פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 186 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ו (20 בינואר 2026), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> אתגרי מעבר צה"ל לנגב- היערכות משרדי הממשלה ומינוף האזור כמנוע צמיחה חברתי-כלכלי << נושא >> לציון יום הנגב בכנסת נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר יסמין פרידמן חברי כנסת: מאיר כהן מוזמנים: שני ברזי – מפקחת תקשוב וחינוך טכנולוגי מחוז דרום, משרד החינוך שמעון ביטון – ממונה אקדמיזציה, מזכירות פדגוגית, משרד החינוך ליאור רוזן – מנהל אגף בכיר תכנון תחבורתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עמיחי לוי – מנהל אגף בכיר רישוי ותפעול תחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ישי טלאור – המפקח על התעבורה ירושלים והדרום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ולדימיר סימון – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים נסי אנגל כץ – ראש מינהל קו עימות, משרד הבינוי והשיכון יונת מרטון רזון – ראש היחידה לתכנון ותיאום מערכות אזרחיות, משרד הביטחון יפית אלגל – ראש חטיבת תשתיות לאומיות, משרד הביטחון אל"מ יונית קורעין – ראש מחלקת פרט ושכר, צה"ל סא"ל נטע שמואל – מפקדת יחידת ההכנה, צה"ל רן אקסטרמן – מנהל אגף תכנון, עיריית באר שבע אדי טורג'מן – סגן ראש המועצה האזורית בני שמעון שמעון פרץ – ראש המועצה המקומית, מיתר יוסי כהן – חבר מועצה מקומית, עומר מירב סוברנו – חברת מועצה מקומית, עומר אופיר אלגרבלי – מנכ"ל, עמותת בנתיבי אודי רועי כהן – מנהל מחלקת שותפויות וקשרי ממשל, עמותת בנתיבי אודי ליאת לביא – עתיד לעוטף נועה דוד – עתיד לעוטף שי מייזליס – עתיד לעוטף ולדימיר (וובה) מושנוי – יושב ראש אגודת הסטודנטים, מכללת קיי מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> אתגרי מעבר צה"ל לנגב- היערכות משרדי הממשלה ומינוף האזור כמנוע צמיחה חברתי־כלכלי << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני שמח לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. הנושא הוא מעבר צה"ל לנגב והיערכות משרדי הממשלה ומינוף האזור כמנוע צמיחה חברתי-כלכלי. הישיבה הזאת מתקיימת לציון יום הנגב בכנסת והיא ביוזמת חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן. אז אני אתן לך את הכבוד לפתוח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני, תודה רבה שאתם מקיימים את הדיון הזה. אני אהיה סופר קצרה כי חשוב שנשמע היום תשובות ואני יודעת שכולם הגיעו והגיעו עם מצגות וזה חשוב לי. אני רק אתן איזשהו רקע. כתושבת הנגב, כרוב תושבי הנגב, לפני שנים רבות מאוד בנינו על עיר הבה"דים. חיכינו לזה, חשבנו שזה יעשה איזשהו שינוי, חשבנו שיעברו המון אנשים לגור בבאר שבע, בירוחם, בדימונה. ומשהו התפספס וזה לא קרה. בודדים עברו לגור בעקבות המעבר של עיר הבה"דים. כרגע אנחנו נמצאים ממש בעיצומו של מעבר צה"ל דרומה, שבשנים הקרובות אמור להביא לדרום כ- --- משרתי קבע בעיקר. חשוב מאוד שנדע להתמודד עם האתגרים האלה בצורה המיטבית כי אתם יודעים, כולם מדברים על זה שנתיבות פורחת ודימונה פורחת וזה הכול טוב. אבל יש פה איזשהו קניבליזם בתוך הנגב. עוברים מפה לפה, משם לכאן, אבל לא באמת אנשים מהמרכז או מאזורים אחרים מגיעים לנגב. וזאת ההזדמנות שלנו להביא אנשים חדשים לנגב כמנוע צמיחה. אנחנו כול הזמן מדברים על כך שהנגב הוא באמת העתיד, אז אנחנו רוצים רגע להתמקד, לראות איך אנחנו מתמודדים עם היבטי החינוך, התעסוקה, הביטחון, התשתיות, התחבורה, והבריאות כמובן. לא יגיעו אנשים לנגב אם לא יהיו להם את ה-facilities האלה, את היכולת לקבל את השירותים כמו שהם יקבלו בכול מקום אחר. זהו, תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אנחנו נתחיל עם משרד הביטחון, מעבר צה"ל דרומה. יש לכם מצגת של 30 ומשהו שקפים ראיתי, אז או שתציגו את ה-30 ומשהו שקפים מהר או שתצמצמו את מספר השקפים ותציגו יותר לאט. זה לבחירתכם. << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> מצוין, אנחנו נעשה את זה מהר ובאמת ככול ויהיו שאלות אז ננסה לתת את התשובות הרלוונטיות. אז בוקר טוב לכולם, מעבר צה"ל לנגב הוא באמת פרויקט שאנחנו מסתכלים עליו כפרויקט לאומי שבמסגרתו עובר מרכז הכובד של צה"ל דרומה ואנחנו מסתכלים על זה כול הזמן כמפגש אינטרסים של המדינה, מרחב הנגב וכמובן הצבא. (מציגה שקפים) צריך להגיד שהמהלך הזה כולל עוד כול מיני פרויקטים קטנים, אבל הפרויקטים הגדולים הם הפרויקטים שנדבר עליהם כאן והם ממש לקראתנו: קריית המודיעין ומפקדת פיקוד דרום וקריית התקשוב בבאר שבע, בהם נתמקד. אני רצה קדימה רגע להגיד, שהפרויקטים נמצאים כבר בשלבים מאוד מתקדמים. קריית ההדרכה, ציינת בפתח הדברים, קריית ההדרכה היא בסיס שמיועד לטירונים ולקורסיסטים ---, צעירים מאוד בגיל ולכן הסיפור של משפחות או הסיפור של משרתי קבע הוא מאוד מאוד שולי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא קרה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה שקרה, אגב, זה התשתיות מסביב. זה מה שקרה. << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> נכון. למשל כביש 40 שאתה נוסע בו והלוואי ואפשר היה להמשיך אותו הלאה. הבסיס שלפנינו, מפקדת פיקוד דרום וקריית התקשוב. שמנו פה סרטון קצר להגיד: זהו, זה כבר קורה. למעשה, היחידות הראשונות מתחילות לעבור כבר בשבועות הקרובים ועד קיץ 2026, השנה הזו, הבסיס הזה יהיה מאוכלס במלואו. ---, יש פה יותר משרתי קבע באופן משמעותי, תכף נדבר על זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה מה שיושב בתוך באר שבע. << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> נכון, בתוך באר שבע, בתוך גב ים נגב ואפשר לראות פה כבר את המשרדים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, היינו שם. ראינו אותו מבחוץ. << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> זאת אומרת הוא כבר ערוך לקליטה, חדרי האוכל, הכול כבר מוכן ולמעשה אנחנו מתחילים את האכלוס ממש בשבועות הקרובים. הבסיס הבא שאנחנו מעבירים הוא קריית המודיעין, אפשר לראות כאן שגם הוא נמצא בשלבים מאוד מתקדמים של הקמה ולמעשה קריית המודיעין מעבירה את היחידות המרכזיות של אגף המודיעין דרומה. הבסיס הזה כבר מצוי בהקמה. כבר בסוף השנה הזו אנחנו מתחילים לאכלס את קריית המודיעין במה שנקרא מערך ההדרכה, --- והיחידות הראשונות ולמעשה עד 2028 נשלים את האכלוס המלא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איפה הוא בדיוק יושב? << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> --- , על כביש 60, ---. ואתם רואים שגם הוא מצוי בשלבי הקמה מאוד מאוד מתקדמים וגם האכלוס שלו אנחנו כבר מסתכלים עליו, הוא כבר - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה משרתים אמורים להיות שם? << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> אמורים לשרת בו, וזה ממש עדכון מעכשיו, ---. צריך להגיד שיש פרויקט נוסף שפחות אולי מכירים אותו אבל זה מה שנקרא מרכז האספקה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, על כמה חיילים אנחנו מדברים סך הכול תוספת אחרי עיר הבה"דים? << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> אני כבר מראה את זה, --- המהלך של מעבר צה"ל לנגב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כולל עיר הבה"דים? << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> נכון, כולל עיר הבה"דים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה בעיר הבה"דים? << דובר_המשך >> יונת מרטון רזון: << דובר_המשך >> בעיר הבה"דים --- תלוי בגרף הפעילות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת שאם אנחנו יכולים שנייה לדבר על מה חדש הולך לקרות ב-2026, 2027, --- << דובר_המשך >> יונת מרטון רזון: << דובר_המשך >> כן, קצת יותר. --- כשמתוכם --- הם משרתי קבע. המר"ס אפשר לראות אותו כאן, זה מרכזי אספקה. אנחנו בונים אותם ---. גם הוא מתאכלס ממש בסוף השנה הזו ולתוך 2027. סך הכול, רגע לשאלתך, אנחנו מעבירים את יחידות --- של צה"ל. זה הסיפור שאנחנו מסתכלים עליו: אגף התקשוב, ---. וכשאנחנו מסתכלים רגע על הסיפור, אנחנו מבינים על ריכוז מאוד משמעותי של אנשים שהם קצינים, קצינות, אנשי קבע, מרביתם מעולמות ההנדסה והטכנולוגיה. וזה מספר סיפור שהוא יכול להיות מאוד משמעותי ככול שנהיה, נערך מספיק בזמן ונכון. ולכן אנחנו עוסקים בכול עולמות התוכן עם משרדי הממשלה השונים והמטרה שלנו לראות זה שילוב צרכים בין הצרכים שלנו כמערכת הביטחון לצרכים של המרחב. הטכניקה והשיטה היא החלטות ממשלה. היו כמה וכמה החלטות ממשלה, ציינת את זה במסמך רקע, מ-546, 2025, 625. ולאחרונה התקבלה החלטה, ממש בנובמבר האחרון, החלטה מצוינת 3474 וצריך לוודא שכול הטוב שיש בה אכן יתממש. היא התקבלה ממש עכשיו והיא עוסקת בהכול, כולל צמיחה כלכלית של המטרופולין, תחבורה, חינוך טכנולוגי ועוד ועוד. התייחסתם לסוגיית המגורים. כשאנחנו מסתכלים על האוכלוסייה שלנו בבסיסים הללו, אנחנו רואים שזה לא משפחות. הסיפור הגדול הוא קצינים, קצינות צעירים וצעירות. ולכן אנחנו באים ואומרים, שאם אנחנו נצליח בתקופה הראשונה, ההתחייבות הראשונה שהיא קשיחה והם מחויבים לשרת בבסיס, אנחנו ניתן להם משמעות ונחבר אותם לעיר - אנחנו נצליח להביא אותם להתחייבות שנייה להישאר איתנו ואולי לקשור את חייהם בעיר באר שבע במרחב הנגב. ולכן אנחנו רוצים לחבר אותם למרחב. מה שאנחנו עושים בהקשר הזה זה מייצרים פרויקטי מגורים בשכירות לטווח ארוך. זה אתגר, זה אתגר במדינה בטח בבאר שבע, אבל זה משהו שאנחנו עוסקים בו בשנים האחרונות. אנחנו שמים דגש על העיר העתיקה ועל שכונה ג', שסמוכה לבסיס וגם סמוכה לאוניברסיטה ואז היא מחברת את כולם ביחד. אנחנו מבקשים להגיע לכ-1,000-1,200 יחידות דיור בשכירות שיתגוררו בהן --- בעיר באר שבע. אנחנו בונים פרויקט בשיתוף הסוכנות היהודית במתחם טאובר בשכונה ג' ואנחנו בתהליכי התקשרות עם יזמים להשלמת ה-1,200 יחידות דיור הללו ואנחנו מתקדמים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל למעשה אנחנו מדברים על מעבר שלהם או-טו-טו, והפרויקטים שאת מדברת עליהם זה ייקח עוד שנים. << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> אני רגע אתייחס באמת. זה נכון, ולכן כשהראיתי בשקף הקודם יש פרויקטים שביקשנו, פרויקטים מוכנים כבר לאגף התקשוב. תכף אני אראה בניין שכבר מתאכלס ממש באפריל הקרוב. וכשמדברים על טאובר אנחנו באמת מדברים על כמה שנים וזה יהיה עבור אגף המודיעין לפחות בשלב הראשון. פה אפשר לראות את ההשראה. הרעיון הוא שזה יהיה בניינים עם שטחים ציבוריים, דירות קטנות מאובזרות. ואז אתה נותן למשרת הקבע את היכולת לגור בעיר בדירה קטנה, בשכר דירה שהוא ריאלי ואפשרי, ויש לו את כול התשתיות וזה מייצר לו קהילה ואתה שם אותו בתוך שכונה ג', בתוך באר שבע עם האוניברסיטה כדי שהוא יתחבר לעיר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, שירותי הבריאות היום הם חיצוניים בצבא, נכון? באמצעות קופות החולים, באמצעות בתי החולים. << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא ראיתי איזושהי תוכנית מיוחדת בבית חולים סורוקה לזה, שעכשיו הוא יצטרך לתת שירות לעוד ---. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> דיון בוועדת בריאות. << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> אז קודם כול זה באמת משרד הבריאות, אבל אני רגע אפתח סוגריים ואגיד שאחד הדברים שעניינו אותנו זה באמת זה. אתה בהחלט, זו אחת הנקודות שהטרידו אותנו ולכן הייתה עבודה מאוד משמעותית על קידום הקמת בית חולים נוסף כי סורוקה הוא בית חולים מצוין. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כרגע את סורוקה הרסו ממנו חלק ועוד לא בנו מחדש, אז - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> יונת מרטון רזון: << דובר_המשך >> אבל שוב אני רגע מתחברת לתחומים שלנו. לנו היה חשוב לראות שגם תהיה הרחבה, אבל בעיקר יוקם בית חולים נוסף וזה תהליך שמתקדם. שיבא מקים שיבא בנגב מה שנקרא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם יציגו בדיון הבא, תגיע המנכ"לית והיא תציג בדיון הבא, אבל גם זה מדובר בעוד הרבה-הרבה שנים ולא ברור גם מי יעבוד בו. << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> בהחלט סוגיה, סוגיה מאוד משמעותית, אירוע מורכב מאוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה קצת בעיני הזוי שבתוך האירוע הזה אין תקציב ייעודי לבית חולים סורוקה לשדרוג שירותים בשלב המיידי. זה כבר קיים, חייב לתת פה מענה. --- זה עוד מועצה קטנה. << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> כן, רק אפילו --- זה מועצה מקומית קטנה. לגמרי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה יותר ממיתר. << דובר_המשך >> יונת מרטון רזון: << דובר_המשך >> כן, ירוחם. לגמרי. זה פרויקט, לדוגמה, שמתאכלס כבר באפריל הקרוב בעיר העתיקה, רחוב שהיה נכון להתחדשות עירונית וזה קרה, ואפשר לראות כאן את טקס חנוכת הרובע ואנחנו עוברים אליו בקרוב. אני רגע אסיים. תחבורה אני מדלגת, כי נמצא כאן ולדימיר והוא יציג את הדברים, אבל בעולמות האקו-סיסטם אנחנו מסתכלים, זה יחידות טכנולוגיות, חשוב לנו שהחבר'ה שלנו ילמדו, יחקרו, יהיו חלק מהסיפור הדרומי. אנחנו רוצים לראות יותר ילדים מהנגב, בוגרי מערכת החינוך בתוך היחידות שלנו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תוכנית ניצנים. << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> נכון. אז, למשל, אופיר אלגרבלי, מנכ"ל בנתיבי אודי, עושים עבודת קודש. יש הרבה מאוד תוכניות שנכנסו לבתי הספר, אני מניחה ששני תתייחס לזה ממשרד החינוך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מכירה אותם. הם עושים עבודת קודש אבל, אגב, לא קיבלו תקצוב מהמדינה בצורה מספקת נתיבי אודי. << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> אז אני מניחה שזה ידובר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה לעזור. << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> כן, גם אנחנו ובאמת העבודה שלהם היא עבודה חשובה. מה עשתה מערכת הביטחון רגע? אז מעבר לעבודה עם משרד החינוך שעושה פה עבודה מצוינת בדרום בעולמות ה-STEM, אנחנו עושים מופעים בתוך בתי הספר לקראת תהליך המיון והאיתור, רגע שהילדים ידעו לקראת מה הם מגיעים, יבינו למה יש במבחנים הללו. יש הרבה מאוד סיורים וביקורים גם בבסמ"ח, שזה בית הספר ללימודי הטכנולוגיה הנדרשת. אנחנו העברנו את המבחנים, אכ"א העבירו את המבחנים לדרום, אולי יונית תגיד על זה איזושהי מילה והכשרות מורים. וצריך רגע להגיד שאם אני מסתכלת ב-zoom in לאגף התקשוב, שאנחנו ממש מודדים כול שנה, אז כשיצאנו לדרך היו משהו כמו 6% ילדי נגב ביחידות האלה. היום זה עומד על 16% ילדי נגב, הרבה בזכות העבודה של בנתיבי אודי ומשרד החינוך. פה אפשר לראות מרכז מבקרים שהקים אגף המודיעין, מעין חדר בריחה, מביאים את ילדי הנגב, את בתי הספר למעין מרכז כזה לפעילות של יום ובמהלך היום הזה הם נחשפים למה זה, מה זה מודיעין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איפה נמצא מרכז המבקרים? << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> זה נמצא בקמפוס ---- שכבר פעיל כמה שנים, וזו עבודה צמודה שנעשית עם שני במשרד החינוך. יש הרבה מאוד עבודה גם עם האקדמיה. החלטת הממשלה מייצרת הרבה מאוד הזדמנויות, הקמנו מעין bootcamp כזה של 8200, שמכשיר בוגרי צבא מהנגב להשתלב בתעשיית ההייטק. אנחנו מקימים עכשיו מרכז מו"פ דואלי יישומי, כול העולמות של defense tech. בסוף החיבור הזה בין מפא"ת, יחידות טכנולוגיות, פארק התעשייה, התעשיות הביטחוניות שיושבות בפארק - כול הדבר הזה יכול להוביל לממש ככה מפוץ משמעותי. ובראייה שלנו אנחנו רוצים לראות את החבר'ה שלנו גרים בדרום ואנחנו מקווים שבאמת הפרויקטים האלה ומה שהעיר מציעה והמרחב מציע יהיה מספיק אטרקטיבי. חוקרים בנגב, גרים בנגב, וככול שיהיו יותר ממשקים ככה זה יאפשר את ההישארות בדרום וההשתקעות שלהם בדרום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מינהלת המגורים בתוך האירוע הזה? << דובר_המשך >> יונת מרטון רזון: << דובר_המשך >> לגמרי, אז אני מעבירה ליונית. << אורח >> יונית קורעין: << אורח >> יונית, ראש מחלקת הפרט והשכר באגף כוח האדם. מינהלת המגורים היא שלנו. מינהלת המגורים אכן מקיימת פרויקטים רבים גם בנגב. המינהלת, צריך להגיד, בימים אלה עוברת שיפור משמעותי לנוכח החלטת הממשלה האחרונה, שעברה עבור משרתי הקבע. זה איפשר הרבה יותר קרקעות ונמצאים כרגע בשיווק שישה פרויקטים בדרום ועוד פרויקט בתכנון ופרויקט בהוצאת היתרים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה המחויבות של מישהו שעובר דרך מינהלת המגורים לגור במקום ולא למכור את הבית? << דובר_המשך >> יונית קורעין: << דובר_המשך >> חמש שנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זהו? << דובר_המשך >> יונית קורעין: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חמש שנים מרגע האכלוס, מרגע טופס 4? << דובר_המשך >> יונית קורעין: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך אתם אוכפים את זה? << דובר_המשך >> יונית קורעין: << דובר_המשך >> הוא לא יכול למכור את זה בפועל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש הערת אזהרה בטאבו? << דובר_המשך >> יונית קורעין: << דובר_המשך >> כן, אני לא בפרטים המדויקים של איך זה קורה בפרקטיקה, אבל הם לא רשאים למכור את הדירות ומתבצעת על זה בקרה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ולהשכיר בחמש שנים האלה? << דובר_המשך >> יונית קורעין: << דובר_המשך >> להשכיר יכולים אחרי פרק זמן מסוים, אם אני זוכרת נכון מעל שנה, אבל אני אבדוק את זה גם תוך כדי ואני אחזיר תשובה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי, זה מאוד חשוב, כי בסוף אין רצון שזה יהפוך להיות - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בסוף עוד יעשו ביזנס על תושבי הדרום. << דובר_המשך >> יונית קורעין: << דובר_המשך >> לא, צריך להגיד שכשאנחנו, במינהלת המגורים, משווקים פרויקטים, אנחנו משווקים אותם כרגע את הפרויקטים בדרום עם תיעדוף ליחידות שעוברות לדרום. כלומר המטרה היא לאפשר למשרתי קבע, --, שגם עוברים, לתת להם את הקדימות בתוך הפרויקטים האלה, כדי שבאמת הם יעברו ויעתיקו את מקום מגוריהם לדרום. וצריך להגיד שאנחנו עושים פה ליווי שהוא ליווי שלם לדבר הזה וזה לא רק לקנות את הבית במינהלת המגורים. אנחנו גם מסייעים יחד עם משרד הביטחון פרויקט, שעזרו לנו לעשות בלמצוא תעסוקה לבני הזוג של משרתי הקבע, בליווי מרחבי. זה אומר כשאנחנו מחליטים שאנחנו עושים את המעבר הזה, להכיר לנו את המרחב, את בתי הספר, את השירותים שקיימים במקום. וכמובן, ממשיכים ואוחזים בזה בהיבטי הקהילה, כי המטרה שלנו היא לייצר שם קהילה, שהיא תהיה קהילה חזקה, שתתרום לעיר ותהיה מעורבת בתוך העיר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי. משרד התחבורה, ולדימיר. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> כן, צוהריים טובים כבר. ולדימיר סימון, מנהל אגף בכיר פרויקטים. התפקיד שלי במשרד בהקשר לזה הוא אינטגרציה של המידע מעבר צה"ל לנגב, פרויקטים תשתיתיים. בכול הנוגע לתחבורה ציבורית , היסעים - עמיחי מהרשות לתחבורה ציבורית יתייחס. בהקשר לצה"ל לנגב יש לי למעשה שתי החלטות ממשלה רלוונטיות לנושא: אחת האחרונה דווקא לגבי העיר באר שבע. והבשורה הגדולה של ההחלטה הזו היא, שהמשרד החל בתיאום עם כול הגורמים הרלוונטיים כולל משרד ראש הממשלה, מערכת הביטחון, מוסדות התכנון, עירייה מן הסתם - לקדם רכבת קלה בתוך העיר. ברור מאליו, שהתהליך הזה ייקח זמן. רק עכשיו אנחנו מתחילים את התהליך, תהליך סטטוטורי בעיר גדולה, זה פעם אחת. פעם שנייה, אותה החלטה נקבה במספר פרויקטים רלוונטיים לעיר באר שבע, שיכולים לתרום גם, בסופו של דבר, לא רק לתושבי העיר הקבועים המקוריים אלא גם לאלה שיעברו בעקבות או בזכות מעבר צה"ל לנגב. גם אותם אנחנו נקדם כלשונם, בהתאם להחלטת הממשלה, בתיאום המוחלט עם משרד האוצר. הדבר השני, הבשורה השנייה, בסיכום התקציבי של 2026 קיבלנו עוד תקציב תוספתי לקידום רכבת מהירה לבאר שבע והתקציב מיועד לא רק להשלמת תכנון מוקדם כבר לתכנון מפורט ועבודות קידום זמינות. ובסופו של דבר השלב הבא יהיה לסכם. יש לנו תמימות דעים על חשיבות הפרויקט והנחיצות שלו עם משרד האוצר. אין לנו ויכוחים והפער היחידי זה, בסופו של דבר, בבוא העת לסכם תקציב לביצוע הפרויקט. הפרויקט עתיר השקעות, הוא למעלה מ-15 מיליארד שקלים, אבל לדעתי אנחנו בבוא העת כמובן נצליח. בכול הנוגע לקשר בין באר שבע לקריית המודיעין, בימים אלה אנחנו בוחנים חלופות שונות על בסיס היבטים שונים: כלכלה, תקציב, ישימות, זמינות של הפרויקטים, יכולת צופה פני עתיד, חלופות שונות. אני יודע שחלק מהגורמים נוטים לתמוך ברכבת קלה למחנה צבאי, חלק במערכות מט"ן אחרות. אנחנו בוחנים את הנתונים, ייקח לנו עוד נתונים וחלופות, ייקח לנו כמה שבועות דיונים פנימיים. הדיונים האלה גם יתקיימו בשקיפות עם מערכת הביטחון ומשרד ראש הממשלה, מן הסתם, ויוצגו הממצאים, כולל כול ההשלכות: תפעוליות, תקציביות, כלכליות וכן הלאה. זה בכול הנוגע לפן התשתיתי. אם עמיחי רוצה להשלים אותי או מישהו שנייה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תחבורה ציבורית אם אפשר להשלים. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> שנייה, היושב-ראש, לפני רשות לתחבורה ציבורית, ליאור, רצית להשלים אותי אולי משהו? << אורח >> ליאור רוזן: << אורח >> כן, ליאור רוזן מנהל אגף בכיר תכנון תחבורתי, משרד התחבורה. אני רק אוסיף שיש עוד קו מטען שמקודמת לו בדיקת ישימות בין אופקים לבאר שבע. הוא גם מתוקצב לתכנון וזה גם משהו שיוכל לתת מענה למערב למרכז באר שבע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו שלחנו שאלות מראש, אני אשמח אם הם יענו לנו על השאלות. שלחנו גם שאלות פה מראש לגבי תחבורה ציבורית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תכף ידבר הבנאדם של התחבורה הציבורית. << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> להתייחס רגע לתחום של תחבורה ציבורית. אז ולדי באמת התייחס לנושא של תשתיות. עמיחי לוי, מנהל אגף בכיר תפעול ברשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה. ולדי התייחס לנושא של תשתיות כבדות מה שנקרא, מערכות הסעת המונים: רכבת מהירה, רכבת קלה בבאר שבע. אני אוסיף משהו לטווח הקצר והבינוני, שיותר בתחום של תחבורה ציבורית אוטובוסים. אנחנו נערכים כבר לסוף השנה, עם האכלוס הראשוני של קריית המודיעין, לפתוח שני קווי אוטובוס ייעודיים לבסיס: האחד מתחנת הרכבת בלהבים והשני מבאר שבע צפון, כדי לאפשר את ההגעה כבר בשלבים האלה, עוד לפני ביצוע כול התשתיות הכבדות. בנוסף עושים התאמות בשירות העירוני בתוך באר שבע, שיפורים בשירות העירוני בתוך באר שבע כדי לאפשר את ההגעה לקריית התקשוב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה שיפור עירוני? תסביר לי. << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> את מכירה את באר שבע מצוין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, תסביר מה זה השיפור. << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> יש את הקווים לשכונת רמות. אנחנו עושים להם שינויי מסלול, שינויי תדירות כדי שהם ישרתו את קריית התקשוב כמו שצריך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה בא בהלימה למעבר? << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> בהחלט, בהחלט בהלימה למעבר. צריך לציין שהרבה מאוד מהמגיעים יגיעו ממרכז הארץ ברכבת ואז יש להם גישה ישירה לקריית התקשוב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אגב, זה אומר גם לתגבר את הרכבת, כי אם אנחנו מדברים על עוד כמות כזאת של אלפי חיילים, זה אומר, שגם את קווי הרכבת צריך לתגבר. << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> נכון. אני לא יודע אם יש פה נציג רכבת אבל אני יכול רק ממה שאני יודע. כיום יש ארבע רכבות בשעת שיא לבאר שבע, מתוכנן לעלות לחמש. יש שם שתיים דרך מסילת לוד ושתיים דרך אשקלון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> של מעל לשעתיים נסיעה, אתה יודע. << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> לא, אנחנו לא מסתכלים רק על תל אביב, אנחנו מסתכלים גם על משרתים תושבי אשדוד, יבנה שלהם המסילה הזאת דווקא מועילה. וזה אמור לעלות לחמש רכבות, כלומר רכבת נוספת דרך לוד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מתי זה אמור? אתה יודע? << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> אז פה צריך נציג רכבת ישראל, אני לא יודע אם נמצא פה. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> התדירות היו באמת עיכובים והיו שיבוש בתדירויות בעקבות עבודות חשמול. כידוע לכם, אחד הפרויקטים הלאומיים זה לחשמל כלל רשת המסילתית. והתדירויות יחזרו החל מחודש מרץ והזמנים גם יתקצרו, זמני נסיעה יתקצרו בעקבות השלמת עבודות חשמול. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה אומר שיהיו יותר רכבות בשעה? זאת השאלה כי אנחנו מדברים על אלפי חיילים שמצטרפים למשתמשי הרכבת בשוטף. והאם יש תכנון להעלות את תדירות הרכבות בשעה מהמרכז והעיר? << דובר_המשך >> ולדימיר סימון: << דובר_המשך >> כן, יש חלק מהפעולות הן לא מתבצעות באזור הפרוזדור באר שבע אלא דווקא באזור של גם פרוזדור האיילון. כלומר אנחנו מרחיבים את כלל הקיבולת. אני חושב שבתקופה, שבה הבסיס כבר החל לפעול לתפוס תאוצה, אנחנו נוכל להשלים נשלים את הפרויקט מסילה רביעית, דבר שיתרום גם להגדלת התדירויות של כלל הציר המרכזי והתדירויות גם לבאר שבע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מתי אמרת בערך? צפי. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> חלק מהדברים הם הדרגתיים, חלק מהתדירויות יחל שיפור החל משנת 2026, 2027, חלק משמעותי יותר לכיוון שנת 2031, בעקבות השלמת פרויקט מסילה רביעית. כלומר זה חלק מהתהליכים. התדירות או זמן נסיעה הרבה פעמים באר שבע תלוי בצוואר בקבוק במקום אחר לחלוטין במרכז הארץ. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> סליחה, שמעון פרץ ראש מועצת מיתר, אני מתערב שנייה. גם קיבלתם שאלות והצבא, מינהלת המגורים הציגה פה תוכנית מאוד ברורה, יש מספרים, אנחנו הולכים לפגוש אותם בתאריכים מאוד ברורים: ---. כמו שבמשרד הבריאות בית חולים כנראה לא ערוך לזה, בסוף אנשים צריכים להגיע. אתה בטח מכיר או אתם צריכים להכיר. לעמוד ברכבת ביום ראשון בשעות העומס, אתה מדבר גם ארבע רכבות, גם חמש רכבות. הפקקים נוצרים כי צריכים לעלות 15 חיילים או 100 חיילים. כשעולים 100 חיילים על הרכבת אז היא מתעכבת ואז נוצר עיכוב לרכבת הבאה ואז אין מספיק רכבות. אנחנו כראשי רשויות הגשנו בקשה כבר מזמן להוסיף קרונות. רכבת מבאר שבע לתל אביב שישה קרונות, למה לא שמונה, עשרה, 12? אלה דברים שאתם צריכים לתת להם מענה עכשיו. אתם כבר יודעים שבמרץ יהיו עוד ----חיילים. הם צריכים לדעת לנסוע, הם צריכים להגיע בזמן. איך הם יעשו את זה בלי תוכנית מסודרת, שאתם מציגים או נותנים איזשהו פתרון? << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> אני אתייחס, ברשותך. קודם כול אני אומר, שוב צריך להיות פה נציג רכבת אני לא יודע למה הוא איננו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, זו תחבורה ציבורית. << דובר_המשך >> עמיחי לוי: << דובר_המשך >> בסדר, גם בתוך התחבורה הציבורית יש עולמות תוכן שונים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו יכולים לעשות פה ישיבה עם עוד 20 איש. אתה צריך לתת את תוכנית המאקרו. << דובר_המשך >> עמיחי לוי: << דובר_המשך >> אני נזהר בדבריי, אבל בסדר, אני אתייחס לפי מה שאני יודע. יש תוכנית להוספת קרונות בקווים הפעילים, בסדר? שהיא מבוצעת כבר בחודשים האלה. נברר בדיוק את הפרטים, אני גם אשלים את זה בהמשך, בסדר? אבל זה משהו שבהחלט קורה. יש, כמו שאמרתי, את הרכבת החמישית בשעה לבאר שבע, שגם נברר באיזו שנה היא אמורה לצאת לפועל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 2031 אמרת? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עד 2031 בהדרגה. << דובר_המשך >> עמיחי לוי: << דובר_המשך >> לא, אני אומר שננסה לברר תוך כדי הדיון מה שנת היעד, בסדר? מה שעוד חשוב להוסיף, אנחנו כולנו מבינים שביצוע תשתיות לוקח הרבה מאוד שנים ואנחנו צריכים לתת מענה כבר לשלב האכלוס. ולכן אנחנו, בשיתוף עם משרד הביטחון, בנינו תוכנית להיסעים מהרבה מקומות ברחבי הארץ שבהם הרכבת לא משרתת, בסדר? למשל, ניקח את ירושלים, שאין קישור רכבתי ממנה לבאר שבע ויש בה לא מעט משרתים, שהיום משרתים במרכז ויעברו לבאר שבע. אז צריך לתת להם מענה ויש ככה עוד הרבה מאוד יישובים ויש תוכנית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה המענה? << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> מערך היסעים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה המענה? אני חייב - - -, כי בסוף כשנותנים מענה יש לך שתי אפשרויות: אתה יכול להגיד אני פשוט מסיט קווים, זאת אומרת כי יש לי מגבלה אין לי מספיק נהגים, אין לי מספיק אוטובוסים. והמגבלה הזאת, לצערי, קיימת. או שאתם מוסיפים באמת אוטובוסים ונהגים. << דובר_המשך >> עמיחי לוי: << דובר_המשך >> מדובר על מערך היסעים ייעודי למשרתים האלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שיופעל על ידי מי? << דובר_המשך >> עמיחי לוי: << דובר_המשך >> זאת שאלה שעוד לא הוכרעה, צריכה להיות מוכרעת על ידי - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתי היא אמורה להיות מוכרעת? << דובר_המשך >> עמיחי לוי: << דובר_המשך >> אני לא יודע להגיד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הרי זה ברור שבנייה של מערך כזה לוקחת זמן. << דובר_המשך >> עמיחי לוי: << דובר_המשך >> אז אני אומר התכנון ישנו, צריך פה לתקצב ולהחליט מי מפעיל אותו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא מתוקצב בתקציב 2026 שהממשלה הניחה כבר בכנסת? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הניחה אבל אין פירוט. אי אפשר - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני שואל. << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> אני לא יודע לענות וצריך לשאול פה גם את מערכת הביטחון, כי זו מערכת היסעים שלעמדתנו צריכה להיות מופעלת על ידי מערכת הביטחון כפי שיש לעיר הבה"דים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת אין הכרעה. בקיצור הנושא הזה לא הוכרע. אמרתי הוא לא הוכרע. אז הוא לא מתוקצב. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> זו עמדת משרד התחבורה, עמדת משרד התחבורה אנחנו נמצאים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי, אז הוא לא מתוקצב בתקציב 2026. << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> אני לא יודע להגיד, אולי בתקציב הביטחון, אני לא יודע אבל. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> זה לא תפקיד משרד התחבורה להסיע חיילים, אנחנו לא אחראים על היסעים של החיילים. בנושא הזה אנחנו מסייעים, רשות לתחבורה ציבורית עד כמה שאני יודע, נכון עמיחי? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מסייעת בתכנון. << דובר_המשך >> ולדימיר סימון: << דובר_המשך >> מסייעים בתכנון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת כשחייל נוסע ברכבת ישראל זה לא תפקיד של משרד התחבורה? << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> מערך היסעים ייעודי לבסיס ספציפי זה משהו של מערכת הביטחון. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> אנחנו אחראים על קווי תחבורה ציבורית סדירים, רכבת ישראל, נתיבי ישראל, נתיבי איילון וכן הלאה. אנחנו לא אחראים על היסעים כמו שאנחנו לא אחראים על היסעים לתעשייה אווירית או כול ארגון אחר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בקיצור שיהיה לנו בהצלחה. מתי נפתח המעבר? << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> הראשונים מתחילים לעבור כבר עכשיו בשבועות הקרובים והמסה הגדולה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז תנו להם אופניים. << דובר_המשך >> יונת מרטון רזון: << דובר_המשך >> חשוב להגיד שמערך ההיסעים זה פתרון - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ככה זה נראה, אבל. אי אפשר להשקיע - - -. תראו, אני עכשיו באמת אומר, אתם אותה ממשלה. משרד הביטחון ומשרד התחבורה, אני אגלה לכם סוד: אתם באותה ממשלה באותה מדינה. עכשיו, זה נחמד שיש ויכוח בין משרדי ממשלה, זו לא פעם ראשונה שיש ויכוח בין משרדי ממשלה. את הוויכוח הזה צריך לחתוך. את הוויכוח הזה צריך היה לחתוך לפני שנתיים. עכשיו, הוא בכלל לא נחתך עכשיו. אני אגלה לכם סוד: הוא כנראה לא ייחתך בשנה הקרובה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ומי שיפסיד - תושבי הנגב עוד פעם, כרגיל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו נכנסים לשנת בחירות, זאת אומרת שהחיילים בשנה הקרובה, בשנתיים הקרובות, אין להם פתרון. ומה שזה ייצור: מצד אחד בעיה של הגעה של חיילים לבסיסים, מהצד השני יהיה עומס בתחבורה הציבורית הקיימת. אין מה לעשות, עומס גדול. אני מנסה להבין למי מחכים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת גם תושבי הדרום יסבלו, גם החיילים יסבלו. כולם זה, אבל אתם קחו את הזמן, מה אני אגיד לכם. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> כבוד היושב-ראש צריך לשים לב, בסוף מדברים פה על פתרון היסעים לחיילים, אז משרד הביטחון ייתן פתרון, יסיע אותם והם יגיעו בזמן ואז ייצא - העומס שייווצר על תושבי הנגב והדרום הוא בלתי נסבל, אף אחד לא מטפל בזה. << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> חשוב להגיד שהסיפור של מערך היסעים - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מה זה משנה מה אמרת? כי הראייה ההוליסטית היא לא של למצוא אוטובוסים לחיילים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נכון, אבל זה בדיוק מה שאני שאלתי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הראייה היא הוליסטית לגמרי, הראייה מתוך היות - - -. אני רק אקדים ואגיד. ב-2004 הזמנו את הדוח הגדול ממקינזי שאני רואה, לא יודע של מי השקפים האלה, אבל, של צה"ל. לקחו משם. וההחלטה הייתה שאין שום דבר שמפרידים מהתפיסה הגדולה. כלומר צה"ל בוודאי יודע להביא אוטובוסים, אין שום בעיה. צה"ל גם, אם ירצה, יבנה רכבת ממחלקה למחלקה בתוך הבסיס. אבל הראייה היא ראייה הוליסטית. בשבוע שעבר הייתי בעומר. עומר יש לו שטח. בסדר, מקצה שטח, עושים לו בעיות לגבי כמה יחידות לבנות. אז אמרתי לו: "תעביר את זה לצה"ל ושם יהיה לך הרבה יותר קל". אז זה לא משנה אם יהיו אוטובוסים. המקום הזה יכול להתפתח בצורה בלתי רגילה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוויכוח הוא מי יממן את זה. זה הוויכוח בין שני המשרדים, זו הבעיה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> עכשיו, תסתכלו תמיד על מה קורה בעיר הבה"דים תלמדו לקח. גם משרד הביטחון גם ראשי רשויות. עיר הבה"דים לא הביאה את התשועה ואת הישועות שציפו. עיר הבה"דים סך הכול הוסיפה בערך כ-250 מקומות עבודה באמת ל-low שב-low שב-low ולא ב-high. היות ואצלכם במשולש הזה, שביקרנו בו בשבוע שעבר, יש באמת קריית תקשוב יוצאת מן הכלל, שיכולה להביא את מערכות היחסים עם בתי הספר התיכון ועם האוניברסיטה ומה לא? ונדמה לי שאז היה אמור להיפתח תואר שני לסייבר לחיילים. << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> נפתח. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> נפתח - בשעה טובה ומוצלחת, אני כול כך שמח לשמוע את זה. << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> נפתח גם הנדסת מכונות, נפתחו הרבה דברים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> פנטסטי, פנטסטי אז תלכו עם זה כי זו הבשורה הכי גדולה לאזור של עומר ושל מיתר ושל באר שבע, זאת הבשורה הכי גדולה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוויכוח פה, בדיוק נכנסת, משרד התחבורה ומשרד הביטחון. כול אחד טוען שהשני צריך לסבסד את ההסעות. ואנחנו, זה משהו שהיה שצריך לחתוך אותו כבר לפני שנים. המעבר בעיצומו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, באותה צורה לא נכנסת אונייה לנמל אילת כבר שנתיים כי משרד התחבורה רב עם משרד הכלכלה למה כן חותמים על הצו או לא חותמים על הצו ומי ישלם את העלות הזאת, שעכשיו כדי להכריח אוניות להיכנס ולשמור את נמל אילת כשיר. הוויכוחים בין משרדי ממשלה זה לא משהו חדש. זה תמיד היה, אנחנו מכירים את זה, אבל בסוף צריך להכריע. זה התפקיד של הממשלה. הדבר הזה צריך היה לעלות להכרעת הממשלה כבר לפני שנתיים, להכריע: משרד התחבורה אחראי על זה, משרד הביטחון אחראי על זה. אבל צריכה להיות הכרעה מישהו צריך לטפל בזה. בינתיים אתם זורקים את האחריות מאחד לשני. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ימצאו פתרון. השאלה כמה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, אין פתרון. אין פתרון, אין, אין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלוש שנים איחור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> פתרון לוקח זמן לייצר. הפתרון יהיה עומס. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זו לא הבעיה והלוואי ויהיה עומס בתחבורה בנגב ויהיה עומס שלנו ולא של רכבים שמשתוללים שם. השאלה האם כול החיילים יעברו? האם תהיה תעסוקה לנשים של החיילים האלה? האם שעות הפנאי שלהם מישהו מתכנן אותם במיתר? אתה ראש המועצה, נעים מאוד. במיתר מבינים. כשראיינו משפחות הם אמרו ככה: אני רוצה עבודה לאשתי, אתה יודע לתת לי עבודה? שתיים, אני רוצה מערכת חינוך טובה, אני רוצה מערכת של שעות פנאי טובה והשאר אני מסתדר. זה מה שצריך. השאלה אם אנחנו ערוכים עם ראשי הרשויות ערוכים. אני משער שכן, ראשי הרשויות יודעים לעבוד יותר טוב מכולם. רק אל תפריעו להם. תנו להם תקציבים הם יודעים לעשות. השאלה אם אתם מרגישים את זה? << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> מאיר רק בקצרה, מה שעלה פה זה מאוד פשוט. אם מקריית המודיעין החדשה משרד התחבורה עדיין לא מצא פתרון של אוטובוסים והסעות וקרבה שנותנת מענה לכול התושבים וגם חיילים יכולים לעלות. אז הצבא ימצא פתרון - הוא יסיע את החיילים בבוקר לרכבת. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> קח שני ראשי מועצה מהליכוד בני ביטון ועוד אחד הם יילכו למירי רגב ויפתרו את זה למה? לצערי הגדול. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> שנייה רגע. ועכשיו המשרד יימצא פתרון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> השאלה אם הם יימצאו אותה. הם צריכים למצוא את פרק הזמן כשהיא בארץ. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> שנייה, החיילים מקרית המודיעין ייסעו לרכבת בלהבים. ברכבת בלהבים הם יירדו, יירדו ארבעה אוטובוסים אבל אין קרונות. אין קרונות. הם יצטרכו לעלות על הרכבת הזאת. איפה? אין תוכנית כרגע לתוספת. כן, אין תוכנית. נו, על זה דיברנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנקודה ברורה. תודה. אני רוצה לתת קצת לחבר'ה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל רגע, הוא לא סיים להציג את הנושא של התחבורה הציבורית. כאילו אוקיי, דיברת על באר שבע אבל מה עם מסביב? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא די סיים. זאת הבעיה, שהוא די סיים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה עם מה עם מיתר וכרמית שיש להם אוטובוס ארבע פעמים ביום. אם יגורו שם משרתים, איך הם יגיעו למקומות שלהם? יש לך פה את אדי תורג'מן, אני בטוחה שיש לך גם השגות על כול מיני דברים. זאת אומרת מה עם המסביב מבחינת התחבורה הציבורית? << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> אז דיברנו על זה קצת בוועדה הקודמת. יש פעילות לשיפור התחבורה הציבורית בכול המרחב. במיתר אין ארבע פעמים ביום שירות לבאר שבע, ממש לא. יש לאורך כול היום שירות לבאר שבע, ראש המועצה מכיר את זה, נעשו שיפורים בכול - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא אמר לך שעה וחצי כי הם עוברים גם במיתר וגם בכרמית. שעה וחצי זה לא תחבורה ציבורית. זה מכה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבקשה, אדי טורג'מן. << אורח >> אדי טורג'מן: << אורח >> שלום, שמי אדי טורג'מן, אני סגן ראש המועצה האזורית בני שמעון. אנחנו, למעשה, קיבלנו את התכלול. אני אומר בהקשר לזה ואני מתייחס גם לעיר הבה"דים. אם לא נביא אימפקט אזורי לכול האזור ברמה האזרחית ולא הצבאית, פספסנו את המטרה פה. יש פה תשע רשויות, שיושבות פה מסביב כולל רשויות בדואיות, שזה עדיין לא עלה פה וצריך לעלות פה. אנחנו בקשר עם יונת ועם הצוות שלה, אנחנו מנסים לארגן גם איזה שהוא כנס כדי לנסות לראות ביכולת של המועצה. עם גבעות בר הגענו כבר להבנות לגבי דיור: 25% עד 50% מהמגרשים שאנחנו הולכים להוציא ונמצאים בשלב מתקדם של 705, גם כן להקצות לטובת האירוע הזה. יש בעיה קשה מאוד עם התחבורה הציבורית, גם ככה תשתיות הכבישים הן ברמה גרועה באזור. לא שמעתי ממשרד התחבורה על המסילה המהירה שלדעתי שווה שתגיד עליה מילה אחת, אנחנו עדיין מחכים לה ולדעתי היא יכולה לפתור קצת בעיה. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> התייחסנו. הצטרפת כנראה באיחור, התייחסו לנושא של קידום רכבת מהירה לבאר שבע. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ב-2004 אמרתם ב-2006, ב-2006 אמרתם ב-2008. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עכשיו זה 2031. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרכבת המהירה לבאר שבע. מתי היא תצא לפועל? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם גם לא התחייבו על 2031 הוא אמר עוד מסילה עד - - - המהירה. << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> כרגע הלו"ז הוא 2033. << אורח >> אדי טורג'מן: << אורח >> העלו לא פעם את נושא הרכבת הקלה לכיוון באר שבע, אנחנו מבקשים שהיא תגיע גם לצומת שוקת. אנחנו ושמעון ממיתר עושים תוכנית כדי לספק תרבות ופנאי באזור צומת שוקת, אנחנו מבקשים שהתחבורה תגיע עד לשם. העליתם את נושא ה-BRT אני לא יודע מה בסוף הוחלט, אבל יש הרבה קשיים שאנחנו לא מקבלים תשובות, במיוחד ממשרד התחבורה וכדאי שנעשה איזה שהוא צוות שיידע לתכלל את הדברים האלו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז משרד התחבורה לא יושב עם ראשי הערים ומנסה להבין את הפערים? כי מה לעשות הם יודעים הכי טוב, אתם יודעים. יש איזה שהוא צוות חשיבה שיושב עם ראשי הערים? << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> יש כול הזמן ישיבות עם הרשויות המקומיות, חד משמעית. הזכרנו את מיתר, השינויים בכרמית נעשו יחד עם המועצה, ראש המועצה מכיר את זה. אין שינויים שנעשים ברשויות המקומיות שלא נעשים יחד עם המועצות, עם העיריות. זה מאוד מאוד ברור. אפשר גם להוסיף קיבלנו בינתיים התייחסות מהרכבת. תוספת קרונות בקו לבאר שבע קרתה ב-17 בינואר, כלומר ממש בסוף השבוע לפני כמה ימים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בכול הרכבות? יש איזה - - - פירוט? << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> יש פירוט של הרכבות, לא ניכנס פה לכול הפרטים וכן ברכבות לבאר שבע. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בכול רכבת שיוצאת מתל אביב? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תוספת קרונות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היו שישה קרונות, היום יש? << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> עולים לשמונה קרונות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שמונה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כמה בכול קרון? << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> רכבת של שישה קרונות מכילה 1,000 איש, תעשו את המכפלות. תוספת של עוד כ-300 מקומות. והרכבת החמישית בשעה בשעת שיא לבאר שבע צפויה בסוף השנה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> וזו הרכבת הקצרה יותר, נכון, אמרנו? בסוף 2026? << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> המהירה דרך לוד. סוף 2026. זה משמעותי מאוד, כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לשמוע את משרד החינוך. בבקשה. << אורח >> שני ברזי: << אורח >> שלום. שני ברזי, מפקחת STEM במחוז דרום, ושימי, תציג את עצמך. << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> ממונה אקדמיזציה במטה. << אורח >> שני ברזי: << אורח >> אני מלווה את החלטות הממשלה עוד בהחלטת הממשלה הראשונה, עובדת בצמוד עם משרד הביטחון. אנחנו, כמו שהוצג פה, בנינו אקו-סיסטם מחוזי, שמתחיל מחטיבות הביניים, שאנחנו נותנים להן תוכניות כמו התוכנית ניצנים ותוכניות נוספות. אנחנו עובדים עם עמותות וארגונים שונים, שיכולים לקדם לנו את מספר התלמידים שעומדים בפוטנציאל, שיכולים להשתבץ ליחידות הטכנולוגיות של צה"ל. מטרת העל שלנו, כמובן, להגדיל את מספר התלמידים האלה. בנינו אקו-סיסטם, כמו שאמרתי, מחטיבות ביניים במטרה שיגבירו מגמות מדעיות ומגמות טכנולוגיות, שהצבא צריך בחטיבה העליונה, ישרתו ביחידות הללו, אחר כך ילמדו במוסדות האקדמיים, שבדרום ואז בדרך עקיפה אנחנו גם גורמים להם להישאר בדרום. ואחר כך יעבדו בפארקי התעשייה עומר, גב-ים וכול פארקי התעשייה של ההייטק וה-STEM שיש במחוז. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יש לכם איזו חוברת ברורה של מגמות אילו מגמות אתם מרחיבים, באיזה ערים אתם? << אורח >> שני ברזי: << אורח >> בוודאי. יש לנו מיפוי מסודר, כול מה שצריך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אז למה לא הבאתם את זה לכאן? << אורח >> שני ברזי: << אורח >> לא נתבקשנו להביא את זה אבל אין בעיה, אם צריך אנחנו נציג כול מידע. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> והתחילו כבר? כלומר בית ספר, תיכון? << אורח >> שני ברזי: << אורח >> בוודאי. זה תהליך שאנחנו עושים כבר כמעל לעשור. הוצגה פה עליה רק באגף התקשוב. אגף התקשוב עובר דרומה ואגף המודיעין עובר דרומה. אלה שני האגפים הגדולים. רק באגף התקשוב עלינו מתחילת הדרך שהיינו 6% מתושבי הדרום ל-16%. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא טירונים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ברור, לא. אנחנו בהיערכות אחרת לגמרי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור, תודה. << אורח >> שני ברזי: << אורח >> בסדר, אנחנו עושים תהליך גם עם מנהלים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בכול בתי ספר בדרום? << אורח >> שני ברזי: << אורח >> כן. דימונה, ירוחם, אופקים, נתיבות, ערד, באר שבע כמובן, קריית גת. << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> עובדים ממש עם שמות וממש מעקב שמי. << אורח >> שני ברזי: << אורח >> בדיוק. גם ברמה הפרטנית, גם ברמה של בתי ספר, גם ברמה של רשויות. אנחנו עובדים גם עם ראשי הרשויות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ואתם מוצאים מורים? הצבא מספק חלק מהמורים או שכולם מורים אזרחיים? << אורח >> שני ברזי: << אורח >> מורים אזרחיים, בוודאי. << אורח >> נטע שמואל: << אורח >> נטע, מפקדת יחידת ההכנה לצה"ל. בהמשך למה שהציגו במשרד החינוך, אז אנחנו פרוסים עם החיילים שלנו בנגב, בכול הנגב, כולל הנגב המערבי, כולל העוטף. בתוכניות מסודרות, גם תוכניות טכנולוגיות של חיילים שלנו, שנכנסים ומלמדים כבר מכיתות ח', ט', ממש במעקבים לאילו תוכניות הצטיינות הם צריכים להתקבל בצבא. בשיתוף גם עם הבסיסים שכבר נמצאים שם עכשיו, גם חונכויות, הרבה דברים מגניבים, שמייצרים מודלים מאוד משמעותיים עבור אותם בני נוער. ואז פתאום יש להם איזו דוגמה אישית כזאת: "אני רוצה להיות כמו, אז אני מבין שזה אפשרי". ויכול להיות זה טוב שאין הרבה תחבורה ציבורית, כי אז רוב האנשים פשוט יגיעו מבאר שבע מהדרום ולא מתל אביב, אולי זה יעשה לנו טוב בשוויון הזדמנויות. זה אחד. כמצפאית, מישהי שגדלה במצפה רמון, אני אומרת את זה. אז במובן הזה ממש יש לנו יעדים ואני מזמינה אתכם גם לביקור לדברים, שאפשר לראות אותם בעיניים. אז אנחנו בהתקדמות בדבר הזה. וגם בעוטף יש עוד פעולות, שמתקיימות סביב המלחמה, של חיבור ואמון, אפשר להגיד שיקום האמון, כדי להגיע למערכת הצבאית. גם שם יש מורכבויות. צריך להגיד שהרבה מקומות מהעוטף וגם מהנגב כמעט ולא שואפים לטכנולוגיה, הם מאוד רוצים ללכת לקרבי. זה מאוד מעניין אותם עכשיו המקום הזה ולא דווקא המקום הטכנולוגי, וגם על זה נעשות תוכניות מעניינות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> שמעתי את זה ממנהלת בית ספר מדויק את מה שאת אומרת. << אורח >> נטע שמואל: << אורח >> אנחנו פועלים שם, יש לנו שם 274 חיילים, שאנחנו מייצרים איתם אחת לחודש חיתוך מצב ואנחנו מבינים, מזהים את המגמות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רואה בזה גאווה גדולה. << אורח >> נטע שמואל: << אורח >> זו גאווה מאוד גדולה, השאלה היא גם מה המניע להגיע, וצריך לוודא שהמניעים הם לא רק - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הגשמה אישית. << אורח >> נטע שמואל: << אורח >> הלוואי שזו רק הגשמה אישית. אנחנו צריכים לדאוג ללוות את האנשים האלה בצורה מצוינת גם אם רוצים להיות קרביים וגם לייצר להם, דרך אגב, גם סיבוב. יש אנשים קרביים שאחרי תפקידים מסוימים הלכו גם לטכנולוגיה, אבל הם צריכים להרגיש שזה אפשרי. הם צריכים לפגוש כמה שיותר אנשים מבאר שבע, מהדרום, שמשרתים באותם בסיסים שהציגה יונת ולהגיד "גם אני יכול" ולעשות את זה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> איך קוראים לך? ומה תפקידך? << אורח >> נטע שמואל: << אורח >> נטע, מפקדת יחידת ההכנה לצה"ל. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, תלכי לנהל בית ספר אחרי. כדאי לך, יש בך מרץ נהדר. כול הכבוד. << אורח >> נטע שמואל: << אורח >> כן, אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה. זה חשוב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מרגישים. << אורח >> נטע שמואל: << אורח >> תבואו לביקור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נבוא. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> נבוא בשמחה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני רוצה לתת קצת לאורחים מבחוץ פה שהגיעו. אופיר אלגרבלי. << אורח >> אופיר אלגרבלי: << אורח >> אהלן. טוב, אז באמת אנחנו מכירים פה את כול החברים, תוכנית ניצנים בנתיבי אודי. פעילות מאוד ענפה, אני חושב צריך להגיד שאפו לאגף התקשוב, שכבר לפני עשור התחיל לחשוב על לייצר תוכנית בשותפות אזרחית, שתנביט חבר'ה, שיגיעו למקומות האלה. למקומות של אגף התקשוב המתקדמים, למקומות האיתור המתקדמים. אנחנו רואים את זה, כמובן, גם כמהפכה חברתית משמעותית מאוד. זאת אומרת שבאמת מי שיוביל את כול העולמות הטכנולוגיים של צה"ל יהיה באחוזים הרבה יותר גבוהים מהנגב קודם כל. וגם עניין ביטחוני. אני חושב שהיא אמרה, שזה נאמר כחצי הלצה. אבל בסופו של דבר, גם כמו שהיה ביעדים שהציגה יונת, בסוף החבר'ה האלה צריכים לבחור להישאר ולהישאר בקבע. ואנחנו תופסים את החבר'ה המקומיים, את מה שנקרא בני המקום כחבר'ה שבסבירויות יותר גבוהות יחליטו להישאר, בגלל שיש להם משפחה, בגלל שהסבתא גרה באזור, בגלל שהחברים שלהם גרים באזור. אז זה גם אירוע חברתי, זה גם אירוע כלכלי, זה גם אירוע ביטחוני, זה הכול ביחד. יש שם פעילות מאוד ענפה. אנחנו מדברים היום על פעילות בסדר גודל של מעל 2,500 חבר'ה. 60% מהבוגרים שלנו התקבלו למקצועות איתור באגף התקשוב. וזה חלק מרכזי ממה שיונת סיפרה עליו בהקשרים של ההשתנות של אגף התקשוב, בהקשרים של ייצוג בני הפריפריה. ואני רוצה להתחבר למה שאמרה יסמין ולהגיד שאנחנו - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מי מממן אתכם? << אורח >> אופיר אלגרבלי: << אורח >> בסדר, בדיוק. אני חושב שצריך למסד, בעיקר למסד. יש פה תוכנית לאומית. אני רוצה להגיד גם בצניעות היא לא התוכנית היחידה. צריך פעם אחת לשבת להסתכל על תוכניות החומש שלנו קדימה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> התקציבים שלך מאיפה מגיעים? << אורח >> אופיר אלגרבלי: << אורח >> התקציבים שלי מגיעים מתקציב ממשלתי, אבל לא - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איזה משרד? מי בסוף אמור - - -? << דובר_המשך >> אופיר אלגרבלי: << דובר_המשך >> יש לנו היום ארבעה משרדי ממשלה ששותפים איתנו בתוך האירוע הזה: משרד החינוך, עוד פעם, כשותף מתחילת הדרך, משרד הביטחון כרגולטור. זאת אומרת יש לנו מיזם משותף עם משרד הביטחון. נגב גליל בפנים וגם מערך הדיגיטל הלאומי. החבורה הזאת היא חבורה מכובדת, שתורמת לאירוע הזה משמעותית. אבל, צריך להגיד, כמו הרבה פרויקטים במדינה, היא מתוקצבת שנה קדימה. והיא מתוקצבת שנה קדימה כשהתוכנית היא תוכנית לאומית. צריך להגיד, שאפילו בדינמיקה של הדברים אתה מתחיל עם ילד בכיתה ט' או מתחיל עם ילד בכיתה י', אנחנו רוצים לסיים איתו בכיתה י"ב. והמציאות שאנחנו נמצאים עדיין בחלק מהאזורים - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מה התקציב השנתי? << אורח >> אופיר אלגרבלי: << אורח >> התקציב השנתי היום אנחנו נמצאים בתקציב של משהו כמו 30 מיליון. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 30 מיליון לשנה? << אורח >> אופיר אלגרבלי: << אורח >> כן. 30 מיליון לשנה. צריך להגיד שניצנים, זה גם נאמר פה על ידי נטע, את סוף התהליך אנחנו רואים בלהשאיר את החבר'ה בנגב ובגליל. הוצג בוועדה אחרת פה בכנסת החזון, שבא ומייצר תוכניות המשך, שמלוות לאורך כול השירות הצבאי ואמור להסתיים בתוך העסקה מקומית בנגב, כחלק מתוך תפיסה שהיא רציפה עם תוכניות לאורך כול התהליך הזה. אופרציה מאוד משמעותית, שבסוף אם שואלים אותי כמנכ"ל, אני עדיין נמצא פה במסדרונות בסוף שנה בדצמבר ומתחנן ליתרות מחלק מהמשרדים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם מקרן האושר ונורא רצינו לתקצב, האוצר לא נתן לנו. << אורח >> אופיר אלגרבלי: << אורח >> אז אני חייב להגיד שלמעט צה"ל, שיודע להעמיד תקציב רב שנתי בכול מה שקשור לתמהיל המימון זה נמצא תמיד באזור החד שנתי וזה צריך לעבור דרך תקנה ייעודית. אני לא יודע, משהו צריך לקרות. נקודה שנייה, יש פרויקט שיסמין מכירה, והוועדות הרבה, ואני חושב שמוכר, הנושא של הקמפוס הייעודי לדבר הזה, שהוא יצטרך להיות ממוקם יחד עם צה"ל. צריך להגיד שהיום ניצנים נכנסת גם לעולמות ההנדסה. יש יחידה, שלא נזכיר את שמה, ראיתי שאתם לא הזכרתם. ----. מותר להזכיר או לא, יונת? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא צריך, לא. << דובר_המשך >> אופיר אלגרבלי: << דובר_המשך >> לא חייב. ----. יש פה הזדמנות לנגב לפרוץ גם בעולמות ההנדסה והפיזיקה היישומית. יש תוכנית שנקראת קמפוס בבית אודי, שצריכה להיות מוקמת בנגב, יש כבר הקצאת קרקע, יש יותר בנייה ויש תקציבים ממשלתיים שתקועים בדרך ואני לא רוצה לחפור יותר מזה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אז אסור לך להגיד את היחידה. אמא שלי הייתה אומרת לשכנה: ---. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מאיר רצית לשאול שאלה את מינהלת המגורים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מינהלת הבינוי של הצבא, מי אלה? << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> על מינהלת המגורים אתה מדבר? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כן, כן. מינהלת המגורים נמצאים כאן? << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> אמרנו לא אבל אצלנו באגף כוח האדם. דיברנו עליהם מקודם בגדול. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מה אתם עושים בעיירות, בדימונה, ירוחם, מצפה רמון? << אורח >> יונית קורעין: << אורח >> אז דיברתי על זה בתחילת הדיון. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> את יכולה? סליחה, שאני איחרתי. << אורח >> יונית קורעין: << אורח >> בוודאי. יש לנו שישה פרויקטים בשיווק: בבאר שבע, בלהבים, בנתיבות, בשדרות ובדרור. במיתר יש לנו בתכנון ובכרמית כבר בשלב של ועדה להוצאת היתרי בנייה. וזה אומר שאנחנו עובדים בזה רבות כדי להרחיב את ההיצע. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתם, החיילים, הקצינים שייקחו, יש לכם תנאי סף? << אורח >> יונית קורעין: << אורח >> למי עובר? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> וכמה זמן הוא צריך לחיות ביישוב? << אורח >> יונית קורעין: << אורח >> אז חמש שנים עד שמותר למכור את הדירה. בדקתי, דרך אגב, זה עם הערה בטאבו, לשאלתך, שהם לא יכולים למכור את הדירה במשך חמש שנים. ומתקיימות ועדות שבמסגרת הוועדות - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני לא סתם שואל כי אנחנו עשינו, וראש העיר במיתר תבדוק עם פיני בדש ותלמד מזה, כי בנינו שכונה. אני הייתי יושב-ראש הרשות לפיתוח הנגב. בנינו שכונה ועשינו טעות בעומר. בעומר עשינו טעות גדולה עם הנושא של ההשכרה. אל תעשו אותה. << אורח >> יונית קורעין: << אורח >> ההבדל בעיני זה שהפעם אנחנו מאוד מכוונים את זה לאוכלוסיות שעוברות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> את לא יכולה לקבוע. בסופו של יום מישהו מחליט שהוא לא עובר והוא מקבל את ההטבה הזאת ומשכיר. הוא מקבל אותה במחיר שהוא שווה לכול נפש, לא כמו שהבן שלי יקנה אותה או הבן של ראש המועצה או הבן של אדי. כי, בסדר גמור, הוא חייל והוא קצין ואנחנו מוכנים. אבל לראות חצי מהפרויקט מושכר אחרי שנה - זה נראה לא טוב, זה אסור, זה פספוס. אני אז דיברתי עם, נדמה לי היה חזי משיטה, שצרחתי עליו וזה לא עזר. ואחרי זה הם אמרו לי: "מאיר, צדקת ואנחנו מתנצלים". תנסו לשנות את הקריטריון הזה. << אורח >> יונית קורעין: << אורח >> אני אעביר את זה ואנחנו נתעסק בסוגיה של השכירות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תאמינו לי, כשבאים לגור בעומר ובדימונה ובמיתר הם נהנים. אחרי חודש הם מבינים, שהחינוך שם הוא לא פחות טוב מתל אביב וששעות הפנאי הן על הכיפאק. יש אתגרים אחרים אבל אלה קהילות נהדרות לגור בהם. << אורח >> יונית קורעין: << אורח >> א' נכון, אלה קהילות נהדרות. אני אגיד שאני חושבת שיש שונות - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ---. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << אורח >> יונית קורעין: << אורח >> אני חושבת שיש שונות אחת בעיתוי שבו אנחנו נמצאים למול פרויקטים אחרים שנעשו במינהלת המגורים, שזה המעבר של אגף התקשוב ואגף המודיעין דרומה וזה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, אבל צריך להבין שהסיפור הזה של השכרה אחרי שנה מייצר מנגנון, שבו אתה רואה שכונות, שהיו שכונות צבאיות והיום הם כבר לא ישראליות. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> אגב זה מופיע פה בפנייה אליכם במסמך, מדובר פה על כרמית, שהיא שכונה במיתר ויצא לי, עודד והוועדה היו אצלנו בשבוע שעבר. זה המצב. זאת אומרת קצינים בכירים שרוכשים את הפרויקט או דירה בפרויקט, שהוא באמת בתנאים מצוינים - אחרי זמן קצר מאוד מעבירים את הזכויות ואני לא רוצה להרחיב פה. זה עושה נזק אדיר. וכשאנחנו מסתכלים קדימה אז נכון, יש שכונה בתכנון במיתר. אתם צריכים להבין: הרשויות המקומיות, הדרום, הנגב - אנחנו מוכנים וערוכים לקלוט, אנחנו כראשי רשויות מתכוונים לספק את השירותים הכי טובים והם קיימים היום. יש חינוך מדהים, יש תרבות מצוינת, יש מה לעשות. אבל אם אתם, כמו שאמרת, בטאבו כתוב חמש שנים, הוא יכול להשכיר אחרי שנה - אז זה מהר מאוד יתמסמס. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הוא לא יבוא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה להמשיך לעוד דוברים. נועה דויד. << אורח >> נועה דוד: << אורח >> שלום. נועה דוד, עתיד לעוטף. תודה רבה לחברת הכנסת יסמין, שמעלה את הנושא של הנגב לשיח היום הציבורי. זה מאוד מוערך בעינינו ותודה רבה. אנחנו בתנועת עתיד לעוטף, יש לנו שתי שאלות אחת לצבא, לצה"ל והשני זה למשרד התחבורה. לצה"ל, אנחנו רוצים לדעת אם בדקתם את המעטפת הנדרשת למשפחות, למעט חינוך, שאנחנו מאוד שמחים לשמוע על זה כאן בוועדה, האם בדקתם את המעטפת הנדרשת למשפחות הקבע גם ביישובי העוטף? ומקודם, כשדיברתם על דיור, אז הייתי שמחה לדעת כמה יחידות דיור אתם בונים בשדרות? למשרד התחבורה אני שואלת אם בדקתם את התשתיות הנדרשות גם בציר של כביש 25 והמסילה המערבית ברכבת? ולציין, שכול עוד המלחמה בעזה נמשכת, לצערנו, ואין לנו עדיין תאריך סיום - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כביש 25 בקטע בין באר שבע לדימונה. בלילה אפשר לקרוא עיתון. יש תאורה, ויש - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היא מדברת מבאר שבע למערבי. << אורח >> נועה דוד: << אורח >> לא, אני מתכוונת בין יישובי - - - . בצד המערבי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, כן. השאלה ברורה. משרד הביטחון. << אורח >> יונת מרטון רזון: << אורח >> את רוצה להתייחס בין מינהלת המגורים לשדרות? << אורח >> יונית קורעין: << אורח >> התייחסתי מקודם. שדרות נמצא בשיווק 60 יחידות דיור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> וחוץ משדרות אין לכם עוד מה? << אורח >> יונית קורעין: << אורח >> יש. יש את נתיבות ויש - - -. השאר זה כמו שאמרתי, זה מיתר, זה להבים, זה באר שבע. יש נתיבות ושדרות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ובהתיישבות הכפרית? בהתיישבות הכפרית יש? של העוטף. << דובר_המשך >> יונית קורעין: << דובר_המשך >> עכשיו מתחילים לשווק את זה גם כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה? << דובר_המשך >> יונית קורעין: << דובר_המשך >> עוד לא, אין קיבוצים מסומנים, הם אוספים את הפוטנציאל מתוך הצבא ומתחילים לעבוד על זה למולכם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור תודה. משרד התחבורה. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> האמת היא, אני חייב להגיד לא הבנתי מה זה רכבת מעברית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מסילה מערבית. << דובר_המשך >> ולדימיר סימון: << דובר_המשך >> מערבית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באר שבע - אשקלון. << דובר_המשך >> ולדימיר סימון: << דובר_המשך >> מה השאלה? << אורח >> נועה דוד: << אורח >> האם אתם בודקים את התשתית הנדרשת גם בציר של כביש 25 אבל גם במסילה המערבית? האם יש עוד קרונות או עוד הערכות לכול התושבים? הגידול הדמוגרפי? << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> הבנתי. << אורח >> נועה דוד: << אורח >> שוב, אני מציינת גם את העניין של יש כרגע עוד חיילים בעוטף וגם הולכת להיות תוספת בעקבות הבסיס. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> הבנתי, הבנתי את התשובה. אני אנסה לענות. באופן כללי אנחנו התנענו כבר מזמן, לפני כשנה, אני חושב, אם לא יותר, תוכנית הצטיידות רחבה, שלוקחת בחשבון את כלל הביקושים ברשת המסילתית. מן הסתם הניתוחים וההצטיידות מתבססת על ביקושים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה כשלא יודעים את התשובה אומרים. << דובר_המשך >> ולדימיר סימון: << דובר_המשך >> למה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כי זו תשובה כללית מאוד. יש פה אירוע. אני אבקש ממשרד התחבורה התייחסות ספציפית לכול נושא ההגעה מכיוון שדרות, אשקלון לבאר שבע. האם צפויה הרחבה? האם צפויה הגדלה של הרכבת או לא? זה ברור שאתם מסתכלים כול הזמן על התשתית ועל המספרים והכול. האם יש פה איזה שהוא אירוע, שמסתכלים עליו כאירוע נקודתי נוכח עיר הבה"דים או לא? וזה בסדר גם להגיד "אין לי תשובה כרגע, אני אעביר אותה לוועדה". << אורח >> נועה דוד: << אורח >> ואני אשמח גם להוסיף את כביש 25. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כנ"ל. תודה. ולדימיר מושנוי. << אורח >> ולדימיר (וובה) מושנוי: << אורח >> שלום לכולם, סליחה על הצרידות. קוראים לי וובה, אני יושב-ראש אגודת הסטודנטיאלית מכללת קיי, מכללה לחינוך בבאר שבע. אני, חשוב לי להציג את נקודת המבט של האקדמיה באזור. מאוד חשוב לקחת בחשבון את האקדמיה בעיר באר שבע, שמונה שלוש מכללות ואוניברסיטה אחת, כחלק מהמעבר. כי בסופו של יום אם אנחנו רוצים לייצר את המעבר בצורה נכונה ובצורה שהיא תקינה, אז המעבר גם ייצר איזשהו ביקוש להכשרות, ביקוש ללימודים, ביקוש לאנשי מקצוע נוספים מהנגב וגם מכאלה שיגיעו. ומאוד חשוב לקחת בחשבון את המכללות. גם את המכללה לחינוך, גם את המכללה להנדסה, גם את המכללה הטכנולוגית. אלו מכללות שגם ברגע שאתם, ציינתם פה את ה-STEM לצורך העניין, זה מכללות שיודעות לתת את הביקוש לדבר. כי בסוף - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> וובה, כול הגופים, לרבות המכללות, צריכות להכין את עצמם. לכן השאלה האם גם סמינר קיי וגם האוניברסיטה והמכללות, שאני מכיר אותן ואתה מכיר אותן, האם אתה כיושב-ראש תא הסטודנטים יכול ללכת להנהלות ולהגיד: "חבריה, קורה אירוע מאוד דרמטי. בואו תכינו את עצמכם, תכינו תוכניות במה אתם. ואז אתה תוכל לבוא לצבא ולהגיד: את זה אנחנו - - -". שלא יחכו שיגיעו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלא יחכו שיגיעו אליהם. << אורח >> ולדימיר (וובה) מושנוי: << אורח >> נכון. זה משהו שאנחנו גם מדברים בינינו לבין היו"רים אצלנו. כול העניין הזה שבאמת כמה שיותר לעבות את האזור, כמה שיותר להביא יותר סטודנטים לאזור. זה מנוע צמיחה. גם בסוף להשאיר אותם באזור הנגב. זו גם אחת השאיפות המאוד גדולות של כול האקדמיה מסביב. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לפתוח שם במכללות למשל מסלולים לקלינאות תקשורת ומסלולים לייעוץ מה שחסר היום. << אורח >> ולדימיר (וובה) מושנוי: << אורח >> נכון. אצלנו לאחרונה - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> במשפחות שבאות הילדים יכולים ללמוד, הנשים יכולות לעשות הסבות כאלה. זה מה שצריך. << אורח >> ולדימיר (וובה) מושנוי: << אורח >> נכון. וזהו. זה מה שרציתי. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, בבקשה. משרד החינוך. << אורח >> שני ברזי: << אורח >> רציתי לומר שאנחנו כבר בקשר עם המוסדות האקדמיים. יש לנו תוכניות עם המכללה הטכנולוגית, עם אוניברסיטת בן-גוריון. למשל, עם המכללה הטכנולוגית יש לנו תוכנית עם חברת סייבר, עמותת cyberlab שאנחנו עושים להם קורסים עד ההשמה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> למי זה להם? << אורח >> שני ברזי: << אורח >> לסטודנטים שלומדים. הם בוחרים בתחום הסייבר עד ההשמה. אנחנו דואגים להם להשמה. יש לנו תוכנית דומה עם עמותת בנתיבי אודי. באקדמיה יש לנו המון תוכניות למגמת פרסית תוכנית בום, יש לנו כימיה, ביולוגיה. יש לנו המון תוכניות עם האקדמיה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כולם שותפים לזה? << אורח >> שני ברזי: << אורח >> כן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תנסו להכניס לתיכונים מגמות כאלה. << אורח >> שני ברזי: << אורח >> זה בתיכונים, הלמידה היא באקדמיה אבל התלמידים הם של בתי הספר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כלומר הם נוסעים ל- - - << אורח >> שני ברזי: << אורח >> כן. חוץ מהתוכנית של המכללה הטכנולוגית, שזה סטודנטים - כול התוכניות שבאקדמיה הן תוכניות עם תלמידים שקורות באקדמיה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בימי שישי? << אורח >> שני ברזי: << אורח >> לא, לא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה כבר הרבה שנים אבל. זה לא קשור למעבר צה"ל. << אורח >> שני ברזי: << אורח >> לא, זה אחר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה הופך להיות חלק אינטגרלי ממערך הלימודים שלהם . << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, ברגע שמוציאים אותם החוצה. התוכנית שאנחנו פתחנו בזמנו הייתה ביום שישי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << אורח >> שני ברזי: << אורח >> זה כבר לא קיים, זה משהו אחר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> חבל, אל תסגרו דברים שעבדו יפה. << אורח >> שני ברזי: << אורח >> לא, אנחנו לא סוגרים, בנינו את זה אחרת, כי זה לא רק ימי שישי וזה בפריסה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מי מסבסד את זה? << אורח >> שני ברזי: << אורח >> זה חלק ממשרד החינוך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> משלם ו- - - את ההסעות? << אורח >> שני ברזי: << אורח >> כן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זה יפה. כול הכבוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקי. רצית להוסיף משהו בעניין הזה? << אורח >> נטע שמואל: << אורח >> כן. על הדבר הזה. יש לנו שיתוף פעולה מהמם עם אכ"א. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יפה. << אורח >> נטע שמואל: << אורח >> יש לנו שיתוף פעולה מהמם גם אנחנו, צה"ל אכ"א ועם משרד החינוך. המורות החיילות שנמצאות היום בארץ הן לומדות תוך כדי שירות הוראה. זאת אומרת בסיום השנתיים שהן מסיימות את השירות הן גם מקבלות ניסיון, גם סטאז' וגם תעודת הוראה. לכם, ראשי הרשויות, אני אומרת מעכשיו: יש לי עכשיו - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כול זה בשנתיים וגם להיות חיילות? << אורח >> נטע שמואל: << אורח >> כן, אתם רואים? אנחנו בגמישות כי זו משימה לאומית. מה לעשות, משימה לאומית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הן מקבלות גם תואר או רק תעודת הוראה? << אורח >> נטע שמואל: << אורח >> רגע, הן גם נמצאות, הן משרתות בבית הספר אז הן מכירות טוב מאוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה כולל תואר בחינוך? לא. << אורח >> נטע שמואל: << אורח >> כן, כן. זה כולל תואר. זה פרויקט מעולה. << אורח >> נועה דוד: << אורח >> סתם בזבזתי ארבע שנים. << אורח >> נטע שמואל: << אורח >> לא, חס וחלילה. לא נראה לי שאף אחד פה בזבז פה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאני אומר. לי לקח גם ארבע שנים. << אורח >> נטע שמואל: << אורח >> מעולה אבל צריך להתחבר למציאות. יש פער מאוד גדול והמורות החיילות גם ככה נמצאות בבתי הספר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לפני שבועיים עשיתי כנס גדול בכנסת "מי ילמד את הדור הבא". והגיעו הרבה מנהלי מכללות, הכשרה למורים ואנחנו צריכים להיזהר ממה שאמרת, מאוד להיזהר. לא עושים דברים בגלל שחסר. מנסים למצוא את הפתרון. הכשרת מורים היא הכשרת מורים. אסור, לא לזלזל ולא לצמצם. ואנחנו רואים את זה בשטח כי משרד החינוך היה פה והמנהלים היו פה והם זועקים לשמיים. תפקיד להיות מורה באירופה - אתה לא נבחן על הידע שלך, אתה נבחן על כול המערכת הרגשית שלך. זה הרבה יותר חשוב בלהיות מורה. הייתי 27 שנים. לכן את לא גרמת לי להתרגש ממה שאמרת. ממש לא. << אורח >> נטע שמואל: << אורח >> אני מסכימה איתך. רגע, אני לא פה בשביל לרגש אנשים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. << אורח >> נטע שמואל: << אורח >> לא, אין בעיה. אני רק אומרת שאני מסכימה עם מה שאמרת. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בשנתיים גם תואר וגם - - - << אורח >> נטע שמואל: << אורח >> רגע, אני מסכימה עם מה שאמרת, אני רק אומרת שהמורות החיילות הן מגיעות עם נתונים מאוד גבוהים. הן איכות מאוד גבוהה של חיילות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הגעתי ממרוקו, המורה שלי הייתה מורה חיילת עד גיל 10, 11 לא ידעתי אם י' לפני כ' או ההפך. תפסיקי, עם כול הכבוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נטע, רק תמשיכי מה שרצית להגיד לראשי הרשויות כי הוא הפסיק אותך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הוראה זה מקצוע, זה לא הובי. << אורח >> נטע שמואל: << אורח >> אפשר לבדוק את זה בפיילוט. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ראשי הרשויות רוצים לשמוע את כול הדברים שלך. << אורח >> נטע שמואל: << אורח >> אנחנו רק אומרים שבאוגוסט השנה יש 167 מורות, שבפעם הראשונה יסיימו את זה והן מחפשות בתי ספר, שאפשר להתחיל אצלם את הסטאז' והניסיון בדרום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מעולה. את עושה עבודה מצוינת. תודה רבה. רגע, משרד התחבורה רצה להוסיף פה משהו למה שנאמר קודם. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> רציתי לענות בקשר לקו מערבי והיערכות. מישהי שאלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מעתיד לעוטף. << דובר_המשך >> ולדימיר סימון: << דובר_המשך >> לא, מישהי שאלה בקשר לקו מערבי אז התשובה היא ככה: היום, כידוע לכם, יש - - -. אנחנו מגדילים כבר החל משנת 2026 גם תדירות וגם קיבולת, כלומר במקום מערכים של 800 מקומות ישיבה יהיו מערכים של 1,000 מקומות ישיבה. במקום שבע רכבות אנחנו מגדילים את זה לתדירות של שמונה רכבות בשעת שיא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקי, תודה. שמעון ביטון. << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> כן, אני רוצה לבוא ולהוסיף. קודם כול, נעים מאוד, שימי ביטון. אני מדימונה במקור, מנהל בית ספר. גם אני הייתי מנהל בית ספר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי היה ראש עיר כשהיית מנהל בית ספר? << דובר_המשך >> שמעון ביטון: << דובר_המשך >> בני ביטון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אה, צעיר. << דובר_המשך >> שמעון ביטון: << דובר_המשך >> נכון. מבחינת נתונים אקדמיים יש הלימה ויש קשר מאוד הדוק בין האקדמיה לבין משרד החינוך. יש כרגע בדרום על בסיס 45 קורסים, שאנחנו עושים עם האקדמיה, רק בבאר שבע כ-22 בתי ספר. 1,455 תלמידים לומדים באקדמיה. אם אני לוקח את כול אזור הדרום אז יש כ-111 בתי ספר. כ-6,365 תלמידים שלומדים במסגרת האקדמיה, שזו נקודה משמעותית וחשובה לאזור הנגב. זה הבית. << אורח >> שני ברזי: << אורח >> זה במסגרת החינוך הפורמלי. תוסיפו לזה את כול התוכניות שדיברתי קודם, שאלו תוכניות - - - מעבר לזה. << דובר_המשך >> שמעון ביטון: << דובר_המשך >> זה במסגרת החינוך וזה ממיר בגרות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. יפה. << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> כחלק מממיר בגרות. במקום לעשות בגרות הם עושים קורס אקדמי וזה ממיר להם את הבגרות. << דובר_המשך >> שני ברזי: << דובר_המשך >> מוכר להם גם כן - - -. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני נותן לנציג עיריית באר שבע. אחרון הדוברים. בבקשה. << אורח >> רן אקסטרמן: << אורח >> שלום ותודה. רן אקסטרמן, מנהל אגף תכנון, עיריית באר שבע. תודה על ההזמנה ועל הדיון. קודם כול אני חושב שבאמת, קצת איחרתי, אגב. באמת עדיין אין רכבת מבאר שבע לירושלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> דיברנו על זה בדיון הקודם. הם הבטיחו שהם יטפלו. << אורח >> רן אקסטרמן: << אורח >> ואני חושב שבהקשר הזה, קודם כול, אני מניח שדובר ונאמר, אבל חבר כנסת מאיר כהן דיבר על ראייה הוליסטית וזה באמת הדבר הכי חשוב. אני אומר, גם כנציג אבל גם כתושב הנגב, תושב באר שבע, יש פה הזדמנות שהיא אחת ל-100, אני חושב, המעבר הזה והיחידות. ואנחנו רואים את הבסיסים שנבנים בצורה באמת פנטסטית. וחייבים תמיד לזכור את המטרה הגדולה, שזו באמת מטרה לאומית: יישוב הנגב. כי הוא מהפתרון של מדינת ישראל ולא בעיה, שצריך להתמודד, איתה כי זה באמת הפתרון של מדינת ישראל. ולכן כול פעולה שעושים, אני חושב שכולנו, גם הרשויות גם משרדי הממשלה וגם, כמובן, הגופים האזרחיים צריכים לראות איך עושים את ה-1+1 שיהיה שווה 3. ובהיבט הזה אז אני אתייחס בעיקר לתחבורה ותכנון, יותר העולמות שלנו. והחינוך אני מכיר ואנחנו יודעים עושים את העבודה. ואני חושב שבתחום החינוך כבר, לדעתי, יש עשור ממש פעולה משותפת, לא רק תוכניות. לצערנו, הנושא של התכנון והתחבורה שם הכסף הגדול שם צריך ללחוץ על ה- - -. כן, זה קורה, לא יודע אם זה החלטה או זה enter במחשב אבל זה נכנס לתוכניות החומש והתקציב משתחרר, שם אנחנו רואים את הקשיים הגדולים. ובהקשר הזה אני חושב, שאם אנחנו רוצים שהנגב יהיה עתיד של מדינת ישראל והיא תפתור את בעיות הגדילה והציפוף של מדינת ישראל - אנחנו צריכים לעבוד ברמה הוליסטית. נכון, ההתיישבות והיישובים והקיבוצים והמועצות הם חשובים מאוד למערך ולשטחים ולתפיסת שטחים. אבל הקטר הגדול של כמות יחידות הדיור וכמות היצע הדיור והתושבים יגיע מהערים, הערים הבינוניות והגדולות. כמובן, באר שבע רוצה לגדול לעיר של חצי מיליון תושבים, אנחנו רואים את הגדילה של דימונה, אופקים וכול הערים מסביב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> רן אקסטרמן: << דובר_המשך >> בשביל זה היתרון לגודל הוא בעיקר בתחבורה הציבורית. זה מה שיש לנו. זאת אומרת היתרון היחסי של הרשויות הגדולות ככול שהן יותר גדולות בעיקרון אמור להיות לתחבורה הציבורית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> רן אקסטרמן: << דובר_המשך >> לכן המערך שאנחנו מובילים עם תת"ל 140 חייב להיות רכבת קלה LRT מבאר שבע, בבאר שבע עד איפה שצריך. אם זה הערבי המערבי, הערבי המזרחי של צומת שוקת. כמובן זה טוב למיתר, טוב לבני שמעון, טוב לצה"ל, כמובן, ולכול תושבי באר שבע. מסילת גורל, לצורך העניין, המדינה מקדמת. עוד תוכנית של רכבת, שהיא בדיוק שידרוג של מערך ההסעות בכמה תוספי מאות מיליארדי של שקלים במסילה שהיא רחוב ללא מוצא רק לקריית המודיעין. בשביל מה? אנחנו אומרים: קחו את הכספים המבוזבזים האלה ובואו נשקיע באמת ונקבל את ההחלטה לרכבת ומערך המשלים של תחבורה רכבת מהירה ובבאר שבע כמובן רכבת מהירה זה מאוד חשוב. ואם אפשר באמת מילה ממערך המגורים אנחנו מ-2018 כבר נערכים גם לקצינים וגם למערך המגורים של המשפחות. מאוד חשוב גם לעבוד פה עם רשות מקרקעי ישראל באיך עושים את השומות למכרזים, כי זה קריטי מאוד כדי שיבואו - - - . << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. לפני שאני מסכם יש פה גם נציג של עומר שלא נתתי לו? << אורח >> יוסי כהן: << אורח >> צוהריים טובים. אני אעשה את זה קצר. יוסי כהן ומירב סוברנו, אנחנו שני הנציגים מעומר, חברי מועצה. כמה דברים כדי לסכם את הדברים. אחד, מעבר צה"ל דרומה והמגורים. אנחנו בעומר, כמו שהבנתם, לא נכנסנו למהלך הזה מכמה טעמים. אני אתן שני טעמים עיקריים: אחד, ביקשנו כמו בפעם הקודמת שמי שקונה בתים יעביר גם את הכתובות למגורים החדשים, כדי שיוכל לרשום את הילדים במגורים החדשים. צה"ל התנגד ואנחנו לא הלכנו על זה. זה צד אחד. והפעם השנייה, מינהל מקרקעי ישראל במקצה שיפורים מנסה לשנות את הצביון היישובי ולהקים בניינים או מיני בניינים בתוך עומר. עומר זה יישוב כפרי של בתי קרקע אז לא יהיו בניינים ולכן אנחנו במקצה השיפורים שכולם עושים על הדרום, אז אנחנו לא נהיה חלק מזה. לגבי התחבורה, אני שומע ואני נזעק. אנחנו לא מסיעים חיילים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כמה הם רוצים? שישה ל-? << אורח >> יוסי כהן: << אורח >> שישה לאחד. שישה לדונם. זאת אומרת שבעומר יהיו בניינים. עומר הוא יישוב כפרי, זו המהות שלו, שם אנחנו רוצים להישאר. אל תשנו לנו את הצביון. לגבי התחבורה. חברים, אנחנו לא מסיעים רק חיילים, אנחנו מסיעים את כול המכלול. אז כשאתה אומר שצה"ל ידאג לחיילים, החיילים זו לא הבעיה פה, כי כמו שאמר חבר הכנסת מאיר כהן, ידאגו לחיילים, אבל מי ידאג לכול נותני השירותים? מי ידאג לכול מי שרוצה לבוא ללמד, לחנך ולעבוד באזור? אנחנו איחרנו, אנחנו הגענו מהבוקר עם תושבים אצלנו ביישוב, ואני חושב שגם שמעון יכול להעיד – אנחנו במצוקה. חבר'ה, זה חייב להיאמר, אנחנו במצוקה. תושבי הדרום רוצים לעזוב. אוקיי? בואו נהיה ברורים, כול מה ששמענו מה-24 איש שהיו איתנו זה: אנחנו רוצים לעזוב. אנחנו רוצים לעזוב, בשלוש שנים העתיד שלנו השתבש, אנחנו לרגע כבר לא מבינים לאן זה לוקח אותנו. ולפני שאנחנו מדברים על העתיד של כולם, בואו נדבר שנייה על העתיד של מי שכבר נמצא שם. כי אנחנו באמת נמצאים בסיטואציה לא פשוטה בנושא הביטחון, כי כול מה שאנחנו עושים כרגע לא עובד, לצערי. אז אני אומר, ואני אומר את זה בצורה מאוד חברית – זה יפה לדבר קדימה, בואו נדבר שנייה על מי שנמצא פה, כי מי שנמצא פה באמת במצוקה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << אורח >> שמעון פרץ: << אורח >> רק אני מסכים לכול הדברים. אנחנו לא רוצים לעזוב, אנחנו פה כדי להישאר, אנחנו נילחם, אנחנו נעשה הכול כדי להישאר פה ותבואו כמה שיותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, לא, אנחנו צריכים לסגור את הדיון, סליחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 30 שניות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חברת הכנסת פרידמן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שוב תודה לכולם, תודה לכול מי שטרח והגיע. באמת, אנשים נסעו שלוש שעות בהיעדר תחבורה ציבורית יעילה להגיע לכאן. אנחנו עדיין רואים שיש פערים. זה פשוט תענוג לראות, אבל חלק מהדברים יש פערים, במיוחד בכול הנושא של תחבורה ציבורית, שבעיניי היא הלב של כול הדבר הזה. אם היא לא תהיה יעילה, אם לא נסתכל על זה, אם לא נתכנן את זה קדימה - אנחנו נהיה בבעיה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. מאיר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני יכולה להתייחס בבקשה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, לא. אני נועל את הדיון, סליחה. מאיר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה. יסמין סיכמה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תראו, חברים. קודם כול תודה לכול מי שהגיע. אני מתנצל לכול מי שלא הספיק לדבר עוד הפעם, בסוף יש לנו גם מגבלה של זמן. אפשר לנהל פה גם שלוש שעות סביב הנושא הזה. זה בהחלט, אני חושב, פרויקט לאומי ועם הרבה מאוד כוח. צריך להבין את הכוח של מערכת הביטחון, כשהיא מורידה בסיסים משמעותיים לאזור מסוים - זה משנה מציאות. ואם נדע לתפוס את השור בקרניו, אז גם נצליח לעשות את הדברים. לפחות אני אעלה את הנקודות המרכזיות, שעלו כאן, שאנחנו גם נבקש עליהן התייחסות. הראשונה, ובעיניי הקריטית ביותר, זו מערכת היחסים בין משרד התחבורה לבין צה"ל בנושא התחבורה הציבורית. לא יכול להיות שאין הכרעה באירוע הזה, והוויכוח הזה הוא ויכוח שנמשך. הוא גם מייצר פיגור בהיערכות לשנה הקרובה. אנחנו כבר יודעים שאנחנו בפיגור בהיערכות לשנה הקרובה. אני אומר לכם: לשנתיים הקרובות. אני מעריך, זה הרי לא נכנס לתקציב 2026, דיוני תקציב 2027 יתחילו כבר בממשלה הבאה בכלל, ועד שכול העסק הזה יתחיל לנוע. הקריאה שלי המיידית לממשלה, ופה זה ראש ממשלה – אין מנכ"ל קבוע למשרד ראש הממשלה, הרי זה מי שאמור להכריע. בסוף יש ויכוחים בין משרדי ממשלה, משרד ראש הממשלה צריך להכריע. לכן אני רוצה לפנות לממלאת מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה להכריע בעניין הזה בטווח הזמן המיידי. הדבר השני, אתם תדונו עליו, זה נושא של שירותי הבריאות. אני לא מצליח להבין איך יינתנו שירותי בריאות באירוע הזה. מוסיפים ---, שדורשים תשתיות בריאות. צריך להתמקד בזה, גם בית חולים וגם קופות החולים צריכות להיערך לאירוע הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הן מגיעות, כולן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מקימים בית חולים שני, שזו בשורה טובה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ההערה שעלתה פה לגבי החינוך ותוכניות החומש חד-משמעית זה מה שצריך לעשות. ודווקא זאת ההזדמנות. אני לא יודע מתי תגיע החלטת הממשלה הבאה בעניין הזה, אבל לאורך הפרויקט הזה כול הזמן יש החלטות ממשלה. החלטת הממשלה הבאה חייבת לכלול תוכנית חומש חינוכית, שתייצר ודאות גם למגזר השלישי ולכול מי שעוסק בעניין. אתה לא יכול לבנות חינוך כול שנה עם פרויקט מחדש. הדבר האחרון למינהלת המגורים: ההטבה, שניתנת במינהלת המגורים ובאופן כללי לאנשי הקבע היא הטבה משמעותית. מאוד. בטח ככול שאנחנו נמצאים במצב שמחירי הדיור במדינת ישראל מגיעים למצב בלתי אפשרי. אם מישהו אחרי שנה משכיר את הנכס וכעבור ארבע שנים מוכר אותו ועשה סיבוב – נכשלנו. נכשלנו דרמטית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני חייבת להכניס. זה לא רק נכשלנו. תושבי הנגב מרגישים שבאו, עשו עליהם סיבוב והלכו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת הייתה התחושה עם מה שקרה בעומר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה גם מייצר בעיות בתוך הדמוגרפיה השכונתית או הקהילתית, שנבנתה שם. למי שהם מוכרים. זה חלק מהשיקולים שאולי אחרים לעזוב. ולכן הפנייה פה למינהלת המגורים: המגבלה צריכה להיות חמש שנים – שכירות או זה. אתה לא רוצה לגור חמש שנים במקום – אל תקנה, אל תיקח את ההטבה הנפלאה הזאת שנותנים לך במיתר או - בעומר לא, אבל - או בדימונה שהיו שכונות כאלה או בבאר שבע. אל תיקח את ההטבה הזאת. אם אתה רוצה לגור חמש שנים – תגור חמש שנים. אם אתה רוצה להשכיר את זה אחרי שנה – אז תחפש מקום אחר, תעשה שם את עסקת הנדל"ן. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:20. << סיום >>