פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 401 מישיבת ועדת הבריאות יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ו (20 בינואר 2026), שעה 14:17 סדר היום: << נושא >> פערי הבריאות בנגב << נושא >> לציון יום מיוחד בנושא אתגרי הנגב נכחו: חברי הוועדה: לימור סון הר מלך – היו"ר טטיאנה מזרסקי – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: יסמין פרידמן מוזמנים: איילת גרינבאום – סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות נדא עליאן – מנהלת תחום צמצום פערים, משרד הבריאות יעל רוזנטל – רפרנטית בריאות, אגף השכר, משרד האוצר יעל פיילס – רפרנטית בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר שלי לוי – מרכז המחקר והמידע של הכנסת ד"ר דרור דולפין – סגן מנהל בית החולים סורוקה ד"ר ירדן זוהר – נציגת מתמחים, ועד רופאים, בית החולים סורוקה פרופ' אורלי ויינשטיין – מנכ"לית, שיבא נגב ד"ר פואד אלצאנע – מחוז דרום, שירותי בריאות כללית ד"ר הילי גלעדי – מרפאת נוף מדבר, ירוחם, שירותי בריאות כללית ד"ר שני עידן ראובן – רופאת ילדים בשדרות, וסגנית רופאה מחוזית מכבי מחוז דרום ד"ר שני בר טוביה – מנהלת מחלקת מדיניות בריאות, רופאים לזכויות אדם ד"ר אחלאם אבו קרן אבו גאנם – מנהלת המחלקה לקידום בריאות ורווח הילד, אג'יק - מכון הנגב נועה דוד – מנהלת קשרי ממשל, עתיד לעוטף ליאת לביא – קשרי ממשל, עתיד לעוטף לאה גולדברגר – מנכ"לית, איגוד סיסטיק פיברוזיס ד"ר ענת יפה – רופאה אנדוקרינולוגיה ד"ר צאלה הופמן – אחות, חוקרת כאב פרופ' מרים הירשפלד משתתפים באמצעים מקוונים: ד"ר עידית דובי סובול – רופאה בכירה, אסותא באר שבע מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> פערי הבריאות בנגב << נושא >> << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שלום לכולם. אני פותחת את ישיבת ועדת הבריאות, יום שלישי, ב' בשבט תשפ״ו, בנושא פערי הבריאות בנגב. הדיון היום עוסק באחד הנושאים הבוערים והכואבים ביותר בחברה הישראלית: הפערים הבלתי-נסבלים בשירותי הבריאות בין הנגב למרכז הארץ.  כבר בכניסתי לכיסא היושבת-הראש יזמתי דיון דומה שעסק בבריאותן של נשים בפריפריה. כבר אז ראינו את הפערים והנתונים המדאיגים. לצערי המציאות שאנחנו פוגשים היום מוכיחה שהאתגרים הללו לא רק שעדיין כאן, אלא שהם דורשים פתרונות שורש מיידיים.  בתקופה האחרונה קיימתי שיחות רבות דווקא עם תושבי הצפון המפונים. כשדיברנו על האפשרות והרצון שלהם לחזור הביתה עלה נושא אחד, שחזר על עצמו שוב ושוב, וזה הפער בשירות. אותם תושבים שחיים בשנה-שנתיים האחרונות במרכז הארץ, מכורח המציאות המלחמתית, גילו עולם אחר.  הם ראו מה זה אומר להזמין תור לרופא מומחה מבלי להמתין חודשים ארוכים. הם חוו זמינות שירותים שהם לא הכירו בביתם בצפון, אבל אותו הדבר בנגב ובדרום. המסקנה שלהם הייתה חותכת: לא ניתן להשלים עם המציאות שבה המרחק מהמרכז קובע את איכות ומהירות הטיפול הרפואי שהם יקבלו, וזו אחת הסיבות המרכזיות שזימנתי את הדיון היום. הנגב לא יכול להמשיך להיות חצר האחורית של מערכת הבריאות. אנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית, תקציב המדינה עולה בקרוב לאישור. אני רוצה לומר כאן בצורה ברורה: אני מצפה ודורשת ממשרד הבריאות להציג לוועדה תוכניות עבודה אופרטיביות, מגובות בתקציבים, שמראות כיצד מצמצמים את הפערים הללו עד לסגירתם המלאה. לא עוד ההבטחות כלליות, אלא יעדים ומספרים.  לקופות החולים אומר: אתם הגוף המבצע שנמצא בשטח. אני מבקשת לשמוע מכם היום כיצד אתם מתכוונים להתמודד עם הפערים שיוצגו כאן בוועדה. מהן התוכניות שלכם לחיזוק הרפואה בקהילה בנגב? הזכות לבריאות היא זכות יסוד, והיא חייבת להיות שווה לכל אזרח, בין אם הוא גר בתל אביב, במטולה, בירוחם או ביהודה ושומרון.  אני רוצה לומר משהו. אני חושבת שחברות הכנסת שנמצאות כאן מכירות היטב, זה לא דיון ראשון. הפערים האלה, כל מי שמתגורר באזור הדרום, בנגב, מכיר אותם היטב. גם באזור הצפון, אבל פה הדיון שלנו הוא על הנגב.  אנחנו יכולים לשבת פה, ואני פונה פה גם למשרד וגם לקופות החולים, אנחנו יכולים לשבת שוב ולהעלות נתונים ולראות את הפערים. אנחנו כבר מכירים אותם בעל פה מתוך שינה. אנחנו לא צריכים את זה, לא לשם כך נתכנסנו כאן היום.  היום אנחנו רוצים לראות, לבחון איך אתם פועלים, אילו מאמצים אתם עושים, איזה מתווים, אילו תוכניות אתם עושים כדי לייצר שינויים במציאות הזאת. ובאמת, זה מטריד מאוד שבמשך שנים הדבר הזה קיים, הפערים הללו קיימים, ואין מי שיודע איך לייצר את המתווים, לצאת ולייצר שינויים, ולצמצם את הפערים הללו. אז אני באמת, בדיון הזה, אני אהיה קשוחה מאוד בסוגיה הזאת. אני לא רוצה לשמוע נתונים. את המצוקות אני משערת שחברות הכנסת גם מכירות, אבל הן גם יעלו אותן. אני רוצה לשמוע על תוכניות, על מתווים, על חשיבה יצירתית, איך אנחנו פותרים את האתגרים שאיתם מתמודדים תושבי הנגב. תודה רבה. אנחנו נפתח עם חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, על קיום הדיון הסופר-חשוב הזה עכשיו. בריאות בנגב, את יודעת, נהיה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> סליחה, לא אמרתי שהוא גם לבקשתך, ואני יודעת שהסוגיה הזאת היא בנפשך ובנשמתך ממש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא גם במסגרת יום מיוחד שעשינו היום. אנחנו מציינים בכנסת היום את יום הנגב, ואנחנו גם מבינים שזה מכלול של אתגרים שאנחנו מתמודדים בפניהם. עכשיו, נוסף על האתגר הרגיל, יש לנו אירוע של מעבר צה"ל דרומה, שהוא אירוע משמח מאוד, שתושבי הנגב מחכים לו שנים. ואנחנו באמת מנסים ללמוד מהטעויות, כי נעשו טעויות עם עיר הבה״דים, ולא נשארו לגור אנשים בנגב. אנחנו מנסים להביא אנשים לנגב, אבל אנשים לא יישארו בנגב אם לא תהיה להם את המעטפת של חינוך, של תעסוקה, וכן, של בריאות, של בריאות נגישה. הם לא יישארו. ולכן זה חלק בלתי נפרד מיום הנגב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> וזה גם מעגל, כי הם לא יישארו, ובעצם כוח האדם לא יישאר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נפספס פה איזשהו אירוע שבאמת יכול – אנחנו מדברים על 30,000 תושבים חדשים. עכשיו, היה לי חשוב היום שיגיעו אנשים שיוכלו לתת לנו באמת, להאיר שנייה בזרקור על כמה דברים שחשוב שמשרד הבריאות ישמע אותם.  יש פה גם כמובן את ד"ר דולפין, שהוא מנהל את מחלקת השיקום בסורוקה, ובמהלך המלחמה נפגשנו הרבה מאוד. אין מחלקת שיקום בסורוקה, כן? ויש לנו בזום את ד"ר עידית דובי, שתספר אילו בדיקות פתאום כבר אין בדרום. לא קיימות יותר בדרום. אבל יש פה גם את מנכ״לית שיבא החדשה, - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אורלי ויינשטיין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> - - שתספר לנו מה הצפי, אבל אנחנו גם יודעים שיש בעיה, כי הולך להיפתח בית חולים חדש, אבל מי הולך לעבוד בו? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  מי? אין לנו. אז מה, אז יעברו אנשים מסורוקה לשיבא? מה עשינו בזה? יהיה קניבליזם. איך אנחנו מתכננים להביא עוד רופאים, להשאיר, לקצר תורים? וואלה, אנחנו לא רוצים להתבכיין. אני לא רוצה להתבכיין. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא. זו זכות גמורה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני פשוט דורשת שוויון. זה הכול. לא רוצה למות קודם. תודה. זהו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. תודה. דברים חשובים. הזמן פה הוא יקר וחשוב, ותודה רבה על הדברים שאמרת. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שגם, הסוגיות של הפערים ברפואה - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כן. אני גם אגיד, כשהגעתי לכנסת מיד הקמתי שדולה לצמצום פערים בבריאות, והצטרפו חברי כנסת אחרים, וקיימנו אין-ספור דיונים כאן על הפערים הניכרים שקיימים בין צפון ודרום למרכז. אם אנחנו, לפי סטטיסטיקה, רואים ששניים וחצי-שלושה רופאים ל-1,000 נפש עובדים בדרום, במרכז יש חמישה רופאים ל-1,000 נפש, וזה אומר משהו. יש גם כמות מיטות, יש הרבה נתונים שאני אחסוך זמן ולא אפרט אותם, אבל את הפערים האלה חייבים לצמצם. אנחנו דיברנו על מחסור בכוח אדם, על מחסור בשירותים בבריאות האישה, דיברנו על רופאים מומחים לאפילפסיה לפני חצי שנה – יש לנו רק רופא אחד בדרום שמטפל בילדים, ורופא אחד שמטפל במבוגרים בסורוקה. מה זה? אחד בברזילי, אחד בסורוקה. שני רופאים על אוכלוסייה גדולה ומרחקים גדולים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מיליון וחצי ראש. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  ואנשים צריכים לנסוע ולחפש. האנשים פשוט מוותרים על הטיפול שמגיע להם, בגלל שאין להם אפשרות גם לחפש וגם להמתין, וכשהם ממתינים, לפעמים הזמן אוזל, ולפעמים שום טיפול כבר לא יעזור, כי המחלה כבר החמירה. אז השאלות האלה למדינה ולממשלה, למשרד הבריאות, כפי שציינה היושבת-ראש של הוועדה, מה עושים? איך מצמצמים את הפערים האלה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לחלוטין. תודה רבה. הגברת איילת גרינבאום, סמנכ״לית בכירה למינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות. בבקשה, איילת. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >>  תודה רבה. אפשר להעלות את המצגת שלי? (הצגת מצגת) טוב, אני מקווה שאנחנו נציג פה תמונה עם אופטימיות, תמונה של עשייה, כי באמת אנחנו בשנים האחרונות עובדים ועובדות בלי הפסקה על צמצום פערי בריאות בכלל, ובנגב בפרט, בשיתוף פעולה רחב עם מערכת הבריאות, עם שלטון מקומי, עם החברה האזרחית. לא סתם הגעתי לפה, ואני פשוט מכירה כמעט את כולכם, באמת, עם שיתופי פעולה מאוד הדוקים וצמודים. אז בואו נתחיל. אני אגיד גם שאני באר שבעית במקור, אז כך המשפחה שלי עוד גרה בבאר שבע, החברות שלי, אז יש לי עוד אינטרסים אישיים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואת? כבר לא? את לא גרה בבאר שבע כבר? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> לצערי לא, התחתנתי עם מישהו מהצפון, ולכן לא. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב, זה לא תמיד, הפערים לא תמיד גדולים. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> טוב, אז בתוכנית שלי אנחנו בעצם נציג ארבעה נושאים מרכזיים שבהם אנחנו עוסקים, כשהדגש הכי גדול שלנו הוא על רפורמה בכוח אדם, ונציג פה כבר מספרים של מה אנחנו מקדמים. אנחנו עוסקים הרבה מאוד בכוח אדם, רופאים ורופאות וכלל מקצועות הבריאות, מתוך הבנה שאם אנחנו מצמיחים את דור העתיד של הרפואה בנגב, גם הסטודנטים והסטודנטיות יישארו לעבוד בנגב, ולכן זה הדגש שלנו.  קודם כול, אני יודעת שחלקכם מכירים את התוכנית, אז אני ארוץ עליה מהר. לנו, בתוך הרפורמה בכוח אדם, אנחנו עוסקים גם בהגדלת העוגה – איך אנחנו מגדילים בכלל את מספר הרופאים והרופאות בארץ, גם איך אנחנו מכווינים אותם לנגב ואיך אנחנו מושכים מצטיינים. קצת דברים שכבר עשינו: אז קודם כול, מספר הסטודנטים לרפואה שלומדים במדינת ישראל גדל משמעותית בחמש השנים האחרונות. הגענו השנה ל-1,448 סטודנטים חדשים לרפואה, כשבנגב גדלנו בערך ב-70 או 80 סטודנטים, גם תוכנית ארבע-שנתית חדשה שנפתחה, וגם גידול בתוכנית השש-שנתית, השנים הבודדות. חוץ מזה, אנחנו מממנים מלגות לסטודנטים שלומדים בחו״ל, ואם הם חוזרים לעבוד בפריפריה, וספציפית גם בנגב, אז כל ההלוואה שניתנה להם ללימודים בחו״ל גם הופכת למענק. ויש לנו גם תוכנית לעולים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רק תחדדי, כי זה חשוב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל היא הופכת למענק רק אם הם יבואו לעבוד בנגב? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> כן, פריפריה.  << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כשאת אומרת שהגדלתם את כמות הסטודנטים בנגב, זה תושבי הנגב? מה זה? כי הם יכולים ללמוד בנגב, אבל הם לא נשארים בנגב. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> נכון, אז יש לנו תוכניות ייעודיות לתושבי הנגב שלומדים בנגב - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אילנות וכו'. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> נכון, שאני כבר אציג את המספרים של אילנות. אבל כן, גם בפקולטה לרפואה, באופן אבסולוטי, אחוז תושבי הנגב גדל דרמטית בשנים האחרונות. עדיין הם מהווים 15%, לא היקפים גדולים, אבל כבר השתפרנו משמעותית מאחוזים בודדים. ומי שיושב פה וממיין לפקולטה גם מדבר על כך שהם רואים יותר ויותר תושבי נגב. וגם אנחנו בעצם מגדילים את מספר העולים, ואני כבר אציג נתונים על מי יגיע לנגב. טוב, אני ממשיכה. אז קצת על משיכת מצטיינים. בעצם אנחנו מסתכלים גם על סטודנטים, גם על מתמחים וגם על רופאים בכירים, ותראו מה קורה בתוכנית אילנות. את תוכנית אילנות פתחנו באוקטובר 2022. היום יש בה כבר 161 סטודנטים שהם תושבי הנגב, או בעלי זיקה משמעותית לנגב.  כבר השנה נפתח המחזור הרביעי של תוכנית אילנות. בכל שנה יש 45 סטודנטים חדשים שמתחילים בתוכנית, ולאחר סיום הלימודים הם מתחייבים לעבוד עוד שבע שנים בנגב, גם להתמחות וגם לעבוד בנגב. זה כוח אדם משמעותי מאוד. עוד מעט תראו את ההשפעה של זה על הנגב בטווח של השנים הבודדות. דרך אגב, אני אגיד שאנחנו מממנים להם מלגות לימודים ומלגות מחיה, והם חלק מתוכנית מנהיגות יוקרתית שכוללת הכשרה חוץ-אקדמית, והם חלק מקבוצה משמעותית מאוד שהמטרה שלה היא לבוא ולהיות העתודה הניהולית הבאה של הנגב.  תוכניות הכוכבים – אז גם, תוכנית שנוסדה בשנת 2023. יש בה כבר 21 כוכבים חדשים שהשתלבו בסורוקה, במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, בברזילי, באסותא אשדוד, ובכל שנה יש 15 כוכבים חדשים שמצטרפים, והמטרה היא שהם יחזקו את המחלקות כבר עכשיו. אנחנו לא מחכים לסטודנטים של אילנות, אנחנו כבר עכשיו מחזקים את כוח האדם, הם בעצם מקבלים גם - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, הכוכבים האלה זה בעצם - - - << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> מתמחים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי, אבל זה גם תושבי הדרום? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> זה בעיקר תושבי הדרום, ומי שלא, מתחייב להמשיך ולעבוד בדרום גם בסיום ההתמחות בנגב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה שנים? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> שנתיים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא מתחייב לשנתיים? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> הוא מתחייב לשנתיים, כשהמטרה היא שאנחנו מקווים מאוד שהם כן יבחרו להישאר גם בהמשך, ברגע שהם ישתלבו כרופאים מומחים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל שנתיים זה זמן שהוא ממש לא מספק. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> בואו נמשיך. בסדר? תכתבו הערות, אנחנו פה לשמוע. תוכנית העולים התחילה בשנת 2024, שיתוף פעולה שלנו עם משרד העלייה והקליטה. יש לנו ממש זרוע שאחראית על עליית רופאים ורופאות, ועכשיו מתרחבת גם לכלל מקצועות הבריאות במשרד העלייה והקליטה.  עד עכשיו עלו 139 רופאים עולים בשנתיים האחרונות, עלו ומתגוררים בנגב. 74 כבר נקלטו בבתי החולים במימון שלנו, בכלל בתי החולים, בקופות החולים, וזה גם משמעותי מאוד מבחינתנו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז איך קוראים לתוכנית הזאת? זה עולים? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> כן, תוכנית העולים בשיתוף משרד העלייה והקליטה. כן. Aliya Program. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> תוכנית אופקים זאת התוכנית שבמסגרתה, כפי שציינתי קודם נותנים הלוואות לסטודנטים שלומדים רפואה בחו"ל, אם הם חוזרים לעבוד, להתמחות, בפריפריה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל הם צריכים להיות סטודנטים מצטיינים? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> הם חייבים להיות. הם עוברים כמובן תהליכי קבלה. יש כבר 143 צוערים עד היום בשנים א' ו-ב' שהם כבר חלק מהתוכנית. ויש לנו גם תוכניות לחיזוק של בכירים בנגב. יש לנו תוכנית שיתוף פעולה עם מנדל נגב, שנקראת "מכשירי המכשירים", מתוך הבנה שאנחנו צריכים לשפר גם את יכולות ההכשרה, גם את המנהיגות וגם את החינוך הרפואי. אז עד עכשיו יש לנו כבר 17 בוגרים בתוכנית ו-20 עמיתים, חלקם גם נמצאים פה בחדר, ובעצם המטרה היא לתת להם כלים להובלה של שינויים גם בנגב.  חוץ מזה, כפי שאתם יודעים, אני מניחה שהרוב פה מכיר את הרפורמה שמשרד הבריאות הוביל לפסילה של בתי ספר לרפואה במדינות שונות בחו״ל. ובמסגרת הרפורמה הזאת יש הרבה מאוד רופאים ורופאות בעלי רישיונות שמתקשים להיכנס לעבוד בתוך מערכת הבריאות בשלב הנוכחי, ויש תוכניות שהמטרה שלהן לשפר את האיכות של הבוגרים שנפסלו במסגרת רפורמת יציב, גם בסורוקה וגם בברזילי. ומבחינתנו מדדי הצלחה הם לראות איך הם מתחזקים וכן משתלבים, בסופו של דבר, במערכת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה חשוב, כי אני יודעת שהרבה רופאים נפלטו מהמערכת בגלל תוכנית יציב, רופאים לעתיד, ומה שאתם עושים הוא מבורך. את יכולה לתת לנו איזושהי אינדיקציה על כמה רופאים אתם תעשו להם את ההכשרה הזאת? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> יש עשרות בשנה, במספר בתי חולים בארץ. אנחנו ממש מתמרצים את בתי החולים לקיים את ההכשרות האלה. בנגב. אולי דרור יודע מספרים מדויקים, אבל מדובר על עשרות. וגם אני אגיד שהרבה מהבוגרים שלמדו במוסדות פסולים הם אנשים מצוינים, שהמשפחות האלה שהלכו לחו״ל, גם, דרך אגב, לפני שדיברו על האיכות של ההכשרה בבתי החולים והבעייתיות - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, אני לא מצליחה להבין מה את אומרת. שנייה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רפורמת יציב - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, אני יודעת מה זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז למדינות כמו, לא יודעת - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, איך יכול להיות שמישהו למד במוסד לא מאושר יוכל לגשת למבחן הרישוי? איך זה יכול להיות דבר כזה? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> אז עד לשנת 2026 הם עדיין יכולים לגשת למבחן הרישוי, כי בעצם, ברגע שהמוסדות נפסלו בשנת 2019, כל מי שהיה כבר בתהליך - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שנה ראשונה. כל מי שהיה בשנה הראשונה. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> נכון. יכול היה עוד לסיים את לימודיו ולגשת למבחן הרישוי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל עושים להם הכשרה מיוחדת. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> ואני אשמח אולי שסורוקה באמת יפרטו גם מה הם עושים. פרס נגב, שיבא נגב, אז אורלי פה. אני אגיד שאנחנו במשרד הבריאות, בשיתוף פעולה גם עם פרס וגם עם שיבא, עוסקים הרבה מאוד בעולם של תכנון כוח אדם לבית החולים החדש, מתוך הבנה שזה אתגר לאומי. כי כפי שציינתם קודם, אין לנו מלאים שיכולים פשוט לעבור לבית החולים, והמטרה שלנו היא להצמיח את כוח האדם עבור בית החולים החדש. וכבר השנה יתקבלו ממשרד האוצר 40 תקנים למתמחים, שיתחילו את ההתמחות שלהם בשנת 2026, כדי שהם יתחילו לעבוד בבית החולים בשנת 2032, וזו תוכנית צומחת, ואורלי תציג אותה בהמשך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איפה הם יעשו את ההתמחות? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> גם בשיבא וגם בבתי החולים בנגב, אנחנו בשיח. לפני שבועיים קיימנו כנס - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, זה לכלל בתי החולים? ה-40? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> ה-40 זה עבור שיבא נגב, אבל רק לשנת 2026. זו תוכנית צומחת, בסדר?  << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> תכף אני אדבר עליה. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> אני אגיד רק ששיבא נגב בעצם אמור לכלול 600 מיטות. המשמעות היא 500 רופאים, 1,000 אחיות, היקפים גדולים של כוח אדם. לפני כשבועיים קיימנו כנס שקוראים לו "פותחים עתיד בדרום", שהשתתפו בו כל השחקנים השונים, כולל הרבה אנשים שנמצאים פה בפגישה הזאת. ובעצם המטרה היא לספק את המעטפת המלאה לרופאים ורופאות ומקצועות הבריאות שיבחרו לבוא ולהמשיך לעבוד בנגב. בין אם זה חלק מקהילה, ומקומות תעסוקה, כמובן. בתי החולים וקופות החולים באו ושיווקו להם, והסבירו להם למה כדאי להם להגיע ולהישאר בנגב. דיברתם על צה"ל דרומה, אז אנחנו בשיח איתם כדי לדבר גם על מגורים לרופאים ולרופאות, כך שהם ישתלבו ויישארו לעבוד בנגב, ומעטפת שלמה שכוללת גם פנאי וגם תעסוקה לבן-בת זוג. באמת, כל מה שאנחנו יכולים לדאוג לו בתור ממשלה, כדי שבסופו של דבר הם יקבלו את הבחירה הזאת.  אז אם אני מסכמת, אז אתם רואים שיש לנו באמת תוכנית מקיפה מאוד, ותראו את המשמעויות מבחינת הנגב כבר בטווח השנים הקרובות. אז בתוכנית "אילנות נגב", הסטודנטים שלנו בבן גוריון, החל משנת 2028 והלאה, הולכים להוסיף בין 30 ל-50 רופאים מצטיינים לנגב בכל שנה. בתוכנית "אופקים", של הסטודנטים שלומדים בחו״ל, אז גם, החל משנת 2030, בין 20 ל-30 - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל אם המחויבות שלהם היא לשנתיים, אז - - - << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> לא, אילנות זה שבע שנים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, אני מדברת על אופקים. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> לא, אופקים היא גם שבע שנים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז מי אמרת שנתיים? כוכבים? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> על ה-"כוכבים", דיברתי על ה-"כוכבים", על המתמחים. הם עכשיו מתמחים בנגב, ולצורך העניין אחרי זה הם צריכים שנתיים לעבוד כמומחים בנגב. ופה הזרם משנת 2028 אמור להיות 15 מומחים חדשים לנגב בכל שנה. והרופאים העולים, כפי שראיתם קודם, הפוטנציאל הוא לעשרות רופאים עולים בשנה לנגב. ואני גם אדגיש שאנחנו מדברים פה על המצטיינים והמצוינים.  מבחינת מקצועות הבריאות, אז גם במקצועות הבריאות יש לנו פערים, וזה לא מפתיע פה אף אחד. אז יש לנו תוכנית שנקראת "שורשים", שמיועדת לסטודנטים לפסיכולוגיה שלומדים תואר שני, שבמסגרתה, אחרי שאנחנו מממנים להם את הלימודים לתואר שני ונותנים להם הכשרה חוץ-אקדמית וחלק מקבוצת מנהיגות, הם מתחייבים להגיע ולהתמחות בפסיכולוגיה בנגב, ולהשתלב בבתי החולים. חוץ מזה, יש לנו תוכנית שנקראת - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עוד פעם, לא הבנתי, מה התמרוץ שלהם? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> אנחנו מממנים להם את התואר השני, והם - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> את התואר השני. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> והם בעצם מתמחים בפסיכולוגיה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רק את הלימודים עצמם, או שעוד דברים? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> את הלימודים ומלגות מחיה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> אחר כך, ההתמחות בפסיכולוגיה היא ארוכה באופן יחסי, והם מתחייבים להתמחות במקומות בנגב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 72 כל שנה? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> 72 כרגע ו-20 כל שנה, 20 חדשים כל שנה, 20 פסיכולוגים חדשים כל שנה. אנחנו מממנים מלגות לסטודנטים מהחברה הערבית בכלל והבדואית בפרט, מתוך רצון למשוך אותם למקצועות הבריאות בנגב. היום יש לנו שבעה סטודנטים מהחברה הבדואית שאנחנו מממנים להם מלגות, והם גם מתחייבים אחר כך להשתלב בעבודה במערכת הבריאות בנגב. יש לנו תוכנית "שנת מעבר", בשיתוף פעולה עם אג'יק, אולי אחרי זה תספרו עליה קצת יותר, שכבר יש 30 עמיתים שנמצאים בתוכנית, כשהמטרה היא גם שהם ישתלבו כסטודנטים למקצועות הבריאות בנגב, מתוך באמת הכרה בחשיבות של החברה הבדואית גם בהשתלבות בתוך מערכת הבריאות, וספציפית במקצועות הבריאות, כי הם בוחרים פחות להגיע וללמוד את מקצועות הבריאות.  חוץ מזה, נפתח בית ספר לריפוי בעיסוק לפני כשנתיים באוניברסיטת בן גוריון, גם בדחיפה משמעותית מאוד של משרד הבריאות. במסגרת החלטת הממשלה למטרופולין באר שבע, השגנו תקציב לפתיחה של בית ספר לקלינאות תקשורת בבן גוריון. גם, משמעותי מאוד מבחינתנו. אנחנו מגדילים גם את מספר הסטודנטים לפיזיותרפיה בנגב, וגם ייעוץ גנטי. ובכלל אני אגיד, אנחנו בקשר הדוק עם אוניברסיטת בן גוריון וגם עם מל"ג ות"ת, מתוך הבנה שככל שננגיש יותר תוכניות באוניברסיטת בן גוריון, ובכלל, גם במכללות בנגב, נוכל למשוך כוח אדם שגר בנגב וגם יישאר בהמשך לעבוד בנגב.  בעולם של תכנון תשתיות, חשוב לי שתראו איך אנחנו, בתוך משרד הבריאות, מתכננים את פריסת שירותי הבריאות ותשתיות הבריאות. אז יש לנו פה שתי מפות, במפה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רק אני אשמח לדעת אם בחלק מהתוכניות והמוסדות האלה שדיברת עליהם, האם גם נשלחים או מכווננים גם לאזור אילת? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> היום היה דיון במל"ג על אילת. אני מחכה לראות את ההחלטה הסופית. יש לנו כל הזמן שיח בהקשר של אילת, גם עם הפקולטה לרפואה, גם להגדלת מקצועות הבריאות, גם להגדלת השדות הקליניים באזור אילת. וכן, באילת האתגר הוא יותר מורכב אפילו מאשר בנגב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ברור. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> אבל כן אנחנו רואים רצון של המוסדות האקדמיים להגיע לאילת ולפתוח שם מסלולים ייעודיים, ואני מקווה שהיום תהיה לנו גם בשורה ספציפית מהמל"ג. מבחינת התפתחות האוכלוסייה, בצד ימין, במפה הימנית, אפשר לראות את השינויים הדמוגרפיים שצפויים במדינת ישראל בטווח של החמש שנים הקרובות, ואתם יכולים לראות שם את אזור באר שבע.  ככל, דרך אגב, שהעיגול יותר גדול, אז כך האוכלוסייה יותר גדלה, וככל שהעיגול יותר כהה, אז כך ההאצה יותר משמעותית, ואפשר לראות את הגידול המשמעותי באוכלוסייה בנפת באר שבע. המפה השמאלית היא המפה של הזדקנות האוכלוסייה. בעצם, האוכלוסייה מעל גיל 65. וגם שם אפשר לראות עד כמה הנגב גם, לצורך העניין, גדל דמוגרפית, אבל גם ההזדקנות בו היא הזדקנות מואצת.  ומבחינת מה שכבר קורה עכשיו בנגב, אז קודם כול מתוכנן בניין אשפוז חדש בסורוקה בעקבות נפילת הטיל, באמת מאמצים גדולים מאוד, כמובן של סורוקה וקופת חולים כללית ומשרד הבריאות. פרס נגב ושיבא בנגב, אז 600 מיטות חדשות שייפתחו בשנת ה-2032. אסותא באר שבע נפתחו ממש לפני מספר חודשים, ויש להם חמישה חדרי ניתוח. בנוסף, המשרד הוציא קול קורא לעוד שישה חדרי ניתוח נוספים בנגב. ולנו יש מבחן תמיכה לקופות החולים להרחבת שירותי הבריאות, ספציפית בחברה הבדואית, במסגרת החלטת ממשלה 1279, שמתמקד בעולמות שכואבים, ספציפית בחברה הבדואית, בין אם זה התפתחות הילד וסכרת והשמנה, סכרת, רפואה יועצת.  מבחינת בריאות בשלטון המקומי והאזורי, המשרד כבר מספר שנים מקים יחידות בריאות. אז יש לנו חמש יחידות בריאות שהוקמו ברשויות תקומה. כשאנחנו מדברים על הקמה של יחידת בריאות, זה אומר שיש בעל תפקיד שזה התפקיד שלו, לעסוק בקידום אורח חיים בריא בתוך הרשות ובעולמות מניעת התחלואה.  ברשויות תקומה הקמנו יחידות בריאות, עם תקציב משמעותי מאוד לפעילות. הקמנו שלוש יחידות בריאות ברשויות בדואיות, ובאשכול נגב מזרחי ובנגב מערבי יש לנו גם מתכללת בריאות וגם תזונאית, ותקציב פעילות משמעותי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ומה זה כולל בעצם? מה זה היחידות בריאות האלה? מה הן כוללות? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> אז זה כולל גם בכלל, הקשר ברמת האקו-סיסטם. הם מתמקדים בהזדקנות מיטבית, בלראות איך אנחנו מגיעים ומאריכים שנות חיים בריאות, בין אם זה הליכתיות הרבה יותר משמעותית, תנועתיות, שיפור זיכרון, ממש סדנאות שונות שמגיעות עד לרמת התושב הספציפי.  הם מתמקדים בעולמות התזונה, מזון בצהרונים, איך מנגישים כמה שיותר תזונה בריאה בגיל הרך. הקמנו בתוך רשויות תקומה ממש מטבחים בתוך בתי הספר, שמקדמים גם תזונה בריאה. יש לנו גם פרויקטים בעולמות ה-Food Lab שגם עם הרבה מאוד מיקוד גם בתזונה וגם בתנועתיות.  במסגרת התוכנית לבטיחות ילדים בחברה הבדואית, הקמנו משחקיות, גם שיהיה לילדים איפה לשחק ואיפה לבצע פעילות גופנית. ובסוף המטרה שלנו, שוב, הם לא יחליפו את קופות החולים, אבל הם כן יהיו חלק משמעותי בעולמות המניעה וקידום אורח חיים בריא, מתוך הבנה ש-80% מבריאות האדם לא תלויה במערכת הבריאות, היא תלויה בהתנהגות בריאות של כל אחד ואחד מאיתנו, והיא תלויה בתשתיות הבסיסיות שהן חלק מהחיים שלנו.  וגם אני אגיד שכל החלטת ממשלה שיש לנגב, אנחנו דואגים להוסיף אליה סעיפים בבריאות. בין אם זה סעיפים שקשורים להגדלה של הפקולטה, ובין אם זה סעיפים שקשורים למענקים עבור כוח אדם שיגיע לנגב, ובין אם זה מענקים שקשורים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש עדיין מענקים שמתוקצבים גם ל-2026 לרופאים שיגיעו? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> יש ל-"כוכבים". << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רק ל-"כוכבים"? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> ל-"כוכבים". << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואין לרופאים מומחים, כמו שהיה בעבר? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> פרטנית, בארגוני הבריאות, יש להם את הכלים שלהם. במסגרת תקומה גם ניתנו מענקים ייעודיים, אבל מבחינתנו תוכנית ה-"כוכבים" היא התוכנית המובילה. בחברה בדואית, יש לנו הרבה מאוד עשייה בתוכנית בריאות 1279, בין אם זה היה מבחן התמיכה לקופות שסיפרתי עליו קודם. יש לנו גם מבחן תמיכה לארגוני חברה אזרחית מהחברה הבדואית, כשהמטרה היא מניעת תחלואה וקידום אורח חיים בריא, גנטיקה, תכנון משפחה. תוכנית מדהימה, באמת, עם אג'יק. אנחנו לקחנו את האחריות על בטיחות ילדים בחברה הבדואית אלינו, למשרד, אחרי ששנים היא לא הייתה בתוך משרד הבריאות, ויש לנו הרבה מאוד עשייה גם שם, וקמפיינים שעוסקים בעולמות של השמנה, ובאמת עולמות נוספים.  אתם יכולים לראות פה את הרחבת התשתיות ושירותי הבריאות בחברה הבדואית, עם ממש כל אחד מהיישובים, איזה קופת חולים אחראית על הרחבת השירותים שלו, ומה היא, האם מדובר על הרחבה או על הקמה ועל איזה שירותים היא מתחייבת. הקופות פה והן יוכלו להרחיב.  קצת תמונות על הסדנאות שמתקיימות, גם בעולמות החוסן וגם בעולמות ימי הבריאות השונים והעלאת המודעות. כל ארגוני החברה האזרחית שתמכנו בהם, אפשר לראות פה גם תמונות על המשחקיות בנגב, ויש הצגה ממש ייעודית שעוסקת גם בבטיחות ילדים.  וחוץ מזה, אני אגיד שמבחינה רוחבית בתוך המשרד, אז יש לנו כמובן תוכנית אסטרטגית, ויש לנו חוזר לארגון מקדם שוויון, וגם בתוך מבחני התמיכה של משרד הבריאות עשינו שינויים. הראשון, בכל מבחני התמיכה הגדולים של המשרד, בין אם זה בריאות הנפש והתפתחות הילד, יש רכיב שמתמרץ יותר פעילות בפריפריה, ב-20% או ב-25%, שזה גם משמעותי מאוד, וזה ממש הוביל לכך שהקופות יותר ויותר משקיעות בפריפריה.  גם בנוסחת הקפיטציה יש התייחסות לפריפריה, וגם במודלי התקצוב של בתי החולים שנמצאים בפריפריה. וגם אני אגיד שאנחנו לא מסתתרים. קודם כול, נדא שיושבת פה לידי, אנחנו אחת לשנה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שנייה, יש פה שאלה. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> כן. << אורח >> שלי לוי: << אורח >> רק אם את יכולה רגע לחזור אחורה, מה לגבי נוסחת הקפיטציה? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> אז יש רכיב שספציפית מתמרץ יותר פריפריה. << אורח >> שלי לוי: << אורח >> יש את העניין של ריחוק ממקום מגורים, אבל עלה כל הזמן האם הכסף הזה שהקופות מקבלות אכן מושקע באמת בפריפריה? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> אני חושבת שהקופות יכולות לספר על ההשקעות שלהן. אני יכולה להגיד שהקופות משקיעות הרבה מאוד בפריפריה, והן גם ממשיכות להשקיע, אבל בסוף, הבסיס של הבסיס הוא כוח אדם. בסוף, אם יהיה להן יותר כוח אדם שיהיה מוכן לעבוד בפריפריה, אנחנו נוכל להרחיב את השירותים בצורה משמעותית, ולכן המיקוד שלנו הוא בכוח אדם. והתוכניות שאני מציגה פה הן תוכניות בהיקף תקציבי של מאות מיליוני שקלים, בסדר? זה סכומים משמעותיים מאוד שמושקעים בפריפריה ולא הושקעו בעבר בעולמות כוח האדם.  ואני רק אסיים ואגיד שאנחנו בעצם גם לא מסתירים שום דבר. אחת לשנה אנחנו מפרסמים את דוח אי-השוויון בבריאות, ובאמת משקפים באופן מלא את הפערים, וגם יש לנו 13 מדדים שגם בהם אנחנו מפרסמים את הפערים. אנחנו עוקבים אחרי השינויים והמגמות, מתוך רצון גדול מאוד שלנו שהדברים שאנחנו מובילים באמת יצמצמו את הפערים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש לך איזשהו פילוח של הנושאים האלה שיש בהם פערי בריאות ביחס לכל הדרום? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כי אנחנו רוצים לצמצם, אבל אני לא רואה ממה שהצגת עד עכשיו, חוץ מכוח האדם, ששם זה משמעותי, אבל עדיין, זה קצה הקרחון. כן. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> קודם כול, אנחנו יכולים לשלוח לכם את הדוחות שלנו. אני אומרת שוב, אנחנו מפרסמים את הכול, אבל אם תרצו לדבר על נושאים ספציפיים אז אפשר גם כמובן לדבר ולהציג. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בסורוקה, מן הסתם. את ציינת – אני יכולה לשאול? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בטח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את ציינת באמת, ואנחנו יודעים את זה, שהועבר שליש מתקציב בניין התקומה על ידי משרד הבריאות, ממשלה, ובניין התקומה יהיה מוכן במקרה הטוב בעוד שבע שנים, אני מעריכה. אבל עדיין נחת טיל באמצע בית החולים, עדיין יש פערים. ואני רוצה לדעת, אני לא יודעת, בגלל זה ביקשתי מסגן מנהל בית החולים שיגיע, להבין איפה הפערים, איפה התקציבים. עדיין מחלקת אף אוזן גרון מפוזרת בשלושה בניינים. יש פה מתמחה שחשוב שתשמעי אותה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו נשמע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> התנאים שלהם הם סופר קשים, ואז את אומרת, איך יגיעו עוד מתמחים? עד שסורוקה לא יחזור לקדמותו פלוס-פלוס, כי גם קדמותו לא היה מספיק, למה שהמתמחים ירצו להישאר? למה שהרופאים ירצו להישאר?  בסופו של יום, נכון לכרגע, סורוקה הוא העוגן שלנו. עד שייפתח בית חולים נוסף אנחנו מדברים על 2032. יש עוד שבע שנים, גם. אז כאילו חשוב לי שנייה שגם נתמקד בנושא סורוקה ובטיל שנחת לנו בלב בית החולים, שמאז - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, אבל רגע, אני מסכימה איתך. רק שאני הייתי רוצה לראות, בהיבטים האלה, איפה – זה לא לפנייך? הפילוח על שלל האזורים בדרום. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> אז קודם כול יש לנו את הפילוח לפי מחוזות בארץ, ואנחנו יכולים לשלוח. אני אגיד שהמגמה היא חיובית, והמגמה היא טובה, והמגמה היא בעצם של שינויים ותזוזות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני לא רוצה את האזורים, אני רוצה את היישובים. אני רוצה פילוח כזה, מפורט יותר. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> אז הלמ״ס, קודם כול אני אגיד - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כי בסוף אנחנו מדברים פה אמורפי מאוד. אני רוצה לדעת מה קורה בכל מקום בפערים בסוגיות האלה בנגב. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> גם לקופות יש את זה, אבל - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני מדברת על שירותים מהסוג הזה. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> חברת הכנסת, אנחנו נשלח לכם כל נתון, יש לנו אותו בצורה מסודרת. אנחנו עכשיו בדיוק עובדים על דוח צמצום פערי בריאות לשנת 2024 ו-2025. יש לנו נתונים ברמת יישוב, אנחנו מפרסמים אותם, הלמ״ס מפרסם אותם, ונוכל לשלוח את הנתונים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה.  << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שאלה נוספת שחשוב לשאול, קודם כול, כל תוכניות שיביאו לכאן כוח אדם איכותי, בתחום הרפואה – אני הראשונה שמברכת עליהן. אבל השאלה היא אם עשיתם את האיזון הזה. הרי, האוכלוסייה באמת גדלה בקצב גדול מאוד, בכל מדינת ישראל, ומן הסתם גם בנגב. עכשיו, עד שאנחנו מסיימים עם כל התוכניות האלה, האם אנחנו נשאר באותו מצב, כי האוכלוסייה גדלה? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> מבחינתנו, כל מה שאני מציגה פה, השינויים אמורים להיות - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> האם הם נבחנים לפי סוגי הפערים? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בהתאמה לגדילה? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> אז קודם כול, כן. גם הראיתי לכם איך אנחנו מתכננים, אנחנו ממש מסתכלים על הגדילה. ומבחינתנו, מה שאנחנו מציגים פה אמור לצמצם משמעותית את מספר הרופאים והרופאות ל-1,000 נפש ומספר המיטות ל-1,000 נפש. אנחנו כבר רואים סוג של מגמה חיובית. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> והמומחים? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> גם המומחים, כן. וכן, המטרה שלנו היא לצמצם באופן דרמטי את הפערים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי. אז את יכולה להמשיך, איילת. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> אלה נתונים של הקופות, אבל אני לא יודעת אם הם מציגים. אלה נתונים שקיבלנו מהקופות. אתם ביקשתם בעצם לראות נתונים גם על הרופאים, גם על האחיות ועל המשרות הפנויות. אז אם תרצו, הקופות בעצמן ירצו לדבר על זה. אם תרצו, אז אני אציג.  אבל אפשר לראות פה, לדוגמה, את נתוני כללית. הם ממש מראים כמה רופאים עצמאיים וכמה איוש הרופאים. אתם יכולים לראות גם בדרום וגם בהשוואה של דרום ושל מרכז. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני לא מצליחה להבין. בעצם יש פה בהשוואה למרכז, נכון? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז ברופאים שכירים יש לנו 715 במחוז מרכז ו-761 במחוז דרום. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> בקופת חולים כללית, כן. ואז בעצם היחס, כמות משרות ל-1,000 נפש - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה כאילו הפערים הם לטובת הדרום. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> לא, אבל אוכלוסיית הדרום יותר גדולה בכללית. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> כן. ואז אפשר לראות את הכמות משרות ל-1,000 נפש, עם 1.12 במרכז ו-1.04 בדרום. אפשר לראות שבאחיות אין כמעט הבדל בכמות משרות ל-1,000 נפש, וברופאים עצמאיים, אז גם אפשר לראות שיש כן יתרון לאזור המרכז, וגם כללית הסתייגה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ברופאים שכירים זה מעט מאוד. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> מעט מאוד, נכון. ואלה הנתונים של קופת חולים מכבי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל זה כאילו לא מתכתב עם המציאות, אני לא יודעת. << אורח >> נועה דוד: << אורח >> לא, אבל אני חושבת שאפשר לשים לב שנסיעה בנגב מהמערב למזרח, נגיד, יכולה להיות שעה וחצי. לעומת זאת, במרכז - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> את אומרת, המרחקים. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> נכון. << אורח >> נועה דוד: << אורח >> - - המקסימום שאת נוסעת זה לא יותר משעה. ואז באמת - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מצוין, הדברים שאת אומרת הם חשובים מאוד, רק לפרוטוקול. << אורח >> נועה דוד: << אורח >> נועה דוד, תנועת עתיד לעוטף. אני חושבת שזה משהו שכדאי לשים לב. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי. תודה. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> אני מסכימה. אפשר לראות את נתוני מכבי. גם מכבי העבירו לנו את הנתונים, ויש לנו גם את הנתונים של מאוחדת ולאומית. שוב, הוועדה ביקשה, אז סיפקנו את הנתונים. אני בטוחה שגם הקופות יוכלו להשיב ולתת תשובות על כל מה שתרצו. זהו. אז זה מבחינתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה. כן, אוקיי, ד"ר דרור דולפין, סגן מנהל בית החולים סורוקה, בבקשה. << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> תודה. אני אפתח במילה טובה לאנשי משרד הבריאות, בהובלה של מנכ״ל משרד הבריאות ושל איילת, שבשנים האחרונות עושים עבודה יוצאת דופן בחשיבה לאומית, עמוקה, על תכנון כוח האדם. הם שותפים אמיתיים בכל התהליכים, ויש עם מי לעבוד. יש עם מי לעבוד במשרד.  אני אפתח גם בתקווה גדולה שאי בנגב יצליחו לעשות את הקסם הבלתי אפשרי, וזה להביא לנגב רופאים מחוץ לנגב. אנשים שכמו שמנכ״ל סורוקה אוהב להגיד, הגורם הפרוגנוסטי הטוב ביותר למומחה בנגב זה איפה הוא עשה את הבגרות שלו.  אפשר להביא הרבה כסף ואפשר לתת מענקים, אבל בסוף, מי שייצר רפואה בנגב ומי שהוא העתיד של הנגב זה אנשים שהם תושבי הנגב, מכל הניסיון. זאת אומרת, מכל הניסיונות שהיו לאורך כל השנים, כאן וגם בעולם, להביא אנשים מחוץ לאזור שיעבדו, יש דברים מוצלחים מאוד, אבל לא על זה הם מסתמכים. ולכן אני אומר: אם שיבא יצליחו זה יהיה מדהים.  אני, התפקיד שלי, לי משלמים בשביל לדאוג, ואני עושה את זה לא מעט. אני אופטימיסט, אבל אני אחראי להסתכל על הנתונים ועל המגמות ולדאוג. וצריך להגיד שהמגמות הן מדאיגות. אנחנו מדברים פה על צמצום פערים. שוב, יש לי דיון ארוך עם משרד הבריאות ויש כל מיני עמדות, אבל רוב המספרים הם מיצוע בין אזורי הארץ. אבל כשבודקים את זה לא במיצוע, מבינים מול מה הנגב עומד בשנים הקרובות, שזה בגדול משבר שלי, אישית, לא ברור, לא איך אנחנו משלימים פערים, אלא איך אנחנו עומדים מול הבור שהולך להיפער, בין היתר בגלל הרפורמה. אני מבין את ההיגיון של רפורמת יציב, אבל רק בשביל לסבר את האוזן, היום שליש מהמתמחים שמתחילים בסורוקה בשנים האחרונות הם בוגרי מה שנקרא "פסולות יציב". זה אומר שמהשנה הבאה, שליש מהמתמחים של סורוקה לא קיימים. אנחנו עושים הרבה מאוד - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל בסוף, בוא נאמר שהאוניברסיטאות האלה לא נפסלו כי הן יהיו - - - << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> אני נוטה, שוב, בגלל שאני עובד עם האנשים - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני יודעת כמה קשה היה לפסול אוניברסיטאות. << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> שנייה, אני רוצה להסביר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני יודעת איזה תהליך של הלוך ושוב. << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> אני רוצה להסביר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז בסוף אנחנו רוצים להביא לנגב. אתה רוצה לשפר או שאתה רוצה - - - << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> אני רוצה להסביר. אני לא מדבר על האוניברסיטאות. אני מדבר על האנשים שלומדים באוניברסיטאות. ומה שמבדיל את האוניברסיטאות של מערב אירופה מול האוניברסיטאות של מזרח אירופה שנפסלו זה השונות הגבוהה מאוד בין האנשים שהולכים ללמוד שם.  כמו שמנהל מלר"ד סורוקה אומר, הוא עובר על 100 קורות חיים בשביל לבחור מתמחה אחד, אבל המתמחה הזה יהיה מתמחה מצוין. כלומר יש במהלך הזה סיכון לזה ששפכנו את התינוק יחד עם המים, וויתרנו על קבוצה שהיא קבוצה שהיום יש לנו מתמחים שהם בוגרי פסולות, שהם היום כבר רופאים בכירים, הם מצטיינים, עושים התמחויות-על, הם מובילים בתחומם. אני לא רוצה לחשוב על ה-07 באוקטובר בסורוקה בלי החבר'ה האלה שמחזיקים את הרפואה הדחופה בדרום. זאת אומרת, עכשיו, צריך להבין שמחר בבוקר הם חסרים. אם אתם מכירים את הנתונים, בוגרי הארץ 2024 – 57% הם בתל אביב ובמרכז, 27% בחיפה ובצפון. בוגרי חו״ל מאושר – 30% תל אביב והמרכז, 49% חיפה והצפון. בוגרי חו״ל פסול – רק 15% בתל אביב, 64% חיפה וצפון. רופאים עולים – הדור החדש, אלה לא הרופאים העולים של שנות ה-90, שהצילו את סורוקה בפעם הקודמת, שהיום הם מנהלים של כל המערכים שלנו - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> למרות שמה שתואר פה זה שיש אפשרות כזאת. << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> אנחנו עובדים עם המון רופאים עולים. יש לנו תוכנית שיזמנו לפני שלוש שנים שנקראת "מסע סורוקה". כל הרופאים העולים שמגיעים לדרום מתארחים בסורוקה. אנחנו, ושוב, בעבודה טובה עם המשרד, קלטנו מעל 70 רופאים מתמחים עולים בסורוקה בשנים האחרונות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מצוין. << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> רוב הרופאים העולים היום מתרכזים במרכז הארץ. הם מתרכזים בנתניה, הם מתרכזים בבית שמש, הם מתרכזים במקומות אחרים. הם לא באים לדרום. זה לא העלייה של שנות ה-90. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נתניה לא כל כך - - - << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> נתניה זה לא סורוקה.  << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, לא, אני מסכימה. << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> אני רק אומר שאם מסתכלים על ה-Pool שממנו אנחנו חיים בשנים הקרובות, לי לא ברור מי הולך להשלים את הפער הזה בשנים הקרובות, שלא לדבר על לפרנס בית חולים נוסף. הבניינים ייבנו, יהיו בניינים נהדרים, גם בשיבא נגב, וגם בניין התקומה שלנו יהיה בניין נפלא. אני סומך על משרד האוצר ומשרד הבריאות שיהיו איתנו וייתנו את כל הכספים, ואני לא דואג, אני יודע שזה אנשים טובים שעושים עבודה טובה. אבל זה לא יעזור. בניינים לא מטפלים באנשים, אנשים מטפלים באנשים. ואין אנשים. בסדר? אין אנשים. וזה משבר לאומי שעומד לפתחנו כמעט בכל תחום. אפשר להשוות.  עכשיו, אני מבין למה המשבר הזה לא מגיע למרכז. כי אם תסתכלו למשל על מי המתמחים באיכילוב, בילינסון, מאיר, שיבא – אתם תראו, יש למשרד הבריאות טבלאות לפי כל התמחות, לפי צבעים, ירוק, כתום, אדום, מה אחוז הפגיעה מרפורמת יציב.  בתי החולים של המרכז הם כולם ירוק כמעט. זאת אומרת, זה לא. בתי החולים של הדרום – אני לא מדבר על ברזילי, אני למשל לא יודע, הם לא פה, אבל בברזילי יש 70% מתמחים פסולות יציב. איך אמור בית החולים ברזילי לתפקד בעוד שנה-שנתיים? אני לא יודע, אני לא שם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז צריך לחשוב, אבל אני לא יודעת. בסוף, אתה לא רוצה לעשות איזשהו מהלך שבאת להועיל ובסוף הורדת את - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל הוא אומר ששפכו את התינוק עם המים. הם עובדים עם אנשים - - - << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> אני מספר לכם שבעוד שנתיים - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תקשיבי, רפורמת יציב, זה לא סתם קרה. לא סתם נעשה. אני מכירה את הרפורמה הזאת היטב, ולכן אני אומרת. את רוצה שיטפלו בך רופאים שעברו הכשרה שהיא לא מספיק טובה?  << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני סומכת על הרופאים של סורוקה שיידעו להכשיר אותם. אם הם באו לעשות שם התמחות, אני כן סומכת. במקרה של סורוקה, וואלה, תמיד סמכתי על הרופאים שם. היינו יולדות מאחורי וילון, 30 נשים בחדר, ועדיין זה המקום שהרגשתי הכי בטוח ללדת בו, למרות שהייתי מאחורי וילון.  אני סומכת מאוד על הצוות, אבל משרד הבריאות צריך לתת מענה, איך אנחנו הולכים להתמודד עם הדבר הזה? בסופו של דבר הוא צודק, מה עושים? << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> שוב, אתם מדברים על פער שקיים היום, ואתם זועקים על הפער. עכשיו, הפער הוא פער זמינות. אני מתרגם את זה – זה פער של כוח אדם רפואי. אתם מדברים על הפער של היום. אני מספר לכם שבעוד שלוש שנים, לא רק שהפער לא יצטמצם, הוא יגדל משמעותית. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני חושבת שצריך לחשוב באמת איך פותרים את זה. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> אז לנו יש תוכנית. תראו, זה מטריד אותנו, אנחנו מכירים את המספרים, אנחנו משקפים את מספרים. יש לנו תוכנית שאנחנו עובדים עליה, ואני רוצה לשקף את התמונה. דרור אומרת דברים חשובים מאוד – ואני אומרת שוב, אנחנו עובדים צמוד – אבל בסוף, כמו שדרור אמר, על 100 קורות חיים מקבלים מתמחה אחד לסורוקה, אבל תחשבו על 99 אחרים שלא מצליחים להשתלב בתוך מערכת הבריאות, כי הם למדו במוסדות לא מספיק טובים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי, תודה. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> ולכן יש פה תמונה שהיא תמונה מורכבת, אבל אנחנו עובדים. אם תרצו, נגיע ונציג את התוכנית שלנו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> השאלה היא, באו עכשיו לדון על רפורמת יציב? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז זהו, אז לא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל סגן מנהל בית החולים מציג את זה כבעיה הכי דחופה כרגע, כי אנחנו - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי, אז עוד פעם, צריך לראות איך מוצאים. השאלה היא אם עכשיו אנחנו בסוף נכשיר רופאים שלא בטוח שאת רוצה שהם יטפלו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא אמרתי. אני אמרתי, בסוף, אנחנו מדברים בריאות. מה עושים? איך מתמודדים? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> האם זה בא על חשבון האיכות? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> יש לנו תוכנית שמשלבת את כלל הפתרונות שלנו, ואנחנו נשמח להגיע ולהציג אותה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו נשמח. תודה רבה. טוב - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל שיציג רק את הפערים עם הטיל שנחת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן. אז אתם מוכנים להתייחס לפערים עם הטיל? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל אולי שהוא יציג. << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> כמו שהסברתם יפה, הניסיון למשוך כוח אדם איכותי מחוץ לאזור הוא קשה מאוד כבר היום, ובשנים האחרונות, לעשות את זה עם בית חולים, כשהרופאה המתמחה יכולה לספר, ירדן, איפה המחלקות יושבות, זה קשה פי כמה. אין שאלה בכלל. אין פתרונות קסם לזמן הקרוב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז בואו נתחיל עם זה, נראה לי שזה יותר - - - << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> זה לוקח זמן לבנות מחדש. יש לנו תוכניות גם לטווח של שנתיים, גם איך משמרים את כוח האדם המצוין שיש היום - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בתנאים האלה. << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> - - ואיך נותנים לו את התנאים היותר טובים ממה שיש כדי לשמר בהם תקווה לכיוון העתיד. בהחלט צריך משאבים לדבר הזה, שהם לא משאבים לטובת בניית הבניינים. המשאבים האלה יגיעו. הם משאבים לטובת ההבנה שצריך לתת חיזוק לכוח האדם הנוכחי כדי שיישאר, כי המקום הוא מקום מעולה. הצוות הוא צוות נפלא. הוא צריך את התמיכה כדי לעבור את התקופה הזאת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, אז לזה אני כן אשמח, אם משרד הבריאות יוכל להתייחס. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> אנחנו באמת עוברים - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> איך אנחנו משמרים את כוח האדם שכרגע נמצא? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> קודם כול, היינו בשיח עם בית החולים עם אירועי ירידה בביקוש להתמחות. בכל שנה יש 70 מתמחים חדשים בסורוקה, << יור >> פלוס מינוס. ראינו שיש שנים עם קצת יותר, וקצת פחות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, אז מה קורה עכשיו? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> לא, כרגע אנחנו לא שמענו שמתמחים לא רוצים להגיע להתמחות בסורוקה. וכמו שגם דרור יודע, סורוקה יודעים לבוא, להציף לנו את הצרכים שלהם, להגיד מה הפערים, ואנחנו יודעים למצוא את הפתרונות. אני אגיד שגם משרד האוצר, יעל נמצאת פה, מסייעים לנו תמיד במה שצריך. אז דרור, תגידו מה אתם צריכים, ואנחנו איתכם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << אורח >> שלי לוי: << אורח >> מה שיעור המתמחים שנשארים בסורוקה אחרי ההתמחות? << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> הוא שיעור גבוה, אבל צריך להגיד שאנחנו זהירים מאוד, אני רוצה להיות עדין, אבל אנחנו זהירים מאוד שהנגב לא יהפוך להיות שדה ההכשרה של מרכז הארץ. בסדר? כמו שקורה במקצועות אחרים. סורוקה הוא מבתי החולים הטובים בארץ. הוא נותן הכשרה מעולה, בגלל שיש רופאים מעולים שהם מלמדים, ויש הרבה עשייה קלינית, ולכן מתמחים זה לא פונקציית המטרה שלנו. להביא מתמחים שיעשו התמחות בעיניים, אף-אוזן-גרון ופלסטיקה, זו לא פונקציית המטרה. פונקציית המטרה זה שיהיו מומחים שייתנו רפואה טובה לתושבי הנגב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון, חד-משמעית. << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> ולכן אם היום אנחנו מתאמצים מאוד בכל הרמות, גם השדות הקליניים לסטודנטים, גם סטאז'רים וגם מתמחים, למקד את המאמצים שלנו בכוח אדם שיש לו זיקה עמוקה לדרום, ובכוונתו להישאר להיות כוח האדם של הדרום בעתיד. אנחנו משתדלים מאוד לא להיות מקום שרק מכשיר אנשים.  ולכן אחד המדדים להצלחה זה זה שהרבה מאוד מהרופאים שלנו נשארים בדרום אחרי התמחות, בין אם זה בקהילה או בבית החולים. זאת אומרת, מבחינתנו, כל מי שלא, זה אומר שאנחנו בגדול פספסנו בקליטה שלו. אם הכשרתי מתמחים מעולים, שוב, אני מבין את שאר בתי החולים בארץ, הם רוצים את הרופאים שמסיימים בסורוקה כי הם רופאים מעולים, והם נאבקים עליהם ומציעים להם הצעות אחלה, אבל צריך להבין את המשמעויות, בסדר? כולם מכירים את הסיפור של אורולוגית ילדים. היה לנו אורולוג ילדים אחד בדרום ששמר על ילדי הנגב לאורך שנים. איש מדהים ומעולה. הוא עבר לעבוד בשיבא, קיבל הצעה טובה ועבר לעבוד בשיבא. אין היום למיליון וחצי איש אורולוג ילדים. אין. לנגב אין אורולוגיית ילדים, אוקיי? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא נורמלי. נורא. << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> זאת אומרת, הדיון אצלנו הוא לא דיון במסות. הוא דיון ספציפי וכל אדם, לכן אמרתי, אם הוא למד בבית הספר הזה או בבית הספר ההוא – אם הוא מעולה, לא אכפת לי איפה הוא למד. ואני צריך שהוא יהיה מעולה, ואני צריך שהוא ירצה להמשיך לעבוד בנגב בסוף ההתמחות שלו. ואלה הקריטריונים וכך אנחנו עובדים. ה-Pool שלנו הולך ומצטמצם בכל שנה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. אוקיי. אני חושבת שהדברים היו נוקבים, ברורים, ומדאיגים.  פרופ' אורלי ויינשטיין, מנכ"לית שיבא נגב. בבקשה, אורלי. << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> (הצגת מצגת) טוב, שלום לכולם. עוד אחת מילידות באר שבע. גרתי בדרום עד לפני חמש שנים. בנותיי נולדו בסורוקה, אני נולדתי בסורוקה. הייתי סגנית, כמו שדרור היום בסורוקה. אוהבת מאוד את בית החולים. ואני רוצה להעביר לכם מסר קצר, אחרי כל מה ששמענו, הדברים הקשים ששמענו, של תקווה וחזון.  אני אדבר על הקמת בית החולים. אנחנו נתחיל בסרטון, אבל לפני הסרטון אתם רואים פה את השותפים להקמה, חוץ מהחברים שלי בממשלה, שהם חברים נאמנים והולכים איתנו יד ביד, גם במשרד הבריאות וגם במשרד האוצר. רק להבין, בית החולים מתוכנן ויופעל על ידי שיבא, אבל הבעלים שלו הם קופת החולים מאוחדת ולאומית, ואנחנו עובדים איתם יד ביד בתכנון של בית החולים.  נתחיל מהסרטון. אני מקווה שאני אדע להפעיל אותו. לא עובד? טוב, זה קצת חבל. לא נורא. אני אספר מה הייתם רואים. וזה סרטון נהדר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני בטוחה. << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> הסרטון הזה בעצם מתאר את בית החולים שיוקם בנגב, שיהיה בית החולים הטוב בעולם. אני אומרת את זה בלי להתבייש. למה הוא יהיה הטוב בעולם? כי הוא יחבר בין שני גורמי ענק: אחד זה שיבא, שהוא אחד מבתי החולים הכי טובים שיש בעולם, והשני, תהיה בו בשורה טכנולוגית גדולה מאוד. בשורה שמשתמשת ב-Data לתפעול היומיומי של בית החולים. גם התפעול הקליני של בית החולים, וגם התפעול השוטף של חדרי הניתוח, חדרי המיון, הציוד הרפואי וכו'. ובעצם התוכנית היא לקחת את כל הData, שהיום נמצא בארגוני בריאות, מפוזר על הרבה מאוד פלטפורמות של מערכות מידע – היום בשיבא יש 200 מערכות מידע, רק כדי לסבר את האוזן – ולהקים פלטפורמה אחת, ולהקים בעצם Data Lake, או מאגר Data עצום, שעליו אנחנו נבנה מודלים של BI, והכי חשוב AI, שיפעילו את ההוויה של המטופל, את ההוויה של הצוותים והתפעול של בית החולים.  ומה שרואים בסרטון זה רואים איך עולם ה-AI מדבר עם החולה שבוע-שבועיים כשהוא בכלל מגיע לבית החולים – שואל אותו מה שלומו, מבקש פידבק מהמטופל, עד רמה שהוא אומר לו באיזו חניה הוא חונה, כי הוא נכה או לא נכה. נותן לרופא, עוד לפני שהחולה בכלל נכנס לחדר, סיכום של כל הבעיות הרפואיות שלו – חוות הדעת הרפואית שלו, תוצאות האקו-לב, אילו תרופות הוא לקח מהקופה, איזה תרופות הוא לא לקח, וגם מערכת ה-AI אפילו מציעה לרופא את האבחנה, ואפילו את הטיפול שמתאים לחולה. תחשבו כמה זמן זה חוסך לרופא במפגש עם המטופל.  << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מדהים. << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> והשלב האחרון יהיה, גם אחרי שהחולה עוזב, שההתנהלות מול הקופה ומול המטופל תיעשה גם על בסיס המידע הדיגיטלי. והדבר האחרון הוא עולם התפעול. אנחנו נרצה שהמידע הדיגיטלי ייעל את הפעלת חדרי הניתוח, יפעיל את השימוש בצר"פ וכו'. ומשהו שהיום הוא אינטואיטיבי – יעזור לרופא בפענוח בדיקות הדמיה. יש היום פלטפורמות שמראות לרופא מצנתר איזה לזיות בלב כדאי לפתוח, ואפילו באיזה צנתר להשתמש. אז כל העולם הזה יהיה כמובן מוטמע בתוך בית החולים החדש, ואני תמיד אומרת שכנראה בעוד שבע שנים זה יהיה משהו אחר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן. זה יהיה עוד יותר. << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> ה-AI יהיה כבר אינטואיטיבי. אנחנו צריכים לחשוב על העולם החדש. כל התוכנית הזאת מתפתחת עם החברות הגדולות ביותר בעולם. אני לא אגיד כאן את השמות שלהן, כי אנחנו עדיין במשא ומתן איתן, אבל גם חברות טכנולוגיה וחברות מחשוב מהגדולות ביותר בעולם. כולם רוצים להצטרף אלינו לתוך הדבר הנהדר הזה. עכשיו אני רוצה רגע לדבר על הסופה הגדולה שמגיעה לנגב, שהיא לא רק סופה רפואית, ואני אדבר הרבה על התעסוקה, כי אני רואה שזה מאוד מעסיק אתכם, ובצדק. יש כאן סופה תחבורתית, ואני חייבת להודות פה למשרד התחבורה.  הוקצו כספים לתכנון של תחנת רכבת בתוך בית החולים, שני מחלפים אל בית החולים, וממש חדשות מהימים האחרונים – הוקצו כספים גם לרכבת קלה או להסעת המונים מבאר שבע לתוך בית החולים. הדבר הזה הוא Game Changer מבחינת מטופלים, אבל בעיקר מבחינת מטפלים שדרור דיבר עליהם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> את מכירה את זה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מכירה. אני יודעת שיש ויכוח מי ישלם על המחלפים. הם עוד לא החליטו מי ישלם על המחלפים. לא נעים לי להגיד לך שאת אופטימית קצת, אבל - - - << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> אבל הוקצו 15 מיליון שקלים לתכנון, שזה הישג גדול מאוד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תכנון. << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> וגם, אני לא זוכרת, אני חושבת 30 מיליון שקלים לתחבורה הקלה, לתחבורת המונים מבאר שבע. מבחינת הטכנולוגיה, דיברתי על זה. אני רוצה לספר לכם שראש עיריית באר שבע מפתח פארק ביוטק צמוד לבית החולים. הפארק הזה יהיה ללא גדרות עם בית החולים. אנחנו נהיה אורגן אחד.  חשבו על זה שרופא יעבוד שלושה ימים בשבוע בבית החולים, ויומיים נלך לפתח את הלפרוסקופ החדש הבא או את הרובוט החדש הבא. ואני חולמת שגם בן-גוריון ישבו בתוך ה-Hub הזה. יש Hub-ים כאלה בעולם, אני ראיתי כזה בבוסטון, שרופאים, אחיות, אנשי מחקר ואנשי טכנולוגיה יושבים ביחד ומתכננים בעצם את רפואת העתיד, הרבה מעבר לנגב. אני רוצה רגע לדבר על התעסוקה. אפשר לעבור שקופית. תודה. דיברו כאן הרבה על האיום שבית החולים הזה מהווה על ארגוני בריאות ובתי חולים אחרים. אנחנו שמנו לנו יעד שהוא יעד אוטופי, אבל שמנו ליעד אפס קניבליזם. ודיברת, חברת הכנסת פרידמן, על הקניבליזם.  << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> אני לא רוצה שיהיה קניבליזם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם אני לא. << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >>  ויש לנו היום תוכנית, יהיו לנו בערך 3,000 תקנים, 2,900 תקנים בבית החולים. אנחנו גזרנו אחורה, שבע שנים אחורה, תוכנית לגיוס כוח האדם מראש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מעכשיו. << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> מעכשיו. ואיילת סיפרה לכם על המתמחים, שיתחילו התמחות עכשיו. אנחנו יוצאים בקול קורא. בשבוע הבא יש לנו פגישה עם כל ראשי האגפים בשיבא, ואנחנו יוצאים בקול קורא לגיוס מתמחים בשיבא – דרך אגב, גם בברזילי כבר נענו, ואני מקווה שגם בסורוקה ייענו – לגיוס מתמחים ב-2026, של כל ההתמחויות הארוכות ביותר, שאורכות שש שנים. הרופאים האלה יחתמו על הסכם שבו הם יתחייבו, ואני מקווה שיעמדו בהתחייבות, שבסוף תקופת ההתמחות הם יעברו לעבוד בבאר שבע.  עכשיו, רק שתבינו, דיבר דרור על המצוקה בנגב. בשיבא, על כל תקן של רופא מתמחה שנפתח, נגיד, בילדים, מישהו יכול לנחש כמה מועמדים יש? בערך 50. אז אנחנו בעצם פותחים את הצוהר הזה לעוד רופאים שיבואו להתמחות בשיבא, במרכז רפואי נהדר, ויבואו לעבוד בנגב.  אנחנו כמובן נרצה שהם יהיו אנשי הדרום, זה יהיה לנו עדיף, אבל אנחנו מאמינים שגם אם הם לא יהיו אנשי הדרום הם ירצו לעבוד בנגב. למה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> כי זה יהיה הבית חולים הכי טוב בעולם וכי אנחנו מפתחים להם עכשיו מעטפת קהילתית-מגורית חזקה מאוד. אנחנו במשא ומתן עם ראש עיריית דימונה, עם רוביק, עם ראש מועצת שגב שלום, בשדרות, כדי לפתח להם לא רק דירה, אלא מגורים שיעזרו להם או יגרמו להם לבוא לרצות לגור בדרום. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> באזורים שיש חינוך טוב, שיש - - - << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> נכון, שיש חינוך טוב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שיש מענים - - - << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> היינו עם ודמני בצה"ל לנסות למצוא תעסוקה לבן הזוג. אנחנו נרצה שאם הרופא של העתיד ירצה לעסוק בחדשנות וביזמות, יהיה לו את פארק הביוטק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> ולכן, אני אולי אופטימית מדי, אבל אני מאמינה שהם יעמדו בתור לעבוד בבית החולים הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הלוואי. << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> אתם רואים פה חלק מהארגונים האקדמיים שכבר נפגשנו איתם. היו עוד. כולם רוצים להתחיל להכשיר את כוח האדם עכשיו. כולם. אנחנו יצאנו לפני שבועיים בקול קורא ל-10 מלגות לסטודנטים לרפואה, שיחתמו על הסכם לעבוד בבית החולים בבאר שבע, עם רייכמן, תל אביב ואריאל. זה כבר יצא לדרך, ואנחנו נרצה להגדיל את מספר המלגות, כך שאנחנו בונים פלטפורמה של סטודנטים, פלטפורמה של מתמחים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> סטודנטים למה ברייכמן? << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> לרפואה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל אין שם רפואה. << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> יש שם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש? << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> כן. נפתח השנה.  << דובר >> קריאה: << דובר >> זה חדש. השנה זו השנה הראשונה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן? << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> הישג גדול מאוד של מדינת ישראל. נפתחו ארבעה בתי ספר לרפואה השנה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם בספיר עכשיו? << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> בספיר אנחנו דיברנו איתם לא על רפואה. הלוואי שיהיה שם רפואה. דיברנו איתם על מקצועות הבריאות, דיברנו איתם על מידענות מחשבים. מכללה טכנולוגית בבאר שבע, לא רשמתי אותה כאן, הוא מוכן להכשיר לי חשמלאים – לא עכשיו, בעוד ארבע שנים – ומזכירות רפואיות.  אז יש לנו בעצם גן. תחשבו, 3,000 שורות, לכל שורה יש גן שנגזר אחורה של תוכנית הכשרה. אנחנו רוצים לייצר 3,000 עובדים דה נובו בנגב. זו התוכנית. תוכנית שאפתנית מאוד, ואני אגיד עם יד על הלב, אנשים ירצו לעבור.  אני בטוחה שאנשים ירצו לעבור מסורוקה, מברזילי, אבל היעד שלנו הוא אפס מעבר. אנחנו ננסה לייצר לבד תוכנית של ייצור מחדש. מעולם לא הייתה תוכנית כזאת במדינת ישראל. זו פעם ראשונה שארגון בריאות, שבע שנים לפני שהוא קם, כבר מכשיר את כוח האדם שלו.  אני אגיד עוד דבר. המתמחים והסטודנטים לרפואה שאנחנו נגייס השנה יהפכו אצלי להיות קהילה. הם לא יהיו עוד מתמחה בשיבא – הם יהיו מתמחי של שיבא נגב, ואנחנו בונים להם תוכנית הכשרה נפרדת ביזמות, במחקר, בחדשנות, במנהיגות, כדי לחזק אותם לקראת המעבר לבאר שבע, ולחבר אותם כעובדי בית חולים שעוד לא קם. קצת קשה. אפשר לעבור. את זה אני גם יודעת לעשות. זאת השקופית האחרונה. אנחנו אומרים לכם שהסופה הזאת כבר התחילה. התהליך הזה כבר התחיל.  אני אגיד מילה על הבינוי. בעצם הקרקע שם הוכשרה. אנחנו כרגע בתהליך מתקדם מאוד של הכנת תוכנית אב לבית החולים, שתכלול תוכנית ל-600 מיטות, ותוכנית לבית החולים לבריאות הנפש – אני מניחה שאתם יודעים שבית החולים הזה אמור להתאחד עם שיבא נגב – וגם איזושהי תוכנית טנטטיבית למעבר ל-2,000 מיטות. ב-2048 בית החולים הזה יהיה של 2,000 מיטות. מכינים כבר מכרז אדריכלי, יש כבר מכרז באוויר של חברה לניהול ופיקוח של הבינוי. זאת אומרת, יש תהליכי בינוי מאוד מתקדמים בשטח. והדבר האחרון, אם אני יכולה רגע רק גם לבקש משהו, הפרויקט הזה הוא חשוב מאוד וגדול, אבל צריך לדעת שהוא לא מתוקצב. חשוב מאוד שהממשלה תשים תקציב רב-שנתי עד מועד הפתיחה שלו, כדי שייתן לנו אוויר וייתן לנו ודאות לגבי ההקמה של בית החולים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז אתם לא יודעים מה התקציב ל-2026? << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> התקציב ל-2026 דווקא נמצא בדיון מתקדם מאוד. דווקא שם אני יותר אופטימית, אבל בסוף צריך תקציב לכל הפרויקט. זה פרויקט יקר מאוד. << אורח >> ירדן זוהר: << אורח >> יש לי רק שאלה. סליחה, אם אפשר. אני יכולה רק לשאול שאלה? אני אדבר ממש דקה. אני ד"ר ירדן זוהר, מתמחה בסורוקה שנה חמישית, ואני רמת-גנית. << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> במה את מתמחה? << אורח >> ירדן זוהר: << אורח >> באורולוגיה. אני גדלתי ברמת גן ועברתי לדרום ממש בסמיכות לתחילת ההתמחות שלי, מתוך תחושת שליחות. לא קיבלתי שום תקציב או תמריץ כזה או אחר. והיו לי הרבה מאוד התלבטויות אם נישאר בנגב, כי העבודה שם היא בלתי נסבלת. אני עובדת פי 2, אני רואה פי 2 יותר כמות מטפלים.  תורנות של 26 שעות אני גם לוקחה דמים וגם עושה שיקופי רנטגן, כי אין טכנאי רנטגן, וגם מחליפה כותונת למטופל, כי אין עכשיו כוח עזר. אני מהווה בעצם מענה לכל חסם שקיים במערכת כרגע, כדי לתת את הרפואה הכי טובה שאפשר לתת. וזה שחקני הנשמה של סורוקה. ובעצם אנחנו כנראה היינו נהדרים מאוד ב-07 לאוקטובר, ובתקופה שאחרי זה, וגם אחרי נפילת הטיל. אנחנו נתנו כל מה שאנחנו יכולים, והנה מגיע אוטוטו שיבא בנגב. מה המסר עבורי? אני לא שייכת לא לאלה שיעברו את ההכשרה בתור מתמחים בתוכנית המדהימה הזאת, היא באמת מדהימה. והלוואי, אני רוצה לטובת תושבי הנגב, כי אני יודעת כמה המטופלים שם מורכבים ואין להם אופציות, אין להם לאיפה ללכת. מה לעשות? לחזור למרכז? להישאר בסורוקה? בבית חולים שהוא לא יהיה הבית חולים הכי טוב בעולם? מה המסר פה עבור כל הרופאים המתמחים כרגע, שמסיימים בשנתיים- שלוש הקרובות ולא מקבלים שום תמריץ? (היו"ר טטיאנה מזרסקי) << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> ועם זה שיפעל לאפס מעברים, אז זה פשוט מדכא. << אורח >> ירדן זוהר: << אורח >> אני במקרה כן עברתי, כי קל להיות אידיאלוג כשאת - - - << אורח >> אורלי ווינשטיין: << אורח >> לא, היא דיברה על אפס מעברים בין בתי חולים. << אורח >> ירדן זוהר: << אורח >> כן, אז - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תספרי להם כמה קילומטרים את עושה במשמרת. << אורח >> ירדן זוהר: << אורח >> כן, בגלל הטיל בעצם עברנו להיות במחלקת נשים, ורוב העבודה שלי היא במיון ובחדרי הניתוח. ועכשיו גשם, ואנחנו משנעים אנשים בגשם, ואני מכסה אותם בשמיכות. זה נראה כאילו אני משנעת, שלא נדע, גופות. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> את גם רופאה וגם רנטגנאית וגם עושה שינוע? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> ירדן זוהר: << אורח >> כן. כשצריך לקחת מטופל דחוף לחדר ניתוח, את מריצה את המיטה לבד. הודות להנהלה, באמת הם מוצאים פתרונות בלתי אפשריים. << אורח >> שלי לוי: << אורח >> הם נשארים בגלל האנשים, באמת. << אורח >> ירדן זוהר: << אורח >> יש קורקינטים עכשיו לסניטרים שהם מחברים למיטה, והם משנעים. זה מדהים שעשו כזה דבר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, מטורף מה שקורה. << דובר_המשך >> ירדן זוהר: << דובר_המשך >> איפה שאפשר – מוצאים פתרונות. וההנהלה שלנו, מהרגע הראשון שמתחילים התמחות, כבר שנים מייעדת מתמחים לאוריינטציה לאותן דיסציפלינות שלמות שנמחקות, כמו אורולוגיית ילדים, שלא קיימת. וההנהלה כן מודעת לפער הזה ומנסה לייעד לשם מתמחים, אבל הם לא יכולים להכריח. אין תקציב, אין שום תמריץ שיגרום לי להישאר כשאני עושה 26 שעות ואני מסיימת, ועוד אני עושה הרצאות בהתנדבות, סוג של, לסטודנטים של בן-גוריון. אחרי 30 שעות אני עוד ממשיכה לעבוד, כי זו העבודה, כי יש אקדמיה וצריך להמשיך להציג מצגות וללמוד והשתלמויות, וזה הכול על חשבון הבריאות שלנו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> והיא עושה 30 קילומטר. כמה קילומטרים את מודדת במשמרת? << אורח >> ירדן זוהר: << אורח >> עכשיו יש לנו קורקינט. למדתי לרכב על קורקינט. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז הקורקינט. בפעם שעברה שהיא הייתה פה זה היה 30 קילומטר. << אורח >> ירדן זוהר: << אורח >> כשיורד גשם אני לא, אני מפחדת ליפול, אבל בסך הכול - - - << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> זה לא ייאמן פשוט. זה חשוב שמשרד הבריאות ידע. אתם שומעים את זה לראשונה? << אורח >> ירדן זוהר: << אורח >> זו רק שאלה, כי באמת, מה אני אמורה לחשוב? שנתתי את כל זה, ומה? << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> ירדן, אבל מה היית רוצה? בסדר, את תסיימי בעוד שנתיים, נכון? << אורח >> ירדן זוהר: << אורח >> הייתי רוצה שוויון הזדמנויות, כמו שיש את השיבא נגב, שיש להם משאבים שאנחנו לא נוכל לעמוד בהם בתור סורוקה. אנחנו לא נבנה את בית החולים מחדש. וחוץ מזה, סליחה שאני אומרת, יש שם פערים שאני לא חושבת שהם תואמים את האוכלוסייה, כי האוכלוסייה זה אנשים שעושים ברית מילה עם אבני צור. כאילו, זה לא אנשים שיש עכשיו - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא כולם, לא צריך להגזים. << אורח >> ירדן זוהר: << אורח >> לא כולם, חלקם. << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> היא יודעת. << אורח >> ירדן זוהר: << אורח >> זה קיים, אני אורולוגית, אני יודעת מה אני מקבלת למיון. וזה אנשים שנשואים לשתיים-שלוש נשים, ויש 50. זו לא אוכלוסייה שעכשיו אני יכולה למשוך את כל הנתונים. יש לי מטופלים בני 90 שבחיים לא היו אצל רופא, ואז פתאום, "אוי, למה יש לי גרורות?". לא יודעת.  זו אוכלוסייה מורכבת מאוד. אני לא בטוחה שלהכול שם יהיה מענה ב-AI. הלוואי. מה הייתי רוצה? הייתי רוצה שיהיה לנו שוויון הזדמנויות. שאותם אנשים שבתוכניות שלך, שיקבלו הרבה מעבר למה שאני נלחמת עליו בשיניים. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> בסדר גמור. קודם כול, אני לגמרי מקבלת. סורוקה עכשיו מתכננים את הבניין העתידי שלהם, וגם הם, אני בטוחה, משלבים גם טכנולוגיות חושניות, וגם חושבים על החוויה של העובד, בעצם הרופא, ושל כלל מי שעובד בתוך בית החולים, וגם חוויית המטופל. ודווקא זאת הזדמנות לבוא ולעשות שינוי. וברור לנו שאנחנו חייבים לחזק גם את סורוקה, והמשאבים שאנחנו משקיעים בשיבא – אנחנו גם צריכים להשקיע יותר משאבים בסורוקה. התוכנית שלנו, דרך אגב, הצגתי אותה לפרופ' קודיש, ואז הוא אמר לי: "איילת, זו תוכנית לנגב, זאת לא תכנון כוח אדם רק לשיבא נגב". ואני אומרת שוב, אנחנו בשיח עם כל השחקנים, ואנחנו צריכים לפצח את הדבר שאת צריכה כדי שתבחרי, בסופו של דבר, להישאר כרופאה מומחית בסורוקה. ראית, אנחנו מפצחים כל הזמן דברים וכל הזמן יש עוד תוכניות, וכל פעם אנחנו מתקדמים.  ודרך אגב, עכשיו אנחנו מדברים כבר על מומחים צעירים, כי עכשיו מנהלי המחלקות מתחילים לסמן לנו את זה בתור אתגר. אז אני מקווה מאוד שכשתסיימי כבר למשרד יהיו תוכניות יותר מובנות, ואת גם מוזמנת לבוא ובאמת להגיד לנו מה צריך. כמובן גם להנהלה המדהימה שלך. << אורח >> ירדן זוהר: << אורח >> אני רק אוסיף משהו אחד: הנושא של תתי-התמחויות, המימון של תתי-התמחויות. Fellowships, זה דבר יקר. יש 10 מומחי אורולוגיות ילדים במרכז, בדרום אין אף אחד. אמרו את זה לפניי. אז או שאיכשהו תפזרו אותם בכל חלקי הארץ, תלוי תקציבים, או שתעזרו לנו במימון תתי-התמחות. אני חוסכת אגורה לאגורה. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> גם על זה אנחנו בשיח, גם עם האוצר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תקשיבו, "שיח, שיח, שיח, שיח" זה מהמם - - - << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> אבל תראו כמה התקדמנו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל בסופו של יום, אנחנו רוצים לראות תוצאות. אני רוצה לדעת, אתם קיבלתם את כל הכסף לשיקום הבניינים שנפגעו? נפגעו. בניינים. טיל. האם הגיע כל הכסף? << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> אנחנו לא רואים מורכבות באספקט הזה, בסדר? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> אני אומר, הבניינים, יש לנו אנשים טובים בבריאות ובאוצר. הם שם והם תומכים. לא נתקלנו בקושי מול המערכת הממשלתית בדבר הזה. שוב, אני גם מסמן את מה שירדן אמרה. ירדן סיפרה לכם על כמה קשה היא עובדת בתורנות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> היא עושה את זה, ובשנה הבאה היא תצטרך לעשות את זה כשיורדים ממצבת כוח האדם שליש ממספר המתמחים, כי הם נעלמים. ואז אם היום היא עובדת קשה, היא תצטרך לעבוד פי 2 יותר קשה, כי פשוט לא יהיה את אותו כוח אדם. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> לא תקבלו מתמחים חדשים שמגיעים מאותם מוסדות? << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> אנחנו נקבל, אבל תבינו, מערכת הבריאות זה כמו בריכה. היא מתמלאת מארבעה ברזים. היא מתמלאת מישראלים בוגרי הארץ, מישראלים שלמדו בחו״ל מאושר – הונגריה, ליטא ופולין – רופאים עולים, ואזרחים ישראלים שלמדו באוניברסיטאות שמ-2019 הן לא מאושרות. ארבעה ברזים. עכשיו, יש בריכה שסגרו לה ברז אחד. עכשיו, הלוואי וזאת הייתה בריכה אחת, אבל יש שתי בריכות בישראל – יש את הבריכה של המרכז ויש את הבריכה של הפריפריה. הבריכה של הפריפריה תלויה, בין 30% ל-60% כדי להתמלא, מאנשים של פסולות יציב, וסגרו את הברז לבריכה הזאת. זאת בריכה שאין לה מאיפה להתמלא בעוד כמה שנים.  עכשיו, הלוואי שהסטודנטים המקסימים שלומדים ברייכמן יבואו לדרום, אבל אני רוצה להסביר מי לומד רפואה בארץ. עשירונים 9-10, גרים במרכז, שני הורים אקדמאים. הם לא באים לעבוד בנגב, בסדר? זו לא אוכלוסייה שבא לעבוד בנגב.  << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> צריכים תמריצים. << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> אבל זה לא לגמרי מדויק, דרור. << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> שניה. אם במרכז היה שפע, בסדר? נגיד 50 אנשים ממתינים לתקן ברפואת ילדים בשיבא על תקן אחד – למה הם לא באים היום לסורוקה? יש תקן. זאת אומרת, אם זה אפשרי, הם כבר יכולים היום לעשות את זה. 40 איש בשניידר, 50 איש בשיבא, ואנחנו עובדים קשה כדי שיהיה לנו רופא ילדים בהתמחות. אם זה היה כל כך פשוט שהם יבואו לנגב בגלל שהם צריכים את העבודה, אז כבר היום הם היו יכולים לבוא. המרכז רחוק מלהיות רווי ברופאים ורופאות, ולכן כל התוספת של רייכמן ואריאל וכל זה, היא תמלא את הבריכה של המרכז, כי המרכז עוד לא רווי. אם בעוד 10 שנים המרכז יהיה רווי, אולי אנחנו, בנגב, נהנה מהטיפות שנשפכות החוצה, אבל אני לא רואה את זה קורה בשנים הקרובות. עכשיו, כל מה שאני אומר – ואמרתי, אני אופטימי. אני רוצה להיות אופטימי כמו שיבא נגב שהעתיד הוא עתיד של AI ורכבות. הדבר היחיד שאני שואל אתכם, בתור אזרח ישראלי שנמצא פה בשנים האחרונות, שאלה אחת קטנה: ומה אם זה לא יקרה?  רק תציגו לי את דפ"א ב'. לא יכול להיות שיש רק דפ"א א'. מי שעובד רק עם דפ"א א', זו קונספציה שיכולה להיגמר בקטסטרופה, ואני מפציר בכל המערכת להיערך גם לדפ"א ב'. דפ"א ב', שלמרות שזה יהיה בית חולים הכי טוב בעולם – ואני מאמין, כי אני מכיר את אורלי, ואם מישהי תעשה את זה זו אורלי – ומה אם זה לא ימשוך את האנשים?  עשינו מלא דברים 20 שנה ולא משכנו אותם. מה אם גם זה לא ימשוך אותם? אנחנו נשב פה, ואז אנחנו נגיד: "אוי אוי אוי, המצב פי 1,000 יותר גרוע"? אז בואו נתכונן עכשיו לזה. אנחנו רואים את הטרג'קטורים. אנחנו רואים את המספרים. מי שרוצה לשבת על מספרים – המספרים טריוויאליים. הם ברורים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> דרור, אבל יש לך תוכנית איך אפשר להיערך לזה בצורה גם שונה? יש רעיונות? יש דברים שאפשר לבדוק? << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> תראי, למה בסטאז' למשל אין בעיה, או יש פחות בעיה? כי הגרלת הסטאז' היא הגרלה שמחייבת אנשים לעבוד במקומות. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> יש, יש הגרלה. << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> אבל בהגרלת הסטאז' יכול להיות שאני במרכז ואני אעשה את הסטאז' שלי בסורוקה, כי זה מה שיצא בהגרלה. האם משרד הבריאות מסוגל, בנושאים של התמחויות, לנהל את הדבר הזה בצורה הזאת? אני לא יודע. קשה לי להבין איך אפשר אחרת, כי המענקים לא עוזרים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, שמשרד הבריאות החליט לאן המתמחים הולכים. << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> למשל. << אורח >> ירדן זוהר: << אורח >> זה קיים במדינות אחרות. זה קיים באירופה וזה קיים בארצות - - - << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> אבל זה מה שאנחנו עושים בהסכם. המתמחים שבאים אלינו חותמים על הסכם. זו בעצם הפעם הראשונה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם ירצו. זו בחירה שלהם אם הם רוצים - - - << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> לא, יש שם סנקציות נגד מי שלא יבוא. << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> אני רוצה, שוב, אני אופטימי. גם אנחנו - - - << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> הם עדיין יכולים לא לבוא, ברור. << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> מי שמכיר את ההסכמים – זה כמו בעתודה. אני אספר סיפור. היה לי חבר בהתמחות שהיה חתום על הסכם. הוא פסיכיאטר. הוא היה מתמחה בפסיכיאטריה. הוא התקבל תחת הסכם שהוא לא רצה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> כן, אבל זה גם רלוונטי. << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> מה הוא עשה? ביום תחילת ההתמחות הוא עשה הוראת קבע, שכל חודש לקחה לו נתח מהמשכורת, ושם את זה בקופה בצד. הוא הגיע לשלב בהתמחות שהוא הבין שזה מספיק, הוא לקח את זה, פדה את עצמו מההסכם והלך. אנשים היו מתוחכמים. אם אנחנו תלויים בהסכמים כדי להחזיק רופאים בנגב, אנחנו בדרך לקטסטרופה. אם זאת התקווה. << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> אני יכולה רגע להתייחס? << אורח >> דרור דולפין: << אורח >> הסכמים לא עובדים. לא עובד בעתודה, לא עובד בזה, לא עובד בשום דבר. אנחנו צריכים אנשים מהנגב שיעבדו בנגב. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה. << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> אני יכולה להתייחס ממש בשתי מילים? << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> כן, ממש בשתי מילים, כי אנחנו צריכים לסיים. << אורח >> אורלי ויינשטיין: << אורח >> א', זה המצב, ויש פה אתגר גדול מאוד, ומבחינתי זה האתגר הכי גדול, להביא כוח אדם איכותי לנגב. בסוף, אין מה לעשות, אי-אפשר להגיד "זה לא יקרה". אפשר רק להתמודד עם האתגר ולהכין תוכניות, לעטוף אותם ב-360 מעלות כדי שהם יבואו. הם יהיו מחוברים לשיבא, זה משהו שאולי לא הדגשתי. קלינית, הם יהיו מחוברים לשיבא, אז זה עוד גורם משיחה משמעותי מאוד.  והדבר האחרון שרציתי להגיד ולא אמרתי קודם: אנחנו מנסים להגדיל את המכנה בנגב, ובעצם יש לנו עכשיו תוכניות, גם במגזר הבדואי, גם במגזר החרדי, גם בשדרות, לפנות לתלמידי תיכון. תוכניות ממשיות. זה לא משהו ב-30,000 רגל; תוכניות שעכשיו מתחילות להתבצע, לאתר תלמידי תיכון מצטיינים בנגב ולחבר אותם לבית החולים משלב התיכון.  אנשים שלא עושים צבא יבואו לעשות שירות לאומי בשיבא, זאת התוכנית החדשה – כבר דיברנו עם גורמים במדינה שאחראים על השירות הלאומי – ולהגדיל את הפוטנציאל בנגב. בסוף, אני חושבת שהדבר הכי גרוע יהיה להגיד: "זה לא יכול לקרות", "זה לא יקרה", "אוי ואבוי, זה בלתי אפשרי". זה לא נכון, זה אפשרי, רק צריך להתכונן לזה מראש. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה. שם ותפקיד, בבקשה. << אורח >> שני עידן ראובן: << אורח >> ד"ר שני עידן ראובן, אני רופאת ילדים בשדרות. סליחה, אני סגנית רופאה מחוזית במכבי במחוז דרום. זאת אומרת, אני הנציגה של מכבי פה. נולדתי וגדלתי בנתיבות. בעצם, אני הרופאה הראשונה מנתיבות, זה כזה היה ה-Title שנתנו לי כשסיימתי את הלימודים. למדתי בחו״ל, התמחיתי בסורוקה, כך - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איפה בחו"ל? << אורח >> שני עידן ראובן: << אורח >> בסלובקיה. מאושר, אבל עדיין. עבדתי בכללית שלוש שנים כשסיימתי להתמחות, ועכשיו אני במכבי כבר שלוש-ארבע שנים. ובעצם, אני חייבת להגיד שאני יושבת כאן, וקודם כול מתפעמת ונפעמת מעצם הדיון והתוכניות המדהימות שאיילת הציגה, ומה שאורלי ודרור מדברים זה פשוט מדהים. ואני סיימתי לימודי רפואה בחו״ל, חזרתי לארץ לפגישה עם מי שהיה אז מנכ״ל משרד הבריאות, רוני גמזו, ואמרתי: "אנחנו צריכים לעשות משהו, להחזיר את הרופאים שבחו״ל לארץ, למצוא איזו דרך". זה היה בנפשי מאוד, ואני חושבת שבאמת מתוך ציונות הגעתי לסורוקה והחלטתי להישאר בנגב. בעלי מהשומרון, ובחרנו להישאר בדרום. אני מגדלת את הילדים שלי בעוטף, אנחנו גרים בעוטף, ואנחנו בעצם גם פונינו עם המטופלים שלי ביחד לשדרות. הייתי איתם ביחד במלונות, ועשינו חגיגות במלונות. אני חושבת שאחד הדברים העיקריים שבלטו לי במסגרת התוכניות האחרונות והתפקיד הנוכחי שלי, כאחראית על סגל רופאים במכבי מחוז דרום, זה שבאמת הרופאים שיישארו בנגב, כנראה שהם רופאים שגדלו בנגב ולמדו בנגב. היום יש את בן-גוריון, שזאת האוניברסיטה שבנגב. האוניברסיטה הזאת היא מחויבת לקבל רופאים מכל הארץ, ואין איזשהו משהו שמחזיק את הרופאים שבנגב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. ניסינו לעשות העדפה מתקנת. זה לא עובד. << אורח >> שני עידן ראובן: << אורח >> נכון, אבל אני רוצה להגיד שבאמת מדברים שאנחנו בודקים, רופאים מהמרכז שלומדים בבן-גוריון, לא נשארים בדרום וחוזרים למרכז. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת, אני מכירה את הנתונים. << אורח >> שני עידן ראובן: << אורח >> רופאים מהדרום שלומדים במרכז לא חוזרים לדרום. זאת אומרת, יש כזה ממש טפטוף איטי של אנשים מהדרום לכיוון המרכז, וגם מי שלמד במרכז לא חוזר לנגב. ואני רוצה להגיד שאנחנו כמכבי ובכלל עובדים מאוד בשיתופי פעולה כמה שסורוקה זה כך לפעמים קצת קשה אבל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה רב ונותנים, כי בסוף כולנו מרכז. אני רוצה להגיד שהיה את הכנס של "פותחים עתיד", וגם אז היה שיתוף פעולה משמעותי מאוד, גם עם כללית וגם עם מכבי. אלה דברים שלא רגילים לראות, אבל בגלל הצורך הגדול בדרום, אתם רואים את האנשים הטובים שנמצאים פה, אנשים שבאמת מחויבים לזה, וזה מדהים לראות את שיתופי הפעולה הקיימים.  כן, אני חושבת שכרגע, באמת, כמו שדרור אמר, עומד להיות איזשהו פער, ויכול להיות שצריך לחשוב על איזשהו תמרוץ לרופאים, למומחים, שכרגע כן גרים במרכז וכן צריכים להגיע לדרום. צריך למצוא איזושהי דרך כן לתמרץ, כי בסוף אני, כשאני באה לרופא, יש לי הסכמי עיצוב של משרד האוצר שאני לא יכולה לעבור מסכום מסוים. נכון, יש 8% תוספת לפריפריה, אבל זה לא מספיק. בסוף, הם מקבלים סכומים כאלה ואחרים גם במרכז, וכשהמקביל שלי במרכז כן אומר שיש לו רופאי ילדים שאין לו איפה לתת להם לעבוד, אני אומרת לו: "תעביר אליי, אני אמצא דרך לגרום להם להגיע אליי, אבל תעביר אותם אליי". לא תמיד זה עובד, אבל זה משהו שכן איכשהו אפשר לעשות.  אני חושבת שתמרוץ לרופאים מהמרכז לעבוד בדרום זה הדבר האחד שיכול לעשות. הדבר השני זה באמת בניית התשתיות. אורלי דיברה על זה, וזה מדהים, כי לא שמעתי את זה עד עכשיו, זה אחד הדברים שישבו אצלי הרבה מאוד זמן. משרד החינוך. זאת אומרת, ממש בחינוך, בשלב התיכון, אני, כתלמידה, רציתי לעשות בגרות באנגלית שבע יחידות, ואמרו לי "אי-אפשר". רציתי לעשות שתי מגמות, ואמרו לי "אי-אפשר". << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> לחזק חלומות ולהגשים אותם. << אורח >> שני עידן ראובן: << אורח >> בדיוק. החינוך בדרום – צריך לשים איזשהו דגש גם על החינוך. צריך לזכור שגם החינוך הוא משמעותי מאוד, ולחשוף לרפואה. לחשוף למקצועות הבריאות. פסיכיאטריה בחברה הבדואית זה דבר מדהים. אנחנו רואים שכשנתנו להם חוגים על בריאות הנפש ולימדו אותם, היו יותר אנשים שהלכו לעבוד בזה והכירו את המקצועות של פסיכיאטריה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה, ד"ר שני. אנחנו חייבים להגיע לדובר הבא, כי אנחנו מצומצמים בזמן. רופא ילדים משירותי בריאות כללית, ד"ר פואד, כאן או בזום? << אורח >> פואד אלצאנע: << אורח >> קודם כול, אני מודה לכם על הכינוס של הוועדה, ואני מתחבר במה שאמרו פה. אני רוצה לפתוח בזה שאני מדגיש את הנקודה שאמרה איילת: הבריאות של אנשים מושפעת רק ב-20% משירות הבריאות הישיר שהם מקבלים. השאר נשען על דברים נוספים, החל בחינוך, תעסוקה, תשתיות וכיוצא בזה. אז ההשקעה צריכה להיות בכל התחומים.  שירותי בריאות כללית גם כן פועלת בצורה משמעותית מאוד על מנת לצמצם פערים, וזה לא פשוט. למשל, הצגתם פה את האשכול או העץ של הפערים הבולטים במערכת הבריאות. ממוגרפיה, שזה תחום בעייתי מאוד ומאתגר, גם בבריאות האישה וגם בפריפריה. אי-אפשר להישען על התשתיות הקיימות בדרום עד היום על מנת להעלות את אחוז הביצוע של ממוגרפיה בקרב נשים, בעיקר בחברה הבדואית. גם בגלל המחסום התרבותי, גם בגלל התחבורה הציבורית הלא פשוטה.  אז מחוז דרום בכללית, על מנת לדלג על המשוכה הזו, רכש ניידת ממוגרפיה ייעודית רק למחוז דרום, שנתנה מענה מדהים לאחוז - - - << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> ניידת? << אורח >> פואד אלצאנע: << אורח >> ניידת ממוגרפיה. כן. בדיקות ממוגרפיה כולל אולטרסאונד, וזאת על מנת לתת מענה ליישובים מרוחקים, לכפרים הבדואיים, למצוקת התורים בתוך - - - << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> בתי חולים ומכונים. << אורח >> פואד אלצאנע: << אורח >> רפואת ילדים זה תחום מאתגר מאוד, ואנחנו פועלים חזק מאוד בתקופה האחרונה על מנת לקלוט מתמחים בכל בתי חולים, בעיקר בדרום. ואני מתחבר למה שאמר חברי ד"ר דרור פה. לפני חודשיים הייתה בחינה שלב ב' בהתמחות ברפואת ילדים. בית חולים ברזילי, שנשען כמעט 70%-80% על בוגרי אוניברסיטאות פסולות יציב, עם 100% מעבר בשלב ב' מבחינת רפואת ילדים.  כל בית חולים אחר בארץ היה מקנא ורוצה תוצאות כאלה. האנשים האלה שלומדים בחו״ל, זה לא רק איפה למדת, אלא גם מי אתה. עד לפני שלוש-ארבע שנים, מרבית מנהלי מחלקות בבית חולים סורוקה היו בוגרי חו״ל, ולא מעט מהאנשים שהלכו ללמוד בחו״ל הלכו לשם בגלל שתי סיבות.  קודם כול, סף הקבלה ללימודי רפואה בישראל הוא בלתי נתפס. אנשים מצטיינים עם פסיכומטרי 750 ובגרויות מדהימות לא מצליחים להשתלב במערכת כאן. על אחת כמה וכמה כשאתה בוגר תיכון במגזר הבדואי, שלא מכשיר אותך להתקבל לשם. אנשים נופלים גם בבחינות של השפה העברית. הם הולכים ללמוד בחו״ל מהסיבה הזו, וגם בגלל העלויות. עלויות של הכשרת רופא בארץ הן לא נורמליות, ואם אתה הולך לאוניברסיטה שהיא לא פסולת יציב – בהונגריה זה עולה פי 5 או פי 10 מהלימודים בארץ – אז אתה הולך לגוש המזרחי, שם זה יותר זול. גרמניה היא יותר טובה, אבל שם לומדים כי זה עולה פחות.  אבל לא מעט מהאנשים האלה הם מוכשרים להפליא, ומגיעים לסורוקה. הייתי לפני חודש, אמא שלי עברה ניתוח במחלקה אורתופדית בסורוקה. ניתחו אותה שני מנתחים בוגרי פסולי יציב, שניהם. הם מהבכירים של המחלקה, אנשים מדהימים, מקסימים, מקצוענים. אז אנחנו כן משקיעים בתחום הזה. אנחנו עובדים קשה מאוד על מנת להביא רופאים מהמרכז, גם עם תמריץ, גם עם הבטחת עבודה, אבל מחתימים אותם על חוזה של המשך אחרי שהם מסיימים התמחות.  אני חייב להגיד שאנחנו לא מצליחים לקיים את החוזה ב-100%, אבל 80% זה מצוין. על מנת שנמשיך בדבר הזה, אנחנו צריכים תמיכה מהתשתיות מסביב. אם רופא מגיע ואין לו גן לילדים שלו, בית ספר לילדים שלו, מקום עבודה, סביבה מתאימה בשבילו לקיים משפחה בצורה מכובדת ונאותה – הוא יעבור בחזרה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה רבה, ד"ר פואד. מובן. ליאת לביא מעתיד לעוטף, בבקשה. << אורח >> ליאת לביא: << אורח >> תודה, היושבת-ראש. צוהריים טובים. בראשית דבריי אני רוצה להודות לחברת הכנסת יסמין פרידמן על קיום היום החשוב הזה. תודה.  תושבי העוטף והנגב המערבי לא חיים בשגרה. אנחנו חיים עשרות שנים תחת איום ביטחוני, למעלה משנתיים במציאות של מלחמה מתמשכת, אבל סליחה שאני אומרת כך, מערכת הבריאות ממשיכה לפעול כאילו בשגרה.  איילת, אתם מציגים תוכנית שנשמעת פנטסטי להגדלת התקנים, להשבחה שלהם. אני בכל זאת אשמח להבין מה היעד המדיד מצדכם לתת לנו, תושבי העוטף, לקבל מענה כבר בטווח המיידי לאזור מוכה טראומה. נכון להיום, אחד מכל חמישה תושבים בעוטף סובל מפוסט-טראומה, וגם מי שלא נפגע ישירות חי בחרדה, במתח ובפגיעה ממשית בבריאות.  אנחנו רואים עלייה בתחלואה של כאבים כרוניים, הפרעות שינה, תחלואה מתמשכת. כמה מומחי טראומה יש בבית חולים בנגב, בדגש על בתי חולים שנותנים לנו מענה בעוטף? עד כמה יש נכונות לפעול להכשרת צוותי רפואה להיות מודעי טראומה? תודה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> כן, תודה רבה, ליאת. נמצאת בזום ד"ר עידית סובול, שהיא גם עובדת בסורוקה וגם רופאה אורולוגית בקהילה. היא לא עובדת בסורוקה כבר? << אורח >> עידית דובי סובול: << אורח >> לא עובדת בסורוקה, אבל אני אורולוגית הילדים שדיבר עליה דרור דולפין. << אורח >> ליאת לביא: << אורח >> יש אפשרות להתייחסות? לקבל תשובה ממשרד הבריאות? << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> ד"ר עידית תסיים ואז אנחנו נקבל התייחסות של משרד הבריאות. << אורח >> עידית דובי סובול: << אורח >> אוקיי. קודם כול, שמעתי את הנאום היפה מאוד של משרד הבריאות, והיא נראית אישה מקסימה, אבל אני לא רואה שום דבר בכלל שמזכיר את כל התוכניות הגדולות האלה. ואני הכנתי כמה נקודות לדבר עליהן.  קודם כול, אני רופאה בכירה אורולוגית עם התמחות בגיל המעבר ובהשמנה, וכרגע גם בטיפול מיני ובאורולוגיית ילדים. אני עושה הרבה מאוד מרפאות בנגב ואני רואה את התחלואה כל יום. אני מסכימה עם קודמתי לגבי השיעור ה-PTSD, שהוא בלתי נסבל. אנשים מגיעים למרפאה עם בריחת שתן, הפרעה בתפקוד מיני, בחורים צעירים, כתוצאה מהטראומה, ואני לא יודעת מה לעשות איתם. ועכשיו כמה נקודות. לגבי רופאי משפחה: אז אתם יכולים לדבר על עוד בית חולים, על עוד חדרי ניתוח ועל עוד לא יודעת מה. אין רופאים. אני לא יודעת מאיפה תביאו אותם. ובשביל שתהיה רפואה טובה – צריכים גם להיות רופאים טובים. להביא כל אחד – זה לא יעזור לנו.  רופאי המשפחה הם לא קבועים, הם כל הזמן מתחלפים. המטופלים שלי, אני מטפלת להם – אני אורולוגית, כן? – בהשמנה, בכולסטרול, בטראומה, כל התחומים, בגלל שרופא המשפחה שלהם לא שם לב שהכולסטרול גבוה מאוד. אין לנו פה רפואת משפחה טובה. הם לא נשלחים להכשרות. הם הרבה פעמים לא מבינים דברים שהם אמורים להבין הרבה יותר טוב ממני. אז אפשר לעשות באמת מיליון תוכניות, אני החומר האנושי – לא סגורה עליו, על מה התוכנית שלכם.  כנ״ל לגבי רופאי ילדים. ילדים סובלים מהשמנה קשה מאוד. ישראל היא מקום שישי בעולם בהשמנה בילדים. אנחנו בסיכון גבוה. אין שום תוכניות בהקשר הזה. כלומר, תוכניות יש, אבל אין שום יישום. אפילו חוזר מנכ״ל להפסיק להביא ממתקים לבית ספר לא מצליחים להוציא.  יש מרפאת השמנה אחת לילדים בדרום, שקורסת, כמובן. לגבי מבוגרים כרגע אין מרפאת השמנה. רפואה מונעת, שזה הדבר הנכון – כך זה צריך להיות, כך זה במרכז – אין בדרום. רופאי משפחה לא מתעסקים בכלל, לא עם גיל המעבר וטיפול הורמונלי, שיכול למנוע מחלות כרוניות; לא עם טיפול בכולסטרול גבוה; לא עם טיפול בהשמנה. תורים לדיאטנית זה בין שלושה לארבעה חודשים. באמת, אני מרגישה שאין לנו רפואה. סליחה שאני כך זועמת.  לגבי החברה הבדואית, אני מקבלת פה אנשים, באמת, שאפשר לגרד איתם את הרצפה או מדיכאון, או מבריחת שתן, או מגיל מעבר קשה מאוד. הם לא מקבלים שום מענה לאף אחת מהבעיות שלהם. ילדים עם בריחת שתן שאני לא מצליחה לקבוע להם תורים, או ילדים עם דלקות חוזרות.  למשל, אני התחלתי התמחות בסורוקה ב-2008 – אני עזבתי ב-2017, אגב, כי לא הסכימו לשלם תת-התמחות בשבילי. אם כבר מדברים על זה, אז בית חולים קפלן הקטן כן הצליח לממן את זה – וכשאני עזבתי, היו לנו בדיקות שהיו מקובלות מאוד באורולוגיות ילדים – ציסטוגרפיה, מיפוי כליות לילדים.  הדברים האלה כבר לא נעשים בסורוקה. שולחים אותם לשניידר, אוקיי? ילדים שצריכים את הבדיקות האלה נשלחים לשניידר. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> וכל המשפחות נוסעות? לא כל המשפחות יכולות לנסוע. << אורח >> עידית דובי סובול: << אורח >> לא כל המשפחות נוסעות, אבל לשם שולחים אותם. אני בכלל לא מדברת על אורודינמיקה, שזה חזון אחרית הימים, אנשים עם בריחת שתן. אני בדקתי בשבילכם, אגב, כמה זמן המתנה. התקשרתי למרפאה, אין תורים. זה לא שמקבלים תור לעוד שנה או לעוד חצי שנה. אומרים להם: "אתם ברשימת המתנה". אין תורים לבדיקות האלה.  << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איפה? << אורח >> עידית דובי סובול: << אורח >> אורודינמיקה, מרפאות חוץ, אורולוגיה. שוב, בית חולים סורוקה לא אשם. הוא לא מיועד לצאת את כל השירות. זה בלתי אפשרי, אוקיי? אז אנשים לא מקבלים תורים לבדיקות. הם מסתובבים עם חיתולים, עם פדים. אני לא יודעת מה לעשות איתם. אני מרגישה שאני תקועה בתוך איזה לופ אינסופי,  אני שולחת אותם למרכז – אם יש להם ביטוח פרטי אז בכלל, אבל אין, זה באמת, אתם יכולים לעשות 2,000 תוכניות. בשטח, אין רפואה בדרום. יש שאריות של רפואה, וזה הולך ונהיה יותר גרוע. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> ד"ר עידית, תודה. זה ממש מצער לשמוע - - - << אורח >> עידית דובי סובול: << אורח >> רגע, הדבר האחרון שרשמתי לי: פיזיותרפיה, כן? אנשים מחכים עכשיו, ומעכשיו נותנים להם תור לאוגוסט. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם אני ניסיתי לקבוע לאוגוסט, אני לא הצלחתי בכלל. << אורח >> עידית דובי סובול: << אורח >> בבקשה. חברת הכנסת יסמין וחברת הכנסת טניה, תודה רבה על היום החשוב הזה, ואני ניסיתי מאוד להגיע אבל לא הצלחתי, כי אין חדרים לתת לי ביום אחר לשבת במרפאה, אז נאלצתי להישאר. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה. תודה על הטיפול שאת מעניקה לאנשים. תודה. ד"ר שני בר-טוביה, עו"ד לזכויות האדם, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל רגע, הבטחנו תשובה לעתיד העוטף. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> נכון, סליחה. תשובה לליאת. איילת, את יכולה בבקשה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> וגם אני חושבת שאיזושהי תשובה על מה שד"ר עידית אמרה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> בדרך כלל בסוף הדיון מבקשים להתייחס, אבל אנחנו כבר רבע שעה לדיון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מתנצלת, אני צריכה ללכת. אני פותחת את המליאה. אני כמובן אתעדכן בהכול, ואני מודה ממש מקרב לב לכל מי שטרח והגיע. זה לא סוף פסוק, אנחנו ננסה לעשות כל מה שאפשר כדי - - - << אורח >> שני עידן ראובן: << אורח >> אפשר רק משפט על מה שעידית אמרה לגבי רפואת משפחה? אני רק אגיד, אני רופאת משפחה, רופאת ילדים במכבי. התוכנית לרפואת משפחה במכבי היא תוכנית מדהימה. מתמחי רפואת המשפחה והרופאים שיוצאים משם נשארים לעבוד איתנו - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל לא כולם במכבי. << אורח >> שני עידן ראובן: << אורח >> נכון, אבל אני אומרת שאנחנו שמים דגש עצום על זה, והרפואה היא טובה. יש לנו מרפאת גיל המעבר, יש לנו מרפאת השמנה לילדים, למבוגרים. זאת אומרת, גם הדבר הזה צריך - - - << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> בדרום. בצפון אין כזה מגוון. אז איילת, בבקשה, תתייחסי למה שליאת מעתיד לעוטף שיתפה אותנו. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> קודם כול, אני אגיד שבמסגרת תקומה יש מאות מיליוני שקלים שמושקעים במערכת הבריאות, החל ממרכזי חוסן בהיקפים של עשרות מיליונים ואפילו יותר בשנה. ויש גם - - - << אורח >> ליאת לביא: << אורח >> מרכזי חוסן ערוכים לחירום, ואנחנו מדברים על טראומה שהיא שגרה. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> אבל הם עדיין ממשיכים בטיפול בהיקפים גדולים מאוד גם עכשיו. בסדר? וגם מבחינת הקופות, יש מבחני תמיכה לקופות, יש מענקים ייעודיים שאושרו לתקומה, הממונה על השכר פה, הם גם יכולים לפרט את הנושא. אנחנו מכירים. הקופות עובדות קשה מאוד כדי להרחיב את השירותים, להגביר אותם, למשוך כוח אדם שירצה לבוא ולעבוד בעוטף. בסדר? דרך אגב, גם מרכזים רפואיים חדשים שמוקמים עכשיו ונפתחים, ושבילי ההליכה שמאפשרים תנועתיות, והיחידות בריאות ששוחחתי עליהן קודם, ופעילות ממוקדת אוכלוסיות כדי להגביר גם את שירותי הבריאות וגם את עולמות המניעה. ואם הקופות ירצו להתייחס פרטנית למה שהם מבצעים, אז באמת יש לכם הרבה מאוד במה להתגאות גם בכללית. ודרך אגב, גם מבחינת רפואת המשפחה. אז נכון, 50% מרופאי המשפחה בארץ הם לא מומחים ברפואת משפחה. גם לזה אנחנו מתכוונים לתת פתרון עם ועדה ייעודית שהוקמה עבור הנושא הזה. אבל בסופו של דבר, אני אומרת, המציאות היא תמיד מורכבת, נכון? זה לא שחור ולבן. יש רפואה בנגב, ויש רפואה מצוינת גם בנגב, בהרבה מאוד מקומות, ויש כל הזמן הרחבה של השירותים שקופות החולים נותנות, ואני אומרת, המגמה היא חיובית, ובסוף הפתרון הוא באמת למשוך כמה שיותר כוח אדם איכותי שיצמח מהנגב ויישאר לעבוד בנגב. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה, איילת. ד"ר שני בר-טוביה. << אורח >> נועה דוד: << אורח >> אני יכולה להגיד רק במשפט? נועה דוד, עתיד לעוטף. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> ממש מילה, במשפט, כן. << אורח >> נועה דוד: << אורח >> קודם כול אנחנו מעריכים מאוד את הדברים שמשרד הבריאות עושה, ואנחנו רואים את המגמה, וגם המצגת הייתה מאוד יפה, ותודה רבה. אבל העוטף נמצא בתקופת מלחמה כבר שנתיים וחצי, ולכן ההיערכות שמשרד הבריאות עושה לכל הארץ, עם כל הכבוד, לא יכולה להיות באותה מידת מהירות לגבי ההתפתחות הבריאותית בעוטף. << אורח >> איילת גרינבאום: << אורח >> בגלל זה יש לנו תוכניות ייעודיות, מבחני תמיכה ייעודיים, והקמה של תשתיות, ויחידות בריאות, ואקו-סיסטם שלם. אנחנו קיימנו כנס עם הקופות ועם הרשויות המקומיות, והם דיברו ביחד גם על הצרכים ומה אפשר לפתח. אנחנו שם, ואנחנו באמת מחויבים לכך. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> ב-"טראומה" מתכוונת טראומה פיזית או פסיכו-טראומה? << אורח >> נועה דוד: << אורח >> שניהם. כל התחום של טראומה - - - << אורח >> פואד אלצאנע: << אורח >> אני חושב שבעוטף יש מגוון רחב מאוד של תוכניות לחוסן, לטיפול בטראומה, להרחבה של שירות בריאות הנפש. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> גם אני יודעת. הוקצו משאבים רבים. << אורח >> נועה דוד: << אורח >> אתה יודע כמה זמן מחכים לחוסן? שמונה חודשים אני חיכיתי. << אורח >> פואד אלצאנע: << אורח >> שנייה. אני מוכן לבדוק את הנתונים, אבל היקף ההשקעה בתוכניות החדשה - - - << אורח >> נועה דוד: << אורח >> זו בדיוק הנקודה, ששנתיים וחצי מאז תחילת המלחמה מערכת הבריאות הייתה צריכה לתת מענה, אוקיי? לא להמתין שמונה חודשים. שמונה חודשים מחכים, בסדר? ויש כאלה שיותר. מערכת הבריאות צריכה לתת לתושבי העוטף מענה ייעודי. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> זה נורא. צריך לקיים דיון נוסף על זה. אני מציעה שנקיים דיון בנפרד על מתן שירותים בעוטף. אני יודעת שהוקצו הרבה מאוד משאבים, הרבה יותר מאשר בצפון, אבל אם זה לא מיושם, האם לא בוצעו העברות כספיות כדי ליישם את התוכניות היפות שאנחנו מכירים? אז אנחנו נקיים דיון נוסף. מבטיחים. << אורח >> אחלאם אבו קרן אבו גאנם: << אורח >> ברשותכם, אני אשמח גם להתייחס. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> עוד מעט. את אחלאם? << אורח >> אחלאם אבו קרן אבו גאנם: << אורח >> אני אחלאם. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> עוד מעט, נשמע את ד"ר שני בר-טוביה ואחר כך את. בבקשה. << אורח >> שני בר טוביה: << אורח >> תודה רבה. זה לא מקרי שכשמדברים על פערי בריאות, הרבה פעמים מתרכזים בצד של השירותים. יש בזה משהו יותר נוח, בלצמצם פערים בשירותי בריאות. וכמו שכבר נאמר כאן בחדר, זה למרות שאת עיקר הבריאות של אנשים מסבירים גורמים מגדירי בריאות ולא שירותי בריאות. אבל אני בכל זאת איפול גם לפיתוי הזה ויגיד כמה מילים על שירותים. יש לי הרבה מה להגיד, אבל אני אתמקד בכמה נקודות בודדות.  דבר ראשון, לגבי מבחני התמיכה – בטח לאיילת נמאס לשמוע את זה, אבל התמיכה התוספתית חייבת להיות גם בפריפריה הסוציו-אקונומית ולא רק בפריפריה הגיאוגרפית, בכל מבחני התמיכה. דבר שני, כפל תמיכות, כשיש כפל של פגיעויות. אנחנו חוזרות על זה שוב ושוב: כשיש יישוב שהוא גם עני, וגם בפריפריה הגיאוגרפית והוא גם ערבי – אז כנראה שתוצאות הבריאות שם גרועות מאוד. צריכה להיות אפשרות לכפל תמיכות במסגרת מבחני התמיכה של משרד הבריאות, בכל התחומים. זה צריך להיות רוחבי. ושוב, זו רק דוגמה אחת. דיברו פה על רפואת משפחה, רפואה ראשונית, רפואה בקהילה. זה נכון שיש פערים בשירותי בריאות שהם גיאוגרפיים – כשאין אורולוג ילדים בדרום זה פוגע בכל הילדים בדרום. אבל כשמדברים על בריאות בקהילה, על רפואה ראשונית, פערי הבריאות הם סוציו-אקונומיים והם אתנו-לאומיים. אנחנו בדיוק מוציאים דוח על מומחיות ברפואת משפחה, ואנחנו מראים את שיעור המומחים ברפואת משפחה. גם בנגב יש שיעור מומחים ברפואת משפחה ביישובים יהודיים מאשכולות סוציו-אקונומיים גבוהים, אחר כך שיעור מומחים ברפואת משפחה ביישובים יהודיים מאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים, ואחר כך שיעור מומחים ברפואת משפחה ביישובים ערביים. אנחנו הראשונים, למיטב ידיעתי, שמראים את הנתון הזה. בכלל החברה הערבית בישראל, 19% בלבד מהרופאים הם מומחים ברפואת משפחה, כשהממוצע הארצי הוא, כמו שאמרת, 50%. זה פער שהוא מחריד בעיניי, וחייבים לדבר על הדבר הזה. הפערים בשירותים, ברפואה הראשונית, הם סוציו-אקונומיים והם אתנו-לאומיים. אני בכל זאת רוצה להגיד מילה מעבר לשירותים, ואפשר לדבר עוד הרבה. קידום של בכירים ערבים במערכת הבריאות – פלסטינים לא מצליחים להתקדם למשרות בכירות במערכת הבריאות. זה משפיע על הנגב מאוד. אבל שוב, אני דווקא רוצה רגע להשאיר את השירותים בצד – אני יודעת שאין לי הרבה זמן – ולהגיד מילה קטנה על גורמים מגדירי בריאות. אני מעריכה מאוד את העבודה במשרד הבריאות ואת העבודה על צמצום פערים, ולצערי אין פה משרדי ממשלה אחרים. בדיון שעוסק בפערי בריאות חייבים להיות גם משרדי ממשלה אחרים. עוני זה גורם מגדיר בריאות, ביטחון אישי זה גורם מגדיר בריאות, חינוך זה גורם מגדיר בריאות חשוב בטירוף, והתפיסה בישראל חייבת להשתנות לגבי הדברים האלה.  אנחנו עכשיו רואים בדרום, בשנתיים האחרונות, תופעות של הריסות בתים, של שיטור עוין. כל אלה הם גורמים שמשפיעים על הבריאות בחברה הבדואית בנגב, בנגב בכלל, ואני חושבת שכל משרדי הממשלה צריכים להתייחס לזה, ומשרד הבריאות צריך ללחוץ על זה שתהיה תפיסה במשרדי הממשלה של בריאות בכל מדיניות. תודה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> יכול להיות רשות שתפעל בשיתוף פעולה של כל המשרדים. תודה רבה. אחלאם אבו קרן, בבקשה. << אורח >> אחלאם אבו קרן אבו גאנם: << אורח >> טוב, שלום לכולם, וברשותכם אני רוצה להתייחס לפערי בריאות בתחום תמותת תינוקות. תמותת ממומים זה פי 9 בחברה הבדואית, ומהיפגעות ילדים זה פי 5 מכלל החברה. ואני חייבת להגיד שאני מעריכה מאוד את המאמצים הגדולים מאוד שהמחלקה לצמצום פערים בראשותה של איילת עושה. מצד אחד נעשים מאמצים, מצד שני צריך להבטיח המשכיות בתקצוב. בשנתיים האחרונות, בנושא של מניעת היפגעות ילדים, מתקיים מיזם משותף עם משרד הבריאות, וזו תחילת הדרך. יש הרבה מאוד עבודה לעשות, גם קהילתית וגם עם המון שותפים, כדי להוריד את שיעור היפגעות ילדים. מבחינת מומים מולדים, גם צריך לעשות הרבה מאוד עשייה כדי לצמצם את הפער הזה, שהוא לא נתפס, וזה לא מתחיל מאז שנולדים הילדים. הפער הזה מתחיל מתקופת ההיריון, ונגישות הרפואה בכפרים הלא-מוכרים ובכל הכפרים בחברה הבדואית. ואני רוצה להתייחס גם לעוד פער שהוא גדול מאוד: פער ומחסור חמור מאוד במקצועות הבריאות בחברה הבדואית. אם היום נמצאים 100 אנשים, צריך 600 אנשים כדי שיוכלו לטפל בילדים. וגם במצב הנוכחי היום הרבה מאוד ילדים לא מאובחנים ולא מגיעים לאבחון, ואנחנו פוגשים אותם במערכת החינוך עם כל הקשיים האלו. אם היה גם אבחון היו בטח המספרים הרבה יותר גדולים והפער עוד היה עוד יותר גדול. והיום מתקיימת באמת תוכנית של הכוונת צעירים. זה מיזם משותף עם משרד הבריאות, הכוונת צעירים ללמוד מקצועות הבריאות. התוכנית היא מצוינת, טובה, אבל היא פתרון חלקי, כי עדיין, כמו שדיבר ד"ר פואד על אחוזי קבלה וחסמי הקבלה לאוניברסיטאות, הפער הוא תהומי, והצעירים הבדואים פשוט מגיעים ממצב סוציו-אקונומי נמוך, מפערים לימודיים, ממערכת לימודים שהיא בעייתית מאוד. גם אלו שיש להם פוטנציאל גדול מאוד מתמודדים עם הרבה תחרות על המקומות האלו בארץ. והבקשה שלנו היא ממש לחשוב על מסלולים ייעודיים. כמו שכמעט סגרנו את הפער באחיות ובסיעוד, לעשות את אותו דבר בריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה, כל המקצועות האלו שהם במחסור חמור, ובמיוחד קלינאות תקשורת, שבמקצוע הזה אי-אפשר שמטפל אחר מתרבות אחרת יעשה אותו. הבקשה שלנו היא המשך תקצוב וגם מתן מענים לחסמי קבלה באוניברסיטאות ובאקדמיה. תודה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה, אחלאם. לסיכום, אנחנו חייבים עוד דקה לסיים, יעל מאגף התקציבים, משרד האוצר. אז בבקשה אם את יכולה לסיכום התייחסות למחסור כוח אדם, משאבים ותוכניות שלא מיושמות בגלל התקציבים. << אורח >> יעל רוזנטל: << אורח >> בטח. דבר ראשון חשוב להגיד, כמו שאיילת אמרה, שאנחנו עובדים ביחד עם משרד הבריאות באופן שוטף על כל נושא פערי הבריאות בפריפריה. את דיברת על פערי תקצוב – לי לא ידועים פערי תקצוב. תוכניות כוח אדם מתוקצבות בעשרות מיליונים. עוד פעם, תקציבים גבוהים מאוד הועברו לתכנון של בית חולים פרס שייבנה. בנוסף הייתה החלטת ממשלה שמעבירה כ-390 מיליון שקל לבנייה של בניין חדש בסורוקה. חשוב גם להגיד שבעצם מנגנוני התקצוב של מערכת הבריאות, אם זה גם הקפיטציה וגם מודל התקצוב של בתי החולים, כמו שאיילת כבר אמרה, כבר בתוכם, באופן אינהרנטי, כוללים בעצם סוג של העדפה מתקנת לפריפריה. כלומר הפריפריה מתוקצבת ביתר. באמת הנושא הזה נמצא בראש סדרי העדיפויות גם שלנו וגם של משרד הבריאות, ואנחנו עובדים עליו יחד באופן שוטף. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה, יעל. תודה רבה. ברשותכם אני מסכמת. << אורח >> לאה גולדברגר: << אורח >> לפני שאת מסכמת, אפשר לפחות שיהיה בפרוטוקול שיהיה דיון נוסף שידבר על בריאות בקהילה? כ-90% פה דיברתם על בתי חולים ויש פערים ובעיות קשות. אני באה לייצג פה עמותת חולים בציסטיק פיברוזיס ואין לנו זמן לדבר.  תעשו בבקשה דיון נוסף שנותן אפשרות גם להיבטים של הקהילה וגם לעשות דיון מעקב. לפני שנה ועדת הבריאות היה לה דיון על גנטיקה בחברה הערבית. האם זז משהו? אני בספק. יש לזה משמעויות גדולות מאוד לגבי הנגב. לקיים המשכי דיון כדי שעוד דברים יוכלו לבוא לידי ביטוי, ולא רק סורוקה ושיבא. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> כן, לאה, ממש מצטערים שלא נשאר זמן, אבל אנחנו מבטיחים לקיים עוד דיון במיוחד על בריאות בקהילה והמחקרים הגנטיים שנעשים. ממש מתנצלים שלא הספקת לדבר. אנחנו חייבים לסיים.  ועדת הבריאות מודה לכל המשתתפים שהגיעו לדיון ושהשתתפו בזום.  הוועדה שמעה בדאגה על מצב שירותי הבריאות בנגב כפי שהוצג היום בדיון, ובפרט מהתחזית בדבר השפעת רפורמת יציב על כוח האדם הרפואי בבית קולים סורוקה. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להתכנס בדחיפות, יחד עם אגף השכר במשרד האוצר ואגף התקציבים, כדי למצוא פתרון למחסור אקוטי בכוח האדם הרפואי בנגב, אשר צפוי להחמיר בשנים הקרובות. הוועדה מבקשת לקבל דיווח ממשרד הבריאות בתוך שלושה חודשים לגבי הפתרונות המתגבשים. שוב, תודה רבה לכולם, ובריאות שלמה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:02. << סיום >>