פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 522 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום רביעי, ג' בשבט התשפ"ו (21 בינואר 2026), שעה 08:45 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 47), התשפ"ה-2025 (פ/3779/25) (פ/4287/25) (פ/4547/25) (פ/709/25) (פ/4369/25) (פ/4749/25) (פ/5463/25) (מ/1852), של חה"כ צביקה פוגל, חה"כ משה טור פז, חה"כ ינון אזולאי, חה"כ שרון ניר, חה"כ חוה אתי עטייה, חה"כ פנינה תמנו וחה"כ אופיר כץ << הצח >> הכנה לקריאה שנייה ושלישית בקשה לדיון מחדש לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת של חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר מוזמנים: הילה אמסטר אבני – יועמ"ש משרד האוצר קוראל רוס – יועמ"ש משרד האוצר נגה שילדהואז טאובר – עו"ד, ע' ליועמ"שית למשפחות והנצחה, משרד הביטחון שרית דמרי דבוש – עו"ד, סגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 47), התשפ"ה-2025, מ/1852 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולם. היום יום רביעי, ג' בשבט התשפ"ו, 21 בינואר 2026. השעה 8:45. אנחנו נעלה להצבעה את הבקשה לדיון מחדש לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת. כמובן שאני אגיד גם הפעם שאנחנו רוצים את רני גואילי בבית וכמה שיותר מהר. בבקשה, עו"ד ענת מימון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> רגע, תעשי את ההצבעה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מצביעה. מי בעד? פה אחד בעד. אין אף אחד נגד, אין אף אחד שנמנע. הצבעה הבקשה אושרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה, ענת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> למעשה אנחנו דנים מחדש עכשיו בכמה נקודות שבמהלך הניסוח, חשוב לי להדגיש, זה לא שאנחנו משנים פה או מוסיפים פה דברים עקרוניים, אבל זה כל מיני הוראות שבמהלך הניסוח שמנו לב שבשל תיקונים והוספות שכבר הצבענו עליהם ועשינו, אנחנו בעצם רואים שיש צורך להבהיר את היחס ביניהם וגם דברים שאמרנו בדיון שנבהיר וכבר ניסחנו. אני אציג את זה. בעמוד 2, בסעיף 4 להצעת החוק, בעצם סעיף 9, בסעיף קטן (א) שלו עוסק בתשלום ליתום שבעצם לא זכאי בגינו לתגמולים לאלמנה או לגרושה. כאשר למעשה בפועל מתברר שבעצם מהסעיף הזה משלמים למי שהוא יתום שאינו עומד בפני עצמו. בהתחלה חשבנו להוסיף עוד סעיפים שלא חלים על אותו יתום כדי להבהיר שהוא יהיה זכאי לתשלום מכוח סעיף 9, ואז חשבנו שפשוט יהיה נכון לקרוא לילד בשמו ולהגיד ממש לגבי איזה יתומים יהיה התשלום הזה. לכן סעיף 9א יהיה שבמקום שאין סעיפים 8, 13א, או 13ב, חלים לגביו, יבוא "מחמת גוף גופני או שכלי לא עמד ברשות עצמו במות הנספה או בהגיעו לגיל 21 אחר מותו, לפי המאוחר וכל עוד הוא אינו עומד ברשות עצמו בנסיבות אלה". בנוסף, בהמשך, בפסקה (3) היה את הסעיף שאומר שמי שמקבל כיתום עצמאי לא יהיה זכאי לתגמול הרגיל של יתומים, אתם תראו שגם בהמשך מחקנו את הסעיפים האלה, גם ב-9ב ביתום משני הוריו. מחקנו את הסעיף שהוא לא יהיה זכאי לכפל ועשינו סעיף שפשוט מדבר באופן כללי על הנושא הזה של יתום שזכאי גם וגם ואז את היחס ביניהם. נעבור לעמוד 5. סעיף 9ה החדש, זה סעיף מניעת כפל תשלום. מניעת כפל תשלום 9ה. היה יתום זכאי לתגמולים לפי סעיפים 9, 9ב, 9ג או 9ד במקביל, יקבל את התגמול הגבוה ביניהם בלבד." יתום לפי סעיף 9 זה יתום שאינו עומד ברשות עצמו ויתום עצמאי, 9ב זה יתום משני הוריו, 9ג זה תגמול ליתום ו-9ד זה סל שיקום. ואם הוא זכאי לתשלומים באיזה שהיא וריאציה ביניהם במקביל, הוא יקבל את התגמול הגבוה ביניהם בלבד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל ההדגשה היא במקביל. כלומר, אם הוא סיים לקבל את הגבוה, נניח יתום משני הוריו 13 שנה ועדיין נשאר לו דלתא עד גיל 50, ששם קבענו, אז הוא ימשיך לקבל את הדלתא. בסדר? שזה יהיה, נכון? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן, נכון. יתום משני הוריו אם בגיל 35, בדיוק. אם בגיל 35 מסתיימות 13 השנים שהוא היה זכאי הוא יישאר יתום לחמש השנים שלאחר מכן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא יישאר יתום כל חייו לצערו, הוא יהיה זכאי לתגמול. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נכון. לכן באמת זה חשוב להדגיש, אם זה במקביל אז באמת התשלום יהיה הגבוה והוא לא יהיה זכאי לכפל. אבל כמובן שבתקופות שונות יכולים להיות תשלומים שונים. התיקון הבא בעמוד 6. סעיף 14ב1 מדבר על המענק החד פעמי. אלה תיקוני נוסח. פה היה חשוב לנו להגיד שיתום, גם פה לעניין מי זכאי לקבל את המענק הזה. הוספנו הוראה שאומרת שיתום שזכאי לתגמול לפי סעיפים 9 או 9ב לא יהיה זכאי למענק לפי סעיף זה. (ה) על אף האמור בסעיף זה, יתום שזכאי לתגמול לפי סעיפים 9 או 9ב, לא יהיה זכאי למענק לפי סעיף זה." כלומר, תיאורטית יכול להיות מצב שיתום בן 50 והוא זכאי לתגמול לפי יתום עצמאי או יתום משני הוריו. יתום עצמאי בעצם לא. אז נוריד את 9. לא, 9א, שאינו עומד ברשות עצמו. << אורח >> נגה שילדהואז טאובר: << אורח >> אבל כן היה איזה שינוי בנוסח, ענת, שאנחנו דיברנו עליו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שאם הוא מתקרב ל-50. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן, זה נוסיף. שנייה, זה בשני סעיפים קטנים. << אורח >> נגה שילדהואז טאובר: << אורח >> כן, אבל זה לא 9. זה 9ב(ב). עכשיו זה יתום הזכאי לתגמול לפי סעיפים 9 או 9ב(ב) שזה יתום משני הוריו, ששניהם חללים. ואז זה תגמול לכל החיים למעשה, גם ב-9א וגם, בסדר, 9ג לא רלוונטי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא רלוונטי כי זה לא בטווח הגילאים. << אורח >> נגה שילדהואז טאובר: << אורח >> אז עדיף להשאיר את זה ב-9. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בסדר, אז אני מקריאה שוב. (ה) על אף האמור בסעיף זה, יתום שזכאי לתגמול לפי סעיפים 9 או 9ב(ב), לא יהיה זכאי למענק לפי סעיף זה." כלומר מדובר פה ביתום שמקבל בעצם תגמולים חודשיים לכל חייו. כל עוד הוא לא עומד ברשות עצמו ולכן הוא לא יהיה זכאי למענק. אבל הוספנו שיתום הזכאי לתגמול לפי סעיף 9ב(א) גם לא יהיה זכאי למענק, למעט מי שביום תחילתו של תיקון מסק 47 נותרו לו שישה תשלומים לפחות לפי הסעיף האמור. ואני אסביר את זה שנייה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא לפחות, לכל היותר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לא, לפחות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אה, הוא יהיה זכאי או לא יהיה זכאי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> יהיה זכאי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אז לכל היותר. אם הוא שנה זכאי לתשלומים האלה? אז הוא לא יהיה זכאי למענק. אם יהיה לו פחות מחצי שנה, לכן זה לכל היותר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> שישה תשלומים או פחות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לכל היותר. שישה חודשים לכל היותר, לא לכל הפחות. << אורח >> נגה שילדהואז טאובר: << אורח >> נכון. אבל זה כתוב ככה שזה - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בואי נסביר את העיקרון. אנחנו בעצם באים ואומרים יתום שזכאי לתגמול בשל היותו יתום משני הוריו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שאחד מהם חלל. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נכון, בדיוק, זה הסעיף שהוספנו. אם ביום התחילה, הוא זכאי לדוגמה ל-13 שנים או עד גיל 50. אם ביום שהתיקון הזה נכנס לתוקף נשאר לו פרק זמן קצר, פחות משישה חודשים לתשלום הזה, אנחנו לא רוצים שרק בשביל כך הוא לא יהיה זכאי למענק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא יהיה גם לשישה חודשים וגם ל-50,000. << אורח >> נגה שילדהואז טאובר: << אורח >> נכון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נכון. ולכן באמת שישה חודשים או תקופה קטנה יותר. בסדר? זה הסעיף הזה שנוסף. אני רק מבהירה לגבי דמי חבר, ששם החרגנו את האפשרות לנכות, זה בעמוד 11 סעיף 23 להצעת החוק. החרגנו את האפשרות לנכות דמי חבר ליתום. ובגלל שילדו של נספה יכול גם להיות זכאי לתגמולים בסיטואציות מסוימות אז נחריג את האפשרות לנכות לגביו דמי חבר. בעמוד 13 זה רק נוסח. בסעיף של תגמול למשפחה מלווה, 7ד2, שעברנו על זה שוב ושוב חשבנו שצריך להבהיר. אני מפנה לתחתית העמוד, לעמוד 14, סעיף קטן (ה) שרשום שם, צריך להיות מחוק. ומה שמודגש זה בעצם סעיף קטן (ה) חדש שבעצם אנחנו מבהירים שני דברים: (ה) (1) תשלום בסך 2,000 ש"ח לפי ס"ק (א) ישולם למשפחה מלווה בעד כלל היתומים הבגירים שהיא מלווה. כלומר, גם אם יש משפחה שיש לה שלושה, זה לא פר יתום. זאת הייתה הכוונה. וההוראה שכבר הצבענו עליה שתשלום ישולם לשתי משפחות מלוות לכל היותר, במצב שהיתומים מתפצלים בין משפחות מלוות. בעמוד 15 יש סעיף חדש. הילה ממשרד האוצר הציגה את זה בסוף הישיבה הקודמת וניסחנו את זה, לכן חשוב לי להקריא את זה עכשיו. זה הגדרת בן משפחה לעניין מיוסי מקרקעין. הגדרת בן משפחה לעניין מיסוי מקרקעין **. על אף האמור בהוראות לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 יראו "בן משפחה של חייל שנספה במערכה" לעניין אותן הוראות כשכול, אלמנה, ויתום עד גיל 50. בשל השינוי שעשינו להגדרת בן משפחה בעצם נוצר הצורך לשמר את המצב הקיים לגבי מיסוי מקרקעין. לכן שינינו את ההגדרה לצורך אותו עניין. אבל שימו לב, מדובר בהוראה לא בתוך התקנות, כי אנחנו לא יכולים לתקן את התקנות ואנחנו חושבים שנכון יהיה באמת לעשות את התיקון בהמשך לתקנות האלה. אבל זה באמת לא דרכנו. זהו. בעמוד 16 ו-17 זה הוראת המעבר. יש שם כל מיני שינויי נוסח שאני לא אעבור עליהם, זה בפניכם וזה גם יהיה מצורף לפרוטוקול. אבל בעצם הדגשנו כל מיני התאמות לעניין הביטוח הלאומי. כלומר, התשלומים, הזכאות לפי הדין הישן זה גם כמובן לפי הביטוח לאומי וגם כל הסעיפים שקבענו לגביהם הוראות תחילה מיוחדת זה גם כפי שהם הוחלו על חוק התגמולים לנפגעי פעולות האיבה. איחדנו את הסעיפים של הזכאות העתית והשנתית והחודשית, אבל הנוסח לא השתנה, פשוט רק סידרנו את זה. דבר אחרון, בסעיף קטן (יא) יש הבהרה. (יא) יתום שזכאי לתגמול לפי החוק העיקרי והדין החדש לא יהיה זכאי לתשלום למחיית יתום שנקבע מכוח סעיף 33(א)(1א) לחוק העיקרי. גם זה בעצם הוראה שברורה, אבל אנחנו בעצם מבהירים שכל זכאות שקיימת כבר לפי הדין החדש בעצם היא במקום הזכאות של דמי מחייה. << אורח >> נגה שילדהואז טאובר: << אורח >> החוק העיקרי או הדין החדש, לא? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כן. האמת שכבר הנסחית שינתה לי את זה, אבל זו הכוונה. כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זהו. אלה ההוראות. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> צריך לעשות עוד, ראיתי שהוספתם 9ה, אז צריך גם אצלנו לתקן ולהוסיף את הסעיף הזה לחוק התגמולים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לגבי הכפל גמלאות. אנחנו נתאים גם בביטוח לאומי שיתום שזכאי לפי הסעיפים האלה במקביל יהיה זכאי לגבוה ביניהם. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> נכון, נכון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בסדר, נוסיף את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו מצביעים. מי בעד? פה אחד. אין כאן נגד ואין כאן נמנעים. הצבעה ההצבעה עברה פה אחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, אני נועלת את הדיון. בשעה טובה ומוצלחת. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 08:56. << סיום >>