימת יורדים מתחתיו אפילו במספר אחד של עובדים, נוצר פער ויש היגיון בלבחון את זה כממוצע, שתהיה חלופה שבוחנת את זה כממוצע של מספר שנים, לכן הצענו גם את החלופה הזו. לגבי מספר העובדים, אנחנו חושבים ש-200 כן מייצג מספר לא מאוד גבוה כשאנחנו בוחנים את זה ביחס לקבוצה של חברות, זו לא חברה בודדת, וכלל העובדים בקבוצה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עשיתם בדיקה? << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> עשינו בדיקה של החברות שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים לתמרץ אותן. זה מספר שהוא לא חסם מאוד משמעותי עבור הקבוצות האלה. זה מספר שהוא לא מאוד גבוה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם הייתם מורידים את זה ל-100 מה היה קורה? << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> יש לזה עלות תקציבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היו נכנסים עוד. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> היו נכנסות עוד. המשמעות היא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו רוצים להכניס עוד, לייעל את המערכת, רוצים לתת גם שיוכלו, נכון? << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> המשמעות היא שנוכל לתת פחות לקבוצות שכן נכנסות ועדיף להשאיר את זה על המספר הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הייטק מה אתם אומרים, מיכל? << דובר >> מיכל שריג כדורי: << דובר >> אנחנו בעד הגמישות של השלוש שנים. אנחנו רואים סיטואציות שבגלל ה-AI אנחנו חווים פיטורים ורוצים לגייס סוג אחר של עובדים. הרעיון של הגמישות על שלוש שנים הוא לחלוטין מקובל עלינו, אנחנו עומדים מאחורי ההסכמות. בשקלול התמורות שבין לתת פחות לבין להכניס יותר חברות, בגלל מערכת היחסים המורכבת גם עם המיסוי שהולך לבוא עלינו לטובה, הגענו למסקנה הזו עם האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא מנהל את הדיון, בינתיים אפשר להתערב, עד שהיושב-ראש ישים לב שאני מנהל אותו. בבקשה נתנאל היימן. << דובר >> נתנאל היימן: << דובר >> הם אומרים קבוצה. קבוצה יכולה להיות חברה אחת בישראל וחברה אחת בחו"ל. עדיין חברה אחת בישראל שיכולה להיות פחות מ-200 עובדים. בכל החקיקה בישראל שהיא חקיקה ולא נהלים של הממשלה מדובר תמיד על 100 עובדים ולא ברור לנו למה דווקא פה לוקחים את זה כ-200 עובדים. צריך להיצמד לחקיקה הקיימת ולקבוע את זה על 100, 101 עובדים. << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> נתנאל וגם ינון, לשאלתך. יש פה עניין של שמיכה תקציבית שאנחנו חייבים לעמוד בה. ככל שנרחיב במקום מסוים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכמה עוד זה ירחיב? << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> לרדת מ-200 עובדים ל-100 עובדים יאפשר לעוד חברות רבות להיכנס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדקתם עוד מדרגה? בדקתם 120 עובדים, 150 עובדים? << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> ירדנו לממוצע של ה-200 בעקבות הדיונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא ירדת לממוצע של 200, זה לא נכון. << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> אפשרנו את הגמישות של ה-200. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא ירדת ממוצע. אתה נשאר באותה שמיכה עם 200 עובדים. << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> כשעשינו את החשיבה על שיעורי הזיכוי, ההסתכלות הייתה תמיד לנסות להגיע למצב שאנחנו אטרקטיביים גם ברמה בין-לאומית. ה-25% זיכוי, המדרגה של 25% ברמה בין-לאומית היא לא הכי טובה אבל אטרקטיבית משמעותית וככל שאנחנו נכניס יותר חברות נצטרך להוריד את זה. ככל שנוריד את זה, ברמה הבין-לאומית אנחנו נהיה פחות ופחות אטרקטיביים בשיעור זיכוי. לדוגמה לרדת ל-100 עובדים, נדרש להוריד את שיעור הזיכוי חזרה ל-15% או 20%. כשאנחנו באים במסגרת עבודה ממשלתית לזקק את האוכלוסייה של החברות שאליה אנחנו מכוונים כמו שאמרנו במטרת החוק, לעודד את אותן חברות לפעול בשווקים הבין-לאומיים לאור תיקון הכללים הבין-לאומיים בעקבות הכללים של ה-OECD, זה הרף שאנחנו חושבים שמאפשר לנו גם לייצר את השיעור זיכוי המקסימלי שאנחנו נותנים פה של 25% וגם מתאים לאותה אוכלוסייה של קבוצות שאותן אנחנו רוצים לעודד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רולנד, אתה מסכים עם זה? << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> ביקשנו בתחילת התהליך להוריד את כמות העובדים מ-200 לכמות אחרת, בין אם זה 150. האוצר עשה צעד גדול כלפינו ברגע שהעלה את שיעור זיכוי המס מ-15% ל-25%. האוצר טוען – אין לנו את הבדיקה האמפירית של המספרים – שברגע שאנחנו מורידים את כמות העובדים ובמקביל מעלים את שיעור הזיכוי, זה פורץ להם את המסגרת התקציבית. בין להוריד את כמות העובדים לבין להעלות את שיעור הזיכוי, העדפנו את העלאת שיעור הזיכוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם מבינים שאתם לא השחקנים היחידים? << דובר >> נתנאל היימן: << דובר >> ינון, אני יכול להגיד משפט? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, נתנאל. אני רוצה להגיד לרולנד ולמיכל, הם לא השחקנים היחידים פה, חשוב שתגיד גם את הדעה שלך. << דובר >> נתנאל היימן: << דובר >> זה קצת מסך עשן. הם בעצמם אמרו ש-25% הוא לא השיעור הכי גבוה בעולם, יש יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שהוא אומר. << דובר >> נתנאל היימן: << דובר >> נכון, אתם אמרתם מצד אחד. מצד שני התנאי של ה-200 לא קיים במדינות רבות בעולם. זה תנאי שאתם קבעתם, לא ברור מאיפה, הוא לא צמוד לשום חקיקה אחרת. << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> אני חולק על זה. אני אחכה שתסיים. אני חולק על המספר, על האמירה, אני אחכה שהוא יסיים. << דובר >> נתנאל היימן: << דובר >> המילה קבוצה היא מילה מטעה. זה יכול להיות חברה בישראל וחברת אם בחו"ל, זו עדיין חברה בישראל. << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> המספר של ה-200 עובדים הגיע מהגדרת מפעל טכנולוגי מועדף, שם אחד התנאים מדבר גם על 20% עובדים או לפחות 200 עובדים שמועסקים בחברה. זה לא מספר שהמצאנו, זה מספר שמתכתב עם הכללים והגדרות שנמצאות בחוק קידוד השקעות הון. זו האוכלוסייה שאנחנו מדברים עליה, זו האוכלוסייה שאנחנו מכוונים אליה. << דובר >> נתנאל היימן: << דובר >> בטח לא קיים בהשוואות בין-לאומית שאתם מנסים להיצמד אליהן. << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> גם חוק עידוד השקעות הון לא קיים בהגדרה של מפעל טכנולוגי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מיכאל, 200 זה הרבה. אני לא מבין איזה צעד עשיתם מאז שדיברנו פה. << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> 25% מ-15%. גם שיעור הזיכוי של 2% שלכאורה עלה ל-3%, אתה אומר שזה רק אחוז, זה להעלות את שיעור הזיכוי ב-50%. זו עלייה דרמתית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 50% מ-3% או מ-2%? << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> מ-2%. אני עדיין רואה חשבון. << דובר >> מיכל שריג כדורי: << דובר >> מהבדיקה שאנחנו עשינו חששנו שאנחנו עלולים לראות במיוחד השנה, גם בגלל שיעורי הדולר וגם בגלל שצריך לעשות תחלופה של כוח אדם, שנראה ירידה מ-200. אנחנו מניחים שזו תהיה ירידה לשנה, שנתיים - - - << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> זמנית. << דובר >> מיכל שריג כדורי: << דובר >> אנחנו חיפשנו עמק השווה מסוים כדי לא להוריד - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שנתנו לכם, הממוצע, שהשנה יהיו לכם 170 עובדים ובשנה הבאה תצטרכו להביא 215 עובדים ובשנה שאחרי זה עוד 215 עובדים כדי שיהיה לכם ממוצע של 200. זה כמו שלא עשו כלום. בשביל שהשנה הזו יבואו לקראת, אני לא חושב. צריך ודאות. תמיד מדברים על ודאות, ודאות עסקית ולדעת לקראת מה הולכים. אתם צריכים לדעת שיש לכם ודאות. << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> ואם הם יעסיקו עוד 15 עובדים בשביל זה, מה רע בזה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתה רוצה שיעסיקו 15? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא סתם להעסיק. גם כך בשביל לקבל את ההטבה הזו, זה 200 עובדים. הוא לא יעסיק עוד 15 עובדים כדי לקבל את ההטבה. אנחנו דיברנו גם במהלך הדיונים, להוריד את זה ל-200. היום סכום עובדים שדיברו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם מסכימים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה הייטק. יש גם את התעשיינים, הם לא היחידים פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם גם מעדיפים 50 ולא 100. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש את חברי הכנסת פה, רציתי להזכיר מדי פעם. יש פה כמה חברי כנסת שיושבים פה עד 20:00, לפחות היום. דיברנו שכן להוריד מכמות העובדים, מ-200 דיברנו ל-100 הרבה. הם אמרו ש-100 מוסיף להם הרבה. תגיע למשהו, ל-120, 130. הוצאת ממוצע של 200. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה חברות זה מכניס אם אתה מוריד מה-200? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר הרבה, הוא לא יודע כמה. << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> אני לא זוכר את המספר. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> אתה מכניס עשרות קבוצות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם את עושה 150, כמה זה? פחות בהרבה, נכון? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 50% פחות. << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> 25%. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בואו לא נדבר באוויר. לפעם הבאה תביאו נתונים, מה המשמעות של זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם כספית וגם כמה חברות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אותו הדבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפעמים יביאו לך חברות, יגידו לך לא בדקנו כמה זה עולה לנו. אנחנו אומרים להם את הכול בבת אחת, שיגידו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הממוצע בעיניי זה לא פתרון. << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> הממוצע בא לתת פתרון לחברות שנמצאות על ה-190 ולאפשר להן גם את הגמישות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מיכאל, ההיפך. אם הוא עומד על 190 והשנה הוא יהיה על 170. << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> אם הוא יורד מהמספר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתה אומר 190 זה ממוצע, והשנה בגלל שאתם אומרים שהשנה יהיה פחות, זה מה שמיכל אומרת, הוא יגיע ל-160 עובדים בשנה הבאה, הוא יצטרך להביא עוד 60 עובדים יותר כדי להגיע ל-200. << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> הוא יכול לעמוד ב-200. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא יכול, זה מה שאני מסביר לך. << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> הממוצע בא לעזור לו בשנה שהוא נמצא מתחת ל-200. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא מתחיל מתחת ל-200. אני לא רוצה שהוא יתחיל מתחת ל-200. << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> אם הוא התחיל מעל וירד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה שיתחיל מתחת ל-200. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> חבר הכנסת אזולאי, בגלל זה חילקתי את התשובה לשניים. בלי קשר לשאלה מה המספר שאנחנו כותבים, אנחנו חושבים שנכון, גם התעשייה ציינו את זה, שתהיה גם אופציה של ממוצע כדי שתינתן הגמישות ללא קשר לשאלה מה המספר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התעשייה לא אמרו שנכון לממוצע, אם אני לא טועה. << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> או, או. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> הוספנו חלופה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היושב-ראש אמר לכם לבוא עם נתונים. תבואו עם נתונים ועם החלטה לכמה מורידים את זה מ-200, שזה יהיה לכם יותר קל. << אורח >> אליהו ביבי: << אורח >> ינון, אלי ביבי פורום CFOS. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היידה ביבי, מה קורה? << אורח >> אליהו ביבי: << אורח >> אנחנו מסכימים עם הנוסח של האוצר, של שתי החלופות. אנחנו נוטים להסכים עם האוצר לגבי 200 העובדים. האוצר שיפר בצורה משמעותית את המדרגות של זיכוי מס מ-15% ל-25%. אם אתה זוכר, בדיון הראשוני, אחרת הייתה פה פגיעה משמעותית בתעשיית ההייטק, בחברות ההייטק והייתה פגיעה בתמרוץ ולא היינו יכולים לשמר את האטרקטיביות שלהם. הייתה פה פגיעה ביתרון התחרותי של מדינת ישראל באותן חברות היי-טק. אם תהיה גמישות והאוצר יפחית את תנאי הסף ל-150 עובדים ופחות, שקלול התמורות הוא נזק אדיר לחברות רבות ולאוכלוסיות גדולות שעד היום יכלו ליהנות מ-25% ויותר. בשקלול של שתי החלופות האלה או בטרייד-אוף הזה, אנחנו בדעה להישאר עם הנוסח שהאוצר קבע של 200 עובדים או שלוש שנים ממוצע של 200 עובדים, אחרת תהיה פה פגיעה, אנחנו מעוניינים להימנע מזה. אנחנו בסוף הדרך והייתה הסכמה שלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נראה את הנתונים בישיבה הבאה ולפי זה נחליט. בואו נתקדם. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> אמשיך בשינויים שהסכמנו להכניס. אנחנו הגדרנו שהקבוצה צריכה שתהיה לה הכנסה או מועדפת או טכנולוגית, ש-60% מההכנסה שלה, סליחה, תהיה או מועדפת או טכנולוגית. הסכמנו להפחית את השיעור הזה ל-55%. בנוסף הסכמנו להכניס הגדרה של הכנסה של מפעל מועדף או מפעל טכנולוגי מועדף שמטפלת בסוגיה שעלתה כאן בנושא הנכס השיווקי. בנוסף, תינתן סמכות לשר האוצר באישור הוועדה להוסיף סוגים נוספים של הוצאות כמו מזכות. עוד סוגית שעלתה כאן בנושא קבלן משנה קרוב. זה לא ייבדק כקבלן משנה אלא כהוצאות של אותה קבוצה עצמה. נושא נוסף שעלה כאן ואנחנו רוצים להבהיר אותו, נוגע לרכישה של קבוצה באמצע השנה. את רוצה להעביר מיכאל? << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> היה דיון על הנושא של קבוצה זכאית רק כל עוד היא תחת אותה קבוצה על פני כל השנה. הגענו להסכמות שאפשר להגיד שאם קבוצה נרכשה במלואה על ידי קבוצה זכאית אחרת לא יראו בזה הפרה של האירוע. באותה שנת רכישה כל קבוצה עדיין תיבחן בנפרד ואכן משנת המס שאחריה הן ייבחנו ביחד לצורך שיעור הזיכוי ולצורך כל יתר התנאים. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> אישור רשות החדשנות, אנחנו מסכימים להפחית את מספר הימים לקבלת האישור ל-150 ימים. בנוסף יינתנו עשרה ימים להשלמת מסמכים ללא עצירה של הזמן. אדבר על שני סעיפים שגם נקרא אותם בהמשך הישיבה הזו. אחד, נוגע לעובדה שקבענו שהזיכוי הזה יהיה זיכוי בר החזר, במקור תכננו להכניס את זה כצו. בעקבות הוראות התעשייה אנחנו מוכנים לשנות את זה כך שזו תהיה ברירת מחדל בחוק. הדבר האחרון, לגבי חוק האנג'לים. גם כאן נוסח החוק עכשיו קובע שרכישות בשנת 2026 יקבלו זיכוי בר החזר. הסכמנו שזה יקרה מתחילת חוק האנג'לים, רכישות שכבר נעשו. אלה התיקונים המשמעותיים לנוסח החוק בהתאם להסכמות שלנו עם התעשייה. לגבי ההסכמות עם התאחדות התעשיינים, הושגו הסכמות משותפות להתאחדות, למשרד הכלכלה ולמשרד האוצר. ייקבע מסלול ברשות ההשקעות עם תקציב מוגדר מראש לכל שנה בכפוף לאישור התקציב בכנסת למשך חמש שנים לכל הפחות. עם הוועדה תרצה פירוט נוסף על זה, נוכל להציג אותו. זהו מבחינת העדכונים שלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בואו נתקדם. נמשיך בהקראה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בפעם הקודמת עצרנו בעמוד 711 בסעיף 5. ערעור. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ישי פרלמן, רשות המסים. ערעור 5. על החלטות המנהל והחלטות רשות החדשנות לפי חוק זה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי סעיפים 153 עד 158 לפקודה, בשינויים המחויבים. דרך ערעור. פה העירו לנו שיש פה גם החלטות של פקיד השומה וצריך להבהיר שזה גם על החלטות של פקיד השומה. הסעיף הזה יחול - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בוא נתחיל מהתחלה. אתם יודעים כמה אנחנו אוהבים שמחילים הוראות מהפקודה. אנחנו נראה את זה גם בסעיף 6. בלי להתייחס באופן ספציפי. תעבור סעיף-סעיף ונראה מה רלוונטי ומה לא. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה מבנה יחסית מוכר, נוסח שכתוב בכל מיני מקומות על ערעורים שהם כמו פקודה. 153. רואה את עצמו מקופח על ידי החלטת פקיד השומה רשאי לערער לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה. הערעור יוגש וניתן בהתאם להוראות הפקודה בסדרי הדין. 154 מדבר על בית המשפט של הערעור. אומר שערעור לפי סעיף 153 יהיה נדון לפני שופט אחד או יותר בבית משפט מחוזי. יש הקראות לעניין ערעור בית משפט מחוזי, דלתיים סגורות ומקום הערעור. 155 מדבר על חובת הראיה. חובת ראיה מוכרזת על המערער אלא אם כן הוא ניהל את הפנקסים כפנקסים כפילים ויש הוראות לעניין זה. 156 מדבר על סמכויות בית משפט של הערעור, מאפשר להפיץ, להגדיל או לבטל את השומה. 157 מדבר על ערעור לבית המשפט העליון ו-158 מדבר על תקנות לסדרי דין בערעור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ומה אתם רוצים להוסיף? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> שהערעור יהיה גם על החלטה של פקיד השומה. עכשיו כתוב רק "המנהל" ו-"רשות החדשנות". יש גם החלטות שפקיד שומה מטפל במסגרת החוק, גם על החלטות כאלה צריך להתקיים סדר דין רגיל בערעור. הוראות כלליות 6. הוראות לפי חלק י"ב לפקודה יחולו בשינויים המחויבים לעניין חוק זה. אלה גם ההוראות הכלליות שבפקודה. עשינו את זה גם לאחרונה בחוק מס חברות מינימלי. מדובר בעיקר על הוראות של סודיות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בוא נעבור עליהן אחת-אחת. גם בחוק מס מזערי עברנו עליהן אחת-אחת ולדעתי גם קיצרנו. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אולי. מינוי רשות מבצעת. האפשרות למנות מנהל לצורך ביצוע של חוק זה והסמכויות של מנהל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה נדרש כאן? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה לא פוגע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא פוגע, האם נדרש? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כן. זה מאפשר מינוי של האנשים הרלוונטיים לחוק הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מי נדרש למנות ביחס לזה? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אם רוצים מישהו ספציפי לעשות עליו שהוא יהיה אחראי על הרשומות לעניין הזה, אפשר למנות אותו לפי הסעיף הזה. דברים כאלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם יש כוונה למנות מישהו לפי הסעיף הזה? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כל המינויים ברשות המסים נעשים לפי הסעיף הזה. כן, יושבים פה בזום אנשים שימונו לפי הסעיף הזה, לעניין הזה. יש פה גם הוראות לעניין צו התייצבות, פקיד שומה יכול לבקש ממישהו לבוא ולהתייצב. חובות סודיות שהן חובות סודיות של מס הכנסה, 235-231, כל חובת הסודיות המוגברת. פה יהיו לנו פרטים סודיים לעניין ההכנסות וההוצאות של החברות בהוראות סודיות, צריכות לחול לעניין זה. זה עד 235(ד). 236 זו רשות לייצג נישומים. זה מאפשר לרואה חשבון ויועץ מס לייצג כעניין החוק הזה. פר חוקים שמבוססים על חשבונות, חתימה על הודעות, המצאת הודעות, עיגול סכומים, כללי המרת הכנסה והפסדי חוץ וסמכויות לקבוע טפסים, סמכות - - - התקנת תקנות ולקבוע טפסים. ציוד קופת שומה מיוחדת והשפעת דיני המסחר עם מה הוא יבוא עם נפקדים. זה סעיף שהוא פחות רלוונטי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 242 אתה מתכוון. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה עם היתר? "סכום ההשתתפות שיש לשלמו לפקיד שומה". 246, 247 הם רלוונטיים? << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> לא רלוונטיים. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> לא רלוונטיים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סמכות מיוחדת לפי 44(א)? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> לא. אלה לא הסעיפים האלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני מניחה שגם לא 245. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> 245 רלוונטי. אלה נראה לי כל הסעיפים. פטור ממס ערך מוסף 7. הטבה לפי חוק זה לא תיחשב לחלק ממחיר עסקאותיו של עוסק לפי סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975. אולי מיכאל, תסביר את זה ואת היחס למס הכנסה. << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> איפה עצרת ישי? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> תסביר את המס ערך מוסף ואת לוח - - - << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> מה שקורה בעולמות חוק מע"מ, כל תמיכה שאתה מקבל מהמדינה נחשבת כחלק מהעסקאות שלך לצורך הכרות במע"מ. פתרנו פה את הזיכוי שיתקבל בהמשך כמענק. היה חשוב להכניס את זה פה במסגרת חקיקה, שהזיכוי/ מענק שיתקבל בהמשך, לא יהיה חייב במע"מ. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> סעיף 8. כמו שאביגיל אמרה בהתאם לבקשת הוועדה, נצטרך לנסח את זה בצורה אחרת. האפשרות להפוך את מתן המענק לזיכוי ממס. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הפוך. את הזיכוי למענק. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> נכון. את הזיכוי למענק. אפשר שלומית, לקרוא את סעיף (ב) שהוא יהיה רלוונטי גם בהמשך, או שאפשר לקרוא אותו ברצף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נעבור על זה אחרי שינוסח. נדלג על סעיף 8. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ביצוע ותקנות 9. (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה. (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את האחוזים הנקובים בהגדרה "הוצאות מחקר ופיתוח מזכות "שבסעיף 1, ואת הסכומים והאחוזים הנקובים בהגדרה "קבוצה זכאית" שבסעיף 1. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האחוזים השיעורים. אנחנו מדברים על 100% מעלות השכר, על 65% באמצעות קבלני משנה, 100% מעלות שכר של עובדי מפעל. על כל אחד מהשיעורים שמנויים בסעיפים האלה? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כן. אנחנו רוצים לשמור פה גמישות. יש פה כמו שאומרים לנו כל הזמן, שוק שמשתנה יחסית באופן תדיר, אנחנו רוצים לשמר את הגמישות, לשנות את הדברים לפי צרכים תקציביים וצרכי השוק. תיקון חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע 10. גם הסעיף הזה ישתנה מאוד בעקבות מה שאביגיל אמרה קודם, מיכאל הסביר את העיקרון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בוא נדלג על זה גם. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כדאי אולי להסביר את העיקרון? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אחר כך. אין טעם פעמיים. תקפוץ ל-11. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> תחילה ותחולה 11. תחילתו של חוק זה ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) (להלן–יום התחילה), והוא יחול לגבי הוצאות מחקר ופיתוח מזכות שהוציאה חברה כשירה החל משנת המס שהחלה ביום התחילה או לאחריו." << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי יש לכם נוסח מוכן? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ביום ראשון בצוהריים אמרנו, לכל המאוחר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יושבים פה ועובדים שעות. היועצת המשפטית עובדת גם בסופי שבוע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עד כניסת שבת ומצאת שבת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברור שאת לא מחללת שבת. אנחנו די עומדים על הראש ומוחאים כפיים עם הרגליים כדי לעמוד בלוח הזמנים שאנחנו נמצאים. מאוד נודה להתגייסות גם מהצד שלכם ולסיים את זה במועדים נורמליים כדי שנוכל להתכנס ללוח הזמנים הבלתי אפשרי שאנחנו נמצאים בו. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> נשתדל. אני לא כמו היועצת המשפטית של הוועדה. גם כל הנוכחים פה מטעם הממשלה עובדים על זה בשעות שהן לא שעות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אף אחד לא אמר שלא ישי, המשמעות היא שהגענו לקצה הדרך בסד זמנים מאוד קצר ואם לא יהיה את הנוסח, לא יתאפשר לסיים אותו יחד עם התקציב וההסדרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הגעתם להסכמות. את מאגף תקציבים נכון? היא מצוינת, ישר הבינה את האירוע. הלכה, התכנסה להסכמות. יש הרבה מה ללמוד ממנה. << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >> אני מצטרף למחמאות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרבה מה ללמוד ממנה. בשקט, בלי בלגאן. תודה רבה לכולם, ישיבה זו נעולה. בשורות טובות, סוף שבוע שקט בעזרת השם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:45. << סיום >>